הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 5

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת

להצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8(

יום שני, י"ב באייר התשע"ז (08 במאי 2017), שעה 19:00

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

רוברט אילטוב

מכלוף מיקי זוהר

יוסי יונה

איתן כבל

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

יואב קיש

יגאל גואטה

דב חנין

מיכאל מלכיאלי

שלמה פילבר - מנכ"ל, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

טל כהן - מתמחה, משרד התקשורת

שחר וינברג - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

איה בן פורת - משרד התקשורת

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

שירה גרינברג - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו''ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

מאיר לוין - משרד המשפטים

איה דביר - משרד המשפטים

אסי מסינג - משרד המשפטים

גיל עומר - יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי

אלדד קובלנץ - מנכ"ל זמני, תאגיד השידור הישראלי

אביגדור דנן - יועץ משפטי, תאגיד השידור הישראלי

קרן הראל-הררי - סמנכ"לית משאבי אנוש ורגולציה, תאגיד השידור הישראלי

אילה מזרחי - ראש מטה מנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי

בילי סגל גזליוס - מנהלת ארכיון הסרטים, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד העובדים בדירוג מח"ר, רשות השידור

משה שגב - יו"ר ועד הגג, רשות השידור

מירי אדרי - יו"ר ועד משולב, רשות השידור

רונן ששון - יו"ר ועד הנדסה רדיו, רשות השידור

אליעזר וחנונו - נציג ועד הפעולה , רשות השידור

מיה אלתרמן - ראש אגף הפנסיה, ההסתדרות הכללית החדשה

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

רויטל יפרח

רמי בן שמעון

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017, מ/1132

אני רוצה לפתוח את הישיבה. ראשית, אנחנו נמשיך לקרוא. אין הרבה אמנם אבל צריכים לסיים את זה. יש לנו גם כמה סעיפים וכמה דברים שביקשנו להשלים כולל השלמה של הממשלה, נכון? יש גם סעיף של הממשלה שהם הביאו? כולל אם יש שינויים.

אני שלחתי מסמך רק של השינויים.

טוב. זה ייקח לנו קצת זמן. כמה שנקצר בהתייחסויות, זאת אומרת לא שלא תתנו התייחסויות אלא שההתייחסויות יהיו מהירות ובלי להחזיר אותנו – היה לנו אחד כזה בעיריית ראשון. לפני שהיה מקבל זכות דיבור היה שעה מדבר אתנו על ההיסטוריה, וכשהיה מתחיל כבר היינו עייפים ואז הייתי מפסיק אותו בהיסטוריה והוא לא היה מדבר על הנושא.

ביטן, קוראי להם אנשי בראשית.

בראשית זה נכון. כמו מיקי. חבר'ה, עם כל הכבוד לח"כים שרוצים לקרוא הסתייגויות, אני קודם כל רוצה לסיים את ההקראה של החוק למעט איילת שהסכמתי בגלל - -

גם לי אתה מסכים. אני מבקש גם לי.

תן גם למיקי, נו. הסתייגות אחת.

מיקי, לא אישרתי לו את ההסתייגות. אני יושב ראש הקואליציה.

אבל יש אופוזיציה ויש קואליציה.

תן לי בבקשה לקרוא.

לא, לא אישרתי לך את ההסתייגות עדין. חכה בסבלנות.

דוד, בישיבה הקודמת ביקשנו את רשימת העובדים. איפה זה עומד?

איפה אסף? איפה אסף?

אני פה.

איפה הרדיו הזה? איך קוראים לרדיו הזה? רדיו "מורשת"? אל תפנו לח"כים. ברגע שתפנו לח"כים לא יהיה לכם כלום, שיהיה ברור העניין. אני לא אוהב את זה.

למה? למה להם אסור לפנות לח"כים? אבל כולם פונים.

לא, שלא יפנו. אף אחד לא פונה. מספיק. אני לא אוהב את זה ועכשיו מתחילים לעשות לי פה סלטים עם פלפל ומלח.

איילת תתחילי. כמה זמן את צריכה?

שתיים וחצי דקות.

בבקשה.

חברת הכנסת, את מציגה הסתייגויות אישיות או סיעתיות?

ההסתייגויות של הסיעה שלי הן הסתייגויות של כולנו. סיעתיות.

רק מנמקים. היא ביקשה כי יש לה משהו חשוב. נתתי לה לפני הזמן ונמשיך את הישיבה. זה מה שאמרתי. מי שרוצה ללכת, שילך ונישאר אנחנו נמשיך לדון. קדימה. כמה הסתייגויות הגשת?

אני רוצה להתחיל בציטוט בהשראת דוד ביטן, אפשר? הנה, תראה, כבר מצטטים אותך אדוני: זה לא קרה, ואם קרה אז מה קרה? נכון?

סח'ה רגע, סח'ה רגע...

אז יש לי ציטוט אחר: התאגיד לא יקום, ואם יקום - יקום עקום.

ציטוט לא רע. תרשום את זה בבקשה לבג"ץ.

התאגיד לא יקום, ואם יקום, יקום עקום, בסדר? אז אני רוצה להגיד לכם: לא עבדתי על זה קשה מדי, לא היה צריך להתאמץ. כשאני רוצה להתמקד - -

גשי כבר לעניין.

אני ניגשת.

לפרוטוקול, אני לא מסכים עם מה שאמרת. רק לפרוטוקול. למדתי את זה מדורי קלגסבלד. לא אמרתי, אז אני אומר לך גם עכשיו שלא אמרתי את זה.

אני רוצה להתמקד באמירה אחת כללית: אם התאגיד היה מוקם באופן דומה, כמו שתיאר אתמול שר התקשורת הזמני עד ה-21 במאי. אנחנו לא נעודד אותו כי הוא אמר שאנחנו מזיקים לו כשאנחנו מחזקים אותו. התאגיד, אם היה קם באמת קונצרן כללי ותאגיד חדשות כתאגיד נפרד, כמו ב-10 ו-2, יכול להיות שהיה בזה איזה שהוא היגיון. כרגע האופן שבו אתם מנסים להפעיל, וזו ההסתייגות העיקרית שלי, תאגיד שמוקם בחוק שהוא לא בפירוק ועל פניו אין אתו שום בעיה, אתם מנסים להקים אותו באמצעות כונס הנכסים הרשמי שנכון, הוא ניהל את רשות השידור אבל רשות השידור היתה רשות בפירוק. עכשיו אתם מנסים להביא לשם מנכ"ל זמני על ידי זה שאתם תבחרו אותו לא במכרז, כשבאופן מובהק יהיה קשה לשלוט בשאלה האם יש לו זיקה או אין לו זיקה - -

מה זאת אומרת זיקה?

זיקה פוליטית, אני אגיד לך למה - -

זיקה פוליטית זה דבר שאפשר לבדוק.

אבל אתה לא בודק אותו.

לא, הוא עובר ועדת מינויים, את טועה. תקראי את החוק אני מציע.

סליחה, אני קראתי את החוק.

אז יש קודם כל ועדת מינויים שהיא בודקת את הדברים, את הכשירות שלו. ועדה לבדיקת מינויים. אז מה? היא לא תבדוק? היא תבדוק. תסמכי על הפקידים שם שיבדקו טוב מאוד.

לא, אני אגיד לך משהו: אני סומכת על פקידי מדינת ישראל מאוד. אני אומרת לכם שבאירוע הזה, המעורבות של הכנ"ר באמצעות זה שתשלחו דרכו איזה שהוא נציג שינהל את חטיבת החדשות במקום אתה רוצה מנהל זמני? קח את המנכ"ל ותמנה אותו מנהל זמני.

איזה מנכ"ל?

מנכ"ל התאגיד, תמנה אותו מנהל זמני. אפילו לא את מנהל חטיבת החדשות אם לא נוח לך, בסדר? לך תמנה אותו כמנהל זמני. בכל מקום פה בחוק לא ברור באופן מובהק - -

אבל זה תאגיד אחר. למה שניתן למנכ"ל מתאגיד אחר למנות?

זמני, מה זה משנה?

כיוון שמדובר בתאגיד אחר, אין שום עילה למנות את אותו מנכ"ל מהתאגיד השני.

גם אין עילה למנות אותו באופן הזמני שאתה מבקש למנות אותו. אדוני - -

למה? אני חושב שזה בסדר גמור.

- - -

אני מבקשת לא להפריע לי בזמן שאני מדברת. תודה רבה.

עכשיו רבותי, כשמדובר בנימוקי הסתייגויות וזאת הסתייגות שהיא הגישה, רק היא מדברת. לי יש אפשרות להפריע לה טיפה או הרבה, לא משנה.

כולנו יודעים שהרבה. עכשיו, אני רוצה להבין מה זה אומר – ההסתייגות השנייה שאני רוצה להתייחס אליה זה נושא לוח המשדרים, שלא ברור לגמרי איך הוא עובר מהתאגיד ל"תאגידוש". אני מתנצלת, אני כבר מסיימת.

אני אחריה.

אני אתן לך דקה לדבר. אתה בינתיים רק מפריע לי.

המעבר של התכניות החדשות - -

או שתגיד את ההסתייגויות בוועדה אחרת ונראה את זה בטלוויזיה. גם זאת אופציה.

עוד מעט פרי יכעס עלי שאני לא מסיימת.

פרי זה בסדר, יש לי סיכום אתו. אין בעיה.

אני רוצה להגיד לכם משהו: העובדה שיש חוסר בהירות – המעבר של התכניות מהתאגיד ל"תאגידוש", אני אומרת לכם שגם פה יש חוסר בהירות, זה לא ברור. העובדים עוברים, את לוח התכניות לא ברור לגמרי על פי החוק הזה איך זה עובר, ובסופו של דבר אני רוצה להתחבר למשהו שאמר הבוקר מנכ"ל משרד התקשורת. אני בהחלט לא ראיתי את זה בחיוב, אני רוצה להגיד לך המנכ"ל פילבר, את זה שניסית להבהיל אותנו, כמי שבכל זאת רוצים לראות איך משלבים בין יותר עובדי רשות השידור לתוך התאגיד, לא באמת מזה שאתה מנסה להבהיל אותנו בזה שכרגע מנהלי התאגיד ממלאים את התקנים - -

ציינתי עובדה.

רגע, סליחה. מי שהקשיב לי לאורך השנתיים האלה יודע שאני לא לגמרי מרוצה מכל מה שעשו בתאגיד בנושא קליטת העובדים מרשות השידור בלשון המעטה, ועדין הם כרגע צריכים למלא את חובתם החוקית. חובה חוקית שהבית הזה הטיל עליהם ולכן, בסופו של דבר מה שאני מנסה לומר: אני חושבת שיש כאן הרבה מאוד פגמים. אנחנו נמשיך להצביע להם גם במליאה וכמובן שנצביע מחר על ההסתייגויות. תודה רבה לכם על הקשב.

כל הכבוד שעשית את זה מהר. אתה רוצה להגיד לה מספר מילים על הנושא של לוח השידורים?

אנחנו לא מתערבים בלוח שידורים בחקיקה. זה מה שאמרנו שאנחנו עושים. יש עורך ראשי, זה התפקיד שלו.

איילת, שלוש הסתייגויות הצגת עכשיו, נכון?

כן.

אתה רוצה להגיד לה משהו?

אני אמרתי. אנחנו בכוונה לא קבענו שום דבר לגבי לוח שידורים. לוח השידורים הוא באחריות העורך הראשי בכל אחד מהתאגידים - -

הוא עונה לך. את לא רוצה לשמוע?

אני הקשבתי, אני שמעתי אותו. הוא אמר לי את זה בשקט ולכן אני יודעת. אני גם יכולה לחזור על המילים שלו במדויק. קיבלתי תשובה, אני לא מסכימה אתה.

לגבי המנהל, אני נתתי לך את התשובה. בבקשה, אדון מיקי זוהר.

אדוני תודה רבה. קשה לך היום.

קצת קשה לי. אתה פשוט מפריע לאנשים אז אני מעדיף שתפריע מהבית אבל אל תדאג, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, בין כה וכה זה לא יעבור אז מה זה משנה?

מיקי תאמין לי, אתה לא רוצה לשמוע אותי. דבר.

לא להרגיז את פרי, ראש השב"כ האולטימטיבי.

דוד, מיקי אמר לך: אל תתעסק אתי.

תאמין לי, הוא הגיע לטלוויזיה ב"פגוש את העיתונות" ואמר שאני מדבר שטויות. הוא אמר שאני מדבר שטויות לגבי ראשי השב"כ, שעם הזמן נהיו שמאלנים - -

אני אף פעם לא אמרתי את זה.

- - ואני בשנייה אחת חיכיתי לו בפינה. ידעתי שיקראו לו, לפרי, הוא היה ראש השב"כ. איך שהוא גמר, הוצאתי את הסדרה ששם בקטע מסוים הוא אמר שהוא נהיה יותר שמאלני. אתה מבין? לא צלצל להגיד לי: תשמע, אתה גדול, עשית לי את זה כמו גדול.

- - - אל תתעסקו אתי כי זה לא ייגמר טוב.

מסוכן, מסוכן. הוא רק צריך להפעיל נגדי את דיכטר. הרי דיכטר היה תחת פיקודו.

וואלה, אני כבר מת לראות איך יראו אותך בערוץ 1 החדש של התאגיד. מה יעשו מזה? רק מהוועדות האלה יש להם תכניות לחמש שנים.

עזוב, העובדים מה יעשו לי. עזוב את המנהלים.

אדוני, רשת "מורשת" היתה עד לאחרונה ועדין מתפקדת בצורה מאוד מאוד טובה, מחזיקה כמות מסוימת של עובדים. התחושה שאני קיבלתי, מהרשמים שלי, זה שהתאגיד החדש לא כל כך מחזיק מהתכנית הזאת או מהערוץ הזה, ויתכן שבהתאם להצעה שהוצעה להם של שישה תקנים בלבד, ייתכן שזו המגמה לסגור את הרשת הזאת.

אבל מיקי, - - -

תכף ניתן לקובלנץ לההשיב.

- - - היא התייחסה לזה. מה אתם חוזרים לזה.

לא, הוא הגיש הסתייגות.

מה, בגלל שאני מהליכוד - -

שולי התייחסה לזה וביקשה תקנים ועשתה.

אבל אני רוצה להגיש הסתייגות. זו זכותי הפרלמנטרית הבסיסית.

רגע, מה הבעיה? שיגיש, מה הבעיה?

ההסתייגות שלי היא: אחרי סעיף 63ג'1 - -

לא, אל תקריא את ההסתייגות רק תנמק אותה.

רשת "מורשת" של קול ישראל תשולב במסגרת תאגיד החדשות. השינויים בסעיפי החוק המוחלים על רשתות קול ישראל ששולבו בתאגיד החדשות במסגרת התיקון לחוק יחולו גם על רשת "מורשת" בהתאמה. הסיבה היא - -

מתי אתה עושה את הישיבה?

עוד שתי דקות.

אני בא.

אדוני, אפשר להקשיב? רשת "מורשת" מוכיחה שהיא עוסקת הרבה מאוד בנושא חדשות ואקטואליה ולכן, אין שום סיבה שהיא תשתייך לתאגיד - -

הבנתי. סיימת? אתה יכול ללכת. לך, לך. אל תישאר.

רגע, אתה רוצה שעוד פעם אני אקח אותך לקצה? לא יהיו הצבעות על ההסתייגויות היום?

לא יהיו הצבעות על ההסתייגויות. אם עכשיו אני עושה הצבעה, אתה מפסיד בהצבעה. אז בשביל מה אתה צריך הצבעה?

אתה יודע שאני יודע לגייס קולות. נכון שהוכחתי לך?

עכשיו? בעשר בלילה תגייס? לא, אתה לא מסוגל. אתה אולי בדיבורים מסוגל. מילא אני, איך אני איראה בתאגיד. איך מיקי ייראה? זו שאלה מאוד רצינית.

עיסאווי רצית לתת נימוק קטן כדי שזה יירשם? כמה הסתייגויות הגשת?

אני הורדתי אותם לשש. אני גם מצטרף להסתייגויות של יש עתיד.

בואו נעשה ככה: מי שהולך להישאר אתנו שלא ינמק. מי שלא, שינמק ונשחרר אותו.

אתי, מרצ משתתפת גם בהסתייגויות של יש עתיד והמחנה הציוני.

אני מבקשת להחתים את חברי מרצ חתימת מקור ולציין שהם מצטרפים - -

יש לנו חתימות.

הם מסודרים.

סיעת יש עתיד לא הגישה הסתייגות.

עכשיו היא מגישה.

היא רוצה חתימה של המחנה הציוני ושל מרצ שאתם משתתפים אתנו בכל ההסתייגויות.

יש, יש.

מה שאביטל אמרה זה שאין הסתייגויות של סיעת יש עתיד. יש הסתייגויות של חברי כנסת מסיעת יש עתיד והם לא שותפים לכל ההסתייגויות. אז לכן, תחליט איזה מההסתייגויות אתה מצטרף.

אני מצטרף להסתייגויות של חבר הכנסת פרי.

של חבר הכנסת פרי מיש עתיד והמחנה הציוני של יוסי יונה.

(היו"ר שולי מועלם-רפאלי, 20:47)

חבר הכנסת פריג', בא תתחיל לנמק את ההסתייגויות שלך.

סליחה, אני רק מזכירה שהיושב ראש אמר שאנחנו קודם מסיימים את קריאת החוק, עוד לא גמרנו את ההקראה. דבר שני, יש סעיפים חדשים או מתוקנים שגם אותם צריכים להציג, ורק אחר כך מציגים את ההסתייגויות.

אבל מציגים נושא חדש ואז כל - -

לא נושא חדש.

לא, תיקון של הסעיפים. אז גברתי היועצת המשפטית, חוזרים לקריאה או חבר הכנסת פריג'?

חוזרים לקריאה.

אוקי. הוא יציג אחר כך. עיסאווי נשאר אתנו.

רק ברשותך, אני חוזר על הדרישה שלי, ואני חוזר עליה פעם שלישית לפרוטוקול: אני עדין מחכה לקבל את רשימת העובדים, המכסה המדויקת, איפה העובדים יסיימו בכל שלב ושלב.

אני אעזור לך. חברי הכנסת דרשו לקבל נתונים לגבי מצבת כוח האדם - -

כן, אני יודעת. איפה אנשי משרד האוצר? אסף וסרצוג?

נמצאת כאן שירה, סגנית הממונה על התקציבים.

שלום לך גבירתנו. תציגי את עצמך לפרוטוקול. השאלה, גברתי היועצת המשפטית, אם לחכות ליושב ראש הוועדה או ששירה עכשיו תדבר?

שירה, בואי תתני לנו את הנתונים שביקשו חברי הכנסת מכל סיעות הבית ביחס לעובדים.

אין להם אותם.

אני סגנית הממונה על התקציבים באוצר. אני לא יודעת בדיוק על איזה נתוני עובדים התבקשנו להגיב. אני מציעה, דרך אגב, שאנשי התאגיד יגיבו על העובדים מכיוון שאנחנו מאשרים אך ורק ברמה הכוללת של העובדים - -

אז שירה, מצוין. בואי תגידי לנו מה אושר ברמה הכוללת ואז אנשי התאגיד יפרטו לנו. מקובל עליכם?

חברים, אנחנו העלינו את זה גם בסיבוב הקודם ועד עכשיו אין לנו נתונים מדויקים. יש סחבת והתעלמות. למה? אני לא יודע.

אני בטוחה שמנכ"ל התאגיד והיושב ראש יכלו לתת תשובה מדויקת.

שירה, במשך יומיים חברי הכנסת, כפי שאמרה ממלאת מקום יושב הראש או כבוד היושב ראש - ביקשנו לקבל נתונים לגבי מצבת כוח האדם, כמה מהרשות נקלטו בתאגיד? כמה צפויים להיקלט כתוצאה מהחוק? כמה ישנם היום בתאגיד, וכמה יעברו לתאגיד החדשות? זה מה שביקשנו. כמה יישארו כמובן בלי עבודה?

שנדע רשימה, פשוט.

- - -

הנתונים שאתם מבקשים נמצאים בידי מנכ"ל התאגיד והוא יכול למסור. אני אתן לכם את מה שנמצא בידינו וזה 750 עובדים פלוס 40 כתוצאה - -

תקנים התכוונת.

כן, תקנים. סך הכל זה היה 750 ולאחר דין ודברים 790 עובדים. אלה העובדים ברמת הגג. לגבי הפרטים שביקשתם, הנתונים המדויקים ביותר נמצאים פה בידי מנכ"ל התאגיד, והוא צריך למסור אותם לוועדה.

זה לא מהרשות, זה בכלל.

אז למה במשך יומיים לא שמענו, וסליחה שזה בסוף יוצא עליך כי במשך יומיים אנחנו מחכים לזה מאנשי משרד האוצר שאמרו לנו: נכנס את הנתונים ונביא לכם. אז היינו שמחים להבין מיד בהתחלה מאנשי המשרד שזה לא אצלכם.

אבל ה-790 זה כלל התקנים.

כלל התקנים שאושרו לתאגיד זה 790. עכשיו נשמח לשמוע ממנכ"ל התאגיד את החלוקה הפנימית של התקנים האלה.

תציג את זה קרן הראל-הררי, סמנכ"לית מאבי אנוש.

עד כה גויסו 399 תקנים, שזה 437 עובדים - -

לא שומעים. עד כה גויסו כמה?

437 עובדים, שזה 399 תקנים מרשות השידור.

אני אחזור ותגידי לי אם מה שאני אומרת זה נכון: עד היום גויסו 437 עובדים שהם 399 תקנים. אלה העובדים שגויסו מרשות השידור.

מדויק.

תודה גברתי. תמשיכי.

גברתי, אמרת 399 תקנים. כמה מתוכם מלא וכמה חצאים?

היא אמרה.

היא לא אמרה את החלוקה.

היא לא אמרה.

מה שאני אומרת זה ש-437 עובדים ב-399 תקנים, אין יותר מדי משחק בזה.

כמה מתוכם חצאי משרה וכמה משרה מלאה?

את יודעת לתת לנו את הפירוט הזה ביחס לתקנים האלה? ל-399 תקנים האלה? אם אין לך את זה אנחנו נשמח לקבל מחר.

אנחנו נבדוק.

מצוין. אז אני ממש מבקשת שמחר תהיה חלוקה פנימית לאחוזי המשרה. תודה. תמשיכי.

אנחנו בהקראה?

בואו תכבדו את הנתונים.

האם גויסו עובדים שאינם מרשות השידור?

כן, בוודאי.

אז בבקשה תגידי לנו כמה עובדים גויסו שאינם מרשות השידור וכמה תקנים הם ממלאים.

328 עובדים גויסו שלא מרשות השידור, שמהווים 301 תקנים.

(היו"ר דוד ביטן, 20:53)

לא אני לא מוכן לזה, זה לא מקובל עלי. אני אגיד לך למה: אתם תעשו בדיוק מה שהוועדה ביקשה, לא מה שאתם רוצים.

אנחנו לא מבינים מה שהם אומרים.

תקשיבו: אנחנו ביקשנו ,לא אני אפילו, זה היה איתן כבל שביקש ואתם הסכמתם וזאת היתה הנחיית הוועדה, להביא נייר מסודר מה קורה עם עובדי רשות השידור, מה קורה עם עובדי התאגיד. רצינו את הנייר הזה ואנחנו לא מוכנים לקבל את זה בעל-פה. מחר עד 12:00 כשמתחילים את ההצבעות, עד 11:30, אני קובע את הישיבה ל-11:30, אתם תביאו את הנייר כפי שביקשנו ולא תעשו לנו טובה שאתם נותנים לנו את זה. זה הכל.

כבוד היושב ראש, להבנתנו - -

מי זה פה נציג האוצר? איפה אסף שהתחייב לזה? תפסיקו להחליף אנשים. אל תחליפו אנשים, הבנתם אותי? מי שהתחייב, שיביא.

אסף אמר שהוא העביר את הנתונים המדויקים מהתאגיד.

אף אחד לא העביר כלום.

אנחנו קובעים אך ורק ברמת הגג.

דוד, היושב ראש, אני מבקש להגדיר את הנתונים באופן - -

אמרתי, הסברתי.

זה לא ברור, תגדירו במדויק.

נגדיר מדויק את הדברים.

אני לא יודע אם תספיקו לעשות את זה עכשיו. פרי יגדיר במדויק.

צודק. כמה רבעי משרה וכמה חצאי משרה יש שם.

אנחנו מבקשים לקבל נתונים: א. לגבי כלל מצבת כוח האדם. ב. כמה מרשות השידור נקלטו בתאגיד? כמה צפויים להיקלט כתוצאה מהחוק? ב"ברייק" אנחנו מבקשים לדעת כמה מהרשות וכמה מחוץ לרשות.

ומה קורה עם העובדים שנמצאים כרגע ברשות? כמה מיועדים לפרישה?

על כל השאלות שחבר הכנסת פרי הקיש כרגע ענינו.

אני לא יודע, תביאו לנו מכתב בכתב.

כמה יעברו לתאגיד החדשות, והיות - -

לא, אין פה הצבעה של אנשים. נגמר.

- - - השכר החציוני מאוד חשוב.

בסדר גמור, עזבי. מה אנחנו פה פלורליזם קבוצתי? יש לנו מה שביקשנו, הח"כים יכולים לבקש והוועדה יכולה לבקש מה שהיא צריכה. לא צריך כל דבר להתייעץ עם כולם.

זה לא פלורליזם אבל זה גם חשוב.

כבוד היושב ראש, אני מציע רק שאם יש בכל זאת אנשים בגילאים חריגים, נקרא לזה 55 או - -

למה? אבל ביקשנו את זה במפורש. למה אי אפשר לקבל את זה? מה הבעיה?

- - -

ביטן תקשיב רגע: מה שעיסאווי אומר, צריך להשלים את זה בחלקי המשרות כי כשאומרים לך את כמות - -

הם יגידו כמה תקנים מול אנשים.

כמה יישארו בסוף? צריך להגיד שיהיה ברור.

אבל גם תקנים, ביטן. זה לא אחוזי משרה. חלקי משרה זה משמעותי.

לא, לא צריך חלקי משרה. אני אסביר לך: התקבלו – אני אגיד לך, זה לא מעניין אותי למה. אם יש 1,000 חבר'ה והתקבלו 2,000 זה בסדר מבחינתי. העיקר כמה נשארו תקנים, זה הכל. מה שהגדיר פרי זה הכי טוב. אותו דבר צריך להגיד גם על רשות השידור, אני לא יודע מי אחראי פה על רשות השידור, שיביאו את הנתונים של רשות השידור.

לרשות השידור יש מנהל.

בסדר, אני לא יודע אם הוא נמצא פה. בסדר, אז יביאו את זה עד מחר.

ביטן, תקשיבו שנייה: ההתחייבות על פי החוק הקודם היא לקליטה של 450 עובדים מרשות השידור, נכון? בתקנים מלאים. אתה צריך להביא מתוך ה-399 תקנים שמולאו כי נקלטו 437 אנשים. אם הא-437 אנשים האלה נקלטו בתקנים של משרה מלאה, לכאורה יש עוד כמה? 13 אנשים, נכון? אני אומרת שצריך להבין באיזה חלקי משרות יקלטו? לא יעזור לכם.

אני אסביר לך למה זה לא מעניין - -

אותי זה מעניין. אני רוצה לדעת.

אני אסביר לך למה - -

תקן זה משרה.

תקן זה משרה מלאה?

כן אבל אני אגיד לך למה זה לא מעניין - -

אז למה לא להגיד?

תקשיבי רגע. איילת, ריבונו של עולם. קודם כל, מה שמעניין אותי זה גם מה נשאר לי לבדוק ולטפל. פחות מעניין אותי מה קרה בעבר. אני עכשיו רוצה לדעת: ברשות השידור סתם לדוגמה, נשארו 400 או 500 - -

- - -

כבוד היו"ר, לנו אין את הנתונים האלה.

לא אמרתי שלך. אתה תמציא מה שאתה יכול. לכן נתנו לאוצר, שהוא קובע הכל פה במדינה, נתנו להם. ואם לא נותנים להם משהו אז הם מתלוננים, ועוד פעם אנחנו נותנים להם מה שהם מתלוננים. זה ברך המצב.

ביטן, אפשר לקרוא את ההסתייגויות שלי? תודה.

לא לקרוא, תנמק.

יש לי שני סוגים של הסתייגויות: הסתייגות אחת - -

את התקנים של חטיבת החדשות, של "רקע", כדי שאפשר לדעת - -

בסדר, תביאו נייר שאפשר ללמוד ממנו משהו. אתם רק מפטפטים אתנו. מה, באתם לפטפט פה? רק הח"כים יכולים לפטפט. אתם תביאו את הדברים כמו שצריך. ח"כים יש להם פריבילגיה.

הוא צודק כי בנושא של החדשות - -

בסדר, אמרתי שיביא. עכשיו אתה נזכר כשאני מבקש?

- - -

אז שיביאו גם מה קורה בחדשות.

אחרי סעיף 4 – הכוונה שזה נושא שעלה פה בוועדה, הנושא של התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.

חבל על זה, כבר סגרנו את הפרשה הזאת.

רגע, אני עושה תיקון לחוק העיקרי. לא רק - -

זה אותו דבר, זה לא משנה.

למה זה לא משנה?

הנושא הזה, תרד מזה. דנו פה חצי שעה, זה גם ההצעה של היועץ המשפטי לממשלה ואנחנו לא משנים את זה.

אבל לא דיברנו על התיקון בחוק העיקרי.

מה זה משנה באיזה חוק?

זה משנה כי אם אני מוריד את זה בחוק העיקרי אני יכול גם להוריד את זה בחוק הזה.

אנחנו נתנגד, זה לא בסמכות שלנו.

לא, זה לא קשור. לא עושים תרגילים. לפי השיטה שלך אני אבטל חצי מהחוק העיקרי ונעביר את זה לחוק הזה. עזוב, זה נושא שביקשו מאתנו, המשנה ליועץ המשפטי ביקש שלא ניגע בזה. לא נגענו בזה.

אני מוריד את ההסתייגויות האלה. יש לי הסתייגות אחרת וזה לגבי נושא התקציב של תאגיד החדשות. תאגיד החדשות בעצם מתוקצב בסכום קבוע. יש צפי שהתאגיד, מן הסתם, לאורך הזמנים יקבל יותר כסף בין אם יתוקצב יותר מהממשלה ובין אם יש את מה שנקרא סעיף 84א לפקודת התעבורה, ויכול להיות שיהיה לו יותר הכנסות מפרסום, ובעצם תאגיד החדשות נשאר בתקציב שלו ומנותק מכל הסיפור הזה כאשר תאגיד החדשות מייצר את ההכנסות האלה גם לתאגיד. כאן לדוגמה רוצים עכשיו להעביר את השידור ברדיו של רדיו "קול ברמה". הוא מביא הכנסות של ארבעה מיליון שקל בפרסום שנשארים לתאגיד, וכאילו העלויות שלו בכלל יותר נמוכות. אני חושב שהנושא של השתתפות חלק מסוים מההכנסות העודפות מעבר לתקציב הקיים בתאגיד, שזה 700 מיליון או 730 מיליון, תלוי איך אתה סופר את זה, אם עכשיו זה גדל והופך להיות 800 מיליון, נא ש-40% מאותן הכנסות ילכו לתאגיד החדשות וגם הוא ייהנה מהצמיחה - -

מה שאתה אומר זה שיעבירו לתאגיד החדש יותר ממה שקבענו בהצעת החוק?

אם יש יותר הכנסות לתאגיד לאורך הזמן - -

מה זה "אם"? אתה הגשת הסתייגות אז תגיד.

- - - כי מיד אתה מוריד את - - -

אתה ביקשת בהסתייגות אז תגיד מה אתה רוצה שיעבירו.

אני אומר בנוסף - -

- - -

לא, לא מוריד להם.

עכשיו אתה לוקח להם חסויות - - -

אתה הגשת הסתייגות, נכון? אתה אומר להעביר. מה להעביר? איזה חלק יחסי להעביר?

אתה יכול להגיד 30%, 40% - -

מאיפה יבוא הכסף? אתה מוריד להם כסף.

מהכנסות עודפות הוא אומר.

מהכנסות עודפות. אם יהיה להם בפרסום יותר כסף - -

ומה אם יהיה פחות?

- - אם משרד התחבורה ייתן יותר כסף, אם יהיה שינוי של הממשלה בתוספת תקצוב - -

אם יהיה מבצע צבאי ולא יהיו הכנסות, מה יקרה אז?

דרך אגב, אני מוכן לקבל גם הורדה. אם תהיה איזו שהיא פגיעה בהכנסות אז למה שבאמת תאגיד החדשות יישאר - -

האוצר, למה באמת אי אפשר שאם יש להם הכנסות חריגות - -

עודפות.

אני אומר דווקא חריגות. למה אי אפשר חלק מזה להעביר לתאגיד החדשות?

בואו רגע נחדד: אין דבר כזה, אין הכנסות עודפות אלא יש הכנסות שמועברות על פי חוק ממשרד התחבורה, והדבר הזה קבוע בחוק. ומעבר לכך, יש את נושא החסויות והפרסום. נושא המימון של החסויות הפרסום, הוא אמור לממן נושא – יו"ר הוועדה, אני לא יודעת אם עקבת אחרי מה שאמרתי - -

שנייה שירה.

אמרנו שאם יש פעילות יתירה, שידור גדול יותר - -

פרסום, הכנסות עודפות...

לא פרסום. נגיד מלחמה. הם - - - יותר מדי, הם צריכים לקבל פיצוי מסוים. אני לא מתנגד אבל הוועדה ביקשה את זה.

סליחה, דווקא אני העליתי את זה. זה נושא שאני העליתי ואתה - - - ודנו בזה ולא...

שירה תקשיבי, יש מספר בעיות שהתחלנו לדון בהן ומשום מה חשבתי... יש אמנם תקציב קבוע לתאגיד החדשות שהוא יחסית גבוה כי ערוץ 10 למשל זה 90 מיליון - -

נכון, פחות מ- - -

ובגלל שהוא גבוה אז לא צריכה להיות בעיה גם אם תהיה חריגה מסוימת. השאלה הנשאלת – קבעו בחוק מספר שעות וכל מיני דברים כאלה. מה קורה כשיש חריגה מהשעות האלה באופן מובהק, לא חצי שעה לפה או רבע שעה לשם. למשל לדוגמה כשיש מבצע צבאי או שיש - -

התקציב לוקח גם את זה בחשבון. התקציב לוקח בחשבון גם אירועים חריגים.

מה הוא לוקח?

אירועים חריגים כמו פיגועים, בחירות, שמחות.

איך הוא לוקח?

- - -

אני לא יודע, על זה יש ויכוח.

אתה מוסיף על השעות הרגילות.

דוד, יש עוד הימור: ברגע שאתה תבטיח לו תקציבים נוספים, לא יהיה לו מספיק אינסנטיב לגייס מפרסמים בחסויות של עצמו.

לא, אין לו.

הוא לא מקבל, זה הכל הולך לתאגיד. אין לו של עצמו, זאת הבעיה. הוא יכול להיות הכי טוב בעולם, כל הכסף של הפרסום - - - הכל הולך לתאגיד.

הבנתי.

יש לו חלק מסוים בגידול.

רגע, אז איך אתה מתגבר על העניין שהתקציב הוא מראש גבוה יחסית לפעילות?

כי אני אגיד לך, יש פה שתי הסתכלויות: האחת, להגיד: זה מה שעולה לעשות חדשות, נתתי לו, תודה רבה, אל תבואו בטענות. זה כאילו התפיסה כרגע. אני בא בתפיסה אחרת ואני אומר: חברים, יש תקציב לתאגיד שמורכב מהכסף שמגיע ממשרד התחבורה ומפרסום. כרגע מדברים על 730 מיליון שקל צפי כי זה 650 פלוס 80 מהכנסות נוספות. עכשיו, נגיד התאגיד ותאגיד החדשות יעשו עבודה מצוינת ולא יהיה 80 אלא יהיה 160. למה שה-160 ילך - -

זה לא הולך ככה. הם לא יכולים לעשות פרסום כמו ערוץ 2. זה לא אותו מצב.

לא, עדין הם יכולים - -

ברדיו כן ובטלוויזיה לא.

ביטן, אתה לא פוסל את מה שאני אומר. אם לא יהיה יותר, כמו שאתה אומר שאין יותר, אז זה לא רלוונטי.

צריכים אבל למצוא איזה...

אז אני אומר: תגדיר הכנסות עודפות מעל 730 מיליון שיחלקו גם לתאגיד. למה שתאגיד החדשות לא יקבל?

אני רוצה להתייחס לזה.

יו"ר הוועדה, אני אשמח רגע להתייחס כי לא נתתם לי להתייחס באופן מלא וזו שאלה שלגמרי נוגעת בנושא הפריצה התקציבית, ולגמרי נוגעת בנושא השוואה - -

זה לא שום דבר לפריצה תקציבית. אין פה שקל נוסף מהאוצר.

תנו לי בבקשה להסביר את הדברים: כשהתקציב נקבע, כפי שאמרנו קודם, הוא נקבע במסגרת סכום שעובר ממשרד התחבורה במסגרת ההעברות, ועוד צפי לגבי הנושא של - -

מה זה 84א לפקודת התעבורה את תוספת? את יכולה להסביר את התוספת? תסבירי את התוספת בבקשה.

חבר הכנסת קיש, אני אסביר את דבריי ואני אסביר גם כל מה שאני אתבקש.

כשאנחנו חישבנו בזמנו, והחוק הקודם גם כן ציין בדיוק מהו היקף התקציב שנועד לחדשות, הוא כלל בתוכו את כל אותם דברים שאתם כרגע מעלים. גם בערוץ 10 ו-2 הדבר עובד בדיוק באותו אופן. אין הכנסות שמגיעות לחברת החדשות ותקציב חברת החדשות הוא גבוה יותר ממה שמתוקצב ל-10 ו-2. כלומר, מראש הלכנו - -

את לא עונה על השאלה, את זה הבנו. אבל אם יש הכנסות עודפות למה אתם לא - -

אין דבר כזה הכנסות עודפות. התאגיד עצמו מנהל סיכונים. המונח של הכנסות עודפות הוא לא מונח שמקובל עלינו.

אם אין הכנסות עודפות אז לא צריכה להיות בעיה - -

יש סיכום שהתאגיד לוקח - - -

לא, עם כל הכבוד. את יודעת מה? אני אגיד לך יותר מזה. אם אין הכנסות אז לא צריכה להיות בעיה.

- - אם יש פחות מזה, התאגיד יהיה לו פחות מזה. ואם יש לו יותר מזה, אז יהיה יותר מזה. יש פה סיכון שהתאגיד לוקח על עצמו. כך זה מתנהל גם ב-10 ו-2 - -

הרגע אמרת שאין הכנסות עודפות.

אמרתי שהמונח של הכנסות עודפות הוא לא מונח שאנחנו משתמשים פה מכיוון שמדובר בסיכון, ניהול סיכונים. יש הערכה, תחזית של תוחלת. יכול להיות שזה יהיה נמוך יותר, יכול להיות שזה יהיה גבוה יותר.

שוק הפרסום קטן גם.

יש לי הצעה.

כולם רוצים לדבר, תנו לה להגיד מילה.

שירה הבנו. תני לח"כים לדבר, בסדר? בלי זה, לא נצא מזה, נכון?

לאוצר – אני מבין שהאגרה של התחבורה 140 שקל, נכון?

היא עולה כל שנה בתשעה שקלים. אל תדאג, בסוף זה יגיע ל-1,000.

140 שקל. היום ב"הארץ" פרסמו שישנם 3.3 מיליון כלי רכב כפול 140, אז יש הכנסות 420 מיליון שקל מאגרת רכב - -

כן, אבל אני אסביר לך משהו: אתה בעוד שנה לא תסיים את זה. אולי אתה לא מבין: בחוק עצמו, לא הכניסו לפי רכבים אלא הכניסו סכומים. תן לי להגיד לך. זאת אומרת, אם יהיו הרבה רכבים והכסף יהיה גבוה, מי שירוויח מזה, זה רק האוצר. זה הכל.

הכנסות המדינה והציבור.

האוצר. אתם לא הציבור, אתם לא נותנים כלום לציבור. איזה ציבור, איזה בטיח? אתם נותנים 100 שקל לוקחים 200, נותנים 400 לוקחים 600. בסוף אני לא יודע איך נשאר לכם כסף, תאמיני לי.

אני רוצה להעלות את הסוגיה, מה החשש שלי: כשאני קורא את סעיף 82יד, התקציב השנתי של תאגיד החדשות יהיה בסכום של 135 מיליון שקלים חדשים, שיועבר לו ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפי הוראות סעיף קטן (ב). אז ה-135 מיליון עוברים ממשרד התחבורה, ממה שנכנס ממשרד התחבורה והיתרה הולכת לתאגיד הישן.

כן, בהוראות המעבר.

לאן אני מכוון? היתרה הולכת לתאגיד. האם זה נכון שהכסף של תאגיד החדשות יועבר ממשרד התחבורה? למה לא עובר מאוצר המדינה? התהליך שאתם מציגים כאן יביא למצב שהאוצר מחר יגיד: אני לא רוצה להשתתף בכסף. יש 400 מיליון שקל הכנסות מדמי רדיו - -

האוצר לא אמור להשתתף פה בכסף - -

אמרת שיש לך הצעה, בסוף אתה רוצה שאנחנו נסביר לך את ההצעה. זה מה שנראה לי.

יש חוק. בחוק אתה יכול לשנות את זה.

זה כדי שהאוצר לא יוכל לשים את ידיו על הכספים האלה, זה העברה ישירה - -

הכסף צריך לעבור לתאגיד.

טוב, עיסאווי עזוב. זה נימוקי הסתייגויות. אתה טועה הפעם. אתה לא מבין את החלוקה.

אני מסכם במילה אחת את העניין: אומר האוצר שאין דבר כזה הכנסות - -

אנחנו מנסים לגבש משהו לפי מה שאתה אומר אז לאט לאט. מבחינתי נימקת, עכשיו אנחנו צריכים למצוא פתרון.

- - אני אומר שאם אין הכנסות עודפות אז אין בעיה.

רגע, יש לי איזה הצעה.

כבוד היושב ראש, אתמול היה דיון סוער גם בנושא "רקע" והועלו פה נתונים ש"רקע" תמשיך לשדר ותגדיל את שעות השידור ל-24 שעות - -

זה קשור למה שהוא אמר? אני אתן לך אחר כך כי אני רוצה לסיים אתו. אנחנו מדברים עכשיו על ההסתייגות שלו.

אמרת שקודם נסיים את ההקראות...

כן, נסיים רק הם רצו ללכת הביתה. עדיף לי שהם ילכו הביתה, יהיה לי יותר קל.

יש פה מספר בעיות ואני רוצה שתראו איך אתם פותרים אותן. מצד אחד, אתם מקבלים סכום להפעלה, וזה תופס ל-20 שנה הבאות.

לתאגיד.

לתאגיד החדשות, זה תופס ל-20 שנה הבאות. מעלים הצמדה - ברור שהשכר עולה הרבה יותר מההצמדה. ברור שלפעמים הציוד עולה הרבה יותר מההצמדה. ברור שלפעמים גם כל ענף התקשורת יעלה יותר – לא יודע מה. זה צריך להיות מוצמד באופן אחר, זה לא יכול להיות שיוצמד רק למדד. אני מאוד מצטער. אם השכר עלה ב-9% והמדד ב-0%, הרי אומרים לי את זה כל הזמן בשכר הח"כים, איך אתה עושה את זה ואת זה - -

שישמור על אותו חלק יחסי מתקציב התאגיד.

- - זה דבר ראשון, וזה חייב להיות פתרון. הצמדה לא מספיקה פה. סליחה רגע, אני עוזר לך עם ההסתייגות שלך. הצמדה לא מספיקה פה. השכר עולה הרבה יותר מהמדד, מה יש פה לדבר?

היו"ר, אני רק רוצה להסב את תשומת לבך שגם בחקיקה הקודמת דובר על תקציב. הרי ה-160, החלק שהועבר - -

אני לא יודע, כרגע אני מדבר על החוק הזה.

- - גם בחקיקה הקודמת זה המצב. כלומר, אין כאן שינוי לגבי הנושא.

אני מדבר על החוק הזה. גם בארנונה – תקשיבו, אבל יש פה טעות בחוק. אתם יכולים לדבר מה שאתם רוצים. אני לא מבין, אתם רוצים שנעשה רק מה שאתם רוצים? בסדר, הבנתי, אז תיבחרו במקומנו והכל יהיה בסדר. אנחנו נלך הביתה, נעשה פתק שאגף התקציבים לדורותיו – מספיק כבר עם זה. אני אסביר. את רוצה להקשיב לי שירה?

כן.

המצב הוא כזה – בעיה שנייה שמעלה קיש היא הבעיה של עודף פעילות שגורמת להפסד כספי. הם אומרים שלזה יש פתרון כי הסכום שנתנו לקח בחשבון גם את הדברים האלה. מה שאני רוצה זה לשנות את שיטת ההצמדה. זה לא יישאר הצמדה למדד. אתי, למשל בארנונה תמיד זה היה צמוד מדד. יצא שהעיריות היו משלמות תוספת שכר הרבה יותר גדולה מגביית הארנונה, ואז הן תמיד נכנסו לגירעונות. אז לקחו איזו שיטה, שזה 50% הצמדה למדד ו-50% הצמדה למדד הוצאות השכר. אתם צריכים לתת פה הצמדה ראויה. ברגע שתהיה הצמדה ראויה אז גם קיש - -

רק שאלה להבין: אתם כל הזמן משווים את זה לחדשות 2 ול-10. הם לא מפעילים רדיו. מה עלויות הרדיו מתוך הסיפור הזה? אם אנחנו מנכים את הרדיו, כמה נשאר?

כשאנחנו עושים את התחשיב, אנחנו עושים את זה כך: אנחנו מנכים את הרדיו, וכשאנחנו מדברים על ההשוואה אנחנו לא כוללים את הרדיו.

כמה עולה הרדיו? כמה עשרות מיליונים מתוך 135? כמה עולה הרדיו? ביטן, אתה מבין? הנימוק שלהם שכאילו משווים את זה ל-2 ו-10, ל-2 ו-10 אין רדיו אז אני שואל אותם כמה עולה רדיו? כמה עשרות מיליונים. נו, באמת. זה רציני?

אני אמרתי לך שאני עוד רגע אחזיר לך תשובה מדויקת.

תודה. הגיע הזמן שתתנו מספרים מדויקים.

אנחנו עם כל הכבוד נותנים מספרים מדויקים - - -

רבותי, סיימנו את העניין. קיש יסיר את ההסתייגות שלו - -

בכפוף לתיקונים.

רגע, את איתי אתי? קיש יסיר את ההסתייגויות. ההצמדה בחוק תהיה 50% למדד המחירים לצרכן ו-50% למדד השכר הממוצע במשק. בדיוק כמו בארנונה.

אנחנו נבדוק - -

אין לבדוק, זאת תהיה ההצמדה.

ביטן, שיתנו תשובה כמה עולה הרדיו.

לא משנה, לא אכפת לי. אם נהיה במצב שהם לא יתפקדו נעשה תיקון. איך אמרתם? תיקון מס' 9, לא תהיה ברירה. הם בעצמם יביאו לנו את התיקון. רק על ההצמדה לתקציב.

על התקציב של תאגיד החדשות.

לתאגיד הציבורי אין את ההצמדה הזאת?

אני מתקן את החוק הזה. שיביאו תיקון שלכם. אם להם מגיע, יקבלו אבל אני לא מתקן את החוק הזה.

יו"ר הוועדה, אנחנו רק נחזור אליך עם שם המדד כי אנחנו רוצים להיות עקביים.

אין לי בעיה, בסדר. תתקנו את זה עד מחר. צריך משהו הגיוני. יש שכר, יש מציאות. זה פותר לנו חלק גדול מהבעיה, נכון?

ההצמדה היא לשני התאגידים?

אני מדבר על החוק הזה. לא אכפת לי שזה יהיה – רגע, אוצר, ההצמדה שאנחנו מדברים תהיה לשני התאגידים?

כן בטח, אי אפשר להפריד.

עכשיו תלך לבג"ץ ותגיד שבזכות דוד ביטן קיבלנו יותר תקציב. מה יהיה עכשיו? מה תגידו בבג"ץ?

קלקלת לנו הכל.

- - -

חכה, נתתי למי שהולך, שילכו הביתה שיהיה לי שקט פה. להמשיך להקריא בבקשה.

"מורשת", תפסיק לדבר עם ח"כים כרגע. עכשיו אתה מדבר אתו, מחר אתו, אתי, מספיק. לא מתאים.

בוודאי לא במהלך הדיון של הוועדה.

אתה רוצה לדבר אתו? תצאו החוצה ותדברו כמה שאתם רוצים. מלכיאלי, אתה מדבר לרדיו החרדי?

לרדיו הספרדי.

רדיו חרדי-ספרדי ויש רדיו חרדי-אשכנזי. טוב, להמשיך לקרוא בבקשה.

אדוני היושב ראש, שנייה לפני, עדכון לסעיף הקודם: לבקשת עורכת דין בנדלר, ביקשת שאנחנו נשוחח עם השופטת גילאור אז דיברתי אתה - -

נכון, נכון. מה היא אמרה?

דיברתי אתה - -

אנחנו לא יודעים באיזה עניין.

אנחנו רוצים למנות מהר. השאלה אם היא מוכנה לעשות את העבודה מהר.

לעמוד בלוחות הזמנים של האישור של ועדת גילאור. עדכנתי אותה לגבי הצעת החוק, דיברתי אתה לוחות הזמנים המדוברים, על זה שיש למנות באופן מידי את המנכ"ל הזמני - -

דבר למיקרופון.

עדכנתי את השופטת, אמרתי לה שבהצעת החוק מופיע באופן מידי האישור של המנכ"ל הזמני. בתוך שבוע עד שבועיים אישור של שני חברי ועדת האיתור, ובתוך עד כחודשיים את עשרת חברי המועצה לאחר שהם ייבחרו. אמרתי לה שמבחינתנו זה חייב להיות בלוחות הזמנים האלה על פי החוק. היא אמרה שהיא לא רואה שום מניעה ושהם יעמדו בזה. היא רק ביקשה שכל הניירת המקדימה תהיה מוכנה. אמרתי לה שלצורך העניין הזה אנחנו, כמשרד תקשורת, נדאג לזה.

אוקי. זה מספק אותך?

אדוני, זה יחייב כמובן את התאמת לוחות הזמנים בסעיף 98ז. כשנגיע לסעיף הזה נציג לוחות זמנים - -

הגענו לסעיף הזה כבר.

לא, אבל אתה ביקשת שאנחנו נשב - -

נכון. בבקשה להמשיך לקרוא.

"98ח. (א) על אף הוראות סעיפים 80 ו-82יד, עד לכריתת הסכם

לפי סעיף 82יז, יעביר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את

הסכום האמור בסעיף 82יד(ב) בהתאם להוראות אלה:

לתאגיד החדשות – יעביר סכום הדרוש לתשלום

עלות שכר לעובדי התאגיד וכן לתשלום לעיתונאים

שהתקשר עמם, כאמור בסעיף 82יח(2);

לתאגיד השידור הישראלי – יעביר סכום השווה

להפרש שבין הסכום האמור בסעיף 82יד(ב) לבין הסכום

שהעביר לתאגיד החדשות לפי פסקה (1).

(ב) תאגיד החדשות יעביר למשרד התחבורה והבטיחות

בדרכים, אחת לחודש, הודעה בדבר הסכום הדרוש לתשלומים

לפי סעיף קטן (א)(1); הודעה כאמור תכלול את פירוט

התשלומים האמורים לאחר שאושרו בידי הכונס הרשמי.

אפשר להסביר לי באיזה הפרש מדובר?

אני אתן את המודל, ואחר כך אולי אנשי האוצר יעברו לפירוט: המודל שבאנו ואמרנו באופן כללי לתאגיד הוא שלמעט הוצאות השכר – נלך רגע לתקופת קבע – אסף, תסביר.

הרי בתקופת הקבע צריך להיות הסכם שירותים בין התאגיד חדשות לתאגיד הרגיל, לתאגיד הציבורי. ואז תאגיד החדשות מקבל את כל התקציב והוא נותן להם שכר או מעביר לתאגיד - -

מה שקראו פה, ה-730?

לא, ה-135. ואז, הוא משלם בזה שכר לעובדיו או מעביר לתאגיד, בהתאם להסכם השירותים. בתקופת הביניים אין עדין הסכם שירותים ולכן, היו צריכים למצוא הוראת מעבר.

אין הסכם שירותים בין תאגיד החדשות לתאגיד - -

בדיוק כי הרי עד שהמנכ"ל הזמני יכין הכל, לא יהיה לו זמן לתת הסכם שירותים ולכן - -

גם מסתבר שהוא לא יכול כי הסכם שירותים טעון חתימה גם על ידי נושא משרה ולכן, צריכים גם לתקן סעיף אחר שנגיע אליו.

לא, הוא יכול לעשות הסכם זמני אבל - -

לא, הוא לא יכול.

אסף, יש לה יותר ניסיון בעניין הזה לפחות.

מה שקורה בהוראת המעבר, שהוא בעצם מקבל את התקציב עבור תשלום השכר וההפרש הולך לתאגיד הציבורי שאמור לספק לו את השירותים כדי להתגבר על החוסר בהסכם שירותים - -

- - -

אני רק לא מבינה מה צריך תאגיד החדשות להעביר למשרד התחבורה?

דוח הם רוצים. הם רוצים שתאגיד החדשות יעביר אחת לחודש הודעה בדבר הסכום הדרוש לתשלומים כפי סעיף קטן זה, כביכול המשכורות אם אני מבין נכון, כמה - - - כי כל חודש זה יכול להשתנות - -

כמה כסף הם זקוקים לטובת תשלום למשכורות.

חבר הכנסת פרי, בגלל זה גם נכנסה ההודעה, שכדי שתאגיד החדשות לא יצטרך לרכוש משהו או מספר שמנותק מהמציאות, הוא צריך להעביר הודעה שתעבור בקרה של הכונס הרשמי - -

כי אתם אומרים שיכול להיות שכל חודש מספר המשכורות ישתנה, יעלה או ירד.

לא, לא רק זה. כביכול לתאגיד החדשות הוא יכול להגיד: טוב, מגיע לי - אני מבקש, נגיד אני צריך לשלם שכר, מישהו צריך לבקר את זה בעקבות הודעה של הכונס הרשמי.

לסיים את ההתחשבנות.

בתקופת הביניים שעדין אין הסכם רשמי.

ומה קורה עם שארית הכסף?

גובים יותר ומעבירים לאוצר את ההשלמה. האוצר המרוויח העיקרי פה. הוא עשה שני תאגידים והכסף נשאר אצלו.

אין אוצר - -

יש, יש.

"הוראות מעבר לעניין אספקת טובין, מקרקעין ושירותים 98ט. על אף הוראות סעיף 82יז עד לכריתת הסכם לפי הסעיף האמור יספק תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות, את כל הטובין, המקרקעין והשירותים הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו, עד לסכום האמור בסעיף 98ח(א)(2), ובכלל זה את המקום הנדרש לפעילותו לרבות משרדים ואולפנים, הכול כאמור בסעיף 82יז(א), ולא יחולו לעניין זה הוראות סעיף 82יז(ב)".

יש שאלות? משהו? מה רצית, שגב?

פה, עם התשלומים שחוזרים חזרה לתאגיד, נוצר פה איזה מנגנון מנופח. הכסף בא - -

לא משנה, העיקר שהכסף קיים ולא בורח לשום צד. מה הבעיה? מה זה משנה? שיהיה מנגנון. זה לא בעייתי. יש את האוצר וכולי, הם עושים את הדברים. הלאה.

"הוראות מעבר לעניין קבלת עובדי רשות השידור לשירות המדינה 98י. (א) - -

רגע, עצרו.

יש לי שאלה למנכ"ל: כתוב פה: עד לכריתת הסכם לפי הסעיף יספק - ואחרי שיהיה ההסכם?

אחרי ההסכם יוחלט ביניהם מה עושים ומה לא עושים. באופן קבוע, וזה מופיע פה, התאגיד הוא ספק יחיד של תאגיד החדשות. זאת אומרת, הרעיון הוא שכדי שבתאגיד החדשות לא יצטרכו לעשות - - - ולא לוגיסטיקה ולא מטה ולא כל הדברים האלה אז בעצם התאגיד הישראלי, הוא יהיה ספק פרטי. ברגע שיהיה הסכם מסודר על הכל אז יהיה הסכם מסודר על הכל. לפני כן, עקרונית כל מה שלא שכר בדיפולט נמצא שם.

אוקי, פרי קיבלת תשובה? אתה לא מסכים לה אבל קיבלת.

קיבלתי תשובה.

"98י. הוראות מעבר לעניין קבלת עובדי רשות השידור לשירות המדינה. (א) נציב שירות המדינה יציע לעובדים ותיקים של רשות השידור, בתקופה שמיום התחילה עד תום שישה חודשים מהיום האמור, להתמנות לעובדי המדינה, למשרות קיימות בהתאם לצרכים המקצועיים של המדינה; קליטת עובדים לפי סעיף זה תהיה פטורה ממכרז לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 בתנאים שתקבע ועדת שירות המדינה כמשמעותה בחוק האמור

(ב) בסעיף זה –

"עובד ותיק של רשות השידור" - עובד רשות השידור כאמור בסעיף 96(ה) ו–(ז), שמלאו לו ביום התחילה 40 שנים והוא אינו זכאי עם פרישתו מרשות השידור לקצבה לפי חוק הגמלאות או לתשלום קצבת גישור;

"קצבת גישור" - זכאות לתשלום חודשי עד הגיע העובד לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 או עד קרות אירוע מזכה כמשמעותו במסמכי עקרונות מוסכמים בעניין רשות השידור מיום ב' באב התשע"ד (29 ביולי 2014), שהסתדרות העובדים הכללית החדשה או אגודת העיתונאים בירושלים ותל אביב צד להם, לפי העניין."

אני רוצה להבין: מה זה 100 עובדים בגיל 40,50. תסביר. עובדי רשות השידור, זה מאוד חשוב לכם.

בהסכם שעשינו מול משרד האוצר דובר על 100 תקנים בשירות המדינה.

של מנהלה, לא?

אם בן אדם רוצה להיות דובר ויש כזו משרה והוא מתאים אז - -

אבל הם לא התייחסו שם לתקני מנהלה?

כן, כן.

אני זכרתי שבהסכם היה כתוב "תקני מנהלה". אולי אני טועה...

יש פה מספר בעיות: א. מתי הוועדה המקצועית צריכה לקבוע את הדברים האלה?

נציבות שירות המדינה.

היא כבר קבעה או שהיא צריכה עוד לקבוע?

החוק בעצם נותן את האפשרות לפטור - -

הבנתי את האפשרות. אני שואל מה המצב? אתם צריכים לקבל 100 עובדים תוך חצי שנה למשרות שאנחנו לא יודעים מה הן. נשאלת השאלה - -

לא, זה לא הסיכום. זה לא הסיכום.

- - - איך? אין משרות אבל.

הסיכום הוא מידי. מידי.

מה פתאום.

מה זה "מה פתאום"? אין "מה פתאום".

מה אתה אומר?

אי אפשר.

שלוש שנים אנחנו בהמתנה. עוד פעם חצי שנה? באמת.

הוועדה עוד לא הגדירה את המשרות.

דרך אגב, זה לא נכון - -

שגב, ואתה תוקע כף שזה יהיה? ואם זה לא יהיה מה נגיד להם?

- - - דיברו פה על מידיות.

סיימתם? אסף, זה סעיף מאוד חשוב. קודם כל, תסבירי רגע, היועצת המשפטית. מה שאמרת לי, תגידי.

הסעיף אומר שמי שמציע את המשרות זו נציבות שירות המדינה. הם מאתרים את המשרות והם מציעים. הקליטה של אותם עובדים תהיה בתנאים לאותן משרות שאותרו בתנאים שתקבע ועדת השירות. והשאלה היא מתי ועדת השירות תקבע את תנאי הקליטה.

ועדת השירות צריכה לקבוע את זה בהקדם האפשרי, זו השאיפה - -

מה זה "בהקדם האפשרי"? לא, זה לא מקובל. תגיד לי ותענה כבר על כל השאלות: אדם שמרוויח 18,000 שקל, הם יציעו לו לעבוד ב-3,000 שקל ואז זה קיום ההסכם? זה נקרא שמקיימים את ההסכם הזה?

אין תפקיד במדינה שמקבלים 3,000 שקל - -

קח את העיקרון - -

חברים, תנו לי לסיים.

חצאי משרות יש.

בהתאם לרמת משרתם הנוכחית אפשר.

אין חצאי משרות, זה משרות מלאות אבל התשובה היא: בסופו של דבר זה לא יהיה - אני לא יכול להבטיח שאותו שכר יהיה - -

אתה לא היית בישיבה אתמול ואנחנו לא יכולים בענין הזה לא לעגן את זה כמו שצריך.

אדוני היו"ר, זה הסיכום. אני אעשה את זה קל - חברים, מאחר ואני הייתי שם בחדר - -

באיזה גילאים האנשים?

40-50.

יו"ר הוועדה, תן לי רגע להסביר את הדברים כמו שהם היו ואחר כך תשאלו את כל השאלות שיש: הסיכום היה שהעובדים האלה יקלטו בהקדם האפשרי. וזה היה ברור שאין שום התחייבות לכך שהם יקלטו וגם אי אפשר. כל אחד עובד בדרגה מסוימת, במשרה מסוימת, בתפקיד מסוים עם תנאים מסוימים. הם יקלטו בתנאים שיש לאותו גוף להציע של אותן משרות.

שליש משכורת.

אני לא יודע. אני רק רוצה להגיד משהו - -

- - - למה אתה כל כך אנטי? - - -

אני לא אנטי. משרת דובר, אם דובר מקבל 7,000 ואתה 5,000 - - -

די, יש גבול להשפלה. השפלתם אותנו מספיק.

אני רוצה לחזור על משהו חשוב: היו לנו הסכמות עם ההסתדרות - -

- - - יש לו משכורת.

כל מה שאנחנו עושים עכשיו זה מעבר. זה בסדר שרוצים יותר, זה בסדר שרוצים לדאוג לעובדים, הכל נכון, אבל זה מעבר הסכומים האלה.

- - -

יש הסכמות חתומות עם ההסתדרות. העובדים האלה, זה מעבר להסכמות.

- - -

מה קשור? ואתה גמרת אותם - - -

רגע, רגע. אדוני היו"ר, רועי, אני רוצה להעיר משהו לפרוטוקול - -

לא יהיה.

אפשר להגיד הכל - - -

זה לא אפשרי.

הכל אפשרי. - - - זאת התוצאה. לא ניתן לזה לקרות עוד פעם.

אדוני היו"ר, בהסכם נתנו יותר לעובדים שהלכו - -

זה סעיף לחוד. אתה יודע כמה בתי דין לעבודה ידונו בזה?

לא יהיה. אני אומרת שלא יהיה.

- - -

רועי, בהסכם - - - נתנו 90% יותר ל - - -

אני רוצה להיות - - -

רבותי, תעצרו, תעצרו. תעצרו רגע.

- - מספרים לכם, כל היום מוכרים לכם בלופים. למה להאמין לזה? אתם לא מבינים שמורחים אתכם?

רגע, רגע.

אבל הוא היה שם בפנים.

- - -

הוא מורח אותנו. השר שלך מורח אותנו - - - אתה גם לא רוצה לעזור.

למה שפולקמן מדבר כולם מתנפלים עליו?

- - - מה אתם רוצים?

- - -

פולקמן, אל תריב אתם. תעשה לי טובה. תקשיבו רגע, תקשיבו שנייה. עכשיו אתם עושים דיונים, אני לא מבין את זה. רבותי, ההסכם הזה, הנוסח הזה - -

הנוסח הזה לא טוב.

אבל רגע, הנוסח הזה - רפי, הנוסח הזה שנעשה על פי הסכם שהיה בין האוצר להסתדרות, גם ההסכם הזה בעייתי כיוון שלא סגרתם את כל הפינות עד הסוף.

- - -

רגע אסף, שנייה רגע. מה שלא תגיד, לא יעזור פה. עזוב אותך, נו. יש פה בעיות - -

לא, אבל צריך להבין משהו, שנייה.

אני הבנתי, עזוב רגע. אני לא מאשים אף אחד.

אבל מסתכלים על זה כאילו תמיד - - -

אבל תאפשרו ליו"ר הוועדה לדבר.

אני לא מאשים אף אחד. הנוסח הזה, תיקי בית משפט יהיו על זה הרבה מאוד. החוק גם לא אומר איך אתה נכנס, לא אומר כלום. אני לא יכול להשאיר את הסעיף הזה בצורה הזאת.

- - -

מירי, אנחנו מנסים לעזור.

רבותי, אתם רוצים שאני אבטל את הסעיף ולא יהיה לכם את ה-100 משרות האלה? לא. אז אני מבקש שתעצרו. אנחנו צריכים כמה שיותר את אי-הוודאות למנוע, זה דבר ראשון, על מנת שלא יהיו ויכוחים. אחר כך בתי משפט והכל. אני אשאיר את הסעיף הזה בצד רגע, ואנחנו צריכים לדבר בינינו, חברי הוועדה, יחד עם נציגי האוצר, אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים פה. להקטין את אי-הוודאות ואיך אנחנו פותרים את הבעיה של החצי שנה, איך אנחנו עושים את זה מהיר. זה בן אדם שיכול לחכות פה גם שנה. אז לא, לא משנה, אתם אומרים שגם ככה הוא היה צריך ללכת הביתה אז הצלנו אותו שהוא לא הלך הביתה אבל זה לא המצב. אדם מסיים את עבודתו, הולך הביתה והוא לא יודע אם הוא נכנס או לא ובאיזה תנאים. נכון שהמשכורות ברשות גבוהות מדי, בסדר - -

- - -

זה ממש לא נכון. סליחה.

רגע, זו בעיה ראשונה. עזוב אותם, הם ירדו מזה לבד. דבר שני, אני לא מבין למה האוצר, אם יש לכם משרות פנויות, למה לא להכניס יותר?

לא, זה לא קשור לאוצר, זה קשור לנציבות שירות המדינה.

שניה רגע. אתם סיכמתם על 100. אנחנו יודעים שיש לנו עוד בעיות. אם יש משרות שאפשר להכניס עובדי רשות השידור בגלל שהם עובדים היום, תוך חצי שנה, מה זה משנה, במקום לקנות אנשים מבחוץ, מחוץ למערכת לגמרי, למה לא לתת יותר? הרי פה אתם לא מתחייבים ל-100 בסעיף הזה, נכון?

אנחנו מתחייבים בהסכמה עם ההסתדרות.

בסדר, למה לא להכניס יותר? למה לא לפתור בעיה של יותר אנשים? הרי אין לכם התחייבות פה - -

המספר הזה גם לא פותר.

אבל פה זה לא מחייב אותם, נכון? בואו נגיד למה לא להכניס יותר ולפתור בעיה לא של 100 אלא של 150 ו-200 אם יש משרות. למה לא?

צריך לחדד את זה: להביא 100 משרות ולחייב את הגופים האלה לקלוט אותם, בסדר? רשות המסים, רשות האכיפה, לחייב אותם לקלוט עובדים, בסופו של דבר זה גם צריך להיות בהסכמה.

בסדר, זה במקום עובד שבא מבחוץ. מה הבעיה?

אם ירשמו למכרז, אולי יתקבלו, אולי לא יתקבלו.

דבר שני, שאמרנו את זה בבוקר - -

יש פה עובדים - - -

לא, אבל צריכה להיות התאמה.

מדובר על 100 איש.

זה לא מכרז ברגיל אלא תהליך קבלה שיחסוך למכרז.

- - -

- - - לכן זה לוקח זמן. זה תהליך. אולי יצאו לך ארבע משרות?

- - - לא יודע, אני לא מתמצא ברשות השידור עכשיו בכל הפרטים. אבל אני לא מבין אותך, אתה מנהל עכשיו משא ומתן עם ההסתדרות. תעשה לי טובה, עזוב את זה. זה לא יעזור כל הדיבורים. תקשיבו רגע - דבר שני, אסף, פרי, אני לא ההסתדרות ולא כלום ולא מתמודד להסתדרות אבל אם אני אומר שאם יש לכם משרות כאלה, תתנו למספר יותר גדול. למה לא? מה אתה מספר לי שבכל שירות המדינה אין?

דבר שני – דיברנו בבוקר, גם אין לזה עלות תקציבית, זה כל העניין. דבר שני, דיברנו בבוקר לאפשר לעובדים מרשות השידור להיכנס להתחרות במכרזים פנימיים. למה לא? לפחות לשנה אחת. זה אני מתעקש. זה פותר בעיות. מי שטוב, יתקבל. מי שלא טוב, לא יתקבל אבל תאפשרו להם את האפשרות הזאת.

את זה צריך לבדוק, זה אני בעד לגמרי. זה לא פנימית, בין-משרדית.

יש לי שאלת הבהרה: - -

נכון, שנה אחת שיתנו. אני לא אומר 100 שנה.

- - -

- - - זה נקרא בין משרדי, זה כבר חוק פנימי.

שגב, יש לי שאלה נוספת. אסף, יש לי שאלה לפרוטוקול: לפני שבועות היתה הפגנה והגעתם להבנות בין ההסתדרות לאוצר לגבי העובדים. מתי ההבנות האלה יחתמו? לפני החוק או אחרי?

לא, אין סיכום בכתב. אתה רואה את זה? זו התוצאה רק לא כותבים כמה. זה 100 איש.

לא, יש מסמך הבנות, לא זה.

בא נגיד שאתה מפנה את השאלה לצד הלא נכון, בסדר? זה תהליך.

דוד, לא קלטת את השאלה, זה לא קשור ל-100.

אין להם הבנות בכתב. אין להם.

לא, יש הבנות בכתב, העובדים הראו לי את ההבנות.

ולמה הם לא נותנים לראות?

עזוב, למה אתה שואל אותם? הנה נציגת ההסתדרות. יש הבנות בכתב?

אמורה להגיע טיוטה מהם.

אין עדין, מה אני יכול לעשות?

אני ראיתי את זה. הראו לי את הטיוטה של ההבנות. מתי זה יהיה חתום?

- - -

- - -

אחרי החוק או לפני החוק?

רבותי תקשיבו, רגע. אמרתי לכם לא לדבר עם האנשים ואתם מדברים אתם. באמת, אי אפשר ככה. בסדר, הבנתי. אתה מדבר אתם, אתה לא מקבל תשובות.

אני אתן לך תשובה: ההסתדרות עד עכשיו - - -

רבותי תקשיבו: בסעיף הזה, אסף, מדברים על 100 איש?

כן.

לא, משרות.

100 משרות, סליחה. אני רוצה שתצהיר לפרוטוקול שמדובר ב-100. לא מעניין אותי ההסכם, יש הסכם, לא מעניין.

בסיכום עם ההסתדרות מדובר על 100 עובדים וזאת הכוונה.

100 משרות.

100 משרות.

מאחר וזה לא רשות שידור, פה משרה זה עובד. זה אחד לאחד. משרה, בן אדם אחד מאייש אותה, אין חצאי משרות ואין שלושת רבעי.

100 עובדים.

זה עדין צריך להיות ממוסמך. זה לא יכול להיות - -

לא, רבותי, קוראים לי ניסנקורן? רגע. השם שלי זה ניסנקורן ושלי יחימוביץ? מה זה מעניין אותי? אני עכשיו מסתכל אחרת על העניין. מה זה חייב? אתם תעשו מה שאתם רוצים. לי עכשיו יש חוק שאני צריך לסיים אותו. תצהיר לפרוטוקול על מה אתה מדבר פה, על כמה משרות. אסף, אתה רוצה לחשוב לפני שאתה מצהיר?

לא, הוא אמר 100.

הוא אמר 100 מה? 100 עובדים, לא משרות.

100 משרות מלאות.

משרות מלאות?

כן, כן. משרות מלאות.

לא עובדים, לא חצאי משרות.

כן.

אבל זה לא נותן מענה לכולם.

ברור, אנחנו לא התחייבנו לתת מענה לכולם.

דרך המנגנון של הבחירה.

לא אמרתי שכתוב שאנחנו צריכים לתת מענה לכולם. רבותי, אנחנו מתעסקים עכשיו בחוק. אמרתי לכם שאני לא בית דין לעבודה למרות שהייתי רוצה להיות, לעזור לכם, ואני לא יו"ר ההסתדרות ולא מנכ"ל התאגיד. אנחנו מתעסקים בחוק. אין לנו דרך פה לפתור עכשיו את הבעיות של כולם. יכול להיות שיש לאנשים עילות תביעה ויכולים לתבוע את המדינה ואני לא יודע את מי. אני לא נכנס לזה כרגע. עכשיו אני אומר שיש פה סעיף 98י, בכמה משרות מדובר? מדובר על 100 משרות מלאות נכון?

אם אני אגיד את זה עוד פעם זה לא - -

לא, אז תגיד עכשיו כי מפריעים.

100 משרות מלאות.

יפה, זה מה שאני רוצה לדעת. יעשו הסכם אתם או לא יעשו, זה לא בעיה שלי.

לא, אני רוצה - - -

זה הכל, סיימתי את העניין הזה, לא רוצה לשמוע. לא רוצה.

אתם צריכים לפתור מצדי עד מחר, אולי אנחנו נקבל החלטה ונגמור את הענין הזה אחת ולתמיד. אתם רוצים לחשוב? תבואו עד מחר בבוקר. תתייעצו עם מי שאתם רוצים. אני רוצה פה פתרון לשתי בעיות: איך אנחנו יוצרים מצב שזה מהר והכל יהיה מהר כי אחרת יש לי בעיה שאנשים יעזבו ואני לא יודע לאן הם יחזרו. זה דבר אחד, המרווח הוא בעייתי - -

אנחנו לא יכולים שיתפזרו.

רגע, אתה כל הזמן עוזר לי, שגב. מספיק כבר. דבר שני, אני רוצה שבמשך שנה אחת, לא יותר מזה, יוכלו העובדים של רשות השידור להתמודד במכרזים פנימיים כי טובים יתקבלו, לא טובים לא יתקבלו. תמשיכי לקרוא.

עוד שאלה, הערה לנושא: מה בנוגע לאנשים שהם מתחת לגיל 40?

אמרתי כבר - -

אבל אתה גם המחוקק - - -

לא, לא. אנחנו שמענו את ההערה הזאת כבר וקיבלנו החלטה שהגיל שאנחנו מעוניינים לסייע זה אלה שבין 40 ל-50. לכן אנחנו לא ניכנס לזה יותר.

לא התייחסת למסמך ההבנות, דוד.

אין, לא מעניין אותי מסמך ההבנות. מה, אני יו"ר ההסתדרות? מה זה מעניין אותי? מה, אני צריך לקבל מסמך הבנות ולהכניס אותו לחוק? זה לא התפקיד שלי בכלל.

ה-100 משרות, אם הן לא כתובות בתוך החוק חייב להיות מסמך.

תעשו, מה אתם רוצים ממני? רגע, אז מה את ממליצה? שאם יש הצהרה וזה מספק אותנו. למה ביקשתי שיצהיר לפרוטוקול? כדי שזה יהיה סגור אבל בואו נגיד שיש לנו סעיף בחוק, יש לנו הצהרה, מבחינתי זה בסדר גמור. אנחנו נוהגים להאמין לפקידי המדינה למרות שאנחנו כועסים עליהם, אנחנו מאמינים להם.

אם הם יספקו מסמך היום אז זה פותר את הבעיה. אם הם לא יספקו מסמך היום - -

מי זה "הם"?

טוב, את קצת התבלבלת, אני לא יושב ראש ההסתדרות ואני לא מייצג את ההסתדרות.

מה, עכשיו הם באים לכנסת לבקש את המסמך? למה הוא לא ביקש את המסמך?

הם מתחייבים שזה 100 משרות בפרוטוקול, לא בחוק.

למה הכנסת 750 משרות לחוק?

כי זה תקן שגם נקבע תקציב לפיו. תקציב התאגיד בחוק נקבע גם על פי התקנים. ודבר נוסף, בגלל שחייבנו להעביר מתאגיד לתאגיד אז הנושא של התקנים היה מאוד משמעותי. למה הכנסנו לחוק? כדי שלא יהיו שינויים. לא יבוא התאגיד החדש ויגיד: אנחנו לא רוצים לקבל אותם. אתם מקבלים 780 תקנים? אז 50% יהיו אלה. אז ככה קיבלנו את העניין שהם חייבים.

דוד היות ואתה רוצה ואתה אומר שאנחנו מאמינים, אין לך פה את הלינקג' - -

הלינקג' זה בפרוטוקול.

השאלה אם זה מחייב.

לא, אנחנו נעשה לינקג' כזה - -

שניה, אני רוצה להבין: וסרצוג, יכול להיות שלא הבנתי פה משהו. אדוני המנכ"ל, אם תהיה אתי גם זה גם יעזור לי: אם מדברים עכשיו על 100 משרות שאנחנו רוצים לקלוט במשרדי הממשלה, לא הדבר הנכון הוא לנסות לקלוט אותם בתאגיד?

לא, לא, זה משרות דרושות, זה לא נותן להם תוספת תקציב.

- - - זה בנוסף לתאגיד.

מעולה.

- - -

הרי באחד הדיונים אמרתם שאתם רציתם עוד - - -

אני אסביר לך: אין פה תוספת תקציב. שולי תקשיבי: כשאת לוקחת עובד ומכניסה אותו לתאגיד, את צריכה להוסיף תקציב, להוסיף תקן. כשאת לוקחת עובד ושמה אותו במס הכנסה על תקציב קיים, אין פה תוספת תקציבית. במקום לקחת מישהו מראשון-לציון שלא עובד מדינה, לוקחים אותו להיות עובד מדינה. את הבנת את העניין? זה מקל על המעבר בלי תוספת תקציב.

אדוני היושב ראש, הצעה שיכולה להיות מאוד פרודוקטיבית ולתת את הפתרון שהדבר הזה יהיה מהיר: יכול להיות פתרון כזה, תהיה התחייבות שהעובדים האלה לא יוצאים אפילו דקה לאבטלה, אוקי? אתה מבין מה אני אומר? אין אבטלה.

רציתי לעשות את זה אבל התוצאה היא שאני מוסיף 100 תקנים, זה מה שאני עושה.

לעשות את זה כמה שיותר מהר, אתה מבין מה אני אומר? - - -

כן. זה לא מספיק.

אני לא רוצה שאנשים ישבו בבית ויקבלו שכר.

- - -

שגב, בואו ננצל את העניין שאתה יו"ר ועד העובדים: תנסו לשבת בהפסקה, אתה ונציגת ההסתדרות פה, מיה, תנסו לראות אם יש פתרון לעניין הזה של איך אתם מבטיחים את הקליטה של ה-100 עובדים בצורה מהירה והכל. אם זה יתקבל, אין לי בעיה.

זה מול הנציגות, ואנחנו ננסה להבין איך אפשר לזרז את התהליך - -

נו, ואם לא יזדרז? עוד פעם אנחנו מגיעים לאותה סיטואציה.

אז אני אחזור ואומר: אין לי יכולת להבטיח - - -

וגם תנסו לראות איך אתם מוסיפים עוד משהו. תוסיפו קצת משרות. בכן כה וכה אין אין לזה עלות תקציבית. בואו תפתרו בעיה של עוד 20,30 איש, מה הבעיה?

אסף, ממה שכתוב פה בסעיף יכולה לבוא מחר נציבות שירות המדינה ולהגיד: אני, יש לי אפס - -

לא מצאתי.

- - אי אפשר לעשות לינקג' בין הפרוטוקול לבין מה שכתוב כאן.

תהיה לנו הסכמה עם ההסתדרות, זה לא קשור.

כן אבל צריך לינקג' בחוק או מסמך.

זה בהתאם להסכמות עם ההסתדרות - - -

דוד, שים איזה גוף.

איפה נכתוב את זה? בחוק נכתוב בהתאם להסכמות? אין דבר כזה, אני חושב שאי אפשר. תשמע, זה סעיף מחורר באופן קשה ביותר.

לא, שנייה, תן לי דקה ביטן.

מחורר מאוד, יש בו הרבה חורים ואני לא יודע מה יהיה.

ביטן, תן לי דקה אחת: קודם כל, לגבי מה שביקשתם, שתוכלו להשתתף במכרזים הפנימיים, היועץ המשפטי עכשיו בדרך לפה להסביר לגבי זה.

רגע, לא שומעים אותך. רגע, רגע.

שמה? מה להסביר? הוא רוצה או לא? אם הוא לא רוצה, שלא יבוא להסביר, עזוב אותנו.

זה לא אפשרי, הוא רוצה להסביר למה.

אמרנו בדרך קבע, הסכמים קיבוציים לא מעוגנים בחקיקה. הדבר היחיד שמעוגן פה - -

רגע אסף, שניה. רבותי, לא להפריע.

תוציאי אותו ל-10 דקות. אתם מנהלים שיחות ביניכם ואי אפשר לנהל ישיבה ככה. אולי בסוף אני אוציא את כולם וזאת תהיה התוצאה.

העוזר של חבר הכנסת יוסי יונה, אתה מפריע.

הסעיף הזה לא מחורר ואני אסביר למה: - -

לא, עזוב אותך, גם אנחנו קצת מבינים. קצת, לא הרבה.

ההסכמים הקיבוציים לא מעוגנים בחקיקה. הדבר היחידי שהיינו צריכים לעגן פה זה אך ורק הפטור ממכרז. שאר הדברים אמורים להיות מעוגנים בהסכמים - -

אפילו אין לכם הסכם בכתב, על מה אתה מדבר?

אבל זה לא בגללנו.

מה זה לא בגללכם? אתם לא העברתם. הם אמורים היו להעביר נוסח.

יש לי עוד הערה - -

לא, אין הערות יותר. תקשיב, אני לא מסכים אתך. הסעיף הזה הוא בעייתי, אני לא יודע אם הוא יתקיים, אני לא יודע תוך כמה זמן, אני לא יודע באיזה אופן. הדבר הזה חייב לקבל איזה שהוא ביטוי באופן שונה. אנחנו לא יכולים לחוקק את הסעיף הזה. יש לנו שתי אופציות: או לבטל אותו או לתקן אותו אבל להשאיר אותו במצב הזה אנחנו לא יכולים. גם תיקון אני לא יודע איך נעשה כי אם אני אעשה תיקון, תגיד לי: דפקת את האוצר. אם אני אשאיר את זה, יבואו – זה לא ילך נו. חבר'ה, אתם שמים אותי בפינה פה, שמה שאני לא אעשה אני אצא לא בסדר ואני לא מוכן לזה.

תדבר עם הנציבות. אנחנו ננסה לייצר יותר ודאות לבקשתך. ננסה גם - -

תחשבו גם על אפשרות להוסיף משרות. מה קרה? זה ללא תוספת תקציב.

זה לא עניין של תוספת תקציב.

למה לא? תדבר עם ראש אגף תקציבים. מה הבעיה? אני לא מבין.

תטילו על משרדים לקלוט 100 עובדים - - -

אז נשאיר את זה לאחר כך. יש לנו עוד משהו לקרוא? רגע, סמוטריץ רצית לנמק הסתייגות. כמה זמן?

שלוש דקות. תודה.

קיבלת אישור מיושב ראש הסיעה, זה בסדר.

אצלנו מצייתים.

ראיתי את הציות שלך.

מצייתים או מצייצים?

יש ציוצים של יהודה ושומרון, שרק אליהם זה מגיע. מותר לקרוא לחבר כנסת להגיש הסתייגויות.

אני אעשה את זה קצר: - -

עוד פעם הם מדברים שם ביניהם? אני לא ראיתי דבר כזה. אתם יוצרים מצב שלא יהיה נעים ואני אוציא את כולם. אני אשאיר רק את שגב, הוא יושב ראש הוועד? כן או לא? אז מה אני צריך את כולכם? מה אני צריך אתכם? שמעתי אתכם 20 שעות, יש יו"ר ועד, שכולם יצאו. תפסיקו עם הדיבורים האלה, זה מפריע. אי אפשר לקיים דיון. מה, אתה גם את זה מצלם? בחייך, הכל סגור באינטרנט.

אדוני היושב ראש, אני אומר מראש שאני מודע למורכבות פה ולחששות מלפתוח דברים, ויחד עם זה כן חשוב לי לנמק את ההסתייגות הזאת ולו לפרוטוקול, ואולי גם נצליח איך שהוא כן להעביר אותה אם יתפתחו דברים אחרים. ההסתייגות נוגעת לתיקון סעיף 29, ואני אומר את הדברים בעל-פה, לא צריך לקרוא עכשיו את כל התיקון: המנגנון שנמצא נכון לעכשיו בחוק הזה וקיים גם בחוק התאגיד זה ששר התקשורת ממנה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון שופט מחוזי בדימוס, שהוא בוחר לעצמו עוד שני חברי ועדת איתור, ושלושת חברי ועדת האיתור הללו ממנים את אותה מועצה ציבורית. אני מבין שאתמול היה דיון אבל השאלה אם צריך להתייעץ עם הנשיא או לא צריך להתייעץ עם הנשיא, בעיני זאת שאלה שולית. אם ממנים שופט מחוזי בדימוס, יש עניין להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון כי ממנים שופט אז צריך להכיר אותו.

אבל אני חושב שהנקודה המרכזית היא מה בכלל עושה כאן, בראש ועדת האיתור, שופט מחוזי בדימוס? מה לכהן בבית הקברות או מה עניין שמיטה להר סיני?

אז מה אתה מציע? שופט שלום?

רגע, חכה. לא, ממש לא. אני רוצה איש ציבור שמבין בתקשורת - -

אתה רוצה שופט של בית הדין האזורי ביהודה ושומרון? הוא בדימוס, מה אתה רוצה? אני עוזר לך, אני שואל אותך שאלות.

אני יודע לענות גם בלי השאלות שלך.

לא, אבל יש יהודה ושומרון שופט שהוא בדימוס שם?

ביטן, אתה מייצר לי מוטיבציות לבוא לכל הדיונים...

עכשיו אתה נזכר? בסוף?

אפשר להציע את נשיאת מועצת העיתונות, היא מבינה מצוין בתקשורת.

צריך להיות איש ציבור שמבין בתקשורת - -

הבנו.

דודי, תן לי רגע. - - איזה כישורים מביא אתו שופט מחוזי ממוצע בדימוס שקשורים לתקשורת? הוא למד משפטים, הוא לא מבין בארכיאולוגיה, הוא לא מבין בתקשורת, אין לו מושג איך בונים תמהיל של מועצה ציבורית שתוכל לנהל נכון גוף תקשורת. הוא לא מבין בתקציבים של תקשורת, הוא לא מבין בגיוון של תקשורת, הוא לא מבין באיך עושים תקשורת. אי אפשר לשים דחליל בראש ועדה. כשאתה רוצה למנות עכשיו מועצה לארכיאולוגים, אתה תיקח ארכיאולוג שמבין בארכיאולוגיה. קח איש ציבור שמבין בתקשורת, שכבר 10 שנים לא בתחום, שלא יהיה לו ניגוד עניינים. התפיסה הזאת ששופטים זה מולטי-טריינר או איך שקוראים לזה, הם מבינים בהכל. מולטי-טאלנט. איפה שלא תשים אותם, הם מבינים. אז וואלק, שופטים למדו משפטים. בדיני משפחה הם מבינים מצוין, דיני נזיקין הם מבינים. הם לא מבינים בתאגיד, הם לא מבינים בתקשורת.

לכן, הבקשה שלי – עכשיו, אני שאלתי, דיברתי, אמרו: חשוב שופט, שיהיה - -

שאלת אותי בסדר.

- - יש תפיסה כזאת ששופטים הם כמו מלאכים כאלה. אין להם קומבינות, אינטריגות - -

נו מה? אמרת דקה ואתה מדבר חמש דקות.

אמרתי שלוש דקות.

אתה רוצה לדבר בסוף?

לא, תן לי שניה לגמור את ההצעה. אני מציע פשוט להחליף – הרי יש שם נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת הכתובה והמשודרת. אני רוצה שהוא יעמוד בראש, בסדר? שר התקשורת ממנה נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת הכתובה והמשודרת או בתחום היצירה והטלוויזיה, מה שאתם כתבתם, בסדר? ממילא גם לא צריך התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון כי זה לא שופט, והוא יושב ראש הוועדה. הוא ימנה לעצמו עוד שני חברים שאחד מהם יהיה שופט ועליו הוא יתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון. אז יהיה שופט, מישהו שיפקח שחס וחלילה פועלים רק לפי כללי המינהל התקין. אין סיבה בעולם, שוב אני חוזר ואומר, זאת תפיסה עקומה לחלוטין, המחשבה ששופטים יכולים לגעת בהכל. רוצים לעשות משהו מקצועי? משהו נכון? תביאו בן אדם מהתחום, שמבין עניין, שהיה בעברו מנכ"ל משרד התקשורת, זה בכלל לא משנה, שהוא ימנה את המועצה הציבורית - -

טוב, הבנתי.

זה ממש כהן בבית קברות. אני רק מעיר שיש פה שני תיקונים: 20 ו-34ב אבל זה אותו רעיון.

אני מבקש התייחסות מסוימת עורך דין לוין לטענה של למה צריך שופט בראש? אמרת, בא נראה, אני לא מבין. שאלת? בא נראה, אולי הוא ייתן לך תשובה ותרד מהעניין. אולי לא ואולי כן. בבקשה.

קודם כל, הוועדה הזאת מורכבת משופט, וכמו שאמרת שני נציגי ציבור, בדיוק עם המומחיות שאתה רצית לראות בתוך ועדת איתור - -

הוא ממנה.

הוא ממנה אבל הוא ממנה לפי סעיף שקבוע בחוק מה הכשירות שצריכה להיות. האם אתה מטיל איזה שהוא ספק ביכולת של שופט לקבוע מיהו נציג ציבור שיש לו מעמד בתחום התקשורת?

הוא לא מבין בזה.

הוא מבין בזה - -

למה דווקא הוא? למה לא נציג תקשורת - -

סמוטריץ, תן בבקשה למשנה ליועץ המשפטי לענות. זה לא מקובל הדבר הזה. בא לא ניכנס לוויכוח פוליטי בעניין הזה, בסדר?

יש לי הסתייגות - -

מה אתה רוצה? שיהיה שופט של בית המשפט הבינלאומי?

אני רוצה שופט עליון.

רק רגע, תקבל את הזמן. לא ידעתי שאתה רצית לדבר.

מתוך מחשבה שוועדת האיתור צריכה לכלול אנשים עם הכישורים הנדרשים לבחור חברי מועצה שהכשירויות שלהם הן כאלה שמתאימות למועצה של שידור ציבורי, האיזון הנכון שנקבע פה – אגב, הוא לא נקבע בחוק הזה, הוא נקבע בחוק הקודם, שיש שלושה ומתוכם שניים שהם בעלי המומחיות - -

אתה אומר שהשלושה קובעים את העשרה, ומי שקובע את השניים זה האחד שנבחר, שופט. אז זה בערך מה שאתה רוצה, כמעט פלוס מינוס.

- - -

אדוני היושב ראש, הוא רוצה הפוך, שבראש ועדת האיתור יעמוד נציג ציבור ולא שופט.

- - - תוקעים בכל מקום שופט.

הבנו שהוא לא מבין אבל תן לי רגע לענות לך. שתי בעיות: הרי מישהו צריך לבחור את השלושה כולל השופט, מישהו צריך לבחור אותם. אם לא יבחרו אותם אז אף אחד לא ימנה את השלושה, נכון? בגלל שצריכים לבחור אז קבעו מנגנון שהוא הגיוני: אמרו ששר התקשורת ימנה את השופט בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, אז קודם כל בוחרים את האחד ואחר כך, האחד הזה בוחר את השניים. אם השר היה בוחר את כל השלושה אז היית אומר שהוא בחר משיקולים פוליטיים אבל רגע - -

- - -

רגע, חכה. זה הגיוני ביותר וסביר מאוד. דבר שני, אני לא מדבר כרגע האם צריך שופט או לא, זה עניין אחר. במקרה הזה, בגלל שיש פה איזה תהליך שבוחרים אחד והוא בוחר שניים והשלושה בוחרים עשרה, זה נשמע תהליך הגיוני עם תנאי כשירות. הבעיה האחרת שיש לנו, ואמרתי את זה, הסברתי את זה גם לקיש והוא הסיר את ההתנגדות שלו במקרה הספציפי הזה. זו לא היתה בעיה ערכית האם צריך או לא צריך, ובהרבה חוקים אנחנו כבר לא מכניסים, אתה יודע את זה אבל פה נוצרה סיטואציה שיש חוק תאגיד עם הנהלה מסודרת בדיוק שנבחרו באותה שיטה, ועכשיו אנחנו עשינו - -

הנהלה או מועצה?

מועצה, סליחה. עכשיו אנחנו עשינו שינוי מבני עם תאגיד נוסף, והבקשה לאור הדיונים המשפטיים שהיו וגם לאור הדיונים המשפטיים שהולכים להיות, של לעשות תמונת ראי ולא לעשות שינויים בעניין הזה, וזה מה שהתקבל. אני מבקש ממך רק במקרה הזה, למרות הבעיה הערכית שאתה מציג ואולי בחלקה אני כן יכול להסכים לה, לעזוב את ההסתייגות בפעם הזאת על מנת לא ליצור בעיות משפטיות בשלבים הבאים שהולכים להיות. זה מה שאני מבקש.

עניינית זה נכון רק שאנחנו לא רוצים - -

אמרתי שיכול להיות שאפשר להתווכח על זה מבחינה ערכית אבל במקרה הספציפי הזה אין טעם להתעקש על זה.

אני רק אומר את זה כאמירה.

בסדר, הבנתי. אז אתה מוותר על ההסתייגות הזאת?

אם אתה מבקש...

חברת הכנסת שולי מועלם, את גם חוזרת בך מההסתייגות הזאת?

כן.

תראה, בסיטואציה הזאת אין לנו ברירה, תשאירו את זה. גם צריך לתת את הקרדיט פה ליועץ המשפטי לממשלה ולנציגיו, שאם זאת הדרך שהם אמרו ללכת בה, צריכים ללכת אתם על העניין הזה. אין פה משהו מהותי שבגללו אנחנו צריכים לא ללכת אתם.

הביאו את האוכל? אז אנחנו נשלים את זה חמש דקות ונלך לאכול?

אתי, בנוסף להצטרפות שלי להסתייגויות של פרי ויוסי יונה, יש לי הסתייגות מהותית שתמיד - -

שלא כתבת אותה? חדשה. אז תגיד אותה.

אני חושב בהסתייגות שלי שאני רוצה שהשופט יהיה שופט עליון ולא מחוזי.

אבל עשינו תמונת ראי - -

אבל גם את השינוי הזה אי אפשר להכניס.

עשינו תמונת ראי, אותו דבר עשו לפי ההמלצות. עזוב את זה.

הוא ביקש מכולם לרדת מההסתייגות הזאת.

בעניין הזה ביקשתי מכולם, תרד גם אתה. אין צורך.

אז הערה שאני מבקש שתגיד אותה בעניין המשרות: ה-100 משרות שהגילאים לא יהיו בין 40 ל-50 אלא - -

הם לא לגבי ה-100 משרות. הם 40 פלוס.

40 פלוס, אין הגבלה. בדיוק.

40 פלוס בתנאי שהם לא מקבלים קצבה או קצבת גישור.

גברתי, אני ירדתי מההסתייגות אבל אני מבקשת לדבר.

רשות דיבור.

זהו? רבותי, הפסקה עד 22:30.

(הישיבה נפסקה בשעה 22:07 ונתחדשה בשעה 22:40.)

רבותי, אפשר להכניס את האנשים.

תקריאי את סעיף 22.

"22. בסעיף 99 לחוק העיקרי, ההגדרות "הכונס הרשמי" ו"פקודת החברות" – יימחקו."

הלאה.

"23. בסעיף 125 לחוק העיקרי –

בפסקה (1), במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי ושל

תאגיד החדשות"";

בפסקה (3), במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי ושל

תאגיד החדשות"".

הלאה.

"24. בסעיף 127 לחוק העיקרי, במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי או של תאגיד החדשות"".

25. בסעיף 128 לחוק העיקרי, במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי ותאגיד החדשות".

26. בסעיף 135 לחוק העיקרי -

בפסקה (1)(ג), במקום ""תאגיד השידור הישראלי" - כהגדרתו בחוק השידור הציבורי" יבוא ""תאגיד החדשות", "תאגיד השידור הישראלי" - כהגדרתם בחוק השידור הציבורי;

בפסקה (8)(א), במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי, תאגיד החדשות"".

בסעיף 139 לחוק העיקרי, במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי ותאגיד החדשות"".

בסעיף 140 לחוק העיקרי, במקום ""תאגיד השידור הישראלי"" יבוא ""תאגיד השידור הישראלי, תאגיד החדשות"".

בסעיף 143(1)(א) לחוק העיקרי, אחרי "כהגדרתו" יבוא "או תאגיד החדשות כהגדרתו בחוק האמור בכל הנוגע לתוכן חדשותי או תוכן בענייני היום".

הלאה.

פה צריך להיכנס התיקון של חוק בתי המשפט.

איזה חוק?

- - -

רגע, בואו נסיים את ההקראה. מה זה תיקון עקיף ולמה צריך פה תיקון עקיף?

אדוני היושב ראש, אני מבקש לסעיף 30, סעיף 149 לחוק העיקרי בטל, אני רוצה לשאול למה מבטלים אותו? לא נתנו לזה הסברים בדברי ההסבר כי מה שעומד מאחורי ביטוי הגמישות שניתנה לחטיבת החדשות, לרכוש תכניות בענייני היום למשך שנתיים מה שהיה, למה החוק הזה משנה את המצב שהיה? אני מניח שהסעיף בחוק המקורי, אותו סעיף 149 שבוטל, נולד מכוח הצורך שהיה, והצעת החוק לא פותרת, להבנתי, את הצורך אלא מחמירה אותו.

המנכ"ל.

אני חושב שזה מקל בגלגלי התאגיד לטעמי, כדי שלא יתפקד כמו שצריך. זאת הפרשנות שלי.

בדיוק הפוך. כל הנושא של מיקור חוץ היה איזה מין אילוץ שנולד לפני שנה בערך בגלל העובדה שכאילו באו ואמרו: ייקח זמן עד שמתארגנים, בינתיים גם עברה שנה שלמה, עוד הרבה יותר ממה שהתכוונו בהתחלה, שיהיה פרק הזמן עד שהתאגיד יעלה, פעם אחת.

פעם שנייה – בפועל, מה שקרה זה שזה הפך להיות סוג של עובדי קבלן, של חצר אחורית. זאת אומרת, עשו עוד 40 תקנים של אנשים, עיתונאים וכל מיני מפיקים ש"אולפני הרצליה" לצורך העניין לוקחים אותם, על זה אתה משלם תקורה, על זה אתה משלם מע"מ, סתם, אני מדבר בהוצאות - -

אדון מנכ"ל משרד האוצר, אתם יכולים לשבת בחדר שלי ואפילו אעביר לכם שתייה.

עכשיו, כשאנחנו דיברנו על תכלית החקיקה, התוצאה הישירה של סעיף 149 זה הגדלת תקן כוח אדם מ-750 ל-790. ה-40 תקנים האלה זה בדיוק ההמרה של הדברים האלה.

זאת אומרת שבתאגיד הכללי זה כן נשאר וזה רק מתבטל בתאגיד החדשות?

לא, לא. זה מתבטל באופן כללי ההוראה הזאת. אבל שתבין, אנחנו מדברים פה על הפקה, לא על הפקות מקור - - - אלא על תכנית אולפן של "שש עם" ומוספים כאלה ואחרים, שזה מהיום למחר. זה בנוי על אולפן, וזה בנוי על שניים, שלושה תחקירנים או עוזרי הפקה, דברים מהסוג הזה, בדרך כלל מגיש או שני מגישים. זה כוח האדם. רוב כוח האדם הזה הוא עיתונאי - -

ההסבר לא מספק אותי אבל קיבלתי הסבר.

השאלה רק מה קורה עם ההתקשרויות שלא נעשו?

זהו, אז אפשר לשאול משהו? אנשי התאגיד, מר קובלנץ, הסעיף הזה, סעיף 149 שעכשיו אנחנו מבטלים אותו, מה המשמעות שלו על דברים שכבר היו או שיהיו כי אני לא יודעת אם שמעתם את המנכ"ל - -

ההתקשרות של 20 מיליון שקל - -

ה"אישו" שם, מעבר לתוספת תקנים שכמובן זה מבורך, להערכתנו, לתאגיד החדשות החדש, אם יקום, וכמובן אנחנו מתנגדים לזה, יהיה קושי עצום להפיק 4.5 שעות ביום, תכניות בענייני היום, כמו שהחוק קובע.

טוב, תודה.

למה לא נערכו עד היום?

נערכנו, מר פילבר, כמו שצריך. בגלל שהקופה הציבורית חשובה לנו אז שכרנו מתקנים במודיעין שהם המינימום האפשרי, וזו בדיוק הסיבה שנוסף הסעיף הזה של מיקור חוץ לשנתיים כדי לאפשר הפקה של תכניות נוספות בענייני היום.

כן, אבל יש הבדל בין לשכור אולפן, ואפשר לדון על זה מבחינה כלכלית לבין לשכור עובדים מבחוץ.

זה לא קשור, מר פילבר.

שאלה: אתה אומר שלשכור אולפן הם יכולים, ואתה אומר שהעניין על מיקור חוץ הוא רק העובדים? זה חשוב.

לא, הוא לא רוצה מיקור חוץ.

אבל אם ב"אולפני הרצליה" הוא צריך אולפן כדי לשדר תכנית, הוא יכול?

יש הסכמות לגבי מיקור חוץ.

משה, לפני שנכנסים לשאלה הגדולה, אם בכלל, של מיקור כי הבנתי שהיו הבנות. אני רוצה להבין, נשאלה פה שאלה: קודם כל, השאלה הראשונה באמת האם היו התקשרויות שבוצעו על ידכם?

בוודאי. התקשרויות טיפה מעל 20 מיליון שקלים שזה עניין אחד - -

ואפשר לבטל, לצמצם? משהו?

בוודאי שאפשר. אנחנו דאגנו למנגנון שנוכל בהתראה של חודש לבטל כל הפקה שאנחנו חתומים עליה. עדין יהיו כמה מיליונים טובים שילכו לטמיון. אנחנו מעריכים את זה בחמישה מיליון אבל העניין הנוסף: המיקור חוץ היה מאפשר באמת יצירת ארבע וחצי או חמש שעות של תכניות בענייני היום, שכרגע להבנתנו לתאגיד החדשות החדש מאוד מאוד לא - -

אלדד סליחה, אתה מסביר את זה לעצמך, אתה לא מסביר את זה לנו. אתה מדבר כמי ששוחה – אני רוצה להבין: בא נפרק את זה כי אתה אמרת כאן שלושה נושאים באמירה אחת. אמרנו קודם כל לעניין כמה שולם? אמרת שיש 20 מיליון שקל התקשרויות - -

שנתיים קדימה.

לא משנה, אני מנסה כדי שלא נמצא את עצמנו באיזה שהן בעיות ועוד תיקון על התיקון. אז דבר ראשון, יש התקשרויות בכ-20 מיליון שקל, יש חודש לצאת מתוך ההתקשרויות האלה, שזה יעלה כחמישה מיליון שקל קנס.

אני רוצה להבין: חמישה מיליון, במה הושקעו עד היום?

בהוצאות חד-פעמיות, פיילוטים וכו'.

בסדר, אני לא נכנס עכשיו, דבר שאפשר לבדוק אותו, אדוני המנכ"ל. דבר שני שאני רוצה לדעת – נקודה שנייה שאני רוצה להבין אותה היא העניין שהרי יש כאן המרה של הסעיף הזה. במה הוא הומר? אתה אומר ל-40 תקנים. יפה.

לא היינו בדיון הזה, להבנתנו 40 תקנים.

התוצאה היתה שכשאנחנו הגענו לסיכום עם האוצר בין היתר על הגדלת תקנים ובסוף זה הגיע למספר 40. אני לא אומר שהמספר 40 הוא אקוויוולנט לעניין הזה. זה בין היתר נועד לכסות את - -

ה-40 האלה, מבלי להתעמק עכשיו יתר על המידה, איפה ינוחו ה-40 האלה? האם הם ינוחו בתאגיד? האם הם ינוחו בתאגיד החדשות?

אנחנו מניחים שרובם יהיו בתאגיד החדשות, אנחנו כרגע עושים על זה עבודה אבל הבעיה המרכזית שהאולפנים שכרגע התאגיד שכר מאוד מאוד יתקשו לייצר ארבע וחצי שעות תכניות בענייני היום.

יפה, אוקי. אתה אומר שהנחת העבודה שלך שרוב ה-40 יהיו בתאגיד החדשות. אנחנו עולים עוד מדרגה ואומרים: אוקי, הרי הסעיף הזה היה אמור לתת תוצאות כאלה ואחרות - -

שלוש שעות יומיות.

יפה. איזו רצועה זו היתה אמורה להיות?

חמש עד שמונה.

ומה אמור היה להיות בחמש עד שמונה?

תכניות בענייני היום.

תכניות בענייני היום כמו המוסף, ברור.

הרבה יותר טובות.

"שש עם" כמשל, בסדר. עכשיו, יש לנו 40 תקנים ויש לנו אפשרות, לפחות כך הבנתי, לשכור אולפנים. אז למה אתה חושב שהם לא יוכלו לבצע את המשימה?

כי דבר ראשון, בסד הזמנים הזה, זה יהיה מאוד קשה. ובנוסף, האולפנים שהתקשרנו איתם סיפקו - כמות העובדים שעובדת שם היא הרבה מעבר ל-40 כי 40 הם בעיקר עיתונאים אבל זה לא כולל את הטכנאים, תאורנים, צלמים ועורכי וידאו. זה מה שהאולפן החיצוני מספק.

במיקור חוץ אפשר לשכור אולפנים? כרגע, לתאגיד החדשות.

מיקור חוץ זה בא ואומר שתוכן לא - - -

אתי, אביטל, בחוק - - - זה מיקור חוץ זה של תוכן. אם מחר בבוקר התאגיד צריך לקנות אולפן, זמן אולפן, הוא יכול?

ברור שהוא יכול.

להבנתי לא. להבנתי זמן אולפן זה גם אומר שהאולפן בא עם תאורן. מה זה?

ברור אבל זה הרבה יותר מ-40 תקנים.

תלוי, יש כמה סוגים של - -

- - -

יש אולפנים שלא יתנו לך לגעת בתאורה שלהם. מה זה?

פולקמן שתבין, כשאומרים לך שברשות השידור יש 1,000 איש ופה יש 750 איש ופתאום מתברר שיש לך עוד 200 במיקור חוץ טכנאים, תאורנים וכולי - -

- - -

- - -

הבנו את הבעיה. בואו נעשה דבר כזה: הרי בשבוע הראשון הם לא יוכלו להתחיל, יש לכם כבר הפקות מוכנות להתחיל ב-15?

בוודאי.

יש, אז אין בעיה אם ככה. אז מה הבעיה?

תכניות בענייני היום זה תכניות שמשודרות בחי.

וכל ההפקות האלה, קניתם אותן? אין לכם דבר שאתם עושים לבד?

כרגע שלוש שעות הן בהתקשרות חיצונית ושעה וחצי - -

בסדר רבותי, יש לי הצעה פילבר: הסעיף הזה יבוטל אבל לא מידית. אוקי? בואו נשאיר, ניתן שבועיים. אחרי שבועיים ימים, עד ה-30 לחודש.

יש רק דבר אחד שאדוני צריך לדעת: הסעיף הזה, הכסף שנחסך ממנו, בנינו עליו, זה חלק מהקליטה של האנשים הנוספים שקלטנו מרשות השידור כי - -

בסדר, מבטלים אותו אחרי שבועיים. מקובל. מקובל על חברי הוועדה?

אין לי בעיה רק מה זה נותן?

כי זה נותן שלב התארגנות בהתחלה, אני לא יודע מה יהיה. אי אפשר הכל לבטל.

ב-1 ביוני?

כן, ב-1 ביוני זה יתבטל.

למרות זאת אני עדין רוצה לומר, לפחות שייכתב בפרוטוקול: זה בסדר, זה לא יותר מיוד או לא יותר מפלסטר שאתה מניח על הפצע כי סליחה, המנכ"ל שי, העניין הוא כזה: יש כאן עניין שצריך לתת לו פתרון. מיקור חוץ, אני באופן אישי לא משתגע על מיקור חוץ כי זה לפי תפיסת העולם שלי, לא קשור עכשיו לכלום אבל אני אומר: אוקי, ביטלתם את זה, עכשיו צריך לתת לזה פתרון לטווח הארוך כי מה אומר - -

תראה, אני יכול להגיד לך מניסיוני בעבר: כשהייתי מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו "רשת" עברו תהליך שבו חלק מתכניות האקטואליה שהיו במיקור חוץ, הם החליטו שהם מתחילים לעשות את זה פנימה, ולעשות את זה באולפן פנימי. ואז מה שקרה זה שאתה רואה היום את כל תכניות הבוקר האלה עם אברי גלעד ועם אלה, שבעצם יושבים שני אנשים וכל מה שיש להם זה זמן אולפן והם מראיינים. הם מביאים כל מיני אנשים. מביאים חברי כנסת, מביאים מנכ"לים, מביאים שרים ומראיינים אותם.

אתה מספר לביטן על תכניות בוקר?

עכשיו, חלק מזה - -

פולקמן, אחרי שבניתי אותך אתה מעז לשרוף אותי פה?

לא, אני משבח אותך.

כל פעם שאני עולה על התאגיד או משהו, הוא עולה אחרי. פתאום מביאים אותו פרשן שלי לפני.

לכן, אני אבין את אלדד שיבוא ויגיד - -

למה יותר מדי? אנחנו נישאר פה עד ארבע בבוקר. רבותי, אמרנו - -

4 ביוני.

4 ביוני זה יותר משבועיים. בגלל שבועות, ה-4 ביוני ונגמור את הסיפור. קדימה, תמשיכי לקרוא את התוספת.

רגע, אביטל הזכירה פה שההתקשרויות בקשר להפקות המקומיות הן עם תאגיד השידור. צריך לוודא שעכשיו יועברו ההפקות האלה - -

בסדר, תכתבי את זה. את רוצה לכתוב את זה?

בוודאי.

אז תכתבו את זה.

קובלנץ, האם ההפקות החיצוניות של תכניות בענייני היום, מיקור החוץ, אני מניחה שההתקשרויות הן שלכם. האם זה מעורר בעיה למרות שמי שאחראי עכשיו להפקות של תכניות בענייני היום יהיה תאגיד החדשות ולא אתם? אביגדור? כי אם כן צריכים לעשות המחאת זכויות.

אני חושב שכיוון שאנחנו מדברים - -

מבחינה משפטית אין בעיה. הבעיה היא תפעולית.

ומה אתם עושים - -

נשלם קנס.

יש לך כאן בעיה שאתה עובר במתקני התאגיד, הם בנויים שם רק למהדורת חדשות.

צריך לקנות אולפן - - -

תראה, אין פה הרבה שכל. הרי בונים די מוגבל במה שהוא יכול להכיל.

הוא יכול לקחת במיקור חוץ אולפנים קיימים שיש בירושלים. החלטה שלו.

את רוממה?

אביגדור, היועמ"ש של רשות השידור, אני יכולה לכתוב שהביטול של הסעיף הזה ייכנס לתוקפו ב-4 ביוני? לא תהיה בעיה? אני רוצה לקבל ממנו תשובה ברורה.

את רוצה לפרוטוקול תשובה.

עורך דין דנן, אני רוצה לוודא רוצה לוודא האם דחיית התחילה של ביטול סעיף 149 ל-4 ביוני ייצור איזו שהיא בעיה מבחינת היחסים בין תאגיד השידור לבין תאגיד החדשות?

להבנתנו לא. עדין תהיה בעיה תפעולית לתאגיד החדשות לייצר ארבע וחצי שעות יומיות של אקטואליה וענייני היום.

מה-5 ליוני?

עד שנעבור למשכן הקבע.

בסדר אבל לפחות עד 4 ביוני - - - זה יותר טוב מכלום.

לשבועיים, שלושה של ההתחלה.

עד שתעברו לקבע זה בדצמבר. איפה אתם חיים?

אתם זורקים תאריכים לחלל האוויר...

רגע, יש עוד תוספת ועוד כמה סעיפים.

דוד, יש לי עוד שתי הערות ואתה חייב לתת לי או שאתה לא רוצה?

אתן לך מה שאתה רוצה אבל לא עכשיו. אתה נשאר אתי עד הסוף, לא?

אני עד הסוף המר...

רבותי, בואו תשלימו את התוספת רגע.

"הוספת תוספת ראשונה 31. לפני התוספת לחוק העיקרי יבוא: "תוספת ראשונה )סעיף 63(ב1))

1. בתוספת זו, "שעות צפיית שיא" - השעות שבין 18:00 ל־23:00, בכל יום. 2

2. תאגיד השידור הישראלי ישדר תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום שמעביר לו תאגיד החדשות בזמנים כמפורט להלן:

בשעות צפיית שיא - 180 דקות לפחות;

בשעות שאינן שעות צפיית שיא - 90 דקות לפחות."

"תיקון התוספת 32. בתוספת לחוק העיקרי –

בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת שנייה";

בסעיף 2(2), במקום הסיפה החל במילים "הפקות מקומיות" יבוא "הפקות מקומיות או תכניות ספורט";

סעיף 3 - בטל."

יש למישהו הערות? פרי, מה שבטל הוא אוהב אז עוד מעט הוא יעיר על זה.

יש עכשיו את הסעיפים הנוספים אדוני.

בסדר. אין הערות? תודה. אז סיימנו לקרוא. עכשיו יש כל מיני תוספות שדיברנו עליהן. בבקשה, תתחילו לקרוא.

אדוני, כיוון שהגיע היועץ המשפטי של האוצר רק לצורך ההצעה שלך לגבי מכרזים פנימיים, אז אולי כדאי לשמוע אותו.

אז איזה סעיף זה?

זה לא פנימי, בין משרדי.

לא, זה לא סעיף. זה דבר שאתה רוצה להוסיף.

יש שני דברים.

לא. אבל אפשר לעשות בצורה אחרת את מה שאתה ביקשת ולפתור את זה.

היו שתי בעיות. אתה לא היית פה. תקשיב – כל פעם אתה מצביע? מה הסיפור? לא הבנתי.

מאז שהוצאת אותי, לא - - -

אין צורך. אתה כל פעם מצביע. לא חייבים לדבר על כל דבר. עכשיו הבאנו את המנכ"לים. תן לנו להתענג על המנכ"לים טיפה, אחר כך, אם תרצה לדבר – דבר.

יש לנו כמה בעיות, המנכ"ל וגם היועצים המשפטיים, שאנחנו רוצים לסיים אותן. קודם כל, יש את הסעיף הזה שמדבר על המשרות שקולטים במשרדי הממשלה. שוחחנו על זה קצת בחוץ. בסעיף הזה אני רוצה להצהיר שבמקום 100 משרות, לתקן ל-150 משרות. זה פותר את הבעיה.

אני גם ביררתי אחר כך את הנתונים. נכון שקרוב ל-100 משרות יש לנו לעובדים מגיל 40 עד 50. אבל יש לנו קרוב ל-50 משרות של צעירים מתחת לגיל 40. זה פותר להם את הבעיה גם כן.

אדוני אמר ששוחחנו בחוץ. כרגע לחות, מבחינת התקנים, אין לי 50 תקנים פנויים. אני יכול לעשות best effort . אני לא הולך להקצות 50 תקנים חדשים. אני לא הולך להוסיף עכשיו תקנים חדשים.

50 תקנים זה לא מה שישבור אותך.

אני לא מוסיף. אני לא מוסיף תקנים.

אתה לא צריך להוסיף. במקום 100, אתה עושה 150. אין פה תוספת תקנים כי אני לא מכניס בחוק מספר, אתה רק מצהיר על זה. יש הבדל.

על 100 התחייבתי גם מול יו"ר ההסתדרות - - -

אז תתחייב בפנינו על עוד 50. מה הבעיה?

אני רוצה לדייק על מה אנחנו מתחייבים כדי שנבין גם את ההצהרה. על 100 אני מתחייב באופן ישיר. גם צבעתי אותם, נאלצתי לחפש - - -

אז תחפש עוד 50.

אני לא בטוח שאני יודע למצוא עוד 50 ולכן אני אומר שנעשה best effort ל-50 נוספים, כי גם את ה-100 האלה אני כרגע מתקשה למצוא ואני צריך לעמוד ב-100 כי זה המספר שנתתי.

אז אני מבקש שתעמוד ב-150.

אני אעשה best effort. אני אומר שאני אעשה best effort.

אני מבקש שתעמוד.

דבר נוסף, במקום חצי שנה, אני רוצה להקטין את זה ל-4 חודשים. בגלל שהוספתי 50 תקנים. אני הולך לקראתכם בנושא של החצי שנה. לא חצי שנה אלא 4 חודשים. דבר נוסף - - -

אני רק רוצה להגיד עוד דבר על התקנים. כשאנחנו מדברים על התקנים, המשרות האלה, זה רק לעובדים צעירים. רק להם, אנחנו לא נותנים - - -

אמרתי. יש לך 150 – אתה קולט את כל אלה מגיל 40 עד 50, זה בסביבות 100. כל היתרה - - -

לא 40 עד 50, אלא 40 פלוס.

זה 40 עד 50 כי מי שלא קיבל גמלה, שאין לו פנסיה. בגיל 50 יש לו. זה 4 עד 50.

ה-4 חודשים האלה שאדוני מדבר עליהם, זה לא קליטת העובדים, זו הצעה. זאת אומרת, עד שהם ייקלטו, יכול לקחת עוד.

4 חודשים תהיה קליטה.

קליטה, אי אפשר לדעתי.

למה אי אפשר 4 חודשים קליטה?

אתה לא נותן לו מספיק זמן לאתר משרות. היושב-ראש מבקש לשנות שה-4 חודשים - - -

קליטה. מה זה "הצעה"? אתה מציע לו - - -

- - -

די, מספיק כבר עם זה. מספיק כבר.

- - - מה אכפת לו מי הולך - - -

עוד פעם יש לכם מה להגיד. אני יודע שזו הפרנסה שלכם, אבל מנסים לפתור את הבעיות, אז מספיק כבר עם זה. די.

- - - הזקנים והמבוגרים, אין להם פתרון.

אני מבקש שתוציא אותם החוצה. תוציא אותו. לך, תעשה מה שאתה רוצה. תצאו.

אני רוצה להתייחס.

לא סיימתי את ההצעה. תצאו. אני לא רוצה. מספיק, נמאס לי כבר מהוויכוחים האלה. אי אפשר לסיים שום ויכוח פה.

4 חודשים, מקובל - - -

קליטה. לא הצעה.

אני מפסיק את הישיבה עד שמי שביקשנו ממנו לצאת יצא.

אני אומר לך שהמשרות האלה לא יהיו ככה. אתם תשנו אותן. אני אצא החוצה מתי שתגיד, אבל הוא - - - הוא ייתן את המשרות ושילך הביתה. יאללה. תפסיק לעשות עלינו את הפוזות האלה. מי שאתה שתגיד מי ילך לאן? אתה תיתן את המשרות וזה לא מעניין אותה מי ילך - - -

דבר נוסף. מה אמרת? שיהיה מועד - - -

- - - תקבע את תנאי הקליטה: בתנאים שתקבע ועדת השירות. תוך כמה זמן ועדת השירות תקבע את התנאים?

לא כתוב.

ביקשנו מוועדת השירות - - - לוחות זמנים. אם כן, אמרנו - - -

הכנסתם את זה בחוק. מה אתה רוצה ממני?

זה לא מה שכתוב.

אז אנחנו נתקן.

המועד לא צריך להיות - - -

- - - 4 חודשים קליטה - - - יעשו את זה ב-3.5 - - - לא מדתם? צריכים לשאול אותם? נו, באמת - - - הכול ישים. במקום שיעבוד על הנייר הזה, שיעבוד על הנייר הזה.

חייבתם את ועדת - - -

שיעברו על החוק, אם הם רוצים. היו"ר צודק - - -

דבר נוסף, המנכ"ל, אנחנו - - -

אדוני היו"ר - - - חודשיים שהוועדה תקבע את תנאי הקליטה - - -

שבועיים היא אומרת. לא יותר טוב?

שבועיים זה - - -

תעשי חודש.

תני להם עד חודשיים לקבוע - - -

חודש, חודש.

4 חודשים יש לך לקלוט ואף אחד לא - - - אי אפשר להתחיל לקלוט.

חודש פלוס 4 חודשים.

לא, לא. 4 חודשים הכול. תעשי חודש.

אתי, חודש פלוס שלושה.

תעשי חודש, לא שבועיים.

הוא לא מוכן לחודש מיום הקביעה.

חודש הם יקבען. 4 חודשים קליטה, כולל החודש הזה. זה הכול.

זאת אומרת, חודש פלוס שלושה.

דבר נוסף, למשך שנה אחת בלבד.

לצמצם את החלון - - -

תגיד, 4 חודשים של פטור ממכרז? בן אדם, אנחנו השתגענו.

אבל ה-6 חודשים זה מטיב העניין הזה - - -

אז מה אתה רוצה, שנעשה את זה 4 שנים כדי שתהיה להם הזדמנות 4 שנים? אנחנו מצפים שאתם תקיימו את זה כמו שצריך.

הוא אומר לך שאם תשאיר 6 חודשים, זה נותן יותר זמן לקליטה - - -

אני מודע לזה. אז בואו נעשה שנתיים.

לא.

שנתיים נותנות - - -

אני מעיף את הצעת היו"ר שאומרת אחד פלוס 3 ומאלצת גם את המדינה - - -

את כולם לעבוד. לפי השיטה, נעשה שנתיים.

- - - ואם לא, שיעברו על החוק.

לא אז לא. מה אני יכול לעשות?

עוד לא סיימתי את ההצעה. דבר נוסף, אנחנו נאפשר במשך שנה אחת לעובדים של רשות השידור ללכת למכרזים פנימיים. שנה אחת בלבד. אם הם טובים – יקבלו. אם לא טובים, לא יתקבלו.

לא פנימיים אל בין משרדיים.

אם הוא טוב, הוא ייכנס. אם הוא לא טוב – הוא לא ייכנס. מה הבעיה? יש ועדה, לא?

למה הוא ולא עובד מוסד לביטוח לאומי?

ככה. אני רוצה רק אותו בגלל הבעיה שנוצרה בעניין הזה. מה הבעיה?

עובד מוסד הוא לא עובד מדינה - - -

באמת, לעובד מוסד יש בעיה? באמת?

לא. המוסד לביטוח לאומי.

הכלת ופיטרת את כל עובדי המוסד? לקחת את הארגון ופיטרת אותם? מה אתה משווה בין דבר לבדר? איזה שטויות אלה? רבותי, זו הבקשה - - - במשך שנה, לא לכל החיים.

דבר אחרון – עובדי המוסד, תפטר את עובדי המוסד - - -

לא. המוסד לביטוח לאומי.

לא שמעתי. אז מה הוא אומר מוסד.

רגע, מדובר על כלל עובדי רשות השידור או רק העובדים - - -

לא. רק העובדים - - - גם מעל גיל 40. מה זה משנה 50? שנה אנחנו - - - 40 ומעלה.

אבל רק אלה שאין להם קצבת פרישה או קצבת גישור.

אדוני היו"ר, אפשר במוסד לקלוט - - -

אתה יודע מה, גם מי שיש לו קצבה. מה הבעיה ללכת למכרז? אם יתקבל – יתקבל, ואם לא, אז לא. מה הבעיה? שנה אחת.

אני אתן עדיפות לאנשים שמקבלים גם קצבה. להתעלל במדינה. מה קרה לך?

ביטן, מה פתאום? עדיף אנשים שאין להם.

בסדר, ניסיתי - - -

יש דבר נוסף, לא סיימתי – לפי החיוכים אני רואה שאתה אוהב את ההצעות האלה. אחרי שלושה חודשים מיום תחילת החוק - - -

- - -

אל תפריעו. סליחה, שי, תן לו לסיים את ההצעה ואחר כך נתחיל את - - - בסדר? בואו - - -

חוץ מאחד, גם לא יהיו פה דיונים רציניים. זאת ההצעה, אין דיונים רציניים על הדבר הזה. אם ח"כים רוצים להתייחס, בבקשה. אחרת אני אגמור את זה בשש בבוקר.

דבר נוסף, אחרי שלושה חודשים תתקיים ישיבת ועדת כלכלה שבה יהיה דיווח על אופן יישום ההסכם הזה.

בתוך שלושה חודשים יימסר לוועדת הכלכלה דיווח על מספר העובדים שנקלטו - - -

מנכ"ל משרד התקשורת, זה שלך. אחרי שלושה חדשים אתה צריך לדווח על התקדמות - - -

או תוספת - - -

אותם כללים, שי - - -

- - - אנחנו?

- - -

- - - איתן - - - כמו שצריך. מה הבעיה?

- - - נציב שירות המדינה יגיע - - -

שיזמין את מי שהוא רוצה. לדיווח שיזמין.

פרי, מה רצית להגיד? אנחנו בסוף, אם אפשר שהכול יהיה קצר, בסדר?

יהיה מאוד קצר. ישנם מספר עובדים בודדים ברשות השידור שעבדו עד 2007 כפרילנסרים. מ-2007 ועד היום, חסרים להם בין חודש לחודש וחצי להיות 10 שנים. מדובר בין 5 ל-7 ואולי 8 עובדים ואפשר לבקש בעניין הזה שתעשה להם ועדת חריגים.

מה זה נותן להם?

על מנת שיקבלו את המענקים. חסר להם חודש.

רבותי, אני מעלה את מה שאמרו עובדי רשות השידור ואני חושב - - - מדובר במעט אנשים - - -

אני מבקש, בנושאים של עובדים אנחנו סגורים מול יו"ר ההסתדרות, לא לפתוח חזיתות חדשות. יש סיכום, אנו עומדים בסיכום, אחרת המדינה גם תפתח. עשינו את הדיון הזה להגיע להסכמים - - -

אתה יודע על אילו עובדים מדובר. עזוב, זה סתם עושה - - -

- - -

מה זה העובדים – אם הייתה בעיה רצינית, אין בעיה. צודק המנכ"ל, אנחנו לא עושים עכשיו משא ומתן מחודש.

אני רוצה להשבית שמחות. אדוני היושב-ראש, אני תומך לגמרי בהצעה שלך, אלא כפי שהיא הוצגה, ראיתי בעיני, אתם מכירים את ההוא שהולך ברחוב ונתקל בחבל לבן והוא מתחיל להתגלגל – כך ההצעה. אתה בא ממקום טוב.

שום דבר ממה שהצגת כאן או הצעת, בכנות גמורה, ואנחנו חברי הכנסת – אני רוצה לדבר בשם כולם – אם לא כולם, אני מניח שרובנו תומכים בזה. אם לא יהיו כלים שהם כמו חרב דמוקלס שמאיימת על המערכת, זה לא יקרה. אין סרט כזה שיודע לקלוט היום בשירות הציבורי מישהו בוודאי במכרז. ונניח שהקשיבו לך – חברים, אתם לא מבינים כל מה שאנחנו עושים - - -

בלי מכרז.

- - - פטור ממכרז.

זה פטור ממכרז.

כן, בוודאי.

שי, אני נראה לך - - -

חדש.

מה שעשינו פה, התהליך הזה שנעשה פה, זה תהליך ייחודי. לא עשו אותו אף פעם, נכון? או שאני טועה.

גם באופן ייחודי הם יטרפדו את זה. כשאתה מגיע לאוצר, מלמדים אותך כמה כללים, אחד מהם הוא מלאכת הטרפוד. זה חלק מתהליכי הקבלה.

קורס בטרפוד.

אני לומד.

אתה צעיר, אתה כבר יכול לפתוח פקולטה.

הוא רב טרפד.

וסרצוג, רב טרפד נהיית.

מה אתה מציע במקום? תגיד מה אתה רוצה.

אמרתי בקצרה את העניין. יש פה שתי רמות – סליחה, חברים, אנחנו נסגור לך את הרדיו החרדי.

הוא כבר עובד.

גואטה, זה סתם מפריע. מקסימום ניקח את "קול ברמה".

קם את מי שאתה רוצה, ביטן.

אתה רוצה שהקואליציה תיפול?

תאמין לי, אתה תאגיד בפני עצמך, ביטן. אתה כבר תאגיד לבד. הבעיה שהעלויות שלך עם הפלאפל - - -

שלי? בתקציב הבאתי פלאפל לאכול, הלך אכל 70 כדורים, אני חושב. 70. פריג' ספר לו אחד-אחד. בסוף הוא נכנס לתקציב ואמר לי: תשמע, כואבת לי קצת הבטן, אני רוצה הפסקה קטנה. פריג' יחליף אותי קצת. כמה פלאפלים אתה יכול לאכול, תגיד לי? ריבונו של עולם.

לא ספרתי. אמרתי לפריג': תקשיב, אכלתי עכשיו 70 כדורים, תעשה לי טובה, תתקזז אתי. נעלמתי לו לשעה וחצי. בגלל זה הוא התעצבן - - -

70 באמת?

70 גן. מה זה באמת.

תעזוב אותו, אילו שטויות.

רגע, ואיזה פלאפל הביאו, מזה קרש. הכדור קרש. מילא אם היה פלאפל טעים, אני מבין. אמרתי לו: איך אכלת את זה? אמר לי: יש לי ברירה? כאני רעב – אני רעב.

לזכותך יאמר שבזמני התקציב הבאת לפה אוכל טוב.

אדוני השף, אני יכול להציע?

כן, כן. אני לא שף. אני אוכל, אנין טעם.

ברשותך, אני רוצה להגיד שכל עוד הם לא נקלטו בעבודה, מישהו צריך לשלם להם שכר.

זה לא ילך.

אם לא ישולם להם שכר, יקרה אחד מהשניים: או שהאוצר - - -

הם מקבלים פיצויים ואבטלה ל-4 חודשים.

ומה עם הודעה מוקדמת? יכול להיות שיש להם בהסכם הודעה מוקדמת.

האנשים האלה מסיימים את עבודתם, הם אמורים להיקלט בעבודה.

ואם הם לא ירצו?

אם לא ירצו, זה משהו אחר.

אז מה זה - - -

רגע, ברשותך. הטרפדן הוא פה מולנו, אתה לא חייב לקחת את התפקיד.

לא - - -

זה כן. זה כמו בחוקים שאתה - - -

אבל אין תרחיש כזה. שכר על מה? קולטים עובדים ומשלמים שכר לעובד שלא עובד?

אנחנו אומרים שנתנו מענה לאיקס אנשים, נכון? עכשיו, אנחנו רוצים לתת מענה לקבוצה שלא הצלחנו לקלוט לתוך המערכת והם כ-100. דרך אגב, אין סרט כזה. תקשיב טוב מה יקרה, פולקמן, ותרשום את זה פה: יציעו להם את העבודות הכי מבוזות. הוא ילך ויאוורר אותם עם העכבישים.

זה לא נכון.

הוא אומר שזה לא נכון. שיצהיר לפרוטוקול מה הוא יעשה עם ה-100. מה הבעיה?

תסלחו לי, אף אחד לא יפריע לי. אני אומר את הדברים גם אם אני מדבר שטויות, ולצערי אני לא מדבר שטויות. זה מה שיהיה כי כשרוצים לסיים את החוק, כולנו מוכנים להתכנס סביב עניין וחוזרים על העניין הזה ובסופו של עניין הם ירדפו אחרי הרוח.

אם אנחנו רוצים לעזור להם, אז בואו נעשה את זה כמו שצריך. ואם אני אומר משהו שאיננו כמו שצריך, יתקנו אותי בעלי המקצוע כדי לוודא שזה כמו שצריך, כי יציעו להם את ההצעות הכי מבזות, את ההצעות שאף אחד מהם לא יקבל כי בסוף, אתה יודע, אף אחד לא הולך להתבזות.

אני רוצה שיהיה פה סיפור דרך שאני יודע בדיוק את לוח הזמנים. גם אם תלך חודש לפה או חודש לשם, אני - - - את המעקב. אבל אני רוצה לדעת שגם האוצר, המערכת הממשלתית, יוצאים מגדרם כדי לתת - - - אם לא יהיה שוט, לא יקרה.

הנושא של ה-100 תקנים - - -

מי ניסח את זה, גואטה? הניסוח הזה לא מקובל, גואטה. אני לא יודע מי ניסח – זה לא מקובל.

עוד לא קראת את זה בכלל.

הם יעברו על זה. המנסחת היא היועצת המשפטית, לא מישהו אחר. תכף אנחנו נגיד מה.

כתבנו את זה בערבית, שתתרגם את זה לעברית.

יש כאן עקרונות שלא קובעים - - -

לא קובעים. יש לנו את הנושא של "רקע". נלביש את זה - - -

העיקר שהבנת מה אני רוצה.

לא הבנתי. אני לא מבין כלום אצלך.

איתן, מה ההצעה? לשלם להם משכורת? זו הצעה בלתי אפשרית.

אני רוצה מנוף. אל תיתן להם משכורת, בסדר? תן לי מנוף שאם אחרי זמן הם לא נקלטים – משהו. אם לא, את יודע דוד, אנחנו עושים פה מעשה שלא יעשה, חושבים שאנחנו נותנים להם מענה - - -

אני אגיד לך מה המנוף - - -

עכשיו שנתיים מעבירים חוק ומעבירים חוק. נתנו פה לוחות זמנים - - -

המנוף לא נמצא בידיים שלנו ולא בחוק. המנוף צריך להיות בידי ההסתדרות. אני מבין שייחתם פה הסכם עם ההסתדרות, נכון? ההסתדרות יכולה להשבית את המדינה בגלל זה - - -

לא רואים אותם במשקפת 20 על - - -

מה זה "לא רואים אותם במשקפת"? המנוף הוא בידי ההסתדרות, לא בידינו.

- - - הוא לא מפסיק להשבית את המשק - - -

עזבו את הבחירות כרגע. אז תהיה שלי יחימוביץ, יהיה לה מנוף.

אני לא מדבר אתך פוליטיקה - - -

המנוף בידי ההסתדרות, לא בידינו.

אבל בכל זאת, שבמשרד האוצר יסמנו איזו דרך - - -

אז הנה, מוכנים. אבל כל אחד רוצה להתייחס, אז מה את רוצה?

בסדר, בואו נשמע אותו.

הנושא של המשרות, חבר הכנסת כבל, ידידי היקר - - -

זו התחלה - - - ידידי היקר.

לא להגיד "ידידי היקר"?

אל תגיד. "ידידי" – זה כבר אתה הולך להכניס - - -

הגענו בסוף ל-12 בלילה. כל אחד - - - אני מבקש, כולל מהח"כים – לא מאיתן, לא בגלל שדיברת עכשיו, איתן – אני רוצה שאנשים ידברו בקיצור נמרץ. שייכנסו וידברו מהר ויציגו את הדברים בצורה יותר מהירה וותר קצה כי אחרת נישאר פה עד 06:00 בבוקר, כמו שאני רואה את זה.

הזמן קצר והמלאכה מרובה.

אני אתייחס מאוד מהר ומאוד קצר. ה-100 משרות האלה - - -

150.

ה-100 משרות שדיברנו עליהן עם ההסתדרות, זה לא נעשה כאן בפעם הראשונה ולא עכשיו אמרנו שנייצר איזה 100 משרות פה בוועדה. היה משא ומתן ארוך עם ההסתדרות, משה שגב גם היה נוכח בו, שם היו מספר התחייבויות: ראשית, ייצבעו משרות גם ברשות המיסים וגם באגף הגבייה של משרד המשפטים. אלה משרות של גבייה, לא משרות של ניקיון, לא משרות שגדלים עליהן עכבישים, אלה לא משרות בזויות.

שנית, גם במשרד הבריאות ייצבעו בין 40 ל-50 משרות. גם שם נאמר במפורש שלא יהיו משרות הניקיון או משרות נמוכות, אלא מדובר במשרות של רכש, לוגיסטיקה וכל מה שקשור למינהלה. אלה המשרות שסוכם עליהן עם יו"ר ההסתדרות.

יש לכם כבר משרות צבועות?

חלק מהמשרות פה צבועות, בוודאי. ברשות המיסים יש לנו כבר צביעה של חלק מהדברים, עם משרד המשפטים נעבוד ונצבע את היתר. אגף תקציבים אישר צביעה של הדברים יחד עם הנציבות. בסופו של דבר - - -

ההסכם היה עם ההסתדרות לפני חודש או חודשיים. עד לרגע זה לא הגיע - - -

לא היה לפני חודש וחודשיים - - -

- - -

רק ההסתדרות יכולה ליישם את ההסכם הזה. אתה יודע את זה.

אם היה לפני כשבועיים - - -

החוק יעבור ביום רביעי, למה אין טיוטה חתומה?

יש פה עקרונות שלא כתובים בחוק, עם כל הכבוד. יש רדיו, יודעים מה זה רדיו. אתם כבר רוצים לנהל את המדינה עם הרדיו הזה? לא הבנתי את העניין.

ביטן, עוד לא קראת את - - - מה קרה לכם? השתגעתם?

רדיו זה רדיו.

יושבים פה כולם, מדברים פה יומיים ואנחנו לא מדברים מילה. מה קרה?

מה קרה?

עוד לא הגשנו נייר, לפני דקה - - -

הגשתם לנו אותו.

- - - קניתם את המדינה? מה הסיפור הזה?

לא - - -

מה זה "לא"? לא קראת את הנייר. תקרא את הנייר ותסביר לנו מה לא מובן. מה, אנחנו מטומטמים?

גואטה, החלטת לצעוק הערה? בסדר, תצעק עד מחר.

זה כבר מוצה. אנחנו יומיים יושבים פה בשקט.

אז מה? כתוב באיזה מקום שצריכים לקבל רדיו? אני לא מבין את העניין. מה בדיוק הבעיה? לא הבנתי.

עוד לא קראת את הנייר - - -

קראתי דווקא. עברתי עליו. למה אתה אומר?

אז איפה הבעיה? תסביר לי.

הבעיות קיימות. אני לא עובר עכשיו לרדיו החרדי. לא עובר כרגע, רק בסוף אעבור. אמרתי לכם את זה. זה שהבאתם נייר שכתב אותו מישהו – שיהיה בריא המישהו הזה. גם אני יודע לצעוק, לא רק אתה.

אין בעיה.

אני מציעה, ברשותך, חבר הכנסת גואטה, שאנחנו נצלם את המסמך ונעביר אותו גם לנציגי הממשלה כדי שהם - - -

עם כל הכבוד, מי שמנסח, יכול להציג הצעת ניסוח - - -

תגיד לי אם זה לא מתאים או כן מתאים - - -

לא רוצה להגיד כלום. אתם יכולים להציע ניסוח, זה הכול.

זו הצעה - - -

יפה מאוד, יפה מאוד. מה אתה צועק? לא הבנתי עכשיו. מה אתה צועק?

לא. כי זה לא - - -

אתה יכול לצעוק עד מחר, בסדר?

אני אצעק גם עד מחר.

אז תצעק עד מחר. נו, באמת.

וגם מחר.

וגם מחר וגם מחרתיים.

אין שום בעיה.

כמו שציינתי קודם, נבחרו 100 משרות, צבענו את חלקן, חלקן עוד ייצבעו בהמשך.

ההצעה שאמרתי מקובלת עליך? מקובלת על גורמי המקצוע?

מה שאמרת – כן. אני רק רוצה לשמוע לגבי המכרזים הבין משרדיים מאסי.

הסעיף במתכונתו הקיימת, מלבד העובדה שהוא לא מתייחס למספר, הוא מתייחס אך ורק למתן פטור ממכרז לעובדים ותיקים, היינו עובדים מעל גיל 40 שאין להם פנסיית גישור או פנסיה תקציבית. להרחיב את זה לעובדים מתחת לגיל 40, זה כבר משנה גם את ההצדקה לפטור וגם את - - -

- - -

דיבר על הרחבת הפטור לעוד 50 - - -

סעיף 98(י) חל רק על - - - של רשות השידור כהגדרתו בחוק המוצע. בנוסף לכך, חבר כנסת - - - הוא דיבר - - -

מתן פטור לעובדים מתחת לגיל 40 משנה את ההצדקה - - -

הוא לא דיבר על מתן פטור לעובדים מתחת לגיל 40. אני שאלתי במפורש.

אמרתי שאנחנו מעלים את זה ל-150. כן, כן. מה הבעיה עם זה, לא הבנתי.

הרחבת בסיס הפטור - - -

אבל לגבי אותו סוג של עובדים, לא?

היא שאלה שלוש פעמים אם מתייחס לאותו סוג של עובדים ואתה ענית - - -

לא. אבל אמרתי צעירים. אמרתי: כולל צעירים.

שינוי בסיס הפטור וביטול התנאי של גיל 40 משנה את ההצדקה למתן הפטור.

לא משנה. אנחנו קובעים את זה בחוק. לא משנה כלום.

בוודאי שכן מכיוון שההצדקה - - -

תסלח לי, עם כל הכבוד לך, אם אנחנו קובעים בחוק שיש פטור, אז יש פטור. מה זה "הצדקה"? על מה אתה מדבר אתי "הצדקה"? באמת.

ההצדקה במתן הפטור - - -

אין שום הצדקה. סגרתם את רשות השידור במכה אחת, זאת ההצדקה. מה, צריך הצדקה מיוחדת לזה? בחייך.

זה לא נכון שסגרנו - - -

לא משנה. סגרתם. למה, האוצר לא היה אז? אתה חושב שאתה האוצר לדורי דורותיו? אז גם היה אוצר וגם הוא היה בעניין. שר האוצר אז היה לפיד, אם לא אכפת לך.

- - -

אם זו הטענה שלך, אז היא לא מקובלת. עזוב אותי מזה. תנסחי את זה ככה וזהו. שיטענו - - -

- - - גנבתם לרשות השידור - - - 5 מיליארד שקל - - -

הנה, עוד פעם הוא בא. לא ראיתי דבר כזה. איך הוא נכנס עוד פעם? כמה אני יכול להוציא בן אדם? כמה? אל תתנו לאף להיכנס יותר. מספיק.

לא רוצה לצאת. לא רוצה.

בסוף הגענו לזה שצריך להתנהג בצורה כזאת.

אני אהרוס את הוועדה הזאת. לא תהיה פה ועדה. אף אחד לא יוציא אותי, זוז מפה. אתם רוצים ככה? לא תהיה פה ועדה. אתם אל תשחקו אתי, אף אחד לא - - -

שגב, תקשיב טוב, כל עובדי רשות השידור שיצאו עכשיו, כולל אותך, אם אתה לא מסוגל – אתה מכניס אותו, אתה לא מסוגל - - - שייצאו. זה הכול. כולם שיצאו, כל עובדי רשות השידור. לא רוצה לראות אחד. זה הכול.

מה זה קשור אליו?

מה זה קשור אליו? אלה אנשים שהוא מביא. מספיק. אל תגיד לי מה זה קשור. מספיק. כמה אפשר להוציא ולהכניס? לא רוצה לראות יותר. זהו, נגמר.

- - - של הרכוש שלנו - - -

זה הכול.

די, חברים, חברים, הוא יכול להיות אבא שלכם.

אני לא יודעת מה לנסח עכשיו. אני לא מבינה את ההצעה שלך.

מה לא מבינה?

שאלתי אותך - - -

קודם כל, הם קולטים את בני ה-40 עד 50 ואחר כך מתחילים עם צעירים. לגבי כולם יש פטור. זה הכול. פשוט מאוד.

הסעיף הזה שמדבר על חודש פלוס שלושה - - -

הוא חל גם על אלה.

רק לגבי אלה. זה הסעיף - - -

לא. גם לגבי מה שאמרתי.

אז אני לא יודעת מי האחרים.

אני אסביר את זה עוד פעם – לא לתת לו להיכנס יותר בבקשה, בסדר? זה הכול. אם אתם לא מסוגלים למנוע מהחבר שלכם מלהתנהג ככה, אז אין טעם שגם אתם תישארו פה, עם כל הכבוד.

- - - מה נראה לך? אני יכול - - -

לא יודע. לא נרה. אז מה נראה לך? שאני אזמין פה משטרה לכנסת? איזה מין דבר זה? כמה פעמים הוצאתי אותו והכנסתי אותו? הלכתי אתו בדרך הכי טובה שאפשר. מספיק.

נראה לך שאני יכול לרסן?

לא יודע. אז אל תביא אחד כזה. אני מאוד מצטער, עם כל הכבוד לך, אל תביא. זה הכול. אל תביא אותו אתך.

אני לא מביא. תשאל מי נ ותן את האישורים. סליחה, מה אתם באים אלי?

אמרנו דבר פשוט. נגדיל את זה ל-150 משרות. בשלב א' הם יקלטו, קודם כל, את אלה מגיל 40 פלוס, כמו שדיברנו. בשלב ב', אם יישארו בתוך ה-150, אז הם יקלטו פחות מגיל 40 - - -

אומר אסי - - -

אני אחזור על הטיעון שלי בכל זאת. ההצדקה - - -

היושב-ראש אמר שהטיעון שלו היה - - -

תן לי להשלים - - -

לא. הטענה שלך שאין בסיס לפטור לא מתקבלת כי החוק יאמר שיש פטור. אז איזו מין טענה זאת?

ביטן, תן לו להשלים את הטיעון.

- - - אם יתנו לי להשלים אותו. אם לא, אז אפשר גם - - -

הכול אפשר.

אפשר גם לא לשמוע אותי. ההצדקה לבסיס הפטור, גם היא בעייתית ברמה המשפטית. זו הפעם הראשונה שאנחנו קובעים בחקיקה ראשית הכנסה של עובדים שאינם עובדי מדינה. שהתפקידים שלהם לא עברו לשירות המדינה, קולטים אותם במדינה. למיטב ידיעתי זה לא נעשה אף פעם.

נכון. אמרנו שלא נעשה. הגיע הזמן.

הרציונל להצדקה לפטור הזה הוא שמדובר באנשים שיהיה להם קושי להשתלב בשוק העבודה. לאנשים מתחת לגיל 40 יש קושי להגיד שיש להם קושי להשתלב בשוק העבודה. זה לא כל-כך מתיישב. הרציונל לא מתיישב עם העניין הזה.

לא יודע אם זה נכון או לא.

לכן, גם אם מישהו בן 40 - - -

אתה מכיר את הטיעון - - -

מכיר, נו אז מה?

אני מסכים אתך - - -

גם למישהו בן 40 לא בטוח שהרציונל הזה מתקיים. כשאנחנו ממשיכים הלאה, אנחנו הרי לא מתכוונים לציין את המספרים בחקיקה, והחקיקה שלך מחייבת לציין את המספרים - - -

אז אתה רוצה שנגדיר? אני אגדיר לך את זה.

היא מחייבת - -

אני אגדיר לך.

- - להגדיר פטור ממכרז שמוגדר בשני שלבים - -

אני אנסח לך את זה.

- - בשלב הראשון, ה-100 עובדים שמעל גיל 40.

בני 40 ומעלה.

בשלב השני, הוא מתחת לגיל 40 ולכן יש עם זה בעיה כפולה.

אין עם זה שום בעיה, תסלח לי. עם כל הכבוד לך, אין בזה שום בעיה.

אבל אי אפשר לעשות את זה בלי פטור בחקיקה.

אפשר לעשות את זה ועוד איך.

להגדיל את המספר ל-150 - - -

רגע, רגע.

יש בעיה לנשים בגילאים האלה.

לי יש בעיה רק בדבר אחד. אין לי בעיה עם - - - אני שם את הבעיה המשפטית הזו בצד, יש בעיה אחרת. אני לא יכול שבחקיקה יופיע גם מתחת לגיל 40 מסיבה פשוטה: גם מעל גיל 40 זה יכול ליצור השלכות רוחב כי זו פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה בחקיקה. אני לא פותח מתחת לגיל 40 קבוצה כזאת בחקיקה.

אב ל דיברנו. על מה 150? אני לא צריך 150.

אז אני אומר לך שלא בחקיקה. נעשה בהסדר - - -

לא, לא. עזוב. הוא צודק. לא צריך כלום.

אתה לא יכול לעשות פטור ממכרז שלא בחקיקה - -

אז לא צריך שום דבר.

- - מתחת לגיל 40. זה לא יחזיק - - -

בשביל מה הבאת אותו? כדי שיגיד מה אי אפשר? אני לא צריך אותו שיגיד לי מה אי אפשר.

אבל אני לא צריך עכשיו לייצר לי השלכות רוחב - - -

נושא של השלכות רוחב לא מעניין אותי פה כי אין לך מקרה שסגרת - - -

היום אין מקרה.

אם מחר אתה תסגור - - -

- - - מה אני אעשה על העובדים של תע"ש שיוצאים החוצה? סגרנו את תע"ש, תע"ש הולכת להפרטה, מה עושים עם - - -

יכול להיות שצריך להתעסק גם בזה באיזשהו שלב. למה לא?

אז יש לזה השלכות. אני לא יכול להיכנס לזה, ביטן. אי אפשר לעשות כזה דבר.

אי אפשר להיכנס. גם אנחנו לא יכולים להיכנס.

אני אתייחס להצעה השנייה. גם ההצעה עצמה - - -

טוב. אתה יודע מה, לא מעניין אותי מה אתם יכולים או לא יכולים. אני מבקש שתנסחי את הסעיף הזה כפי שאנחנו מדברים. ככה אני רוצה עכשיו, בסדר? זה הכול. תהיו נגד. מי שרוצה להיות נגד, שלא יעבור פה. אני לא מוכן לזה. מספיק. נמאס לי כבר מהעניין הזה.

החוק אומר דבר מאוד פשוט – איפה הניסוח? אם אתם רוצים, אני אעזור לכם קצת בזה.

הנה, תקרא - - -

הנוסח אומר ככה: נציב שירות המדינה יקלוט - -

יציע.

יציע. כתוב יקלוט.

- - יקלוט עובדים ותיקים של רשות השידור.

הוא לא חייב לקלוט כי הוא לא חייב לרצות להיקלט.

שנייה רגע. יציע – לא. אמרנו יקלוט. יציע ויקלוט.

העובד יכול לסרב.

יציע. לא, אבל הוא חייב גם לקלוט אותו אם הוא מסכים.

אם הוא מסכים. אבל הוא - - -

אוקיי, אז נתקן את זה.

אפילו אם הוא מציע, נוכל לקלוט אותו. זו המשמעות - - - הוא לא רוצה.

אבל אם אתה לא כותב "לקלוט", אז הוא רק נותן הצעה.

יציע ויקלוט - - -

הוא רק נותן הצעה.

והיה והסכים, יקלוט.

כמובן. הוא יבדוק. הקליטה בכפוף להסכמה, אין בעיה. לא אמרנו שיקלוט אותו בכוח.

הציע, והיה והסכים – יקלוט.

נציב שרות המדינה יקלוט – עזבו עכשיו "יציע" ו"יקלוט", תנסחו את זה – עובדים ותיקים שעובדים בתקופה שמיום התחילה - - -

עובדים ותיקים – שים לב שיש כאן - - -

נתקן.

עובדים ותיקים – הרי לא כתבנו מספר – עד תום 4 חודשים - - - משרות קיימות - - -. מה זה עובדים ותיקים? עובד ותיק ברשות השידור – הרי זו רק הצעה. הוא צריך להציע כדי לקלוט.

יש לך לפני כן את ועדת השירות - - -

עובד ותיק של רשות השידור. עובד רשות השידור כאמור בסעיף - - - שמלאו לו ביום התחילה 40 שנים והוא אינו זכאי עם פרישתו - - - לקצבה לפי חוק גמלאות. ובנוסף – אני רוצה להגיד למה זה לא תקדים: הוא צריך להציע. אם הוא לא מציע, מה זה משנה באיזה גיל הוא?

- - - אתה רוצה להגיד שפונים לאלה שבגיל - - -

כן, זה מה שאני רוצה. קודם כל פונים לגיל 40. הוא מציע. הוא צריך קודם כל להציע. אם יש לו עוד משרות, אז הוא יכול להציע. מה התקדים פה? אני לא מבין את הייעוץ המשפטי פה. רק הוא יכול להציע. אם הוא לא מציע, אז אין קליטה בכלל כי אין הצעה. אז מה בדיוק הבעיה?

הצעת לשנות את הנוסף קודם כל שיש חובת קליטה, לא חובת הצעה.

לא. הוא יציע. אם הוא הציע והעובד הסכים – אז הוא קולט. אם הוא לא מציע אז אין כלום.

אם אתה מחייב אותו בחוק, אז הוא לא יכול שלא להציע. או שמחייבים אותו בחוק או שהוא יכול לא להציע, אז בשביל מה - - -

לא. הוא צריך להציע אם יש לו משרה, לא אם אין לו משרה. אם אין לו משרה, אז הוא לא מציע כלום, נכון?

ה-100 - - -

למה אי אפשר עם האוצר ללכת לקראת? פעם אחת מבקשים משהו, אז גם כן עושים בעיות. רק מה שאתם רוצים. מעניין, כשקלטו את ה-100 זה לא היה תקדים ולא היה שום דבר. התאים לכם, אז אין בעיה, שיהיה בלי מכרז. עכשיו פתאום יש בעיה. התחלת לדבר כמו - - -: צריך לבדוק את ההתכנות. מספיק כבר עם זה.

ציינתי במפורש שמדובר - - -

כמה אפשר לסבול את השטויות האלה?

אבל ציינתי במפורש שמדובר בתקדים מאוד-מאוד - - -

אבל למה הסכמת לתקדים הזה?

הוסכם בנסיבות - - -

אז מה אתה רוצה? מה הבעיה? אני רוצה ככה. אנחנו רוצים שבהתחלה יקלטו את אלה שמעל גיל 40 אם יש להם מה להציע. אם אין להם – אז לא יקלטו כלום. ואם יש להם מה להציע, יש אפשרות כזאת, הם יציעו גם לאלה שמתחת לגיל 40. אתם יודעים מה, שעובדים מספר שנים. מה הבעיה עם זה?

אסי, תהיה רגע אחד אתנו, הרעיון שמציע היושב-ראש אומר: נניח שנצבעו 100 משרות - - -

אני לא רוצה לשכנע אותו. אל תציעי – אני אסגור את הישיבה הזאת. אני אומר לך שאני לא רוצה לשכנע אותו. לא רוצה לשכנע אותו. שלא ישתכנע. לא מעוניין לשכנע את היועץ המשפטי - - - די, מספיק עם זה. מה, הוא בא בשביל – פה זה מתאים ופה זה לא מתאים? פה זה לא תקדים ופה זה כן תקדים? מה זה הדברים האלה, בחייך?

אנחנו בעד. בוא נראה איך מיישמים את זה. אנחנו בעד - - -

אז מספיק. אל תפנו אליו בכלל. זה הכול. תפנו אל היועצת המשפטית של הוועדה, היא תנסח. לא מתאים הניסוח? לא צריך, שיהיו נגד. זה הכול. 20 שעות אנחנו יושבים על עובדי רשות השידור, אז אפשר לסייע לעוד 40-30. לסייע אי אפשר? אז לא נסייע לאף אחד וזה הכול.

רוצים לסייע לכמה שאפשר.

עובדי התאגיד שעובדים שבועיים-שלושה, הם צריכים כולם להיכנס לזה. זה בסדר מבחינת הייעוץ המשפטי. אבל לעובדים שעובדים שנים, אי אפשר להציע להם כלום. אז מה, לאן הגענו, תגידו לי. די, נמאס לי כבר מזה. באים לקלקל כל אחד. מנסים לפתור בעיה – אי אפשר לקלקל כל פעם.

אפשר לעבור - - -

עוד לא. אני צריכה אישור. אני מנסחת - - -

תנסחי, תנסחי.

בסוף זה לא יקרה, אז מה יקרה?

אתה יכול גם לשלוח את זה לערוץ 10. עקיבא, תשלחו לערוץ 10. תגידו שעוד פעם כעסתי על הפקידים. לך תעשה את זה. זה מה שאתם עושים כל היום עם הפנס הזה. בחייכם, מספיק כבר עם זה.

אני רוצה להבין, אדוני, האם לכך התכוונת: סעיף 98(י) יהיה בנוסחו כפי שהוקרא על-ידי נציגת המדינה שבשינוי שבמקום "יציע לעובדים" ידובר כאן על "קליטת עובדים". והקליטה תהיה: חודש מיום התחילה ועדת השירות תקבע את תנאי הקליטה, ובמשך 3 חודשים מיום קביעת התקנים יקלטו - - -

צמצמנו את הזמן. אין לך עובדים, אז אין לך עובדים. אני לא מחייב אותך, נכון?

אבל אמרנו שזה מקובל.

אז מה הוא מבלבל את המוח פה, היועץ המשפטי?

- - - נקלטו עובדים ותיקים של רשות השידור שהם כאמור מוגדרים כעובדי רשות השידור שמלאו להם ביום התחילה 40 שנה ולא זכאים לקצבה.

תכניסי גם שעבדו 5 שנים לפחות. תני איזה רף. 5 שנים לפחות.

שעבדו 5 שנים. עובד ותיק זה עובד - - -

עם ותק של 5 שנים ממועד החוק. 5 שנים ותק.

למה להכניס - - -

ככה. עובד שנכנס אתמול אני אתן לו פטור ממכרז? עזוב. מספיק, שגב. די. הוא חייב לעבוד תקופת זמן כדי לקבל פטור.

- - - הוא מדבר על בין 40 ל-50.

לא 50-40. מתחת ל-40. מי שיש לו גמלה, הוא עובד יומיים? מה הקפיצה הזאת? על מה אתם קופצים בכלל? צריך שתהיה לו גמלה בין 40 ל-50, נכון? אז הוא יקבל גמלה בשביל יומיים עבודה.

זה בלי גמלה - - -

- - - אמרתי לך שאתה לא צריך לצלם. הכול נמצא באינטרנט. בשביל מה אתה עובדקשה עם המצלמה ככה כל היום? יש לך את הכול בשידור.

- - -

למה צריך? יש לך את זה באינטרנט. אלף פעם אני אומר לך.

ביטן, יאללה - - -

נמאס לי כבר מכל הצילומים האלה. מבלבלים את המוח כל היום. אתי, דברי.

סעיפים (א) ו-(ב) בשינויים המינוריים שדובר עלים עד עכשיו יישארו כפו שאמרנו. עכשיו יבוא סעיף קטן נוסף. מר באב"ד, אנא הקשב לי, גם אתה, אסי, בבקשה. סעיף קטן נוסף: נותרו לנציב משרות נוספות שניתן למנות להן עובדים בתנאים שקבעה ועדת השירות, לאחר שנקלטו העובדים הוותיקים של רשות השידור, יציע הנציב עד תום שנה מיום התחילה לעובדים נוספים של רשות השידור שטרם מלאו להם 40 שנה ובעלה ותק של 5 שנים לפחות ברשות השידור, להתמנות לעובדי המדינה, למשרות קיימות בהתאם לצרכים המקצועיים.

מצוין.

זה בסדר, שי?

קודם הוותיקים.

לפטור ממכרז בהתאם לצרכים - - -

- - - יש לך בסך הכול 4 חודשים לזה. זה לא לכל החיים.

אבל אדוני, לא נקבתי במספרי עובדים.

מספרי העובדים בהצהרות בדיון. אין מספרי עובדים.

אני חושב שמדובר בנוסח שהוא סטייה מהצעת - - - מדובר בנוסח - - -

- - -

אני עדיין לא מבינה. עוד רגע אחד, בבקשה. לגבי העובדים הצעירים בעלי ותק של 5 שנים - - -

מדובר בנוסח שהוא סטייה מעמדת הממשלה - -

נכון, אסי.

- - ולכן הוא יהיה בניגוד לעמדת הממשלה. ככה הוא יישאר.

אז מה אתה רוצה להגיד, לא הבנתי.

זה הכול. אם יצביעו על הסעיף הזה הוא יהיה בניגוד להצעת הממשלה בעניין.

- - - מה אתה רוצה? אתה רוצה לקחת את החוק? קח אותו.

בתור יועץ משפטי במשרד האוצר אתה בוודאי יודע שהכנסת איננה - - -

אין בעיה. אני יודע דבר אחד, מנכ"ל האוצר אמר לי שהוא מוכן לזה, אז מה יש פה בניגוד?

הוא לא אמר את זה. את הסעיף שאתה הצעת הוא לא אמר שהוא מסכים.

הוא לא אמר.

ביטן, בוא ננסה לראות - - -

אני עדיין לא מצליחה להבין - - -

בוא נתקדם - - -

אני לא יכולה להתקדם כי אני לא יודעת עדיין מה אני צריכה לכתוב.

בסעיף הזה אנחנו רוצים לעזור לך. אנחנו רוצים לדבר על זה.

ברמה העקרונית, העיקרון מוסכם. הבעיה היא להכניס את זה בחקיקה - - - התוצאות עם ההשלכות. אבל עקרונית, העיקרון מוסכם. אני מסכים אתך לנסות לקלוט כמה שיותר, ננסה לעזור להם ולקלוט אותם וגם לקצר את הטווחים כמו שעשינו.

אני מציע לא לנסח כרגע סעיף ספציפי על ההרחבה ולנסות לראות איך למצוא פתרון. בוא נדבר על זה בהמשך. תמשיך הלאה - - -

אני רוצה לגמור. כבר הגעתי למצב - - - אין יותר למשוך. כן – כן, לא – לא. אם אתה חושב שזו סטייה ומנכ"ל האוצר חרג מסמכותו, אז תמשוך את החוק.

יש לי הצעה - - -

יש לי הצעה בשבילך: תמשוך את החוק. מקובל עליך? אל תצא באמרות סתם. אם אתה חושב שזו סטייה – תמשוך את החוק.

הוא חרג. הוא לא נתן את הסכמות - - - זה יהיה בעמדת הממשלה - - -

של מה למשל? מה?

- - - לא בא להצביע בניגוד לעמדת הממשלה.