הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 699

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ד באייר התשע"ז (10 במאי 2017), שעה 9:00

חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים - הוראת שעה), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

איתן ברושי

מיקי לוי

אברהם נגוסה

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

רועי פולקמן

עודד פורר

יואב קיש

מיקי רוזנטל

עבדאללה אבו מערוף

יעקב אשר

תמר זנדברג

שולי מועלם רפאלי

מיכאל מלכיאלי

נורית קורן

יואב קיש

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב שיינברגר - משרד האוצר

איציק אורבך - מנהל תחום מפקח ארצי ניכויים, רשות המסים, משרד האוצר

ורד בכר - מנהלת תחום בכירה שומה, רשות המסים, משרד האוצר

רונית כהן - מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר

נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי, רשות המסים, משרד האוצר

שרית פלבר - רפרנטית, משרד המשפטים

ירון שגיא - יו"ר הקרן להגנה מהבנקים

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפה קרינצה

חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים - הוראת שעה), התשע"ז-2017, מ/1133

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר, אדוני.

בסדר, אבל בקצרה בבקשה. עוד לא התחלתי בכלל.

חבל שחברי הכנסת האחרים אינם כאן, מלבד שניים, ודווקא ממפלגתו של שר האוצר, אבל בכל זאת אני מבקש להשמיע את קולי. הייתי בין היחידים שעליתי לדוכן ואמרתי שזו מגמה טובה מאוד ואני, מחוסר ברירה, אתמוך בו. אבל זה לא בסדר ולא ראוי והוא חוק/הוראת שעה מקולקלת לחלוטין. לא כך עושים את זה. זו לא כלכלה נכונה, חד-משמעית. נקודות הזיכוי מגיעות כהוראת שעה, וכהוראת שעה זה לא שווה כקליפת השום. מה זה נותן לנו? זה נותן לנו הוראת שעה לשנה וחצי, עכשיו יצאו שני בני הזוג, או אחד מהם, לעבודה – וזה מבורך, כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה אני תומך בזה בכל לבי – אבל מה נעשה בעוד שנה וחצי? לכן אני ממליץ לחברי חברי הכנסת לא לתמוך בהוראת שעה אלא להפוך את זה לחוק.

תודה רבה. היות שמדובר בסעיף אחד, אני רוצה שתקראו ותסבירו את החוק ולאחר מכן נעיר את ההערות שלנו. מי עושה את זה?

"הצעת חוק מס הכנסה (הגדלת נקודת זיכוי להורים - הוראת שעה), התשע"ז-2017.

1. בתקופה שמיום ג' בטבת התשע׳׳ז (1 בינואר 2017) עד יום כ׳׳ג בטבת התשע׳׳ט (31 בדצמבר 2018), יקראו את פקודת מס הכנסה, לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה, כך:"

אנחנו מגדילים את נקודת הזיכוי גם להורים שמגדלים את ילדיהם במשותף וגם להורים שמגדלים את ילדיהם במסגרת של משפחה חד-הורית. התיקון בסעיף 40 נוגע לילדים שמגדלים אותם במסגרת של משפחה חד-הורית. יש נקודות זיכוי שניתנות להורה שכלכלת הילדים עליו - שזה המודל המקביל לאם במשפחה סטנדרטית; ויש את המודל של נקודות הזיכוי לבן זוג, שכלכלת הילדים על בן זוגו – שזה המודל המקביל לאב משפחה סטנדרטית.

מה זה שונה מהמצב הקיים?

זה מגדיל את נקודות הזיכוי.

אבל זה משמעותי.

נכון. אבל בסעיף 40 אנחנו מדברים על החד-הוריים, אחר כך נגיע לסעיף - - -

"(1) בסעיף 40(ב) –

(א) בפסקה (1), במקום '0.5 נקודת זיכוי בשל כל ילד, בשנת לידתו ובשנת בגרותו, שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים' יקראו '1.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו ו-0.5 נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת בגרותו, 2.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים';"

הסבר. מה השינוי שאתם עושים?

השינוי הוא הגדלת נקודת הזיכוי בשנת הלידה מ-0.5 נקודה ל-1.5 נקודות, ובגיל שנה עד חמש שנים מ-2 נקודות ל-2.5 נקודות.

ומי מקבל את זה?

הורה במשפחה חד-הורית שכלכלת הילדים עליו. זה יכול להיות גבר וזו יכולה להיות אישה, בדרך כלל זו אישה.

זה המקביל לאישה - - -

נכון.

וכל זה נכון לשנה וחצי.

לא, לשנתיים, לא לשנה וחצי. מ-1 בינואר 2017 עד 31 בדצמבר 2018. זה רטרואקטיבי.

שישה חודשים אחורה?

כן.

אחרי שאתם כבר דנים אתם, אני רוצה לדעת: אתם מדברים על שנת הלידה. האישה יולדת ילד במרץ או ביוני, אז אתם נותנים לה את נקודת הזיכוי – ברוב המקרים זו אישה – מוסיפים לה את נקודת הזיכוי. רק אתם יודעים שבשנת הלידה של האישה היא לא עובדת כל האישה, על פי רוב היא עובדת מקסימום חצי שנה.

זה גם מדמי הלידה שמשולמים על-ידי הביטוח הלאומי.

מה זה גם וגם? הם לא נותנים כלום.

היושב-ראש, רק להוסיף: גם אישה שתלד לכאורה בדצמבר - - -

היא לא יולדת לכאורה בדצמבר, היא יולדת בממוצע, שזה יוני.

זה לשני הצדדים, כי ההטבה ניתנת בסופו של דבר - - -

אז אתם לא נותנים כלום. אין לה נקודת זיכוי.

למה?

בגלל שהיא לא עובדת, היא לא מגיעה לסף המס. אישה נורמלית לא מגיעה לסף המס בשנת הלידה שלה.

בטח שכן, גם מדמי לידה משלמים מס הכנסה.

אני מציע שתמשיכו. יש לי השגה בעניין הזה. תצטרכו להתחשב בי, שאני לא מבין. אם האישה לא מגיעה לסף המס, אז שבעלה יוכל לקבל את זה.

אבל זה לא קשור למועד - - -

למה את מתווכחת אתי? אישה יולדת בממוצע באמצע שנת המס. מכיוון שחלק גדול משנת המס הזאת היא לא עובדת, היא לא מגיעה לסף המס. בא אגף התקציבים - - -

אבל זה לא נכון, כי גם מביטוח לאומי משלמים מס.

אישה בחופשת לידה מקבלת - - -

זאת המציאות, מה לעשות. מה שאני מבקש: היא מגיעה לסף המס ומקבלת את ההטבה הזאת – בסדר גמור; אבל אם אישה לא מגיעה לסף המס בגלל שהיא ילדה, אז שזה יעבור לגבר. מה דעתכם? רק בשנה הזאת, של שנת הלידה.

המשמעות של זה היא עוד 120 מיליון שקל.

אז תגידו 120 מיליון שקל, אל תתווכחו אתי על העובדות.

שניה, אסביר.

למה שלא תיתנו את זה לתא המשפחתי, אם אתם רוצים לעשות טוב? לא לעבוד על השר?

צריכים להבין שתוכנית "משפחה נטו" היא תוכנית שלמה, וזה יגיע לוועדה בהמשך. יש שם הסיפור של מס הכנסה שלילי - ההגדלה שאנחנו רוצים לתת לאנשים שלא מגיעים לתקרת המס.

נדב, בסדר. עלי לא יעבדו, שיעבדו על מי שהם רוצים. הלאה. זו גם הוראת שעה וגם מדובר על הטבה בשנת לידה. נדב, אם המצב יהיה שהיא כן מגיעה לסף המס, כמו שנטען פה קודם – זה בסדר; אם היא לא מגיעה לסף המס – שהתא המשפחתי יקבל את זה, שבאמת תעשו הטבה לציבור הזה. אתם מדברים על שנתיים, שתי שנות מס.

אנחנו מדברים על זה טכנית, ואם הממשלה הזאת תמשיך - - -

אז בואו נהפוך את זה לחוק. אל תדברו אתנו על הוראת שעה, בואו נהפוך את זה לחוק.

אני מתנצל. הערתי לא במקום ולא בזמן.

- - -

לא לא לא, הוראת שעה זה לעניין האחריות.

רועי, טעיתי, אני מתנצל. אני מבקש, כמו שאמרתי בתחילת הישיבה, שקודם תקרא את כל החוק, תסביר אותו ולאחר מכן נשיג את השגותינו ונצביע.

בסדר גמור. "(ב) בפסקה (1א) –

(1) בפסקת משנה (א), במקום האמור בה יקראו: 1.5 נקודות זיכוי בשנת לידתו של הפעוט';

(2) בפסקת משנה (ב), במקום האמור בה יקראו: '2.5 נקודות זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים';"

זה משנה את מודל נקודות הזיכוי לגבי הורה במשפחה חד-הורית, שכלכלת הילדים היא על בן זוגו. זאת אומרת, מודל מקביל לאב במשפחה סטנדרטית. התיקון ב-2012 נתן את נקודות הזיכוי לאב ולהורה במשפחה חד-הורית, שכלכלת הילדים על בן זוגו. השינוי הוא הגדלת נקודת הזיכוי בשנת הלידה מ-1 נקודה ל-1.5 נקודות; בשתי השנים הבאות מ-2 נקודות ל-2.5; ובגילאי 4–5 מאפס נקודות ל-2.5 נקודות.

לא רק חד-הורי, אתם מדברים פה - - -

לא לא, זה מקביל לאב. כפי שאמרתי בהתחלה, אקריא לגבי חד-הורית - - -

אבל מדובר גם על משפחה סטנדרטית.

כן כן.

תיכף יגיע התיקון למשפחה סטנדרטית, היושב-ראש.

זה חל על כולם.

אם החקיקה היתה מובנת לא היה צריך עורכי דין. זה מנוסח בצורה שאי-אפשר להבין.

אני לא רוצה הסברים של חברי הכנסת. חברי הכנסת הם הרשות המחוקקת; אתם מפקחים עליהם, אל תסבירו אותם.

אני לא מסביר כלום. ההיפך, אני מנסה לבלבל.

"(ג) בפסקה (3), בהגדרה 'פעוט' במקום 'ארבע שנים' יקראו 'שש שנים';"

המודל לנקודת זיכוי לפעוטות דיבר עכשיו מגיל אפס עד שלוש לאב ומגיל אפס עד חמש לאם. כרגע הוא יהיה מגיל אפס עד חמש לכולם – גם לאב וגם לאם. עכשיו אנחנו עוברים לאב ואם במשפחה סטנדרטית.

"(2) בסעיף 66(ג) לפקודה –

(א) בפסקה (4) - (1) בפסקת משנה 1א), במקום האמור בה יקראו: '1.5 נקודות זיכוי בעד בל אחד מילדיה בשנת לידתו, ו-0.5 נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת בגרותו';

(2) בפסקת משנה (ג), במקום 'נקודת זיכוי נוספת' יבוא '1.5 נקודות זיכוי נוספות';".

זה השינוי לגבי אישה, לגבי אם – תוספת של נקודה בשנת הלידה ותוספת של 0.5 נקודה בגילאי שנה עד חמש.

"(ב) בפסקה (5) –

(א) בפסקת משנה (א), במקום האמור בוז יקראו: '1.5 נקודות זיכוי בשנות לידתו של הפעוט';

(ב) בפסקת משנה (ב), במקום האמור בה יקראו: '2.5 נקודות זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים'."

זה השינוי לגבי אב.

קודם כול, הסעיף הראשון. אתה יכול, בתמצית, להגיד לנו מה השינוי שאתם מבקשים לעשות ממה שהיה קודם בכל המערכת הזאת ומה שקורה עכשיו. בעצם להסביר את כל סעיף 1 מלא: על מי אתם מדברים, מה התוספות שעליהן מדובר.

יש פה גם הגדלת נקודות זיכוי וגם השוואת נקודות הזיכוי בין האב לאם. לגבי האם – יש הגדלת נקודת זיכוי בשנת הלידה מ-0.5 נקודה ל-1.5 נקודות, ובגילאים שנה עד חמש מ-2 נקודות ל-2.5. לגבי האב – אנחנו משווים את מצבו לאם. לראשונה הוא יקבל נקודות זיכוי על גילאי ארבע וחצי. היום יש אפס נקודות זיכוי על גילאי ארבע וחמש.

מה יש לגבר עד גילאי ארבע וחמש?

בשנת הלידה הוא מקבל נקודה, וזה יעלה לו ל-1.5 נקודות; בשתי השנים הבאות, גילאי שנה ושנתיים הוא מקבל 2 נקודות וזה יעלה לו ל-2.5 נקודות; בגיל שלוש זה כמו שנת הלידה, כלומר הוא מקבל נקודה וזה יעלה ל-2.5. זאת אומרת, אנחנו מדברים על רצף של 2.5 נקודות מגיל שנה עד גיל חמש, בדיוק כמו שמציעים לאם.

זה במשפחה רגילה, שיש אבא ויש אמא.

נכון. וגם הורה במשפחה חד-הורית - גם גרושים או פרודים ייהנו מאותה הטבה לגילאי אפס עד חמש.

יש זוג גרוש; האישה ילדה ילד או שיש להם ילדים - - -

אם יש להם ילדים מגיל אפס עד חמש.

מה ההטבה לגרוש?

אותו דבר.

מתייחסים אליהם באותו אופן. הורה גרוש לא יופלה לרעה על פני הורה במשפחה סטנדרטית.

אני בכוונה מקשה עליכם: הרי הוא משלם לה דמי מזונות, ואנחנו נותנים לו, כבודד, תוספת בנקודות הזיכוי. התוספת נשארת לו לעצמו, מה הועילו חכמים? איך אני מעביר את זה למי - - -? אני אוחזת בילדים, או האישה אוחזת בילדים ואנחנו גרושים; המטרה שלנו היא לעזור למי שאוחז בילדים. אם האישה אוחזת בילדים, לפי דבריהם גם הגבר הגרוש מקבל את הזיכוי, אבל הוא שומר את זה לעצמו. המזונות נשארים מזונות.

מזונות זה דיון אחד, מתחשבנים שם.

מה שיקרה מהר מאוד, שאם באמת זה יחולל שינוי המזונות יתאזנו עם הזמן.

למה, הילדים לא אצלו חלק מהשבוע?

אשרי המאמין.

הוא עדיין הורה.

מיקי, יש פה שינוי בזה שעד היום נקודות הזיכוי היו דרך לעודד נשים לצאת לעבודה, ועכשיו נקודות הזיכוי הן דרך לעזור להורים עובדים שיש להם ילדים קטנים. לכן גם אם הם גרושים, מכיוון שהרעיון הוא לעזור להורים - - -

את רוצה לעודד לצאת לעבודה, את שני בני הזוג.

לא צריך לעודד, כמעט כולם עובדים. בעיקר צריך להקל.

אשרי המאמין.

הוא גרוש; כלכלת הילדים לא עליו, הם נמצאים אצל האם. מה אז אתם נותנים לגבר?

בשנת הלידה נותנים לו 1.5 נקודות. היום זה נקודה.

הילדים לא עליו.

נכון, הילדים לא עליו. היום הוא מקבל נקודה - - -

אז על מה הוא מקבל?

הוא הורה. הוא מקבל על זה שהוא הורה, יש לו ילד.

אפילו שהכלכלה לא עליו.

בגין הילד שלו הוא מקבל.

זאת אומרת, הנושא הוא לא הילדים, אלא עוזרים לאבא.

בדיוק. עצם זה שיש לו ילד.

עד היום הבנו שנקודת זיכוי נותנים בגיל הילדים. היום אתם מחדשים, שנותנים גם במצב שכלכלת הילדים לא עליו.

זו פקודת מס הכנסה, אדוני. אני לא מחדש כלום. זה החוק הקיים.

למשל, ילד בגיל ארבע – האבא לא קיבל בגלל שכלכלת הילדים לא עליו. עכשיו נותנים לו 2.5 נקודות. אין לי טענות, אני רק רוצה לדעת. שאל אותי אחד מחברי הוועדה שלא נמצא כאן, ואני מצטרף לשאלה הזאת: אם נותנים לגבר גרוש שכלכלת הילדים לא עליו, רוצים לעזור לגבר הזה, למה לא לתת הטבה לרווק?

קיש, אתה צריך להגיד את זה; אב שהמשמורת אצל האם, הוא לא הורה?

הוא מקבל נקודת זיכוי שנותנים לו עכשיו. אני בעד, אבל - - -

הוא גם הורה, מה זאת אומרת?

אבל כלכלת הילדים לא עליו.

ממש לא. זה לא כלכלת הילדים? יש שני מצבים: אם יש משמורת משותפת - - -

שכנעת אותי, בסדר.

צריך להבין את האבחנה: עדיין יש תעדוף לאם בשיטה הנוכחית. אתה לא רואה את זה עכשיו, אבל בחוק הקיים. איפה מה שהיה לי חשוב לוודא שלא יהיה הבדל? יש זוג נשוי והגבר מקבל X והאישה מקבלת Y בנקודות זיכוי; אותו דבר צריך לקרות לזוג גרוש. זה מה שאני מתכוון, שלא תהיה אפליה בין זוג גרוש לזוג נשוי.

אין אפליה. בזה פתחנו את הדיון, שאין אפליה.

אתה יודע מה? היכן שהילדים נמצאים, לשם נעביר את הנקודות.

אבל הם מקבלים מזונות. כבר עושים את זה. אם יש משמורת משותפת, אז לשיטתך זה באמת שווה. אם אין משמורת משותפת, הצד השני משלם מזונות.

אשאל לגבי רווק. אמר לי אחד מחברי הוועדה: למה אנחנו לא נותנים לרווק? הוא גם זכאי לקבל. היתה הצעה לעשות כמו שעשינו בחוק ההסדרים - - -

רווק בלי ילדים אתה מתכוון.

עם ילדים?

לתת שם הטבה.

לסטודנטים?

כן.

זה לא עניינה של הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת נועדה להגדיל נקודות זיכוי להורים.

זה הטבות מס שמקבלים כשמסיימים את התואר. זה מה שעלה אז בחוק ההסדרים.

זה דיון על משפחה. נטו משפחה.

בסדר. אני מבקש את השלמת ההסבר.

אני רוצה להבהיר, למען הסר ספק: הצעת החוק הזו לא באה לשנות. אין הבדל בין אב במשפחה סטנדרטית, מבחינת נקודות הזיכוי על ילדים, לאב גרוש. אנחנו לא עושים את זה בהצעת החוק. גם לפני הצעת החוק וגם אחרי הצעת החוק הזאת אב גרוש נהנה מאותן נקודות זיכוי על ילדים שנהנה מהן אב במשפחה סטנדרטית.

ילד מגיל 6 עד 17, ילד מגיל 18, גרוש או בכלל – אתם לא משווים את הגבר לאישה.

בגיל 6 עד 18 יש נקודת זיכוי אחת נוספת במשפחה סטנדרטית לאישה, ובמשפחה חד-הורית להורה שכלכלת הילדים עליו.

מה אתם מדברים כל הזמן על משפחה חד-הורית? ילד מגיל 6 עד 17 – כמה האישה מקבלת?

האישה מקבלת נקודה אחת נוספת מגיל 6 עד 18. היא נשארת עם שתי נקודות.

יפה. כמה מקבל הגבר?

אין לו נקודות זיכוי.

אתם לא מיטיבים אתו פה.

הוא מקבל עד גיל חמש.

למה האפליה הזאת? הרי אמרת בתחילת ההסבר שאתם משווים גבר לאישה; אני שואל למה אתם לא משווים גבר לאישה מגיל שש עד 18? אם יש החלטה עקרונית, שהיא החלטה טובה - - -

אני רוצה להתייחס.

תתייחסי, אבל קודם אני רוצה תשובה.

אמרתי שאחריו.

אתם יכולים להשוות גבר לאישה במקרה הזה? כן או לא, הסברים אל תיתנו לי.

התשובה היא לא.

למה?

כי להשוות גבר לאישה עד הסוף פה זה עלות של 2.4 מיליארד שקל, אם משווים את כל התקופה מגיל שש עד 18. זו עלות שהיא לבד יותר מכל הצעת החוק שעלתה פה.

אז אל תדברו בסיסמאות. אתם לא משווים גבר לאישה.

אני מבקש להסביר את ההיגיון שמאחורי החוק. חבר הכנסת טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שהתחילה עם נקודות הזיכוי לא נמצא כאן בוועדה, אבל ניתן הסבר. הסיבה שניתנו יותר נקודות זיכוי לאישה מאשר לגבר היא שהעלות כשבן הזוג השני יוצא לשוק העבודה גדולה מהעלות כשבן הזוג הראשון יוצא לעבודה. כלומר, כשבן הזוג השני עוזב את הבית, בדרך כלל העלות למשפחה – כי צריך להביא יותר עזרה לילדים – היא יותר גבוהה מזה כשבן הזוג הראשון יוצא לעבודה, ולכן מיקדו את ההטבה בנשים, כדי לעודד את בן הזוג השני לצאת לעבודה ולהתמודד עם העלות הזאת. לכן נוצרה האפליה.

אני חולק עליך מכל וכל, ואני גם מוחה על הדברים שלך. עם כל הכבוד, אין הבדל בין גבר לאישה. יש משפחות שבהן הגבר הוא זה שיוצא לעבודה, יש בתים שהאישה יוצאת לעבודה.

אבל נשים עדיין מרוויחות בממוצע 30% פחות - - -

את אתם או אתי?

אבל - - -

אני לא רוצה. אני באמצע. כל הזמן את אתם? אני לא מבין, את חברת ועדה.

מה הקשר?

אני רוצה להבין למה אתה מפלה גבר מאישה? למה אתה כל הזמן הולך עם הסטיגמה הזאת שהראשון שיוצא לעבודה זה הגבר? למה לא הראשון שיוצא לעבודה זו האישה? למה אתה עושה אפליה, גם בדיבורים שלך? אתה יודע מה, אני מקבל את מה שאתה אומר. בבקשה, נעשה את זה בתור תא משפחתי; אם האישה יוצאת לעבודה – היא תקבל את זה, אם הגבר יוצא לעבודה – הוא יקבל את זה.

זה מעלה הרבה קשיים תפעוליים. אסביר שאני לא מפלה, חלילה. זה מבוסס, כמו שחברת הכנסת עזריה אמרה, על נתונים. בסופו של דבר, אם הגבר, בממוצע, מרוויח יותר מאשר האישה, למשפחה יהיה תמריץ הרבה יותר גדול לשלוח את הגבר לשוק העבודה, כי פוטנציאל ההשתכרות שלו הרבה יותר גבוה. אישה שמרוויחה פחות, המשפחה - - -

אין בעיה, אני אשתוק.

את יכולה לדבר בזמן. גם אם הוא לא יסביר את תצביעי בעד החוק הזה, אז בשביל מה הדיבורים האלה? אני לא; אני רוצה הסברים, אני רוצה לדעת. אני לא רוצה שיפלו נשים לעומת גברים.

לא אתייחס לסיפור של תא משפחתי מלא, כי לזה רשות המסים אולי ייתנו הסבר כמה הדבר הזה הוא כמעט בלתי אפשרי תפעולית. אבל אם נדבר בהיבט הכלכלי נטו, גברים מרוויחים יותר מנשים בממוצע. זו עובדה. אין פה אפליה ואין פה כלום, זאת עובדה. למשפחה יהיה תמריץ יותר גדול לשלוח את הגבר לשוק העבודה מאשר את האישה לשוק העבודה. באה המדינה אחרי ועדת טרכטנברג ואמרה: אני רוצה לעזור להוציא גם את האישה לשוק העבודה. איך אעשה את זה? אקל על נטל המס שלה. לכן היתה הטבה שממוקדת באוכלוסיית הנשים.

היום בא שר האוצר ואומר שיש לנו בעיה בגילאי שנה עד חמש, כי שם העלויות המרכזיות על משפחה. אני רוצה להקל על ההוצאה המשפחתית באותן שנים, ולכן בשנים האלה ניתן כסף כדי לטפל בדבר.

זו הרחבה של ועדת טרכטנברג, כי מה שאמרו בוועדת טרכטנברג זה שעד גיל שלוש, שאלה השנים שבהן יש הוצאות גדולות, מכיוון שהרבה נשים לא מגיעות לסף המס נותנים הטבה לגבר, כי רק ככה התא המשפחתי יצליח לקבל את ההטבה. עכשיו אומרים שמכיוון שהוצאות היתר על זה ששני בני הזוג יצאו לעבודה הן עד גיל שש, אז צריך לתת לשני בני הזוג.

גפני, זה דיון שמתנהל פה בוועדה הרבה על ההכרה בהוצאות מטפלת. חלק מהשיטה שעליה דובר בדיונים קודמים בוועדות שאחרי טרכטנברג היה שמכיוון של הוצאות מטפלת יש לו הוצאות דיפרנציאליות מאוד קשות – לא רק עלויות, זה מעביר כסף משכבות חזקות לחלשות – הפתרון לזה היה נקודות זיכוי. זה גם מה שנאמר אז בבית-המשפט. ההורה שלא עובד יכול להיות גם הגבר, והאמירה אומרת - - -

זה לא אומר ככה. מדברים על גבר ועל אישה.

כששני בני הזוג עובדים יש עלויות טיפול גדולות בילדים קטנים. אתה יודע כמה כסף כל חוק פה שדנים על שכר מטפלת?

רועי, הלוואי שלא הייתי מבין, תאמין לי. מאה אחוז, אז אני מקבל את מה שאומרים חברת הכנסת רחל עזריה וחבר הכנסת רועי פולקמן, שכוונת השר היתה לעזור מגיל לידה עד חמש. אני רוצה את ההסכמה שלכם שמכיוון שרוצים לעזור, אם יהיה מצב שבו בשנת הלידה – שפה זה מתמקד עם הרבה כסף – האישה לא תוכל לקבל את התוספת שאתם מציעים לה בשנת הלידה, יעבור הכסף הזה לגבר, אבל יהיה תא משפחתי. אני בטוח – אתם גם לא יודעים לענות על זה – שבשנת לידה של אישה, בחלק גדול מהמקרים היא לא מגיעה לסף המס. אתם לא יכולים לעשות מעשה זמרי ולבקש שכר כפנחס. הכוונה היא, להגיד שרוצים לעזור למשפחה עד גיל חמש של הילד, ובעיקר בשנת הלידה, ששם אתם מוסיפים נקודות זיכוי משמעותיות, ובעצם חלק גדול מזה לא יקבלו מכיוון שלא יגיעו לסף היות שחלק מהשנה הן לא עובדות ומקבלות רק את דמי הלידה. בכל מקרה, אם הן לא ייהנו מההטבה הזאת, להעביר את זה לתא המשפחתי. אם לא תסכימו – יש לי הצעות נוספות לפתרון. אבל להעביר את זה לתא המשפחתי, אם כנים דבריכם. אז יהיה מצב שמה שאתם אומרים, שההטבה של החוק הזה זה 1.7 מיליארד יהיה אמת, מכיוון שאם לא – 1.7 מיליארד הוא לא אמת.

הוא מחושב ככה.

הוא מחושב עד מחר בלילה. גם אני מחשב. בגמרא קידושין בדף י"ד, נדמה לי, יש חישובים ממשיים, שאז הייתי מגיע למסקנה שחלק גדול מהכסף לא יצא. אבל אם כנים דבריכם, אז חלק גדול מהמשפחות האלה שלא מגיעות לסף המס – האישה בשנת הלידה – החלק הזה יעבור לגבר עם נקודות זיכוי שהוא יקבל. זה אחרי שאני מקבל מה שאמרו רחל עזריה ורועי פולקמן, שאתם רוצים סדר.

ברוב הדברים אתן עובדות. אפשר לחלוק עליהן, אבל אלה עובדות ואלה חישובים שנעשו ברשות המסים.

עזוב את העובדות. תגיד כן או לא.

חשוב להבין: שווי ההטבה שהונחה פה בפני חברי הכנסת היא 1.7 מיליארד בהנחות מיסוי. כלומר, לפי מדרגות השכר ולפני נתוני השכר שיש היום, ההטבה הזאת תהיה 1.7 מיליארד. כל שינוי בהטבה הזאת, בצורה כמו שמציע היושב-ראש, תגדיל את העלות מ-1.7 מיליארד ליותר – תלוי בשינויים שיתבצעו בהצעת החוק.

לגבי שנת הלידה, שהיושב-ראש דיבר עליה, שני דברים: 1. דיברנו על זה שבממוצע האישה יולדת ב-1 ביולי, שמהווה את אמצע השנה. צריך לזכור שאחרי ה-1 ביולי יש לה חופשת לידה בתשלום.

15 שבועות.

הממשלה והכנסת אישרו את זה רק לפני כמה שבועות, הוסיפו רבע מיליארד שקלים עבור נשים בשנת הלידה הראשונה. כלומר, הנושא הזה טופל כבר ברבע מיליארד שקלים לא מזמן.

ו-60% מהנשים חוזרות מיד בתום 15 השבועות.

רבע מיליארד שקל נוספו לאותה שנה ראשונה לנשים. כלומר, מה-1 ביולי אנחנו מגיעים ל-1 באוקטובר בממוצע.

60% חוזרים מיד.

אני שואל האם יש שלב – אולי נעשה הפסקה – שתיעתר לבקשתי? אני מבקש לאפשר, במידה שהאישה לא מגיעה לסף המס, שהיא יכולה לבחור ולהגיד: אני חיה במשפחה שבה אני רוצה לא לקחת את זה לעצמי. אני מבקשת להעביר את זה לגבר. אם אתם לא מסכימים לזה, אני מציע לאפשר לה את נקודות הזיכוי לשנה הבאה, שהיא לא ילדה בה.

אני רוצה להבין את הצעתך, היושב-ראש. אתה אומר שבמקום שיהיה כמו שיש היום בהצעת החוק – 1.5 ו-2.5 נקודות – שיישאר 0.5 נקודה ויהיה 3.5 נקודות בשנה השניה?

נכון.

שהצעת החוק תהיה רשומה ככה. זאת הצעת היושב-ראש.

יש לי כמה הצעות.

אני רוצה להבין - - -

איתי, זה אותו כסף. כבר הצגתי לך בהצעה אחת - - -

זה לא אותו כסף. זאת ההצעה שאנחנו רוצים לקבוע - - -

אבל עכשיו הם צריכים לכסות על הפער של הדירה השלישית.

לא לא.

אנחנו רוצים להבין את ההצעה. במערכת המס הפרסונלית אין אפשרויות בחירה - - -

הרי יש פה נשים שתקבלנה הרבה כסף, אבל תקבלנה את זה רק חד-פעמי. באה האישה ועושה את החשבון שבשנה הזאת היא לא עובדת הרבה, מכיוון שהיא ילדה בשנה הזאת. היא מבקשת לעשות שינוי: אתם רוצים לתת לי הטבה? יש בקשה אליכם: אל תיתנו לי את זה, תנו לבעלי, מכיוון שאצלו - - -

הדחייה בשנה אני עוד מבין, הרי יש פה מגמה - - -

אבל לא ביקשתי ממך. אתם לא מבינים מה שאתם עושים. אמרתי מאוד ברור: באה האישה ואומרת שהיא לא רוצה את זה עכשיו. למה? בגלל שעכשיו לא נותן לה כלום. הרי אנחנו עושים פה השוואה בין גבר לאישה, זה מה שאמרתם קודם. אומרת האישה: בשנת הלידה נקודת הזיכוי לא שווה לי כלום. נתתם לי הטבה – לא יוצא לי מזה שקל אחד.

כי אני לא עובדת.

זאת הנקודה שהעליתי.

בסדר, אמרתי לך שאייצג אותך.

אז תתקנו אותי. תסבירו לי למה לא.

אסביר לך. הוא לא נתן לי להשלים.

רגע, תני לו לסיים.

אם אכן כנים דבריכם ואתם רוצים לעזור בנושא של הילדים עד גיל חמש ולכן אתם לא משווים גבר לאישה מגילאי שש עד 18, אומרת האישה: אני מבקשת את נקודות הזיכוי שמגיעות לי השנה, והשנה בלבד לפי הצעת החוק, לתת את זה לתא המשפחתי. כלומר, לתת את זה לבעל. לחילופין אמרתי – אני הרי מכיר אתכם - - -

מה דעתך - - -

רשות המסים, אגף התקציבים והכול יחד, כל אחד מהם יתחבא מאחורי הגב של השני ולא יסכימו לתא המשפחתי. אני לא מבין למה, מה הבעיה בתא המשפחתי. הרי רוצים לעזור פה, זו המטרה.

רוצים לעודד יציאה לעבודה.

אבל עם כל הכבוד, מה אתה מעודד פה בשנת הלידה?

גפני, אני לא מצליחה להבין למה - - -

מה אתם מספרים סיפורי מעשיות? תגידו: זה עולה כסף.

אני לא מסכימה אתך.

אז את לא מסכימה. מה לעשות, אני לא - - -

גפני, לגבי שנת הלידה - - -

רגע, תני לנו להגיד ותעני, כי אני רוצה לשאול שאלה. אני אשאל ואת תעני.

להשלים. אל תענו, איתי. תצטרכו להגיע פה להסכמה במשהו.

כן, אבל לא הבנתי מה ההצעה השניה שלך. אתה כל הזמן נשאר בראשונה.

גפני, הדיון הזה הוא דחוף או שאפשר לדחות אותו קצת?

לא, אי אפשר לדחות אותו.

למה אי אפשר לדחות את הדיון?

ככה, בגלל שאי אפשר. הם ביקשו - - -

למה, אתה ממהר לאן שהוא? קבעת ל-9:00 בבוקר.

אז בוא נדחה את הדיון. פולקמן, בדירה השלישית אתם פגעתם בזוגות צעירים.

- - -

די די.

הוויכוח הזה הוא ממש במקום עכשיו.

- - - לפחות לא הייתם מעלים את זה.

נדב, אסור לך לדבר.

אני שואל מה הדחיפות.

אני אגיד לך מה הדחיפות.

אני שומע שדחו את הדיון על המים כי צריך להעביר את זה קודם.

יש לך ילדים קטנים?

הסיעה הצביעה בעד.

איך דיון על נקודות זיכוי לכולם הפך לרעש הזה? אני לא מבין.

שי באב"ד, למה דחיתם את הדיון על המים? למה אי אפשר לקיים דיון על המים?

מה קרה? זה לכולם.

הזמנתם את כל העולם - - -

זה לכולם, זה כל הילדים במדינת ישראל. איך אתה יכול? אני לא מבינה.

מה זה קשור? למה דחיתם את הדיון על המים? למה ביטלתם את הדיון על המים? למה אתם לא - - -?

כדי לדאוג שכולם יקבלו רטרואקטיבית את נקודות הזיכוי.

אבל תעשו את הדיון על המים. למה דחיתם את הדיון על המים?

ברושי, כאילו רק המים? אין אזרחים במדינת ישראל?

איתן, מספיק. הם לא דחו שום דיון על שום דבר. עם כל הכבוד להם, הם לא דחו שום דבר. הם ביקשו ממני. אני חבר קואליציה, הם ביקשו ממני - ויעידו פה האנשים, חלקם נמצאים כאן – בדרגים הבכירים ביותר לעשות את הישיבה הזאת אתמול ב-22:00, כמו שעשו על התאגיד. אמרתי: לא יקום ולא יהיה. יש כבוד של הוועדה. ולכן, את הדיון של המים אנחנו עושים בשבוע הבא, ובמסגרת הדיון של היום, במקום לעשות את זה אתמול בלילה עד 4:00 לפנות בוקר אנחנו עושים את זה נורמלי, עם כבוד של הוועדה. זה לא הוא, זה אני.

ב-18 במאי מאשרים את התקנות של מים. זה יהיה בערך כמו על רשות השידור – טקס קבורה של מחירי המים.

הדיון יתקיים, נקודה. הוא יתקיים, בעזרת ה', בשבוע הבא. הוא עובר כמות שהוא לשבוע הבא, כבר דיברנו על העניין הזה. לא רציתי לעשות את הדיון ב-22:00. עם כל הכבוד, כחבר בקואליציה, דרשו ממני בדרגים הבכירים ביותר במדינה לעשות את הדיון אתמול בלילה, ולא עשיתי את זה.

אפשר לנהל את הדיון הזה קצת יותר רגוע?

מה קרה? זה דיון טוב, למה הצעקות?

יש לנו תהיות - - - אחד לשני.

ההצעה שלי היא כזאת: היות שדואגים לתא המשפחתי במקרה הזה, היות שמדובר בשנת הלידה ומדובר על שנה אחת, בגלל שלפי ההצעה שלכם זו הוראת שעה, אז מי שבמקרה ילדה בשנה הזאת תקבל הטבה. מכיוון שיש בין הנשים האלה כאלה שלא מגיעות לסף המס מכיוון שמדובר בשנת לידה והיא לא עובדת במהלך השנה הזאת שנה מלאה, אני מבקש לעשות אחד משלושה דברים: לתת את זה לתא המשפחתי - - -

איך אתה רוצה להגיע לזה?

נקודת הזיכוי עוברת לבן הזוג.

או שבאופן אמיתי האישה אומרת: היות שבאתם להיטיב אתי, אני מבקשת להעביר את נקודת הזיכוי לבן הזוג, או לחילופין, אני היולדת העובדת מבקשת להעביר את נקודות הזיכוי שנתתם לי השנה - - -

לא - - -

אי אפשר ככה. או, הצעה שלישית: להעביר על פי בקשת האישה, שאתה אתם מיטיבים, לשנה הבאה, כי בשנה הבאה היא לא ילדה.

איך אתה רוצה לעשות את זה?

נכתוב את זה בחוק.

מה תכתוב בחוק?

אכתוב בחוק שהאישה רשאית לבקש שאת נקודת הזיכוי יעבירו לשנה הבאה. בבקשה, שלומית.

גם בנקודות זיכוי לאקדמאים זה קיים.

איתי, זה שאתם לא שמים על הלשכה המשפטית של ועדת הכספים אנחנו יודעים. בסדר, אז בג"ץ יגיד, אבל - - -

לא לא לא. לפרוטוקול, אדוני היושב-ראש, אנחנו נגיד שהמשפט האחרון שנאמר פה לא נכון. המשפט האחרון שנאמר, על זה שאנחנו לא שמים על הלשכה המשפטית של ועדת הכספים לא נכון.

אתה לא שומע מה שהיא אומרת.

לא נכון. יש מקרים שצריך לתקן לפרוטוקול, במקרה הזה צריך להיות מתוקן - - -

אני מבקש לא לכתוב בפרוטוקול את מה שאמרתי ולא את התיקון שלו. אני חוזר בי.

שלומית, תגידי.

אמרתי שגם בנקודות זיכוי לאקדמאים קיים המודל של אפשרות לבחור לדחות את נקודת הזיכוי בשנה אחת.

אני רוצה להוסיף דבר אחר.

תהיו חייבים לתת פה משהו, אם לא – אעשה את זה על הראש שלכם. כן, מיקי רוזנטל.

ההצעה שלי היא מעט שונה. אישה בשנת הלידה מקבלת שכר, אבל היא לא מקבלת את השכר המלא מהטעם הפשוט שהשכר מורכב בדרך כלל משכר יסוד ומשעות נוספות ומכל מיני דברים כאלה, שהם לא קבועים. לא שעות נוספות קבועות שהן חלק מהשכר, אלא שעות שבפועל היא צריכה לעשות אותן והיא לא עושה אותן בחופשת הלידה. הבקשה שלי היא לא להעביר את זה אלא, אם אפשר, את הכסף שהיא לא תרוויח, לאפשר לדחות את 0.5 הנקודה של השנה הראשונה לשנה שלאחריה. גפני אמר שאפשר יהיה להעביר את זה - - -

אתה אומר שבמקום שתהיה הגדלה ב-1 עכשיו, יהיה 3.5 בשנה שאחרי.

בשנה השניה. זה מה שגפני אמר.

כן, שהיא תוכל לבחור. אני רוצה לדייק את זה, חברים. גפני, באמת. זה דיון חשוב, מה זה הרעש הזה? אי אפשר ככה, אנחנו דנים פה בדברים חשובים ויש רק רעש.

רבותי, לא לדבר עכשיו.

באמת, אי אפשר ככה. אי אפשר לדבר, מעלים דברים רציניים. ההצעה שלי אומרת שתהיה בחירה לאישה בשנת הלידה לדחות את חצי הנקודה הזאת לשנה שאחרי. אפשרות לבחור – היא לא חייבת, כי אולי היא תרצה להפסיק לעבוד בכלל – להעביר את זה לשנה הבאה מהטעם הפשוט ששכר היסוד שלה, בגינו משולמים לה דמי הלידה, ואת כל התוספות היא לא מקבלת.

לא, אל תענה. אנחנו נעביר.

רחל, אני טועה במשהו?

מה שהוא אומר, שהשכר בשנה השניה גבוה יותר והיא תקבל יותר כסף.

רק שניה, יש פה עוד הסתייגויות.

אבל זה לא בגלל דמי הלידה, כי דמי הלידה הם לפי - - -

זה בגלל התוספות.

לא, הם לפי החודשים האחרונים. חשוב לי לדייק את זה: זה רלוונטי רק - - -

רבותי, מדברת חברת הכנסת רחל עזריה.

חבר'ה, אתם עושים רעש נורא.

שי, אני מבקש לא לנהל את הדיון הזה.

זה רלוונטי רק למקרה שנשים מאריכות בצורה משמעותית את חופשת הלידה שלהן.

אסביר את עצמי. נשים בחודשי ההיריון האחרונים שלהן, שלפיהם נקבעים דמי הלידה - - -

עצמאיות – כבר נקבע שזה לפי שנה קודם.

לא עצמאיות, שכירות. בחודשים האחרונים של ההיריון קשה להן לעשות - - -

חבר הכנסת רוזנטל, אני מקבל את מה שביקשת. אביא את זה להצבעה.

תודה רבה.

דוד ביטן, הסתייגות.

יש לי הסתייגות אחת: שהחוק הזה ייכנס לתוקף - - -

שניה, דוד. אי אפשר ככה לנהל את הדיון. רחל, את בקואליציה של דוד ביטן, הוא עכשיו מציע הסתייגות.

למה אתה מעיר לי כל הזמן?

אני מכבד אותך.

אני יודעת. יש לנו כימיה מיוחד.

דוד ביטן, בבקשה, הסתייגות.

ראשית, אני רוצה לומר שבגלל התנהגות האוצר 2,000 עובדים בדרום הולכים הביתה, בנושא של מפעלי הנחושת, למרות שהדברים הובטחו גם בדיונים וגם - - -

ואלפי עובדים בפוטנציאל.

אז אני לא יודע על מה הם מדברים. הגיע הזמן שהאוצר יתעשת ויקיים את ההבטחות שהוא מבטיח.

אף אחד לא הבטיח 80 מיליון.

אתה לא אומר אמת, כי הייתי פה וכולם אומרים.

היו פה החלטות של הוועדה.

הדברים הובטחו במפורש, והורדתי הסתייגויות בגלל זה. אז הגיע הזמן – 2,000 עובדים הולכים הביתה. כל פעם מאשימים את היועצים המשפטיים, מעניין מאוד.

שי באב"ד יענה על זה, בגלל ששאלתי אותו - - -

הוא לא צריך לענות, הוא צריך לעשות את מה שהוא הבטיח ומה שצריך, פעם אחת ולתמיד.

הוא יענה. עכשיו מה עם ההסתייגות?

מספיק כבר עם ההתנהגות הזאת של האוצר.

מה ההסתייגות?

ההסתייגות היא שהחוק הזה ייכנס לתוקף רק לאחר שקצבת הנכים תעלה לשכר המינימום.

גם אני רוצה הסתייגות.

רגע, יש לנו עוד הסתייגויות.

אתם חוצפנים.

נו, די. בסדר, בסדר, אנחנו תמיד בסוף - - -

יכולתי להתנות את התאגיד בתקציב - - -

תתנו הכול מה שאתם רוצים.

- - - ממלכתיות, אבל אתם נוהגים רק בשיטה שהיא מגעילה. זה מה שאתם עושים.

נכון, בסדר.

תודה רבה.

אני מבקש הסתייגות.

למיקי רוזנטל יש עוד הסתייגות אחת, אחרי זה אתה. אבל בקצרה.

העניין שזה בא בהוראת שעה, יש לזה באמת ריח לא טוב של בחירות. אני לא אומר, חס וחלילה, שהשר מתכוון לזה או שמישהו מתכוון לזה, זה פשוט מריח ככה. לכן אני מציע, במקום הוראת שעה לעשות את החוק לשנתיים, זה הכול. שיהיה לחוק תוקף לשנתיים ולא בהוראת שעה. זה אולי סמנטי, אבל יש לזה משמעות.

הכותרת תימחק. כתוב: "הצעת חוק מס הכנסה - - - "

רגע, רגע, הגשת בקשת - - -

אתה גם רוצה לראות מה ההשפעה.

אני מגיש הסתייגויות.

אז הבקשה - - -

אגיש את זה כתוב.

רועי ומיקי, אני מבקש לא לקיים את הדיון הזה. רוצים – אעשה הפסקה ונקבל החלטות.

לשם ההבהרה: הגשת בקשת רשות דיבור, אז אתה מוותר על בקשת רשות דיבור כי אי אפשר גם הסתייגות וגם בקשת רשות דיבור.

אין לי בעיה. כן, בהחלט.

אני אותו דבר.

אני מבקש, בכותרת: "הצעת חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים)" – עד כאן זה מבורך – יימחקו המילים "הוראת שעה". יישאר "הצעת חוק".

בסעיף 1 תימחק המילה הראשונה: "בתקופה", ויירשם: "מיום ג' בטבת, התשע"ז, 1 בינואר 2017". יימחקו המילים עד יום "כ"ג בטבת, התש"ע, 31 בדצמבר 2018".

אז למחוק את כל הרישא כי תחילה יש גם בסעיף האחרון, והיא אומרת - - -

חד-משמעית. אם ירצו לבטל חוק – שיביאו את זה לכנסת.

הוא מגיש כהסתייגות את מה שאמרתי כהערה.

על ההסתייגות הזאת אני מדבר כבר מאתמול. בהצעה לסדר כבר פתחתי אתה. זה חשוב מאוד. אצביע בעד אך ורק אם זה יהפוך לחוק ולא יהיה במסגרת הוראת שעה.

אנחנו תומכים בזה.

אין בעיה. זה תרגיל, אני אומר לכם. אני לא מוכן שזה יהיה לשנתיים. אני מוכן לוותר על הוראת שעה על הסלולר, על הדברים האחרים, אבל לא על הנקודות. על כל מה שהביא שר האוצר אני מברך, זה – אני לא מוכן בהוראת שעה. אני מבקש להפוך את זה לחוק, כי התרגיל ברור.

אנחנו כמובן בעד. אנחנו עוד לא מצטרפים להסתייגות הזאת כי אולי אפשר להגיע להבנות ולהסכמה.

שלומית, אני מבקש בקשת רשות דיבור במליאה - - - הסיעה שלי.

חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. חבר הכנסת איתן ברושי, הסתייגות.

אדוני היושב-ראש, אני שואל ומציע, אם השאלה שלי נכונה, שאין כאן ביטוי לשום דבר דיפרנציאלי, לא ביחס למיקום אזורי עדיפות ולא - - -

בוודאי שלא.

נכון. בכל זאת, אני שואל: האם הממשלה רואה בזה דבר אחיד, שהוא שוויוני במאה אחוז לפי כלל האוכלוסייה, לא חשוב באיזה אזורים או שיש פה גם איזה ביטוי – כמו שתמיד ניתן – גם להעדפות?

התשובה. אין פה שר שישיב על מדיניות.

1.7 מיליארד שעשינו פה הטבות מס לפריפריה אתה לא מחשיב?

לא אמרתי.

יש כלים אחרים - - -

רועי, קיבלת רשות לענות?

שאלתי את היושב-ראש.

אז אני עונה.

אני מציע לך הצעה לתשובה.

1.2 מיליארד הטבות מס לפריפריה - - -

יותר.

אפשר להתייחס, אדוני היושב-ראש?

לא. מה דעתכם שלא? חבר הכנסת איתן ברושי, טענו שלא כל דבר שיש כסף במדינה - - -

תעשו הפסקה. אי אפשר דבר כזה - - -

אתה יודע מה, אבוא אליכם למשרד ואתחיל להפריע לכם. הגיע הזמן שאעשה את זה.

אני רוצה להבין את זה. מותר לי?

שי, אני אבוא למשרד - - -

אני רוצה שתבוא, אולי תעזור לנו לעשות סדר.

תמונת המצב היא שאנחנו טענו נגד הממשלה: למה את לוקחת כאשר יש כסף ואת עושה עם זה דברים שהרבה פעמים לא מגיעים לאזרחים? למשל, מורידים ב-1% את המע"מ. עכשיו באה הממשלה ואומרת: יש לנו כסף, אנחנו נותנים את זה לאזרחים. לא מורידים את המע"מ אלא נותנים בהטבות מס, נותנים בנקודות זיכוי, שאלה דברים חשובים. מאוד יכול להיות שאם היינו מקיימים דיון היינו אומרים: ניקח את ה-1.7 מיליארד וניתן את זה לדברים אחרים.

אין מצב.

קודם כול, את מה שטענו, במקרה הזה הממשלה אומרת: נכון. אני לוקחת כסף - בסוף זה יהיה 4.5 מיליארד שקל – ונותנת את זה ישירות לאזרחים. הממשלה לא עושה מהפכה, היא לא אומרת שאת נקודות הזיכוי נעשה לפי פריפריה ונעשה לפי מצב סוציואקונומי. החוק הקיים – ומוסיפים נקודות זיכוי. זה מה שהממשלה אומרת. זאת אומרת, האישה שילדה ילד בשנת 2017 תקבל לכיס בסביבות 3,000 שקל.

בשנה.

רק פעם אחת, מה-1 בינואר 2017 ועד סוף שנת המס היא תקבל עוד כסף משמעותי. מבחינת האזרחים זה יהיה משמעותי.

זה לא בסדר פה, אבוא אליכם למשרד. אי אפשר.

מה שהעלו חברי הכנסת, החברים שלך במפלגה, וגם אני שאני חבר שלך, שאם באמת נותנים הטבות לאישה יולדת, תאפשרו לה גם, במקרה שזה לא מגיע אליה – מפני שפה זה הולך לפי רף המס; אם היא לא מגיע לסף המס, אנחנו מבקשים שיהיה אחד מכמה אופנים, שהאישה תבחר: או לתת לתא המשפחתי, או לתת את זה לבעל או להעביר את זה שנה, ואז היא תקבל את הכסף הזה, שעליו אנחנו מדברים.

למה זה הוראת שעה? זה לא צריך להיות הוראת שעה, זה צריך להיות קבוע. אני אפילו משכלל את ההצעה הזאת: הממשלה יכולה לבוא בעוד שנה–שנתיים ולשנות את זה. אני אפילו משכלל את ההצעה שלהם ואומר ככה: זה לא יהיה הוראת שעה, אבל יהיה כתוב בחוק שהממשלה תבחן את זה בעוד שנתיים ותצטרך להביא לאישור ועדת הכספים שינוי בחוק הזה.

אם היא יוזמת שינוי.

כן, אם יהיה שינוי, וכנראה יהיה שינוי.

כי זה הרבה כסף.

כי זה הרבה כסף וזה לא יהיה שנת בחירות. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לברך אותך, יושב-ראש הוועדה, על העמידה מול מתקפת תג מחיר שספגת. אנחנו בסולידריות אתך ומגנים את המתקפות נגדך.

דבר שני, כל הדבר של הטבת מס, יש בו משהו שקצת חורה - - -

עם כל הכבוד, זה שאתם, במשרד האוצר, משתלטים על ועדת הכספים – כולנו יודעים. אבל לפחות כלפי חוץ שלא יראו את זה. יש פה דיון בוועדה; אתם רוצים להתייעץ – תלכו למשרד שלכם. אני יכול לתת לכם חדר פה ליד. בבקשה.

רוצים להכניס שינויים, אז מדברים עליהם.

מדברים, אז שיצאו החוצה. יש פה ועדה.

כל המנגנון הזה של הטבת מס – אני אומרת את זה גם בקונטקסט הפוליטי של כל הדבר הזה שמתרחש, וגם דיברתם על זה – יש בו משהו קצת צורם בהתחשב באחוז האזרחים שלא מגיעים בכלל לסף המס ולא ייהנו מזה. כשאנחנו עושים מדיניות חברתית אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו, שאנחנו מתחילים מלמטה ועולים כלפי מעלה, אבל מתחילים קודם כול עם מי שזקוק לזה הכי. אני חייבת שזה ייאמר גם לפרוטוקול. עושים משהו טוב – אנחנו לא נתנגד, אני רק רוצה, בשם סיעת מרצ, לרשום בקשה לרשות דיבור למליאה לכל הסיעה. תודה.

אני, דרך אגב, מזדהה עם הדברים שלך.

כן, אני יודעת, אבל חייב שזה ייאמר. אני לא חושבת שאפשר להמשיך בלי - - -

היא גם צודקת.

יש בתוך התוכנית הזאת את מס הכנסה שלילי, שהוא בפירוש - - - יש פה עיקרון של יציאה לעבודה.

חבר הכנסת פולקמן, לא המצאנו היום מה זה נקרא "מדיניות רווחה". מדיניות רווחה זה תשלומי העברה, זה קצבאות נכים, זה מעונות יום כדי לדאוג לגיל הרך. יש כל מיני דרכים.

ברור. עושים את זה.

לא, את זה לא עושים, או לפחות אנחנו לא - - -

פה יש מטרה לעודד יציאה לעבודה.

אין בעיה של יציאה לעבודה; יש בעיה של עובדים עניים במדינת ישראל. לא, אין בעיה - - -

מס הכנסה שלילי, זה חלק מהתוכנית.

רועי, אתם לא ממציאים את הגלגל מחדש. יש לנו תשלומי העברה וקצבאות נכים, אחרי זה יש לנו מעונות יום ויום לימודים ארוך. ככה דואגים – מתחילים מלמטה ועולים כלפי מעלה.

צהרונים זה הקלה לכולם, גם למשפחות - - -

לא התנינו פה, לא את קצבאות הנכים ולא צהרונים, בזה שהתאגיד לא יעבור. בסדר, אנחנו לא נגד, נצביע בעד החוק, אבל הדברים האלה – צריך שייאמרו פה. אנחנו לא ממציאים מדיניות, לא נולדנו אתמול.

מכיוון שאמרת את עמדתך המפלגתית, אני אומר את עמדתי המפלגתית. נתחיל בזה שתאגיד השידור הציבורי לא מעניין אותי, מלבד העובדה שהעובדים נפגעים. אבל לא מעניין אותי כמלוא הנימה, לא הערוץ של ש"ס, לא הערוץ של הליכוד, לא הערוץ של המחנה הציוני ולא הערוץ של כולנו. זאת עמדתי לגבי העניין של השידור הציבורי.

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרה חברת הכנסת תמר זנדברג: יש צורך, וזה היה פה בוועדה כמה פעמים. בא אלי האוצר ואמר שרוצים לבטל את הבג"ץ לגבי המטפלות, בג"ץ פרי. בתמורה לזה, היות שזה לא חל על כל הנשים העובדות, נסבסד מעונות, צהרונים וכל מה שנקבע לעניין, שזה חל על כולם. תגיע התוכנית של הצהרונים – נראה. שם זה באמת צריך לחול על כולם. כרגע זה לא עומד על סדר היום, כרגע זה עומד רק על נשים עובדות.

בסדר, זאת היתה הערה על סדר העדיפויות. אני לא מתנגדת.

עכשיו אני אומר את עמדתי. עמדתי בעניין הזה זהה לחלוטין עם מה שאמרת לגבי הנושא. עמדתי היא שזה לא צריך להיות הוראת שעה. תיכף נעשה הפסקה ונדבר אתם. עמדתי היא שצריך שהאישה תוכל לבחור, מפני שזה נראה לי סיפור בעייתי – יש נשים שלא ייהנו מזה. אם אנחנו מאשרים את החוק, וכנראה מאשרים אותו, לא נראה מה שיהיה בהמשך. בהמשך יהיו רבים מהאנשים שלא יזכו לזה.

אתה מאחד את כל הוועדה בזה.

צריך לעשות פעולה שתהיה בחוק, שהאישה תוכל להחליט מה היא עושה עם זה – או תא משפחתי או שהיא מבקשת להעביר את זה לבעל או שהיא מבקשת להעביר את ההטבה הזאת לשנה אחרי זה, שזה לא בשנת הלידה. זהו, אלה ההסתייגויות.

אני עושה עכשיו הפסקה לרבע שעה. אני רוצה לשבת אתכם ותגידו מה אתם נותנים. אם אתם לא נותנים כלום – אני מבטל את ההפסקה ואני מצביע. הפסקה של רבע שעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 ונתחדשה בשעה 10:30.)

אני מחדש את הישיבה. מי מקריא את סעיף 2?

"2. תחילתו של חוק זה ביום ג' בטבת התשע"ז, 1 בינואר 2017".

אני מצביע על שם החוק. מי בעד שם החוק?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 2

נפל, אני מצטער. אדוני, נפל.

לא נכון.

אל תתערבי. 3:2 – נפל.

נפל.

ראית אותי מצביע? בבקשה לבדוק את הצילומים. מיכל, מיקי ומיקי נגד גפני ורחל.

עשיתי רביזיה.

אנחנו יכולים להגיש רביזיה.

תגישו.

אבל אני מבקש בכל זאת – דוד היה פה - - -

אבל הוא לא הצביע, גפני.

רועי היה בהתחלה.

תגישו רביזיה. טמיר, כמה ספרת?

ספרתי 3:2.

זה הכל, טמיר ספר 3:2.

3:2 בעד.

מה טמיר ספר?

רבותי, התהליך היה כזה - - -

יש להם הצעה להוראת השעה?

אתם לא רוצים את החוק?

אנחנו בעד החוק.

אז תפסיקו כבר. יאללה, כאילו ח"כים חברתיים, אבל אתם הולכים לפגוע בכל ההורים לילדים קטנים. מה יש לכם? פעם ראשונה. לא היה צריך לצאת למחאה, לא היה מחאת העגלות, ואנחנו מקבלים את מה שהורים לילדים - - -

הודענו שאנחנו בעד החוק, אנחנו נגד הוראת שעה.

אני לא מבינה מה את רוצה. אנחנו רוצים שזה יהיה כל הזמן, קבוע. מה הבעיה?

האויב של הטוב מאוד זה המצוין. עדיף - - -

בואי בואי, אל תחלקי ציונים. מה קרה, ירדתם בסקרים?

מה קרה? את מתעצבנת שאת לא חלק מקואליציה שעושה מהלך כזה?

מהקואליציה הזאת אני גאה לא להיות חלק.

שיירשם שהאופוזיציה בעד החוק ונגד הוראת השעה.

בסדר, אז בואו נעביר את החוק אחר כך נדון בהוראת שעה.

איפה היה שר האוצר אז?

הוא לא היה בעניין, שר האוצר אז.

אני הצבעתי. לא ראית אותי, הייתי בצד.

בואו נדבר קודם על העובדות. מבחינת העובדות, היחיד שהצביע נגד היה מיקי לוי.

תעשה הצבעה חוזרת.

רק רגע.

בסדר, מה זה משנה? - - -

ספירה חוזרת אני מבקשת.

היחיד שהצביע נגד היה מיקי לוי.

חבל על הזמן. תמשכו זמן והחוק לא יקרה. תהיו מגניבים מבחינת הקואליציה אבל כל ההורים - - -

לא לא, רחל. זה האשמות שווא.

רחל, תני לי לנהל. אם אפשר, לא להפריע. בהתחלה רק מיקי לוי הצביע נגד, בגלל סיבה פשוטה – הנושא של הוראת השעה. היה ברור לי שעל השם מצביעים כולם בעד, כך היה ברור לכולם, חוץ ממיקי לוי שהיה ער לעניין של הוראת השעה. ההצבעה היתה רק שלו. אחרי זה כשצעקנו את הוראת השעה, כשהיה פה כבר את מיקי רוזנטל, כשדוד ביטן עמד פה וזה הפך להיות נושא התחילה ההצבעה. יכול להיות שבהצבעה הזאת היה מצב שונה. זה לא היה תחילת ההצבעה.

אנחנו נחזור על ההצבעה, אתה תגיש רביזיה. בכל מקרה נצטרך לחזור לזה, אני רק רוצה שנהיה צמודים לעובדות.

מי בעד שם החוק? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – 5

נמנעים – אין

שם החוק נתקבל.

תודה רבה.

אנחנו בעד. אני מבקש שתנסחו את זה אחרת, אחרת זה נשמע רע. אנחנו בעד החוק, נגד הוראת השעה. אנחנו בעד החוק – אני חוזר – ונגד הוראת השעה.

אתה רוצה להגיד שאתה נגד - - -

לא לא, עם כל הכבוד.

אתה רוצה להצביע בעד? תצביע בעד החוק.

לא, אל תגיד לי מה להצביע.

אתה מסביר לחבר כנסת מה להצביע?

אנחנו בעד החוק, נגד הוראת השעה. ככה אני רוצה שיירשם.

לגבי סעיף 1 - - -

רביזיה, בכל מקרה.

בסדר. אישה שמבקשת - - -

אני מבקש שיהיה כתוב בחוק – לא מעניין אותי שלא שומעים. סיכמנו שאישה שילדה בזמן הוראת השעה – ב-2017, אבל זה יכול להיות גם ב-2018 – היא מקבלת כפי שמופיע בחוק.

אני מבקש: צאו החוצה. זה לא מעניין אותי בכלל.

אישה שמבקשת להעביר את נקודת הזיכוי לשנה העוקבת, הבאה – במקום 2017 שיהיה 2018 - - -

כהצעתי.

הצעתי את זה לפניך, אבל אנחנו יחד. אם היא ילדה ב-2018 והיא רוצה להעביר את זה ב-2019, היא זכאית לעשות את זה על-פי החוק. זה יהיה כתוב בחוק.

אבל בהודעה שלה.

נכניס תיקון שאומר שאישה שילדה - - -

אני מצטער, אני לא שומע את היועצת המשפטית. זה חשוב.

אישה שילדה בשנים 2017 ו-2018 זכאית לבחור אם נקודת הזיכוי שהיא זכאית לה לפי הוראות החוק הזה – זאת אומרת, תוספת הנקודה שיש לה בשנת הלידה; היום יש לה 0.5 נקודה, לפי החוק הזה היא זכאית לנקודה אחת – יובאו בחשבון בשנת הלידה או בשנת המס שלאחריה.

מצוין, אנחנו בעד. תצביע על הסעיף.

עכשיו לגבי הוראת השעה - טוענת הממשלה שהיא לא יכולה להביא את זה. היא רוצה, ככה אמר מנכ"ל משרד האוצר. היא רוצה להביא את זה מ-2019 ואילך.

זה מה שהוא אמר במסיבת העיתונאים.

כן. הממשלה טוענת שיש איזה חוק עלוב, שעל-פי החוק הזה צריך להתכנס - -

זה המצב. נותנים 200 פה, לוקחים 1,000 פה; נותנים - - - בסוף לא נשאר.

- - לאותו תקציב, ומורידים את זה - - -

אבל נותנים למשפחות צעירות. זה כן חשוב.

את התרגילים האלה כולם יודעים לאורך שנים.

בסדר, למשפחות צעירות – פעם ראשונה.

נותנים 400 לוקחים 1,200 - - -

לא נכון.

- - שמורידים את זה - דוד, אני לא יכול ככה לנהל ישיבה.

- - - משפחות צעירות.

שקל לא נשאר להם. שקל.

זה לא נכון.

אני חולק על כל העניין הזה. אם תוגש הסתייגות על העניין, גם אני אעלה לדבר על העניין במליאת הכנסת. על פי החוק, אי אפשר לכתוב עכשיו 2019.

למה?

בגלל דברים שאני לא רוצה להוציא מהפה. אני לא רוצה להוציא מילים גסות מהפה.

- - -

למה? ככה. למה – יום כיפור מתקרב, אני צריך להכות על חטא.

- - - נומרטור.

נומרטור – אסור להגיד את המילה הזאת. הם צריכים להחליט עכשיו האם מקצצים, האם כל מה שנלווה לעניין הזה. אני מציע - - -

מה עושה לנומרטור חוק מיסוי דירה שלישית?

אני מציע שיהיה כתוב בחוק - -

אם חוק מיסוי דירה שלישית חוזר לפה, מה עושה לנומרטור?

900 מיליון. 900 מיליון יש בתקציב - - -

- - שהממשלה - - -

רגע רגע, 900 מיליון זה חוק דירה שלישית בתקציב? זה ירד עכשיו.

בסדר. שהממשלה תבוא לכאן לפני סיום החוק, לפני תום שנת 2018 - - -

לא לא, במסגרת דיוני התקציב.

לא לא, אנחנו מציעים משהו אחר.

מה אתם רוצים? או שתתקנו את הגירעון ל-395, כמו שאנחנו קיבלנו.

תוספת הוותק נמצאת בנומרטור, אדוני.

לא לא, נגמר. אני לא רוצה לשמוע. לכן אני מציע שיהיה בחוק שהממשלה תבוא לפני סוף שנת 2018 והיא תגיד לוועדת הכספים האם היא ממשיכה את החוק הזה, כן או לא, ותנמק את טיעוניה.

גפני, אני רק שואל - - -

מי בעד סעיף - - - ?

רגע רגע, גפני. אני שואל: אם שר האוצר עכשיו חותם על פטור ממכס לטלפונים סלולריים, זה גם רק הוראת שעה?

זה לא בנומרטור?

זה גם הוראת שעה.

כל פטור – על אלכוהול ועל זה – זה הוראת שעה? אנשים לא יכולים יותר - - - ?

בצלאל, בבקשה. אני רוצה לשמוע.

ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מיקי לוי מורידה את הרישא שמתייחסת להוראת השעה, ובהתאם נתקן גם את הכותרת.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה.

יש רביזיה.

כמה יצא בהסתייגות?

3:8.

רביזיה.

טמיר, אני רוצה הסתייגות דיבור.

הסתייגות דיבור לעודד פורר.

הסתייגות דיבור לכל הסיעה.

גם אני.

על מה? עודד, אתם מדברים על צהרונים וקייטנות - - -

אני חושב שאתם לא נותנים כאן מספיק. אני חושב שאפשר לתת יותר. אני רוצה שייתנו יותר.

אוקיי. אז ניתן את זה ואחר כך נדון בשאר. אתה לא מתבייש לדבר את רוממות הצהרונים והקייטנות שלך, ואתה פוגע פה במשפחות הצעירות?

- - - בקואליציה.

גם הם בקואליציה.

אני עוד מעט לא יכול להצביע.

רחל, אני מבין שלא נוח לך שאנחנו מדברים, אבל מה לעשות, זה חלק מהעבודה.

תעשו ואל תדברו. תעשו כבר.

לא מוצא חן בעינייך, אז יש לך כנראה בעיה.

הסתייגות של חבר הכנסת מיקי רוזנטל: לעשות את החוק לשנתיים לא בהוראת שעה.

מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.

לא התקבל. הלאה.

ההסתייגות הזאת היא בשם כל המחנה הציוני.

אני מקריאה את הבקשות לרשות דיבור: לכל סיעת מרצ - - -

שיירשם בפרוטוקול שהקואליציה מצביעה תחת מחאה, בבקשה.

רשות דיבור יש לנו לכל סיעת מרצ, יש לנו לחבר הכנסת לפיד, לסיעת המחנה הציוני, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת פורר וכל סיעתו ולרשימה המשותפת.

מי בעד אישור סעיף 1, כהצעת הוועדה?

לא, אנחנו מצביעים בעד החוק.

אנחנו רוצים להוריד את התאריכים.

הצבעה

בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 1 נתקבל.

הסעיף התקבל.

אני מצביע על סעיף 2.

"תחילתו של חוק זה ביום ג' בטבת התשע"ז, 1 בינואר 2017."

מי בעד?

אי אפשר ככה.

אדוני, אני לא שומע על מה אנחנו מצביעים.

ביטן, קשקשן.

אתה קשקשן.

תשאל אותם, 3.95 גירעון. הבוס שלך הביא לזה.

מי בעד ההסתייגות של דוד ביטן? מי נגד?

רגע, רגע.

רגע. ביטן, תגיד עוד פעם מה ההסתייגות.

מה ההסתייגות? אנחנו רוצים לשמוע את ההסתייגות. אנחנו לא יודעים, רוצים להצביע.

אני אסביר.

למה נותנים לו להגיש הסתייגות ולא נותנים לי להגיש הסתייגות? גם אני רוצה להגיש הסתייגות.

ההסתייגות שהגשתי: שהחוק הזה ייכנס לתוקף רק אחרי שקצבת הנכים תעלה לשכר המינימום.

מי בעד ירים את ידו.

לדפוק את ההורים לילדים קטנים – ברור.

רגע, את רוצה לדפוק את הנכים? לא הבנתי.

דווקא כשהעלית את המיסוי לאותם הורים בחוק ההסדרים לא היתה לכם בעיה, אז זה היה בסדר.

בגלל שאמרו לי שהיתה היום פגישה בין ראש הממשלה לשר האוצר על נושא הנכים, אז אני מוכן שההסתייגות תישאר למליאה. נראה מה הפתרון - - -

סעיף 1 עבר. אתם הגשתם רביזיה, יפה. ברביזיה - - -

אני אומר שיש לי רביזיה לחוק כולו, בלי קשר.

רגע, תקשיב. היות שיש רביזיה, יכול להיות שאם דוד ביטן - - -

חבר'ה, זה כנסת פה.

יש בקשה של חבר הכנסת דוד ביטן להכניס בחוק את מה שהוא אומר. לא נצביע על זה עכשיו, אבל יש רביזיה. מכיוון שיש רביזיה, אם הפגישה שלו תעלה יפה – בסדר, נפיל את הרביזיה ונגמר העניין; אם זה לא יעלה יפה – נעביר את הרביזיה ונעביר את - - -

גפני, תעלה את זה למליאה.

האופוזיציה בעד.

עכשיו מצביעים על סעיף 2, שזה יחול רטרואקטיבית מה-1 בינואר. מי בעד סעיף 2? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – רוב

נגד – אין

סעיף 2 נתקבל.

תודה.

האופוזיציה בעד גם כן?

מזל טוב, ברכות על ההישג.

- - -

למה? אנחנו תומכים בחוק.

- - - תמכנו. על מה אתה מדבר?

לא הצבענו נגד, הצבענו בעד החוק - - -

אנחנו בעד החוק, גפני.

לא בעד הוראת שעה.

ביטן, אתה מוכן שאעלה גם הסתייגות שאומרת שמאחדים את תאגיד החדשות ואת תאגיד השידור? אני גם מעלה. זה חוסך מלא כסף, יהיה עוד כסף לקצבאות של הקשישים. אתה מוכן?

- - - יש הבדל.

אני מוכן להכניס הסתייגות על התאגידים ולהצביע על זה. אני מוכן.

תעלה - - -

אף אחד לא יכול להעלות שום דבר מכיוון שהדיון וההצבעות הסתיימו. החוק התקבל בוועדת הכספים לפי מה שנקבע פה, עם מה הוספנו, עם מה שניסחנו, עם כל מה שנלווה. זהו.

עכשיו יש רביזיה. פעם ראשונה בתולדות הכנסת שהאופוזיציה מגישה רביזיה על חוק שהיא תומכת בו, ויושב-ראש הקואליציה מצטרף לאופוזיציה - - -

לא, אני לא מצטרף.

כן, כן.

עם כל הכבוד ליו"ר שאוהב להצהיר הצהרות כל הזמן, לפעמים גם לא צריך לדבר הרבה. אני נותן רביזיה על מנת לראות אם פתרו את התהליכים האלה.

אנחנו נתנו רביזיה על שם החוק. אנחנו בעד החוק – על שם החוק.

אני יכול להצביע על כל הרביזיות. אני מבקש להסביר את מה שהיה.

אבל אני מבקש שתתקן את מה שאמרת. אתה אמרת שהאופוזיציה הצביעה נגד חוק שהיא בעדו. אנחנו בעד החוק, אנחנו נגד הוראת השעה. אני מבקש ממך.

מיקי רוזנטל, אני אתקן את זה.

מיקי, סליחה שאני אומר - - -

אבל רועי, אני מדבר עכשיו. זה לא בסדר.

אתה בעד הזוגות הצעירים ונגד - - -

רועי, אוציא אותך.

הגשנו בג"ץ לא בגלל הדירה השלישית. בגלל שהממשלה דורסנית, כל החוקים פה.

אם הייתם באים לדיון זה היה - - - אתם עשיתם.

רועי, מה זה הדבר הזה?

ועובדה שבג"ץ היה לטובתנו. בהליך נפל פגם מהותי.

אני לא רוצה לשמוע. אל תדברו פה מילה עכשיו.

הזהרתי אתכם ולא רציתם לשמוע.

מה שאני מבקש זה להסביר. היות שהישיבה מסתיימת, אני מבקש לומר כדלהלן: האמת היא שיש תמיכה גורפת בחוק הזה. החוק הזה מיטיב עם זוגות ועם אישה שיולדת. המגמה היא שנמשיך את החוק הזה גם לאחר מכן. התגלו בעיות משפטיות, שאני מודה באשמה, שאני אשם בזה. לא שמעתי לעצות שנתנו לי ופתאום ממציאים פה מילים כאלה, שאני לא יודע מאיפה הביאו אותן. יצטרכו לבוא לכאן לפני שמסתיים התהליך של השנתיים, שהוא רטרואקטיבי מה-1 בינואר 2017, ויבואו להגיד אם ממשיכים את זה ב-2019 ואילך, ויצטרכו למצוא גם מקור מימון לעניין הזה, או שלא ממשיכים. מעניין מי יהיה שר האוצר אז, שיגיד שהוא לא ממשיך את זה, בגלל שאלה הטבות שהתרגלו אליהן שנתיים.

האופוזיציה הגישה רביזיה על הסעיף של הוראת השעה. יש רביזיה נוספת, והרביזיה היא של יושב-ראש הקואליציה דוד ביטן. דוד ביטן מעלה פה דברים שאינם קשורים לחוק.

למה? זה תקציב, למה לא קשור לחוק?

מבחינה כספית. יש לו טענה למה נותנים לזה ולא נותנים - - -

- - - אני מוריד.

בסדר דוד, אני מסביר אותך. אמר דוד ביטן בוועדה שיש לו ישיבה, שיכול להיות שתעלה יפה - - -

לא לי, לא לי.

לעם ישראל. ואז הוא יסיר את הרביזיה. לכן אישרנו את החוק, אבל החוק לא הושלם, מכיוון שנצטרך להצביע על רביזיות. אם הרביזיה לא תתקבל – החוק יאושר; אם הרביזיה תתקבל – נקיים את הדיון מחדש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.