הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 1, 2
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת
להצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8)
יום ראשון, י"א באייר התשע"ז (07 במאי 2017), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/05/2017
חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
איתן כבל – מ"מ היו"ר
אמיר אוחנה
רוברט אילטוב
יוסי יונה
שולי מועלם-רפאלי
איילת נחמיאס ורבין
רועי פולקמן
עיסאווי פריג'
נורית קורן
יואב קיש
מוזמנים
¶
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
עו"ד-מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - גאל פני אזריאל
המשנה ליועמ"ש, משרד המשפטים - רז נזרי
עו"ד בלשכה המשפטית, אגף שכר, משרד האוצר - מאור לזר
ממונה בלשכה המשפטית אגף שכר, משרד האוצר - יעל ישראלי-נבו
מנכ"ל משרד התקשורת - שלמה פילבר
מתמחה בלשכה משפטית, משרד התקשורת - דור קלינסקי
יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי - גיל עומר
מנכ"ל זמני, תאגיד השידור הישראלי - אלדד קובלנץ
ראש דסק המגזין בחטיבת החדשות, תאגיד השידור הישראלי - אודי הירש
מנהל תוכן ברדיו 88FM - יצחק יושע
דוברת, תאגיד השידור הישראלי - גילי שם טוב
ראש הדסק הכלכלי, תאגיד השידור הישראלי - שאול אמסטרדמסקי
מגיש בחטיבת החדשות, תאגיד השידור הישראלי - דב גיל-הר
סמנכ"ל דיגיטל, תאגיד השידור הישראלי - אלעד טנא
ראש מטה מנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי - אילה מזרחי
מנהל רשת ב, תאגיד השידור הישראלי - עומר בן רובי
חשב, רשות השידור - אייל אברהם
משנה למנכ"ל, רשות השידור - רונית בראון קניס
מבקר פנים, רשות השידור - אליעזר וחנונו
מנהלת ארכיון הסרטים, רשות השידור - בילי סגל גזליוס
מגישה ברשות השידור - ליאת רגב
עובדת רשות השידור - נועה ברק
מנהל מחלקת תאגידים, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי - רוני הירשנזון
ועד טלוויזיה, רשות השידור - רפי יששכר
יו"ר ועד העובדים בדירוג מח"ר, רשות השידור - תמנה עורב
ראש הדסק המדיני בטלוויזיה בערבית - מיכאל דנה
יו"ר ועד עובדי אגף הגביה, רשות השידור- ועדי עובדים - משה ליזמי
יו"ר ועד הגג, רשות השידור- ועדי עובדים - משה שגב
יו"ר ועד משולב, רשות השידור- ועדי עובדים - מירי אדרי
יו"ר ועד הנדסה רדיו, רשות השידור- ועדי עובדים - רונן ששון
יו"ר ועד העיתונאים, רשות השידור- ועדי עובדים - מאיר קליין
יו"ר וועד עיתונות, רשות השידור- ועדי עובדים - משה פרטוש
יו"ר איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל - עמית ליאור
יו"ר אגודת העיתונאים, רשות השידור- ועדי עובדים - אחיה גינוסר
עיתונאי קול ישראל, רשות השידור- ועדי עובדים - יוסי הדר
ועד משולב רדיו, רשות השידור- ועדי עובדים - אילה בן משה
חבר ועד, רשות השידור- ועדי עובדים - זאקי כהן
ועד עיתונאי הרדיו - שי קיקומורניק
חבר פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים - לירן עצמור
אחראי אסטרטגיה, פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים - גיל סימה
יועצת משפטית, אגודת העיתונאים - לואיז ספורטס
יו"ר ארגון העיתונאים - יאיר טרצ'יצקי
האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור
מנכ"ל מועצת העיתונות, מועצת העיתונות - מוטי רוזנבלום
מנהלת התכנית לרפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה - תהילה שוורץ אלטשולר
אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע
ועד עובדי תאגיד השידור הישראלי, ועד עובדי תאגיד השידור הציבורי - יערה שפירא
עורך ברשת מורשת - משה זמיר
מוזמן/ת - אופיר טל
מוזמן/ת - אילון מזור
מוזמן/ת - אדי אהרונוף
מוזמן/ת - אורית שרף
מוזמן/ת - ענת שור
מוזמן/ת - עידית בן אליהו
מוזמן/ת - מיה פרי אלתרמן
מוזמן/ת - משה זמיר
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תאגיד השידור הישראלי - טל אלוביץ
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תאגיד השידור הישראלי - תמר אברמוביץ
רישום פרלמנטרי
¶
הדס צנוירט
יפעת קדם
יפה קרינצה
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017, מ/1132
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב לכולם, אני מתנצל על האיחור, אבל לקח זמן להגיע מהרצליה. המשנה ליועץ המשפטי, אתה אתנו היום?
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כל, תודה לכל מי שהגיע, תודה לשר, חברי כנסת.
בשלב ראשון, עד השעה 16:00, כולל הפסקת צהריים, נשמע הערות כלליות. מ-16:00 נתחיל את הקראת החוק, כולל הערות על החוק עצמו, ונהיה פה ככל שנידרש, אפילו עד 02:00 בלילה, כדי להספיק כמה שאפשר.
מחר עד שעה 14:00 – אני מדבר על הח"כים – ניתן להגיש הסתייגויות בכתב לחוק, ואחרי שיוגשו כל ההסתייגויות בכתב, נודיע מתי יהיה דיון על ההסתייגויות. המגמה עד יום שלישי – לסיים את כל הדיון בחוק, כולל הצבעות, וביום רביעי נביא את זה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. ההסתייגויות יוגשו רק בכתב, אבל אם, כמובן, יובאו הסתייגויות אחרות במהלך הדיון, שנחשוב שהן משמעותיות, אנחנו בהתייעצות עם היועצת המשפטית, אקבל גם את ההסתייגויות האלה, ולא ניצור מצב שיגישו לנו סתם הסתייגויות בעל-פה, אלא אם הן מהותיות ורציניות, נקבל אותן.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. נעים לחזור לצוות המקצועי של ועדת הכלכלה. לפני 23 שנים זכיתי לעמוד בראש הוועדה הזאת. כבר אז היו לאה, מנהלת הוועדה, ואתי בנדלר – הגעת ב-94'. אני הייתי אז חבר כנסת ותיק. הן היו צעירות, נשארו צעירות. ועדת הכלכלה גם אז עסקה בנושאי השידור, אבל אני חייב להעיד שאני אינני זוכר לא בוועדת הכלכלה ולא בכלל ב-29 השנים בכנסת מאז שנבחרתי, חוק שהכנסת והממשלה עוסקים בתיקון שלו עוד לפני שהוא נכנס אפילו לתוקף. לא יודע אם יש מקרה כזה בתולדות הפרלמנט. אנחנו היום תיקון מס' 8 בחוק שטרם היה יום אחד בתוקף.
מה זה אומר? זה אומר שהנושא הזה מעורר פעם אחר פעם תחושות שמחייבות התמודדות. כרגע זה לא חשוב אם זה בגלל שמנסחי החוק המקורי לא הצליחו להקיף את כלל הנושאים או לא הצליחו לזהות מבעוד מועד את הבעיות שתתעוררנה במהלך הזמן, כמו שהכנסת הוציאה מתחת ידה כמה וכמה פעמים חוק שאיננו מושלם. בדרך כלל חוקים אינם מושלמים, ולכן יש הרבה מאד תיקונים, אבל אני חושב שהדבר העיקרי שקרה הוא באמת שהחוק כשלעצמו היה מלכתחילה חסר תקדים במהותו. הכנסת והממשלה מחליטים לחסל גוף שידור עם עבר של כל שנות המדינה ועוד לפני. החיסול הזה נעשה במקביל להקמת גוף שבפועל הוא גוף זהה. מטרותיו זהות, יעדיו זהים. שידור ציבורי. הכי איכותי, הכי מאוזן, הכי מקצועי שניתן להפיק, ואין מחלוקת, ולא היתה מחלוקת, ולדעתי גם היום אין מחלוקת אמתית, שאי-אפשר היה להותיר את המצב שהיה ברשות השידור על כנו, כי לאורך השנים, מאין ספור טעמים שמוכרים – מעורבות פוליטית, כוחות ארגוניים של שמונה – אולי יותר – ועדים.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
אנחנו מדברים רק על מה שהיה. חוסר יכולת לייעל את המערכת כשרוב הגופים במדינה עוברים תהליכי התייעלות כאלה ואחרים במערכות הכי רגישות, הכי חיוניות. יודעים, כשיש צורך, לצמצם, וכל הדברים הללו הובילו לתחושה בשעתו, שהשינוי הוא נדרש. השינוי שנבחר הוא זה שתיארתי.
אלא מה, הגוף החדש שקם – איני מכיר את האנשים באופן מאד-מאד אישי; לאט-לאט הכרתי את חלקם, אבל אני יוצא מנקודת הנחה, שהם קיבלו משימה, קיבלו אתגר, לבנות יש מאין את הגוף החדש, רק שלא היה צריך לבנות אותו יש מאין, כי היה לנו יש. היו עובדים רבים, מקצועיים, לא מזוהים, מחויבים לשידור הציבורי, ששילמו את מחיר החובה להביא לאותו תיקון, ולא העיתונאים – לא המקצועיות שלהם, לא היכולת האישית שלהם, לא הוותק שלהם והניסיון שלהם – אלה לא היו הכשלים ברשות השידור. הם שילמו את המחיר בגלל כשלים של מנהלים, של ממשלות, של אין ספור פגמים שנתגלעו לאורך השנים, אבל היו צריכים להיות יותר רגישים, והעובדה שזה מאד מעיק ומאד לא מוצדק ולא מנומק לקחת או לא להתחשב ביכולת שצריך בכל זאת להשקיע מאמץ לקלוט אותם.
לא שלא קלטו. הכנסת מלכתחילה הבינה את העניין הזה, וסימלה את החובה הזאת ואת הדבר הנורמטיבי הזה החוק, ואפילו שינתה אחרי זה את החוק, וקבעה, נדמה לי, 51% שצריך לקלוט ואף נקלטו יותר מרשות השידור. ועדיין לא בתפקידים שהם חלק מהעיצוב של הגוף החדש בהנהלה, בתפקידי ניהול. כתוצאה מזה המשיכה מורת הרוח ללוות את השנה האחרונה, ושוב דחייה ושוב דחייה, ואנחנו מגיעים פה לתיקון השמיני.
אנחנו – הממשלה – בסופו של דבר הוציאה מתחת ידה את המסמך שגם הוא לא מושלם – אולי עוד יהיו תיקונים בעתיד, אבל הוא לפחות אמור להרגיע חלק מן החרדות שליוו את הדיון הציבורי בשנה האחרונה. הרעיון לביטול או סגירת תאגיד השידור וחזרת רשות השידור להיות הגוף המוביל, הרעיון הזה, למרות שאפילו ראש הממשלה בשלב כזה או אחר סבר שהוא הנכון, והוא לא היה היחיד – הרעיון הזה ירד מסדר-היום. הרעיון לחוקק חוק תקשורת שמעצים את יכולת הפיקוח של הרשות המבצעת בצורה יותר חזקה וחדה מכפי שהוצג אפילו בתקשורת – לדעתי בהגזמה מסוימת, באופן דרקוני – הרעיון הזה ירד מסדר-היום. הרעיון שלא ישודרו חדשות בכלל בשידור הציבורי, והוא ייועד כולו להקשרים האחרים, שהם רבים ומגוונים, גם הוא ירד מסדר-היום, ועוד דברים שעלו – הפיטורים של ראשי התאגיד, פגיעה כזו או אחרת בעובדים החדשים שנקלטו ועזבו מקומות עבודה והתמסרו לאתגר החדש – גם זה ירד מסדר-היום. בסופו של דבר המטרה היתה לקלוט כמה שיותר עובדים, שמעוניינים בכך מתוך רשות השידור, ולאפשר להם להישאר במה שהם יודעים הכי טוב לעשות – שידור ציבורי בתחומי האקטואליה, סדר-היום, החדשות, בלי שזה בא על חשבון אלה שכבר נבחרו ושובצו.
זה לרבע את המעגל. זה לא פשוט. זה יהיה מאד-מאד מורכב וסבוך למנהלים - גם הזמניים, גם הקבועים, וגם למנהלי התאגיד, שבסך הכול עדיין יישאר האכסניה בהרבה היבטים גם של תאגיד החדשות החדש, אבל התקווה שלנו, שיהיה סוף-סוף דף חדש, אווירה חדשה. כולם יחד, כולם שותפים, כולם צוות אחד. לכולם יש משימה אחת. וזה יעזור להעלים את משקעי העבר ולהתקדם, ולהחזיר. הרי מה שצריך להחזיר בסוף זה לא מה שאנחנו נחליט בינינו, ונמצא את כלל הפתרונות היצירתיים ביותר לעבודה משותפת. בסוף צריך להחזיר את אמון הציבור. בסוף צריך להעלות את הפופולריות והנכונות של אנשים בשלט להגיע אל הערוץ הזה. לא משנה מבחינתם אם קוראים לו כאן או קוראים לו רשות השידור או קוראים לו תאגיד או תאגיד ישראלי. כל הדברים הללו הם באמת משניים. אנחנו רוצים שהמערכת הזאת תהיה אטרקטיבית. כל הרעיון של השידור הציבורי, שהציבור נותן בה אמון. אם יש שידור ציבורי שאין לו ציבור שמאזין לו, שצופה בו, מה הועילו מחוקקים בתקנתם?
עדיין נותרה בעיה קשה, היא ודאי תעלה פה – מאות עובדים של רשות השידור הולכים הביתה. מאד-מאד כואב, כי הפתרון לזה היה פתרון שחייב שתהיינה החלטות יותר דרמטיות מכפי שיכולנו לקיים, ואנחנו אומרים, וכל אחד יודע את האמת - גם אם לא נאמר אותה - מתוך הקואליציה, שר האוצר אמר: רבותיי, אני הגעתי אל נושא התאגיד כאשר אתם כבר החלטתם עליו. התקציב שלו כבר נקבע לשנתיים הבאות. אני לא יכול לאפשר חריגה ופריצה של התקציב, והתוצאה המעשית של הגישה הזו, שהיא בסך הכול גישה מובנת, היא שלפחות בעת הזו היקף כוח העובדים, מצבת כוח העובדים הן בתאגיד החדש והן בתאגיד החדשות החדש יחד, לא אמור לעלות, עם חריגות כאלה ואחרות, שהן כורח של הסכמים שאולי יושגו או הושגו עם ההסתדרות, אבל באמת בשוליים. לא היתה לזה הסכמה בתך הקואליציה, וגם אם היה ניסיון לכפות את העניין הזה, אין רוב בכנסת לעניין. לכן אנחנו נמצאים בתוך המסגרת הזאת, שהיא באמת טרגדיה לאלפי אנשים. חלק גדול מהם כבר עזבו – הטרגדיה קיימת, אבל הם עזבו. אני מקווה שיסתדרו ומצאו את מקומם, אבל עדיין יש רבים-רבים שהדבר הזה הוא כואב להם וגורם להם למצוקה לא פשוטה.
אני רוצה לסכם בכמה וכמה עקרונות שמלווים את החקיקה כפי שהונחה על שולחן הכנסת. התאגיד – אעשה את ההבחנה כך: לאחד קוראים תאגיד ציבורי, ולשני קוראים תאגיד חדשות ציבורי. התאגיד הציבורי ותאגיד החדשות הציבורי אמורים לעלות לשידור ב-15 במאי. אם הכנסת תתאחד סביב דחייה כזו או אחרת של ימים בודדים כדי לסייע בכך שהכניסה לתוקף של החוק או הזמן שבין הכניסה לתוקף של החוק והעלייה לשידור תהיה קצת יותר מרווחת, מה טוב. אנחנו לא מציגים את זה – זה לא חלק מן החוק. זו החלטה של הכנסת או של הוועדה, אם זה בכלל אפשרי. ופה יהיה צריך לשמוע מאנשי הגופים השונים, האם במידה שהחוק יאושר – אנו מקווים שהוא יאושר השבוע – אם בפרק הזמן הזה של שלושה, ארבעה, חמישה ימים שיש להם עד לעלייה באוויר, מספיק או לא. אין לזה הקשר פוליטי ולא אידיאולוגי ולא ימין ולא שמאל ואפילו לא קואליציה ואופוזיציה. זה רק שאלה של יכולות מקצועיות. אנחנו שמענו שהם יכולים, והם משדרים ממודיעין, ושהמתקנים מוכנים, הכול מוכן. ואם לא, אנא תעלו את זה בפני הוועדה כדי שהיא תדע לתת את דעתה לעניין הזה. רצף השידורים הוא מאד חשוב, ולא כדאי שזה יעלה עם תקלות, ואם זה אפשרי, מה טוב. זה לא קשור לחוק, זה לא מופיע בחוק. החוק מדבר בצורה חדה על ה-15 במאי.
תאגיד החדשות החדש למעשה שואב אליו את כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד הציבורי ואת עובדי חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ושל רשת ב'. יש שאלה לגבי כמה וכמה אגפים שעוסקים בחדשות, ולא נכנסו בחוק המקורי - רקע, השידורים בשפות זרות. הדברים האלה הועלו בממשלה, ועל דעת הממשלה כולה הוחלט, שמשרד התקשורת יחד עם משרד האוצר והוועדה, ינסו לגבש מה המיקום הנכון לאגפים האלה. התחושה האינסטינקטיבית שלנו, שכיוון שהם עושים חדשות, הם צריכים להיות בתאגיד החדשות, ותהיה כאן הרחבה וניסיון להבין מה המשמעות של איך מתרגמים את התחושה הזאת בפועל ללשון החוק.
אז כאמור עובדי התאגיד שנקלטו, עוברים לתאגיד החדשות בשמירה על שיבוציהם ועל מעמדם. אנשי חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ושל רשת ב' – אלה שרוצים, כי יש כאלה שיש להם בעיה לעבור היום בגלל כל מיני קשיים של פיצויים וכו'.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
אני מדבר על עובדי החדשות. אנחנו מדברים כרגע על עיתונאים. לכן זה מצמצם את המכסה שההסתדרות ומשרד האוצר הגיעו אליה.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה מה שהוא אומר. אתם רוצים לומר לשר מה לומר? הוא אומר את הדברים. תתייחסו לזה אחר כך.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
אנחנו מסבירים מה כוונת המחוקק ברשות המבצעת. לוועדה יש הכלים שלה. בסוף היא מביאה את החוק לכנסת - לא הממשלה. ואנחנו מדברים על קליטתם של עיתונאים מרשות השידור, מרשת ב', מחטיבת החדשות בטלוויזיה בערוץ הראשון, ואת התהליך הזה ניתן יהיה לבצע, הליך הקליטה הזה ניתן יהיה לבצע בפועל רק אחרי שיאושר, כלומר מ-15 בחודש הוא צריך להיכנס לביצוע. מי מבצע אותו? מבצע אותו המנהל הזמני. מיהו המנהל הזמני? איש אינו יודע. המנהל הזמני ייקבע על-ידי כונס הנכסים הרשמי ברגע שיהיה לפניו חוק. אני מאמין שיש לפניו רעיונות ויש אופציות.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
הטיוטה צריכה לכלול שתי מילים: שם פרטי ושם משפחה. ברגע שהוא מחליט – אני מקווה שיחליט שנייה אחרי שהמחוקק יאמר את דברו בקריאה השלישית- - -
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
המנהל הזמני זה פררוגטיבה של מי שמציע, זה כונס הנכסים הרשמי. איש אינו חלק מהמחנות האידיאולוגיים ומההקשר המפלגתי. כפי שמעירה אתי, הוא צריך להיות לעמוד בקריטריונים שקבועים בחוק ולעמוד למבחן הוועדה לבדיקת מינויים, שאמורה לעשות את זה, אני מקווה, הכי מהר בעולם שאפשר, כי אין לו הרבה ימים לעבוד עד העלייה לשידור, ובוודאי בהמשך על שולחנו תיערמנה אין ספור דילמות.
התפקיד של שר התקשורת, ברגע שהחוק יאושר, וברגע שיהיה שר תקשורת קבוע זה יהיה יותר קל – עד 21 בחודש חייבים למנות שר תקשורת קבוע, ככל הידוע לי – 21 במאי. אולי 22 במאי, לא זוכר בדיוק את התאריך.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
חס וחלילה. אם תתנגדו, זה יעזור לי. המנהל הקבוע ייבחר בדרך הבאה: שר התקשורת בהתייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון יציע שופט בדימוס של בית המשפט העליון ובית משפט מחוזי. השופט הזה – גם הוא אמור לעבור ועדת מינויים וכו', או עצם השופט פוטר אותו?
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
טוב להיות שופט. מישהו אמר פעם שטוב להיות שר, אז טוב להיות שופט. השופט הזה יבחר שני חברים לוועדת האיתור. הקריטריונים לבחירה זו מופיעים בחוק – מישהו מתחום התקשורת, מישהו מתחום הניהול, ושלושת האנשים האלה, שלא אמורה להיות להם ולא יכולה להיות להם לפי החוק זיקה מפלגתית או זיקה פוליטית, הם אלה שיציעו לשר את רשימת עשרת חברי המועצה הציבורית שהיא זו שבפועל תהיה הדירקטוריון, הממשלה של תאגיד החדשות החדש. כל זה צריך להיעשות בשלושת החודשים שהם מרגע כניסת החוק לתוקף ועד שלושה חודשים, והמטרה היא שבאמת כל זה יסתיים בלוח הזמנים שנקבע. לאחר מכן המועצה צריכה לבחור מנהל קבוע, של תאגיד החדשות, והוא ינהל את התאגיד הזה, ויעבוד בצוותא עם מנהלי תאגיד הציבורי.
זה המבנה. לא מבנה פשוט. הוא שונה, אבל הוא לא שונה במידה מכרעת מהדרך שבה ערוץ 2 וערוץ 10 ביצעו הפרדה בחוק בשעתו בין הפעילות השוטפת שלהם בתחום התוכניות, שזה עיקר פעולתם של שני הערוצים האלה לבין חטיבת החדשות. חטיבת החדשות בערוץ 2 או בערוץ 10 מנותקת מהמנהלים, והיא קשורה קשר עמוק בהקשרים הלוגיסטיים, כוח אדם וכו'. זו למעשה הכוונה גם כאן, כך שיהיו לנו שלושה ערוצי שידור: ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10. בעתיד אלה כבר יהיו מספרים אחרים בשלט, אבל אלה הערוצים. יש בהם המנהלים שלהם והמועצה הציבורית שלהם. בערוץ 2 ובערוץ 10 אין אפילו מועצה להם אלא הם כפופים לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, והיא המועצה שלהם. יש להם מנהלים, שהם רבי סמכויות, אבל יש הפרדה בינם לבין החדשות, כך שזה יהיה נכון בכל הערוצים, וכנראה שזה מבנה שיש בו היגיון.
עד כאן, אדוני היושב-ראש. אני אשמח ללוות אתכם היום ומחר בכל מה שצריך.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
השר דיבר על סוגיית העתיד של התאגיד הקיים – האם זאת הסתירה הראשונה לקראת סגירתו העתידית בעוד שנה-שנתיים? זו שאלתי.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
דוד, אולי אשיב לשאלה, להסיר סימני שאלה או חששות, חרדות, פראנויות. מה יהיה בעתיד, מה הכנסת תחליט בעתיד – אף אחד מאתנו לא יודע. המוטרה היא לשים את כל הסיפור מאחורינו. המטרה היא שיהיה תאגיד שנקרא כאן, והוא ייקח את המקל ואת ההובלה של השידור הציבורי לכל דבר ועניין, ללא מגבלת זמן. במקביל יהיה תאגיד החדשות הציבורי, שיתפקד בתחומים שמופקדים באחריותו – אין רעיונות או תוכניות שאני מכיר בשום הקשר אחר.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה, כבוד השר. המנכ"ל רוצה לומר משהו? נציג האוצר רוצה לומר משהו? נציג היועץ המשפטי לממשלה, יש משהו שאתה רוצה לומר?
רז נזרי
¶
אני אומר בצורה כללית. הצעת החוק, תמציתה הוצגה על-ידי שר התקשורת. אני מניח שבהמשך הדיונים בכנסת נציגי משרד התקשורת יציגו את זה. אנחנו כייעוץ משפטי לממשלה - זו נקודה שאני רוצה גם להבהיר ולהדגיש – זו הצעה ממשלתית. אנחנו ייעוץ משפטי לממשלה. אנחנו לא מציעים הצעות ולא מחוקקים חוקים בהקשר הזה. במהלך הדיונים במסגרת הממשלתית בין השרים היה היועץ המשפטי לממשלה, היה ראש הממשלה, מנכ"לי המשרדים הנוגעים בדבר. היועץ הציב מספר עקרונות שהיו בעינינו חשובים כדי שהיועץ יוכל לומר את האמירה שבסופו של יום נאמרה על-ידו, שהוא לא קובע שיש מניעה חוקתית בהמשך קידום החוק הזה.
רז נזרי
¶
היועץ המשפטי אומר את דבריו באופן ברור בפורום של שרים, בפורום של אנשים שנוגעים בדבר, והוא אמר את עמדתו בהקשר הזה. היועץ בסופו של דבר עמד על מספר עקרונות, גם לגבי רציפות השידור, גם לגבי קליטת עובדים מתאגיד כאן, מרשות השידור, גם לגבי האופן שבו יהיה ניתוק בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי ומנגנון בחירה שהוא גם בחוק החדש דומה לאותו מנגנון שקיים בחוק הישן, נקרא לו, החוק שכרגע בתוקף. גם לגבי הנושא של הניהול הזמני, ההגבלות על סמכויות המנהל הזמני ופרק זמן קצר יחסית של הניהול הזמני.
נושא אחד ששינינו בעקבות הערות הציבור שהתקבלו, וזה אחד הדברים שהיועץ עמד – שיהיה מספיק זמן להערות ציבור, ולא לקצר את פרק הזמן הזה, אז אני מניח שראיתם ששונה הנושא של מנהל חטיבת החדשות, שמלכתחילה בתזכיר החוק דובר שהוא לא יישאר בתפקיד, ובנוסח שמונח בפניכם עכשיו, הנסח הממשלתי, גם בעקבות הערות הציבור – היו הרבה הערות בהקשר הזה – הנושא הזה תוקן.
מניתי מספר דברים עקרוניים שהיו במהלך החקיקה הממשלתית, עקרונות שהיועץ עמד עליהם, כפי שאמרתי, כדי שבסופו של יום הוא יוכל לומר שאין מניעה חוקתית. זה לא אומר שאין קשיים משפטיים כאלה ואחרים. הדברים האלה מוצפים ויוצפו, אבל בסופו של דבר כאמור הממשלה מקדמת חוק. היועץ חושב שאין מניעה חוקתית לקדם אותו. עמדנו על מספר עקרונות. יש מספר דברים ששר שממלא מקום שר התקשורת הציג, שעלו בדיון בממשלה ביום רביעי, שסוכם שבמהלך הימים האלה במסגרת נציגי משרדי האוצר, המשפטים והתקשורת יגיעו להסכמות – גם נושא רדיו רקע, גם בנושא הרדיו הערבי, גם בנושא מנגנון הכרעה כאשר שידורי החדשות צריכים לחרוג לתוך שידורי התאגיד הרגיל. אני מניח שבמהלך הדיונים יינתן מענה גם בהקשר הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא. פריג', אני מבקש ממך להפסיק להתפרץ. בסדר? אתה מרשה לעצמך לשאול שאלות. אני לא נותן לשאול שאלות. עכשיו יש התייחסות כללית. בבקשה.
אתי בנדלר
¶
בעקבות החלטת הממשלה מיום חמישי ודבריך, אנחנו מבינים כולנו שהממשלה במספר סוגיות מבקשת להגיש הצעות מתוקנות ו/ או משלימות. כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, היום בשעה 16:00 הוועדה מתחילה בהקראת החוק. מדובר בסוגיות בהחלט עקרוניות, ואני מבקשת להגיש לוועדה את ההצעות מספיק מוקדם כדי שהוועדה תוכל ללמוד אותן – הוועדה, חברי הכנסת, הייעוץ המשפטי נוכל ללמוד אותם, להתייחס אליהם, ולא שהם יוצגו ברגע האחרון בהליך בלתי-תקין, בלי שתהיה לנו אפשרות להפנים את המשמעויות שלהם.
רז נזרי
¶
בעקבות הערת היועצת המשפטית, אומר: אכן נעשה מאמץ שכמה שיותר מוקדם במהלך היום נציגי הגורמים המקצועיים – יש גם משרד התקשורת, הסמנכ"ל נמצא פה והנציגים שלנו ומשרד האוצר יעשו את זה. הדבר הזה עלה בעקבות דיון שהיה בממשלה. וזה, אני חושב, כן מעיד על תהליך חקיקה שלא מאשרים אוטומטית – זה לא שבאו הממשלה וזה, אלא עלו הערות של שרים. חלק מהנושאים הוסכמו, חלק מהעניינים דרשו ליבון כזה או אחר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לפי הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה. חבר הכנסת ביטן - לא הח"כים. הציבור. לציבור יש עניין בשידור הציבורי. תחליטו.
רז נזרי
¶
אשיב לך. תהליך ממשלתי, 21 יום שהזכרת, זה נושא שהיועץ המשפטי לממשלה עמד עליו, ש-21 יום זה הדרך הרגילה, ולא יהיה קיצור למרות לחץ זמנים. זה דבר שעמד עליו, ובעקבות כך התקבלו הערות, וחלק מההערות, כפי שאמרתי, לובנו. ההערות נבחנו, וחלקן התקבלו, כמו ההערה המרכזית שדיברתי עליה בנושא של מנהל חטיבת החדשות.
הנושא של מה שקורה בכנסת, 21 יום זה משהו אחר – זה חקיקה ממשלתית. בכנסת מטבע הדברים, תמיד בדיונים בכנסת, וזו לא הצעת חוק ראשונה שאת נמצאת בה וגם לא אני – יש שינויים כאלה ואחרים.
רז נזרי
¶
לגבי טווח הזמנים, יש ייעוץ משפטי של הכנסת. הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא אחראי על ניהול הזמנים וטווח הזמן של הח"כים במהלך הדיונים בכנסת. כפי שאמרתי, בסוף השבוע היה דיון. הבקשה שלך מוצדקת בהחלט, ואני מניח ומקווה שכבר במהלך הבוקר, יהיה מספיק זמן לפני 16:00, אותם שינויים באותם נושאים ילובנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין שום בעיה. אני מבקש מהח"כים עכשיו התייחסות קצרה – לא נאומים. אני מזכיר לח"כים שיהיה לכם הרבה זמן להתייחס בשלב ההסתייגויות גם לחוק וגם להסתייגויות. לכן אני מבקש מהח"כים הפעם לקצר ולתת לציבור לדבר. פרי, ביקשת ראשון.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר. אני חושב שאתה מכיר אותי, אדוני היושב-ראש, בשנתיים האחרונות, ואני בדרך כלל לא מתלהם, אבל אני מרגיש עצמי בסוג של רפובליקת בננות. אני לא רוצה לחזור על כל הסאגה של מה שקורה עם התאגיד ומה שקורה עם עובדי רשות השידור. אני חושב שבסך הכול אפשר להציג את זה, ואני מנסה לברור את המילים שלי, כתהליך טראגי מכל היבט אפשרי. חברי כנסת, חבריי של הקואליציה, כולל אדוני השר, שאני מאד מעריך ומאד – אני אחסוך במחמאות, אבל אני חושב שאתה יודע למה אני מתכוון – באתם פה לממש את רצונו של הצאר. ואני לא יודע אם מישהו מכם ומישהו מאתנו מבין מהו רצונו של הצאר. אני לא רואה בהצעת החוק החדשה, כפי שלא ראיתי בחלק מהצעות החוק הישנות, ובדחיות, אני לא רואה פתרונות למצב הטראגי שנוצר, ואני לא רואה גם איך זה יעבוד, ולכן ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול או להעיר שלוש הערות קצרות, ובזה אסיים את התייחסותי.
קודם כל, לפי הצעת החוק, תאגיד השידור הישראלי אמור לספק, כפי שאני הבנתי או כפי שאני קראתי את החוק, לתאגיד החדשות את כל הטובין, את כל המקרקעין, את כל השירותים שדרושים לתאגיד החדשות. הצעת החוק, לטעמי, יוצרת כפל תפקידים, כפל ג'ובים, אם זה במועצות, אם זה בניהול, שני מנכ"לים במקום אחד, שזה לא נורא אבל בסך הכול – זה מייצג את העניין, שכנראה יעשו בדיוק אותה עבודה. הכול על חשבון אזרחי המדינה, ובמקום יעילות בכספי הציבור אנחנו מקבלים סיאוב ופתח לסכסוכים בין שני גופים. לכן אני רוצה לשאול שאלה, ואני יודע שאת התשובות אולי נקבל בהמשך היום – אני לא מבקש אותן כרגע, אדוני היושב-ראש - במה מבנה התאגיד החדש או הנוסף, אם תרצה, טוב יותר משהיה עד כה? ואני מבין שמאד לא הייתם מרוצים ממה שהיה עד כה.
שאלה שנייה – האם יפוטרו עובדים מן התאגיד כתוצאה מההליך הזה? אם כן, כמה? מה יעלה בגורלם של כאלה שנמצאים היום בין הפטיש והסדן כמו חטיבות הדיגיטל, עובדי ההנדסה של תאגיד השידור הישראלי, ועוד מעט אגע בעובדי רשות השידור. אלה שהיו אמורים לתת מענה אחד לכל החטיבות באופן שווה, ולהיות כפופים לגורם אחד?
בדברי ההסבר, אדוני, להצעת החוק, נכתב שהמתווה המוצע מאפשר לקלוט עובדים ועיתונאים בהיקף גדול יותר מרשות השידור לתוך תאגיד החדשות, ואז אני שואל שתי שאלות קצרות מאד: אז למה לא מגדילים את התקציב, אם רוצים שייקלטו יותר עובדים ממה שתוכנן מלכתחילה לחטיבת החדשות, וכמה עובדים או עובדות ברשות השידור צפויים להיקלט? אני מודה לך על תשומת הלב.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
יכול להיות שזה שאלות שכולם מתעניינים בתשובות, אז זה יחסוך. לגבי השירותים הלוגיסטיים שהתאגיד אמור להעניק לתאגיד החדשות, כפי שציינתי קודם, זה בסך הכול המבנה פחות או יותר בערוץ 2 ובערוץ 10, הם חטיבת החדשות למעשה חיה בתוך ערוץ 2 וערוץ 10 במובן ששם אנשי החדשות של שני הערוצים הם חלק מהגוף הכולל. יש מנהל לחטיבת החדשות, למרות שיש גם מנהל לערוץ 2 ומנהל לערוץ 10. נכון שזה תוספת, אבל היא נדרשת, כי כל המטרה היא שתהיה באמת עצמאות לאנשים שעוסקים בחדשות, והם לא יהיו מושפעים מהשיקולים שיכולים להיות שיקולים רחבים, אבל שיקולים אחרים של הערוצים. כמובן, בערוץ 2 ובערוץ 10 זה יותר בעייתי כי זה שיקולים מסחריים. אתה לא רוצה שאנשי החדשות יהיו כפופים לאינטרסים מסחריים של ערוצים 2 ו-10. כאן אין העניין הזה – אין אינטרסים מסחריים לתאגיד השידור הישראלי כאן, אבל היתה לו עד החוק הזה איזושהי ראייה שמפלה, לצערנו, בין אלה שמקרוב באו לבין אלה שצברו מה שצברו לאורך השנים. אני מאמין שזה לא היה מרצון רע, אבל התוצאה היתה רעה.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
כן, אתן לך דוגמאות. אנשים מצוינים, לא פוליטיים, ברמה גבוהה, עם כל הכבוד לכל מי שנבחר לתאגיד, יותר טובים מרובם במובן שאנחנו יודעים מה הם עשו. אלה אולי יוכיחו שהם טאלנטים וכישרונות גדולים, אבל הם שנה, שנתיים, ארבע, חמש, עשר שנים בחדשות, אבל אנשים כמו עודד שחר ועודד גרנות ויפעת עמיאל ואמיר איבגי- - -
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
היא האמת היא רק שלי. אני מבקש מהיושב-ראש למנוע כאן, שלא יהיה שוק.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
אני חוזר – אנשים ברמה הכי גבוהה בשידור הציבורי לא היו מספיק טובים כדי לעבור ועדת קבלה של שלושה אנשים שלא ידעו אפילו מיהם. אתם צריכים להיפגש – אני אומר לחברי הכנסת – עם האנשים שהזכרתי ועוד רבים אחרים. איזו השפלה הם עברו בוועדות הקבלה האלה. איך הם יצאו משם.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
אני משוכנע שזה הדבר הכואב, ואם זה לא היה קורה, אף אחד בכנסת, אף אחד בממשלה, אף אחד, גם לא ראש הממשלה, לא היו מרגישים – חד וחלק – שיש פה – מה שאמרו, אני אפילו לא רוצה לציין מי אמר. ידעתם. אמרנו את זה כל הזמן. החבר'ה בתאגיד החדש אמרו – הם לא מוכנים לקבל. שוב – זה לא כולם, אני גם לא יודע אם זה רובם, אבל היו כאלה שהתבטאו, ולא נזכיר אותם כדי לא לפגוע בהם, שאנשי רשות השידור באים עם DNA פגום, ואתו הם לא יכולים להיות בכפיפה אחת עם האנשים החדשים. אילולא זה היה קורה, לדעתי כל הנושא הזה היה נחסך מאתנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני יכול להוציא אותך. תוציא אותו. אתה מפריע ללא הפסקה. צא החוצה בבקשה. עוד עשר דקות תיכנס. אתה לא מפסיק להפריע לשר.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
לגבי השאלה השנייה ששאל, פיטורי עובדים בתאגיד. ככל הידוע לי – תקנו אותי אם אני טועה – אין פיטורי עובדים בתאגיד החדש, אפילו לא אחד. כל מי שנקלט, המערכת מכבדת את ההחלטה שנפלה, ולא רק שהוא יישאר בתפקידו, כפי שאנשי היועץ המשפטי לממשלה עמדו על זה - אני לא בטוח שזה הדבר הנכון, אבל אנחנו קיבלנו את עמדתם כי היו לה גם נימוקים – הם נשמרים בתפקידים ובשיבוצים שנעשו תאגיד. זה מייצר בעיה, אבל אנחנו נצטרך לחיות בשלום עם הבעיה הזו, ולמצוא לה פתרונות.
היו"ר דוד ביטן
¶
כשהחוק הקודם בראשות שר האוצר לפיד פיטר 1,500 עובדים בחוק, לא שמעתי אף אחד שהתלונן שיש פגיעה חוקתית. כן. השר לפיד. הוא קובע לך מה להגיד ומה לעשות.
היו"ר דוד ביטן
¶
בינתיים היה שר האוצר. גם פה שר האוצר קובע. גם פה הוא קובע. השר לפיד שקובע את הרשימה, ואתם סרים למרותו. כן.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
התשובה היא שאין פיטורי עובדים בתאגיד. לגבי קליטת העובדים מרשות השידור, אכן הכוונה היא שייקלטו עיתונאים שלא נקלטו, חלקם כבר נקלטו. חלקם נקלטו אפילו בתקופת הביניים.
השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
יתר העובדים יפוטרו על-פי החוק המקורי, כי לא מצאנו רוב בכנסת לשנות ולהעלות את תקציב רשות- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
עכשיו דיבורים לא יעזרו לכם. לא תמכתם בעובדי רשות השידור. טוב, רבותיי, הבאה בתור – איילת נחמיאס ורבין. תודה לשר. בבקשה. לא אגביל אותך, אבל תשתדלי לעשות את זה מהר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תודה. אשתדל להיות מאד קצרה ותכליתית. זה ממש המינימום המצופה מהקואליציה, שמביאה חוק כל כך הזוי ובעייתי. אגב, הפנייה שהתייחסתי אליה, חבר הכנסת ביטן, שפניתי ליועץ המשפטי לממשלה לפני כחודש, עסקה במבנה הבלתי-ברור הזה, שבסופו של דבר נועד למחוק כל תקשורת עניינית, עיתונות ציבורית.
אגב, השר, מילה אחת אליך
¶
אתה תיארת את הדברים בצורה מאד רגועה ושקטה, ובנסיבות העניין אני מאד מעריכה את זה. אנחנו, שיושבים ומלווים כאן גם את התאגיד וגם את עובדי רשות, זה שנתיים. אנחנו לא רגועים. אנחנו עצובים ואפילו הייתי אומרת דבר שאסור לחבר כנסת להיות כשהוא מגיע לחוקק חקיקה כזאת: אפילו מיואשים. אתה צריך להבין את זה. כי מבחינתנו, גורל השידור הציבורי הוא שעומד כאן על כף המאזניים. כך אנחנו רואים את זה. לכן גם פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, לכן טענתי שלא הצלחתי להבין איך הוא מכשיר את זה, אז הוא הסביר לי שהוא מכשיר את זה משפטית אבל הוא לא מכשיר את זה ערכית כי זהו לא תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.
אני מוכרחה לומר שלא אהבתי את התשובה הזאת. בעיניי היועץ המשפטי לממשלה, מחובתו להתייחס- - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
מחובתו להתייחס ערכית לחקיקה מהסוג הזה, נקודה. זו חקיקה ציבורית בעלת משמעויות ציבוריות, ואתה לא חייב להסכים אתי – אנחנו רגילים. זה בסדר.
אתה התייחסת לאינטרסים העסקיים כשדיברת על חברת החדשות של ערוצים 2 ו-10, אז פה יש אינטרסים פוליטיים, שמהם צריך להיזהר, ואנחנו רואים איך הדברים האלה שלובים אחד בשני. התייחסתם לנושא של קליטת עובדי התאגיד וקליטת עובדי רשות השידור, אז אני אומרת: באמת אל תפלו את עובדי רשות השידור. יש עובדי רשות שמתכתבים אתי מיום חמישי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אז תפסיקו לחפש את עובדי התאגיד ותפסיקו לחטט להם בפייסבוק. לי אין עניין. סליחה, זו לא המצאה שלי, אדוני היקר. לי אין עניין לפגוע בעובדי רשות השידור, נהפוך הוא.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תפסיק לטעון שלא עזרתי להם. זו חקיקה הזויה שאתם מביאים. לא מתפקידי ולא מחובתי לעזור לכם. מפקידי וחובתי לוודא רק דבר אחד, חבר הכנסת ביטן – שיהיה שידור ציבורי איכותי במדינת ישראל, נקודה. אגב, עם חלק מהדברים שהשר התייחס אליהם, בנושא של האופן שבו נהגו לעובדי רשות השידור בתאגיד, התייחסתי לזה עשרות פעמים בדיונים פה, והוא לא טעה בכל דבר שהוא אמר. זה לא אומר שעכשיו צריך למעוך את התאגיד. עזוב. הוצאתם את החקיקה הפרסונלית כנגד מנהל חטיבת החדשות בתאגיד, ואתם חושבים שבזה הכשרתם את השרץ? זה החוק לאחד – ברוך שי. הסלב הכי בלתי-מוכר במדינת ישראל. אף אחד לא יודע מי זה ברוך שי. אתם חיפשתם איך למעוך אותו. אז עכשיו אנחנו נצטרך לשבת מול החוק הזה ולומר לעצמנו: טוב, איך אנחנו מייצרים את זה, ואיך מייצרים את התאגיד הזה, וכולם ייצאו מפה מתוסכלים ועצובים, ושידור ציבורי אני לא בטוחה שיהיה ב-15 במאי ואני גם לא יודעת אם אחרי זה. תודה רבה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, לא נהוג, אבל אתחיל במילים של משורר שאולי אתם לא מכירים – וולטר סקוט. הוא כתב את המשפט האלמותי הזה: איזה מארג סבוך ארגנו כשלהוליך שולל תחילה ביקשנו.
והסיפור הזה אם כן של תאגיד השידור הוא מארג סבוך שארגתם, והנה כאן, אדוני היושב-ראש, אתה ואחרים מאשימים אותנו שאנחנו מפלגת העבודה, אחראים לפיטורים העובדים.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להזכיר לך שעל-פי הצעת החוק הראשונית, מתוך מצבת כוח האדם של התאגיד החדש אושר שיבואו מרשות השידור הוותיקה 25% בלבד. זה לא החוק שלנו. זה החוק שלכם.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אז בבקשה בואו נלמד את ההיסטוריה של תחילתו של התהליך הזה. אתם ביקשתם להעיף את העובדים הללו.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
הנה ההאשמות שלך. למה אתה מאשים אותנו? אתם הצבעתם בעד חוק התאגיד. מה אתה מאשים אותנו? אתה אשם.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כשאתה הבאת את החוק שלך לכאורה לבטל את הרפורמה, אתה הקואליציה, ואם רצית להביא אותו, יכולת להביא אותו. לומר עכשיו שאנחנו אופוזיציה, תיקנו הצעת חוק של הקואליציה, כשיש לך רוב להעביר אותה לו רצית.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
ועדיין ניתן לתת פתרון לבעיה שניצבת בפנינו. עומד השר כאן ואומר: לא יהיה מנוס אלא לפטר חלק מעובדי רשות השידור הוותיקה. אז הנה, אני לא בעד פיטורי עובדי התאגיד. יודע מה? בוא נרחיב את היקף התאגיד החדש. בוא נרחיב את היקף התוכניות, בוא נגדיל את התקציב כך שכל אדם שעובד ועבד ברשות השידור הוותיקה בעל מקצוע, בעל יכולת שהוכיח את יכולתו, כפי שהשר אמר, יועבר לתאגיד החדש, ואלה שירצו לפרוש מרצון, יפרשו מרצון. זה האתגר שעומד בפניכם, ואתם לא מוכנים לקדם אותו בגלל שיש לכם בעיות בקואליציה – לא בגללנו.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כי יש לכם בעיות בקואליציה בין ראש הממשלה לשר האוצר. שיידעו עובדי רשות השידור – זו הבעיה. לא אנחנו.
אמרת שאתה רוצה שנסיים מהר, אבל אתה לא מגביל אותנו.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כי הפרעת לי. לגבי הדברים שנאמרו פה, הייתי אומר שיש לנו מין שערורייה באופן שבו הממשלה מתנהלת. מביאים לנו את החוק הזה מבותר, עם טלאים. אף אחד לא יודע איך הולך להיגמר הסיפור הזה. יהיו לנו שני תאגידים, ויחסי הגומלין ביניהם לא ברורים. זרע הפורענות נמצא שם. מה יהיו יחסי הגומלין בין התאגידים הללו עם כל הכפילויות האלה? אדוני, הסאגה הזאת לא הסתיימה. בעצם הבאת לנו משהו שהוא מותלה, משהו מאד-מאד בעייתי, משהו שזרע פורענות נמצא בתוכו, ואתם צריכים לעשות חשיבה מחודשת. אנחנו מוכנים לעזר לכם, אבל תביאו משהו הגיוני. אל תביאו לנו משהו שבסופו של דבר – התוצר שהגיע לכאן, למה הוא כל כך מעוות? משום שבסופו של דבר הוא תוצר של גחמה ולא של היגיון ולא של שיקולים ענייניים, אלא גחמה, וכך זה נראה, אדוני היושב-ראש. תודה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
השאלה, איזה תאגיד מהם יישאר. זו שאלת השאלות. אחרי שתאגיד ערוץ 20 נכנס, עכשיו תאגיד נוסף בא. מעניין כל הסיפור הזה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
לא עימותים. אני שואל את עצמי, רמת הצחוק וקלות הדעת שאתם מרשים לעצמכם להביא בפני הציבור, בפני הכנסת, אין לה גבול. לרדת למטה עד כדי כך – אני חשבתי שזהו, גמרנו, יש תאגיד. לא הסתדר לכם – אתם מביאים. אני רוצה שנהיה הוגנים כלפי הציבור שאתה רוצה לשמוע את דעתו. הרי אנחנו יודעים שמצב של שני תאגידים לא יימשך לאורך זמן. שנה, שנתיים, שלוש – לא יימשך. ועכשיו אנחנו במצב של חוסר ודאות גם לגבי העובדים שאמורים להיות בישן ולגבי אלו שבחדש, כי אחד משני התאגידים יתמזג עם השני. אין היגיון כלכלי. האוצר לא ייתן. בעל הבית של האוצר לא ייתן לך להפעיל שני תאגידים. יגיד לך: אני רוצה לחסוך בכסף, כי בסופו של דבר הכול חוזר. ושוב אתם ממשיכים להעלים סוגיות מאד חשובות, ותחת הכותרת: העם בחר בנו – אנחנו נעשה. העם בחר בכם לא כדי להרוס כל חלקה טובה. תפעילו היגיון. תהיו שקופים. שקופים.
הדבר השני שרציתי לציין לגבי – אני רואה שאין אף ח"כ ערבי כאן, אז אני אדבר על השידורים בערבית. חברים, מה לעשות – אני מהאנשים שעוקב אחרי הרדיו בערבית. אני אוהב לשמוע את קול ישראל בערבית. בשנים האחרונות יש לנו רדיו קול ישראל בערבית שראוי לציון, וזו עובדה. כשאני קראתי את הסעיפים ואת הערוצים שעברו לתאגיד החדש, וכל מה שקשור לערבית לא שם, שאלתי את עצמי: מה זה, חדשות בערבית? הן לא חדשות, הן תעמולה?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
תוכנית בידור. אין לי בעיה שיישארו בתאגיד הישן, אגב. אני לא מתאבד על זה. אבל שאלתי היא לגבי העתיד.
נקודה נוספת, שחבריי צריכים להבין את זה: אי-אפשר להפריד את השידורים בערבית בין חדשות לתוכניות. זו עובדה. אין דבר כזה. אין. אין.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני אומר את זה בהגינות. אי-אפשר להפריד. לשם כך – ביטן, אני עוד אדבר עם השר. במידה שיוחלט להעביר את זה לתאגיד החדשות, אנחנו חייבים להעביר את זה כמקשה אחת. זה חייב.
הדבר השני, חברים, נשארת השאלה באוויר, ואני מבקש אפילו לעגן אותה בחוק – הרבה שואלים לגבי העתיד – איפה העתיד נמצא? האם נמצא העתיד בתאגיד החדשות או נמצא העתיד בתאגיד הישן-חדש? זו שאלת השאלות. למה שאנחנו נשאיר את השאלה הזאת פתוחה בקרב העובדים? זו סוגיה שמחייבת מענה, שנפסיק לשחק ברגשות של העובדים. זה שאני משוכנע שכל התאגיד של החדשות נולד בחטא – נולד בחטא. אבל את המאבק שלנו נמשיך לעשות.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
תודה, אדוני. שוב אגיד את מה שפתחתי בו גם בדיונים לפני כשבוע וחצי. העמדה שלי קצת יותר מורכבת מחלוקה שאין לשמחתי אותה ביחס לחוק הזה בין קואליציה לאופוזיציה. יש פה מעט אנשים שישבו גם בדיונים בכנסת הקודמת. צריך לומר את האמת הכואבת, שהחוק שהובא בתחילת הדרך בכנסת הקודמת רחוק כרחוק מזרח ממערב ממה שיצא בסוף מהוועדה בכנסת הקודמת, וכבר אז ראינו בו הרבה נקודות שלא היה ברור איך אנחנו נתכנס לתוכן. באמת אולי הנקודה המרכזית שהיתה שם היתה נושא עובדי רשות השידור.
יחד עם זאת, לבוא לכאן היום אחרי תהליך כל כך ארוך, ולשכוח, לשכוח את הדיבורים על הצורך המהותי בשינוי ברשות השידור הוא קצת לעשות שקר בנפשנו. רק אזכיר פה עשרות ועדות ועשרות דיונים כואבים בבית הזה, כולל בוועדה של חבר הכנסת אלהרר על השינויים שלא ניתן היה לבצע כשכולם הסכימו שצריך היה לבצע אותם בתוך רשות השידור.
יחד עם זאת, אמרתי גם בדיון הקודם, ואני חוזרת עכשיו, כי כי הסברת לי לפני שבוע וחצי שאז עשינו רק דיון על שינוי כאילו טכני. אני טענתי גם אז שהוא לא טכני, כי לדחות ב-15 יום כדי לפצל את התאגיד הוא לא טכני – הוא מהות. במהות אני חשבתי שצריך היה להשאיר את הכול בתוך התאגיד ולתקן את מה שדרוש תיקון. זו לא החלטה שהתקבלה בממשלה. זו לא ההחלטה שמקובלת בתוך הקואליציה, אבל גם היום, כשמפרידים, יש נקודות שאי-אפשר יהיה לא לתת עליהם את המענה, ואם אתה היית שואל אותי, אני חושבת שהדבר הנכון היה, לפני שכולנו מדברים, זה רגע לקבל ממנכ"ל המשרד איזושהי תוכנית עבודה. יש כל כך הרבה סימני שאלה, ואני אציג רק חלק מהם. והעלתה היועצת המשפטית חלק מהם על הכתב, ונוספים להם עוד רבים.
יש כמה נושאים שלדעתי הם בלבת הדבר. הנקודה הראשונה היא סיפור העובדים. אין מקום לתקיעת ראש בראש של עובדי רשות ועובדי תאגיד. זה חוטא לאנשים האלה. זה חוטא לאלה וחוטא לאלה. יחד עם זאת, ברור לחלוטין שהתהליכים שנעשו ביחס לעובדי רשות השידור הם זקוקים לניעור וסימני שאלה. מצד שני , אי-אפשר להתעלם מזה ש-60% מעובדי התאגיד הם עובדי רשות השידור, כלומר יש פה כל הזמן שיח שמתעלם לחלוטין מהמציאות, ואמרנו את זה גם בדיונים הקודמים, אבל יש נקודה שאשמח אם המנכ"ל, שכנראה יצא לאיזו שיחה, ייתן עליה מענה, והיא השאלה של עובדי התאגיד בחטיבת החדשות – אני אומר תאגיד ותאגיד החדשות. עובדי תאגיד, שעברו לתאגיד החדשות, הם מוגנים מפיטורים, והשאלה האם עובדי רשות השידור שהגיעו לתאגיד החדשות- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
שנייה. השאלה אם עובדי רשות השידור שהגיעו לתאגיד החדשות, גם יש להם אותה הגנה. לא משנה, ליום – ליום. לשנה – לשנה. זו שאלה ראשונה.
שאלה שנייה, אם אפשר יהיה אחר כך לקבל הסבר גם על המבנה. אנחנו הבנו בפעם הקודמת שכשמדברים על תאגיד החדשות, לא מדברים על אותם תפקידים שאנשים עשו קודם, וזה חלק מהלגיטימיות של מבנה חדש. יחד עם זאת, האם יש איזו חשיבה יותר מהותית, איך הדבר הזה בסוף יקרה בתוך תאגיד החדשות.
הדבר השני, והוא אולי הבוער מכולם – מה ההיררכיה בין התאגיד לתאגיד החדשות? בכלל, זה שכשיש ויכוח, מי שקובע, עם כל אהבתי והערכתי לאנשי משרד האוצר – מי שקובע זה ראש אגף התקציבים, איפה? איפה הוא מביא תוכן בשידור ציבורי יותר מכל אחד בכל משרד ממשלתי אחר? אני מבינה. אין לי מושג מה באי-ההסכמות גרם לזה, אבל לא יכול להיות שלא איש מקצוע הוא זה שנותן את התוכן, ורבו אנשי המקצוע במדינת ישראל, שאני חושבת שכולנו לסמוך עליהם, והם אלה שייתנו את המענה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
הערה שלישית – הסיפור של ירושלים. אני חושבת שלא יכול להיות שידור ציבורי שאין בו רצף שידורים מירושלים. לא יודעת איך ניתן לזה מענה – האם נשתמש לאיזשהו זמן?
היו"ר דוד ביטן
¶
חזרת על זה, כשאחד התיקונים שעשינו בחוק בוועדת הכלכלה היה שתהיה תקופת ביניים, והשידורים יהיו מירושלים. בסופו של דבר צריכים לעדכן עכשיו את החודש שנקבע באותו חוק. לא צריך לחזור.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אז אתה יודע מה? השאלה אם אנחנו מוכנים לדבר הזה. אם יש פסיליטיז, שמהם אפשר לשדר מירושלים, למה לנו לקבוע דברים אחרים?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
חברי היקר דוד ביטן, ומה אנחנו עושים פה אם לא לשנות ולתקן את החלטות הכנסת?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא, להפריד את החדשות מתאגיד השידור הציבורי הוא דרמה. מי שלא חושב את זה, כנראה אני חושבת אחרת ממנו. זה דרמה, דוד.
דבר נוסף – גם הבחירה של כונס הנכסים הרשמי את המנהל הזמני, אם אפשר יהיה לקבל הסבר – או אני פספסתי משהו, אבל שוב, אני רואה שהמנכ"ל לא פה - למה הוא? מה המקצועיות שלו שהיא זו שאמורה להכתיב את בחירת המנהל הזמני? אני חושבת שזו שאלה לגיטימית, ואשמח לקבל עליה תשובה – מהמנכ"ל או מממלא מקום השר.
אני רוצה לסיים. אמר פה השר קודם אמירה שכחברת קואליציה היא מאד קשה לי: אם נתכנס כל חברי הכנסת מאחורי דחייה נוספת, אז אולי נדחה דחייה נוספת. אני חושבת שזה רע, כי האנשים שאמורים לעבוד איפשהו, ואמורים להפסיק לעבוד איפשהו, הם בני אדם. ומבחינתי, צריך לדאוג להם כבני אדם. לשמור על הזכויות שלהם, או שהם נשארים, ולשמור על הזכויות שלהם אם הם הולכים. צריך לא לעשות עוד ועוד תהליכים שבעצם דוחים ויוצרים מצב שאנשים תלויים באוויר, והמציאות של דחייה על דחיה על דחייה היא מציאות שאנשים תלויים באוויר. אני חושבת שאם התקבלה החלטה שהולכים לתאגיד השידור הציבורי, ומתוכו נפרד תאגיד החדשות, בואו נלך עם ההחלטה הזאת, נקיים אותה מתוך שמירה מקסימלית על זכויותיהם של העובדים. הם הדבר הראשון בסיפור הזה, מתוך שמירה שידור ציבורי, ישראלי, ציוני אמתי ומתוך באמת ראייה של – הדבר האחרון שאני רוצה לומר: הציבור בחוץ לא מבין מה אנחנו רוצים ממנו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
ובתור ח"כית לא לגמרי מאלה שלא מבינים, בדרך כלל יש לומר שגם רובנו לא מבינים עד הסוף.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
שני דברים. קודם כל, לא כל הח"כים מבינים, וגם אני לא מבין כל מה שנאמר כאן. גם בתקופת המעבר עדיין תשדרו מירושלים – יש פה איזושהי אמירה.
הדבר היותר חשוב לטעמי, שרציתי להעלות בפניך, יושב-ראש הוועדה, דבר שחורה לי מאד, ואני חושב שגם אנחנו לא נוכל להשלים עם זה – אני רוצה להקריא: השר ימנה לתאגיד החדשות מועצה בת עשרה חברים, ובהם חמש נשים לפחות וכן חבר אחד לפחות הנמנה על האוכלוסייה הערבית לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. אני שואל, ריבונו של עולם, איפה החרדים בסיפור הזה?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אוי, נו, בחייאת. מלכיאלי, בחייאת. מה, אתה לא חלק מהקהילה הישראלית? אתה לא חלק מהמדינה הזאת? חמש נשים, לא יהיו נשים חרדיות? נו, אל תלכו לשם.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
איזו הסתה יש שם ברשתות, אין הבנה לציבור שלנו. אין שספק שבמועצה המנהלת חייב שיהיה אדם חרדי.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
כי זה לא כתוב פה. תקראי מה כתוב. לקרוא אני יודע – אמנם זה בלי ניקוד, וכתוב פה ככה. יש פה שילוב של נשים- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני חושבת שבתאגיד הציבור הישראלי יש יותר חרדים ממה שהיו בכל גופי התקשורת שאני מכירה עד היום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא דיברתי על מגישי קפה ותה. אנשים קיבלו רצועות שידור שלא היו מעולם לאנשים מהציבור החרדי.
היו"ר דוד ביטן
¶
שולי, אנחנו רק בהתחלה ותראי לאיזה אוקטבות את מגיעה. איתן, בבקשה. חבר הכנסת איתן כבל.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב לכם, שבוע טוב. תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כל מציע לכל החברים פה לא להתרגל לתיקון מס' 8 – הוא כנראה לא יהיה האחרון. לפעמים אנחנו אומרים: הנה זה הסוף, אבל כפי שאמרתי, אל תתרגלו לזה, ולא לחשוב שזה הולך להיות הדיון האחרון סביב זה.
אני רוצה לומר לכם כמה דברים. תראה לאן הגענו, דוד. אפיו הצעקות כבר לא אותן צעקות. הייאוש ממלא את האולם הזה. אני מדבר בשיא הרצינות. אני אישית מרגיש מיואש לגמרי בתוך כל התהליך הזה. לא חוויתי דבר כזה, ועברנו בכנסת הזאת ימים לא פשוטים, גם ברמות הפוליטיות. ויכוחים קשים, דיונים קשים בשאלות הרות גורל לא פחות אם לא יותר מנושא תאגיד השידור הציבורי, אבל יש פה תחושה, כפי שאמרתי אותה גם בדיון הקודם, כאילו אנחנו פיונים בתוך לוח שחמט. הרי זה לא משנה כמה תצעק חברתי או יאמר חברי או כל אחד מאתנו. אתה יודע מה, דוד? אפילו אתה, שבאמת מתחילת הדרך התנגדת – לא לילד הזה פיללת. בסוף יצא משהו כאן, שבאמת אף אחד לא מבין אותו. אף אחד לא מבין אותו. כלומר אפילו הלוליינים הגדולים, מי ששמע כאן את נציג היועץ המשפטי לממשלה, אם אפשר היה להעביר את הדברים שלו בהילוך אטי – אני מתנצל שאני מפרשן אותך בחייך, אבל קשה היה שלא להתרשם מהקושי שלך להוציא, לחבר משפטים. גם לאדם עם ירידת שמיעה כמו שלי...
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
הבנתי. האם אדוני מנסה להסביר לי עכשיו את מה שלא הבנתי ממנו? הבנתי. אינני מומחה לשפת גוף, אבל היא אמרה הכול. העניין הוא לא ביני לבינך, זה ברור. רק אני שם את הדברים כמו שהם. ואני אומר את זה לך ולנו, דוד. גם אתה. אתה ראש הפיונים פה, ואני לוקח את עצמי כחלק מזה, כאופוזיציה, כשותף לזה. זה שאתה מנהל אותנו כמנהל הפיונים על לוח השחמט כשאתה אפילו נאלץ לתת פה התייחסויות שאתה לא שלם אתן, שאף אחד מאתנו לא שלם אתן, והחמור מכול, ועיסאווי, ששאל פעם אחר פעם את השר ואותנו: אנחנו לא חוזי עתידות ולא קוראים בקפה, אבל יחד עם זאת הרי ברור הוא – ואני אומר את זה גם לחבריי מרשות השידור וגם לחבריי מהתאגיד – הרי אי-אפשר שהמערכת הזאת תדע לשאת כלכלית, תקציבית, מקצועית. הרי זה יגיע. זה לא כי מישהו ירצה דווקא לפעול כנגד אלה או לפעול כנגד אלה. זאת תהיה המציאות שתכתיב.
דוד, אני פה כי צריך להיות פה, כי מישהו צריך בסוף לומר את הדברים, גם אם זה לא יותר מאשר לדברי הימים של הבית הזה, של ההיסטוריה כאן. יודע מה? אפילו אין לי כוח אפילו להיות שנון. זה כל כך – אני אומר זאת באמת, דוד. פנו אליי העובדים. תראה במה אנחנו צריכים להתעסק. לא אוהב את זה, אבל הפיטורים של איציק אשכנזי, שהעביר לי את הפנייה, שפוטר כי הוא קיבל אישור שיש מי שחושב שלא כדין על-ידי הקב"ט לבוא לריאיון בפני התאגיד. עוד לא התחלנו, עוד לא קבענו כללי משחק, עוד כלום לא יצא לדרך, עוד אין שום דבר - תראו כבר מה קורה. תגידו, השתגענו? ואני אומר את זה לכולנו פה.
ואסיים ואומר לך חברי, דוד. אני מסרב להתנצל בפניכם. אתם אלה שהבאתם את החוק. אתם אלה שהובלתם אותו. וכשאמרתי פעם אחר פעם שהצטרפתי לסייע, זה כדי לנסות להציל את מה שיהיה. זה לא מצחיק - לא אותי ובוודאי לא אתכם.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אינני מתכחש. סלח לי. דוד ביטן, יושב-ראש הוועדה המשותפת, אתה צודק. צריך שגם הדברים האלה ייאמרו. ואני רוצה להזכיר, אני רוצה להזכיר באותם דיונים, שיש כאן מי שמבקש לשכוח את הקרבות שניהלנו אז – זרקו אותנו מכל המדרגות. לא היו מוכנים לשנות, אבל שוב – לא נחזור על כל התהליך של מי החמסניקים ומי.
בשורה התחתונה, אנחנו פה, וזה לא הולך להסתיים גם בעניין הזה היום. תודה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
רציתי עוד שני משפטים, ברשותך, ואני מודה לך, היושב-ראש. אגב, אחת הישיבות שאני לא מבין כל כך את הנושא, אבל ההתנהלות בהחלט מכובדת, ואני רוצה להחמיא לך, כי זה לא תמיד אופייני.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
ראשית, הקשבתי קשב רב לדבריו של ממלא מקום שר התקשורת, ואני חושב שאנחנו יכולים לומר ובאמת לא בנושא האישי, שיצא המרצע מהשק. אולי אם תקלטו, אנשי התאגיד, את עודד שחר ועודד גרנות, תיפתר בזה הבעיה, ולא נצטרך חוק חדש.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
לא פסלתי, חס וחלילה. אמרתי שהאזנתי קשב רב לדברי ממלא מקום שר התקשורת, ואם כנראה היו קולטים, ואני נותן אותם כדוגמה – אין לי אתם לא עניין ולא חלילה עניין אישי; להפך – יש לי לעודד גרנות הרבה מאד הערכה כמזרחן יוצא מן הכלל. אז יכול להיות שאם הייתם קולטים את עודד שחר ועודד גרנות, לא היינו צריכים לפחות חלק מזה – זו הערה אחת.
דבר שני, אני חושב שהנושא של שידורי הערבית צריך לקבל בכל זאת תשומת לב. אולי סוג מסוים של שינוי.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
יש הבדל בין התכנים במדיה בעברית למדיה בערבית. זה קהל אחר, זה קהל שצריך גם התייחסות אחרת, ואנחנו צרירים לקחת את זה בחשבון כשנגיע לסעיפים האלה בחוק.
והדבר האחרון – קראתי ב-YNET שאיגוד השידור האירופאי, ה-EBU אמר שלשידורי כאן, לשידורי התאגיד, שהוא לא יוכל להיות חבר ב-EBU בלי שידורי חדשות ואקטואליה. אני רוצה לשאול, אם זה נלקח בחשבון.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אדוני, תודה. ככל שאנחנו דנים בחוק הזה – ואני אומר את זה מתחילת הדרך – מתחזקת ומתחדדת עמדתי, שאולי בחדר הזה היא עמדת יחיד, אבל אני בטוח שלו היינו מביאים את זה לבחירת הציבור, היא היתה מקבלת את הרוב הגדול, והיא העמדה שמי שרוצה שידור חופשי באמת, מי שרוצה תחרות אמתית, מי שרוצה תקשורת שאיננה נתונה להשפעת המדינה, צריך לומר ביושר ובאומץ: די לשידור ציבורי כלשהו, כלומר הרעיון הזה, שבא לעולם לפני כמעט מאה שנה בבריטניה, לא רלוונטי ב-2017 בעידן שבו אנחנו צורכים תקשורת כפי שאנחנו צורכים עם המבחר שיש לנו, עם התקשורת החברתית שיש לנו. ומי שטוען, ואני מכיר את הטענה שלו לא יהיה שידור ציבורי, אז כל היום ישודר האח הגדול או תוכניות ריאליטי אחרות, אל"ף, מזלזל בעם ובציבור, כאילו הציבור הוא עדר של זומבים שזה כל מה שהוא רוצה לראות כל היום ולא מתעניין באקטואליה ולא מתעניין בחדשות ולא מתעניין בתחקירים וכו', ובי"ת, מתעלם מהמצב הקיים שבו הערוצים המסחריים, שאינם בשליטת המדינה, בבעלות המדינה בכל אופן, הערוצים המסחריים מקיימים דברים שאינם ריאליטי.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
והדבר הנוסף הוא הפטרנליזם הזה – אנחנו צריכים לחנך את הציבור, אנחנו צריכים לתת לציבור דברים שהוא לא רוצה לקבל בשביל שילמד ויהיה ציבור טוב. זה סוג של צריך להחליף את העם, מהמהפך ב-77' שציינו 40 שנה בימים האחרונים.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
לא, אני רוצה שידור חופשי באמת. אני חושב שלצד ביטול השידור הציבורי, צריך גם להקל על אנשים לפתוח ערוצי תקשורת. צריך לשמוע מגוון דעות – לא רק לבעלי הון אלא לציבורים שיתאגדו וירצו לקיים ערוצי חדשות. שיהיו מצדי 200 ערוצים – כמובן בכפוף להסתה לאלימות, דברים שקבועים בחוק. יהיה פיקוח מסוים. תהיה רגולציה מסוימת.
היו"ר דוד ביטן
¶
יוסי, העמדה הזאת של חבר הכנסת אוחנה לא תעלה להצבעה. אבל זכותו לומר את מה שהוא רוצה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אם היינו שואלים את הציבור עכשיו: ציבור נכבד, יש לי 700 מיליון שקל בשנה לתת. האם אתם רוצים שניתן שכר מינימום לחיילי חובה או הורדת מסים או הוספת תקני שופטים או שידור ציבורי – ציבור נכבד, במה אתם בוחרים?
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אבל אני ער לזה שכרגע המאבק הוא אחר. למרות זאת חשוב היה לי להביע את העמדה הזאת. אני חושב שמה שמפריע לרבים בציבור – לא אגיד בציבור, כי כפי ששולי אמרה בצדק קודם, פחות מתעניין במה שקורה כאן אלא בעיקר הבראנז'ה הפוליטית וזו התקשורתית, אבל מה שמעניין את הציבור, שאם כבר הוא משלם על שידור ציבורי, וזה כנראה מה שהולך להיות כך או כך, אז שיהיה שידור ממלכתי, וזה מה שאפיין לאורך השנים את רשות השידור. אמרו שמות רבים, יש שמות נוספים, יש יוסי הדר, יש פה אנשים נוספים. זה לא מעניין באיזה צד של המפה הפוליטית. אפשר גם לתקוף את הממשלה, אפשר גם לתקוף את ראש הממשלה, אבל לעשות זאת בהוגנות ולא באובססיה ובממלכתיות, וזה מה שאפיין לאורך השנים את רשות השידור. אני חושב שיעשו טוב כל הצדדים אם יבינו את הדבר הזה, ויאמצו כמה שאפשר מעובדי רשות השידור לתוך התאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. אני מתחיל עכשיו את הסבב שאינו חברי כנסת. יושב-ראש התאגיד. מנכ"ל רשות השידור נמצא פה?
גיל עומר
¶
עד היום נזרקו לפח 272 מיליון שקלים על-מנת ליישם חוק שנועד לפגוע בזכויות יסוד של התאגיד והגופים המופקדים על ניהולו. הפגיעה הזאת נעשתה אגב הטלת דופי והאשמות חסרות בסיס, שמדובר בתאגיד השמאל, שמבקש לפעול נגד הממשלה. הממשלה, באמצעות הרוב שלה בכנסת, משתמשת בטענות האלה כדי להשתלט על השידור הציבורי, כי מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?
לפי ייעוץ משפטי שקיבלנו, הפגיעה שבתיקון 8 היא בלתי-חוקתית, ואין לה כל הצדקה עניינית או משפטית. לכן התאגיד והגופים המופקדים על ניהולו מתכוונים לעתור לבג"ץ בבקשה לביטול החוק ולהותרת המצב כפי שהוא, תאגיד שידור ציבורי, איכותי ועצמאי שבמסגרתו פועלת מחלקת חדשות כחלק מהתאגיד, כפי שתוכנן והוכן בשנים האחרונות.
לכן אנחנו בדיון פה לא מתכוונים לעסוק בפרטי-פרטים של החוק ובכשליו הרבים ובחוסר האפשרות להפעיל שידור ציבורי במסגרתו. בעינינו, כל החוק הוא פסול, ולכן אין טעם שניכנס לפרטי-הפרטים שלו.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. רק רציתי לשאול אתכם שאלה פשוטה – בתוך ה-272 מיליון, זה כלל גם הקמת אולפנים, מבנים ודברים מהסוג הזה?
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, הם לא היו מוכנים. מספיק כבר עם הטענות האלה, די. אנחנו מכבדים את העמדה שלכם. זכותכם לפנות לבג"ץ. אני חושב שמן הראוי שאם אתם כגוף ציבורי מגיע לכנסת, תשבו ותתייחסו גם לגוף עצמו, ומה אתם יכולים להמליץ לכנסת, ולא הכול נעשה בבג"ץ.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני לא מתווכחת על זה, אבל זה מעקר את החוק, אז על מה אתה רוצה שהם יעירו?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני עזרתי לעובדים יותר ממך. תעשה לי טובה. אני עזרתי פה לאנשים. אל תטיף לי בעניין העובדים.
אלדד קובלנץ
¶
אהיה קצר. כפי שיו"ר התאגיד אמר, אנחנו מתנגדים לחלוטין לתיקון מס' 8. אני רק רוצה להוסיף פה עוד נקודה שאולי טיפה נעלמה מהעין מבחינת ההליך. בכל התהליך הזה אף אחד לא דיבר אתנו, לא מנכ"ל משרד התקשורת- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא קשור לחמק או לא חמק. זה היה בכנסת הקודמת. רק צריך לומר, עובדתית- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
ממש לא, ואתה יודע שיש לי הערות גם לתאגיד, אבל צריך לעשות את הדברים בהגינות ובהוגנות, ביטן. ביטן, תן לו רק לענות לך על מה שהעלית.
היו"ר דוד ביטן
¶
אולי מספיק? נתתי לו להתייחס. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה. רוצה לענות – שיענה, רוצה לומר משהו אחר – שיגיד, אבל לפי בקשת היועצת המשפטית של הוועדה, מכיוון שגיל עומר, טענת שיש פה בעיה חוקתית, היא רוצה שתפרט מהי, הבעיה החוקתית, בפני חברי הכנסת. אבל קודם נשמע את מר קובלנץ.
אתי בנדלר
¶
לא ניתן לטעון באופן כללי שיש בעיה חוקתית בלי לפרט. הטענה הזאת היא טענה חזקה. צריכים לפרט על מה היא נסמכת, מהן הטענות החוקיות שיש. ודאי שאחרת אני לא יכולה להתייחס לטענות שאיני יודעת מה פשרן.
היו"ר דוד ביטן
¶
עוד פעם אתה עושה עניין? אני אוציא אותך לתמיד. עד מחר אני אוציא אותך. עשר דקות התרעננות.
רפי יששכר
¶
5 מיליארד שקל רכוש, אולפנים, ציוד. כל הדברים האלה, 5 מיליארד שקל שיש ברשות השידור, הם רוצים לקחת. את כל הציוד ורכוש לוקחים לנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, אני אוציא את כל הקהל. אני אומר לכם. כל הקהל ייצא – זה יותר טוב? אי-אפשר לנהל דיון ככה.
אלדד קובלנץ
¶
אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. אחת, כמו שיו"ר התאגיד אמר, אנחנו מתנגדים לתיקון מס' 8, אבל אני רוצה להוסיף ולומר שבמסגרת התהליך של בניית המתווה המשונה שקרוי תיקון 8, אף אחד לא דיבר עם התאגיד. זה קצת משונה שאף אחד לא מתייעץ עם הגוף המקצועי, שזה תפקידו ולשם כך הוא מונה, כדי שיסביר מה הכשלים בכל המתווה הזה.
דבר שני, לגבי המוכנות. שני דברים: אחד, בינואר 2016 מנכ"ל משרד התקשורת, מר שלמה פילבר, בא לסיור בתאגיד. עוד היינו גורים קטנים ועם מעט מאד אנשים. אני ניסיתי להסביר לו שאנחנו עוד צריכים טיפה זמן, ומר פילבר אמר: אלדד, אתם מוכנים. אני מדבר על ינואר 2016. לכן הטענה הזאת שאנחנו לא מוכנים היא נשמעת קצת משונה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
קובלנץ, גם כשהעבירו מרשות השידור לתאגיד, לא התייעצו עם הגוף המקצועי שם, אם מעבירים או לא מעבירים.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
העבירו את זה מרשות השידור אליכם. לא התייעצו עם האנשים האנשים המקצועיים ברשות השידור אם לוקחים את זה מהם.
אלדד קובלנץ
¶
ובנוסף, כל שאלת המוכנות היא טיפה מוזרה לאור העובדה שבכל התהליך הזה גורמים שלא ננקוב בשמם כרגע, עשו כל מה שיכולים כדי שלא נהיה מוכנים, ולמרות זה קרה נס, ובניגוד לרוב הרפורמות במגזר הציבורי, תוך חודשים בודדים הצליח פה לקום גוף, שעומד על רגליו, ומסוגל לקיים רפורמה שהכנסת הצביעה בעדה, שזה כשלעצמו אירוע מאד-מאד נדיר בחיים הציבוריים במדינת ישראל.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אל תגיד לי לא נכון. וכל ההצגה של אמיר אוחנה קודם, שרשות השידור היתה שווה – אמרתי לכם את זה גם בפעם הקודמת. עשיתם- - - וכל פעם ששאלו אתכם על- - - אז די עם זה.
משה שגב
¶
מה הקשר לתוכן שהנהלה קובעת לעובדים? אני לא מבין. איך את יכולה להטיח את זה בכלל בפני עובדי רשות השידור?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אמרתי פה דברים ברורים על הזכויות של אנשי רשות השידור, אבל אל תציגו את זה כאילו רשות השידור- - - כי אף אחד לא מבין למה צריך- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותיי, מספיק כבר. אתם מעוררים את הקהל ואי-אפשר לשלוט על זה.
אני רק רוצה להעיר לאנשי התאגיד, שלא קיבלנו תשובה לשאלה, ואני מציע - אנחנו עדיין פה. תחשבו על מה שאתם הולכים לומר לנו – מה הפגמים החוקתיים שאתם רואים. עם כל הכבוד לממשלה, אתם עומדים בפני הכנסת, ואם יש לכם הערות, חשוב שתגידו אותם בפני חברי הכנסת, שהם אלה שעושים את החקיקה ולא הממשלה. הממשלה הגישה הצעת חוק. אז יש לכם שעה לחשוב. תתייעצו עם מי שאתם צריכים, ותחזרו אלינו.
עכשיו אבקש מנציגי רשות השידור.
שלמה פילבר
¶
היושב-ראש, אני רוצה רק הערה קצרה, כי הוזכרתי פה, ולמען הפרוטוקול, מה שנקרא. אעשה את זה בשלושים שניות. השיחות שעשיתי עם אנשי התאגיד לאורך השנתיים האחרונות הן הרבה יותר מעשרות ומאות שעות, אז לא נכניס את העניין הזה פה. זו פעם שנייה – גם בדיון הקודם היה – שמנסים להכניס מילים לפי.
בינואר 2016 לצורך העניין, הצעתי לאנשי התאגיד, והם דחו את זה, להיכנס למתקני הלני המלכה עם רשת ב' ולהתחיל לשדר, ולעלות עם חטיבת החדשות של הטלוויזיה למשך תשעה חודשים, שתשדר את החדשות עד שהם יתארגנו, ואז להעביר את המקל אליהם. הם סירבו. כיבדנו אותם כי הם מחליטים, ולכן היתה הדחייה ההיא ואחריה עוד כמה דחיות.
רונית בראון קניס
¶
רונית בראון, משנה למנכ"ל, ברשות השידור. אקדים ואומר שמבחינתנו, אנחנו מקבלים כל חקיקה וכל שינוי חקיקה. אנחנו נערכים בהתאם. אם במרומז ניתן היה להבין מעמיתיי המכובדים בתאגיד שאין שיתוף פעולה – מבחינתנו, שיתוף הפעולה הוא מלא. כמובן, במגבלות החוק, שאנחנו מחויבים לשידור רציף עד יום התחילה.
רוני הירשנזון
¶
אדוני, משפט אחד קצר. בוקר טוב. שמי רוני הירשנזון, עו"ד מטעם הכונס הרשמי עם פרופ' האן. הערה אחת קצרה, ברשותכם. עמד על זה כבוד השר קודם, שהוא מצפה שאנחנו נעמוד במטלה של תיקון מתווה, קרי הצגת מועמד לתפקיד מנהל זמני. אנחנו ביקשנו והערנו כבר, שחשוב שיירשם בתיקון, שלא חלה חובת מכרזים. אחרת אנחנו לא נעמוד לא בזמנים האלה ולא בזמנים ארוכים מזה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
אם החקיקה תעבור תוך ארבעה ימים, תמצאו מנהל זמני לתאגיד, שיצטרך לעזוב מקום עבודה אחר?
רוני הירשנזון
¶
אם החקיקה תעבור בתוך ארבעה ימים, ולא תהיינה אי-בהירויות בנקודה הזאת, מבחינה משפטית, כי אנחנו בסך הכול פונקציונרים של החקיקה ולא מעבר לזה- - -
רוני הירשנזון
¶
אז בדברים הכלליים, ובאמת משפט אחרון – אנחנו נבצע מה שהחוק יורה במהירות האפשרית. אני מודה לאדוני על הזמן.
היו"ר דוד ביטן
¶
עכשיו אתן לשניים-שלושה מרשות השידור, שניים-שלושה מהתאגיד, לדבר. כל אחד ידבר שתי דקות. לא אעמוד על קוצו של יוד, אבל תשתדלו לעמוד בלוחות הזמנים האלה. כל צד שיבחר מי שהוא רוצה, שידבר. לאחר מכן אכנס לאחרים שביקשו לדבר. בבקשה. אבל קודם כל נסיים את הסבב של התאגיד. שגב, אתה מטעם רשות השידור? תחליטו מי מדבר. בבקשה.
משה שגב
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. שמי משה שגב, יושב-ראש ועדת הגג של עובדי ההסתדרות ברשות השידור. לצערי הרב, החוק שמונח לפנינו – אני לא יכול להגדיר אותו אחרת מאשר גבינה שוויצרית. הוא מחורר לחלוטין. אם הגעתם למסקנה שהחוק הקודם היה חוק גרוע, החוק הזה לא פחות גרוע, ואסביר למה. אם אתם רוצים להקים תאגיד חדשות חדש, וזה יצא מנקודת הנחה שבהקמת הגוף החדש אנחנו באים בבשורה לעובדי רשות השידור, אני לא רואה פה שום בשורה לאנשי רשות השידור, מאחר שהתאגיד הזה מעוקר לחלוטין. מעוקר לחלוטין. אין לו אמצעים, כלומר אין לו האולפנים שלו. הוא נסמך על התקציבים מרשות השידור. גם עובדים יבואו מתאגיד השידור, וייתנו את השירותים הטכניים לתאגיד החדשות, כלומר מדובר במשהו מאד מצומצם שנקרא העיתונאים.
העובדים שאני מייצג, מבחינתנו זה אפס. זה פשוט אפס. אין אף עובד רשות שידור שהוא לא עיתונאי- - -
משה שגב
¶
אם אתם באמת רוצים לבוא ולחוקק חוק חדש, שנותן באמת מענה לרוב עובדי רשות השידור, כפי שהיתה הכוונה בדבריו של ראש הממשלה, שהולך להציל את רשות השידור, אז קודם כל הטענה הבסיסית שלנו אומרת שצריכה להישאר רשות שידור. אם כבר, תשאירו את רשות השידור. רשות השידור מנתה לפני ארבע שנים 1,900 עובדים, היום היא מונה 1,040 עובדים. זה מעבר לציפיות של כל רפורמה שהיתה צריכה להיעשות בכלל בשידור הציבורי. אם כך יש לכם פתרון.
אם אתם לא הולכים לסיפור הזה, והולכים להקים תאגיד חדשות, לא ייתכן שאתם תקימו אותו בתוך מה שנקרא תאגיד השידור הציבורי. זה מעקר אותו לחלוטין. אנחנו נמצאים היום במצב שיש לנו אולפנים, והמתקנים שלנו מבחינה טכנולוגית, עובדים, מבחינת הרמה שלהם, בעשרות מונים על מה שהולך להציע התאגיד לתאגיד החדשות כשיקום, ואני חושב שאם באמת אתם רוצים להיות רציניים, ולתת לתאגיד החדשות הזה אפשרות להתבסס ולהיות תאגיד חדשות שייתן גם חדשות לערוץ 2 ו-10, לחברות החדשות שלהם, אתם חייבים להשאיר את תאגיד החדשות בירושלים על מתקניו, כלומר רוממה, מתקני הטלוויזיה ואולפני הרדיו. אתם לא יכולים לעשות הפרדה. אחרת, אני אומר לכם, חברי הכנסת, זו עבודה בעיניים. זה לא יקום. ואני מציע לכם רק דבר אחד. נעשה את זה ספונטני – זה לא רחוק מפה. נעשה פה הפסקה, ניקח את כולכם חמש דקות פה לרוממה. תיכנסו בעין בלתי-מקצועית ותראו מה אנחנו מאפשרים לתאגיד החדשות הזה. סיור של עשר דקות, לא יותר. משם ניסע כולם למודיעין ונראה מה הם מציעים, ותבינו שזה לא יכול לעבוד בצורה הזאת.
גם החוק דיבר על זה שהתאגיד אמור להתחיל לשדר מירושלים כבר ביולי. ממה נפשך? על מה הוויכוח פה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתי שהנושא הזה יעודכן בדיונים על החוק. אמרתי. אני אשלח את מועלם ואת נחמיאס לסיור...
משה שגב
¶
יש עוד נקודה, שפה אני פונה ליועצת המשפטית של הוועדה וגם ליועץ המשפטי לממשלה, איך אפשר בכלל להביא בחקיקה אפליה בין עובד לעובד? איך אתם מסוגלים להביא דבר כזה על הכתובים, שעובד התאגיד מוגן מפיטורים, ועובד רשות השידור לא מוגן מפיטורים?
משה שגב
¶
לא משנה. אפילו למשך יום. למה? אז תשאירו את כל עובדי רשות השידור, כשיקום תאגיד החדשות יבוא המנהל החדש, יבחר את מי שהוא רוצה מפה ומפה – בסדר גמור. אתם יודעים מה זה לזרוק את העובדים? קודם כל לשלוח אותם הביתה, אחרי שלושה חודשים תהיה אפשרות למנכ"ל החדש לאסוף אותם בחזרה? מאיפה תביאו אותם בכלל?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מזכיר לך שגם לפי המתווה הקודם, קודם כל אנשים יוצאים לפרישה, ואחר כך הם נקלטים בתאגיד, כך שאין שום שינוי בעניין הזה.
משה שגב
¶
אתם צריכים להבין עוד דבר מהותי. לגבי עובדי רשות השידור, בעצם כשאתם מאפשרים בחוק את קליטת עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, באופן אוטומטי לתאגיד החדשות, אתם בעצם מעקרים את כל עובדי רשות השידור מהתפקידים העיקריים. גם ככה ברשות השידור, אם נספור את עובדי רשות השידור שנמצאים בעמדות מפתח, אפשר לספור אותו על יד אחת. שמו את כולנו כעובדים זוטרים במדרג 7 של דרגות השכר מעובדי התאגיד, ופתאום עכשיו גם באים ומגנים עליהם ומשאירים בידיהם את כל התפקידים העיקריים. אני לא מבין – יש פה אפליה על אפליה, כלומר גם אי-פיטורים וגם התפקידים העיקריים נשארים אצלם. זה לא עובד ככה. מה החידוש בכל החוק הזה? איפה החוק הזה בא להגן על עובדי רשות השידור?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
החוק הזה בא לרצות את ראש הממשלה. למה לא לומר את זה כבר? כי ראש הממשלה וגם השר אמר שאוי ואבוי לנו עובדי רשות השידור, החמסניקים הידועים – פתאום אנחנו צריכים לדאוג להם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
הזהרתי אתכם חזור והזהר מהשטויות שהוא ימכור להם. הזהרתי אתכם. אמרתי לכם: הוא יגמור אתכם והוא יגמור את התאגיד. למה אתם לא מבינים את זה? תסלחו לי, עכשיו אני מוציאה את עצמי לעשר דקות רגיעה. אני אדם אחראי.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא נתחיל הרי להשיב לכל אחד. רבותיי, מה שאני מציע, לפני הקראת החוק אתן גם למשרד האוצר והתקשורת וגם ליועץ המשפטי לממשלה, להשיב על הכול, ואז היועצת המשפטית תתייחס למספר עניינים. אחר כך נתחיל. במהלך קריאת החוק, כל מי שיש לו התייחסות, יאמר אותה.
משה שגב
¶
אז רק אסיים, אדוני היושב-ראש, כי אני מבין שאין לי הרבה זמן. אתייחס אחר כך, במהלך ההקראה של החוק. יש הרבה נקודות שכתבתי.
משה שגב
¶
רק אסכם שתאגיד החדשות הזה צריך לקום בירושלים על מתקני ועובדי רשות השידור. רק כך אפשר להביא לפתרון קטן, קטן, שיביא צדק עם עובדי רשות השידור.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה שתזכרו שמדובר פה על תיקון החוק הקיים. אנחנו לא מתחילים את הסיפור מאפס. גם לפי החוק שעבר וכל התיקונים שלו, המתקנים שלכם שאתם פועלים אתם היום – בכלל המתקן הזה צריך להימכר. לא נתחיל את הסיפור מההתחלה ונעשה חוק חדש.
אחיה גינוסר
¶
אחיה גינוסר. אני מסכים עם כל מילה ששגב אמר, למרות שהוא דיבר גם על אנשים שלא אני מייצג. אני מסכים עם כל מילה שהוא אמר, בעיקר משום שחלק מדבריו התייחסו לנושא התפעול. אם אנחנו מדברים על שני תאגידים – אחד של תוכניות ותאגיד אחד של חדשות, ובתאגיד החדשות לכאורה – אני הייתי צריך להיות שמח, כי אולי יהיו יותר עיתונאים, יעברו לתאגיד החדשות, וגם עיתונאי התאגיד יישארו וזה בסדר, ויותר עיתונאים יהיו בתאגיד, אבל אני חושב שההפעלה של תאגיד החדשות צריכה להיות על-ידי תאגיד החדשות, ולכן זה אומר שגם הטכנאים וגם אחרים צריכים להיות שם. לא יכול להיות שאת השירותים תאגיד החדשות יקבל ממקום אחר.
אחיה גינוסר
¶
כיוון שממילא, כפי שחבר הכנסת איתן כבל אמר, שממילא נראה שאנחנו פיונים ובסוף ההחלטות לא מתקבלות בדיוק כאן, אבל בכל זאת יש כמה הערות להעיר. לגבי החדשות בשפות האחרות, שזה לצרכים פנימיים וצרכים חיצוניים, ואני מתייחס עכשיו שיש תאגיד חדשות, אם זה טוב או לא טוב - יש. כיוון שמדובר בחדשות, אני חושב שחשוב מאד שכל החדשות בכל השפות יהיו בתאגיד החדשות. זה משרת את הצרכים של כולם. כולם ניזונים מאותן מערכות, וזו מערכת חדשות עיקרית, ולא הגיוני שיפתחו שתי מערכות שונות בשני מקומות שונים.
נאמר כאן גם קודם על-ידי השר שבחדשות ערוץ 2 החדשות מוטמעות. הן לא מוטמעות. החדשות בערוץ 2 נמצאות בכלל במקום אחר, בארץ אחרת, הן נמצאות לא ליד רשת וקשת אלא במקום אחר והן עצמאיות לגמרי. זה דבר שחשוב שיהיה.
דבר נוסף שאני חושב שכדאי לומר אותו – אחרי הכול, ואחרי כל מה שאנחנו אומרים, ואחרי זה שאולי יהיו עיתונאים, שאני לא כל כך מבין איך זה מתבטא, יש אמירה כללית שיותר עובדים ברשות השידור יעברו לתאגיד החדשות, אני לא רואה איך זה מתבטא בחוק. זה נאמר בדברי המבוא, אבל אני לא רואה איך זה מתבטא בחוק. אולי כדאי גם עכשיו לעצור את הקבלה של האנשים מרשות השידור לתאגיד.
אחיה גינוסר
¶
בכל המקומות בעולם, כשהיו רפורמות, וגם ברפורמה שאנחנו בזמנו עשינו וחתמנו, אגב – איילת ורבין כבר לא פה, אבל נהוג בכל המקומות שליוצאי רשות השידור, למפוטרים, לאלה שלא נשארו לא פה ולא שם, בעיקר בנושא התוכניות – לא רק החדשות – מפיקי תוכניות וכו', שתהיה להם עדיפות כלשהי בתוכניות של התאגיד. זה יכול להיות בחקיקה באחוזים, כלומר ש-20% מההפקות של התאגיד נאמר, תהיה עדיפות לחברות או לגופים שהם יוצאי רשות השידור. אני חושב שזה הוגן. זה כך נהוג אגב בהרבה מקומות – החל ב-BBC ובגופי שידור ציבוריים אחרים בעולם.
לגבי ירושלים, אני שמח, אדוני היושב-ראש, שאתם מתייחסים לזה כך, שממילא היתה התחייבות של התאגיד. היתה התחייבות של התאגיד שביולי השידורים יתחילו בירושלים. אני חושב שאין מה לחשוב על מקום אחר, ששידורי החדשות צריכים להיות מירושלים.
אני רוצה להדגיש את נושא החדשות. חשוב כל כך שכל החדשות יהיו במקום אחד, כי כולן ניזונות מאותה מערכת. זה החידוש הגדול שניסו לעשות ברפורמה – לכנס את כל החדשות למקום אחד.
שי קיקומורניק
¶
אני נציג ועד עיתוני הרדיו. שי קיקומורניק. ראשית, בנושא ירושלים, אם אנחנו באמת הולכים על נושא של הפרדה ופיצול והקמת תאגיד החדשות החדש – אני חוזר פה על דברים – הוא חייב לשדר מירושלים. ההפרש בין הזמנים עד שהמתקן הקבוע בגבעת שאול יהיה מוכן, הוא ממש מספר חודשים. איזה טעם יש לשנע אנשים בכמויות למודיעין עם מערכת הסעות שתעלה המון כסף, בזמן שקיימים המתקנים בירושלים. המתקן בהלני הוא בשכירות מוגנת. הוא יכול להימשך עוד חצי שנה. ההיגיון אומר שאם רוצים לחסוך ולאגם משאבים, להשאיר את השידורים האלה מירושלים עד שיהיה מקום קבוע. זה דבר אחד.
דבר שני, לגבי חדשות בערבית ובפרסית. יש גם חדשות בפרסית, שהן חשובות מאד. הן חייבות להישאר כמקשה אחת ולעבור לתאגיד החדשות, כי לב-לבו של השידור בערבית- - -
שי קיקומורניק
¶
זה חדשות שמכוונות לקהל מסוים. ולב-לבו של השידור בערבית הוא חדשות ואקטואליה, וזה חייב לבוא כמקשה אחת לתאגיד החדשות.
מאיר קליין
¶
אני יושב-ראש ועד העיתונאים של הטלוויזיה. דבר אחד, בבקשה. יש חמישה אנשים שעובדים בחדשות באנגלית בטלוויזיה, שאין להם שום פתרון. אין חדשות באנגלית התאגיד. סך הכול חמישה אנשים.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. אני רוצה להדגיש – לא כל מה שכתוב בחוק, מוסכם עליי. אנחנו לא מתחילים הכול מאפס. פה מדובר על תיקון לחוק. החוק קיים עם מספר תיקונים שעשינו בדרך מ-2014 עד כה. לכן אתם יכולים להתייחס למה שאתם רוצים – זו זכותכם. לא אאפשר בתהליך חקיקה לחזור אחורנית ולשנות את כל החוק כאילו אין חוק. יש דברים שאני לא אאפשר כמו ביטול השידור הציבורי. זה לא עומד על הפרק. גם איחוד – שמעתי ח"כים שמדברים. למרות שאני נלחמתי למען עובדי רשות השידור, אין אפשרות לקחת את שני הגופים עם כל העובדים ולאחד אותם ולומר: הנה עכשיו, כי אין לזה תקציב ואין לזה תקנים ואין לזה שום דבר.
לגבי הנושא של ירושלים, אני ביקשתי יחד עם דודי אמסלם, נלחמתי שזה יהיה מירושלים, אבל ההחלטה היתה- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מדבר באופן כללי עכשיו. לא נתחיל הכול מאפס – קחו את זה בחשבון. החוקים האלה נדונו כמעט שנתיים בכנסת. לא נתחיל הכול מאפס. אנחנו ננסה לגבש עמדות לדברים שאנחנו מבקשים לתקן. כל השאר – יכול להיות שאתם צודקים, יכול להיות שלא. אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.
אנחנו נעשה את הסבב של שלושה ושלושה, ואז אתן לאנשים נוספים לדבר. כרגע זה מה שאני מבקש. מי מהתאגיד? בבקשה.
דב גיל-הר
¶
דב גיל-הר. אני תשע שנים כיסיתי את הבית הזה ככתב פרלמנטרי, וזה תמיד מרגש לחזור. לכן הכנתי משהו כתוב.
אדוני, יושב-ראש ועדת הכנסת המיוחדת, ועדת כנסת מיוחדת נכבדה. אני באמת לא מבין מה אנחנו עושים כאן. בחודש ושבוע מאז התחלתי לעבוד בתאגיד השידור הישראלי, איימו בפיטורי המיידיים יחד עם כל חבריי לעבודה, אחר כך הודיעו לנו שלא יפטרו אף אחד מאתנו לשלושה חודשים אלא יעבירו אותנו לתאגיד חדש, ואחר כך יוכלו לפטר אותנו. עשינו חזרות מטורפות יום ולילה לעלייה לאוויר בסוף חודש אפריל, אחר כך אמרו שדוחים את העלייה לאוויר בשבועיים, ועכשיו מדברים על עוד שבועיים של דחייה. היה חודש ושבוע מעניינים.
אדוני היושב-ראש, מה אנחנו עושים כאן? האם באמת כל המהלך הגרנדיוזי הזה נולד בגלל שמישהו מראשי התאגיד עבד פעם בידיעות אחרונות? האם כל הטררם הזה התחיל בגלל שמישהו לא התקבל לעבודה בתאגיד למרות שמישהי כן רצתה אותו? האמנם כל השגעת הזו נולדה בגלל שמישהי כן מונתה לתאגיד, אבל מישהו לא רצה אותה?
לא יכול להיות. בחיי. לא יכול להיות שבגלל כל אלה אנחנו יושבים כאן. הרי עוד לפני שהתחיל המהלך הזה כבר אז גויסו לתאגיד יותר מ-60% ממנו - עובדי רשות השידור. הרי כל המגוון העדתי, הדעתי, המגזרי, היה מיוצג פלוס-פלוס במצבת העובדים של תאגיד השידור הישראלי.
האם יכול להיות שמישהו חשש שאנחנו פשוט נעשה את העבודה העיתונאית שלשמה נשכרנו, ועבורה עזבנו קריירות בטוחות ומבטיחות, ובגללה הוקמה, בידי ממשלת הליכוד, רשות השידור הציבורית החדשה? היא התאגיד.
דב גיל-הר
¶
אדוני, לא באנו לך אדוני בטוב? מה עם מבקר המדינה? גם הוא יצא עם דו"ח מעצבן על צוק איתן. בוא נוציא את יחידת הביקורת ממבקר המדינה, נשאיר אותו רק עם תלונות הציבור, ונקים משרד ביקורת מדינה חדש.
דב גיל-הר
¶
מה עם המשטרה? והחקירות המעצבנות שלה? בוא נוציא את להב 433 מהמשטרה, נשאיר אותה עם השיטור הקהילתי, ונקים 433 חדשה.
דב גיל-הר
¶
ומה יקרה אדוני, אם השופט שימונה להקים את תאגיד החדשות החדש יבחר שוב מישהו שפעם עבד בידיעות אחרונות? שוב נתכנס? שוב תחוקקו? שוב נכניס את המערכת לג'ננה?
אדוני, אתה עושה עבודה מצוינת כיושב-ראש קואליציה. גם האופוזיציה עושה עבודה מצוינת, בבקשה, תן גם לנו לעשות את עבודתנו המצוינת, כפי שדורש מאתנו החוק המקורי, כפי שממשלת הליכוד העבירה אותו בכנסת הקודמת.
ויום אחד, מר ביטן – ואולי תרצה להוסיף חלילה- - -
דב גיל-הר
¶
תהיה אתה באופוזיציה, ותצטרך אותנו בתאגיד, חזקים, נושכים, עיתונאיים, מקצוענים – מול קואליציה אחרת, שלא תאהב מה שהיא עושה. אנחנו נהיה פה בשבילך, בשביל הציבור – כפי שדורש מאתנו החוק. כי ככה זה בדמוקרטיה. אתה צריך אותנו עובדי השידור הציבורי, עיתונאיים תמיד, ביקורתיים תמיד, הגונים תמיד. כי פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. מר ביטן, תן לנו לעבוד, בבקשה. ותר על החוק. תודה.
היו"ר דוד ביטן
¶
דבר אחד אני מסכים אתך, רק בדבר אחד, שלפי השיטה שלך, נהיה פה הרבה זמן. אז תגיד את זה לציבור המתפקדים שלי.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי השני? אתה נציג התאגיד? בבקשה. קחו את הדברים בפרופורציה. אני יודע שמדובר בפרנסה שלכם, ואני מבין את זה. עדיין צריך להתייחס עניינית.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא יכול להיות שאתם לא מאפשרים לאנשים לדבר. גם אם הם לא חושבים כמוכם. הוא לא אמר שהוא מייצג אתכם. הוא לא אמר כלום.
יצחק יושע
¶
הדברים שלי יהיו קצרים. עם כל הכעס, שני הכובעים שדיברתי עליהם הם שני כובעים שאני אוחז ואאחוז בהם בגאווה ובשמחה בכל זמן - לשעבר עובד רשות השידור; לשהיום עובד התאגיד. החוק כמו שאנו רואים אותו כרגע, הוא לא נועד אלא להמשיך לזרוע חוסר יציבות, חוסר ודאות, שכולם נבזות כלפי עובדי רשות השידור ועובדי התאגיד כאחד. אין שום סיבה הנראית לעין שגם אנחנו, עובדי רשות להיום ועובדי רשות לשעבר ועובדי תאגיד להיום ועובדי תאגיד לעתיד, ניכנס לתוך המהומה חסרת השחר וחסרת הפשר הזאת. אין לנו שום ודאות מה המשך הקיום שלנו לעובדי הרשות שנזרקו לרחוב בגלל אוזלת היד שלכם, המחוקקים, כי היו לכם שנתיים למצוא זמן לכל עובד ועובד שאמור היה להיות מפוטר, גם במסגרת הרפורמות שעליהן הוסכמו על-ידי כל האיגודים המקצועיים, גם של ההנדסה וגם של העיתונאים. גם ברפורמה הזאת עובדים היו צריכים ללכת הביתה, והיו צריכים ללכת הביתה בכבוד, עם דאגה, למצוא להם פתרונות עבודה ופתרונות תעסוקה בכל מקום אפשרי שהמדינה מסוגלת לתת. אתם לא עשיתם את זה, והיום אנחנו נמצאים במקום הזה בגלל שאתם הסתם עובדים בעובדים. אז קדימה, תתעשתו ותפסיקו את הטררם והקרקס המטורף הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תגיד, לעובדי פרי הגליל יש ודאות תעסוקתית? למה לעיתונאים צריכה להיות ודאות עתידית? לאף עובד אין ודאות לגבי הפרנסה שלו לאורך זמן. אז תפסיקו כבר לדבר בצורה הזאת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אם אתה לא רוצה שהם יהיו תלויים בך, זה לא תקין. אם הם תלויים במצב כלכלי כזה או אחר, זה משהו אחר.
שאול אמסטרדמסקי
¶
שמי שאול אמסטרדמסקי, ואני ראש הדסק הכלכלי בתאגיד השידור הישראלי. אדוני יושב-ראש הוועדה המיוחדת, אני בעיתונות בסך הכול עשר שים; מתוכן ברוב המכריע של הזמן הייתי בעיתון כלכליסט – כן, זה מבית ידיעות אחרונות. את נוני מוזס פגשתי פעמיים בחיי, זה קרה במסדרון במקרה, ולא אמרנו אחד לשני דבר. מתוך התקופה הזאת במשך שנתיים שימשתי כתב כנסת. סיקרתי הרבה מאד את עבודת ועדת הכלכלה. אחר שנתיים למדתי אמת מאד פשוטה – הרבה מאד ממה שקורה בכנסת זו הצגה, ובעיקר מה שקורה בתוך חדרי הוועדות עצמן. וצר לי, אדוני יושב-ראש, הוועדה המיוחדת - גם אתה גם אני, כולנו ניצבים בהצגה המטופשת הזאת, שאין לה שום תכלית ושום תוחלת זולת לשרת את הגחמות של אדם אחד, ואחד בלבד – ראש הממשלה. אנחנו אפילו לא מבינים עד הסוף מה עובר בראשו, בטח לא אני – לא אדבר בשמך. אבל כל זה, זה רק הצגה.
לפני יותר מחצי שנה שני אנשים שיושבים שם - המנכ"ל שלי ויושב-הראש - קראו אותי אליהם, והצליחו לשכנע אותי שאתם חברי הכנסת, יצרתם הזדמנות של פעם בדור להעמיד גוף שידור חדש, שיעשה דברים חדשים. היה לי טוב איפה שהייתי. לא היו לי תלונות בלבד. ובכל זאת הם שכנעו אותי שיש פה הזדמנות לא רעה בכלל. והימרתי. החלטתי להמר, ולעשות את הצעד הזה, משום שהייתי נאיבי. וחשבתי שאכן חברי הכנסת, שחוקקו את החוק הזה, ייתנו לנו העיתונאים ויתר העובדים של תאגיד השידור החדש, לקיים את תכלית החוק לטובת הציבור.
והנה חלפו חודשים מעטים בלבד, ואין לי אלא לתת סטירה לעצמי ולומר: זו הפעם האחרונה שהייתי נאיבי, וזה מה שבאתי לומר היום. אני כבר לא נאיבי. אני מבין שכל מה שקורה פה הוא הצגה בלבד. שהדברים נסגרים מחוץ לחדר, כשחבר כנסת יוצא לדבר עם המנכ"ל או עם ראש המטה של שר האוצר, וכולנו פה ממשיכים לדבר. כל הדברים שנאמרים פה, כולל הדברים שלי, נאמרים לפרוטוקול, ולפרוטוקול בלבד. אני מניח שישמשו בהמשך בבג"ץ.
הדבר האחרון שאני רוצה לומר – כל האנשים שיושבים פה, אנשים שעובדים אתי, אנשים שעובדים בגוף אחר, כולנו צריכים לדעת – החוק הזה לא משרת אף אחד – לא אותנו ולא אותם. הוא נועד בסך הכול, כפי שאמר פה אחד מחברי הכנסת לפניי, לזרוע את זרע הפורענות, לגרום לכך שתאגיד השידור החדש לא יתפקד בצורה טובה כדי שאחר כך חברי הכנסת – ואני מניח שחבר הכנסת ביטן ישמח לקחת את ההזדמנות הזו לידיו – לבוא ולחוקק חוק חדש או לתקן תיקון נוסף, ולקלקל את התאגיד עוד ועוד עד שלא תהיה שום ברירה אלא לסגור אותו ולעשות מהלך אחר כלשהו. תודה, אדוני יושב-הראש, על הזכות שנתת לי לדבר בכנסת ישראל. חייב לומר – אני עיתונאי וזה מעמד מאד לא נוח, לבוא ולדבר ליד שולחן הכנסת. זו הפעם הראשונה, ואני מקווה שזו הפעם האחרונה שאני עושה את זה. תודה רבה.
היו"ר דוד ביטן
¶
שמעתי, בסדר. מה גם שהתיקון לחוק לא פוגע בהם. אתם מדברים בלי הפסקה. התיקון בכלל לא פוגע בכם. הבנתי שאתם תומכים בתאגיד מהרגע הראשון. בבקשה.
יוסי הדר
¶
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים. יוסי הדר, קול ישראל. לשעבר מגיש הכול דיבורים שלוש שנים, עשרים שנה ברדיו. הגשתי אלפי יומני חדשות, אבל אני לא בתאגיד מפני שסירבתי להצעה מבזה. עכשיו נמשיך הלאה.
הצעת החוק הזו לטעמנו היא הרע במיעוטו, כלומר זה צעד בכיוון הנכון, שינוי מבורך, ואנחנו כמובן מודים לכל מי שפעל בעניין הזה, אבל ההצעה הזו שמונחת על השולחן אולי תתקן רק במעט את העוול הגדול שנעשה לעובדי רשות השידור, קול ישראל והערוץ הראשון, ולטעמי לפחות – דיברו על כך – היא צריכה לעבור שינויים משמעותיים כדי שהיא תעשה צדק, בעיקר בעקבות המיון השערורייתי והפסול ואולי גם הבלתי-חוקי שנעשה בתאגיד, ועל זה לא מספיק דיברו.
אני רק רוצה לסבר את האוזן. מגיעים עובדים מוכשרים, מנוסים, עיתונאים, מגישים, צלמים, טכנאים, וזוכים להליך פוגעני, הליך חצוף שטרם נראה כמותו. הליך מיון חובבני, נעדר כל אמות מידה מקצועיות, נעדר שקיפות, מפלה, תוך זלזול בחוק ובזכויות העובדים, ואף אחד לא מדבר על זה. הכול בשיטת חבר מביא חבר ובהעדפת מקורבים, אבל כולם שותקים.
וכל זה על מה? למה? רק כדי להביא את החברים והמקורבים מהברנז'ה. רק בגלל זה. הרי לא נבחנו באמת הכישורים של עובדי הרשות וניסיונם הרב. רבותיי, נעשה כאן בפירוש מעשה נבלה, ולכן התאגיד עד היום לא קם, כי צריך לשנות את העוול הזה שנעשה לעובדים, ואם זה יהיה במסגרת תאגיד החדשות, אז טוב, ואם זה יהיה במסגרת אחרת, אז טוב, ואני מקווה שאני מדבר פה בשם עשרות אם לא מאות עיתןנאים ועובדים מצוינים, משובחים שכל העוול שלהם, שהם לא החברים של הברנז'ה. הם לא בקליקה. הם לא במועדון הסגור. זה מה שרציתי לומר. תודה רבה.
יערה שפירא
¶
יערה שפירא. אני כתבת בתאגיד, אני מוועד העיתונאים בתאגיד. אני חושבת, מכיוון שתכלית החוק קצת לא ברורה, אני מציעה שננסה להביא אותו באמצעות השינויים שייווצרו במציאות לאור העובדה שהחוק הזה כנראה יעבור.
קריאה
¶
תעשה מה שאתה רוצה. אני לא יוצאת. התיק שלי פה. איילת, תדאגי לזה. אני לא יוצאת. התיק שלי נשאר פה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני נותן אבל היא לא יכולה להפריע כל הזמן. זו גם החלטה של הביטחון, לא שלי. בכלל לא התערבתי בזה. תראו למה מגיעים. אני מבין שזו פגיעה בפרנסה, אבל זה לא יעזור – לא לתאגיד ולא לרשות השידור.
היו"ר דוד ביטן
¶
עוד מעט נצא להפסקה. אפשר לעשות את הדיון הזה הכי גרוע שאפשר או הכי טוב שאפשר. אנחנו מבינים את הבעיה, לכן אני מתנהג בצורה אחרת ממה שאני רגיל לעשות בהרבה ישיבות, אבל זה שאתם תוקפים אחד את השני או מפריעים אחד לשני, זה לא נותן שום דבר, כי יכול להיות שמישהו מדבר, יאמר דברים נכונים, וכן נטמיע את זה בחוק, אז למה כל הדברים האלה?
יערה שפירא
¶
תודה. כפי שאמרתי, מכיוון שתכלית החוק קצת לא ברורה לי, אני מוצאת שהדרך הכי טובה לפענח אותה היא בעזרת השינויים שייווצרו במציאות אם החוק יעבור. השינויים הללו הם שניים: אל"ף, הפיטורים של מנהל החדשות שלנו. אדם מקצועי שנבחר בגלל הכישורים שלו, ויצירת כאוס ניהולי; ובי"ת, הפיצול של התאגיד לשניים - לתאגיד ולתאגיד חדשות, ויצירת כאוס ארגוני יחד עם בזבוז של עוד כספי ציבור. אם כך תכלית החוק כנראה היא יצירת כאוס. זה דבר שאני מאד מקווה שהוא בלתי-חוקי. אני לא משפטנית גדולה, ולכן את זה יכריע הבג"ץ. ובכל מקרה אנחנו יכולים כן להכריע שזה דבר שהוא בוודאי בלתי-ראוי. לכן אנחנו לא צריכים לתת לזה לעבור.
גיל עומר
¶
רק רוצה לומר שבעקבות ההערה של היועצת המשפטית וההערה שלך בעניין הדברים שאמרתי, ביקשתי ואני מבקש – היועץ המשפטי שלנו ירצה מחר לבוא ולפרוס את הטענה שהעליתי, והוא יגיע מחר להופיע בפני הוועדה, עו"ד דורי קלגסבלד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אל"ף, כמובן אנחנו מסכימים לזה, למרות שזה עושה לי בעיה עם לוח הזמנים שנתתי. אבל לתאם את המועד שהוא יבוא עם מנהלת הוועדה. בנוסף, זה לא שהוא יכול לדבר ארבע שעות. יהיה לו זמן מוגבל, תכינו את עצמכם, ואני מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה להשיב ומהיועצת המשפטית של הוועדה. רק תבינו שזה לא פרומו לבג"ץ. תגידו את הטענות. בבג"ץ תגידו מה שאתם רוצים. בין כה וכה אתם הולכים לבג"ץ, אז מה זה משנה?
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנתי שכולם רוצים לדבר. כרגע סיימתי. אני אעשה עוד סבב. אל תדאגו. אף אחד לא ייצא מפה בלי שהוא מדבר. אני רוצה לתת לאנשים שלא קשורים לא לתאגיד ולא לזה. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה. נחזור אליכם, אל תדאגו.
תהילה שוורץ-אלטשולר
¶
אין לי שמלה אדומה. אין לי שתי צמות כבר הרבה זנים. אני לא ילדה קטנה וגם לא כל כך תמה, אבל אני בכל זאת שואלת למה. והייתי כן מצפה שכל הרי הגעש וכל הסערות, יעמדו לרגע אחד מזעפם וייתנו תשובה.
אדוני היושב-ראש, השקעתי שעות ארוכות בשנים האחרונות בתהליך חקיקת חוק התאגיד. אין הרבה אנשים במדינת ישראל חוץ ממומחי משרד התקשורת שקראו כל כך הרבה פעמים את כל סעיפיו. כבר בזמן החקיקה חשבתי, שקיר ברזל בין פוליטיקה ושידור ציבורי - לא יכול להתקיים וגם לא צריך להתקיים. צריך איזונים בין עצמאות ובין פיקוח – ופיקוח גם על הכסף וגם על התוכן. אבל צריך גם להבין, שמדובר בשידור ציבורי, כלומר במוצר רגיש, מוצר שמשקף מצב שבו פוליטיקאים מאסדרים את מי שאמורים איך שלא יהיה, לבקר אותם.
וצריך לזכור גם שברשות השידור כבר 25 שנה משהו מתפקד בצורה לא כל כך טובה. ובחוק התאגיד הושגו איזונים שלא את כולם אהבתי, אבל שחשבתי שהם סבירים.
וכאן נכנסת השאלה למה
¶
מבנה תאגיד החדשות שאתם מציעים זהה אחד לאחד למבנה תאגיד השידור. אז למה יש בו צורך? מהם האיזונים החדשים שהושגו ומצדיקים את החקיקה? למה בכלל אין צורך לפקח באותה דרך על חדשות ועל שאר תפקידי תאגיד השידור כמו דרמה, הפקה מקורית ועוד? למה החדשות וסדר-היום בשפה הערבית נותרו לפחות כרגע בידי תאגיד השידור ולא בידי תאגיד החדשות?
החשש שחקיקה כזו מעורר הוא שהמטרה שלה היא להזיז לצד את חברי מועצת תאגיד השידור, את המנכ"ל ואת מנהל חטיבת החדשות. לזה קוראים חקיקה פרסונלית. וזה דבר רע מאד לחקיקה. גם השינויים שנעשו בין התזכיר לבין הצעת החוק עם הכפילות הזו של מנכ"ל ועורך הראשי, אינם מעקרים את ההיבט הפרסונלי החזק מאד של ההסדר הזה. וזה רק יוצר עוד בלגן לטווח ארוך – אני לא לשכת העבודה של מנכ"ל כזה או אחר או מנהל כזה או אחר. אני מסתכלת על הטווח הארוך.
המבנה הארגוני החדש הזה של תאומים סיאמיים שאנחנו קצת מפרידים אותם וקת משאירים אותם מחוברים – אינו ישים. זה ייצור בעיות בירוקרטיות, זה ייצור קושי תפקודי. זה יוביל בזבוז כסף. גם הרעיון הזה שלפיו הממונה על התקציבים באוצר יהפוך להיות מנכ"ל העל של תאגידי השידור במקרה של סכסוכים, זה רק יגביר את המעורבות הפוליטית בפעילות השוטפת של התאגיד.
אני חושבת שהחקיקה הזאת פוגעת בעיקרון שצריך להיות עבורכם, חברי הכנסת – עקרון חשוב: יציבות החוק. יש כאן זיגזג חקיקתי שבאמת איני מבינה את תכליתו.
תהילה שוורץ-אלטשולר
¶
הוא מנביע לקח שהוא הרבה יותר רחב מהסיפור הזה. לא נוכל לאורך זמן לספר לעצמנו סיפור על "סטארט אפ ניישן" ובמקביל לבצע את המתווה. הלא כל משקיע עתידי במדינת ישראל רואה מה שקורה כאן. זה נותן תחושה שלא כדאי לעשות עסקים עם הממשלה הזאת, כי כך, בגחמתיות, היא משנה את דעותיה.
היו"ר דוד ביטן
¶
דיברתם ולא אמרתם את זה במתווה הגז. זאת היתה הטענה שלנו, והטענה שלכם היתה הפוכה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
תהילה שוורץ-אלטשולר
¶
גם לגבי הדמיון אפשר לדבר.
ההצעה הזאת, נכון שהיא לא פורצת את מסגרת התקציב – כך לפי ההתחייבויות, אבל היא תיצור קיצוץ בתקציב שיוקדש בסוף לחדשות וסדר-יום בשידור הציבורי, כי ילך יותר כסף על מנגנון ופחות כסף על תוכן. ההצעה זאת מכניסה שוב אלמנט של תקופת מעבר. אני מלווה את הסיפור הזה של הקמת התאגיד כאמור כבר שנתיים. הסיפור הזה של זמן של שלושה חודשים לתקופת מעבר הוא הפיל בחדר. כולם יודעים כאן שזה לא ריאלי ולא ישים.
אני רוצה לומר עוד דבר אחד לחבר הכנסת אמיר אוחנה, עם הטענה שלו לגבי השוק החופשי. ברור שגם, כפי שאמר חבר הכנסת ביטן, זה לא הדבר שעומד כאן על סדר-היום, אבל כדאי אולי לומר, כי אני עוסקת בעניינים האלה כל כך הרבה שנים. יש הבדל בין תחרות חופשית לבין השאלה האם יפרחו אלפי פרחים. גם אם מחר המדינה תסיר את ידיה לגמרי משוק התקשורת, לא יפרחו כאן אלפי פרחים. הראיה הטובה ביותר לכך היא שוק העיתונות הכתובה. זה שוק לא מאוסדר, ובכל זאת יש בו נטיות ריכוזיות חזקות. וריכוזיות – אתם יודעים – מובילה להרבה מאד כוח בידיים של מעטים.
לסיכום, טענתי בעבר ואני טוענת גם היום – גם כללים וכללי-כללים וסעיפים וסעיפי-סעיפים אינם ערובה לעצמאות. עצמאות היא הלך נפש. עצמאות היא אתוס ארגוני של ארגון, ומה שכואב לי זה שאת זה אנחנו מקלקלים עכשיו. הסיפור של מי ימנה ומה ימנה ומה תהיה נשיאת בית המשפט העליון הוא באמת משני בחשיבותו. אני נכנסתי לעולם הזה של החברה האזרחית בתחום התקשורת כדי להילחם במיתוס שלפיו יש דבר כזה תקשורת אובייקטיבית. אין דבר כזה תקשורת אובייקטיבית, אבל לא נכנסתי לשם כדי להשאיר וואקום, אלא כדי לומר בקול שמה מחליף את המיתוס הזה של האובייקטיביות הם גיוון, הגינות, יושר מידות. ויש פה הזדמנות חסרת-תקדים לייצר גוף תקשורת מגוון. יש פה הזדמנות חסרת-תקדים לימין. לא לשמאל. וחבל.
עידית בן-אליהו
¶
המכון הישראלי לדמוקרטיה עשה סרט עם חשיפות רק של עיתונאים מערוצים 2 ו-10, ולא הכניס אפילו חשיפה אחת של עיתונאים מרשות השידור.
קריאה
¶
עשיתם טעות שתמכתם בחוק המקורי בהתחלה, ועכשיו אתם לא יודעים איך להתגונן – אתם ואבי ליכט.
(היו"ר איתן כבל, 11:52)
ליאת רגב
¶
ליאת רגב. נכון לשבוע הקרוב אני מגישה ברשות השידור 19 שנה. אגיד ברגע את הרזומה לא כדי להתהדר אלא כדי להבין איזה פיחות נוראי במעמדי עשה לי תאגיד השידור הציבורי. בעצם חיסל את העבודה שלי, את פירות עמלי של 19 שנה, וסליחה שאני דומעת – בחיים שלי לא דיברתי עם פוליטיקאים, חוץ מאשר ביומן צהריים ברשת ב'. אני הגשתי את בוקר טוב ישראל, הגשתי את תוכנית המוסף עם גאולה אבן, אני מגישה יומני צהריים ברשת ב'. אני מחליפה בהכול דיבורים ברשת ב', אני מגישה שתי תוכניות בימי ששי ברשת ב', שהן על-פי סקר TGI שתי התוכניות המואזנות ביותר בימי ששי, והן תוכניות סופר אהודות ברשת ב'. אני עושה את כל הדברים האלה עם משכורת לא גבוהה. אין לי שכר בכירים. גם משכורת זה לא העניין המרכזי בחיי. מה שאני אוהבת זה את עבודתי העיתונאית, מאד. אני עושה אותה ביושר רב.
איפה דב גיל-הר? הוא חבר שלי. דובי, אני ממש מקנאה בך שרק חודש וחצי חייך מטולטלים. בוא אלינו לים. כבר שלוש שנים הספינה שלנו מיטלטלת ממקום למקום. אני ממש לא מרחמת עליך. אני רוצה לומר לשאול אמסטרדמסקי שהוא נאיבי? אני נאיבית. אני חשבתי ביושר שאני פשוט אעבוד, וזה מה שאני עושה. אני עובדת, אני לא מתחככת בפוליטיקאים, כלום אני לא עושה. אני רק עובדת, ואני חשבתי שאם אני אעבוד ביושר, בסופו של דבר הדבר הזה גם יהדהד החוצה.
אני ישבתי שנתיים. שנתיים, ולא קיבלתי טלפון מרשת ב'. אני ראיתי איך מחתימים עיתונאים ממקומות אחרים – מערוץ 10, מגלי צה"ל. אני לא רוצה פה לנקוב בשמות, אבל אנשים שהם יותר מבוגרים ושהם פרילנסרים מרשתות אחרות. אולי כן אנקוב בשמות האלה בהמשך. לא קיבלתי שום פנייה. אני יושבת, ואומרת – לא נוח לי להעיד על עצמי. אתם מכירים אותי. אני ראיינתי את כולכם. כולכם מודעים לאיכויות שלי. אני לא קיבלתי שום פנייה, וראיתי איך כזרם מגיעים עיתונאים מערוץ 10, ומגיעים גל"צניקים. התאגיד מלא בגל"צניקים שעובדים שם כרגע בזמן שמפיקות ברשות השידור לא יודעות מה יקרה אתן.
ובסוף כשכבר קיבלתי את הטלפון הראשון – הוזמנתי לעומר – אגב, הטענות שלי הן לא ברמה הפרסונלית דווקא לעומר. אני לא רוצה לומר איזו הצעה הוא הציע לי, כי זו היתה אחת ההצעות המבישות שקיבלתי בחיי. לקחה אותי 20 שנה אחורה בקריירה, ואחרי שאמרתי לו בשנייה הראשונה: אני לא אקח את ההצעה הזאת, כי אתה לא תשפיל אותי ברמה הזאת, עומר אמר לי: זה התקן האחרון ברשת ב', ואם את לא לוקחת אותו, את לא תעבדי ברשת ב'. הוא קרא לי אחרי שהוא החתים שם מגישים מכלי תקשורת אחרים, ואני לא יושבת על תקן ברשת ב'. סליחה, אני לא רוצה לבכות. ואז אמרתי: אולי אוחתם לימי ששי, כי שמעתי כמה התוכניות שלי בימי ששי הן תוכניות מעולות. ואז אני יושבת ואני רואה: שנה לפניי מוחתם קובי אוז על תוכנית. אני תוהה מתי. דורון צברי – למיטב ידיעתי מקבל תוכנית ביום ששי – אני טועה? אם אני לא טועה, הוא מקבל את המשבצת שלי ברשת ב'. דורון צברי קיבל תוכנית ברשת ב'. אמילי עמרוסי הוחתמה לפניי. אני לא מוחתמת כל הזמן הזה. אני רק מקבלת כל הזמן הזה את הפושים האלה של ואלה שהאנשים האלה מוחתמים. אתם יכולים לבדוק את זה. שלום קיטל. רועי שרון מערוץ 10. רומי נוימרק מערוץ 10. כל האנשים האלה מוחתמים ואני יושבת בבית ואומרת: מה אתי? חשבתי שהתוכניות שלי בימי ששי באמת היו יחסית מוצלחות. תראו את הסקר TGI. אני לא ממציאה את זה.
אז קראו לי לפגישה ביום ששי – עומר היה בחופש – קרא לי אסף שלונסקי, אחרי שכל האנשים האלה הוחתמו, ושכחתי לומר את נעם סמל ולוסי איוב ויובל אלבשן שניגש אליי, כי לא היה לו נעים ממני, כי הוא התראיין אצלי עשרות פעמים בתוכנית, יובל, והוא יודע מה הערך שלה, ולא היה לו נעים שמחתימים אותו לפניי בתאגיד השידור הציבורי. ואני עובדת רשות שידור ואני הולכת לאבד את העבודה שלי. וקרא לי אסף שלונסקי לפגישה ואמר לי: אנחנו רוצים שתעשי את התוכנית שלך. את עושה תוכנית נהדרת, ואת עושה תוכניות נורא יפות בים ששי – בואי תשדרי אצלנו ביום ששי ב-17:00 אחר הצהריים. אני משדרת כרגע ב-08:00 בבוקר. זה שיא הרייטינג של יום ששי. 17:00 בערב זה פיחות נורא במעמדי המקצועי. אמרתי לו: אסף, למה אני צריכה לזוז מילימטר מהמשבצת שלי? לטובת מי אתם בוזזים את המשרות שלי? מה שנעשה שם זה ביזה של משרות שנפלטו לשוק התקשורת. תבינו את זה. המון משרות מבוקשות נפלטו לאוויר, וכל מיני עיתונאים פשוט קיבלו את המשרות האלה על חשבוננו. אתם לא מבינים את זה. ומה שיוסי אמר זה נכון, ואני אומרת את זה גם לכם, למנהלים. ותאמינו לי – אני לא אדם פוליטי. החיים לא התערבבתי בכלום. זה שאני באתי לפה הבוקר זה באמת בגלל שאתם הגזמתם. אם אתם הייתם מכבדים את אנשי רשות השידור, וקולטים אותם בכבוד, אתם הייתם נשארים מנהלים של התאגיד, וכל המעמד הזה היה נמנע. אתם עוררתם כזה אנטגוניזם כל השנים האלה של עובדי רשות השידור. אני בסופו של דבר הוחתמתי כפרילאנס. אני בכלל לא בתקן, אחרי 19 שנה ברשות השידור.
ליאת רגב
¶
הם אמרו לי שאין לי ברירה. הם אמרו: תחתמי ואחר כך הכול יהיה בסדר, וכששאלתי את עומר בן-רובי, למה אני חותמת רק על שישבת? מגישה כמוני לא מגיע לה לשדר באמצע השבוע? אז אמרו לי שאין מקומות, ומה גיליתי? אופס - שלום קיטל הוגש להגיש משבצת בבוקר ברשת ב' ועוד כל מיני עיתונאים מבחוץ הוחתמו. למה הם לפניי? בדקתם בכלל את היכולות שלי מבחינה מקצועית?
אגיד עוד משהו. אני סופר מתאימה להם, כי אני גם מגישה בטלוויזיה וגם מגישה בערוץ הראשון. כמו שאתם מבינים, המנהלים שלי מספיק מעריכים אותי כדי לתת לי תוכניות פריים טיים. התקשרו כמה וכמה פעמים למנהלים של התאגיד אנשים ואמרו: אנחנו לא מבינים למה אתם לא מחתימים אותה בטלוויזיה. התשובה שהתקבלה היתה שאין לי סיכוי לעלות על המסך. זו התשובה שקיבלתי. תשמעו, לא נעים לי להעיד על היכולות שלי. אתם מכירים את היכולות שלי. אתם רואים אותן ושומעים אותן.
ליאת רגב
¶
אבל זה אחרי שנה וחצי.
למה באתי לפה? כי אני רוצה לומר לכם שאם אתם לא תשנו את הסעיף הזה שקובע שאסור להזיז את אנשי התאגיד מהתפקידים שלהם, תאמינו לי, אני גם רוצה לומר לאנשי התאגיד – אני לא רוצה שתיפגעו. הלוואי שלא הייתם יכולים להיפגע, אבל אתם צריכים להבין שאנחנו נדרסנו בדרך. אין לי שום ברירה חוץ מאשר לומר את המשפטים האלה היום. אני לא רוצה שתיפגעו. אני לא רוצה שיפטרו אתכם. אני לא רוצה שאף אחד ייפגע, אבל אתם צריכים להבין כמה פגעו בי וכמה פגעו בחברות שלי וכמה פגעו בטכנאים של קול ישראל. תבינו – טכנאים בני 46, שמפרנסים משפחות עם משכנתא קיבלו בתאגיד משכורת של 8,500 שקל ברוטו. הם צריכים לפרנס משפחות עם 6,500 ברוטו? מי מכם בגיל הזה יכול ללכת הביתה ולהתפרנס ככה?
אני גם רוצה לומר את זה לאבי ליכט. יש פה אנשים מהלשכה המשפטית?
ליאת רגב
¶
אתם כל הזמן טוענים שאי-אפשר לעשות את זה, כי זו פגיעה משפטית. היתה אפליה בוטה בתהליך הקבלה לתאגיד. היתה אפליה בוטה. והדרך היחידה שלכם לתקן את זה, זה עכשיו בסעיף הספציפי הזה. כי אם עכשיו בתוך הסעיף הספציפי הזה תינתן עדיפות לעובדי רשות השידור כדי לתקן את העוול הנורא – אני יודעת שאין תקנים. מעניין אצל מי כל התקנים האלה. זאת ההזדמנות האחרונה שלכם לתקן את האפליה הבוטה. זאת אפליה איומה, מה שנעשה שם.
ליאת רגב
¶
לא נורא. שתקתי כל השנים. כל הנאומים שנשאתי ברדיו בימי ששי בבוקר היו לטובת החברים שלי. בחיים לא דיברתי על עצמי. והטענה המשפטית שלכם שכאילו אנחנו מפוטרים בחוק והם לא מפוטרים על-פי חוק – אל"ף, אתם יכולים לחוקק חוק הפוך. זה דבר אחד שאני רוצה לטעון באוזניכם. והדבר השני – יש פה אפליה בוטה. אין שום דרך בשלב הזה לתקן את האפליה הזו למעט שינוי תפקידים, אפשרות לפיטורים ולתת קדימות לעובדי רשות השידור. אין לכם דרך אחרת לתקן את האפליה הזאת.
משה שגב
¶
איתן, כפי שאתה רואה, זו דוגמה קטנה של עובדת בכירה שהעזה בכלל לבוא ולדבר פה מול כולם. תבינו שיש הרבה שלא מסוגלים. פוחדים לבוא ולדבר. אתם צריכים להבין – האפליה הזאת שנעשתה היא לאורך כל השדרה, מלמעלה עד למטה. פשוט בושה וחרפה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
ליאת רגב גרמה לי רק להצדיק את הפנייה שלי, ולשאול איך מילאו את התקנים, איך בכלל קלטו אנשים, לפי אילו קריטריונים. אבל כבר אמרתי את זה, ואני חוזרת על זה שוב, כי זה פשוט מקומם אותי שאתה כחבר כנסת, אתה רוצה לדעת, בתחילת דרכי, כשהייתי בפעם הראשונה בישיבה על התאגיד, וראיתי מה קורה. דעתי לא היתה נוחה מהחוק הקודם, ושאלתי, מה הקריטריונים לקבלת עובדים? ומה נעשה – נשלח לי החוק. אנחנו לפי החוק. לא כתוב שם: פולטים, יש משרות, יש דברים. איך? וזה בדיוק מה שאמרה לי ליאת רגב. ואני פשוט כל פעם נחרדת ואומרת שהתאגיד הזה לא עובד כמו שצריך.
יש לי שאלה אליך, אדוני יושב-ראש התאגיד. האם יש מצב שיש חיכוכים בין הדירקטוריון לצוות המקצועי כרגע, כשעוד לא עליתם לגמרי לאוויר? האם יש המצב הזה? אפשר לקבל תשובה?
נורית קורן (הליכוד)
¶
הרי יש מועצה שמקבלת החלטה, והיא צריכה לומר מה יהיה התוכן שלכם, מה יהיו הדברים, האם יש התנהלות שיש דברים שיורדים מלמעלה, ולמטה הם לא מיושמים?
גיל עומר
¶
שאלת, ואחדד. האם יש מחלוקות וחילוקי דעות? התשובה הא חד-משמעית כן. אנחנו כמועצה אמורים לפקח ולקבוע נהלים. לא תמיד אוהבים את מה שאנחנו מחליטים. כך זה צריך להיות. האם יש חילוקי דעות? בהחלט. אנחנו לא שם כדי לעשות מה שההנהלה רוצה או חושבת אלא אנחנו שם כדי לפקח, ולכן אם יש חילוקי דעות? בהחלט יש.
נורית קורן (הליכוד)
¶
בפיקוח זה ברור לי, אבל בנהלי עבודה, כשיורד למטה, כשצריך להיות תוכן מסוים, ובסוף אנשי המקצוע לא עושים את זה – זה קורה?
גיל עומר
¶
התשובה היא לא. אני יודע בדיוק למה את מכוונת – שמעתי גם מקודם מה אמרו לך. אם את רוצה לקחת אירע נקודתי חסר חשיבות, את מוזמנת לעשות את זה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
זה לא נקודתי. אל תקטין אותו כל כך, כי זה מאד חשוב, שאם יש ועדת תוכן שמחליטה מה יהיה התוכן, וכשזה מגיע לדרגים שצריכים לעשות את זה, לא עושים את זה, חמור ביותר. כי אם זה היה בגוף פרטי, האדם מזמן היה הולך הביתה. זה מבחינתי חמור ביותר, וזה אומר שיש משהו בהתנהלות שלכם לא בסדר.
לגבי עובדי רשות השידור, לבי אתם.
נורית קורן (הליכוד)
¶
תכף. לי מאד חשוב שרשת ב' תישאר כמו שהיא פועלת, וגם רדיו מורשת. רדיו מורשת בינתיים מראה שהוא כל הזמן רר עולה ברייטינג. הוא נותן לפלח אוכלוסייה מאד חשוב שירות מצוין, וכדאי להשאיר אותו בתאגיד החדש, של רשות השידור, מה שיהיה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
מותר לראות בעין אחרת, רק כדאי ללמוד את הדברים לפני שבאים לפה ואומרים דברים שהם אמירות- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
החוק הזה הוא לא קשור לאופוזיציה וקואליציה. העוול שנגרם פה לאנשים לא קשור לקואליציה ואופוזיציה. זו הטעות שלכם, שלקחתם את המקום הזה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני חושבת שמאד חשוב, שהיה צריך לעשות בעדיפות ראשונה שהתאגיד ייקח את האנשים של רשות השידור ואת האנשים המקצועיים, ולא לזרוק אותם הביתה, כפי שליאת אמרה.
אני מבקשת שאנחנו צריכים עכשיו בתאגיד החדשות לנסות לפתוח את היריעה, ולנסות לקלוט כמה שיותר אנשים מרשות השידור. אני מסתכלת על המשפחות. אני לא מסתכלת עובד. אני מסתכלת על כמה משפחות. וגם בתאגיד. היה צריך לתת להם אופק תעסוקתי. הם חתמו חוזים. אנחנו צריכים לשבת ולראות, גם במחיר של לפתוח את החוק הקודם כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מודה שכחבר כנסת חדש אין לי כזה פז"מ כמו לאיילת נחמיאס או כמו לשולי מועלם, אבל מה לעשות – נכנסתי לכנסת רק לפני שנה, והגעתי לוועדות רק לפני כשבעה-שמונה חודשים.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
חבל שלא הייתי פה לפני זה – אני חושב שלא היינו מגיעים למצב הזה, איילת נחמיאס ורבין. לא הייתי נותן לכם להגיע למצב הזה. תשאל מה עשיתי בוועדה על הרפורמות עם האופוזיציה ביחד.
בכל אופן, אני שוב חוזר – הרי בעצם מה שאנשי התאגיד מלינים היום זה בדיוק אותו תהליך שעובדי רשות השידור עברו עד עכשיו וממשיכים לעבור, ואחד הדברים הנוראיים שאנחנו גרמנו כחברי כנסת, שנתנו לעובדי התאגיד, או לאלה שנקלטים, ולעובדי רשות השידור, להשתסות אחד בשני שזה פשוט פשע. זה פשע לא נורמלי. משסים עובדי רשות שידור בתסריטאים, עובדי תאגיד בעובדי רשות שידור. זה לא נורמלי. באמת לא אלה אשמים ולא אלה אשמים. אנחנו אשמים, שהתנהלו בצורה לא נורמלית. אמרתי את זה כבר פעמיים. אף פסיכיאטר לא מבין מה קרה פה בסיפור של התאגיד הזה. זה משהו מטורף. אנשים שלפני שנתיים דיברו בעד, פתאום מדברים נגד. אנשים שדיברו נגד, מדברים בעד. אף אחד לא מבין מה קורה פה. כולם יודעים בדיוק מה קורה פה בעצם.
ושמעתי את הגב' ליאת רגב, וזה מאד ריגש אותי, כמו שעשרות עובדי רשות השידור ישבו אצלי במשרד ובכו, ושוב אני אומר - נכנסתי מאוחר לתהליך, ושמעתי סיפורים מסמרי שיער על מישהי שהלכה למכרז, ובפעם הראשונה אמרו לה שהיא לא עוברת תנאי הסף. עובדת רשות השידור שבאה להתקבל בתאגיד. עובדת ותיקה, שלכל הדעות היא סופר מקצועית, ואחרי זה הלכה למכרז שני, ואמרו לה שלא הגישה בזמן – בגלל זה לא נבחרה. ובפעם השלישית היא הגישה, אבל לא הגישה נכון. ובפעם הרביעית אומרים לה שתנאי הסף גבוהים מדי - מורידים את תנאי הסף. משהו מטורף. לכן אני רוצה לומר לכם, רבותיי, ואני פונה אליכם, גיל וקובלנץ – כפי שאמרתי בפעם הקודמת, אני חושב שאם הייתם מנהלים את התהליך הזה בצורה רגישה יותר ובשוויוניות, בכבוד- - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
חושבים שלא כתבתי את המילה הזאת? בצורה שקופה וקצת פחות ביהירות ושחצנות, תסלחו לי. אתם קצת יהירים ושחצנים. מדובר פה בדיני נפשות. מדובר פה בעובדים שזו הפרנסה שלהם, שהם לא ישנים בלילה. התהליך שעשיתם היה גרעו ביותר. אמרתי את זה בהתחלה, אמרתי את זה באמצע, ואני אומר את זה גם עכשיו. יש לי הרבה להלין עליכם בנושא הזה של התהליך.
ולגבי מה שאמר דב גיל-הר - אני מקווה שהוא עוד פה, לגבי הייצוג הסופר-סופר עדתי ודתי. אתה ממש-ממש לא פוגע. כל הסיפור הזה של מועצת התאגיד, השידור הישראלי הציבורי לידתו והורתו בטומאה. ולמה – אני אקריא לך את מועצת תאגיד השידור הציבורי: מר גיל עומר, הגב' מישל קרמרמן, פרופ' דוד אלכסנדר, מר נפתלי גליקסברג, הגב' אהובה פיינמסר, דלית שטאובר, אורנה דייטש, אבי רהט, חמיס אבולעפיה. אין פה שום מזרחי, אין פה שום חרדי. יש פה ערבי אחד, וכל השאר, תסלחו לי, לא מייצגים את מה שקורה במדינה הזאת. אין פה שום ייצוג הולם לציבור במדינה הזאת. זאת המועצה. זאת רק המועצה. אני מקווה מאד שהגב' ליאת רגב, שבאמת ריגשה אותי, שאף אחד לא פסל אותה בגלל ששם המשפחה שלה רגב - אולי חשבו שהיא קשורה למירי רגב...
לכן אני אומר לכם, רבותיי, אתם לא יכולים להלין פה על מה שקורה עכשיו כלפי התאגיד, כי אתם עשיתם דברים הרבה יותר גרועים כלפי עובדי רשות השידור. הרבה יותר גרועים.
אלדד קובלנץ
¶
חבר הכנסת גואטה, מה שאתה אומר פה הוא מאד-מאד חמור. אני לא יכול לקבל את זה. אתה מסתמך על כמה מקרים- - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
מה שאני אומר לך זאת אמת לאמתה. עשרות עובדים ישבו אצלי במשרד בוכים שאתם מבזים אותם ואתם מתעללים בהם, ואתם מתנהגים אליהם כמו לחיות. יותר גרוע אפילו.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
יודע מה, מר קובלנץ? אם היית מקבל את זה ומכה על חטא – אולי היינו יכולים להשתנות. הבעיה שאתה אפילו לא חושב שעשית טעות. אתם אפילו לא מבינים שטעיתם. אתם אפילו לא מבינים שהתנהלתם לבני אדם כמו לבהמות, וגם לבהמות לא מתנהלים ככה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אבל את המועצה לא מינו אנשי התאגיד. כשאתה מביא את המועצה רק תדייק. רק לדייק.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אני דייקתי, לא הקשבת. אמרתי – שוב – גם המינוי של המועצה שלו היה גרוע. כשדיבר דב גיל-הר על נושא של ייצוג דתי ועדתי, לא רואים את זה פה, מה לעשות? זה מה שאמרתי.
(היו"ר דוד ביטן, 12:14)
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
לכן רבותיי, אני מבקש בכל לשון של בקשה. אני יודע שזה קשה, אבל שמתי לב שכשרוצים, אפשר להשיג כסף, ואין בעיה תקציבית ואין שום דבר. רבותיי, מדובר פה באמת על הסוף של הסיפור. אנחנו חייבים שהסוף יהיה סוף שמח לכל המשפחות האלה, ונפסיק ליצור מלחמה בין עובדי התאגיד לבין עובדי רשות השידור לבין התסריטאים. בואו נמצא פתרון, ואפשרי למצוא פתרון, כי עכשיו אני שומע שיש תחנת רקע, שצריך להגדיל אותה, וצריך עוד ועוד תקנים.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
בהחלט אנחנו גם נדרוש שיהיה רדיו חרדי שיהיו בו עוד תקנים, ואני רוצה שעובדי רשות השידור יעבדו שם, ויקלטו את כולם או פה או פה או פה. תודה רבה.
עמית ליאור
¶
יושב-ראש הוועדה, אני אשמח אם תשמע את דבריי. אני מדבר כיוצר וכתסריטאי וכיושב-ראש איגוד התסריטאים. אני כאן בזכות עצמי. קוראים לי עמית ליאור. אני יושב-ראש איגוד התסריטאים. אני כתבתי את עפולה אקספרס, אני כתבתי את חצוצרה בוואדי, קיבלתי שני פרסים כולל פרס ראש הממשלה כתסריטאי. אני כרגע עובד על שלוש הפקות; אחת מהן זה שנות ה-80' – אני מקווה שאתם רואים את זה וצוחקים, השנייה זה השוטר הטוב, השלישית זה מי נתן לך רשיון, והייתי אמור להתחיל לעבוד בתאגיד לפני חצי שנה, אני וחבריי.
אתם בדרך התעללתם לא בשני ציבורים אלא התעללתם בארבעה ציבורים. התעללתם קודם כל ובראשונה במשך שלוש שנים בעובדי רשות השידור. לא נתתם להם ודאות, ועד רגע זה אתם משסים אח באח. אתם משסים את עובדי רשות הציבור בעובדי התאגיד, והם כולם נפגעים – אלה שפוטרו, אלה שלא פוטרו, ואתם עושים את זה בכחש. שולי, מה שהם עשו עם אנשי התאגיד – הם ספרו כיפות סרוגות. שיהיה לך ברור. השמאל לא מטריד אותם בכלל, כי אנחנו פיונים. הערבים לא מטריד אותם, כי הם פיונים; מי שמטריד אותם זה כמות הכיפות הסרוגות שנספרו. מי שמטריד אותם זה קלמן ליפסקינד. מי שמטריד אותם, אגב, גואטה, יש שם דוגמן של פאות. מלך. יש שם מלך, אחי. החרדי הכי יפה שראיתי בחיים שלי. ומה שאתה צריך לדאוג זה שברשות התאגיד מה שלא יקרה- - -
עמית ליאור
¶
הוא החרדי הכי יפה שראיתי עד היום. אני נמשך אליו פיזית. אחי, מה שאתה צריך לדאוג זה שבתאגיד החדש שיקום יהיו כמה שיותר אנשי הרשות, אבל שהם יפסיקו להרוויח אחד חלקי עשרים מעודד שחר.
עמית ליאור
¶
אני אדבר על כמה כסף אני מקבל – אל תדאגו. דוד, הם לא נותנים לי לדבר. יודע מה? אפסיק לדבר. התעללתם באנשי רשות השידור, התעללתם ואתם ממשיכים להתעלל באנשי התאגיד. התעללתם בנו, כי לפני חצי שנה היינו צריכים לצאת להפקות, ועם כל הדחיות שלכם – התעללתם במשרד שלי, בשתי הפקות - שהיו צריכות לעלות ביום העצמאות: אחת זה היהודים באים, והשנייה זה ספיישל יום העצמאות, עם יהורם גאון.
עמית ליאור
¶
לא עושה שום פרסומת. סליחה. אסיים את דבריי, אין בעיה. יודע מה? אתה מגביל לי את הדיבור. היתה מישהו שדיברה יותר ממני.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה עושה פרסומת לעצמך – מה עשית ומה אתה הולך לעשות. דבר לעניין. יש לך חצי דקה לסיים.
עמית ליאור
¶
אני אדבר לעניין. חצי דקה – אני רוצה להראות לכם את תהליך קבלת ההחלטה. בעד התאגיד. נגד התאגיד. לסגור את התאגיד. השיער משתנה כל פעם, שימו לב, של ראש הממשלה. בעד הרשות. זה לפצל את התאגיד, והנה זה נגד הרוח. אתם נגד הרוח, ואתם תקבלו את זה. אני מתפקד לליכוד. אתם תפגשו אותי בוועידות שלכם. להתראות בוועידות, ביטן. אני הולך לעשות סאטירה באינטרנט, שתיקרא מעללי דוד בוטן, ואיך אתה העברת את החוק הזה. אתם הולכים להיחקר על דבר אחד - על המתנה שהבאתם לראש הממשלה. זאת חקירת המתנות השלישית. 130 מיליון שקל דחיתם, ו-200 מיליון שקל. אתם וכל מי שמרים יד - היחיד שעמד מולכם זה כחלון. כל מי שירים יד, מצביע בעד דבר אחד - מתנה של 130 מיליון שקל לראש הממשלה. כל דחייה עולה 40 מיליון שקל.
היו"ר דוד ביטן
¶
מההתחלה הוא מפריע. חזק מאד בתסריטים. אני מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, רבותיי, רק רגע. אתה שמעת אותו שהוא מאיים עליי שהוא יתפקד לליכוד ויצביע נגדי וכו'. אני לא חושב שזה תהליך ראוי, ואני מבקש ממך – תבדוק את העניין, אם יש פה עבירה פלילית. אני מדבר במלוא הרצינות. אני לא מוכן שפה יבואו ויאיימו עליי כמחוקק בעניין הזה. לכן אני מבקש שהנושא הזה ייבדק על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. כאן בפרהסיה. הוא רוצה להתפקד – שיתפקד. רוצה לא להצביע - שלא יצביע. בלי איומים. אני רואה בזה איום לכל דבר ועניין.
משה שגב
¶
תפוצצו את הממשלה הזאת. דוד, אדוני היושב-ראש, תאמין לי. על החוק הזה. גם את שר האוצר. אל תתביישו ממנו. אל תעשו לו חשבון.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא, זה לא נכון. ביטן, אל תציג את זה ככה. סליחה, דוד, מותר לתקן אותך. לא כל האמת נמצאת אצלך. זה לא נכון. זה לא קשור לתאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתי לא עכשיו. מיכאל דנה. התפקדות וכל מיני שטויות כאלה. מה זה הדברים האלה? פעם אחת ולתמיד צריך לשים סוף לדבר הזה. כולם מתפקדים לליכוד פתאום. מאד מעניין. אבל לאיים על זה בצורה כזאת זה, לדעתי, עבירה פלילית ואיום לכל דבר על איש ציבור. בבקשה.
מיכאל דנה
¶
קוראים לי מיכאל דנה. אני ראש הדסק המדיני בטלוויזיה בערבית, מיועד להיות מנהל אגף החדשות במדיה בערבית בתאגיד. אני רוצה לדבר על עניין הערבית. המדיה בערבית, כמו שאמרו כאן הרבה חברים, מאד חשוב שתעבור כמקשה אחת. אנחנו משדרים לציבור שונה. המטרות והיעדים הם שונים, ומאד חשוב שזה כמקשה אחת – תוכניות, חדשות, רדיו וטלוויזיה.
בהצעת החוק מדובר על החרגה של 25 מיליון שקל מתוך 160. זה בערך 15%, 17%. זה בעצם משקף את אופן העבודה שלנו היום. היום אנחנו מייצרים בערך, באופן עצמאי, קרוב ל-15%, 20% מכל התוצר הטלוויזיוני שלנו – אני מדבר על טלוויזיה כרגע, כאשר אנחנו נסמכים על כל ההפקה של העברית. ניתוק השידורים בערבית מהשידורים בערבית זה פשוט חיסול השידורים בערבית.
מיכאל דנה
¶
גם מבחינת מיקום פיזי. שזה יהיה בירושלים, במודיעין – אנחנו מחוברים. זה חבל טבור שאנחנו מחוברים לעברית. בלי זה השידורים יתמוטטו פשוט.
מיכאל דנה
¶
שמעתי גם על פתרונות בדמות העברה וסיב ו-FTV, דברים כאלה. זה לא מעשי. שמעתי גם על דברים בדמות קבלת חומרים מערוץ 10. אני לא ערוץ מסחרי; אני שידור ציבורי. איפה שמשדרים שידור ציבורי לכל דבר ועניין, איפה שמפקידים שידור ציבורי - אני רוצה להיות שם.
ודבר אחרון, אני 27 שנים משרת את הציבור הערבי והדרוזי בארץ. 22% מתושבי המדינה. אני ער לבעיות שלהם, משדר את הבעיות והמצוקות שלהם, ואני חושב שיש פה פשוט אפליה. איפה שהשידור הציבורי יהיה, חדשות, אנחנו צריכים להיות שם. ההחרגה של ציבורי המיעוטים זה אפליה לכל דבר. אני, שמשדר את המצוקות שלהם 27 שנים, הגיע הזמן שיקבלו את אותו שירות שמקבל השידור הציבורי בשפה העברית. תודה רבה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני לא בטוח שאתה צודק במאה אחוז. דוד, שני משפטים. הקשבתי לך. אני לא חושב שנזעקת לאפליה ולציבור הערבי, היא משקפת את המעבר שאתה תיארת אותו. סוגיית הערבית, לדעתי, צריכה שנבחן אותה בכובד ראש.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני לא טועה. כל אחד מסתכל על זה מהזווית שנוחה לו. זו סוגיה שמחייבת דיון ולשמוע אותה ברמה המקצועית הנכונה.
זיו מאור
¶
היושב-ראש, אני הולך לומר כמה דברים שחשוב שייאמרו, אבל יקוממו כמה מהנוכחים, ולכן אבקש מראש את ערנותך, על-מנת לאפשר לי לומר את הדברים עד הסוף. אני זיו מאור, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת.
שמעתי את הדברים שאמרה קודם ליאת רגב. אין ספק שאלה דברים שיוצאים מלב. אבל לפני שהם מגיעים אל לב, אני מבקש להזכיר שהשידור הציבורי שייך לציבור. לא לעובדי השידור הציבורי.
ישבה כאן אשה ובדמעות הלינה על כך שהזיזו את התכנית שלה מיום ששי בבוקר ליום ששי בערב. אני מבקש מחברי הכנסת: החובה של המדינה לעמוד בהתחייבויות החוזיות שלה כלפי העובדים, אין משמעה שעובד כלשהו קיבל קושאן על זמן שידור. על הנהלת שני התאגידים להבטיח שהשיקול היחיד במינוי של עובד הוא איכות השידור. כל שיקול אחר, לרבות שיקול של דאגה לרווחת העובדים, הוא התפשרות בשם הציבור על איכות השידור.
אני מסב את תשומת הלב של חברי הכנסת ליחס הזמן: כמה זמן מהדיונים בישיבות הללו מוקדש להגנה על העובדים, וכמה זמן מוקדש לאיכות השידור.
בהקשר הזה אבקש לציין לשבח את דבריו האמיצים שאמר קודם חבר הכנסת אוחנה. דברים אמיצים. מרענן לשמוע שהקונצנזוס השגוי סביב הנחיצות של השידור הציבורי נסדק, ושיש חבר כנסת שמכיר בפגמיו של השידור הציבורי. העמדה שלנו עומדת בעינה: אין דרך דמוקרטית, עצמאית, אובייקטיבית לעשות שידור ציבורי. לא משנה מי עובד בו. המפתח לשידור איכותי הוא אחריותיות כלפי הציבור. הדרך להשיג אחריותיות היא כפיפות לציבור. כל עוד בשידור הציבורי אין מחיר לכישלון, תמשיך התקשורת הישראלית לרמוס את חופש הביטוי של הציבור בישראל.
נתמקד בנושא שעומד כרגע על הפרק בהצעת החוק: קיימת חשיבות עליונה בביטול האנומליה של מעורבותו של נשיא בית המשפט העליון בהליכי המינוי בתאגיד. עמד כאן נציג היועץ המשפטי לממשלה וטען שתקפידו לבדוק שאין מניעה חוקתית בחוק הזה. מעורבותו של נשיא בית המשפט העליון במינוי של גורם מחוץ לרשות השופטת יוצרת בעיה חוקתית, רומסת את עיקרון הפרדת הרשויות. במקום שהיועץ המשפטי לממשלה יתנגד לכך עוד בנוסח המקורי של החוק, הוא מתעקש על שימור האנומליה הזו בחוק הקיים.
חברי הכנסת, אתם הנציגים של הציבור. אחריותכם כלפינו, כלפי הציבור, להבטיח שהציבור ייוצג בשידור הציבורי.
הוגשו מספר הסתייגויות לחוק, הקוראות להחליף את נשיא בית המשפט העליון בוועדת הכלכלה של הכנסת, וארחיב על כך אם יינתן לי, כשיתקיים הדיון בהסתייגויות.
בינתיים אני מבקש מחברי הכנסת לתת את הדעת לנושא החשוב הזה, ולהרחיק את נשיא בית המשפט העליון מהליך המינוי בתאגיד, כי אין זה מקומו. תודה רבה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. אליעזר וענונו. קצר. אני זוכר אותך עוד מהדיון הקודם, שהרשית לעצמך. אתה לא מתפקד?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אדוני, בשביל הפרוטוקול אני רוצה לומר, שבדיון של הצעת החוק ליישוב סכסוכים במשפחה של חברת הכנסת מרב מיכאלי ושלי, קבוצה שלמה של עורכי דין הודיעה לנו באופן חגיגי שהם יתפקדו למפלגת העבודה ולבית היהודי, וישכנעו את כל עורכי הדין להצביע נגד שתינו, אז אם היועץ המשפטי לממשלה בודק את זה, יבדוק בבקשה גם עלינו.
אליעזר וחנונו
¶
כפי שאמרתי, שמי אליעזר וחנונו. אני נציג ועד הפעולה המאוחד של כלל עובדי הרשות ומבקר פנים ברשות השידור. אנחנו – הדברים נאמרו. הגיעה ועדת לנדס, שמו את הדברים על השולחן, ועדת אלהרר. אמרו - בגלל חוסר התקינות של רשות השידור אנחנו נאלצים לסגור אותה, והם מקימים משהו נקי, חדש ושקוף ותקין. אשראי המאמין.
לבינתיים כל אחד ואחת מכם, חברות וחברי כנסת יקרים, ושרים, כולל נציגי מבקר המדינה והיועמ"ש ונשיאת בית המשפט העליון, קיבלתם ממני חומר שמצביע שתאגיד כאן אינו תקין. הדברים נחשפו גם בוועדות, גם מר איתי לנדסברג חשף דברים. אנחנו באנו והראינו שתאגיד כאן לא תקין. ואני אומר פה ומוסיף – אני חושב שבסביבות די גבוהה, גם שהמשטרה נכנסה לתמונה. זה לנושא הזה.
אני רוצה לשאול את המנכ"ל עצמו שאלה שקשורה בחוק ובכלל גם את הנציג של היועמ"ש. אני מחזיק פה את ההסכם בין ההסתדרות, שחתומים עליו שר האוצר לשעבר לפיד, שר התקשורת ארדן ויושב-ראש הסתדרות העובדים הכללית ניסנקורן. אני מפנה לסעיף 21. כתוב שם: שר התקשורת יפעל מול המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי במטרה שהתאגיד ינהל משא ומתן קיבוצי לחתימה על הסכם קיבוצי בתאגיד עד ליום התחילה. נכון שאין הסכם קיבוצי? תקנו אותנו אם אני טועה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אקבע מה זה סיום. אולי 02:00. אני עד 02:00 בלילה קורא את החוק. אם זה הולך מהר, אפסיק. בבקשה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
רוצה שאני אענה לו על זה? כמי שמייצג את העיתונאים בתאגיד – הוא העלה שאלה טובה – אני חושב- - -
יאיר טרצ'יצקי
¶
אני מייצג את העיתונאים של התאגיד. מאחר שאני אחראי על חתימת ההסכם הקיבוצי, אני יכול לענות לו, אם הוא רוצה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
אענה על זה בקצרה. ארגון העיתונאים נהיה ארגון יציג בתאגיד לפני חצי שנה. לדאבוננו, את כל האנרגיה שלנו בחצי השנה האחרונה נאלצנו להתעסק בחקיקה במקום בניהול משא ומתן להסכם קיבוצי. התחלנו כבר לעבוד על זה. כמובן שאם עכשיו ינסו להקים תאגיד חדשות חדש, מטבע הדברים זה יסיג את כל המאמצים אחורה, זה יפגע בהתארגנות של העובדים וזה יפגע בסיכוי שייחתם- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני זוכר אותך שאתה לא מפסיק לדבר. סיימת. נועה ברק. הוא דיבר ארבע דקות. אולי אחר כך אחזור אליך בסוף לסיכום.
נועה ברק
¶
קודם כל, תודה רבה שנתתם לי את זכות הדיבור. אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, אני קצת מתרגשת. אני מתחברת לליאת. אני בת 42, ואני עובדת קרוב לעשרים שנה ברשות השידור. שמי נועה ברק. עשיתי מגוון תפקידים במהלך עבודתי ברשות השידור. אני כתבת תחקירים וכתבת דוקומנטרית. ערכתי כמעט כל תוכנית אקטואליה אפשרית ברשות השידור, כולל עריכת יומן השבוע. אני גם מגישה הרבה מאד תוכניות, ואני גם מתאימה לחזון התאגיד, יודעים מה? כשמדברים על חטיבת חדשות אחודה, אני גם עובדת ברשת ב' – אני עורכת ומגישה את יומני הלילה ברשת ב'.
אבל מה לעשות, אחרי עשרה חודשים, ב-28.6.16 הייתי בראיון בתאגיד. ב-18.4.17 קיבלתי מייל מהתאגיד, שמודיע לי שלא נמצאה לי משרה שהולמת את כישוריי. אחרי עשרים שנה. תגידו – אולי אני עובדת לא טובה. יכול להיות, אבל יש לי פה בתיק מכתבי המלצה מהרבה מאד מנהלים לאורך הקריירה שלי, שהוכיחו שאני עובדת טובה ואפילו עובדת מצטיינת. אבל לא נמצא לי שום תקן בתאגיד השידור הציבורי נכון לעכשיו, כי לא נמצאה משרה שהולמת את כישוריי. אז יגידו הציניקנים – כנראה אני over qualified לכל 700 או 800 התקנים שיש בתאגיד השידור הציבורי.
אז היום אני, חברים יקרים, בגיל 42, בחודש חמישי להיריון, צריכה ללכת בעוד שבועיים לחתום אבטלה. למה? כי מישהו החליט לסגור את רשות השידור ולפתוח תאגיד, ולא נמצאה לי ולו משרה אחת, אחרי כל הוותק שלי, ותואר שני בתקשורת ויחסים בין-לאומיים בהצטיינות שסיימתי באוניברסיטה העברית, לא נמצאה לי משרה אחת בתאגיד השירות הציבורי. אז אתם שולחים אותי לחתום אבטלה ולהיות נטל על המדינה הזאת במצבי עם שלושה ילדים ובחודש חמישי להריון. אם יש למישהו תשובה, למה אני צריכה ללכת הביתה, כי אני לא מצאתי תשובה.
אתם מדברים על עדיפות. גם דיבר שר התקשורת על עדיפות לעובדי רשות השידור. אין תקנים, חברים. כשאנחנו ניסינו לפנות, אמרו לנו: אבל הכול מלא, אין לנו תקנים בשבילכם. אז איזו עדיפות אתם מדברים לעובדי רשות השידור? בואו תפרטו את זה בבקשה לתפקידים, תפרטו את זה בבקשה לתקנים, כי כרגע אני ועוד רבים וטובים מחבריי העיתונאים – כי אתם אומרים רק עיתונאים או טכנאים. לא, יש גם עיתונאים טובים שהם מחוץ לתאגיד כי לא נמצא להם תפקיד. וידידי דב גיל-הר, אתה מדבר על ידיעות אחרונות. אתה יודע מה הטעות שלי? יש לי טעות אחת, שבקורות החיים שלי בשירות הצבאי, מה לעשות – התגייסתי לצבא ההגנה לישראל. הלכתי לקורס קצינות, חתמתי קבע ולא הייתי בגלי צה"ל. זו היתה הטעות שלי, כי אולי אם הייתי בגלי צה"ל, ברקורד שלי היו מוצאים לי איזושהי משרה בתאגיד.
נועה ברק
¶
יודע מה הציעו לי? אולפני הרצליה, יום אחרי שהודיעו שלא יהיה מיקור חוץ. אדרבה ואדרבה, ידידי קובלנץ. אם הציעו לי כזה תפקיד, איך זה שבתאגיד לא נמצאה לי משרה? באתם להציע לי תפקיד אחרי שכבר הוחלט שלא יהיה מיקור חוץ, באולפני הרצליה? כי בתאגיד לא נמצא לי. ושאלתי: ואם לא יהיה מיקור חוץ, מה יהיה עליי? אמרו לי: לא יודעים, אנחנו לא נמצא לך עבודה. אנחנו לא מתחייבים לכלום. אז לחתום חוזה על קרח לא אעשה את זה לא בגילי ולא במצבי, אני מתנצלת, כי לתת לי חוזה אחרי שהודיעו במפורש שלא יהיה מיקור חוץ- - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי קודם ולא קיבלתי תשובה: למה לעובדי התאגיד יש הגנה שכולם נכנסים, והרשות לא? אני מבקש מהיועץ המשפטי ולא מאף אחד אחר לענות לשאלה הזאת.
נועה ברק
¶
אפשר משפט אחרון, ברשותכם? אל"ף, אני מתחברת לדברים שאמר חבר הכנסת קיש. אני שואלת את אותה שאלה. אני גם שואלת, למה צריכה להיות אפליה, שאת עובדי התאגיד, שיש אנשים בני 20 שם, עם כל הכבוד, יש להם הגנה מפני פיטורים, ואני בגיל 42 נזרקת לשוק העבודה וצריכה למצוא עבודה, ואתם יודעים שאני לא אמצא, כי איזה מעסיק ייקח אותי בחודש חמישי להיריון? אף אחד.
נועה ברק
¶
וברשותכם, נקודה אחרונה-אחרונה. דיברו פה על פיצויים של מאות-אלפי שקלים שאנחנו נקבל. איזה כספים? על מה אתם מדברים? אראה לכם – יש לי פה בתיק הדוח של חברת בנפיט על כמה כסף אני מדברת. אני בהסכם שכר כולל – לא טאלנט. הסכם שכר כולל, מעבר לשיא כוח אדם. התקן שלי עשרים שנה, רשום לי בתלוש המשכורת – אראה לכם – אפס, כי אין לי ותק, כי ככה החליטו, אבל באוצר לא עשו הפרדה בין אחד שמרוויח 8,000 שקל ואחד שמרוויח 40,000 שקל. מבחינתם זה היינו הך. אז אני רחוקה מהתנאים שמקבלים. עשו פה איפה ואיפה בתנאי הפיצויים ותהליכי הפרישה- - -
נועה ברק
¶
כן, אבל משרד האוצר החליט שמי שכמוני מתקבל לתאגיד, מוותר על כל הפיצויים שלו – יודע את זה? זה סעיפים 7 ו-8 במכתב של קובי אמסלם.
לירן עצמור
¶
שלום רב. אני לירן עצמור. אני נציג הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים. אני רוצה להגיד בשם היוצרים בישראל, שאתם לכאורה אומרים שהם לא נפגעים בחוק הזה, אבל אנחנו מוטרדים מאד, כי אנחנו רואים את עצמנו גם מייצגים פה אינטרס ציבורי, והאינטרס הציבורי נפגע, ואני מצטרף פה לאמירותיה של תהילה לגבי האינטרס הציבורי והכפל הנוראי שמתקיים פה ובזבוז הכספים הציבורי שהתקיים פה.
את שואלת, גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, מה פה לא חוקתי. אני שואל – מה פה חוקתי? איך בכלל יועץ משפטי יכול לקום בבוקר ולהסתכל על עצמו במראה, כשהוא נדרש לכתוב מין חוק כזה שכל-כולו הוא גחמה פרטית של ניסיון לייצר כאוס ולייצר חוסר-יציבות ולהמשיך את השיסוי הנורא הזה שקיים פה כבר שנים בין הציבורים האלה של עובדי התאגיד לעובדי רשות השידור. כל דבר פה, כל מילה כאן, וקראתי את כל המילים של 28 העמודים האלה, שאתם הולכים להציג את ההצגה הזאת, שאתם הולכים לעבור לעבור סעיף-סעיף ומילה-מילה. הרי הכול זו פשוט עבדות נרצעת לגחמתו של ראש ממשלה שרוצה להמשיך את הכאוס ואת התוהו ובוהו שמתקיים כאן, וכל יום שעובר בלי תוכנית תחקירים ובלי חדשות ועם חדשות מוחלשות ועם עיתונאים מוחלשים, וכל יום שאנחנו מתעסקים כאן בכל החוק הזה עבורו זו מתנה משמיים. לכן אנחנו מתנגדים התנגדת נחרצת.
לירן עצמור
¶
התנגדות נחרצת. ודבר נוסף, אדוני היושב-ראש - בימים אלה כל יום, כל שעה שעוברת כאן ארכיון רשות השידור, ברשותך, לשים כאן. אנחנו מזכירים את ירושלים על ראש שמחתנו. תזכירו את ארכיון רשות השידור על ראש שמחתכם, ויש פה בעיה קריטית עם ארכיון רשות השידור בזה שאתם מייצרים פה שני תאגידים. שני התאגידים האלה צריכים להתבסס על ארכיון יקר ערך, אדוני. גם אתה מצולם בארכיון הזה, ולא היית רוצה שפריימים שלך יישחקו ויישחטו ויידרסו, וכך גם ראש הממשלה. כל יום וכל שעה שעוברת ואתם לא מצילים את ארכיון רשות השידור היא הרס התרבות הישראלית, הרס הזיכרון הוויזואלי הישראלי.
היו"ר דוד ביטן
¶
חשבתי שתדבר על היוצרים. לא דיברת. מה שבטוח – היוצרים אוהבים את עצמם היום. אודי הירש. בבקשה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
דוד, בשביל להשלים את העניין של החטיבה בערבית, אני מעוניין לשמוע את יושב-ראש הטלוויזיה בערבית.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין בעיה. בסדר. אמרתי - נאפשר עד 14:00. לא ייווצר מצב שמישהו רצה לדבר, ולא דיבר. בבקשה.
אודי הירש
¶
שמי אודי הירש, אני ראש דסק המגזין במהדורה של התאגיד. אני בן 42. עזבתי מקום עבודה יציב כדי להגיע לתאגיד. אני לא גל"צניק, יש לי שלושה ילדים – אחד מהם בן חצי שנה, וגם הפרנסה שלי בסכנה. אבל אני לא רוצה לדבר על הפרנסה שלי. אני חושב שהפרנסה היא לא העניין כאן. גם למרות כל ההאשמות והשקרים שהוטחו על-ידי פוליטיקאים בעובדי התאגיד, אנחנו כעיתונאים צריכים להמשיך לעשות את העבודה שלנו, לא להטיח האשמות ובטח לא להתחנן בפני פוליטיקאים.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבין. אתה אומר לנו שפוליטיקאים משקרים. אולי תגיד לנו על מה מדובר? אדוני היושב-ראש, הוא אומר שהפוליטיקאים מוציאים פה שקרים, ואתה לא מוחה אפילו. מה זה הדבר הזה?
אודי הירש
¶
כאמור, זאת לא הנקודה. לפוליטיקאי מותר הכול, ולעיתונאים מותר לעשות את העבודה שלהם, והם בטח לא צריכים להתחנן על משרתם בפני הפוליטיקאים, כי המשרות הן לא הנקודה פה. הנקודה היא השידור הציבורי.
אני רוצה לעדכן אתכם שאנחנו היינו אמורים לעלות לשידור ב-30.4. תאגיד השמאל הכין יותר מעשר כתבות לקראת יום הזיכרון.
אודי הירש
¶
אני עובד בתאגיד כשמונה חודשים. הכנו למעלה מעשר כתבות לקראת יום הזיכרון. כשהגיעה ההודעה על תאגיד החדשות החדש, ישב אצלנו וראה כתבה אב שכול, עופר מנדלוביץ'. היינו צריכים להודיע להורים שכולים רבים, שהכתבות שהכנו עליהם, לא ישודרו. ההורים השכולים הם רק דוגמה. יש לנו מחסן של הרבה כתבות שאנחנו עובדים עליהן, וכל פעם אנחנו נדחים מחדש. זה כמובן לא מעניין אף אחד.
אודי הירש
¶
המשכורת כרגע לא רלוונטית. עובדים כדי שהכתבות שלנו ישודרו בטלוויזיה. פעם אחר פעם הכתבות נדחות, ונוצר מצב שערוץ 1 עובד בחוסר ודאות. אנחנו עובדים, מתרגלים מהדורה מדי יום, ומשני הצדדים השידור הציבורי והשירות שמקבל הציבור נפגע, וזה העיקר. השירות שמקבל הציבור - לא המשרות שלנו, לא המשרה שלי. לא מתכוון להתחנן על המשרה שלי בפני אף אחד. השירות שמקבל הציבור – גם ערוץ 1 כרגע, שהוא מוחלש, וגם אנחנו, שאנחנו עובדים ולא יודעים מתי נעלה לאוויר, נפגע. לא נראה לי שזה מעניין פה מישהו.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
הערה. הוא אומר שהפרנסה של האנשים פה זה לא העניין. על מה הוא מדבר? מצדי שייסגר כל התאגיד הזה ושלאנשים תישאר פרנסה. את מי זה מעניין בכלל? משפחה אחת, בן אדם אחד מפרנס. שילך לרחוב.
משה זמיר
¶
משה זמיר, קול ישראל, רשת מורשת. אני עורך ברשת מורשת. יש פה חברי כנסת שמלווים את הרשת הזאת כבר קרוב ל-14 שנה עם כל המאבק של העובדים בכל תנאי העבודה שלהם, ועכשיו אנחנו נכנסים לעוד צעדה. היום ברשת מורשת על התקן עובדים כ-20 עובדים בתקן מלא. בתאגיד – גילוי נאות – אני התקבלתי לתאגיד. היום אני עורך ברשת מורשת. בתאגיד התקבלתי כעוזר הפקה, וכך כמעט כל העובדים של מורשת. בסך הכול במורשת אמורים בתאגיד מעובדי רשות השידור לעבוד ארבעה אנשים מתוך ששה תקנים של רשת מורשת.
משה זמיר
¶
כן, וארבעה מהם הם עובדי רשות השידור. שניים הם מבחוץ. המנהלים הם מבחוץ. היום אין מנהל לרשת מורשת שנבחר בתאגיד. כל החבר'ה שהגיעו כהנהלה הם מבחוץ, וכמובן העובדים של רשת מורשת הם הזבלה של המערכת, כנראה. בו בזמן שאנחנו עורכים בקול ישראל וברשת מורשת עשרות שנים, אבל האנשים האלה הם כנראה סוג ד', ה' ו-ו'. ויש האנשים היותר בכירים מבחוץ. אני שאלתי את החבר'ה של התאגיד - תגידו, רשת מורשת היום עובדת על עשרים תקנים, ובתאגיד אמורים להיות 6 תקנים. מי אמור לעשות את העבודה 24 שעות? לא, מביאים כוח אדם מבחוץ שיהיו ש"ת, כלומר עובדי קבלן וכו', שהם יעשו את העבודה בעבור אותם אלה כי אין תקנים – זו התשובה שקיבלתי. אמרתי - אני עורך בקול ישראל לא מעט שנים. אין תקנים – אז אתה תהיה עוזר הפקה. זו התשובה שקיבלתי. אם זה הוגן – אני לא יודע, אבל זה מקומם של עובדי רשות השידור ועובדי רשת מורשת, שהם צריכים להיות הסוג ד' של המערכת.
לכן אני מבקש, בשמם של אותם אנשים, באמת, להישאר בירושלים, בהלני המלכה. אין שום סיבה להעביר אותנו לא לתל-אביב, וכל התירוץ הזה שרשת מורשת כרגע תעבוד מתל-אביב, זה החבר'ה הירושלמים – תישארו בבית, אין לכם מה לחפש.
מוטי רוזנבלום
¶
שלום לכולם. אני מוטי רוזנבלום, מזכ"ל מועצת העיתונות. שני כללי יסוד מנחים את מועצת העיתונות בישראל: אחת, שמירה על האתיקה העיתונאית בקרב העוסקים במקצוע העיתונאות, ושתיים, שמירה על חופש הביטוי של התקשורת בישראל.
הצעות החוק שמקדמת הממשלה פוגעות לדעתנו באופן חמור בשידור הציבורי בכלל ובעיתונאים בפרט. ולא פחות, בחופש הביטוי של עיתונאי השידור הציבורי. מדובר במהלך חסר כל הצדקה או נימוק הגיוני, שיחליש בוודאות את המערכת העיתונאית של השידור הציבורי, ויכניס אותה לתקופה של חוסר יציבות, ויפגע בשירות העיתונאי שיקבל הציבור.
הצעות החוק מדיפות גם ריח עז של חקיקה אישית הכוללת עריפת ראשים המיועדת לפגוע במנהלי תאגיד השידור הציבורי, והיא עתידה ליצור אפקט מצנן על כל עיתונאי ומנהל שיהיה אחראי על שידורי החדשות והאקטואליה.
מועצת העיתונות – ואני מדבר בשמה כרגע – דורשת מחברי הכנסת להתנגד להצעות החוק ההרסניות הללו, למנוע את פיצול תאגיד השידור הציבורי, ולאפשר לו להתחיל לשדר כחוק. בד בבד קוראת מועצת העיתונות לקלוט כמה שיותר מעיתונאי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית בתאגיד השידור הציבורי. תודה רבה.
איתי נבו לנדסברג
¶
דובר פה הרבה על העובדים שלנו. תמיד אנחנו שומעים מהתאגיד על כך שהסינון היה מקצועי, שוויוני ושקוף. אני מבקש למחוק את הביטוי הזה שחוזר כל הזמן בתגובות התאגיד. הבנתם היום שהסינון של עובדי רשות השידור לתאגיד לא היה שוויוני, לא שקוף ולא מקצועי. אני מבקש מחבריו של בוריס קרסני לא להשתמש בביטוי הזה יותר.
אני רוצה להתייחס למה שקורה היום. אנחנו עומדים כאן 3 שנים אחרי החקיקה. החקיקה מלפני 3 שנים עומדת כמו פיל בחדר מבחינת העובדה שבחקיקה מפטרים את כל עובדי רשות השידור. אומר כאן נציג מועצת העיתונות: "לדאוג לכמה עובדים". זה נורא נחמד, אבל איפה הוא היה כאשר פיטרו 800 עיתונאים? החוק הזה מפטר 800 עיתונאים. לא את ראש מחלקת החדשות, אלא 800 עיתונאים. איפה הוא היה? זאת לא הייתה פגיעה בחופש העיתונות, רק עכשיו זו פגיעה בחופש העיתונות? ההשכחה, המחיקה של כל מה שרשות השידור עשתה ואת כל מה שאנחנו ברשות השידור האמיתית עושים מזה 48 שנים בטלוויזיה ו-80 שנים ברדיו, זה פשוט עיוות של המציאות, שטיפת מוח. אני לא סתם משתמש בשם של בוריס קרסני, כי גם עכשיו לא שמענו מראשי התאגיד אם יש להם לוח תכניות. לא ראיתם לוח תכניות. בישיבה של איתן כבל שהייתה ב-14 במרץ דרשתי לראות לוח תכניות. הם טוענים שהם מוכנים לשידור.
אם לא רוצים לדבר רק על הבעיות של העובדים, בואו נדבר על הבעיות המקצועיות – על העסקת עובדי קבלן, על העדר הסכמים קיבוציים, על העדר לוח תכניות, על כך שהתאגיד לא יהיה מוכן לעבור על פי חוק בחודש יולי לירושלים, למרות שהוא התחייב על זה בבג"ץ. יש כאן בעיות מקצועיות רבות, בראשן הבעיה הכי פשוטה שבגללה סגרו את רשות השידור. אמרו שיש בעיות ניהול ברשות השידור. אמר את זה כאן השר הנגבי. בניגוד למה שנאמר לפני 3 שנים, בעיות הניהול לא היו בעיות של עובדי רשות השידור, הן היו בעיות של מנהלים. גם בתאגיד יש בעיות ניהול. 5 סמנכ"לים פוטרו במכתבי השתקה. עד היום לא שמענו מה הסיבות. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שתבקש מאלדד קובלנץ להגיד לך מדוע פוטרו 5 סמנכ"לים בכירים, מדוע לא פוטרו כל עובדי התאגיד אם יש בעיות ניהול. הסיבות שבגללן פוטרו האנשים האלו צריכות להיות גלויות לציבור - סיבות פליליות, מינהליתיות, שחיתויות, חוסר מקצועיות. צריך לדעת למה פיטרו את האנשים האלה.
אני רוצה לומר דבר אחרון לגבי מה שאנחנו נאבקים עליו. רשות השידור היא הגוף המקצועי של השידור הציבורי. כל התייפייפות להציג את הגוף החדש שעוד לא שידר כאילו הוא הגוף הציבורי, הוא עיוות של המציאות. צריך לשמור על רשות השידור. אפשר לשלב בתוכה אלמנטים של התאגיד. צריך למנוע את הפיטורים של מאות אנשי מקצוע ברשות השידור. לא רק עיתונאים, גם בתפקידים אחרים. זה פשוט עוול. שמעתם את העוול הזה מכמה דוגמאות שהופיעו בפניכם. השידור חייב להיות מירושלים.
יאיר טרצ'יצקי
¶
לפני חודש וחצי שר האוצר פרסם שהוא וראש הממשלה רקחו איזו שהיא דיל שיקבע את עתידו של השידור הציבורי, כאשר בינתיים הוגש תזכיר חוק, הוגשה הצעת חוק. גם ראש הממשלה וגם שר האוצר הודו בישיבת הממשלה האחרונה שהם בכלל לא מכירים את הצעת החוק, שהם לא ראו אותה. אני אעשה בשבילם איזה שהוא שירות קצר.
מבחינת מקום השידורים, שידורי החדשות ישודרו במשרדי התאגיד במודיעין, אחר כך בירושלים. כך גם לפי הצעת הממשלה. הסמכות העליונה לקביעת התוכן החדשותי ואיזה עיתונאים יישכרו לעבודה - לפי החוק הקיים ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות, הוא זה שיקבע מי יהיה עורך הראשי. לפי הצעת הממשלה, ברוך שי, העורך הראשי של תאגיד החדשות, יוגדר כמי שיקבע את הדברים האלה. מבחינת מנגנון מינוי מועצה מפקחת, בחוק הקיים שר התקשורת בהיוועצות עם נשיא בית משפט עליון בוחר שופט בדימוס שבוחר ועדת איתור שבוחרת מועצה ציבורית. בהצעת הממשלה זה בדיוק אותו דבר. בשידורי החדשות בתאגיד ישודר משהו מסוים, כאשר לפי הצעת הממשלה בתאגיד החדשות ישודר בדיוק אותו דבר. סך כל התקנים הוא 790 בחוק הקיים, בהצעת הממשלה גם 790. העיתונאים הולכים להיות אותם עיתונאים. תחילת השידורים ב-15 במאי 2017. הדבר שמשתנה הוא הרכב המועצה המפקחת. מוסיפים פה למועצה עוד שני אנשים עם ניסיון בעיתונות. עם כל הכבוד, את זה אפשר לעשות גם במסגרת התאגיד הקיים, לא צריך בשביל זה תאגיד חדשות. אפשר להקים ועדת משנה בתאגיד הקיים לענייני שידורי חדשות, שהיא זו שתפקח עליהם בצורה ספציפית. בהצעה הקיימת רוצים לבטל מיקור חוץ. אנחנו מאוד בעד, רק אפשר לעשות את זה גם בתאגיד הקיים, אין שום סיבה להקים תאגיד חדשות בשביל הדבר הזה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
הצעת החוק מדברת על הרחבת הקליטה של מפוטרי רשות השידור. אנחנו מאוד בעד זה. את אותו סעיף אפשר להכניס להצעת החוק הקיימת. אפשר גם להרחיב את התקנים, בשביל זה לא צריך להקים תאגיד חדשות.
יאיר טרצ'יצקי
¶
תאגיד החדשות יצטרך למנות את כל הדברים בלו"ז שהוא בכלל לא סביר, שלא לדבר על הבלגן בין כל החלקים שייווצרו. במקום שערבית יעבוד עם החדשות, עם הדיגיטל, מפרידים את הכל, חוצים תקנים בחצי. הדבר הזה פוגע בזכות ההתארגנות של העובדים, כי מפרקים את הוועד ומכניסים את משרד האוצר. אם רוצים להעביר את החוק מבלי להקים תאגיד חדשות, אפשר לבטל את מיקור החוץ, להגדיל את התקנים, לחייב לקחת עובדים מרשות השידור, ולהקים מועצה מיוחדת שתפקח על חטיבת החדשות.
להצעת החוק הזאת אין שום משמעות. הסיבה היחידה שהיא קיימת זה כי מישהו בא ואמר שיקום תאגיד חדשות. את כל הדברים הטובים שמוצעים פה אפשר לעשות במסגרת התאגיד הקיים, לא צריך להקים תאגיד חדש שיפגע בעובדים ובשידור שהציבור אמור לקבל.
יאסר עטילה
¶
אלה הרגעים הקשים ביותר שעברתי הן בשירותי הצבאי והן בשירותי ברשות השידור. אני בכוונה אומר בשירותי ברשות השידור, כי אני רואה בעבודה שביצעתי ברשות השידור שירות או שליחות. שותפים לה כל עובדי המדיה בערבית שעשו את עבודתם וממשיכים לעשות אותה נאמנה. לא בכדי נבחרתי לפני שנה וחודשיים להקים את המדיה בערבית במסגרת התאגיד. מתוך 102 עובדים של עובדי המדיה הערבית בתאגיד, העברנו 88 עובדים מעובדי רשות השידור. מתוך 9 מנהלים שינהלו את המדיה בערבית, 8 הם עובדי הרשות, מנהלת אחת אישה היא ערביה שנקלטה מחוץ לתאגיד.
כשמדברים על חטיבה אחודה, חברים, מדברים על תנאי הכרחי להישארות המדיה בערבית והשידור הישראלי בשפה הערבית. אם נפצל את המדיה בערבית, זה יהיה גזר דין מוות לשידור בערבית, הוא יחדל להיות רלוונטי. צריך לזכור שהמדיה בערבית היא ייחודית, היא משדרת תוכן ייחודי לקהל יעד ייחודי. אם היא תפוצל, היא תחדל להיות רלוונטית. אם היא תחדל להיות רלוונטית, היא לא תוכל למלא את היעדים שלה, את המשימות העיתונאיות והלאומיות.
אני מתייצב כאיש מקצוע וכאיש שידור. ב-2011 נבחרתי לנהל את קול ישראל בערבית. לצד צוות איכותי של מנהלים ועובדים הצלחנו לחולל מהפיכה. אחוזי האזנה ברדיו עלו מ-11% ל-32%. ב-2014, אודות להצלחה הכבירה שהתהוותה ברדיו, נבחרתי לנהל את הטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית. עד לפני שנה וחודשיים ניהלתי את הרדיו ואת הטלוויזיה. מזה שנה וחודשיים אני מקים את המדיה הערבית בתאגיד. את זה אנחנו עושים בחינם, בהתנדבות, מתוך תחושת שליחות.
בכל החלטה שתקבלו, ואנחנו סומכים עליכם, תקשיבו לקול הבוקע מהלב שלנו כמנהלים וכעובדים. לא בכדי אותם 88 אנשים הצליחו לעבוד ברשות ובתאגיד בו-זמנית, הצליחו להבטיח שידור איכותי, לקיים סיקור של אירועים מאוד חשובים, האחרון בהם היה אירוע יום העצמאות.
יאסר עטילה
¶
ההחלטה שתתקבל צריכה לכלול את הדברים הבאים: אחד, כשאני מדבר על חטיבה אחודה, זה לא רק חדשות, זה גם תוכן לא חדשותי שעוטף את החדשות. הדבר הוכיח את עצמו בקול ישראל בערבית. חדשות לבד זה לא טוב. אף אחד לא יקשיב לחדשות לבד. צריך לעטוף את החדשות עם מעטפת של שידור רב גוני, איכותי, אטרקטיבי, עם תוכן שימשוך קהלים. שניים, הבטחת העתיד של המדיה בערבית. בין אם היא תהיה בתאגיד החדשות ובין אם היא תהיה בתאגיד הקיים, צריך להבטיח את עתידה כגוף שידור, להבטיח את העתיד של העובדים. שלוש, לקחת בחשבון את הקמת המתקנים שהקמנו, את הכנת הדברים שעוטפים את השידור, לרבות אריזה. יש הכרח להוסיף תקנים, בין אם נהיה בחדש, בין אם נישאר כאן, על מנת לקלוט עוד עובדים ראויים מרשות השידור, לעבות את מערכת השידור ולהבטיח שידור איכותי כמו שצריך שיענה על הצרכים.
בילי סגל גזליוס
¶
אני רוצה להעלות על המדוכה את המצב הקשה של הארכיון. ארכיון הטלוויזיה הוכרז בממשלה כארכיון לאומי. הארכיון נמצא בסכנה. אי אפשר להזיז את הארכיון מירושלים. ארכיון הערוץ הראשון הוא הארכיון האודיו-ויזואלי הגדול במדינה. הוא חשוב. תהליך השימור שלו מורכב מאוד. יצא מכרז בתאגיד. עבדתי ועזרתי שנה שלמה כדי להוציא את המכרז הזה לדיגיטציה. המכרז תקוע בבתי משפט. מכרז הדיגיטציה אמור לקחת סוגים שונים של וידיאו, להמיר אותם, לשמר אותם, וגם לאפשר הנגשה.
בילי סגל גזליוס
¶
כן. זה מהלך חשוב שצריך לקיים אותו. הארכיון ממשיך לעבוד בעבודה השוטפת שלו. הוא תומך ביצירה, הוא תומך בחדשות. אנחנו נכנסים לשנת ה-70 למדינה. אני נאלצת לומר ליוצרים שהארכיון הולך להיסגר. סליחה שאני אומרת, אבל זו איוולת להזיז את הארכיון מאיפה שהוא נמצא. אם נסגור ונעביר אותו למקום אחר, זה אומר להקים מתקן אחר. זה ייקח זמן. זה אומר לסגור את הארכיון לשנה. זה לא ארגזים של הסופר שאפשר להעביר מהר. בשנת ה-70 למדינה לא תהיה גישה לארכיון, גם לא יהיה שום מתקן אחר חלופי. זה ארכיון ממלכתי, אי אפשר לשים אותו מעל מוסכים. זה צריך להיות במקום מכובד כמו בכל מדינה בעולם. אנחנו צריכים לכבד את התרבות שלנו. מוסד כזה צריך להיות במקום מכובד. אני חושבת שלאורך תקופת הדיגיטציה חבל להזיז את הארכיון הזה, זה דבר מאוד מורכב. מדובר על 3,000 מטר של ארכיון.
בילי סגל גזליוס
¶
הוא נמצא ברוממה. זאת תהיה בכייה לדורות ההזזה שלו. זה דבר מאוד חמור. התייעצתי עם כל מיני קולגות שלי בעולם לגבי מה שאנחנו עושים. לא ניתן לזה מענה. אם השידורים מתחילים ב-15 במאי, אדוני היושב-ראש, זה אומר הורדת השאלטר על התוכנות של הארכיון. הארכיון אמור לזוז תוך חצי שנה ממקום מושבו כיום. זה תהליך שהוא לא אפשרי.
אתי בנדלר
¶
מדובר בסוגיה חשובה ביותר שאי אפשר לנפנף או לא להתייחס אליה. אני חושבת שמדובר בארכיון שעל החשיבות שלו אין צורך להכביר מילים.
אתי בנדלר
¶
ניתנה לזה הדעת מראש. יושב-ראש ועדת הכלכלה עקב אחרי הנושא הזה הרבה מאוד פעמים, כולל בישיבות שנעשו. הצפי היה שעד לסגירת רשות השידור הנושא יטופל. בפועל זה עוכב.
אסף וסרצוג
¶
בילי לא מדברת על הנושא של הדיגיטציה. הנושא של הדיגיטציה הוא נושא ישן, הוא התחיל לרוץ לפני הרבה זמן. הוא מתוקצב. הבעיה לא קיימת שם. בילי מדברת על תקופת הביניים. הכוונה הייתה לפנות את הארכיון מרוממה. אפשר לשבת ולדון אם הארכיון יכול להישאר לתקופה קצת יותר ארוכה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני עוקב אחרי נושא הארכיון מידי שבועיים. כל שבועיים אני מוציא פנייה בעניין כדי להתעדכן. רק לפני שבוע הוצאתי פנייה כדי לדעת איפה העניינים עומדים.
היו"ר דוד ביטן
¶
תכניסי סעיף בנושא הזה. תכתבי שאי אפשר יהיה להזיז את זה בתקופת הביניים. העלות התקציבית היא גרושים. מתי יסתיים התהליך של המכרז?
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
הבעיה קצת יותר מורכבת מרק העניין של לתקן את זה בחוק. יש גם עניינים פוליטיים או סמי-פוליטיים שצריך לתת עליהם את הדעת.
אסף וסרצוג
¶
לא פעם ישבנו ודיברנו על זה. יכול להיות שעדיף למצוא לזה פתרון מחוץ לחוק. אנחנו נשב לדבר.
אלעד טנא
¶
ברור שמדובר בתהליך כואב. כ-1000 אנשים אמורים לעזוב את עבודתם. החיצים מופנים אל התאגיד. צריך להגיד שהתהליך היה מפוקח. ישבתי בחלק מהוועדות עם השופט קמא. כל התהליך היה בפיקוח מלא, נתנו דין וחשבון. אין תהליך במחשכים.
התלוננו פה על השכר הנמוך. זה נכון, התאגיד החדש אמור להיות הרבה יותר חסכן. אני חושב שזה ערך לציבור. אנחנו מצרים על השכר הנמוך שהצענו, אבל כל רמות השכר בתאגיד הן רמות שכר נמוכות מאלו שברשות.
השנה וחצי האחרונות אלו היו השנים הטובות והפוריות ביותר שלי. קיבלנו עצמאות לייצר גוף איכותי, מגוון. בנינו חטיבה דיגיטלית מפוארת בתוך תאגיד איכותי, בתוך תאגיד שהראשים שלו עשו הכל. בינואר יכולנו לשדר לכם את הטוב ביותר שאנחנו יכולים. אני לא מבין איך בהצעת החוק החדשה זה הולך לקרות. יש הרבה ממשקים עם החטיבה הדיגיטלית, אם זה מול הטלוויזיה, אם זה מול החדשות. אני לא מבין איך זה אמור לקרות. אני מבקש שתתנו לנו להמשיך.
דורון צברי
¶
התאגיד קם לאחר המלצות ועדת לנדס. הוא קם בתהליך חקיקה מאוד ארוך. חלק מחברי הכנסת היו שותפים. ועדת לנדס הייתה הוועדה ה-14 שדנה בנעשה ברשות השידור. הדוח הראשון שנכתב, נכתב על ידי היושב-ראש האגדי של הבי.בי.סי, יו גרין, שהוזמן בשנת 71 להציע רפורמה ברשות השידור. הוא אמר שהבעיה היא המעורבות של הפוליטיקאים בחדשות. זאת הייתה השורה התחתונה של כל הדוחות של הוועדות.
דורון צברי
¶
הרעיון של ההפרדה בין הפוליטיקאים לרשות נובע מהעיקרון של "לא תשים מכשול בפני עיוור". חברי הכנסת מייצגים את הציבור, הם עושים את עבודתם נאמנה, אבל יותר מכל מגזר אחר הם חיים ומתים בתקשורת. כתבת שער מפרגנת ב-"7 ימים", או תחקיר קטלני של גידי וייץ, יכולים לגמור או להרים קריירה של פוליטיקאי. בתהליך החקיקה הארוך והרציני הוחלט להפריד ולנתק את הפוליטיקאים מהקשר למינויים בתאגיד החדש. חוק התאגיד בא לסתום את החור. בחוק תאגיד החדשות אנחנו פותחים חור, אנחנו פותחים פתח להתערבות. אתם צריכים לקחת בחשבון את המשמעות של מה שקורה עכשיו. כשהחוק הזה מבוטל עוד לפני שהתאגיד התחיל לשדר, זה משליך על הכנסת, זה משליך על הליך החקיקה, זה משליך על הרצינות שבה חברי הכנסת מתייחסים לחקיקה של עצמם.
רפי יששכר
¶
ברשות השידור יש רכוש, יש ציוד, יש אולפנים. למה להעביר את זה למקום שאין בו כלום, למקום שרק מתחילים לבנות הכל מהיסוד? את כל הנדל"ן של רשות השידור האוצר לוקח לעצמו. רכוש בשווי של 5 מיליארד שקל הממשלה לוקחת לעצמה. כחלון התחיל לעשות עם זה תעמולת בחירות. למה לא לשדר מהמקום? זורקים את העובדים למצב של חוסר ודאות. אני לא יודע מה אני הולך לעשות. יש לי 9 נפשות בבית, כולל אח נכה 100% שאני מטפל בו. לאן אנחנו הולכים עם 5,000 שקל פנסיה? אני בן 59. מה הולכים לעשות אנשים כמוני ביום אחרי?
עידית בן-אליהו
¶
קיבלתי מייל מטעם הנהלת רשות השידור שבעוד 178 שעות אני אהיה מפוטרת. 24 שנים הייתי בימאית במחלקת הפרומו, בימאית במחלקת הבידור. בחודש שעבר ביימתי את "מבט לחדשות" 17 פעמים. מי שמבין בטלוויזיה יודע כמה קשה להחזיק את מהדורת החדשות על הכתפיים שלו. לא נמצאתי ראויה לשום תפקיד בתאגיד. אני מדברת בשמי, אבל מייצגת שלל רחב מאוד גדול של עובדים. מה שנעשה עכשיו זה שהתקבלו עובדי החדשות, אבל מה אז? אני תומכת חדשות כמו תומכת לחימה. להרים שידור זה כמו מלחמה. האם אני אמצא את מקומי, האם אני ראויה? אתם יודעים איזה ראיונות משפילים עברתי? קיבלתי מייל שאומר שהוועדה מצאה אותי לא ראויה. אני ראויה כמו רבים אחרים שנמצאים פה, כאלה מתחת לגיל 40, כאלה מעל גיל 40.
אנשי התאגיד, אם טראמפ יגיע ב-22 לחודש, איך תסקרו אותו? כמה מקורות יש לכם, כמה כתבים בשטח יש לכם, כמה "לייבים" יש לכם? אם נופל ה"לייב", איזו תגבורת יש לכם, איזה גיבוי יש לכם? במתקנים של רשות השידור יש את הכל. הפתרון הוא להמשיך את השידור מתוך רשות השידור. זה גם יפתור את הבעיה של הארכיון. ב-3 השנים האחרונות אני נמצאת, לצערי ולשמחתי, אך ורק בחדר החדשות. האם מישהו מכם שפנה לכתב טלוויזיה קיבל זמן מסך? כשאני נמצאת שם, ותאמינו לי שאני נמצאת שם שעות על גבי שעות בשביל שכר עלוב שמבזה את היכולות המקצועיות שלי, אני לא שומעת את הדברים האלה. כשאני שותפה ל"מבט לחדשות" או לכל מהדורה אחרת, אני יודעת בדיוק מה קורה. אני רואה את כל ההודעות, את כל הדברים שמותרים או אסורים לפרסום. אתם מתעלמים מכך שרשות השידור עברה שינוי מאוד גדול, שנחסך כסף. אני לא יודעת לומר את הפרטים המדויקים, אבל אתם בוחרים להתעלם מזה. תדעו שנחסך כסף, שהלכו אנשים הביתה. אני מוכנה לשלוף את קורות החיים שלי, שהם ראויים מאוד מאוד לכל מקום אחר. תכניסו ותביאו את האנשים המתאימים לתוך רשות השידור. בשביל 3 חודשים תעבירו את אלה לפה ואחר כך לפה? נניח שהולך לעולמו חבר כנסת ותיק שהחומרים שלו מתועדים בארכיון אצל בילי. אתם מכירים את קוד "חבצלת"? קוד "חבצלת" זה סרט שנעשה אצלנו. כשאישיות בכירה הולכת לעולמה, מן הראוי שישודר סרט שמתעד את מהלך חייה. אתם יודעים כמה אנשים עובדים על הדבר הזה? אתם יודעים מה ההבדל ביני וביניכם? שאתם לא מכירים אותי, אבל אני מכירה את הפנים של כולכם. כשאתם יושבים באולפנים ומחכים לתור שלכם לדבר, אני רואה את כולכם. אתם צריכים לראות אותנו, את עובדי רשות השידור. אתם לא יכולים לזרוק מפעל כל כך מפואר לזבל. אתם תהיו חתומים על דבר שהחל כחטא אבל נמשך כפשע. אתם תהיו חתומים על זה לדיראון עולם. אני אגיע לשלב שאני אאלץ לחתום. מחויבים למצוא לי עבודה. הכנ"ר הוציא לנו כל מיני דברים חדשים שפוגעים בתרשים הזרימה העלוב שקיבלתי אחרי 24 שנים. אם אני רוצה להגיש תביעת חוב נגד רשות השידור, איך אני אגיש? אני צריכה לחתום שאין לי שום תביעות. הכנ"ר מבין בהרבה דברים, הוא לא מבין בעשייה טלוויזיונית. אתם יודעים לכמה אנשים נעשתה עוולה שהיא לא מטופלת? זה משהו שאתם צריכים לתת עליו את הדעת. בלית ברירה יכריחו אותי לחתום.
מירי אדרי
¶
אני העובדת הראשונה שנקראה לראיון מול גל, סמנכ"לית משאבי אנוש בתאגיד. בצעקות נאמר לי שאני לא מתקבלת לתאגיד כי אני נציגת עובדים. אני רוצה שתסתכל לי בעיניים, מר קובלנץ, ותגיד לי איפה ההגינות, איפה היושרה, איפה כללי המינהל התקינים. למה יש העדפה של עובד אחר על פניי רק בגלל שאני נציגת עובדים? זה מה שנאמר לי מפורשות.
מירי אדרי
¶
אני למעלה מ-10 שנים הייתי במחלקת כוח אדם ומשאבי אנוש ברשות השידור. לקחתי על עצמי את התפקיד של ועד עובדים, כי הקודמת בתפקיד פרשה. הסכמתי לקחת את זה כאטרקציה וכעזרה לעובדים. הקול של העובדים שלנו לא נשמע, אנחנו רק מספרים. לא ייתכן שתינתן העדפה לעובדי התאגיד והם יהיו חסינים מפני פיטורים, בעוד שעובדי רשות השידור מפוטרים. זה דבר שצריך לתת עליו את הדין ואת הדעת.
מירי אדרי
¶
דיברנו על 270 מיליון שקלים שטען המנכ"ל שהלכו לאיבוד. ברגע שאתם ממשיכים לשדר ממודיעין אתם מבזבזים עדיין מכספי ציבור, כי יש לנו מתקנים טובים וראויים שיכולים לתת גיבוי טכנולוגי. לגבי התקנים של עובדי המנהלה שמתכוונים להיות מיושמים ומאוישים במשרדי הממשלה, אנחנו רוצים שזה יקרה לפני יום התחילה, אחרת אנחנו לא רואים איך זה יהיה מיושם.
אליעזר וחנונו
¶
בדוח לשר התקשורת שהוצאתם באפריל 2017 רשמתם שמונתה מבקרת פנים. אפשר לדעת מי המבקרת הזאת? מדוע כל התהליך הזה היה תהליך תפור?
תמנה עורב
¶
עובדי רשות השידור הם עובדים מוסמכים, עובדים אחראים, עובדים מוכשרים, עובדים עם ניסיון רב בשידור, בתוכן ובטכנולוגיות. לי יש תואר אקדמי. אני 26 שנים ברשות השידור. כיהנתי במגוון תפקידים, שפות, קשר עם חוץ לארץ. הופעתי בפני ועדה בת 5 חברים. אחד מהחברים היה השופט קמא, אחד מהם היה מר שמעון אלקבץ. אחרי חצי שנה הודיעו לי שלא נמצאתי מתאימה אפילו לתפקיד אחד, כאשר ניגשתי ל-6 תפקידים. יש כאן את הבמאית עידית בן אליהו, יש כאן את מנהל מחלקת תעודה איתי לנדסברג, יש כאן טכנאים, יש כאן עובד במה, יש כאן אשת מערכת בתכנית של גאולה אבן ולפני כן בתכניות אחרות ברדיו ובטלוויזיה, יש כאן את נועה ברק, יש כאן את ליאת רגב. אני יכולה למנות לכם המון אנשים. אף אחד מהאנשים האלה לא ראוי בעיניכם?
גיל עומר
¶
כיו"ר מועצה אני לא שותף פעיל במיונים. צריך לזכור שעבר חוק שקבע שעד 25% מהתאגיד החדש יהיו מרשות השידור.
גיל עומר
¶
מי שסגר את הרשות זה לא אנחנו, זה אלה שיושבים פה. בשביל לעשות קופי-פייסט לא היה צריך להקים תאגיד, אפשר היה לעשות רפורמה, לבוא ולהגיד שמתוך העובדים של הרשות נשאיר רק את אלה. לא אני החלטתי לא לעשות את זה, הכנסת החליטה. מישהו פה חשב שלא נכון לעשות קופי-פייסט, שנכון לעשות תמהיל. כשיש גוף גדול ועושים תמהיל, צר לי שיש אנשים שצריכים ללכת הביתה. לא אנחנו החלטנו את זה.
אלדד קובלנץ
¶
אתה רוצה להחליט מי ראוי לתפקיד? אתם מלבינים פנים של אנשים שעושים עבודת קודש, תתביישו לכם.
יגאל גואטה
¶
אף אחד לא מלבין פנים. האם אדם ראוי צריך ללכת הביתה? עוד לא ראיתי מישהו מהתאגיד בוכה פה, ראיתי אנשים מרשות השידור בוכים. לא אחד, לא 2 ולא 10. אתה יודע שמתחילת הדרך פניתי אליך, קובלנץ, וביקשתי ממך להתנהל איתם ברגישות, בכבוד ובשקיפות. השפלתם אותם, העלבתם אותם יום יום. לא יכול להיות שכולם מרגישים שהשפילו אותם.
גיל עומר
¶
לא היה טעם בהקמת התאגיד אם היו רוצים לעשות קופי-פייסט, אפשר היה לקחת את הרשות ולעשות את הרפורמה. מי שהחליט לא לעשות את זה היו האנשים בבית הזה. אתם שומעים פה סיפורים קשים. כל אחד בא עם הכאב שלו. צריך לזכור שאחוז גבוה התקבלו לתאגיד. אותם אתם לא שומעים פה, אתם שומעים פה את אלה שלא התקבלו. בסוף, חבר הכנסת גואטה, מישהו צריך להחליט מי ראוי. אפשר לחלוק על שיקול הדעת, זה לגיטימי, אבל בסוף מי שהיה צריך להחליט זה אנשי מקצוע. זה בסדר גמור לחלוק על שיקול הדעת, אבל האנשים האלה עשו את זה על סמך שיקול דעת מקצועי. חלק מהדברים שאני שומע פה הם בגדר פולקלור שככל שמגלגלים אותו הוא הופך לאמת. כל מי שיש לו משהו, שיעביר למבקר המדינה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני מבין שצריך להיות תמהיל, לא קופי-פייסט, אבל יש אי ודאות בקיום התהליך של הקמת תאגיד החדשות. למה אתם ממשיכים לקלוט עובדים אחרי שהתהליך כבר החל? זה לא הגון. בתאגיד החדש תהיה הנהלה חדשה, יהיה מנגנון חדש שיקלוט את העובדים. אתם צריכים להפסיק בקליטת עובדים.
אלדד קובלנץ
¶
אני חלוק עליך לחלוטין. קיבלנו משימה. היה תאריך עלייה אחד. גם עכשיו יש תאריך עלייה אחד, והוא ה-15 במאי. אנחנו צריכים לעמוד בלוח הזמנים הזה. עם כל הכבוד לאוסף השינויים שהיו, המשימה המרכזית שלנו היא לייצר לעם ישראל שידור מלא ביום התחילה.
שלמה אברהם
¶
אני רוצה לקחת את החוק הזה יום אחד אחרי. בסוף שבוע שעבר הגיעו אריזות של קרטונים, הגיעו מאות קרטונים. יצא מייל לעובדים: תתחילו לארוז, כי ב-16 לחודש יכול להיות שחברת האבטחה לא תהיה פה, יכול להיות שהבניין הזה יהיה סגור. אני רוצה לדעת איך אנחנו עוזבים את הבית. אני לתאגיד לא הלכתי. אני גם לא רוצה ללכת, כי אני סומך על הקדוש ברוך הוא שאני אוכל להביא פרנסה. יש כל כך הרבה אנשים מסכנים. כל התאגיד הזה שיוקם לא יעבוד. מקסימום נראה ערוץ מקומי כמו שהיה בזמנו בערוץ 1. אני הולך להיות אזרח מן המניין, אני כבר לא אהיה עובד מדינה. את ארגון העובדים שלנו שום נציג מההסתדרות לא מלווה. איפה הם? שיישבו עם 500,600,700 האנשים שבוכים. הקרטונים מוכנים. יושבת פה רונית - אין לי שום טענה אליה - שהוציאה את המכתבים. קיבלתי מכתב בו נאמר שב-15 לחודש אני הולך. יכול להיות שב-16 לחודש חברת האבטחה הזאת לא תהיה ואני לא אוכל להיכנס. לאיפה אני אבוא? לאן אני אלך? מי מלווה אותי ביום שאחרי? המקום הזה ייתן לי תשובה? לא איכפת לי אם כן שידור ציבורי, לא שידור ציבורי, אני רוצה לדעת איך אני הולך הביתה, מה קורה איתי מחר.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:00 ונתחדשה בשעה 15:45.)
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מחדש את הישיבה. אנחנו נתחיל בהצגת החוק על ידי מנכ"ל משרד התקשורת, לאחר מכן משרד האוצר ייתן התייחסות. ההתייחסות של משרד המשפטים תהיה קצרה, כי מחר יגיע לפה בא כוח התאגיד שמתכוון להגיש בג"ץ.
שלמה פילבר
¶
החוק שהשר הנגבי הציג בבוקר הוא התגבשות של תהליכים שנבעו מחוסר שביעות רצון או חוסר שקט בתוך הקואליציה. הסמכויות המאוד מאוד מצומצמות ומוגבלות שיש למשרד התקשורת בחוק המקורי מול הבעיות שצפו ועלו לפתחם של שרי התקשורת, בלי יכולת לתת מענה ובלי שיתוף פעולה אמיתי מצד התאגיד, הביאו למצב שהפתרון היחיד שהמחוקק יכול היה לעשות הוא לחוקק מחדש חלק מהדברים שהוא חושב שצריך לעשות אותם בדרך אחרת. כך נולד החוק הזה. זה בעיקר נוגע ביחס לעובדי רשות השידור. בשבוע שעבר חבר הכנסת כבל ואני העברנו מורשת קרב על הלילות שבילינו בהסתדרות בניסיון להעלות את כמות העובדים. אני אשמח שיגידו אם יש 51% תקנים של עובדי רשות השידור, או שמדובר ב-51% גולגולות. זה משנה אם אדם עובד 3, 4 שעות שבועיות, קיבל תכנית ונחשב כראש, או שהוא בתקן. מה שמדובר זה על תקנים מלאים. זה משנה מהותית. אין לנו את המספר הזה במדויק. מזה התגבשה המתכונת הזאת שאנחנו מדברים עליה כרגע. אני אנסה לעשות טיפה סדר במה שראינו מול עינינו כשגיבשנו את המתכונת, איך אנחנו חושבים שהיא צריכה לעבוד, אם אנחנו בכלל רוצים שהיא תעבוד, כי אם אנחנו לא רוצים שהיא תעבוד, גם בתאגיד אחד דברים לא יעבדו.
יש תאגיד ראשי, תאגיד "כאן". הוא מחזיק את הנכסים, את התקציבים, את מכלול הסמכויות והמחויבויות של השידור הציבורי. מתוכו גזרנו רק את הנושא של התקנים והתוכן. לא העברנו מתקנים, לא העברנו עובדים טכניים, לא חילקנו את העלויות הכספיות השוטפות, פשוט באנו ואמרנו שאנחנו מקימים גוף תוכן חדש, תהיה לו מערכת שתקבע מחדש את סדרי העדיפויות ואת לוח השידורים. תפישת העולם הייתה שהמועצה הזאת לא תסמן מראש אנשים מסוימים רק על סמך המקום שבו הם עבדו לפני שהם הגיעו לתאגיד, אלא תיתן את הזכות המלאה, השוויונית, כולל ברמת ההנהלה, כולל ברמת הטאלנטים, כולל ברמת התכניות המרכזיות והרצועות המרכזיות במשך היום, גם לאנשים שצברו 10 ו-20 שנות ניסיון בשידור ציבורי.
דיבר פה חבר הכנסת פרי על שני מנכ"לים. לא מדובר על שני מנכ"לים. מי שאמור להיות מנכ"ל התאגיד הוא הפונקציה של סמנכ"ל החדשות או מנהל חטיבת החדשות שהייתה קודם. כמו שאתה מעביר חלק מהתקנים, כך אתה מעביר גם חלק מתקני הניהול. הרעיון היה שלא תהיה פריצה תקציבית בתקנים ובכסף. זה בא לידי ביטוי פה. הגוף הזה אמור להיות גוף מאוד רזה. כמעט לא תהיה לו הנהלה, חוץ מכמה פונקציות שנדרשות על פי החוק. כל שאר הדברים יהיו בקורלציה בין שני התאגידים. שאלו אם עובדי התאגיד יפוטרו, לא יפוטרו. כמו שאמר השר הנגבי, בשלב הראשון הייתה כוונה להעביר את כל עובדי חטיבת החדשות של רשות השידור as is. המשמעות הייתה לפטר את העובדים החדשים שנקלטו בתאגיד. אחר כך הוחלט לא לעשות את זה בשלב של תקופת הביניים. כל עובדי התאגיד, כולל מנהל החדשות, עוברים בתפקידם למשך תקופת הביניים.
מבחינת קליטה של עובדי רשות שידור חדשים, שזה מה שמופיע בתכלית החקיקה, תהיה קליטה. דובר על מספרים כאשר אני ושי באב"ד ישבנו על העניין הזה, אבל כמו שזה מופיע בחוק המקורי, אין מספר, כתוב שהמספר ייקבע על ידי משרד האוצר ואגף התקציבים.
שלמה פילבר
¶
שיא תקן כוח אדם. נקבע שתהיה תוספת תקני כוח אדם. בהסכמה ג'נטלמנית סוכם שהאוצר ישב עם יושב-ראש ההסתדרות, יסכם את העניין הזה. מדובר על תוספת של 100 תקנים לשידור הציבורי.
שלמה פילבר
¶
בכלל. 850 תקנים במקום 750 תקנים. חלק מזה זה המרה של מיקור החוץ שבוטל, חלק אחר זה תוספת כי אנשי התאגיד טענו ש-750 זה לא מספיק. סוכם גם שעוד 100 עובדים מעובדי רשות השידור - בעיקר עובדים שהם לא עיתונאים - ינוידו בתוך שירות המדינה. זה הסכם בין יו"ר ההסתדרות לאוצר.
שלמה פילבר
¶
אני אטפל בזה היום. אני אדווח לוועדה מחר. הקפדנו, לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לעשות סוג של הקפאת מצב בתקופת הביניים. מהרגע שתמונה מועצה קבועה ומנכ"ל קבוע לפי ההסדרים הקיימים היום, שום דבר מההחלטות שהתקבלו בתקופת הביניים לא מחייבות אותם - לא מבנה התאגיד, לא תפקידים, לא מבנה ארגוני. הם יכולים לעשות מה שעשה התאגיד היום – לשבת, לעשות חשיבה מחדש, להחליט מחדש.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא מקובל עלי. זה לא מה שאמרתם. אמרתם שהמעבר הוא ל-3 חודשים. עכשיו אתם אומרים שזה עד שימונו. זה לא מקובל עלי. ואם לא ימונו?
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אם לא ייקבעו כאן כללים ברורים, אז גם מה שרוצים להשיג לא יהיה. כפי שאמרתי, לא יהיה רק תיקון 8, יהיה גם תיקון 9 ותיקון 10. אתה יודע את זה, אדוני המנכ"ל.
שלמה פילבר
¶
היועץ המשפטי דרש שזה לא יהיה יותר מ-3 חודשים. כשהעלינו את השאלה של ועדת גילאור, אנשי משרד המשפטים אמרו שהם יודיעו לוועדת גילאור שהחוק דורש מהם לאשר את זה תוך פרק הזמן הזה.
שלמה פילבר
¶
בפעם הקודמת היה עיכוב יזום שלנו. אמרנו אז שהשר לא יחתום ויעביר לוועדה גילאור לפני שתיפתר בעיית עובדי רשות השידור. כשנפתרה הבעיה, העברנו. אחר כך הייתה הבעיה שלוועדת גילאור לקח זמן של חודשיים לעשות בדיקה על כל אחד מחברי המועצה. גם את הבעיה הזאת העלינו בפני משרד המשפטים. זה לא בידנו, אנחנו לא שולטים על הוועדה. אמרו לנו במשרד המשפטים שהם יבהירו לחברי הוועדה וליושב-ראש הוועדה שהם חייבים לעמוד בלוחות הזמנים. זאת העמדה שאנחנו מביאים לפה.
היו"ר דוד ביטן
¶
איזה שינויים? כולם עוברים באותו מעמד. לא מתאים לי הדבר הזה. מתאים לי כשאמרו שזה ל-3 חודשים, לא לכל החיים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא אנחנו הבאנו את תאגיד החדשות. אנחנו טענו שלא צריך, שאת השינויים אפשר לעשות במה שקיים היום.
שר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי
¶
האחריות היא בידי שר התקשורת. מי שיהיה שר התקשורת, בין אם זה יהיה אני או מישהו אחר, צריך למצוא שופט. הוא צריך לעשות את זה מהר. השופט צריך לבחור שני אנשים לוועדת איתור. הוא אמור להיות מודע ללוח הזמנים. הוא לא הרשות המבצעת. לוח הזמנים הוא לוח הזמנים שלו. ועדת האיתור הזאת צריכה לבחור 10 אנשים למועצה. אנחנו רוצים שזה יהיה הכי מהיר שאפשר. פחות מ-3 חודשים זה הכי טוב, אבל כמו שאומר היושב-ראש, זה לא בשליטה שלנו. בחוק ייכתב 3 חודשים. יש דברים שנאמרים בחוק ולא מיושמים.
מאיר לוין
¶
3 חודשים נקבעו כדי לא למתוח יותר מידי זמן את תקופת הביניים. זאת תקופה רגישה, בעייתית. צריך לשאוף כמה שיותר לקצר אותה. כדי להתכנס ללוחות הזמנים של 3 חודשים, הצעת החוק קובעת שתוךx זמן מתמנה יו"ר ועדת האיתור, ושתוך x זמן הוא צריך להמליץ על נציגי מועצה.
שלמה פילבר
¶
נקודה נוספת הייתה הנושא של רצף שידורים. השאלה הנשאלת היא: איך אפשר לסיים לחוקק את החוק הזה ביום רביעי, חמישי הקרוב, ולהתחיל לשדר ביום שני הבא. אנחנו מתלבטים שנה שלמה אם יש מוכנות אמיתית, או יש רק הודעות יחסי ציבור על מוכנות. היו לנו פערים לא קטנים. אין לנו יכולת לדעת אם הכל מוכן או לא מוכן. הוטל עלי בוועדת המנכ"לים לעשות בדיקה לגבי מוכנות. לקחתי 3 מהנדסים ממשרד התקשורת שמבינים קצת בדברים. ביקשתי שיעשו עבודה רצינית. במסגרת הזאת באנו לסיור במודיעין. כל מודיעין הייתה שוקקת באנשים ובמסכים שעבדו ועשו כל מיני דברים. בנובמבר שנה שעברה הראו לנו שהם ערוכים להכין את החדשות. התרשמנו בצורה מאוד ישירה מכך שהכל שוקק שם, שכולם עובדים ומתכוננים, אבל למחרת בבוקר התברר שהמקום היה נעול.
גיל עומר
¶
פילבר, עם כל הכבוד, מה שאתה אומר לא נכון. אם כבר אתה מדבר על דברים כאלה, בואו אני אספר מה אמרת לי בביקור.
שלמה פילבר
¶
אל"ף, אנחנו כרגע מסתמכים על העובדה שרוב העובדים בחברת החדשות כבר נקלטו, ובי"ת, שהתאגיד אמר כבר בינואר שהוא מוכן. מאז הוא עשה לא מעט פעולות של מוכנות. לא צריכה להיות בעיה בהנחה שהוא באמת מוכן ויכול לעלות לשידור. השינוי הוא שינוי תאגידי ברמת התאגיד. ברמת העובדים והמתקנים שום דבר לא משתנה עד השלב השני, עד השלב של המועצה ושל ההחלטות בנושא הקבע. אנחנו הערכנו שאם הם רוצים, הם יכולים לעלות לשידור ביום שני הבא.
היו"ר דוד ביטן
¶
האורגנים שלו יכולים להיות מופעלים. החוק מקים את התאגיד, נכון? משרד המשפטים, מאותו רגע הוא יכול לפעול?
היו"ר דוד ביטן
¶
אם אנחנו מסיימים את העסק ב-15 לחודש, רשות השידור מפסיקה לפעול, אין כלום. כמה ימים אתם צריכים מרגע שסיימנו את החוק? אולי אנחנו צריכים לסיים את החוק ב-11 לחודש. השאלה אם בתקופת הביניים הכל יוחשך, לא יהיה כלום.
היו"ר דוד ביטן
¶
ב-15 לחודש רשות השידור מפסיקה לפעול. ברגע שרשות השידור מפסיקה לפעול אין כלום, תאגיד "כאן" לא יכול לעשות חדשות.
שלמה פילבר
¶
סוכם שהכנ"ר ימנה מנהל אדמיניסטרטיבי, ואז יש לך את כל שדרת ההנהלה - מנהל רשת ב', עורך ראשי, מנהל טלוויזיה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הוא מקים את התאגיד. מה שנשאר זה להקים את האורגנים הפנימיים תוך תקופה מאוד קצרה. לזה צריך מספר ימים בלבד?
מאיר לוין
¶
ברגע שהוא מינה יש מנכ"ל זמני. המינוי של המנכ"ל הזמני לא מסתיים בעצם המינוי של הכנ"ר. הוא צריך לעבור את הוועדה לבחירה של מועמדים, את ועדת גילאור. זאת פרוצדורה שתיקח תקופה מסוימת.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
האם יכול להיות מצב שהתאגיד לא פותח בשידוריו כשרשות השידור נסגרת? יש אפשרות להחשכה?
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אם זאת אפשרות ריאלית, נסוגנו מהרעיון המקורי שאמר שמועד הסגירה הוא גם מועד הפתיחה.
שלמה פילבר
¶
היום בתאגיד, לפחות מהמידע שקיבלנו, יש 240 עובדים שאמורים לעשות חדשות ברשת ב' ובטלוויזיה. לדברי המנהלים ולדברי התאגיד, הם מוכנים כבר 4 חודשים לעשות את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
עזבו את הסידורים מסביב, זה לא מעניין אותי. אנחנו מבינים שיש בעיה במובן זה שפרופסור האן צריך למנות את המינוי הזמני. המינוי הזה צריך לעבור ועדה מסוימת. זה דבר שייקח זמן. בזמן הזה אי אפשר לשדר, אין מה לעשות.
שלמה פילבר
¶
נניח שב-15 לחודש מר קובלנץ מודיע שהוא מתפטר, נשארים בתאגיד "כאן" בלי מנכ"ל. האם תאגיד "כאן" יכול לשדר?
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אתה עושה הבחנה בין דה פקטו לדה יורה. הוא אומר לך שדה פקטו זה יכול לפעול. אתה שואל, האם הוא יכול לפעול בלי שנספק את התשתית החוקית. הוא אומר לך שכן.
אתי בנדלר
¶
כדי שהתאגיד יפעל צריך שיהיו לו מנהל כללי, עורך ראשי ועובדים. מנהל כללי זמני אמור להיות ממונה ידי על הכנ"ר. המינוי הזה נתון לאישור ועדת גילאור. בהנחה שהחוק יתקבל ב-11 לחודש ובאותו יום הכנ"ר מודיע מי המועמד שלו כי הוא כנראה כבר חשב את מי הוא רוצה למנות, הוא מעביר את זה לוועדת גילאור. אנחנו מדברים על יום חמישי, אינני יודעת באיזו שעה אחר הצהריים. ה-15 לחודש זה יום שני. מישהו יכול להבטיח שוועדת גילאור תאשר ביום ראשון את המינוי? אני בספק. הערכתי היא שמנהל זמני לא יוכל להיות ב-15 לחודש, יום תחילת השידורים.
אתי בנדלר
¶
נעבור לעורך הראשי. מוצע בחוק שמנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור יהיה אוטומטית העורך הראשי, כמובן כפוף להסכמתו. אני לא יודעת אם הסכמתו ניתנה או לא ניתנה. 240 עובדים יעברו לתאגיד החדשות כפוף להסכמתם. צריך לקבל את הסכמתם. צריך לקבל מכל אחד ואחד מהם את הסכמתו. יכול להיות שמנהל זמני לא יהיה ב-15 לחודש. יכול להיות שעורך ראשי לא יהיה אם הוא לא ייתן את הסכמתו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא חושב שזאת הבעיה. אני חושב שהבעיה המרכזית היא מינוי המנהל והאישור שלו בוועדה. פרופסור האן הוא כונס הנכסים הרשמי, הוא אורגן של המדינה. סומכים עליו, או לא סומכים עליו? למה אני לא יכול לכתוב בחוק שהמינוי שהוא קבע מאושר כל עוד ועדת המינויים לא החליטה אחרת? מה הבעיה עם זה? בתקופת הביניים יש מנהל זמני מאושר. אני יכול לכתוב את זה במסגרת החוק. זה לא שאני הולך למנות. אורגן של המדינה הולך למנות. הוא מוסמך על ידי בית משפט. הוא נציג של היועץ המשפטי לממשלה בכל מקום.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש את המנכ"ל ואת העורך הראשי. לעורך הראשי יש ניסיון. אני לא רוצה שהעורך הראשי יקבע לבד.
מאיר לוין
¶
הימים הראשונים של הקמת התאגיד הם ימים קריטיים. בימים הקריטיים האלה לא יכול להתמנות אדם שבסופו של דבר לא ישמש כמנכ"ל זמני. גם ככה יש קושי גדול מאוד עם תקופת ביניים של מנכ"ל שלא מתמנה לפי כל ההליכים שהחוק הגדיר. זה לא הגיוני שאדם שלא ברור אם יעבור את הוועדה, ישב בשלושת השבועות הראשונים. אני לא יודע מה הוא יעשה באותם שלושה שבועות. אלה הימים הכי קריטיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
המצב מוקפא. אני צריך אותו רק כדי שהתאגיד יפעל, כדי שיהיו שידורים. הוא לא יכול לעשות שום פעולה.
מאיר לוין
¶
לנו נאמר שאין קושי בימים. לנו נאמר שלא תהיה שום בעיה להתחיל ב-15, שלא תהיה שום בעיה במודל של כנ"ר שממנה מנהל זמני. ככה הסבירו לנו. אם חושבים אחרת, הפתרון צריך לבוא בדמות הארכה של המועדים, לא לייצר פתרונות עקומים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה צודק. למה אנחנו מעלים את השאלות? כי יכול להיות שלא תהיה הסכמה להארכת מועד. אם אין הארכת מועד, איזה פתרון יש? מה רע בפתרון שהצענו?
מאיר לוין
¶
אנחנו לא ממנים מנהלים זמניים למנהלים הזמניים, זה פשוט לא הגיוני. אנחנו רוצים שאותו גורם יחזיק את המושכות בחודשים הראשונים. גם ככה מדובר במינוי שהוא לא פשוט. זה לא פשוט שכנ"ר ממנה אדם זמני שהוא לא אותו אחד שאנחנו רוצים שימונה. היה אפשר לחשוב על פתרונות אחרים.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי מינה את קובלנץ למנהל הזמני בחוק הקודם? הוא היה מינוי זמני. איפה היה אז משרד היועץ המשפטי? למה לא התנגדתם לעניין הזה? איפה הייתם? פרופסור האן הוא אורגן של המדינה, הוא מייצג אתכם בכל מקום כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לו יצוין שב-15 לחודש אין מנהל זמני אבל יש עורך ראשי, האם השידור יכול להתקיים?
שלמה פילבר
¶
הוא יכול. יש אולפנים, יש טכנאים, יש עובדים, יש לוח שידורים, יש ליין-אפ, יש מבנה ארגוני פנימי.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה ששינו וקבעו שהעורך הראשי יהיה זמני עד למינוי, לא אומר שהוא יהיה באופן קבוע. אתם צריכים למצוא פתרון אחר. לא התכוונו שיישאר הכל אותו דבר. אנחנו מוכנים באופן זמני, אבל אנחנו לא מוכנים שהזמני יהפוך להיות קבוע. צריך שיהיה מנהל זמני. אם הוא ירצה למנות את העורך ולשמוע לו, אין בעיה, שיעשה את זה, זאת זכותו, אבל לא להשאיר את המצב הקיים, כי אחרת בואו ניתן לתאגיד עצמו לשדר עוד 3 חודשים. יש לנו זמן לחשוב על זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא ימונה. הוא ימונה על הנייר, לא בפועל. בפועל יכול לקחת זמן. האם אפשר לקבוע מועד להחלטת הוועדה על המינוי הזמני?
היו"ר דוד ביטן
¶
זה הגיוני יותר. למינוי של המנהל הזמני ייקבע מועד של מספר ימים - נניח מועד של יומיים - ולהחלטת הוועדה ייקבע מועד של עוד 3 ימים. אנחנו נדחה את סגירת רשות השידור ואת תחילת השידורים במספר ימים. עד לאותו מועד כבר יהיו לנו את האישורים.
שלמה פילבר
¶
לגבי רדיו רק"ע, זה לא רק רדיו רק"ע, זה שידורים בכל השפות שהן לא עברית. יש שם 14 שפות. זו רשת שהיא בעיקרה רשת של חדשות, אקטואליה וענייני היום. אנחנו מצרפים את זה לתאגיד החדשות.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
רדיו רק"ע הוקם כדי לשדר חדשות ואקטואליה. אקטואליה זה גם חדשות. זה שקר גס לבוא ולהגיד שרוב השידורים הם לא חדשות.
שלמה פילבר
¶
ברדיו רק"ע וקול ישראל יש 30 עובדים. החוק קובע שהשידורים עוברים מהתאגיד. כשהתאגיד בנה לעצמו את לוח השידורים, הוא עשה איזו שהיא דיאטה לרדיו רק"ע, הוא הקטין את הפעילות לחלק מהדברים. ברגע שאנחנו מושכים את זה מהתאגיד יהיה פה פער.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
17 תקנים. לאנשים שמקשיבים לרדיו רק"ע אין מקורות מידע נוספים. אם ישנו סדרי עולם לאנשים האלה, זה ימנע מהם לקבל מידע.
שלמה פילבר
¶
נקודה אחת נוספת שעלתה בממשלה והשר התבקש לבחון ובחנו אותה הייתה לגבי השידורים בערבית. לגבי השידורים בערבית, יש ערוץ טלוויזיה בערבית וערוץ רדיו בערבית. החטיבה של השידורים בערבית היא חטיבה גדולה של כ-100 עובדים. כבר בשלבים מוקדמים הנושא הזה עלה. רצינו לשמור על אחידות המחלקה, לא לפצל אותה. זה היה הסיכום בתאגיד. ככה הם פעלו ובנו את החטיבה. החטיבה הזאת זאת חטיבה אחודה, היא גם עושה תכניות וגם חדשות ברדיו ובטלוויזיה. אנשים עושים את שני התפקידים. כשחשבנו על העניין הזה, אמרנו שאין מקום לפצל את החטיבה, שזה לא נכון, שזה יפגע ביכולת לרצף שידורים.
שלמה פילבר
¶
יש 3 מצבים. מצב אחד זה שצריך לקבוע את לוח השידורים של תאגיד החדשות ואת לוח השידורים של תאגיד "כאן". מצב שני זה מה שהיה בשידור הציבורי הרבה מאוד שנים, שזה כל העניין של אירועים מיוחדים.
שלמה פילבר
¶
יש 3 מצבים. יש שגרה, אירועים מיוחדים, שלזה צריך לקבוע לוחות זמנים, ויש את החדשות המתפרצות. ברשת ב' זה לא רלוונטי, כי רשת ב' היא באחריות חטיבת החדשות. ככל שיש אירועים בשעות הערב, בשעות שממילא תאגיד השידור משדר, זו לא בעיה.
אסף וסרצוג
¶
הסיכום עם ההסתדרות היה שיהיו 510 תקנים במקום 450. בעקבות זה אנחנו מעלים את שיא כוח האדם של התאגיד מ-750 ל-790. זה יתאפשר בגלל שבחוק הנוכחי מבטלים את מיקור החוץ. סוכם על כך שיהיו 100 משרות בשירות המדינה שיוצעו לעובדי רשות השידור. זה לא מופיע בחוק. מה שמופיע בחוק זה הפטור ממכרז. חלק מהדברים שהעליתם מעוגנים בחקיקה, חלק לא. הסיבה לכך היא שהסכמות עם ההסתדרות הן לא בחקיקה.
אסף וסרצוג
¶
כדרך קבע אנחנו לא מכניסים את הדברים לחקיקה. הסיבה שהכנסנו חלק מהדברים, כמו למשל הפטור ממכרז, זה מכיוון שיש דברים שלא ניתן לחתום עליהם בהסכמים, צריך לעגן אותם בחקיקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה יקרה אם ייקח שנתיים להעביר את עובדי רשות השידור למקום שרוצים להעביר אותם? הם ימשיכו לקבל משכורת כל עוד הם לא מועברים? לא מקובל הדבר הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תחשוב על פתרון, כיוון שלפי החוק כל עובדי רשות השידור מפוטרים. מאותו רגע הם מפסיקים לקבל משכורת. אתה צריך לתת להם תוך חצי שנה מקום? מה הם יעשו בחצי השנה הזאת? ההסתדרות לא חשבה על זה כשעשיתם את ההסכם? נציגת ההסתדרות, תסבירי לנו מה קורה בתקופת הביניים הזאת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אי אפשר. אני מציע שכל 100 העובדים האלה יעברו לתאגיד עד שיימצא להם מקום עבודה, ואז יהיה לך אינטרס לעשות את זה מהר מאוד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מחליט. החוק לא יכול להחליט מי יהיו העובדים, בשביל זה יש מערכת שתקבע. כמה אנשים נפגעים מהסיפור הזה? אנשים פה בוכים שהם הולכים להיות מפוטרים. אני רוצה לדעת מה המצב, מי מפוטר, מי לא. אנחנו רוצים לדעת לכמה אין פתרון. יש הנחה ש-300 יפרשו מרצון. אם אתה רוצה לקחת את זה חזרה להחלטת ממשלה, תיקח. ראיתי בהחלטה שאם נזוז טיפה, אתם תיקחו את זה חזרה לממשלה. ל-100 העובדים האלה יימצא פתרון. הפתרון שנראה לי הגיוני זה שתיקחו אותם לאחד מהתאגידים על מנת שבהתחלה יהיו כוח עזרה ותוספת כוח אדם לפעילות. אם תמצאו להם עבודה במשרד ממשלתי, מיד הם עוזבים. זה נראה לי הדבר הכי טוב, כי אחרת זה הסכם שאין בו כלום.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אם כבר הממשלה נהייתה כל כך נדיבה בעניין הזה, שתגדיר אם זה משרות מלאות, חצאי משרות. לכל תקן יש משמעות.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זאת אומרת "ההסכמות צריכות להיות מעוגנות בחוק"? איפה כתוב שכל הסכמה עם ההסתדרות מעוגנת בחוק?
היו"ר דוד ביטן
¶
הייתם צריכים לבקש את זה משר האוצר, לא ממני. אנחנו לא מחויבים להכניס הסכמי עבודה לחוק, אבל לאור העובדה שמדובר בחוק מאוד מאוד רגיש, מה שנחליט להכניס מההסכם הזה– ייכנס. מה שלא נחליט - לא ייכנס. הנושא הזה של ה-100 עובדים חייב להיות חלק מהחוק.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני מכיר את כל הכללים שאסף אמר שלא נכנסים לחוק, אבל כל החוק הזה הוא איזה משהו בלתי ברור עד לרגע זה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
מנכ"ל משרד התקשורת, אני רוצה הבהרה לגבי הדברים שאמרת בעניין הכפילויות של תפקידים שלידיעתך לא נושאים בעלויות כספיות משמעותיות או נוספות.
שלמה פילבר
¶
מה שיש בחוק זה 3 או 4 פונקציות במטה שיעמדו מול התאגיד. ההוצאות שישולמו לחברי המועצה הן בסביבות 80 אלף שקל בשנה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
רדיו רק"ע קם לפני כ-26 שנים. הכוונה הייתה לספק מידע, חדשות ואקטואליה בזמן מלחמת המפרץ ואחרי לאוכלוסיות שלא הצליחו לרכוש את השפה העברית. מדובר על כל העליות, לא רק על העלייה הרוסית. מדובר על אנשים שמדברים הרבה מאוד שפות. העולים מחבר העמים מהווים את המרכיב הגדול ביותר השל מאזינים לרדיו רק"ע. עד היום היו ברדיו רק"ע 17 תקנים. צריך לזכור שהיו 40,450 תקנים לפני כן. תהליך התייעלות ברדיו רק"ע התחיל הרבה לפני התהליך הזה. רק לצורך המחשה, ברדיו בשפה הערבית עובדים כ-40 אנשים. גודלה של האוכלוסייה הערבית דומה לזאת שמאזינה לרדיו רק"ע בשפות השונות. אנחנו רוצים שרדיו רק"ע יעבור לתאגיד החדשות, כיוון שזה הוקם במטרה לתת חדשות. זה מתבסס על נתונים ועל הפרטים שמתקבלים מרשת ב'. על הבסיס הזה מקיימים את כל תכניות האקטואליה. חשוב שזה יהיה כמקשה אחת בתאגיד החדשות. מה עוד חשוב? חשוב שאנשי מקצוע ידברו. העברנו לפני תחילת השנה חוק על ייצוג הולם לחרדים, עולים, ערבים ועוד. לא יכול להיות שהתאגיד שמוקם לא מתייחס לחוק הזה.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
זו לא רק החלטה, זה חוק. גם כשהייתה האפשרות לעשות ייצוג הולם, מינו מנהל שלא דובר את השפה כשפת אם. איך יכול להיות שמתוך מיליון 200 אלף איש לא מצאו אחד שהוא איש מקצוע דובר רוסית? האם זה ייתכן בכלל? עד כמה לעיתונאים דוברי רוסית ישימו תקרת זכוכית? זה פשוט בלתי נסבל שאדם שמינו אותו עובד חצי משרה כי יש לו עוד מטלות מהרשתות האחרות שהוא צריך לבצע. יכול להיות שהוא בסדר גמור בנושא התוכן, אבל לא יכול להיות שהוא לא מדבר את השפה כשפת האם. הוא צריך לראות את התכניות, לשמוע אותן, להבין אותן, ואם צריך, לתקן אותן. את כל מה שצריך לעשות ברמה המקצועית הוא לא מסוגל לעשות בשפה הזאת. עם 10 תקנים אי אפשר לנהל תחנת רדיו. חלק מ-10 התקנים האלה עובדים בתחנות אחרות. אי אפשר לקיים את התחנה הזאת כפי שהיא היום.
דבר נוסף, סוגית שעות השידור. דובר בתחילת הרפורמה שיהיה שידור 24 שעות ביממה. באו וחתכו את זה בחצי. גם זה דבר שלא מתקבל.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
אני עומד על כך שהוא שיקר. הוא צריך לעמוד מאחורי החוקים שנקבעים בכנסת. כשיש ייצוג הולם, הוא צריך להתייחס לדבר הזה בצורה הכי מסודרת. הוא לא יכול להתייחס רק לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, הוא צריך להתייחס לכל האוכלוסיות.
אסף וסרצוג
¶
אין ספק שיש כפילות ברמה מסוימת. השאיפה בכתיבת החוק הייתה למזער את הכפילות. יש דברים שהצלחנו למזער, למשל שיהיו כמה שפחות נושאי משרה, יש דברים שאי אפשר, כמו מועצה, ישיבות, רואה חשבון חיצוני, מערכות שכר נפרדות. מדובר פה בכמה מיליונים.
אסף וסרצוג
¶
4,5 מיליון שקל. יכול להיות שיהיו עלויות נוספות. יכול להיות שארגוני זכויות יוצרים ירצו להשית עלויות כפולות כיוון שמדובר בשני תאגידים, לא בתאגיד אחד. זה יכול לקרות. יכול להיות שיהיו עלויות כפולות שאנחנו לא יודעים עליהן כרגע. זה תלוי מאוד איך הגופים יעבדו אחד עם השני.
שלמה פילבר
¶
יש 4 תפקידים בחוק שלא היו, שזה רואה חשבון מבקר, ייעוץ משפטי, מבקר פנים, וממונה על פניות הציבור.
היו"ר דוד ביטן
¶
דיברנו על כך שיהיה איזון. האיזון לא חייב להיות במכה אחת בכל דירקטוריון שאנחנו מקימים, אתם יודעים את זה, דיברנו על זה. כתוב בחוק כמה זמן צריך לקחת על מנת שיהיה איזון. זה עניין של כמה שנים. אתם רוצים שהחוק לא יקום בגלל זה? אני איתכם לגבי רק"ע. פה אני פשוט לא יכול.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו מקימים תאגיד עם מניין של 10. לא כתוב איך יהיו ה-10. כתוב ששופט יצטרך לקבוע. השופט הזה מחויב לחוק הזה. אתה מבקש שאני אחייב אותו מראש?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא יודע, ימנו אותו. לשופט שיתמנה יש חובה על פי חוק. אם יש חובה למנות ערבי או חרדי בחוק, הוא יהיה חייב לעשות את זה. אני לא יכול להגיד לו בחוק הזה שאחד מהם יהיה ככה, אחד מהם יהיה ככה.
היו"ר דוד ביטן
¶
כתוב שהשר ימנה לתאגיד החדשות מועצה בת 10 חברים כמפורט להלן, ובהם חמש נשים לפחות וכן חבר אחד לפחות הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. את זה הם כתבו בגלל שיש חוק שמחייב. אנחנו חייבנו גם את זה וגם את זה. אם זו הסיבה שכתבו את זה, נתקן את החוק בהתאם. אם לא, לא נתקן. אנחנו נלך עקב בצד אגודל בנושא הזה, לא נקלקל את הסיכומים שלנו בבג"ץ.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו נברר את העניין עם משרד המשפטים. אני אנסה לפתור לכם את הבעיה, אבל תצטרכו ללכת לקראתנו.
מאיה פרי-אלתרמן
¶
זה בפטור במכרז. יש את ה-100 עובדים שצריכים להיקלט בשירות המדינה. גם זה צריך להיכנס לחוק.
מאיה פרי-אלתרמן
¶
יש את העניין של עדיפות במכרז למציעים שיעסיקו עובדי רשות שידור. זה חייב להיות בחוק. גם העניין שאין מיקור חוץ בעבודות ליבה חייב להיות בחוק.
היו"ר דוד ביטן
¶
תעבירי את זה בכתב. אני מסכים להכניס את העניין של ה-100 עובדים. את מספר העובדים כתבנו בחוקים הקודמים. לגבי שאר הנושאים, תשבו עם משרד האוצר ועם משרד המשפטים על-מנת לראות איך עושים נוהל זמני. אנחנו מדברים על הקליטה העכשווית, לא על כל מה שיהיה לאורך כל התקופה. אלה דברים שצריכים לסכם במועד החתימה.
אלדד קובלנץ
¶
התאגיד לא היה חלק מהדיונים בין האוצר להסתדרות. הייתי ממליץ, בשביל לתקף את ההסכמות, שהתאגיד יהיה חלק מהעניין.
יעל מלם-יפה
¶
הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017. 1. תיקון סעיף 1. בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "יום התחילה" יבוא: "הכונס הרשמי" – כהגדרתו בפקודת החברות;";
(2) אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: "מועצת תאגיד החדשות" – מועצת תאגיד החדשות שמונתה לפי סעיף 82ג;";
(3) אחרי ההגדרה "המנהל הכללי" יבוא: "המנהל הכללי של תאגיד החדשות" - המנהל הכללי של תאגיד החדשות שמונה לפי סעיף 82ז;";
(4) במקום ההגדרה "נושא משרה" יבוא: "נושא משרה" – מנהל כללי, משנה או סגן למנהל כללי, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל כללי, וחבר מועצה;";
(5) אחרי ההגדרה "עלות שכר" יבוא: "פקודת החברות" – פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983;";
(6) אחרי ההגדרה "שידורי החדשות" יבוא: "תאגיד החדשות" – תאגיד החדשות שהוקם לפי סעיף 82א;".
לואיז ספורטס
¶
ראינו שיש כאן בלבול בין התאגידים. אולי ראוי לקרוא לזה רשות חדשות, או רשות חדשות ואקטואליה, לא תאגיד חדשות, משהו שלא ייצור בלבול בין התאגידים.
יעל מלם-יפה
¶
2. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), אחרי "בענייני היום" יבוא "שהעביר לו תאגיד החדשות לפי סעיף 82ב; כמו כן יספק תאגיד השידור הישראלי תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום בשפה הערבית".
אתי בנדלר
¶
סעיף 7 לחוק העיקרי, אם יתוקן בהתאם לנוסח המוצע, יאמר שתאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום שהעביר לו תאגיד החדשות לפי סעיף 82ב; כן יספק תאגיד השידור הישראלי תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום בשפה הערבית, הכל באופן מקצועי וכו'. הנוסח הזה כבר עכשיו מעורר שאלה מאוד מהותית ביחס לחלוקת התפקידים בין שני התאגידים, כי אמרנו שיש תאגיד שידור ויש תאגיד חדשות שמספק חדשות ותוכן בענייני היום. כיוון שיש הפרדה דיכוטומית בין תפקידי שני התאגידים האלה, נראה לי שצריכים לברר מה הכוונה כשאנחנו מדברים על ענייני היום. המונח הזה בהקשר של חוק השידור הציבורי הוכנס רק כתיקון שאיפשר לרכוש תכנים בענייני היום בצורה של מיקור חוץ בשנתיים הראשונות לקיומו. עד אז לא הייתה הפרדה. האישור לרכוש תכנים חיצוניים חל לגבי ענייני היום, לא לגבי חדשות. לא הוסבר מה הכוונה כשמדברים על ענייני היום.
אתי בנדלר
¶
לא. הסעיף הזה מפנה לסעיף 82ב. סעיף 82ב מדבר על תפקידי תאגיד החדשות, שזה להפיק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום באופן כללי.
אתי בנדלר
¶
הוא יספק בשפה העברית ובשפה הערבית. אנחנו צריכים להבין מה זה תוכן בענייני היום. גם אחרי שנדע מה הוא תוכן בענייני היום, עדיין יש שאלות שצריכים להתייחס אליהן בהקשר הזה. מה זה תוכן בענייני היום?
שלמה פילבר
¶
בכללי הרשות השנייה שנקבעו בשנת 2009 יש הגדרות מאוד מפורטות של כל סוגי התכניות, כולל תכניות בידור, תרבות, דרמה, מורשת, ריאליטי. בתוך זה מופיעה תכנית בענייני היום. זו תכנית העוסקת בהרחבה באירועים ונושאים אשר עלו סמוך לשידורה במסגרת החדשות.
אתי בנדלר
¶
לא, זה מוטל עכשיו על תאגיד החדשות. מה קורה עם תכניות מעורבות, נניח תכנית כלכלה שמצד אחד סוקרת אירועים בענייני היום, מצד שני מרחיבה, מדברת באופן כללי על כל מיני נושאים כלכליים?
אתי בנדלר
¶
חברת החדשות אמורה להפיק חדשות. שם לא מדובר על ענייני היום, כאן מדובר על ענייני היום. ברור שיהיו תכניות מעורבות. לא ברור מי אמור להפיק אותן.
אתי בנדלר
¶
מי יפיק את התכניות האלו? מדובר בנושא אחד שמדבר גם על ענייני היום וגם לא על ענייני היום, ומדובר בנושאים שמערבים נושאים שונים.
שלמה פילבר
¶
זה שמעבירים את עובדי החדשות לתאגיד נפרד, לא אומר שאם יש עובד חדשות שהוא גם מושך את ידיו בעריכה מוזיקלית, הוא לא יוכל לעשות תכנית מוזיקלית בתאגיד האחר. לוחות השידורים נקבעים על ידי התאגידים עצמם. בחוק קובעים רק זמני שידור. אם המנהל מגיע להסכמה בין שני התאגידים שהם עושים חצי חצי, או שמגיש אחד יהיה מפה ומגיש אחד משם, אנחנו לא מתערבים בזה, החוק לא צריך לקבוע את זה.
שלמה פילבר
¶
הוא לא יכול להחליט שהוא לוקח את זמן השידור של החדשות למוסיקה, כי החוק פה קובע שהוא צריך לעשות שידורי חדשות.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
האם אפשר להחליט שכשיש סימני שאלה ביום יום, לא באירועים הגדולים, העורך הראשי של התאגיד הראשי יחליט?
שלמה פילבר
¶
יש את המנגנון של יישוב סכסוכים. השכל הישר אומר שאם החוק אומר ש-4 שעות זה חדשות, אז העורך הראשי של החדשות מודיע: אלה 4 השעות שלי, זה מה שאני רוצה. אם התאגיד אומר שהוא לא מוכן, אז יש מנגנון של יישוב סכסוכים שיושבים שני הצדדים, מנסים להגיע להסכמה. אם הם לא מצליחים להגיע להסכמה, זה עובר למועצה. יש את המינימום.
אתי בנדלר
¶
הנוסח שגובש עד כה לא נותן מענה לדברים האלה. אני מוכרחה לומר שהעליתי את השאלות האלו בפני נציג משרד התקשורת ביום חמישי. אני לא מפתיעה כאן אף אחד, אני עובדת עם קלפים פתוחים. שלחתי ביום חמישי בלילה את השאלות לחברי הכנסת ולמשרדי הממשלה, אבל אין תשובות.
יאיר טרצ'יצקי
¶
דיברתם על הערוצים המסחריים. כל הזמן באים ואומרים שזה מודל שמועתק מחדשות 2 ומחדשות 10. גם בערוץ 2 וגם בערוץ 10 אין את ההפרדה הדיכוטומית הזאת. יש חברת חדשות. היא מוסמכת לעשות תכניות חדשות ותכניות בענייני היום. גם הזכיינים עצמם יכולים לעשות. "לילה כלכלי" בערוץ 10 יושב בתוך חברת החדשות. "הכל כלול", שזאת תכנית צרכנית, יושבת אצל הזכיין.
יאיר טרצ'יצקי
¶
סיימנו לשסות את עובדי רשות השידור בעובדי התאגיד. מה שיקרה אחרי החוק זה שיסוי תמידי בין תאגיד החדשות לתאגיד.
יעל מלם-יפה
¶
3. תיקון סעיף 11. בסעיף 11(א) לחוק העיקרי, אחרי "לוחות השידורים" יבוא "למעט לעניין התכנים שמעביר תאגיד החדשות לתאגיד השידור הישראלי".
יעל מלם-יפה
¶
4. תיקון סעיף 2. בסעיף 26(ב) לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "תאגיד השידור הישראלי" יבוא "או תאגיד החדשות".
יעל מלם-יפה
¶
5. תיקון סעיף 43. בסעיף 43(2) לחוק העיקרי, אחרי "של השידורים" יבוא "למעט עניין התכנים שמעביר תאגיד החדשות לתאגיד השידור הישראלי".
יעל מלם-יפה
¶
7. תיקון סעיף 52. בסעיף 52(ב) לחוק העיקרי – (1) פסקה (2) – תימחק; (2) בפסקה (3), המילים "נוסח על האמור בפסקה (2)" – יימחקו.
שלמה פילבר
¶
פה מדובר על הנושא של קבלת עיתונאים בפטור מחובת מכרז. כיוון שהנושא הזה של העסקת עיתונאים עובר לתאגיד החדשות, ממילא הוא נגרע מתאגיד השידור הנוכחי.
יעל מלם-יפה
¶
8. בסעיף 63 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ובכלל זה תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום שמעביר לו תאגיד החדשות לפי סעיף 82ב";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) תאגיד השידור הישראלי ישדר את התוכן החדשותי והתוכן בענייני היום שמעביר לו תאגיד החדשות לשם, שידורם בטלוויזיה, בערוץ השידורים המרכזי, בזמנים כמפורט בתוספת הראשונה. (2) המועצה, בהסכמת מועצת תאגיד החדשות, רשאית לשנות את התוספת הראשונה; החלטה לעניין זה בכל אחת מהמועצות תתקבל ברוב חבריה המכהנים.";
(3) בסעיף קטן (ג)(1), אחרי "ותכניות בענייני היום" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2)";
(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) תאגיד השידור הישראלי ישדר את התוכן החדשותי והתוכן בענייני היום שמעביר לו תאגיד החדשות לשם שידורם ברדיו, ברשת נפרדת במסגרת שידורי "קול ישראל" המיועדת לשידור תכנים כאמור, ורשאי הוא לשדר תכנים המועברים לו כאמור ברשתות נוספות במסגרת שידורי "קול ישראל". (ג2) שידורי הטלוויזיה בערוץ בשפה הערבית ושידורי "קול ישראל" בשפה הערבית יכללו תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום שמפיק תאגיד השידור הישראלי."
אתי בנדלר
¶
לגבי זמני השידורים, בסעיף 63(ב1) המוצע נאמר שתאגיד השידור הישראלי ישדר את התוכן החדשותי ואת התוכן בענייני היום שהעביר לו תאגיד החדשות, לשם שידורם בטלוויזיה, בערוץ השידורים המרכזי, בזמנים המפורסמים בתוספת הראשונה. בתוספת הראשונה מוגדרות שעות צפיית השיא, שזה בין השעות 18:00 ל-23:00 בלילה כל יום, ואז נאמר שתאגיד השידור הישראלי ישדר את התוכן החדשותי ואת התוכן בענייני היום שמעביר לו תאגיד החדשות בשעות צפייה שיא, דהיינו בין השעות 18:00 ל-23:00 בכל יום במשך 180 דקות לפחות, ובשעות שאינן צפיית שיא - 90 דקות. מדובר על 3 שעות בין השעות 18:00 ל-23:00. מי קובע באיזה שעות בין השעות האלו? לפי הנוסח כאן, בהעדר הסכמה בין שתי המועצות מי שקובע זה תאגיד השידור הישראלי, לא תאגיד החדשות. הוא קובע באיזה 3 שעות ישודר התוכן.
שלמה פילבר
¶
זאת הייתה ההערה בישיבת הממשלה שבעקבותיה אנחנו באים ואומרים שזה יצטרך להיעשות בהסכמה. זה נכון שמבחינת החוק הנוכחי מי שקובע את לוח השידורים זה התאגיד הישראלי. הוא צריך לעשות את זה בהסכמת תאגיד החדשות. הנחת העבודה היא שתאגיד החדשות יבוא ויגיד: אלו 3 האפשרויות שאני רוצה. אם זה היה בהסכמה, נסגר העניין, הכל בסדר, אבל אם זה לא היה בהסכמה, מתחיל התהליך.
אתי בנדלר
¶
נניח שיש הסכמה לגבי 3 השעות אבל תאגיד החדשות מעונין לשדר יותר מ-3 שעות, האם תאגיד השידור חייב לקבל את זה? או ההיפך, תאגיד השידור מעונין ביותר מ-3 שעות יותר אבל תאגיד החדשות לא מספק לו יותר מ-3 שעות. מי מחליט מה המשמעות של המילה "לפחות"? איך זה קורה?
שלמה פילבר
¶
אנחנו באנו ואמרנו את שעות הפריים טיים של החדשות כמו שהן היום בכל הערוצים המסחריים, וזאת מבלי לדעת מה קורה בלוח השידורים של התאגיד היום. בא משרד המשפטים ואמר שאנחנו לא יכולים להנציח את זה. הוא ביקש שנעשה מינימום, כאשר אם הם ירצו יותר, הם יעשו יותר. מבחינתנו אפשר גם להגדיל את זה ל-4 או ל-5.
אתי בנדלר
¶
יש להניח שכוח האדם בכל אחד מהתאגידים נבנה בהתאם להיקף שעות השידור. אם רוצים יותר, צריכים להתאים את התקציבים בהתאם לכך. על התקציב אני אדבר בהמשך. אין שום דרך חוקית לשנות את התקציב הקשיח של תאגיד החדשות. לא ניתן להקטין, להגדיל את התקציב בהתאם לשעות השידור שמוסכמות בין שני תאגידי השידור.
שלמה פילבר
¶
זה בדיוק המרחב שבא משרד המשפטים ואמר שאם הם ירצו הם יעשו יותר. הוא ביקש שלא נקבע בחוק, שלא נעביר בחוק את שעות הפריים-טיים לתאגיד מסוים. את כל הזמן דוחפת למקום שבו אנחנו נחתוך בסכין, למקום שבו אנחנו פה נחליף את המנהלים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
מתי ה-3 שעות האלו? האם זה מקובע? אם החליטו בשבוע הראשון ש-3 השעות האלו הן ברצף, זה מקובע אחר כך לכל התקופה?
שלמה פילבר
¶
שום דבר לא מקובע. הנחת העבודה שלנו יחד עם משרד המשפטים הייתה לתת מסגרת של כללי משחק עם כמה שיותר גמישות לתאגידים לסדר את העניינים ביניהם. הזהירו אותנו כל הזמן שלא הפוליטיקאים מחליטים, שצריך לתת לגוף העצמאי להחליט. תנו למועצות להחליט. בעלי המקצוע יעשו את זה יותר טוב מאשר פה סביב השולחן.
אתי בנדלר
¶
אני מסכימה איתך. אני צריכה לראות את המנגנון ליישוב חילוקי דעות או לקבלת הסכמות שאתם מציעים. הוא צריך להיות במגוון הרבה יותר רחב של נושאים, לא רק בעניין של חדשות מתפרצות.
שלמה פילבר
¶
זה נורמאלי. בחדשות 2 יושבות היום שתי מערכות, האחת ברחוב הברזל, השנייה בנוה אילן. הן יודעות לדבר אחת עם השנייה, כי הן החליטו שהן רוצות לדבר אחת עם השנייה. ביום שהן יחליטו שהן רוצות לריב אחת עם השנייה לא יהיו שידורים.
היו"ר דוד ביטן
¶
פילבר, הבעלים שם הם אותם בעלים. המדינה זה לא גוף פרטי שמחליט במקום. אתם צריכים לבנות איזו שהיא דינמיקה מסוימת.
שלמה פילבר
¶
קבענו דינמיקה מאוד מאוד ברורה. באנו ואמרנו שחוץ מאשר קביעת התכנים וההפקה שלהם, בכל השאר זה גוף אחד. אמרנו שזה אותם טכנאים שנותנים את השירות, זה אותם אולפנים שנותנים את השירות.
נירית איבי
¶
בסדר היום צריך להיות לא רק התוכן והשעות. שני הגופים האלה יהיו במחלוקות על הרבה מאוד דברים.
נירית איבי
¶
צריך לדעת מי יעלה את הדברים לסדר היום. צריך שיהיה מישהו שיחליט ויכריע. אנחנו חושבים שזאת צריכה להיות המועצה של התאגיד.
יאיר טרצ'יצקי
¶
חלק גדול מהחוק הזה מתייחס לשידור ליניארי. חלק גדול מהעבודה של שני התאגידים אמור להיות במדיה הדיגיטלית. תאגיד החדשות לא יוכל לשדר במדיה דיגיטלית לפי החוק. אתם מתייחסים לחברת הפקה שמייצרת תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום שאמור להיות משודר בטלוויזיה וברדיו.
שלמה פילבר
¶
התייחסנו לזה. העיקרון פה הוא שתאגיד החדשות מפיק את החדשות, אורז ושולח אותן. מי שמפיץ אותן זה התאגיד עצמו. לו יש משאבים לאומיים, הם נקראים תדרי טלוויזיה ותדרי רדיו. להעלות תכנים על האינטרנט זה 0 כסף. השארנו את זה פתוח, כי יכול להיות שלתאגיד עצמו יהיה רצון לקחת את התכנים של תאגיד החדשות ולהעלות אותם על הדיגיטל, אולי זה נותן לו תמריץ לכל התכנים האחרים של התאגיד.
שלמה פילבר
¶
בדיוק. אם הם לא ירצו לעשות את זה, זה 0 כסף מבחינת תאגיד החדשות להקים לעצמו אתר אינטרנט.
יאיר טרצ'יצקי
¶
החוק צריך להגיד שתאגיד החדשות יוכל להפיץ תכנים באמצעים דיגיטליים שהם לא רדיו וטלוויזיה.
שלמה פילבר
¶
אנחנו חשבנו שאין סיבה שהתכנים של החדשות לא יופצו באמצעות התאגיד. אם התאגיד אומר שהוא לא יודע לעשות את זה, נתקן את החוק.
שלמה פילבר
¶
אנחנו לא יודעים מה תכנן התאגיד. אני לא יודע להגיד לך כמה התאגיד תכנן לעשות שידורים ברדיו רק"ע.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו לא קובעים פה תקנים. יש פה הצהרה לפרוטוקול. זה לא אומר שאי אפשר יהיה לשנות את זה בעתיד.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה שנדייק פה כמו שדייקנו בנוגע לטלוויזיה בשפה הערבית. אנחנו רוצים שיופיע בחוק כמה זמן, מה התכנים. עם כל הכבוד, עם 10 תקנים אי אפשר לנהל את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה לא יכול לקבוע את התקנים בחוק. אני לא יכול לעשות את זה. יש שיא תקן כוח אדם שנקבע לכל המערכת. הם צריכים לחלק את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו נקבל על זה מידע. אם נחליט להעביר את זה לתאגיד החדשות, יסבירו איך צריך להפעיל את זה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
השאלה, אדוני המנכ"ל, היא לא רק כמה כסף עולה הדיגיטל, אלא ההשפעה של הפעילות הממשלתית על הפעילות הפרטית. כמו שאני קורא את הצעת החוק כרגע, לתאגיד החדשות לא תהיה סמכות להחזיק מחלקת דיגיטל משלו. אם הוא יבצע פעולות דיגיטל, דה פקטו הוא יפריע לשחקנים פרטיים לעשות את זה. כאשר תאגיד השידור עושה את זה, הוא עושה את זה מכוח סמכות שניתנה לו כחוק. בנוסח הנוכחי של החוק אין היתר לתאגיד החדשות לפעול בתחום הדיגיטל. אם תאגיד השידור רוצה לקחת את התוכן הזה ולהפיץ אותו, הוא יכול. חשוב שהדבר הזה יודגש למקרה שזה יגיע לבג"ץ בעוד כמה שנים.
שלמה פילבר
¶
יצאנו מנקודת הנחה שהתאגיד לא יתנגד לקחת את התכנים ולהעלות אותם על הפלטפורמה. אם הוא יתנגד, נגיע לפה.
היו"ר דוד ביטן
¶
האם אתם יכולים להסביר לנו איך אתם מתכוונים להפעיל את רדיו רק"ע 24 שעות ביממה עם 10 תקנים?
אלדד קובלנץ
¶
יש לוח שידורים מאושר ומלא. נתח האקטואליה בו הוא לא רחב. מעט אנשים לא יכולים לייצר אקטואליה.
גיל עומר
¶
הוקמה ועדה לעניין השפות, שותפים בה משרד הקליטה, נציגי המועצה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היא תבחן את הנחיצות של כל השפות. אחד הקריטריונים היה כמות האנשים דוברי השפה. חלק מהשפות שם הוא למספר מאוד מצומצם של אנשים. הנתונים צריכים להיות מוצגים בימים אלה על מנת שתתקבל החלטה. חלק מהשפות פחות רלוונטיות. רובן יישארו.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
אם אני לא רואה את כמות התקנים שתיתן רמה נורמאלית של שידורים לציבור, לא השגנו שום מטרה. אני רוצה להכניס את התיקונים המתאימים. בממשלה דובר על כך ששידורים בשפה הרוסית יהיו בתחנה אחת, ושידורים בשפות אחרות יהיו בתחנה אחרת, כנראה ברשת א' או בתחנה אחרת. אנחנו לא מוכנים לוותר על סוגיית החדשות והאקטואליה. זה כמעט המקור היחידי שממנו הציבור הזה יכול לקבל את המידע על מה שקורה במדינת ישראל. זאת השפה שבה הם שולטים. יש מספר שפות, שזה רוסית, אמהרית, אנגלית וצרפתית, שאי אפשר לוותר עליהן.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
¶
יש מיליון 700 אלף ערבים שיכולים לשמוע בשתי השפות, ויש לך יותר ממיליון 700 אלף עולים - -
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא עניין של גודל אוכלוסייה, זה עניין של שימוש. רוב האוכלוסייה הרוסית שומעת עברית. האוכלוסייה הערבית שומעת בעיקר ערבית, לכן היא צריכה יותר זמן ויותר תקנים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה רוצה שכוח האדם ברדיו יהיה לפי גודל האוכלוסייה? אי אפשר לכתוב בחוק את מספר התקנים.
אליעזר וחנונו
¶
נניח שתאגיד החדשות מעלה תחקיר על חברת הפקה מסוימת שמקושרת לתאגיד "כאן". מי ערב שתאגיד "כאן" יאשר להעלות בדיגיטל את אותו תחקיר?
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אתה יכול להגיד את זה גם הפוך. יש כאן את ועדת ההסכמות שעוד לא ראינו איך היא מסכימה עם עצמה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
מה שחסר פה זה לראות את הדברים כתובים, לראות את המנגנון. עוד לא ראינו את המנגנון הזה.
יעל מלם-יפה
¶
9. בסעיף 64 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת השנייה"; (2) בסעיפים קטנים (ב) ו-(ו), במקום "התוספת" יבוא "התוספת השנייה".
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להתייחס לסעיף שלא מוצע לתקן בחוק העיקרי ואני חושבת שראוי להפנות את תשומת לב הוועדה אליו, וזה סעיף 67 לחוק העיקרי, שעניינו שימור, תיעוד והנגשה. בהתאם לחוק העיקרי, תאגיד השידור הציבורי הישראלי צריך לשמור את כל ההקלטות, להתייחס אליהן בצורה ארכיונית. אחר כך יש גם הוראות שמדברות על השימוש בחומר הארכיוני. סעיף אחד מדבר על שימוש ציבורי בעניין הזה, וסעיף קטן (ג) מדבר על שימוש מסחרי. הוא קובע כדלקמן: תאגיד השידור הישראלי יאפשר שימוש מסחרי בקטע מחומר ארכיוני שנשמר ותועד לפי סעיף קטן (א), בתנאים שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, אלא אם כן יוסכמו תנאים אחרים בין הצדדים, ורשאי הוא לגבות לשם כך תעריפים מקובלים לעניין זה שתאשר המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי. מדובר כאן על הזכות להשתמש בחומר ארכיוני מגופים מסחריים, בתעריפים מסחריים, שאלה תעריפים גבוהים למדי. אם הסעיף הזה לא יתוקן, יוצא שגם חומר שהופק על ידי תאגיד החדשות יועבר לתאגיד השידור הישראלי. תאגיד השידור יוכל למכור אותו על אף שהוא הופק מתקציבים של תאגיד החדשות. האמנם לא ראוי במקרה כזה שהסכום הזה יתווסף או יועבר לתאגיד החדשות? אנחנו נראה שיש בעיה עם דרך קביעת התקציב של תאגיד החדשות.
שלמה פילבר
¶
אני אגיד מה היה הרציונל, אפשר לשנות. האוצר טען שכדי לא להגיע לפריצה תקציבית ולא לעשות כפילות, יהיה מן תאגיד ראשי שיתפעל את הכל. אותו תאגיד ראשי יקבל את ההכנסות ויהיה אחראי על ההוצאות. הוא יהיה ספק יחיד של תאגיד החדשות. לתאגיד החדשות יהיה ראש נקי, הוא לא יצטרך להחזיק מערכת תפעולית בכלל, הוא רק ייצר תוכן. שמרנו את הסכום שנועד לייצר חדשות כסכום סגור, אמרנו שהתאגיד צריך לנהל את הכסף. לקחנו לתאגיד החדשות את העובדים בלבד. בכמות התקנים וברמות השכר שנקבעו בתאגיד אין חריגה. יש סכום של תפעול שוטף למערכת חדשות שצריך לתפעל. זה יהיה חלק מהתקציב.
אתי בנדלר
¶
אני לא מעלה על דעתי להציע בהקשר הזה הצעה שתפרוץ את מסגרת התקציב, אבל ברגע שהתקציב של תאגיד החדשות הוא תקציב קשיח, ללא תלות במספר השעות שהם מספקים - -
אסף וסרצוג
¶
אלו סוגיות שלא נדרשנו אליהן. זה כמו שגוף מטעם המדינה לוקח תעריף בגין המחיר על העבודה, לא על עצם החומר. הוא לוקח כסף על העבודה של הוצאת הארכיון.
מאיה פרי-אלתרמן
¶
סעיף 64 הוא סעיף שמתייחס להפקה ורכישה של תכניות. זה המקום הנכון לתת את המענה להסכמה שהייתה בין ההסתדרות לאוצר. ההסכמה אומרת שבהתחייבות ברכישת הפקות מקור תינתן עדיפות בניקוד במכרז למציעים שיעסיקו עובדי רשות שידור. הכוונה לתת פתרון להעסקה של עובדי רשות שידור. זה המקום הנכון להכניס את זה.
מאיה פרי-אלתרמן
¶
מה שאתה אומר מנוגד למה שנאמר היום. לא הייתה מחלוקת על עצם זה שיש עיקרון כזה שצריך להיות ממוסמך ומיושם. אני מקווה מאוד שאתה לא חוזר בך מהעיקרון כולו. לא רק שהעיקרון כולו נכון, מקובל והגיוני, ראוי שהוא יקבל ביטוי בסעיף 64.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא יכול להכניס את זה בחוק. תשבו עם האוצר, תראו איך הם מתכוונים ליישם את זה, תראו איך פותרים את העניין הזה מבחינת נהלים. זה עניין לוועדת המכרזים לקבוע בכל מכרז ומכרז. אי אפשר לקבוע את זה בחוק. אוצר, אם הגעתם איתם להסכם, תסבירו להם איך אתם הולכים לעמוד בהסכם הזה.
אסף וסרצוג
¶
זה לא עלה על ידי גורמים מקצועיים, זו הייתה אמירה כללית. יו"ר ההסתדרות אמר שהוא ישמח לקחת את זה. לא ניתן לעגן את זה.
יעל מלם-יפה
¶
10. תיקון סעיף 75. בסעיף 75 לחוק העיקרי, אחרי "כאמור בסעיף 7" יבוא "ולתפקידי תאגיד החדשות כאמור בסעיף 82ב".
שלמה פילבר
¶
זה הסעיף שמדבר על כללים לעניין שידור פרסומות והודעות. מה שחל על התאגיד הזה, חל גם על התאגיד הזה.
יעל מלם-יפה
¶
11. תיקון סעיף 79. בסעיף 79 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 82יז."
שלמה פילבר
¶
זה הסכם השירותים. אנחנו מחילים את האיסור להעביר מקרקעין או טובין ששייכים לתאגיד גם על תאגיד החדשות.
יעל מלם-יפה
¶
12. תיקון סעיף 80. בסעיף 80(א) לחוק העיקרי, בהגדרה "הסכום הכולל", במקום פסקאות (1) עד (3) יבוא: "(1) בשנת 2017 – 462 מיליון שקלים חדשים; (2) בשנת 2018 – 490 מיליון שקלים חדשים; (3) בשנת 2019 ואילך – 515 מיליון שקלים חדשים."
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו שומעים עכשיו שהתקנים שהם תכננו לרדיו רק"ע הם 11 תקנים. אני מבקש שתקבעו מה התקן שהולך לרדיו רק"ע.
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתי שלחוק זה לא ייכנס. אתם מעבירים רדיו מסוים מפה לפה. מה קורה עם התקנים? אני לא מקבל את זה שרדיו בכל כך הרבה שפות אפשר להפעיל עם 4 משרות במשך 24 שעות.
אסף וסרצוג
¶
באותה מידה אתה יכול להגיד שרשת ב' נראה לך מעט, שנוסיף עוד תקנים. ממה זה ירד? אתה שולח אותנו לנהל את התאגידים.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להזכיר שבמקור תאגיד השידור הישראלי ביקש 900 תקנים. צריך להזכיר את העניין הזה. אני חושב שהעניין הזה של מספר תקנים צריך להיות מונח לפתחנו פעם נוספת.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להזכיר שזה עניין מקצועי, שזה לא הובא על ידי הפוליטיקאים. הבקשה הייתה על ידי אנשי המקצוע של התאגיד.
יעל מלם יפה
¶
"13. אחרי סעיף 82 לחוק העיקרי יבוא:
״פרק י״ג1: תאגיד החדשות. תאגיד החדשות 82א. (א) מוקם בזה תאגיד החדשות.
(ב) תאגיד החדשות הוא אישיות משפטית, הכשרה לכל חובה, זכות ופעולה המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.
(ג) האורגנים של תאגיד החדשות הם מועצת תאגיד החדשות והמנהל הכללי של תאגיד החדשות.
(ד) תאגיד החדשות הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח-1958 [נוסח משולב]."
שלמה פילבר
¶
אני רוצה להציע הצעת ייעול, ברשות היועצת המשפטית. יש פה הרבה מאוד סעיפים שהם פשוט copy paste של החוק הקיים. אני מציע שנקריא ומה שהוא העתק מדויק של החוק שהיה בעבר – נגיד את זה, ולא נתעכב עליו. נתעכב על הדברים החדשים.
יעל מלם יפה
¶
"תפקידי תאגיד החדשות 82ב. (א) תאגיד החדשות יפיק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, ויעבירם לתאגיד השידור הישראלי לשם אספקת התכנים לציבור בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט, בידי תאגיד השידור הישראלי, לפי סעיף 63.
(ב) תאגיד החדשות יפיק את התכנים האמורים בסעיף קטן(א), כשירות ציבורי, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, מאוזן, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור; התכנים שיפיק תאגיד החדשות יפנו למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית."
אתי בנדלר
¶
הסיפא: "התכנים שיפיק תאגיד החדשות יפנו למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית" מעלה את השאלה של פניה בשפות זרות, כי יש אוכלוסיות שאפשר לפנות אליהן רק בשפות זרות וצריכים לתת לזה מענה ברור.
היו"ר דוד ביטן
¶
תאגיד החדשות הוא לא תאגיד השידור הציבורי. מה זה "מגוון"? הוא צריך להגיד מה החדשות, מה משנה פה המגוון. הרי תשבו על הנוסחים.
אתי בנדלר
¶
צריך שיהיו הוראות מפורשות לגבי שידורים בשפות שאינן השפה העברית כדי שיהיה ברור שלא יבוא מאן דהוא ויסתמך על הנוסח של הסעיף כדי לבקש שידור בשפות זרות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אוקיי. תשבו על הנוסח? רק מתי תשבו? אם כך, נצטרך לסיים היום יותר מוקדם ממה שחשבתי. נסיים היום ב-22:00. נשתדל לסיים מה שיותר עד 22:00 ונמשיך מחר, כדי לאפשר לצוותים המקצועיים לעבוד על הניסוחים. תמשיכו לקרוא. מחר יש גם ישיבת ועדת הכלכלה שעה. מכיוון שיושב-ראש ועדת הכלכלה הוא גם חבר בוועדה הזאת, והוא רוצה להיות בדיונים, אז צריך לאפשר לו. משלמים היום ב-22:00, בסדר, כבוד היו"ר המיתולוגי של ועדת הכלכלה?
יעל מלם יפה
¶
"מועצת תאגיד החדשות 82ג. (א) השר ימנה לתאגיד החדשות מועצה בת 10 חברים כמפורט להלן, ובהם חמש נשים לפחות וכן חבר אחד לפחות הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, הכול לפי המלצת הוועדה לאיתור מועמדים כאמור בסעיף 82ו:"
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתי שהנושא הזה, אני מברר אותו משפטית, יש סיבה לזה שאנחנו לא משנים. אם אפשרי הדבר – יתוקן, אם לא אפשרי – לא יתוקן, גם אם תחליטו להצביע נגד. זה המצב.
היו"ר דוד ביטן
¶
הכול אפשר. אמרתי שעשו ראי, בגלל הבג"צים. יותר מזה אין לי מה להגיד. אמרתי שאני בודק את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
העתיקו את זה, יש לזה שהעתיקו סיבות משפטיות. אני לא קבעתי את הסיבות, הייתי עושה את זה אולי אחרת, אבל מה אני יכול לעשות. זה לא שאני לא רוצה. הלאה.
יעל מלם יפה
¶
"(1) יושב-ראש מועצת תאגיד החדשות, שהוא בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה:"
מאיר לוין
¶
יש כבר היום סעיף בחוק השידור הציבורי הישראלי שאומר שעל המינוי של חבר מועצה, ובכלל זה יושב-ראש המועצה, יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות. הסעיף הזה כולל כבר חובה של גיוון בייצוג.
מאיר לוין
¶
כן. "בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות יינתן ביטוי הולם לייצוגם של אנשים עם מוגבלות, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים."
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
שם כתוב ערבי? אז למה כתוב גם פה. שם כתוב פילוח של נשים וגברים; אז למה צריך גם פה?
מאיר לוין
¶
אני קורא שוב: "בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות" – והסעיף הזה חל גם ביחס לחברי המועצה – "יינתן ביטוי הולם לייצוגם של אנשים עם מוגבלות, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים."
היו"ר דוד ביטן
¶
השאלה ששואלים אותך: אם יש חוק כזה, למה נכנס פה הנושא של שוויון נשים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים? זה כתוב בחוק ההוא, לא?
מאיר לוין
¶
מפני שיש הבדל בין הקבוצות האלה. יש אנשים שיש לגביהם הכרה שיש להם אפליה ויש גורמים שאין הכרה לגביהם שיש אפליה. אני חושב שנוצר פה בדיוק האיזון הנכון.
יעל מלם יפה
¶
"(א) פקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(ב) תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת;
(2) שני נציגי ציבור בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בגוף העוסק בשידורים, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי;
(3) שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת או באתרי אינטרנט חדשותיים, ובכלל זה בעריכת תוכן;
(4) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוסיקלית;
(5) נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום הקשור לפעילות תאגיד החדשות;
(6) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים בעלי היקף עסקים משמעותי;
(7) נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות;
(8) נציג ציבור שהוא משפטן בעל ניסיון משמעותי בתחום האסדרה."
גיל עומר
¶
נציג המדינה לענייני ערוץ התקשורת ממנה ארבעה מחברי הדירקטוריון, שהם ממנים את כל השאר, כולל שלושת חברי הוועדה. זה מהתיקון של - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה הבעיה? הרי התאגיד רוצה להיות כמו ב-BBC, אז למה המינויים של ההנהלה לא כמו ה-BBC?
יעל מלם יפה
¶
"(ב) על חבר מועצת תאגיד החדשות, מינויו וכהונתו יחולו הוראות סעיפים 9(ב) ו-(ג), 10, 14 עד 17, 23 עד 25 ו־27, בשינויים המחויבים ובכלל זה בשינויים כמפורט להלן (בפרק זה - השינויים המחויבים):
(1) בכל מקום, במקום 'תאגיד השידור הישראלי' יבוא 'תאגיד החדשות';
(2) בכל מקום, במקום 'המועצה' יבוא 'מועצת תאגיד החדשות';
(3)'בכל מקום, במקום 'המנהל הכללי' יבוא 'המנהל הכללי של תאגיד החדשות;
(4) בכל מקום, במקום 'ועדת האיתור' יבוא 'הוועדה לאיתור מועמדים שמונתה לפי סעיף 82ו'.
(ג) הוראות ניגוד העניינים החלות על חבר המועצה לפי סעיף 26 יחולו גם על חבר מועצת תאגיד החדשות."
שלמה פילבר
¶
יש הוראה של אורי יוגב שאסור לכהן בשני דירקטוריונים. בחוק החברות מופיע שיכול להיות חבר בעד שני דירקטוריונים.
יעל מלם יפה
¶
"תפקידי מועצת תאגיד החדשות 82ד. תפקידי מועצת תאגיד החדשות הם:
(1) לקבוע את מדיניות תאגיד החדשות לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף 82ב ובהתאם לתקציבו המאושר;
(2) לפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי פסקה (1);
(3) לאשר את לוחות השידורים של התכנים שמפיק תאגיד החדשות;
(4) למנות את המנהל הכללי של תאגיד החדשות לפי הוראות סעיף 82ז ולפקח על פעולותיו;
(5) לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד החדשות, את מדיניות ההעסקה של העובדים, וכן את שיא כוח האדם בתאגיד לאחר שניתן האישור הנדרש לפי הוראות סעיף 81 כפי שהוחל בסעיף 82טו;
(6) לדון בהצעת התקציב השנתי של תאגיד החדשות שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 82ז(ה)(3), ולאשרה, לא יאוחר מ־30 ימים לפני תום שנת הכספים, לאחר שנוכחה כי התקציב המוצע מאוזן;
(7) לדון בתכנית העבודה השנתית שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 82ז(ה)(4), ובכלל זה ביעדיו השנתיים של תאגיד החדשות, לבדוק את התאמתה להצעת התקציב השנתי שהוגשה לה לפי פסקה (6) ולאשר את התכנית האמורה;
(8) לפקח על עמידתו של תאגיד החדשות ביעדי התקציב השנתי המאושר וביצועו;
(9) להיות אחראית לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, ובכלל זה לדון בהערות רואה החשבון המבקר שמונה לפי סעיף 82ח(1), לגבי הדוחות הכספיים, וכן לדון לאחר אישור הדוחות הכספיים בכל פרט שרואה החשבון המבקר הסתייג, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו לגביו;
(10) לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי של תאגיד החדשות או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן בשם תאגיד החדשות, יחד עם מי שתקבע מועצת תאגיד החדשות לעניין זה, וכן לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מעל לסכום שתקבע, הטעונות את אישורה, ולדון באישורן של עסקאות כאמור;
(11) לדון בדוח הפעילות שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 82ז(ה)(5) ובדין וחשבון השנתי שהגיש לה המבקר הפנימי לפי סעיף 51(ב)(2) כפי שהוחל בסעיף 82ח(3), ולאשר את תכנית העבודה שהעבירה לה ועדת הביקורת לפי סעיף 22(ב)(3) כפי שהוחל בסעיף 82ה, בצירוף הצעותיה והמלצותיה, בשינויים הנראים לה;
(12) לקבוע כללי אתיקה בנוגע לתכנים שמפיק תאגיד החדשות;
(13) לקבוע יעדים מדידים לבחינת ביצועיהם של עובדי תאגיד החדשות הממלאים תפקיד ניהולי, כפי שתחליט;
(14) לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה."
אתי בנדלר
¶
82ד(3) – לאשר את לוחות השידורים: כפי שהזכרנו קודם, כל מועצה מאשרת את לוחות השידורים של התאגיד שלה, אבל עד להצעה - שעדיין לא נדונה כאן - לא היה מנגנון של תיאום של שני לוחות השידורים המאושרים. צריך להבהיר בסעיף המנגנון של הידברות ובוררות בין שני התאגידים שגם התיאום בין לוחות השידורים צריך להיכנס לאותו מנגנון.
אתי בנדלר
¶
עוד הערה, בעניין כללי אתיקה: אולי אני רואה את הדברים לא נכון, אבל נראה לי מוזר שכל מועצה תקבע כללי אתיקה שונים לתאגיד שלה, כשבסופו של דבר השידורים של תאגיד החדשות ישודרו באמצעות תאגיד השידורים. שתי מערכות שונות של אתיקה, שיכול להיות שיהיו זהות בסופו של דבר אבל יכול להיות גם שיהיו שונות, ויכול להיות שיהיו כללים שונים באותו נושא. אם זה בנושאים שהם רלוונטיים, נניח, רק לחדשות, שלא מראים, למשל, פני מי שנפגע באירוע המוני - זה רלוונטי רק לעניין תאגיד החדשות; אבל יש כללי אתיקה באופן כללי – זכות תגובה וכיוצא באלה - שנדמה לי שחייבת להיות מערכת אחת.
דובר
¶
אין כרגע כללי אתיקה. מועצת התאגיד מינתה ועדה לכתיבת כללי אתיקה, במקרה אני חבר בוועדה הזאת. אנחנו יושבים כבר כמה חודשים, ועיקר הכללים מתייחס, מטבע הדברים, לענייני חדשות דווקא.
שלמה פילבר
¶
בחוק הפיקוח הדרקוני הבאנו את הרעיון ההזוי שיהיה גוף אחד שיקבע כללי אתיקה לכל גופי השידור בישראל במקום שכל גוף ישב ויקבע לעצמו כללי אתיקה. אז זה מופרך נורא, אבל - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
יש לי שאלה נוספת: פה כתוב שאת תקן כוח האדם קובע ראש אגף התקציבים. מה קורה בחברות ממשלתיות אחרות, למשל, מע"צ? מי קובע?
אסף וסרצוג
¶
אחת הסיבות שרשות השידור הגיעה למצב התקציבי שאליו היא הגיעה, שבו גם התקציב הוא מאוד גבוה וגם יותר מ-50% מההוצאות שלה הולכות על שכר, נבע מגידול מאוד גבוה בהיקף כוח האדם.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אני רוצה לתקן את זה עכשיו – להשאיר את ראש אגף התקציבים, בהתייעצות עם שר התקשורת. לפחות שיתייעץ אתו על התקן, משהו. זו לא רק החלטה של האוצר.
רן שטרית
¶
כשזה אגף תקציבים זה הולך זה שר שר, מנכ"ל מנכ"ל. אם שר האוצר היה קובע, זה כמובן התייעצות עם שר התקשורת. אני לא צודק, אתי? אגף התקציבים – זה חייב להיות מנכ"ל משרד התקשורת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין לי בעיה, אני לא מתווכח. יושב-ראש אגף התקציבים יקבע, אבל הוא צריך להתייעץ עם המשרד קצת, משהו.
אסף וסרצוג
¶
יכול להיות שיש שיקולים של הגורם המקצועי לקביעת היקף כוח האדם, אפילו שהוא לא חלק מהם - - -
מאיר לוין
¶
זה חלק משיקולי פוסט טראומה, שלא תהיה חריגה מהתקציב. אבל זה לא הגורם המקצועי. זה שיקול תקציבי, לא של העסקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה טועה, אנחנו לא משנים את זה – הוא קובע עדיין. רק לפני שהוא קובע, אחד השיקולים שלו, שהוא צריך להתייעץ. זה הכול.
היו"ר דוד ביטן
¶
למה זה לא נעשה במקומות אחרים, בתקציבים אחרים? למה פה דווקא צריך את ראש אגף התקציבים?
אסף וסרצוג
¶
מי שהגיש את הצעת החוק המקורית היה משרד התקשורת. אם הוא היה רואה לנכון שהוא צריך להיות מעורב בהחלטה הוא היה אומר את זה אז. זו היתה הצעת חוק שמשרד התקשורת הגיש, כנראה שיש סיבה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני שואל למה במקומות אחרים אתם לא עושים את זה? ראש אגף התקציבים קובע את תקני כוח האדם בכל החברות הממשלתיות? פעם ראשונה שאני שומע את זה. מה, הוא קובע הכול במדינה? לא, הוא לא קובע הכול במדינה.
אסף וסרצוג
¶
אבל יכול להיות שיש שיקולים אחרים שבעטיים - צריך לבדוק בדיונים אז ועם האנשים שחוקקו את החוק למה לא הכניסו אז. הרי יכלו להכניס באותה נקודת זמן.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני חושב שאפשר להתייעץ גם עם שר התקשורת, זה לא נורא בכלל – עם המנכ"ל או עם השר. אני לא עומד על זה, אבל אני חושב שזה מוגזם שהוא יקבע לבד ובתאגידים אחרים הוא לא קובע. אתה יודע את זה. תסבירו לי למה היום צריך במיוחד.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
ההערכה שלי – אל תביך את מנכ"ל משרד התקשורת - ואני לא מתייחס עכשיו למומו שנמצא פה – כי בסוף הוא יהיה מטרת דמות.
היו"ר דוד ביטן
¶
הוא קובע מה תקן כוח האדם. זו רק התייעצות. אז בואו נדון על סיטואציה היפותטית – ששר התקשורת ושר האוצר זה אותו אדם; אז יש השפעה על ראש אגף התקציבים או אין השפעה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז תגידו שזה היה ככה ואתם רוצים להשאיר ככה, כמו שאמר עורך הדין לוין – מילא. אבל אתם לא צודקים בעיקרון.
יעל מלם יפה
¶
אם יש לו יותר חברים במועצה. למועצת התאגיד יש תפקיד לקבוע כללי אתיקה לשידור הציבורי - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
שיהיה צוות משותף של שני התאגידים, ואם כבר עובדים חודשים על כללי האתיקה אין צורך להוליד עכשיו – כמו שאומרים הילדים - עוד צוות בנושא.
מאיר לוין
¶
הרי יהיו כללי אתיקה של התאגיד, אני מניח שמטבע הדברים ייטו בנושא הזה לפחות לאמץ אותם, ולכן אני לא חושב שצריך לשבור את הראש. החשוב הוא שייקבעו כללי אתיקה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
בסדר, אבל אומר לך האיש שיושב בוועדת האתיקה שהם עובדים על זה חודשים, אז לא צריך עכשיו ליילד - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל אנחנו לא מתווכחים על זה. ריבונו של עולם, על מה הוויכוח? ההחלטה היא פשוטה: כללי האתיקה שייקבעו בתאגיד הזה יחולו על תאגיד החדשות, בשינויים המחויבים.
אתי בנדלר
¶
לקבוע כללי אתיקה בנוגע לתכנים שמפיק תאגיד החדשות בנושאים שלא נקבעו בכללי האתיקה שקבעה מועצת התאגיד.
מאיר לוין
¶
אני לא מצליח להבין מה החשיבות בכך שנחייב את המועצה לאמץ ככתבם וכלשונם את כללי האתיקה. למה לא לתת להם את הפררוגטיבה - - - ?
שלמה פילבר
¶
הרי על זה אנחנו אומרים כל הזמן שכשאת פותחת את המסך היום, אז כשאת פותחת את ערוץ 1 יש לך את מסמך נקדי, את עוברת ל-10 – זו הרשות השניה, את עוברת ל-20 – זה מועצת השידורים בלוויין.
היו"ר דוד ביטן
¶
קודם כול, כללי האתיקה זה לא בזבוז של מילים, זה דבר מחייב. כשיש בעיות כללי האתיקה קופצים – את זה תלמד. אז שואלים למה הפרת ולמה לא הפרת. כשאין בעיות באמת לא צריך כללי אתיקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מאוד מעניין אותי לראות את כללי האתיקה של ערוץ 2 וערוץ 10. אני רוצה לראות מתי הם קיימו אותם פעם.
היו"ר דוד ביטן
¶
תלוי. יש מבקר פנים שהוא חיצוני - רואה חשבון או משהו. בהרבה תאגידים זה ככה. אבל בתאגיד הזה, לא נראה לי שיכול להיות חוץ, חייב להיות פנים. לא יודע מה הם לקחו.
מי קורא? בבקשה. את רוצה שאחליף אותך בקריאה? אוקיי.
יעל מלם יפה
¶
"החלת הוראות על מועצת תאגיד החדשות 82ה. על מועצת תאגיד החדשות יחולו סעיפים 12, 13, 18 עד 22 ו־28 בשינויים המחויבים."
יעל מלם יפה
¶
"ועדה לאיתור מועמדים למועצת תאגיד החדשות 82ו. (א) תמונה ועדה שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצת תאגיד החדשות; הוועדה תהיה בת שלושה חברים בעלי כשירות כאמור בסעיף 29(ב)(1) עד (3).
(ב) על הוועדה לאיתור מועמדים וחבריה, מינוים, עבודתם וכהונתם, יחולו הוראות פרק ד' בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 31(א), במקום '12 מועמדים' יבוא '10 מועמדים'."
זיו מאור
¶
הטענה היא שכרגע בראש תאגיד השידור הישראלי, ולפי הצעה זו גם בראש תאגיד החדשות, עומד בפועל, דה פקטו, נשיא בית-המשפט העליון. הוא עומד בראש פירמידת המינויים. אקצר את הדברים: זו הפרה בוטה של עקרון הפרדת הרשויות. נציג בית-המשפט העליון אינו נבחר ציבור, אינו מייצג את הציבור ואין לו מומחיות בענייני שידור. ההצעה שלנו היא להחליף את נשיא בית-המשפט העליון בשלושת המקומות שבהם הוא מופיע בחוק השידור הישראלי בוועדת הכלכלה, שהיא גם מייצגת את הציבור, גם ועדת מומחיות בענייני שידור וגם מורכבת מרוב אופוזיציוני ו מיושב-ראש אופוזיציוני, מה שמבטיח את העמידה על - - -
אתי בנדלר
¶
אסביר. בראש ועדת האיתור עומד שופט בדימוס. את השופט הזה ממנה שר התקשורת, בהתייעצות עם נשיא בית-המשפט העליון, והשופט הזה, שמונה על-ידי השר, ממנה את שני החברים האחרים בוועדת האיתור. אם אני מבינה נכון, טוען מר מאור מספר טענות נגד מעורבות, כביכול, של נשיא בית-המשפט העליון במינוי הזה. א. הוא טוען שיש כאן פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, שאין לכך אח ורע בחקיקה ועוד - - -
אתי בנדלר
¶
קודם כול אומר שבחקיקה הישראלית יש הרבה מאוד מקרים של מינוי שופט שנעשה על-ידי גורם מהרשות המבצעת, בהיוועצות או בעיון של הכנסת.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע רגע, לאט לאט. לגבי המינוי של השופט בהיוועצות – זה בסדר גמור. אתה אמרת שאי אפשר לבטל, אלא בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון? מה הבעיה עם זה?
זיו מאור
¶
אסביר. האופן שבו בית-המשפט העליון פירש בעבר את חובת ההתייעצות שיש לגורמים נבחרים עם גורמים שונים – ועדה מקצועית וכן האלה - היא דה פקטו כפיפות. על מנת שגורם נבחר שקיבל סמכות למנות או לקבל החלטות שבהתייעצות יהיה מוסמך לחרוג מהעצה שניתנה לו על-ידי הגורם המייעץ הוא צריך להוכיח שההחלטה התקבלה בצורה לא נכונה, לא תקינה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנו – לגבי המינוי והביטול. אם המינוי כולל ההיוועצות, אז גם הביטול צריך היוועצות, על זה אין ויכוח. אתה יכול להשיב לטענה שלו, שזה יוצר חובה? תעני את, זה לא משנה לי.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש דוגמאות, על זה אין ויכוח. השאלה היא על ביטול. למה כשאני רוצה לבטל את המינוי אני צריך להיוועץ?
אתי בנדלר
¶
קודם כול, יש הרבה מקרים, ונתחיל דווקא מהבית הזה. מינויו של יועץ משפטי לכנסת - יועץ משפטי של הרשות המחוקקת - נעשה על-ידי יושב ראש הכנסת, לאחר שהוא מקים ועדת איתור שבראשה עומד שופט בדימוס.
אתי בנדלר
¶
חובת ההיוועצות כוללת את חובתו של המתייעץ לקבל את הייעוץ בלב פתוח ובנפש חפצה. זאת אומרת, לא לעשות רק מצוות אנשים מלומדה, דהיינו לעשות כאילו הוא מתייעץ כי כך צריך בחוק, אלא הוא באמת צריך לשמוע את העצה. אחרי שהוא שמע את העצה הוא יכול - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא עצה, יש הרבה שופטים הרי. נגיד שאני שר התקשורת; אני כותב מכתב לנשיא בית-המשפט העליון ואומר לו שאני רוצה למנות את השופט הזה והזה, ואז הוא אומר לי שהוא לא מסכים. מה קורה במקרה הזה?
אתי בנדלר
¶
תמיד המתייעץ הוא האחרון שמקבל את ההחלטה. אם הוא דוחה את העצה שניתנה לו מנימוקים לא ענייניים אפשר לתקוף את זה, כמו שאפשר לתקוף כל החלטה מנהלית.
אתי בנדלר
¶
לא יעלה על הדעת שתהיה סמכות לשר התקשורת למנות עובד משרד אחר בלי היוועצות עם אותו שר; לא יעלה על הדעת ששר אחר ימנה עובד הכנסת לתפקיד כלשהו בלי להיוועץ במי שעומד בראש אותו - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
בדימוס, זה לא שופט בפועל. אני לא מסכים אתך – זה שופט בדימוס, לא עובד שלו ולא כלום. הוא היה שופט פעם. לא שאני נגד החוק הזה, אני סומך על נשיא בית-המשפט העליון, זאת לא הבעיה. הבעיה היא כשאני רוצה לפטר ואז אני תקוע עם העניין הזה?
מאיר לוין
¶
הפיטורים לא נעשים כי בא לך לפטר. אתה צריך להגיע למסקנה שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. זו קביעה שהיא רחבה וכדי לא ליצוק לה שיקול דעת לא מתאים נקבעה חובת ההיוועצות.
מאיר לוין
¶
ועדת האיתור הזו היא הבסיס, ממנה מתחילה כל מסכת המינויים בתאגיד. זה הבסיס לזה שהמינויים יהיו נקיים משיקולים זרים, שהבחירה תהיה על בסיס מקצועי.
אתי בנדלר
¶
ועדת הכלכלה לא מתערבת במינויים ממשלתיים. זה יהיה רע מאוד אם יכניסו לכאן שיקולים פוליטיים. זו ועדה פוליטית.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה אם זה פוליטי, אפשר לחשוב. עם כל הכבוד, ועדת הכלכלה זה לא במקום פה, אני מאוד מצטער. הבעיה היא שאם מחליטים למנות בהיוועצות, הבעיה היא לא המינוי כי אני יכול לתת לנשיא מספר שופטים והוא לא יתנגד לכולם. אם הוא יתנגד לכולם – הוא רוצה למנות רק את מי שהוא רוצה. זה לא הוויכוח. במינוי אני לא רואה בעיה, הבעיה יכולה להיות בביטול. פה אתה תקוע עם העניין, אתה לא יכול לעשות שום דבר והוא יכול להגיד לך: אני לא מסכים.
מאיר לוין
¶
מפני שהביטול הוא הנקודה הכי רגישה. אדם ימלא את תפקידו בצורה כזו או אחרת, וכשזה לא ימצא חן בעיני מישהו אז יחפשו להדיח אותו. לכן בפיטורים זה עוד יותר רגיש, מפני שבמינוי, כמו שאמרת, יש רשימה של אנשים, והנשיא יאמר את דעתו על זה או אחר. יכול להיות שהוא יגיד על כולם שהם ראויים והשר בסוף יבחר מכולם. אנחנו לא רוצים לאפשר פיטורים בגלל שלמישהו לא נראה שמישהו עושה את עבודתו בצורה כזו או אחרת. אנחנו רוצים שתהיה בקרה מאוד הדוקה.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שבאינסטינקט הראשון גם אני לא השתגעתי על זה, אבל אני רוצה לומר לחברים שלי שלצערי זו הדרך הנכונה לעשות את התהליך הזה. נניח ששר רוצה לפטר, מכיוון שמדובר בעניינים מאוד מאוד רגישים, הצורך שלו לבוא אפילו לממשלה, הוא יצטרך לתת נימוקים אפילו יותר כדי שלא ייראה שהוא מוריד את ראשו של השופט רק כי זה מוצא חן בעיניו או לא מוצא חן בעיניו.
גיל עומר
¶
חבר הכנסת כבל, אתה מעלה בדעתך שמישהו ירצה לפטר מישהו בגלל שהוא עושה את עבודתו? לא יכול להיות.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, אנחנו מדברים כרגע על חוק. כמו חוזה שכירות ואתה כותב סעיפים של הפרה; מה אתה צריך לכתוב, הרי אין כוונה להפר? עכשיו כשאני רואה את הנוסח, הוא פחות בעייתי. מה כתוב? "השר, בהתייעצות עם נשיא בית-המשפט, נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו". זה רק במקרה של נבצרות. בנבצרות אין בעיה.
זיו מאור
¶
הדבר הזה קורה כאן עכשיו, זה זולג לעשרות תחומי חקיקה אחרים, היושב-ראש. אין דבר דומה לזה בשום מקום, המקומות שבהם נתנו לנשיא בית-המשפט העליון להתערב - - -
זיו מאור
¶
אחרי שנמחוק את נשיא בית המשפט העליון תוכל לומר לי "שיחקת אותה". הנושא כל כך חשוב, כל כך מרכזי - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
בבקשה להמשיך לקרוא. דנו, נכנסנו לעניין, ראינו, התייעצנו. אין שום בעיה מיוחדת בעניין הזה. אתה מפחיד אותנו במשהו שלא קיים.
זיו מאור
¶
יושב-ראש ועדת הכלכלה כל הזמן אומר לי: תביא לי נושא שאני יכול לעבוד אתו. יש לי אלף הערות על חוק השידור באופן כללי ועל התיקון הזה; זה הדבר המרכזי ביותר והחשוב ביותר. הדברים לא נאמרו עד הסוף.
זיו מאור
¶
מתי שבעוד עשור יהיה סכסוך בין שר התקשורת לבין יושב-ראש ועדת האיתור ונשיא בית-המשפט העליון יתקע טריז ולא לא ניתן יהיה להשיג ביקורת שיפוטית על - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אם יש סכסוך ביניהם על התפקיד, זה לא אומר שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. למילים "לא ממלא את תפקידו כראוי" יש משמעויות. זה שלא מסכים אתו על עניין כזה או אחר זה לא סיבה לפטר אף אחד. הלאה.
יעל מלם יפה
¶
"המנהל הכללי של תאגיד החדשות 82ז. (א) מועצת תאגיד החדשות תמנה מנהל כללי לתאגיד החדשות שהוא בעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה:
(1) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(2) תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת.
(ב) המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של תאגיד החדשות ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן:
(1) יושב-ראש מועצת תאגיד החדשות, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה;
(2) שני חברים במועצת תאגיד החדשות שתבחר המועצה האמורה.
(ג) הוועדה לבחירת המנהל הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי של תאגיד החדשות, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור; המנהל הכללי ימונה לפי הוראות סעיף קטן (א) מתוך המועמדים שהציעה הוועדה האמורה.
(ד) על המנהל הכללי של תאגיד החדשות, מינויו וכהונתו, יחולו הוראות סעיף 38(ד), 39 עד 42, 45 ו־46, בשינויים המחויבים.
(ה) תפקידי המנהל הכללי הם:
(1) להיות אחראי לניהול השוטף של תאגיד החדשות בהתאם להחלטות מועצת תאגיד החדשות ולהנחיותיה;
(2) להעביר לאישור המועצה את לוחות השידורים של התוכן החדשותי ושל התוכן בענייני היום שמפיק תאגיד החדשות; בביצוע תפקידו לפי פסקה זו יפעל המנהל הכללי באופן עצמאי;
(3) להכין הצעת תקציב מאוזן של תאגיד החדשות, לכל שנת כספים, להביאה לפני מועצת תאגיד החדשות 60 ימים לפחות לפני תום השנה, ולהיות אחראי לביצוע התקציב כאמור, לאחר אישורו;
(4) להגיש לאישור מועצת תאגיד החדשות, בכל שנה, יחד עם הצעת התקציב כאמור בפסקה (3), תכנית עבודה שנתית שתכלול, בין השאר, את יעדי תאגיד החדשות לשנה הקרובה, את הפעולות המתוכננות להיעשות בידי תאגיד החדשות להשגת היעדים האמורים ואת התאמתם להצעת התקציב;
(5) להגיש למועצת תאגיד החדשות, אחת לשישה חודשים לפחות, דוח ובו פירוט של פעילות תאגיד החדשות בתקופה שאליה מתייחס הדוח, והתייחסות למימוש היעדים שהוגדרו בתכנית העבודה השנתית, בתקופה האמורה.
(ו) למנהל הכללי של תאגיד החדשות יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של תאגיד החדשות שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה ובכלל זה הסמכויות כאמור בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף 44, בשינויים המחויבים."
שלמה פילבר
¶
בתאגיד קיים מנכ"ל שעושה את הצד התפעולי והיה מנהל חטיבת החדשות שהיה לו סמכויות בנושא הזה. פה תהיה חטיבה שרוב רובה, מבחינת העובדים, יהיה מורכב מעיתונאים. זה מצד אחד, ומצד שני, כמעט שלא לו יהיו תפקידי תפעול ולוגיסטיקה, כי אמור להיות הסכם שירותים שברגע שהוא עובר מרכז הכובד משתנה.
שלמה פילבר
¶
מנכ"ל התאגיד הולך לעשות עבודה שהיא הרבה יותר עבודת תוכן מאשר עבודת ניהול אדמיניסטרטיבית.
יאיר טרצ'יצקי
¶
מנכ"ל תאגיד החדשות לא אמור להתעסק בתוכן. כל התפקידים שמנויים פה הם תפקידים שלא היו קיימים עד עכשיו.
יאיר טרצ'יצקי
¶
העלות שלו, אני יכול להעריך שזה כמיליון שקל? כמה עיתונאים של רשות השידור לא יתקבלו בגלל שיהיה עוד מנכ"ל?
אתי בנדלר
¶
עוד לא קראנו את הקישורים הנדרשים מהעורך הראשי; מהעורך הראשי נדרש גם ניסיון משמעותי בתחום העיתונות שמשום מה שלא נדרש מהמנהל הכללי של תאגיד החדשות, וזה נראה די תמוה משום שמנהל תאגיד החדשות יחלוש על התקציבים ועל גיוס כוח אדם. אנחנו יודעים שבאמצעות תקציבים וגיוס עובדים ניתן להכתיב גם הרבה מאוד בתכנים, ואני חושבת שזה שלא נדרש ניסיון עיתונאי ממנהל כללי של תאגיד חדשות – לי זה נראה מאוד תמוה.
אתי בנדלר
¶
אגיד לך למה, כי אם עורך ראשי חושב שצריך, למשל, להוציא ניידת שידור כדי לסקר דבר מסוים, והמנהל הכללי לא נותן כי הוא לא מבין את החשיבות של זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא מקובל. ההיפך, הם צריכים להשלים אחד את השני – המנהל העורך והמנהל הכללי. את טועה. הפעם לא מקבלים את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
שמענו את ההערה, היא לא מקובלת הפעם. אנחנו תמיד מכבדים את היועצת המשפטית, הפעם היא לא צודקת.
אתי בנדלר
¶
עוד מעט נגיע למעורבותו של מנהל התקציבים, ואני שוב אומר שבאמצעות תקציבים אפשר להשפיע על תכנים.
היו"ר דוד ביטן
¶
באמצעות תקציבים אפשר להשפיע על הרבה דברים, אז מה? בכנסת לא? גם באמצעות מינויים משפיעים. בכל מקום יש את זה, יש מקום שאין את זה? אין מה לעשות.
יעל מלם יפה
¶
"בעלי תפקידים מיוחדים 82ח. לתאגיד החדשות יהיו בעלי תפקידים כמפורט להלן:
(1) רואה חשבון מבקר, ויחולו לגביו הוראות סעיף 49, בשינוים המחויבים;
(2) יועץ משפטי, ויחולו לגביו הוראות סעיף 50, בשינויים המחויבים;
(3) מבקר פנימי, ויחולו לגביו הוראות סעיף 51, בשינויים המחויבים;
(4) ממונה על קבילות הציבור, ויחולו לגביו הוראות סעיף 62, בשינויים המחויבים.
(5) עורך ראשי של התוכן החדשותי ושל התוכן בענייני היום שמפיק תאגיד החדשות (להלן - העורך הראשי בתאגיד החדשות), ויחולו לגביו הוראות אלה:
(א) לעורך הראשי ימונה אדם בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות;
(ב) תקופת הכהונה של העורך הראשי תהיה ארבע שנים, ואפשר להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת;
(ג) הוראות סעיף 82ט(ב)(1) יחולו לעניין העורך הראשי, ואולם מינויו והעברתו מכהונה טעונים אישור של רוב חבריה המכהנים של מועצת תאגיד החדשות;
(ד) בביצוע תפקידו יפעל העורך הראשי באופן עצמאי;
(ה) לא ימונה לעורך הראשי ולא יכהן בתפקיד כאמור מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים האחרונות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית."
יאיר טרצ'יצקי
¶
ב-82ח(ג) התפקידים שנמצאים שם אמורים לבוא מתוך התאגיד - היועץ המשפטי, המבקר הפנימי - או שמדובר במשרות חדשות לגמרי?
היו"ר דוד ביטן
¶
זה תאגיד אחר, אז מה רצית, שהוא ישתמש ביועץ המשפטי שלהם? זה לא אותו תאגיד, אין מה לעשות.
היו"ר דוד ביטן
¶
ברור שאם יש שני תאגידים יש גם תוספת. לא צריך לחזור על זה כל הזמן, אנחנו מודעים לזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, אין תאגיד שאין לו יועץ משפטי וכו'. מספיק כבר עם זה. אם מחליטים להקים את התאגיד, זה כולל גם משרות מסוימות שצריך אותן. אין מה לעשות.
היו"ר דוד ביטן
¶
בואו נתעלם מהשאלות האלה. עצם הקמת התאגיד מחייבת הוצאות; יש הוצאות, ואי אפשר להתעלם מזה. זה לא משהו בשמיים, אבל זה קיים. להמשיך לקרוא בבקשה.
יעל מלם יפה
¶
"עובדי תאגיד החדשות 82ט. (א) קבלה של אדם לעבודה בתאגיד החדשות תיעשה במכרז.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים, באישור מועצת תאגיד החדשות; חברי הוועדה יהיו המנהל הכללי של תאגיד החדשות ושני נושאי משרה שאינם חברי מועצת תאגיד החדשות, שיבחר המנהל הכללי האמור;
(2) חובת המכרז לא תחול על משרת עיתונאי וכן על משרת עורך או מגיש של תכניות שמפיק תאגיד החדשות; מועצת תאגיד החדשות תקבע, בהחלטה מנומקת, כללים לעניין המשרות האמורות ומספר העובדים המרבי שעליהן לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז; קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי העורך הראשי בתאגיד החדשות באישור המנהל הכללי של תאגיד החדשות, בהתבסס על שיקולים מקצועיים ובמסגרת התקציב שהוקצה לשם כך; עלות השכר לעובד במשרה כאמור לא תעלה על סכום שעליו החליטה מועצת תאגיד החדשות, אלא אם כן אישרה זאת ועדת המשנה להתקשרויות שמונתה לפי סעיף 21 כפי שהוחל בסעיף 82ה;
(3) הודעה בדבר איתור מועמדים למשרות שלא חלה עליהן חובת מכרז תפורסם באתר האינטרנט של תאגיד החדשות זמן סביר מראש.
(ג) על תאגיד החדשות ועובדיו יחולו הוראות סעיפים 54 עד 56 בשינויים המחויבים."
גיל עומר
¶
למדתי מאלדד בפעם הקודמת לבקש שעד שיוקם אתר האינטרנט של חברת החדשות אפשר להשתמש גם בחברת האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי, כי זה עלול לקחת שלושה חודשים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה אתה רוצה, להשתמש באתר שלהם? תמורת תשלום. הרי כתוב, הכול אתם משלמים להם אז ייתנו לכם גם את זה.
משה שגב
¶
הסעיף הזה הוא סעיף סותר את עצמו, ומכיוון שאנחנו עומדים זמן רב אחרי שסעיף דומה היה כתוב בחוק התאגיד המקורי, צריך להבין שאנשים שייבחרו לתאגיד החדשות, התפקידים שלהם הם תפקידים של עיתונאים, עורכים ומגישים. אם כל אלה פטורים ממכרז, בשביל מה להגיד שאדם ייבחר במכרז? ואם הוא נבחר במכרז – ברור שהוא צריך להיות עיתונאי או מגיש או עורך. כמובן שיש לו תפקידים אחרים, אבל אנחנו יודעים שבסוף לא התקיימו מכרזים וועדות האיתור היו ועדות לא בדיוק מקצועיות, וכל הטענות ששמעתם בבוקר נבעו בדיוק מהתהליך הזה. לכן צריך לקבוע פה מנגנון - - -
משה שגב
¶
צריך לקבוע מנגנון מקצועי, שבאמת ייערכו מכרזים. ברשות השידור, כשהיו מכרזים לתפקידים של מנהלי מחלקות - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
האמת שגם לי זה הפריע קצת. ברוב התאגידים יש חובת מכרז, למעט אם זה סכום מאוד נמוך. פה נתתם חובת מכרז ואחר כך פטרתם את זה באופן גורף. זה לא רק עיתונאים, לתאגיד מתקבלים גם אנשים אחרים.
שלמה פילבר
¶
הסעיף הזה נולד באוקטובר 2015, כשרצינו להאיץ את התהליכים. אני מודה, ואמרתי את זה יותר מפעם אחת לפרוטוקול, לבושתי לא הקשבתי לחבר הכנסת פולקמן שדרש אז שזו תהיה נציבות שירות המדינה. רצינו לקצר את התהליכים ונתנו את הפטור ממכרז לתאגיד. היום אנחנו נמצאים במצב ש-80% מהעובדים קיימים, ומדובר על תוספת של תקנים נוספים. אין מניעה שאת הנוספים יעשו בהליך קצת יותר מסודר.
היו"ר דוד ביטן
¶
פולקמן, אם המשרה היא בסכום מאוד נכבד, למה שלא יהיה מכרז? כי זה עיתונאי, אז הוא יקבע מי שהוא רוצה?
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה כבר מאחורינו. מי שנקלט – נקלט. לעתיד יכול להיות שצריך לתקן את זה. זו הערה במקום. מי שנקלט – לא פותחים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
וגם אז לא פותחים. אפשר לעשות שינויים ארגוניים. לא אומרים לבן אדם: תתקבל מחדש. זה ארגון עצמאי, אבל לא אומרים לבן אדם: עכשיו תלך, ומתחילים מחדש לקלוט אותו.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ברור, אבל הוא צריך להגיד שיש לו סיבה למה הוא משנה את התפקיד. צריכה להיות עילה לפיטורים, אתה לא מפטר בן אדם סתם, כי בא לך.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. מה אתה רוצה, אני לא מבין? שישאירו את כולם בכל התפקידים. אם הוא ירצה לשנות – הוא ישנה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לי מפריע הנושא של מכרות בכירות ביותר. על משרות בכירות ביותר חייב להיות מכרז. למה שייתנו למישהו 50,000 שקל בלי מכרז, בלי כלום?
מאיר לוין
¶
הסעיף הזה יוצר איזון. יש הבנה שעיתונאי, הרבה פעמים לא מתאים לבחור אותו במסגרת מכרז. זה מצד אחד. מצד שני, הכלל הוא שצריך להיות מכרז. לכן הסעיף הזה, שהוא לא חדש והיה קיים גם בתאגיד, קובע בדיוק את האיזון הזה, שמצד אחד יש קביעה שחובת המכרז לא תחול על משרת עיתונאי; מצד שני, מועצת התאגיד צריכה לקבוע בהחלטה מנומקת כללים לעניין המשרות האמורות ומספר העובדים המרבי שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז. זאת אומרת, זה לא פרוץ; צריכה להיות הנמקה שצריך X עובדים שלגביהם יש כישורים שלא מתאים לגביהם מכרז, וזו צריכה להיות החלטה מנומקת. זה האיזון שהושג, והאיזון שהיה נכון לגבי התאגיד - - -
איתי נבו לנדסברג
¶
אני רוצה להשלים את דבריי. אנחנו מדברים על שירות שידור ציבורי. זאת אומרת, בעלי התפקידים האלה צריכים להיבחר במכרז מקצועי, במנגנון מקצועי שניתן לפקח עליו, יש לו פרוטוקולים, יש לו ביקורת, יושבים בו אנשי מקצוע. הוא לא יכול להתנהל על-ידי ועדות, כמו שעברנו. כדי ליצור שירות שידור ציבורי, שממונים בו אנשים בתהליך מקצועי, במנגנון מקצועי, שבסופו הציבור מקבל את איש המקצוע הטוב ביותר שאותו מנגנון מקצועי בחר, צריך מנגנון מקצועי. יש פה גם "המנהל רשאי", גם "ועדת האיתור" וגם "המועצה קובעת", אז מה פה בדיוק המכרז? לא נקבע פה מנגנון המכרז ולא נקבע אילו תפקידים יהיו במכרז. נקבע אדם, אבל מיד אחר כך סעיף (ב) כבר פוסל את כל האנשים האחרים. זה לא רציני.
היו"ר דוד ביטן
¶
ניתנה הרשאה למועצת הרשות לקבוע את המשרות ואת מספר העובדים שיקבלו פטור ממכרז. השאר, למרות שהם עיתונאים, כן יהיה להם מכרז. זה מה שהסעיף הזה אומר.
מאיר לוין
¶
אני חושב שזה נכלל פה, כי זה כללים לעניין המשרות האמורות, ומספר העובדים המרבי שעליהם לא תחול. ככה זה גם היום.
היו"ר דוד ביטן
¶
תראה בדיוק למה כיוונו: הם אמרו שכולן פטורות. מה שאתה אומר - מספר העובדים. צריך להגביל אותם בעניין הזה, כי פה הם עשו שמספר העובדים זה כל העובדים. אני מדבר על עיתונאים, זה סעיף על עיתונאים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש שתבחן את זה, עורך דין לוין. הם קבעו שכל העיתונאים פטורים ממכרז, זה לפי הסעיף הזה. מכיוון שנתת הרשאה למועצת הרשות לקבוע את זה, אז קבעת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא לקבוע. זה לא סביר: הם קבעו שכל העיתונאים מתקבלים בוועדת איתור. אמרת שיקבעו את מספר העובדים ואת סוג המשרה, אבל זה לא מה שהם עשו.
אלדד קובלנץ
¶
על-פי חוק תאגיד השידור הציבורי, כל כללי הקליטה נעשו בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, התייעצות - - -
מאיר לוין
¶
לגבי הקליטה של העובדים הראשונים בתאגיד ישנו סעיף נוסף, שלא קיים ביחס לתאגיד החדשות, שעד 600 עובדים אפשר היה לקבל בלי מכרז. לגביהם יש רק קביעה שזה צריך להיעשות בהליך שוויוני ושקוף. אני לא יודע אם הכוונה היא שהקליטה של העובדים שאתה מתאר נעשתה במסגרת הסעיף הזה.
מאיר לוין
¶
אני שואל שוב: הקליטה של העיתונאים, שעליהם אתה מדבר, היא במסגרת הסעיף הזה? במסגרת הוראת המעבר שנועדה להקים את התאגיד?
מאיר לוין
¶
נושאי משרה זה ועדת איתור. מדברים על עיתונאים; יש חובה לקבוע קווטה של כמה מאותם עיתונאים אפשר בלי מכרז.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
חברים, אנחנו רבים על משהו שהיה לא מזמן, והיה דיון סביב השאלה איך לקבל את העיתונאים. היה כאן ויכוח שלם, אני רוצה להזכיר, שאיגוד העיתונאים עמד על רגליו האחוריות לגבי האופן שבו ייקלטו העיתונאים בתאגיד. הכנסת קיבלה את ההחלטה בעניין בהוראת המעבר.
שלמה פילבר
¶
זה כמו שאמר איתן - היוצרות התהפכו. אז היה עניין לקלוט כמה שיותר מהר כדי שהתאגיד יגיע לקיבולת שלו ויוכל להתחיל לפעול, כדי לא להתעכב. הם אכן נתנו את הפטורים. היום האנשים האלה נמצאים. זה פעם אחת.
פעם שניה, אני רוצה להזכיר את הסעיף, שעוד מעט נגיע אליו, שאומר - סעיף 98ד(ה) – שכל העובדים העוברים נשארים בתפקידיהם, אבל בסוף הסעיף כתוב: "אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של תאגיד החדשות שימונה לפי סעיף 82ז לערוך שינויים כאמור, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובכפוף להוראות חוק זה". אחרי שכולם כבר יושבים על כיסאותיהם וכולם עברו זמני, יש רצף שידורים ואתה קולט עכשיו אנשים חדשים - הרי הטענה העיקרית שבגללה אנחנו יושבים פה היום היא שאנחנו אומרים שבסוף ההליך הזה, שאנחנו מדברים עליו, גרם לעיוות ששמענו עליו בבוקר. אין שום סיבה בעולם שאותה מועצה ואותו מנהל לא יהיו סוברנים לעשות עכשיו הליך מסודר לכל התפקידים מחדש ולבחור לפי הניסיון ולפי המקצועיות, ולא שמישהו כבר התיישב על הכיסא - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לפי הכללים הוא יכול לעשות הליך חדש אם כולם זמניים. אם הם לא זמניים אתה לא יכול לעשות.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להזכיר לך דבר אחד: כבר עברנו את העניין של העורך הראשי. זה סעיף שהוכנס, סעיף שי. מישהו יכול להסביר לנו מה התוספת הזו?
מאיר לוין
¶
אני חושב שהסעיף שאתה מדבר עליו הוא הסעיף בתקופת המעבר. בתקופת המעבר יש הוראה מיוחדת איך מתמנה אותו עורך זמני.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
אתה צודק, אבל העורך הראשי, היו סמכויות שהיו נתונות בידיו. הרי זה אחד הוויכוחים היותר גדולים שמתקיימים בעולם החדשות – מקומו של המנכ"ל אל מול מקומו של העורך הראשי. כשהתחלתי לכתוב את החוק נסעתי לערוץ 2 - מנכ"ל החדשות אז היה שלום קיטל – בדיוק סביב הסעיף הזה, כדי למצוא את האיזון הנכון. זו אחת השאלות היותר מרכזיות.
שלמה פילבר
¶
היה דיון, בהתחלה חשבו שהמנכ"ל יהיה גם העורך הראשי ואחר כך החליטו מכיוון שהיום זה נפרד, ובעצת היועצים המשפטיים, כדי לשמור על מודל אחיד, לעשות מה שקיים היום as is. לכן הכנסנו את הנוסח, אני לא זוכר אם הכנסנו את הסעיף או לא, שהמועצה יכולה - - -
שלמה פילבר
¶
היתה אפילו מחשבה להגיד שנעשה עורך ראשי ונעשה זה, ואם המועצה תרצה – תאחד את שניהם. לא עשינו את זה.
יעל מלם יפה
¶
"התקשרות עם עיתונאים לתקופות מוגבלות או למשימות מיוחדות 82י. תאגיד החדשות רשאי להתקשר שלא במכרז, לתקופות מוגבלות או למשימות מסוימות, עם עיתונאי, אם קיימת, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת להתקשרות ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו עיתונאי; מועצת תאגיד החדשות תקבע כללים לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סוגי התקשרות והדרכים לאיתור מועמדים."
יעל מלם יפה
¶
"נושאי משרה בתאגיד החדשות 82יא. על נושא משרה בתאגיד החדשות יחולו הוראות פרק ט', בשינויים המחויבים.
איסור על פרסומות והודעות 82יב. (א) תאגיד החדשות לא ישלב בתכנים שהוא מפיק ומעביר לתאגיד השידור הישראלי, מסר פרסומי, תשדירי פרסומות והודעות, תשדירים לשירות הציבור והודעות חסות, והכול בין בתמורה, במישרין או בעקיפין, ובין שלא בתמורה; לעניין מסר פרסומי יחולו הכללים שנקבעו לפי סעיף 69.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מההוראות החלות על תאגיד השידור הישראלי ומסמכויותיו לפי פרק י"ב גם ביחס לתכנים שמעביר לו תאגיד החדשות.
(ג) בסעיף זה - "הודעת חסות", "מסר פרסומי" ו"תשדיר לשירות הציבור" - כהגדרתם בסעיף 68; "תשדירי פרסומת והודעות" - כמשמעותם בסעיף 70(א)."
אסף וסרצוג
¶
גם היום בחוק לתאגיד יש תקציב שמורכב ממה שיש בחוק פלוס פרסומות וחסויות, והוא צריך להקצות X כסף לחדשות.
אסף וסרצוג
¶
אבל התקציב שלהם הוא גם - - - יש לו הוצאות שהוא יצטרך לעבוד עליהן. גם היום התקציב של התאגיד מורכב ממה שיש בחוק פלוס הכנסות מפרסומות וחסויות.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה ייתן. סתם אני מבקש? לא בחוק, את החוק אני מעביר; אחר כך, בחיקוק צריך כמה ימים, אין מה לעשות. גם משרד המשפטים אומר את זה, לא צריך להתעקש סתם. נעביר את החוק, ובתוך החוק נכניס ארכה. אין ברירה.
דרך אגב, איפה המנכ"ל? למה הוא לא בא?
יעל מלם יפה
¶
"תקציב תאגיד החדשות 82יד. (א) התקציב השנתי של תאגיד החדשות יהיה בסכום של 137.2 מיליון שקלים חדשים שיועבר לו ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפי הוראות סעיף קטן (ב)."
יש פה התאמה לתיקון של רדיו רק"ע. צריך לעשות התאמה בסעיף 80, אסף יביא את הנוסח.
יעל מלם יפה
¶
"(ב) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ינכה מתוך סך סכומי אגרת הרישיון שהוא גובה, בכל חודש, סכום בסך של 11.4 מיליון שקלים חדשים ויעבירו אל תאגיד החדשות;"
יעל מלם יפה
¶
"הסכום המועבר כאמור לא ייחשב להכנסות המדינה והעברתו לתאגיד החדשות לא תימנה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.
(ג) הסכומים לפי סעיף זה יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד הידוע ביום האמור לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לה.
(ד) בסעיף זה, "אגרת רישיון" ו"מדד" - כהגדרתם בסעיף 80(א)."
אתי בנדלר
¶
אדוני, אני חוזרת שוב לעניין תקציב תאגיד החדשות. תקציב תאגיד השידור, בהתאם להוראות סעיף 80ב, מורכב מהכנסותיו לפי חוק השידור הציבורי ומהסכום הנוסף – זה הסכום שמשלמים בנוסף לאגרת הרכב לרשות השידור - ומהסכומים המועברים מדי חודש, לפי הוראות סעיף קטן (ג). זה הסכום שמעביר משרד התחבורה מדי חודש לתאגיד השידור. דהיינו, ככל שההכנסות לפי החוק עולות, ככל שהוא מצליח להפיק יותר הכנסות, התקציב שלו עולה. מה מקור ההכנסות לפי החוק? מכירת פרסומות, מכירת תשדירי שירות, הודעות חסות ומכירת שידורים מהארכיון למטרות מסחריות.
כפי שהערתי כשדיברנו קודם על מכירת חומרים מהארכיון, משום מה הוצע שההכנסות מהמכירה של תשדירים שהופקו על-ידי תאגיד החדשות יועברו לתאגיד השידור, הגם שלא הוא הפיק אותם והם לא מהתקציב שלו. כאן קובעים לתאגיד החדשות תקציב קשיח, בסכום קבוע, שמתעדכן בסך הכול בהתאם למדד, ולא ניתן להוריד אותו ולא להעלות אותו.
ככל שיהיו יותר שעות שידור של חדשות, לא יהיה תקציב להפיק מעבר לזה. אומרים שלוש שעות לפחות בפריים טיים ועוד שעה וחצי בשעות אחרות, פלוס רשת ב', פלוס שפות זרות, ואין שום דרך להגדיל את שעות השידור של החדשות, אלא אם כן יורידו את איכות השידורים. השאלה היא אם לא ראוי למצוא איזשהו מנגנון שיתאים את התקציב לשעות השידור בפועל של תאגיד החדשות.
אסף וסרצוג
¶
קודם כול, זה מה שהסברנו עכשיו לגבי הפרסומות ולמה הפרסומות נשארות בתאגיד ולא בתאגיד החדשות. קודם כול, זה המצב היום. ב. מה זה שקורה זה שהתאגיד קונה סיכון, מכיוון שהכנסות מפרסומות וחסויות – אתה לא יודע כמה הן יהיו, והוא בכל מקרה צריך לשאת בעלויות. החדשות, יש להן תקציב קבוע והוצאות קבועות, הוא יודע בדיוק מה הוא אמור להכניס ומה להוציא.
אסף וסרצוג
¶
התקציב הזה יכול לגדול. במינימום הוא חייב להיות מה שקבוע כאן; אם יחליטו ביניהם המנכ"לים של התאגיד שהוא רוצה לקנות יותר שידורי חדשות, רוצה למלא את הלוח שלו ביותר שידורי חדשות, הם יכולים להגיע להסכמה ביניהם על העניין הזה. זה המינימום, אבל זה תקציב שהוא קשיח וקבוע, הוא לא יכול לרדת ממנו.
אתי בנדלר
¶
אתה אומר שהמנכ"לים יכולים להסכים ביניהם על העברת חלק מתקציב תאגיד השידור לתאגיד החדשות? מכוח מה?
אתי בנדלר
¶
לא לא, בפירוש לא. דיברנו על זה בחלק הקודם של הדיון. היום נאמר שלוש שעות ושעה וחצי לפחות.
משה שגב
¶
מצוין, התקורות היו חלק ממנו. פה אתה לוקח גוף חדש, מקים אותו, והוא צריך לבוא לתאגיד ולקנות ממנו שעות אולפן - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה בדיוק העניין. זה גוף חדש לגמרי, הוא נשען על תשתיות ואלה התקורות שהוכללו בתוך זה. עם כל הכבוד, הוא לא הולך מחר לנהל חוזים.
אתי בנדלר
¶
הוא יכול בהסכמת שתי המועצות. נניח ששתי המועצות מסכימות על ארבע שעות חדשות ותוכניות בענייני היום פריים טיים; איך הם יקבלו את התקציב לשעה הנוספת?
רועי פולקמן (כולנו)
¶
הבנתי מאסף שאם מגדילים את השעות זה התקשרות בין התאגיד לתאגיד החדשות. נגיד שמעבר לשעות שנקבעו פה בתקציב, תאגיד החדשות אומר שהוא רוצה עוד שעת אקטואליה.
אסף וסרצוג
¶
זה לא קשור. מספר השעות לא קשור לתקציב. אם הם רוצים תוספת הם יכולים לקבוע בהסכמה ביניהם.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה שהיועצת המשפטית אומרת זה שאם יש יותר מדי שעות שתאגיד החדשות משדר – בהסכמה – אין איך לפצות אותו. אנחנו מקבלים את ההערה. שבו יחד ותראו איך אתם מנסחים משהו שיהיה מקובל.
משה שגב
¶
אדוני היושב-ראש, ברגע שאתם נועלים את התקציב הזה בחוק אתם הורגים את תאגיד החדשות הזה. אתם הורגים אותו בסכום הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא יודע. קבעתם את התקציב – קבעתם. עכשיו היא אומרת שהיתה איזו בעיה והוא שידר 20 שעות; איך אתה מפצה אותו על 20 השעות האלה? בהסכמה, הכול בהסכמה.
אסף וסרצוג
¶
אדוני היושב-ראש, לא ניכנס למספרים, אבל לחברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10, יש להן תקציב יותר נמוך והם פורצים ומשדרים הכול, אין להם בעיה לשלוח ניידות. אז כנראה שאפשר להסתדר. הסכום הזה הוא יותר גבוה.
יעל מלם יפה
¶
"מקום מושבו של תאגיד החדשות 82טז. מקום מושבם של תאגיד החדשות, מועצתו והנהלתו יהיה במתקני תאגיד השידור הישראלי."
יעל מלם יפה
¶
"אספקת טובין, מקרקעין ושירותים לתאגיד החדשות על-ידי תאגיד השידור הישראלי 82יז. (א) תאגיד השידור הישראלי יספק לתאגיד החדשות את כל הטובין, המקרקעין והשירותים הדרושים, לדעת תאגיד החדשות, לצורך ביצוע תפקידיו, ובכלל זה יספק את המקום הנדרש לפעילותו של תאגיד החדשות לרבות משרדים ואולפנים; תאגיד השידור הישראלי לא יעביר לפי סעיף זה לתאגיד החדשות זכות בעלות במקרקעין.
(ב) תאגיד החדשות ישלם לתאגיד השידור הישראלי את התמורה בעד האספקה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) תאגיד השידור הישראלי יתקשר בהסכם עם תאגיד החדשות לעניין אספקת הטובין, המקרקעין והשירותים כאמור בסעיף קטן (א) והתשלום בעדם כאמור בסעיף קטן (ב); בהתקשרות לפי סעיף קטן זה, לא יחולו על תאגיד החדשות ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 .
(ד) תאגיד השידור הישראלי ותאגיד החדשות יתקשרו בהסכם כאמור בסעיף קטן (ג), כל אחד באמצעות המנהל הכללי שלו יחד עם נושא משרה נוסף שהמועצה או מועצת תאגיד החדשות, לפי העניין, הסמיכה לשם כך.
(ה) התעוררה מחלוקת בין תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות בגיבוש ההסכם האמור בסעיף קטן (ג) או ביישום הוראותיו, בעניין הנוגע לתקציב או לתפעול, יכריע בעניין הממונה על התקציבים במשרד האוצר."
זה סעיף שיש בו תיקון בעקבות החלטת הממשלה.
יעל מלם יפה
¶
בסעיף קטן (ה) עשינו תיקון במנגנון ההכרעה בין ענייני תקציב לבין עניינים תפעוליים. בעניינים התפעוליים יש לכם את המנגנון שהעברנו אליכם.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, נמשיך את השאלה הזאת מחר בבוקר. יש לנו את נושא של הארכיון, ירושלים – אלה דברים שאנחנו צריכים לסכם.
יש לנו גם את העניין של הרדיו החרדי – אנחנו רוצים שיהיה רדיו חרדי. גם התאגיד רצה רדיו חרדי ופנה למשרד התקשורת. זה דבר חדש שאנחנו רוצים שתכניסו.
רדיו רק"ע – גם כן עובר. מה שצריך לדון זה על השינויים התקציביים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אוקיי. תכניסו עכשיו גם את הרדיו החרדי, שאנחנו רוצים להכניס. כל אלה נסכם מחר. גם לגבי הארכיון, תשבו ותראו איך אתם מסכמים. אבל צריך להבין בנושא של הארכיון - לא נעשו שום עיכוב לנושא של הפינוי של רוממה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא יודע. תראו איך אתם מביאים לי את זה, אבל לא יהיה עיכוב במכירה. אני מאמין שהמכירה היא לא מחר בבוקר, לכן אין שום בעיה.
היו"ר דוד ביטן
¶
רוממה היא לא של רשות השידור, היא עברה מזמן לבעלות של המדינה. אז מה את רוצה שאני אעשה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם רוצים לריב אתי הלילה? אין בעיה, תריבו. אמרתי שלא מתחילים מאפס, לא עושים תיקון מאפס עכשיו. אני יודע שנפגעתם מכל התהליך, היו לזה סיבות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אוקיי, אנחנו מתחילים את הכול מההתחלה? בבקשה, אוציא פשוט וזה הכול. אמשיך את הדיון - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אז אוקיי, תעשו את זה. צאי לבד, בבקשה. את רוצים להתחיל את הוויכוח מאפס? אין דבר כזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא מבין. הנושא של רוממה כבר לא שייך לרשות השידור, הוא שייך למדינה. מה אתם רוצים ממני?
אליעזר וחנונו
¶
המקום חי ונושם ומשדר, אז למה צריך עוד פעם לדחות את השידורים מירושלים אם אפשר לעשות אותם מירושלים? כרגע, עד שהאתר בירושלים יקום. מה כל כך קשה?
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, תקשיבו, אמרתי לו שיביא לי את ההסדר נקבע בחוק ונדון בזה מחר. פתאום כולכם קפצתם, יש לכם מה להגיד. מה העניין הזה, אני לא מבין. מחר נשב ונראה.
כן, תמשיכי לקרוא.
יעל מלם יפה
¶
"שימוש בתקציב 82יח. תאגיד החדשות יעשה שימוש בתקציבו למטרות אלה בלבד:
(1) תשלום לתאגיד השידור הישראלי בעד אספקת טובין, מקרקעין או שירותים, כאמור בסעיף 82יז;
(2) תשלום עלות שכר לעובדי תאגיד החדשות וכן תשלום לעיתונאים שתאגיד החדשות התקשר עמם לצורך קבלת שירותיהם בתחום התוכן החדשותי או תוכן בענייני היום, שלא במסגרת יחסי עבודה;
(3) תשלום בעד שירותים שתאגיד החדשות מחויב לקבלם במישרין מנותן השירותים;
(4) תשלום שהוטל על תאגיד החדשות לפי דין או בהתאם להחלטת בית משפט או להחלטה במסגרת הליך פשרה, בוררות או גישור."
אסף וסרצוג
¶
ההסדר הוא שעד ה-1 ביולי הם צריכים לעבור. בעבור כל חודש שהם לא עוברים יכול שר האוצר לקזז להם תשלומים שמועברים אליהם, הוא צריך להודיע להם מראש, באישור ועדת - - -
גיל עומר
¶
ההסדר היה שמיולי אנחנו צריכים לשדר מירושלים. כרגע, להערכתי, זה נובמבר כשהסיכום היה שעד דצמבר אנחנו יכולים לעבור.
גיל עומר
¶
לא לא, קול ישראל מירושלים, על-פי חוק, מוכן. זאת אומרת, השידורים של הרדיו, החדשות העגולות – קול ישראל מירושלים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ביקשו ממני מטעם ועדת הכלכלה לבחון את המבנה בירושלים. זה נסגר ברחוב על כנפי נשרים ונפתח - - -
גיל עומר
¶
לא. מה שאני אומר זה שמאז שישבנו פה ביולי בשנה שעברה כל התהליכים האלה, בין היתר, גם עיכבו, כי תנסה לחתום הסכמים עם אנשים שיודעים שיש חרב מעל הראש שלך. תנסה לסגור את הדברים האלה ותראה אם אתה יכול להתקדם.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה אתם רוצים? כאילו רשות השידור, כל מה שביקשו מכם תמיד עשיתם. די, מספיק. עשו עבודה, לא הספיקו לעמוד בזה – אוקיי. כאילו זה שיא השיאים בכל דבר. אני רוצה להבין, כל העובדים – גיל עומר או קובלנץ - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אמרנו לכם בבוקר שמי שמנסה למכור כאילו אפשר לחזור אחורה זורה חול בעיניים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
גם בבוקר היו חברי כנסת שניסו להגיד לכם שהכול יהיה בסדר ורשות השידור תקום מחדש. סבבה, מי שרוצה להאמין לזה – בבקשה. מה שאני יודעת מארבע וחצי השנים שאני חברת כנסת זה שהדבר הזה לא הולך אחורה. את יודעת מה, תשאלי את ביטן, הוא עשה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
כי די, מספיק, נמאס. כל רגע קופץ מישהו. צא החוצה בבקשה. לא רוצה לתת לו להתבטא. מה זה הדבר הזה? אי אפשר לנהל פה דיון.
אני רוצה להבין למה אי אפשר להפעיל את רוממה לכמה חודשים. למה הם צריכים לנסוע למודיעין, הלוך וחזור. עלי זה לא מקובל.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא פותח כלום. הם לא עמדו במשימה, עם כל הכבוד. מה זה אתה לא פותח? איזה מנגנון? מה הקנס שאתה נותן? תגיד לי מה הקנס, עכשיו תגיד לי אותו. אני לא מקבל את זה. עם כל הכבוד לך, אתה לא מנהל את המדינה, אז מספיק כבר.
אליעזר וחנונו
¶
לא היה ולא נברא. שקר וכזב. את כל התיקונים – תיקנו. יושבים פה אנשי - - - שקר וכזב. אל תאמינו.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא יהיה שידור מרוממה, כי שומר על רשות השידור הקיימת. לא יהיה. רוממה – לא; אתה רוצה לדבר על זמנים – בוא נדבר על זמנים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
היה סיכום – אתה היית בו – עם ליצמן ועם אחרים למה אי אפשר להיכנס לרוממה עם התאגיד. היו על זה דיונים של חודשים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
- - - לבנות שם דירות. יש התחייבות קואליציונית לבנות שם דירות. היה סיכום עם ליצמן.
היו"ר דוד ביטן
¶
בתל-אביב בנו דירות שם? אתם לא מדברים לעניין בכלל. אם בונים דירות עכשיו – קח את רוממה, אין בעיה. אבל אין, אין דירות שם, אין כלום.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
גם בלוגיסטיקה של התאגיד הם לא יכולים להתפצל עכשיו. יש כבר אולפנים, יש להם מנגנון. זה יעלה מלא כסף.
משה שגב
¶
אדוני, זה בלוף אחד גדול הדבר הזה, אפשר לעבוד מרוממה. אנחנו עובדים שם יומיום, מגיעים לעבודה ולא מסתכנים בחיינו, עושים את העבודה שלנו נאמנה. על מה מדברים? מה זה השטויות האלה?
משה שגב
¶
אדוני היושב-ראש, תזמין את אנשי הכנ"ר, הם יציגו לך את הדוח של כל התיקונים שתוקנו ברשות השידור.
משה שגב
¶
אדוני היושב-ראש, אני אומר לך ככה: אם דקה אחת אי אפשר לשדר מרוממה, עכשיו אני מפסיק את כל השידור.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
דיברנו על עלויות התאמה, על בטיחות - - - התאגיד זה לא הרשות. הרשות משדרת, לא התאגיד.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ביטן, היו שבועות של דיון על רוממה. הייתי שם עם הצוות הטכני, הסתובבנו, בחנו אוהל בחצר, ישבתי עם הצוות הבטיחותי שם. הכול בדקנו, אי אפשר.
היו"ר דוד ביטן
¶
עוד פעם אתם מנהלים פה דיון? מה, אנחנו בשוק? אני לא מבין. יוצא ככה – הוא מדבר אתך ואת מדברת אתו.
גיל עומר
¶
התשובה היא כן, ואני רוצה להגיד עוד משהו. בדיון בוועדת הכלכלה בזמנו היו שתי פעימות; פעימה אחת דיברה על יולי 2017, שבה יהיו מחצית מהעובדים; על 100% מהעובדים דובר על יוני 2018. ביוני 2018, בכל מקרה, יהיו 100% מהעובדים.
יעל מלם יפה
¶
את סעיף יז הקראנו, חוץ מאשר התיקון שהעברנו קודם לאתי ב-(ה). אנחנו רוצים גם להכניס (ו) חדש, ואמרנו שנעשה את זה מחר. גם את סעיף יח הקראנו.
יעל מלם יפה
¶
"תיקון סעיף 89. 14. בסעיף 89 לחוק העיקרי, אחרי 'תאגיד השידור הישראלי' יבוא 'ותאגיד החדשות'.
תיקון סעיף 90. 15. בסעיף 90 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, אחרי "המועצה" יבוא "ומועצת תאגיד החדשות";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: '(א1) מועצת תאגיד החדשות רשאית, באישור השר, לקבוע כללים לניהולו של תאגיד החדשות ולפיקוח על ביצועם היעיל של תפקידיו לפי חוק זה.';
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי 'המועצה' יבוא 'ומועצת תאגיד החדשות' ובסופו יבוא 'או תאגיד החדשות, לפי העניין'."
שלמה פילבר
¶
פה מדובר על קביעות כללים ופרסומם. זה היה קיים בתאגיד השידור הישראלי והרחבנו את זה גם לתאגיד החדשות.
אתי בנדלר
¶
אני רוצה להציע, אם הדבר ייראה בעיניכם, שהכללים של שתי המועצות יפורסמו גם באתר של משרד התקשורת, כדי שלא יתחילו לחפש בכל מיני מקומות.
יעל מלם יפה
¶
"הוספת כותרת סימן א' לפרק ט"ו. 16. בפרק ט"ו לחוק העיקרי, תחת כותרת הפרק יבוא: 'סימן א': תחילה'.
תיקון סעיף 92. 17. בסעיף 92 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום 'סעיפים 2, 3 ו־80' יבוא 'סעיפים 2, 3, 80 ו־82א(א) ו–(ב)', אחרי 'יחל בשידוריו' יבוא 'ובכלל זה בשידורי התוכן החדשותי והתוכן בענייני היום שמעביר לו תאגיד החדשות' ובסופו יבוא 'והחל במועד האמור יעביר תאגיד החדשות תכנים אלה לתאגיד השידור הישראלי';
(2) בסעיף קטן (א1), בפסקה (12), במקום 'לתוספת' יבוא 'לתוספת השנייה;
(3) אחרי סעיף קטן (א2) יבוא: '(א3) תחילתו של סעיף 82א(א) ו–(ב) ביום פרסומו של חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017 (בפרק זה - תיקון מס' 8).';
(4) בסעיף קטן (ד)(1), בסופו יבוא 'ומועצת תאגיד החדשות תקבע כללים ראשונים לפי סעיפים 82ט(ב) ו־82י'."
שלמה פילבר
¶
קודם כול, הוספנו ליום התחילה שנקבע בתיקון לפני שבועיים, שעבר ל-15 במאי, שביום הזה גם תאגיד החדשות יתחיל את פעילותו.
היו"ר דוד ביטן
¶
פולקמן, אני מבקש לדבר גם עם שר האוצר על העניין הזה. אני בדעה שזה יפתור הרבה בעיות, וזו גם ההמלצה של הגופים המקצועיים, לעשות את התחילה ב-27 במאי, לפני שבועות.
אתי בנדלר
¶
את תחילת השידורים, לא את תחילת התיקון, אדוני, כדי לאפשר לעשות את המינויים, המינוי של המנהל הזמני - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אז ה-28 בחודש. חייבים כמה ימים, תסביר לו שאין ברירה. התנאי שהתחילה תהיה ב-28 הוא שנעביר את החוק הזה עד ה-15. נעמוד במשימה של עד ה-15, אבל חייבים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
הייתי בדיון על המנהל. אבל אמרתם שאתם יכולים ב-15, מה השתנה? אני מנסה להבין. זו היתה עמדה של משרד התקשורת, שאין בעיה, שזה עומד ומשדר. מה הבעיה?
היו"ר דוד ביטן
¶
צריכים עד ה-28 בחודש. זו ההמלצה - גם של הגורמים המקצועיים, גם של הייעוץ המשפטי של הכנסת וגם שלנו. מה קרה? אנחנו במלחמה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מרוויח את האפשרות להפעיל את העסק, כי רשות השידור מתנתקת ב-15. אני נותן להם אפשרות עד ה-28 לא להתנתק. נכתוב "עד ה-28", לא נכתוב "ב-28"; הכול יהיה מוכן לפני, נגמר הסיפור.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר, אז יש בעיה. מה קרה? אנחנו אומרים לך: זאת הבעיה, זאת המלצת הגורמים המקצועיים. סוף-סוף אני מקבל את המלצת הגורמים המקצועיים ולא עושה להם בעיות, אז אתה מתנגד? איפה האחריות? איך אמרת לי לפני רגע? אחריות ודברים מהסוג הזה.
אסף וסרצוג
¶
ענייני היום ואקטואליה אמור להיות שנתיים, ובחוק הזה מבוטל. היו שנתיים מיום התחילה לעשות מיקור חוץ בענייני היום ואקטואליה - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני רוצה להוסיף משהו שעלה באחד הדיוני הקודמים. אם מתקבלת החלטה על דחייה, צריך לעשות מעבר מדורג של העובדים מרשות השידור שעוברים לתאגיד, שיתחילו את התהליך - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני לא נכנס לזה, זה לא התפקיד שלי. אנשי המקצוע יטפלו בזה. את יכולה לקרוא את סעיף 18, בבקשה?
יעל מלם יפה
¶
"הוספת כותרת סימן ב' לפרק ט"ו. 18. אחרי סעיף 92 לחוק העיקרי יבוא: 'סימן ב': הוראות מעבר להקמת תאגיד השידור הישראלי'."
היו"ר דוד ביטן
¶
אוקיי. רבותי, מספיק. כולנו עייפים, אנחנו פה מ-9:00 בבוקר, לאט לאט. עכשיו כולנו עצבנים ובסוף זה יצא לא טוב. הנושא של התקנים – הפעם זה 510 - פטור ממכרז לעובדי הרשות שייכנסו - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, אתן לך. הכול אתם לא, הרי האוצר הוא אלוהים. משכו אתכם לאלוהים, האוצר. הגעתם להסכמות, מה אתם רוצים?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז מה אתם מבלבלים לי את המוח. שום נייר אין להם, עוד הסכם כזה ואבדנו. רגע, תנו לי להגיד את הדברים ואחר כך תעירו. הנושא של 510 תקנים שפטורים ממכרז – צריך לציין את הפטור הזה בחוק?
היו"ר דוד ביטן
¶
למה את מבלבלת אותנו? משרות זה משרות ותקנים זה תקנים; תקן יכול להיות עם ארבע משרות, מה זה מעניין אותי. יכולים להיות ארבעה איש, כל אחד עם רבע משרה, נכון? 510 תקנים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לגבי ה-100 האלה, אני רוצה לדעת מה הפתרון שאתם נותנים לכך שהם מפוטרים ואחר כך הם צריכים להתקבל, ומי מבטיח שהם יתקבלו לעבודה.
אסף וסרצוג
¶
הסעיף המקורי בחוק דיבר על 25%. אחרי ההסכמות שהיו לנו עם ההסתדרות במרץ 2016 הסעיף הזה תוקן. למה הסעיף תוקן אז? הוא תוקן לבקשת ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות ביקש במפורש שזה יתוקן בחוק למינימום 450 או 51% - הגבוה מביניהם. היום החוק מאפשר להגדיל מעבר ל-450 בפטור ממכרז בלי לתקן את החוק. זה יכול להיות אך ורק בהסכמות. כשהגענו להסכמות האלה היה ברור, גם ליו"ר ההסתדרות, שאנחנו לא הולכים לתקן את זה בחקיקה.
אסף וסרצוג
¶
זה לא יתמסמס, כי היו הסכמות. הדברים האלה היו מעוגנים בהסכמות, וכך יהיה. אבל אנחנו לא מעגנים באופן כללי בחקיקה הסכמות קיבוציות.
אסף וסרצוג
¶
עוד פעם אני מסביר; למה בחוק הקודם תיקנו את ה-450? כי היה שם סעיף של 25% עובדים, היתה בקשה מפורשת של יו"ר ההסתדרות והיתה הסכמה. גם פה, בחוק הזה, יש סעיפים ספציפיים שנוגעים להסכמות והסיבה היחידה שחוקקנו אותם היא שחייבים אותם בחוק על מנת לעגן אותם, כמו פטור ממכרז לאנשים שהתקבלו במדינה. לכן אנחנו לא מוכנים לעגן בחקיקה, מכיוון שיש את זה בהסכמות וכך זה עובד עם ההסתדרות.
אסף וסרצוג
¶
דרך אגב, מי שהפר את ההסכמות האלה לא היינו אנחנו, זו היתה ההסתדרות. אנחנו עומדים בצורה נהדרת בהסכמות. לא צריך לשנות - - - את סעיפי הפטור ממכרז.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני משאיר את הדברים הפתוחים למחר. א. הנושא של 100 המשרות, שצריכים לעבור למשרדי הממשלה. אני רוצה להבטיח את זה ולא להשאיר את זה באוויר. ב. הנושא של 510 משרות. זה לגבי ההסכם. דבר שלישי, הנושא של הארכיון – אתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת באיזושהי צורה.
מאיה פרי אלתרמן
¶
זה 510 משרות מלאות לפחות או באחוזים - הגבוה מביניהם. האחוזים נמדדים עכשיו משני התאגידים, אז צריך להתייחס לשני התאגידים. האחוזים הנכונים עכשיו הם 63%, לפי מה שהבנתי. זו ההשלמה של ה-510.
היו"ר דוד ביטן
¶
שהם ידברו ביניהם בלילה. אני לא מוכן לקבל את זה שאין בכתב – הם אומרים ככה, אתם אומרים ככה. זה דבר שלא ראיתי. איימו בשביתה ועשו הסכם בעל פה? אני לא מבין את העניין הזה. אני מבקש שתתנהל שיחה עד מחר. זה לא קשור ל-100 המשרות. אסף, אני רוצה לדעת איך אנשים נכנסים לעבודה. אני לא מאמין שהם ייכנסו לעבודה. ואיזו עבודה? מה זה 100 משרות? איזה משרות – ב-2,000 שקל לחודש? ב-100,000 שקל בחודש? מה בדיוק?
היו"ר דוד ביטן
¶
מה זה הדבר הזה? עושים הסכם וזהו, רק כדי להגיד שעשינו הסכם? אז יש לנו הרבה בעיות למחר.
אתי בנדלר
¶
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לכם שיש סעיף שעניינו קביעת לוחות שידורים של שתי המועצות - כיצד עושים את הסינכרוניזציה ביניהן ומנגנון הכרעה בחילוקי דעות. הממשלה גיבשה הצעת נוסח. יש לי לא מעט הערות, נלך לשבת על זה, אבל כדי שניתן יהיה לשמוע גם את הערות חברי הכנסת והמוזמנים, הנוסח המוצע יפורסם באתר הוועדה בדקות הקרובות וכל מי שרוצה לעיין בו יוכל לעיין בו.
יאיר טרצ'יצקי
¶
מאחר שנוצרה בעיה עם עניין מינוי המנהל הזמני בתאגיד החדשות ומאחר שמשרד האוצר מסרב לדחות, לפחות לידיעתי, את תאריך התחילה, למה שלא תקבעו שכרגע, באופן זמני, אנשי חטיבת החדשות ימשיכו לשדר במסגרת התאגיד עד שימונה מנכ"ל קבוע לתאגיד החדשות ואז - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
תאמין לי, אתה אלוף. אתה רוצה שנתחיל עכשיו מאפס ב-22:00 בלילה. אתה רוצה לדבר? מחר בבוקר.
תודה רבה לכולם. מחר ב-9:00 באולם ירושלים. אבל לא מתחילים מאפס; מה שהיה היום – מתחילים. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 22:04.