הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 12:00

בחינת פתרון לתחושת הקיפוח של עולי תימן משנות ה-90

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

נורית קורן

מדריכה ארצית לקידום תכנית הדרך החדשה, משרד החינוך - רות שמואל

ממונה תיעוד וזכאות, משרד הקליטה - דוריס קריאף

מבקר הפנים, משרד הבינוי והשיכון - ישראל אקוע

מנהלת תחום טיפול בפרט, משרד הבינוי והשיכון - ליאת גואלי-הרוש

מנהל מרכז הקליטה, הסוכנות היהודית - מוריס כהן

תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה - משה אהרוני

נציג, צב"י - עזרא סולימן

נציג צעירי עולי תימן שנת 90, ארגון עולי תימן - מנחם פאיז

נציגע צירי עולי תימן שנת 90, ארגון עולי תימן - משה פאיז

יו"ר, ארגון ילדי תימן - אבנר פרחי

ארגון ילדי תימן - אברהם חביב

נציג צעירי עולי תימן שנת 90 - עמי קפרי

נשיא, הפדרציה העולמית ליהדות תימן - משה נחום

מת"ל, כנסת 19 - נסים עוג'ר

ארגון עולי תימן - גלעד מהרט

ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות - דבורה מרגוליס

מוזמן/ת - מהרטה ברוך רון

מוזמן/ת - מלי

מוזמן/ת - ליהי ביטון

מוזמן/ת - יער פליקסבורדט

מוזמן/ת - אפרת קטש

מוזמן/ת - איילו אלמה

מוזמן/ת - אליהו יצחק

מוזמן/ת - גיזאט אלנה

מוזמן/ת - אזמראו מיטיקו

מוזמן/ת - אסנקאו ציקולה

מוזמן/ת - מאיר בוני

מוזמן/ת - אפריים נהרי

דנה גורדון שושני

שרון רפאלי

בחינת פתרון לתחושת הקיפוח של עולי תימן משנות ה-90

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מקדם בברכה את האנשים שהצטרפו. אני חושב שאנשים שפנו אלינו וביקשו שנקיים את הדיון צריכים להגיע קודם. אבל זה לא קרה, אבל אנחנו נתחיל את הדיון, ונגיד להם בדיוק מה הנושא. אנחנו פרסמנו את הנושא. יש צעירים, עולי תימן, שפנו אלינו ואמרו שהם מרגישים מקופחים. הם מרגישים שהם לא מקבלים את הזכויות שלהם כעולים חדשים כמו עולים אחרים כמו עולי אתיופיה. אנחנו אמרנו, בואו נשמע מה בדיוק ובאלו נושאים, ונזמין את משרדי הממשלה ונדון על הנושאים שהם רוצים להציג לנו. אבל הם היו צריכים להציג לנו לפני הישיבה, והם לא הגיעו כי הם תקועים בכניסה כמו שהם אומרים. כשהם יגיעו הם יציגו לנו יותר. אבל הנושא בגדול הוא הבקשה להשוות את הזכויות של העולים החדשים מתימן כדי שיהיו כמו של העולים החדשים מאתיופיה.

בדיון הקודם השתתפו אנשי משרד הקליטה, והייתה החלטה להשוות את התנאים של העולים החדשים מתימן לתנאי העולים של יוצאי אתיופיה או עולי אתיופיה. אנחנו רוצים לשמוע כי אם מיישמים את ההחלטה הזאת מאין מגיעה התחושה של הקיפוח? על זה אנחנו רוצים לדון. אני רוצה לפנות לנציג משרדי הממשלה. נמצא פה נציג משרד הקליטה?

כן.

אז כשהם יבואו הם ירחיבו ויוסיפו ונחזור אלייך. בהמשך לדיון הקודם אנחנו רוצים לדעת מה קורה בשטח.

קודם כול בנושא של השוואת זכויות תקופת הזכאות לעולי תימן הושוותה לתקופת הזכאות של עולי אתיופיה, כלומר הם כן הוחרגו בתקופת הזכאות לסיוע בתעסוקה. לעולים זה 10 שנים, ולעולי אתיופיה ולעולי תימן זה 15 שנים. סיוע מנהל הסטודנטים – אם שאר האוכלוסייה של העולים יכולה להתחיל ללמוד תוך שלוש שנים מתאריך העלייה, הם יכולים להתחיל ללמוד תוך 15 שנים מתאריך העלייה. לכן הזכויות כן הורחבו וגם תקופת הזכאות.

ממה שאני מבינה השוואת הזכויות שהם רוצים זה לעניין שנשווה את זכויות ילידי הארץ לעולי אתיופיה. זה לא מנדט שלי, כמובן. זה מנדט של הממשלה. יש לזה השלכות תקציב. בזה אין לי בשורות. אבל בכל שאר התנאים מבחינת תקופת הזכאות הם הושוו.

כלומר את אומרת שמה שהחלטנו בדיון הקודם בוועדה אתם מיישמים.

הושוו תקופות הזכאות.

הגדלתם את הזכויות שלהם ל-15 כמו יוצאי אתיופיה.

נכון.

הייתה גם פנייה בעניין של מרכז הקליטה שליוצאי אתיופיה יש משכנתה מוגדלת שהם מקבלים, לרכישת הדירה וגם לסיוע בדירה. אני רוצה לדעת, כמנהל מרכז קליטה, איך אתה יכול לשתף אותנו בעניין עולים מתימן – האם הם מקבלים אותן זכויות כאשר הם עוברים ממרכז קליטה לדיור קבע.

אני מנהל מרכז קליטה "יעלים" בבאר-שבע. אני מציין שאני לא מטפל בעולי אתיופיה, אבל יש לי משפחות מתימן. אני לא בקי במה שמקבלים עולי אתיופיה. אני לא יודע. מה שכן, בנושא המשכנתאות יש אותם התנאים.

אוקיי. אולי נדע אם תגיד לנו מה התנאים שעולי תימן מקבלים עכשיו.

אני מציע שהעובדת הסוציאלית אריאלה, תאמר.

בבקשה.

אני יכולה להגיד בוודאות שהזכויות לרכישת דירה הן תת-זכויות במענק המיוחד שעולי תימן מקבלים - - - עולי אתיופיה. אבל, כמובן, את הסכומים משרד הבינוי והשיכון מאשר פר-נפש וכל בן משפחה. זה לא דבר שאני יכולה להגיד. זה טבלאות שיש למשרד הבינוי והשיכון.

יש כאן נציג משרד הבינוי והשיכון.

אתי חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

אנחנו רוצים לשמוע איפה הבעיות. עוד לא הגיעו הנציגים.

אנחנו נחכה להם, ובינתיים נשמע ממשרדי הממשלה. בבקשה, נציגת משרד הבינוי והשיכון.

אנחנו לא קובעים את הזכאות. אנחנו עובדים בשיתוף משרד הקליטה ובסך הכול מבצעים ונותנים את המשכנתאות. מי שמאשר את הזכאות ואת כל התהליך זה משרד הקליטה.

סליחה על האיחור. הייתה תקלה.

בסדר. תיכנסו. נא לשבת. אנחנו התחלנו את הדיון. לפי מה שאמרתם לנו, אנחנו הצגנו את הנושא. אבל את הבעיות אתם צריכים להציג. הצגנו את הדברים בגדול, ואז שמענו כמה נציגי משרדי ממשלה. אבל תציגו לנו בתמצית את הבעיות, ואם צריך המשרדים יחזרו על זה ויתייחסו לנושא. בבקשה.

שלום לכולם. אני הייתי שמח לדעת מי נמצא פה מהנציגים, אם תוכל להציג לי אותם כדי שאדע על מה מדובר.

אני אתן לך רשימת משתתפים.

תודה.

שלום, שוב סליחה על האיחור. אנחנו נציגים של צעירים עולי תימן.

מאיזו שנה? כמה אנשים?

אם תוכל להגדיר מה זה "צעירים".

בשנת 90' עלו לארץ עולים מתימן, ואנחנו ביניהם.

כמה?

כ-1,000 איש. אני עליתי בגיל 12-11. העולים התפזרו ברחבי הארץ; בהתחלה בקריית-גת ולאחר מכן בבאר-שבע, באשקלון, בגדרה, ברחובות. רובם הגדול נמצא בעיר רחובות. כשהגענו לארץ שוכנו עם רוב העולים במרכז קליטה ברחובות.

אני אספר עלי בקצרה, וזה ישקף לכם את ההזנחה ואת ההתעלמות המוחלטת מהעלייה שהגיעה מתימן בשנות ה-90' – ואני מצטער שאני מתבטא ככה. בסופו של דבר נשלחנו רוב הילדים של העלייה הזאת. ההורים שלנו הגיעו תמימים יחסית בגיל מאוד מבוגר בלי שום ידע תרבותי ובלי שפה ומקצוע. אתם יודעים איך זה בתור מהגרים. אני בטוח שחלק מהיושבים פה גם עלו לארץ. לא הייתה לנו הכוונה. באו מכל מיני מוסדות חרדיים. מכיוון שלהורים שלנו לא היה שום ידע מה לעשות ואיך לכוון אותנו, רוב הילדים נלקחו לפנימיות חרדיות – יותר נכון, לישיבות חרדיות. אני עליתי בגיל 11 בערך, ועד גיל 18 הייתי בישיבה חרדית. לא רכשנו מקצועות ושום דבר ממה שצריך. אני בא בטרוניות למדינה כי אף אחד לא התייחס לעלייה הזאת. לא באו ואמרו, חבר'ה, בואו ניקח אתכם על כתפינו. אתם עולים, קשה לכם כמו כל העליות. עד עכשיו לא שאלנו את השאלה, איפה הייתם עד עכשיו, מכיוון שהיו הרבה שכביכול ייצגו אותנו ואת העולים מתימן של שנות ה-90. בכלל, גם הרבה אנשים לא יודעים שהייתה עלייה של עולים מתימן בשנות ה-90.כשקבעתי את הישיבה הזאת עם דנה היינו בדו-שיח של שעה בערך כי היא לא הבינה על מה אני מדבר עד שהסברתי לה שהייתה עלייה מתימן בשנות ה-90. אנשים עלו גם בשנות ה-90 ולא רק בשנת 49' ולא בשנת תרמ"ב ולא שנים אחורה.

מה זה "נשלחתם", כיוונו אתכם? המדינה שלחה אתכם או שמשכו אתכם?

משכו אותנו, פשוטו כמשמעו. ולמה משכו אותנו? כי לא היה הצד השני של המדינה שיבוא וימשוך אותנו, יחבק אותנו ויעזור לנו להשתלב במדינה.

כולנו עולים. גם אני עליתי, ובכיתה ו' הייתי בבית ספר דתי. לא חשבתי, ובכיתה ו' הבנתי שזה לא בשבילי ועברתי לבית ספר אחר.

כידוע לך, תימן זה לא אמריקה ולא אירופה, זאת מדינה מאוד נחשלת, והתרבות והתמימות שדובר בהן בשנות העלייה הראשונות תקפות גם לעלייה שלנו. ההורים שלי ממש תמימים ולא ידעו שום דבר מימינם ומשמאלם, נזרקו לארץ חדשה. לא הכירו שום דבר בתרבות ולא כל שכן לכוון את הילד ללמוד במקומות ראויים שבהם הוא יכול להתקדם ולעלות קדימה ולתרום למדינה מבחינה חברתית וכלכלית בעתיד. כי כידוע לך זה מאוד משליך על העתיד שלנו.

מסכימים.

הבנו בגדול את העניין, אז אני מבקש שתתמקד בבעיות הקיימות. אתה מדבר על העלייה של שנות ה-90. מה הזכויות שאתם לא מקבלים כרגע?

מה אתם מבקשים?

פשוט הזמן שלנו קצר.

בזמנו ההורים שלנו קיבלו סל קליטה כמו כל העולים שעלו ותו-לא. כלומר אתה שאלת איזה זכויות אנחנו דורשים? אנחנו לא קיבלנו שום זכויות – לא בהשכלה, לא בדיור, לא בחינוך – בשום דבר. מאז שעלינו – 25 שנה ועד היום – התעלמו מאתנו התעלמות מוחלטת. זה גם באשמתנו באיזשהו מקום כי היו, לצערי, הרבה שבאו וייצגו את העולים מתימן, ופה בכנסת בסופו של דבר לא עמלו לאינטרסים האישיים שלנו ולקידום שלנו בתור עולי תימן.

אבל תגדיר מה אתם רוצים עכשיו בדיוק.

אוקיי. אני רק מסביר - -

אין לנו הרבה זמן להכנות.

בתחום השכלה – לא קיבלנו שום דבר שיכוון אותנו להשכלה ולבגרויות. אני היום בן 33 ואין לי כלום. אני עובד בעבודה מאוד קשה. אותו דבר גם החבר'ה פה – לא נתנו להם לרכוש השכלה אפילו של 12 שנות לימוד. אני, אגב, התגייסתי, והרוב פה התגייסו ליחידות קרביות ואפילו מובחרות, אבל אפילו 12 שנות לימוד אין לנו. למה? כי עד גיל 18 היינו בישיבות חרדיות ולא קיבלנו שום דבר ממשרד העלייה והקליטה שהייתה עליו אחריות מאוד גדולה לקלוט אותנו כמו שאר העליות. אמרתי לך – רוב האנשים לא מודעים לכך שיש עלייה מתימן בשנות ה-90. אז אנחנו דורשים בתחום ההשכלה, בתחום החינוך, בתחום הדיור. כמו שיש עליות מסוימות שבהקבלה אלינו הגיעו ממדינה נחשלת – ואנחנו איתם ושמחים בשבילם והכול – אנחנו רוצים שייתנו לנו את מה שמגיע לנו בתור עולים חדשים. זה הכול.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה. הנקודה ברורה. מישהו רוצה להוסיף?

אנו מהעלייה התימנית האחרונה. נתקלנו בהמון קשיים כמו כל עלייה ובנושא הכלכלי באופן בולט במיוחד. הנטל הכלכלי עבור כל אחד קשה בכלל, ולעולים החדשים בפרט. כל עלייה נהנתה מסבסוד, עזרה, סיוע, ואלה רק מקצת הדוגמות שאביא כאן: רכישת ספרי לימוד בבתי-הספר, רכישת ציוד לבתי הספר – קלמרים, עפרונות וכל הציוד המתכלה; מימון סל תרבות: הצגות וטיולים שנתיים; כל פעילות שמצריכה הוצאה כספית מההורים: צהרונים, קייטנות, שיעורי העשרה, שיעורי עזר; סטודנטים – מימון של שכר לימוד בגובה 100%, מלגות שונות, מלגות קיום מ-600 שקלים בחודש ועד 5,400 שקל; סיוע בהלוואות ומענקים, סיוע במענקים לאנשים במצוקה כלכלית ונפשית, פיתוח פרויקטים תעסוקתיים וחינוכיים, סיוע ועזרה לנשים בתהליך הקמת מעון יום לבני הקהילה, תכנית חומש המתבססת על סיוע בחינוך, רווחה, תעסוקה, שיכון וקליטה. ההקצאה הכספית של הממשלה היא 675 מיליון שקל, מתוכם 250 מיליון מיועדים לפתרונות הדיור וכ-150 מיליון יועדו למשכנתאות ולא יושמו; סיוע בפתיחת עסק: על-ידי הלוואה של 150 אלף שקל ללא ריבית והצמדה; סיוע ברכישת דירה על לגובה של 600 אלף שקל כשב-10 השנים הראשונות אין ריבית, וב-15 השנה האחרונות לתשלום משלמים ריבית של 2%.

מה אתה קורא בדיוק?

מה בדיוק אתה מציג?

מה שהוא מבקש.

מה שאתם מבקשים?

אנחנו עושים השוואת זכויות בין אתיופיה ובין שאר עדות - -

אני אסביר שוב – אין כאן עניין של - -

המספרים שאתה אומר – יש לך פה כמויות - -

הוא מדבר מבחינה פרטנית. אני לא חושב שזה נכון כרגע להיכנס לעניין מבחינה פרטנית כי בטח יהיו עוד ועדות ועוד דברים. חשוב לי לדעת אם הגיע נציג מעיריית רחובות. יש מישהו פה?

אני הבנתי. הוא עושה השוואה בין מה שעולי אתיופיה מקבלים ומבקש שזה יהיה ככה.

אני חושב שגם לנו מגיע.

בוודאי. אין ספק. אנחנו דיברנו קודם שכבר יש החלטה. רק את הנתונים לא הבנו. זה מה שאתם מבקשים?

אנחנו מבקשים השוואת זכויות. כמו שיש זכויות לכל עדה שעשתה עלייה בשנים האחרונות אז גם לנו.

חבר'ה, בואו לא נשכח שגם אנחנו עלינו. אמנם אתם לא מודעים לזה - -

אין ויכוח.

אנחנו בעד יהודי אתיופיה. בסופו של דבר אין הרבה הבדלים תרבותיים בינינו לבין אחינו האתיופים. דרך אגב, גדלתי באותו בניין במרכז הקליטה עם אתיופים, ויש לי הרבה חברים אתיופים.

אנחנו חיים איתם יחד.

שלא תבינו, אין פה חס ושלום כוונה להגיד, למה הם קיבלו, ואנחנו לא.

מחפשים אותי דחוף בטלפון, אז חברת הכנסת קסניה סבטלובה תחליף אותי.

אתה תחזור?

כן.

(היו"ר קסניה סבטלובה, 12:20)

בבקשה, תמשיך.

אז כמו שאמרתי מה שאנחנו באים לדרוש כאן זה זכויות כמו שמגיע לכל העולים שעלו באותן שנים כמונו. אנחנו לא שונים. לא באנו מאמריקה, לא באנו מאירופה. כמו שהזכיר חבר שלנו שהוא הגיע מרוסיה, אני אזכיר לו שאנחנו לא באנו ממדינה מפותחת ומשכילה. ההורים שלנו הגיעו לכאן תמימים בלי השכלה או אקדמיה. במשך כל השנים באו אנשים שכביכול ייצגו אותנו ולא השיגו שום דבר שנוגע לאינטרסים האישיים שלנו ולהתקדמות שלנו מבחינה חברתית ומבחינת השכלה והשתלבות בחברה הישראלית מכיוון שהם דאגו לאינטרסים האישיים שלהם. כרגע אנחנו בתור גוף ייצוגי היחיד שמייצג את העולים של שנות ה-90 בתימן אנחנו באים לדרוש את הזכויות שלנו. תודה רבה.

תודה רבה לך על הדברים האלה. אני רק אוסיף מטעמי – שמי חברת הכנסת קסניה סבטלובה, ואני יושבת-ראש שדולה לשימור וטיפוח של מורשת ותרבות של יהדות ארצות ערב ואיסלאם. העלייה מתימן גם של שנות ה-50 וגם של שנות ה-90 – ואני גם יודעת שיש אנשים ספורים שעדיין נמצאים שם, ואנחנו מתפללים לכך שיצטרפו אלינו. זאת עלייה יקרה. מה שמניתם עכשיו על פגיעה ואפליה בזכויות לא ייתכן במדינה ששואפת לשוויון. אם אנחנו מעבירים את היום הזה בסימן של שוויון אז כמובן מן הצדק לדבר על כך. נכון שיש תנאים דומים לקהילות השונות, אבל בפועל בזכויות יש שוני גדול מאוד, ואנחנו נותנים על כך את הדעת. זאת לא הישיבה הראשונה שמתקיימת בעניין זה. אבל חשוב שהוועדה הזאת תגיע בסופו של דבר למסקנה ולהחלטה שתקודם על-ידי הממשלה. מה שכן חשוב זה שתהיה קוהרנטיות.

(היו"ר אברהם נגוסה, 12:22)

חבר הכנסת אברהם נגוסה חוזר אלינו. אמרתי פשוט שאנחנו חייבים לא לעצור בדיונים, אלא לקבל החלטה של השוואת זכויות ותעדוף של הנושא הזה.

אני מתנצל. הייתה שיחה חשובה.

חשובה עוד נקודה: ההורים שלנו עלו לפה רובם ככולם בגיל מאוד מבוגר. הם חיים מקצבה של ביטוח לאומי. אנחנו נטל כלכלי, וההורים שלנו הם נטל עלינו כיום. אז לא רק שלא רכשנו השכלה, גם לא התקדמנו, ואין לנו מקצוע שאנחנו יכולים לכלכל גם את ההורים שלנו. אנחנו חיים מהיד לפה וצריכים כך לעזור למשפחות שלמות.

לפני שאני נותן למר משה נחום, נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן, לדבר אני רוצה לומר כמה דברים ממה שהצגתם כדי שיהיה ברור. לפני שאתם נכנסתם שאלנו את נציגת משרד הקליטה וגם את נציגת משרד השיכון, ורצינו לשמוע בגדול מכיוון שאתם דיברתם עם מנהלת הוועדה, וידענו מה הנושא.

אני שאלתי שאלה – אנחנו קיימנו דיון בעבר והחלטנו בוועדה הזאת בנוכחות כל משרדי הממשלה ובראשם משרד הקליטה, והתקבלה החלטה להשוות את הזכויות של עולי תימן למה שעולי אתיופיה מקבלים. שאלתי קודם האם מיישמים את ההחלטה. היא אמרה שכן מיישמים את ההחלטה. מה מיישמים? הגדילו את הזכאות מ-10 שנים ל-15 שנים כמו יוצאי אתיופיה. כי עליות אחרות מקבלות זכויות וסיוע תמיכה כעולים חדשים במשך 10 שנים, ועולי אתיופיה מקבלים 15 שנים. לעולי תימן השווינו גם את זה. זה בהשכלה ובתעסוקה.

אתם נכנסתם לכאן כשנציגת משרד השיכון התחילה לדבר והעבירה את האחריות למשרד הקליטה. היא אמרה שמי שמשרד הקליטה קובע שהם זכאים משרד השיכון מטפל בו. לפני שניכנס לשאלה של 5 שנים או 15 שנים – האם עולי תימן שנמצאים 15 שנים בארץ מקבלים אותן זכויות?

זה לא כולל שירות צבאי. כלומר מי שעשה שירות צבאי זה תקופת מוקפאת.

כלומר עולה חדש מתימן שנמצא פה 14 שנה יכול לקבל סיוע בהשכלה גבוהה.

כמה כאלה יש שהם נמצאים פה עכשיו 15 שנה?

חברים, בואו רגע לא נמרח את הדיון.

- - -

אנחנו כרגע לא מדברים על אלה שעלו לאחרונה, אלא באופן כללי על העלייה מתימן בשנות ה-90 – על הזכויות שלהם לעומת עליות אחרות.

זה מה שאני רוצה.

ואפילו מדברים על דור שני כמו הילדים שלי שהם אמנם צברים, אבל גם לעליות האחרות יש זכויות גם לילדים צברים שנולדו פה. עזוב את הקטע של 15 שנה. אני מדבר כרגע באופן כללי על העלייה של שנות ה-90 לעומת עליות אחרות.

בסדר גמור, הבנתי. אני רוצה שיהיה ברור. אין מחלוקת ביניהם לבין משרדי הממשלה עד 15 שנה.

בדיוק. זה אין בעיה. בסדר גמור.

זה אני רוצה שיהיה ברור.

אני מדבר על העליות של שנות ה-90.

אתה רוצה להוסיף?

גם אלה של 15-10 שנה לא קיבלו שום מלגות, וגם כשפנו לא קיבלו שום מענה ממשרד הקליטה. אבל אני עוזר לעולים חדשים שהגיעו לפני 15 שנה. בשנה שעברה הייתה ישיבה בוועדה אתך, על הסיפור הזה שבוועדה לא יצא לנו כלום.

אבל היא אמרה שאנחנו מקיימים.

לא קיימו.

אז לא קיימו. אוקיי. אנחנו נחזור למשרד הקליטה ונשאל האם אתה יכול לציין לי - -

לציין מקרים פרטניים. לא לזרוק סתם באוויר "לא קיבלו". יש גם עמידה בקריטריונים כמו לכל אדם אחר מכל מקום. למנהל הסטודנטים לסיוע לסטודנט צריך את הגיל. בן 50 לא יכול לבוא - - -

כולם צעירים עד גיל 27-26.

לכן צריך לפנות. תעבירו מקרים פרטניים, ונשיב לכם אחד-אחד.

אני גם נציג של העולים החדשים. אני בא מהפן השני – אני סיימתי 14 שנות לימוד והתחלתי ללמוד הנדסה והפסקתי בגלל הבעיה הכלכלית. אני לא בא לדבר עכשיו על העדה האתיופית כמו שאמרו חברי פה, אלא אני בא להגיד שיש אפליה מאוד קשה. אני השתחררתי מהצבא אחרי 11 שנות שירות קבע, ונכנסתי למשרות ממשלתיות ורואה "משרות המיועדות לאתיופים". אז אני אומר, למה לא העולים מתימן? למה רק לאתיופים? איפה התימנים פה? ניכנס לחברת חשמל, ניכנס ל"מקורות" ולכל מיני חברות הייטק. אני רואה מודעות למשרות שמיועדות רק לעדה האתיופית.

שוב, לא מדובר על צבר, אלא על מישהו שעלה בגיל 12-11 מתימן.

בסדר. הבנתי.

אז אני שואל את עצמי, מה ההבדל ביני לבין אתיופי?

ושוב, זה לא שיש לנו משהו נגד אתיופים.

אף אחד לא מפרש את זה ככה.

לא מסתדר לי בראש - - - גדלתי עם העדה הזאת.

אני חושב שזה ברור.

ד"ר משה נחום, בבקשה.

חבר הכנסת נגוסה, אתה מזכיר לי בכאב לב קשה את ידידנו - - -. זכיתי לעבוד אתו במבצע משה כדי לעלות מגונדר דרך סודן. יהיה זכרו ברוך. הוא עשה רבות. עד שהבאתי אותו לכך שיהיה שגריר ישראל באתיופיה זה עלה לי בדמים. אבל נניח לזה.

אני מעורה בעניין יהודי אתיופיה ותימן 37 שנים. לא היה קל. אני אומר ביד קשה על הלב. מי שיקרא בספר שנתתי לך יבין איזה מלחמות קשות היו לי כדי שיהודי אתיופיה יגיעו לארץ. לא קיבלו אותי, ולא אהבו כשהוצאתי להם את התעודה בהכרה של הרב עובדיה יוסף והחתמתי אותו שהם יהודים לכל דבר לאחר שהצגתי בפניו את הסוגיה של עזרא הסופר שאמר: "ישראל בני מלכים אינם חייבים גיור" ולא הקזות דם ולא שטויות. כי זה מופיע בתפילת שחרית של כיפור. הם בני מלכים. מלכת שבא והאבא זה שלמה המלך.

אני שמח שיהודי אתיופיה סוף-סוף הגיעו לארץ. רבים נפלו לנו בדרך במבצע משה. אני מדבר על אלפים. סיימנו את זה בבית-סוהר בסודן. לגבי יהודי תימן היה לי מאבק קשה מאוד במשך 15 שנה. לא רצו להעלות את יהודי תימן לארץ. נקודה. מזה זה מתחיל. יושב כאן בחור, הבן של יצחק נהרי, שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה. לא רצו להכיר בו כנכה. תבעו אותו למשפט. בית המשפט, הייתה לו החוצפה לקנוס אותו ב-50,000 שקל הוצאות משפט. אנחנו מדברים על עולה חדש שלא ידע אפילו עברית, לשון הקודש.

אני טיפלתי בשתי נשים שהבעלים שלהם נרצחו בגללי, הייתי אומר, כשגילו שהיה להם קשר עקיף אתי כי הייתי מבקר הרבה בתימן. שמם: אברהם נהרי ז"ל ויחיא יהודה ז"ל. סידרתי לנשים לקבל זכויות של אסירות ציון. לא היה קל, אבל נאלצו לשלם להן את זה. תודה לאל, הן נקלטו. אבל הילדים שלהן כבר גדולים, והן אלמנות.

הטיפול ביהודי תימן לוקה בחסר. זרקו אותם למרכז קליטה, סגרו את הדלת והלכו. לא מעניין אותם הילדים שצריכים ללכת לגן ילדים ולבית-ספר. הסאטמרים נגפו בנו בצורה מאוד קשה. הייתה לי מלחמה איתם. הם ביקרו בתימן ולקחו ילדים לישיבות שלהם בניו-יורק. זה לא היה מאבק קל. זה היה מאבק קשה מאוד. הרב שלהם, הרב הורביץ, הגיע מבלגיה כדי לפגוש אותי בביתי. הוא הגיע עם הבן של הרב ישי ז"ל. ואני אמרתי לו – אני לא מוותר על יהודי תימן למען הסאטמרים. ליהודי תימן יש משפחות. 450 משפחות היו פרודות בין תימן לישראל, ועד שלא פניתי ל-state department ואמרתי שם ליושב-ראש דסק המזרח התיכון ברברה באודן שמאוחר יותר מונתה להיות השגרירה של ארצות-הברית בתימן - -

סליחה, הזמן שלנו רץ.

לכן אני אומר שצריך לעשות מלאכת מחשבת. אנחנו מקבלים מימון מחבר הקונגרס היהודי העולמי. אני יודע מה אנחנו משקעים בעליות. לי לא יספרו את הסיפורים האלה. חובה להשקיע בדור הצעיר כדי שיהיה לנו דור שיישם הלכה למעשה להיות דור צבר יפה-נפש. תודה רבה.

תודה רבה. אני מצטער שהזמן שלנו מוגבל. אני חושב שהנקודה ברורה. אני רוצה להגיד לכם שכל הזמן כשאמרתם שזה לא נגד האתיופים – אף אחד לא חושב ככה. זה מגיע להם, ואתם צריכים לקבל. הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי לתפקיד זה לבקר במרכזי קליטה. הגעתי למרכז קליטה שנמצאים בו עולי תימן.

מצטרפת אלינו חברת הכנסת נורית קורן שהיא הלוחמת בנושא יהדות תימן. יש לנו בדיחה שאני אומר לה – ההבדל בינינו זה שאותנו השאירו 15 דקות יותר בתנור.

ואני אומרת לו שהביאו אותם כחלקי חילוף לתימנים. זאת בדיחה.

אני יכולה רשות דיבור?

אני אכניס אותך לנושא. הציגו לנו את הבעיות הקיימות. בדיון הקודם החלטנו להשוות את הזכויות של העולים מתימן לזכויות של העולים מאתיופיה.

נכון.

לפי דבריה של נציגת משרד הקליטה, מיישמים את זה. יש מחלוקת. נציג העולים אומר שלא מיישמים. אז אנחנו נבדוק את זה בשטח.

אמרתי לך את זה כל הזמן.

הדבר השני הוא שאומרים שלא מדברים רק על העולים החדשים שעלו לפני 15 שנה, אלא על העלייה בשנות ה-90 ובני עולים שעלו צעירים - -

זה לא בני עולים. כולנו עולים.

גם בני עולים. זה בסדר.

אבל יש גם בני עולים.

אין בני עולים. בני עולים זה רק הילדים שלי, שלו ושלו. גם לבני העולים מגיע.

עולים שעלו כילדים קטנים.

הוא אומר שהם לא מקבלים את הזכויות לא במשכנתאות ולא בהשכלה גבוהה ולא בתעסוקה, והוא טוען שמפלים אותם לרעה. נציגת משרד הקליטה אמרה קודם שהמנדט שלהם הוא לטפל בעולים שהם עד 15 שנה בארץ. כל העולים מקבלים 10 שנים, והעולים מאתיופיה ותימן מקבלים 15 שנה – זה המנדט של משרד הקליטה, ומעבר לזה זאת החלטת ממשלה. לדעתי, זאת הנקודה שאת ואני ועוד חברי כנסת - -

יכולים להתערב.

- - צריכים להוביל את זה להחלטת הממשלה כי הזכויות של יוצאי אתיופיה מעבר ל-15 שנים זה על בסיס של החלטות הממשלה.

זה ידוע לנו, וזה מה שבאנו לשנות פה.

אמרתי ברור?

בסדר גמור.

חברת הכנסת קורן, בבקשה.

15 שנה כבר עברו.

כן, כן.

אבל הם בכלל לא קיבלו כלום גם אחרי כן.

אנחנו לא קיבלנו כלום.

בסדר - -

- - - שיישב פה ויגיד אותם דברים שאנחנו אומרים. להורים שלי עשו עוול. בתור ילידת תימן אני מרגישה שעשו להורים שלי עוול שהביאו אותם ארצה. הם עד היום לא יודעים קרוא וכתוב, אין להם שום השכלה בסיסית. אני אותו דבר, והאחרים שלי אותו דבר. אם עכשיו לא נפתור את הבעיה הזאת בעוד כמה שנים הילדים של כולנו יישבו פה. אני בתור ילדה גדלתי ב"אושיות" עם כל הקשיים. זה ילדים מסכנים ואומללים שאין להם 12 שנות לימוד, אין להם שום השכלה, אין להם שום הכוונה ושום יציבות. אפילו כשבאתי לפה לכנסת לקבל אישור כנסת ולמלא בטבלה על סמך מה הגעתי – תימן לא מוזכרת. שום דבר לא מוזכר. אני סטודנטית לעבודה סוציאלית. אני פותחת גוגל כדי להבין מה הזכויות שלי בתור סטודנטית שעלתה מתימן ואין כלום.

אין כלום. אין שם מלגה אחת. אין שום דבר. יתרה מכך, כשאתה בא להירשם באתר של הכנסת אתה רושם "תימן" או "תימנים" ואין כלום.

אני הצגתי את המצב. בואו ניתן לחברת הכנסת נורית קורן רשות דיבור.

שלום לכולם. אני מתנצלת שאיחרתי. פשוט הייתי באירוע בחיפה. הנושא הזה מאוד חשוב, וחבל שציונה לא פה, כי היא הראשונה שפנתה אלי. מה ששמעת עכשיו ממלי זה מה שמלווה אותי כבר שנה וחצי. אתה זוכר שבאתי אליך ואמרתי לך - -

נורית, ציונה פה.

סליחה, אל תפריע לי.

לא מפריעים לחברי הכנסת.

אמרתי כל הזמן שכשיש פה החלטה שקשורה לעולים תמיד ביקשתי לציין "תימן". וכל הזמן צחקו עלי, ואמרו לי, מה פתאום, זה כולל גם אותם. נכון?

נכון.

אז הגיעה העת שאתה כיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה תשים לב לדבר הזה שכל מה שקשור לאתיופים, למשוך את התימנים איתם. למה? מהסיבה הפשוטה שכשהם מגיעים לאוניברסיטה הם רוצים מלגה – רק לאתיופים; הם רוצים הנחה – רק לאתיופים. למה? גם הם הגיעו ממדינת עולם שלישי וזה מגיע להם.

זה גם באותה תקופה.

עזוב את התקופה. הרי על בסיס מה ניתן לאתיופים? מכיוון שהם באו מעולם שלישי. התקופה לא חשובה. העולים החדשים שיבואו עכשיו יקבלו בדיוק אותם דברים. העניין הוא שגם האוכלוסייה כל כך קטנה אז אין בכלל על מה לדבר.

אני ממש מבקשת ממך – לא סתם אני באתי כמה פעמים כשקיבלת החלטות, ואמרתי לכם להוסיף את תימן. אתה זוכר? היה פה גם אלקין ואמר לי, לא, זה כולל את כולם.

אבל קיבלנו החלטה.

קיבלנו את ההחלטה, אבל מעכשיו והלאה כל החלטה שמתקבלת בנושא של אתיופים - -

נורית, אנחנו עכשיו במקום אחר.

בסדר.

בכנסת החלטנו החלטה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. החלטנו להשוות את זה לזכאות העולים. פה מדובר מעבר לזה.

אתה מדבר על 15 שנה.

מעל 15.

זה חקיקה.

לא חקיקה.

חקיקה וגם לבקש מהממשלה הצעת מחליטים.

בעניין תעסוקה זה חקיקה. יש ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה, אבל צריכים לעשות ייצוג הולם ליוצאי תימן.

לתימן וליוצאי אתיופיה יחד. אני מבקשת ממך להוציא מכתב לכל המכללות ולכל האוניברסיטאות שאם יש מלגות שנותנים לאתיופים יכללו בתוכן גם את ילדי תימן. חייבים.

יש לידי סטודנטית אתיופית שאני מאוד מכבדת, וזה לא בא בהתלהמות - -

זה לא קשור.

תהיו חופשיים.

היא נולדה בארץ, וההורים שלה עלו מאתיופיה; היא נשואה לבן זוג ישראלי, והיא מקבלת את כל הזכויות.

אז זה מה שצריך להתאים.

אני נולדתי בתימן, לא רק ההורים שלי.

אני חושב שצריך לעשות תיקון כמו החוקים שחוקקו למען יהודי אתיופיה.

מה אני אומרת?

אנחנו מתי מעט פה, ואם אפשר לתקן את העוול - -

זה בדיוק מה שאני אומרת.

אני רק מחזק את הדברים שלך.

אה, אתה מחזק את הדברים שלי. תודה רבה. אני אקח אותך לכל כנס כדי שתחזק את הדברים שלי.

צריך לקבל את ההחלטה הזאת, ושהוועדה גם תוציא מכתבים ותבקש מכל האוניברסיטאות שאם יש מלגות של אתיופים להכניס לתוכם גם את התימנים כדי שיקבלו בדיוק אותם תנאים.

אברהם, מבחינתי לא סיכמנו פה כלום.

בואו נהיה פרקטיים.

לא צריך לסכם. "מבחינתו", יפה.

אני רוצה להיות פרקטי. האוניברסיטאות והמכללות לא חייבות לקבל הוראה מיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה.

אמרתי, להוציא מכתב.

בסדר. אנחנו רוצים שהמכתב יהיה מעשי.

אז צריך לפנות בהצעת חוק.

מה שצריך לעשות, לדעתי – קיבלנו את עניין השוואת הזכויות של 15 שנה. משרד הקליטה גיבה את הנושא הזה והסכים. יש מחלוקת שלא קיימו, אבל נפרט את זה. אני רוצה שתיפגשו ותיתן עובדות שמשרד הקליטה אמרו לא. אבל היא אמרה לנו במפורש.

זה מעוגן בנהלים. כלומר אם מישהו לא מבצע את הנוהל אז אנחנו - - -

זה לא מאוזן.

תן לנו דוגמה על מה הם אמרו, לא.

אבל, חברים, אנחנו לא באנו לבזבז את הזמן על אלה שמקבלים בכל מקרה. אנחנו מדברים על העלייה של שנות ה-90. אנחנו רוצים להגיע להחלטה שישוו את התנאים של העלייה של שנות ה-90 - -

אבל הוא עשה את זה.

עשינו את זה.

מי עשה את זה?

מי? יש פה יושב-ראש שמנהל פה דיון. הוא אמר לך שהוא פונה לממשלה.

נקווה.

אני אמרתי קודם שההחלטה שהתקבלה לגבי הגדלה ל-15 שנים אנחנו החלטנו פה, ומשרד הקליטה הסכים לזה ומבצע את זה. אמרתי שיש ויכוח שלא מבצעים, אז אנחנו נבדוק את זה ברמת השטח מבחינת העובדות. אבל עקרונית יש הסכמה של המשרד שמבצע את זה. הבעיה שלנו היא מה שמעבר לזה. אז מעבר לזה מה שאנחנו צריכים לעשות זה שתי דרכים: דרך אחת, החלטת ממשלה; והדרך השנייה – הצעת חוק. לכן אני אומר שאם העניין של הצעת חוק הוא קל יותר וזריז יותר, ואפשר לעשות את זה אני מציע שמחר בבוקר את ואני - -

למה מחר בבוקר? עוד היום.

בסדר. נעשה את זה, נגיש הצעת חוק ונקדם את העניין הזה.

בלי שום קשר, כדי ללחוץ אפשר לעשות הצעת חוק ואחר כך נוריד אותה.

אז אנחנו מחליטים שאנחנו מזרזים הצעת חוק בעניין השוואת זכויות לעולים שהם מעל 15 שנה. זה הסיכום שלנו. בד בבד אנחנו גם נפנה לממשלה כדי שתקדם החלטת ממשלה. יכול להיות שהממשלה תגיד, תעזבו את הצעת החוק – אנחנו מקבלים את ההחלטה. גם למספרים צריך לתת משמעות מכיוון שהממשלה מדברת על מספרים. מספר שווה כסף. הם רוצים לדעת בכמה מדובר.

ממי אתה יכול לקבל את הנתונים?

מאתנו.

ממי? ממשרד הקליטה?

בוודאי. משנת 90' אנחנו יכולים לתת.

הם יכולים לספק את כל הנתונים?

- - - הממשלה תבוא לתגובה שלנו אנחנו נגיד - -

אז אולי באמת תעבירי לוועדה כדי שנוכל לדעת באלו מספרים מדובר.

מי שעלה משנות ה-90 והלאה שיקבל את השוואת הזכויות בכל התחום: התעסוקה, החינוך, הדיור.

אנחנו נעביר מספרים.

בסדר. אז אתם תספקו לנו את הנתונים.

יש לי גם המספרים. אני אעביר לך את זה.

אתה תעביר לנו כדי שתהיה לנו השוואה. הממשלה תלך לפי הנתונים של המשרד.

גם של המשרד. בסוף זה יהיה תואם.

הסוכנות היהודית מקבלת בשביל הקליטה גם תקציב מהממשלה. אבל הם צריכים גם לקבל את ההחלטות לגבי התקציב שהם מקבלים מהקונגרס היהודי העולמי ומ-JIC – Jewish immigration services. אני מתפלא שלא משתמשים בזה בשביל העולים החדשים.

אני מבקש שאתה כנשיא הפדרציה העולמית תקדם את העניין הזה. אם צריך בדיון הבא נזמין את הנציגים מהסוכנות, מההסתדרות הציונית העולמית.

וגם מהקונגרס היהודי העולמי.

כן. נזמין אותם. בראש ובראשונה האחריות היא של המדינה לאזרחיה.

אני מבקשת סליחה, אני צריכה להיות בעוד דיון.

בסדר, תודה. גם אני צריך להיות שם כי יש - - -

אני צריך לקצר כי אני חייב להגיע לשם.

זה בסדר אם היא הלכה, אבל תן לנו גם את רשות הדיבור כי תמיד חברי כנסת נכנסים, ועם כל הכבוד להם הם לפעמים - - - את הזמן שלנו.

אז אני מבקש שתציג את הדברים בקיצור, ואחריך אני רוצה לסכם.

תודה. קודם כול, חבר הכנסת נגוסה, יישר כוח גדול מאוד שיש איזשהו ארגון או עולים שמשאת הנפש שלהם היא להידמות ליהודי אתיופיה. כל הזמן חשבנו שיהודי אתיופיה רוצים להידמות לאנשים אחרים, ועכשיו זה הפוך. זאת הפתעה בשבילי.

בדיונים של ועדת הקליטה אנחנו מדברים על העלייה של 49' ועל פרשת חטיפת הילדים – אני הייתי בוועדה כזאת לפני שנה – ואסור שהדברים יחזרו על עצמם ואסור בשום פנים ואופן שהבעיה הזאת תימשך יותר מתקופה קצרה. כי כמו שאתם רואים החבר'ה האלה קורצו מחומר אחר. זה לא החומר שלנו שנמשך 60 שנה. זה חבר'ה רציניים ואינטליגנטים שיודעים. הם לא מרכינים ראש בכניעה מול בירוקרטיה. כל הכבוד לכם ויישר כוח גדול. אני מרגיש שהוותיקים חטאו בזה שאתם מגיעים למצב הזה היום. בדמיון הכי פרוע שלי לא האמנתי שאני אשתתף בוועדה כזאת שאתם מדברים כמו שמדברים ודורשים להשוואת תנאים של עלייה שבסך הכול - - -

כי עד עכשיו זה לא קרה.

- - גם היא לא מקבלת יותר מדי.

סליחה שאני נכנסת לדברים שלך. זה דבר שהיה צריך להיות מובן מאליו מההתחלה. אני לא צריכה כעולה חדשה לבוא ולדרוש את הדברים האלה.

זה בזכות ולא בחסד.

זה מה שאני אומר.

השוויון הזה היה צריך להיות מלכתחילה.

לכן הפנייה לחבר הכנסת נגוסה. זה בושה כל הסיפור הזה. זה צריך להיפתר. זה לא יכול להימשך ככה שיש קבוצת עולים קטנה שהיא לא מוכרזת ולא רשמית כביכול. היא לא נמצאת באף מקום בחוקי במדינת ישראל ובכל ההטבות שלה.

דרך אגב, חבר'ה, רוב האנשים פה יוצאי יחידות קרביות וסיירות. אז ככה שהקזנו דם בשביל המדינה הזאת.

אתה זה שבקי. אפילו אל תסמוך על חברי כנסת אחרים, אלא אתה תוביל את הפרשה הזאת כי זה באמת דבר שלא האמנתי שיהיה.

אוקיי. בבקשה, אדוני.

אני מראש העין. התימנים, גם אם יהיו הרבה ועדות הם נמחקים. משנת 49' ועד היום ילדי תימן בוועדה אחרי ועדה אחרי ועדה. אז אלה שיהיו בריאים אולי יתאימו את הדגל הזה ויעשו משהו. אנחנו כבר לא יכולים. ועדות ועוד ועדות. כשקמה ועדה וקם מישהו אז גם הרגו אותו – הרב משולם. הכניסו לשם אנשי שב"כ כאילו שהוא יורה וגמרו אותו. תימנים לא נזכרים לא בספרים, לא בכנסת, לא בעלייה, לא בקליטה, לא שום דבר. אני מקווה שאלה ירימו את הדגל שלהם, ואנחנו מטפלים בהם.

הם ירימו.

תודה רבה.

- - -

אני חוש שהנקודה ברורה. אין לנו מחלוקת. בואו נמשיך לצד המעשי, זה הכי חשוב. הבנו את הנושא. אין מחלוקת לדבר הזה. אני לא חולק עליהם. אני אומר שזה מגיע להם וצריך לקדם את זה.

אתה אתנו? זה הכי חשוב.

אני במאה אחוז איתכם.

אז אנחנו אחריך, אז בוא תוביל את זה ונסגור את העניין הזה.

אני במאה אחוז איתכם. אני אומר לכם שבהתחלה כשהוצגה לנו הבעיה של עניין העולים קיבלנו החלטה בדיון הראשון פה להשוות את זה. עכשיו השלב הבא שאתם הבאתם עכשיו – של העולים של שנות ה-90. אז עכשיו אנחנו צריכים לקבל את הנתונים. אני רוצה לקבל גם ממך וגם ממשרד הקליטה. אז אתם תביאו את הנתונים שלכם. אני רוצה לצאת מפה בהסכמה לעבודה משותפת. זה לא רק אני אעבוד. אנחנו נעבוד יחד. לכן שיטת העבודה שלנו היא שקודם כול יהיו לנו נתונים במה מדובר. גם בהצעת החוק שאנחנו הולכים להחתים עליה את חברי הכנסת השאלה הראשונה תהיה במה מדובר. האוצר יכול להתנגד להצעת החוק כי האוצר צריך לתת כסף כדי לבצע את החוק, ולכן לפני כן הוא רוצה לדעת במה מדובר. לכן ישאלו אותי בכמה מדובר. לכן אני אומר, תביאו לי קודם כול את הנתונים. עם הנתונים האלה אנחנו החלטנו לפעול בשני המישורים: במישור חקיקתי בכנסת ובמישור החלטת הממשלה בממשלה. שני המישורים האלה צריכים נתונים מספריים. אז אם סיכמנו והסכמנו עד כה אז אני חושב שהתקדמנו בפגישה הזאת והשגנו את המטרה של הדיון היום.

אתה אחראי להביא לנו את הרשימה שלך. נציגת משרד הקליטה, תעבירי לנו את הנתונים שיש במשרד הקליטה לגבי עולים מתימן שעלו מ-1990.

משרד השיכון?

לא. משרד השיכון מקבל הוראות ממשרד הקליטה כי הנתונים נמצאים במשרד הקליטה.

משרד החינוך?

ואז ברגע שהנתונים האלה יהיו לנו ביד, וברגע שאנחנו נתחיל את המעשים בשני המישורים, כמו שאמרתי, אנחנו נקיים דיון, ואתה אחראי לברר אצל הארגונים הלאומיים כמו ההסתדרות הציונית והקונגרס העולמי, אם הם מוכנים להיות שותפים למהלך של הממשלה. אני כחבר כנסת ויושב-ראש ועדה של הכנסת בראש ובראשונה פונה למדינה, לממשלה. ככה אנחנו צריכים לעבוד.

כן, בבקשה. מה אתה רוצה להגיד?

ביקשנו בישיבה הראשונה נתונים מהסוכנות על סמך מה השכירות. עולי אתיופיה משלמים 400 שקל, ועולי תימן משלמים 1,200 עד 1,400 שקל.

במרכזי קליטה.

במרכזי הקליטה שאת אומרת שהכול בסדר.

האם הדיון הוא על התקופה הזאת? כי אם כן יש לי מה להגיד. אני פשוט מנוע מאחר שהוזמנתי לדיון שקשור לשנות ה-90. אם זה בעניין מרכזי הקליטה זאת סוגיה אחרת.

כרגע הדיון ברמת המקרו - -

סליחה, זה לא דיון בין שניכם. מה קורה לכם?

אני מנסה לשלב את שני הדברים. אני יודע שבצד הזה הם רוצים לדבר רק על שנות ה-90; הוא רוצה להתמקד בכך שמה שיש אנחנו גם לא מקבלים.

מה שיש לא נותנים.

הוא לא נגד, אבל הוא אומר שגם זכויות שיש עליהן הסכמה והחלטה לא מקבלים. לכן אני מנסה לשלב את זה. זה לא מנוגד. אם אנחנו אומרים שזה מ-1990 והלאה זה אומר שזה גם העולים שהגיעו אתמול וגם יגיעו מחר. זה לא סותר. לכן אני רוצה שמנהל מרכז קליטה יעדכן אותנו בשאלה שלו.

ברשותך, דקה אחת. קודם כול אני שמח שאני שותף למה שנאמר פה. אני רוצה לציין – אלה עובדות שקיימות היום בשטח. עולי תימן ומרכזי קליטה אינם מצליחים לצאת מחוץ לכותלי מרכז הקליטה בשל המענק שניתן להם. בשוק אין אפשרות כזאת. לכן יש משפחות שגרות במרכז הקליטה אצלי במשך 7 שנים. זאת סוגיה שנצטרך לדון בה אולי בוועדה מיוחדת. אבל זאת סוגיה קשה שצריך לדון בה. תודה.

אני רוצה את התייחסותך, נציגת משרד הקליטה.

כל שיש לי להגיד זה שבגלל שהשווינו את התנאים לעולי אתיופיה גם עולי אתיופיה מתקשים לצאת.

אז באמת צריך פתרון.

- - -

הפתרון הוא בידי הממשלה.

אני אתן לך דוגמה.

תעזוב את שכר הדירה, זה שולי.

צריך להגדיל את המשכנתאות ולהוריד להם במחיר.

היא אומרת שכן, אבל הסכום שהם מקבלים, גם אתיופים וגם תימנים, הוא אותו דבר, אבל זה לא שווה כי מחירי הדירה עלו.

אז איפה המדינה?

זאת בעיה לא רק של תימן.

תימן ואתיופיה. צריך להגדיל להם. זה לא משנה.

זה דיון אחר שאנחנו צריכים לקיים בנוכחות שרים ומנכ"לים. בדיון הבא אנחנו נקיים את זה.

אני מסכם את הדיון. קודם כול אני מאוד מודה לכם שהגעתם לפה. אני מאוד מודה להם על ההתארגנות שלהם. זה חשוב מאוד. אם אתם לא אומרים את הדברים האלה אז מי יגיד? לכן תהיו חזקים בעניין הזה ואל תציינו שזה לא נגד אתיופים. זה מגיע לכם. כולנו צריכים לעבוד יחד בשיתוף פעולה כדי שאתם תקבלו מה שמגיע להם. אנחנו נפעל יחד עם חברי כנסת אחרים כדי לקדם את הנושא הזה. כמו שאמרתי קודם אני צריך להתייעץ עם חברי הכנסת האחרים כדי לפעול בשני המישורים: בחקיקה וגם בהחלטת הממשלה. קודם כול תביאו לנו נתונים ונלך על זה. אני מקווה שנצליח, אבל אני לא יכול להתחייב כי אני לא מקבל החלטות, אבל אני מתחייב לפעול. להשיג תוצאות – אנחנו כולנו נקווה שיהיו תוצאות. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.