הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 114

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים

יום שני, י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), שעה 12:15

1. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017 (מ/1127).

2. הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי (ניגוד עניינים – רשיון למתן אשראי בנוסף לתיווך באשראי).

3. חובת אי גילוי פרטי לקוחות.

4. הגנות צרכניות, שמירה על ענייני מלווה/לווה.

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

עיסאווי פריג'

יוסי יונה

הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, משרד האוצר - דורית סלינגר

סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - יואב גפני

סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר - ברוך לוברט

לשכה משפטית, משרד האוצר - אייל בן ישעיה

יועץ שר האוצר - נדב שמש

רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר - כפיר בטט

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלומון

משפטנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - רני נויבואר

מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים - לין לרר

מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - סימה שפיצר

עוזר היועמ"ש, בנק ישראל - רונן ניסים

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - נטע רוט רווה

חשבות, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - ניר לוי

מחלקה משפטית, בנק ישראל - שירלי אבנר

בנק ישראל - דרור גולדשטיין

הרשות להגבלים עסקיים - מרדכי כץ

יחידת החקיקה, רשות לניירות ערך - אביטל קרופניק

מנהל מחלקת תאגידים, רשות לניירות ערך - מוטי ימין

מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים - טיבי רבינוביץ

מנכ"ל, חברת טריא - אייל אלחיאני

שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת טריא - נדב מנסדורף

חברת טריא - ורדה לוסטהויז

מנכ"ל, חברת אלטשולר שחם בנפיטס בע"מ - גבי ויסמן

מנהל פיתוח כלכלי וקרנות הלוואה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - אמיר שניידרמן

מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - דוידה לחמן מסר

יו"ר הדירקטוריון, חברת BTB - פרופ' עדי אייל

מנכ"ל משותף, חברת BTB - שלומי תורג'מן

יועץ משפטי, חברת BTB - רן בייליס

חברת בלנדר - חני אבירם

איגוד הבנקים - ליבנת פישר

מנהלת כספים, eLoan - רונית בר-אור

מנכ"ל ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים הארצית - עילם לשם

חברת לובי 99 - לינור דויטש

חברת לובי 99 - ענבל ינובסקי

ארגון להב - לילי לאה בורוכוב

עוזרת מנכ"ל, בנק הדואר - רונה גל

בנק הדואר - רוני אבני

סטודנט סיוע מנהלי, עובדי הכנסת - חיים נתן ביטון

מוזמן - עודד גרינברג

מוזמן - יואל בן אור

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

טלי רם

1. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017 (מ/1127)

2. הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי (ניגוד עניינים – רשיון למתן אשראי בנוסף לתיווך באשראי)

3. חובת אי גילוי פרטי לקוחות

4. הגנות צרכניות, שמירה על ענייני מלווה/לווה

צהרים טובים, שלום לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק פיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הלוואות והשקעות המונים).

זו הישיבה השלישית. בישיבה הקודמת ביקשתי מבנק ישראל, משרד האוצר, רשות שוק ההון, להביא בפנינו את ההבנות ביניהם עד כה. אני מבקשת שהגורמים יציגו לוועדה את ההתקדמות וההערות בנושא. נתחיל אתך, ברוך לוברט, סגן היועץ המשפטי.

יואב גפני, רשות שוק ההון. אנחנו עומדים בקשר עם בנק ישראל בימים אלה, עם הפיקוח על הבנקים. אנחנו עדיין לא הגענו להבנות. נעשה מאמץ לעשות את זה בשבוע הקרוב, להצליח להגיע להבנות. יש כמה סוגיות שאנחנו חלוקים בהן.

האם זה לא מעכב?

זה מסוג התשובות - - -

מה שעשינו, החלפנו טיוטות של מזכר הבנות כמה פעמים. אנחנו באמת עבדנו באינטנסיביות – גם הפיקוח על הבנקים שיושבים פה וגם אנחנו ברשות שוק ההון. אף על פי כן, הטיוטות האלה שעברו בינינו לא הצליחו להתגבש לכדי מסמך ששנינו מסכימים עליו כי יש נקודות שאנחנו מבקשים לחדד ואחרות שהפיקוח על הבנקים מבקש לחדד.

מה הנקודות שהסכמתם עליהן?

הסכמנו למשל לגבי שיתוף פעולה של העברת מידע, מקום שבו יש קשיים שעולים הן מצד הבנקים, שאם למשל אנחנו מדוּוחים לגבי קשיים מן הסוג הזה - - -

סליחה, אני אדייק את השאלה. מה התקדמתם בשבוע האחרון?

מה שהתקדמנו זה שאנחנו יודעים לומר מה הנקודות שבהן אנחנו חלוקים ושאנחנו צריכים לנסח את ההבנה. אם תרצו שאני אחדד את הנקודה העיקרית, אומר שהיא נוגעת לסוגיית האפשרות של פלטפורמות לעבוד מול המערכת הבנקאית באופן שהסירוב – אם יש כזה – יהיה סירוב שהוא בתנאים סבירים.

אנחנו סבורים שמרגע שהגופים האלה הם גופים מפוקחים והם הולכים להיות גופים מפוקחים ויש סך הכול מעט פלטפורמות כאלה, על-ידי הממונָה על שוק ההון, אז הקושי שקיים, הוא מדוּוח היום, כפי שדווח לוועדה הזאת בישיבות האחרונות שלה, צריך להיפתר מצדם של הבנקים או לפחות להיות פחות נוקשה מכיוון שמרגע שהגופים האלה מפוקחים, והם אכן יהיו מפוקחים, על כל המשמעות של הדבר הזה, לרבות דרך אגב לא פיקוח ישיר רק של רשות שוק ההון אלא צווים שיחולו עליהם – שאלת, צו איסור הלבנת הון וכל מה - - -

סליחה. את זה אנחנו יודעים, לגבי הקושי הזה בהפעלת חשבון הנאמנות וכל מערכת הקשר בין הפלטפורמות לבין הבנקים. מה אתם הצעתם לבנקים שהם רואים שזה מעבר? מה?

אנחנו לא הצענו לבנקים דבר. אנחנו עומדים בקשר עם הפיקוח על הבנקים, לא עם הבנקים, ואנחנו מנסים לעבוד על מספר הבנות.

אני התכוונתי לפיקוח.

יפה, עם הפיקוח על הבנקים על מזכר הבנות שיאפשר לפלטפורמות שעליהן אנחנו מדברים לעבוד מול הבנקים. הפלטפורמות היו פה, אני לא צריך לדבר בשמן, והן הציגו את הקשיים שמולם הם עובדים.

מן הצד האחר, אנחנו מבינים את זה כפיקוח, כפי שהפיקוח על הבנקים, יש סוגיות שאי-אפשר להתעלם מהן. צריך לדעת שכאשר גוף כזה מקבל גישה, בין השאר למערכת הבנקאית, אז הוא מפוקח, הוא עובד תחת כל הכללים של איסור הלבנת הון וכל מה שכרוך בכך.

דורית סלינגר, יש לך מה להוסיף לפני שאני עוברת לשאול את בנק ישראל?

הייתי אומרת את זה. הקשיים שאנחנו נתקלים בהם, אני מקווה שייפתרו השבוע. אני מחדדת את מה שיואב אמר בצורה קצת יותר ישירה. הבנתנו היא שברגע שהחוק הזה עובר והפיקוח עבר אלינו, הגופים האלה מפוקחים, לא צריך לפקח עליהם עוד פעם, בטח לא על-ידי מתחרים כי זה מתחרים באשראי, בואו נודה על האמת.

זאת נקודת המבט שלנו, ובממשק הזה של מה המשמעות של הפיקוח שלנו ואיפה נדרש, אם בכלל, פיקוח נוסף של המערכת הבנקאית, שם אנחנו נמצאים. והנושא הזה, נצטרך לפתור אותו.

אוקיי. אני תכף אפנה אליכם, בנק ישראל, אני מקווה שלפחות אנחנו רואים את הכול באותו אופן. בעצם המטרה שלנו היא לוודא שהלוואות והשקעות המונים יתאפשרו בבנקים, יהיה אפשר לפתוח חשבונות ולנהל את ההזדמנות הזאת. ברוכה הבאה, היועצת המשפטית שלנו, עו"ד ורד קירו-זילברמן.

בעצם, מה שאנחנו רוצים לוודא, שתהיה לאנשים אפשרות להשקיע ולקבל תשואה, כשהיום יש מעט מאוד מסלולים אפשריים מאז האירוע של ריבית אפס במדינה או בכלל בעולם, משנת 2008, ואנחנו מעוניינים שלאנשים תהיה הזדמנות לקחת הלוואה בריבית פחותה. זה מהלך שבאיזשהו אופן אנחנו מייצרים תחרות מול הבנקים, ואנחנו מבינים את זה.

בנק ישראל, לכם יש את העניין שאתם צריכים לפקח על הבנקים, לדאוג ליציבות ולמנוע הלבנת הון, מה שאגב אנחנו כבר עושים בחוק הזה.

אנחנו קבענו שאתם תעבדו בשיתוף פעולה כדי לייצר את ההסכמות וההבנות ביניכם, כשהמטרה היא למנוע מצד אחד הלבנות הון כמובן ולהגן על הבנקים, אבל מצד שני, החוק הזה נועד ונולד כדי לאפשר לאנשים את ההזדמנות הזאת של ההשקעה וההלוואות בחברות הקיימות, בפלטפורמות הקיימות.

אני גם אגיד יותר מזה. כשאנחנו רואים נניח למה חברת "אובר" לא נכנסת לארץ, אנחנו יודעים שיש מתנגדים. אנחנו יודעים שכל השיטה הזאת של הכלכלה השיתופית היא שיטה שיש לה מתנגדים, וזה בעצם נכנס לאותה שיטה.

אני חושבת שלבנק ישראל האינטרס הוא שזה כן יקרה, אבל כרגע אנחנו מתקשים לראות את זה קורה בפועל ואני מבקשת לשמוע מה קרה בשבוע האחרון ואיפה אתם עומדים. בבקשה.

סימה שפיצר, מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים. אני חושבת שיש פה רק חוסר הבנה מבחינת העיתוי. כמו שאמרנו, הפיקוח על הבנקים מברך על כניסת הגופים של ה-P2P, בוודאי תחת מסגרת החקיקה, גם החוק הרלוונטי שאנחנו דנים בו וגם הצווים שיחולו בהמשך על הגופים האלה.

צריך להבין רק שישנן שתי תקופות ואנחנו מדברים ב-MOU על שתי תקופות, אי-אפשר להתעלם מזה ועל זה כאן נראה לי עיקר המחלוקת.

עד שהצווים ייכנסו לתוקפם צפויה לחלוף תקופה ובינתיים אנחנו רוצים להמשיך ולעודד פתיחת חשבונות בבנקים הגדולים, בחמשת הבנקים הגדולים. אם אנחנו לא נוכל להבטיח ניהול הסיכונים של הבנקים בתקופה הזאת ספציפית עד ליישום הרגולציה הרלוונטית המתאימה, אם היא לא תהיה בתוקף הרגולציה, באותה תקופה הבנקים ימעטו לפתוח חשבונות מתוך הסיכון הזה. אנחנו רוצים לעודד אותם לפתוח חשבונות, להוציא הנחיות - -

ואז?

- - שהמטרה שלהן היא לפתוח חשבונות כבר היום, תוך כדי שהבנקים יש להם את האפשרות לנהל את הסיכונים שלהם. בתקופה שלאחר כניסת החוקים הרלוונטיים לתוקף, כולל ציות לדינים של רגולציה בין-לאומית, מקומית, ישראלית, רשות המסים בישראל, צו איסור הלבנת הון, זה לא רק חקיקה אחת, זה גם דיני הגנת הצרכן – ברגע שכל הרגולציה תיכנס לתוקפה, לא תהיה לנו בעיה להקל לחלוטין על הגופים האלה, וככה הסברנו שוב ושוב לממונה על שוק ההון ולמפקחת על הבנקים.

כבוד היועצת המשפטית, מרגע שאנחנו מסיימים לחוקק את החוק הזה, את העבודה על החוק, תוך כמה זמן הוא נכנס לתוקף?

אנחנו קובעים.

נכון ליום הפרסום.

נכון ליום הפרסום.

אלא אם קובעים אחרת.

בסדר, אלא אם כן קובעים אחרת.

יש לנו בחוק, והחוק הכללי קובע כמה מועדי תחילה מדורגים. בעיקרון, אני חושבת שיש לנו עד יוני?

לגבי ה-P2P אנחנו קובעים מפורש שזה ביוני 18' נכנס לתוקף.

יש לנו יוני 18' ויש לנו - - -

עוד שנה. זאת אומרת, יש לנו גם שנה, מספיק זמן בשביל להוציא צו איסור הלבנת הון שיחול על הגופים האלה.

בתוך השנה הזאת אנחנו צריכים לאפשר לבנקים לפעול.

את אומרת, הטיוטה שהוצאתם מדברת על השנה הזאת?

נכון. תוך כדי שהתחייבנו שלאחר שהחקיקה תיכנס לתוקפה ושיהיה קיים משטר איסור הלבנת הון רלוונטי, אנחנו מוכנים להוריד - - -

מה זה רלוונטי?

אני אספר את התקציר של השבוע האחרון. יצאה טיוטה מטעם בנק ישראל לבנקים בנושא פלטפורמות תיווך אשראי, נושא הלוואות והשקעות המונים, וזה יצר מתח לא קטן כי גם ההנחיות הן יותר קיצוניות ממה שאנחנו מדברים עליהן בחוק.

זו נקודת התחלה של הפיקוח וזה טבעי.

מה אתה אומר? שזה התחלה של המשא ומתן?

נקודת התחלה של משא ומתן, נקודת הפתיחה.

איזה כיף שיש ח"כים שיכולים - - -

זה דבר טבעי - -

זה לא עוזר לנו.

- - אחרת לא הייתם קולעים למטרה.

המטרה עכשיו היא להגיע להסכמות ולייצר את ה-MOU. אני ביקשתי שזה יהיה לשבוע הזה. זה לא קיים, אז אני ביקשתי שבמקביל בנק ישראל יכינו את התחלת העבודה לחקיקה, את האפשרויות.

אנחנו נתחיל, אנחנו נכין את הכול. כמו שהבהרתי מהרגע הראשון, המטרה שלנו היא להגיע ל-MOU, זו המטרה וזה המסלול שבו אנחנו הולכים. אבל, אנחנו צריכים לוודא שבאמת זה המסלול שכולנו הולכים בו והולכות בו.

אבל אני שואל שאלה אחרת את הבנקים, סליחה. מה מבטיח לנו שמה שלא עשיתם עד עכשיו, לאורך שלוש שנים, אכן תעשו בשנה הקרובה?

אני לא מייצגת את הבנקים, אני מייצגת את הפיקוח על הבנקים.

כן.

אני יכולה להגיד שלא הוצאנו עד היום הוראה לבנקים שיפתחו חשבונות לגופים שהם לא מפוקחים ושמשיתים עליהם סיכונים, הוראה ספציפית. היום אנחנו רוצים להוציא ולקדם הוראה - - -

אבל זה קיים שלוש שנים. ה-P2P, שלוש שנים זה עובד במשק. למה עד עכשיו לא הוצאתם חוזרים, הנחיות בסגנון הזה, ועכשיו אתם מנצלים את אווירת החקיקה שאנחנו רוצים להסדיר את העניין, לקפוץ – תנו לנו את הזמן.

אני אזכיר שהחקיקה והרגולציה על המערכת הבנקאית לא נכתבה בשלוש שנים האחרונות, היא חקיקה ותיקה. החובה לציית לדיני ארצות-הברית, לרגולציה שחלה בכל העולם היא חקיקה שקיימת. אני חושבת שאתם חברי הכנסת מזמינים את הבנקים ואותנו לתת הסברים למה הבנקים לא מצייתים לחוקים. אנחנו חושבים שתפקידנו כפיקוח על בנקים לוודא שהבנקים מצייתים - - -

את עונה לי בכיוון אחר.

לא, זה בסדר. סימה.

לא היו פניות אל הפיקוח על הבנקים לקדם את התחום הזה. אני חייבת להגיד שהגופים האלה, פעם ראשונה שהם פנו אלינו זה היה בינואר השנה. אנחנו נמצאים היום חמישה חודשים אחר כך תוך כדי תהליך חקיקה ואני חושבת שעשינו כברת דרך משמעותית.

המכתב הראשון - - -

שנייה. מישהו פה מהגופים רוצה לתאר פנייה לבנק ישראל? בבקשה.

שמי ורדה לוסטהויז ואני מטריא P2P. אנחנו פנינו פורמלית פעמיים לבנק ישראל. בתחילת ינואר פניתי למחלקה המשפטית וביקשתי שהמייל שלי יועבר לפיקוח על הבנקים. אחר כך הסתבכו לנו העניינים – אני לא רוצה להיכנס עוד פעם להיסטוריה – אבל לקראת סוף ינואר שלחתי מכתב למפקחת על הבנקים.

השנה?

כן, השנה. אני רוצה להגיד שתשובה קיבלתי יום אחרי המועד האחרון לתזכיר, בערך חודשיים אחרי.

בגלל הקושי של בנק ישראל, בעיני לפחות, לטפל בצורה מידית בנושא, אני הצעתי – אנחנו לפחות, טריא הציעה הצעה שהנושא יעוגן בחקיקה.

אני רוצה להגיד פה שאנחנו, לפחות בשלוש שנים שאנחנו עובדים, גם עם חברת נאמנות וגם עם הבנק, אנחנו זיהינו שלוש בעיות מרכזיות. הבעיה המרכזית הראשונה היא חוסר הרצון – אני אומרת הכל ככה בעדינות כדי שלא לטעות – אבל חוסר רצון לפתוח חשבון לחברות P2P.

היום חברות P2P זה רק בבנק אחד.

אני אישית ניסיתי בבנק גדול אחר לפתוח חשבון וזה עבר לקצין הציות האזורי ואחר כך זה עלה לקצין הציות הראשי, ואחרי חודש קיבלתי תשובה שהם מצטערים אבל הם לא רוצים לפתוח לנו חשבון.

למה לאומי הסכים לפתוח חשבונות?

אני לא יודעת, אבל שנייה אחת, רק לתאר את הפתרונות שאנחנו מציעים אגב הבעיות. הבעיה השנייה זה עיכובים בביצוע הוראות. אצלנו בעיקר ההוראות הן להעברות כספים, וכל עיכוב כזה כשלווה רוצה לקבל כסף וההוראה מעוכבת, זה נזקים גדולים של מוניטין, בקיצור נזקים, לא ניכנס לזה. זו בעיה מסוג ראשון שאנחנו איתרנו ואנחנו ביקשנו בחקיקה שיהיה סעיף שיטפל בנושא הזה באופן ספציפי, שהסירובים או לפתיחה או לביצוע הוראה לא יהיו בלתי סבירים ושהם יבוצעו תוך זמן קצוב. הכי חשוב זה זמן קצוב, אז אני לא רוצה לדבר אם זה 24 שעות או 48 שעות, זה העיקרון.

אוקיי.

הנושא השני הוא הנושא שהוסבר לי על-ידי הבנקים ובנק ישראל שנקרא בצורת מטריה ניהול סיכונים. למעשה, הבנק צריך לנהל את הסיכונים שלו והכל נכנס תחת המטריה של ניהול סיכונים.

ניהול סיכונים כולל בגדול גם סיכון של הלבנות הון וגם איזשהו סיכון אזרחי שאם אנחנו, נניח הפלטפורמה תיקח כסף שלא מגיע לה מחשבון הנאמנות, המלווים יבואו לבנקים בתלונה בתור "כיס עמוק". אם טריא תיעלם, מי שיפצה, החשש הוא שמי שיפצה - - -

אלה דברים שעלו בדיון הקודם.

נכון. אז על זה אנחנו הצענו שיהיה סעיף ספציפי בחקיקה שיאמר שאם אנחנו גוף מפוקח, ומהיום שהרגולציה תחול על חברות P2P, הבנק לא צריך להיות "כיס עמוק", וצריך לקבוע את זה בחקיקה, לדעתי פטור מאחריות אזרחית בנושא הזה. אי-אפשר שעל כל שאלה, על כל חשש – במובן הזה הפלטפורמה תישאל אלף שאלות שנוגעות לפעילות שלה ולמעשה הבנק מנהל את הפעילות של טריא בגלל שהוא חושש כל היום שהמלווים לא מקבלים אינפורמציה או לא יודעים מה קורה. אז אני רוצה להגיד שכל ההסכמים עברו אליהם, המון מידע, זה הנושא השני.

התחלנו כשהנחת העבודה הייתה שהמטרה של החוק היא לאפשר לפלטפורמות האלה לפעול. את בעצם אומרת שהפלטפורמות לא יכולות לפעול.

עוד מילה אחת שזה הנושא השלישי של איסור הלבנת הון, אם אפשר, שהוא קצת יותר בעייתי. לפי הצעת החוק, המפקחת על שוק ההון תהיה מוסמכת להוציא צו בנוגע לאיסור הלבנת הון ישירות על הפלטפורמות. יכול להיות שהצו הזה ייקח זמן אבל בואו נדבר רגע אחרי שייכנס הצו לתוקפו. אחרי שייכנס הצו לתוקפו אנחנו חושבים שאנחנו כמו גופים אחרים שקיימים, שהחוק ישר מטיל עליהם את האחריות, הבנק לדעתי בקטע של איסור הלבנת הון, האחריות שלו צריכה להיות מינימליסטית ביותר. והערה אחרונה.

לא, לא, לא. תודה רבה. סליחה, אני רוצה להתקדם. אני פונה לבנק ישראל ולמפקחת על הבנקים. אני מבקשת שתוציאו הנחיות מתוקנות. מה שהוצאתם הוא לגמרי לא לרוח החוק. אין שום היגיון שעכשיו בשנה או אפילו לדיון מול הבנקים בטיוטה בצורה כל כך חריגה ושונה ממה שאנחנו דנים פה בחוק.

אני רוצה להבין. גם בתקופה של השנה הקרובה אתם מתכוונים לפטור את הבנקים מאחריות וגם לא לקיים פיקוח על הנושא הזה?

מה שאנחנו מעוניינים, שבשנה הקרובה אתם תרגילו את הבנקים לתהליך שאליו אנחנו הולכים, וזה מאוד לא מאפשר את התהליך המשותף של ה-MOU שאנחנו עובדים עליו לשלוח לבנקים הנחיות שהן שונות בצורה כל כך משמעותית ממה שעכשיו אנחנו פועלים להתקדם לכיוון הזה.

אי-אפשר גם מצד אחד לא להתקדם ב-MOU, כשבעצם מה שאנחנו יודעים והשיתוף פעולה שהדבר היחיד שאנחנו יודעים זה מה אין הסכמות ואין התקדמות, ובמקביל להוציא מכתב כזה. את המכתב הזה היה אפשר להוציא לפני חודשיים והיה אפשר להוציא לפני חצי שנה ואפשר להוציא עוד חצי שנה. הבחירה שלכם להוציא את המכתב הזה בשבוע הזה ובמקביל לא להתקדם ב-MOU, למרות – אני מזכירה שככה סיכמנו את הדיון הקודם, שאתם סוגרים תוך שבוע את ה-MOU ומביאים אותו לוועדה הזאת – לא רק שה-MOU לא נסגר למרות שהיו כמה חילופי טיוטות, ובמקביל אתם מוציאים טיוטה כל כך שונה וחריפה. אני אומרת לכם, זה מצער וזה מיותר.

יש כאן חוסר הבנה, אם אני יכולה רגע להתייחס לטיוטה. אני רק אסביר למי שלא יודע. אנחנו הוצאנו טיוטה שמחייבת את המערכת הבנקאית להיערך לפתיחת חשבונות לחמשת הבנקים הגדולים, מבחינתנו אלה הבנקים הרלוונטיים, לפתוח כבר כעת חשבונות, כשזה מצב שלא קיים כרגע.

אנחנו דיברנו על המכתב הזה מול רשות שוק ההון בחודשים האחרונים והתחייבנו כבר אז להוציא. אנחנו הרגשנו שאנחנו אלה שמעכבים, מבחינתנו אין בעיה למשוך ברגע זה את הטיוטה ולא לחייב את הבנקים בפתיחת חשבונות. אם זאת ההבנה של הוועדה הנכבדת, אנחנו נמשוך כבר כרגע את המכתב.

זאת לא המטרה. המטרה הייתה כדי לקדם את האפשרות של פתיחת חשבונות של הגופים שנמצאים כאן, שאנחנו מבינים שהם גופים רציניים כבר כיום בבנקים. אם אתם חושבים שצריך למשוך את הטיוטה, נמשוך. לא הייתה כאן שום כוונה לפעול מעל הראש, לא של הוועדה ולא של רשות שוק ההון מכיוון שכבר הייתה התחייבות להוציא את המכתב הזה.

גברת סימה שפיצר, אין לאף אחד כוונה שאתם תודיעו לא לפתוח את החשבונות, אבל אתם הוספתם כל כך הרבה סייגים וקשיים, שבעצם אין לזה שום הקלה על המערכות האלה ואפילו להיפך. וזה לא עוזר, זה לא עוזר להוציא מכתב כזה. את אומרת שזה נעשה בתום לב, את יודעת מה? אני זורמת עם זה. נעשה בתום לב, בסדר. אתם צריכים לשנות את התנאים במכתב, אני מבקשת שתשנו את התנאים.

אולי נדע את התנאים שהם ביקשו, שנהיה בתוך העניין הזה.

אוקיי. את רוצה לספר לנו על התנאים?

אני אגיד בקווים כלליים מכיוון שאין בפניי את הטיוטה כרגע.

יש למישהו פה את הטיוטה?

יש בפניי את הטיוטה, אני אציין. סעיף אחד שדיברנו עליו, הבנתי שבמיוחד רשות שוק ההון חולקת עלינו, זה העניין של קיומו של משטר אפקטיבי למניעת הלבנת הון. אנחנו מבינים שעד שאין צו בתוקף, אין משטר אפקטיבי. זה המינימום.

הטיוטה בידייך. מצוין.

זה הנושא הראשון, אני חושבת שאין מקום למחלוקת שכל עוד לא חלים על הגופים האלה הצווים של איסור הלבנת הון, והם לא נכנסו לתוקפם, יש לנו בעיה לחייב בנקים לפתוח חשבונות בלי לתת להם את הכלים לנהל את הסיכון הזה. אני חושבת שהביטוי "ניהול סיכונים" הוא לא ביטוי מגונה, במיוחד שהנושא הזה כפוף לסנקציות מאוד דרמטיות ומאוד משמעותיות. אני לא חושבת שצריך למנוע מהבנקים את האפשרות לנהל את הסיכונים בנושא של איסור הלבנת הון. אין על הגופים האלה היום חובות דיווח, והבנקים צריכים להפחית במשהו את ניהול הסיכונים.

ועכשיו אני עוברת לסעיף השני, שנראה מאוד מגונה בעיני אחרים אבל אני חושבת שהוא מאוד מינימליסטי.

את מדברת על חשבונות בארץ או על חשבונות מחו"ל?

אני מדברת על כך שהגוף שפותח היום את החשבון, אותה פלטפורמה – אני לא מתייחסת ספציפית לגופים שכאן כי תיאורטית יכולים לפתוח עוד גופים חשבונות – הגוף הזה צריך לעמוד באיזושהי מסגרת כללית של חקיקה שהיום לא חלה עליה. כדי שהבנקים יוכלו לפתוח את החשבון, מה שהם ניסו לעשות עד היום ומה שאנחנו מכניסים פה להוראה זה להכניס איזושהי מסגרת של רגולציה וולונטרית שהגופים האלה ייקחו על עצמם. כדי שהרגולציה הזאת תהיה ברורה ומובנת, אנחנו ציינו בסעיף 6 במכתב הזה אילו חוקים צריכים הבנקים לוודא שהגופים האלה מחילים על עצמם. אנחנו מדברים על דינים בין-לאומיים, אנחנו מדברים על הגנת הצרכן, אנחנו מדברים על איסור הלבנת הון.

אם אתם חושבים שצריך לפטור כבר מהיום, אני מציעה שתעבירו חקיקה - אתם הרגולטורים – שפוטרת את הבנקים כבר מרגע זה מהחובות שלהם. כרגע המצב הוא שאנחנו צריכים להתייחס לתקופה הנתונה הנוכחית. כתבנו במכתב מפורשות שברגע שתיכנס הרגולציה לתוקפה אנחנו נסיר את המגבלות אבל אני חושבת שלא קראו את זה ולא התייחסו לזה ולא הביאו את זה לידיעת הוועדה.

בסדר. אני מבקשת שאתם תציעו נוסח מתוקן.

אנחנו נדבר עם הרשות ואנחנו נגיע איתם להסכמות כי אנחנו לא התכוונו לעשות שום פעולה מלבד להגיע איתם להסכמות.

בסדר. והדבר השני, לגבי ה-MOU.

כמובן.

שמה זה אומר?

הבנתי שהמפקחת על הבנקים תיפגש כבר השבוע עם המפקחת על שוק ההון ואנחנו נגיע להסכמות כדי שנוכל להסיר כל מכשול. ברור לנו שאנחנו צריכים להקים צוותים משותפים, אני חושבת שכבר עכשיו אפשר לראות ששיתוף הפעולה בין שתי הרשויות מתקדם, וברור לנו שאנחנו נקיים מנגנון שיאפשר תשובה מהירה לגופים ולפלטפורמות בכל מקום שיידרש.

אוקיי. החלק של השנה, אני מבקשת שתחזרו. אני מבקשת שזה יהיה חלק מהדיון ב-MOU, על הנוסח המשותף. בסדר?

אוקיי.

שאלת הבהרה לסימה בהקשר למה שהיא אמרה. עורכת-דין לינור דויטש, לובי 99. אני אשמח להבין למה לא בעצם לתת פטור מאחריות אזרחית בהקשר הזה של ניהול סיכונים.

מי נותן את הפטור? אני לא הבנתי מי נותן את הפטור. למה לא, מה הכוונה?

למה לא לאפשר את זה בחוק? פטור מאחריות אזרחית לבנקים.

משרד המשפטים יתייחס לשאלה.

בואו נמשיך בסדר-היום. אני מבקשת את המצגת של משרד האוצר לגבי ההגבלות, חובת גילוי פרטי לקוח, הגנות צרכניות, הדברים שעלו. בבקשה.

צהרים טובים. אנחנו התבקשנו להציג שלושה נושאים לדיון היום בוועדה. הנושא הראשון הוא הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי. הנושא השני הוא החובה לא לגלות את פרטי הלקוחות, והנושא השלישי הוא לתת סקירה קצרה לגבי ההגנות הצרכניות של הלקוחות.

לגבי הנושא הראשון, הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי, הצעת החוק קובעת את הכלל שלפיו יהיה איסור על פלטפורמה לעסוק במתן אשראי. אני מזכיר, פלטפורמה, אנחנו מדברים על גורם שהוא למעשה מתווך בין מלווים ללווים, אין סיכון אשראי עליו, ולכן אנחנו חוששים מניגוד עניינים מובנה ברגע שהוא ייכנס וגם יכניס כסף של הפלטפורמה לתוך המשחק הזה, ולכן אנחנו קובעים את זה ככלל שהפלטפורמה, יהיה אסור עליה לתת אשראי בגלל ניגוד העניינים.

יש לנו חריג, שבאמת המפקח יהיה רשאי לקבוע תנאים שיאפשרו לפלטפורמה לתת אשראי. מבדיקה שאנחנו עשינו, גם עם הפלטפורמות הקיימות, גם בעולם, בהחלט בעיקר בגלל שזה שוק צומח, כן ישנן פלטפורמות שלפחות בתחילת הדרך מכניסות גם כסף שלהן ולכן אנחנו נאפשר למפקח לקבוע כללים מתי באמת פלטפורמה תוכל גם לתת אשראי כחלק מהעיסוק שלה.

כמובן שברגע שהיא נותנת אשראי, היא גם מקבלת רישיון כנותן אשראי. זאת אומרת, חוץ מהרישיון שיהיה לה כפלטפורמה שמתווכת בין מלווים ללווים, במקרה שהיא תחליט להשתתף במשחק, יהיה לה רישיון למתן אשראי.

הכוונה היא להגביל את זה לתחילת הפעילות של הפלטפורמה או שזה יכול להיות לפרקים?

תשאל, אבל עדיף בסוף המצגת. בבקשה, תענה לו אבל שאלות בסוף המצגת.

זה יכול להיות בשני החלקים שציינת. זה יכול להיות גם באיזושהי הגבלה של תקופה – אולי להקמה – וזה יכול להיות גם לאחר מכן בשוטף, זאת אומרת עדיין כללים מסוימים, כדי גם אחרי שהפלטפורמה פועלת, למנוע את ניגוד העניינים בשוטף שלה כשהיא בפעילות שלה השוטפת גם אחרי שהיא כבר מבוססת והיא לא נדרשת לעניין הזה בהקמה.

לגבי החלק השני, חובת אי גילוי פרטי לקוחות, בעיקר בהקשר כדי למנוע חשש מהלבנת הון, לנו חשוב לשמור שתהיה אנונימיות בין המלווים ללווים. זאת אומרת, אדם שמכניס כסף לפלטפורמה, ואותו דבר לווה שלווה כסף מהפלטפורמה, גם המלווה לא יודע מי הלווים שלווים ממנו את הכסף וגם הלווה לא יודע מי המלווים. חשוב לנו לשמור על האנונימיות הזאת.

ישנם מספר חריגים שמצוינים פה בשקף. אחד, כמובן אפשרות למפקח לקבוע הוראות לנושא הזה. לדוגמה, בהלוואה של מעסיק לעובדים שלו, שאז כמובן אין אנונימיות. יש סיטואציה נוספת כאשר אחרי שהפלטפורמה פעלה באופן סביר לגבות חוב מסוים והיא לא הצליחה, והמלווה רוצה שתהיה לו אפשרות להמשיך ולעמוד על הזכויות שלו מול הלווה, יש אפשרות לחרוג מהכלל הזה של האנונימיות, וגם במערכת חברתית לתיווך באשראי יש התייחסות ספציפית. אנחנו מדברים על מערכת שמבוססת על ההיכרות הזאת בין המלווה לבין הפרויקט שלו הוא מלווה, ולכן אנחנו גם מאפשרים לתת פרטים מזהים בהקשר הזה.

הנושא השלישי והאחרון זה הנושא של הגנות צרכניות. אנחנו למעשה הולכים בעקבות החקיקה, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. אני מזכיר, אנחנו בפרק בתוך החוק הכללי אלא שבשונה מהחוק הכללי, ששם אנחנו עוסקים בעיקר בנותני אשראי והלקוחות שלנו הם רק הלווים, פה בגלל שאנחנו מדברים על פלטפורמה, ההגנות הצרכניות מדברות לא רק על הלווה אלא גם על המלווים. זאת אומרת, יש לנו שני צדדים ויש מספר רב של כללים שאנחנו קובעים גם בצד של המלווה, לפחות לגבי המלווה אנחנו קובעים את החובה כמובן לפעול באמונה ובשקידה. זה כמובן חוץ מהכספים עצמם שאנחנו מחייבים שינוהלו בחשבון נאמנות.

אנחנו קובעים חובה לקבוע איזשהו מודל של דירוג או איזשהו סולם השוואתי להערכת הסיכויים של הפירעון. כמובן, כללים לאי העדפה של מלווים על פני מלווים אחרים, זאת אומרת כשיש לנו הלוואות דומות אנחנו לא רוצים שתהיה עדיפות למלווים מסוימים אלא שיהיה איזשהו שוויון בין המלווים השונים. וכמובן, גם ניהול רישום מאוד מפורט של זכויות המלווים.

לגבי הצד של הלווים, אני שוב אומר, בנושא הזה אנחנו למעשה מפנים להוראות הכלליות שיש לנו בחוק הכללי שמדבר על נותני אשראי כי בצד של הלווים גם בנותני אשראי רגילים יש לנו את ההגנות הצרכניות שחשוב לנו לתת ללווים, אז אנחנו מפנים להוראות האלה.

כמובן, אנחנו קובעים הוראות ברורות שהלווה, צריך שיהיו בפניו כל העלויות של ההלוואה, לרבות כל שיעורי הריבית והעמלות. זאת אומרת, הלווה יהיה שקוף לתנאי ההלוואה שבפניהם הוא נחשף, וכמובן שהפלטפורמה תעדכן את הלווה אודות האפשרות למסור את הפרטים שלו לידי המלווה. במקרים שדיברנו עליהם קודם, אם הוא לדוגמה מפגר או לא מחזיר את האשראי, כמובן אחרי שהפלטפורמה נקטה מצידה אמצעי גבייה סבירים, לנו חשוב שהלווה ידע שהמלווה יכול לקבל את הפרטים שלו כדי להמשיך את הליכי הגבייה. תודה.

אוקיי. בסדר. זה אחד הפרקים בחוק. אנחנו עכשיו נקיים דיון על הפרק הזה. בבקשה, חבר הכנסת פריג'.

שלום רב לכולם. חברים, אני רוצה לחזור שוב לפיל שנמצא בחדר. אנחנו יכולים לדבר סחור-סחור ולעשות עוד דיון ועוד דיון. זה חוק שאמורים להעביר אותו בישיבה אחת כי יש אינטרס חברתי, הוא פועל שלוש שנים ואנחנו ברובנו יודעים איפה הבעיות של החוק.

בתחילת הדיון דיברנו על הסוגיה של הפיקוח של הבנקים יחד עם המצב הקיים, וזה בעצם עיקר הבעיה. זה בעצם הבעיה שמעכבת את הפיתוח של P2P, ואת בעצמך אמרת את הדברים ושמענו את זה מנציגת טריא, חוסר הרצון לפתוח חשבונות והעיכובים וניהול הסיכונים.

אפשר להשתמש בהרבה מושגים כלכליים כדי לעכב. מה שהתחלת, שישה חוקים שצריך להחיל עליהם – צו איסור הלבנת הון, הגנת הצרכן – אפשר. אפשר לשחות בזה ולהגיע למבוי סתום. זאת השאלה, אם אנחנו, יש לנו כוונה להתקדם ולהחיל את החוק או לא.

עיסאווי, תנוח דעתך. זאת לא שאלה שצריך להפנות אל האורחים בוועדה. זו שאלה אלינו, חברי הכנסת, ואנחנו מתכוונים שהחוק הזה יקרה ואנחנו מתכוונים שיהיו מסגרות של הלוואות והשקעות המונים והגדרנו את זה כיעד וכמטרה, ולכן אני לא חושבת שזו שאלה שבכלל צריך לפתוח לדיון.

לא, אני מעלה את זה כעמדה.

אוקיי.

לגבי הפלטפורמה שהצגתם, יש לי שתיים-שלוש שאלות שאני שואל את עצמי לאורך כל הדרך. שאלה ראשונה מתמקדת באמצעי ודרכי הגבייה של P2P. אני קורא כאן בסוף: הפלטפורמה תעדכן את הלווה אודות האפשרות לפיה יימסרו פרטיו, ובסוף, אמצעי גבייה סבירים.

הרי מערכת הבנקים, יש לה מחלקה משפטית ואמצעים אדירים, אדירים. ה-P2P, שעובדים לפי סף של 300 מיליון שקלים, מהם אמצעי הגבייה שעומדים לרשותם לגביית החזר ההלוואות? זאת סוגיה שמאוד חשוב לי להבהיר אותה.

והשאלה השנייה שאני שואל. בסעיף הראשון, הגבלות לעניין עיסוק במתן אשראי, ברוך. בסוף אמרת, אין בקבלת אישור לעסוק במקביל במתן אשראי בכדי לפטור את בעל הרישיון לתיווך. דהיינו, במקביל, אני יכול לעסוק בתיווך וגם במתן.

יש לי שני רישיונות, אמרת - רישיון תיווך, רישיון מתן אשראי - והעיסוק ברישיון מתן האשראי לא פוטר את התיווך. איך זה מסתדר? זה לא נראה לי.

והשאלה השלישית – טוב, אני אסתפק בשתי השאלות כי השאלה קשורה בתשובה שתיתנו.

בסדר גמור. חבר הכנסת יונה.

אני לא התעמתתי מספיק בפרטים של החוק הזה, אבל בהמשך לדברים של חברי עיסאווי פריג', באותו הקשר, שני הסעיפים הללו שבעמוד לפני האחרון: "הפלטפורמה אמונה על גביית החזרי האשראי ונדרשת לנקוט צעדים סבירים שיקבע המפקח לביצוע גבייה כאמור בהתקיים פיגור בהחזרים", ואז בעמוד הבא: "הפלטפורמה תעדכן".

הפלטפורמה הזאת, יש בה איזשהו מנגנון של ערבות להחזרה? זה עניין אישי בסופו של דבר? ואז האדם בסופו של יום היה והוא לא קיבל את כספו חזרה, אז הוא יתבע אותו בתביעות שהן חוץ? זאת אומרת, משפטיות, אזרחיות, זו הכוונה?

נכון.

והשאלה השלישית שנזכרתי, ברוך והחבר'ה מהאוצר שציינתם, לגבי שמירה על האנונימיות, לא למסור שמות. ובהמשך, אתם מציינים - -

זה חריגה.

- - אני אמסור.

זה חריג.

בסוף הדרך.

דהיינו, אם זה קיים אז זה קיים. אני אוכל לתת את המטריה לחריגים להמון דברים. אם זה קיים אז זה קיים. נחליט.

ברגע שהם מחריגים, אז ההגדרה של החריג היא הגדרה - - -

לא, רק בתנאי שאין תשלום .

כשיש Dead End.

בדיוק. כשיש הפרה של התנאים.

ברגע שיש את האופציה הזאת אז היא קיימת על השולחן. אתם אומרים שזה החריג של החריג. איך דואגים שזה אכן יהיה החריג של החריג ולא ברגע שזה מונח על השולחן, זה עלול להיות או החריג של החריג או חצי חריג, די חריג. אני מבקשת לקבל תשובות. היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

אני רוצה להצטרף – אני לא רוצה להיכנס פה לפרטי פרטים כי אנחנו יושבים באמת על האותיות הקטנות – אבל לאגם כמה הערות שמצטרפות פה.

דבר ראשון, אני ביקשתי מנציגי רשות שוק ההון סקירה משווה, לצערי לא קיבלתי. אז אני חוזרת ומבקשת. לגבי המודל האנגלי, הבנתי שאנחנו יותר מחמירים מהמודל האנגלי או קצת שונים מהמודל האנגלי.

נושא של הגבלת סכומים – נמצא בארצות והברית ובאנגליה. אצלנו הסכומים לא מוגבלים. הטענה הייתה שמכיוון שהמודל אצלנו יותר מחמיר, אין צורך, רשות שוק ההון רוצה לאפשר את הגמישות. לכן, אני הייתי מאוד שמחה לקבל – אם הוועדה תרצה, לוועדה – סקירה משווה.

מעבר לזה, הנושא של מתן אשראי על-ידי הפלטפורמות – מאוד בעייתי גם בעיני.

מעמד נאמנות – העלינו את זה אתמול. כספים מנוהלים בנאמנות, של מי הכספים? האם בכלל אנחנו כנאמנים או הפלטפורמה כנאמנת, יכולה להנחות את הזכות שלה ללווים, למלווים, לגבות את הכספים?

פיקוח פרלמנטרי – אנחנו ביקשנו התייחסות, לא קיבלתי התייחסות לנקודות.

נושא גביית חובות והסודיות עלה. זו שאלה. אני לא רוצה ממש להיכנס לפרטי הפרטים, אני רק רוצה להגיד שיש פה הרבה סוגיות משפטיות כבדות, לא פשוטות. אני לא יודעת מה המשמעות אם אנחנו הולכים ומפזרים את החוב, ואותה פלטפורמה עשתה כבר אמצעי גבייה סבירים – ואני חייבת להודות שהתנהל ויכוח מה זה אמצעי גבייה סביר מכיוון שהמפקחת היא זאת שתקבע מה זה אמצעי גבייה סביר. האם הוצאה לפועל זה אמצעי גבייה סביר או רק מכתב לחייב זה אמצעי גבייה סביר? ואחר כך מה?

אבל יש אמצעים שאנחנו לא יודעים עליהם.

לא, אבל אני אומרת – ההחלטה תהיה החלטה של המפקחת מהו אמצעי הגבייה הסביר, ובסופו של דבר אתם תבואו לאותו מלווה ותגידו לו: הנה, א' 50 שקל, בוא תתבע. א', לא שווה לו. אבל אם זה 150 מיליון שקל והפלטפורמה לא הצליחה לגבות באמצעי גבייה סבירים שאנחנו עוד נתווכח מהם, מה הוא יעשה? לאן הוא ילך? מי יעזור לו לגבות את הכספים?

אני רוצה להגיד, בתור הייעוץ המשפטי של הוועדה ובאמת בשיתוף גם עם הצוות של ועדת הכספים היות ובסופו של דבר הם אלה שיצטרכו ליישם – ועדת הכספים תהיה הוועדה האחראית – יש פה הרבה שאלות משפטיות לא פשוטות, לא ברורות, שאני לא קיבלתי עליהן תשובות ואני אשמח להתייחסות.

תודה. אנחנו נבקש לקבל התייחסות. בבקשה.

יואב גפני, רשות שוק ההון. לסוגיה של האמצעי החריג ואמצעי הגבייה הסביר שהעלו גם חבר הכנסת יונה, גם חבר הכנסת עיסאווי וגם היועצת המשפטית של הוועדה.

צריך להבין משהו שהוא מאוד טכני לגבי החקיקה הזאת. החריג הזה, קודם כול הוא חריג שהוא בהוראת הממונָה, זאת אומרת שבמצב דברים שבו מלווה הלווה כספים באמצעות הפלטפורמה, והכספים האלה לא נגבו – אני לא נכנס לשאלה כמה מאמצים הושקעו בגבייה אבל הם לא חזרו באמצעות הלווים – לממונה יש סמכות לקבוע כללים שלפיהם אם הפלטפורמה סיימה את מאמצי הגבייה שלה, עד לרמה מסוימת שהממונה קבעה, היא יכולה לאפשר למלווה – מן הבחינה הזאת זה הגנה על המלווה – להיכנס לנעליים.

מה יהיו השיקולים של הממונָה בנקודה כזאת? אני רק רוצה להגיד כי אנחנו פשוט נתנו את דעתנו על כך. אם למשל הפלטפורמה השקיעה את כל המאמצים שניתן להעלות על הדעת, שבאופן מקביל למשל עושה בנק, הפעילה את כל האמצעים, ולא עולה על דעתנו אמצעי שהיא יכולה הייתה לעשות והיא לא עשתה, אז למשל זה יכול להיות שיקול שבגינו אין מקום לתת למלווה להיכנס לנעליה של הפלטפורמה.

לעומת זאת, יש מצב דברים שבו מלווה הלווה את הכספים, הפלטפורמה לא עשתה מאמץ שהוא סביר, אבל לממונָה יש זכות להגיד: אוקיי, מפה יש אפשרות שהמלווה ייכנס לנעליים. בשורה תחתונה, יש פה הגנה על הצד של המלווה.

לגבי הסוגיה השנייה, היא סוגיית ניגוד העניינים. אם אני מבין את השאלה שהעלה חבר הכנסת פריג', השאלה היא כזאת. הוא אומר, הפלטפורמה פועלת בשני כובעים. בכובע אחד היא משמשת כמלווה שיש לה רישיון לכך, נותן שירותי אשראי, ובכובע אחר היא מעין פלטפורמה של מתווכת המונים.

הקושי הבסיסי עם הדבר הזה ולכן כפי שברוך ציין, זוהי בררת המחדל, זה שיש פה ניגוד עניינים. כי יש פה אותו שוק, שיכול המלווה כמלווה לכאורה להתחרות בפלטפורמה, אז זה אותו גורם שהוא משמש כשני גופים שהם בתחרות בפני עצמם. למשל, מצב טריוויאלי שהוא בלתי סביר, לקוח יכול לגשת לפלטפורמה מצד אחד, והוא יכול לגשת ללווה מן הצד האחר. האם לווה יוכל לתת הלוואה למי שממילא מקבל הלוואה בפלטפורמה שבה הוא מנהל הלוואות? זה בלתי סביר.

ואף על פי כן, יש מצבים אחרים שבהם זה לא בשום פנים ואופן כסף של לווים מקבילים, כמו למשל מה שנקרא כספי "נוסטרו" של אותו גוף שהוא מלווה אותו. איפה פה שאלת התחרות? היא דרך אגב עולה, זה לא שפוטנציאל ניגוד העניינים מצטמצם באופן מלא כי למשל גם כשפלטפורמה מלווה כספים שלה ככספי "נוסטרו", היא בסופו של דבר זכאית לריביות מצד הלווים, והיא גם מתחרה באיזשהו מובן, אבל פוטנציאל ניגוד העניינים הוא יותר מצומצם.

מכיוון שזה שוק שהוא מתפתח ומכיוון שהפלטפורמות האלה הן פלטפורמות שהן רק בצמיחה, לייצר מצב מלכתחילה שבו בכל מצב עולם – גם כשיש פוטנציאל ניגוד עניינים, קטן ככל האפשר, אי-אפשר יהיה "לייצר" – במירכאות – הכנסה מן הסוג הזה, גם כשפוטנציאל ניגוד העניינים שלה הוא אפסי, זה דבר שעלול לאיים על האפשרות של הגופים האלה להתפתח בתוך השוק הזה.

שוב, יכול להיות שפה אני מעיד על אי-הבנה שלי, הבנה בסיסית, וסליחה ואתם תבהירו את זה במהירות. בכל מקרה, היחסים בין לווה למלווה הם יחסים פרטניים? זאת אומרת, גם אם אני לא יודע, נניח אם אני כלווה, הכסף בא לי ממקור ספציפי, מאדם ספציפי ואין פול?

יש פול.

אבל יש את האפשרות שיש פול ואז אנשים שהם מכניסים כסף לפול הזה וממנו נעשות ההלוואות לאנשים, או כאשר בסופו של דבר המתווך יוצר קשר שהוא בין מלווה ולווה ספציפי, הגם שהאינפורמציה ההדדית שלהם לא קיימת. אתם יכולים להבהיר את הנקודה הזאת?

לא בהכרח. זה לא בהכרח קשר ספציפי. זה יכול בהחלט להיות מצב דברים שבו אתה כמלווה מלווה על אותו סכום שביקשת להלוות אותו, לסדרה ארוכה של לווים.

אין קשר ישיר בדרך כלל.

ממילא שוררת אנונימיות.

יפה. אם זה ככה, אז בסיפה, בסוף כשאני תובע אדם ספציפי, יכול להיות שאין אדם ספציפי. חמישה אנשים שמו את הכסף, נניח מיליון שקלים, ואני לקחתי 100,000, אז מיהו הנמען? מי תובע את מי? אם זה פול, זה בעיה. נכון?

למה? יש לי אינטרס מסוים בפול הזה. השקעתי 100 שקלים, הכסף שלי פוזר בין חמישה לווים שונים. לא כולם בדרך כלל בבת אחת לא משלמים לך ואי-אפשר לגבות מהם. אחד מהם לא שילם, אתה יודע בדיוק איזה חלק.

התכוונתי, נניח שיש חמישה אנשים ששמו כל אחד 100,000 שקלים בפול, ואני עכשיו לוויתי 100,000 ולא החזרתי. מי מהחמישה מגיע אלי?

זה צבוע.

תסתכל על זה בכיוון ההפוך.

כל אחד ייקח 20,000?

כפיר בטט, אגף תקציבים, משרד האוצר. יש מלווה ששם 100 שקלים, אותם 100 שקלים הולכים נניח לחמישה לווים שונים. אני יודע ש-20 שקלים שלי הלכו ללווה מסוים, גם אם אותו לווה לקח כסף ממשקיעים אחרים, ממלווים אחרים. בסופו של דבר, מה שגם נציגת טריא אמרה, הכסף צבוע, זאת אומרת ה-20 שקלים שלי, צבועים שהם שלי בחשבון בנק של אותו לווה שאני הלוויתי לו. במידה שהוא לא החזיר, קל מאוד לבוא ולהגיד - - -

לכן אנחנו קוראים לזה הלוואות להשקעות המונים. זה השיטה.

הבנתי את זה. אז בכל זאת יש קשר, גם כשזה אנונימי - - -

יש חיבור, בדיוק.

עצם הניהול של הפלטפורמה, אחד מתפקידיה המרכזיים זה לקשר באמת את אותו סכום שיצא ממני כמלווה לאותו לווה ולעקוב אחריו.

אבל אז זה נותן שיקול דעת מאוד מעניין, שימו לב.

למי?

שיקול דעת מאוד מעניין למישהו שמנהל את הפלטפורמה. הוא יכול להגיד, את הכסף לקחנו מאלה ולא מאלה, עם דרגות שונות של סיכון ואז יש לי איזשהו משחק – אני כמנהל את הפלטפורמה – לשחק עם דרגות הסיכון ולעשות פרוטקציה למישהו שאני אגיד לו: אני מלווה את הכסף שלך למישהו שבוודאות מאוד גדולה תוכל לקבל חזרה, וממישהו אחר בוודאות פחות גדולה תקבל.

לא, אבל תקבל את התשואה בהתאם.

זה ניהול הסיכונים. זו השיטה.

ברור, אבל זה על-פי ההעדפות שלך כמלווה.

כן, זה סיפור מורכב, ואגב זה לא קרה עד שלא היו הפלטפורמות האינטרנטיות. זה באמת אירוע מורכב.

אני רוצה לשאול האם יש הערות ספציפיות או התייחסויות או שאלות ספציפיות למה שהוצג במצגת. אם לא, יש לי עוד נושא שאני רוצה לדון בו. בבקשה. בקשות הדיבור צריכות להיות לנושא הספציפי הזה. אם לא, אני ממשיכה, יש עוד נושא על סדר-היום. בבקשה.

דידי לחמן מסר, Crowd.il, מטעמה של הסוכנות היהודית. אנחנו ביקשנו וגם הערנו – אצלנו הפלטפורמה שונה והיא לא תהיה אנונימית.

נכון.

אצלנו המלווה בוחר למי להלוות את הכסף שלו מבחינה חברתית. הצעת החוק בנוסחה מאפשרת לתת פרטים למלווה. הבעיה היא שהביטוי "מלווה" לא כולל למעשה את הציבור הרחב, כך שבפועל על הפלטפורמה שלנו תופיע אני – למשל, אני מבקשת הלוואה לצורך יצירת מעון אחר הצהרים, אז אני אופיע כדידי לחמן מסר, פונה לציבור ומבקשת הלוואה של 100,000 שקלים לצורך פתיחת המעון.

אני רק מבקשת להבהיר ואני מקווה שחברי לא יתנגדו, שמסירת הפרטים שלי, היא תהיה על גבי הפלטפורמה לכלל הציבור שבאקראי ייכנס לאתר, יראה ויחליט אם להלוות לי או לא להלוות לי, ולא כפי שנוסח, למלווה מסוים. זאת הבעיה שלי, רק להבהיר שאצלנו המידע יימסר – בהסכמה כמובן – בהסכמת הלווה לציבור על גבי הפלטפורמה. זאת הבקשה שלנו.

אוקיי. בבקשה.

רונית בר-אור, חברת eLoan. דווקא לגבי הנושא שבעל רישיון לתיווך אשראי יוכל לעסוק גם במתן אשראי בעצמו, אנחנו חושבים שהסעיף הזה הוא חשוב. אנחנו חושבים שהיעדר אפשרות כזאת יפגע בתחרות.

אנחנו נמצאים בשוק מסוף 2013, פעילות התיווך הינה בעלת שיעורי רווחיות נמוכים, ואם אתם תאלצו את הגופים שרוצים לעסוק גם במתן אשראי וגם בתיווך אשראי, לבחור ביניהם, אז יכול מאוד להיות שהם יבחרו דווקא במתן אשראי ולא בתיווך אשראי ששם שיעורי הרווחיות יותר גבוהים.

כל הנושא של ניגוד עניינים ואינטרסים, גם היום ההשקעה של מלווים בפלטפורמה נעשית בצורה אוטומטית, כמעט כולה, זאת אומרת שכן מגדירים באיזה הלוואות הם מוכנים מבחינת רמת סיכון ואורך חיי הלוואה ושיעורי התשואה שהם רוצים. הם מגדירים בעצם באיזה הלוואות הם רוצים להשקיע אוטומטית, ואז אפשר להכניס את ה"נוסטרו" בעצם כמשקיע, כאחד המלווים, ואין התערבות.

סליחה, רונית. את בעצם אומרת שאת חוששת שאם יצטרכו לבחור בין מתן אשראי לבין תיווך אשראי, אז יבחרו במתן אשראי .

כן. כי הרווחיות בתיווך אשראי היא נמוכה יותר.

כן, אבל החוק הזה הוא על תיווך אשראי, הוא לא על מתן אשראי.

אבל יש לכם את הסעיף הזה שמדבר על כך שאתם רוצים, בסעיף 38ז' אמרתם: בעל רישיון לתיווך מקוון באשראי של תאגיד לא יעסוק במתן אשראי אלא על פי כללים שהורה המפקח.

מה שאנחנו רוצים לבוא ולהגיד, שאנחנו רוצים לעסוק גם בתיווך אשראי וגם במתן אשראי וזה חשוב לנו כי כל הנושא של מתן, כל האפשרות שלכם לתת לנו לעסוק במתן אשראי יפתח במקביל גם את הפלטפורמה - - -

מה זאת אומרת אם ייתנו?

חברת הכנסת עזריה, אני יכול להתייחס? אני קצת אחזור על דברים שיואב אמר קודם.

אנחנו נשמע את שאר ההתייחסויות ואז ניתן לך לענות. תודה. בבקשה.

פרופ' עדי אייל, BTB הלוואות חברתיות עסקיות. ראשית, התייחסות לשאלתו של חבר הכנסת. זה לא רק שהכסף צבוע. מכיוון שמדובר בתיווך זה קשר משפטי ישיר בין כל מלווה לכל לווה, ואין אפשרות להעדפה – לפחות בשיטה שאנחנו עובדים – אין אפשרות להעדפה של מלווים מסוימים, זה תמיד על סמך כולם.

אז גם אם הניהול של החשבון הוא מעין פול, זה אוסף של הרבה מאוד חוזים יחידנים, שכל אחד יודע בדיוק איפה הוא נמצא והפעולה תמיד בעד כולם ביחד.

יודע? זה אנונימי, לא?

יודע לפחות ברמה של אלה שמרשים לנו לספר, אבל במערכת הכול כתוב, החוזים קיימים.

לא. הוא לא יודע. במערכת כתוב.

הוא לא יודע מי הבן אדם - - -

כי הקשר בין לווה למלווה הוא אנונימי.

הוא יודע את חלקו בכסף. הוא יודע כמה כסף יש לו אצל הלווה.

הוא לא יודע אצל מי. הוא לא יודע מי חייב לו.

- - -

כרגע הוא לא יודע. רק כשיקבל את האישור - - -

רק אם יש בלגאן, בסוף, הוא יודע.

בדיוק.

כלומר, קיימת האפשרות להעביר את המידע בכל שלב על-פי ידיעה שהמפקחת תחליט, וזה בסדר גמור.

אוקיי.

דבר שני, לעניין הלבנת הון. אני חושב ומציע שצריך להיות הבדל בין מקומות שמנהלים את כל הכספים – מחשבון בנק ישראלי של תושב ישראל שהוא מועבר לחשבון בנק ישראלי של תושב ישראל אחר – כל כללי הלבנת הון בעצם נפתרים בגלל שזו העברה דרך הבנקים, לבין מצבים שבהם יהיה איזשהו חשבון זר שאולי צריך כללים מיוחדים, אבל חבל לדרוש מהפלטפורמות בעצם עוד מגבלה של הלבנת הון, כשממילא הדברים נעשים דרך הבנקים. אז הייתי מציע איזשהו פטור למקרה הזה.

אוקיי. עוד מישהו לגבי המצגת? בבקשה.

מוטי ימין, רשות ניירות ערך. מילה אחת לגבי האפשרות של הפלטפורמה להשתתף גם בכובע של העמדת אשראי בתוך המשק.

אני רוצה לתת דוגמה מתוך תקנות שקידמנו במקביל לתקנות האלה בעולם של ה-Crowd Funding. נכנסנו בוועדת הכספים עם נוסח של תקנות שאסרו, מחשש לניגודי עניינים, על הפלטפורמה להשתתף בעצמה בהעמדת המימון, ולאחר דיאלוג שקיימנו גם מול השוק וגם בדיונים שנעשו בוועדת הכספים, מבחינתנו כרשות ניירות ערך, נחה דעתנו שעצם ההשתתפות של רכז ההצעה, של הפלטפורמה, גם בהעמדת המימון, לא בהכרח פוגעת באינטרס למנוע את ניגודי העניינים. בנוסח המעודכן האחרון שיוצא תחת ידה של ועדת הכספים אכן מופיעה אפשרות כזאת, ונדמה לנו שאין מניעה למנוע גם - - -

- - -

זה לא רישיון נוסף.

זה מגביר את האמון.

בבקשה.

שלום. שמי גבי ויסמן, אני מאלטשולר שחם נאמנויות. אנחנו נאמן, שנכון להיום נותן - - -

אתה לנושא הבא.

התייחסות למצגת או לחכות?

לא, יש לנו כמה שאלות לשאול אותך. אגף תקציבים, רצית להתייחס?

כפיר בטט, אגף תקציבים, משרד האוצר. קודם כול לגבי הסוגיה של שיתוף הפלטפורמה בהכנסת הון עצמי, אנחנו חוזרים ואומרים ויואב אמר את זה לפני כן. אנחנו לא מונעים באופן גורף את העניין הזה. אנחנו כן חושבים שיש סכנה לניגוד עניינים בסוגיה הזאת, הסכנה יכולה להיפתר במספר דרכים.

אנחנו לא חושבים שהדרכים לפתור אותה, יש מקום להכניס אותן עכשיו בחקיקה. לכן הכנסנו סמכות למפקחת לקבוע, לאחר שהיא תבחן את הנושא, בדיוק את הכללים הפרטניים בהם כן יתאפשר לפלטפורמה עצמה להכניס כסף שלה פנימה. אנחנו מבינים את החשיבות, אנחנו מבינים שגם הרבה ממדינות העולם הולכות למקום כזה, אנחנו פשוט חושבים שנכון יותר להשאיר את זה לסמכות המפקחת כדי להיכנס באופן מדוקדק יותר, לבטל את החשש לניגודי עניינים – שכן קיימים, אי-אפשר להתכחש לכך שיש חשש לניגוד עניינים בסוגיה הזאת. ועל כן, אנחנו נתנו את הסמכות למפקחת והיא תקבע את הכללים האלה לאחר פרסום החוק.

לגבי דבר שהעלתה היועצת המשפטית להגבלת הסכומים. ראשית, איננו סבורים שזאת סוגיה משפטית לכשעצמה. זו הייתה סוגיה שנדונה במסגרת הצוות.

אז אם זה לא משפטי אני לא יכולה להעיר?

לא, חס וחלילה, פשוט אמרת שאלה סוגיות משפטיות.

לא. אמרתי – סוגיות שעלו.

בסדר גמור.

ביקשתי מצגת ולא קיבלתי.

לגבי סוגיית הסכומים, אם אתם רוצים להתייחס לזה עכשיו, היה דיון במסגרת צוות בריס על הסוגיה הזאת. עשינו אנחנו בצוות סקירה משווה ובדקנו איזה מדינות בעולם וכיצד הן מנהלות את כלל הרגולציה על הדבר הזה. יש מדינות שעושות הגבלת סכומים ויש מדינות שלא.

במודל שלנו אנחנו בחרנו ללכת לכיוון של גילוי, זאת אומרת אנחנו מחייבים את הפלטפורמות לבצע גילוי רחב כלפי המלווים שבוחרים להשקיע בפלטפורמה, ואנחנו לא ראינו מקום להגביל את הסכום באופן פטרנליסטי כלפי אותם משקיעים.

כן הכנסנו, עוד פעם, סמכות למפקחת לקבוע רף מינימלי של פיזור הכספים, זאת אומרת אם אני מחליט להכניס איזשהו סכום, 100,000 שקלים, המפקחת יכולה לקבוע שהסכום הזה חייב להיות מפוזר לפחות ב-100 השקעות שונות, ובכך להקטין את הסיכון משמעותית שאני אאבד את הכספים שלי.

הדבר הזה נהוג גם כן בהרבה מדינות אחרות בעולם. בעצם, סעיף הפיזור, בגלל שמדובר בהלוואות שאנחנו מדברים כרגע, הלוואות צרכניות, המתאם בין אחד לשני הוא יותר נמוך מאשר בהשקעות אחרות שיכולות להיות ולכן עצם הפיזור, הוא מספק הגנה גבוהה מאוד עבור המלווים.

איזה שיקול יכול להיות להגבלה, לתקרה או לסף נמוך?

השיקול שחלק מהמדינות לקחו וגם אז בדרך כלל זה נעשה לא על-ידי חקיקה אלא על-ידי המפקח, זה נועד בצורה פטרנליסטית לבוא להגיד – אתה לא יכול לשים 100,000 שקל בהשקעות, אני מאפשר לך רק עד 10,000 שקל.

כן גם יש מקום לציין שבסופו של דבר זה קצת יכול להיות אבסורד שבמידה שאנחנו באים ואומרים למלווה, אתה לא יכול לשים 100,000 שקלים למרות שיש לו 100,000 שקלים פנויים, את אותם נניח נגיד לו, 10,000 שקלים בלבד שהוא יכול לשים, אנחנו לא מונעים ממנו בשום צורה כמחוקק את ה-90,000 האחרים לשים בלוטו. זאת אומרת, יש בזה אפילו אבסורד מסוים שאנחנו מונעים מהמלווים לשים את הכסף באותן פלטפורמות, שכמו שאנחנו מפוקחות, יהיה עליהן כללי גילוי ויש סמכויות אחרות של המפקחת שיכולות להנמיך את הסיכון כלפי משקיעים בסכומים שונים.

תודה. אף אחד לא נתן מענה לדידי לחמן מסר?

הם הסכימו.

הסכמתם, בסדר? סליחה. לגבי הנאמנים, בסוף הישיבה הקודמת ביקשתי לזמן את הנאמנים לדיון הזה, היו הרבה מאוד התייחסויות. בבקשה. אני מבקשת שתספר על התפקיד שלך. היו לא מעט התייחסויות למורכבות. בבקשה.

תודה. קוראים לי גבי ויסמן ואני מנכ"ל "אלטשולר שחם בנפיטס", אנחנו נותנים שירותי נאמנות במגוון מקומות. לעצם העניין, אנחנו מלווים כמעט שנה את הפעילות של BTB ובתקופה האחרונה ממש, מונינו כנאמנים בטריא.

ימים אחרונים.

בימים האחרונים ממש, נכון. אני לא יודע בדיוק על מה אתם רוצים שאני אדבר אז אם יש לכם שאלות מנחות אני אשמח.

כהתייחסות ראשונה. א. יש את הצעת החוק וזה במילה גם על המצגת שהצגת. היום הרי אין את זה בכלל. בהצעת החוק אומרים, ינוהל חשבון נאמנות. לא מוגדר מיהו הנאמן ומי יכול ומי qualified להיות נאמן, וכו', ואלה דברים שצריך להתייחס אליהם.

כתוב איפה חשבון הנאמנות יתנהל, שזה צריך להיות בבנק – שוב פעם חוזרים לבנקים – אבל אני חושב שצריך להתייחס מי אמור להיות נאמן, ובעיקר לא כתוב כלום מה הנאמן אמור לעשות ומה החובות שלו. ושוב, חיפשנו פה – הבנק היה מוטרד שהוא יהיה "הכיס העמוק" שיתבעו אותו, והוא לא רוצה, כמובן שגם הנאמן לא רוצה – צריך לראות מה החובות.

אז מה התפקיד שלך כרגע?

כרגע התפקיד שלי הוא תפקיד מסחרי שסיכמתי עם הלקוח שלי. אין לי תפקיד הרי בחוק, אני חושב שהסיבה העיקרית שכרגע הלקוח, הפלטפורמה, רוצה נאמן, זה כדי להגביר את האמון של הציבור בפלטפורמה, הנה הכספים מנוהלים אצל נאמן. אבל מה החבויות שלי מולם, זה מה שאנחנו הגדרנו בינינו. אף אחד – בטח לא חברי הכנסת ולא הוועדה – אף אחד לא הכריח אותי וקבע לי מה אני צריך לעשות ומה לא.

ומה מערכת היחסים שלך עם הבנק?

עם הבנק מערכת היחסים שלי, גם היא מוגבלת. אני בעל החשבון בבנק באחת מהפלטפורמות, בפלטפורמה השנייה אני אפילו לא בעל החשבון, אני רק מורשה החתימה היחיד בחשבון – שוב, זה מסיבות היסטוריות. אני לקוח שלהם כמו כל לקוח אחר.

אם בישיבה הקודמת זומנתי פה כדי קצת לספר על הקשיים שאנחנו נתקלים בהם, אז כן, יש קשיים. המערכת הבנקאית – אני חלילה לא בא לבקר – אבל היא קצת מיושנת לעומת המערכות שאנחנו רגילים לעבוד אתן במגזר הייטק וכו'. עובדים איתם בפקסים, זו הדרך היחידה שאנחנו מתקשרים איתם – לא במיילים וגם לא בטלפונים. נכון, יש את מספר הטלפון של הסניף, אבל שעות מאוד קצרות וכו', אני באמת חלילה לא רוצה לפגוע פה.

לא, לא, הכול בסדר. פשוט ניאלץ להוציא את הפקס מחוץ לחוק.

אנחנו צריכים להעביר את ההוראות - ויש באמת הרבה מאוד הוראות להעביר, הרבה לווים והפעילות הולכת וצומחת – אנחנו מעבירים פקס. אנחנו לא מעבירים את הפקס לסניף, אנחנו מעבירים את הפקס למוקד הפקסים. לוקח זמן עד שמישהו מסתכל. מוקד פקסים, אני מניח, מקבל פקסים מכל הלקוחות של כל הבנק בכל הארץ, לא מהסניף שלנו. הרבה פעמים קורה שלוקח להם זמן לראות את הפקס, והפקס אמור לעבוד – כך הם סיפרו לי – ממוקד הפקסים לסניף, ואם זה סכום גבוה יחסית של 300,000 שקלים, אם אני לא טועה, הסניף אמור לאשר את הפקס כדי להוציא את זה. והרבה פעמים בממשק ביניהם – ושוב, בלי בכלל להיכנס לקטע עד כמה הם רוצים לעזור ולא רוצים – לוקח להם זמן לפעמים וקורה שפקודות, לא יודע אם נעלמות אבל מתעכבות וכו'.

בפועל, קורה לא מעט שפקודה שנתנו לבנק לבצע היום והם מחויבים לבצע אותה אם אני לא טועה עד השעה 14:00 באותו יום, לא מתבצעת. ואז אנחנו מתקשרים, לא למוקד פקסים, מתקשרים לסניף. הצלחנו בסוף לתפוס אותם, ואז הפקידה צריכה לאתר את הפקס וכו'. הרבה מאוד הוראות עוברות אחרי יומיים, לפעמים אפילו שלושה כשאנחנו רודפים אחריהם, וזה נזק גדול.

סליחה, שאלה. אם אני רוצה עכשיו לעשות העברה בנקאית, אני עכשיו עושה העברה בנקאית.

את לקוח של הפלטפורמה?

בזמן שאתה מדבר אני חושבת לעצמי – רגע, יש איזה פער בין מה שאתה מספר לבין החוויה שלנו את הבנקים.

אני כאינדיבידואל, איך שאני מנהל את חשבון הבנק שלי, בוודאי. לי כאינדיבידואל ישUser Name ו-Password לחשבון שלי, אני נכנס, לוחץ על כפתור וזה מתבצע מיד. פה, הבחור בפלטפורמה ביקש את ההלוואה, בפלטפורמה נדחה, עשה את החיתום והחליטו – כן, עכשיו מגיע לו 200,000 שקלים.

כשאלטשולר שחם מבקשת לבצע פעילות כלשהי, יש בעיה?

כן, כי אני לא נכנס - - -

אלטשולר שחם. לא הנאמן.

החברה שלך.

לא. גם לא.

- - -

סליחה, אדוני. סליחה. אני מבקשת שלא תענה. אתה רוצה להתייחס, תירשם. זה לא מכובד וגם לא מסייע בשום דרך. בבקשה.

אני מתנצל ורומז שממש לא. דווקא הפוך, כי אני שמעתי בין השורות שיש פה טענות כלפי הבנקים שהם לא רוצים, אז אני אומר – ממש לא, בלי לרמוז שמישהו לא רוצה לסייע. לזה התכוונתי.

כשאני מנהל את חשבון הבנק שלי, גם באלטשולר, אנחנו נכנסים ומתקתקים. פה אין לי כנאמן את הגישה לחשבון הבנק לתקתק הוראות. הם מחייבים אותי לעבוד בצורת פקסים, אני לא יכול ללחוץ על הכפתור ולהגיד, תעבירו לזה ולזה ולזה.

יש עוד מישהו שמחייבים אותו לעבוד בצורת פקסים?

לא, אנחנו לא עובדים בצורת פקסים. אנחנו שולחים לנאמן, חתום על-ידינו. הנאמן מדפיס, הוא חותם גם הוא, והוא שולח מייל לבנק, הוא מכתב אותנו. כלומר, אנחנו רואים בזמן אמת שהוא מוציא את בקשת ההעברה שלנו במייל לבנק, הבנק שולח לנו מייל ביצוע.

אז יש הבדל בין הנאמנים?

בין הבנקים כנראה.

הנאמן שלכם פה, דרך אגב?

לא, הוא לא יכול היה להגיע.

לא. רק אתה הגעת מבין הנאמנים.

דרך אגב, יש פה גם את טריא, הם יכולים לספר איך זה עבד אצל הנאמן הקודם, אני מדבר על מה שעובד כרגע. אנחנו עובדים בשיטה של הפקסים. נכון שאפשר לעבוד בשיטות אחרות, זו השיטה שכרגע מתקיימת.

הקושי העיקרי הוא שאין לנו את הבן אדם בצד השני שאפשר לדבר אתו ולתת מענה מידי. וכשאנחנו נתקלים בבעיות, לוקח יומיים עד שהבן אדם מקבל את הכסף.

ושוב, המערכות פה הן כל כך חדשות וכל כך צעירות, וכל הנושא של האמון פה הוא כל כך קריטי, שמישהו אומר - אני צריך לקבל את הכסף, אני לא מקבל אותו מיד, אני לא בטוח שבפעם הבאה הוא ירצה להשקיע בפלטפורמות האלה.

מעבר לזה, יש מקומות מסוימים שבהם אנחנו נתקלים בשירות פחות טוב מאשר מקבל צרכן רגיל. לדוגמה, מפקידים פה צ'קים. הפלטפורמה הזאת, היא עובדת – בניגוד לפלטפורמות אחרות – בשיטה שמפקידים צ'קים, ומפקידים כל יום עשרות צ'קים ולא תמיד הסניף מראה לנו בחשבון הבנק. הוא מראה – הפקדתי צ'קים, הנה נכנסו 40,000 שקלים אבל לא תמיד כמו שאני רואה בדיוק של מי הצ'ק. לפעמים כן, לפעמים לא. בדרך כלל כן. לפעמים הסניף לא מפקיד את זה. למה? לא הספקתי. השירות פה הוא לא כמו שאני רגיל לקבל. והיו עוד כל מיני מקרים של תקלות כאלה ואחרות שאם תרצו אני יכול לספר.

מאיגוד הבנקים ביקשו להתייחס.

שמי טיבי רבינוביץ, אני מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים. אני רוצה לגלות לכם שלפני כמה ימים גם אני ביקשתי לבצע הוראה בבנק, ולא תאמינו, ביקש ממני הבנק לבצע אותה באמצעות הפקס, כך שלא נראה לי שיש פה איזה אפליה יוצאת דופן כלפי גוף זה או אחר.

לא הייתה כאן טענה על אפליה.

גם בדיון הקודם נוצר איזשהו סוג של אווירה - - -

טיבי, אני חושבת דווקא להיפך. אמר הנאמן שאם הייתה מחשבה שיש איזושהי אפליה, אז להיפך. הוא אומר, בגלל הנהלים זה לפעמים מרגיש כך.

אז אני אולי אומר עוד משפט אחד. גם בדיון הקודם היה סוג של טענות שלכאורה יש לבנקים אינטרסים ובגלל שהגופים האלה הם גופים טריים, יש לבנק איזשהו עניין להקשות עליהם, וכל מי שמהווה תחרות כלשהי לבנקים – לא משנה מיהו – הבנק מטפל בו בכפפות מסוימות. אז קודם כול, הבנק פותח חשבון, הבנק פותח חשבון לכל הגופים, כולל גופים - - -

- - -

אל תפריע לי.

זה לא הדיון, טיבי. מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחוקק את החוק. בסדר?

לעניין הזה עוד חצי משפט. אז לכן, טענות שלכאורה יש לבנק אינטרס הן טענות לא במקומן כי אין לבנק אינטרס. זה דבר אחד.

אוקיי. מצוין.

שנית, אני קודם כול מתחבר להערה האחרונה שלך.

אמרת חצי משפט.

חברה לטובת הציבור.

בואו נסיים. יש עוד נושא אחד. בבקשה.

אני לחלוטין מתחבר למשפט האחרון של דברייך קודם שאתם בסופו של דבר מיניתם אותנו הבנקים, בין אם רצינו ובין אם לא רצינו, להיות מעין שוטר או פקיד קבלה של כספים שנכנסים לבנק, ולא משנה מאיפה.

לכן, אנחנו מבצעים את ההוראות שאתם המחוקק הוריתם לנו לבצע אותן. אנחנו מבצעים אותן הכי טוב שאפשר. אז אתם לא יכולים לבוא ולצפות מאתנו היום – בגלל שמדובר בטריא או בבלנדר או ב-eLoan או בכל גוף אחר – לבוא ולהגיד: חבר'ה, לגבי אלה אנחנו רוצים לסייע להם, תעשו טובה, תעצמו עין.

לא. לא נעצום עין. תורו לנו ותחוקקו חוק שמאפשר לנו לעבוד בתנאים אחרים – אגב, אנחנו מעדיפים לעבוד בהם ולא בהוראות שחייבתם אותנו לעבוד – אנחנו נעבוד בכל הוראה שתחייבו אותנו לעבוד לפי חוק, אבל לא נעבוד בשום הוראה שתחייב אותנו לעצום עין ולעשות איזה טובה לגופים האלה כי יש לכם עניין לקדם תחרות בבנקים. תקדמו תחרות בבנקים, רק תחוקקו חוקים שיאפשרו את זה. זה הכול.

אני רוצה להוסיף פה שתי נקודות. אחת, הנושא של הפקסים, המפקחת על הבנקים בכלל מתנגדת לנושא הזה אני חושבת מהיום שהיא נכנסה לתפקיד. אנחנו נטפל בזה. פעם ראשונה שאנחנו שומעים על הנושא של הפקסים.

אוקיי.

אנחנו לא חושבים שזה תהליך תקין. אין שום אבטחת מידע או תהליך יותר מובטח בפקסים מאשר לעומת תהליך אחר.

דבר נוסף, לעניין החקיקה. גם אם כנסת ישראל תחוקק חקיקה שאין שום חובות על הגופים הבנקאיים שבהם נדרשים להפקיד את הכספים, עדיין לגבי הדינים הבין-לאומיים אי-אפשר לפטור את הבנקים, בכל זאת עדיין תהיה איזושהי חובה, צריך להתייחס לזה.

אני רוצה לחדד את מה שאמרת. לא ביקשנו הקלה לעומת גופים אחרים. כלומר, אנחנו עובדים כל כך הרבה עם הבנקים בפעילויות אחרות ולא היה פה מקרה שהם ביקשו לבדוק מהות של הפקדה מסוימת, אם זה הגיע מאיי כך וכך והלבנת הון וכו', אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על דברים טריוויאליים לחלוטין.

מאוד טכני. כן, אני חושבת שזה היה ברור.

אני רוצה להעיר שהשאלות שעולות מהצעת החוק לעניין הנאמנות, ככל שאני הבנתי מכוונת רשות שוק ההון, שהנאמן למעשה יהיה הפלטפורמה ולא נאמן חיצוני. זאת אומרת שהנאמנות, חובות הנאמנות, חוק הנאמנות, הכול יהיה על הפלטפורמה. זה מה שאני הבנתי, זה מה שאתם אמרתם לי.

אם אני יכול להתייחס.

כן, וגם אני מבקשת שתתייחסו מה בעצם מצופה מבחינתכם מהנאמן.

מה שרציתי להתייחס בהקשר של הנאמנות – בהחלט, לנו יש שתי קביעות, למעשה שלוש קביעות בחקיקה. אחת זה באמת החובה של הפלטפורמה לפעול לטובת המלווים באמונה ובשקידה, שמכניסה אותם, בהחלט גם מבחינתנו, לעולם הנאמנות; גם באמת החובה לפעול בנאמנות לעניין הכספים שמופקדים בחשבון הנאמנות, ומבחינתנו בהקשר הזה ברגע שהמחוקק קובע שהם חייבים לנהל את הכספים בחשבון נאמנות אז למעשה ההוראה הזאת שואבת את כל ההוראות של חוק הנאמנות בהקשר הזה. אנחנו עושים עוד בחינה גם עם משרד המשפטים בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה האם יש צורך באיזושהי הבהרה נוספת בחקיקה.

והוראה שלישית זה שאנחנו קובעים בתוך החקיקה שאנחנו מסמיכים את המפקחת לקבוע הוראות לעניין ניהול של חשבון הנאמנות, שזה כמובן גם לרבות אותן פעולות שיהיה חייב בהן הנאמן. כמובן, יש את המערכת ההסכמית כמו שאתה הזכרת – יכול להיות שתהיה - בין הנאמן לבין הפלטפורמה, אבל עדיין כמובן שגם ההוראות האלה יהיו מפוקחות ובהחלט מבחינתנו יהיה say ויהיו אמירות של המפקח או של המפקחת, לראות שבאמת הכספים האלה מנוהלים באמונה ובשקידה לטובת הלקוחות.

אוקיי. בבקשה.

שאלה. אני כנאמן, אומרת לי הפלטפורמה: עכשיו תיקח 100,000 שקלים ותעביר למשה. אני שואל אותם למה דווקא למשה, הוא אומר כי משה הלווה את הכסף ועם הריבית זה מה שמגיע לו. אתם מצפים ממני כנאמן שאני אבדוק שבאמת זה מגיע לו או שפשוט אני אהיה רובוט ואני אשלח לו? זה מה שאני רוצה שתתייחסו, זאת אומרת מה אתם מצפים ממני, האם סתם להיות טכנאי לחלוטין – ואם כן, לכאורה באמת חשבון הנאמנות יכול להיות של הפלטפורמה עצמה ולא צריך נאמן בכלל, אבל אם אתם רוצים מהנאמן שיהיה נאמן, אז אתם צריכים להטיל עלי חובות ואז אני חושב שבוודאות זה לא יכול להיות הפלטפורמה, זה צריך להיות מישהו מבחוץ, שיהיה נאמן כלפי הציבור - אל תדאגו, מישהו בודק שבאמת הכסף זורם למקומות הנכונים ולא באופן אינטרסנטי הפלטפורמה תחליט למי לתת.

זה לא כתוב בחוק.

נכון, לזה התייחסתי.

גם אנחנו התייחסנו לזה. צריך להבהיר את זה.

בבקשה.

רק שאלה. אתה התחלת ואמרת – כתבתם חשבון בנק, כתבנו גם בנק הדואר. איזה הצעה אחרת? חיפשנו, דרך אגב, אלטרנטיבה לחשבונות בבנקים.

לא, החשבון ברור שיהיה בבנק. כל החשבונות שאני מנהל היום הם בבנק, אין לי מקום אחר לשים את זה, ברור. אני אומר, התייחסתם לחשבון בנק ולא לנאמן. צריך לקחת בחשבון נאמנות, לזה התכוונתי.

בבקשה, היועצת המשפטית.

אני רוצה רק לחדד, וזאת שאלה שלי שמופנית למשרד המשפטים ועלתה גם בדיונים הפנימיים שלנו כי אני מאוד מתחברת פה לשאלות ולצורך להבין מיהו אותו נאמן, מה החובות שחלות עליו, האם זה צריך להיות פרסונה חיצונית או באמת הפלטפורמה, ולקחת בחשבון את ניגודי העניינים כי אותה פלטפורמה יכולה לנהל גם אשראי, גם לתת אשראי.

מעבר לזה, רציתי לשאול את משרד המשפטים של מי הכסף בחשבון הנאמנות. אני אשמח לקבל חוות דעת מקצועית ממשרד המשפטים כי זה מתחבר לחלוטין לשאלה של חובות הנאמן, של מי הכספים בנאמנות. של הנאמן? של הלווים? של מי? אז זאת שאלה שאנחנו נבקש לגביה חוות דעת מנומקת ומסודרת. אם את יכולה להגיד כמה מלים עכשיו, אני אשמח.

צליל סלומון, משרד המשפטים. אנחנו באמת קיבלנו את ההערות של הייעוץ המשפטי אתמול והבטחנו התייחסות מסודרת. אנחנו עוד בשלב בחינה של הדברים אז אני אעדיף להתייחס בהרחבה או בישיבה הבאה או לפני זה בהערות לייעוץ המשפטי.

אני כן אגיד שחוק הנאמנות הוא חוק שמסדיר את הדברים בצורה רחבה יחסית, בעצם מאפשר מסגרת רחבה יחסית לקביעה של הדברים האלה. אנחנו ניתן את הדעת אם יש צורך לקבוע הסדרים ספציפיים בחוק הזה ואנחנו הבטחנו תשובה מסודרת לייעוץ המשפטי.

בסדר גמור, תודה רבה.

בעצם את אומרת שאת מבטיחה התייחסות מסודרת בהמשך.

כן.

לאחר הדיון הקודם אני ביקשתי ממשרד האוצר שתכינו לחקיקה מענה לעניין החשבון. אני מבקשת שתציגו את עיקרי הדברים כעת. אני מאוד מקווה שאנחנו נגיע להסכמות אבל שיהיו הדברים מוכנים להמשך. בבקשה.

גם אנחנו מקווים, בסופו של דבר אנחנו רוצים שהדבר ייפתר. אנחנו מבינים שיש פה קושי, אנחנו רוצים שהוא ייפתר איך שזה לא ייפתר. הוועדה הנחתה את הצדדים לגבש הסכמה, אנחנו מקווים שבאמת זה יגיע להסכם. בהתאם לבקשת הוועדה אני יכול לדבר קצת על עקרונות כלליים, עדיין לא נוסח.

בגדול, המטרה שאנחנו ניסינו להביא וגם דנו בזה קצת בדיוני הצוות עוד לפני שהגשנו את החקיקה, בסופו של דבר שלא יהיה מצב שבו בנק מסרב סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון, זאת אומרת שיהיו כללים – בנק יצטרך לפתוח חשבון אלא אם כן יש לו סיבה שהמפקחת על שוק ההון והמפקחת על הבנקים סבורות שהיא סיבה סבירה.

עניין ההוראות, ברגע שנפתח חשבון – הם הציגו הרבה פעמים את עניין ההוראות. אחד מהדברים שהכי הטריד אותנו זה כאשר משקיע השקיע כספים בפלטפורמה, אם לוקח לזה זמן – אפילו שלושה-ארבעה ימים עד שהוא רואה את הכסף מופיע בחשבון של הפלטפורמה, זה כבר מעורר אצלו, כמו שחבר הכנסת יונה אמר, ספקות לגבי האמינות של הפלטפורמה וזה דבר שלדעתנו עשוי לפגוע בכל העסק ולכן יש לכך חשיבות מאוד מאוד גדולה.

ולכן, העניין של ביצוע ההוראות, לדעתנו מעבר רק לעניין של סירוב סביר או לא סביר, חייב להיות תחום באיזשהו פרק זמן די קצוב – אני לא רוצה להגיד עכשיו מספרים אבל משהו די מהיר כדי שהצרכנים, המשקיעים בפלטפורמה לא יאבדו את האמון בפלטפורמה.

אנחנו כן חושבים שבאמת יש סוגיה שעלתה פה לגבי האחריות האזרחית. אני מבין שגם משרד המשפטים צריך לתת את התשובה שלו בעניין. אנחנו כן סבורים שבאמת, במידה שאנחנו עושים דבר כזה אז כן נכון גם להפחית מהאחריות של הבנקים. שלא יהיה מצב שבמידה והפלטפורמה קורסת, דבר כזה או אחר קורה, יבואו בטענות כלפי הבנקים לעניין הזה, זאת אומרת אנחנו כן חושבים שצריך לבוא ולהגן גם עליהם.

אלה פחות או יותר הדברים הכלליים. נוסח יותר מפורט יהיה ככל שהוועדה תבקש, בהתאם להתקדמות במזכר ההבנות בין הממונה על הפיקוח על הבנקים והממונה על שוק ההון.

אם יורשה לי להתייחס.

כן, בהחלט.

אני פשוט מופתעת מכיוון שישנם עוד אמצעים שפשוט לא מוזכרים כאן וחלק מהפלטפורמות משתמשות, ככה שמאוד מוזר לי הסיטואציה.

ישנה מערכת מס"ב שהפלטפורמות יכולות לקחת ולהשתמש. זה פשוט כמו שאנחנו מעבירים פקודה באמצעות המכשיר הנייד, מקבלים מסוף ואפשר להעביר פעולות.

את מגיבה למה?

אני מגיבה לעניין חוסר הסבירות של תקופת הזמן של כספים שמועברים בין החשבונות. ברור שאם מעבירים הוראות בפקס והפקס מגיע למוקד כי באמת זה אמצעי די ארכאי ושאנחנו לא היינו רוצים לעודד אותו, אז הפקודות לא יעברו בזמן, אבל אם משתמשים במסוף של מס"ב - - -

העיכובים הם גם כשעובדים עם מס"ב. טריא לדוגמה עובדים רק במס"ב ועדיין יש עיכובים, פקודות לא מתבצעות.

במס"ב ישנם עיכובים מסוימים, אבל הם לא - - -

בבקשה, תסיימי ואז תגיב. בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לציין שישנה מערכת מתקדמת שאפשר להשתמש בה. המערכת הזאת נתונה למערכת כללים שבאמת תוך שלושה ימים יכולים להיות במקרים מסוימים שלא נתנו את כל הפרטים ושחסרים מידעים או שישנן בעיות נוספות שכרגע אני לא רוצה להתייחס אליהן אבל הן רחבות, בדרך כלל הפעולה צריכה לעבור בהקדם ובאפשרות המידית. אנחנו היינו מציעים למערכות להתקדם לפתרון הזה.

בנוסף לזה, ואנחנו כמובן רוצים לקדם את ה-MOU, לגבי כל תהליך אחר שנדרשת בו איזושהי התערבות של הפיקוח, אנחנו חושבים שברגע שתהיה הידברות מול הפיקוח על הבנקים דברים ייפתרו הרבה יותר מהר. אנחנו מעוניינים לעזור.

אוקיי. מצוין.

אנחנו גם מקווים שתהיה הסכמה.

הנחת העבודה היא שאנחנו מגיעים להסכמה. פשוט עבר שבוע ואנחנו צריכים להתקדם, ובינתיים אנחנו לא רואים התקדמות אז אנחנו עובדים על שני הנתיבים, כשהנתיב המועדף הוא להגיע להסכמה.

נכון.

אבל צריך לדאוג שאנחנו אכן נגיע להסכמה. בבקשה.

שירלי אבנר, המחלקה המשפטית בבנק ישראל. אנחנו רק מבקשים שככל שינוסח דבר מה על-ידי משרד האוצר, שידברו אתנו לפני הדיון ולא יפתיעו אותנו במהלך הדיון.

כמו שאנחנו - - -

- - -

עזבו. אני מבקשת.

אייל אלחיאני, טריא. נראה לי שעברנו לעניינים טכניים, לעניין ההעברות ועניין הבנק. מה שכפיר העלה והעלינו גם בפעם הקודמת זה לא עניין טכני – כן מס"ב, לא מס"ב. אם בן אדם מעביר מחר, משקיע רוצה להלוות באמצעות המערכת 100,000 שקלים או מיליון שקלים, לטובת העניין, והכסף – הוא מעביר אותו בחשבון האינטרנטי הפרטי שלו יפה בלחיצת כפתור, אבל הבנק מעכב את הקליטה שלו בחשבון הנאמנות, מאלף סיבות, זה לא קשור האם העברנו את הפקודה בפקס או אחרת. יש כאן עניין שמייצר בעיה, לא בגלל הממשק הטכני אלא בגלל עניין עקרוני שהבנק חוסם את האפשרות להכיר בפעולה הזאת.

אייל, אני לא רוצה לפתוח, אחרת נפתח שוב את הדיון הזה.

אלה דברים מהותיים, לא טכניים.

אנחנו מבינים שיש בעיות, לכן אנחנו מחוקקים את החוק. אנחנו לא צריכים לחזור לזה. היה לנו חשוב לשמוע את הזווית של הנאמן, ותודה רבה על הדברים. בבקשה, רק אם זה לא מה שכבר דנו.

לנושא הנאמנות, הייתי רק רוצה להבהיר. השאלה של מי הכספים בחשבון הנאמנות, התשובה לה היא פשוטה. אנחנו מצרפים כל מלווה כנהנה בחשבון הנאמנות וכל מלווה, הוא יודע כמה כסף הוא העביר, הוא רואה ממש את הכסף שלו ואת ההלוואות ואם הוא יתקשר לבנק – והם עושים את זה לא פעם – הוא מקבל תשובה מהבנק שהוא רשום בחשבון. נכון שיש שם פול אבל זה בהחלט מחולק, כלומר הכספים הם לא קשורים לפלטפורמה, הם תמיד של המלווים והם בסוף יעברו אליהם אם חלילה הפלטפורמה נעלמת.

שאלה משפטית. אני אשמח - - -

אוקיי. תודה. כמה דברים. פתחנו עם הנושא של ההנחיות. אני מבקשת מבנק ישראל – זאת טיוטה, אני מבקשת שתתעלמו ממנה, תעבדו יחד על ה-MOU כדי להגיע להסכמות עם הממונה על שוק ההון. אני מבקשת שזה יהיה בתוך שבוע. אני מבינה שתהיה פגישה אבל אנחנו צריכים להגיע כבר עם ה-MOU. אני מבקשת ממשרד האוצר להתחיל לעבוד על נוסח כדי להכניס את כל הנושא הזה לחקיקה ואני מאוד מקווה שבתוך שבוע אנחנו נוכל להתקדם בתהליך.

אנחנו כן מבקשים אבל שזה יהיה ביחד אתנו.

בהחלט. זה מה שאמרתי. תעשו פגישה.

לא רק ה-MOU. את מנחה עכשיו את משרד האוצר לעשות את מה שעשו בתהליך טרום, שזה לנסח סעיפים שלא בתיאום עם בנק ישראל. חשוב מאוד שאנחנו - - -

אבל זה קצת מפתיע אותי. שירלי, אני חייבת לומר שהתגובה שלך קצת מפתיעה אותי כי אני חשבתי שהסיכום הוא שאנחנו מגיעים להסכמות של ה-MOU.

נכון - - -

זה חשוב מאוד שזה ייאמר, ולכן אני מציעה, אלא אם כן אתם בעצם אומרים שאתם לא מעוניינים להגיע להסכמות - - -

אנחנו כן שותפים. זה תהליך של שניים, ל-MOU צריך שני צדדים.

נכון. אנחנו נקבע פגישה משותפת אצלי, של הרשות לשוק ההון יחד עם בנק ישראל ואתי, אנחנו נשב ביחד ואנחנו נעבוד לפתור את הפערים שעדיין קיימים בנושא ה-MOU.

הדבר השני, שבעצם לא נדון היום והוא יידון בשבוע הבא, זה נושא האפשרות לתת הלוואה לעסקים. יהיה שמואל האוזר, יושב-ראש הרשות לניירות ערך, הוא כרגע לא בארץ, הוא ביקש שאנחנו נקיים את הדיון הזה בשבוע הבא.

בישיבה הבאה אנחנו נתחיל בהקראת הסעיפים לאחר דיון קצר. אני חושבת ששמענו כבר, הרבה מהנושאים שצריכים לצוף כבר צפו ואנחנו נתחיל בהקראת הסעיפים.

שלושת הנושאים שהם עדיין בדיונים זה הנושא של ההתניה, של הסמכויות, ההיבטים השונים למניעת הלבנת הון, כמו הנושאים האחרים שהעליתי.

הישיבה הבאה תהיה בשבוע הבא ביום שני. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.