הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 400

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י"ד באייר התשע"ז (10 במאי 2017), שעה 8:30

תנאי ההעסקה של מאבטחים במוסדות חינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

חנין זועבי

טלב אבו עראר

שלי יחימוביץ

סגן מנהל אגף ביטחון ושעת חירום, משרד החינוך - שאול יגיל

מנהל אגף ביטחון מוסדות, משרד החינוך - יוסי עמירה

ר' חו' מוסדות חינוך, המשרד לביטחון פנים - רפ"ק ירון קדם

מנהל מחלקת ביטחון, עיריית ת"א יפו - חנן פרץ

ראש מינהל ביטחון, מרכז שלטון מקומי - יוחאי וג'ימה

יושב-ראש ארגון הורים למערכת החינוך - פז כהן

יושב-ראש המטה למען עובדי קבלן - אלכסנדר טנצר

מת"ל-ועדת חינוך - זאב גולדבלט

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - מתן צדיק

יהודית גידלי

הילה לוי

תנאי ההעסקה של מאבטחים במוסדות חינוך

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-10 במאי 2017, י"ד באייר תשע"ז. פסח שני, כפי שמצוין בלוח העברי.

הנושא על סדר-היום הוא תנאי ההעסקה של מאבטחים במוסדות חינוך, ביוזמתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני חייב לומר גילוי נאות. בדרך כלל אני מתעקש שלא להתעסק בסוגיות של תנאי העסקה, גם של עובדים שמועסקים בתחומים שאני אחראי עליהם כיושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני חושב שתנאי העסקה, האכסניה הטבעית שלהם היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

התגלגלה אליי בקשתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ בעיתוי מאוד קצר. ידעתי שדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לא יתקיים בטווח הקרוב ושמעתי גם את הקולות על האפשרות שהשירות הזה או הצורך הזה יושבת. אמרתי שאני אקח זאת על עצמי תוך סיכון שמישהו ינסה לחשוב שיש פה כוונה כזאת או אחרת. לקחתי זאת ואני עושה זאת.

הוועדה קיימה לא אחת דיונים, וחלקכם השתתפו בדיונים האלה, סביב סוגיית אבטחת מוסדות החינוך במדינת ישראל בכלל ובירושלים בפרט. אני הייתי מבקש סקירה או ממשרד החינוך או מהמשרד לביטחון פנים קודם כל מכוח מה ואיך מתבצעת האבטחה, על רגל אחת. לעבור מהגיל הרך דרך מוסדות החינוך. סקירה קצרה כדי שנוכל לצלול לתוך הדיון. לפני כן אני אתן לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שיזמה את הדיון, לומר כמה מילים.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הנכונות לקיים את הדיון במהירות. הרקע הוא שביוני 2016 נחתם הסכם בין האוצר להסתדרות, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי על ביטחון תעסוקתי ותעסוקה רציפה של 12 חודשים למאבטחים בבתי-הספר. אנחנו מדברים על אנשים ששומרים על הילדים שלנו. הילדים שלי כבר גדולים, אבל יש לי תמיד פינה חמה בלב לשומרים שעומדים בפתח בתי-הספר שלהם. אנחנו מדברים על כ-3,800 מאבטחים שמאבטחים את שלומם של הילדים במוסדות החינוך. והנה מתברר שלמרות אותו הסכם שנחתם, חופשת הפסח שהייתה במהלך החודש הקודם, הביאה לזה שתלושי השכר שהמאבטחים מקבלים היום – לכן ביקשתי ממך, אדוני היושב-ראש, לא להשתהות – הם בניכוי החופשה. כלומר, אנחנו נשארים עם תלושים של 1,500 שקלים בחודש, 2,000 שקלים בחודש. מדובר בדבר מאוד-מאוד חמור. אף אחד כאן לא מעלה על דעתו שאנשים שממילא אין להם שכבות שירפדו אותם לעת צרה, יכולים איכשהו להתקיים מ-2,000 שקל לחודש, שנגזרו עליהם. הם לא רצו את החופשה הזאת. היא נכפתה עליהם ושלא כמו כל העובדים האחרים במערכת החינוך, הם לא מקבלים שכר בחופשות וזה למרות ההסכם שנחתם ולמרות שהיה ברור שהם אמורים לקבל את שכרם.

אתה יודע, ביומו תיתן שכרו זה ציווי ראשוני. מדובר כאן בעוול מאוד גדול וגם לטעמי בהפרת ההסכם, אלא אם יגידו לי כאן שבהסכם מלכתחילה היה ברור מראש שבחודש שבו יש את החופש הארוך ביותר, מלבד החופש הגדול, העובדים מקבלים רק חצי משכרם. הייתי רוצה לקבל תשובות גם ממשרד החינוך. משרד החינוך לא יכול להתנער. נכון שהוא לא המעסיק הישיר, אבל הוא כן המעסיק בפועל של אותם מאבטחים ויש לו אחריות לעניין. הייתי רוצה לשמוע מה לאוצר יש לומר וגם מה להסתדרות יש לומר, שאני מקווה שיש פה נציג שלה.

לא, אין.

הוזמנו.

אני מציע שנשמע את המשרד לביטחון פנים, שהוא המתכלל, ואת משרד החינוך.

אני באמת רוצה לשבח את פז כהן, יושב-ראש פורום ועד ההורים היישוביים ואת חברי ועד ההורים שנמצאים כאן. בדרך כלל יש נטייה לוועדי הורים לגונן על הילדים ולהילחם על הזכויות של הילדים וגם על דברים במערכת החינוך שקשורים ישירות לרווחת הילדים ולחינוך הטוב. לקחת אחריות מוסרית על האנשים האלה ששומרים על הילדים ולהילחם בשבילם, זה באמת ראוי לכל שבח.

יש ברית משולשת לא כתובה. ביום שזה יהיה שתי צלעות ולא כפי שאמרנו אתמול, משולש שווה צלעות, הם לא יקבלו גיבוי ממני. הראייה כוללת והם מתמידים בכך. המשרד לביטחון פנים, בבקשה.

אני מרכז תקציבי משטרה ובמסגרת התפקיד שלי אני גם אמון על קביעת אותו תעריף מקסימום שאנחנו כמשרד, באמצעות משטרת ישראל, משלמים לרשויות המקומיות והלאה זה עובר לחברות.

המשרד לביטחון פנים פועל, כמובן, מתוקף כל אותן החלטות ממשלה שמגדירות את אבטחת מוסדות החינוך. אנחנו מתקצבים את הרשויות המקומיות, גם לפי אחוזי השתתפות כאלה ואחרים. יש רשויות שמקבלות מימון מלא, יש רשויות שמקבלות 64% מימון. לגבי התעריף עצמו, שאני מניח שלזה אתם מכוונים, התעריף נקבע לפי מגוון הוצאות שאנחנו מגלמים באותו שכר מקסימום שמועבר לחברות. כלומר, הוא מכיל בתוכו את שכר הבסיס שמשולם לאותו עובד ובנוסף לזה יש הרבה מאוד הוצאות שאנחנו מגלמים, כמו רווחיות החברה, כמו הוצאות של החברה למשק וכלכלה.

אני אפסיק אותך כי הדיון הוא אינטראקטיבי. כשאתה אומר לי שאתם מגלמים את השכר שאמור להיות משולם, אתם לוקחים בחשבון 10 חודשים? 12 חודשים? לפי מה? יומי? לפי לוח השנה העברי?

השכר משולם למאבטחים לפי לוח השנה שנקבע על ידי משרד החינוך.

עזוב את מה שמשולם בפועל. את זה אנחנו יודעים. אני שואל אותך כמתכלל, כמתקצב, כמעביר התקציב, כשקבעת את גובה התשלום לרשות מקומית כזו או אחרת.

יומי ואפילו שעתי.

יומי בפועל או יומי - - -

שעתי. ליתר דיוק זה שעתי.

המטרה שלהם היא מקסימום ביטחון במינימום עלות.

תודה.

זאת המטרה. במינימום עלות שכר רעב. תכף נדבר על זה.

איתן, תודה.

לגבי הנושא של הקיץ, וזה דבר שהוא חדש יחסית, בשיתוף עם משרד האוצר והשלטון המקומי, אנחנו מחילים כיום העסקה רציפה בחודשי הקיץ. כלומר, בחופש הגדול, כשהילדים לא נמצאים בבית-הספר, המאבטח ממשיך לקבל שכר בדיוק כמו מורים. אני אגע בעוד נקודה, שזה צו הרחבה. אנחנו מדברים על שכר הבסיס כשאנחנו יודעים שהיום שכר הבסיס שלהם הוא כשכר המינימום במשק. צו ההרחבה שעליו חתם שר הכלכלה והרווחה, דה פקטו לא מיושם היום. הסיבה לכך שהוא לא מיושם – אני רואה שאין כאן נציג של משרד האוצר.

יש.

אני לא מכיר אותך, לא רפרנט של ביטחון הפנים, בכל אופן. קיימת מחלוקת לגבי הצו הזה ולמעשה משרד האוצר – אלה התשובות שקיבלתי מהם כשפניתי בבקשה לשיפוי תקציבי על המהלך – לא מכיר בצו ההרחבה ולכן לא משלם אותו. זה כיום הפער הכי גדול שאנחנו יכולים לדבר עליו. רק לסבר את האוזן, זהו פער שלדעתי הוא בין 27 שקלים למול 28.5 שקלים, כפי שחתום בצו. אם אתם רוצים, אפשר לעבור למשרד האוצר ואחר כך אני אגיב.

כשאתה אומר לי שאתם כבר פועלים בסוגיה של חודשי הקיץ, למה חופשות אחרות לא נכללות? הרי עשיתם זאת מתוך רציונל שהוא עובד כמו כל עובד אחר במשק. כל עובד אחר במשק יש לו מכסת ימי חופשה שנתית. גם המורים. לא שמעתי שהמורים, אפרופו הדיון שהיה אתמול, מישהו הולך לקצץ להם יום חופשה כזה או אחר. יש סך ימי חופשה, זה קשיח לעובד ועם זה הוא מתמודד. אם הרציונל הוא שהמאבטחים הם עובדים כמו כל עובד במערכת החינוך או במשק, אני חושב שתשלימו את המהלך המכובד, הרצוי והמתבקש שעשיתם, שחודשי הקיץ משולמים. גם החופשות. הפער בין החופשות במערכת החינוך לבין החופשות של ההורים או של העובדים במשק הוא פער אדיר. המאבטח לא יכול לשאת את זה.

אני מבין לחלוטין ואני חוזר להיבט התקציב. אנחנו כיום מתוקצבים לפי אותו הסכם של העסקה רציפה אך ורק על חודשי הקיץ, על יולי-אוגוסט.

זה נכתב בהסכם?

כן.

והיה כתוב שהם לא יקבלו שכר בחופשות?

אני נוטה להאמין שזה לפי ההסכם.

כן, זה ההסכם.

אני אתקן אותך כמו שאני מתקן כל נציג משרד ממשלתי שמגיע לכאן. כשבא נציג משרד ממשלתי ואומר: אנחנו לא מתוקצבים, כביכול הוא ישר מנסה לזרוק את זה על מי שמתקצב. אבל אני אגיד לך מה הפרקטיקה שלי. אם משרד ממשלתי לא ידרוש תקציב ולא יאמר את ה"אני מאמין" שלו – אני צריך לשמוע ממך היום את ה"אני מאמין" שלך ואת הצהרת הכוונות של המשרד שלך, שאתם הולכים ליישר קו גם אם לא תקבלו. זאת עובדה, שאתם לא מתוקצבים, אבל אתם צריכים לפעול, לעשות הכול. משרד האוצר לא יתנדב להגיד לך: בוא, נרדמת בשמירה, קח בשביל אותם מאבטחים. האם אתה בהשקפת עולמך, בתוכנית העבודה שלך הולך ליישר קו ולהביא את העובדים האלה לרמה של כלל העובדים במשק?

ללא ספק, המשרד לביטחון פנים רוצה בטובת העובדים. המשרד לביטחון פנים רואה את העובדים כבסיס לכל תפיסת האבטחה שלו. כמובן, ככל שהשכר והתנאים שלהם יהיו טובים יותר, כך גם נקבל - - -

בסיכום נקרא למשרד לביטחון פנים להגיש דרישה תקציבית, להכניס זאת בתוכנית הקרובה למרות שהתקציב אושר ל-2018-2017. כבר עכשיו לבקש להכניס זאת.

יש אפשרות לתקן בדיעבד את העוול שנגרם להם בחודש הזה?

מדובר על סיכום תקציבי.

כן, אנחנו נשמע בהמשך.

יש אפשרות להגיע לסיכום עוד השנה הזאת, כדי שזה יחזיר למאבטחים את מה שנגרע מהם בחודש הזה?

אני מאמין שבשיתוף פעולה כולל של כל הגורמים הדבר אפשרי.

נשמע בהמשך הדיון. משרד החינוך, בבקשה.

אני אתייחס קודם לדברים שאמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ. מדובר על קרוב ל-5,000 מאבטחים ולא על 3,800.

אז על אחת כמה וכמה.

תודה על התיקון.

יש לזה משמעות מבחינת הנתונים.

ויש גם משמעות לחומרת התופעה.

דבר שני, ואת זה הציג כאן נציג המשרד לביטחון פנים, אנחנו כמשרד החינוך מוכנים לכול. הנקודה הבסיסית והמשמעותית היא שמי שמקבל את התקציב, מי שמכתיב את העלות לשעת מאבטח ולא ליום מאבטח – יש לזה משמעויות כי זה הולך לפי שעת מאבטח בפועל – זה המשרד לביטחון הפנים. לנו אין אמירה בנושא הזה, לצערנו.

אני חולק עליך ואני אומר לך, תקשיב, קיומה של מערכת החינוך - - -

זה אחרי ששר החינוך דיבר בפרס ישראל על ראש גדול ולקחת אחריות. ככה אתם מתנהגים? זאת לא פעם ראשונה.

איתן, איתן.

לא "איתן". שר החינוך הטיף מוסר לכולם שיהיו יזמים.

איתן, אל תשתלח בעובד משרד.

עוד פעם אתה אומר "עובד משרד"? הוא נציג של השר שלו. הוא לא מתנדב. הוא בא לכאן כנציג השר שהטיף לנו על ראש גדול. אתם לא מתביישים להגיד שמישהו אחר אחראי? כל פעם אותו סיפור שמישהו אחר אחראי. מישהו אחר סגר את רשות השידור, ככה מתנהלת הממשלה. כל הגורמים, אתם מנהלים את הכול.

אני מבקש להתייחס למה שאמר חבר הכנסת איתן ברושי.

אני אתן לך, רק תמתין.

אתם לא מתביישים? תשתחררו מאחריות. דוגמה אישית.

אני אתייחס למה שאמר כאן חבר הכנסת איתן ברושי.

אדוני, ההבדל בינך לבינו הוא שהוא חבר כנסת והוא יכול להתפרץ.

אני מכבד אותו.

אני אגן עליך, אבל אני מבקש בלי קריאות ביניים. אני אתן לך את רשות הדיבור.

זה לא אישי, זה מול משרד החינוך.

איתן, אני אתן לך לדבר.

יש לך ברירה?

שאול, התחלתי לתקן אותך. הראייה הכוללת של משרד החינוך והחובה שלו היא לנהל את מערכת החינוך כתקנה ולהבטיח את שלום הילדים במערכת החינוך. המצב הנתון היום שבו תנאי ההעסקה והביטחון התעסוקתי-כלכלי של המאבטחים מסכן את הביטחון במערכת החינוך. אם אתה לא מבין, זה על סף השבתה כוללת. זה לא יישאר ככה. אני חושב שמאבטח ממורמר לא עושה את עבודתו נאמנה. מאבטח שיודע שהוא הולך להשתכר פחות משכר המינימום – אנחנו שומעים שצו ההרחבה לא חל עליו.

חל עליו.

לא יושם. הוא אומר לך שהוא לא יושם.

הוא לא יושם מבחינתם. הם לא מעבירים את הכסף לרשויות.

אדוני, אני אתן לך. אנחנו מסכימים, רק אתה עכשיו מדבר אתי על ניואנסים. אנחנו שומעים שימי חופשה לא משולמים. אוטומטית אתה כמשרד החינוך משלים עם זה. אתה, כמשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד האוצר, גם אנחנו אם נשב בשקט וגם פורום ההורים היישוביים אם נשב בשקט, אנחנו אומרים שהמאבטחים שתגייסו לעבודה הזו הם מאבטחים לא מוכשרים, חסרי מוטיבציה, פגועים. אנחנו פוגעים בהם. אתם יודעים את האמת יותר טוב מאתנו. אף אחד לא ילך מרצון להיות מאבטח במוסד חינוך בגלל מוטיבציה אם יש לו תנאים אחרים והוגנים במקום אחר. אנחנו לוקחים את ברירת המחדל האחרונה-אחרונה-אחרונה. זה לא קיים. אפילו עובדות ניקיון, למרות שהמצב שלהן עדיין בשפל, הצלחנו בשנים האחרונות לתת להן קצת יחס. להסתובב לכיוון שלהן. לכן אני חולק עליך.

אני לא מתווכח אתך. אני אומר לך, תשנו את הדיסקט. כשאתם באים לוועדה אתם צריכים לומר את העמדה שלכם באילוצים הנוכחיים ולכן המצב הוא כזה. אני רוצה לדעת ממך, ולכן גם אמרתי זאת למשרד לביטחון פנים, לגל, את ה"אני מאמין" שלך, את תוכנית העבודה שלך. אילוצים? קשיים? תן לנו להתמודד, לנסות לעזור לך. אבל אם אני יודע שאתם יושבים, לא מתכוננים להגיש את זה, לבקש את זה, לפעול כדי לשלם, אז אני יודע שאתם חיים טוב עם זה ואז אני אסיק את המסקנות שלי. זה הטיפול שרציתי לטפל.

אני אתן לאיתן לסיים ואחר כך תענה. איתן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת יחימוביץ והקהל הרב והעצום שיושב פה, מי שמזלזל במורים, זה לא מפתיע שהוא משפיל את המאבטחים. הרי לא מזמן בחדר הזה עסקנו במחדל של משכורות המורים. מראש הם לא ראויות ועוד עשו תרגילים וקיצוצים. לפי דעתי, עד היום לא הכול נפתר. היו פה מורות שמדלגות מאזור לאזור ועוד מעט יצטרכו לרכוב על חמורים כי אין להן שום תקציב לשום דבר.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיש פה שגיאה בסיסית. תראו, בלי אבטחה אין חינוך. יכול להיות שמורה לא יגיע אז לא יהיה שיעור או שיהיה מורה מחליף. אם אין מאבטח – ועד ההורים, אני רוצה שתקשיב – אם לא מגיע מאבטח, בית-הספר לא נפתח.

כבר אין מאבטח.

יש מקומות שיש בהם. אני בא משם.

ויש מקומות שאין.

ויש מקומות שיש. אנחנו מדברים על מאבטחים שישנם. יש מקומות שצריכים אבטחה. יש מקומות שאין בהם תנאים לאבטחה. דיברנו גם על התנאים של המאבטחים. על מה שנקרא בודקה או על העמדות. אל תעשה לי סימנים טקטיים. אני מכיר את זה מהשטח.

איתן, דבר.

כולל שהייתי ראש מועצה. כולל כאלה שמותר להם לשאת נשק וכאלה שלא. בסופו של דבר, אנחנו יודעים שמשרד החינוך הוא לא המשרד עם הכי פחות תקציבים. השיטה הזאת, אדוני היושב-ראש – ראינו את זה אתמול בלילה בערוץ הראשון – איך פועלת הממשלה. הם נפגשים פה, הוא לא מכיר את האוצר. האוצר לא יודע מי הוא. הם עושים ישיבת תיאום אצלך בישיבה. במקום לבוא מוכנים לכאן ולהציג עמדה ממשלתית מתואמת, מציגים פה עמדות שונות. עכשיו אתה אומר להם: לכו, תבואו, תעשו סידורים.

אני מתייחס למקומות שבהם יש גדר, יש אבטחה ומוציאים הרבה מאוד כסף על מרכיבי ביטחון. אני חושב שמשרד החינוך לא יכול להגיד שזה לא הוא משום שזה כמו עוד מרכיבים שבלעדיהם אין תמונה שלמה. לכן הייתה יוזמה של המשרד לביטחון פנים להפוך את האבטחה לעבודה מועדפת. אני הצעתי הצעה אחרת, דווקא לעסוק בחינוך, אבל כל הזמן מחפשים דרך. עבודה מועדפת מוסיפה 9,550 שקלים לשכר המינימום. מי שרוצה לחשוב שאפשר לדבר על איכויות ועל רמה גבוהה ועל ביטחון – ראינו מה זה כשהורים רצים לקחת את הילדים ומה היה בתקופה שהייתה סכנה באזור מרכז הארץ. הלכו לשמור עם מארוך. מי שחושב שאפשר ככה גם לחנך לשמירה ולביטחון, גם לעודד אנשים וגם ליצור תנאים שיהיה שקט בחצר של בית-הספר, טועה. אני חושב שאי אפשר לדבר במונחים של השכר העלוב הזה, לא פה ולא במקומות אחרים.

אדוני היושב-ראש, דבר ראשון צריך להגיד שמי שאחראי זה מערכת החינוך. מערכת החינוך, כמו שהיא דרשה סייעת שנייה, יכולה להגיד שהיא לא פותחת או לא מאפשרת בלי תנאים. לכן לא נכון לעשות פה הצגה שחוזרת על עצמה בכל דיון. נציגי הממשלה לא מכירים אחד את השני, אין תיאום בין המשרדים וזאת תמונה מאוד קשה איך עובדת הממשלה.

תודה, איתן. אתה רוצה להתייחס?

כן. אני אתחיל דווקא בדברים האחרונים שחבר הכנסת איתן דיבר עליהם. אני חושב שזה לא נאה לבוא ולהטיל את האשמה על משרד החינוך, כאשר משרד החינוך מעלה את הסוגיה הזו של האבטחה מידי שנים. ואם הממשלה תחליט שהאבטחה תעבור למשרד החינוך, משרד החינוך יבצע את האבטחה כפי שהוא ביצע אותה בשנת 1992 בצורה מעולה, ולא הייתה אז אף תקלה. ברגע שיש החלטת ממשלה, הנושא עבר למשרד לביטחון פנים.

העלינו את הסוגיות בכתב גם לאוצר, גם למשרד לביטחון פנים וגם פה, לוועדה הזאת. מה לעשות, ולצערי הייתי בוועדה הזאת בכל ההשתלשלות עם המאבטחים בשנים האחרונות. הדברים שנאמרים כאן לא מדויקים, לצערי.

לגבי דברי חבר הכנסת איתן, כל הנושא של המאבטחים בבתי-הספר, אני לא יודע ולא שמעתי את השר שלי אומר שהאחריות על האבטחה היא על משרד החינוך. הוא לא לוקח את האבטחה על משרד החינוך.

שאול, התייחסת לזה. נקודה. האם אתה יודע שיצאה פנייה בסוגיה הזאת של ההעסקה מלאה כל השנה, כולל ימי חופשה בתשלום?

לא לגבי העסקה מלאה בכל השנה. בסוגיה הספציפית הזאת לא טיפלתי.

השרים קנאים לסמכויות שלהם. אל תדאג.

שר החינוך מעולם לא שאל מה הסמכויות שלו. הוא לקח בכל דבר שהוא רצה, הוא הוביל והוא התבטא. מה אתה מגן עליו?

אני מגן עליו משום שהוא לא התבטא בנושא הזה.

שאול, מרגע זה אתה לא ברשות דיבור.

עדיף לו לא להתבטא בזה.

איתן, אתה מפריע לי. יש לי עוד דיון ויש לי נציג אוצר שחייב לצאת.

כשהוא רצה לממן את עמונה לא הייתה לו בעיית תקציב.

עם כל הכבוד, אני לא יכול. יש לי עוד חצי שעה לדיון.

אני מצטער, הדיון הוא לא על עמונה.

שאול, אני אוציא אותך. תודה. נציג משטרת ישראל, אתה רוצה להוסיף?

מבחינתנו אנחנו מהווים צינור תקציבי בסך הכול להעברת התקציבים מהמשרד לביטחון פנים עבור המאבטחים.

אבל אתם כותבים את התפיסה.

תפיסת האבטחה כתובה והיא מחולקת לשני חלקים. הראשונה של משטרת ישראל, האחריות שלה כניידות הסיור שמבצעות את הפעילות האבטחתית, וזה על פי החלטת ממשלה 5719, שמבצעים. שאר הפעילות האבטחתית שמבוצעת היא כל המכרזים ברשויות המקומיות שעושות את ההסדרים עם חברות האבטחה, כאשר משטרת ישראל היא הצינור להעברת התקציבים עבור המאבטחים על בסיס ביצוע פעילות בפועל של המאבטחים. אם אנחנו מדברים על הצו של יולי-אוגוסט, על בסיס תקציב שהועבר למשרד לביטחון פנים מגלמת משטרת ישראל עוד מספר שקלים בכל שעה שמשולמת היום לביצוע בפועל ומעבירה את זה לרשות בכל חודש עבור חודשים יולי-אוגוסט. התקציב עצמו נאגר ברשות המקומית לטובת התשלום לחברות האבטחה במהלך יולי-אוגוסט.

במידה ותתקבל החלטה להוסיף את זה בחופשים, אני מאמין שמבחינתנו, כמו שהמשרד לביטחון פנים ידע לגלם את יולי-אוגוסט בתוך השכר הנוכחי, יעשו גילום של אותם ימים וזה יועבר באותה דרך.

המאבטחים עוברים הדרכה או השתלמות?

כן. אדוני מכיר את זה גם מהישיבות הקודמות בוועדה. יש חלוקה בארץ לשני סוגים של מאבטחים – מגזר לא יהודי, על פי החלטת ממשלה 3738, זה בעצם מענה לאלימות. שם מדובר בבודקים ביטחוניים שהם לא חמושים. בכל המגזר הרגיל – יהודי, דרוזי, צ'רקסי, שם יש לנו איום פח"ע, המאבטחים חמושים והם עוברים הכשרה. הם מוצבים עם נשק והם חייבים לעבור רענון פעמיים בשנה לצורך שמירה על הכשירות שלהם.

אתם מכתיבים את תנאי הסף ותנאי הקבלה?

כן. את כל הקריטריונים לשאלה איך ייראה המאבטח בכלל במדינת ישראל, אנחנו כותבים.

האם המדינה עומדת בתנאי האבטחה שהמשטרה הגדירה? אנחנו יודעים שהמשטרה הגדירה שצריך מאבטחים במוסדות חינוך ואין מאבטחים במאות מוסדות חינוך.

משטרת ישראל מקצה תקנים לרשויות המקומיות, לאותם מקומות שזכאים להשתתפות המדינה ובית-הספר עומד בקריטריונים, אם זה גידור – חבר הכנסת איתן מכיר את זה. במקום שיש גידור ועומדים בכל הקריטריונים בבית-הספר, ויש בו כמות תלמידים כפי שקבעה המדינה להשתתפות, משטרת ישראל, בהתאם להנחיות המשרד לביטחון פנים, מקצה תקן אבטחה ומשתתפת במימון בהתאם לאחוזים שנקבעו. אין מצב שבו מקום שזכאי לתקן אבטחה, הרשות לא תקבל אותו. הרשות מקבלת אותו. אם היא מצליחה לגייס ואם היא מצליחה לאייש, אחריותה לגייס ולדאוג לאנשים. כשאנחנו מגיעים למקומות שבהם אומרים לנו: אין לי חברת אבטחה לגייס אנשים, אנחנו תמיד אומרים: קחו עוד חברות אבטחה, תגייסו מעוד חברות אבטחה ותשיגו את כוח האדם על מנת ליישם את זה.

השר לביטחון פנים הציג פה את הנושא של עבודה מועדפת. אחד הדברים שדחפנו, גם מבחינת משטרת ישראל וגם מבחינת המשרד לביטחון פנים, הוא את הנושא של עבודה מועדפת על מנת שניתן יהיה לגייס יותר מאבטחים.

מרכז שלטון מקומי, בבקשה.

התקן נקבע, השעות נקבעות על ידי המשרד לביטחון פנים. הביצוע הוא על ידי הרשויות המקומיות, מכרזים כולל הצבת המאבטחים וכולל בדיקת תנאי ההעסקה שלהם. זה כולל גם בדיקת תלושי משכורת והכול מתבצע על ידי הרשויות המקומיות. לעניין העסקה רציפה – העסקה רציפה מדברת על יולי-אוגוסט. האוצר בא וביקש ממרכז השלטון המקומי לגבי יולי-אוגוסט.

הוא שיפה אתכם?

הוא לא משפה אותם, אלא דרך - - -

בסדר, בסוף אתה משלם. אז יש שיפוי.

כן. יש עדין פערים כספיים כל הזמן. למשל, דיברו על צו ההרחבה שחתם עליו צו הרווחה, שהוא מעבר לשכר המינימום שעומד על 27 שקלים. צו ההרחבה מדבר על 28.5 שקלים. הרשויות היום מיישמות.

למרות מה שנאמר פה?

פנינו למשרד לביטחון פנים ולאוצר והתשובה האחרונה של השר ארדן, השר לביטחון פנים, הייתה שהוא יפנה לאוצר שיתקצב אותם והם יתקצבו אותנו. כלומר, יש פער של 1.5 שקלים על כל מאבטח. תעשה את המכפלות של 5,000 מאבטחים לשעה וזה מיליונים.

לא אמרת לי שאתם מעבירים את החלק?

רק לחדד, הפנייה בוצעה כבר. היו מספר פניות למשרד האוצר עוד לפני ה-1 בינואר 2017, כשזה נכנס לתוקף. התשובה שקיבלנו ממשרד האוצר הייתה שהם אינם מכירים בצו ההרחבה והוא לא תואם מולם לפני החתימה שלו. על כן, אנחנו לא נהיה מתוקצבים.

לגבי הקושי לגייס מאבטחים – קיים קושי לגייס מאבטחים. כמו שאמרת, השכר מקשה עלינו. יש רשויות שמשלמות מעל התקצוב של המשרד לביטחון פנים. עיריית תל אביב משלמת 4-3 שקלים לשעה יותר.

מר וג'ימי, אתה צודק והעובדות, כפי שאתה מציין – איך אמרו בני ישראל במצרים? לבנים אומרים לנו עשו ותבן לא ניתן.

"תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו."

אני מקבל את העובדות כפי שהן, אבל כשלטון מקומי למה אני מצפה מכם? אומנם זאת לא העסקה ישירה אלא באמצעות חברות כוח אדם, אבל המעסיק היום בפועל הוא אתם. בפועל אתם היום מיישמים את העיוות שיצרה המדינה. העיוות הוא שיש עובד שיוצא לחופשה, בעל כורחו, ולא משלמים לו. בכל מקום אחר, כשמוציאים עובד לחופשה כפויה, משלמים לו אותה. ההסתדרות לא הייתה יושבת בשקט. יכול להיות שהעיוות הזה קיים בעוד סקטורים, אבל יש מספר קטן של סקטורים שעובד בצורה הזו. זה נופל על הכתפיים שלכם, על התדמית של השלטון המקומי.

אני אכתוב בסיכום שאני קורא לכם וליושב-ראש מרכז שלטון מקומי. אני גם אדבר אליו בפנייה ישירה. הוא צריך להקים קול זעקה ולעצור. אם שואלים אותי האם להשבית את בתי-הספר ליום אחד או ל"ג בעומר, להשבית את בית-הספר ליום אחד על זה ולא על ל"ג בעומר. ועוד אביא לכם הרבה דוגמאות. כמו שאמרתי למשרדי הממשלה אני חוזר – האוצר, האוצר, האוצר. האוצר יש לו תוכנית עבודה. הזמן עובד לטובתו והוא לא יקום ויאמר לך: נרדמת, אתה צריך לבוא ולבקש. הדרישות באות מלמטה. לא בגלל שזאת קבוצה של 5,000 מאבטחים – תסלחו לי, אני חוזר בי ולא רוצה לומר מה שרציתי לומר – אז אף אחד לא סופר אותם. וגם אם אני לא רוצה להתייחס אליהם כעובדים, זה נושק לביטחון של הילדים שלנו. זה נושק לביטחון של הילדים שלנו, ואל תספרו לי. אני יודע מי הם המאבטחים. אני יודע מה הם ומי הם, בלי לפגוע באף אחד. אתה יודע מה? גם אין לי זכות לגיטימית לבקש מהם יותר מכך.

הדיון פה היום יסתיים בזה שתהיה קריאה חד-משמעית, נחרצת לתקן את העיוות הזה. לא ביקשנו עכשיו לתת להם שכר מינימום פלוס. ביקשנו לפחות את הימים. אתם לא רוצים לתת להם שכר בטלה? תעסיקו אותם. חסר מועצות בבתי-הספר? פגשתי עובד בחניון בסיטואציה מסוימת. שאלתי אותו: מה אתה עושה פה? אמר לי: הבוסית בחופשה, אבל הוא עובד כנסת ומעסיקים אותי בדברים אחרים. לא שלחו אותו הביתה. לא אמרו לו: לך ועד שהיא לא תחזור מחופשת לידה אתה לא. אז מה, בגלל שאלה מאבטחים?

אני מסכים אתך. לגבי ההעסקה יש לנו בעיה כי ההסכמים שלנו אתם הם להעסיק אותם באבטחה. אנחנו לא יכולים להעסיק אותם עכשיו בניקיון.

כפי שידוע לי, ההסכמים האלה נולדו במפגש בין בני אדם. תמיד אפשר לתקן. אז מה אם זה הסכם? אז מה? יושבים, נפגשים ומוציאים נספח להסכם. זה בדיוק כמה דקות אם רק רוצים.

אתה רוצה שהוא יהיה עובד כללי?

כן. אנחנו פה התכנסנו כדי לתקן מצב. אם יצטרך להיות תיקון כדי שתשלמו להם את הימים האלה, שיאפשר לכם להעסיק אותם בדברים אחרים בימים אלו ואלו, תעשו. רבותי, אין מצב כזה. העובדים האלה הלכו לאבטח מוסדות כי הם רוצים להביא לחם הביתה, להתפרנס בכבוד. פורום ההורים, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה ליושב-ראש ולחברת הכנסת שלי יחימוביץ שיזמו את הדיון. כבוד היושב-ראש, כל מילה שאמרת אנחנו מזדהים אתה. הצורה שבה אתה מציג את הדברים לחלוטין מייצגת את דעת כלל הציבור בישראל ואת ציבור ההורים בוודאי. אנחנו תופסים את המאבטחים כחלק מהצוות החינוכי. הילדים שלנו, שבאים בבוקר לבתי-הספר, כולם פוגשים את המאבטח.

המפגש הראשון זה אתו.

אני חושב שכל אחד יודע שמאבטח בבית-הספר הוא חלק מהצוות, כמו אב הבית או גורמים אחרים שנמצאים בתוך בית-הספר. כל הסרת האחריות שיש פה במשך תקופה ארוכה – אני מדבר לאנשים שאכפת להם, כנראה, והם לא רבים כי בסוף יש הרבה אנשים שלא נמצאים פה וכנראה לא מספיק אכפת להם. אני לא יודע איך אנשים מסוגלים לישון בלילה כשמי ששומר על הילדים שלהם בחודש אפריל קיבל 1,700 שקל. אני לא מסוגל להבין את זה, איך אפשר להסתכל בעיניים של המאבטח בבוקר ולהגיד: לא אני הייתי אחראי אלא המשרד ההוא היה אחראי, לא אני הייתי אחראי. כל האנשים סביב השולחן הזה מייצגים את הגופים שבסוף אמורים לקבל את ההחלטות האלה.

לנו כהורים זה קשה. נמצאים פה שלושה נציגי הורים שבאו על חשבון זמן העבודה שלהם לדיון הזה שביקשנו ואנחנו עושים המון למענו, כי אכפת לנו מהדבר הזה. הכאב שאני אומר לכם הוא מבפנים. אני מאוד מקווה שכל מקבלי ההחלטות – לא מי שנמצא פה ורואה את זה, גם תעבירו את זה הלאה – שלא יעצמו את העיניים שלהם בלילה כשהמאבטחים שלנו בבתי-הספר חזרו הביתה עם 1,700 שקל.

כמה חד-צדדיות וחוסר הוגנות יש כאן? אתה יודע שבסוגיית מעונות היום של הילדים, הרי יש חופשות וצריך להחזיק את הצוות שם. ויש תשלום של ההורים. שם מצאו שיטה – התשלום הוא כפול 12 אבל התשלום מתבצע ב-10 חודשים. שם אנחנו יודעים שכל עוד התשלום עבור השירות הוא מהכיס של ההורים, יודעים לגבות 12 חודשים כדי לשריין את שכר העובדים. זה חד-צדדיות וחוסר הוגנות. השיטה קיימת וידועה. לא ייתכן שהיא תיושם בכיוון אחד. תמשיך, סליחה.

אדוני, בסוף זה מתורגם לסיפור של בן אדם שאתה מדבר אתו, מאבטח שלא מסוגל להביא את הילדים שלו לחג הפסח לארוחת סדר כי הוא לא מסוגל לשלם על זה כסף. הוא נראה לכם לבוש עם בגדי מאבטח, אבל הוא חי עם פחות מאנשים שמקבצים נדבות.

תנסו להציע לו איך להסתדר עם 1,700 שקל, לתכנן את החודש.

הניסיון שלנו להביא פנימה מאבטחים – הרי אם הם יבואו לפה, זה לקחת להם את כבשת הרש. אנשים כמו אלכס – אלכס הוא דוגמה טובה למאבטח שלקח את הנושא הזה לפינה. העונש שהוא קיבל היה שהוא איבד את מקום עבודתו. מאבטח נוסף שפנה אליי, ברגע שזה הגיע פנימה הוא קיבל איתות שמקום העבודה שלו בסכנה. חברים, תסתכלו על הדבר הזה. האחריות החברתית פה היא של כולנו. בנושא הזה אי אפשר להסיר אחריות.

עוד נקודה שחשובה לי, וחשוב שהמשטרה תגיד את זה. המשטרה מגדירה תקני אבטחה. אנחנו יודעים בוודאות שהמשטרה מגדירה שצריך מאבטחים במקומות מסוימים ואין מאבטחים. אנחנו לא רוצים להכניס את הציבור להיסטריה, אבל אם המשטרה הגדירה שבירושלים צריך X מאבטחים – אני מדבר על ירושלים כי אני מכיר את המספרים, אבל בעוד מקומות – וחסרים 150 מאבטחים לפתיחת השנה, מי אחראי?

מאחר ונציג האוצר צריך לצאת, אני אקדים אותו לפני אלכס. בבקשה.

אני עסקתי בכל הנושא של ההסכם המאוד גדול שהיה ב-2015 של עובדי הקבלן ומתוקף זה אני פה. אני אגיד באופן כללי שהסכם עובדי קבלן שדיבר על העסקה רציפה ב-12 חודשים ביולי-אוגוסט מקוים ומיושם במלואו.

על זה קיבלנו הודעה.

יש כאן סוגיות שעולות לגבי צו ההרחבה. בסופו של דבר, אני חושב שאלה סוגיות שפחות מעניינות את יושב-ראש הוועדה ואת העובדים בשטח כי ממה שאני מבין, המאבטחים עצמם מקבלים את השכר המלא. האם המשרד לביטחון פנים קיבל שיפוי או לא קיבל שיפוי? זאת סוגיה אבל אני חושב שזאת לא סוגיה שצריכה להטריד את מנוחת תושבי ישראל.

אורי, אני באתי גם מבית-מדרש. כשמתקנים עוולה מסוימת, מתקנים על הדרך את כל העוולות.

בוודאי, בוודאי. בעיניי זו סוגיה משנית ואפשר להתעסק בה, אני אפילו אשמח, כי זה יסיט את האש למקומות יותר נוחים לי אולי. אבל היא לא באמת סוגיה מעניינת.

לעצם הסוגיה של שאלת החופשים – פסח, סוכות. בחנוכה זה קצת פחות כי יש קייטנות והמאבטחים עובדים. צריך להבין את התמונה המלאה ואני חושב שהיושב-ראש נגע בזה. אני אציג את אותו הדבר מזווית קצת שונה, אם יורשה לי.

כבר היום מאבטח מתומחר בעלות השעתית שלו על ימי חופשה כמו עובד רגיל, כמו כל מאבטח אחר, רק שבמוסדות החינוך יש יותר ימי חופשה. השאלה היא איך מגשרים על זה. מצד שני, הרשות אין לה שום צורך במאבטח הזה או שכמעט אין לה שום צורך במאבטח הזה בכל חודש אוגוסט ובחודש יולי באופן חלקי, ואין לה יותר מדי צורך בו בפסח ובסוכות. עכשיו השאלה היא מה אתה עושה ברגע שאתה מתקצב פעילות שלא קורה שום דבר.

אתה נותן למתדלק עבודה מועדפת.

מה הקשר?

איתן, אנחנו רוצים להמשיך בדיון הענייני. באותו טיעון שלך הייתי אומר שאין לי צורך בגננות, אין לי צורך במורים. מערכת החינוך בפסח לא תורמת לילד שלי.

לא, דווקא כאן זאת נקודת מחלוקת שאני מעריך שאתה תסכים אתי.

דרך אגב, גם אין צורך בחברי כנסת בזמן הפגרה.

נכון, למרות שעבדנו.

אני יודע.

מאבטח הוא מאבטח. הוא יכול להיות במוסד חינוך, הוא יכול להיות בקניון, הוא יכול להיות בשערים של מוסדות. זה לא כל כך משנה. לבוא ולומר שבגלל שהוא במוסד חינוך אני צריך לתת לו את מה שאני נותן למורים? לדעתי זה לא טיעון.

אורי, למה אתה נותן למציל בחוף הים? בגלל שזה קומץ צעקני? המצילים בים, קומץ צעקני שנוגע לנו בשריר העצב. אני שואל אותך שאלה. אתה הבאת טיעון ואני משתמש בו. זהו, נקודה.

המצילים בים הם סוגיה - - -

תאמין לי, אין סוגיה. יש כאלה שלא ראו ים וזה לא מעניין אותם וכל קיץ הם שומעים עליהם.

לגופו של עניין, ההסכם, כמו שהוא נוסח בין הרשויות המקומיות למשרד לביטחון פנים ולאוצר אמר את הדבר הבא: אתם ביולי-אוגוסט מקבלים שיפוי כאילו העסקתם אותם. זאת גם הייתה ההבנה בינינו לבינם ובין המשרד לביטחון פנים לבינם. בעצם הרשויות המקומיות יכולות לומר לחברות האבטחה כך: חוץ מאתנו, אתם מספקות שירותים לעוד גורמים. אנחנו רוצים שאתם תעסיקו ביולי-אוגוסט.

שימו את זה בתנאי המכרז. מסכים אתך. שימו את זה בתנאי המכרז ואני לא אבוא אליכם בטענות. שימו את זה בתנאי המכרז היום. תתחייבו שאתם שמים את זה בתנאי המכרז שחברות כוח האדם מתחייבות להעסיק אותם בימי החופשה שלהם, תאמין לי שגם בקיץ אין לי בעיה, אבל תתחייב. אני באתי לפה להבטיח להם הכנסה נאותה, מעמד, כבוד עצמי. זהו, זה מה שבאתי להבטיח.

לומר שהכול זה שיפוי תקציבי?

מסכים אתך, אורי, לא הכול.

אני אגיד לאן זה ילך. אני יכול להגיד מזווית המקרו שבה אנחנו רואים את הדברים, שהתופעה של המאבטח שהוא סיפר עליו, שאין לי ספק שהוא קיים, וקיבל 1,700 שקל, היא לא תופעה רחבה. ביולי-אוגוסט היא תופעה רחבה - - -

אתה יודע שבאתי מהדרום כדי לקיים פה דיון בשמונה וחצי, ואני כאדם דתי, אתה יודע באיזו שעה קמתי? לא באנו לבזבז את הזמן. התופעה קיימת. 1,700 ו-2,000 שקלים.

אני מסביר שאם אנחנו נלך למקום של השיפוי התקציבי ולא נאמר למערכת, לרשויות ולחברות האבטחה: חברים, האתגר הזה מונח לפתחיכם לא פחות ממה שהוא מונח לפתחי ההורים שמממנים את זה בכספי משלם המסים או בכסף ישיר שייגבה, אם לא נעשה את זה ככה, בסוף מי שיתעשר מכול האירוע הזה הוא לא המאבטחים אלא חברות האבטחה.

אני רוצה לשמוע פה התחייבות.

אם אני אתן את ההתחייבות הזאת, באותו רגע הכיס של חברות האבטחה יתעשר בצורה הכי צינית שיש. לא רוצה.

לא נתת לי לסיים. אני אשמע ואני גם אדרוש זאת בסיכום, שבתנאי המכרז של חברות כוח האדם האלה – התקדמנו קצת במדינה ואנחנו כבר לא מדינת עולם שלישי בתנאי ההעסקה ובכל מכרז סטנדרטי, חברה שעומדת בתנאי סף היא חברה ששומרת על תנאי שכר הוגנים. הרי חברה שעוברת על חוקי העבודה בישראל לא תזכה במכרז, נכון? ברור. לא ראיתי שמישהו אפילו מנענע עפעף. הטענה של אורי צודקת. הוא אומר: אני מנעתי מחברות כוח האדם להעסיק אותם בשאר ימות השנה, כשהם לא עובדים בבית-הספר? אבל אין להם. אם אתה לא תדרוש את זה בתנאי הסף, הוא הולך למרחב הנוחות שלו. מרחב הנוחות שלו הוא לא להתחיל להשלים פאזלים בתעסוקת כוח אדם. הוא אומר: אתה עובד אצלי X, קח ולך, לא מעניין אותי. אנחנו נדרוש את זה במכרז ואם לא, משרדי הממשלה ואנחנו ביחד, הריבון, נותנים יד לניצול של סקטור חשוב שמועסק במערכת החינוך. תודה. אורי, אתה יכול ללכת.

אני יושב-ראש המטה למען עובדי קבלן.

אני אומר לך שאתה אדם עקשן.

אני עקשן ואנחנו הולכים לנצח. היום יש גם הפגנה.

חשבת שסתם ככה הרוסים ניצחו את הנאצים? הם עקשנים.

נתתי עכשיו לאדון ממשרד האוצר מסמך שקיבלתי ממשרד האוצר. למה? אני רוצה שהוא יקרא מה שכתוב שם ויבצע את מה שכתוב. המצב במשרד האוצר ביחס למאבטחים הולך ומידרדר. נתתי מסמך שכתוב בו, לדוגמה לגבי חודשים יולי-אוגוסט. אנשים שקיבלו דמי אבטלה בחודשים יולי-אוגוסט, קיבלו דמי אבטלה של 4,500 שקל. אחרי שהיה הסכם בין שר האוצר ליושב-ראש ההסתדרות הם קיבלו 2,000 שקל.

אתה אומר שעדיף אבטלה.

עדיף אבטלה. פורסם גם בתקשורת שלפי המסמך הזה, אלפי מאבטחי מוסדות החינוך לא קיבלו עד עכשיו שכר עבור יולי-אוגוסט ואף אחד לא עושה שום דבר. עיריית ירושלים, לדוגמה, טוענת שמי שאחראי זה לא עיריית ירושלים אלא החברות ואין לה השפעה. המצב הולך ומידרדר כל יום. לדוגמה, בשנה שעבר היו הרבה יותר שעות. רוב המאבטחים עבדו 9.5 שעות בגלל מצב הביטחון. נכון לעכשיו החליטו שמצב הביטחון מצוין וקיצצו לחלק גדול מהמאבטחים ל-6.5 שעות. אנחנו מדברים על קיץ, כשאנשים לא יודעים מה יהיה גם בקיץ הזה. אנחנו מדברים על שכר. שכר המינימום היום הוא 28.5 שקלים למאבטחים. מי מקבל את זה? רק מאבטחי מוסדות החינוך. אדם אחד שומר על 2,000 ילדים, מקבל שכר מינימום ובירושלים יש תוספת של 18 אגורות דמי סיכון. מי ששומר על הפקידים בעירייה מקבל 35 שקלים, הרבה יותר. זאת אומרת שביטחון הפקידים הרבה יותר חשוב מביטחון הילדים.

אלכס, מה אתה הולך לעשות? תהיה פרקטי, אין לי זמן.

אני רוצה להגיד כמה משפטים מאוד חשובים. משרד החינוך לא עונה למכתבים שלנו עשרה חודשים. יושב-ראש ההסתדרות לא עונה למכתבים שלנו שנה וחצי. יושב-ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הבטיח לגבי החגים שאם המאבטחים לא יקבלו שכר מינימום בחגים, הוא יכריז על סכסוך עבודה. הוא אמר את זה ב-9 באוקטובר והוא שיקר. בשמם של כל מאבטחי מוסדות החינוך אני דורש מאבי ניסנקורן ומההסתדרות להחזיר דמי טיפול לכל עובדי הקבלן, שזה מאה מיליון שקל. מי שמשקר צריך להחזיר את הכסף. אני שילמתי והחברים שלי, כל אחד שילם 600 שקל בשנה. עבור מה? שלא עונים למכתבים? שמשקרים? הוא מייצג רק ועדים גדולים.

מה אתה הולך לעשות, אלכס?

היום בחמש בערב יש הפגנה של מאבטחי מוסדות החינוך מול הסתדרות ירושלים. אנחנו דורשים ממנו להכריז על סכסוך עבודה או שאין לו זכות להיות יושב-ראש ההסתדרות. לא משקרים לאנשים שמשלמים דמי טיפול.

תודה, אלכס. חנן פרץ, בבקשה.

כידוע, אנחנו בתל אביב מגדילים ראש ומשלמים מעבר.

איך אתם משלמים באמת?

החלטנו שרק כך נוכל לעמוד בתנאים ובדרישות של משרדי הממשלה, שדורשים שיוצב מאבטח בכל מוסד חינוכי. גם היום בתל אביב, עם השכר ועם ההקפדה שלנו בכל מה שקשור לתנאי המועסקים, כולל מענקים וכולל התייחסות אישית לכל מאבטח, אני לא מצליח להעמיד את כוח האדם. אני רוצה לומר פה רק דבר אחד, אני רוצה שתצא מפה צעקה שהעסק הולך אוטוטו לקרוס.

רגע, כמה מאבטחים אתה צריך וכמה אתה מעסיק?

10% חסרים לי ממה שאני אמור לאייש. יש מחסור.

למה? למה?

כי כל התחום שנקרא אבטחת מוסדות חינוך – אני לא רוצה להתבטא במילים לא נאותות – ירד מתחת לכל ביקורת. אתה אמרת את זה ברמזים כאלה ואחרים. האנשים ששומרים על הילדים שלנו, הם האנשים הכי מדהימים. אלה אנשים שגדלתי אתם, אני עשרים שנה בתחום. תמצא לי היום מאבטח אחד בגיל 21 או 22, אני אצדיע. אנחנו בבעיה קשה מאוד. מי ששומר על הילדים שלנו הם שומרים, לא מאבטחים, שעוברים בשיניים.

חוץ מה-10% שחסרים יש עוד 20% שאני רוצה שהם לא יהיו במערכת אבל אני לא יכול לשלוח אותם כי אז לא יהיה מי שיפתח את השער לילד. יש פה מצב חירום חד-משמעי ואני אומר את זה למרות שאני מוסיף, משלם ודואג להם. בפסח האחרון ניצלתי את האפשרות של אותם מענקי מצוינות ונתתי למאבטחים במהלך חופשת הפסח מענק של 2,000 שקלים. המאבטחים היו עם דמעות בעיניים ואמרו לי: תודה רבה, הצלת לי את החג.

על הסיפור של השכר אין מה לדבר בכלל. זה חייב להשתנות עוד מאתמול. עבודה מועדפת – מאתמול וכמה שיותר מהר. אני בטוח שבכל הארץ המצב קטסטרופלי. בירושלים משלמים 18 אגורות יותר ואני משלם 4 שקלים יותר ואני לא מצליח לעמוד. יבוא היום – אני מקווה מאוד שלא – שבו חלילה יקרה אירוע חריג ואז נשאל איפה היינו.

תודה.

אני מסכם. כפי שעלה מהדיון, אין ספק שתמונת המצב לפיה כל סוגיית העסקת מאבטחים במוסדות החינוך סביב מצוקתן של הרשויות המקומיות בגיוס מאבטחים, במצב חמור. במצבם של המאבטחים בעצמם, מבחינת תנאי השכר שלהם והתעסוקה שלהם עולה תמונת מצב של כשל חמור. לא ייתכן שבמדינת ישראל עובד לא יצליח להשתכר בכבוד, אפילו לא בשכר מינימום בחלק מחודשי השנה, וייאלץ להביא לביתו שכר שנושק ל-1,700 עד 2,000 שקלים. התופעה הזאת צריכה להיעלם.

אני קורא למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר – ביטחון פנים, חינוך, אוצר ומרכז שלטון מקומי להתכנס ולתקן את ההסכם שנעשה ביניהם, או לשפות את הרשויות המקומיות כך שתהיה העסקה מלאה גם בימי החופשה, מעבר לחופשת הקיץ במערכת החינוך, או לחילופין לתקן את תנאי המכרז של אותן חברות כוח אדם, שיתחייבו בתנאי הסף של המכרז להעסיק את המאבטחים האלה בימים שבהם לא משולם שכר על ידי המדינה. זאת על מנת שלמאבטחים יהיה ביטחון תעסוקתי, ביטחון כלכלי.

אני קורא למשרד לביטחון פנים, שהוא הצינור, ולמשרד החינוך לעשות הכול כדי לתקן כפי שעלה פה בדיון מצד חברת הכנסת שלי יחימוביץ. לנסות למצוא פתרון שיתקן את העוולה הזו, לפחות רטרואקטיבית לשנה זו. תמונת המצב הזו עגומה.

אני קורא לארגון המאבטחים לא לשתוק ולארגון ההורים לסייע בידם. להעלות קול זעקה, קול מחאה. אני אומר לכם שאני לא הולך להסתפק בדיון שהתקיים היום. תוך שלושים יום מהיום, במהלך כנס הקיץ הזה, אני אקיים ישיבת מעקב בסוגיה הזו. כמו כן, מעבר לסיכום אני מתכוון להוציא פניות אישיות לשרים הנוגעים בדבר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.