הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 699
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ד באייר התשע"ז (10 במאי 2017), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 10/05/2017
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 247), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים - הוראת שעה), התשע"ז-2017
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
נאוה בוקר
דוד ביטן
מיכל בירן
איתן ברושי
מיקי לוי
אברהם נגוסה
בצלאל סמוטריץ'
רחל עזריה
רועי פולקמן
עודד פורר
יואב קיש
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר
גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר
איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר
נדב שיינברגר - משרד האוצר
איציק אורבך - מנהל תחום מפקח ארצי ניכויים, רשות המסים, משרד האוצר
ורד בכר - מנהלת תחום בכירה שומה, רשות המסים, משרד האוצר
רונית כהן - מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר
נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עוזר ראשי, רשות המסים, משרד האוצר
שרית פלבר - רפרנטית, משרד המשפטים
ירון שגיא - יו"ר הקרן להגנה מהבנקים
רישום פרלמנטרי
¶
יפה קרינצה
חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים - הוראת שעה), התשע"ז-2017, מ/1133
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
חבל שחברי הכנסת האחרים אינם כאן, מלבד שניים, ודווקא ממפלגתו של שר האוצר, אבל בכל זאת אני מבקש להשמיע את קולי. הייתי בין היחידים שעליתי לדוכן ואמרתי שזו מגמה טובה מאוד ואני, מחוסר ברירה, אתמוך בו. אבל זה לא בסדר ולא ראוי והוא חוק/הוראת שעה מקולקלת לחלוטין. לא כך עושים את זה. זו לא כלכלה נכונה, חד-משמעית. נקודות הזיכוי מגיעות כהוראת שעה, וכהוראת שעה זה לא שווה כקליפת השום. מה זה נותן לנו? זה נותן לנו הוראת שעה לשנה וחצי, עכשיו יצאו שני בני הזוג, או אחד מהם, לעבודה – וזה מבורך, כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה אני תומך בזה בכל לבי – אבל מה נעשה בעוד שנה וחצי? לכן אני ממליץ לחברי חברי הכנסת לא לתמוך בהוראת שעה אלא להפוך את זה לחוק.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. היות שמדובר בסעיף אחד, אני רוצה שתקראו ותסבירו את החוק ולאחר מכן נעיר את ההערות שלנו. מי עושה את זה?
גיא גולדמן
¶
"הצעת חוק מס הכנסה (הגדלת נקודת זיכוי להורים - הוראת שעה), התשע"ז-2017.
1. בתקופה שמיום ג' בטבת התשע׳׳ז (1 בינואר 2017) עד יום כ׳׳ג בטבת התשע׳׳ט (31 בדצמבר 2018), יקראו את פקודת מס הכנסה, לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה, כך:"
אולי אקדים ואומר
¶
אנחנו מגדילים את נקודת הזיכוי גם להורים שמגדלים את ילדיהם במשותף וגם להורים שמגדלים את ילדיהם במסגרת של משפחה חד-הורית. התיקון בסעיף 40 נוגע לילדים שמגדלים אותם במסגרת של משפחה חד-הורית. יש נקודות זיכוי שניתנות להורה שכלכלת הילדים עליו - שזה המודל המקביל לאם במשפחה סטנדרטית; ויש את המודל של נקודות הזיכוי לבן זוג, שכלכלת הילדים על בן זוגו – שזה המודל המקביל לאב משפחה סטנדרטית.
גיא גולדמן
¶
נכון. אבל בסעיף 40 אנחנו מדברים על החד-הוריים, אחר כך נגיע לסעיף - - -
"(1) בסעיף 40(ב) –
(א) בפסקה (1), במקום '0.5 נקודת זיכוי בשל כל ילד, בשנת לידתו ובשנת בגרותו, שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים' יקראו '1.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו ו-0.5 נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת בגרותו, 2.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים';"
גיא גולדמן
¶
השינוי הוא הגדלת נקודת הזיכוי בשנת הלידה מ-0.5 נקודה ל-1.5 נקודות, ובגיל שנה עד חמש שנים מ-2 נקודות ל-2.5 נקודות.
גיא גולדמן
¶
הורה במשפחה חד-הורית שכלכלת הילדים עליו. זה יכול להיות גבר וזו יכולה להיות אישה, בדרך כלל זו אישה.
היו"ר משה גפני
¶
אחרי שאתם כבר דנים אתם, אני רוצה לדעת: אתם מדברים על שנת הלידה. האישה יולדת ילד במרץ או ביוני, אז אתם נותנים לה את נקודת הזיכוי – ברוב המקרים זו אישה – מוסיפים לה את נקודת הזיכוי. רק אתם יודעים שבשנת הלידה של האישה היא לא עובדת כל האישה, על פי רוב היא עובדת מקסימום חצי שנה.
היו"ר משה גפני
¶
בגלל שהיא לא עובדת, היא לא מגיעה לסף המס. אישה נורמלית לא מגיעה לסף המס בשנת הלידה שלה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מציע שתמשיכו. יש לי השגה בעניין הזה. תצטרכו להתחשב בי, שאני לא מבין. אם האישה לא מגיעה לסף המס, אז שבעלה יוכל לקבל את זה.
היו"ר משה גפני
¶
למה את מתווכחת אתי? אישה יולדת בממוצע באמצע שנת המס. מכיוון שחלק גדול משנת המס הזאת היא לא עובדת, היא לא מגיעה לסף המס. בא אגף התקציבים - - -
היו"ר משה גפני
¶
זאת המציאות, מה לעשות. מה שאני מבקש: היא מגיעה לסף המס ומקבלת את ההטבה הזאת – בסדר גמור; אבל אם אישה לא מגיעה לסף המס בגלל שהיא ילדה, אז שזה יעבור לגבר. מה דעתכם? רק בשנה הזאת, של שנת הלידה.
נדב שיינברגר
¶
צריכים להבין שתוכנית "משפחה נטו" היא תוכנית שלמה, וזה יגיע לוועדה בהמשך. יש שם הסיפור של מס הכנסה שלילי - ההגדלה שאנחנו רוצים לתת לאנשים שלא מגיעים לתקרת המס.
היו"ר משה גפני
¶
נדב, בסדר. עלי לא יעבדו, שיעבדו על מי שהם רוצים. הלאה. זו גם הוראת שעה וגם מדובר על הטבה בשנת לידה. נדב, אם המצב יהיה שהיא כן מגיעה לסף המס, כמו שנטען פה קודם – זה בסדר; אם היא לא מגיעה לסף המס – שהתא המשפחתי יקבל את זה, שבאמת תעשו הטבה לציבור הזה. אתם מדברים על שנתיים, שתי שנות מס.
היו"ר משה גפני
¶
רועי, טעיתי, אני מתנצל. אני מבקש, כמו שאמרתי בתחילת הישיבה, שקודם תקרא את כל החוק, תסביר אותו ולאחר מכן נשיג את השגותינו ונצביע.
גיא גולדמן
¶
בסדר גמור. "(ב) בפסקה (1א) –
(1) בפסקת משנה (א), במקום האמור בה יקראו: 1.5 נקודות זיכוי בשנת לידתו של הפעוט';
(2) בפסקת משנה (ב), במקום האמור בה יקראו: '2.5 נקודות זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים';"
זה משנה את מודל נקודות הזיכוי לגבי הורה במשפחה חד-הורית, שכלכלת הילדים היא על בן זוגו. זאת אומרת, מודל מקביל לאב במשפחה סטנדרטית. התיקון ב-2012 נתן את נקודות הזיכוי לאב ולהורה במשפחה חד-הורית, שכלכלת הילדים על בן זוגו. השינוי הוא הגדלת נקודת הזיכוי בשנת הלידה מ-1 נקודה ל-1.5 נקודות; בשתי השנים הבאות מ-2 נקודות ל-2.5; ובגילאי 4–5 מאפס נקודות ל-2.5 נקודות.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא רוצה הסברים של חברי הכנסת. חברי הכנסת הם הרשות המחוקקת; אתם מפקחים עליהם, אל תסבירו אותם.
גיא גולדמן
¶
"(ג) בפסקה (3), בהגדרה 'פעוט' במקום 'ארבע שנים' יקראו 'שש שנים';"
המודל לנקודת זיכוי לפעוטות דיבר עכשיו מגיל אפס עד שלוש לאב ומגיל אפס עד חמש לאם. כרגע הוא יהיה מגיל אפס עד חמש לכולם – גם לאב וגם לאם. עכשיו אנחנו עוברים לאב ואם במשפחה סטנדרטית.
"(2) בסעיף 66(ג) לפקודה –
(א) בפסקה (4) - (1) בפסקת משנה 1א), במקום האמור בה יקראו: '1.5 נקודות זיכוי בעד בל אחד מילדיה בשנת לידתו, ו-0.5 נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת בגרותו';
(2) בפסקת משנה (ג), במקום 'נקודת זיכוי נוספת' יבוא '1.5 נקודות זיכוי נוספות';".
זה השינוי לגבי אישה, לגבי אם – תוספת של נקודה בשנת הלידה ותוספת של 0.5 נקודה בגילאי שנה עד חמש.
"(ב) בפסקה (5) –
(א) בפסקת משנה (א), במקום האמור בוז יקראו: '1.5 נקודות זיכוי בשנות לידתו של הפעוט';
(ב) בפסקת משנה (ב), במקום האמור בה יקראו: '2.5 נקודות זיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים'."
זה השינוי לגבי אב.
היו"ר משה גפני
¶
קודם כול, הסעיף הראשון. אתה יכול, בתמצית, להגיד לנו מה השינוי שאתם מבקשים לעשות ממה שהיה קודם בכל המערכת הזאת ומה שקורה עכשיו. בעצם להסביר את כל סעיף 1 מלא: על מי אתם מדברים, מה התוספות שעליהן מדובר.
גיא גולדמן
¶
יש פה גם הגדלת נקודות זיכוי וגם השוואת נקודות הזיכוי בין האב לאם. לגבי האם – יש הגדלת נקודת זיכוי בשנת הלידה מ-0.5 נקודה ל-1.5 נקודות, ובגילאים שנה עד חמש מ-2 נקודות ל-2.5. לגבי האב – אנחנו משווים את מצבו לאם. לראשונה הוא יקבל נקודות זיכוי על גילאי ארבע וחצי. היום יש אפס נקודות זיכוי על גילאי ארבע וחמש.
גיא גולדמן
¶
בשנת הלידה הוא מקבל נקודה, וזה יעלה לו ל-1.5 נקודות; בשתי השנים הבאות, גילאי שנה ושנתיים הוא מקבל 2 נקודות וזה יעלה לו ל-2.5 נקודות; בגיל שלוש זה כמו שנת הלידה, כלומר הוא מקבל נקודה וזה יעלה ל-2.5. זאת אומרת, אנחנו מדברים על רצף של 2.5 נקודות מגיל שנה עד גיל חמש, בדיוק כמו שמציעים לאם.
גיא גולדמן
¶
נכון. וגם הורה במשפחה חד-הורית - גם גרושים או פרודים ייהנו מאותה הטבה לגילאי אפס עד חמש.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני בכוונה מקשה עליכם: הרי הוא משלם לה דמי מזונות, ואנחנו נותנים לו, כבודד, תוספת בנקודות הזיכוי. התוספת נשארת לו לעצמו, מה הועילו חכמים? איך אני מעביר את זה למי - - -? אני אוחזת בילדים, או האישה אוחזת בילדים ואנחנו גרושים; המטרה שלנו היא לעזור למי שאוחז בילדים. אם האישה אוחזת בילדים, לפי דבריהם גם הגבר הגרוש מקבל את הזיכוי, אבל הוא שומר את זה לעצמו. המזונות נשארים מזונות.
רחל עזריה (כולנו)
¶
מיקי, יש פה שינוי בזה שעד היום נקודות הזיכוי היו דרך לעודד נשים לצאת לעבודה, ועכשיו נקודות הזיכוי הן דרך לעזור להורים עובדים שיש להם ילדים קטנים. לכן גם אם הם גרושים, מכיוון שהרעיון הוא לעזור להורים - - -
היו"ר משה גפני
¶
עד היום הבנו שנקודת זיכוי נותנים בגיל הילדים. היום אתם מחדשים, שנותנים גם במצב שכלכלת הילדים לא עליו.
היו"ר משה גפני
¶
למשל, ילד בגיל ארבע – האבא לא קיבל בגלל שכלכלת הילדים לא עליו. עכשיו נותנים לו 2.5 נקודות. אין לי טענות, אני רק רוצה לדעת. שאל אותי אחד מחברי הוועדה שלא נמצא כאן, ואני מצטרף לשאלה הזאת: אם נותנים לגבר גרוש שכלכלת הילדים לא עליו, רוצים לעזור לגבר הזה, למה לא לתת הטבה לרווק?
יואב קיש (הליכוד)
¶
צריך להבין את האבחנה: עדיין יש תעדוף לאם בשיטה הנוכחית. אתה לא רואה את זה עכשיו, אבל בחוק הקיים. איפה מה שהיה לי חשוב לוודא שלא יהיה הבדל? יש זוג נשוי והגבר מקבל X והאישה מקבלת Y בנקודות זיכוי; אותו דבר צריך לקרות לזוג גרוש. זה מה שאני מתכוון, שלא תהיה אפליה בין זוג גרוש לזוג נשוי.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אבל הם מקבלים מזונות. כבר עושים את זה. אם יש משמורת משותפת, אז לשיטתך זה באמת שווה. אם אין משמורת משותפת, הצד השני משלם מזונות.
היו"ר משה גפני
¶
אשאל לגבי רווק. אמר לי אחד מחברי הוועדה: למה אנחנו לא נותנים לרווק? הוא גם זכאי לקבל. היתה הצעה לעשות כמו שעשינו בחוק ההסדרים - - -
גיא גולדמן
¶
אני רוצה להבהיר, למען הסר ספק: הצעת החוק הזו לא באה לשנות. אין הבדל בין אב במשפחה סטנדרטית, מבחינת נקודות הזיכוי על ילדים, לאב גרוש. אנחנו לא עושים את זה בהצעת החוק. גם לפני הצעת החוק וגם אחרי הצעת החוק הזאת אב גרוש נהנה מאותן נקודות זיכוי על ילדים שנהנה מהן אב במשפחה סטנדרטית.
גיא גולדמן
¶
בגיל 6 עד 18 יש נקודת זיכוי אחת נוספת במשפחה סטנדרטית לאישה, ובמשפחה חד-הורית להורה שכלכלת הילדים עליו.
היו"ר משה גפני
¶
למה האפליה הזאת? הרי אמרת בתחילת ההסבר שאתם משווים גבר לאישה; אני שואל למה אתם לא משווים גבר לאישה מגיל שש עד 18? אם יש החלטה עקרונית, שהיא החלטה טובה - - -
גיא גולדמן
¶
כי להשוות גבר לאישה עד הסוף פה זה עלות של 2.4 מיליארד שקל, אם משווים את כל התקופה מגיל שש עד 18. זו עלות שהיא לבד יותר מכל הצעת החוק שעלתה פה.
גיא גולדמן
¶
אני מבקש להסביר את ההיגיון שמאחורי החוק. חבר הכנסת טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שהתחילה עם נקודות הזיכוי לא נמצא כאן בוועדה, אבל ניתן הסבר. הסיבה שניתנו יותר נקודות זיכוי לאישה מאשר לגבר היא שהעלות כשבן הזוג השני יוצא לשוק העבודה גדולה מהעלות כשבן הזוג הראשון יוצא לעבודה. כלומר, כשבן הזוג השני עוזב את הבית, בדרך כלל העלות למשפחה – כי צריך להביא יותר עזרה לילדים – היא יותר גבוהה מזה כשבן הזוג הראשון יוצא לעבודה, ולכן מיקדו את ההטבה בנשים, כדי לעודד את בן הזוג השני לצאת לעבודה ולהתמודד עם העלות הזאת. לכן נוצרה האפליה.
היו"ר משה גפני
¶
אני חולק עליך מכל וכל, ואני גם מוחה על הדברים שלך. עם כל הכבוד, אין הבדל בין גבר לאישה. יש משפחות שבהן הגבר הוא זה שיוצא לעבודה, יש בתים שהאישה יוצאת לעבודה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להבין למה אתה מפלה גבר מאישה? למה אתה כל הזמן הולך עם הסטיגמה הזאת שהראשון שיוצא לעבודה זה הגבר? למה לא הראשון שיוצא לעבודה זו האישה? למה אתה עושה אפליה, גם בדיבורים שלך? אתה יודע מה, אני מקבל את מה שאתה אומר. בבקשה, נעשה את זה בתור תא משפחתי; אם האישה יוצאת לעבודה – היא תקבל את זה, אם הגבר יוצא לעבודה – הוא יקבל את זה.
גיא גולדמן
¶
זה מעלה הרבה קשיים תפעוליים. אסביר שאני לא מפלה, חלילה. זה מבוסס, כמו שחברת הכנסת עזריה אמרה, על נתונים. בסופו של דבר, אם הגבר, בממוצע, מרוויח יותר מאשר האישה, למשפחה יהיה תמריץ הרבה יותר גדול לשלוח את הגבר לשוק העבודה, כי פוטנציאל ההשתכרות שלו הרבה יותר גבוה. אישה שמרוויחה פחות, המשפחה - - -
היו"ר משה גפני
¶
את יכולה לדבר בזמן. גם אם הוא לא יסביר את תצביעי בעד החוק הזה, אז בשביל מה הדיבורים האלה? אני לא; אני רוצה הסברים, אני רוצה לדעת. אני לא רוצה שיפלו נשים לעומת גברים.
גיא גולדמן
¶
לא אתייחס לסיפור של תא משפחתי מלא, כי לזה רשות המסים אולי ייתנו הסבר כמה הדבר הזה הוא כמעט בלתי אפשרי תפעולית. אבל אם נדבר בהיבט הכלכלי נטו, גברים מרוויחים יותר מנשים בממוצע. זו עובדה. אין פה אפליה ואין פה כלום, זאת עובדה. למשפחה יהיה תמריץ יותר גדול לשלוח את הגבר לשוק העבודה מאשר את האישה לשוק העבודה. באה המדינה אחרי ועדת טרכטנברג ואמרה: אני רוצה לעזור להוציא גם את האישה לשוק העבודה. איך אעשה את זה? אקל על נטל המס שלה. לכן היתה הטבה שממוקדת באוכלוסיית הנשים.
היום בא שר האוצר ואומר שיש לנו בעיה בגילאי שנה עד חמש, כי שם העלויות המרכזיות על משפחה. אני רוצה להקל על ההוצאה המשפחתית באותן שנים, ולכן בשנים האלה ניתן כסף כדי לטפל בדבר.
רחל עזריה (כולנו)
¶
זו הרחבה של ועדת טרכטנברג, כי מה שאמרו בוועדת טרכטנברג זה שעד גיל שלוש, שאלה השנים שבהן יש הוצאות גדולות, מכיוון שהרבה נשים לא מגיעות לסף המס נותנים הטבה לגבר, כי רק ככה התא המשפחתי יצליח לקבל את ההטבה. עכשיו אומרים שמכיוון שהוצאות היתר על זה ששני בני הזוג יצאו לעבודה הן עד גיל שש, אז צריך לתת לשני בני הזוג.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
גפני, זה דיון שמתנהל פה בוועדה הרבה על ההכרה בהוצאות מטפלת. חלק מהשיטה שעליה דובר בדיונים קודמים בוועדות שאחרי טרכטנברג היה שמכיוון של הוצאות מטפלת יש לו הוצאות דיפרנציאליות מאוד קשות – לא רק עלויות, זה מעביר כסף משכבות חזקות לחלשות – הפתרון לזה היה נקודות זיכוי. זה גם מה שנאמר אז בבית-המשפט. ההורה שלא עובד יכול להיות גם הגבר, והאמירה אומרת - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
כששני בני הזוג עובדים יש עלויות טיפול גדולות בילדים קטנים. אתה יודע כמה כסף כל חוק פה שדנים על שכר מטפלת?
היו"ר משה גפני
¶
רועי, הלוואי שלא הייתי מבין, תאמין לי. מאה אחוז, אז אני מקבל את מה שאומרים חברת הכנסת רחל עזריה וחבר הכנסת רועי פולקמן, שכוונת השר היתה לעזור מגיל לידה עד חמש. אני רוצה את ההסכמה שלכם שמכיוון שרוצים לעזור, אם יהיה מצב שבו בשנת הלידה – שפה זה מתמקד עם הרבה כסף – האישה לא תוכל לקבל את התוספת שאתם מציעים לה בשנת הלידה, יעבור הכסף הזה לגבר, אבל יהיה תא משפחתי. אני בטוח – אתם גם לא יודעים לענות על זה – שבשנת לידה של אישה, בחלק גדול מהמקרים היא לא מגיעה לסף המס. אתם לא יכולים לעשות מעשה זמרי ולבקש שכר כפנחס. הכוונה היא, להגיד שרוצים לעזור למשפחה עד גיל חמש של הילד, ובעיקר בשנת הלידה, ששם אתם מוסיפים נקודות זיכוי משמעותיות, ובעצם חלק גדול מזה לא יקבלו מכיוון שלא יגיעו לסף היות שחלק מהשנה הן לא עובדות ומקבלות רק את דמי הלידה. בכל מקרה, אם הן לא ייהנו מההטבה הזאת, להעביר את זה לתא המשפחתי. אם לא תסכימו – יש לי הצעות נוספות לפתרון. אבל להעביר את זה לתא המשפחתי, אם כנים דבריכם. אז יהיה מצב שמה שאתם אומרים, שההטבה של החוק הזה זה 1.7 מיליארד יהיה אמת, מכיוון שאם לא – 1.7 מיליארד הוא לא אמת.
היו"ר משה גפני
¶
הוא מחושב עד מחר בלילה. גם אני מחשב. בגמרא קידושין בדף י"ד, נדמה לי, יש חישובים ממשיים, שאז הייתי מגיע למסקנה שחלק גדול מהכסף לא יצא. אבל אם כנים דבריכם, אז חלק גדול מהמשפחות האלה שלא מגיעות לסף המס – האישה בשנת הלידה – החלק הזה יעבור לגבר עם נקודות זיכוי שהוא יקבל. זה אחרי שאני מקבל מה שאמרו רחל עזריה ורועי פולקמן, שאתם רוצים סדר.
איתי טמקין
¶
ברוב הדברים אתן עובדות. אפשר לחלוק עליהן, אבל אלה עובדות ואלה חישובים שנעשו ברשות המסים.
איתי טמקין
¶
חשוב להבין: שווי ההטבה שהונחה פה בפני חברי הכנסת היא 1.7 מיליארד בהנחות מיסוי. כלומר, לפי מדרגות השכר ולפני נתוני השכר שיש היום, ההטבה הזאת תהיה 1.7 מיליארד. כל שינוי בהטבה הזאת, בצורה כמו שמציע היושב-ראש, תגדיל את העלות מ-1.7 מיליארד ליותר – תלוי בשינויים שיתבצעו בהצעת החוק.
לגבי שנת הלידה, שהיושב-ראש דיבר עליה, שני דברים: 1. דיברנו על זה שבממוצע האישה יולדת ב-1 ביולי, שמהווה את אמצע השנה. צריך לזכור שאחרי ה-1 ביולי יש לה חופשת לידה בתשלום.
איתי טמקין
¶
הממשלה והכנסת אישרו את זה רק לפני כמה שבועות, הוסיפו רבע מיליארד שקלים עבור נשים בשנת הלידה הראשונה. כלומר, הנושא הזה טופל כבר ברבע מיליארד שקלים לא מזמן.
איתי טמקין
¶
רבע מיליארד שקל נוספו לאותה שנה ראשונה לנשים. כלומר, מה-1 ביולי אנחנו מגיעים ל-1 באוקטובר בממוצע.
היו"ר משה גפני
¶
אני שואל האם יש שלב – אולי נעשה הפסקה – שתיעתר לבקשתי? אני מבקש לאפשר, במידה שהאישה לא מגיעה לסף המס, שהיא יכולה לבחור ולהגיד: אני חיה במשפחה שבה אני רוצה לא לקחת את זה לעצמי. אני מבקשת להעביר את זה לגבר. אם אתם לא מסכימים לזה, אני מציע לאפשר לה את נקודות הזיכוי לשנה הבאה, שהיא לא ילדה בה.
איתי טמקין
¶
אני רוצה להבין את הצעתך, היושב-ראש. אתה אומר שבמקום שיהיה כמו שיש היום בהצעת החוק – 1.5 ו-2.5 נקודות – שיישאר 0.5 נקודה ויהיה 3.5 נקודות בשנה השניה?
היו"ר משה גפני
¶
הרי יש פה נשים שתקבלנה הרבה כסף, אבל תקבלנה את זה רק חד-פעמי. באה האישה ועושה את החשבון שבשנה הזאת היא לא עובדת הרבה, מכיוון שהיא ילדה בשנה הזאת. היא מבקשת לעשות שינוי: אתם רוצים לתת לי הטבה? יש בקשה אליכם: אל תיתנו לי את זה, תנו לבעלי, מכיוון שאצלו - - -
היו"ר משה גפני
¶
אבל לא ביקשתי ממך. אתם לא מבינים מה שאתם עושים. אמרתי מאוד ברור: באה האישה ואומרת שהיא לא רוצה את זה עכשיו. למה? בגלל שעכשיו לא נותן לה כלום. הרי אנחנו עושים פה השוואה בין גבר לאישה, זה מה שאמרתם קודם. אומרת האישה: בשנת הלידה נקודת הזיכוי לא שווה לי כלום. נתתם לי הטבה – לא יוצא לי מזה שקל אחד.
היו"ר משה גפני
¶
אם אכן כנים דבריכם ואתם רוצים לעזור בנושא של הילדים עד גיל חמש ולכן אתם לא משווים גבר לאישה מגילאי שש עד 18, אומרת האישה: אני מבקשת את נקודות הזיכוי שמגיעות לי השנה, והשנה בלבד לפי הצעת החוק, לתת את זה לתא המשפחתי. כלומר, לתת את זה לבעל. לחילופין אמרתי – אני הרי מכיר אתכם - - -
היו"ר משה גפני
¶
רשות המסים, אגף התקציבים והכול יחד, כל אחד מהם יתחבא מאחורי הגב של השני ולא יסכימו לתא המשפחתי. אני לא מבין למה, מה הבעיה בתא המשפחתי. הרי רוצים לעזור פה, זו המטרה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
מה זה קשור? למה דחיתם את הדיון על המים? למה ביטלתם את הדיון על המים? למה אתם לא - - -?
היו"ר משה גפני
¶
איתן, מספיק. הם לא דחו שום דיון על שום דבר. עם כל הכבוד להם, הם לא דחו שום דבר. הם ביקשו ממני. אני חבר קואליציה, הם ביקשו ממני - ויעידו פה האנשים, חלקם נמצאים כאן – בדרגים הבכירים ביותר לעשות את הישיבה הזאת אתמול ב-22:00, כמו שעשו על התאגיד. אמרתי: לא יקום ולא יהיה. יש כבוד של הוועדה. ולכן, את הדיון של המים אנחנו עושים בשבוע הבא, ובמסגרת הדיון של היום, במקום לעשות את זה אתמול בלילה עד 4:00 לפנות בוקר אנחנו עושים את זה נורמלי, עם כבוד של הוועדה. זה לא הוא, זה אני.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
ב-18 במאי מאשרים את התקנות של מים. זה יהיה בערך כמו על רשות השידור – טקס קבורה של מחירי המים.
היו"ר משה גפני
¶
הדיון יתקיים, נקודה. הוא יתקיים, בעזרת ה', בשבוע הבא. הוא עובר כמות שהוא לשבוע הבא, כבר דיברנו על העניין הזה. לא רציתי לעשות את הדיון ב-22:00. עם כל הכבוד, כחבר בקואליציה, דרשו ממני בדרגים הבכירים ביותר במדינה לעשות את הדיון אתמול בלילה, ולא עשיתי את זה.
היו"ר משה גפני
¶
ההצעה שלי היא כזאת: היות שדואגים לתא המשפחתי במקרה הזה, היות שמדובר בשנת הלידה ומדובר על שנה אחת, בגלל שלפי ההצעה שלכם זו הוראת שעה, אז מי שבמקרה ילדה בשנה הזאת תקבל הטבה. מכיוון שיש בין הנשים האלה כאלה שלא מגיעות לסף המס מכיוון שמדובר בשנת לידה והיא לא עובדת במהלך השנה הזאת שנה מלאה, אני מבקש לעשות אחד משלושה דברים: לתת את זה לתא המשפחתי - - -
היו"ר משה גפני
¶
או שבאופן אמיתי האישה אומרת: היות שבאתם להיטיב אתי, אני מבקשת להעביר את נקודת הזיכוי לבן הזוג, או לחילופין, אני היולדת העובדת מבקשת להעביר את נקודות הזיכוי שנתתם לי השנה - - -
היו"ר משה גפני
¶
אי אפשר ככה. או, הצעה שלישית: להעביר על פי בקשת האישה, שאתה אתם מיטיבים, לשנה הבאה, כי בשנה הבאה היא לא ילדה.
היו"ר משה גפני
¶
איתי, זה שאתם לא שמים על הלשכה המשפטית של ועדת הכספים אנחנו יודעים. בסדר, אז בג"ץ יגיד, אבל - - -
איתי טמקין
¶
לא לא לא. לפרוטוקול, אדוני היושב-ראש, אנחנו נגיד שהמשפט האחרון שנאמר פה לא נכון. המשפט האחרון שנאמר, על זה שאנחנו לא שמים על הלשכה המשפטית של ועדת הכספים לא נכון.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש לא לכתוב בפרוטוקול את מה שאמרתי ולא את התיקון שלו. אני חוזר בי.
שלומית, תגידי.
שלומית ארליך
¶
אמרתי שגם בנקודות זיכוי לאקדמאים קיים המודל של אפשרות לבחור לדחות את נקודת הזיכוי בשנה אחת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ההצעה שלי היא מעט שונה. אישה בשנת הלידה מקבלת שכר, אבל היא לא מקבלת את השכר המלא מהטעם הפשוט שהשכר מורכב בדרך כלל משכר יסוד ומשעות נוספות ומכל מיני דברים כאלה, שהם לא קבועים. לא שעות נוספות קבועות שהן חלק מהשכר, אלא שעות שבפועל היא צריכה לעשות אותן והיא לא עושה אותן בחופשת הלידה. הבקשה שלי היא לא להעביר את זה אלא, אם אפשר, את הכסף שהיא לא תרוויח, לאפשר לדחות את 0.5 הנקודה של השנה הראשונה לשנה שלאחריה. גפני אמר שאפשר יהיה להעביר את זה - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כן, שהיא תוכל לבחור. אני רוצה לדייק את זה, חברים. גפני, באמת. זה דיון חשוב, מה זה הרעש הזה? אי אפשר ככה, אנחנו דנים פה בדברים חשובים ויש רק רעש.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
באמת, אי אפשר ככה. אי אפשר לדבר, מעלים דברים רציניים. ההצעה שלי אומרת שתהיה בחירה לאישה בשנת הלידה לדחות את חצי הנקודה הזאת לשנה שאחרי. אפשרות לבחור – היא לא חייבת, כי אולי היא תרצה להפסיק לעבוד בכלל – להעביר את זה לשנה הבאה מהטעם הפשוט ששכר היסוד שלה, בגינו משולמים לה דמי הלידה, ואת כל התוספות היא לא מקבלת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אסביר את עצמי. נשים בחודשי ההיריון האחרונים שלהן, שלפיהם נקבעים דמי הלידה - - -
היו"ר משה גפני
¶
שניה, דוד. אי אפשר ככה לנהל את הדיון. רחל, את בקואליציה של דוד ביטן, הוא עכשיו מציע הסתייגות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
ראשית, אני רוצה לומר שבגלל התנהגות האוצר 2,000 עובדים בדרום הולכים הביתה, בנושא של מפעלי הנחושת, למרות שהדברים הובטחו גם בדיונים וגם - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אז אני לא יודע על מה הם מדברים. הגיע הזמן שהאוצר יתעשת ויקיים את ההבטחות שהוא מבטיח.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
הדברים הובטחו במפורש, והורדתי הסתייגויות בגלל זה. אז הגיע הזמן – 2,000 עובדים הולכים הביתה. כל פעם מאשימים את היועצים המשפטיים, מעניין מאוד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
העניין שזה בא בהוראת שעה, יש לזה באמת ריח לא טוב של בחירות. אני לא אומר, חס וחלילה, שהשר מתכוון לזה או שמישהו מתכוון לזה, זה פשוט מריח ככה. לכן אני מציע, במקום הוראת שעה לעשות את החוק לשנתיים, זה הכול. שיהיה לחוק תוקף לשנתיים ולא בהוראת שעה. זה אולי סמנטי, אבל יש לזה משמעות.
שלומית ארליך
¶
לשם ההבהרה: הגשת בקשת רשות דיבור, אז אתה מוותר על בקשת רשות דיבור כי אי אפשר גם הסתייגות וגם בקשת רשות דיבור.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני מבקש, בכותרת: "הצעת חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים)" – עד כאן זה מבורך – יימחקו המילים "הוראת שעה". יישאר "הצעת חוק".
בסעיף 1 תימחק המילה הראשונה: "בתקופה", ויירשם: "מיום ג' בטבת, התשע"ז, 1 בינואר 2017". יימחקו המילים עד יום "כ"ג בטבת, התש"ע, 31 בדצמבר 2018".
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
על ההסתייגות הזאת אני מדבר כבר מאתמול. בהצעה לסדר כבר פתחתי אתה. זה חשוב מאוד. אצביע בעד אך ורק אם זה יהפוך לחוק ולא יהיה במסגרת הוראת שעה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אין בעיה. זה תרגיל, אני אומר לכם. אני לא מוכן שזה יהיה לשנתיים. אני מוכן לוותר על הוראת שעה על הסלולר, על הדברים האחרים, אבל לא על הנקודות. על כל מה שהביא שר האוצר אני מברך, זה – אני לא מוכן בהוראת שעה. אני מבקש להפוך את זה לחוק, כי התרגיל ברור.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אנחנו כמובן בעד. אנחנו עוד לא מצטרפים להסתייגות הזאת כי אולי אפשר להגיע להבנות ולהסכמה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אני שואל ומציע, אם השאלה שלי נכונה, שאין כאן ביטוי לשום דבר דיפרנציאלי, לא ביחס למיקום אזורי עדיפות ולא - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
נכון. בכל זאת, אני שואל: האם הממשלה רואה בזה דבר אחיד, שהוא שוויוני במאה אחוז לפי כלל האוכלוסייה, לא חשוב באיזה אזורים או שיש פה גם איזה ביטוי – כמו שתמיד ניתן – גם להעדפות?
היו"ר משה גפני
¶
תמונת המצב היא שאנחנו טענו נגד הממשלה: למה את לוקחת כאשר יש כסף ואת עושה עם זה דברים שהרבה פעמים לא מגיעים לאזרחים? למשל, מורידים ב-1% את המע"מ. עכשיו באה הממשלה ואומרת: יש לנו כסף, אנחנו נותנים את זה לאזרחים. לא מורידים את המע"מ אלא נותנים בהטבות מס, נותנים בנקודות זיכוי, שאלה דברים חשובים. מאוד יכול להיות שאם היינו מקיימים דיון היינו אומרים: ניקח את ה-1.7 מיליארד וניתן את זה לדברים אחרים.
היו"ר משה גפני
¶
קודם כול, את מה שטענו, במקרה הזה הממשלה אומרת: נכון. אני לוקחת כסף - בסוף זה יהיה 4.5 מיליארד שקל – ונותנת את זה ישירות לאזרחים. הממשלה לא עושה מהפכה, היא לא אומרת שאת נקודות הזיכוי נעשה לפי פריפריה ונעשה לפי מצב סוציואקונומי. החוק הקיים – ומוסיפים נקודות זיכוי. זה מה שהממשלה אומרת. זאת אומרת, האישה שילדה ילד בשנת 2017 תקבל לכיס בסביבות 3,000 שקל.
היו"ר משה גפני
¶
רק פעם אחת, מה-1 בינואר 2017 ועד סוף שנת המס היא תקבל עוד כסף משמעותי. מבחינת האזרחים זה יהיה משמעותי.
זה לא בסדר פה, אבוא אליכם למשרד. אי אפשר.
מה שהעלו חברי הכנסת, החברים שלך במפלגה, וגם אני שאני חבר שלך, שאם באמת נותנים הטבות לאישה יולדת, תאפשרו לה גם, במקרה שזה לא מגיע אליה – מפני שפה זה הולך לפי רף המס; אם היא לא מגיע לסף המס, אנחנו מבקשים שיהיה אחד מכמה אופנים, שהאישה תבחר: או לתת לתא המשפחתי, או לתת את זה לבעל או להעביר את זה שנה, ואז היא תקבל את הכסף הזה, שעליו אנחנו מדברים.
דבר נוסף שהועלה כאן
¶
למה זה הוראת שעה? זה לא צריך להיות הוראת שעה, זה צריך להיות קבוע. אני אפילו משכלל את ההצעה הזאת: הממשלה יכולה לבוא בעוד שנה–שנתיים ולשנות את זה. אני אפילו משכלל את ההצעה שלהם ואומר ככה: זה לא יהיה הוראת שעה, אבל יהיה כתוב בחוק שהממשלה תבחן את זה בעוד שנתיים ותצטרך להביא לאישור ועדת הכספים שינוי בחוק הזה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
קודם כול, אני רוצה לברך אותך, יושב-ראש הוועדה, על העמידה מול מתקפת תג מחיר שספגת. אנחנו בסולידריות אתך ומגנים את המתקפות נגדך.
דבר שני, כל הדבר של הטבת מס, יש בו משהו שקצת חורה - - -
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, זה שאתם, במשרד האוצר, משתלטים על ועדת הכספים – כולנו יודעים. אבל לפחות כלפי חוץ שלא יראו את זה. יש פה דיון בוועדה; אתם רוצים להתייעץ – תלכו למשרד שלכם. אני יכול לתת לכם חדר פה ליד. בבקשה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
כל המנגנון הזה של הטבת מס – אני אומרת את זה גם בקונטקסט הפוליטי של כל הדבר הזה שמתרחש, וגם דיברתם על זה – יש בו משהו קצת צורם בהתחשב באחוז האזרחים שלא מגיעים בכלל לסף המס ולא ייהנו מזה. כשאנחנו עושים מדיניות חברתית אנחנו רוצים לחשוב על עצמנו, שאנחנו מתחילים מלמטה ועולים כלפי מעלה, אבל מתחילים קודם כול עם מי שזקוק לזה הכי. אני חייבת שזה ייאמר גם לפרוטוקול. עושים משהו טוב – אנחנו לא נתנגד, אני רק רוצה, בשם סיעת מרצ, לרשום בקשה לרשות דיבור למליאה לכל הסיעה. תודה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
יש בתוך התוכנית הזאת את מס הכנסה שלילי, שהוא בפירוש - - - יש פה עיקרון של יציאה לעבודה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
חבר הכנסת פולקמן, לא המצאנו היום מה זה נקרא "מדיניות רווחה". מדיניות רווחה זה תשלומי העברה, זה קצבאות נכים, זה מעונות יום כדי לדאוג לגיל הרך. יש כל מיני דרכים.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אין בעיה של יציאה לעבודה; יש בעיה של עובדים עניים במדינת ישראל. לא, אין בעיה - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
רועי, אתם לא ממציאים את הגלגל מחדש. יש לנו תשלומי העברה וקצבאות נכים, אחרי זה יש לנו מעונות יום ויום לימודים ארוך. ככה דואגים – מתחילים מלמטה ועולים כלפי מעלה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא התנינו פה, לא את קצבאות הנכים ולא צהרונים, בזה שהתאגיד לא יעבור. בסדר, אנחנו לא נגד, נצביע בעד החוק, אבל הדברים האלה – צריך שייאמרו פה. אנחנו לא ממציאים מדיניות, לא נולדנו אתמול.
היו"ר משה גפני
¶
מכיוון שאמרת את עמדתך המפלגתית, אני אומר את עמדתי המפלגתית. נתחיל בזה שתאגיד השידור הציבורי לא מעניין אותי, מלבד העובדה שהעובדים נפגעים. אבל לא מעניין אותי כמלוא הנימה, לא הערוץ של ש"ס, לא הערוץ של הליכוד, לא הערוץ של המחנה הציוני ולא הערוץ של כולנו. זאת עמדתי לגבי העניין של השידור הציבורי.
אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרה חברת הכנסת תמר זנדברג: יש צורך, וזה היה פה בוועדה כמה פעמים. בא אלי האוצר ואמר שרוצים לבטל את הבג"ץ לגבי המטפלות, בג"ץ פרי. בתמורה לזה, היות שזה לא חל על כל הנשים העובדות, נסבסד מעונות, צהרונים וכל מה שנקבע לעניין, שזה חל על כולם. תגיע התוכנית של הצהרונים – נראה. שם זה באמת צריך לחול על כולם. כרגע זה לא עומד על סדר היום, כרגע זה עומד רק על נשים עובדות.
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו אני אומר את עמדתי. עמדתי בעניין הזה זהה לחלוטין עם מה שאמרת לגבי הנושא. עמדתי היא שזה לא צריך להיות הוראת שעה. תיכף נעשה הפסקה ונדבר אתם. עמדתי היא שצריך שהאישה תוכל לבחור, מפני שזה נראה לי סיפור בעייתי – יש נשים שלא ייהנו מזה. אם אנחנו מאשרים את החוק, וכנראה מאשרים אותו, לא נראה מה שיהיה בהמשך. בהמשך יהיו רבים מהאנשים שלא יזכו לזה.
היו"ר משה גפני
¶
צריך לעשות פעולה שתהיה בחוק, שהאישה תוכל להחליט מה היא עושה עם זה – או תא משפחתי או שהיא מבקשת להעביר את זה לבעל או שהיא מבקשת להעביר את ההטבה הזאת לשנה אחרי זה, שזה לא בשנת הלידה. זהו, אלה ההסתייגויות.
אני עושה עכשיו הפסקה לרבע שעה. אני רוצה לשבת אתכם ותגידו מה אתם נותנים. אם אתם לא נותנים כלום – אני מבטל את ההפסקה ואני מצביע. הפסקה של רבע שעה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 ונתחדשה בשעה 10:30.)
רחל עזריה (כולנו)
¶
אז תפסיקו כבר. יאללה, כאילו ח"כים חברתיים, אבל אתם הולכים לפגוע בכל ההורים לילדים קטנים. מה יש לכם? פעם ראשונה. לא היה צריך לצאת למחאה, לא היה מחאת העגלות, ואנחנו מקבלים את מה שהורים לילדים - - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
חבל על הזמן. תמשכו זמן והחוק לא יקרה. תהיו מגניבים מבחינת הקואליציה אבל כל ההורים - - -
היו"ר משה גפני
¶
רחל, תני לי לנהל. אם אפשר, לא להפריע. בהתחלה רק מיקי לוי הצביע נגד, בגלל סיבה פשוטה – הנושא של הוראת השעה. היה ברור לי שעל השם מצביעים כולם בעד, כך היה ברור לכולם, חוץ ממיקי לוי שהיה ער לעניין של הוראת השעה. ההצבעה היתה רק שלו. אחרי זה כשצעקנו את הוראת השעה, כשהיה פה כבר את מיקי רוזנטל, כשדוד ביטן עמד פה וזה הפך להיות נושא התחילה ההצבעה. יכול להיות שבהצבעה הזאת היה מצב שונה. זה לא היה תחילת ההצבעה.
לכן אני מבקש
¶
אנחנו נחזור על ההצבעה, אתה תגיש רביזיה. בכל מקרה נצטרך לחזור לזה, אני רק רוצה שנהיה צמודים לעובדות.
מי בעד שם החוק? מי נגד?
הצבעה
בעד – 6
נגד – 5
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אנחנו בעד. אני מבקש שתנסחו את זה אחרת, אחרת זה נשמע רע. אנחנו בעד החוק, נגד הוראת השעה. אנחנו בעד החוק – אני חוזר – ונגד הוראת השעה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אישה שמבקשת - - -
אני מבקש שיהיה כתוב בחוק – לא מעניין אותי שלא שומעים. סיכמנו שאישה שילדה בזמן הוראת השעה – ב-2017, אבל זה יכול להיות גם ב-2018 – היא מקבלת כפי שמופיע בחוק.
אני מבקש: צאו החוצה. זה לא מעניין אותי בכלל.
אישה שמבקשת להעביר את נקודת הזיכוי לשנה העוקבת, הבאה – במקום 2017 שיהיה 2018 - - -
היו"ר משה גפני
¶
הצעתי את זה לפניך, אבל אנחנו יחד. אם היא ילדה ב-2018 והיא רוצה להעביר את זה ב-2019, היא זכאית לעשות את זה על-פי החוק. זה יהיה כתוב בחוק.
שלומית ארליך
¶
אישה שילדה בשנים 2017 ו-2018 זכאית לבחור אם נקודת הזיכוי שהיא זכאית לה לפי הוראות החוק הזה – זאת אומרת, תוספת הנקודה שיש לה בשנת הלידה; היום יש לה 0.5 נקודה, לפי החוק הזה היא זכאית לנקודה אחת – יובאו בחשבון בשנת הלידה או בשנת המס שלאחריה.
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו לגבי הוראת השעה - טוענת הממשלה שהיא לא יכולה להביא את זה. היא רוצה, ככה אמר מנכ"ל משרד האוצר. היא רוצה להביא את זה מ-2019 ואילך.
היו"ר משה גפני
¶
אני חולק על כל העניין הזה. אם תוגש הסתייגות על העניין, גם אני אעלה לדבר על העניין במליאת הכנסת. על פי החוק, אי אפשר לכתוב עכשיו 2019.
היו"ר משה גפני
¶
נומרטור – אסור להגיד את המילה הזאת. הם צריכים להחליט עכשיו האם מקצצים, האם כל מה שנלווה לעניין הזה. אני מציע - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא לא, נגמר. אני לא רוצה לשמוע. לכן אני מציע שיהיה בחוק שהממשלה תבוא לפני סוף שנת 2018 והיא תגיד לוועדת הכספים האם היא ממשיכה את החוק הזה, כן או לא, ותנמק את טיעוניה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
רגע רגע, גפני. אני שואל: אם שר האוצר עכשיו חותם על פטור ממכס לטלפונים סלולריים, זה גם רק הוראת שעה?
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
כל פטור – על אלכוהול ועל זה – זה הוראת שעה? אנשים לא יכולים יותר - - - ?
שלומית ארליך
¶
ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מיקי לוי מורידה את הרישא שמתייחסת להוראת השעה, ובהתאם נתקן גם את הכותרת.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שאתם לא נותנים כאן מספיק. אני חושב שאפשר לתת יותר. אני רוצה שייתנו יותר.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אוקיי. אז ניתן את זה ואחר כך נדון בשאר. אתה לא מתבייש לדבר את רוממות הצהרונים והקייטנות שלך, ואתה פוגע פה במשפחות הצעירות?
שלומית ארליך
¶
רשות דיבור יש לנו לכל סיעת מרצ, יש לנו לחבר הכנסת לפיד, לסיעת המחנה הציוני, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת פורר וכל סיעתו ולרשימה המשותפת.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אנחנו רוצים להוריד את התאריכים.
הצבעה
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 1 נתקבל.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
למה נותנים לו להגיש הסתייגות ולא נותנים לי להגיש הסתייגות? גם אני רוצה להגיש הסתייגות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
דווקא כשהעלית את המיסוי לאותם הורים בחוק ההסדרים לא היתה לכם בעיה, אז זה היה בסדר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בגלל שאמרו לי שהיתה היום פגישה בין ראש הממשלה לשר האוצר על נושא הנכים, אז אני מוכן שההסתייגות תישאר למליאה. נראה מה הפתרון - - -
היו"ר משה גפני
¶
יש בקשה של חבר הכנסת דוד ביטן להכניס בחוק את מה שהוא אומר. לא נצביע על זה עכשיו, אבל יש רביזיה. מכיוון שיש רביזיה, אם הפגישה שלו תעלה יפה – בסדר, נפיל את הרביזיה ונגמר העניין; אם זה לא יעלה יפה – נעביר את הרביזיה ונעביר את - - -
היו"ר משה גפני
¶
עכשיו מצביעים על סעיף 2, שזה יחול רטרואקטיבית מה-1 בינואר. מי בעד סעיף 2? מי נגד?
הצבעה
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – רוב
נגד – אין
סעיף 2 נתקבל.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ביטן, אתה מוכן שאעלה גם הסתייגות שאומרת שמאחדים את תאגיד החדשות ואת תאגיד השידור? אני גם מעלה. זה חוסך מלא כסף, יהיה עוד כסף לקצבאות של הקשישים. אתה מוכן?
היו"ר משה גפני
¶
אף אחד לא יכול להעלות שום דבר מכיוון שהדיון וההצבעות הסתיימו. החוק התקבל בוועדת הכספים לפי מה שנקבע פה, עם מה הוספנו, עם מה שניסחנו, עם כל מה שנלווה. זהו.
עכשיו יש רביזיה. פעם ראשונה בתולדות הכנסת שהאופוזיציה מגישה רביזיה על חוק שהיא תומכת בו, ויושב-ראש הקואליציה מצטרף לאופוזיציה - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
עם כל הכבוד ליו"ר שאוהב להצהיר הצהרות כל הזמן, לפעמים גם לא צריך לדבר הרבה. אני נותן רביזיה על מנת לראות אם פתרו את התהליכים האלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל אני מבקש שתתקן את מה שאמרת. אתה אמרת שהאופוזיציה הצביעה נגד חוק שהיא בעדו. אנחנו בעד החוק, אנחנו נגד הוראת השעה. אני מבקש ממך.
היו"ר משה גפני
¶
מה שאני מבקש זה להסביר. היות שהישיבה מסתיימת, אני מבקש לומר כדלהלן: האמת היא שיש תמיכה גורפת בחוק הזה. החוק הזה מיטיב עם זוגות ועם אישה שיולדת. המגמה היא שנמשיך את החוק הזה גם לאחר מכן. התגלו בעיות משפטיות, שאני מודה באשמה, שאני אשם בזה. לא שמעתי לעצות שנתנו לי ופתאום ממציאים פה מילים כאלה, שאני לא יודע מאיפה הביאו אותן. יצטרכו לבוא לכאן לפני שמסתיים התהליך של השנתיים, שהוא רטרואקטיבי מה-1 בינואר 2017, ויבואו להגיד אם ממשיכים את זה ב-2019 ואילך, ויצטרכו למצוא גם מקור מימון לעניין הזה, או שלא ממשיכים. מעניין מי יהיה שר האוצר אז, שיגיד שהוא לא ממשיך את זה, בגלל שאלה הטבות שהתרגלו אליהן שנתיים.
עכשיו קורים פה כמה דברים
¶
האופוזיציה הגישה רביזיה על הסעיף של הוראת השעה. יש רביזיה נוספת, והרביזיה היא של יושב-ראש הקואליציה דוד ביטן. דוד ביטן מעלה פה דברים שאינם קשורים לחוק.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר דוד, אני מסביר אותך. אמר דוד ביטן בוועדה שיש לו ישיבה, שיכול להיות שתעלה יפה - - -
היו"ר משה גפני
¶
לעם ישראל. ואז הוא יסיר את הרביזיה. לכן אישרנו את החוק, אבל החוק לא הושלם, מכיוון שנצטרך להצביע על רביזיות. אם הרביזיה לא תתקבל – החוק יאושר; אם הרביזיה תתקבל – נקיים את הדיון מחדש.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15.