הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 404

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 10:00

חינוך טכנולוגי בכפרי הנוער

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

פורר עודד

מפקח אגרומכניקה ומגמות טכנולוגיות, משרד החינוך - יהושע צדוק

מנהל אגף מגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך - יעקב שינבוים

צוערת במח' נוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - ליאור זיסר יוגב

מנכ"ל הכפר בן יקיר - מוטי אדואן

סגנית מנהלת בית הספר, רשתות חינוך - ורוניקה קופר

יועץ לכפרי הנוער בנושא חינוך טכנולוגי - יואב בר סלע

ראש מסגרת חינוכית - ישראל הופריכטר

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את פורום כפרי הנוער - מתן אלקלעי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את קדימה מדע - עדן קנובסקי

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את פורום כפרי הנוער - גל גולן

יהודית גידלי

הילה לוי

חינוך טכנולוגי בכפרי הנוער

בוקר טוב, אני פותחת את הישיבה. אני אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי, שנמצא בחו"ל. אני אנהל את ועדת החינוך, התרבות והספורט ונא לציין לפרוטוקול שאני עדיין בחופשת לידה ולא חזרתי.

אז את לא מבוטחת עכשיו?

אין לי חופשת לידה בכלל.

לחברות כנסת אין חופשת לידה.

בבקשה, יהודית יודעת. זה בשביל שלא, חלילה, יתרגלו לזה שאני פה. מכיוון שזה היום שבו אני מובילה בכנסת ויש לי את הכבוד להוביל אותו, את כל הנושא של כפרי הנוער והפנימיות, היה לי חשוב מאוד שיתקיים דיון בוועדת החינוך. כמובן שאני אחליף את מרגי כמו שאני עושה בדרך כלל. אנחנו נפתח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט היום, 16.5.2017, כ' באייר תשע"ז. הנושא הוא החינוך הטכנולוגי בכפרי הנוער.

המצגת הזו היא של משרד החינוך? מצוין, כי אתם תפתחו. אני אגיד כמה מילים. אני מברכת, כמובן, את חברי הכנסת, עודד פורר ואיתן ברושי, וכמובן את הנמצאים.

אני חייבת לומר שני דברים. הראשון, זה כבוד גדול בשבילי להוביל את יום כפרי הנוער והפנימיות. אני גם סיירתי בכמה כפרי נוער ופנימיות, גם של הרווחה, גם של משרד החינוך וגם הייתי בכנס של הפורום. בכלל, אני עוד אפרגן הרבה לפורום החשוב הזה, שמוביל ונמצא הרבה פעמים בתוך ואקום של המדינה, לצערי, אבל מוביל הרבה פעמים בעניין הפילנטרופי והסיוע גם לפנימיות וגם לכפרי הנוער ואני מכירה את זה היטב. במשך עשר שנים ניהלתי שני מרכזים לנוער בסיכון, שאומנם לא היו בתנאי לינה, אבל אפשר לומר שהכרתי את אוכלוסיית היעד.

מילה על החינוך הטכנולוגי. במקרה אני גם יושבת-ראש שדולת כחול-לבן וחברי פורר מכיר היטב את הנושא. במשך שנים עשינו עוול לחינוך הטכנולוגי. עוול. באנו ואמרנו שזה לתלמידים סוג ב', באנו ואמרנו שאלה תלמידים שלא הצליחו, אז נתנו להם מקצוע. במשך השנים המדינה הלכה ופתחה פער גדול יותר ויותר והיום בתעשייה אין עובדים מקצועיים, אין עובדים מיומנים. אין ספק שאנחנו לא מסתכלים על זה בעין אחת וכמובן שהיו מקרים של הסללות והיו מקרים שייעדנו אוכלוסייה מסוימת ובערים מסוימות היו בתי ספר מסוימים, אבל עדיין, התפיסה של החינוך הטכנולוגי, נעשה לה עוול.

אני תמיד נותנת כדוגמה את הנער שהיה אצלי במרכז. אני תמיד מספרת על כך שבית הספר, בסוף כיתה י' אמר לו: לא אצלנו. ההורים התעקשו והתעקשו ואפילו בכיתה ט' הוא לא התאים. התעקשתי אני ולקחתי אותו יד ביד לבית ספר לחינוך טכנולוגיה בנתניה, שהיה עליו שם מאוד לא טוב, כמובן. לקחתי אותו, הוא התחיל שם והילד הזה, עזבו שהוא עשה י"ג ו-י"ד, הצבא גייס אותו. בגלל שההתמחות שלו הייתה להרכיב ולבנות דברים, לקחו אותו מחברת מרצדס בגרמניה שיתמחה אצלם במוסך. היום הוא צוחק על כולנו עם זה שהוא בעלים של מוסך משלו וכל הזמן הוא אומר לי: מירב, בזכותך הצלחתי להגשים את עצמי. גם י"ג ו-י"ד, גם שירות צבאי מלא עם שנתיים בקבע וגם היום לעשות את מה שהוא אוהב. אומנם זה אחד והיו לי עוד כמה מקרים, כמובן, אבל אני שמחה שבסופו של דבר הייתי שם כדי להגיד לו שיש עוד אופציה בחינוך הטכנולוגי.

לכן חשוב לי לומר שאני מאוד מאוד מעודדת את החינוך הטכנולוגי גם היום, בתפקיד שלי כיושבת-ראש כחול-לבן. לפני כשבוע שמענו את השף חיים כהן מציע 15,000 שקלים למי שיבוא לעבוד אצלו במסעדה, מרוב שאין אנשים. היום קשה מאוד למצוא עובדים מקצועיים ולכן אני מאוד בעד החינוך הטכנולוגי, עם אפשרות לשלב את זה עם איזושהי תעודת בגרות. כן לתת לילד את האפשרות לבחור ולא להסליל. לפחות לתת לו את האפשרות לבחור את מה שהוא אוהב. לכן היה לי חשוב לומר גם מילה על כפרי הנוער ועל הפורום וגם מילה על החינוך הטכנולוגי.

הבנתי שמשרד החינוך, ועכשיו אתם תציגו, עשה עבודה טובה ולקח את הנושא ברצינות. אני יודעת על זה גם מהתאחדות התעשיינים אבל גם שמעתי מפורום כפרי הנוער והפנימיות על העבודה שלכם בחינוך הטכנולוגי. אני וחברי הכנסת נשמח לשמוע קצת ואחרי זה ניתן זמן להתייחסויות של חברי הכנסת.

אני מנהל את המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער. קודם כל, אני מודה לך. יש פה לא מעט חברי כנסת, ואת בראשם, שמשמשים איזשהו לובי וקול וככל שיישמעו יותר קולות, כך ייטב לאותה אוכלוסייה שמגיעה עם פערים מאוד גדולים. אני מודה על הנושא הזה וגם לפורום הציבורי, שמשמש לפעמים רוח גבית למדינה, אבל זאת רוח חשובה שמובילה וגם מחייבת אותנו להיות יותר מדויקים.

אני שמח על הנושא ואני חושב שבלי קשר לסיפור של כפרי הנוער והפנימיות, משרד החינוך הבין בשנים האחרונות שיש בעיה במדינת ישראל. בתפקידים חשובים בעולם הטכנולוגיה והתעשייה לא נמצאים עובדים ישראלים. מייבאים מחו"ל. היום רתך מרוויח 16,000 שקלים והוא מגיע ממדינות מזרח אירופה. אנחנו מבינים שיש פה משהו לא נכון ולא הגיוני והתעשייה משוועת לאנשים. אנחנו מדברים על מקצועות שהטכנולוגיה בהם היא היום אחרת ושונה, כך שאנחנו כבר לא מדברים על הסללה. משרד החינוך משקיע המון כסף ובעיקר בשלב הראשון בשינוי התדמית. זה עדיין לא פשוט ללכת לבית ספר טכנולוגי כי זה נתפס כמשהו לא נכון. זה משהו בתפיסה המעוותת שלנו.

בחינוך ההתיישבותי בכפרי הנוער אנחנו הבנו בשנה האחרונה שיש לנו הזדמנות להצטרף לתכנית הזאת ולנסות להעביר את כל כפרי הנוער, בצורה כזאת או אחרת, למסלול טכנולוגי. זה נעשה מתוך הבנה שארגז הכלים של התלמידים שלנו, ככל שהוא יהיה עשיר יותר ברמה הפרקטית עם ידע וניסיון מקצועי, הם יוכלו להשתלב בעולם העשייה. אני רוצה לומר שגם בשירות הצבאי אנחנו מזהים היום תלמידים שלנו, שכאשר הם מגיעים לשירות צבאי עם הסמכה כלשהי או עם י"ג-י"ד, זה מפתח להצלחה גם לשירות משמעותי וגם להמשך עבודה אחר-כך. אנחנו מוצאים את הבוגרים שלנו הרבה פעמים גם עם תעודת בגרות כי הדיבור היה על בגרות עיונית. הם מסיימים את הצבא עם תעודת בגרות לא כל-כך רלוונטית ולא מצליחים באמת להשתלב בעולם העבודה. הם מוצאים את עצמם שומרים בקניון או מחפשים עבודה שהגמול לצדה הוא מהיר אבל הוא שכר המינימום.

תקרת הזכוכית לא נשברת בסיטואציה הזאת ולכן אנחנו נכנסים עכשיו לאיזשהו תכנית שאנחנו נפרט אותה – חלק מהכפרים שלנו כבר נמצאים היום במסלול טכנולוגי – שבה הילדים יעשו לצד בגרות עיונית. אנחנו לא מדברים רק על בגרות טכנולוגית אלא על גם וגם והילדים מסוגלים. הם יבחרו באחד מהמקצועות, ויש מאגר שלם של מקצועות מעניינים ורלוונטיים, שאנחנו נציג אותם בהמשך, לצד הכשרה מעשית כלשהי. וזה גם חשוב. זאת אומרת שאתה יוצא עם איזושהי תעודת הסמכה של משרד הכלכלה, שמאפשרת לך, קודם כל, לעבוד בחופשות. במקום לחפש את עצמך אתה יכול לצאת ולהרוויח משכורת יפה. הרעיון הוא של הכשרה מעשית וזה גם משתלב בתעשייה כי התעשייה היא ליד הכפרים. הרעיון הוא לייצר קשר שאחר-כך אפשר יהיה לפתח אותו וזאת השאיפה. אנחנו עם תכנית, יש נתונים ויש מספרים ואנחנו רוצים להגיע למצב שבו לכל בוגר שלנו תהיה גם הסמכה וגם מקצוע טכנולוגי. אנחנו נכנסים לתכנית בעלות של 60 מיליון שקלים לשלוש שנים וזאת מהפכה.

60 מיליון שקל לשלוש שנים?

כן, לכל כפרי הנוער בשיתוף הפורום הציבורי. רוב הכסף הוא הכסף של מדינת ישראל ואיגוד התעשיינים, שנמצא מאוד חזק בעניין. המחשבה היא להצמיד לכל כפר נוער מכללה עם תכנית של י"ג-י"ד, שיש בה איזשהו אופק. אנחנו מזהים שילד בשלב הזה הרבה פעמים מגיע הרבה יותר בשל ללמידה. הוא מצליח להשלים בגרויות ומשהו קורה באקלים השונה הזה. רואים את זה במכינות. יש משהו בתיכון שלפעמים מושך אותך קצת להשתובבות ולא בדיוק להיות מפוקס על לימודים.

תכנית י"ג-י"ד היא בשורה היום במערכת החינוך ומדינת ישראל משקיעה בה. באופן כללי התכנית הזאת אמורה להצעיד אותנו קדימה להגיע למצב שבו יותר תלמידים יהיו עם הכשרה ועם יכולת להשתלב בעולם התעשייה. בעיניי זאת בשורה גדולה ואני כן חושב שכדאי לראות נתונים.

כן, כן, אנחנו רוצים לראות.

אני מפקח טכנולוגיה בחינוך ההתיישבותי. בחינוך ההתיישבותי יש כ-42,000 תלמידים, מתוכם 28% לומדים בחינוך הטכנולוגי. מדובר על כל המחוז שנקרא המינהל לחינוך התיישבותי. הדף הבא במצגת מדבר על כפרי הנוער.

זה בשנת הלימודים תשע"ז?

זה נכון למרס 2017.

כשאתה אומר "חינוך טכנולוגי" למה אתה מתכוון?

שהם רשומים במגמה מתוך רשימת המגמות שנמצאת בדף שלפני האחרון. בדף שלפני האחרון צירפתי לכם את שם המגמה וסמלה.

בואו ניתן לו להמשיך ואחרי זה נשאל שאלות.

בכפרי הנוער יש 13,418 תלמידים בחטיבה העליונה – י', י"א, י"ב. מתוכם, 4,811 תלמידים לומדים בחינוך הטכנולוגי והם מהווים כ-36%. אנחנו רוצים להגיע לכך ש-50% מתלמידי כפרי הנוער ילמדו בחינוך הטכנולוגי.

חשוב להגיד שהנתון בכפרי הנוער כרגע הוא מתחת לממוצע הארצי.

הממוצע הארצי הוא 40% בחינוך הטכנולוגי.

השקף הבא עונה על השאלה של אדוני לגבי מספרי תלמידים במגמות. אנחנו רואים ש-14 זה הנדסת תוכנה, 11 – אלקטרוניקה, 10 – הנדסת מכונות וכן הלאה. אלה מספרי התלמידים במגמות. אנחנו רואים שהמגמות המובילות הן הנדסת תוכנה, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. אלה המגמות שהן מרכז העשייה של התאחדות התעשיינים וכל המשק הישראלי.

מה זה "מערכות רפואיות"?

יש מגמה במדינת ישראל שנקראת מערכות רפואיות, שבה התלמיד לומד מקצועי מדעי, או פיסיקה או כימיה או ביולוגיה ברמה של 5 יחידות. בנוסף לכך הוא לומד מערכות רפואיות ברמה של 5 יחידות ועושה התמחות במגמה בעוד 5 יחידות. זאת מגמה שההמשך שלה יהיה כנראה פרמדיקים והיא קיימת כ-8-7 שנים.

אחוז התלמידים בחינוך הטכנולוגי על-פי כפרי הנוער: יש כאן את רשימת כל כפרי הנוער ואנחנו רואים שיש לנו חמישה כפרי נוער ש-100% מהתלמידים שלהם לומדים בחינוך הטכנולוגי: אורט ימי אשדוד, עמית פתח-תקווה, תום חרב לאת, נווה עמיאל ו-כ"ג יורדי הסירה.

אתה יכול להגיד למה יש כאלה שנמצאים בצד הימני של העמודה, שאין בהם בכלל חינוך טכנולוגי?

זה בדיוק האתגר שלנו.

אני אגיד למה ויש לזה תשובה. חלקם מתעסקים היום בחקלאות וחקלאות לא יושבת היום בצד הטכנולוגי. אבל כולנו מבינים שחקלאות נמצאת במקום אחר אז אנחנו עושים כמה דברים. ראשית, יש מהלך של להעביר את המגמה הזאת למסלול הטכנולוגי במשרד החינוך ויש לזה כל מיני השלכות. הייתה תפיסה אנכרוניסטית לגבי חקלאות ואנחנו מבינים שאנחנו חייבים להשתנות היום, ויחד עם זה לפתח ניואנסים בתוך המגמה הזאת סביב אקלים, בקרת אקלים - - -

למה אתם מפרידים בין כפרי הנוער והחינוך ההתיישבותי? למה נחוצה החלוקה הזאת? אני חושב שהמשימה נכונה. אנחנו רוצים חינוך התיישבותי, ואני אדבר על זה תכף, ואנחנו רוצים חינוך טכנולוגי. למה החלוקה? אתם מנציחים את הפערים. צריך לעשות בדיוק הפוך ממה שאתם עושים.

אני רוצה להסביר. הדיון פה כרגע הוא על כפרי הנוער מסיבה אחת פשוטה: אנחנו בכל זאת צריכים להכיר בכך שילד בחינוך ההתיישבותי האזורי, מקיבוץ כזה או ממושב כזה, יש לו עורף משפחתי והוא יעשה בגרות ב-5 יחידות פיסיקה. אחר-כך הוא ייצא לחוץ-לארץ וההורים ימשיכו ללוות. הילדים האלה זה עבורם כלי לחיים, ואני לא מזלזל, אני חושב שהוא חשוב, אבל אנחנו יודעים שבמדינת ישראל הילדים האלה משתלבים בחיים ויש להם עורף משפחתי. אנחנו היום מבינים יותר שילד בחינוך הפנימייתי זה מנוף להצלחה, זה הכלי שאתו הוא ישבור את תקרת הזכוכית. לכן, כשאני מציג היום, אני מדגיש - - -

זה סותר.

זה לא סותר. בוודאי שזה לא סותר.

בוא נחזור להתמקד בדיון.

כפי שאמרתי, מנהל המינהל הוציא מכתב למנהלי כפרי הנוער שבהם אחוז התלמידים בחינוך הטכנולוגי הוא קטן מ-40%.

היעד שלכם הוא להגיע ל-50% ב-60 מיליון שקל?

כן.

זאת אומרת שיש לכם מטרות ב-60 מיליון שקל?

כן, בתכנון. בכל אופן, כל מי שיש לו פחות מ-40% קיבל מכתב ממנהל המינהל והתבקש להקים ועדת היגוי, שתבחן את המגמות הקיימות ותבחר ארבע מגמות שמתוכן נבחר אחת לפתיחה ב-1 בספטמבר. זה לגבי אחוז התלמידים במגמות.

השקף הבא עוסק במה שהזכרת, כבודך, וזה הנושא של י"ג-י"ד. אנחנו רואים בלימודי המשך של לימודי י"ג-י"ד המשך רציף של התפתחותו של התלמיד בכפרי הנוער. אנחנו רואים שיש לנו 12 כפרי נוער שבהם יש כיתות י"ג-י"ד. הגדולים ביותר הם הכפר הירוק, קציני ים עכו, עמית פתח-תקווה וכן הלאה. בסך הכול ב-י"ג 413 תלמידים וב-י"ד 291 תלמידים.

יש לכם מטרות שמשותפות עם הצבא?

כן, בטח. יש לנו כאן גם נציגים שיציגו מודלים כאלה.

אנחנו בשאיפה להוסיף בשנת תשע"ט לפחות עוד שבעה כפרי נוער, בהם ייפתחו לימודי המשך י"ג-י"ד, בנוסף ל-12. אנחנו נגיע ל-17 בתשע"ט.

אלה כפרי נוער חדשים שאתה לגמרי בונה אותם או שאתה משתמש בתשתית קיימת?

אנחנו בונים את כיתות י"ג-י"ד בתוך בית הספר, אבל ייתכן ויש כבר בתיכון את המגמה.

עקרונות הפעולה שעליהם מתבססת התכנית – כמו שאמר בני, כל העקרונות האלה נכתבו גם בשיתוף פעולה עם הפורום הציבורי. אנחנו זיקקנו את הדברים שימצבו את התלמיד במקום גבוה, כלומר המיצוי במגמות טכנולוגיות כמוקד משיכה ללימודי המשך ולשירות משמעותי. אנחנו רוצים שהבוגר שלנו בכפר הנוער, אם הוא לא ילך ליחידה מובחרת, הוא ישרת כתומך לחימה בחיל האוויר, בחיל הטכנולוגיה והתחזוקה, בחיל המודיעין וכן הלאה.

הקניית כלים וסביבות למידה מותאמים למאה העשרים ואחת – ברור שאנחנו לא נאפשר לחזור למה שהיה לפני עשרים, שלושים וארבעים שנה. מדובר על מעבדות מתקדמות ובעצם כל הורה היה רוצה שלילדים שלו יהיו מעבדות כאלה. העמדת מעבדות וסביבות למידה ראויות – זה באותו הקשר, גם בהקשר של הקמת מבנים. אנחנו לא נאפשר להקים מעבדות במבנים שאינם ראויים. אנחנו נדרוש מהבעלויות ואולי גם נסייע לשיפור המבנים ולתת תנאים נאותים לקיום תהליך למידה איכותי.

תגבור לימודי בדגש על אנגלית – הבנו מיחידות הצבא השונות שאחד הקשיים שיש לנו עם התלמידים הטכנולוגיים ברמות הגבוהות יותר זה הנושא של האנגלית. אנחנו נרצה שתלמיד שמסיים הנדסאים יגיע גם ל-4 יחידות אנגלית. ראינו שגם ביחידות המודיעין וגם בחיל האוויר יש קצת קשיים בנושא האנגלית ואנחנו חייבים לחזק את הנושא הזה.

שילוב תלמידים בתעשייה – זה ברור. אנחנו הולכים על זה שכל כפר נוער יוכל לשלב לפחות קבוצה אחת בתשע"ח בתעשייה.

מורים – זאת בעיה חמורה, אבל משרד החינוך מטפל בה ומקדם תהליכים גדולים מאוד של הסבת אנשי צבא, הסבת אנשי הייטק וכו'. הכשרה בליווי המורים להוראה מבוססת התנסות – זאת אומרת לא רק הוראה פרונטלית אלא הוראה משותפת, הנושא של עבודה ב-PBL וכל מה שקשור לזה כדי להביא את התלמיד למיצוי היכולות שלו במגוון היכולות שלו, במגוון האינטליגנציות שלו.

הוספת הסמכות לבוגר על פי צרכי התלמידים והמשק – גם כאן תלמיד שירצה לעשות הסמכה במקצוע שהוא קרוב למקצוע שלו, אנחנו נממן את זה אם תהיה קבוצה מספיק גדולה. כמובן, זה יסייע למשק כי אותם מוסמכים יוכלו לצאת אחרי שירות צבאי לעבודה והם יוכלו להשתלב במשק בענפים מבוקשים.

השקף הבא עוסק בציפיות שלנו מכפרי הנוער לטווח הקצר.

תעשה את זה בסיכום, בבקשה.

כמו שאמרנו, נקצר. כל מי שהיום פחות מ-40% יפתח 15 מגמות. סוכם על פתיחת 15 מגמות בתשע"ח ו-20 בתשע"ט. אנחנו גם נחזק מגמות טכנולוגיות קיימות בעיקר באותם כפרי נוער בהם יש 100% תלמידים בחינוך הטכנולוגי. הוא לא יפתח עוד מגמה וממילא אנחנו נחזק לו את המגמה הקיימת. פתיחת לימודי המשך י"ג-י"ד – בכל כפר נוער שבו יש מגמה טכנולוגית עם 20 תלמידים במגמה בתיכון. זאת אומרת שלמרות שמ-20 תלמידים במגמה בתיכון ייתכן ויישארו רק 12-10 תלמידים, אנחנו נביא עוד תלמידים מבתי-ספר נוספים ונפתח את המגמה, למרות שהמספר הוא קטן. זאת ההחלטה.

תכנית לימודים המביאה לבגרות מלאה – אנחנו פועלים לכך שכל תלמיד בסוף י"ד, אם לא בסוף י"ב, ישלים את הבגרויות שלו וכמובן, בכל מקרה הוא ייצא עם תעודת הנדסאי.

אחרי י"ג-י"ד?

ברור.

מה שחסר לי במצגת זה מה החסמים שלכם. אנחנו חברי כנסת ובסוף, אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות זה לפתור פלונטרים. מה חוסם אתכם מלהגיע לאחוזים יותר גבוהים, כולל באותה עמודה שבה אנחנו לא רואים בכלל חינוך טכנולוגי בחלק מכפרי הנוער?

פה יש התפרצות לדלת פתוחה, שזה כבר משמח, כי אנחנו מכירים את עצמנו שהרבה פעמים אנחנו מפגרים אחרי דברים אחרים. צריך להודות. התהליך הזה מתבשל כבר המון זמן וזה שינוי מגמה במשרד החינוך. החסם היה המשרד. המשרד לא חשב כך. המנכ"לית הקודמת התחילה מהלך והבנה שיש לנו בעיה במדינת ישראל.

נתן את זה למשרד הכלכלה.

נכון.

עכשיו זה כבר עבר למשרד הרווחה. אפילו הפרסומת שיש עכשיו בטלוויזיה, אפילו זה לא היה. זה העוול של השנים שמידרנו את זה.

החסם השני, וצריך להודות שזה יותר בעייתי לנו, למאפיינים, באופן טבעי, כשאתה מתעסק עם אוכלוסיות מאתגרות – אנחנו מניפים את דגל האוכלוסיות המורכבות במשרד. זה האתגר שלנו. הכיוון של לא מעט אנשי חינוך הוא עדיין בגרות, בגרות, בגרות כי זאת תעודת ההצלחה לחיים. משהו שם עדיין לא השתנה ולכן, בחלק מהכפרים – זאת עבודה שלנו, זה ממש בתוך הבית והיום זה גם רגולציה – אנחנו באים היום עם אמירות ועם יעדים שלא הצבנו. אני כמנהל מינהל לא הצבתי יעד כזה.

אבל יש אפשרות להוציא בגרות טכנולוגית.

ברור, ולא עשו את זה. במובן מסוים, צריך להודות, יש משהו בחלק מהמקצועות שמצריך המון ידע בשפה ובמתמטיקה והילדים שלנו קשה להם עם זה. היכולת היום לזקק מגמה שיכולה לדייק והיא לא רק CNC, - אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה ב-CNC – זה כאילו מגמה חלשה שעטפו אותה בעטיפה שהיא חשובה ואני לא מזלזל בה. אנחנו צריכים היום בתוכנו, בתוך הבית, לדייק את המגמות. אנחנו צריכים יותר שעות, שזה כסף, לאנגלית ולמתמטיקה. כל מגמה כזאת צריכה היום הרבה יותר תמיכה וליווי וסוף כל סוף יש לצד זה תקצוב, דבר שלא היה עד היום. לכן אני אומר שחובת ההוכחה עלינו, להראות שבאמת אנחנו עומדים ביעדים. יכולנו להגיד 100% ואנחנו עוד לא שם, אבל אני חושב שאנחנו בהתחלה של דרך.

זה לא היה כבר שנים. מתי בפעם האחרונה משרד החינוך תקצב 60 מיליון שקל לחינוך הטכנולוגי?

אף פעם. נמצא פה נציג המשרד מהמינהל שיוכל להגיד כמה דברים.

אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

אני הייתי אומר שיש מקום להתעכב על השקף שעוסק בחינוך הטכנולוגי כמפתח להצלחה. יש כאן חמישה היגדים ואני חושב שכל היגד יש לו משקל והוא ישפיע על התהליך שאנחנו מתחילים.

יפה. אני רואה שגם חילקתם את התקציב. רצית להוסיף, אדוני?

תפקידי הוא מנהל אגף הסמכות. אני מציין את התפקיד הזה רק כדי להדגים את השינוי שחל במשרד החינוך, בכך שהוקם אגף הסמכות, מה שלא היה בעבר. האגף הזה הוקם לפני כשנתיים וחצי וזה מבטא סוג של שינוי מגמה. מדובר בהסכמות מקצועיות לתלמידים.

האגף הזה הוא במשרד החינוך?

כן, במינהל הטכנולוגי של משרד החינוך.

פעם זה היה רק במשרד הרווחה.

משרד הכלכלה וזה עבר לרווחה. הכול עבר, כל החינוך הטכנולוגי.

בסופו של דבר, כל החינוך הטכנולוגי הוא לא בידי משרד החינוך, נכון? איפה לומדים יותר תלמידים?

בוודאי שבמשרד החינוך. אגב, יש לא מעט בתי-ספר שעוברים כל שנה בעיקר במשרד החינוך. לאוכלוסיות קצה יש הסמכות של משרד הכלכלה, אבל גם שם הם כבר מבינים שזו לא האכסניה הנכונה. האתגר של משרד החינוך הוא להגיד לילדים שהם חלק ממערכת החינוך. בתי-ספר עוברים.

במסגרת המהלך הזה הזכרתם נכון את העניין של הבגרות. היום אנחנו מדברים על בגרות או על רכישת מקצוע לצד תעודת הבגרות והייתי אומר שזה לא רק לצד אלא שאחד שלוב בשני. כל לימוד של מקצוע טכנולוגי לא סותר והוא לא בניגוד לבגרות, אלא הוא מהווה צבירת נקודות לזכאות לתעודת בגרות. כך שזה אפילו מקל על תלמידים מסוימים להגיע לבגרות אם לא הייתה להם האפשרות ללמוד את המקצועות האלה. זה דבר שחשוב מאוד לציין.

הקמפיין מתנהל כבר כמה וכמה שנים ומשרד החינוך משקיע בו מיליוני שקלים. כל זה כדי לשנות גם את התדמית וגם להביא עוד תלמידים כדי להגיע ליעדים שאנחנו רוצים להגיע, לפחות למה שנעשה בחינוך הטכנולוגי ברמות של מדינות ה-OECD. הוקמו מרכזים טכנולוגיים ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם התאחדות התעשיינים. הם טרחו והיו מעורבים מאוד בתהליך הזה. בינתיים הוקמו שני מרכזים טכנולוגיים, אחד בחיפה ואחד בבאר שבע, וכבר היום מדברים על הקמת מרכזים נוספים ויש כספים שמוקצים מטעם האוצר לעניין. אלה דברים שלא היו בעבר.

יש לנו תכנית רב-שנתית לחיזוק החינוך הטכנולוגי. אני יכול להרחיב ולתת לכם הרצאה יותר ארוכה. לא הכנתי כי לא ידעתי אם יהיה לזה זמן.

לא, זה בסדר.

התכנית לכפרי הנוער משתלבת כמו כפפה ליד בתוך התמונה הכללית ובין היתר יש גם חיזוק מורים וכו'. שאל חבר הכנסת הנכבד האם יש חסמים כלשהם. אני רק אציין דבר אחד, שהעובדה שקמנו ואנחנו מטפלים בתלמידים וגם עושים שילוב בתעשייה וכו', נראה לצנינים בעיניהם של האנשים הרלוונטיים במשרד הרווחה. הם מערימים עלינו קשיים מסוימים לאחרונה ומתנערים מהסדרים שהיו בעבר במשך הרבה מאוד שנים, לגבי הכרה בלימודים שלנו לצורך קבלת סיווגים מקצועיים. זה היה בשעתו בלימודי הקולינריה.

מי מתעמר בכם?

אני יודעת, אני אספר לך אחרי זה. מאיפה את? את ממשרד העבודה והרווחה? אז את תדברי אחרי זה.

אני רוצה לומר את זה מפני שהם ביטלו במחי יד הסכמים רבי-שנים שהיו קיימים אתם בהקשר ללימודי הקולינריה אצלנו, למשל, טבחות וקונדיטוריה. הם גם שינו הסדרים בנושאים אחרים שלא אכנס אליהם כרגע. בקיצור, יש קצת מתח בין המשרדים וזה לא מועיל לטובת העניין של הסמכות.

כן, זה לא מועיל לתלמידים, זה בטוח.

ולתלמידים שכל-כך זקוקים לזה.

משרד הרווחה רוצים לדבר?

עד לפני כחצי שנה היינו משרד הכלכלה והיום אנחנו משרד העבודה והרווחה ואנחנו ממשיכים את העבודה. אני סגנית ממונה על חניכות נוער באגף הכשרה מקצועית. בעצם מתוקף חוק אנחנו אחראים על בתי-ספר מקצועיים שבהם יש מודל לימודים דואלי.

כמה תלמידים יש?

יש לנו 12,000 תלמידים ב-62 בתי-ספר. בנוסף לכך אנחנו פעילים גם בשני כפרי נוער, בקדמה ובמנוף במגמות מקצועיות שאנחנו מספקים להם ליווי וחניכות. יש לנו מגמת תיב"ם, בקרת קול וסאונד, גרפיקה. בקדמה עיצוב שיער, בקרת סאונד, היה מסגרות, גננות נוי, מולטימדיה. אלה מספר מגמות שאנחנו מפעילים בתקצוב שלנו ובליווי שלנו.

את מדברת רק על לימודים מקצועיים?

נכון.

אני הייתי בכפר הנוער מנוף. חשוב לומר שזאת אוכלוסייה אחרת. זה לא מה שאתה מכיר.

אבל זה עם ישראל.

זה לא קשור. מה זה עם ישראל? גם אצלי במרכזים היה לי את עם ישראל, אבל הייתה לי אוכלוסייה שהייתה צריכה סיוע אחר.

זאת הסיבה לכך שהממשלה מחלקת את האחריות?

איזו שאלה? אם יש לך נוער שהוא חסר עורף משפחתי, שאין לו הורים לחזור אליהם, שאין לו הורים שמעודדים אותו אם הוא מביא מבחן או שהוא בכלל נפלט בגלל נושא של רווחה. יכול להיות שהוא הוצא מהבית בצו בית-משפט. אני ישבתי עם החבר'ה של מנוף. אני ראיתי. זה משהו אחר.

אני מכיר את זה. אוקיי, בסדר.

יפה. לכן אני חייבת לתקן אותך, ברושי, שמדובר על משהו אחר. הייתי גם במנוף ומקסים שם, מאוד מאוד יפה. אבל זאת אוכלוסייה אחרת.

ראית את שנת השירות שלנו שם?

בוודאי, אז מה?

מה זה קשור?

כי החבר'ה שלך עושים שם שנת שירות.

זאת האידאולוגיה שהחינוך הטכנולוגי מצוי בידי משרדי ממשלה. העבירו את זה לכלכלה, לרווחה ועוד מעט יעבירו את זה למשרד החלל.

אתם מתווכחים על שני עניינים שונים.

לא מתווכחים. המשרד הבא יהיה לחלל. נעביר את זה לחלל.

אנחנו נמשיך לעבוד בכל משרד. אגב, גם במשרד החינוך נמשיך לעבוד.

אנחנו רוצים גם לדעת מה הסיפור בין שניכם.

אני אומר דבר כזה. האמת שזה נכון ואני יודעת שדובר עם המנכ"לית הקודמת, היוצאת, של משרד החינוך ובין המנכ"ל שלנו או ראש האגף שלנו, מר שולי אייל. היו ניסיונות של שיתופי פעולה. רק בשבוע שעבר יצא מכתב למר בני פישר ולמשרד החינוך, למחלקה הפדגוגית, לגבי הרחבת מגמות מקצועיות שאנחנו מפקחים עליהן לכפרי נוער נוספים ולבתי-ספר נוספים. ואנחנו נשמח, כמובן, להמשך שיתופי הפעולה. עד כה, בגלל הפערים באידאולוגיה וגם פערים פוליטיים בעיקר, שהם כבר לא ברמתנו, עובדי המשרד, יש אצלנו באגף בתי-ספר שבהם הבגרות היא לא הדבר הראשון בסדר העדיפויות אלא קודם כל תעודת הסמכה ומקצוע. דרך אגב, ההסמכה נמצאת מתוקף חוק תחת האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה לכל המקצועות הנ"ל.

זאת הבעיה.

לא הצלחנו לעבוד עם אגף ההסמכה או הבחינות של המינהל הטכנולוגי כי הקרדיטציה לא אותו דבר והסילבוס הוא לא אותו דבר. מבחינת התלמידים, הם לא מתעקשים על הגשה לבגרות אצלנו בבתי-הספר.

זה לא קשור אליה.

מה זאת אומרת שזה לא קשור אליה? היא מייצגת את השר?

היא מחליטה? הרי זאת החלטה פוליטית. כולנו ישבנו פה לפני שנתיים.

אחרי שהם הפכו להיות מומחים לגיל הרך הם מומחים כנראה להכול.

אני אומר שבראש ובראשונה נושא התעסוקה הוא מה שעומד בראש המשרד. המשנה לתעסוקה והמשנה למנכ"ל, בזה הם מתעסקים. לכן היה הנושא של מעונות היום כי המחשבה הייתה על תעסוקת נשים. לכן יש גם הנושא הזה כשהכוונה בסוף היא תעסוקה לאותם תלמידים, שגם אם הם ייצאו בלי תעודת בגרות מהחינוך הטכנולוגי, יהיה להם מקצוע.

אני מכירה את שולי ואנחנו חברים. אני רואה אותו מחייך ואני יודעת בדיוק מה קורה, אבל לא נפתח את זה כאן. אני רק רוצה לדעת מהצד הזה, ותכף נעבור לפורום, האם בגלל שלכם יש את ההסמכות שלכם ולהם יש את ההסמכות שלהם, הילד נפגע? זה מה שמעניין אותנו. אותי ואותם ואני מניחה שאת כל מי שיושב פה.

כן. יש לנו ילדים בכפרי נוער שנפגעו מזה בנווה עמיאל.

גם הילדים וגם המדינה נפגעת מזה. מאבדים פוטנציאל. זה עסק פרטי פה, הדבר הזה?

אני אומר שהחניכים שלכם בקדמה ובמנוף מדי שנה מקבלים הסמכות ומקבלים מקצוע ממשרד העבודה והרווחה, מהאגף להכשרה מקצועית. לומר שהתלמידים נפגעים – מדובר בתלמידים שלא למדו בתכנית הלימודים. לומר שתלמידים שלא למדו בתכנית הלימודים של האגף להכשרה מקצועית ואחרי זה נבחנים, מן הסתם לא יעברו את המבחנים ולא יקבלו הסמכה כי הם לא למדו ולא התנסו.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, האם יש לכם כוונה להתרחב? הם הביאו 60 מיליון שקל, הם מציגים תכנית ואומרים: אנחנו הולכים להקים מנהלים, כיתות, מעבדות. מה התכנית של משרד העבודה והרווחה?

אני אומר סביב השולחן הזה וכולם עדיי – זה אפילו מתועד – שאנחנו צמאים לשיתוף פעולה וגם עם משרד הכלכלה בתחום של תעשיות. אנחנו רוצים להרחיב, להתרחב ולהגיע לכמה שיותר תלמידים שתהיה להם תעודת מקצוע, שייכנסו לשוק התעסוקה במידה וזה מתאים להם, שיתגייסו לשירות משמעותי במקצוע שלהם. זה מה שאנחנו רוצים.

יש לכם תכנית? שמתם על זה כסף?

בשנה הבאה ייפתחו שני בתי-ספר חדשים צמודי מפעל במודל הדואלי, כמו שמוכר בגרמניה. חצי מהשבוע לומדים לימודי מקצוע תיאורטיים וחצי מהשבוע עובדים במפעלים ובתעשייה.

איזה שני בתי-ספר?

אולי מוקדם לומר, אבל זה במכרז שעכשיו נסגר.

בית-ספר של חיל הים.

נכון, יש בצור ים בחיל הים, יש לנו שלושה בתי ספר עם חיל האוויר. יש אחוזי גיוס גבוהים מאוד ותלמידים שמסיימים עם תעודת הסמכה משתלבים בצבא ומשתלבים בתעסוקה במקומות בכירים מאוד. זו התכנית ויש תכנית להתרחב. כמובן, נשמח גם להתרחב בתוך כפרי הנוער כמו שקורה בצורה מאוד מוצלחת בקדמה ובמנוף. אני גם מכירה עוד שני כפרי נוער שפנו אלינו בנושא הזה ונשמח לעבוד אתם.

תודה רבה. ליאור, הצגת יפה מאוד. עכשיו, בבקשה, חברי הכנסת. ברושי, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, חברי, קודם כל צריך לומר שכאשר באים לדבר על החינוך הטכנולוגי בתוך החינוך ההתיישבותי הוא חלק מהחינוך ההתיישבותי והוא תלוי בחינוך ההתיישבותי. לא סתם יושבים פה ראש האגף ואחרים שמדברים עליו. יש לנו מעל 100,000 תלמידים בחינוך ההתיישבותי ונמצאים פה ענת לביא ואחרים שעוסקים בזה. מתוכם, כפרי הנוער הם חלק בלתי נפרד בחינוך ההתיישבותי וגם חלקים נוספים שלא אמנה כרגע.

צריך לומר שקיומו של החינוך ההתיישבותי לא מובן מאליו ולצערי, גם במשרד החינוך התנגדו לחוק שאני הגשתי, ואת מכירה אותו, להגיע למצב שבו החינוך ההתיישבותי לא יהיה תלוי בפקידי אוצר שמתחלפים. בכל שנה, למעט השנה האחרונה – ב-2018-2017 לא היה – עד 2018-2017 בכל שנת תקציב היה איום על סגירת החינוך ההתיישבותי על-ידי פקידי האוצר. בני יודע על זה ואחרים יודעים. יצאנו עם ראש המועצה של עמק יזרעאל ועם אנשים מהאזור שלי להפגין כדי לאפשר את המשך קיומו של החינוך ההתיישבותי, שכפרי הנוער הם חלק ממנו.

לא סתם שאלתי מדוע להפריד, לפחות כלפי חוץ, בין החינוך ההתיישבותי על כל מרכיביו. אני אתן דוגמה את בית-ספר נהלל, כשאני הייתי ראש המועצה, יש לנו שם כפר נוער ויש לנו בית-ספר. יש שם 1,000 תלמידים מעמק יזרעאל.

אני בוגרת.

ראיתי שאת מוכרת לי. יש 1,000 תלמידים מיישובי עמק יזרעאל ועוד כפר נוער עם 250-200 תלמידים, כולל שנת שירות וחקלאות. אני לא רוצה להרחיב.

אם רוצים באמת לחזור לחינוך הטכנולוגי כאבן יסוד בקיומה של המדינה, אז אנחנו מדברים על החינוך ההתיישבותי שדבר ראשון צריך להגן עליו כי הוא לא מובן מאליו. אני חושב שאם החינוך ההתיישבותי היה יותר ודאי ויותר יציב, הוא גם יכול היה להיפתח יותר לחברה הישראלית, לפתוח את המיפוי ולאפשר ליותר בני נוער מכל הקבוצות באוכלוסייה ללמוד בחינוך ההתיישבותי ולפרוץ אותו. זה חשוב לחברה הישראלית, חשוב לנו. אבל כשאתה לא בטוח אתה לא יכול להיות יותר פתוח. הפשרה היא, אולי, שיהיה חוזר מנכ"ל. אפילו את זה המנכ"לית הקודמת לא הצליחה להעביר עם השר בנט.

לכן, מה שחשוב כרגע הוא לומר גם בפורום הזה שכפרי הנוער והחינוך ההתיישבותי הם אותו דבר ויש לנו כאלה וכאלה. אני לא רוצה להרחיב. היכולת להגן על החינוך ההתיישבותי נחוצה גם בהחלטות לא פחות מחוזר מנכ"ל ובעיניי גם עדיפה החקיקה.

דבר שני, צריך לומר שאין ספק שיש פה מחדל מתמשך שאת חלקו ראינו כרגע. אם זה היה במשרד אחד לא היה צריך את כל התיאום הזה. החינוך המקצועי-טכנולוגי - המילה "חינוך" היא משרד החינוך. כמו הגיל הרך. הרי כולם מבינים שזה דבר מטורף, מה שעשו, רק לקח לבנט הרבה זמן להבין. כשהוא עזב את משרד הכלכלה הוא לא הבין שזאת ההזדמנות להעביר את החינוך אליו כי היה שם ואקום. עכשיו אין ואקום, יש שרים שלקחו את זה ועשו מזה פוליטיקה. אבל זה לא הנושא כרגע.

אני חושב שצריך להבחין, גברתי יושבת-הראש, בין חינוך מקצועי שמטרתו לאפשר לכל ילד בישראל לסיים עם תעודה והסמכה וגם עם מקצוע לחיים, לבין חינוך מקצועי-טכנולוגי שהוא תנאי לישראל כמדינה מתקדמת. זה לא אותו דבר. ההבחנה הזאת לא משחררת את החינוך מאחריות כי משרד החינוך צריך להוציא מתחת ידיו כל ילד בישראל – כולם מכירים את הנאומים. אתמול שיבחתי את בנט על הנאום שלו בפרס ישראל על היזמות. אחר-כך היו לי טענות אליו, אבל קודם כל שיבחתי אותו אתמול על הנאום הזה. וזה נאום שנכון לכולם.

ולכן, בלי לפגוע ברווחה, באמת תפתרו את הבעיות של הזקנים, של הסיעודיים. יש לכם מספיק מה לעשות. תדאגו שלא יתעללו בזקנים. מה אתם מתעסקים בחינוך? זאת לא ההתמחות שלכם. מה שצריך לעשות זה להעביר את הכול למשרד החינוך.

ההתעללות שייכת למשרד הבריאות, לא?

גם הסיעוד וגם הרווחה, יש לכם מספיק עבודה. אני אומר לכם שמי שרוצה לדבר על החינוך הטכנולוגי כמנוף לצמיחה צריך להגיד מה היעדים שלו. מהם צרכי התעשייה המתקדמת בישראל לשנים הבאות? תבינו שהילד שהולך לכיתה ו', ז' או ח', עד שהוא יהיה עובד, הכול פה יתהפך שלוש פעמים. יש קושי גדול לאנשים מבוגרים מה תצטרך המדינה ומה יצטרכו הילדים האלה בעוד עשרים שנה כי זה פער עצום. לכן אני חושב שצריך להבחין בין היכולת לתת לכל אחד מקצוע ותעודה ואת כל מה שנאמר פה, ובין היכולת והצורך לענות. ברור שמספר התלמידים הוא קטן, גם שלכם וגם שלהם. זה לא עונה על הצרכים. כשאני בא, כולל לתעשייה הקיבוצית וכולל לפריפריה – רק לפני כמה ימים היינו בישיבה שגם אתה היית בה, אומנם חלקית. קמה שם מנהלת יוניליבר, שאני פוגש אותה ביום ראשון, ואמרה: אין לנו בעלי מקצוע, אין לנו עובדים. גם אתה היית שם. התעשייה מתפרקת.

הרי מחצית הבוגרים לא הולכים להייטק, עם כל הכבוד לשר ההייטק. בסופו של דבר מחציתם לפחות לא הולכים לשם ומצד שני, המדינה גם לא תתקיים רק על הייטק, החשיבות היא להציג יעדים, להציג לאיזה יעדים אנחנו צריכים להתכונן ומזה לגזור את המקצועות ולא הפוך. נניח אני אכשיר עכשיו תלמידים לנגרות ואחר-כך נבנה נגריות. לא יבנו יותר נגריות. צריך לבנות את החינוך ככזה שמתאים ליעדים של מחר ואי אפשר עם הכלים של אתמול להתמודד עם האתגרים של מחר. תודה.

תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר.

ראשית, אני מסכים כמעט עם כל הדברים שאמרת, חבר הכנסת ברושי. אני חושב שיש פה תמימות דעים על העניין הזה ובוועדה הזאת דובר כל-כך הרבה על חשיבות החינוך הטכנולוגי. כן, אני רוצה לגעת בחסמים ובבעיות המרכזיים כי יש הרבה.

הראשון, ושנינו היינו גם בצד השני בתוך הממשלה בתפקידים אדמיניסטרטיביים, אחת הרעות החולות של ממשלת ישראל היא היכולת של המשרדים לעבוד ביחד. כאילו כל משרד זה עולם נפרד, יבשה אחרת, ממשלה אחרת שרק צריך שגרירויות בין המשרדים וגם נציב שגריר בכל משרד ממשרד אחר. אני אומר לכם, זאת השערורייה הכי גדולה. לכן אני חושב שצריך להעמיק את שיתוף הפעולה בין המשרדים. בחלק מהמקרים אתה מתגבר על זה בכך שאתה מאחד סמכויות. הביזור הזה, ואני לא נכנס פה לפוליטיקה, שנותנים הסמכות במשרד העבודה על דברים שצריך לעשות במשרד החינוך – זה לא יעבוד. זה פשוט לא יעבוד. העסק הזה צריך להיות בתוך משרד החינוך, כל ההסמכות וכל מה שקשור בחינוך.

אני אתן דוגמה ממה שקרוב ללבי. משרד הקליטה מתקצב את האולפנים אבל מי שמפעיל את האולפנים זה משרד החינוך כי מי שאחראי על חינוך ועל לימוד, ולא משנה גם אם זה לימוד מבוגרים – זה משרד החינוך. יש לנו טענות אליהם ולהם יש טענות אלינו והכול טוב ויפה, אבל זה הכריח אותנו לעבוד ביחד. מנכ"ל משרד הקליטה לא מחליט עכשיו איך מלמדים עברית. זה לא בסמכותו. את זה עושה משרד החינוך ואם הוא רוצה להגביר את זה, הוא יכול לתקצב יותר ולהעביר עוד כסף למשרד החינוך.

לכן, כל הדברים האלה צריכים לשבת בתוך משרד אחד כי מה שקורה עכשיו רק מגביר את הרגולציה ורק מרחיק את היכולת ליצור מעבר לזה.

אני כן חושב שאפשר להעמיק בנקודה הקטנה הזו של כפרי הנוער. לכפרי הנוער יש חלק חשוב מאוד גם בקליטת העלייה. צר לי לראות כפרי נוער שאין בהם בכלל חינוך טכנולוגי כי חלק מרכזי בקליטת העלייה הוא פתיחת אפשרויות תעסוקה הרבה יותר נרחבות, כשאין ספק שהחינוך הטכנולוגי הוא מה שיפתח את אפשרויות התעסוקה.

לא דיברתי עם מישהו שם ויכול להיות שבזה אני מכניס אתכם לעוד פלונטר, אבל אני חושב ששיתוף פעולה עם משרד הקליטה יכול לעזור כדי להתגבר על חסמים אחרים כמו חסמים תקציביים. בית-ספר שמגיעים אליו הרבה מאוד עולים – ראיתי פה גם את חוות הנוער הציוני וגם את מקווה ישראל. אלה בתי-ספר שיש בהם הרבה עולים. למה הם לא יהי חלק מהחינוך הטכנולוגי? אין שום סיבה לא להכניס לשם את העניין הזה. אני מזמין אתכם לפנות למשרד הקליטה ולקחת אותם כשותפים. יש אגף תעסוקה במשרד הקליטה שזה התפקיד שלו. תכניסו את העולים לתוך המעגל הזה.

אני אסיים בעניין אחד לגבי תעשיית ההייטק. זה נכון שלא כולם יהיו הייטק, אבל צריך להבין שההייטק מתחיל מאותם טכנאים ומאותם חשמלאים ומאותם חרטים. בלי זה אין הייטק. מה שגרם למקפצה של תעשיית ההייטק במדינת ישראל היה מה שעשו בשנים 97'-96', ממשלת ישראל, ראש הממשלה אז בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו אביגדור ליברמן – רוב הדמויות המרכזיות עוד נמצאות – שלקחו 3 מיליארד שקלים והשקיעו אותם בהכשרות מקצועיות לאותם מאות אלפי עולים שהגיעו לכאן והם נקלטו בתעשיית ההייטק. מה שנתן את היתרון הגדול לתעשיית ההייטק הישראלית היה העובדה שהיו פה ידיים מוכשרות ומקצועיות בהיקפים גדולים הרבה יותר ממדינות עולם אחרות.

היום אנחנו נמצאים במצב הפוך. אין לנו את זה. ואם ממשלת ישראל לא תקצה תקציבים לעניין הזה ותאחד את כל הרגולציה ותשים הכול במקום אחד, תשפוך על זה כסף כדי שיהיו בתי-ספר טכנולוגיים, אנחנו נמצאים את עצמנו מהר מאוד מידרדרים במפה ופתאום נשאל: לאן נעלמה ה-Start-up Nation?

תודה רבה. ענת, בבקשה, מנכ"לית לפורומים ציבוריים בכפרי הנוער ובפנימיות.

כמה הערות. אני מייצגת שותפות פילנטרופית שנרתמה גם לנושא הזה, גם מתוך הכרה בחשיבות אבל גם מתוך הכרה בחשיבות של עולם הפילנטרופיה לתעשייה. לגורמים המקצועיים יש ידע לתרום לשולחן הזה. במסגרת הזאת אנחנו כן מנסים להוביל מהלך שבו הידע גם מגיע מבחוץ, מצרכי השוק. דרך אגב, לא שוק. שותף אצלנו יואל קרסו שיש לו את האינטרסים העסקיים שלו, אבל הוא גם פילנטרופ בפני עצמו שרואה את הידע. יש כאן איזוהי קואליציה מאוד מאוד חשובה שצריך לראות בה איזשהו שחקן בכל המהלך הזה.

כמה נושאים שחשוב לי להעלות ועל אחד מהם דיברת, חבר הכנסת. למטב הערכתי, אחד החסמים המרכזיים זה כוח ההוראה. אפשר לשים כסף ואפשר לשים משאבים ולפתח מגמות אבל אם אין צבא של מורים מוכשרים שאיתרו אותם והם נמצאים על השולחן, אין כמעט שום משמעות לדבר הזה. תקנו אותי אם אני טועה במשרד החינוך. נכון להיום, זה נושא לדיון בוועדה בכלל.

אני מדבר שוב על עולים . גם שמגיע מורה לשפה זרה או שמגיע מורה למדעים מחוץ-לארץ ולוקח לו שלוש שנים כדי לעשות את ההסבה כדי ללמד פה, אז הרגולציה פה - - - אני אומר את זה גם למשרד החינוך וגם למשרדים אחרים. זה הטירוף, זה חלק מהטירוף. גם על זה צריך לשים כסף וזה חלק מהעניין.

זה נושא מאוד מאוד משמעותי שמראה קצת שהכסף זה לא חזות הכול. זה שהביאו תקציבים זה לא חזות הכול. גורם נוסף שלא נמצא כאן בשולחן ואני גם לא רואה אותו בתכנית אבל הוא קריטי, הוא צבא ההגנה לישראל.

תרשי לי לקרוא לך את תשובת צבא ההגנה לישראל.

יהודית תקרא לך את התשובה של הצבא.

צה"ל הוזמן ואני קוראת לכם את תשובתה של הגב' דנה וייסבלט, עוזרת לתיאום לשכת עוזרת שר הביטחון: "לאחר בדיקה מקיפה שערכנו בנושא, אין אנו רלוונטיים לדיון".

איך אפשר שלא?

מאיפה אתה?

אני שאלתי על שיתוף פעולה עם הצבא.

הוא דיבר. רק תגיד לי את שמך.

יש מודל של שיתוף פעולה בין כפר הנוער בן יקיר יחד עם חיל האוויר.

וגם תום עם חיל החימוש. יש לנו פה מודלים של טכנולוגיה.

זה must.

אני לא אומרת שזה לא קיים בשטח.

עוד משפט אחד, ברשותך. הם ביקשו אישור לשחרור מהדיון – לא נתתי להם. ובכל זאת, כמו שאתם רואים, הם לא פה.

אם מדברים על מהלך לאומי לקידום הנושא הזה ברמה הלאומית, ומדברים על י"ג-י"ד, הצבא צריך להיות חלק מהשחקנים בכל דיון עקרוני כזה.

כן. תודה רבה, ענת. יש עוד מישהו מהפורום שרוצה לדבר?

אני מנהל כפר הנוער בן יקיר. רק להדגיש את מה שנאמר כאן על-ידי ענת ואחרים. אני מסכים כמעט לכול. אני חושב שהדבר חשוב במיוחד לאוכלוסיות כפרי הנוער בגלל המקום שלהם בתוך החברה. בסך-הכול אנחנו מביאים את הפריפריה אלינו לתוך הכפרים וזאת עובדה.

איפה נמצא הכפר שלך?

בכפר הרוא"ה. כל המשימה שלנו היא לצמצם להם פערים. פתחנו בכפר לפני שנתיים מסלול טכנולוגי יחד עם חיל האוויר אחרי חשיבה אסטרטגית עם משרד החינוך ועם אנשים נוספים. אני מחזיק היום שתי כיתות י' ו-י"א. הפערים הלימודיים שלהם גדולים והפערים הרגשיים שלהם גדולים, אבל המגמות הטכנולוגיות נותנות להם הזדמנות טובה, הזדמנות באמת לשוויון ולהגיע באמת לחברה הישראלית אחרי הצבא כאנשים חזקים וכאזרחים לכל דבר.

אני רוצה להגיד משהו על העניין של הצבא. הרבה מתלמידי כפרי הנוער ברצף החינוכי שלהם, כשהם מגיעים לצבא, עושים הרבה שבירות מפרקת ולא מצליחים. אני חושב שחשוב מאוד לחבר את הרצף החינוכי לצבא. הצבא הוא עוד גורם חינוכי של כל אדם בישראל. נקודה.

אין ספק. תודה רבה. מויאל שלמה מארגון המורים העל-יסודי, יושב-ראש המחלקה לחינוך טכנולוגי, בבקשה, אדוני.

קודם כל אני מברך אותך על דברייך בפתיחה, על החשיבות של הנושא הזה. אני נלחם על הנושא הזה אישית כבר שש שנים ואני רואה את ההישגים במשק ואת החשיבות של הנושא.

אני מברך על כל מה שנאמר כאן ומקבל.

כן, לא צריך לחזור על הדברים.

אני רוצה רק לחזק את ענת במה שהיא אמרה לגבי נושא המורים. בתור נציג המורים וגם ביקרתי בבתי-ספר בארץ, בכפרים והכול. הממוצע של המורים הטכנולוגיים היום הוא גיל 54-53. הווה אומר שאם מרגע זה לא נאפשר לאותם מורים להגדיל את המשרות כי החוק מחייב אותם לפי הרפורמה לעבוד עד 125% ובלי הרפורמה 140%, במהלך שלוש השנים הבאות, כמו שאמר חבר הכנסת, כדי להכשיר את הקרקע למורים נוספים, חייבים לתת אפשרות למורים הקיימים.

אני אתן דוגמה בשני בתי-ספר שביקרתי. ראיתי מורה טכנולוגי שמגיע מנתניה ללמד באותו כפר, באותו בית-ספר ומנהל בית-הספר אומר לי: אדוני, חבר הארגון, אני מבקש את העזרה שלך כי המורה הזה יכול לעבוד אצלי רק יומיים בקושי ואני מוכן לתת לו לעבוד בשתי משרות. אין לי אפשרות להשיג מורים.

כי אין מורים.

אין מורים. אין. הוא אומר: תאפשר לי לתת לו יותר שעות כדי שאני אוכל להעסיק אותו ולהכשיר את הנערים האלה כמו שצריך. בוודאי שחייבים לתת למורים את האפשרות כרגע, עד שנכשיר את הקרקע בשביל התעשייה וגם בשביל צה"ל – אני יודע שגם לצה"ל יש אותה בעיה – על מנת שנוכל להצליח.

זו נקודה חשובה ואני גם אתייחס אליה. האם יש עוד מישהו שמעוניין לדבר? אנחנו נסכם כי הדיון הבא בשעה 11:00.

ראשית אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן לדיון, למשרדים וכמובן לפורום שמלווה את הפנימיות וכפרי הנוער.

אני רוצה להתחיל בכך שאברך את משרד החינוך על התכנית. תכנית רצינית היא תכנית ששמים עליה תקציב. בסופו של דבר יכולנו להמשיך ולהגיד כמה החינוך הטכנולוגי חשוב, אבל אם אין מימון לתכנית כזאת, זה מיותר. לכן אני קודם כל מברכת על התכנית ועל זה שהצגת אותה בצורה מאוד רצינית. כמובן, לראות שיש את החיבור ביניכם כדי להאמין שבאמת זה עובד.

יש שני דברים שעלו כאן והם חשובים בעיניי. האחד הוא הנושא של משרד הכלכלה. אני בטוחה שאתם עושים עבודה טובה ואני לא נכנסת להחלטה אצל איזה משרד זה נמצא. זאת החלטה פוליטית וזה לא קשור לחברי הכנסת. כולנו קראנו בדיוק כמוכם את הוויכוח בין השרים וראינו לאן זה הלך. אני באמת חושבת שזה ברמה של מדיניות וזה מה שהוחלט. עכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם זה. אמרתי גם לשולי ואני אומרת גם לכם – חייבים לדעת לעבוד ביחד. בסופו של דבר, אם אתם מסמיכים – אני שמחה שכבר שנתיים יש לך משרד של הסמכה וזה נותן לנו עוד פתח – אבל חייבים לדעת לעבוד ביחד. אגב, אם יש דברים ספציפיים שאין בהם חיבור או שיש בעיה ובסופו של דבר הילדים נפגעים, אני ארצה לשמוע על זה כשיושב-ראש הוועדה נמצא. אם צריך לכנס דיון מיוחד של הוועדה אם אין שיתוף פעולה, אנחנו נשב כאן או בפורום מצומצם או כוועדה.

אנחנו לא מוכנים שילדים ייפגעו בגלל שמשרדים לא נותנים הסמכה לאותו חניך. דיברת על הקולינריה? אני לא יודעת אם זה בעוד דברים, אבל אם צריך, בבקשה להעלות את זה גם ליושב-ראש הוועדה ואני אשמח גם לקחת חלק בעניין. יכול להיות שזה צריך להיות פורום מצומצם ויכול להיות שזה צריך דיון ספציפי של ועדת החינוך על חוסר התיאום, אם אין.

דבר שני שעלה כאן מאוד ברצינות הוא הנושא של הכשרת המורים. זה נכון וענת מאוד צודקת. שמו כסף, אבל השאלה היא מה צריך לעשות כדי לדרבן מורים. יכול להיות שצריכה להיות כאן מעורבות של המועצה להשכלה גבוהה.

אגב, גם הם הוזמנו ולא הגיעו.

גם פה השאלה היא איך מכשירים סטודנטים שכן יעסקו במקצועות החינוך הטכנולוגי. גם זה דבר שיכול להיות שיצריך כאן דיון נוסף ביחד עם המועצה להשכלה גבוהה כדי לראות איך אנחנו כן מקדמים את הנושא של החינוך. בני, אתם תעשו את שיעורי הבית אצלכם מה אתם רוצים להביא כ-follow up לדיון כאן. בנושא החינוך, האם אתה רוצה שנביא לכאן את המל"ג? אני במקרה גם יושבת-ראש השדולה להשכלה גבוהה. אולי צריך לעשות כאן חיבור. יכול להיות שתשימו הרבה כסף ובסופו של דבר לא יהיו לנו מורים מתאימים שיכשירו את התלמידים.

הדבר השלישי, אנחנו נוציא מכתב למשרד הביטחון, לצה"ל. אני מודה שזאת לא פעם ראשונה שבה אנחנו נתקלים בוועדה בסירוב שלהם להגיע. זה כבר קרה לנו. אנחנו רוצים התייחסות כתובה, שתישלח גם לפורום וגם לשני המשרדים, לגבי שיתוף הפעולה שלהם עם צה"ל ומשרד הרווחה לגבי הכשרות טכנולוגיות של בוגרי כפרי הנוער והפנימיות. זה הדבר הכי טריוויאלי. בסופו של דבר הוא מסיים והולך לצבא, אז יש לנו כאן ניתוק. הרי אותו בוגר שסיים את כפר הנוער – אני נתתי דוגמה מהבחור אצלי שהלך לחיל החימוש לשנתיים.

יש שיתוף פעולה.

כן, אני בטוחה, אבל אני רוצה לדעת. אם אנחנו מקיימים דיון על החינוך הטכנולוגי - - -

חיל התחזוקה עושה עבודה - - -

בוודאי, אני יודעת. בתחילת דבריי נתתי לך דוגמה על חיל חימוש והם נתנו כדוגמה את חיל האוויר. אני באמת חושבת שהיינו רוצים לדעת מה קורה. הרי כל הנושא של כפרי הנוער הוא הבוגרים. פה התחלנו בחינוך הטכנולוגי ואני רוצה לדעת מה קורה עם אותם בוגרים. היינו רוצים לדעת ממשרד הביטחון כמה בוגרי כפרי נוער ופנימיות מגיעים לצבא וממשיכים אפילו. כמה מה-י"ג-י"ד שלכם מגיעים לצבא וממשיכים בחינוך הטכנולוגי. אני נתתי דוגמה של משהו שאני מכירה, אבל אני בטוחה שיש עוד אלפי צעירים כאלה.

הרוב המכריע מגיע פרט לאלה שאינם בני-גיוס.

יפה, אז בוא נדע.

זה נקרא עתודה טכנולוגית.

הצבא מממן.

יפה, אני יודעת. יש לך פה 30% ו-35%. מה קורה אתם?

זה גם צורך של הצבא.

בטח, כי אחרי זה כשבא שרגא ברוש ואומר לך שאין לו זה, אנחנו רוצים לדעת מה קורה בצבא. בדיוק, בדיוק. לכן אנחנו נבקש לקבל את הנתונים האלה מהצבא ואנחנו נעביר אותם גם אליכם. אני בטוחה שאתם מכירים את שיתוף הפעולה עם צה"ל אבל שנדע מבחינת נתונים.

בשעה 11:30 באולם ירושלים נתחיל את הדיון של השדולה של הפנימיות וכפרי הנוער. אתה גם מוזמן, חבר הכנסת טרכטנברג. הדיון יהיה מ-11:30 עד 13:00, אם ייצא לך לבוא.

אני מודה לכולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.