הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 6

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת

להצ"ח השידור הציבורי הישראלי

יום שלישי, י"ג באייר התשע"ז (09 במאי 2017), שעה 12:00

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

רוברט אילטוב

יואב בן צור

יוסי יונה

איתן כבל

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יואב קיש

אלעזר שטרן

אלי אלאלוף

יעקב פרי

ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת - רן שיטרית

עו"ד מחלקה משפטית, משרד התקשורת - ברוריה מנדלסון

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת - שחר וינברג

רפרנט בטחון פנים באג"ת, משרד האוצר - אסף וסרצוג

אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר - דורון ספקטור

מנהלת אגף לתכנון אסטרטגי ומדיניות בנש"מ, משרד רה"מ - ד"ר איריס נחמיה

הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה - עידית ביטמן

יועמ"ש טלוויזיה חינוכית, משרד החינוך - אביגדור דנן

יושב-ראש המועצה, תאגיד השידור הישראלי - גיל עומר

מנכ"ל זמני, תאגיד השידור הישראלי - אלדד קובלנץ

סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הישראלי - רן היילפרן

משנה למנכ"ל, רשות השידור - רונית בראון קניס

חשב, רשות השידור - אייל אברהם

מבקר פנים, רשות השידור - אליעזר וחנונו

חבר ועד אגף הגביה, ועדי עובדים, רשות השידור - צוריאל מימון

יו"ר ועד העובדים בדירוג מח"ר, ועדי עובדים, רשות השידור - תמנה עורב

ועד המח"ר, ועדי עובדים, רשות השידור - אנאל ענת כהן

יו"ר ועד עובדי אגף הגביה, ועדי עובדים, רשות השידור - משה ליזמי

יו"ר ועד הגג, ועדי עובדים, רשות השידור - משה שגב

יו"ר ועד עיתונות, ועדי עובדים, רשות השידור - משה פרטוש

יו"ר ועד משולב, ועדי עובדים, רשות השידור - מירי אדרי

יו"ר ועד הנדסה רדיו, ועדי עובדים, רשות השידור - רונן ששון

יו"ר אגודת העיתונאים, ועדי עובדים, רשות השידור - אחיה גינוסר

ועד משולב רדיו, ועדי עובדים, רשות השידור - אילה בן משה

ועד עובדים אגף הגביה, ועדי עובדים, רשות השידור - דבורה סויסה

ועד גמלאי רשות השידור, ועדי עובדים, רשות השידור - יואל מך

ראש אגף הפנסיה, ההסתדרות הכללית החדשה - מיה פרי אלתרמן

נציג ההסתדרות, הסתדרות החדשה - אלי יריב

יועצת משפטית, אגודת העיתונאים - לואיז ספורטס

יושב-ראש ארגון העיתונאים - יאיר טרצ'יצ'קי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תאגיד השידור הישראלי - טל אלוביץ

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

הילה מליחי

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי(תיקון מס' 8)(תאגיד החדשות)

צהריים טובים. לבקשת היושב-ראש, אני אפתח את הישיבה של הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. הנושא הוא: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי(תיקון מס' 8)(תאגיד החדשות). נפרדנו לשלום בשעה 04:30 לפנות בוקר. אנחנו מתחילים מהנקודה שבה סיימנו. חבר הכנסת איתן כבל ינמק את ההסתייגויות שלו.

קודם כל, לפני הכול, גברתי יושבת-ראש הוועדה – רונן גליק פה?

לא. אני הנציג מטעמו.

אני רוצה לומר בצורה ברורה – רונן התראיין היום בגלי צה"ל, והוא הזכיר שם רשימה של אישים שיש להם – או אין להם, אין לי מושג – עובדים, בני משפחה, או קרובים בתאגיד. והוא כלל גם אותי בתוך הרשימה הזאת. אני רוצה להודיע - - -

אין לנו אחריות לגבי מה שהוא מוציא מהפה.

חבר הכנסת כבל לא מתכוון, חלילה, לבוא בטענות לאף אחד מהיושבים בחדר הזה.

לא, אני לא באתי בטענות. אני שאלתי אם הוא נמצא. כיוון שהוא אמר את זה קבל עם ועולם, אז אני אומר את זה קבל עם ועולם, זה הכול. לא באתי בטענה. התחלתי לומר שהוא טען שכמו שאחרים דאגו להכניס את בן משפחתם – אני רוצה לומר כך: לי אין מושג שיש לי בן משפחה בתאגיד.

התימנים הם משפחות גדולות.

חבר הכנסת כבל, החוק לא היה מאפשר לבן משפחה של חבר כנסת להיות בתאגיד.

זה לא מדויק, זה נושא משרה. מעבר לעובדה הזאת, צא ולמד ממה שנאמר עליך לגבי שאר העובדות.

אני רוצה לומר באופן הכי מפורש – זו חוצפה. פשוט חוצפה. בוודאי ובוודאי כשאני אתמול עד 04:30 לפנות בוקר, יחד עם מיעוט קטן של חברים – פרי, היושבת-ראש ואחרים, מעטים מאוד – ניסינו 99% מהזמן להוציא עבורכם, עבור העובדים, את המיטב. לכן אני חושב שזה מיותר. אני לא מתעסק אתו, אני לא אתעסק אתו, זה גם לא מן העניין. רק היה חשוב לי בעת הזו לומר את הדברים. ברשותכם, אני רוצה לומר כמה דברים. אני יכול לעבור את כל הרשימה, והיא תהיה ארוכה מאוד, ואני לא רוצה עכשיו להשחית את הדברים. אבל אני כן רוצה שיורשה לי לומר, בהרבה פחות זמן מהזמן המקורי שהיה נדרש כדי שאני אעבור פה דבר-דבר, לומר כמה דברים.

אני רק שואלת – האם אלו הסתייגויות אישיות שלך, או הסתייגויות של המחנה הציוני?

הסתייגויות של המחנה הציוני. אתמול – אני רוצה להזכיר – הוקראו - - -

- - -

יש בתוך הרשימה הזאת כל חבר כנסת מטעם סיעת המחנה.

האם אנחנו גם הצטרפנו לכל - - -

לא.

צהריים טובים. הצטרף אלינו חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

שלום חברנו. ברשותך, אני רוצה לומר בהמשך לדברים שנאמרו. הייתה לי פה רשימה ארוכה של הסתייגויות, ואני מוותר עליהן, אבל אני בכל זאת רוצה לומר כמה דברים. גם אם זה יישמע מעט טרחני, אני חייב לומר את הדברים גם בפורום המצומצם הזה יחסית. אני הרבה שנים בכנסת. למרות שזה לא נראה, אבל אני הרבה מאוד שנים. תמיד אנחנו אומרים עוד לא היה כדבר הזה. השימוש במשפט הזה, עוד לא היה כדבר הזה, אתם שומעים אותו הרבה יותר ממה שנדרש. וגם אני מעת לעת השתמשתי. אבל יש רגעים שכשאתה אומר עוד כדבר לא היה, אז באמת כדבר הזה לא היה. מתחילתו של העניין ועד סופו של העניין. ואף אחד מאתנו עדיין לא יודע מה יהיה בסוף העניין. ואני אומר לכם שבטני מתהפכת מהעובדה, אלדד, שאני נדרש להיות כאן ולהיות שותף למשהו שהוא בלתי מתקבל על הדעת, הוא מוטרף לגמרי, ואני אומר את זה לחברים שלי. ואני שואל את עצמי – גם אל תוך הלילה, ב-04:15 אתמול, ובדרך חזרה הביתה, בעיניים טרוטות עד כדי סכנת נפשות כדי לנסוע הביתה – מה זה? מה קורה? למה אני שותף? מי הדמות הזו שמפעילה אותנו, שמשחקת בנו בצורה שכזו?

יש מישהו שמשחק בכולנו. לא רק בעובדים, גם בנו חברי הכנסת, ומשתמש בנו באופן גס, בוטה, דוחה, כפי שלא נראה. גם חברי דוד ביטן, במלוא הדרו – וחבל שהוא לא כאן כי רציתי להגיד את הדברים כשהוא כאן – שנדמה לו שהוא עף על גלי ההצלחה של עצמו, הוא לא מבין כמה הוא בתהליך של אדם נשלט שלא קובע כלום. כל מה שאנחנו מנסים לעשות פה זה להוציא עוד טיפה שיפורים. וכשמסתכלים פנימה אל תוך התהליך הזה לכל אורכו, הדיבור הוא דיבור של עובדים, אבל בפועל, מדובר רק בדבר אחד – כוח ושליטה. כוח ושליטה ברמה מוטרפת, ברמה שלא הייתה כמוה. יושבים כאן העובדים ומוצאים את עצמם משלמים מחיר כבד מאוד – אלה מהתאגיד, ואלה מרשות השידור. חברות וחברים, אתם באותה סירה. כולם באותה סירה. זה הרגע שמי שלא הבין אותו מלכתחילה, אנחנו מקבלים אותו עכשיו.

כל השידור הציבורי באותה סירה.

כל השידור הציבורי באותה סירה.

זה ערוץ 20 של הכנסת, זה כולנו. כולם בסירה הזאת.

לכן אני אומר את זה לכם, אני מתבייש. אני מתבייש גם בעצמי שאני שותף לפרסה הזו, שמשתמשים בי. ואני כחבר כנסת מהאופוזיציה, שמוביל שנים את התהליך הזה, מוצא את עצמי כאן צריך לדבר ולהתבדח בשעות הלילה. אתמול לפנות בוקר כלו כל הקיצים. שוק בהתקפלות נראה יותר טוב. כבר לא מצאנו את עצמנו, לא ידענו מי נגד מי, מי בעד מה, ומי בעד למה. וזה היה המצב. כפי שאני אומר לך, זה ברור שאין לנו שום רצון ושום יכולת לעזור או לרצות לעזור. אמרתי לך, גברתי היועצת המשפטית, בדרך כלל, גם בחקיקה שלא הייתה מקובלת עלינו לחלוטין חיפשנו כל דרך כדי לשפר אותה, לעשות אותה טובה יותר, נכונה יותר. גם אם אין בינינו הסכמות. פה זה לא מקובל. החוק הזה לא ראוי – לא לתאגיד, לרשות. אף אחד לא מרוויח ממנו. יש אולי מי שאמורים להרוויח ממנו, והמרוויח הגדול – אני אומר את זה לכם, אמר לי את זה אתמול פרי – איך שנראינו אתמול, הרי ברור שאין סיכוי שזה יקום. איך יכול ויקום?

מלוחות זמנים מטומטמים – תסלחו לי, אנחנו הולכים להצביע – ואני אומר את זה גם לחברי הקואליציה – על לוחות זמנים שאין סיכוי בעולם שייצאו מן הכוח אל הפועל. אין סיכוי, גם אם כל אחד יקבל את התואר "מלאך". אפילו בפרשת וירא כתוב: "וירא שלושה מלאכים מרחוק". רש"י אומר שכל מלאך בא לבצע את שליחותו שלו, כי גם מלאך לא עושה שתי שליחויות. ופה מבקשים מהאנשים להיות יותר ממלאכים. אין סיכוי כזה. אין סיכוי כזה. מי שמצביע בעד החוק עושה מעצמו צחוק ומכל התהליך. אני אומר את זה לך, אדוני, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חברי, אין סיכוי. אין סיכוי. מתחילים להתווכח – יש עוד דבר, השיטה הזו, כשאתה רוצה כבר להעביר את החוק, אז אתה אומר: יאללה בסדר, יהיה בסדר. אנחנו כבר למעלה משנתיים מתבוססים במיץ הזה.

שלוש.

שלוש שנים. שלא נדבר על לפני, אני מדבר רק על החקיקה הזאת. לא עמדו בלוח זמנים אחד, תמנה. אחד. אתמול, בתוך שלושה ימים השר יאשר. בתוך ארבעה ימים - - -

פתחנו שלוש תחנות שידור.

אתמול פתחנו שלוש תחנות שידור חדשות, עכשיו שוקלים את הערוץ התימני, אם יקום – כן או לא. זו נהייתה בדיחה. אלה דיני נפשות, עזבו עכשיו באיזה צד אני. אלה דיני נפשות. אלה דיני נפשות בסוף. גם אם אתה רוצה להוליך אנשים הביתה, אתה צריך למצוא את הדרך לתת להם את התנאים הכי טובים שיש. ואני אומר לכם, על ה-100 ועל ה-150 – בדרך כלל אינני מעלה הצעות כאלה, וחבר הכנסת פרי עודד אותי להעלות את העניין הזה – לא ייקלט אחד. אחד לא ייקלט מה-100. זה לא יותר ממצוות אנשים מלומדה כדי לסיים את החוק. אחד לא ייקלט. וכשאתה נכנס פנימה אל תוך התהליך, אני אומר את זה לכם – באיזה שכר? באיזה תפקיד? מה המנגנון? כל השאלות האלה.

אתם אחראיים לזה שכן יקלטו.

ביטחון תעסוקתי.

הרי איך זה עובד? אנחנו מסיימים פה, עם כל הכבוד לנו ולרצון שלנו. נגמר העניין. מי בעד? מי נגד? המשכנו לדרכנו. יש עכשיו את המנגנונים שאמורים להיות באוצר. הם יגידו לכם: אין לנו בעיה. בסוף, גם את צריכה למצוא – את כעניין גנרי. סליחה? זה מה - - -

אתם לא יכולים שזה ייכנס לחוק, כל הפרטים הקטנים האלה?

אתה לא יכול לכתוב איזה סוגי עבודות. אי-אפשר.

יותר ממה שהכנסנו, אנחנו לא - - -

את יודעת מה כן? מה אני הצעתי? שינינו את הסעיף, ומה שאני אמרתי – אני יודע שזה מנגנון מוטרף – שצריך העובד לקבל שכר עד שהוא עובר למקום עבודתו החדש.

back-to-back.

back-to-back.

נכון. איפה האוצר פה?

כולם, כולל דוד ביטן, קמו על רגליהם. כי מה אני אמרתי? אמרתי: אם זה לא יקרה, זה לא יקרה.

אני יכול להגיד משפט? אולי זה יחסוך לך את כל ההסתייגויות? קיבלתי רשות ממנו, גברתי היושבת-ראש. גברתי היושבת-ראש, רציתי להודיע שסיעת ש"ס וסיעת יהדות התורה יצביעו נגד החוק גם בוועדה וגם במליאה. תודה רבה.

תודה.

בן-צור, יישר כוח.

חבל, אל תדבר.

אני רק רוצה שתהיה עשוי מצור.

אני לא מדבר סתם.

גברתי היושבת-ראש, אפשר להעיר?

לא, לא, לא. חבר הכנסת כבל באמצע נימוק ההסתייגויות. זה לא דיון עכשיו. חבר הכנסת כבל, תמשיך.

ברשותכם, אני לא אתייחס להצהרה, למרות שאני תומך בה, ובוודאי חברי הכנסת מהאופוזיציה תומכים בה מאוד. אני מרשה לעצמי לעוף על ההודעה הזו, אבל לא להיסחף מעבר לגבולות הרגע. אני חוזר ואומר לכם, זה אחד החוקים, הקמת תאגיד החדשות – אתה שומע אתמול את פילבר, שהוא מציג את הדברים, והוא מסיים – רן שיטרית – ואתה שואל את עצמך: אז למה החוק? זה back-to-back – אותו מנגנון, אותו דבר הכול, הכול. אז בסוף כל הסיפור הוא שני אנשים שעולים למדינת ישראל כל כך הרבה כסף? בסוף הבעיה היא אתם, שניכם?

זה לא הכסף.

ודאי שלא. אבל הם מוכנים לעשות את הכול, כי כבר הגענו למצב – לא משנה אם זה בסדר, לא בסדר, היה אפשר קודם, לא קודם – שכבר אפשר ליצור מערכת סדורה, שהתאגיד יקלוט לתוכו. אני יכול להגיד לכם שהתאגיד ביקש מלכתחילה 912 תקנים. הייתי שם. הייתי במאבק הזה. הייתי בדיון הזה, במאבק הזה. והאוצר וכל המערכת דחתה אותם. הם רצו, זו האמת. זה כתוב, הייתי שם, בשיחות הסגורות כשהם ביקשו. ולא הרשו להם אפילו להעלות את זה. בסוף מי שהעז להעלות את זה מ-25 – זה אחרי שאלדד ואני הובלנו להעלאה הזו. כי אם הם היו מעזים להוציא מילה מהפה, הם היו חוטפים בראש. אני אסכם, גברתי, ואומר שזה החוק שאני הכי מתבייש בו. והצבעתי עבור חוקים שאני מתבייש בהם, אני מוכרח לומר את זה. יש שיקולים קואליציוניים, ושיקולים כאלה ואחרים, שאחר-כך יודעים תמיד לבקר אותנו, ואף אחד לא העמיד את עצמו במקומנו. אבל אני אומר לכם שזה החוק הכי מבזה, הכי מביש, הכי לא מועיל, הכי לא מקדם, שאני מכיר מהיום שאני פה בכנסת. ואני לא מרגיש שאני מפריז. זה מביך, זה משפיל. זה חוק שכל כולו ריסוק השידור הציבורי. כזה וכזה, מפה ומשם.

ובמה שתלוי בנו, לפחות את המעט שעוד נותר לנו – ואני אומר את זה לכם, העובדים, עובדי התאגיד ובוודאי עובדי רשות השידור – אנחנו נעשה את כל אשר לאל ידנו, ואני מקווה שאנחנו נקבל רוח גבית אם לא מכל הקואליציה, לפחות מחלק מהקואליציה, כדי לעשות את המיטב שלא ייפקד מקומכם במובן הזה, מי שאפשר לקלוט אותו עוד. ואנחנו נילחם על הגדלת תקנים. אני אומר את זה גם לכם – אחת הטעויות הגדולות שחלק מכם עדיין עושים, לפחות בתהליך של החוק הזה, שכבר מבינים שהאויב הגדול שלכם הוא לא התאגיד. כי עד לרגע זה מדברים על הקמת תאגיד חדשות, ואף אחד עדיין לא סיפר איך מי מכם – מליאת רגב ואחרים – יכולים להיקלט בו בכלל. כי אין תקנים בכלל. גם אם מישהו רוצה, מישהו דיבר על זה? את הסיפור האמתי בסוף. איך מגדילים את העוגה? אף אחד לא עוסק בזה.

אישרו עשרה תקנים?

זה ועדת החריגים.

חבר'ה, עשו לי טובה עם העשרה תקנים האלה. עשו לי טובה. גם כן, זה מעשה לוליינות – להוריד מפה כדי לתת מפה, ועוד לא פתחנו את הרדיו החרדי, ועוד לא התעסקנו עם הרדיו הרב-תחומי "רקע", ועוד לא עסקנו בכל הדברים האחרים, "מורשת". אני אומר את זה כעובדות, לא כהתרסה כלפי אף אחד. לכן חברות וחברים, אנחנו נילחם. אני לא מצפה שמישהו יסלח לי. אני לא עובד אצל אף אחד. אני עושה את הדברים במה שאני מאמין. ולאורך כל הדרך, כל אשר עשיתי – גם אם מוישה, לא תמיד עין בעין אתך או אתך, זה בא מתוך אמונה ומאבק למען השידור הציבורי. אין לי חברים ולא בני משפחה, ולא קרובים בתוך התהליך הזה. גם אם נראה בעיני אנשים שעשיתי טעויות, זה בא ממקום אחד – טובת השידור הציבורי. אני לא אוותר על זה, ואני אמשיך ואאבק על זה.

אבל יכול להיות שאלו היו טעויות.

אמרתי שהיו.

אני מאמין לך, אבל יכול להיות שאלו היו טעויות.

הוא לא אמר שהוא לא עשה טעויות. גם אמרנו כל הזמן שיש טעויות בתאגיד, חיכא.

חיכא, אני אזכיר לך, אני לא באתי בענייני טעויות או להתחרות בך. כמו שאני אומר לכם שהחטא הקדמון היה שכשאני הייתי שר והייתה ההזדמנות הגדולה של הוועדים לחתום, לא נפתח את זה.

חתמנו.

חיכא, עשה לי טובה.

חתמנו לפני שהוקמה הוועדה.

חיכא, חיכא, עשה לי טובה.

לא, אל תגיד לי עשה טובה. אם כבר מדברים על עובדות, אלו העובדות.

חיכא, שנינו היינו שם.

היינו שם, חתמנו לפני שהוקמה ועדת לנדס. חד וחלק, חד-משמעית. ויעיד על כך משרד האוצר.

חיכא, זה הרבה אחרי שאיתן היה שר.

חבר הכנסת כבל, אנחנו לא בדיון היסטורי עכשיו. תודה. אנחנו לא בדיון היסטורי. לצערנו הרב, אנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזאת. אפשר לדמיין את מה שהיה פה לפני כמה ימים בזכות כמה אנשים שנטעו פה תקוות. לא ידעתי מאיפה הם הביאו אותן, אבל אנחנו לא שם. אנחנו גם לא רוצים להגיד מי צודק ומי טועה, ומי מהעובדים כאן ומי מהעובדים שם. אני רק אוסיף את עצמי לחבר הכנסת כבל בעניין הזה, ולשאר חברי הכנסת, שעושים פה עבודה נאמנה, חלקנו שנים, חלקנו זמן קצר יותר, מתוך ראיית השידור הציבורי והאנשים. בסוף, אם לא יהיו אנשים בתוך השידור הציבורי, גם לא יהיה שידור ציבורי. התפקיד שלנו הוא לראות את כולם. ואני שוב אגיד, הניסיון לשסות עובדים אלה באלה גורם נזק מטורף לכל העובדים, לא לצד זה או לצד אחר.

שולי, אני חייבת להגיד. משה, אל תגיב. אתמול לחצו ידיים אלדד קובלנץ, גיל עומר, עם בילי מהרשות, עם תמנה. אמרתי לכם רק דבר אחד – אם לפני חצי שנה הייתם מבינים מה נדרש מכם לעשות ביחד, לא היינו נמצאים במקום הזה של תיקון 8, תסלחו לי, העלוב כל-כך.

חברת הכנסת מועלם, אני רק רוצה לומר, חבר הכנסת כבל דיבר על כזה עוד לא היה. אני חייב להגיד, אני בבית הזה אורח קצר ימים מאוד – למרות שבמזנון שאלה אותי אם אני עובד פה. היא ראתה אותי כל כך הרבה שהיא שאלה אותי אם אני עובד פה. אני אורח, ואני מקווה שאני לא אתארח פה עוד הרבה. אבל אני חייב לומר בעניין של מה שחבר הכנסת כבל אמר, מהחוויה האישית שלי, כשאני יושב פה בוועדה ומסתכל לחברי הכנסת – לכולם – בעיניים, לאנשי המקצוע בעיניים, לאופוזיציה ולקואליציה, ואני רואה – חלקם אומרים לי את זה במילים וחלקם אומרים לי את זה בעיניים – כולם, כאיש אחד, אופוזיציה וקואליציה, כולם אומרים בין במילים ובין בעיניים את מה שחבר הכנסת כבל אומר. וזה עצוב מאוד. זה עצוב.

גברתי היושבת-ראש, אני רק רוצה להגיד דבר אחד בקשר לדברים שאמר חבר הכנסת איתן כבל. משה שגב, יושב-ראש עובדי הגג של ההסתדרות. כל הסיפור הזה עם הקליטה של 100 עובדים צריך לבוא למעקב לוועדת הכלכלה בעוד שלושה חודשים. אתם צריכים להבין, אנחנו לא נהיה. אנחנו מתנדפים. ביום שני אנחנו מתנדפים באוויר. זאת אומרת שהאחריות היא עליכם. עליכם לבדוק שהתהליך הזה אכן מתקיים. אל תצפו לזה שאנחנו אכן נגיע, כי אף אחד לא יפנה אלי ויגיד לי תבוא הנה, תשגיח, תעשה. אני לא יודע מה קורה איתי ביום שני.

אין לנו יכולות. גם אין לנו סמכות יותר.

תודה. הדברים נאמרו גם אתמול בדיונים.

חשוב מאוד שתיקחו את הדברים האלה לתשומת לבכם.

אתה צודק, והדברים נאמרו גם אתמול מפורשות בדיונים. חבר הכנסת פרי, ואחר-כך גברתי מנציבות שירות המדינה, אחרי מר אליעזר.

תודה גברתי היושבת-ראש. אני אהיה קצר מאוד. אחת, עד רגע זה לא הונחו על שולחנה של הוועדה הנתונים שביקשנו.

אבל קיבלנו אותם והם יחולקו.

אם קיבלתם והם יחולקו, זה חשוב כי זה יסייע לנו מאוד. הנתונים, המספרים. דבר שני, אני רוצה לשאול את חברתי היועצת המשפטית אם יש חדש בעניין ההסתייגויות שלי?

לא.

לא, אין חדש.

אני מציעה שהוועדה תצביע עליהן כפי שאתה הצעת, ואחר-כך אני אבדוק מה מהן אני יכולה לכתוב ומה לא. אנחנו לא הספקנו לעשות את זה למרות שניסינו להספיק כמה שיותר מאז סיום הישיבה האחרונה.

אני מניח שאנחנו נתחיל להצביע היום.

כן. כן.

כן אדוני. לא, לא, אנחנו לא פותחים.

- - -

מר טרצ'יצקי, אנחנו לא פותחים, כי אחרת ייפתח שוב הכול מחדש ואנחנו לא שם יותר. אני מתנצלת, אבל זה מה שיש כרגע.

אליעזר וחנונו, נציג ועד הפעולה המאוחד ברשות השידור. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת כבל, יש דברים שחשבנו שיסתדרו והם לא מסתדרים. אני מדבר על ההסכם הגלובלי, העובדים עם חוזים אישיים. מדובר על כ-200 איש בתוך רשות השידור כיום.

אסף וסרצוג, תצטרף אלינו לשולחן בבקשה. בסוף נצטרך לקבל מענה ממך.

אתה ממונה על השכר באוצר. בחוזה של הפורשים – אני מקריא לכם את החוזה שחתום עליו הממונה על השכר, קובי אמסלם, בשעתו. אתן לכם הבהרה, בעל חוזר אישי שעובר לעבוד בתאגיד, כל הפיצויים המוגדלים נמחקים לו. חשבנו שהסעיפים האלה יימחקו והם יתבטלו. מה שקורה, עד לרגע זה העניין לא סודר, ואני מבקש שתיכנס הבהרה לחוק. אני מקריא מה זה אומר. אני מקריא את זה: "סעיף 7 – עובדים כאמור אשר ייקלטו בתאגיד השידור הציבורי" – זאת אומרת, גם בתאגיד החדשות, כי זו התולדה שלו – "בסמוך לסיום עבודתם ברשות השידור לא יהיו זכאים לתנאים המפורטים לעיל, אלא לתנאי סיום עבודה על-פי דין בלבד". קבוצות אחרות של הרשות כן מקבלות אותם, לפי התנאים שלהם. "8 – כמו כן, עובדים אשר ייקלטו בתאגיד השידור הציבור במהלך שלוש השנים שלאחר מועד סיום עבודתם ברשות לא יהיו זכאים לתנאים המפורטים לעיל, אלא לזכויות על-פי דין בלבד, ויהיה עליהם להשיב את כל ההטבות אשר קיבלו על-פי האמור במכתב זה, באם קיבלו". אז אנחנו מבקשים שתהיה הבהרה שזה נמחק. אין בעיה אפילו לפי המתווה שלכם, רק תגידו שזה יהיה.

מי זה שלכם? בסדר, אנחנו לא מנהלים דיונים פנימיים בשולחן. היועצת המשפטית ואז אגף התקציבים.

אני רוצה לומר שאני לא מכניסה שום הבהרה לחוק, אלא דבר שנדון בוועדה וחברי הכנסת הנחו אותי לשלב את זה בחוק או כהצעה לתיקון הנוסח, שאם לא תתקבל, תהפוך להסתייגות. אז קח את זה לתשומת לבך. להבהיר את עצמי שוב? על סמך הערות מטעם הציבור, מטעם המוזמנים, מטעם הנפגעים, מי שלא יהיה, שאינם חברי כנסת, אינני משלבת, אינני מוסיפה פסיק לנוסח הצעת החוק.

אז אני מבקש מאחד מחברי הכנסת שיכניסו את זה לתוך החוק.

תודה גברתי. אגף התקציבים בבקשה. בבקשה להתייחס למה שהעלה מר אליעזר מעובדי רשות השידור.

שלום, דורון ספקטור מאגף הממונה על השכר. רציתי להתייחס למה שאליעזר אומר. אני הסברתי את זה לו, אבל אני אסביר את זה גם לכם. ממש בקצרה, בהתחלה, לפני שנתיים-שלוש, כשהחליטו על התנאים המיטיבים לעובדי רשות השידור, הוחלט – וזה נחתם גם על-ידי ההסתדרות והארגונים היציגים של העובדים – שמי שיתקבל לתאגיד לא יקבל את התנאים המיטיבים, אלא רק את התנאים על-פי חוק. מאוחר יותר אנחנו הסכמנו מול ההסתדרות לחזור בנו, למרות שאני חושב שיש היגיון בכך שמי שעובר וממשיך לעבוד בתאגיד לא יקבל את התנאים המיטיבים מהמדינה. בכל מקרה, זה בוטל. לגבי מה שאליעזר העלה פה, במכתב המקורי, כמו שאני אומר, אמרו שמי שעובר לתאגיד לא מקבל. אני הסברתי לאליעזר שאנחנו מתכוונים לשנות את זה. זה עוד לא נסגר במאה אחוז, אבל אני יכול להגיד שבכל מקרה שמי שהשכר שלו עד פעמיים מהשכר הממוצע יקבל הכול, לא משנה אם הוא עובר לתאגיד או לא. מי שהשכר שלו גבוה מבין פעמיים לשלוש, יקבל 100%, וכנראה מעל שלוש פעמים השכר הממוצע, רק על החלק שמעל – מדובר בעובדים מעטים מאוד.

מספר מצומצם של אנשים.

אני לא בא לבקר, אבל אלה אנשים שהמענקים שלהם מגיעים לסכומים גבוהים מאוד.

אמרתי לך שזה לא בדיוק.

מעט העובדים בחוזים אישיים שעוברים לתאגיד והשכר שלהם גבוה משלוש וארבע פעמים השכר הממוצע, המענקים שלהם גבוהים מאוד. אנחנו נוציא הבהרה בנושא.

מצוין.

שתנוח דעתנו.

טוב שהעלית את זה. תנוח דעתך. אנחנו נשמח להבהרה הזאת.

שזה לא יתמסמס, חלילה. קיבלתי טלפונים בהולים מפה ועד להודעה חדשה.

אנחנו במאני-טיים להוציא הבהרות. ד"ר איריס נחמיה, מנהלת אגף מדיניות ותכנון אסטרטגי בנציבות שירות המדינה. בילינו חלק ניכר מהשעות הקטנות של הלילה בדיון על הסעיף שמתייחס לקליטת 100 עובדים מרשות השידור אל תוך משרדי הממשלה השונים. נשמח לשמוע מה עושה עם זה הנציבות, מה התכנית, איך זה עומד להיות, בדיוק כדי שבעוד שלושה חודשים כשנגיע לוועדה של חבר הכנסת כבל, לא נמצא את עצמנו באותה נקודה שהיינו בה אתמול בערב, של שאילת שאלות בלבד, אלא איך אנחנו מתקדמים משם.

תודה רבה. חבל שאנחנו לא היינו בדיון אתמול, היינו יכולים לשפוך קצת יותר אור. קודם כל, אנחנו רואים את עצמנו כמי שאחראיים על אנשים. אנחנו רואים בזה אחריות שלנו לנייד את העובדים. מבחינתנו, אנחנו נעשה את זה במלוא האחריות שמוטלת עלינו. עם זאת, אם אתם חושבים – וזה בהמשך לדברים של חבר הכנסת איתן כבל – שיש לנו 150 תקנים שהם פנויים, אין לנו 150 שהם תקנים פנויים. לצורך העניין, אם ישנן משרות שהן משרות סדרתיות – לוגיסטיקה, מנהל משאבי אנוש – כאן כן אפשר לעשות את ההתאמות ולדרוש מהמשרדים עצמם שהם יקצו בשלב הראשון לאנשים מתוך רשות השידור. כל היתר צריכות להיות משרות תוספתיות. אני מזכירה שאנחנו נמצאים במצב של flat, של קיצוצים רוחביים אחת לשנה, 2.5%. צריך להיות מובהר במסגרת החוק שהקיצוץ לא יהיה על 150 התקנים האלה.

זה מה שנקרא לפרשן אותי בחיי.

אני רק אוסיף על זה שאם החליטו לתת למשרד הבריאות, למשל, על בסיס התקנים שהבטיח האוצר לחלק, 50 תקנים – עכשיו הוא יאמר: קחו 50 עיתונאים ושימו אותם במקום רופאים, אין כאן שום התאמה.

אתמול אמרנו את זה בצורה ברורה.

אני אומרת לכם שזה מנגנון שהוא מנגנון שבסוף - - -

גברתי, למרות שלא היית אתמול, והנבואה בכל זאת עדיין לא חולקה בעולמנו, את מהדהדת את מילותינו אחת לאחד.

אנחנו נעשה את זה בשמחה. כבר הבוקר דיברתי עם רשות השידור, ביקשתי לקבל מידע על איזה עובדים מדובר, מה בסך הכול המשרות שיש, אילו משרות הן פרופסיונליות, כי יש צורך בהתאמה ייעודית.

גברתי, אין לנו טענה עליכם. אנחנו לא מוכנים שייכתבו פה דברים - -

שברור לכולם שאי-אפשר לקיים אותם.

- - שלכולם ברור שאי-אפשר ליישם אותם.

אבל אי-אפשר להגיד תשברו את הראש עם 150 עובדים, כי אני אומרת לכם מה יקרה, וזה קרה במקומות אחרים. עובדים היו במהלך שנתיים - - -

150 בלי מכרז.

ועוד 100, ועוד 50 במכרזים הבין-משרדיים.

במכרזים הבין-משרדיים. 100, ועוד 50 במכרזים הבין-משרדיים, זה היה הסיכום פה.

ביטן ירד מ-75 - - -

אבל מנכ"ל משרד האוצר התחייב לזה אתמול.

ברשותך, תנו לי לסיים. זה צריך להיות קצוב לתקופה של שנה - -

זה כתוב בחוק.

- - כי לא ייתכן מצב שעובדים – ואני אומרת לכם שזה כבר קרה לנו במערכת – שנים עובדים מקבלים שכר ונמצאים בים, כי אין איפה לשים אותם. חשוב מאוד שזה יהיה - - -

גברתי, הדבר הזה כתוב בחוק.

אנחנו נשמח להמשיך ולעבוד בשידור הציבורי, בתאגידים. גם ללא תקן, אנחנו נשמח.

הסיעה שלנו התייחסה לאיזושהי הסתייגות בנושא גילאי 40. הסיעה שלנו התייחסה לנושא זה, במקום לקבוע את גיל 40 כסוג של רף, כאילו בני 40 בקלילות ימצאו משרות מחר בבוקר, לנסות להתייחס לנושא של מי שעבד לפחות חמש שנים ברשות השידור.

גברתי, לא היית אתמול. איתן ייצג אותך בכבוד, אבל הדבר נכנס והוא כבר בתוך.

אני רוצה להזכיר את זה בדיון הזה.

השאלה שנשאלת פה – אתמול היה מנכ"ל משרד האוצר. עם כל הכבוד, אני לא חושב שהוא בא לעשות פה הצגה. אם הוא אומר שהוא בדק והוא מכיר והוא יודע שיש 100 תקנים – אנחנו מדברים על ה-100, דרך אגב – הדברים אכן נבדקו.

אני רוצה לתקן אותך. זה לא מה שאמר מנכ"ל משרד האוצר.

מה הוא אמר?

אני יכולה לאהוב את זה או לא לאהוב את זה, זה לא מה שהוא אמר. מנכ"ל משרד האוצר אמר: ברשות המסים אני יודע לצבוע משרות שאליהן ייקלטו חלק מהעובדים האלה.

גם במשרד המשפטים, משרד הבריאות.

ובמקומות אחרים יצטרך להיעשות תהליך. יתקנו אותי חברי.

אני אתקן אותך, ברשותך. הוא אמר שהם הצליחו לצבוע עד כה 75 משרות. עדיין - - - 25 הנוספות.

אני רוצה להדגיש שאלו 75 משרות. הוא לא אמר איזה גודל משרה, מה השכר, מה התפקיד.

מתח הדרגות.

בסוף הרי מה יקרה? בסוף, ה-100 יקבלו הצעות, ולא עבודה.

צריך לדאוג להיקלט.

הנקודה הזאת תמשיך להתברר. הדברים נאמרו אתמול, וברור לחלוטין שהמטרה היא שאנשים יעבדו. לא יקבלו הצעות עבודה, אלא יקבלו מקום עבודה מסודר, מכובד ומותאם. אני לא חושבת שיש מקום עבודה שהוא לא מכובד, אבל מותאם. זאת המילה שהייתי רוצה. כיוון שברוך ה', חבר הכנסת פרי, חולקו לחברי הכנסת הנתונים – מר קובלנץ, אתה רוצה להציג אותם בבקשה?

כן, בוודאי. אני רק מבקש שתעקבו אחרינו בסבלנות, כי אלו המון מספרים, אחוזים, והרבה תשובות יהיו תוך כדי ההקראה של שני העמודים האלה.

מצוין. מה שאני אבקש, אם ככה, לכתוב שאלות בצד. אנחנו נשמע את ההסבר ברצף, אם יהיו שאלות, נחזור לנקודות הלא ברורות.

תנו לי שלוש דקות של חסד. על-פי תיקון החוק, התאגיד מחויב לקלוט 510 תקנים מלאים של עובדי רשות השידור במשרה מלאה. עד כה נקלטו 440 עובדי רשות השידור, וזה מגלם בתוכו 398 תקנים. שוב, 440 עובדים שמגלמים 398 תקנים. נעבור לנקודה הבאה. הנקודה הבאה היא כמה עובדים במשרה מלאה וכמה משרות חלקיות. עובדים במשרה מלאה – 359 עובדי רשות השידור נקלטו במשרה מלאה, ו-275 עובדים חיצוניים מחוץ לרשות השידור נקלטו במשרה מלאה. אחוזי המשרה של עובדי רשות השידור שנקלטו בתאגיד – אני מצטער שאני חוזר על זה - - -

רק שאלת ביניים, אתם כוללים עובדי רשות שידור שהם עובדי רשות שידור היום בפועל, או כולל עובדי רשות שידור שהיו?

גם וגם. החוק מגדיר מהו עובד רשות השידור. למועצה יש סמכות להרחיב את ההגדרה. אלו עובדים שעבדו שנתיים ברצף לפני כן. תנו לי להמשיך. בתוך עובדי רשות השידור, בפעם השלישית, 359 עובדי רשות השידור נקלטו ב-100% משרה, שמהווים 81.5% מכלל עובדי רשות השידור שנקלטו. שמונה נקלטו ב-75% משרה. שניים ב-60% משרה. 53 ב-50% משרדה. תשעה ב-40% משרה, ותשעה ב-25% משרה.

73 עובדים בסך הכול בחלקיות משרה.

אני ממשיך. ביקשתם לגבי חטיבת החדשות. 173 עובדי רשות השידור נקלטו לחטיבת החדשות. מתוכם 162 ב-100% משרה, שזה 93% מכלל עובדי רשות השידור שנקלטו לחטיבה. שניים ב-75% משרה. שניים ב-60% משרה. חמישה ב-50% משרה, ושניים ב-25% משרה. אני ממשיך. נתבקשנו לגבי הרשת ברוסית, "רקע" ו"מורשת".

מה ההבדל בין רוסית לבין "רקע"?

"רקע" הן השפות שאינן רוסית – בוכרית, גיאורגית, לדינו, ספרדית, צרפתית, אנגלית. לפני שאני מקריא את הפרטים על שלוש התחנות הספציפיות האלה, המספרים שאני נותן הם לא מספרים מלאים כי מערך ההפקה והמערך הטכני של התאגיד הוא פול שמתוכו נותנים שירותים לכל התחנות, ולכן הטיפול הזה יחייב באופן הכרחי עוד תקנים. אני מונה פה את התקנים לא כולל הפקה והאגף הטכני. נתחיל ברוסית. יש 8.8 תקנים ברוסית. המספר הוא 11, כי יש גם עוד 2.2 עובדים שהם בפול של הפקה וטכנולוגיה. תשעה עובדי רשות השידור נקלטו לרדיו ברוסית, ארבעה במשרה מלאה, שלושה ב-50% משרה, עובד אחד ב-40% משרה, ועובד אחד ב-25% משרה. ברדיו "רקע", הרדיו של השפות, יש 7.5 תקנים. תשעה עובדי רשות השידור נקלטו לרדיו "רקע", ארבעה ב-100% משרה, שזה 44% מכלל הנקלטים של הרשות. חמישה עובדי רשות השידור נקלטו ב-50% משרה. נעבור לרדיו "מורשת". שוב, יש פה שמונה תקנים, אבל זה לא כולל עוד 4.5 תקנים של הפקה והצוות הטכני. חמישה עובדי רשות השידור נקלטו ל"רשת מורשת", ארבעה במשרה מלאה. עובד רשות אחד נקלט ב-25% משרה. שוב, חשוב לזכור שעל המספרים האלה צריך להוסיף, פחות או יותר, בין 25% ל-30% לכל שיא תקן, עובדי הפקה. חטיבת הרדיו היא חטיבה אחודה אצלנו, עם מנהל אחד שיכול לתת שירותים לכמה תחנות. הפיצול יגרום להגדלת כוח האדם.

וכמובן, להגדלת ההוצאות.

ברור.

ההתפלגות לגילאים, זה היה חשוב מאוד לוועדה. מתוך רשות השידור, 13 עובדים מתחת לגיל 30, הם 3% מכלל עובדי הרשות השידור שנקלטו. בין גיל 30 ל-39 – 75 עובדים, 17% מכלל עובדי הרשות. בין 40 ל-49 – 173 עובדים, 39% מכלל עובדי הרשות, שזה הנתח הכי גדול של עובדים של רשות השידור שנקלטו. בין 50 ל-59 – 133 עובדים. מעל גיל 60 – 46 עובדים.

תודה רבה אדוני. שאלות לחברי הכנסת על הנתונים שהעביר קובלנץ?

תודה למחלקת כוח אדם וכספים שעבדה כל הלילה על המסמך.

אלדד, אתם צריכים להשלים, מבחינת המחויבות שלכם, 398 תקנים של עובדי רשות השידור ל-510. במילים אחרות, צריך לקלוט עוד 102.

נכון.

ש-102 התקנים האלה יחולקו בין התאגיד לתאגיד החדשות.

נכון.

והקליטה שלהם תיעשה על-ידי התאגיד?

דרך אגב, זה גם גילאי 50-40.

איך זה אמור לפעול מעכשיו?

אין לי מושג. לתאגיד החדשות החדש אין מערכת שכר, אין מערכת כוח אדם. אין לי מושג איפה הם ייקלטו ומי יטפל בהם.

אם אנחנו כבר מדברים, חברי חברי הכנסת, העליתי את זה אתמול, וחבר הכנסת פרי העלה את זה בתחילת הדיונים, אני מבקשת שוב לומר את זה לפרוטוקול כדי שזה יהיה ברור – לפי הנתונים העובדתיים, אנחנו הולכים לזה שהתאגיד עולה ביום שני, מתחיל ביום שני. 440 עובדי רשות השידור צריכים לעבור תהליך, ואני אמרתי את זה אתמול, וחבר הכנסת פרי אמר את זה היום, שהם חייבים ביום ראשון להתנייד לתאגיד ולעשות שם תהליך.

לוחות זמנים לא רציונליים.

רצוי כבר ביום חמישי, הייתי אומר.

אנחנו נגיד את זה לפרוטוקול. אני חושבת שזו דרישה - - -

גם 102 העובדים שחסרים.

דרך אגב, גם ה-102 הנוספים, עד יום התחילה צריכים לעבור. הכול צריך לקרות ביום הראשון.

חברים, לגבי ה-102, אני לא בטוחה. תיכף תגיד היועצת המשפטית לוועדה.

לא, זה מחויב.

שנייה. אני אמרתי שאני לא יודעת. אם היא תגיד שזה מחויב, זה מחויב. חברי חבר הכנסת כבל, מול מי פועלים בנושא הזה, ש-440 עובדים שכבר נקלטו בתאגיד מרשות השידור עושים תהליך מעבר שלא מתחיל ביום שני בבוקר?

אך ורק בחקיקה.

מול הכנ"ר.

זה חייב להיות בחקיקה, כי כל הבקשות עד היום נדחו.

השאלה הופנתה לחבר הכנסת כבל כמומחה בתחום. לא בתחום התקשורת, אלא בתחום החקיקה בתקשורת.

אתי, אני לא יודע אם זה יכול להיכנס בחקיקה או איך צריך לעשות את זה. אם זה לא ייכנס בחקיקה – העניין של המעבר גב אל גב.

מעבר עובדים מרשות השידור, גב אל גב – ביום חמישי או ביום ראשון כדי שתהליך הקליטה שלהם יהיה - - -

כמה שיותר מוקדם.

תני לי רק להסביר לך במשפט. אם מישהו רוצה להמשיך את הכאוס והבלגן שממילא מתקיימים פה ורוצה ליצור התמוטטות מוחלטת של המערכת, יבקש שביום שבו החוק ייכנס לתוקף, כולם יגיעו לתהליך הקליטה.

עד היום כל הבקשות האלה – זה לא הלך.

בוודאי. בשלב מסוים ההנהלה של רשות השידור הקיימת כבר הייתה במקום אחר, היא כבר הייתה בחוק אחר. אז לא היה לה עניין, לפחות כך נראה לי, לשתף פעולה. ואם זה לא יהיה בחקיקה, אז כנראה שמישהו רוצה להפיל את זה פה ופה.

אני מעיינת עכשיו בסעיף 96 לחוק. מדובר על כך שהמנהל הכללי הזמני יציע לעובדים היכן רוצים - - - את המספר של העובדים שלהם יוצע להיקלט בתאגידי השידור. במקום 450 משרות, 510. אני לא מוצאת - - -

מה שרשום היום בחוק, במקום 450, לשנות ל-500.

אבל לא כתוב כאן שההצעה הזאת צריכה להיות עד יום התחילה. אני גם לא חושבת שזה אפשרי.

איך זה מנוסח בחוק המקורי?

- - - עד אחרי יום התקינה שאפשר להציע.

אני רוצה להסביר, הדרישה הזאת תיכנס לתוקפה רק כשהחוק ייכנס לתוקפו.

לא מדובר על הדלתא, מדובר על האנשים שכבר חתומים שיתחילו לעבוד.

הוא מדבר על מי שכבר חתם.

מה שקורה, צריך להתחיל להפעיל תאגיד כאשר רשות השידור לא משחררת את העובדים לבוא.

אדוני מאגף התקציבים, אסף, אנחנו לא מדברים על בין 440 שכבר נקלטו ל-510 תקנים שעוד ייקלטו, בעזרת ה'. אלא אנחנו מדברים על מי שכבר היום – 440 עובדים. מה שאנחנו רוצים להגיד, שהעובדים האלה צריכים להיות משוחררים מרשות השידור ביום חמישי כדי להיקלט בתאגיד ולהעלות אותו ביום שני. אלא אם כן יש פה אמירה אחרת, אבל זאת לא האמירה שיוצאת מפה. זאת האמירה.

זה בידכם לא בידינו. אין לי אמירה לגבי זה.

זאת האמירה שיוצאת מהוועדה, ויתקנו אותי חברי.

- - - לשחרר אותם מהעבודה ברשות השידור.

צהריים טובים, רונית בראון, המשנה למנכ"ל רשות השידור.

אני שוב אגיד לפרוטוקול שמפתיע אותנו, יום אחרי יום, שהמנכ"ל לא מוצא לנכון לבוא לדיונים.

הוא צריך להיות פה. אלו הימים הקריטיים.

אני חשה כיושבת-ראש הוועדה כבר מספר ימים שצריך להגיד את זה לפרוטוקול, שראוי היה למנכ"ל רשות השידור להיות פה. זה אירוע דרמטי, בעיקר לאנשים שלו, לשידור הציבורי, והוא חלק מהדבר הזה. אבל את פה ואנחנו שמחים בך יום אחרי יום.

אני פה, ואיתי פה צוות נכבד שעושה עבודתו נאמנה.

הדברים האלה הם לא ביקורת כלפיך.

ברור, היא פה, יום אחרי יום, שעות רבות.

אנחנו נמצאים פה צוות מכובד, לרבות נציגי הכנ"ר, שמייצגים פה את כולם.

רונית, גם הכנ"ר היה צריך להיות פה, בסדר? זה אירוע עד כדי כך משמעותי.

רונית, בבקשה, תעני לנו.

אני מבקשת להבהיר לחברי, אנחנו מחויבים על-פי החוק ברצף שידורי עד ליום התחילה. אם רוצים לשנות את זה, זה בסדר, אבל כדי שנוכל לשמר את הרצף השידורים הזה, אנחנו משתדלים כמיטב יכולתנו לשחרר את מי שאנחנו יכולים בין המשמרות ותוך כדי, אבל אנחנו לא יכולים לשחרר את כל העובדים שהתקבלו לתאגיד.

אין דרך אחרת. הנזק שייגרם לשידור הציבורי הוא בלתי הפיך, ואתם תוכלו לשרוד את שלושת הימים האלה, רונית.

אפשר לעשות בעניין של רצף שידורים פשרות הגיוניות, אלא אם כן יש מישהו שרוצה לחבל בתהליך. זאת האמת, וצריך לומר אותה בצורה הכי ברורה.

ברשות כל הנוכחים, חברי חברי הכנסת, זו תהיה החלטה של חברי הכנסת. אני לא מתכוונת לעשות את מה שאני מבקשת לא לעשות, ולהטיח ראש בראש את שני האיגודים האלה. אני חושבת שברור לחלוטין שאם רוצים שזה יעלה ביום שני לשידור, צריך לשחרר אותם ביום חמישי.

העלה שגב – ישימו מחשב שישדר בשלושת הימים האלה. יהיה רצף שידורי. הפתרונות הם קלים מאוד.

אתם רוצים שנשים שקופית? נשים שקופית, מה שאתם רוצים.

- - -

לא, לא, רונית, סליחה. רונית וגיל, אחרי כל השעות והימים האלה, אני ממש לא מתכוונת שאתם תחליטו על זה. זה בדיוק תפקידם של חברי הכנסת, וחברי הכנסת מבינים מה הם צריכים לעשות.

מעולה. תודה רבה.

תודה רבה.

צריך להבין שברמת המוכנות יש עובדים שהם היברידיים. זאת אומרת, חלקם באים מדי פעם לבכות את התאגיד, חוזרים לחללית האם. באים לבכות את התאגיד, חוזרים לחללית האם. אני לא רוצה להיכנס לרמת המוכנות של התאגיד, כי אני לא - - -

לא, לא, אנחנו גם לא אנשי מקצוע. אני יודעת להגיד רמת מוכנות של גוף תקשורת?

כי זה כבר לא מעניין. גם אם הייתי יודעת, זה כבר לא מעניין, זה פשוט לא רלוונטי.

חברי חברי הכנסת, אני מבקשת שאנחנו נעביר את זה כהחלטת ועדה, זה לא צריך להיות בהצעת החוק. מישהו שינסח את ההחלטה.

זה לא מספיק החלטת ועדה. את לא יכולה. את לא יכולה, זה צריך להיות בחוק.

זה חייב להיות בחוק.

שנייה. לא בטוח, יש פה מומחים.

זה כתוב בחוק המקורי, בחוק מ-2014.

מה כתוב, תמנה?

אנחנו יודעים, תמנה, מה כתוב שם, על המחויבות של הרשות.

שידורים עד ליום התחילה.

שידורים עד ליום התחילה.

מה זה שידור? תגדירו מה זה שידור.

לא, לא, לא, זה בדיוק מה שלא רצינו לעשות. יש אנשי מקצוע ברשות השידור.

שגב, אלו שלושה ימים אחרונים.

אבל אתה צריכים להבין מה יש לנו בשלושת הימים האחרונים האלה. יש ביום חמישי חצי גמר אירוויזיון. יש לנו ביום שבת גמר אירוויזיון. תחליטו – לשדר, לא לשדר, מי ישדר?

היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

יש כאן נציג כנ"ר?

נציג הכנ"ר כאן? יכול להיות שאין פה נציג כנ"ר? הרגע אמרת שהם פה בהמוניהם.

הם היו פה יומיים, כרגע הם לא נמצאים פה, הם לא הגיעו עדיין.

אני רוצה לומר, סעיף 102(ב) לחוק השידור הציבורי הישראלי, הממוקם בפרק ט"ז, שעניינו הפסקת פעילות ופירוק קובע כדלקמן: "המפרק יפעל בהתאם להוראות פרק זה להמשך פעילותה וניהולה השוטף של הרשות, לרבות המשך קיום השידורים בידיה, בהיקף שהיה נהוג ערב יום הפרסום, עד ערב יום התחילה, ולהסדרת פירוקה של הרשות".

יש התחייבות כלפי איגוד השידור האירופאי גם.

דהיינו, המפרק הוא שאחראי על כך שיהיו שידורים באותו היקף שהיה ערב תחילת החוק. רק לו יש סמכות להחליט על - - -

אלא אם כן שינוי חקיקה.

אנחנו נעשה שינוי חקיקה בלי לשמוע את עמדתו של המפרק?

עוד סוגיה משפטית – השאלה מה זה ערב התחילה? האם גם יומיים ושלושה לפני זה ערב התחילה?

אני רק מבקשת להזכיר שיש שידורי אירוויזיון, חברים.

אנחנו מסכימים אתך. יש פה תמימות דעים בין חברי הכנסת. אנחנו נקרא לכנ"ר או לנציגו ונשמע איך הם מתכוונים לעשות את זה.

רק מילה אני רוצה לומר לך. אתי, כשאנחנו כתבנו את המילה ערב, לא התכוונו ערב שבת. ערב, הכוונה היא בזמן הסמוך. זה פותר את העניין.

הוועדה מזמנת את נציגי המפרק, את נציגי הכנ"ר, ואנחנו נשמע את עמדתם, ומה התכנית שלהם, איך הם מתכוונים לעשות את זה כדי ליצור את רצף השידורים.

את הכנ"ר, לא את הנציגים.

את הכנ"ר.

אתם רק צריכים להבין דבר אחד - - -

משה, מה שאני לא רוצה, שאנחנו כנראה לא נבין. אנחנו לא אנשי מקצוע בתקשורת.

בדיוק בגלל זה הכאוס הזה. בדיוק בגלל - - -

תמנה, כיוון שאני אומרת את זה הרבה יותר פעמים ממך, כמו שהסברתי לכם, אני מנסה להביא את המיטב - - -

- - - חבל מאוד שלנו זה יותר חשוב מאשר לכם.

מה שאני רוצה להגיד הוא לא מקצועי, רק צריך להבין ברמת הרציונל. אנשי הליבה שמחזיקים אצלי את השידור בערוץ הראשון, לשמחתי, התקבלו לתאגיד. אלה אותם אנשים. איפה הם יהיו בשידור האירוויזיון – שם או פה?

אני בטוח שאתה לא צריך 100% מהם, אבל לא נפתח את זה.

בדיוק. אנחנו אמרנו כבר לפרוטוקול את עמדתנו על זה שהכנ"ר לא נמצא פה. ברור לחלוטין שאנשי הכנ"ר חייבים היו להיות פה. עולים לאורך כל הזמן נושאים קריטיים, ועכשיו כשאנחנו מתקרבים לקראת סיום, ברור לחלוטין – לא להיבהל, חברי הכנסת לא נטשו את הספינה הטובעת, הם הלכו להצביע בוועדת הכנסת על המשך הדיון.

באותו נושא גברתי.

ברור. אמרתי.

באותו נושא, אבל טיפה שונה, במהלך השנה האחרונה ניסינו אין-ספור פעמים להשיג קבצי וידאו שהם קריטיים לנו ליום השידור הראשון, ובכלל, לחודש-חודשיים הראשונים, ואת מערכות המידע של רשות השידור בפירוק, ולא קיבלנו אף אחת מהן כמעט. גם קבצי וידאו וגם מערכות מידע. זה קריטי לנו לשידור.

כשהכנ"ר יגיע אנחנו נדבר גם על עובדים וגם על קבצי וידאו וקבצי מידע, שחוץ מלהגיד אותם, אין לי מושג מה זה אומר, אבל אני סומכת על כל אנשי המקצוע.

להמשיך שידור מרוממה. אתם פותרים הרבה בעיות.

סליחה גברתי, התקשר אלי עכשיו דוד האן, הכונס הרשמי. הוא מבקש למסור לוועדה שעובדי רשות השידור שנקלטו בתאגיד השידור הישראלי ישוחררו מעבודתם עוד השבוע, ולכל המאוחר ביום חמישי.

תודה רבה.

אוקיי, אני אעדכן אחר-כך את חברי הכנסת.

- - - שלא יהיה אירוויזיון.

עם כל הכבוד לפרופ' האן, חלק מהדברים האלה כבר נאמרו והם לא קרו. צריך להיות ברור שזה קורה, כי אני ישבתי עם פרופ' האן לא לגבי אנשים, אלא לגבי החומרים, והוא אמר לי: זו האחריות שלי על-פי חוק וזה ייקרה. לצערי, זה לא קרה.

אני מבקשת לדייק בדברים – העברנו עשרות טרה של חומרים. בואו לא נפתח את זה.

אל תשעממו אותנו. יש לנו משלנו מספיק, אנחנו לא צריכים לשמוע את הבעיות של השכנים שלנו. אני רוצה לומר לכם, אני אומר את זה למנכ"ל וליושב-ראש – אנחנו רוצים שהמעבר יהיה המעבר הכי טוב והכי חלק שיש. עם זאת, יש אירוויזיון וכולי. בישראל זה עדיין להיט. לכן אני מציע בשם הוועדה, שהכנ"ר ייפגש אתכם לאלתר על מנת שאנחנו נקבל דיווח עד יום חמישי לכל המאוחר, איך אתם מתכוונים בפועל ליצור תהליך שבו האירוויזיון - - -

לא נפגע רצף השידורים והעובדים עוברים.

אין שום סיבה, זה לא כזה מסובך. אין שום סיבה שזה לא יקרה.

בסוף, אם נקלטו 440 עובדי רשות, גברתי רונית, אתם אלה שיצטרכו להגיד לכנ"ר איך הדברים מתכוונים להתבצע מבחינתכם. אבל כמו שהציע חבר הכנסת כבל, הוועדה מבקשת לקבל דיווח מהכנ"ר. ביום חמישי אנחנו נדע את זה ממנו.

עדיף מחר. אנחנו על - - -

מבחינתי, גברתי – אם תגידי מחר, אז מחר.

בסדר. אנחנו נדאג ליצור אתו קשר ולבקש שזה יהיה מחר כדי שביום חמישי – יש שידור משמעותי בשידור הציבורי ברשות הציבורי וגם לקראת יום שני.

ביום חמישי האירוויזיון?

כן, היא אמרה שביום חמישי הקדם אירוויזיון. מישהו אמר את זה.

תמנע ביום חמישי הקדם וביום שבת הגמר עצמו.

נאחל הצלחה, בעזרת ה'. רצית קודם להעלות משהו ולא אפשרתי.

יאיר טרצ'יצ'קי, יו"ר ארגון העיתונאים. דובר על עניין מינוי המנכ"ל הקבוע, והחוק נותן שלושה חודשים, 90 יום, כדי למנות את המנכ"ל הקבוע. 90 הימים אמורים להיות כוללים את בחירת השופט בדימוס, שבוחר את ועדת האיתור, שבוחרת את המועצה, שבוחרים את המנכ"ל הקבוע. בעקבות הערה על זה שנותרו רק עשרה ימים למועצה גם לפנות, גם לקבל מועמדים, גם לראיין אותם, גם לבחור אותם, וגם שהבן אדם שנבחר יתחיל לאייש עשרה ימים וזה לא סביר, שינו את החלוקה הפנימית ועדיין צריכים לעשות את זה ב-90 יום, אבל למעשה, השלב האחרון שבו המועצה מתחילה באיתור המנכ"ל ובוחרת אותו ומתחילה יש 24 ימים - - -

לדעתי יש 30 ימים, אם אינני טועה.

גם אם 30, חשוב לי להגיד לפרוטוקול שזה משך זמן מופרך לחלוטין שלא יעמדו בו. גם אם באותו יום יאתרו, גם יראיינו - - -

מר טרצ'יצ'קי, לאורך כל הדיון בנושא הזה עלה שוב ושוב מאנשי המקצוע שלו יצויר שלא ייבחר אותו מנהל זמני, העורך הראשי יוכל לשמש - - -

לא מדובר על המנכ"ל הזמני, מדובר על המנכ"ל הקבוע. אני אחדד למה העניין חשוב. כי דובר על זה שהמנכ"ל הזמני לא יוכל לפטר עובדים. העיתונאים שארגון העיתונאים מייצג, לפי האווירה מסביב, הם בסכנת פיטורים ברגע ששלושת החודשים יסתיימו. זו כביכול הייתה הכוונה המקורית של החוק. החשש שלי הוא שמאחר שניתנה התחייבות שהמנכ"ל הזמני לא יוכל לפטר אותם וייבחר מנכ"ל קבוע בתוך שלושה חודשים – ואני אומר, לא יוכל להיבחר – מה שיקרה – ואני אומר את זה גם לפרוטוקול – בעוד חודשיים תתכנס פה הוועדה לתיקון מס' 9. בתיקון מספר 9 יבקשו להאריך את התקופה. מומו פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת יגיד שזה לא סביר שאי-אפשר לפטר אנשים לתקופה של זמן, ויאפשר למנכ"ל הזמני לפטר עובדים של התאגיד.

כיוון שכמו שאמרתי קודם, הנבואה עוד לא ירדה לעולם בתקופה שלנו, אני מציעה לא לצאת מנקודות הנחה, ובטח לא - - -

זו לא נבואה, ההיפך, זו היסטוריה כי ראיתי את אותו דבר קורה עם - - - הישראלי – נבחר מנכ"ל זמני - - -

עובדתית, האמירה היא ברורה, שבשלושת החודשים האלה המנהל הזמני לא מפטר אף אחד. אם נתכנס פה אחרי חודשיים, נשמור על זכויות העובדים. בסוף אנחנו רוצים לשמור גם על הזכויות של העובדים שכבר נמצאים, וגם על הזכויות של העובדים שיתמודדו בעתיד להיות חלק מתאגיד החדשות. לדעתי, ליצור עכשיו כל מיני דברים על דברים - - -

אני רק אומר שמראש ברור שהחוק לא מאפשר לעבוד בתקופת המעבר.

אני חושבת שאמר חבר הכנסת איתן כבל קודם דברים ברורים.

אני חייב לציין גם ברמה המשפטית – היכולת להגן על זכויות של העובדים היא הרבה יותר משמעותית כשעוברים בין שני גופים מאשר כשהם כבר יהיו עובדים באותו מקום ופשוט יוכלו להזמין אותם לשימוע ולפטר אותם. החוק יהיה כבר פחות רלוונטי לדברים. לכן אני חושב שמראש צריך לקבוע תקופה סבירה - - -

אנחנו לא נאריך את שלושת החודשים האלה. לצערי – או לא לצערי – גם על שלושת החודשים האלה הייתה ביקורת לא קטנה. נראה לי שבאיזונים שניסינו ליצור בין הגנה על זכויות העובדים שכבר נקלטו בתאגיד ועוברים לתאגיד החדשות, לבין העובדים האחרים שירצו להתמודד על תפקידים בתאגיד החדשות, שלושת החודשים האלה הם איזון ראוי. במידה ונמצא את עצמנו מול שוקת שבורה, נתכנס פה, כמו שאמרת, אותם אנשים, עם אותו רצון אמתי להגן על העובדים גם בתאגיד וגם ברשות השידור. ובזה סגרנו את הדיון הזה.

עוד משפט ממש חשוב. משפט קטן אחד. מה שהיה מוטמע בתוך המשפט האחרון שאמרת – ואני לא חושב שזו כוונתך – כשאת אומרת העובדים שירצו להתמודד על התפקידים האלה, זה כבר בא להראות שהעובדים, שיש חובת תום לב על ההעסקה שלהם, כבר עכשיו, מראש - - -

אתה מבין למה לא רציתי לפתוח את זה? כי מחר אתה תיקח את המשפט שלי, שנאמר ממקום נקי ואמתי, ותהפוך אותו לנפנוף פוליטי, או נגד עובדי התאגיד. לא, זו לא המגמה. יש פה אמירה ברורה – מנסים להגן על זכויות העובדים. זאת המטרה. שלושה חודשים אי-אפשר לפטר אותם. אם אחרי שלושה חודשים נגיע למצב שלא מתמנה מנהל קבוע, אנחנו נתכנס פה ונדבר על המציאות החדשה אז. בנקודת הזמן הזאת, חברים, אנחנו עושים הפסקה בעבודה כיוון שבמקביל, בוועדת הכנסת מצביעים כל חברי הוועדה הזאת על המשך הדיונים על החוק הזה המליאה. אני לא יכולה להתחיל את ההצבעות כשלא נמצאים פה חברי הוועדה המשותפת. אנחנו עושים הפסקה ונתכנס. אנחנו נודיע על ההתכנסות מספיק זמן מראש.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:10 ונתחדשה בשעה 15:35.)

רבותי, אני פותח את הישיבה. קודם כל, נשארו לנו מספר בעיות אחרונות מהדיון של אתמול. הבעיה הראשונה הייתה בעיית ההצמדה. בעניין הזה אני ישבתי היום עם האוצר. אני מבקש לומר מה הסיכום שמקובל עליכם גם כן.

הסידור הוא שיהיה מנגנון של בחינת ההצמדה, אם יש שחיקה של התקציב, ובהתאם לכך תצטרך להיות המלצה על שינוי התקציב. אנחנו נעביר נוסח - - -

שינוי בחוק.

כן, ברור.

פעם בחמש שנים.

לשני התאגידים.

כן, אבל לא להוריד, רק להעלות.

רק להעלות.

שיהיה כתוב: אין הפחתה, רק תוספת. פעם בחמש שנים.

שחיקה בדרך כלל היא כלפי מטה.

לא יודע, באוצר הכול להיות. שיהיה מובהר העניין – רק כלפי מעלה. האוצר נותנים לך מיליון, לוקחים לך מיליון.

מדובר על סעיף 82יד.

גם בחוק המקורי וגם בתיקון מס' - - -

הכול, לשני התאגידים. מכיוון שהתקציב כתוב בחוק הזה, ההצמדה למדד לא מספיקה מכיוון שאי-אפשר לדעת מה עלויות השכר, כל מיני דברים כאלה, אז פעם בחמש שנים תיעשה בדיקה על-ידי ראש אגף התקציבים, או על-ידי האוצר, זה לא מעניין אותי - - -

לא, צריך לכתוב מי.

תכתבו מי. אם תהיה שחיקה, יביאו את זה לממשלה על מנת להעביר חוק ממשלתי בתוך זמן קצר מאוד. נכתוב בתוך 30 יום מסיום הבדיקה על מנת שהכנסת תוכל לחוקק ולשנות רק את הסכומים, לא יותר מזה. שלא ינצלו את זה לדברים אחרים.

30 ימים זה פער הימים בין מה למה, אדוני?

בין סיום הבדיקה, שגם היא תיקבע בחוק, לבין הגשת החוק לכנסת.

אני מציעה שתגיד מתי בתוך חמש השנים – בתוך כמה זמן תיעשה הבדיקה.

בתום חמש השנים, בחודש ינואר. בחודש ינואר בתום חמש השנים. הנושא הזה ייבדק בתוך 30 יום, ו-30 יום לאחריו הם יצטרכו להביא הצעת חוק לתיקון הסכומים. אם צריך, כי אולי לא צריך. שתיים, בנושא של העובדים, הוויכוח האחרון שהיה לנו, אני אבקש מאסף שיציג את ההסכמה הזאת. אי-אפשר היה לרבע פה את המעגל עד הסוף, לכן ניסינו לפתור את הבעיה עד כמה שיכולנו.

אני רק רוצה לסייג שזה עוד בבדיקה. זה צריך להיבדק עוד מול הנציבות והיועץ המשפטי של המשרד בודק את זה. לבחון אם ניתן לתת לעובדי רשות לגשת למשרדים בין-משרדיים לתקופה של שנה ולעגן את זה איפה שצריך לעגן את זה. זה עוד צריך להיבדק. סייגתי.

דרך אגב, זו דרמה גדולה, זה הישג ענק. אם אנחנו מצליחים לסגור את זה משפטית – זו אפשרות לכל עובדי רשות השידור להתמודד במכרזים הפנימיים של המדינה. זו דרמה גדולה מאוד.

חברים, אני חייבת לציין שהמכרזים הבין-משרדיים זה ברמת 43-41, אלו דרגות בכירות יחסית, הן לא נפתחות כל כך הרבה. היקף המשרות בשירות המדינה בשנה עומד בערך על 2,000 משרות, הרבה מאוד מהן משרות פרופסיונליות, של רופאים, של אחיות. צריך לסייג גם כאן ולראות את ההתאמה.

יודעים שחלק מהם – אבל זה עדיין לא מעט משרות.

הנושא הזה עלה אתמול ביחס - - -

אנחנו לא צריכים הרבה, אנחנו צריכים 50 איש.

- - המחשבה הייתה שאנחנו ננסה בתוך התהליך שנעשה, לתת מספר מענים, מה שיביא בסוף את הצורך במכרזים הבין-משרדיים למספרים לא מאוד גבוהים. מה שאת אומרת חשוב לפרוטוקול, אבל ברור לחלוטין שעיקר המענה הוא לא במכרזים הבין-משרדיים.

יש בעיה של 50 איש, לא יותר מזה. לא משהו בשמיים.

אין הבדל מהותי בין מכרז פנימי לבין משרדי. זה אותו דבר, רק זה רחב יותר.

רגע, רגע, ההסתדרות, לפני שנתיים, אם הייתם נלחמים על 150 עובדים, לא הייתה בעיה.

גברתי מההסתדרות מה שניסינו אתמול זה להביא משהו שלא היה.

זו ההסתדרות העירה פה, לא הנציבות.

גברתי מההסתדרות, מה שניסינו לעשות זה להביא עוד מענה, לא כדאי להפוך את זה שוב.

שולי, אמרתי שאין לנו הרבה זמן.

אולי שיפתחו לפנימיים.

אז שיפתחו לפנימיים. אין לי בעיה עם זה גם.

אם ההסתדרות מסכימה, תענוג. ואז אתה פותח לתקופה מוגבלת את האפשרות למכרזים פנימיים.

מה שההסתדרות מבקשת, שבתוך ה-100, אם יהיו שם משרות שבסוף לא יאוישו - - -

אמרתי, לשני התאגידים. אמרת את זה.

מה שאמרתי גם בימים הקודמים, שהעדיפות פה היא קודם כל למבוגרים ללא פנסיה. אבל יש אוכלוסיות - - -

לא, לא, עצרי. עצרי. אני לא מוכן יותר לזה. אמרתי, יש לנו רבע שעה לסיים את העניין. אנחנו יודעים את זה. התיקונים שעשינו בחוק לגבי גילאי 50-40 יישארו, על זה אין ויכוח. עם התיקונים של השר, עם הקליטה, עם הכול – נשאר. יש לנו עוד בעיה, עם בדרך כלל צעירים, אבל אנחנו לא רוצים לציין צעירים. כל העובדים של רשות השידור בשנה הזאת שירצו לגשת למרכזים האלה, יוכלו לגשת. לא משנה כלום.

אני אומר שאם ההסתדרות מסכימה, מבחינתנו זה צעד נוסף – מכרזים פנימיים. אנחנו נוכל אפילו להכניס כמה - - - אפילו לא בין-משרדי.

- - - מצוין. לא מעניינת אותי ההסתדרות. ההסתדרות תעשה - - - אני מוכן.

צריך לעגן את זה בחוק?

מה שאני מנסה לדבר עם האוצר עכשיו - - -

את מדברת על ניוד של ה-100.

- - -

על זה אני מנסה לדבר עם האוצר עכשיו.

לא, לא, לא, ה-100 בפנים.

אני עדיין לא הבנתי, אדוני – אני מבינה שהשינוי היחיד כרגע הוא שכל עובדי רשות השידור, לא משנה אם הם צעירים - - -

בנוסף למה שאמרנו אתמול. כל עובדי רשות השידור במשך שנה יכולים לגשת למכרזים בין-משרדיים או פנימיים.

נכון. האם ההמלצה הזאת, או ההחלטה הזאת, טעונה תיקון חקיקה?

אין להם העדפה במכרז ואין להם פטור ממכרז. השאלה הזאת – תחשבו עליה. אם היא טעונה, לפני שנתחיל את ההצבעות, נתקן גם את זה. עד 18:00 אתם יכולים לענות תשובה על זה?

מעבר לזה, עד 18:00 כולל הצעה. לא טעון חקיקה?

לא. מכרזים פנימיים לא מעוגנים בחקיקה בכל מקרה.

לא נכניס את זה בחוק.

אתם תדאגו לתקף את ההחלטה הזאת בדרך שאמורה להיות מתוקפת – הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, מה שתרצו.

זה בתקשי"ר אני חושבת.

אז אין בעיה, עוד יותר טוב.

אבל יש הסכם קיבוצי עם ההסתדרות. דוד, צריך להיאמר על-ידי ההסתדרות ועל-ידי נציבות שירות המדינה שיש הסכמה שלמשך אותה שנה – זה ביניכם – עובדי הרשות יוכלו להתמודד במכרזים פנימיים. בעיני זה הישג אדיר, ורק צריך את הסיכום שלכם. אתם צריכים להציג סיכומים.

פולקמן, תפסיק לדבר עכשיו עם ההסתדרות. הם ישבו על זה. עוד פעם אני אומר – אני מסכם את זה כך: לגבי הגילאים האלה שאמרנו, כמו שסיכמנו אתמול, הכול נשאר, עם התיקונים שסיכמנו. אתם איתי הנציבות? סיכמנו ארבעה חודשים בנושא של קליטה, הכול, חודש – זה נשאר, אין שום בעיה. אחר כך המשכנו את זה ולא סיכמנו. את זה תורידו.

וגם שידווחו על זה לוועדת - - -

כן, כל מה שסיכמנו. כלכלה – אין בעיה. נציבות שירות המדינה, בנוסף לזה - - -

אנחנו נבדוק לגבי העניין של המכרזים הפנימיים. לגבי הבין-משרדיים, מבחינתנו זה בסדר, המכרזים הפנימיים. אנחנו נבדוק את הנושא המשפטי.

אם צריך חוק. אז אני אומר דבר פשוט – עד 18:00 תודיעו לנו אם צריך או לא צריך חוק, ואז תביאו איזשהו נוסח. אם לא צריך חוק, אתם מתחייבים בפני הוועדה שאתם תדאגו לעגן את העניין הזה באופן כזה שנציבות שירות המדינה תאפשר לעשות את זה במשך שנה לעובדי רשות השידור באופן כללי. זה פותר לנו הרבה בעיות.

אנחנו דיברנו על ה-50 המשרות הנוספות.

כן, 50 המשרות הנוספות.

לא, זה לא בסדר. לא על זה דיברנו, עם כל הכבוד. אמרנו שלא נכניס גיל, אבל בגלל שאתם רוצים גיל, כולם יכולים. אמרנו 50, אז יבואו 50 והצעירים לא יקבלו שום דבר?

הם לא יכולים לפתוח – אמרת, יש 100 שצבענו אותם, אנחנו יודעים להגיד משרד הבריאות וכולי.

לא, אנחנו לא יודעים להגיד את זה. אני התרעתי קודם לכן. להגיד יש לנו 100 משרות שהן צבועות – לא נכון להגיד את זה. לצורך העניין, אגף התקציבים הסכים ל-50 תקנים במשרד הבריאות. אומרים יש לנו פול של 100 משרות, מתוכן קחו 50 למשרד הבריאות, אבל אלה משרדות שהן משרות ייעודיות לרופאים, לאחיות, אני לא יכולה להציב עיתונאי במשרה של - - -

לא, אבל דיברתם על רשות המסים.

צריך לבדוק. מה שאני ביקשתי, חבר הכנסת רועי פולקמן, בבוקר – יעבירו אלי את הנתונים. מרשות השידור, לראות את הפילוח של המשרות, ובהתאם לזה גם את המשרות הפנויות באותה עת.

אמרנו להם אתמול שזה מורכב, אנחנו מבינים את זה.

זה לגמרי מורכב. זה לגמרי מורכב.

לכן - - - שלא חלקת אתנו את הדיונים הקודמים, ואנחנו שמחים שאת עכשיו פה בדיוק בשביל שתראי איך לעשות את ההתאמה הזאת.

אתם תדאגו לזה בנציבות. יש חוק - - -

צריך לפתור את העניין הזה, זה 50 - - -

אני לא יכול 50 איש. אתה נותן את זה לכולם, אז יבוא מישהו וייקח את הפרנסה של השני.

מה ייקח? לחלק יש דברים אחרים, חלק מקבלים קצבאות.

תפתח לכולם 50 משרות.

50 משרות.

אם אני פותח לכולם, אז הם - - -

- - - זה היה הסיכום, ביטן.

אסף אמר שהוא לא מוכן לכתוב גיל של צעירים, אז הוא נותן אפשרות לכולם. עכשיו אתה אומר לי כולם, אבל רק 50. אז מה יקרה? אם יבואו 50 אחרים, מה יקרה עם הצעירים? זה לא בסדר.

הם יכללו בזה.

פולקמן, זה לא הסיכום. איך הם ייכללו בזה? כל אחד יכול, כל עובד יכול. אז איך ייכללו בזה?

לבני 50-40 יש את 100 המשרות - - -

לא, הם לא ייכללו.

הן עדיין לא צבועות.

ה-100 לא נכללים בזה.

זה היה הסיכום, שהפטור ממכרז נשאר בחוק למכרזים הפנימיים.

הפטור ממכרז נשאר - - -

רק על ה-100. אז איך אני מבטיח את 50 האנשים הצעירים? לא כותב את זה בחוק.

אין אפשרות.

הם יתמודדו על מקום.

אז למה אני מצמצם את זה ל-50? כי אין לי את - - -

זה מה שסיכמנו.

עכשיו הוא מוסיף 50. אתה אמרת 50 משרות, מה שסיכמנו, הוא אמר כולם יכולים. אמרת את זה או לא?

יכולים כולם להשתתף במכרזים הבין-משרדיים.

לא הבין-משרדיים, גם הפנימיים.

לא.

לא, בפנימיים זה - - -

אבל כל אחד יכול להיכנס. אסף, כל אחד יכול להיכנס.

נבדוק את זה. אפשר יותר, נעשה יותר. בסדר.

אין לי בעיה 50, אבל שיהיה 50 לצעירים בלי לכתוב בחוק שהם צעירים. אני מוכן לזה, אין לי בעיה. תהיה רשימה, תנו להם.

האם זה כולל את העובדים שיפוטרו כשיבוא המנכ"ל הקבוע?

לא.

למה לא?

מה זה קשור?

חבר'ה, אל תגידו לי מה זה קשור?

אבל מי יפוטר? מה זה יבוא המנכ"ל הקבוע?

יש.

יכול להיות שהוא יפטר. מה, זו הגנה עד סוף הימים? מה אתה רוצה? אני לא מבין. יש לך באיזה מקצוע הגנה מוחלטת?

אני שואל אותך, מה עדיף – שאלה יגידו לנו תפטרו אותנו עכשיו, אם לא, אנחנו נמצא את עצמנו בחוץ?

אתה אומר שמישהו נקלט ויפטרו אותו בעוד חצי שנה?

יכול להיות, אבל זו לא כמות אדירה. זה לא מצב שהוא מפטר את כולם.

הם לא יהיו עובדי רשות, הם יהיו עובדי תאגיד.

הבעיה היא שפה יש לך קבוצה שלמה שמפוטרת. מה שאתה אומר זאת שאלה.

אני רוצה לסכם. הפטור ממכרז, מה שיש היום בחוק - - - נשאר כמו שהוא.

מה שכתבנו בחוק, זה בסדר.

אתמול המנכ"ל התחייב לנסות למצוא על אותו מנגנון עוד 50 משרות. מה שהוספנו זה - - -

הוא ייתר לך את המנגנון של עוד 50. הוא אומר תן לנו להתמודד - - -

מה מנגנון?

כי דיברנו שלהביא עוד משרות – אמרו לך עכשיו שזה בלתי אפשרי.

אבל אתה אומר לי 50 - - -

אמרנו, רוצים שעובדי רשות השידור יתמודדו במרכזים פנימיים. זה היה הסיפור.

מכרזים פנימיים, אני לא סופר את זה במספר. מכרזים פנימיים – אני - - - זה יהיה לתקופה, וזה יהיה לכל העובדים.

מעולה, הכי טוב.

שנה.

בסדר, קצבת את זה בזמן - - -

אחלה, סגרת את המושג 50. די.

מה סגרנו לגבי ה-100?

נושא אחרון שנשאר, הנושא של הארכיון. על זה דיברנו אתמול, הוא לא יהיה חלק - - -

רגע, רגע.

חבר הכנסת ביטן, ברשותך, אני לא מבינה לגבי הסיפור של ה-100. כמו שאמרתי קודם, אי-אפשר להגיד זה החוק, תסתדרו, כי מדובר בדיני נפשות ומדובר באנשים. מדובר בסוף באזרחים שצריכים לקבל שירותים שהם שירותים טובים. זה אומר שצריכה להיות התאמה בין המשרד לבין הפרופיל של האדם.

ברור, אין ויכוח.

ולכן כשאין את ההתאמה הזאת, אנחנו מבקשים כאן תקנים תוספתיים.

אבל זה התפקיד שלכם, למצוא את ההתאמה למשרד.

לא, אבל יש משרות שהן משרות מאוישות, משרות שהן ייעודיות.

תקשיבי, את לא הבנת.

שגם לא תהיה הפחתה במעמד של העובדים.

לא קיבלנו שום תקן תוספתי.

אני תואר שני, שלא יביאו לי דרגה 37.

רבותי, אני לא רוצה לשמוע אף אחד יותר. רק ח"כים ואנשי מקצוע, זה מה שאני מוכן לשמוע. אני חושב שנתנו 30 שעות דיון, זה מספיק. שמענו את כולם כמה פעמים. מספיק עם זה. תקשיבי רגע, אם אפשר להעיר. המצב הוא כזה – 100 האנשים האלה צריכים להתקבל בתוך ארבעה חודשים.

צריך להציע להם.

להציע להם ולקלוט אותם אם הם מסכימים. זאת העבודה שלכם. זאת העבודה עם הפינצטה שאתם צריכים לעשות, אין מה לעשות.

מה זה אין מה לעשות? אם אין, מה אני אעשה, אוריד מהירח? אין. אין משרות. ולכן צריך תקנים שהם תקנים תוספתיים לתקופה מסוימת.

לא יהיו תקנים תוספתיים.

לא יהיו תקנים תוספתיים, אני אומרת לך חד-משמעית שיש עובדים - -

אבל זו בעיה של האוצר, שיסתדרו עם האוצר עם זה.

- - כמו שקרה לנו בעבר - - -

לא מעניין אותי האוצר ולא מעניינת אותי נציבות המדינה.

אני צריכה כמנגנון לדעת ליישם. אני רוצה ליישם את החלטתך.

את צריכה לשבת עם האוצר ולראות איך את פותרת את הבעיה הזאת.

ביטן, היה לנו את הוויכוח הזה אתמול עם העובדים, וניסינו להיות אמתיים, כי אנחנו לא רוצים להשלות אף אחד. האמירה היא שמחר יש תקנים בבית חולים. יגידו לאליעזר יש לך תפקיד כזה או אחר בבית חולים. הוא יגיד זה לא מתאים לי, כן מתאים לי.

סניטר.

כן, יגידו לו יש תפקיד של סניטר. הוא יגיד הייתי מבקר פנים ברשות, אין קשר. הייתי מפיק חדשות - - -

ברור שצריכים להציע בהתאמה. אי-אפשר להציע - - -

לכן האמירה היא שבתוך כל המשרות שיש, צריך יהיה לנסות להתאים - - -

יש לו 30 משרות - - -

שזכותו של אדם להגיד לא מתאים לי.

אבל מה אני עושה אם הם לא מתאימים כולם?

אף אחד לא יתאים לכלום?

אני אמרתי שמה שביקשתי מרשות השידור, לנסות ולהבין קודם כל את הפול הקיים.

אי-אפשר לעשות את זה עכשיו.

ברור.

זו עבודה שאת צריכה לעשות בחודש הבא.

בסדר. אז אני מבקשת שאגף התקציבים – זה כבר קרה בעבר – ייתנו תקנים תוספתיים.

אגף התקציבים, אתה שומע את מה שהיא אומרת? נעזור לך בזה. אתה שומע את מה שהיא אומרת?

דיברנו בחוץ.

יפה. אתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת, זה הכול. הבעיה מקובלת, אתם צריכים לפתור אותה. אבל היום לא נוכל לפתור אותה. זו העבודה שאתם תעשו בחודש הראשון.

לי חשוב בסוף שלא יהיו עובדים שבמשך שנים – אני אמרתי קודם, זה קרה – קיבלו שכר במשך שנתיים והיו בים, והסתובבו במסדרונות ולא עשו שום דבר כי לא מצאנו להם תקן.

לא, לא, זה לא המצב. הם לא מקבלים שכר בתקופת הביניים. הם עוזבים את הרשות ובתקופה של ארבעה חודשים הם יהיו בלי שכר, זה כל העניין. יקבלו דמי אבטלה, דמי הסתגלות, אני לא יודע, מה שייתנו להם ברשות השידור. למה אני אומר שאתם צריכים לעבוד על זה מהר? על מנת שהפגיעה בעובדים האלה תהיה פחותה ככל היותר, זה הכול.

ביטן, אני רוצה לשאול שאלת תם. אנחנו מתלבטים ומתחבטים, למה ההסתדרות לא קולטת עובד אחד או שניים?

ההסתדרות לא כאן.

לגבי הארכיון – אנחנו אמרנו שאנחנו לא נעשה שום שינוי בחוק, אבל ביקשנו מהאוצר לשבת ולהכין מסמך ביחד עם התאגיד כדי שנראה איך אנחנו - - -

היה כבר. התקנים הוקראו פה כבר.

לא תקנים, אני מדבר על הארכיון.

להשארת הארכיון.

אני מבקש שבתוך 30 יום יובא בפני ועדת הכלכלה נושא הארכיון על מנת לראות איך פתרתם את הבעיה הזו.

בהתייעצות עם ליצמן.

שיעשו מה שהם רוצים.

אדוני היושב-ראש, אתה וחבר הכנסת כבל הסכמתם לסייע בעניין הזה.

אנחנו נסייע. אני אסייע ליו"ר ועדת הכלכלה. בעוד יומיים אני מפסיק לתפקד, נכון? אני אעזור לכבל. כבל, פרי ואני. אנחנו נטפל בזה שלושתנו. פרי, אתה מוכן להיות בעניין הארכיון?

אני מת על הארכיון.

אתה רוצה לטפל בעניין, לראות איך פותרים את הבעיה?

שמעתי את בילי ושמעתי את הפיגוע התרבותי - - -

איפה מנכ"ל התקשורת? הוא נמצא?

לא, הוא לא נמצא.

אז אתה תגיד לי על התדרים.

אני רוצה לדבר על הארכיון. אסף, עלתה אתמול שאלה בדיון מה קורה ב-15 לחודש? הארכיון מחובר לרשות השידור.

על זה אנחנו מדברים. זה זה.

ה-15 בחודש זה יום שני, זה לא בעוד 30 יום.

לכן אנחנו נצטרך לעשות את זה עכשיו. על זה דיברנו.

מעולה.

אמרנו שאני, פרי וכבל נעזור.

אני אלך לליצמן, אני אעשה את זה בתוך 30 ימים.

אני ביקשתי מהם ללכת לאתר, לראות איפה הארכיון נמצא, ולראות אם הם יכולים להמתין עם העניין הזה כי זה לא הולך לקלקל להם כלום. אם הכלי נמצא בצד, אין שום בעיה לדעתי. הם ילכו לראות את המקום. דבר נוסף, אני ביקשתי אתמול מכם, מהתקשורת, לברר את נושא התדרים, נכון? יש לך איזה עדכון בעניין הזה?

כן, יש לי. עשינו את הבדיקה עם הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת בספקטרום ובהנדסה. בשורה התחתונה, משרד התקשורת, בכפוף לכל הבדיקות הטכניות, יוכל להציע רשימת תדרים פנויים. צריך לעשות בדיקה של התדרים הפנויים מול התדרים שקיימים היום מול מיקומי המשדרים של התאגיד. נוכל להציע רשימת תדרים פנויים ולהתחיל את התהליך בתוך חודשיים מיום קבלת החוק.

בתוך כמה זמן יסתיים התהליך?

אנחנו לא יכולים לתת – אלו - - - הנדסיות - - -

אמרת בתוך חודשיים יסתיים, עכשיו אתה אומר - - -

לא אמרתי יסתיים, אלא אמרתי שנוכל לתת להם רשימת תדרים, כי זה גם תלוי בהם.

הם צריכים לראות מה טוב להם הנדסית.

מרגע שאתם מתחילים את התהליך עד שהוא מסתיים, אתה יכול להגיד לי כמה זמן?

לא, אני גם ביקשתי את זה.

- - - מה שאמרת לפני.

אני גם ביקשתי את זה מהמשרד.

זה דבר שאי-אפשר לתת עליו תשובה עכשיו כי הוא תלוי בשאלות הנדסיות. הם מתחילים לפרוס, ואז לפעמים הם רואים כל מיני קשיים של תדרים, צריך להחליף תדר. אבל את התדרים הראשונים שאפשר להציע שיתחילו כבר לנסות להפעיל, אפשר בתוך חודשיים.

בתוך חודשיים יציעו את התדרים, זה מה שאת אומרת.

כן, וגם יש מקרים של החלפת תדרים.

הבנתי. יש עוד משהו שאתה רוצה להעיר?

יש הפרעות וכאלה.

בתוך חודשיים יציעו את התדרים והתהליך יתחיל בעניין הזה.

ברשותך, נקודה נוספת שלא התייחסנו אליה, קודם כל, ועדת החריגים.

תסביר את ועדת החריגים. תסביר.

אני אסביר. בתוך כל התהליך הזה יש פה שמות, אנחנו עסוקים בהתייחסות לעובדים באוויר – לא יודעים בדיוק כל מקרה ומקרה לאן הוא הולך. אנחנו עדיין לא אפילו מיהם הבעייתיים ומי יהיו יותר בעייתיים. לגבי זה כבר היה אמור להיות מזמן – סיכמנו לפני הרבה זמן שתקום ועדת חריגים שיבואו אליה כל מיני עובדים שהם לא ב-100 ולא יכולים להיות ב-50, לתת להם מענה.

מה הוועדה הזאת צריכה לעשות? מענה למה?

שהם לא יכולים להיזרק לרחוב.

על כמה עובדים מדובר ומה?

דוד, למה עוברים לוועדת חריגים? כי אם הייתי יודע מראש מהו חריג, הייתי פותר לו את הבעיה. אנשים שאין להם למי לפנות. יש ועדה שאמורה לעסוק בעניינים שלהם. היא יכולה להגיד להם אני יודעת לתת לכם מענה ב-100, כי לא כולם נקלטו, או אין לי מענה.

האוצר, מה אתם אומרים על זה?

אני לא יודע כל כך איך להתייחס לזה כרגע.

יש משהו שאתה יודע?

אני לא יודע כל כך איך להתייחס לזה.

אבל יש אנשים בבעיה רצינית.

בסופו של דבר, גם כשישבנו עם ההסתדרות וגם לגבי עוד דברים שמצאנו לגביהם פתרון, בסופו של דבר, יחד עם - - - הפגישה, יוכלו לתת מענה.

יש 30 חד-הוריות, נשים עם ילדים נכים.

יש מישהו שחסר לו בדיוק חודש - - -

ל-50, ל-40.

יש אנשים שהיו חולים, שהיו בחצאי משרות בגלל מחלות. יש אנשים שהילדים שלהם היו חולים והיו בחצאי משרות.

יש אנשים שחסר להם יום.

בוא נמשיך בוועדת חריגים ב-18:00. אני רוצה להודיע – אני ממשיך את הישיבה באולם הוועדה רבע שעה אחרי סיום המליאה. אנחנו נסיים את הדברים האחרונים ואנחנו נפנה להצבעות.

דוד, אני רוצה להגיד משפט אחד. אני אומר את זה בעיקר לאוצר, וגם לך. אנחנו לכאורה סיכמנו כבר את ענייני העובדים. אני אומר את זה לכם, תזכרו, גם כיו"ר ועדת כלכלה – אם הממשלה לא תתפזר – ואני אדרש להתעסק בזה – רובם המכריע לא ייקלטו בשום מקום. אז אני יודע שאני אומר את זה ומקלקל את השורה ולהביא את הדברים לכדי סיום. שום דבר פה לא תפור, זו אפילו לא תפירה של דייגים.

ניפגש בבית משפט.

אתה יודע שיש מאמץ אמתי לפתור את הבעיה.

דוד, זה כמו הסוס ההוא שאמר - - -

יש סיכום בעל-פה בנושא של גמלאי רשות השידור. מנכ"ל משרד התקשורת - - -

מה סוכם? לגבי הגמלאים לא הצענו לפרוטוקול כלום. מה סוכם לגבי הגמלאים? נכון, שכחתי לסכם את זה בוועדה. ב-18:00 רבותי, אנחנו נזכיר את עניין הגמלאים. יש את העניין של ועדת חריגים, ב-18:00. שני הדברים האלה הם הדברים האחרונים, נכון, גברתי היועצת המשפטית? יש נושאים שלא סוכמו? תעבירו לנו אותם ב-18:00.

תוספת של כוח אדם – בהתאם לנוסח, מי שצריך להציע להם ולקלוט אותם זה מנהל תאגיד השידור, לא מנהל תאגיד החדשות. השאלה אם כל התוספת - - -

הגדלה ב-510.

כן, הורדנו עובדי רשות השידור.

לא הם יועדו? כולם לתאגיד השידור או חלקם – ?

לא יודע.

אבל זה מה שמופיע בחוק.

זה צריך להיות כתוב.

לא, לא רק לתאגיד השידור. זה בדיוק העניין, צריך לראות איפה הבעיות, זה הכול.

מה שכתוב היום: המנהל הכללי הזמני - - -

לא, אז תקנו את זה. אבל מי יקבע?

מי יציע?

מי יקבע?

זאת השאלה.

אז תעשו את זה ב-18:00. אנחנו חייבים לסיים.

אני מבקשת שהאוצר יציע לי. משרד התקשורת, אתם צריכים להציע.

ביטן, משפט אחד. נקודה אחת צריך להבהיר – לקח הרבה זמן, אבל הגענו להסכמה בנושא המיקום בירושלים. נדרשת הבהרה של תאגיד החדשות. פה לא ציינו את זה, שבסוף התהליך – אני לא מדבר על דצמבר ואז יולי – שתאגיד החדשות כולו בסוף התהליך – לצורך העניין, יולי 2018 – ישדר מירושלים.

איך הוא ישדר?

הם יושבים ביחד, ולכן זה ברור לגמרי.

זה הולך ביחד.

גם היום רשות השידור – יש לה אולפן חדשות. רשת ב' משדרת מתל-אביב, על מה אתה מדבר?

אני רוצה לדעת שלא יקרה מצב שיש 260 עובדים ו-100 מתוכם יהיו בירושלים וכל השאר ב – כי הסיכום היה - - -

מה המצב היום?

- - -

יש אולפן קיים - - - יהיה אולפן בחיפה, אולפן בבאר-שבע.

- - - את כל העובדים.

אבל הרוב המכריע צריך להיות, זה הסיכום.

זה מה שסוכם.

זה יהיה גם על תאגיד החדשות?

נצטרך לשאול את מנכ"ל תאגיד החדשות. מערכת החדשות מתוכננת להיות בירושלים. אנחנו בונים אותה ככה שכל מערכת החדשות בירושלים.

מה שאמרנו לגבי ירושלים, שאנחנו נחיל את אותו חוק שמתייחס לתאגיד בלי הקנסות.

זה עד אמצע 2018?

- - -

- - -

שני דברים – יש עיכוב כספים ויש קנסות.

היו"ר דוד ביטן

לא, זה מבוטל. לגבי החדשות - - -

הגשת בג"ץ על זה עכשיו אתה אומר 2018?

חבר הכנסת ביטן, יש סוגיה אחת – אם אתה רוצה, אני - - - ב-18:00.

זה היה הסיכום בעקבות הבג"ץ, כן.

בסדר. מה שכתוב זה מה שסוכם.

לא אכפת לי להעלות את זה ב-18:00. יש סוגיה אחת שהיא מהותית מאוד, דנו בה אתמול, אני חושב שלא נתתם לה את המשקל הראוי. אתמול אתם אמרתם שתאגיד החדשות יהיה רשאי שבועיים להשתמש במיקור חוץ. מי שאומר שבועיים צריך לדעת שאתם אומרים דבר שהוא "ישראבלוף".

לפי הנוסח היה כלום.

נכון. אתם הקמתם תאגיד חדשות. בתאגיד החדשות, אחד הפתרונות שנתתם כדי לעשות עוד תקנים – ביטלנו את מיקור החוץ. הקמתם עכשיו תאגיד חדשות. תאגיד החדשות הזה לא יוכל לשדר בתוך שבועיים את כל הדברים, הוא יהיה חייב מיקור חוץ כי האולפנים במודיעין - - -

צריך לתת יותר זמן למיקור חוץ, זה מה שאתה אומר.

מה שאני אומר, שאתם צריכים להבין שכשאתם אומרים שבועיים של מיקור חוץ – זה לא אני, זה תאגיד החדשות - - -

עד הקמת מתקן הקבע בירושלים.

בדיוק, אחרת - - -

מה, עד דצמבר?

אחרת לא יהיו לכם תכניות.

לא, לא, לא. אני לא מוכן.

זה בולשיט מה זה מיקור חוץ? אתם לא מתביישים?

אני רוצה שהעובדים יעשו את זה.

אתם צריכים להבין שבשבועיים האלה אתם - - - על משהו שלא יקרה, זה "ישראבלוף".

אז למה להוציא את האנשים מהאולפנים שלהם לעשות - - -? מה זה מיקור חוץ?

- - - את כמות העובדים שנכנסים.

לא, לא, אני מוכן להוסיף עוד, אבל לא עד דצמבר.

אני רוצה להסביר. זה לא בשבילנו. יש תאגיד חדשות. בתכנית החוק אפשר שנתיים מיקור חוץ. אנחנו לא תכננו שנתיים, תכננו שזה יעבור מהר לתאגיד. העניין הוא כשאתה מסתכל על תאגיד החדשות – הם בחיים לא יצליחו להקים את זה. אתם רוצים להגיד שבועיים? זה "ישראבלוף".

גיל, אתם אמרתם שרק בדצמבר אולי תיכנסו. זה מה שאתה אמרת לי. את זה אני לא יכול - - -

נכון, מה שאני אומר – אתם רוצים לכתוב אותיות מתות? תכתבו אותיות מתות. האחריות שלי היא להגיד לכם את המציאות - -

למי הוא רוצה לתת את הכסף? לא הבנתי.

- - והמציאות היא שתאגיד החדשות שאתם מקימים בטעות וכולי, אתם מקימים אותו. אתם צריכים להבין שלא יהיה לו מאיפה לשדר את התכניות האלה. תחשבו על זה. אחרת אתם כותבים אות מתה.

אני אחשוב על זה עד - - - אני רוצה להתייעץ עם מנכ"ל משרד התקשורת.

רגע, אני רוצה להסביר. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר שסעיף 149 – הוחלט שיבוטל רק ב-4 ביוני. יכול להיות - - -

לא, לא יהיה עד דצמבר. אני מוכן להוסיף משהו, אבל אני לא יכול להחליט בלי לשמוע את - - -

- - -

רגע. מי שהיה נגד זה באופן טוטאלי הוא מנכ"ל משרד התקשורת ומנכ"ל משרד האוצר גם כן. אני מזכיר לכם. אז עד 18:00 - - -. אסף, עד 18:00 - - -

אני אבדוק אם כן.

גם מנכ"ל משרד התקשורת וגם מנכ"ל משרד האוצר לא רצו את הסעיף המבוטל הזה. הוספנו בהסכמתם שבועיים. אמרנו כבר, עד דצמבר נשמע לי מוגזם. תראו אם אפשר ללכת לקראת הטענות האלה.

הוא מדבר עד יוני 2018, לא 2017.

לא, לא יהיה.

לנדס צריך להרוויח משהו. מישהו צריך להרוויח קצת כסף. מה זה מיקור חוץ? יש לכם אולפנים, נתתם את זה לערבית. תעשה את זה אקטואליה, מה קרה?

יש עובדים שהולכים לאבטלה, למה אותם לא לקחת - - -

מה קרה? אמרתם שאתם מוכנים כל הזמן.

- - - לא ממלא את השורות בינתיים, למה לצאת למיקור בכלל? למה לצאת למיקור חוץ אם יש עובדים שעדיין לא התקבלו?

דוד, מה זה המיקור חוץ הזה? אני לא מבין. מיקור חוץ זה פחות עובדים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:16.