הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה

לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת – פיקוח ומעקב אחר יישום החלטות ועידת פריז

יום רביעי, כ"א באייר התשע"ז (17 במאי 2017), שעה 9:15

1. חינוך והסברה להיערכות לשינויי האקלים ולקידום פעילות להפחתת פלטות גזי חממה

2. עדכון יישום החלטת הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה

חברי הוועדה: יעל כהן-פארן – היו"ר

דב חנין

ראש אגף קהילה, המשרד להגנת הסביבה - זיוית לינדר

מרכזת בכירה תחום זיהום אוויר מתעשייה, המשרד להגנת הסביבה - רעות רבי

מנהל תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והמים - יובל יעקב זוהר

מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - יאנינה צירינה פליישון

ראש תחום תכנון תכניות בניין עיר, משרד הבינוי והשיכון - אסתי כהן ליס

מנהל מדעי מים, חקלאות וסביבה, משרד המדע והטכנולוגיה - משה בן-ששון

מנהל תחום סביבה בתעשיה, משרד התמ"ת - דוד אסף

שלטון מקומי, משרד הפנים - תמר נאסה

כלכלן, משרד הפנים - יוסף בנישתי

מהנדס ראשי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות - עמיר יצחקי

ראש תחום אנרגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עידן עבודי

מנהל אגף א' לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה - דרור גנון

מרכזת ומובילה ארצית חינוך לקיימות, משרד החינוך - חני פלג

רפרנט ערבויות מדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר - עומרי גולדינג

מתאם איכות אוויר, עיריית ירושלים - נמרד לוי

מנהל היחידה לאיכות הסביבה, עיריית ירושלים - גיל רייכמן

מנהלת מחלקת קיימות, עיריית כפר-סבא - אלה דנון

רכז פיתוח עסקי, עיריית כפר-סבא - תומר רפאל

מתנדב מרכז קיימות, עיריית ראש-העין - עזרא שמוש

ראש תחום איכות סביבה, התאחדות התעשיינים בישראל - אסנת אביטל

מנכ"ל איגוד ערים להגנת הסביבה - מפרץ חיפה, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה - עופר דרסלר

רכז תעשיות ושפכים, מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה "שורק", יחידות סביבתיות - אברהם ברכה

רכזת תעשיות ושפכים, עובדת ביחידה האזורית לאיכות הסביבה "שורק", יחידות סביבתיות - אנה טיטוב

מנהל השירות המטאורולוגי, השירות המטאורולוגי - ניר סתיו

ראש תחום אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל-הרשות לשירותים ציבוריים - חוני קבלו

מנהל חטיבת מור"ן, רשות הטבע והגנים - יובל פלד

רכז תכנון תשתיות, החברה להגנת הטבע - דרור בוימל

פרוייקטורית אנרגיות מתחדשות, החברה להגנת הטבע - שירלי חכם יפרח

מנהלת פיתוח תוכן, החברה להגנת הטבע - יעל יעקובי הרטמן

מנהל קליניקה, אוניברסיטת בר אילן - יותם שלמה

מנכ"ל, אקולנוע, ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה - צור משעל

מנהל קמפיינים, גרינפיס ישראל, ארגונים ועמותות לשמירה על הסביבה - יונתן אייקנבאום

מנכ"ל השל, מרכז השל לקיימות - ויקטור וייס

מנהל המרכז ללימודי קיימות, מרכז השל לקיימות - שחר כהנוביץ'

סמנכ"ל תפעול, ג.ו. קרור בע"מ, חברות בתחום אנרגיה חלופית ומתחדשת - פבל ליברמן

מנכ"ל תיגי - צביקה קליר

מייסד ומנכ"ל, תובנה ירוקה בע"מ - אדם קרומר

סטודנט באוניברסיטת בר אילן - מרדכי כהן

סטודנט, אוניברסיטת בר אילן - ירדן רוזנבוש

סטודנט אוניברסיטת בר אילן - עמית זובידה

סטודנט למשפטים, אוניברסיטת בר אילן - מחלוף עומר

סטודנטית, אוניברסיטת בר אילן - שרה פרס עטיה

סטודנטית מאוניברסיטת בר אילן - שיר זכריה

סטודנט, אוניברסיטת בר אילן - יונתן כהן

ראש אגף המשק והאחזקה, מפעילי התחבורה הציבורית - אלי חני

מנכ"ל ארגון חיים וסביבה - נאור ירושלמי

פורום ה-15 - מאיה קרבטרי

מוזמן/ת - יהונתן ליבוביץ

מוזמן/ת - ד"ר חן פרידברג

מוזמן/ת - יערה חיימי

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

ענת לוי

שרון רפאלי

1. חינוך והסברה להיערכות לשינויי האקלים ולקידום פעילות להפחתת פלטות גזי חממה

2. עדכון יישום החלטת הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת. אנחנו פותחים את דיון הוועדה הבוקר. חזרנו מפגרה. כנס הקיץ נפתח, ואני שמחה מאוד לחדש את דיוני הוועדה בנושאים שבעיני הם הנושאים החשובים ביותר על סדר היום העולמי, וצריכים להיות גם בישראלי.

החלק הראשון – מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה ליישום הסכם פריס ליישום הפחתת פליטות גזי חממה המתחייב מהסכם פריס והמחויבות שלה לאו"ם; בחלק השני נדון על מודעות הציבור לחינוך ולהסברה, ואיפה הציבור בהסתכלות הממשלתית. נמצאים פה גם נציגי ציבור מעמותות שונות וארגונים שיציגו מה הם עושים בעניין.

אני מודה לכל אחד שהגיע, ואם מישהו לא יקבל את רשות הדיבור ויבקש אותה אני כבר מראש מתנצלת כי ב-11:00 נהיה חייבים לסיים. אבל יש לנו זמן רב.

כבר קיבלתי התנצלות מנציגי המשרד להגנת הסביבה. משלחת שכוללת את הסמנכ"ליות ואת מי שממונה על נושא הפחתת הפליטות במשרד באגף איכות אוויר חלקם חזרה לפנות בוקר מבון מהדיווח לאו"ם. מה שאנחנו רוצים עליו דיווח בוועדה הם דיווחו אתמול ושלשום לאו"ם. זה טוב ויפה, אבל בשל כך הם לא יכלו להגיע לוועדה. גם, להבנתי, הדיווח של המשרד לאו"ם היה יותר טכני, ומה שאנחנו מבקשים כאן הוא מסוג אחר. אבל הובטח לי שדיווח מפורט יגיע בדיון הבא שנקיים כאן בעוד כחודש. עוד אין תאריך סגור, אבל זה יהיה לאחר שהשר ידווח לממשלה באמצע החודש הבא על התקדמות היישום של הסכם פריס.

אז קודם כול אני מברכת שבכלל יש התקדמות ברמה הזאת שמדווחים לאו"ם ולא רואים את זה כמשהו שהוא כלאחר יד, שהשר הולך לדווח לממשלה בעוד כחודש. כבר כל התעניינות של הממשלה בנושא היא, כמובן, נדרשת, אבל אני מברכת עליה. לא אתעלם ממנה.

הפעם אני רוצה לערוך את הדיון בסגנון אחר ממה שהיה בדיונים קודמים. אני לא רוצה לעבור משרד-משרד ושכל אחד ידווח, אלא אני אעבור על הסעיפים השונים, ואני אשאל האם למישהו יש משהו לדווח. נעשה את זה כך, ואני מקווה שנגיע בצורה אפקטיבית לתשובות וגם לא נמרח זמן עם דברים שהם לא על הפרק.

אז קודם כול אני רוצה לשאול את כל המשרדים שנמצאים כאן – גם משרד האנרגיה, גם המשרד להגנת הסביבה וגם משרד הכלכלה שמעורבים בסעיף הזה שהוא אחד הרציניים שמתקדמים לגבי תכנית המענקים להשקעה בהתייעלות אנרגטית של 300 מיליון שקלים – 75 מיליון בשנה. להבנתי, תכנית המענקים יצאה לפועל. היה קול קורא. באפריל היה סיום הגשת הקול הקורא. כעת אתם נמצאים בשלב בחירת הזוכים. הוגשו בקשות של 110 מיליון שקלים שזה מעל 75 מיליון שקלים. אני רוצה לברר איתכם מה קורה עם זה, מה התאריכים, מה הקריטריונים, האם תצטרכו בעצם לסנן כמעט שליש מהמבקשים. איך נותנים מענה לכל מי שרוצה להצטרף לתכנית הזאת?

שלום לחבר הכנסת דב חנין שהצטרף אלינו.

מי רוצה להתחיל לדבר בעניין תכנית המענקים? הגנת הסביבה או האנרגיה? משרד הכלכלה?

אני נציג משרד הכלכלה, אבל אני צריך פה את נציג מרכז ההשקעות. אני מתנצל, הם מנהלים את התכנית הזאת.

למה אין נציג ממרכז ההשקעות? הם הרי מנהלים את התכנית הזאת.

כן. הם הגוף שמתכלל ומוציא את המענקים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה.

הוא לא הגיע?

כרגע אני לא רואה פה עדיין את הנציג.

נציג ממרכז ההשקעות אישר הגעה?

סביר שזה יהיה איתי יחזקאלי.

כרגע ממשרד הכלכלה רק אתה אישרת הגעה, דוד.

אני יכול לנסות לבדוק את זה במהלך הדיון ולתת לך עדכון.

אני אשמח, אבל אם למשרד האנרגיה ולמשרד הגנת הסביבה יש מידע להוסיף על כך, ואני מאוד אשמח שתברר אתו כי יש עוד שאלות למרכז ההשקעות.

יאנינה פליישון, בבקשה.

אני מנהלת תחום של פרויקטים במשרד האנרגיה. הקרן התפרסמה בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה ועם המשרד להגנת הסביבה. כבר קיבלנו הצעות למשרד רב של פרויקטים. כרגע אנחנו בשלב של בדיקת הצעות, וקבענו מועדים לישיבה משותפת של כל המשרדים לצורך הבחינה של ההצעות שהתקבלו.

מה המועד?

אני יכולה לעדכן אותך בהמשך לגבי מועדים.

מתי אתם מתכננים לסגור? יש לכם יעד?

אני חושבת שתוך חודש-חודשיים אפשר יהיה לבדוק את כל ההצעות, לדרג אותן, ולצאת להסכמים. אבל צריך שוב לבדוק את זה עם מרכז ההשקעות.

אז, דוד, אני אשמח אם תבדוק עם איתי ממרכז ההשקעות אם יש מועדים, למיטב ידיעתו.

למיטב ידיעתי, יש דיון שנקבע לוועדת המענקים. אני פשוט לא יודע בדיוק מהו. כמו שאמרת אני יודע מהעדכון האחרון שפנו אלי חברות שרצו לקבל בעצמן עדכון איפה עומדים הדברים. אז נקבע דיון שבו כמו שאמרת המקצה הראשון הוא 75 מיליון שקל אז מן הסתם יחולקו 75 מיליון שקל ולא יותר.

אין אפשרות לתת יותר מענקים מהרף שנקבע?

בסגמנט של המקצה הזה לא. ככה זה נקבע, ככה זה הוסכם עם אגף תקציבים במשרד האוצר. ברגע שיינתנו המענקים ייפתח מקצה נוסף עד שיסיימו את הסל של 300 מיליון שקל.

והמקצה הבאה הוא לשנה הבאה – 75 מיליון שקל זה לשנה הבאה, ל-2018.

כן.

מאחר שלצערי אני מכירה את ההתנהלות האם יש סיכוי שהפרויקטים יתחילו לפעול כבר השנה? אתם מבינים שחברות ורשויות כבר רוצות לצאת לדרך לפרויקטים, ואתם בעצם מעכבים.

גברתי, האם אפשר לומר משהו?

ודאי.

תודה לך, גברתי היושבת-ראש. ד"ר אסף, אתה מנהל תחום סביבה במשרד הכלכלה. התשובות של אדוני הן תשובות מאוד נקודתיות עד עכשיו. אני הייתי מבקש ממך בכל זאת בתור מנהל תחום להציג איזושהי תפיסה יותר רחבה. אז אתה אומר שעובדתית זה הסכום, זה המצב. איך זה מתחבר לחזון שלכם? הסוגייה הזאת מאוד מרכזית כשאנחנו מדברים על סביבה בתעשייה שלנו. נכון? כולנו מסכימים על זה; כשאנחנו מדברים על משק האנרגיה שלנו, על הסתכלות על משק האנרגיה והתעשייה שלנו. מה התפיסה שלכם באופן רחב יותר? אדוני הוא לא פקיד, הוא מנהל תחום.

מנהל תחום זה עדיין פקיד.

אדוני לא פקיד במובן המצמצם של המילה. כולנו פקידים – עובדי מדינה. אבל אנחנו רוצים לראות אנשים שיש להם תפיסה, יש להם חזון, יש להם אופק של הסתכלות. אז איך הדברים נראים לך כשאתה בא כנציג משרד הכלכלה? איך אתם רואים את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים?

השאלה שלך היא מאוד רחבה. אנחנו כאן ספציפית בפוקוס של שינויי אקלים.

הסוגיה של שינויי אקלים היא סוגיה רחבה.

אני פשוט יכול לתכלל לך את הפעילות של המשרד סביב עולם התוכן של שינויי אקלים, אם זאת הייתה הכוונה שלך.

אני מצטערת. אני לא רוצה למרוח את הדיון. מכיוון שאני רוצה תשובות קונקרטיות אנחנו לא רוצים תשובות רחבות, אלא מתוך החזון ומתוך שאנחנו רוצים לקדם את הדברים ולא להזיז את העט מפה לשם, ואני מאמינה שגם אתה רוצה לקדם את הדברים – איפה הדחיפה? איפה הרצון שדברים יהיו יותר מתוקתקים?

בכל מה שקשור לתכנית המענקים – התכנית פועלת ומתקדמת. אין סטטוס שהיא תקועה בו.

אתם לא יודעים להגיד לנו מתי הדיון הבא, מה הדד-ליין - -

מה זה, לא יודעים לתת לנו? סליחה, אני לא הנציג של מרכז השקעות שאני יכול לתת לך את התשובות לדברים הללו. אני לא מנהל את התכנית הזאת.

לא, לא.

אתם יודעים שהתכנית הייתה אמורה לצאת לדרך בספטמבר הקודם, ועד סוף השנה לחלק את המענקים של 2016? זאת אומרת לסגור את הדיונים מי יקבל מענקים, ולחלק אותם ב-2017. אנחנו היום במאי 2017, ועוד לא ידוע מתי תסיימו את התהליך, ועד סוף השנה אף אחד לא יקבל שקל.

סליחה. יש לנו איזושהי אי הבנה. יכול להיות שאי ההבנה היא אצלי, אז אני מתנצל מראש. אדוני הוא מנהל תחום סביבה?

כן.

אז אני מצפה שאדוני לא ישב ויגיד לי, יש דיונים, אני לא יודע מתי הם מתרחשים. אתה אחראי על התחום. אתה האיש שצריך לבוא, לנדנד לכולם, להיות האיש שהוא פושר בעניין הזה. אתה מנהל תחום. ישאלו אותי, מיהו האיש שאחראי על תחום הסביבה במשרד הכלכלה, אני אהיה גאה להגיד להם, זה ד"ר אסף, הוא נמצא בתחום הזה, הוא עוקב אחר כל דבר שקורה, הוא לא מרפה בשום רגע, הוא לא נותן לשום דבר ליפול בין הכיסאות. כך אני מבין מנהל תחום, אלא אם כן התפיסה היום השתנתה, ומנהלי התחום לא אמורים לעשות את זה.

קודם כול כבוד לי. נתת לי כבוד מאוד גדול שאני מטפל בכל הנושאים האלה.

אני רוצה שכולנו נעמוד בו יחד.

המערכת המסועפת של משרדי הממשלה היא דבר קצת מורכב מכדי שאוכל להיות עם האצבע על כל הנושאים הללו. למען ההבנה אני אגיד שבמערכת הזאת של המענקים בתכנית שינויי האקלים בתפקידי הבנייה של התכנית, ההוויה שלה והקידום שלה מנקודה א' לנקודה ב' זה המקום שאני משחק תפקיד במשרד בקידום התכנית הזאת. ברגע שהיא כבר גמורה וצריכה לצאת לפועל ולהיות מבוצעת זה עובר שלב ממני לגוף המבצע במשרד. יש לנו מספר גופים במשרד שנותנים את הסיוע - מרכז השקעות לברזלים שגם במקרה הזה נותן את המענקים הללו. בקרקעות זה מנהל אזור התעשייה. יש הרבה מאוד גופים שהם הגופים המבצעים במשרד. כמו שאמרתי, אני יכול לבדוק את הסטטוס של הדברים הללו. אלה דברים מאוד פרקטיים של לוח זמנים. מעבר לזה אני לא יכול לתת לזה התייחסות ספציפית.

תודה. רעות רבי, בבקשה.

אני ראש תחום אנרגיה באגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה. באופן פרטני אני אגיד מראש שזה לא נושא שאני מטפלת בו באופן ישיר. כמו שהצגת קודם, ד"ר גיל פרואקטור מטפל במענקים. אבל אני יכולה לתת פה עדכון שהתקבלו דרך מרכז ההשקעות וכל מה שד"ר דוד אסף ציין, 125 בקשות. זה המספר הסופי. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של תהליך בדיקת הבקשות, ועד יוני צפויה לצאת תשובה לגבי זכייה. זאת אומרת אחר כך יש תהליך קטן של התקשרות.

מצוין. ואחרי זה הם נכנסים לתהליך קצר או ארוך מבחינת חתימה והסדרים? מתי הם יכולים לצאת לדרך?

אני לא יודעת להגיד לך באופן מדויק, אבל כל הרעיון של מתן המענקים דרך המנגנון של מרכז ההשקעות הוא לבחור בפלטפורמה היעילה והמהירה יותר. זה מספר חודשים. אני לא יודעת לציין בדיוק את פרק הזמן, אבל זה לא תהליך ארוך כמו הוצאת כספים בתהליך הרגיל דרך משרדי ממשלה. זה המנגנון הישיר יותר.

תודה.

אני רוצה להוסיף שמהניסיון שיש לנו עם מתן המענקים לביצוע פרויקטים להתייעלות אנרגטית, לאחר דירוג של כל ההצעות לוקח עד חודש ימים להכין את ההסכמים לחתימה. מרגע שההסכמים חתומים גם על-ידי החברות וגם על-ידי המשרד אפשר לצאת לדרך לביצוע הפרויקטים.

אני יכולה להגיד לך מהניסיון שהיה לי בעמותה שהגישה בעבר פרויקטים שלקח לנו שנה לסגור הסכם.

גם דרך מרכז ההשקעות?

כן, דרך מרכז ההשקעות. זאת הייתה סאגה מתמשכת שלא תיאמן. אני קוראת מכאן למרכז ההשקעות להיערך לעשות את הדברים בצורה יעילה ומהירה ולא למרוח יותר מדי את הזמן כי אנחנו רוצים שהפרויקטים האלה כבר ייצאו לדרך.

האם בנושא הזה תסכימי לשמוע גם לא משרדי ממשלה?

אני אשאיר בסוף זמן לאמירות, אבל אני רוצה להמשיך לעבור על הסבב מה משרדי הממשלה עשו, ומה הדיווח. לגבי תכנית לאומית רב-שנתית מפורטת להתייעלות אנרגטית לשנת 2030 שהייתה אמורה להיות מוגשת עד 31 באוקטובר 2016, עד כמה שאני זוכרת בעדכונים הקודמים אמרו שעובדים על זה. עד כה אני יודעת שזה פורסם להערות הציבור, אפילו פעמיים בשני סבבים. האם התכנית כבר ערוכה ומוגשת לממשלה? מה הסטטוס?

אכן התכנית כבר מוכנה, ויצאנו לסבב של הערות לציבור. קיבלנו הרבה פניות מאוד ענייניות גם מהצרכנים, מהאזרחים וגם מהעמותות. כרגע אנחנו מטמיעים שינויים בעקבות ההערות שקיבלנו. לאחר שנסיים את העבודה על השינויים נוכל לפרסם אותה.

מה לוח הזמנים שלכם?

עד עוד שבוע או שבועיים נוכל לסיים.

נדמה לי שאת התשובה הזאת גם שמעתי בדיון הקודם במרס על סדר גודל דומה של שבועות ספורים. אני חייבת לומר שהדחיינות עולה לנו כסף. המשמעות של הדחיינות הזאת היא שאנחנו לא יוצאים לפרויקטים, והדברים שצריכים לצאת כפועל יוצא מהתכנית הזאת מתעכבים. אני באמת קוראת לכם לסגור את זה כמה שיותר מהר ולפרסם את זה. האם יש מישהו מארגונים או נציגים אחרים שרוצה להעיר ספציפית על התכנית הזאת של התייעלות אנרגטית של המשרד? לא. אוקיי.

אני רוצה לשאול על גיבוש צעדים להשגת יעד צמצום צריכת חשמל – מנגנון להפקת חשמל לא מיוצר, מנגנון לנגה-ואטים. מה מצב התיקון? דובר בדיון הקודם על תיקון חקיקה שצריך להיות מופעל בנושא הזה. מה המצב שם בעניין של נגה-ואטים? האם למישהו יש תשובות?

תיקון החקיקה ייעשה על-ידי משרד האנרגיה בחוק משק החשמל. עובדים כרגע על כמה אפשרויות. עוד לא גובש המנגנון לחשמל לא מיוצר לנגה-ואט.

לא גובש?

לא גובש לחלוטין. לנו יש הצעה למשרד להגנת הסביבה שאנחנו נביא אותה בפני רשות החשמל.

עדיין לא הבאתם אותה?

לא. זה יהיה בסוף החודש. אנחנו יודעים שיש גם עבודה של אדם, טבע ודין בנושא הזה, ואנחנו גם ישבנו איתם וראינו את הזווית שהם מסתכלים על זה. אנחנו מציעים גם אפשרות כלשהי, וזה מתקדם. בהתאם למנגנון שגובש יהיה תיקון החקיקה.

יש כאן נציג של אדם, טבע ודין? לא הגיע היום.

רשות החשמל, בבקשה. חוני, אתה רוצה להגיד אם זה הגיע אליכם? האם זאת פנייה ראשונה של הגנת הסביבה או שאתם כבר מכירים ועובדים על הנושא?

אני ראש אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל. הנושא הזה הוא נושא שאני עוסק בו תקופה די ארוכה. עשינו עבודת ניתוח, סקירה של מה שקורה בעולם. יש לנו כל מיני רעיונות. בזמנו עבדתי על זה עם נציגי הגנת הסביבה, וכמובן, רק לאחר שיאושר תיקון החקיקה - -

כדי להגיע לתיקון חקיקה צריך תכנית. השאלה אם יש לכם כבר התכנית.

לאחר שהדבר הזה יתאפשר אנחנו יודעים מה נביא למליאה לדיון.

אז קודם אתם צריכים את תיקון החקיקה לפני שאתם מביאים את זה למליאה של רשות החשמל?

רשות החשמל, לפי החלטות הממשלה. מי שממונה על השגת יעדי הממשלה בהתייעלות אנרגטית זה משרד האנרגיה. זאת הסיבה שזה לא קרה עד היום. מנגנון הנגה-ואטים הוא מנגנון שמערב את רשות החשמל במנגנון חדש. זאת הסיבה שרשות החשמל לא עסקה בזה בעבר משום שהנושא לא היה באחריותנו. לאחר שאושר תיקון החקיקה אנחנו כבר עשינו על זה לא מעט דיונים פנימיים. יש גם כל מיני מודלים והסתייגויות וכל מיני רעיונות. אני גם נפגשתי בעניין הזה עם אנשי אדם, טבע ודין. אני מכיר את ההצעה שלהם. אנחנו נדון בנושא הזה ונביא אותו.

אז בעצם לפתחו של משרד האנרגיה החקיקה פה. האם יש עדכון על התקדמות מצב החקיקה? איפה זה עומד? כי אני לא ראיתי את זה עולה במליאה עדיין.

מהיועץ המשפטי של רשות החשמל אני יודע שזה נמצא כרגע בשימוע.

החקיקה?

לא. האפשרות לאפשר לרשות החשמל לייצר הסדר בנושא הזה של נגה-ואט.

אבל הוא טוען שזה מחכה לחקיקה.

תציג את עצמך, בבקשה.

אני גם ממשרד האנרגיה וגם בכובא של רשות החשמל – תכנון מדיניות ברשות החשמל.

היום זה בתוך משרד האנרגיה.

חלק מזה.

אני קצת מבולבלת. זה קודם צריך לעבור דיון ברשות או קודם צריך לעבור חקיקה? אתם קצת לא מתואמים.

אני לא יודע מה קודם, אבל זה גם וגם.

אבל כרגע חוני אמר שזה מחכה לחקיקה, ואתה אומר שזה מחכה למליאה. אז נשמע שזה קצת ביצה ותרנגולת. מישהו מחכה למישהו, ואנחנו מחכים לכם.

זה יגיע למליאה, והמליאה תבחן את זה, כי זאת הסדרה שעד היום הרשות לא התעסקה איתה אז היא תבחן את האופציות והמודלים שחוני הזכיר קודם.

אבל חוני אומר שהמליאה תדון בזה אחרי שתהיה חקיקה. אז פשוט תעשו לי סדר.

אני מאמין ששנינו אומרים אותו דבר. כרגע הנושא נמצא בסטטוס של תיקון חקיקה. יסתיים שלב תיקון החקיקה – אנחנו לא מחכים לעשות את העבודה המקצועית להבין מה אנחנו מציעים ואלו רעיונות יש לנו. אנחנו, כמובן, עובדים עם חזי בצורה - -

חזי ליפשיץ, סמנכ"ל המשרד.

כן. תקופה ארוכה. מספר שנים.

כמה שנים נצטרך לחכות כדי שדבר כזה יקרה?

יובל, אני באמת שואלת איפה החקיקה? אני מבינה שצריכה לבוא חקיקה מהמשרד, אבל כדאי אולי לברר עם היועצת המשפטית שלכם אם בכלל עובדים על זה, אם זה ברשימה, האם נגיע לשם ב-2019? תשמע, זה בכל זאת היה צריך להיות מקודם, לפי לוחות הזמנים, עד 30 בנובמבר 2016. עד אז צריך היה לגבש צעדים להשגת יעדי צמצום צריכת חשמל, וזה אחד מהם. בכל זאת אנחנו כבר במאי 2017. תודה.

גיבוש תקנות לדירוג אנרגטי של בניינים היה צריך להיות עד 30 בספטמבר 2016. בדיון האחרון דובר על מתווה של תקנות. הבנתי שהמועצה לבנייה ירוקה כתבה מתווה פעולה. היה דיון כאן בתחילת מרס על בנייה ירוקה, ואיפה הדברים עומדים ברגולציה הממשלתית. הייתה פגישה עם מנכ"ל המשרד שאול מרידור כמה ימים לפני ליל הסדר. בעצם המתווה הזה ממתין לאישורו. האם לאחד המשרדים יש עדכון לגבי דירוג אנרגטי של מבנים?

זה נכון. הכנו תכנית להטמעה והצגנו את התכנית לפני המנכ"ל של המשרד. כרגע יש לנו מידע מאוד חיוני שחסר לנו לקידום התכנית שלא קיים לא בספרות אקדמית ולא בספרות מקצועית, ואנחנו כרגע פועלים להשיג אותו.

מה סוג המידע שלא קיים?

מדובר בעלויות מעבר מדרגה לדרגה שיחולו על הצרכן.

אז אתם מחכים לעבודת שדה שתניב את הניתוח הכלכלי הזה, וזה ייקח לפחות חמש שנים לייצר את הנתונים?

אנחנו לא מצפים לבצע מחקר אקדמי, אלא נבצע הערכה ראשונית, ועם זה נצא לדרך. אנחנו מעריכים שעד סוף החודש נוכל להגיש את ההשלמות.

התקנות לדירוג אנרגטי של בניינים זה כבר ברמת הניסוח? זאת אומרת אתם ממתינים לעדכון העלויות, אבל זה ברמת הניסוח בתקנות? עד כמה מהר זה יקודם מרגע שאת אומרת שעוד חודש יש נתונים?

התקן לדירוג אנרגטי כבר קיים. תקן 5282 כבר קיים, וכל הרשויות של פורום ה-15 וגם רשויות חדשות כמו עיריית ירושלים - -

אבל הכול שם לא מחייב. פה בעצם מדובר על תקן יותר מחייב, אם אני מבינה נכון.

כן, זה תקן מחייב. בפועל זה מתבצע בשטח במספר מצומצם של רשויות.

נכון.

זאת אומרת שברגע שאנחנו יוצאים לפעולה יש לנו כבר תקן מוכן.

אבל תקנות דירוג אנרגטי זה לא התקן.

נכון.

אז תבהירי לי איפה נמצאות התקנות.

יש לנו טיוטה של התקנות.

יש טיוטה של תקנות – זה מה שרציתי לדעת.

יכול להיות שנטמיע מספר שינויים, אבל בגדול יש לנו גם טיוטה מוכנה.

אפשר לקבל את הטיוטה?

אני אבדוק.

מה שהיא אומרת בגדול זה שזה מחייב?

כן, זה מחייב.

אז הוועדה תשמח לקבל את הטיוטה של התקנות וגם עדכון בנוגע ללוחות הזמנים לקידומן ולאישורן. הן צריכות להגיע לוועדת הכלכלה של הכנסת. האם זה יקרה במושב הקרוב בהנחה שיהיו לנו הנתונים בעוד חודש? יש לנו עוד חודשיים וחצי לסיום הכנס – כנס מאוד קצר – יש סיכוי שזה יגיע לוועדת הכלכלה במושב הקרוב?

לפני ההטמעה של דירוג אנרגטי של מבנים שהם גם במבני מגורים וגם במבני משרדים, אנחנו חייבים לבצע פיילוטים לפני ההטמעה. אני חושבת שזה לא יגיע למושב הקרוב.

אז זה ייקח לפחות עוד חצי שנה.

חצי שנה, שנה.

ומה זה הפיילוטים?

אנחנו צריכים לבדוק איך עובד הדירוג. אנחנו מציעים שתי מתודולוגיות: אחת, לפי השיטה החישובית, לפי התקן; והשנייה לפי הפתיחה בפועל. זה משהו חדש שלא קרה בארץ, אבל מתקיים בחו"ל. אנחנו צריכים לבחון את המצב לפני שאנחנו מפעילים את הדירוג.

אז אתם הולכים לצאת לפיילוטים. אז תני לנחש שכשתצאו לפיילוטים יהיה מכרז לצאת לפיילוטים וקול קורא שייקח שנה, ואז יהיה פיילוט שייקח שנתיים לבצע אותו ועוד שנה לחקור אותו. כמו שאמרתי קודם - חמש שנים.

לפי התכנית, באמצע שנת 2018, תחילת 2019 אנחנו כבר אמורים להתחיל להטמיע בפועל.

להתחיל להטמיע בפועל אחרי פיילוטים.

כן.

זאת אומרת שהפיילוט ייקח חצי שנה?

שנה.

אם רק תצאו אליו באמצע 2018.

כמו שאמרנו שבחינת גיבוש התקנות היה אמור להיות עד 30 בספטמבר ב-2016, אני מבינה שאפשר להחליף את זה שם ל-2019.

סעיף נוסף – אנחנו מתקדמים - -

רציתי להשלים את מה שביקשת קודם. בחודש אוגוסט תתקיים הוועדה. עכשיו, כמו שציינת, הוגשו הבקשות, ועכשיו הולכים לעבור עליהן עד חודש אוגוסט. באוגוסט תתקיים הוועדה, וייצאו כתבי אישור. ייקח כחודש להוציא את כתבי האישור. אחר כך החברה או הגוף שמקבל את המענק צריך לבצע את ההשקעה. מגיע בודק מטעם המשרד שצריך לראות שההשקעה בוצעה באמת בפועל. זה לוקח פחות או יותר עוד חודשיים. זה לוח הזמנים במקצה הזה. במקצה הבא – לאו דווקא ב-2018 – מתכננים לפתוח אותו בסוף 2017.

בדצמבר 2017.

125 בקשות הוגשו. למה צריך מאפריל עד אוגוסט – ארבעה חודשים – לבחון אותן? באמת אני שואלת. עד כמה הן עבות כרס? גם אם תיתן לי עכשיו לבד לקרוא אותן ייקח לי מקסימום שבוע. בסך הכול זה עניין של בחינה. יש לך צוות שבוחן אותן ובודק את כל המספרים שמסתדרים. כמה זמן? למה צריך ארבעה חודשים לבדוק את זה?

הבדיקה המקצועית של הבקשות נעשית, כמדומני, על-ידי גיל פרואקטור מהמשרד להגנת הסביבה. זה לוח הזמנים של המשרד להגנת הסביבה.

אבל המשרד להגנת הסביבה אמר קודם שביוני תהיה הערכה.

זה מה שאני יודעת לגבי בדיקת הבקשות.

אז אני מציעה שאם לגיל נוח ביוני, האם אפשר לבחון את הקדמת המועד של הוועדה ליוני בעוד חודש? נראה לי שגם חודשיים לבדוק בקשות זה הרבה, אבל בסדר. כי אתה לוקח את זה לאוגוסט, ספטמבר זה חגים; 20 בספטמבר זה ראש השנה ועד 12 באוקטובר זה חגים. אנשים יקבלו את התשובות רק באוקטובר, ואולי יחתמו על הסכם בינואר. כל חודש פה לתעשייה שאנחנו רוצים שתתחיל לקדם את הדברים האלה הוא קריטי. החברות ייסגרו. זאת ישיבה רגל על רגל. למה קבענו אוגוסט? כי שם התאים לכולם כי אלה נוסעים לחו"ל, ואלה חוזרים מחו"ל. באמת.

אני מסכים לחלוטין. צריך לזרז ולקדם את זה ככל הניתן. אני אבחן במשרד אם אפשר להקדים את זה.

תודה רבה.

אני חוזרת לנושא שבאחריות משרד האנרגיה – שימוש בדלקים קונבנציונליים והפחתת השימוש בפחם. בדיון הקודם דובר על כך שהצוות הבין-משרדי שעסק במשק האנרגיה, ובכלל הפחתת צריכת חשמל, עסק רק בהפחתת השימוש בפחם. אבל אני רוצה לבחון מה קורה עם החלטה של יחידות 4-1 – סגירת היחידות. בהקשר הזה יש התנהלות מאוד בעייתית כי הייתה כבר החלטה באוגוסט. לפי ההחלטה, עד סוף מרס הייתה אמורה להתקבל החלטת ממשלה שתסגור את העניינים. אנחנו כבר במאי, ואנחנו עדיין לא ראינו החלטת ממשלה, ואני גם לא ראיתי טיוטה של החלטת ממשלה. וגם אם יש טיוטה היא לא הובאה להצבעה. אנחנו פנינו בעניין דרך ועדת הכלכלה שאמורה לקיים דיון בנושא בעקבות הצעה לסדר שהצעתי עוד לפני הפגרה גם למנכ"ל משרד האנרגיה. טרם התקבלה תשובה. אני יודעת שהשר אלקין פנה בעניין לשר האנרגיה, וגם משם טרם התקבלה תשובה. אני יודעת שלא נמצאים כאן לא מנכ"ל המשרד ולא השר, אבל האם למשרד האנרגיה יש תשובה לגבי החלטת הממשלה על סגירת היחידות 4-1 ומדוע היא מתעכבת?

אני יכול להגיד שהנושא הזה עדיין נדון ונמצא אצל השר. בקרוב תתקבל החלטה. הפרמטרים העיקריים כבר הוגדרו – גם סגירת היחידות 4-1, גם הייתה במקביל החלטה לצמצום השימוש בפחם ב-15% ב-2016, מה שהוביל בפועל להפחתה ב-17%. מ-2017 ההחלטה היא לצמצום הפחם ב-19% על בסיס business as usual. בנוסף הוגדר שיהיו שני פרמטרים מרכזיים להחלטה שאמורה להתקבל: א', יתירות שצריכה להיות לשלושת מתקני הגז הנוספים: "כריש", "תנין" ו"לווייתן".

שלושה? עד כמה שאני יודעת דובר על יתירות, ובעבר דובר על כך שלוויתן יחובר לחוף ותחנות 4-1 יוכלו להיות מושבתות. היום באים בדרישה של שלושה מתקנים מחוברים לחוף? זה לא היה בעבר, עד כמה שאני יודעת.

זה מה שאני יודע – שלושה מתקנים.

האם זה יכול לעכב מאוד את הסיפור?

לא. בינתיים הדברים מתקדמים לפי התכניות, כך שבעניין הזה הדברים לא שונים - -

מה מתקדמים? "כריש" ו"תנין" יהיו מחוברים לחוף עד 2022?

לפי התכניות שידועות במשרד האנרגיה, התשובה היא חיובית. בנוסף צריך לקבל את ההחלטה על הגנרציה החלופית לתחנות 4-1. אלה הדברים שנמצאים עכשיו בדיון. נכון, זה לא בלוח הזמנים שציינת, אבל זה נמצא על שולחנו של השר, ולאחר שהוא יגבש החלטה זה יוגש לאישור ממשלה. תנוסח הצעת מחליטים לאישור ממשלה.

אין לך עדיין לוח זמנים להצעה כזאת.

מדויקים, לא.

רעות, את רוצה להוסיף?

אני רוצה להצטרף לציפייה, ולהרחיב שבמסמך ההבנות שנחתם לצד היתר הפליטה לתחנת הכוח "אורות רבין" כבר שם הוטמעה הדרישה של משרד האנרגיה לחיבור של שלושה מאגרים בלתי תלויים. אז מה שאת אומרת זה שזה צריך להיות "לווייתן", "כריש", "תנין" וכמובן "תמר" זה אילוץ שכבר יש לנו מאותה עת. זה לא אילוץ חדש. לפי מה שאני יודעת - -

אבל יש גם את - - - הוא לא נחשב שלישי לגיבוי?

לצערנו, הוא לא התקבל בעמדת משרד האנרגיה כאמצעי בלתי תלוי.

הוא די בלתי תלוי. מאוד בעייתי.

החשש שלנו שההחלטה ההיסטורית הזאת והמשמעותית כל כך לכל ההיבטים של זיהום אוויר ושל פליטת גזי חממה לא תתממש או לא תצא לפועל בזמן או בטווח סביר, וזה הביא לכך שהכנסנו לתוך מסמך ההבנות את החובה להגיש הצעת החלטה שתכלול אבני דרך שיפרטו ונוכל לעקוב כולנו אחר יישום ההחלטה. בינתיים אנחנו גם ממתינים להחלטת שר האנרגיה. אנחנו מודעים לכך שיש סוגיות מורכבות בהחלטה – מי הקים את הגנרציה החלופית ואיפה היא תוקם, והאם באמת צריך את כל ההיקף שנגרע. אולי אפשר לסגור מוקדם יותר.

חייבים לציין את החלטת הממשלה שהתקבלה בעת הפגרה ממש לפני פסח על הקמה של הרבה מאוד תחנות כוח גנרציה וגז טבעי באזורים שונים בארץ בהיקף של כ-3,500 מגה-ואט. לפחות, עד כמה שאני רואה את הדברים צריך לחשוב אחרת. צריך להסתכל כמה שיותר במיקרו גנרציה, אפשר לייצר את אותם כמות מגה-ואטים במתקנים קטנים. דובר על זה גם בוועדה הזאת איך אפשר להגיע לשם. בעיני, אתם הולכים שוב על הכיוון הלא נכון. מערכת האנרגיה והפקת האנרגיה צריכה להשתנות מהיסוד, ויש פה הזדמנות. אני גם יכולה להגיד לכם שבכל מקום שבו רוצים להקים תחנות כוח תהיה ויש התנגדות כי מדובר בתחנות גדולות. אם הייתם מדברים על תחנות קטנות הרבה יותר ההתנגדות הזאת הייתה יורדת מהפרק. כל היזמים שניגשים היום לקיבוצים ולמושבים ומנסים לסגור איתם הסכמים על הקרקעות שלהם – מצד אחד זה פשוט שערורייה איך שזה מתבצע, פשוט גנבים בלילה. אין דרך אחרת לומר את זה. אני רק שמחה על כך שבקיבוצים ובמושבים מתעוררים ומבינים את זה. אבל באמת אני חושבת שמשרד האנרגיה חוטא לתפקידו לחשוב איך הוא מייצר משק אנרגיה הרבה יותר מבוזר ופחות ריכוזי ופחות פגיע והרבה יותר חסון שמבוסס על אנרגיות מתחדשות, ולא להקים 3,000 מגה-ואט בעשרה מתקנים או אפילו בשישה מתקנים של מפלצות כאלה. גם ראינו מקומות שרצו להקים בהם תחנות כוח כאלה באזורים מאוד רגישים לפי תמ"א 35 ולפי כל ועדות התכנון. אני בטוחה שיש כאן אנשים שירצו להתייחס לסוגיה הזאת, אבל אני רוצה לתת ליונתן אייקנבאום מ-"Green Peace" להתייחס לתחנות 4-1. תודה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אכן, את צודקת, לצערי הרב, בניתוח שלך. כמי שהוביל מצד החברה האזרחית את המאבק הזה יחד איתך ועם תושבי חדרה ופרדס חנה, העיר שבה את גרה שבה אנשים סובלים מהפחם הזה, אנחנו חייבים להודות שהתנאים לא התמלאו בזמן. יש פה צורך בגנרציה חלופית. זאת דרישה של משרד האנרגיה, ויש פה דילמה לא פשוטה. אם חברת החשמל היא זאת שתקים את החלופה אז החברות הפרטיות יערערו על ההחלטה הזאת. אם הדבר הזה יינתן לחברות הפרטיות אז חברת החשמל היא זאת שתעכב את זה.

לגבי הקמה של שלושה מאגרים – כנ"ל. "כריש" "תנין" זה מאגר מאוד רחוק, ואין שום הבטחה שהדבר הזה יקום בזמן. ההיפך הוא הנכון – ההשבתה היא זאת שמשמשת תמריץ לזירוז הפיתוח של מאגרי הגז. זה מאוד נחמד, אבל אי אפשר להפוך את הבריאות של תושבי מדינת ישראל – כי מדובר במפגה אזורי – לבת ערובה של פיתוח מאגרי הגז. לפני שנה יצא דוח של המשרד להגנת הסביבה בנושא, והוא קבע חד-משמעית שאנחנו לא חייבים את כל כושר הייצור החלופי. עשינו השלמות לדוח הזה, ובסופו של דבר הגענו למסקנה חד-משמעית: אפשר לסגור שתי יחידות פחמיות מתוך ארבע כבר ב-2019 על יסוד השבתת הסולקנים. היום מכיוון שמתקינים סולקנים בשתי יחידות בחדרה ובאשקלון אז כל פעם יש יחידות שמושבתות. ברגע שמסיימים להתקין את הסולקנים האלה צריך בצורה מאוד פשוטה להשבית שתי יחידות מתוך ארבע. לגבי כושר הייצור החלופי דבר אחד לא מופיע בתסריטים של משרד האנרגיה – החשמל שיידרש ב-2022, ב-2025 וב-2030. בנושא הזה משרד האנרגיה, לעניות דעתי, עושה טעות אחת משמעותית מאוד – הוא לא מפנים את השגת היעדים להפחתת פליטות. אם מפחיתים את השימוש בחשמל, כמו שמדינת ישראל מתחייבת לה, אם מכניסים אנרגיות מתחדשות – כמו שמדינת ישראל מתחייבת – אין צורך בכושר ייצור חלופי או בכל מקום בכושר ייצור חלופי הרבה יותר קטן.

אז יש פה בעצם שאלה אחת: או שמשרד האנרגיה לוקח את היעדים ברצינות, ואז היעדים האלה הם חלק מהתסריט, וכשבודקים מה החלופה הנדרשת ב-2022, ב-2025, ב-2030 זה נלקח בחשבון. נלקח בחשבון שבמדינת ישראל לא יצרכו כל כך הרבה חשמל; או שלא לוקחים את זה ברצינות. אבל אי אפשר לשחק בזה בשני הכובעים, ובסופו של דבר להשתמש בהשבתה של 4-1 רק כעילה לפתח את מאגרי הגז. יש לנו פה מאגר בלתי נדלה שזה השמש, ועליו צריך להישען: שמש, אגירה שאובה ועוד פתרונות ביזוריים כמו שדיברת עליהם. כמובן, אנחנו והתושבים נמשיך להתעקש על זה ולהיאבק על זה. המאבק הזה יחריף אם בסופו של דבר לא תובא לאישור הממשלה אותה החלטה שיש בה חודש וחצי איחור. תודה.

תודה, יונתן.

דרור בוימל מהחברה להגנת הטבע, אתה רוצה להתייחס לנושא כושר הייצור החלופי? אם אפשר, בקצרה.

לא תכננתי לדבר על זה. אני אשמח אם אני אוכל לדבר על הנושא של גגות סולריים, אבל אני לפחות אגיד מילה כי הגענו לזה. בשלוש השנים האחרונות ועדת המשנה של המועצה הארצית עובדת על הכנת תכנית מתאר לתחנות כוח פרטיות בגז טבעי. זה תהליך ארוך ומאוד מוצלח. התחילו עם 130 חלופות, וירדו ל-6 חלופות כשהגיעו לקו הסיום. אלה באמת החלופות הטובות ביותר מבחינה מרחבית. אם צריך גז טבעי אלה החלופות.

ואז בא משרד האנרגיה שמנהל את התהליך הראשון, ועשה מהלך בלתי מתקבל על הדעת ופרוע שנתן או ירוק לעשר תחנות להתקדם בהליך פרטי ומזורז בוועדה לתשתיות לאומיות בלי בחינת חלופות. הוא כבר הצביע על מיקומים. זה מהלך בלתי מתקבל על הדעת.

מקומם.

מקומם.

אני רק אתן דוגמה. בתהליך הראשון שהיה תהליך ארוך וטוב הגיעו לחלופה טובה שאני לא אנקוב בשמה כרגע, גם לדעתי וגם לדעת החברה להגנת הטבע; והממשלה הכריזה על אחד המתחמים האלה – בגלל שיזם הגיע לאותה חלופה במקרה או שלא במקרה. נקווה שבמקרה כי אם זה לא במקרה אז זה עוד יותר מטריד. הכריזו גם על האתר הזה. מה הבעיה עם התהליך הזה? אתר מוצלח יכול ליפול עכשיו רק בגלל המהלך הזה שמקומם עליו את כל הציבור במרחב הזה. לא מדובר על 3,000 מגה. התמ"א מסדרת לנו מתחמים בין 8,000 ל-10,000 מגה. זה התהליך המסודר. הממשלה הוסיפה עוד אתרים שיכולים לספק לנו עוד כמה אלפים, ובנוסף הוסיפה בהחלטה שהיא מורה למשרד האנרגיה להביא לו עוד אתרים שיכולים לספק – אל תתפסו אותי במספר כי זה לא מולי ולא תכננתי לדבר על זה, אבל לדעתי, למעלה מ-10,000 מגה נוספים. זאת אומרת בכל המתחמים יחד אנחנו מדברים על 20,000 מגה.

יישאר פה איזשהו יישוב שלא מרוחק 2 קילומטר מתחנת כוח? לא נראה לי.

הדבר הזה באמת נשגב מבינתי. אני לא מצליח להבין מה הוביל לזה.

הכול מתוך ראייה של הפחתת גזי חממה לייצר עשרות אלפי מגה-ואטים בגז. גם זה לא מסתדר בדיוק. צריך לראות מה צריך באמת.

מבחינתי שימוש בגז טבעי זה חלק מתהליך נכון, אבל גם את זה צריך לעשות במידה מסוימת.

בדיוק. גם שם אם אתה מפחית את כל הפחם שיש היום במדינת ישראל, שזה בסך-הכול 5,000 מגה-ואט אז אם אתה מפחית 5,000 מגה-ואטים, תקים 5,000 מגה-ואט ולא 15,000 מגה-ואט. תודה. הנקודה הובהרה.

לפני שאנחנו עוברים לחלק השני של הדיון אני רוצה לשאול על כמה נקודות נוספות שהיו ביעדים. כמו למשל, היה צריך עד סוף דצמבר 2016 לפרסם תכנית לצורך השגת יעדי ייצור מאנרגיה מתחדשת. עד כמה שאני מבינה הדבר טרם נעשה, עדיין אין תכנית. אני שואלת – משרד האנרגיה, רשות החשמל – אני שואלת, מדוע? האם יש לוח זמנים לדבר הזה? האם זה בדרך?

חוני, זה בתחום אחריותך או בתחום אחריותו של יובל? או ביחד?

ביחד. אנחנו מייצגים את אותו עניין ואותו יעד ממשלתי.

אז מי ידבר?

התכנית בשלבי התגבשות, וברגע שתושלם הכנתה היא תושלם לפי הנוהל המקובל.

ומה עם לוחות זמנים? זה היה אמור להיות עד סוף 2016.

נכון.

ואיפה זה עומד?

זה עדיין בשלבי הכנה. אני מניח שבמהלך 2017 זה יפורסם.

עד סוף 2017?

אני מעריך שכן.

זאת גם הערכה. אתה לא מוכן להתחייב על שום מועד.

אנחנו התחייבנו שזה יהיה עד סוף 2017 בדיווחים הרשמיים לאו"ם.

חוני, אתה רוצה להוסיף?

גברתי היושבת-ראש, למעשה, יש תוספת של 1,000 מגה ואט שכבר הוכרזה על-ידי שר האנרגיה, והתחילה להיות מיושמת. יש הליך תחרותי ראשון, ויש הליך תחרותי נוסף שייצא תוך כמה חודשים, ותהליך תחרותי שלישי עד סוף השנה. כלומר למרות שהמסמך עצמו לא פורסם מסיבות שאני יכול להרחיב עליהן, אם היושבת-ראש תרצה - -

מאוד מעניין אותי, אבל אנחנו רוצים להתקדם.

מבחינה מעשית התוצאות של הצרכים הנדרשים לעמידה ביעד ל-2020 ול-2030 הן כבר ביישום.

זה שאין תכנית זה לא אומר שלא מיישמים, זה מה שאתה אומר.

זה שלא פורסם מסמך.

אז לכם יש מסמך במגרה, ונגיד שאתם עובדים לפיו, אבל אנחנו עדיין לא מתקרבים ליעד של 2014, ואנחנו כבר באמצע 2017, ועוד אין לנו 5% אנרגיה מתחדשת. התחושה היא שזה טלאי על טלאי. מוציאים מכסות כדי להגיד, הנה, אנחנו עושים 1,000 מגה-ואט, תמחאו כפיים, כל הכבוד. אבל זה צריך להיות חלק מתכנית כוללת, והייתה תכנית כזאת שהוצעה ב-2010 שהייתה אמורה להיות מיושמת עד 2020. אנחנו לא רואים את ההתקדמות שלה, ואפשר להיכנס בטח לכל החסמים. גם לזה אתם אמורים להוציא עבודה של החסמים. אבל למה יש כזה עיכוב בלוחות הזמנים? אני באמת שואלת. זה לא חשוב? זה לא מעניין? אני שומעת את השר ואת המנכ"ל מצהירים מעל כל במה ששנת 2017 זאת שנת האנרגיה המתחדשת, אבל שום דבר.

גברתי היושבת-ראש, אני כמובן, לא מתכוון לתת תירוצים לוועדה לאיחור בלוח הזמנים, אבל בכל זאת אני אציין כמה נקודות ברקע. בעולם האנרגיה המתחדשת אנחנו נמצאים במצב שהתנאים משתנים והנחות העבודה משתנות על בסיס דברים שקורים כל הזמן. לדוגמה, מה שמשפיע על היכולת להשיג את היעדים ב-2020 הוא כל מה שקורה עם קידום הפרויקטים של הרוח שיש להם הרבה התנגדויות חיצוניות מכל מיני גורמים. מכיוון שאנחנו לא רוצים לפרסם תכנית, ואחר כך שוב לעדכן את ההנחות שלה על בסיס דברים שקורים ממש ברגעים אלה אנחנו נדרשים לבחון אותם מחדש גם ל-2020 וגם ל-2030. אנחנו נפרסם בחודשים הקרובים את התכנית שתתייחס גם ל-2020 וגם ל-2030, ותיתן מענה לכל השאלות שנשאלו.

היא כבר פורסמה להתייחסות הציבור או זה אפילו לא?

לא.

עדיין לא. זאת אומרת גם כשהיא תתפרסם זה מן הסתם יהיה כמו עם התכנית להתייעלות אנרגטית שזה יופנה להערות הציבור ושני סבבים, ואנחנו נראה אותה ב-2019. תודה.

אני רוצה לשאול לגבי משרד האוצר. הבנתי שהגיע לכאן נציג מרשות המסים. בתוך תכנית המענקים להשקעה בהתייעלות אנרגטית אתם הייתם אמורים לעדכן מדיניות מיסוי לפחת מואץ למוצרים חוסכים באנרגיה, וההמלצות בעניין היו אמורות להגיע עד 30 בספטמבר 2016. אני מבינה שהייתה החלה של בחינת הנושא. אני אשמח לקבל עדכון מרשות המסים. מי נמצא כאן? גיא גולדמן? הוא יצא מהחדר? קיבלתי פתק שהגיע. כנראה, הוא העדיף לא לענות לשאלות.

הטבת פחת מואץ של 20% לשלוש שנים למתקנים עסקיים בנושא טכנולוגיות פוטו-וולטאיות. יש עוד הרבה שאלות למשרד האוצר, אבל הם, כנראה, העדיפו לא להיות בדיון.

הנושא השני שבעיני הוא מאוד חשוב – וכאן, ד"ר דוד אסף, אני לא יודעת אם יהיו לך תשובות אבל אני מבינה שבנוסף להשקעות יש תכנית מקבילה של סכום הרבה יותר גבוה של 500 מיליון שקלים לערבויות לפרויקטים של התייעלות אנרגטית. בדיון הקודם גם דובר על איטיות ועל עיכובים. היעד בהחלטת הממשלה היה 31 בדצמבר 2016. אני מבינה שהתכנית הוצגה לחשכ"ל הנכנס, הוא אישר התקדמות בוועדת מכרזים ייעודיים לנושא, וניתן כתב מינוי לוועדה בשבוע שעבר. האם אתה יכול לעדכן דברים נוספים, ומתי זה ייצא לדרך?

אני נציג החשכ"ל.

אז יש כאן נציג ממשרד האוצר.

כן.

אבל לא מרשות המסים. מה שמך, בבקשה?

אני עומרי גולדינג. אני עובד במחלקת ערבויות מדינה באגף החשב הכללי.

אז אם אתה יכול לעדכן בעניין הזה, ומדוע יש עיכובים. האם סיימנו את העיכובים? בוא לא נכה על חטא, בוא נתקדם קדימה.

מה שאמרת מדויק לחלוטין. כתב מינוי יצא, וועדת מכרזים מתכנסת בתחילת יוני לכמה סבבי דיונים, ומכרז אמור לצאת כדי לאפשר 500 מיליון שקל בערבות מדינה.

אבל מה הולך להיות התהליך ועד כמה הוא יהיה מהיר? זה הרבה כסף להרבה פרויקטים. זה חצי מיליארד שקל. זה יכול להניע את כל התהליכים שאנחנו מחכים להם כבר שנים.

התהליך הוא דיונים על מיפוי החסמים ואוכלוסיית היעד. זאת אומרת למי האשראי הזה יינתן בפועל ובאיזו צורה, ומה המנגנון. יש כמה דברים שאנחנו צריכים להסדיר ולדון עליהם בוועדה. זה עניין של מספר חודשים, להערכתנו. יוצאים למכרז, והמכרז הזה אמור להסדיר, ובסופו האשראי הזה משוחרר והתכנית הזאת יוצאת לפועל.

אז כתב המינוי ניתן לוועדה לפני שבוע, והמפגש הראשון שלה יהיה רק ביוני?

כן, בתחילת יוני יהיה דיון ראשון. יתר הדיונים גם נקבעו בסמיכות.

בלוח זמנים של כל שבוע דיון?

כל כשבועיים דיון.

כמה זמן, להערכתך, יימשכו הדיונים?

כמה חודשים.

"כמה" – חודשיים או שמונה חודשים?

לא שמונה חודשים. קשה לי להתחייב על מספר חודשים. יותר מחודשיים אבל לא שמונה חודשים.

כמו שאתה רואה את הדברים מה צפוי לעכב את זה כרגע?

אנחנו לא רואים עיכובים.

גם עד היום לא ראינו עיכובים, אבל בפועל היו.

לפחות לא בוועדת מכרזים כי עשינו עבודת תשתית במהלך הדיונים שלנו כצוות מייעץ. זה היה צוות מייעץ שהוא בין-משרדי. כל משרד נתן את ה-input שלו, וגיבשנו תפיסת תשתית שלפיה אנחנו נעבוד בוועדת המכרזים. ועדת מכרזים אמורה לסגור את כל הקצוות האלה, ובעצם להוציא בסופו של דבר מכרז לפועל. לכן זאת תהיה ועדת מכרזים מאוד יעילה ומצומצמת.

אז למה היאלא יכולה לעבוד שבוע, להיפגש כל יום, לסגור עניינים ולצאת לדרך ביולי?

בגלל כל הגורמים שמעורבים. זה כמה משרדים שמעורבים בתהליך הזה. זה עניין של אילוצי לוח זמנים.

הדיון הבא יהיה אחרי תחילת יוני. אני אשמח לקבל עדכון על התקדמות הדיונים בוועדה.

אין בעיה.

אני לא יודעת אם נמצא פה נציג ממשרד התחבורה, אבל בדיונים הקודמים היה. אני לא ראיתי בהחלטת הממשלה סעיף שהוא בתחום אחריותכם. כיצד אתם נרתמים? הרי פחות או יותר 25% מהפליטות בישראל הן בתחום התחבורה, וגם היעדים די משמעותיים להפחתות שם. אבל הדבר היחיד שאני רואה שעליו נתלית החלטת הממשלה וההפחתות שבה זה הרכבת הקלה בתל-אביב. איך אתם נרתמים למאמץ? אני חייבת להגיד שזה שווה דיון ממוקד רק בנושא תחבורה בהמשך, אבל אני אשמח לשמוע אותך, דרור. בבקשה.

אני מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית במשרד התחבורה. אצלנו זה מחולק לשלושה טווחים. רוב התחבורה הציבורית מופעל באמצעות אוטובוסים. אז בנושא של אוטובוסים אנחנו נכנסנו באופן משמעותי לנושא של אנרגיות חלופיות.

הנעה חלופית.

הנעה חלופית. יש החלטת ממשלה שהובלנו יחד עם משרד האנרגיה של הכנסה של לפחות חצי מהצי של האוטובוסים שיופעל במסגרת מכרזי התחבורה הציבורית יהיה באמצעות הנעות חלופיות. במכרז בית"ר עלית זה כבר ייושם בתחילת השנה הבאה, ומכרז גדול אחר באזור חולון ואזור השרון ייכנס בעוד שנה וחצי. מדובר על מספר אוטובוסים לא קטן. בינתיים אנחנו עושים ניסוי בכמה אנרגיות נוספות, הנעות נוספות – כבלים חשמליים וגז. החסם היחיד בנושא הגז הוא שעדיין אין לנו תקינה לתחנות תדלוק ברמה של הובלת הגז עם כל המרכיבים. במקביל הצלחנו באמצעות אגף תקציבים לקבל תקציב גדול לשדרוג אוטובוסים מזהמים מדגמי "יורו 2" ו"יורו 3", ולהחליף אותם באוטובוסים "יורו 6".

בשנה אחת או בפריסה?

לא בשנה אחת, אבל בשנה הזאת ובשנה הבאה תהיה קפיצה ניכרת. מדובר במאות רבות של אוטובוסים.

זה גם נושא מאוד משמעותי מבחינת זיהום אוויר מקומי, כמובן, בעיר.

כן.

אנחנו גם עושים עבודה על התאמת גודל של אוטובוס לרמת שירות ולא להפעיל אוטובוסים גדולים במקומות שיש בהם ביקושים נמוכים וכן הלאה. יש לנו תכנית "נתיבי תחבורה ציבורית" בגוש דן שאמורה גם לצמצם את הנסועה או לפחות להגדיל את הכדאיות ואת האטרקטיביות של התחבורה הציבורית במרכז.

דרור, אני רוצה לשאול אותך וגם קצת למקד. יש פה שאלות של הפחתת פליטות. הדברים שתיארת הם מצוינים, מבורכים והלוואי שיקרו הרבה יותר מהר. אבל השאלה היא גם מקצועית: האם יש לכם העבודה והכלים המקצועיים לעשות הערכה איך מצמצמים פליטות של גזי חממה שהם באחריות משרד התחבורה? האם יש תחשיבים איך זה הולך לרדת מכל אחד מהסקטורים. הדברים שתיארת הם כלליים, אבל איך בסוף מודדים את זה שזה מפחית גזי חממה?

בסופו של יום אנחנו עובדים עם המשרד להגנת הסביבה, והם מגדירים את התקנים ואת המרכיבים האלה. אנחנו מתאימים את עצמנו בפעילות שלנו לאותם תקנים. אנחנו לא מודדים בעצמנו. אנחנו לא עושים מדידות, אנחנו לא עוסקים בנושא הזה. עידן נמצא כאן. הוא יכול להשלים.

בבקשה.

אני מאגף הרכב. אנחנו עושים את כל החישובים. ההפחתה אצלנו מבוססת על ההטיה של נסיעות לתחבורה ציבורית, לא רק הרכבת הקלה בתל-אביב, אלא כל מערך התחבורה הציבורית הארצי שהולך להשתדרג, והרבה הטיה של נסיעות מהנסועה הפרטית לנסועה ציבורית. ההפחתות אצלנו מתבססות על מעבר. ממש השבוע ביקשנו לעשות עבודה מה יהיה. אנחנו יודעים מה תהיה ההטיה הארצית, ואנחנו ביקשנו לראות איך זה מבטא את צמצום גזי החממה.

הכוונה ב"הטיה" לחלוקת הנסיעה בין רכב פרטי - -

צמצום הנסועה הפרטית. מעבר של אנשים לתחבורה ציבורית בגלל שדרוג התחבורה הציבורית. וזה לא בתל-אביב, זה ארצי. כשבנו את התכנית לתחבורה הציבורית הארצית זה לא היה הפרמטר שנבחן, אבל אנחנו יודעים כמה תהיה ההטיה ולפי זה נדע כמה הצמצום.

אז היום אתם עובדים על הערכה על בסיס מידע שכבר יש אצלכם ותכניות שיש אצלכם, ואיזו הטיה תהיה בעוד כמה שנים, ב-2030?

אנחנו יודעים את ההטיה - -

אתם מקווים שאתם יודעים את ההטיה.

כשמתכננים תחבורה ציבורית - -

בסדר. אתה בונה על זה שתהיה הטיה, ובסוף באים אנשים וקונים עוד 150 אלף מכוניות בשנת 2016. זה העלה את הצמיחה בחצי אחוז. אבל בסופו של דבר אתה לא יודע בסוף מה יקרה. אתה מתכנן תכניות, ואתה אומר שרק עכשיו אתה בוחן את התכניות שיש לך לאור הסתכלות של גזי חממה. אבל השאלה שלי כדי לקחת עוד צעד קדימה – לתכנן את התכניות לאור הדבר הזה.

חלק אחד של העבודה זה לכמת מה ההשלכות של גזי החממה ובכלל זיהום של המהלכים, והחלק השני זה לגרום לאנשים לעודד באמצעים דיגיטליים. אנחנו בעולם חדש מאז שתוכננו התכניות האלה, ונפתחו אמצעים חדשים שאנחנו צריכים לבחון אותם ולהיעזר בהם להטיה ואולי אפילו ליצור הטיה יור גדולה ממה שחשבנו בהתחלה כי הכול נעשה יותר חכם. יותר נגישות, שירות גבוה יותר. אפשר להיעזר באמצעים דיגיטליים, וזה יהיה חלק מהעבודה הזאת.

מה הצפי של לוחות הזמנים של העבודה הזאת?

אנחנו רוצים להכניס את זה כבר. יש החלטת ממשלה אחרונה, וזה צריך להיות מוגש בחודשיים הקרובים.

לא הבנתי – החלטת הממשלה צריכה להיות בחודשים הקרובים?

לא. לפי החלטת ממשלה, אנחנו צריכים להציג את זה. אני מקווה שזאת תהיה דחייה של שבועות ספורים, אם בכלל, להצגת האמצעים שלנו.

הבנתי. גם על זה נשמח לקבל עדכון כשתהיה לכם העבודה ביד והמסקנות שלה.

חברת הכנסת פארן, אפשר להוסיף לכימות?

כן.

זה רלוונטי לכל הפעולות שנעשות. כצעד משלים או כדי לאמוד נכון את ההשפעה של כל הפעולות שנעשות מוקם מערך MRV. אנחנו בעצם גם מחויבים להקים אותו כדי להימדד באותם פרמטרים וקריטריונים כמו שאר המדינות בעולם. אנחנו כרגע בהקמה שלו, ומייצרים את המתודולוגיות לכימות ולאימות של ההפחתות.

זה כולל את תחום התחבורה?

זה כולל את כל התחומים.

מתי הוא יהיה מוכן?

גם גיל מטפל בזה, אבל עד כמה שאני יודעת, עד סוף שנת 2017 נסיים עם כל המתודולוגיות. במהלך 2018 הוא כבר אמור להיות מוכן; עומד ויכול כבר לפלוט החוצה כימותים.

לפלוט החוצה, רק לא פליטות.

יש עוד סעיפים, אבל אני לא אגע בכולם. אז נושא אחרון – שאלה למשרד הכלכלה. לפי החלטת הממשלה, אתם הייתם אמורים להביא המלצות לתכנית לתמיכה ולקידום טכנולוגיות ישראליות בתחום התייעלות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת, רשת חממה, אגירת אנרגיה ובכלל הפחתת פליטות גזי חממה. האם משהו נעשה בתחום הזה? האם יש איזושהי כוונה? אנחנו פה בוועדת המדע והטכנולוגיה עוסקים רבות בנושא של קידום טכנולוגיה. זה גם הבסיס לכך שהוועדה הנכבדת הזאת נמצאת בוועדה הזאת. למשל לפני שבוע היה כאן מפגש עם ועדת המדע של הבונדסטג הגרמני, והם שאלו על הנושאים האלה. זה כל כך חשוב להם. אני העליתי הצעה לשיתוף פעולה ממשי בין הפרלמנטים לקידום, לשים משאבים. לא שאני ממשלה ויכולה להביא משהו, אבל האם בממשלה בכלל בוחנים את הדברים האלה? הרי אנחנו יודעים את המצב של חברות הטכנולוגיה, אנחנו מכירים את עמק המוות שבו כל הסטרטאפים מתים ונשארים בעמק הזה. איפה אנחנו נמצאים? האם יש תכניות לכך ומוקצים משאבים?

אנחנו אחראים לסעיף הזה. יש לנו יחידה במשרד שנקראת "יוטק" שמקדמת את הנושאים הללו. מספר המלצות שיצאו מהעבודה הזאת: קודם כול כלי הערבויות שצוין קודם – חלק מהסכום של הערבויות מוקצה לטכנולוגיות חדשניות - -

כערבויות לחברות טכנולוגיה או כמענקים?

לא מענקים. זה ערבויות. למענקים יש המסלול של מענקים שהוא גם רלוונטי. במסלול המענקים יש תעדוף לטכנולוגיות חדשניות. יש שם גם סעיף שמכפיל את שיעור התמיכה. אם מדובר בטכנולוגיה ישראלית חדשנית זה כבר משהו שקיים ופועל. כמובן, זה מעבר למערך הכולל של הסיוע שאנחנו נותנים לכל עולמות התוכן הללו של הקלינטק, אם זה במסגרת מהלכי הנספחים שלנו.

אם אני לא טועה בהחלטת ממשלה ב-2008 לקידום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת לחמש שנים היה כסף ייעודי במדען הראשי לתכנית "מגנט", אם אני לא טועה בשם, והוא יועד לטכנולוגיות האלה. "מגנט" יש בערך שלושה בשנה בסכומים כאלה של עשרות מיליונים.

את מתכוונת לתכנית הקודמת של הפחתת פליטות?

לא, זה עוד אפילו היה לפני הפחתת פליטות. זאת הייתה החלטת ממשלה מ-2008. יועד מנגנון שלם, נוצר קונסורציום סביב הנושא של אנרגיה חכמה מתוך כוונה לקדם ולשים עשרות מיליונים מהמדען הראשי. אנחנו יודעים שיש שם משאבים - -

למדען הראשי אצלנו יש דווקא הרבה תכניות שעוסקות בתחום האנרגיה.

אבל השאלה היא אם זה בתחומים האלה. אני לא יודעת. תכנית מגנט כזאת אין כל כך הרבה.

באופן ייעודי יש בתחומי האנרגיה מספר תכניות אצלנו ברשות החדשנות החדשה. אני לא יכול עכשיו לפרט כי אני לא מכיר את כל התכניות שם. אבל ספציפית סביב עולמות התוכן הללו של שינויי האקלים בנוסף לכל הרעיון של קידום ושיווק שאנחנו פועלים סביבו ללא הרף אנחנו עכשיו נכנסים לבחינה מעמיקה ומתקדמת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה על כל עולמות התוכן של מימון אקלים. שם אנחנו רואים באמנת האקלים שהתפתחה צוהר לאפשרויות רבות מבחינת כספים בין-לאומיים רבים שמתגלגלים בעולם בקרנות הגדולות של Green climate fund שיש בהם כבר למעלה מ-60 מיליארד יורו או קרנות אחרות שאנחנו רוצים להשתלב בהן. כבר התחלנו את העבודה סביב הדבר הזה. יש לנו מספר המלצות. יש הרבה מאוד קרנות. צריך לבחור בקפידה מה מתאים יותר לישראל ומה פחות, ואיפה האימפקט שלנו יכול להיות יותר טוב. אם ניתן סכום כסף – מה נוכל לקבל בתמורה. עכשיו אנחנו מגבשים את המסקנות ואת ההמלצות איך לעשות את זה גם בעזרת הנספחים שלנו שאנחנו שולחים למטה של GCF בקוריאה. בנוסף לזה אנחנו גם הכנסנו בכלי הסיוע של סחר החוץ אצלנו תנאים מקלים לחברות בתחום הקלינטק שרוצות לקבל מענקים לביצוע הוכחות, היתכנות והגשה למכרזים בחו"ל. חתכנו להם את סכום שווי הפרויקטים ממיליון שקל לחצי מיליון שקל כדי שיוכלו לקבל את המימון הזה.

תודה. מנהלת הוועדה עדכנה אותי שבעוד שבוע נקבעה לסדר היום של מליאת ועדת המדע והטכנולוגיה ישיבה בנושא תחבורה חכמה בהמשך לדברים שאמרו כאן אנשי משרד התחבורה ובכלל מדיניות לאומית בנושא תחבורה חכמה. אני אשתדל להגיע לוועדה ביום שלישי הבא. אין ספק שהדברים קשורים.

מישהו רוצה להוסיף לנושא הזה? אנחנו רוצים לעבור לנושא החינוך וההסברה ומודעות הציבור למשבר האקלים.

אפשר כמה מילים בעניין גגות סולריים?

זה יהיה חלק מהנושא הבא.

אבל זה לא בנושא חינוך. לדעתי, זה קשור לנושא הראשון, לא השני.

במושב הקודם היה דיון שלם בוועדה על גגות סולריים, ואני מרגישה שבעניין פנייה לרגולטורים חפרנו מכל הכיוונים. אני אתן לך לדבר כשנגיע לנושא הזה בהמשך.

צביקה קליר, בבקשה.

אני מנכ"ל של חברה בשם "טיגי". אנחנו מפתחים טכנולוגיה באנרגיה מתחדשת כאן בישראל. אני מדבר בשם עצמי, אבל אני מדבר עם הרבה אנשי חברות פיתוח הטכנולוגיה הישראליות, ולדעתי, אני מייצג אותם בעניין הזה.

הנושאים שקשורים לתמיכה בחברות שצועדות בעמק המוות, שלדעתי, זה מה ששאלת, חורגים מהנושאים שרשות החדשנות תומכת בהם. בהקשר הזה אנחנו ציפינו בכיליון עיניים לתכנית להפחתת פליטות שדיברנו עליה קודם. אני גם השתתפתי בהרבה דיונים בכמה משרדי ממשלה בהכנה של הדבר הזה. כשקראנו את התכנית התברר שהתכנית מוגבלת לפרויקטים של 800 אלף שקל ומעלה, ומוצעים לחברות שהמחזור שלהן קטן מ-400 מיליון שקל. לחברות שמפתחות טכנולוגיה אלה פרויקטים גדולים מדי עבור חברות קטנות מדי. חברה קטנה לא יכולה לקחת פרויקט מאוד גדול ממשהו שהוא טכנולוגיה ישראלית חדשנית. הדבר הזה שונה מהתקנה של צ'ילר שיש כבר מיליון ממנו ומיוצר בסין. כשמציעים טכנולוגיה חדשנית, וזאת ההתקנה הראשונה, השנייה או השלישית שלה, אי אפשר להציע פרויקטים שהם גדולים מ-800 אלף שקל. בהקשר הזה אני רוצה לפנות לכל משרדי הממשלה.

למשרד הכלכלה, בעיקר.

אבל כולם פועלים.

ברור.

אני מסכים. אני פשוט לא יודע מי יושב ובאיזה דיון, ואני רוצה להעלות את הדבר הזה למודעות. חברות ישראליות שמציגות פרויקטים בטכנולוגיה ישראלית חדשנית, למיטב ידיעתי, אף אחת מהן כמעט לא הצליחה להגיש פרויקט.

למה?

מכיוון שהפרויקטים שלנו הם או של 400-300 אלף שקל, ואז הם קטנים מדי או שהם מוצעים ל"אינטל" או ל"שטראוס", ואז החברות גדולות מדי ולא יכולות לקבל. זה בעצם אנחנו, לא החברות צריכות את התמיכה. אנחנו צריכים את התמיכה כי אנחנו עדיין מייצרים מעט מזה, ועוד אין לנו המוניטין כדי שההשקעה החוזרת תהיה מספיק טובה. כדי שמישהו יבחר לעשות את זה הקריטריונים לפחות עבור חברות שמציעות טכנולוגיה ישראלית חדשנית צריכים להיות כאלה שאנחנו יכולים להציע פרויקטים. בקריטריונים לחיסכון בפליטות אנחנו עומדים מעולה, אבל לא יבחרו מאתנו פרויקט של 800 אלף שקל בחברה קטנה. זה עדיין לא בשלב הזה. לכן, לדעתי, לפחות עבור טכנולוגיה ישראלית חדשנית צריך להגמיש את הקריטריונים. זה חשוב מאוד במיוחד בהקשר של חציית עמק המוות. יש פה לכולם עניין. זה עניין אדמיניסטרטיבי שפשוט התפספס. אגב, אני חושב שחברות גדולות כמו "אינטל" ו"שטראוס" הן היצרניות הכי גדולות של גזי חממה, והיה עניין לכולנו דווקא לדחוף טכנולוגיה לשם, אפילו לא רק אם היא ישראלית חדשנית כדי להפחית את הפליטות.

המחשבה היא שהם יכולים לעשות את זה לבד, כנראה. הערת נקודה מאוד ספציפית. אני אשמח אם תכתוב לי את זה בקצרה. אנחנו נעביר בשם הוועדה פנייה רשמית למשרד הכלכלה, לרשות לחדשנות. הערת משהו מאוד חשוב. הרשות לחדשנות צריכה לחפור ולבדוק איך לקדם את הטכנולוגיה הישראלית החדשנית. יכול להיות שלא היו מודעים לכשלים שהעלית. אנחנו נבדוק מדוע התעלמו מהם.

ניתן לשפר.

ניתן תמיד לשפר.

אנחנו קצת נאריך את הדיון. לא נסיים אותו ב-11:00, אלא ניקח עוד כרבע שעה. אני מקווה שלא תהיה בעיה עם זמן המליאה.

נושא החינוך והציבור. איפה הציבור גם בהחלטת הממשלה? לצערי, החלת הממשלה לא הכניסה בכלל הסתכלות על הציבור, ואני תוהה מדוע. אבל יותר מכך – בעצם ההשתתפות של הציבור נוגעת לשני היבטים: מצד אחד להיבט של קבלה או מוכנות לקבל רגולציה ממשלתית. אם יבואו ויטילו מס פחמן, וזה יעלה במעט את מחיר החשמל, אז כדי שזה יעבור בצורה שהציבור יקבל אותו חייבת להיות מודעות לנושא, מדוע בכלל מגיע המס הזה. הרי הציבור היום לא מוכן לקבל מסים מיותרים. אבל אם תהיה מודעות ציבורית ולכל נושא גזי החממה, משבר האקלים וההתמודדות שלנו – זה מצד אחד, הקבלה של רגולציה והחלטות ממשלה. מצד שני זה, כמובן, נוגע לעשייה פרטנית. הרי כולנו יודעים שבסופו של דבר כל אחד מאתנו אוכל, נושם, נוסע ברכב או בתחבורה ציבורית, ומשפיע בכל רגע מחייב על מאזן פליטות גזי החממה האישי, הלאומי והעולמי. יש פה הרבה מאוד עשייה של ממש להביא להפחתת פליטות גזי חממה וצמצום הזיהום על-ידי העשייה האישית. זה נושא שלם בפני עצמו שבעיני הכי לא מקבל התייחסות בהחלטות ממשלה. אני רוצה להעלות את הנושא גם מול הגורמים הממשלתיים וכמובן מהארגונים הלא ממשלתיים. לדוגמה, דרור העלה קודם את נושא הגגות הסולריים שנדון כאן בוועדה ובוועדות נוספות. העברנו הצעת חוק שאני הובלתי לסגירת המיסוי על גגות סולריים. בסופו של דבר עכשיו צריך שאנשים ירימו את זה. אנשים צריכים לקום ולעשות מעשה, ולשים גג סולרי. לכן הם צריכים לדעת למה זה חשוב ושנית שיש בכלל את הפטור הזה ממס ויש האפשרות ושזה זול. לדעתי, 99% מהציבור בישראל לא ממש מודע לזה. אני אשמח לפתוח את הדיון דווקא עם נציגי הציבור. לממשלה היה עד עכשיו הרבה זמן דיבור. נאור ירושלמי, אתה רוצה לומר כמה דברים?

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני יועץ בנושא מדיניות אקלים. אני אחזור על מה שאמרת – ההתעלמות מהצד של הציבור בקידום מדיניות אקלים קיימת לא מהיום ולא מהחלטת הממשלה האחרונה. היא קיימת עוד מהחלטת הממשלה ב-2009 ומהתוכנית הלאומית הראשונה שהייתה אחרי ועידת קופנהגן. זה פשוט חבל כי אנחנו מאבדים משאב מאוד חשוב ויכול לעזור גם לתהליך קבלת ההחלטות וודאי ליישום ולהטמעה שלו בפועל שהוא המעורבות והנכונות של הציבור. זה לא התחיל היום, זה כבר מזמן. אף פעם לא מאוחר לשנות את זה. יש דרכים רבות לשנות את זה. אחת הדרכים היא פשוט להגביר את המועד באון מעשי - -

כשהיית מנכ"ל חיים וסביבה שנים רבות היה איזשהו קמפיין ממשלתי יחד עם ארגוני הסביבה במימון לא מבוטל. היום אתה רואה את זה קורה?

היה קמפיין במימון חלקי של הממשלה. זה היה מאוד חשוב גם סביב ועידת קופנהגן וגם כשלוש שנים אחריה. זה מימון צנוע, אבל בכל זאת היה קיים. היום זה פחות קורה. שני הצדדים עובדים בנפרד. ארגוני הסביבה עובדים, כמובן, על המודעות. הממשלה עוברת פחות וצריך שוב לחבר את הדברים. אנחנו ניסינו לעשות את זה יחד עם בית ספר "פורטר" באוניברסיטת תל-אביב. לקראת ועידת מרקש, ועידת האקלים האחרונה שהייתה, קיימנו כנס אקלים ישראלי שמי שארגנה אותו היא עמותת - - - "קולנוע" שתכף המנכ"ל שלה ידבר גם פה. זאת ועידה שבא אליה השר להגנת הסביבה ערב נסיעתו למרקש, והיו שם מאות משתתפים: האקדמיה, החברה האזרחית והממשלה יחד עם תקשורת. הרעיון הוא להגביר מודעות לתוך זה יכולים להיכנס כל האלמנטים האחרים. אבל הדבר שצריך לעשות הוא קמפיין ציבורי ממשלתי מסודר שיגיד, יש לנו מדיניות חדשה, החלטנו שצריך להפחית פליטות גזי חממה. אנחנו נוקטים שורה של צעדים – בואו תצטרפו לעשות גגות סולריים, שימוש בתחבורה ציבורית, נכונות לקליטת בנייה ירוקה גם אם זה עולה כמה גרושים יותר. הציבור הוא בסופו של דבר הגורם שיכריע אם הדברים האלה ייצאו לפועל או לא. לכן צריך לערב אותו.

תודה רבה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לויקטור וייס, מנכ"ל מרכז "השל". הוא יוצא תכף לפגישה עם השר אלקין, ואני מקווה שתדבר אתו כמובן גם על הנושאים האלה.

לגמרי. אני חושב שזאת בדיוק ההזדמנות. אנחנו עוברים בין משרדי הממשלה: משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה וכמעט כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים לנושא הזה; אנחנו מנסים לראות איך אנחנו מקדמים את הנושא של החינוך למודעות ולנושאים של שינויי אקלים והשפעות והשלכות משמעותיות על החברה הישראלית. לא בכדי אנחנו לא רואים את זה כסוגיה שהיא בשיח החברתי בחברה הישראלית כי אין אף גורם שלוקח את האחריות, ממסגר את הנושא ושם לזה משאבים. כי בלי משאבים לא יקרה כלום. עם כל המאמץ והאנרגיות שאנחנו, הארגונים במגזר השלישי, נשקיע בזה זה עדיין טיפה בים יחסית לצורך האמתי שקיים שם. בלי תמיכה של משרדי הממשלה ובלי מסגור של הנושא הזה כ-issue שצריך לעסוק בו בצורה מסודרת במערכת החינוך ובמסגרות אחרות. הנושא הזה לא הצליח להתקדם, ואנחנו נישאר עדיין בדיונים בתוך משרדי הממשלה כשהציבור לא נמצא בשיח הזה, הוא לא מכיר ולא עוסק בזה, ולכן גם לא מופעל לחץ על משרדי הממשלה ואין דרישה לצורך לקדם את העיסוק בנושאים האלה. אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות ואת הבמה למפגש החשוב הזה. זה אחד הנושאים החשובים שאני הולך לדבר עכשיו עם השר אלקין – העצמת אנשים, של חינוך. אני רוצה לנצל את הבמה ולקרוא גם למשרד החינוך וגם למשרדים אחרים במסגרת תכניות העבודה להקצות משאבים לקידום הנושא הזה בקרב המגזרים השונים ולא רק בקרב מערכת החינוך. יש גם מגזרים שונים. זה רשויות מקומיות וזה תעשייה. יש הרבה מאוד מגזרים אחרים שצריכים להיות חלק מהסיפור.

תודה רבה. צור משעל, עמותת "אקולנוע" שעוסקת הרבה מאוד בנושאים האלה. בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אני מאוד שמח להיות כאן ולראות את הפעילות של הוועדה שמרכזת את כל הגורמים שנוגעים בזה. אני מנהל את עמותת "אקולנוע", ואנחנו קיימנו את ועידת האקלים הישראלית לפני ועידת מרקש, ואנחנו הולכים לעשות פעילות דומה גם בנובמבר-דצמבר 2017. אנחנו שומעים פה את הניסיונות האמתיים והכנים של כולנו לקדם את הנושא. אנחנו נמצאים פה באיזשהו צומת של קבלת החלטות. בכל העולם בכל הפרלמנטים ובהרבה מקומות של קבלת החלטות כרגע בעולם מתקיימים דיונים כאלה, ולכל אחד לוקח חודש וחודשיים, ויש הדחיות שאנחנו שומעים כאן. מה שקורה בישראל – ואולי בעוד מקומות – זה שלא קיבלנו החלטה שהולכים על נושא של הפחתת גזי חממה, אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית. כל מה שנובע מוועידת פריס עדיין לא הפך למשהו שאנחנו מאמינים בו באמת. גם הציבור מרגיש את זה. זאת הסיבה שאנחנו גם לא פונים לציבור ולא עושים יותר פעילויות ציבוריות. דבר ראשון אנחנו צריכים להרגיש שמה שאנחנו עושים כאן זה לא רק לכתוב דוח על תחבורה ציבורית מול רכבים פרטיים. אנחנו עובדים את העתיד שלנו, להציל את העולם ולדאוג לכך שהילדים שלנו יוכלו לחיות בעולם וייהנו כמו שאנחנו נהנים ממנו. אם נעביר את התחושה שלנו, ונרגיש שאנחנו האנשים הכי חשובים שהיו בהיסטוריה כי לא תהיה הזדמנות כזאת – כי זה קורה במשמרת שלנו – אם נרגיש את זה בעצמנו נעשה את הדוחות האלה ונדע שאנחנו עובדים עכשיו על הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות. זה לא עוד עבודה שנתנו לי במשרד התחבורה, זאת העבודה הכי חשובה שאני אקבל. זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו, וגם נעביר את זה לציבור; שהציבור ירגיש שכשהוא עולה על אוטובוס וכשהוא אוטם את החלון שלו הוא מציל את הילדים שלו, כי זה המצב. אי אפשר לראות את זה בשום צורה אחרת. המדע וועידת האקלים – אנחנו דיברנו על זה מאוד ברור, וכולנו יודעים את זה. בסוף אני אראה סרטון שמראה דוגמה מהעולם. תודה רבה.

דברים חשובים.

נמצאים כאן נציגים מרשויות מקומיות שרצו להציג את הפעילות ברשויות שלהם שבהן יש אולי נקודת אור. גם ניתן למשרד החינוך והגנת הסביבה והאנרגיה להציג את הדברים שהם עושים. אני מרגיעה – יש כמה רשויות שלקחו את הנושא כנושא חשוב בעשייה המוניציפלית. עיריית כפר-סבא, בבקשה.

אני מנהלת מחלקת קיימות. נמצא אתי תומר רפאל מהחברה הכלכלית לפיתוח כפר-סבא. אנחנו פועלים מעל עשור בהטמעה של כל מיני טכנולוגיות בנושא התייעלות אנרגטית, גגות סולריים. חלק מהפרויקטים הם בליווי משרדי ממשלה כמו משרד התשתיות. יש לנו גם פרויקטים במימון האיחוד האירופי. סקרי הפליטות שאנחנו מבצעים באופן תקופתי לימדו אותנו שככל שנעשה יותר במבני הציבור נוכל להגיע ל-6% מקסימום. לכן האתגר המרכזי שאנחנו מתמקדים בו בשנים האחרונות זה איך להביא לשינוי במשקי הבית. אנחנו מבינים שמעבר לחינוך והסברה שזה משהו שאנחנו יודעים לעשות, וכל הערוצים שקיימים ברשות מקומית, אנחנו צריכים גם לתת כלים קונקרטיים ופרקטיים לתושב כדי שיוכל לעשות שינוי. בשנה האחרונה יצאנו עם אפליקציה שגם עליה אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד התשתיות כדי שהתושבים יוכלו ללמוד על ההתנהגות האנרגטית שלהם בבית, ולהטמיע שינוי. אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאנחנו מקדמים בחודשים האחרונים זה פרויקט שנקרא "חדש תחת השמש" שהמהות שלו לרשת את כל גגות כפר-סבא במערכות סולריות. אחרי שהטמענו במבני הציבור וממשיכים להתקין גגות סולריים גם בימים אלה, אנחנו גם רוצים לתת תמיכה כוללת, גם פרקטית ברמת המערכות על-ידי מכרזים כדי לבחור ולתת לתושבים את התשתית, ולתת מעטפת וליווי ארוך טווח גם אחרי שהגגות יותקנו.

גם ערבות למימון של העירייה?

גם ליווי מימוני. אני אשמח שתומר יוסיף כמה מילים.

ממש בקצרה. זה פרויקט ממש יפה וגם ייחודי, עד כמה שאני יודעת.

כן. הרעיון הכללי שלנו היה להנגיש את כל נושא הגגות הסולריים לתושבים. כחברה כלכלית ועיריית כפר-סבא לקחנו את הדבר הזה ואיגדנו אותו. הוצאנו קול קורא למימון של פרויקטים, והשגנו תנאי מימון ייחודיים. כיום התושבים מקבלים מימון מלא על הפרויקט. המהות שלנו הייתה שאנחנו לא חושבים שהתושבים ירצו להוציא כסף מהכיס. הרעיון היה שתושב אמור לעשות את החזר ההלוואה שלו למערכת בגובה חשבון החשמל שלו כדי שהוא לא ירגיש בעשר השנים הראשונות החזר הלוואה, ואחרי כן חמש עשרה שנה נוספים שזה עשרים וחמש שנה סך הכול של חיי מערכת. כך הם נהנים מחמש עשרה שנים של חשמל חינם.

בנוסף לזה עשינו מכרז לקבלנים. אנחנו סיננו קבלנים איכותיים ביותר על-ידי כל מיני נקודות איכות כמו ניסיון וערבויות שהם השאירו אצלנו, ושמנו עוד שכבת פיקוח שלנו. אנחנו שכרנו יועץ חיצוני שלנו שמפקח על עבודת הקבלן. הרעיון הוא שאנחנו one stop shop. התושב מתקשר אתנו, ואנחנו מלווים אותו בכל השלבים.

וזאת גם עירייה אז הוא סומך עליכם.

לגמרי. יש לנו גם מערך שיתוף הציבור שאנחנו עושים כל מיני כנסים וקמפיין אינטרנטי להעלות את המודעות. יש לנו גם משהו חלוצי חדש שגם פנינו לבניינים משותפים. בפרויקט שהשקנו לפני חודש יש לנו 22 בתים ובניינים בתהליך. יש לנו כבר שלושה בניינים ובתים שכבר חתמו על הסכמים.

יפה מאוד.

הרעיון שלנו בבניינים הוא חדש. המערכת אמורה לתת מענה לחשמל הציבורי בלבד, לא לפרטי.

אז יש בעיה של ועד בית והתארגנות.

מכיוון שאנחנו חברה כלכלית ומכיוון שיש לנו מערך של שיתוף ציבור אנחנו גם יודעים להתנהל מול ועדי בתים ומול התושבים. מכיוון שאנחנו רשות מאמינים בנו וסומכים עלינו, ומן הסתם אנחנו מחזירים בהתאם.

יפה מאוד. פנו אליכם רשויות נוספות לשאול על התהליך והתעניינו בעניין? זה משהו, שלדעתכם, ידביק?

אנחנו מאוד מקווים שכן.

הצעתם את זה לפורום ה-15?

אנחנו גם מקווים שנוכל להתגבר על האתגר של הוועדים המשותפים של הבניינים בעניין הקיזוז - - -

יושב לידך מי שאחראי לנושא, ולדעתי, כדאי שתדברו אתו.

אנחנו בקשר. אנחנו גם בקשר עם רשויות אחרות שמקדמות את הנושא הזה, וכמובן עם פורום ה-15. אנחנו חתומים על אמנת האקלים במסגרת העבודה של פורום ה-15.

יש יעד למספר הגגות שאתם רוצים לכסות עד סוף השנה?

עד סוף השנה אנחנו שואפים להיות כבר עם עשרה בניינים משותפים ועם כמה עשרות של בתי פרטיים. התכנית היא לפחות לכמה שנים קדימה. השאיפה היא כל גגות העיר. אנחנו מאמינים שאם נחתור לשם אז נצליח. הרעיון הוא לקדם את ההסברה ואת המודעות, וכל הזמן ללוות את זה בתמיכה מעמיקה בתשתיות ובשירות.

מצוין. תודה רבה. הלוואי שכל עירייה תרים פרויקט כזה. זה מבורך, וזה צריך להיות. עיריות צריכות לאגם ולעזור לתושבים שלהם לעזור לעצמם ולעזור למאמץ הלאומי בנושא הזה. אתם עושים פרסום ממומן של הדבר כדי שאנשים ישמעו על זה? השקעתם גם תקציב בפרסום ובקמפיין?

כן.

יפה מאוד.

בתור כפר-סבאי קיבלתי כמה פעמים מיילים.

יש כאן נציג מעיריית ירושלים?

כן.

אני מנהל היחידה הסביבתית בירושלים. ירושלים התחילה כבר לפני כעשר שנים בפרויקט גדול מאוד של גגות סולריים. יש בירושלים 300 אלף תלמידים אז הכיוון הראשון שלנו הוא בתי ספר. יש לנו 150 בתי ספר שיש להם גגות סולריים. המודל הוא שבתי הספר גם נהנים כלכלית, זאת אומרת הם נהנים מחלק מהרווחים שנכנסים לקופה שלהם ובנוסף לכך דאגנו שיהיה תהליך חינוכי בכל בית ספר. התלמידים משתתפים בתהליך, ורואים בדיוק כמה חשמל נחסך, והם יכולים לעשות על זה עבודות. הנושא הזה התפתח מאוד.

נושא מעניין בתוך זה – אני רציתי שיהיו גגות סולריים גם בבתי ספר ערביים, ואז נתקלתי בחומה בצורה של החברה העירונית שמתקינה את הגגות הסולריים שטענה שאי אפשר כי צריך ביטוח. מתברר שאף חברה לא הייתה מוכנה לבטח.

אף אחד לא רצה לבטח?

לא.

כעירייה לא יכולתם להתערב בעניין?

אני לא יכול להכריח חברה.

אבל יש לכם ביטוח של העירייה. לא יכולתם לסגור משהו?

לצערי, לא. דווקא ניסיתי. זה לא הלך.

אתה יכול לספר על אינטראקציה עם ההורים בנושא של גגות על מבנים?

אחת הבעיות בבתי-הספר זה לא כל כך ההורים, אלא יותר אבות הבית שהתלוננו שההתקנה של הגגות הסולריים פגעה בכמה מקרים בציפוי של הגג. היו כל מיני אבות בית שהגיעו אלינו והתלוננו, והיה אפילו מקרה של הצפה של בית ספר בעקבות התקנת גג סולרי. אבל הדברים האלה נפתרו.

ולא הייתה שום בעיה עם הורים? אני שמעתי מעיריות מסוימות שהורים מתנגדים לעניין הזה. לדעתי, צריך להתמודד עם זה.

אנחנו לא נתקלנו בהתנגדות של הורים חוץ מהסיפור של ההצפה.

דבר נוסף – בעיריית ירושלים יש כמה דברים: דבר ראשון, לכבוד יום ירושלים הממשלה עושה דבר יפה – להכניס עשרה אוטובוסים חשמליים לירושלים. כמו כן יש היערכות לעשות תחנות כוח מפוזרות בעיר שלא יסתמכו רק על חברת חשמל, אלא יהיה כושר ייצור עצמאי לשכונות. זה רעיון שהעלינו כבר לפני רשות החשמל לפני שנתיים.

מבוססות גז טבעי?

כן.

מיקרוגנרציה.

כשהגז הטבעי יגיע לירושלים.

אבל בחלק מהתחנות יכול להיות שנלך גם על טכנולוגיות אחרות.

ביו-מסה?

כן.

אני ניסיתי להקים בעטרות תחנת מיון אשפה כזאת. זה לא כל כך צלח. אני מאמין שדווקא בעניין הזה אני אולי אצליח.

תודה רבה, גיל.

מאחר שנגענו הרבה בנושא הגגות הסולריים אני רוצה להתייחס כמה דקות לסוגיה הזאת. אז גם אדם קרומר ודרור בוימל, אם יש לכם משהו להוסיף בעניין הגגות הסולריים, ואם אתם יכולים להדגיש את עניין הנכונות הציבורית, היענות הציבור, מודעות הציבור. בבקשה, אדם, אם אתה יכול להציג את המיזם שלך.

אני מייסד ומנכ"ל חברת תובנה ירוקה ומיזם בשם "מאה אלף גגות סולריים".

רק לשם הגילוי הנאות, אני הצטרפתי למיזם.

את לא היחידה פה בחדר.

בסדר, אני מנהלת את הדיון. אבל עדיין לא הקמתי את הגג הסולרי.

אני גאה להיות שותף בפרויקט בכפר-סבא. שני הפרויקטים האלה מראים את המוכנות של הציבור. בכל אגף החקיקה קורים עכשיו דברים טובים, ואני מייחל להמשך כזה. תודה גם לך, יעל וגם לרשות החשמל - -

לרשות המסים.

לרשות המסים. יש צעדים משמעותיים ויפים שהופכים את כל הרעיון של הקמת גג סולרי לפשוט יותר ומשתלם יותר ופחות מורכב רגולטורית. זה כבר דבר מאוד משמעותי.

איך האזרח שומע ויודע שזה המצב? אנחנו יצאנו בקמפיין בפייסבוק. הוצאתי סרטון שבו הצגתי רעיון ליצור רכישה קבוצתית של מערכות סולריות שמוריד את המחיר. בדומה לפרויקט בכפר-סבא יש משא ומתן עם קבלנים, יש ייעוד של מפרט טוב כך שאנשים יהיו בידיים טובות. ההיענות הייתה מדהימה. הסרטון זכה לעשרות אלפי צפיות, ותוך עשרים יום יצרנו את הרכישה הקבוצתית הכי גדולה שהייתה בישראל של מערכות סולריות. זה מעיד גם על תזמון נכון בזכות אותם שינויים לטובה, וגם על כך שאנשים מוכנים, והם רק צריכים לשמוע שזה משתלם וכדאי, ושהם יכולים תוך כדי שהם עושים משהו טוב לסביבה ולחברה גם להרוויח כסף. הרבה אנשים תופסים את זה - - -

אנשים עדיין תופסים את זה כמשהו מאוד יקר. זאת אחת הבעיות.

זה יקר ומורכב. הרבה מאוד אנשים שדיברנו איתם היו מאוד מופתעים מהנתונים שאולי להרבה אנשים פה בחדר הם ברורים בנוגע לכדאיות הכלכלית.

אתה יכול לסכם?

מיזם מהסוג הזה ודברים כמו בכפר סבא יכולים מאוד לקדם את זה מול תושבים, אבל נדרשת רמה מעל. גם לנו יש גבול של תפוצה וגם גבול שקשור לאמון הציבור. הממשלה יכולה מאוד לעזור בשני הדברים האלה – גם בקמפיין ציבורי, גם בעזרה לרשויות נוספות ליצור קמפיינים מקומיים שיכולים אחר כך לתפעל אותם ולגרום לדברים לקרות בפועל. הכול בשל ומוכן ורק צריך לעשות את הצעדים האלה של הנגשת המידע.

תודה רבה. דרור, החברה להגנת הטבע.

אני רכז תשתיות תכנון בחברה להגנת הטבע. מרבית החסמים ירדו, ומה שחסר עכשיו זה קמפיין. אין ספק שהממשלה תצא בקמפיין. אני אוסיף לכך שהממשלה גם צריכה להציג תכנית סדורה, שלמה, איך מגיעים להתקנה של אלפי גגות סולריים מדי שנה עד שנת 2030 והלאה. אין סיבה שהממשלה לא תעשה את זה. יש לה הרבה כלים שהיא יכולה לעשות. היא עשתה הרבה דברים עד עכשיו כדי להוריד את החסמים, אבל זה השלב הבא – לעבור מהשלב של חסמים לשלב של עידוד.

ייזום.

כן. לא כמי שמתקינה את הגגות, אבל ליזום דברים משמעותיים יותר.

כדי לפתוח את התחום הזה למקום חדש זה הטיפול בנושא של גגות משותפים. זאת אומרת למיטב הבנתי, יושבים על המדוכה, וחשוב שזה ייפתר מהר כי הקמפיין הזה צריך גם לעסוק בסקטורים השונים של גגות, ולהציג תכניות שונות לסקטורים שונים, בין היתר גגות משותפים שהם אצלנו פוטנציאל אדיר של גגות.

הנקודה האחרונה שאני רוצה לגעת בה, ואחר כך אני אשמח עם יעל תאמר עוד כמה מילים על ההיבטים החינוכיים שאנחנו עוסקים בהם, זה נושא של בנייה חדשה. אולי זה קצת חורג מההיבט של הקמפיין הציבורי. בשנת 2016 היו 52 אלף התחלות בנייה. לצערנו, רבע מהן היו התחלות בנייה של בתים פרטיים. אבל אם כבר הדבר הזה קורה זה מחדל שלא כל גג פרטי חדש שנבנה לא נבנה כך. אנחנו מדברים על 13 אלף בתים שנבנו בשנת 2016 ללא גגות סולריים. בנוסף לזה סיום בנייה בשנת 2016 – עוד 48. גם שם 28% זה בתים פרטיים. זה פשוט מחדל. אני אתן דוגמות קצרות מהותמ"ל – ועדה שהממשלה שולטת בה שליטה מוחלטת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה. אני אומר את זה בצער רב, אבל היא עושה שם מה שהיא רוצה. 4,000 יחידות דיור ברובע מנחם אושרו; ב-2,600 צמודי קרקע – אין סולרי; כל שאר 1,400 אחרים בבניינים של 6-2 קומות שזה קלאסי לסולרי – אין סולרי; 1,600 יחידות דיור בשוהם – כולם מבנים צמודי קרקע ומבנים עד שבע קומות – אין סולרי; 1,600 ביבנה – כנ"ל, אין סולרי. אלה גם צמודי קרקע עד ארבע קומות.

הבנו. תודה.

בנושא הזה הגשתי הצעת חוק. מאז שנות ה-80 יש חובה להציב חימום מים סולרי. ישראל מאוד גאה בזה והולכת עם זה כדגל שלה בעולם, וזה מצוין. אבל היום עם התפתחות הטכנולוגיות גם של חימום מים הרבה יותר יעיל וחסכוני ומצד שני הוזלת מחירי ה-P.V., ההצעה שלי היא שהקבלן יוכל במקום החימום הסולרי שהוא מאוד בעייתי בבניינים גבוהים, להקים גג סולרי עם P.V. זה בתנאי שהוא שם מערכות של חימום מים יעילות ממה שיש היום. ההצעה הזאת עדיין לא עלתה במליאה, אבל היו פגישות עם כל הגורמים במשרדי הממשלה כאן. חלק מהאנשים נמצאים כאן. הם מקבלים אותה, וגם השרים הביעו תמיכה. ועדת השרים עדיין לא הכריעה מי בעד או נגד, אבל הכיוון הוא חיובי, ואני מקווה שנעלה אותה בחודש הקרוב. יש ויכוח אם זה יהיה בתקנות או בחקיקה. אבל את הוויכוח הזה נפתור. בסופו של דבר אני מאוד מקווה שזה ייצא לדרך, כמו שאתה אומר, לפני הותמ"לים הבאים. אבל תזכור, קודם כול אין פה חיוב, וזה לא מחייב בתים קטנים לשים גגות סולריים מתוך תפיסה שוועדות התכנון לא רוצות להעלות מחירים ולחייב משהו נוסף. בשנות ה-80 היה לנו מזל שלא היה לנו ותמ"ל כי לא היו מכריחים אף אחד לעשות דוד שמש. היו עושים את החישוב, ואומרים שזה לא כלכלי, ומעלה את עלות הבנייה ב-1,000 שקל. אני מאוד מקווה שנצליח לשכנע אותם גם על הגגות הפרטיים. אבל כרגע זה עדיין לא שם.

אני רוצה שתוסיפו אחרי על הטבע ובנושא החינוך הסביבתי, בבקשה, בקצרה.

אני מנהלת פיתוח התוכן בחברה להגנת הטבע. אני רוצה לדבר על תכניות החינוך הסביבתי שאנחנו עושים בחברה להגנת הטבע, מה שאנחנו מקדמים. יש כמה תכניות חינוך סביבתי שאנחנו מפעילים כבר כמה שנים גם לנוער בנושא התייעלות אנרגטית וגם בנושא צרכנות מושכלת בדגש על חשמל, שזה יותר לכיתות ה'-ו'. זאת תכנית שפועלת בעשרות בתי ספר ונוגעת למאות ילדים. לאחרונה גם פיתחנו ערכה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך והרשת הירוקה. הערכה הייתה מיועדת ליום כדור הארץ שמקדמת את הנושא של צרכנות מושכלת, טביעת רגל אקולוגית, משבר האקלים, אקלים קיצון וקיימות בכלל עם דגש על צרכנות מושכלת מתוך הבנה שצריך גם רגולציות כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו. אבל גם חינוך לצרכנות נכונה בצריכת החשמל.

עכשיו אנחנו גם מפתחים תכנית בנושא אנרגיות מתחדשות גם בנוגע לטורבינת רוח ואנרגיה סולרית. אני רוצה לומר שאנחנו, חברי הגנת הטבע, מצפים שאלה יהיו מערכי חובה; שכל ילד וילדה בישראל יכירו את התכנים האלה, ילמדו אותם. מדובר בנושא אסטרטגי שאנחנו רוצים לקדם, ויכול להגיע לכל ילד בישראל. כמו מחזור או צמצום צריכת מים הגיע מהילדים גם התייעלות אנרגטית היא נושא שיכול להגיע מהילדים.

מהילדים להורים. תודה רבה.

אנחנו נעבור למשרדי הממשלה. אני אתחיל במשרד החינוך. חני פלג, אם תוכלי לספר על העשייה שלכם בתחום. אני אציין שנפגשנו בכנס גדול מאוד בנושא חינוך סביבתי בבית-ברל לפני כחודש. לפחות בכנס הייתה תחושה שיש התעוררות של מערכת החינוך בנושא הזה.

אני הממונה על החינוך לקיימות במשרד החינוך. לפני כשנה ישבנו בוועדת מנכ"לים שהמשרד להגנת הסביבה ארגן. זאת הייתה ישיבה ראשונה שבה ישבו כעשרים משרדי ממשלה, והיו צריכים לתת תכנית מסודרת בנושא שינוי אקלים קיצון. לכן במשרד החינוך פתחנו ועדה פנימית של אגפיו השונים של המשרד שיושבים בה אגף הביטחון והבטיחות, המזכירות הפדגוגית, המנהל הפדגוגי, מנהל טכנולוגיית תקשוב ומערכות מידע ומנהל הבינוי והפיתוח. זאת אומרת בתוך משרד החינוך יש ועדה שבה כולם מטפלים בנושא של שינויי אקלים. התחלנו לבדוק. בתכניות הלימודים נושא של אקלים ואקלים קיצון מטופל בהרבה מאוד מקצועות. כמובן, זה יותר בכיתות הגבוהות, ועכשיו התחלנו להביא את זה לקדמת הבמה של הכיתות הנמוכות. המקצועות שעוסקים בזה: מדע וטכנולוגיה, גיאוגרפיה – אדם וסביבה, מדעי הסביבה, ביולוגיה, כימיה, פיסיקה, לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ואזרחות.

זה בתיכון.

זה בתיכון. אבל עכשיו פיתחנו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה את הערכה, והקמנו יחידת לימוד לכיתות ה'-ו' בנושא של אקלים קיצון שהופץ לכל מערכת החינוך דרך האתרים שלנו ודרך המפמ"רים השונים וגם דרך למידה מרחוק בשעת חירום.

יש לך הערכה כמה תלמידים נחשפים לתכנים האלה בשנה?

כרגע אני לא יכולה להגיד לך נתון, אבל אני כן מתכוונת לבדוק את זה. יש לנו הכשרות מורים בשיתוף עם זיוית לינדר שתדבר אחר כך. במשך כשבע שנים אנחנו עושים הכשרת מורים בחדרי מורים. יש לנו 850 השתלמויות בעיקר בבתי-ספר יסודיים, אבל גם בחטיבות וגם בתיכון. אנחנו עוסקים בהן גם בנושא של אנרגיה בכל תחום הקיימות. מורים לומדים השתלמות של 30 שעות. זה מערך שלם שאחר כך נכנס לכיתות שלהם.

אבל הוא יותר רחב, הוא לא רק בנושא האקלים.

הוא יותר רחב, אבל השנה ביקשנו מהמטמיעים שלנו לתת יחס גם לנושא של אקלים. יש לנו הכשרת מורים בשיתוף מכון "השל" של מורי תיכון, שבו בשנה שעברה הייתה השתלמות בנושא אקלים. השנה אנחנו מרחיבים את זה לכל תחומי הדעת.

בנושא של פעילויות חוץ וטיולים – יש לנו מערכת שלמה שהוקמה בה ועדה לבחינת עומס חום-קור שנבחן על-פי סולם. כשילדים יוצאים לטיול יש לנו סולם אם מותר להם לצאת או לא, והם גם מתייחסים לנושא של שינוי אקלים. יש לנו נהלים מאוד ברורים בנושא של עומס וניהול משק המים בעת טיולים, שגם קשור לנושא של עומס חום.

זה גם קשור לבריאות של התלמידים.

פותחו חומרים נוספים. ראיתי כאן את החוברות של "אנרגיה בראש אחר". עם משרד התשתיות וכלכלה פותחו "מניעים את הגלגל". גם אנרגיות מתחדשות לכיתות י' עם משרד ראש הממשלה והרשת הירוקה. זאת אומרת נעשות הרבה מאוד פעולות. יש לנו תחרות בנייה ירוקה בבתי-הספר. לפני כחודש התקיימה פגישה עם הבינוי של משרד החינוך, עם המשרד להגנת הסביבה ועם המועצה לבנייה ירוקה, והתגבשה החלטה שכל עשרת בתי-הספר החדשים שנבנים בימים אלה מקבלים תמיכה לבנייה ירוקה ולהתחדשות ונגישות.

יפה מאוד.

יש החלטה שכל בית-ספר חדש שייבנה - - -

כן, יש החלטה של משה בן-תמיר שהוא מנהל הבינוי והתקצוב במשרד החינוך שלפיה, כל בית-ספר חדש שייבנה ייבנה על ערכי הבנייה הירוקה.

לפי תקן הבנייה הירוקה?

כן.

לא שמעתי עדיין על ההחלטה הזאת.

זה חדש. רן אברהם מהמשרד להגנת הסביבה תומך בבתי הספר האלה. לכל בית-ספר המשרד להגנת הסביבה נותן תמיכה לבנות אותו באופן ירוק.

אתם מתקצבים את זה?

כן.

מה עם גני ילדים?

עוד לא דובר על גני ילדים, אבל אני מאמינה שזה יתחיל להיכנס. אני אבדוק את זה.

שמעתי מאחד האדריכלים הבולטים בתחום הבנייה הירוקה שדיבר גם כאן בדיון שהתקיים כאן לפני כחודשיים על בנייה של גני ילדים באפס עלות נוספת לחיסכון מוחלט באנרגיה, אפילו בניין פסיבי.

זה נושא שאני אביא לדיון במשרד, ואני אתעדכן.

אנחנו גם עוסקים בנושא של הצללה, חימום, קירור וחומרי בנייה. כל הנושאים האלה מקבלים מאוד התייחסות.

אני חייבת לעבור למשרדים נוספים. אז ממש משפט.

אני מקווה שעברתי על כל הנושאים שהיה חשוב לי לדבר עליהם. בכל אופן בוועדה שישבנו עם המשרד להגנת הסביבה – בימים אלה עומדת לצאת מסמך אסטרטגיות להערכת מדינת ישראל לשינויי אקלים. שם יש גם פרק בחינוך. ד"ר סיניה נתניהו ביקשה ממני להציג שגם נושא של חינוך והסברה זה משהו שמתחילים להטמיע. קודם כול הם ארגנו חומרים וידע. עכשיו אחרי שהחוברת תצא תהיה שם התייחסות. אני מקווה שהקפתי את כל הנושאים.

תודה רבה. אני גם מקווה. בכל מקרה אני מקווה שהדיווח של המשרד יגיע בחודש הבא. אני אשמח לשמוע גם את המשרד להגנת הסביבה. זיוית לינדר, מנהלת אגף החינוך, ואחריה יאנינה ממשרד האנרגיה. בבקשה.

כמו שחני הציגה המשרד להגנת הסביבה מקיים תכנית משותפת עם משרד החינוך בתקצוב מלא של המשרד להגנת הסביבה – כ-8 מיליון שקל בשנה בשבע השנים האחרונות. באמצעותם אנחנו מכשירים מורים וגננות במטריה הרחבה של קיימות, אבל בכל ההכשרות האלה נכנס נושא של שינוי אקלים, נכנס הנושא של הצורך בהתייעלות אנרגטית, במעבר לבנייה ירוקה ולאנרגיות מתחדשות. זה נושא שנמצא על סדר היום בכל ההכשרות האלה. הפועל היוצא של ההכשרות הוא בנייה של תכניות לימודים ותכניות עבודה בגנים שנוגעות בנושא הזה, כמובן בהתאמה לגיל של הילדים וביכולת שלהם ללמוד את הנושאים האלה.

שנית, המשרד בשנה האחרונה תקצב תמיכה ברשויות מקומיות בסכום של כעשרה מיליון שקל בחינוך שעוסקות בבעיות הכלליות של זיהום אוויר, אבל בהתמקדות בנושא הצורך בהפחתת פליטות.

בכמה רשויות שנתמכו מדובר?

150.

150 רשויות ועשרה מיליון שקלים? זה ממש כאילו לייצר זהב מקש.

המשרד להגנת הסביבה עושה מה שהוא יכול במשאבים שיש לו, והשר הגדיל השנה את המשאבים שיוקצו בשנה הבאה בנושא חינוך ל-30 מיליון.

יפה.

הם מתחלקים בין מערכת החינוך ובין הרשויות המקומיות, ובעצם כל התכניות האלה נועדו לייצר עשייה וחינוך לילדים על כל הנושאים שהיינו רוצים שיגיעו אליהם. צריך להגיד שהדוגמה של עיריית כפר-סבא שבה יש חיבור בין תשתיות לבין חינוך היא הדרך הנכונה לפעול כי חינוך לבד לא עושה מספיק. ילד שמלמדים אותו שצריך לנסוע באוטובוס, אבל אין לו היכולת לנסוע באוטובוס כי התחבורה הציבורית לא נותנת מענה לצרכים שלו, לא באמת יטמיע את המסרים שאנחנו מעבירים. אני מאוד מברכת על מה שנעשה בכפר-סבא, ואני מקווה שרשויות רבות נוספות יצליחו לקדם את זה כי זאת הדרך – הקשר בין חינוך לתשתיות שמאפשרות את מה שאנחנו מחנכים לו.

אמת. תודה רבה. יאנינה, בבקשה.

אני ממשרד האנרגיה. המשרד שלנו מאמין בכך שהתלמידים ובני הנוער הם הצרכנים העתידיים של האנרגיה במשק. הם בעצם סוכני השינוי העיקריים לקידום הנושא במשפחה. לכן אנחנו פועלים באופן מואץ לקידום התנהגות חוסכת אנרגיה והתייעלות אנרגטית כבר מגיל צעיר. כולכם מכירים את הקמפיין של "ישראל מתייבשת" שהביא לחיסכון של 15% בצריכת המים במגזר הביתי. כך גם אנחנו מפתחים גישה חיובית בקרב התלמידים ובני הנוער ויכולת התלמידים להשפיע על ניצול אופטימלי של אנרגיה לקידום התנהגות בת-קיימא. אנחנו בעצם שואפים לשינוי עמדות בקרב בני הנוער, לקביעת ערכים ודפוסי התנהגות להעלאת המודעות לנושא.

בקמפיין "ישראל מתייבשת" הושקעו כמה מיליונים טובים בפרסומות בטלוויזיה. פה אתם לא עושים את המקבילה או שאת מגיעה לשם?

אני תכף אגיע לשם.

לשם כך פיתחנו סביבת לימודים לשינוי הרגלי הצריכה והתייעלות אנרגטית - -

כמה תלמידים נחשפים?

- - לצורך כך פיתחנו ערכת לימוד שנקראת "אנרגיה בראש אחר" בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ואוניברסיטת תל-אביב. כל החוברות קיבלו אישור של אגף ספרי הלימוד. החומר כבר מאושר ללימוד בשיעורי המדע בכיתות א'-ט'. החוברות פורסמו גם בשפה הערבית וגם בשפה העברית, וחולקו ל-900 בתי ספר ברחבי הארץ. המורים עברו הנחיה לפני ההטמעה. בעצם כל תהליך ההטמעה נעשה בכלים חדשניים כמו תכנית מודפסת, אתר אינטרנט ייעודי ומשחקים חינוכיים. לצורך הדגמה ויזואלית לתלמידים לתכנים שנלמדים בתכנית החינוכית פיתחנו גם ערכה שכוללת סט של טכנולוגיות שונות, ותוך כדי העבודה עם הערכה התלמידים יכולים להבין, למשל, הבדלים בין צריכת החשמל בנורת הליבון ביחס לנורה חסכונית. ניתן גם להבין איך עובד - - - הפוטו-וולטאי, ומתבצע תהליך של המרת אנרגיית האור לאנרגיה מכנית ואקוסטית. מה שהכי מעניין בערכה זה שאפשר להבין מה המשמעות של קירות מבודדים. הזרקור בערכה שמדמה את אנרגיית השמש משנה את הטמפרטורה במבנה, ובעצם מלמד את התלמידים את משמעות התכנון הנכון של מעטפת המבנה. בנוסף לפעילות שלנו בקרב תלמידים ובני נוער אנחנו פועלים גם בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. הענקנו מענקים להקמת מעבדות מיזוג אוויר ומעבדות אנרגיה. פתחנו מסלול לימודים מיוחד להכשרה של הנדסאי אנרגיה במכללת "אורט סינגלובסקי", ופתחנו קורס מיוחד להשלמות למימוני אנרגיה בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב, מכללת "אפקה", אוניברסיטת אריאל ומוסדות נוספים.

כמו שאתם יודעים, לפי תקנות מקורות האנרגיה, כל צרכן אנרגיה מעל 300 טון שווה ערך נפט חייב למנות מימוני אנרגיה. אז כבר השנה התקיימו 12 קורסים להכשרות מימוני אנרגיה - -

אלה דברים יותר מקצועיים, פחות חינוך הציבור.

- - ממש עכשיו מתקיים קורס ייחודי להכשרה של מימוני אנרגיה במשרדים ממשלתיים.

גם חלק מהחלטת ממשלה להפחתת פליטות.

נכון. מדובר בקורס - -

יאנינה, תתקדמי לנושא. יש לי שאלה – כמה מוקצה מהמשרד למערכת החינוך? לכמה תלמידים את מעריכה שאתם מגיעים? יש לך הערכה?

כרגע זה מחולק בין 900 בתי ספר.

זה לקראת השנה הבאה או שזה כבר הוטמע השנה?

זה כבר בוצע. זה כבר בתהליך הטמעה. כרגע אנחנו רוצים להעריך את מידת השימוש ומידת האפקטיביות של התכנית הלימודית. יצאנו למכרז, ובחרנו במוסד "שמואל נאמן" שיעזור לבצע לנו את ההערכה לאפקטיביות של התכנית.

זאת תכנית שמשתמשים בה מורים גם בשיעורים פרטניים. בימים אלה התחילה הערכה של התכנית הזאת, ואני מקווה שאנחנו נראה שהשימוש הוא רב.

אני חייבת לתת ליאנינה לסיים. אני מתנצלת, חני.

יאנינה, ממש לסיום. מהם הדברים העתידיים?

כבר עכשיו אנחנו מפתחים מיני סייט לתלמידים ולמורים שיאפשר להם לבצע סימולציות באמצעות חשבונות החשמל. אנחנו גם רוצים לממן התקנה של מערכות ניטור ובקרה בבתי הספר. הנתונים שנאסוף על צריכת החשמל ישודרו לאתר הפתוח לשימוש הציבור הרחב. בהמשך נקיים תחרויות להשגת יעדי חיסכון בין בתי-הספר.

מה לגבי קמפיין הסברה רציני לציבור לא רק בבתי-ספר? בזה נסיים.

אנחנו נחשוב על זה.

זה עוד לא בתכניות.

עוד לא.

זאת השאלה המרכזית. זה עוד לא בתכניות. תודה רבה. אני מתנצלת שלא נתתי לך לדבר עד הסוף, אבל אנחנו חייבים לסיים, ויש עוד שני דוברים אחרונים. מאיה קרפטרי, בבקשה.

מאחר שאין לנו זמן אנחנו לא יכולים להסתפק בתכניות המבורכות ששמענו עליהן עד עכשיו שפונות לנוער ולילדים. זה מאוד חשוב. אבל חייבים לעבוד גם מול הציבור הרחב, המבוגרים. קשה יותר להגיע באמצעים חינוכיים, ולכן אנחנו צריכים להנגיש את ההתנהגות המקיימת, החסכונית, היעילה והמושכלת במגוון רחב של אמצעים יצירתיים שהופכים את הקיימות ואת ההתנהגות המקיימת לקלה יותר. יש הרבה דברים שאפשר לעשות. קצרה היריעה. אני יודעת שהמשרד להגנת הסביבה מתחיל לבחון כל מיני כיוונים, אבל צריך להיות יעד לאומי במסגרת התכנית הלאומית להפחתת פליטות, לפתח אמצעים לשינוי התנהגות. מעבר למה שנשמע עכשיו אני ממליצה לוועדה לעסוק בנושא בעתיד.

תודה רבה. עזרא שמוש, בבקשה.

אני ממרכז קיימות בראש העין. עברתי מכפר-סבא לראש העין, והתחלנו את הרעיון של תחנת כוח וירטואלית בכפר-סבא ב-2010. עשינו פיילוט שהצליח מאוד, והגענו לתוצאות שאנשים הצליחו להתייעל ב-25% בלי לשנות אורח חיים. כמו שכולם אמרו פה – לא רק חינוך. הרעיון הוא לחנך את התושבים, ופשוט להעלות את המודעות של תושבים לנושא של אנרגיה ואיך אפשר להתייעל. הדוגמה הכי פשוטה שאני נותן – בבוקר לא לחמם קומקום מלא כדי לשתות כוס קפה אחד. ויש עוד הרבה דברים.

ביום כדור הארץ בטקס שראש העיר נכח בו הוא הכריז על הקמת תחנת כוח ראשונה; הוא הגדיל ואמר – בעולם. לא בישראל. אני מקווה שאלה יהיו לא רק מילים, אלא גם מעשים.

כדי שזה יתממש, ולא רק בראש העין, אלא זה צריך להיות בכל ישראל, צריך מפגש של המשרדים הנוגעים בדבר: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך ורשות החשמל כי הם קובעים את התעריף ויקבעו את הפיצוי לצרכנים החכמים שישתפו פעולה.

אתה בעצם מדבר על שימוש באמצעים חכמים כדי לתמרץ אנשים להוריד צריכה, וצריך בשביל זה רגולציה שנותנת את התמריץ הכלכל. זה הנגה-ואטים שדיברנו עליהם קודם. לא ברור למשרד אם הוא צריך קודם את החקיקה או קודם לבוא עם הפתרונות. הם התווכחו כאן ביניהם.

דיברתם על תקן לבנייה ירוקה. החזון בעתיד הוא שקבלנים יספקו את אלפי הדירות כבר עם שקעים חכמים שיאפשרו זאת בלי להוציא כספים מיותרים. תודה רבה.

זה ייכנס בתקן הבנייה. אני מברכת על היוזמה, ומקווה שנצליח לראות תוצאות. אתם רק יצאתם לדרך. תספר לנו על ההתקדמות שלה. אנחנו מקווים לראות שהם יצטרפו.

זכינו למענק מקרן "שלי".

אני רוצה לסכם את הדיון. צור מבקש להראות סרטון קצר מקמפיינים בעולם בנושא אקלים, אבל לפני כן אסתי כהן ליס ממשרד הבינוי. בבקשה, בקצרה.

אני ממשרד הבינוי והשיכון. דיברנו כאן הרבה מאוד על מבנים, בעיקר על מבנים. אני רוצה לציין שיש עבודה שאנחנו עושים עם המועצה לבנייה ירוקה לכלי מדידה לשכונות ירוקות. כי למרחב הציבורי יש השפעה מאוד גדולה על ההתחממות. אני לא אדבר על זה עכשיו, אבל הייתי שמחה להציג את זה באיזשהו שלב.

מאה אחוז. זה לא הנושא של הדיון היום. אבל תודה לך.

הוועדה ואני נמשיך לעקוב אחרי עמידה בלוח הזמנים שהציבה התכנית הממשלתית. בהתאם לדיווחים כאן נבקש מכל הגורמים לעשות מאמץ, ללחוץ יותר, לקצר את לוח הזמנים, לצאת לדרך עם כל התכניות, לקבל החלטות ולצאת לדרך גם עם ערבויות שדובר עליהן, ולא לעכב. אני באמת חושבת שכל המשק צריך את הדחיפה הענקית בכיוון הזה. זה ישליך על החיים של הרבה מאוד אנשים. כמו שאמר כאן צור, אין לנו הרבה זמן, וגם בעניין החינוכי אין לנו הרבה זמן. אנחנו צריכים לבוא בצורה משמעותית הרבה יותר ממה שנעשה כרגע. אני מברכת על הדברים שהוצגו גם על-ידי משרדי הממשלה וגם על-ידי הרשויות המקומיות שפועלות להגביר את המודעות ולהביא את הנושא הזה למערכת החינוך. אבל, בעיני, אנחנו צריכים לפעול הרבה יותר מהר. אני מצפה מהממשלה לחשוב ולראות איך היא מתקצבת בתקציב משמעותי קמפיין שיעלה את המודעות הציבורית, שיעלה בפני הציבור את האפשרויות שעומדות בפניו כדי לפעול בנושא בין אם זה גג סולרי ובין אם לקחת אופניים או אוטובוס או לאכול פחות בשר – גם את זה חייבים לשים על השולחן.

גגות סולריים, תחום שהתחיל להתקדם – וגם שמענו על זה כאן היום – דורש דחיפה ממשלתית, דורש קריאה לציבור והעלאה של המודעות שלו לאפשרות שעומדת בפניו. חוני יצא מהחדר, אבל משרד האנרגיה, רשות החשמל, זה ממש לפתחכם. הציבור לא יודע שיש דבר כזה גג סולרי שהוא פטור ממס, ושהוא יכול ליישם אותו מחר בבוקר, וזה אפילו כלכלי לו. אנחנו עושים ככל שביכולתנו. הפוסט שלי כשעבר החוק קיבל מאות אלפי צפיות, אבל זה לא יכול להיות שזה יעלה רק בפייסבוק. זה משהו שצריך להגיע למיליוני אנשים. יש היום הדרכים לעשות את זה, לכם יש המשאבים לעשות את זה. אני מצפה שזה יקרה. כדי לראות איך עושים את זה, צור הכין סרטון קצר. בבקשה, ממש שתי דקות.

אני רק אגיד שנאור ירושלמי ואני לפני כמה חודשים יזמנו את הרעיון של דיון בנושא חינוך והסברה. אם זה יהיה הדיון הראשון והאחרון אז לא נצליח לעשות את זה. אני מאוד מודה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן שלקחתם את העניין הזה ברצינות. אנחנו חייבים להמשיך ולהתמיד כי זה הולך יד ביד. לא נראית כאן התקדמות גדולה של משרדי הממשלה מכל מיני סיבות – לא מסיבות לא טובות. זה לא יתקדם אם החינוך לא יירתם לזה, ולהפך – זה חייב לבוא יד ביד.

גור, לא נתתי לך את זכות הדיבור, אלא את הזכות להקרנת הסרט.

זה היה סיכום. מי שמציג את הנושא בצורה הכי טובה בארצות-הברית זה בחור בשם ביל ניי. אני מראה פה דוגמה קטנה. פה הוא נותן כלים למעבר לאנרגיה מתחדשת לגגות סולריים. אנחנו צריכים לעשות את זה גם בישראל בצורה הרבה יותר מסיבית.

(צפייה בסרטון).

תודה רבה. אני מודה לכל המשתתפים. הרעיון הובן. אני מקווה שנראה סרטון דומה רק שיהיה יותר אפקטיבי לישראלים. זה קצת איטי מדי. תודה רבה לכולם. ניפגש בחודש הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.