הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת להצ"ח השידור הציבורי הישראלי

יום שני, י"ב באייר התשע"ז (08 במאי 2017), שעה 9:00

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

איילת נחמיאס ורבין

עיסאווי פריג'

איתן ברושי

יגאל גואטה

דב חנין

יוסי יונה

עבד אל חכים חאג' יחיא

מיכאל מלכיאלי

יעקב פרי

עו"ד מחלקה משפטית, משרד התקשורת - ברוריה מנדלסון

עו"ד, משרד התקשורת - איה ינאי בן פורת

עו"ד, משרד התקשורת

-

יעל מלם יפה

רפרנט בטחון פנים באג"ת, משרד האוצר - אסף וסרצוג

סגן בכיר לממונה על השכר, משרד האוצר

-

אפרים מלכין

אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר - דורון ספקטור

מנהל מחלקת תאגידים, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי - רוני הירשנזון

משפטן מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נדים עבוד

המשנה ליועמ"ש, משרד המשפטים - רז נזרי

יו"ר המועצה, תאגיד השידור הישראלי

-

גיל עומר

מנכ"ל זמני, תאגיד השידור הישראלי

-

אלדד קובלנץ

יועמ"ש טלויזיה חינוכית, משרד החינוך - אביגדור דנן

סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הישראלי - רן היילפרן

ראש מטה מנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי - אילה מזרחי

לשכת מנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי - אקי פוני

אחראי חופש העיתונות, תאגיד השידור הישראלי - משה רונן

חשב, רשות השידור - אייל אברהם

משנה למנכ"ל, רשות השידור - רונית בראון קניס

מבקר פנים, רשות השידור - אליעזר וחנונו

מנהלת ארכיון הסרטים, רשות השידור - בילי סגל גזליוס

החדשות באנגלית, רשות השידור - אריה אוסוליבן

נציג העובדים הצעירים של רשות השידור, רשות השידור - ורד פלמן אדר

עובד הרשות, רשות השידור - אורית מזרחי

ועד הגמלאים, רשות השידור - יואל מך

מלבישה, רשות השידור - נורית אליהו

חבר ועד אגף הגביה, רשות השידור- ועדי עובדים - צוריאל מימון

יו"ר ועד העובדים בדירוג מח"ר, רשות השידור- ועדי עובדים - תמנה עורב

ועד המח"ר, רשות השידור- ועדי עובדים - אנאל ענת כהן

יו"ר ועד עובדי אגף הגביה, רשות השידור- ועדי עובדים - משה ליזמי

יו"ר ועד הגג, רשות השידור- ועדי עובדים - משה שגב

יו"ר ועד הנדסה רדיו, רשות השידור- ועדי עובדים - רונן ששון

יו"ר אגודת העיתונאים, רשות השידור- ועדי עובדים - אחיה גינוסר

נציג העובדים רשת מורשת, רשות השידור- ועדי עובדים - משה זמיר

אגודת העיתונאים, אגודת העיתונאים תל אביב - איתי נבו לנדסברג

ראש אגף הפנסיה, ההסתדרות הכללית החדשה - מיה פרי אלתרמן

חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים - ישעיהו קומורניק

יועצת משפטית, אגודת העיתונאים - לואיז ספורטס

יו"ר ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים - יאיר טרצ'יצקי

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור

מנהל תחום חקיקה-התנועה לאיכות השלטון - דניאל דושניצקי

יועמ"ש התנועה למשילות ודמוקרטיה - דן שמחה רוטמן

אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע

רכז, התנועה למען איכות השלטון בישראל - עמית גלעדי

סגן רה"ע, עיריית ירושלים - עופר ברקוביץ'

כתב פרלמנטרי, עיתון גלובס - שי ניב ביטון

מוזמן/ת - ציון לוי

מוזמן/ת - אלון מזר

מוזמן/ת - ענת שור

מוזמן/ת - אורית שרף

מוזמן/ת - איתן דודי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תאגיד השידור הישראלי - תמר אברמוביץ

אתי בנדלר; אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת להצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז-2017. היום אנחנו לא פותחים הכול מחדש. אין יותר נאומים ואין יותר דיבורי סרק. חלקם היו דיבורי סרק וחלקם לא. בכל זאת בגלל פניות אלינו בנושאים ספציפיים אנחנו ניתן. הראשון הוא סגן ראש עיריית ירושלים שרוצה לומר כמה מילים. עשינו אתמול דיון די ארוך.

אני סגן ראש עיריית ירושלים ואחראי על תחום הפיתוח הכלכלי והתעסוקה. הייתי פה בסבב הדיונים הקודם כשגובש המתווה הסופי, והיה מאוד ברור שביולי 2017 מרבית עובדי התאגיד מתחילים לפעול בירושלים. הדבר הזה הוא הכרחי. הוא הכרחי גם לשמירת מעמדה של ירושלים כמקום מושבו של השידור הציבורי. אני מדבר פה בשם עובדים רבים שצובאים היום על העירייה, ואינם יודעים את עתידם, ועברו דרך תלאות וחתחתים עד כאן, ואין להם שום מושג מה הלאה. הדבר שיכול היה לסייע להם להשתלב בתוך המערכת ולהבין איך נראה מקום העבודה שלהם ולאן הם נוסעים זה לחייב את התאגיד לפעול מירושלים, כפי שנקבע בחוק. פעם אחרי פעם היו סיבובים על סיבובים והרבה מאוד עימותים עם אנשי התאגיד במעלה הדרך על הנושא הזה. אני אל מצליח להבין מה מסובך. יש אולפן שעובד היום בירושלים, ונותן שידור ציבורי. אני לא פותח שום ערוץ אחר חוץ מערוץ 1. עובד מצוין שמשדר מרוממה. אני לא מצליח להבין למה ממשלת ישראל, חברי הכנסת הנכבדה הזאת לא מחייבים את התאגיד לפעול מירושלים. נותנים מקום לכל מיני הסדרים שנעשו עם כל מיני גופים בשם אינטרסים זרים. זה לא מכובד, זה לא נכון, זה לא משרת את העובדים. אני יודע להגיד שהיום משדרים מירושלים אז שימשיכו לשדר מירושלים, יעברו למבנה הקבע כשהוא יהיה מוכן. זה יהיה בסדר. ככה נוכל לתת מענה גם לעובדים היקרים שעוזבים את הרשות וגם למעמדה של ירושלים ולחוסנה הכלכלי. כי ברגע שאתה מוציא את השידור מירושלים אתה פוגע בעובדים האלה, ואתה מביא עובדים אחרים מכל רחבי הארץ והעוגן התעסוקתי הכבד שיושב היום בירושלים מפסיק לשרת אותם. אני חושב שזה מספיק ראוי, מספיק חשוב ומספיק מכובד כדי לעמוד בחוק ולעמוד במתווה שגובש ולפעול מירושלים.

עופר ידידי, אתה יודע שאנחנו מדברים, לפי התיקון הזה, על שני תאגידים. זאת אומרת הדרישה שלך היא לגבי שני התאגידים - -

נכון.

- -כשבמקורה היא לגבי התאגיד שעוד לא קם ולא התחיל לשדר.

הדרישה שלי היא לפי הבנה עקרונית שהשידור הזה צריך להתנהל מירושלים, והעובדים הם גם בחדשות וגם במערכת הכללית האחרת. לכן הדרישה היא כלפי שני התאגידים, בהחלט.

בתיקון הקודם לחוק כבר קיבלנו החלטה שהשידור יתחיל ביולי עם אפשרות לאורכה עד דצמבר כיוון שצריך להכין את המבנים שמהם ישדרו. נכון להיום, לפי המידע שהתקבל מהתאגיד, הם לא מוכנים עדיין. הם יהיו מוכנים בסביבות דצמבר. בלי קשר הם ישדרו את החדשות מירושלים כבר מפתיחת השידורים, זאת אומרת תהיה אמירה שזה מירושלים, אבל אי אפשר להעביר את כל העובדים לירושלים כי המתקנים עדיין לא מוכנים. זה לוקח זמן. היתרים לוקחים זמן.

יש מבנה בכנפי נשרים. אז זה כבר שם. אז ללא שום ספק, היה מתווה, והם ייכנסו לשם אוטוטו.

אנחנו עוד לא קיבלנו החלטה בעניין. השארנו את זה להיום. אבל זה המצב. אני לא יודע מה אנחנו יכולים לחדש לך בעניין הזה.

כשאתה אומר שהחדשות ישדרו מירושלים זה רשת ב' "קול ישראל" מירושלים או כל מערכת החדשות?

מרגע שהם ייכנסו לכנפי ישרים יהיה שידור גם של הטלוויזיה.

"קול ישראל מירושלים" ישודר בירושלים מהר החוצבים.

חבר הכנסת פרי העיר הערה נכונה. יש לנו - - - אנחנו נעשה התאמה של הסעיף ההוא, כמובן בלי הקנסות כי הם עוד לא התחילו, לתאגיד השני.

דובר על יולי 2018-2017.

לא התאגיד. הנושא של השידור מירושלים בתיקון ההוא.

המתווה שסיכמנו עליו בסיבוב הקודם שהיה עד יולי 2017. חצי מהעובדים - -

ביולי 2017 רוב עובדי התאגיד אמורים להיות - - -

- - -

לא, לא. עד יולי 2018 – כולם. זה מה שסוכם, וזה מה שיהיה. לכן השינוי הוא שהם לא עומדים - - - אלא זה יהיה בדצמבר. זה השינוי. השידור יהיה מירושלים ברובו.

ההערה של פרי נכונה. אנחנו נעשה הבהרה.

אתם כל הזמן משנים.

מה עם הלני המלכה? למה צריך לפנות את הלני המלכה? על מה? כל הרדיו עובד מהלני המלכה. למה אנחנו צריכים להיות בחוץ? בשביל לענות את האנשים של ירושלים שלא יגיעו לתל-אביב? מה לנו ולתל-אביב? מה אנחנו צריכים להיות שם?

מר זמיר, תבקש רשות דיבור.

רבותי, אני לא פותח את הדיון של אתמול. בזה נגמר הסיפור. אנחנו נגבש את ההחלטות שלנו היום בערב, ונראה מה עושים.

לגבי הטלוויזיה באנגלית. שידורים באנגלית?

כבוד היושב-ראש, אחד הדוברים העלה פה את העובדה שיש חמישה עובדים שמשדרים.

נכון. מה הוא יכול לחדש לנו פה?

הוא אחד השדרים, והוא רוצה להעלות את זה.

כבר הציגו את העניין שלכם אתמול.

לא הציגו את המילה "אנגלית", הציגו "שפות זרות". אני מגיש החדשות באנגלית בערוץ הראשון ברשות השידור. אנחנו כבר עשרים שנה משדרים חדשות באנגלית כל יום במהדורה של 20 דקות שמיועדת לעולים החדשים, לתיירים, לדיפלומטים. יש רייטינג די מכובד. זה גם משודר בישראל וגם משודר בארצות-הברית. בתאגיד החדשות אין שום כוונה להעלות את הטלוויזיה באנגלית. זה בלתי מובן. ניסיתי לשכנע אותם – לא הצלחנו. אנחנו מבקשים- -

הבנתי. אלדד קובלנץ, יש לך תשובה?

שידורי האנגלית שלנו יהיו ברדיו ולא בטלוויזיה כי אנחנו חושבים שהערוץ הראשי צריך לשדר בעברית מהבוקר עד הלילה כמעט כולו.

מה יש לך להגיד?

היום הוא לא משדר בערוץ הראשי, הוא משדר בערוץ 33, בערוץ של הערבית. נותנים לו זמן של 25 דקות.

זה נראה לך הגיוני שבערוץ בערבית יהיה פתאום אי באנגלית?

למה לא?

יש הרגלי צפייה כאלה. אפשר להמשיך אותם. יש הרגלי צפייה של יותר מעשרים שנה.

לי נראה הגיוני מה שהוא אומר, שזה יהיה ברדיו ולא בטלוויזיה. אבל לא משנה.

גם בדיגיטל זה יהיה. אנחנו חושבים שגם ברדיו ובדיגיטל – הטלוויזיה הלינארית – אנחנו חושבים שהיא תשרוד בלי חדשות באנגלית.

הרבה דברים יכולים לשרוד. זאת לא תשובה, אבל זה שרצינו יותר ברדיו זה יותר הגיוני. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה כרגע. אנחנו לא הולכים לנהל את התאגיד דרך הוועדה וגם לא את תאגיד החדשות. יש אנשי מקצוע.

כבוד היושב-ראש, יש בכלל בעיה של נושא השפות הזרות – גם בנושא ערבית וגם בנושא פרסית החלתי פה חוק.

אבל עם זה אין בעיה.

גם בנושא האנגלית. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים של מנהל התאגיד ושל היושב-ראש- -

אז אני אומר, הם יעשו את זה דרך הרדיו.

צריך למצוא פתרון גם לשידור החדשות. יכול להיות שהם באמת לא רצו להיכנס לשם. אני מציע - -

יש תאגיד החדשות שצריך לקבל החלטה אם הוא רוצה או לא רוצה. אני לא יכול לקבל את זה במקומו. אתה מסכים אתי?

כן.

לגבי אקטואליה ודברים מהסוג הזה שהתאגיד ירצה לעשות – גם הוא צריך לקבל החלטה. נשמע לי הגיוני שזה יהיה דרך הרדיו. גם רדיו "רקע" זה רדיו. זה לא טלוויזיה. לא עושים דברים דרך הטלוויזיה או דרך הרדיו דווקא. נשמע לי יותר הגיוני. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה.

דוד, במשך שנים הרגילו קהל מסוים לקבל חדשות של 20 דקות באנגלית. אני לא רואה למה תאגיד החדשות לא ימצא לזה איזשהו פתרון.

יכול להיות שימצא, אבל עדיין אין מנכ"ל לתאגיד החדשות.

אני מציע – אבל את זה נעשה בוועדת הכלכלה ולא בוועדה הזאת שהיא ועדה ספציפית לחוק מסוים – שלאחר שיוקמו התאגידים ויתחילו לפעול אפשר לנהל דיון ולראות איפה אפשר לשנות ואיפה לא מבחינת חברי הוועדה. אבל עכשיו להיכנס לזה נראה לי מיותר. אז אני מציע שתתקבל החלטה כזאת שחצי שנה לאחר שהם יעלו לאוויר תתקיים ישיבה בוועדת הכלכלה כדי לבדוק ולראות מה קורה עם הדברים האלה.

דרך אגב - - - אנחנו לא יכולים לטפל בזה. גם לא מסוגלים. זה גם לא התפקיד שלנו בגדול.

יש לנו פנייה מאירגון הגמלאים. יש בעיה – מי הולך לטפל בגמלאי רשות השידור?

מי בכלל יכול לתת תשובה היום?

המדינה צריכה לתת תשובה. הישות שנקראת "רשות השידור" מתפרקת, מתפוגגת לה. צריך לקום איזה גוף במדינה שידאג לאנשים האלה. זה, לדעתי, באחריותכם, חברי הכנסת. לא צריך ממשלה. חייבים לתת להם פתרון.

הרי כולנו נהפוך לגמלאים בשלב הבא.

מה זה, ארגון גמלאים?

עד היום לגמלאים דאגה רשות השידור. נתנה להם קצת רווחה - -

בואו נשמע.

תשמעו את יואל.

בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, ראשית אני כמובן מזדהה עם המאבק של החברים שלי, ואני מקווה מאוד בכל לבי שיימצא פתרון לכל העובדים פתרון הולם.

אני חייב לציין שהגמלאים - -

אתה לא חייב. הוא ברשות דיבור.

שנייה, אני חייב להכניס תיקון. מדובר בגמלאים של פנסיה תקציבית. עומדים להצטרף למעגל הזה גמלאים מהפנסיה הצוברת הוותיקה והחדשה. זאת אומרת כל אלה נקראים גמלאים.

תגיד לי, נראה לך שאנחנו לא יודעים מה זה גמלאים?

בסדר.

מה זה משנה אם זה אלף או אלפיים? הבעיה היא בעיה. מה זה חשוב עכשיו.

בשתי דקות אני אנסה להציג את העניין בתמצות. אני יואל מך מוועד הגמלאים של רשות השידור. יש היום אלף גמלאים ברשות השידור שחיים. זה עוד לפני שהגענו לשלב הפירוק. עד היום עבדנו מול רשות השידור. הייתה בה יחידת רווחה. כשעובד נקלע למצוקה סוציאלית – חס וחלילה אם מישהו נפטר במשפחה – הייתה לו כתובת, היה לו עם מי לדבר. תמיד קיבלנו את השי לחג מרשות השידור. כל זה עוד לפני שהגענו לנקודת הפירוק שבה הצטרפו רבים. כמובן, יש אוכלוסיות שונות בקרב הגמלאים: יש פנסיה תקציבית, יש פנסיה צוברת, ויש לנו המון בעיות. אם המדינה החליטה על פירוק היא צריכה לתת את המענה שלגמלאי יהיה ארגון אם שהוא יוכל לפנות אליו, שתהיה לו כתובת – עם מי הוא יכול לדבר כשיש לו בעיה? אני מכיר גמלאים שכשהם מקבלים "שנה טובה" מרשות השידור פעם בשנה זה גורם להם שמחה רבה. היום זה הולך לאיבוד.

הבנו. בסדר.

מר ביטן, אנחנו פנינו למר פילבר - -

הבנתי. תכף אני אומר כמה מילים, ונגמור את העניין.

גברת רונית בראון, בבקשה.

בוקר טוב, אני משנה למנכ"ל. רק לחדד נקודה אחת – רשות השידור מחלקת את השי לגמלאים. הנושא עלה בכמה דיונים עם נציגי האוצר, והכיוון שהסתמן היה – אסף, תקן אותי אם אני טועה – שהמשך הטיפול יהיה על-ידי מנהלת הגמלאות.

מה זה אומר?

בנוגע לפנסיה תקציבית בלבד.

אני חושב שאני מדבר גם בשם חברי הכנסת פה. הנושא של הגמלאים חייב להיות מטופל בשל סגירת רשות השידור. אני מבקש שהנושא של הטיפול בגמלאים יעבור לתאגיד החדש. אם צריך לעשות התאמות תקציביות אני מבקש מהאוצר שיהיו התאמות תקציביות לעניין הזה, ואנחנו נכניס את זה להצעת החוק. הנושא של הגמלאים חייב להיות מטופל - -

מה אתם מכניסים?

- - הטיפול יהיה על-ידי התאגיד החדש.

לא. התאגיד החדש לא מטפל בגמלאים.

הוא יטפל.

לא, הוא לא יכול לטפל.

אני אראה לך איך אני מכניס את זה לחוק, והוא יטפל?

אפשר הכול להכניס לחוק.

הכול אני יכול להכניס. התאגיד החדש יטפל - -

- - -

מישהו חייב לטפל - -

שנייה, אני אגיד לך מילה.

יש תאגיד – שהוא יטפל.

יש מנהלת גמלאות.

לא, לא, התאגיד יטפל. אני לא רוצה לשמוע מנהלת גמלאות.

משרד האוצר מטפל - - -

אין דבר כזה. בכל גוף ארגוני יש - - - אם זה עירייה אז העירייה מטפלת. מספיק, מה זה הדבר הזה?

שנייה, שנייה.

זה לא נתון לוויכוח.

בסוף יש מנהלת גמלאות - - - זה לא נכון להגיד.

תכניסי, בבקשה, לחוק.

זה לא נכון.

בסדר, בסדר. טפלו איך שאתם רוצים. תכניסו, בבקשה, לחוק.

תאגיד החדשות לא יכול לטפל בגמלאים. זה לא תפקידו.

אסף, אני סיימתי את העניין הזה.

מבחינה תקציבית זאת פריצה. אני לא יודע איך לטפל בזה.

אתה מפריע לי. תכניסי, בבקשה, לחוק שהטיפול בגמלאי רשות השידור ייעשה בידי התאגיד החדש לפי הכללים.

אבל יש עוד גילאים. למה זה - -

אנחנו לא מתוקצבים לזה.

זה תאגיד נפרד. זה לא עובד מדינה רגיל. על מה אתה מדבר, תגיד לי? זה תאגיד נפרד.

- - -

- - -

יבוצעו התאמות. בסדר. אל תאשרו את החוק הזה.

אין גם פונקציות שיודעות לעשות את זה - -

- - - יבוצעו התאמות תקציביות בחוק הזה.

נמשיך לקרוא.

מה זאת אומרת, שר האוצר יגיד מה ההתאמות התקציביות שצריך לעשות, וגם הם יגידו לו. הם לא עובדי מדינה. אל תעביר אותם לאגף הגמלאות. הם לא עובדי מדינה. הם עובדי תאגיד.

גם תאגיד החדשות לא הולך לטפל בגמלאות. הוא לא יודע לטפל בגמלאות. אנחנו מכניסים פה פונקציות שהוא לא יכול לטפל בהם.

כבר הכנסנו - - -

אני אומר, מבחינה תקציבית זה - - - מסגרת. הוא לא יודע אפילו איך לכמת.

אז אל תעבירו את החוק. אני דאגתי להם.

אתה מקבל את ההצעה?

אני לא מקבל את ההצעה. למה לעיריית ראשון לציון יש אפשרות לעשות ולעיריית תל-אביב? למה אתה - - - את הגמלאות של המדינה?

מה זה קשור? יקימו יחידה חדשה? בשביל זה יש מנהלת גמלאות.

לא רוצה לשמוע בכלל.

יש מנהלת גמלאות.

אני מבקש ממך, אסף, תגידו מה ההטבות התקציביות, ואני מבקש שגם אתם תגידו. אבל - - - בתקציב שאנחנו מעבירים לכם. זה הכול. זה לא מי יודע מה הרבה כסף.

זה גם כוח אדם, זה לא רק תקציב.

- - - הם גם צריכים לעבור ליחידת הגמלאות של המדינה. לכל תאגיד יש הגמלאות שלו.

לא נכון. לא לכל תאגיד - -

אתם שישים שנה ברשות השידור? כמה זמן?

שמונים שנה.

שמונים שנה – אתה עכשיו רוצה לזרוק אותם לעזאזל בגלל מאתיים אלף שקל? אתה אלוף, הרי, אתה למדת בהרווארד. אני לא למדתי בהרווארד. לפחות רוזנטל לא יגיד שאתה טומטום. אני כן, אבל אתה לא. אתה למדת בהרווארד אז אתה יודע מה התקציבים. אני אומר לך שאני דווקא מפרגן לך בזה. מה אתה רוצה. אם לא הייתי מפרסם שלמדת בהרווארד מי היה יודע על זה? תחשוב על זה. אני כל הזמן מפרסם את זה. הלוואי שהיית לומד מהעבר. אני לא מוכן - - - מגמלאות של המדינה. לא מוכן. יש לך פתרון? יש לך זמן עד היום ב-18:00 למצוא פתרון בלי גמלאות של המדינה. אני רוצה שהם כגוף יעברו לתאגיד. זה הכול. הם צריכים אבא ואמא. אין דבר כזה.

- - -

העיקר לזרוק את הבעיה. זה מה שמעניין אתכם באוצר.

אני לא זורק את הבעיה. יש גוף שזה תפקידו.

- - -

אסף, משרד התקשורת מתנדב.

- - -

יש כאן מישהי בשם ורד פלמן. בואי לשבת פה. היושב-ראש ייתן לך את רשות הדיבור.

יש עוד ועד שלא שמענו? כמה ועדי עובדים יש ברשות השידור?

זה לא ועד.

מה, אנחנו, פותחים מפלגה? - - -

- - -

מר ביטן, ורד פלמן וכל אלה שדיברו הם לא ועד. הם עיתונאים או טכנאים.

אנחנו לא דואגים לעיתונאים הצעירים או למבוגרים העיתונאים. דואגים לעיתונאים - - -

בסדר, אבל אנשים רוצים לדבר. הולכים לסגור להם את מקום העבודה.

בבקשה, ורד.

אני ורד פלמן, כתבת המשטרה של הערוץ הראשון. אני מקווה להמשיך ולהיות גם כזאת.

מה הסטטוס שלך כרגע?

הסטטוס שלי שלא התקבלתי לתאגיד החדשות.

למה?

אני לא יודעת.

זה כן מעניין דווקא.

למה אתמול לא דיברת? היית פה אתמול.

לא הייתי פה אתמול.

למה לא היית פה אתמול?

כי לא הצליחו להכניס אותי לפה אתמול.

ואם לא הספיקו להכניס אותך? מה נעשה?

חבר הכנסת ביטן, זה לא כל כך משנה מה היה אתמול.

זה משנה כי אני לא בא להפסיק את הדיון. יש לי עוד דברים לסיים, ואני כאן עשרים דקות כי כל פעם בא מישהו מרשות השידור. יש פה מעמד הביניים?

מה זה מעמד הביניים?

יש במפלגה דור צעירים ודור ההמשך.

למה אנחנו נחשבים?

בסדר, צוחקים קצת. מה קרה?

אני עובדת רשות השידור למעלה מאחת עשרה שנה. כשהתחלתי הייתי בחורה ממש צעירה, בקושי בת 24. הגעתי לרשות השידור בתור תחקירנית. צברתי ניסיון - -

תחקירנית? רק אל תגידי את המילה "תחקירנית".

אתה בלי דרוקר לא מתקדם.

זה לא אמנון אברמוביץ'. תעזוב, נו.

ביטן, נראה לי שאתה פה בענייני צחוקים.

לא, לא.

- - -

אני אחת עשרה שנה ברשות השידור. התחלתי כתחקירנית, ועברתי להיות ממלאת מקום של כתבת הבריאות שהייתה בחופשת לידה. אחרי זה עשיתי עוד תפקידי כתבות, ואחר כך הייתי בדסק המשטרה עם אורי כהן אהרונוב ז"ל, ובהמשך גם החלפתי אותו בתור כתבת המשטרה הארצית וירושלים.

נוצר מצב כזה שיש מספר עובדים לא קטן – יותר ממאה עובדים ברשות השידור – שהם למטה מגיל 40, והחוק מפלה אותם. חלקם התאגיד שאולי באופן מאוד ברור היה רוצה לקלוט אנשים כמונו כי גם יש לנו הרבה ניסיון יחסית בשוק וגם אנחנו בגיל שיש לנו עוד אופק תעסוקתי, ויש לנו מה להציע. אבל הוא לא מצא לנכון לקלוט אותנו.

התאגיד?

נכון.

רק אתמול כעבור אחד עשר חודשים מאז שהייתי בפעם הראשונה בריאיון בתאגיד הציעו לי תפקיד הרבה יותר נמוך ממה שאני עושה היום, וכששאלתי מה השכר לא ידעו להגיד לי מה השכר.

הם בעצמם לא יודעים מה השכר.

- - - לאיזושהי פגישה שהייתה פחות מעשר דקות. אומרים לך, בוא, זה מה שיש לנו, לתפקיד הבא לקחנו מישהו אחר שאין לו בכלל ניסיון ברדיו ובטלוויזיה. אבל בוא תעשה אתה תפקיד הרבה יותר נמוך.

הבנתי. למה באמת לא לקחתם צעירים מנוסים שכבר עובדים?

כמה כמוך מרשות השידור מתוך מאה העובדים עברו?

אני לא יודעת להגיד לך מספרים.

פחות מארבעים.

פחות מארבעים. כמה התקבלו לתאגיד?

כמה מהצעירים התקבלו לתאגיד?

אין לנו הנתונים האלה. הנתונים האלה נמצאים בתאגיד.

בערך?

זה אנשים, מה זה "בערך"?

צעירים גם קיבלתם?

בוודאי. אם אתם רוצים מספר נבדוק.

באופן כללי.

אני לא רוצה להגיד סתם מספרים.

אבל קיבלתם.

בוודאי.

לא הייתה לכם מדיניות לא לקבל.

לא הייתה לנו מדיניות כזאת.

הייתה מדיניות לקבל קודם כול צעירים מגלי צה"ל, ואז אולי, אם נשאר מקום לקבל עובדי רשות שידור.

- - - מגלי צה"ל, ומספיק כבר עם האמירות האלה.

תמנה, אמרתי מההתחלה שאנחנו לא נתחיל הכול מאפס. הוא הסביר לנו אתמול בטיעון שבחלקו היה משכנע, אני חייב לומר את זה, שהם לא יכלו לקבל את כל העובדים של רשות השידור כי רצו לעשות שינוי אז הם קלטו מפה ומפה. אז השאלה האם הם קלטו גם צעירים מרשות השידור ולא רק צעירים מגלי צה"ל. שאלתי, הוא אמר שכן. יביאו לנו את הנתון הזה. טוב, תודה רבה.

סליחה, אבל אני באתי לא לדבר על העניין הפרטי שלי.

אבל אני לא יכול לתת לך עכשיו לדבר עשר דקות.

אני רק אגיד באמת עוד שתי שורות.

בבקשה.

לגבי הסעיף שמחריג אנשים מתחת לגיל 40 – לא יכול להיות שתהיה פה אפליה בין אנשים שהם מתחת לגיל ארבעים ונתנו עדיין חלק ניכר מאוד - -

על איזה סעיף את מדברת?

סעיף 98.

בנושא הקליטה?

קליטת גילאי 50-40.

אני מסכים איתה. אני חושב שצריך לפתוח את השורות גם לאנשים מתחת לגיל 40.

אז תפתח את זה בתאגיד.

התאגיד פתוח.

ההסכם בין משרד האוצר להסתדרות הוא שלאנשים בגיל 50-40 תינתן להם עדיפות של קליטה ולא לצעירים מאוד ולא למבוגרים מאוד. מעל גיל 50 הם יכולים לצאת עם העסקה - -

אני אדייק לך. זה מעל גיל 40 - -

פנסיית גישור.

אנחנו מוותרים על העסקה הזאת.

זה לא רק - - - מעל גיל 40 בלי פנסיית גישור.

לצעירים יש יותר אופק תעסוקתי מאשר לאנשים בני 48, במיוחד בתחום התקשורת. זה לא פשוט למצוא עבודה בגיל 40 ומשהו.

במשך שנים לא נתנו לנו את מה שצריכים לתת

הטענה של ורד היא שצריך לפתוח - -

הבנתי את הטענה. השאלה מה יותר חשוב. למי אנחנו צריכים כרגע לעזור יותר?

לכולם.

- - - היינו בראיונות עבודה, ואמרו, אתם מרשות השידור. אמרו לי את זה. תייגו אותנו.

לא נתחיל את זה מהבוקר. אני רוצה להגיד לך שהכי קל בשבילי להוציא את - - - לעשר דקות, אז - - - זה נראה לי יותר הגיוני.

לא חשבנו על הרעיון הזה.

עכשיו חשבתי על זה.

אז תוציא אותם לגמרי. בכלל לא יהיה דיון.

אני רק רוצה להגיד שאנחנו - -

לא הבנת שזאת מטרת החוק? מאתיים שבעים מיליון, שלוש מאות מיליון - - -

- - -

- - - אפליה.

זאת לא אפליה. מחליטים למי צריך לעזור יותר. צריך לעזור יותר לגילאים האלה.

רבותי, תודה רבה. אני מאשר להקריא את החוק.

הוועדה הגיעה בישיבה הקודמת להקראה עד סעיף 21.

אם אתם מוצאים פתרון מוסכם על הגמלאים אז אין לי בעיה עם זה. אבל אם לא מוסכם אז אני אעביר את הצעת החוק כפי שאני אומר.

אנחנו מדברים על הגמלאים בפנסיה תקציבית?

לא פנסיה תקציבית – כל הגמלאים. יש גם עכשיו אנשים שעוזבים גם בלי פנסיה תקציבית.

אני סגן הממונה על השכר במשרד האוצר. אני אדבר קודם על הגמלאים בפנסיה תקציבית כי זה הרבה יותר פשוט. יש היום קבוצה של כמה מאות גמלאים שהם בדרך כלל עובדים שהיו בעבר עובדי מדינה והועסקו בכתב מינוי. יש להם פנסיה תקציבית, ובשנות ה-70 כשהרשות עברה ממשרד ראש הממשלה לתאגיד סטטוטורי נקבע הסכם שאותם גמלאים יעזרו לקבל את הגמלה שלהם מהמדינה. זה היה גם לרצון הגמלאים וגם לרשות השידור אין מערכת תשלומים משלה לגמלאים. זה עובדים שחוק הגמלאות חל עליהם, שהפנסיה התקציבית שלהם מכוח חוק הגמלאות היא כמו הפנסיה התקציבית של עובדי מדינה, ולכן היה מוסכם על כולם. גם עד היום יש הסכם מימון בין רשות השידור לבין מנהלת הגמלאות שהרשות מעבירה סכום - -

אבל אין יותר רשות שידור. עוד מעט לא יהיה בכלל.

- - - עובדים עם פנסיה תקציבית.

כל עוד הרשות מפרישה לאורך חייו של העובד ברשות סכום מסוים מנהלת הגמלאות לוקחת עליו אחריות. יש לאנשים האלה כתב מינוי, והחוק חל עליהם. לכן עדיף לאנשים האלה, להבנתי, להישאר במנהלת הגמלאות. מנהלת הגמלאות היא המקום הכי יציב. יש לה הגב של המדינה, יש לה הנתונים האישיים של העובד. הם יודעים איך לחשב לו את הגמלה. כל התיקונים שחלים בחוק הגמלאות - -

סליחה שאני קוטע אותך, אתה מדבר רק על פנסיה תקציבית או על כלל הפורשים?

כרגע אני מדבר על הפנסיה התקציבית.

אנחנו מדברים על כלל הפורשים.

רק על הפנסיה אתה מדבר.

מה עם כלל הפורשים?

לגבי יתר הפורשים זה מתחלק לשניים: יש הזכויות שלהם לגמלה שלפי ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות נקבע שנרכשות להן הזכויות אצל מבטח. יש מבטח, יש עובדים שיצאו מהמנגנון, ואנשים מקבלים פוליסת ביטוח אישית על שמם שבה הם מקבלים את הגמלה שלהם עד גיל 67, כל אחד לפי המסלול שלו והתנאים שלו.

רשות השידור לא קשורה לכך בכלל?

רשות השידור לא קשורה. הם מקבלים פוליסה אישית, ויש להם ודאות של מאה אחוז.

אתה מדבר רק על הפנסיה התקציבית.

לא. הפנסיה התקציבית זה אנשים שהם במנהלת הגמלאות. אחרי זה יש עוד - - - במנהלת. יש שני סוגי אוכלוסיות: כאלה שמקבלים איזשהו מענק חד-פעמי וכאלה שמקבלים פנסיה.

אתה יושב-ראש הוועד של הגמלאים?

הוא חבר ועד.

אני יושב-ראש ועד הגמלאים של רשות השידור.

אני שומע שיש פתרון. למה אתה אומר שאין בכלל?

אני לא דיברתי על הפנסיה. פנסיה אנחנו מקבלים. אבל אני צריך - -

- - - מי מטפל ברווחה של גמלאים? לא בתשלום הכסף.

בשביל להרגיע את חברי הכנסת הדבר המשמעותי של הגמלאי שהוא הדבר הכי קריטי זאת הגמלה. הדבר הזה מסודר.

ברור. אני לא מדבר על הפנסיה. ודאי שהוא מקבל את הפנסיה. אתה חושב שאם אני אעביר את זה תגיד, תן לו את הפנסיה. לא, הוא מקבל את הפנסיה בדרך שלו.

יש עוד סעיף אחד לגבי הגמלאים בפנסיה תקציבית. הוא גם מסודר. זה מה שנקרא הקשר של השי לחג.

לא רק שי לחג. כל הרווחה של הגמלאים.

נקרא לזה רווחה בכותרת אחת.

זה לא רווחה. אתה מטעה. זה לא נכון.

אדוני היושב-ראש הציע לקרוא לזה רווחה. אתה רוצה שנקרא לזה "שי לחג".

אתה מדבר רק על השי לחג, אבל זה לא רווחה.

אפשר לרדת לרזולוציה "שי לחג" ושמירה על קשר - -

גמלאי צריך את הרזולוציה הנמוכה, לא רק את הפנסיה.

אדוני, אני יכול להגיד לך שכבר לפני שנה - - - עם רשות השידור ועם מנהלת הגמלאות - -

מלכין, זה דיון ארוך.

חבר הכנסת פרי, אתה מוכן להיכנס לזה יחד עם חבר הכנסת פולקמן? הוא הרי נציג האוצר, אתה יודע. תיכנס אתו לזה. היום בערב לפני שנתחיל את הישיבה תגיד לנו מה הסיכום. לפי זה, נעשה.

מאה אחוז, מקובל עלינו.

תודה רבה. אפשר לקרוא?

אלה שנולדו בין ששת הימים למלחמת יום כיפור? מה איתם?

הכול בסדר איתם.

לא בסדר בכלל. זה הפרש של מיליון שקל בין ששת הימים ליום כיפור ואופק תקציבי - - -

סלח לי, מאיפה הגעת פתאום?

אני הגעתי אחרי שאני רואה את החברים שלי - -

מה זה העניין הזה?

מה שמך, בבקשה?

צא, בבקשה, לעשר דקות ותחזור. מה, אנחנו נמצאים פה בשוק? כל אחד קם וצועק? אתה יודע מה, צא אתו, אולי הוא יצעק שם בחוץ, ואנחנו נתפטר מהעניין.

מי זה?

אלון מזר.

איפה הייתם אתמול, ריבונו של עולם? כאילו לא נתתי לכם את הבמה. אמרתי לכולם – מי שרוצה לדבר שידבר.

כמה וכמה פעמים.

כל אחד בא ביום שהוא רוצה?

- - - לאנשים.

אתה יודע מתי הוצאתי אותך? ב-22:00 בלילה. עד אז איפה היית? היית אתי מ-9:00 בבוקר. על מה אתה מדבר, תגיד לי?

תן לאנשים לדבר.

בבקשה, צאי לעשר דקות.

אני אצא עשר דקות. אתה בכלל לא מקשיב לאנשים. אתה צריך ריטלין.

צאי לעשר דקות.

שקט. איזו חצופה.

תמשיכי לקרוא, בבקשה.

אנחנו בסימן ג': הוראות מעבר להקמת תאגיד החדשות.

עכשיו זה כל הוראות המעבר של התקופה הזמנית.

רק שיהיה ברור שאלה הוראות מעבר זמניות כי בעוד שבוע יביאו לנו הוראות מעבר חדשות למבנה החדש שנעבור אליו בעתיד.

זה נכון להיום.

זה המעבר הראשון. יהיו לנו עוד מעברים בדרך. כדי שנבהיר את זה כבר עכשיו שאלה הוראות מעבר זמניות, ארעיות בדרך להוראות המעבר הזמניות הבאות החדשות.

הוספת סימן ג' לפרק ט"ו

21.

אחרי סעיף 98 לחוק העיקרי יבוא:

הוראות מעבר להקמת תאגיד החדשות

מינוי מנהל כללי זמני לתאגיד החדשות

98א.

(א) על אף האמור בסעיף 82ז(א) עד (ג), לתאגיד החדשות ימונה מנהל כללי זמני, בידי הכונס הרשמי.

שני דברים: א', הכונס אמר שכדי שהוא יוכל לעמוד בלוח הזמנים הקצר מאוד – כי אנחנו ממילא מדברים על תקופה זמנית – הוא זקוק לפטור ממכרז. אנחנו התייעצנו עם משרד המשפטים, ואין צורך להכניס את זה כי הבנו ממשרד המשפטים שלפי חוק חובת מכרזים מינוי מהסוג הזה פטור ממכרז. אין פה בעיה של מכרז וגם אין צורך להכניס את זה בחוק.

מאיזו סיבה זה פטור ממכרז?

זה פטור על-פי חוק חובת המכרזים.

מה זאת אומרת? ברשות השידור כשהיו ממנים מנהל חטיבת חדשות או מנהל טלוויזיה זה היה במכרז.

זה היה מינוי זמני אחד.

אני עוצר אותך כי מי שיענה על זה זה משרד המשפטים, והיא בחוץ. אז עוד מעט היא תחזור ותענה.

מנהל חטיבת החדשות נבחר כל הזמן במכרז.

אני יודעת מה אני אומרת.

גם תפקידי ניהול וסמנכ"לים בתאגיד נבחרו במכרז.

אני עכשיו מתעכבת בנושא הוראות - -

תכף תיכנס לפה נציגת משרד המשפטים.

מה הבעיה בדיוק? לא הבנתי.

אני אסביר לך. ברשות השידור דהיום שאתה כל כך מתגעגע אליה עכשיו כל כלי ניהולי מהסוג הזה – מנהל טלוויזיה, מנהל חטיבת החדשות – אלה תפקידים שהם במכרז. אם אתם רוצים מכרז שנעשה בבלפור אז תגידו פשוט שזה מכרז בבלפור. אבל אם צריך לעשות ניהול תקין – ואני רוצה להאמין שאתה רוצה ללכת לפי מנהל תקין אז צריך גם להיות מכרז פה של מנהל חטיבת החדשות.

מה זה בלפור?

א', זה לא מנהל חטיבת החדשות – זה מנכ"ל שאין לו סמכויות בנושא תוכן, אלא רק בנושא תפעול ואדמיניסטרציה. שנית, זה מינוי זמני.

מנכ"ל רשות השידור לא עובר ועדת איתור?

זה מינוי זמני. זה לא המנכ"ל הקבוע. למנכ"ל הקבוע יהיה ועדת איתור מסודרת לכל דבר ועניין.

אתה לא מכיר שזמני במדינת ישראל הוא הקבוע ביותר?

איפה כתוב שאין לו סמכויות בתוכן?

- - - לתקופה של שישה חודשים. זה קצוב לזמן של שלושה חודשים. רק ההליך ייקח - - -

זה לא נכון שאין לו סמכויות בענייני תוכן.

נכון. אני אעיר לזה.

הוא זה שמוסמך לאשר קליטה של עיתונאים.

לא גמרו לקרוא את הסעיף. אני מציעה שהסעיף יוקרא.

מה שאתי מבקשת.

יעל, תקראי, בבקשה, גם את (ב) ו-(ג).

(ב) על המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות יחולו הוראות סעיף 82ז(א), לעניין תנאי הכשירות, בשינוי זה: בנוסף לתנאי הכשירות האמורים באותו סעיף על המנהל הכללי הזמני שימונה להיות בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות; בנוסף יחולו על מינוי המנהל הכללי הזמני הוראות סעיף 39 כפי שהוחל בסעיף 82ז(ד).

שזה אומר?

שימי לב, היועצת המשפטית, הוא עדיין צריך להיות בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות, לפי נוסח החוק.

אבל אני לא מבין את זה, את חושבת שאת נמצאת פה לבד?

- - - ואתה לא מעיר לי אז אני מנצלת - -

יעל, את מוכנה לסיים לקרוא את כל החלק על המנהל הזמני?

אני לא רוצה להפריע לך.

השאלה היא עקרונית.

רק תאפשרי לה לסיים לקרוא את כל הפסקות.

צריך למנות מישהו לתקופת זמן קצרה. אחר כך ממנים במכרז. מה הבעיה?

(ג) הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, יחולו על מינוי המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות, בשינויים הקבועים בסעיף 38(ד) כפי שהוחל בסעיף 82ז(ד) ובשינוי זה: לא ימונה למנהל הכללי הזמני מועמד שהוועדה לבדיקת מינויים קבעה לגביו לפי סעיף 18ב(ג)(3) לחוק החברות הממשלתיות כי אינו מתאים לתפקיד.

(ד) המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות יכהן עד תום תקופה של שלושה חודשים מיום התחילה (בסימן זה - תקופת המעבר); אין באמור כדי למנוע את מינויו לתפקיד המנהל הכללי של תאגיד החדשות, לפי הוראות סעיף 82ז.

(ה) בתקופת כהונתו ימלא המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי של תאגיד החדשות לפי חוק זה ויחולו עליו כל הוראות החוק החלות על המנהל הכללי כאמור.

אפשר להתייחס?

לא. אי אפשר להתייחס. סיימת לקרוא?

כן.

נשמע את ההערות של היועצת המשפטית, ואחר כך תתייחס.

אני מתחילה קודם כול עם הגורם הממנה בעניין הזה את המנהל הכללי הזמני. התפקיד הזה, כפי שבוצע כאן, הוטל על הכונס הרשמי. אני רוצה לקרוא מה תפקידו של כונס נכסים רשמי מתוך אתר משרד המשפטים באופן כללי, ולפי זה כשנבחר כונס הנכסים הרשמי נדרשים ממנו כישורים בתחום הזה. הנושא שהוא הופקד עליו: "גורם המופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים". דהיינו, למיטב ידיעתי, מעולם הכונס הרשמי לא היה מופקד על מינוי - -

אבל זה סעיף חדש בחוק.

כן. אבל אם כך היה אפשר לקחת כל פונקציה במדינה שאין לה שום קשר למינוי של בעל תפקיד בתאגיד חדש ולומר - -

אבל זה לא מדויק שאין לה שום קשר.

בהבדל אחד: הגורם הזה בשלוש השנים האחרונות היה אחראי על - - -

הוא עבד בזה כמה שנים. אין לזה שום קשר.

אני אמשיך בדברי: כיוון שרשות השידור הייתה רשות בפירוק - -

בדיוק. זה ההבדל.

נכון, אבל הוא עדיין לא ניהל אותה.

- - כמו בדיני הבראת חברות, וכאן יש לו תפקיד בהמשך - - - עד לפירוק.

זה תואם להגדרת תפקידו.

אבל אי אפשר להגיד שאין לו קשר. בשלוש השנים האלה הוא צבר ניסיון. מה זה שייך? אני התייחסתי למילה שאין לו קשר. בשלוש השנים האלה יש לו קשר, מה לעשות.

לראשונה כונס הנכסים מופקד על מינוי גורם לתאגיד שרק הוקם, וברור שאין לו שום קשר להליכי פירוק.

שנית, איך הוא ממנה? אם משווים את זה למינויים שהוא עשה ברשות השידור בפירוק כל המינויים האלה היו טעונים, לפי החוק, אישור בית משפט. כאן אומרים לו, אתה פטור מאישור בית משפט, אתה ממנה, והאישור היחיד שאתה צריך זה האישור של הוועדה לבדיקת מינויים. דהיינו, זה גם ללא אישור בית משפט. זאת אומרת ראשית הצבעתי על כך שבכלל לא ברור מה הזיקה של כונס נכסים רשמי לתאגיד שהוקם לפי חוק, ואין לו שום קשר להליכי פירוק; שנית, הוועדה לבדיקת מינויים בודקת גם את המינויים של חברי ועדת האיתור, של המועמדים שאותרו על-ידה, אבל היא לא בודקת באותה רמה את הכישורים הנדרשים.

אני רוצה לומר עוד משהו: המינוי הזה הוא מינוי חשוב ביותר. אני חושבת שלא ניתן למעט בחשיבותו, הגם שמדובר במינוי לשלושה חודשים בלבד, כי זאת התקופה הקריטית שבה תעוצב פעילותו של תאגיד החדשות שיתחיל לשדר מהיום הראשון למשך שלושה חודשים. כאן מעוצבים לא מעט דברים. ומי מפקח על פעילותו של אותו מנהל זמני? מי שמפקח על פעילותו עד למינוי מועצה – הכונס. זאת אומרת הוא ממנה, והוא מפקח, כשגם לא כל כך ברור מה כוללים תפקידי הפיקוח שלו. הדבר הקריטי ביותר הוא שלפי הצעת החוק, אם העורך הראשי, מי שמונה למנהל חטיבת החדשות והופך להיות העורך הראשי של תאגיד החדשות בהסכמתו – אם הוא יסרב להצעה לכהן בתפקיד הזה – המנהל הכללי הזמני יהיה גם העורך הראשי, ולכן יש לו תפקידי עיתונאות, תפקידי תוכן, תפקידי עריכה. ולכן לדעתי, צריך להתייחס למינוי הזה קצת יותר בכובד ראש.

אני חותמת על כל מילה, היועצת המשפטית.

דווקא בעניין האחרון - -

רגע, רגע. דוד, ביקשתי להתייחס לסעיף.

אני רק רוצה להעיר הערה אחת שכונס הנכסים הרשמי הוא אורגן של המדינה ובא כוח היועץ המשפטי בהרבה נושאים. מכיוון שמדובר במינוי רגיש וכדי שלא יגידו שהמינוי הזה נכפה כדי ליצור כל מיני סיטואציות לקחו אדם ניטרלי - -

מה?

רגע, סליחה, עם כל הכבוד. אתה גם רוצה להגיד לי מה להגיד? אז בוא, תשב, ותגיד במקומי מה להגיד.

כן, כן, בהחלט. אני רוצה

לקחו אדם ששיקול הדעת שלו הוא שיקול דעת ממלכתי - -

אוף.

- - שנבדק עשרות פעמים בבית משפט – מאות פעמים ואלפי פעמים, אפילו – ואמרו שהוא ימנה את המנהל. יש לו ניסיון כיוון שבשלוש השנים האחרונות הוא היה המפרק של רשות השידור שזה בתחום התקשורת. הוא נחשף לתחום התקשורת ושל ניהול טלוויזיה ורדיו, ולכן אי אפשר להגיד שאין לו ניסיון. אז גם יש לו ניסיון, גם אין לו משוא פנים. הוא כונס הנכסים הרשמי של המדינה, לא שלי ולא של - -

אני רוצה שיובהר: אני מעריכה מאוד את פרופ' דוד האן. אני מכירה אותו - - -

אמרת שאין לו - -

זה מה שעמד, לדעתי, מאחורי הסעיף הזה בחוק. לדעתי, זה נימוק ראוי ונכון, ואנחנו צריכים להשאיר את ההסדר הזה כפי שהוא.

האם הדברים שלך נרשמו בפרוטוקול?

אפשר לקבל את רשות הדיבור? יש רשות דיבור פה בוועדה?

הוא מכין את הבג"ץ.

יש רשות דיבור בוועדה הזאת?

עוד מעט תקבל. זה שאתה מבקש אני חייב לתת לך מיד?

ביקשתי - -

מנכ"ל משרד התקשורת, ואחר כך אתה תתייחס.

אני רוצה להתייחס רק למשפט אחד שאמרה אתי.

למה לא היית אתמול? חברי הכנסת דיברו פה בלי הפסקה.

למה לא היית שלשום? למה לא היית לפני שבועיים?

לא, אני אומר לך, כי אתמול הייתה פה ישיבה - -

למה לא היית לפני שלושה שבועות?

אתמול הייתה ישיבה של הוועדה - -

הייתה. אני לא חבר בוועדה.

יכולת לבוא ולדבר גם שעה.

אני לא חבר בוועדה, אני מגיע כשאני רוצה.

גם פה אתה לא חבר בוועדה.

אל תחנך אותי, דוד.

מה זה שייך? אתה מחנך אותי.

אני מחנך אותך? אתה ראוי לחינוך.

אתמול דיברו כל חברי הכנסת, וגם אתה יכולת לדבר.

אל תחנך אותי. יש גבול.

אני רוצה להעיר רק על הערה אחת שאמרה עורכת הדין בנדלר, שכביכול זאת התקופה הכי קריטית והכי משמעותית. בתפיסה שלנו, כמו שהחוק הזה עוצב בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה – בדיוק הפוך. זאת אומרת ההנחיות שהיו – וכך גם נכתב בחוק – זה שהתקופה הזאת היא תקופה של הקפאת מצב שלא מחייבת כלום לגבי ההמשך. מועצה חדשה שתגיע בעוד שלושה חודשים רשאית לשנות כל החלטה שתתקבל. למעשה, תפקידו של המנהל הזמני הזה הוא לייצר רצף שידורים שמתבסס כרגע על חטיבת החדשות הקיימת שנבנתה על-ידי עובדי התאגיד, על-ידי לוח השידורים שעוצב בתאגיד; והמנהלים שיבצעו את הדברים האלה יהיו אנשים שכבר נבחרו בכל מיני הליכים מסודרים - -

למה למנות מנהל חדשות - -

- - יבוא מנכ"ל למשך שלושה חודשים כדי להחזיק מקל - -

המנהל הזמני יוכל להיות הקבוע?

תגיש מועמדות.

כמו שאתה היום מנהל זמני זה לא מונע ממך מלעמוד למכרז בהמשך.

אני עברתי ועדת איתור.

זה מכרז.

אז למה לא למנות את ראש חטיבת החדשות למנכ"ל הזמני?

על הזמני, לא על הקבוע. הוא שאל על הקבוע.

כמו שרצו לתת את ההזדמנות לך להחליט לבחור להחליט אם אתה רוצה שאלדד יהיה המנהל הקבוע או לא, ולא שהחוק ימנה אותו - -

אלדד הוא לא קבוע.

תנו לי לענות. אנחנו עשינו בדיוק אותו מודל. תיבחר מועצה. המועצה תקים ועדת איתור, תפרסם, ואז מנהל זמני כמו כל אדם אחר ראוי יוכל לעמוד לבחירה.

אם הזמני יתארך מעבר לשלושה חודשים הוא יוכל לפטר או לשנות?

לא. שום דבר. הקפאת המצב. תקופת המעבר היא תקופה של הקפאת מצב.

אבל הוא אחראי על הקליטה של העובדים. באמת.

אז חודשיים תהיה הקפאת מצב.

מה הקפאת מצב? איזו הקפאת מצב?

למה אתם לא לוקחים את המנכ"ל הקיים שיהיה מנכ"ל זמני?

כי אנחנו לא ממנים. ראש חטיבת החדשות הקיים שיהיה המנכ"ל הזמני.

אז אני מבקש להוסיף את זה, לתקן את זה.

למה אתם לא לוקחים את ראש חטיבות החדשות?

מה שנאמר בסעיף (ה) שהוקרא כבר: "בתקופת כהונתו ימלא המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי של תאגיד החדשות, לפי חוק זה, ויחולו עליו כל הוראות החוק החלות על המנהל הכללי".

- - -

כולל תפקידי עריכה.

המנהל הזמני יכול לעשות שינויים מבניים?

הוא לא יכול לפטר. זה הדבר העיקרי.

לכן הוא שר. היו על זה דיונים ספציפיים.

פילבר, אוקיי, הבנו.

בסעיף 98ד(ה) כתוב: "אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של תאגיד החדשות שימונה" – כלומר המנהל הקבוע בעתיד – "לערוך שינויים, כאמור, בהתאם לשיקול דעתו המקצועית וכפוף להוראות חוק זה ולכל דין". זאת אומרת מראש קבענו ואמרנו – וזה הרציונל, והוא מופיע פה בחוק – ואם הוא לא מספיק מחודד אז אפשר לחדד אותו. הרציונל שנקבע על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ושהקפדנו בניסוח החוק - -

אבל למה צריך, אם כך, מינוי חדש?

כי אמרו לנו שלא אתה ולא אני ממנים מנהל, אלא מי שימנה אותו זאת מועצה ציבורית שתיבחר כחוק על-ידי שופט.

אוקיי, אז תשאירו - - - קבוע.

אז העברנו באופן זמני, לא קבוע, אותו ואת כל העובדים כמו שהם בלי לנגוע. מילת המפתח שהיועץ המשפטי לממשלה קבע - -

כל התפקידים כפי שהם בתאגיד החדש.

את זה העברנו כמו שזה. קבענו במקביל מנגנון מסודר, א-פוליטי, נקי ומנותק של בחירת מועצה. תיבחר מועצה בדיוק כמו המועצה הנוכחית. יש לה כל הסמכויות. גם למועצה החדשה יהיו, כולל מינוי עורך ראשי, כולל מינוי מנכ"ל וכולל מבנה ארגוני.

אבל אני לא מבין למה המנהל הנוכחי לא יכול להישאר זמני, וכשתקום המועצה וכל מה שאמרת - -

מי זה המנהל הנוכחי?

מנהל חטיבת החדשות.

זה חדש. הוא נשאר בתפקיד. זה שני תפקידים נפרדים. הוא ממשיך בתפקיד, וזה מקבל כמנהל כללי.

אני רוצה לדבר בצורה מסודרת.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר לכם שהיו לי ספקות אם להגיע לדיון הזה. קודם כול אני לא חבר ועדה, אבל כל הדיון הזה הוא דיון קצת עקום כי הוא מתבסס על סיכום קואליציוני שהיה בין שתי מפלגות, שזה לגיטימי שיעשו, אבל הרושם שלי שבדיון הזה בוועדה אנחנו אמורים להיות שחקנים פסיביים ולראות איך אתם מעבירים את הסיכומים שהגעתם אליהם מראש.

אבל נגיע לסעיף הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. כל אחד מהסעיפים של החוק, אדוני היושב-ראש, מסמל בקליפת אגוז את כל מה שרקוב ומקולקל בחוק הזה. אני אדבר על הסעיף הזה גם כשלעצמו וגם כממחיש עד כמה החוק הזה עקום ובעייתי.

אני מצטרף לכל דבריה של היועצת המשפטית. לדעתי, היועצת המשפטית האירה את עינינו בשאלות מאוד עקרוניות שנמצאות כאן. אני רק רוצה להגיד בתגובה לדברי מנכ"ל משרד התקשורת, אדוני הנכבד, סעיף 98ה מגדיר את תפקידו של המנהל הכללי הזמני, למשל, בקליטת העובדים של רשות השידור. זאת אומרת אי אפשר להגיד שלבן הזה אין כוח ואין לו משמעות. יש פה תהליך מאוד משמעותי של קליטת עובדים מרשות השידור, ואותו מנהל כללי זמני הוא שמופקד על התהליך הזה. זה תהליך מאוד משמעותי לא רק לאותם אנשים שנקלטים או לא נקלטים, אלא הוא מאוד משמעותי לקביעת האופי, העתיד והצורה של תאגיד החדשות.

נשארו עשרה תקנים כאלה אחרי שהחברים הנכבדים פה כשהחוק עובר פה בכנסת ממנים בינתיים וממלאים את התקנים האלה.

אני רוצה לדבר בלי הפרעה. אני יודע שמה שאני אומר מרגיז אותך.

- - - מדבר על יושר וניקיון כפיים. מתוך 260 תקנים, 250 כבר איישו שני הג'נטלמנים פה.

לכן, רועי, ההערה שלך ברמה העובדתית היא לא נכונה, מכיוון שלמנהל הכללי הזמני יש משמעות, ההחלטות שלו הן החלטות חשובות. ההחלטות החשובות האלה בסעיף 98ה, יש להן משמעות לא רק לגבי אנשים, בני אדם – מה קורה איתם או מה לא קורה איתם – אלא לגבי דמותו של התאגיד.

אבל מעבר לשאלות של מינויים הרי ברור לכם שמנהל כללי של גוף שנמצא בתהליכי הקמה בתקופת ההקמה שלו הוא דמות מאוד משמעותית. הוא הבן אדם שמקבל את ההחלטה לאן הולך הכסף, לאן לא הולך הכסף – זה מנהל כללי. אלא אם כן אתם אומרים לי שהמנהל הכללי הזה - -

אין פה כסף. יש פה רק עובדים שנקלטו שקיימים.

אין שום דבר. המנהל הכללי הוא מיותר. בכלל אין לו סמכות בשום דבר - -

קראת את החוק?

אני קראתי את החוק, אני מכיר אותו היטב.

בחוק הזה הוא מנהל עובדים קיימים.

(היו"ר רועי פולקמן, 10:08)

אבל, אדוני, באמת, אי אפשר לעבוד עלינו כל הזמן. או שהמנהל הכללי הזה - -

טוב, מה אתה מציע?

אני אגיע למה שאני מציע. קודם כול אני רוצה לדבר על הבעיות שיש ברעיון הזה. לכן המנהל הכללי הזמני הוא דמות מאוד חשובה. אי אפשר להגיד לנו שהוא לא דמות חשובה. אם הוא לא היה דמות חשובה ראש הממשלה נתניהו לא היה כל כך מתעקש שהוא לא יהיה אותו אדם שהוא היום מנהל חטיבת החדשות.

פה אתה מוציא את המרצע מן השק.

ברור. אם הוא לא היה חשוב; אם הוא היה באמת אותו כלומניק, אחד שאין לו שום סמכויות, שום מעמד, לא יכול להזיז כסף, לא נוגע בעובדים, לא רלוונטי לשום דבר, אלא סתם ג'וב שנותנים לחבר מרכז ליכוד כדי שפשוט לא יהיה מובטל וחסר פרנסה – אם זה היה המצב לא הייתם כל כך מתעקשים על זה. אני יודע שיש לכם הרבה אפשרויות למנות את חברי מרכז הליכוד לדברים אחרים, אתם לא באמת צריכים את המנהל הכללי הזה.

לפי החוק הזה - - - זיקה פוליטית חמש שנים.

אתם ממנים אותו. אתם מתעקשים למנות אותו.

למה אתם מתעקשים? למה ההתעקשות?

אתה ושר התקשורת האמיתי מתעקשים למנות אותו - -

אם הייתם קוראים את החוק הייתם מבינים שהתפקיד הכי חשוב בחוק הזה זה העורך הראשי.

אתה ושר התקשורת האמיתי מתעקשים למנות אותו - -

- - - מי זה?

בוודאי. יש שר תקשורת כאילו שנקרא צחי הנגבי.

אתה ושר התקשורת האמיתי מתעקשים למנות אותו מכיוון שבתור אדם מאוד אינטליגנטי – ואני מכיר אותך לא מהיום – אתה אדם אינטליגנטי, ואתה מבין היטב למה זה חשוב. אז אל תזלזל בנו, ואל תחשוב שאנחנו פחות אינטליגנטים ממך.

חס וחלילה.

אנחנו לא טוענים שאנחנו יותר אינטליגנטים, אבל לפחות לא פחות ממך.

- - - מהשורה השנייה בליכוד.

אני רוצה להמשיך. יש פה בעיה. האיש החשוב הזה כמו שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה ובצדק, בהחלט יכול להיות – עלול להיות – גם עורך התוכן של החדשות. המצב הזה יכול לקרות. הרי החוק מתייחס לזה בצורה מפורשת. הבן אדם הזה ממונה על-ידי מישהו שאין לו שום קשר לתקשורת. למה הוא ממונה על-ידי מישהו שאין לו שום קשר לתקשורת? לא בגלל סיבה רעיונית, אלא בגלל פשרה פוליטית. כי כנראה לא הסכימו על בן אחר שימנה. זאת הסיבה היחידה שהכונס נכנס לתוך הסיפור הזה.

אם תבדוק, רוב חברי מועצת תאגיד השידור הנוכחיים היום, לא היה להם שום קשר לתקשורת לפני שהם התמנו. הם מומחים בחשבונאות, במשפטים ובכל מיני דברים אחרים.

אבל הם לא אחראים ישירות על התוכן.

- - -

לא. תבדקי טוב. חברי מועצה. לרובם לא היה שום קשר לתקשורת. כונס הנכסים הרשמי בשלוש השנים האחרונות ניהל את השידור הציבורי במדינה - -

אבל הוא ניהל חברה בפירוק.

אבל בתוכן, המהות. הוא יודע איך נראה השידור הציבורי, ומה צריך.

הוא ניהל חברה בפירוק. זאת הייתה חברה בפירוק.

המנכ"ל, זה פשוט לא - - - מה שאתה עושה פה. היועצת המשפטית של הוועדה הסבירה לך בצורה ברורה, וזה בדיוק מה שאמרתי. גם את "אל על" ניהל כונס הנכסים הרשמי במשך שנים כי החברה הייתה בפירוק.

שנייה. אם הוא מבין או לא מבין – הוא מבין.

טוב, דב, בוא תתקדם.

אבל הוא מפריע לי. תקרא אותו לסדר.

המנכ"ל הוא אורגן מרכזי בדיון.

שאלה קטנה, אדוני היושב-ראש, גם קובלנץ מונה באותו הליך - -

לא.

לא. אני בוועדת איתור.

לנהל 20 עובדים. זאת המטרה שלשמה בחרה בך ועדת האיתור.

אבל רגע.

- - - אתה אומר לא נכון.

לזה היא בחרה. אני הגשתי חוק שהפך את אלדד קובלנץ מאחראי על 20 עובדים לאחראי על הרבה מאוד עובדים.

- - - לדבר פה בכנסת. תאמין לי.

מי שהיה טוב לעשות את זה לפני שנה וחצי, יכול להיות מספיק טוב לעשות את זה גם עכשיו לשלושה חדשים על מאתיים וחמישים עובדים שכבר קיימים שכל מה שצריך זה רק לנהל את השוטף שלהם לשלושה חודשים. הרבה פחות דרמטי.

- - -

אני רק רוצה להשלים את דברי.

רגע - - -

הערת ביניים של גואטה, ותמשיך.

כשהקימו את התאגיד – ואנחנו נקרא לזה התאגיד "הישן" כי יש כבר חדש – ומינו את קובלנץ למנכ"ל האם מישהו חשב באמת שהוא ייצא איש לא של ראש הממשלה? הבנת? לא הבנת כלום.

רקע, גואטה, זה שווה ציוץ. צריך לצלם את זה.

גואטה, אתה אמרת. איילת תחשוב על זה, תצייץ את זה, נבין את זה. דב, בבקשה.

לקח לך זמן, איילת.

אני רואה בזה בעיה לא רק קונקרטית אפרופו התאגיד והמבנה של התאגיד החדש וההקמה שלו וכדומה, אלא אני רואה זלזול בכל הארכיטקטורה של המשפט הישראלי. יש כונס נכסים רשמי, יש לו תפקידים. היועצת המשפטית אמרה, ואני מצטרף לזה – אני מעריך את האיש, אין לי שום בעיה עם האיש הזה. זאת בכלל לא בעיה אישית. אבל אנחנו מערבבים את כל התפקידים במדינת ישראל. מה לכונס נכסים ולחברה שנמצאת בתחילת הקמתה? היא חברה שרק עכשיו מקימים אותה. למה היא צריכה להתחיל את דרכה עם כונס נכסים?

כנראה, כבר יודעים מה יהיה הסוף.

בדיוק. זאת תשובה מאוד קולעת כי, לדעתי, תחילתה של החברה הזאת וסופה של החברה הזאת היא באותה נקודה.

החוק אומר בדיוק הפוך.

- - -

אולי כשאמרו שיביאו את הכנ"ר התכוונו ל"כנר על הגג" ובטעות יצא להם הכונס הרשמי.

בדיוק. "כנר על הגג".

לכן יש פה טעות פרוידיאנית. כי כשכתבו את הסעיפים על תחילתו של התאגיד החדש, בעצם באמת חשבו על סופו. סופו של התאגיד החדש יהיה כסופו של התאגיד החדש הקודם, כי כל גופי השידור הציבורי הם המטרה האמיתית להתקפה של ראש הממשלה נתניהו. כמו שהוא ניצל קודם את התאגיד כדי להתקיף את רשות השידור ולהסית נגד עובדי רשות השידור, היום הוא מנצל את עובדי רשות השידור כדי להתקיף ולפרק את התאגיד. מבחינתו לא תהיה רשות דיבור, ולא יהיה תאגיד השידור הציבורי, ולא יהיה תאגיד החדשות ולא יהיה כלום. והוא אולי רוצה גם שאתם באיזשהו שלב תיכנעו ותרימו ידיים, ותגידו שאתם משאירים את זה ולא רוצים להיכנס לסיפור הזה. זה מה שהוא חולם עליו. אני פונה אליכם שלא תעשו את זה, שתמשיכו להילחם ותשמרו על העמדות שלכם.

צריך ללחוץ עליהם.

צריך ללחוץ עליהם שלא יעשו את זה. אל תיתנו לו את התענוג הזה לעזוב. אבל זאת המטרה שלו – לפרק את השידור הציבורי.

לכן אדוני היושב-ראש, אני נוטה שלא להגיש הצעות בחוק המקולקל הזה כי אני חושב שהוא באמת מקולקל באופן מאוד עמוק. אבל אני אומר, אם כבר אתם מעבירים את החוק הזה, ואתם רוצים מנגנון הגיוני – אל תמציאו עכשיו גלגלים חדשים. יש לכם מנהל חטיבת חדשות – תהפכו אותו למנהל תאגיד החדשות החדש. הוא יהיה מנהל התאגיד החדש לשלושה חודשים. אחרי כן ראש הממשלה נתניהו – אני בטוח – בעזרת המנכ"ל החרוץ, הנאמן והמוכשר שלו ימצא את הדרך לסלק אותו.

שאלה שעלתה אתמול בדיונים בהקשר הזה – הסיפור של ה"זמני" וקליטת עובדים. הרי מעבר להארכת מצב קיים – אנחנו יודעים. אבל ייקלטו עובדים נוספים מרשות השידור. אנחנו רוצים את זה.

עשרה עובדים נשארו - -

סליחה, לא עשרה. דובר על מאה עובדים.

אני רוצה לעשות סדר. אני הערתי על זה יותר מפעם אחת, ואני מעיר פה לפרוטוקול. זה לא בדיוק ניקיון כפיים שכשממשלה מגישה הצעת חוק שבה היא אומרת שהעובדים הנוספים ייקלטו מרשות השידור, ומי שימנה אותם זה המנכ"ל הזמני, ואתם יושבים ודנים בזה, ובכל שעה שאתם יושבים פה יוצא עוד ציוץ מטעם התאגיד שהם פנו, סגרו עם עוד עובד רשות השידור על דעת עצמם, וקבעו עובדה ומילאו את המכסות. אז כדי שיירגע חבר הכנסת חנין לא יישארו משרות עד סוף הדיון פה כי מתוך 40 משרות שהיו כשהתחלנו את הדיון נשארו פחות מ-20 ועד סוף הדיון הזה או עד סוף הצעת החוק יישארו אולי עשרה למנהל הזמני. אז תהיה רגוע.

כמה עובדים צריכים להיקלט בתאגיד החדשות בתקופת הביניים של ההקמה?

אני אסביר. המספר הלא פורמלי שידוע לנו, כפי שאמר המנכ"ל קובלנץ אתמול, הוא 266 עובדים, מתוכם כ-240 נקלטו כשאנחנו התחלנו לעצב את החוק הזה. עד היום מה המספר עד השעה 10:00 בבוקר? להערכתי, אנחנו כבר ב-250, 260.

שיא כוח האדם בתאגיד החדשות הוא 260?

לא, תלוי, אם אנחנו סופרים גם את - -

לפני השינויים האלה.

לפני השינויים זה היה 266 עובדים.

כמה עובדים כבר יש בחטיבת החדשות של "כאן"?

220.

אני שואל את המנכ"ל.

כ-220.

כמה נקלטו בשבועיים האחרונים?

עשרה, חמישה-עשר.

השאלה היא, אדוני המנכ"ל, כיוון שאנחנו כבר לא באירוע הזה שעשינו בו חריגים, מה ההיגיון שהקליטה על-ידי מנכ"ל זמני תיעשה בלי מכרזים או בלי ועדות איתור? אפשר להגיד שבזמני זה לא ייעשה ככה?

עובדי רשות השידור קבלו על תהליכי הקליטה. שמענו את זה פה לא פעם ולא פעמיים. היו לזה הצדקות בחוק המקורי כשאמרנו שצריך להקים מאוד מהר תאגיד. עכשיו אנחנו לא שם – בואו נתקן את זה.

זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות, ומה שמופיע בחוק, ומה שאמרנו ברציונל. יש פה שני שלבים: השלב הראשון הוא שלב ביניים שמה שחשוב בו בעיקר זה רצף השידורים. לכן אנחנו מתבססים על כוח האדם הקיים.

מאה אחוז. בזה עוברים as is.

נכון.

קליטה חדשה מרשות השידור.

נשארה קליטה חדשה - -

נגיד שיש כמה עשרות.

לא, אין.

לא, עכשיו יש רקע – יהיו עוד 20, 30, 40. בוא נציין שהקליטה בזמני תיעשה בהליך מכרזי.

יש משהו יותר דרמטי שמופיע פה לא במפורש, אבל אמרנו אותו במפורש, שהמועצה החדשה תהיה רשאית לעשות שיבוץ מחדש של כל האנשים.

ברור. אני מדבר לפני המועצה. האם מקובל עליך, המנכ"ל, שהמנהל הזמני לא יוכל לקלוט כי ייקלטו 10, 20, 30 – נגדיל קצת, אנחנו בעד שיהיו עוד עובדים. נקלוט אותם בהליך שיפוקח על-ידי הנציבות או בהליך מכרזי לא במינוי, אלא בהליך זמני?

- - -

מעובדי רשות השידור.

מעובדי רשות השידור בלבד. יקלטו מרשות השידור, אבל בהליך מסודר.

אבל איך זה מרפא - - -

איפה זה כתוב?

שההליך יהיה - -

זה מרפא כי האירוע שבו מנכ"ל זמני יכול למנות אנשים במכרז זה אירוע.

הדבר הרבה יותר מורכב. תבינו מה קורה פה. יש העניין של המנהל הזמני – זה דבר אחד. הדבר המשמעותי יותר ממה שמר פילבר אומר, זה מה יקרה אחרי שלושה חודשים. הרי מה הוא אומר? הוא אומר שאחרי שלושה חודשים המועצה תחליט על שינויים. זה לא המועצה תחליט. המועצה היא לא זאת שמקבלת אנשים. לא בתאגיד ולא בתאגיד החדשות המועצה לא מקבלת אנשים. מי שיקבל את האנשים זה המנכ"ל והעורך הראשי. עכשיו, מה הוא אומר? במשך שלושה חודשים האנשים האלה שיהיו בתאגיד יצטרכו להתנהג מאוד יפה. בעצם בשלושה חודשים הם יהיו במבחן נאמנות. במבחן הזה - -

גיל, סליחה - -

זאת העובדה.

נאמר כאן על-ידי היועץ המשפטי אתמול שגם אחרי שלושה חודשים זה על-פי דין. זאת אומרת אתה לא בא ואומר, שפולמן עבד בתאגיד, ואחרי שלושה חודשים אתה שולח אותו הביתה. צריך להיות שימוע, עילה לפיטורין. זה לא עובד ככה. זאת לא קפריזה. בשלטון המקומי אתה יודע כמה זה קשה לפטר עובד?

- - -

במקצוע הזה זה לא קשה.

הוא לא קבוע. הוא בתקופת ניסיון. זה לא שימוע.

אין לזה אחיזה.

העניין של שימוע – רד מזה. זה לא שימוע.

זה לא הדיון.

הטענה תהיה שהוא לא הצליח בתקופת הניסיון.

זה לא הדיון. הדיון הוא אחר. אני שואל על התהליך הזמני של קליטת עובדים מרשות השידור – איך היא נעשית? הם התלוננו על הליך לא תקין.

- - -

אדוני היושב-ראש, רק למען הסדר הטוב – התקנים הנוספים שנפתחו הם אך ורק לעובדי רשות השידור.

ברור. אמרנו את זה. רק לעובדי רשות השידור. אבל גם ביניהם אתה רוצה הליך תקין. אתה לא רוצה מקורבים.

אין לי שום בעיה עם הליך תקין.

זה כתוב. אתם סתם מעלים אומרים דברים שלא היו.

אני רק מנסה להבין את השאלה כי אתה הערת בעניין הזה, אדוני המנכ"ל, כמה פעמים. אני רוצה להבין, למה מפריע לך? אם מדובר על קליטה בתאגיד של עובדים מרשות השידור ממילא בעת הזאת שאנחנו יושבים כאן, למה זה בעצם מפריע לך?

לא מפריע לי.

כי הערת על זה כמשהו לא תקין.

אני אסביר מה לא תקין פה. אבל קודם כול אני רוצה לענות לחבר הכנסת פולקמן. סעיף 98ה שמדבר על קבלת עובדי רשות השידור לתאגיד החדשות: "בתקופת המעבר יציע המנהל הכללי הזמני של התאגיד לעובדי רשות השידור להתקבל כעובדים. קבלת עובד, לפי סעיף קטן זה תיעשה משיקולים מקצועיים בהליך שוויוני ושקוף בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 95ח(א)" – שזה הכללים שקבועים היום בתאגיד. שום דבר לא השתנה. אותו דבר בדיוק.

אז אני שואל את היועצת המשפטית של הוועדה – האם זה אומר הליך מכרזי?

לא. זה לא הליך מכרזי.

אבל שמענו כאן את עובדי רשות השידור פעם אחרי פעם שהם אומרים שהיו פה תהליכים חפוזים. עכשיו אנחנו כבר לא בלחץ של הקמה. רוצים לקלוט עוד עובדים מרשות השידור – למה לא לכתוב שהקליטה תיעשה לפי נהלי קליטה בשירות המדינה?

כי בעצם מאפשרים כאן בפירוש קבלת עובדים - - -

אני עכשיו מדבר על תהליך כל עוד המנהל הוא זמני.

זה ייקח יותר זמן מאשר תקופת המעבר.

אבל חייבים לראות מה עושים עם העניין של פטור ממכרז.

פילבר, אפשר להציע לזה תיקון?

יש פטור ממכרז. אתה לא יכול עכשיו ללכת לפי המדינה.

אבל אתם התלוננתם על זה. פעם אחר פעם היו פה עיתונאים שהתלוננו.

אז מה אתה רוצה? תעשה הליך מכרז לעובדי רשות השידור?

למי שייקלט בתקופה הזמנית - -

למה? יש הסכמה אחרת. למה? יש הסכמה לפטור ממכרז.

גברתי, את לא ברשות דיבור.

חברים, אני אתן זכות דיבור בלי התפרצויות.

אפשר להציע איך זה יתנהל בהליך הזמני? החשש הוא בזמן המנהל הזמני.

אין לי בעיה מסיבה אחת פשוטה, ואני מסב את תשומת לבכם. אתה לוקח עכשיו את הקצה של הזנב, ועליו אתה עושה - -

כי אתה אומר שזה מעט מאוד קליטה.

אני אומר מכיוון ששני הג'נטלמנים האלה, לפי הכללים האלה שמפריעים לך, דה-פקטו קובעים את העובדות בשטח, ומכתיבים לכולנו מה יהיה.

אנחנו עכשיו באים לתקן.

לכן אם אתה שואל אותי, תקופת המעבר כבר לא רלוונטית. הדבר היחיד שיישאר רלוונטי זה כשתגיע המועצה, ותחליט מה היא עושה.

אתי, אפשר לבקש שתציעי איך אפשר לוודא שבתקופת מינוי המנהל הזמני יהיה הליך תקין ולא מינויים - - - אפשר להציע?

הוא בסך הכול יהיה המשך של המצב הקיים היום. זה מה שאתה אומר.

יהיה סוויץ' שנחליף את ההנהלה, ואחר כך ההנהלה תחליף - - -

על איזה מכרז אתה מדבר שאתה קולט את אנשי רשות השידור הקיימים?

בבקשה, יאיר.

לי אין ספק בשני דברים: א', למנכ"ל הזמני בשלושת החודשים הראשונים תהיה הרבה יכולת השפעה לעיצוב של הדבר הזה; שנית, נראה לי די ברור לכל מי שיושב בחדר הזה ששלושה חודשים לא יהיו שלושה חודשים, אלא מינימום חצי שנה או שנה. יש פה שני אבסורדים שעולים מהטיעונים שאני שומע ממנכ"ל משרד התקשורת – א', באים להגיד שכל הצעת החוק הזאת באה להיטיב עם עובדי רשות השידור ולאפשר לקלוט עוד אנשים, ובו זמנית הוא אומר שלא ייקלטו עוד אנשים מרשות השידור.

נקלטים, נקלטים. מי שמחליט עליהם היום דה-פקטו זה אלדד קובלנץ ולא המועצה החדשה. הוא עושה עכשיו מחטפים, זה הכול.

- - -

בשלושת הימים האחרונים שאנחנו יושבים פה.

מר פילבר, אני עושה מה שהחוק פוקד עלי לעשות. אני לא עושה מחטפים.

הצעת החוק קובעת שבתקופת המעבר ייקלטו רק עובדים מרשות השידור. מר פילבר אומר שזה לא משמעותי כי כמעט אף עובד מרשות השידור לא ייקלט - -

לא נכון. אל תכניס לי מילים לפה.

לפני שנייה אמרת שרק עשרה ייקלטו.

לא. אני אומר משהו אחר. אני אומר שצריכים להיקלט 60 עובדים. אני אומר שאם חשבתם שניתן סמכות למנהל הזמני או תתחילו להתווכח עם המנהל הזמני איך הוא יבחר אותם, מי שבוחר אותם כרגע זה אלדד קובלנץ. הוא מכניס אותם, ותופס את המקומות שלהם, וזה הופך להיות לא רלוונטי.

אז לפי מה שאתה אומר - -

אני אומר שעד שתגמרו להתווכח יישארו שלושה תקנים.

אלדד, אתה יכול להכחיש או לאשר?

- - -

לא, איילת, לא. רגע.

צריך להגן על מנכ"ל התאגיד. אין ברירה. הגזמת.

חברים, זה סעיף רגיש.

אתה תקבל כל זמן שאתה רוצה בוועדה. אבל בוא נעשה את זה. תן להם לדבר. סיים, ונתקדם.

לפי מה שאתה אומר, לעצם הצעת החוק השגת את המטרה – התאגיד כבר קלט עובדי רשות השידור אז אין טעם בחוק הזה לדאגה לעובדי רשות השידור.

שנית, אתה אומר שחלק מהבעיה שבגללה אתה צריך לייצר את כל החוק הזה הוא שהמנהלים כשלו, לשיטתך. אתה אומר, המנהלים לא התנהלו כמו שצריך, נבחרו מנהלים מתאימים. אני חלוק עליך, וזה מה שאתה אומר.

אלדד קובלנץ, המנהל הזמני של התאגיד, נבחר על-ידי ועדת איתור שמונה חודשים אחרי שהחוק עבר.

- - -

אל תגיד לי, לא. הוא נבחר על-ידי ועדת איתור - -

הוא נבחר לנהל צוות הקמה של עשרים עובדים בלי להיות אחראי לתוכן, ואני שיניתי את זה - -

אתה לא תשנה - - -

- - ונתתי לו לבחור 400 עובדים.

מי מבטיח שלא - - - מחדש?

אתה עוזר לי כי הבהרת חצי מהנקודה שלי לבד.

למה לא פיטרת אותו אחרי שהוא גמר - - -

אני לא מפטר. אתם החלטתם. אני הצעתי, ואתם קיבלתם. בחקיקה אתם נתתם לאדם למנות 400 עובדים, אז עכשיו אתם אומרים שלמנות שלושה עובדים שנותרו זה בעייתי?

לא נותרו שלושה עובדים.

מצד אחד אתה אומר שלמנהל הזמני לא יהיו סמכויות, ומצד שני אתה אומר שאתה דאגת לקדם הצעת חוק שלמנהל הזמני נטול הסמכויות יהיו סמכויות. הרי אתה תעשה את זה בעוד שלושה חודשיים ואפילו בעוד חודשיים. הרי זה אבסורד מוחלט.

שנית, אם ועדת האיתור שבחרה מנהל זמני כל כך כשלה מטבע הדברים אתה תגיד, אוקיי, נלמד, ובתהליך ההקמה החדש נייצר מנגנון הרבה יותר מפוקח; לא ניתן רק לוועדת האיתור לבחור, אלא ניתן לוועדת האיתור לבחור מועצה עם אנשי מקצוע, והם יבחרו מנהל שיקים מאפס את תאגיד החדשות שאתה כל כך חולם עליו. במקום לעשות את הדבר הזה וללמוד מהטעויות אתה בוחר את המנהל הזמני בהליך הרבה פחות מפוקח בערך תוך שבוע. מה ההיגיון בזה?

תודה. איתי, בבקשה.

אי אפשר לחשוד בי שאני תומך בתאגיד חדש מכיוון שאני מתנגד לתאגיד הישן. אבל אני רוצה לדבר על העניין המקצועי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שבתאגיד הציבורי הישראלי שבחר את כל מה שנאמר פה בלי נאמנויות, ולכאורה הכול היה לפי החוק פוטרו חמישה סמנכ"לים כמה חודשים אחרי שהם נבחרו בוועדת איתור, כולל מנכ"לית החדשות שבחרו בוועדת איתור. האנשים שיושבים כאן פיטרו אותה. אנחנו עדיין לא שמענו למה. אולי כדאי שיספרו לנו פעם אחת למה. אז עכשיו מדברים על תהליך שהכול חוזר למשהו שהוא לא בסדר בבחירה של התאגיד החדש.

אז אני רוצה להתייחס לסעיף הזה מבחינה מקצועית. צריך להגדיר בחוק את המקצועיות הנדרשת ממנהל חדשות. לא יכול להיות כתוב כאן: "ניסיון מקצועי בעיתונות" כי לכאורה גם עורך "להיטון" יכול להיות מנהל החדשות. זה הגיוני? זה לא הגיוני. לכן במכרזים של רשות השידור נדרשו לפחות עשר שנות ניסיון ניהולי בתפקידי חדשות, עריכה ואקטואליה. הדבר הזה צריך להיכנס לתוך החוק. ברגע שהקריטריונים, שעל-פיהם נבחר המנהל הזמני או הקבוע יהיו לפני הכנ"ר או ועדת מכרזים או ועדה אחרת, אז אפשר יהיה לבחור בן אדם לפי הקריטריונים האלה שקבועים בחוק. ואז אפשר בתוך יומיים לבחור את הבן אדם הזה בוועדת מכרזים, בוועדת איתור או על-ידי הכנ"ר. הכנ"ר מינה ברשות השידור במשך שלוש שנים את המנהל מטעמו ואת מנהל התוכן, ואף אחד פה לא צעק מילה אחת.

אנחנו בשלב ההקראות. אם יש משהו ספציפית בקישורים שאתה חושב שצריך להוסיף לכאן תציע ונראה אם אפשר לקבל את זה.

עוד הערות של חברי הכנסת, בבקשה.

לפי ההתרשמות שלי, על מה שנאבק בכל כוחו המנכ"ל, הוא רוצה לשמור לו את עשרת האנשים - -

מה פתאום.

- - שהוא לכאורה של המנהל הזמני - -

חבר'ה - -

סליחה, תן לי. אני ישבתי בשקט ושמעתי כל הזמן.

בין המנהל הקיים היום לבין המנהל הזמני לשלושה חודשים נאבקים על מינוי של עשרה או עשרים האנשים שנותרו. זה לא נכון. המאבק הוא מי יקבע יותר עובדות למועצה ולמנהל הקבוע. זה העניין. אם רוצים אחר כך יבואו ויתחילו גם לפטר. הטריק הזה להכניס אותם לשלושה חודשים, ואז תבוא מועצה ותתחיל לפטר זה אחד הטריקים ברמה הנמוכה ביותר, שבאים לעשות סיבוב על עובדי רשות השידור. אחרי שהחוק הזה יעבור – אנשים נקלטו, חלק הלך הביתה, עשה הפגנות, ומי שיפוטר אחר כך יהיה עדיין חלש. זה הטריק של המינוי הזמני כדי לקבוע כמה אנשים, ולפטר את השאר. לדעתי, בשלושה חודשים אפשר להמשיך במצב הקיים כי בלאו הכי המועצה שתבוא תבוא גם לפטר אנשים שנקלטו רק לאחרונה.

תודה, חאג'.

בבקשה, עיסאווי.

רועי ומנהלת הוועדה, אם אתם זוכרים, אתמול ביקשנו שיציגו בפנינו בצורה מסודרת – זה מה שמעניין אותי - -

אל תזלזל בנו, עיסאווי.

אני לא מזלזל בך. הם מזלזלים בעצמם – כל החקיקה הזאת. ביקשתי לקבל וגם יושב-ראש הוועדה ביקש רשימה מדויקת ומסודרת מספרית של העובדים: כמה נקלטו בתאגיד, כמה ייקלטו בתאגיד החדש, כמה הולכים להיות מפוטרים, מה המכסה היום. אנחנו רוצים נתונים מסודרים כי יש לנו המון נתונים, וזה מבלבל. הבטיחו שזה יהיה היום. איפה זה?

הכול נעלם פה.

ביקשו את זה מהתאגיד? לא הייתי כשביקשו את זה. אני יכול - -

מנהלת הוועדה, את זוכרת שביקשנו את זה?

- - -

אפשר לספק כזה דבר?

זה המהות.

עיסאווי, בסדר, מנכ"ל התאגיד יושב כאן. אנחנו ביקשנו.

השאלה השנייה: מאחר שאנחנו דנים בסוגיית העובדים אני רוצה שנציג הסתדרות בכיר – אם לניסנקורן אין זמן – יבוא לכאן וייתן מענה לגבי הפנסיות וכל הכישורים הפנסיוניים של כל העובדים שאמורים להיפגע מהתהליך. אני מבקש לקבל תמונת מצב לגבי הסוגיה הזאת. אלה שתי הסוגיות של העובדים שהם בסדר העדיפות שלי. אני מבקש התייחסות לזה.

זה עלה אתמול, ודובר על כך שהסיכום יוצג כי חבר הכנסת ביטן גם רצה להכניס משהו מזה לחוק. אמרנו שזה לא צריך להיות בחוק, אבל שיוצג. אני מניח שזה יוצג במהלך היום.

רועי, אני רוצה תשובה מסודרת. העובדים שהולכים החוצה – מה תהליך הפנסיה שלהם? הם פונים אלינו. אנחנו רוצים לתת תשובה, ואין לנו תשובה. אני רוצה תשובה מוסמכת מהאוצר כדי להגיד לאנשים.

אסף, רק הרשימה של הסכם הפרישה וכל זה – מי יכול להעביר? חברי כנסת לא ראו את זה.

יש ארבעה מסלולי פרישה - -

רגע, אני לא עושה עכשיו סטייה מהנושא. חבר הכנסת פריג' אומר שאנחנו רוצים לראות את זה כתוב. אז תעבירו לנו דף על זה. אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו לדיון.

אני לא פותח את זה לדיון, אבל רק אסביר. יש ארבעה מסלולים: פנסיה תקציבית, פנסיה ותיקה, פנסיה חדשה ופיצויים. שלושה מתוך הארבעה אלה מסלולים שלא שונו; זה אותו הסכם מפורט שאפשר להעביר לאדוני. יש מסלול אחד שבשבועות האחרונים שונה. אפשר להגיד בגדול מה השינויים – אלה שינויים מיטיבים. רק נוספו שם זכויות חדשות לעובדים במסלול הזה. כרגע יש הסכמות כלכליות שטרם נוסחו ונחתמו ברמה של הסכם קיבוצי.

- - -

יש גם - - -

אבל זה לא נושא הסעיף כרגע. אני מבין את השאלה. אנחנו רגע בדיון על המנהל הזמני, עיסאווי.

זה חלק מהחוק. אם אנחנו רוצים להביא חוק חטיבת חדשות אז נסדר גם את המצב של העובדים.

אני מבין. הכול בסדר.

אנחנו מושכים את זה שלוש שנים.

אבל עכשיו אנחנו בסעיף ספציפי. נסיים אותו, ואם יש עוד דברים שצריך להעלות אז יש עוד דרך. אל דאגה, על כל תשובה צריך לענות, לטעמי.

לגבי הסעיף הזה – הייתה סוגיית הכישורים של המנהל הזמני.

אני רוצה לענות.

יש פה הצעה. פרי, בבקשה.

עוד לפני ההצעה.

אני אקריא לפי הצעתו של איתי. לפני ההקראה יש כאן טענה, לפחות מצדו של איתי, שברגע ש

הקריטריונים יהיו בחוק גם הכנ"ר שאמור למנות את המנהל הזמני ללא הליך מכרזי - -

אבל הקריטריון מופיע בחוק.

אני יודע.

- - לתפקיד הזמני של חברת החדשות גם הוא יכול למנות במהירות ועדת מכרזים. אבל אני לא אתעקש על העניין הזה. אם אתם רוצים שזה יילך בלי ועדת מכרזים זאת לא הנקודה שעליה אני עומד. לעומת זאת בסעיף 98א(ב) כתוב: "על המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות יחולו הוראות לעניין תנאי הכשירות. בנוסף לתנאי הכשירות האמורים באותו סעיף על המנהל הכללי הזמני שימונה להיות בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות". יש כאן הצעה שאני מציע לקבל אותה, ואותה אני אקריא בקצב הכתבה: "מנהל החדשות בתאגיד חדשות חדש – קריטריונים: לפחות עשר שנות ניסיון ניהולי בתחום חדשות ואקטואליה, לפחות תואר ראשון, ניסיון בעריכה, בימוי של חדשות - -

רק שנבין שעכשיו אתה מדיח סופית את ברוך שי.

אני לא מדיח כלום.

לא, לא, אחרי שהואשמתי חודש ימים אני רק רוצה להבין שזה מה שאתה עושה עכשיו.

הוא לא היחיד שיש לו ניסיון כזה.

אפשר לחשוד בי בהרבה דברים, אבל אתה יודע שאני לא בעד החוק הזה.

הואשמתי חודש ימים בזה, אז אני שמח - - -

הוא עדיין יכול להיות המנהל הזמני. אתם דיברתם על זה. למה הוא לא יכול להיות?

"ולפחות עשר שנות עבודה בכלי תקשורת אלקטרוני בתחום חדשות ואקטואליה / תחקירים". זאת ההצעה להוסיף לסעיף 98א(ב).

אני לא יודעת למה חייבים בימוי - -

צריך לראות לגבי הדיוק של זה.

אנחנו לא מתחייבים - -

לא חובה לקבל את זה. זאת הצעה של פרי.

אני חייב להגיד רק משפט אחד – מילא שהורגים חצי גוף שידור בחופזה, לפחות אל תקימו גוף שידור בחופזה. נראה לי שיש פה טעויות.

(היו"ר דוד ביטן, 10:39)

זה לא בחופזה. יש חמישה ימים.

הקימו את התאגיד בחופזה. שכחת?

זה נראה לי הזוי פשוט.

הקימו את התאגיד בחופזה. שמונה חודשים אמרו.

- - -

אז עכשיו אתה מנסה לעשות את זה עוד יותר בחופזה?

זה תיקון עכשיו.

אתה מעלה דברים מעניינים וחשובים, אבל צריך להשקיע להם מחשבה.

לראות? יש בזה הרבה מחשבה לעומת הבחירה של התאגיד. הם פיטרו חמישה סמנכ"לים. לא אני.

אני לא דובר התאגיד.

אתה שואל למה פיטרו את הסמנכ"לים האלה.

אתה משתף פעולה עם הקמה של גוף חדש שיקום בצורה מעוותת, יבחר מנהל תוך חמישה ימים – בגלל שאתה כועס על התאגיד?

למה שלא נקים תאגיד שלם בשמונה חודשים? זה הגיוני, נכון? אנחנו שלוש שנים אחרי כן.

אתה מעביר ביקורת על מהלך לא הגיוני, ומנסה לייצר מהלך עוד פחות הגיוני? זה גוף שאתה רוצה לעבוד בו, אתה רוצה שהוא ייבנה כמו שצריך. למנות מנהל תוך עשרה ימים?

אם יש קריטריונים בחוק אפשר למנות.

- - -

תוך כמה זמן מינו את ברוך שי, אפשר לדעת? עשרה ימים בדיוק.

כולם רוצים לדבר על הסעיף הזה? על כל סעיף ניתן לכולם לדבר?

אפשר להתייחס שנייה להיעדר חובת מכרז?

אני רוצה בקצרה להתייחס לרוב הנושאים שעלו פה ולנסות לעשות סדר וגם לומר דברים לפרוטוקול כדי להרגיע את הבג"ץ של אנשי התאגיד.

הנרטיב שהיה פה הוא נרטיב שמופיע לאורך כל החוק, והוא בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שהתקופה הזמנית היא תקופה זמנית על כל המשתמע. כלומר לא נוגעים בעובדים, לא משנים את הסטטוס של העיתונאים, לא משנים שום דבר שיהפוך אחר כך להיות קבוע. משאירים את המצב במין הקפאת מצב שמאפשרת בעיקר את השידורים, ומאפשרת למועצה חדשה להגיע, להתארגן ולהחליט לעשות מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה, והכול פתוח בפניה.

ובין היתר לפטר את העובדים שנקלטים עכשיו.

לא, לא. יש נקודה אחת שנמצאת בחוק, והיא שזורה בכל מה שנידון פה ביומיים-שלושה האחרונים. זה נכון שקלטו מספר מסוים של עובדי רשות השידור, וזה נכון שעשו עוד כל מיני דברים. הטענה שעלתה כאן, בין היתר, הייתה שחלק מהעובדים האלה לא קיבלו את הביטוי של היכולת המקצועית שלהם ששמו אותם בתפקידים נמוכים יותר ובתפקידים זוטרים יותר ושוליים. לא נתנו להם את המרכזיות - - - ניסיון ואת המקצועיות שלהם. זאת הנקודה שבגללה סוכם שכשתגיע מועצה חדשה באופן עצמאי אחרי שנמנה מנכ"ל קבוע, והוא יקבל החלטות ויבחן את האנשים שלו, הוא יוכל, אם ירצה, לעשות שינויים בתפקידים. זה כתוב פה - -

אז למה אנחנו צריכים זמני לשלושה חודשים?

- - זה יכול לתת פתרון לא רק להעסקה של עובדי רשות השידור, אלא גם לסוג ההעסקה - -

- - -

יחיא, הוא הסביר, הוא הסביר. זה לא פינג-פונג. שאלתם – הוא מסביר.

מה שהוא מסביר מוכיח שאין צורך בזמני.

בסדר, לא מקובל עליך. מה אני יכול לעשות. אתה לא מבין ממה נובעת הזמניות. הזמניות נובעת מזה שהתהליך הקבוע לוקח זמן. לא ממשהו אחר.

מדברים על זמני לשלושה חודשים.

אבל אתה לא מבין? אני מסביר לך שהזמניות נובעת מזה שהתהליך הקבוע לוקח זמן. לכן חייבים זמני כדי שלא ייווצר מצב שאין פתרון לבעיות. אתם יכולים לקבל את זה, אתם יכולים לא לקבל את זה. אבל זה המצב.

מול הטענה שנבחר פה מנהל זמני שיש תחת ידיו 250 עובדים, שהוא אולי יכול לקבל עשרה עובדים, והשאלה היא איך; ואז פתאום קמה פה זעקה, איך יכול לעשות את זה בן-אדם שנבחר על-ידי הכנ"ר, ושהמחוקקים בוחרים אותו בלי ועדת איתור, ולכאורה מגלגלים עיניים לשמים ומדברים על מנהל תאגיד שנבחר בוועדת איתור – אז אני רוצה לרענן את זיכרון הוועדה. המנהל אלדד קובלנץ שנבחר להיות מנהל זמני בוועדת איתור נבחר כדי לעשות את הדברים הבאים. זה מופיע בסעיף - -

- - -

לא. אנחנו מראים שגם אז זה היה זמני, ואחר כך עשו את זה קבוע. מה ההבדל?

צריך לתקן את זה.

מה יש פה לתקן? לא הבנתי.

- - -

אבל הטענה שלהם לא נכונה. בתאגיד הראשון כשזה היה יש עתיד ופרי היה חלק מהעניין, לא היה זמני? גם היה זמני. לא ראיתי אותו אז טוען טענות בעניין הזמניות. עכשיו פתאום יש טענות על הזמניות? עכשיו יש סיבה שיש זמני; אז לא הייתה חובה שיהיה זמני. יכלו לחכות עם המינויים ועם התאגיד. גם ככה זה לקח להם שלוש שנים עד שזה זז. מספיק עם הטענות האלה.

אני מתעקש לומר לפרוטוקול כי כבר נאמרה פה הערה שרוצים - - -

אגב, הטענות האלה עלו - -

אדוני הנכבד, אני אוציא אותך. אם אתה חושב שאתה יכול לדבר מתי שאתה רוצה יש לך טעות.

- - אני רוצה להגיד לבג"ץ ולפרוטוקול את תשובתי.

מר פילבר, אני לא מעירה הערות בשביל בג"ץ. אני מעירה הערות לחברי הוועדה.

- - -

אין בעיה. אז גם אני מאיר את עיניה. מה לא בסדר?

התאגיד ביקש לרשום את זה בפרוטוקול למען בג"ץ אז אני רוצה למען בג"ץ לומר את הדברים הבאים: המנהל אלדד קובלנץ נבחר כדי לנהל מסגרת הקמה לתשתית נדרשת לפעילות תאגיד השידור עם עשרים עובדים כשנאסר עליו בחוק לבחור את מנהל חטיבת החדשות ונאסר עליו בחוק לקבל עובדים. בא עבדך הנאמן במטרה לנסות לקדם את הקמת התאגיד, ובחקיקה הציע לחברי הכנסת – ואתם קיבלתם את זה – להוסיף את סעיף ז שאומר: "על אף האמור בסעיף 52 המנהל הכללי רשאי לקבל לעבודה" – סליחה, אחר כך, סעיף ח(1): "מבלי לגרוע בהוראות ועל אף האמור בסעיף 52 המנהל הכללי הזמני" – זה שנבחר בוועדת איתור כדי להיות מנהל בנא"מ שימצא מבנה ותשתית – "לקבל לעבודה לפני יום התחילה עד 600 עובדים שנדרשים - - - בתאגיד השידור".

אז זה היה בסדר? דווקא אז היו צריכים להמתין עם הזמניות, ולמנות קבוע. פרי, אתה יותר רציני.

ביטן, צחקנו כאן על הרשימות, שכל מפלגה תעביר רשימות. צחקנו על זה אז. אמרנו שזה מינויים הזויים. דיברנו על זה אז.

אז בכל הכבוד כשמבקשים עכשיו מנהל זמני - - - לקבל עשרה עובדים.

איזה מקורבים יש פה? כולם מונו על-ידם בכלל.

אבל עכשיו אין דחיפות.

דווקא הדחיפות עכשיו יותר גבוהה. אז לא הייתה דחיפות. עכשיו צריך לגמור את התהליך הזה.

אז זה היה כדי שזה יתחיל לשדר. אתם רציתם את זה. צחי ישב פה והתעקש על זה.

אולי נמנה רק את האוצר? בוא נמנה את ראש אגף התקציבים שיהיה העורך הראשי. אז אולי תסכים.

אני הצעתי אתמול - פילבר זוכר את זה. צחי לא הסכים. הוא אמר שזה - - -

פילבר, מספיק, זה סתם. זה דיון סרק.

אדוני היושב-ראש, הטלת על חבר הכנסת פולקמן ועלי לנסות לגמור את העניין, ואני יכול לדווח לך.

גמרת את זה כבר?

כן.

כל הכבוד.

הם נפגשו בחוץ עם מר אפי מלכין ממשרד האוצר. הוא הציע להם שמשרד התקשורת יהיה הארגון החדש שיאמץ אותנו. הצעה זאת מקובלת עליהם.

היא לא מקובלת עלינו.

לפני שמקריאים פה הודעות בשמי – מה שאמרתי להם זה שבסוף יש שני חלקים: יש החלק של הכסף שזה מנהלת הגמלאות, ויש החלק של שמירת הקשר - -

עשרה תקנים. היום יש לי בלגן עם גמלאי הדואר שזה שלוש משרות שאתם לא מכירים. אז תנו לי עשרה תקנים.

- - - התאגיד.

גם התאגיד יקבל תקנים. מה הבעיה? אמרתי שלא יקבל?

כל מה שאמרתי זה שבסוף אין להם - -

חבר'ה, אתם צריכים למצוא להם פתרון. לא מעניין אותי הכסף, לא מעניין אותי התקנים. אתם תמצאו את הפתרון. אם לא אנחנו נמצא אותו בחוק. אני אומר לכם את זה.

יימצא פתרון.

כשמאיימים על האוצר הכול בסדר.

אה, כשמאיימים על האוצר. אתה יודע שזה לא עובד. בלתי לחיצים.

חאג' יחיא, יש לך דקה כי אני לא מוכן עכשיו שעל כל מילה נעשה סבב של ארבע שעות.

לא סבב. יש פה כוונה לעשות שינוי משמעותי שכבר מופיע בחוק, שהוא מוסכם.

מוסכם על מי?

נושא של 510 תקנים. התוספת של התקנים נועדה כדי לתת פתרון לקבוצה - -

- - - זה לא בסעיף הזה.

רגע. יש קבוצה של בני 40 עד 50 שנתנו להם פתרון באמצעות הוספת התקנים הזאת.

נו, אז?

אתמול גם קראנו את סעיף 96 ודיברנו עליו - -

מה הבעיה?

כל הנושא של היעדר מכרז, זה חל עליהם. אם מכניסים מכרז אז מאיינים פה את ההסכמה, מאיינים גם את הסעיף הקיים. יש סעיף קיים שאומר, בלי מכרז, והתקנים האלה נכנסים אליו.

מי אמר שזה בלי מכרז? לא הבנתי.

כתוב היום בחוק שזה בלי מכרז.

היית בישיבה אתמול?

הייתי בישיבה אתמול. אבל היום מדברים פתאום על מכרז לעובדים האלה.

אם היית בישיבה אתמול אמרנו שהקליטה שלהם תהיה בלי מכרז.

אדוני היושב-ראש, כשהיית בחוץ עלו פתאום כל מיני דברים.

פתאום דיברו לפתוח את זה, ושזה יהיה במכרז.

מה שקובע זה מה מצביעים, לא מה מדברים.

העיקר שאתם רוב הזמן עומדים פה ושולחים נציגים שידברו על ההליכים הבעייתיים של קבלה. ואז כשאומרים לכם, אבל עכשיו נקבל את מי שאתם רוצים - -

לא נכון.

אז אולי תעבירו אקסל, אנחנו נצרף אותו לחוק עם מהדק ונגמור עם זה. תעבירו את האקסל של העובדים שאתם רוצים שיתקבלו.

אנחנו דיברנו בלשון אחידה. אני לא יודעת למה אתה מתייחס.

- - - עשו דברים ודיברו על מקורבים. עכשיו מה הם בעצם אומרים? אנחנו נסגור רשימות של אנשים שאנחנו רוצים, ונכניס אותם.

זה ממש לא מה שאומרים. אומרים שיש אוכלוסייה שאין לה פנסיה, ודואגים לה לפרנסה.

- - -

זה עובדים בלי פנסיה שדואגים להם לפרנסה.

- - -

אבל זאת ההסכמה.

- - - ואתה בא אלינו בטענות?

זאת הסכמה עם משרד האוצר.

בדיוק. זאת ההסכמה עם משרד האוצר.

- - - אף פעם לא התערבנו בדברים האלה.

אתה מזלזל בעובדים? סליחה, מר פולקמן.

- - - אז אתה נגד הליך תקין?

זה לא קשור להליך תקין.

- - - עובדים מהרשות שמתאימים לזה.

סליחה, מר פולקמן, עם כל הכבוד, אתה מערבב פה דברים. כל העובדים זכאים להתקבל, וכל העובדים הם עובדי רשות השידור, וההליך צריך להיות תקין.

ברור.

זה חלק מההסכמות עם שר האוצר. זה כתוב בחוק שאתם העברתם.

צריך להיות הליך תקין.

זה כתוב בחוק ובהצעת החוק.

הליך שוויוני? את בעד הליך תקין?

זה כתוב בחוק ובהצעת החוק שיש עדיפות לבני 50-40 - -

ברור. הוסכם.

אז זה הכול. זה בלי מכרז. הסעיף קובע שזה בלי מכרז. זאת גם ההסכמה. אתה לא יכול לחזור בך מההסכמה הזאת.

הליך תקין צריך להיות?

אתה לא יכול לחזור בך מההסכמה הזאת. הם ייקלטו לפי התנאים הנדרשים.

את רוצה הליך תקין או הליך מכור?

אני רוצה שהפתרון לקבוצה הזאת שעליו הוסכם, ימומש. זה מה שאני רוצה.

צאי עשר דקות, בבקשה. תודה רבה.

חאג' יחיא, בבקשה.

הרי הכוונה מכל החוק הזה שהתקשורת, ובמיוחד מדור החדשות, יהיו תקשורת חצר. לכן העניין שצריך לדון בו פה זה לא מי קולטים ואיך קולטים, כי בסופו של דבר אחרי שמקימים את המועצה וממנים את מנכ"ל חדש יתחילו לפטר ולנפות, ומי שמתאים יישאר; לא מתאים מבחינה מקצועית, אלא מתאים לקו של ראש הממשלה.

תודה.

לא סיימתי. לכן צריך לדון פה, לדעתי, על תנאי הפנסיה של העובדים כי אתם זורקים אותם. בחוק הראשון זרקתם את עובדי רשות השידור לכלבים, והיום אתם רוצים לזרוק גם את מי שנקלט. אז לפחות שתנאי הפנסיה שיהיו הוגנים, וידונו בהם.

דיברת? אמרו לי שדיברת.

זה בנושא של המכרז.

דבר. יש לך דקה.

אני בן 52, עורך מבט בשלוש השנים האחרונות. הייתי מנהל חטיבה, וכרגע בסטטוס מול התאגיד. אני מקווה שאמצא את עצמי עדיין שם. אבל בחודשיים האחרונים ניסיתי לגשת לשני מכרזים: דובר משרד האוצר ודובר משרד הקליטה, ואני לא יכול לגשת. זה בין-משרדי.

נתנו מאה משרות כאלה. זה ההסכם.

אבל רק בין הגילאים 50-40. אז אני מבקש אם אפשר להרחיב את זה כדי שנוכל להיכנס ולגשת.

אני אסביר לך. כל אלה שהם מעל גיל 50, יש להם פנסיה תקציבית או תחליף לפנסיה תקציבית. עם כל הכבוד, ההסכמה - -

4,500 שקל.

טוב, מה לעשות. מה אתם רוצים, שאני גם אעלה לכם את המשכורת? מה העניין הזה?

- - -

מר ביטן, אני לא ביקשתי פטור ממכרז, אלא אפשרות לגשת למכרז.

- - - תשמש דוגמה

אין אפשרות כזאת. צאי שוב. ומעכשיו והלאה שלא תחזור גם. צאי ואל תחזרי.

אני רוצה להסביר לכם את ההיגיון של העניין. אלה שהם בגיל 50-40 – יש הסכם בין ההסתדרות לאוצר, ובצדק. אי אפשר לתת לכל עובד רשות השידור באשר הוא קדימות במכרזים או קדימות - - - למדינה. אין דבר כזה. זה דבר שנשמע לי הגיוני וסביר, ואנחנו לא מתכוונים לפתוח את זה. אז אם אתם רוצים לדבר בשביל לדבר, דברו.

אבל מה הצדק פה? יש לנו בגיל 50 משכנתאות.

מי זה שמחה רוטמן?

- - -

הוועדה היא לא זאת שצריכה לפתור את הבעיות. לא באנו כוועדת חקירה או ועדה לפתרון בעיות.

50+ - - -

לא שאנחנו לא רוצים לעזור. אנחנו לא יכולים.

- - - משכורת מינימום.

אני לא יכול לגשת.

אתה יכול לגשת, אבל אתה לא יכול לקבל קדימות.

לא קדימות. אני לא יכול כי זה מוגדר "בין-משרדי". אני לא יכול לגשת, אני לא עובד מדינה. הרקורד שלי ברשות השידור הוא 20 שנה, ואני לא מוכר. אני לא יכול לגשת.

אסף, למה הם לא יכולים לגשת למכרז? הרי מי שטוב נבחר. מה בדיוק הבעיה עם זה?

הוא מתכוון למכרזים פנימיים.

כן, נכון. למה הוא לא יכול לגשת?

כי הם לא עובדי מדינה. מאותה סיבה שמישהו שהוא לא עובד מדינה לא יכול.

למה לא? אבל במקרה הזה אתם צריכים לאפשר להם חד-פעמי למשך שנה.

אלה ההסכמות. יש לזה גם תקדימים אחרים. אלה ההסכמות - - -

במשך שנה שייגשו. מה הבעיה? אוקייף אנחנו ננסה לפתור את זה. שייתנו לכם למשך שנה. אנחנו ננסה לשכנע את משרד המשפטים בעניין הזה.

- - -

אנחנו חוזרים על עצמנו מאתמול, ואני לא מסכים.

אל תשבו פה בכלל. למה אתם יושבים פה?

בסדר, לא נשב.

- - -

היא לא יכולה להיכנס. אל תתערב. היא כל היום עושה בלגן.

היא נלחמת על העתיד שלה.

לא, לא. היא לא תוכל להיכנס. היא מדברת לא יפה, היא מדברת בלי הפסקה. אני מוציא אותה לחמש דקות, מחזיר אותה לחמש דקות.

האישה הכי מסכנה בעולם.

אתה רוצה לדבר, בבקשה? אם לא, אני עובר נושא. דקה, בבקשה.

- - -

אי אפשר. אולי אחר הצהריים. כרגע לא.

אני מהתנועה למשילות ודמוקרטיה. אנחנו מנהלים כמעט שעה דיון על השאלה, איך ימונה מנכ"ל זמני, ומי ימנה אותו, ושאלות חשובות וטובות שעולות, מה היכולת של משפטן בכיר ככל שיהיה כמו הכונס הרשמי – שגם אני מכיר אותו באופן רשמי ומעריך אותו – למנות אדם כזה. זה רק מדגיש עוד יותר את הנקודה שכל הליכי המינוי, גם בתאגיד הישן וגם בתאגיד החדש, צריך לשאול את עצמנו, מה פתאום ועדת איתור, שופט בדימוס שממונה עם התייעצות עם נשיא בית משפט עליון - -

לא, עזוב. אתה לא יכול לדבר.

אני עובר לנקודה.

רגע, עצור. זה קשור לסעיף?

כן, כן.

לא. זה לא קשור.

זה קשור.

לא, זה לא קשור. תמשיכי לקרוא, בבקשה.

לא, אני מדבר - -

לא גמרנו, נגמר הסיפור.

אני מדבר על הסעיף.

לא, אין. אתה לא יכול לדבר על כל העניינים? זה היה אתמול.

רק על הסעיף הזה. אני מדבר על הצעת - - -

אני מבקש ממך להמשיך לקרוא.

אני מדבר - -

לא, אני הפסקתי אותך. נגמר. אתה לא פותח דיונים.

אני מתייחס לדברי - - -

לא פותח דיונים. אני מאוד מצטער.

אני מתייחס לדברי היועצת המשפטית.

תקראי עכשיו את הסעיף, בבקשה. זה היה דיון אתמול.

אני מתייחס - -

גמרנו, נגמר. לא רוצה לשמוע. מה זה הדבר הזה? כל אחד מתחיל הכול מאפס?

אני עונה למה שהיועצת המשפטית אמרה.

לא, אין, נגמר. זהו. כל אחד שיתייחס לסעיף. זה הכול.

פיקוח על פעולות המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות

98ב.

עד למינוי מועצת תאגיד החדשות לפי סעיף 82ג, יפקח הכונס הרשמי על פעולות המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות; למעט בכל הנוגע להיבטים של תוכן ועריכה.

הרעיון בכל הנושא של כונס הנכסים הרשמי היה בעיקר כדי לשמור על מסגרת תקציבית, על הצד הארגוני הלוגיסטי. לכן זה גם מופיע פה. ודאי שכל עוד אין מועצה מפקחת לא על תקציב, לא על כל הדברים האחרים, אז ככל שיש בעיות אופרטיביות, ארגוניות, לוגיסטיות, ניהוליות יש מישהו שמכיר את המטריה הזאת, מכיר את העולם הזה, ויודע לקבל החלטות. הוא גורם אובייקטיבי ומקובל, כפי שאמרו פה, ובינתיים הוא יחליף בכובעו את הפיקוח הרלוונטי של המועצה ולא בענייני תוכן.

אתה מדבר על שלושה חודשים.

על תקופת המעבר לתקופה הזמנית.

ואתה לא מקבל את הצעתנו לשנות את הקריטריונים של הכישורים הדרושים.

לא, אולי נעשה לו כישורים של 40 שנה. אולי חיים יבין הוא היחיד שיכול להיות מנהל החדשות.

אני רק רוצה להעיר שכשאני סוקרת את תפקידי המועצה קשה לי להבין מתוכם איזה תפקידי פיקוח חלים על תפקידו של - -

מה שלא תוכן. לא לוח שידורים.

אז אני אקרא לך: קביעת מדיניות, למשל.

לא.

"לפקח על המדיניות שקבעה". אז אם אין מדיניות הוא לא רשאי לפקח על המדיניות.

אנחנו בעד מה שאת אומרת. תשבי איתם ותנסחי את הניסוח הנכון.

כי לי לא ברור על מה מדובר.

אז שבי איתם על זה בהפסקה.

כי אם מדובר רק על פיקוח בענייני תקציב - -

זה איש קשר. בדיוק כמו שהמנכ"ל אומר היום - -

אתי, תשבי איתם בהפסקה ותגיעי לניסוח הנכון.

מר פילבר, אין בעיה. אני מבקשת לדעת מה יכללו תפקידי הפיקוח.

אני מבקש שתשבו על זה בהפסקה, ותנסחו את הניסוח המתאים. אנחנו בעד העניינים האלה.

אני רק רוצה שנציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים וכולי יבדקו את האפשרות שעובדים של רשות השידור, גם אם יצאו לפנסיה – הרי הם יצאו לפנסיה בכוח, הם לא רצו לפנסיה, אנחנו יודעים את זה – שיאפשרו להם ללכת לפחות למשך שנה למכרזים פנימיים של המדינה. זה נשמע לי הגיוני. הם פרשו למרות שהם לא רצו. הם יכלו להמשיך לעבוד. נקבל על זה החלטה בלילה.

אתה לועג להם בהצעה הזאת.

אני רוצה שיאפשרו להם לגשת למכרזים במשך שנה. זה מה שהם מבקשים. למה אני לועג למי שמבקש?

איש אחד ביקש.

זורקים אותנו, אנחנו לא פורשים.

אני רוצה להעיר הערה בקשר לסעיף הקודם, אדוני היושב-ראש. הוזכר כאן מספר פעמים שלפי הוראות סעיף (ד) לסעיף 98א המנהל הזמני נבחר לתקופה של שלושה חודשים. שאלתי את נציב - - - את המשנה מאיר לוין ואת עורכת הדין אלידור בליטנר, מה יקרה אם עד תום אותם שלושה חודשים לא ימונה מנהל קבוע – האם יש חשש שהם ייתנו איזושהי חוות דעת יצירתית שלפיה המנהל הזמני ימשיך עד לבחירה בפועל של המנהל הקבוע, וניתנה לי תשובה שלילית. זאת אומרת, לדעת משרד המשפטים, ואנא תקנו אותי – לכן אני אומרת את זה בנוכחותכם – הכהונה תהיה שלושה חודשים, והיא תפקע בתום אותם שלושה חודשים.

כל הרעיון הוא לסיים את התהליך מהר. נכון?

אכן. גם אם לא ימונה מנהל קבוע.

אמרנו שנקצוב בזמן את כל התהליך, ונציין אותו בחוק. לכן הבעיה הזאת לא צריכה להיות. אם בחוק אנחנו קובעים תוך כמה זמן הוועדה צריכה לקבוע ומינוי שופט תוך כמה זמן, והכול ייעשה במהירות, לא צריכה להיות בעיה. אבל אם נגיע לזה אז תהיה בעיה.

לעיתים יש פער בין המציאות בחיים לבין הוראות בחוק.

אמרנו את זה אתמול בערב. אני העליתי את הבעיה הזאת, אם את זוכרת. משרד המשפטים אמר שזה הפתרון הכי טוב. אני מוכן לתת להם צ'אנס. אם לא אז יכול להיות שיהיה תיקון מס' 9.

בבקשה, תמשיכי לקרוא.

- - -

זה מתייחס לסעיף מסוים?

היא מדברת על הסעיף.

איזה סעיף?

98ב.

כבר סיימנו אותו. מאוד מצטער. היא לא הצביעה, מה אני אעשה.

אדוני היושב-ראש, הועבר אליך פתק לפני שעברנו לסעיף.

ועכשיו קיבלת אותו בשתי דקות. אני לא רוצה לחזור חזרה לסעיפים קיימים. טוב, דברי.

אני היועצת המשפטית של אגודת העיתונאים. מכיוון שכונס הנכסים הרשמי יפקח על פעילות המנהל הזמני, למעט בעניינים של תוכן ועריכה, זאת אומרת שהוא יהיה הסמכות היחידה של תוכן ועריכה בתאגיד החדשות זה מחזק את זה שהכישורים שלו צריכים להיות בענייני חדשות.

של מי?

של הזמני.

להפך, הוא לא יפקח.

נכון. הכנ"ר לא יפקח, ולכן המנהל הזמני חייב להיות עם ידע בענייני חדשות ולא רק בעיתונות.

יש תנאים לקבלתו לעבודה. פרי אפילו הציע שיהיו לו עוד שנים לתנאים הכתובים.

אני לא מדברת על תנאים ספציפיים, אני מדברת על כישורים. כתוב כרגע "עיתונות".

אבל אתה לא רוצה לקבל.

נכון. לא רוצה, אבל אמרתי שהצעת.

זה מאוד יפה מצדך.

עיתונות יכולה להיות כל דבר. זה לא חדשות. עורך של מקומון או של "פנאי פלוס" - -

של ספורט.

- - הוא בעל ניסיון בעיתונות אבל הוא לא יכול לנהל תאגיד חדשות כשאין שום גורם מעליו בענייני תוכן.

הוא לא צריך. אז ניקח אולי את מנכ"ל ערוץ 10? הוא ינהל את התאגיד הזה?

אני לא יודעת.

מה את רוצה שנעשה? או את עורך החדשות שהיה דובר של לפיד בערוץ 10? אותו את רוצה שניקח? תגידי לי את מי ניקח. אני רוצה להבין. הדובר של לפיד נהיה עורך של חדשות ערוץ 10. את מבינה, אחר כך אומרים שהם אובייקטיביים מאוד.

- - -

אני כבר מעדיף את התאגיד החדש במקרה הזה.

מה שאתה אומר הוא עניינית לא נכון. הוא מעולם לא היה דובר של לפיד, אבל בסדר.

- - - זה מה שפורסם. שהוא היה דובר של לפיד. אז לא נתייחס לפרסומים בתקשורת? אני רוצה להבין.

לא. הוא היה עורך אולפן שישי כשלפיד הגיש את אולפן שישי.

מה זה משנה? עוד יותר טוב. דווקא הוא הפנה את תשומת לבי לתוצאה יותר טובה ממה שאמרתי.

אדוני היושב-ראש, אני לא מדברת על אדם כזה או אחר. חייב להיות לו ניסיון משמעותי בתחום החדשות.

אתה לא תמצא איש ימין שיודע משהו בחדשות?

אין הרבה אנשים שיש להם ניסיון בתחום הזה. בעיתונות כן. הבנו את ההערה. אנחנו לא ניגע בזה.

תמשיכי לקרוא, בבקשה.

הוראות מעבר לעניין שיא כוח אדם

98ג.

(א) המנהל הכללי הזמני של תאגיד השידור הישראלי יקבע, ערב יום התחילה, מהו החלק משיא כוח האדם הקבוע באותו מועד לתאגיד השידור הישראלי, המיועד לחטיבת החדשות (בסעיף זה - החלק המיועד לחדשות); קביעה כאמור תיעשה בהתאם לאישור שנתן לעניין זה הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

זה סעיף קובלנץ.

למה קובלנץ?

הסעיף הזה אומר שאתה תקבע מה יהיה שיא כוח האדם בתאגיד החדשות. כיוון שאתה כבר ממלא את הכול - - -

- - -

אתם זורקים למעלה מ-70% מהעובדים לרחוב.

סיימת?

לא.

(ב) החלק המיועד לחדשות יהיה שיא כוח האדם הראשון בתאגיד החדשות החל ביום התחילה.

(ג) ביום התחילה יופחת שיא כוח האדם בתאגיד השידור הישראלי בחלק המיועד לחדשות.

יש הערה לסעיף 98ג? אין. תמשיכי לקרוא, בבקשה.

מעבר עובדי תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות

98ד.

(א) ביום התחילה תסתיים העסקתם של עובדי תאגיד השידור הישראלי שהמנהל הכללי הזמני של התאגיד האמור קבע לגביהם, ערב יום התחילה, שהם עובדים בחטיבת החדשות (בסעיף זה - עובדי חטיבת החדשות), ואולם -

(1) לא תיפסק העסקתו של עובד חטיבת החדשות שפיטוריו אסורים על פי דין, אלא בהסכמתו;

(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מתאגיד השידור הישראלי להמשיך להעסיק עובד חטיבת החדשות, בהסכמתו, בתפקיד אחר, בכפוף לשיא כוח האדם בתאגיד השידור הישראלי.

(ב) עובד חטיבת החדשות שהעסקתו בתאגיד השידור הישראלי הסתיימה לפי סעיף קטן (א), יהיה, בכפוף להסכמתו, לעובד תאגיד החדשות החל ביום התחילה (בסימן זה - עובד עובר).

(ג) עובד עובר ישובץ בתאגיד החדשות באותו תפקיד שהיה משובץ אליו בתאגיד השידור הישראלי, למעט מנהל חטיבת החדשות.

- - -

למה אתם לא מקריאים?

יש פה טעות בהצעת החוק.

באו אלינו בטענות שלא עבדנו לתקן אחרי הערות הציבור, אבל כנראה עשינו את זה, ובטופס הכחול המודפס עדיין מופיע תיקון מסוים שהורדנו אותו אחר כך.

אז דברו בקול רם, ותסבירו מה אתם מבקשים להוריד.

אני אקריא שוב את סעיף (ג):

(ג) עובד עובר ישובץ בתאגיד החדשות באותו תפקיד שהיה משובץ אליו בתאגיד השידור הישראלי.

אנחנו מבקשים למחוק את המילים: "למעט מנהל חטיבת החדשות".

יש הערות?

משה שגב, בבקשה, בקצרה.

אני חוזר לנקודה שהעלינו אתמול שאתם יוצרים פה אפליה ברורה. יש לנו עכשיו שתי חטיבות חדשות: חטיבת חדשות בתאגיד וחטיבת חדשות ברשות השידור ובתאגיד. אתם מפלים לרעה את עובדי רשות השידור. אני לא מבין איך אפשר להעביר כזה חוק שבו אתם מגִנים על עובדי התאגיד ולעומת זאת עובדי רשות השידור, עובדי החדשות מפוטרים ב-day one. אתם כל הזמן באים עם ההסבר שזה לשלושה חודשים. רבותי, הזמני הוא הכי קבוע, ואתם בטח נותנים להם תעדוף על עובדי רשות השידור. אם החוק הזה בא להגן על עובדי רשות השידור אז אני אומר לכם – זה בלוף אחד גדול כל הסיפור הזה. זה לא מגן על עובדי רשות השידור כי עובדי התאגיד שכבר יתחילו את עבודתם, אחרי שלושה חודשים אף אחד לא ייגע בהם. אף אחד לא יעז לגעת בהם. אז איך באים פה לקראת עובדי רשות השידור? אני רוצה להבין. למה עובדי רשות השידור לא מוגנים מפני פיטורים? שוב – לשלושה חודשים בדיוק כמו עובדי התאגיד. אני לא מבקש יותר אף על פי שמגיע להם יותר.

מה הבעיה שנעשה את זה? תגן עליהם גם שלושה חודשים.

על מי להגן?

כמה עובדים נשארים בחטיבת החדשות?

אין לי מספר מדויק כי אין לנו נתונים.

אני מדבר כרגע על עיתונאים.

אין לי הנתונים, ואני לא יודע מי התקבל בתאגיד.

בחטיבת החדשות בערוץ הראשון כעשרים איש לא התקבלו.

אלון, זה הכול? רק עשרים? אני חושב שיותר.

אם לא ימלאו את כל עשרים התקנים - -

שגב, מה שאתה מבקש הוא לא דבר שנתון לדיון. אמרתי את זה בהתחלה שאי אפשר לחבר את שני התאגידים יחד. זה מה שאתם רוצים לעשות. שנית, בגלל העניין הזה יש חבילת פיצוי מאוד רחבה, ויש מאה משרות. אנחנו לא עושים ערבובים.

אבל, ביטן, הכנסת את מאה המשרות?

עוד הגדרה של 40 משרות.

תעביר את חבילת הפיצוי ואת התקנים לעובדי התאגיד. הכול בסדר.

מה עוד רציתם להגיד?

אנחנו רוצים שחבילת הפיצויים תעבור לעובדי חברת החדשות של התאגיד.

אולי אתם לא מבינים את זה אבל מה שאתם מבקשים מהוועדה זה לא הדבר שהיא צריכה לעשות.

אבל אתם יוצרים כאן אפליה בין עובדי רשות השידור לבין עובדי התאגיד.

ביטן, אני רוצה להגיד משהו.

הוצע כאן תיקון לחוק שיוצר אפליה נוספת לעובדי רשות השידור. מצד אחד הם עוזבים את הרשות, וגם אם יש להם תביעות הם נדרשים לחתום על כתבי ויתור; עובדים בשכר כולל שעוברים לתאגיד נדרשים לוותר על הפיצויים שלהם מרשות השידור; ועכשיו גם נדרשים לקבל את כל עובדי התאגיד - -

לא נכון.

מה לא נכון?

אנשים בשכר כולל לא מוותרים על הפיצויים שלהם. זה לא נכון.

זה בוטל?

זה בוטל. רשות השידור נערכת לשלם לכולם את הפיצויים שלהם.

- - -

לא, לא.

גם כאלה שעוברים לתאגיד?

כן. כולם מקבלים. אני לא ארמה אתכם.

יפה מאוד.

גואטה, מה רצית להגיד?

לגבי 100 עובדים בגילאים 50-40 שיתקבלו למשרדי ממשלה.

דיברנו על זה שבלילה נדבר על זה.

אבל צריך שיהיה כתוב שיקבלו אותם בהתאם לדרגה שלהם היום. לא שבן אדם היה בדרגה 42, ומחר ייתנו לו לחלק תה וקפה.

אנחנו נדבר על זה בלילה.

תזכרו את זה. שיהיה גם כתוב בחוק.

יש כבר התקנים שדובר עליהם.

לא משנה. שיהיו בדרגה שלהם.

שגב, אתה רוצה שנבטל לך את כל ההטבות של הפרישה, להכניס את כולם לשלושה חודשים, והמנהל יעשה אחר כך מה שהוא רוצה?

לא, מה פתאום.

אז אם אתה לא רוצה את זה אז ההצעה שלך לא הגיונית. לכן אי השוויון הוא הפוך. הוא לא קשור לעניין.

אפשר להעיר?

מה אתה רוצה להעיר?

אני יושב-ראש ארגון העיתונאים. מאחר שהתאגיד עבד כגוף עם סינרגיה בין החטיבות יש לא מעט עיתונאים שאמורים על פניו להמשיך בתאגיד החדשות, אבל יש להם גם תפקידים בחלקים אחרים. השאלה היא אם יישמר התפקיד - -

זאת אותה בעיה עם עובדי רשות השידור.

רבותי, כמו שאמרתי לעורך הדין הזה - -

- - -

הדברים הוסברו אתמול בישיבות.

לא, העניין לא הוסבר.

לא, גמרנו. נגמר. אין שאלה בעניין הזה. הדברים ברורים.

תמשיכי לקרוא.

עוד הערה.

לא, אין. נגמר.

אבל שנייה - -

תמשיכי לקרוא, בבקשה. הוועדה הזאת היא לא בית הדין לעבודה. זה הכול.

- - -

הלאה, בבקשה.

(ד) תנאי העבודה והשכר בתאגיד השידור הישראלי שחלו כדין ובהתאם להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, על עובד עובר, ערב יום התחילה, יישמרו לו ויראו אותם כזכויות הנובעות מעבודתו בתאגיד החדשות; על אף האמור בכל דין, עובד עובר לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.

יש שאלות לגבי העניין הזה?

את רוצה להמשיך עוד קצת?

אני אמשיך עד סוף הסעיף.

תמשיכי, בבקשה, עד 98(ה).

- - -

אנחנו לא בית דין לעבודה. גמרנו את כל הבעיות. פתרנו חלק גדול מהבעיות. אנחנו לא יכולים לפתור מאה אחוז מהבעיות. זה לא בית לעבודה פה. מספיק עם זה. יש גבול לכל דבר. אל תצביע אפילו. תוריד את האצבע.

אני רוצה לדבר.

אתה לא יכול לדבר. אתה חוזר על עצמך בכל הסעיפים.

אני לא - -

לא, סיימנו. אני אוציא אותך. תוציאו אותו חמש דקות, בבקשה.

למה? אני רוצה לדבר על הסעיף הזה.

אין, אף סעיף. אתה חוזר על עצמך. תוציאו אותו, בבקשה. צא חמש דקות כדי שאני אירגע. לא שאתה תירגע.

(ה) על אף האמור בסעיף 98א(ה), המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות לא יערוך שינויים במבנה הארגוני של תאגיד החדשות, ובכלל זה בשיבוץ של עובד עובר ובתנאי העסקתו לפי סעיף זה, אלא בהסכמת העובד העובר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של המנהל הכללי של תאגיד החדשות שימונה לפי סעיף 82ז לערוך שינויים כאמור, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובכפוף להוראות חוק זה ולכל דין אחר.

(ו) מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי ישובץ לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) לתפקיד העורך הראשי בתאגיד החדשות ויחולו, בנוסף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו–(ה), הוראות אלה:

(1) במניין תקופת כהונתו כעורך ראשי כאמור בסעיף 82ח(5)(ב) תבוא בחשבון התקופה שבה כיהן כמנהל חטיבת החדשות;

(2) לא הסכים מנהל חטיבת החדשות, בתקופת המעבר, למלא את תפקיד העורך הראשי בתאגיד החדשות, ימלא המנהל הכללי הזמני של תאגיד החדשות את תפקיד העורך הראשי עד למינוי עורך ראשי במקומו בהתאם להוראות סעיף 82ח(5) או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; במילוי תפקיד העורך הראשי לפי פסקה זו יפעל המנהל הכללי הזמני באופן עצמאי.

צא חמש דקות.

- - - הערות על הסעיף - -

אתה מרשה לעצמך לדבר ולחזור לעניינים. אני לא מוכן שאף אחד יחזור על עניינים. כל מי שרוצה להעיר שיעיר לגופו של עניין על הסעיף הספציפי. הנה, תראה את גיל עומר, הוא לא מעיר כלום.

אני מבקש.

ביטן, אנחנו הפכנו להיות חברים טובים. מה יהיה?

נגמרו לגיל עומר כל המילים. מה יהיה?

הוא משאיר הכול לבג"ץ.

אתה רוצה שאני אכתוב לך את פסק הדין?

לא. הבעיה היא שאם תהיה חבר שלי אתה תהיה בבעיה.

זה נכון. אל תדאג, אני לא אהיה חבר שלך. אין לך מה לדאוג.

טוב, תכניסו אותו. הוא היחיד שרוצה לשאול. נעשה לו חנינה.

ביטן, הכנסתם את הרדיו החרדי?

תכניסו את יאיר, בבקשה. יאיר, בוא, שב. תסיים את דבריך, בבקשה.

חמש דקות עברו?

לא עברו, אבל נתתי לו חנינה כי הוא היחיד שהצביע. בגלל שהוצאתי אותך יש לך שתי דקות. קדימה. פעם אחת ניתן לך קארד בלנק. בוא נראה על מה תדבר.

אם אתה חוזר על עצמך זה הסוף שלך.

תכננתי לחזור על עצמי, אבל אני לא אחזור.

דבר על מזג האוויר.

אתם מדברים על העברת העובדים לתאגיד החדשות מהתאגיד. לדעתי, צריך לכל הפחות איזושהי הבהרה לגבי הזמן שיש לאנשים להחזיר תשובה לתאגיד החדשות. מדובר במעבר למעסיק אחר שיכול להיות שטומן בחובו פגיעה עתידית, כי אתם עצמכם רומזים שכנראה תוך שלושה חודשים חלקם הגדול או יפוטר או יוזז מתפקידו. לכן אני חושב שצריך להכניס לתוך זה איזושהי תקופה. כמו שנותנים לעובד כשהוא נקלט 21 יום - -

אתה מדבר על עובדי התאגיד שעוברים?

כן.

נשמע לי הגיוני.

ביטן, אל תגיד שהוא לא הפתיע אותך.

נשמע לי הגיוני אבל אתה לא קולט מה הבעיה? נגיד שהוא יחליט לא לעבור, ואין לו מקום שם, אז הם יפטרו אותו.

אפשר שבינתיים מי שלא רוצה לעבור ב-21 יום האלה, להכניס את עובדי רשות השידור במקומו?

אתה מדבר פה על העתיד התעסוקתי - -

אני בשיטת אלדד קובלנץ. מי שיחליט שהוא מתעכב בינתיים נמלא את זה בעובדי רשות השידור.

אני לא יודע על השיטה של אלדד קובלנץ. בסופו של דבר אני מניח שיש אנשים- -

כשהוא - - - 21 יום נגיד לו, זה מה שיש.

מדובר על העתיד התעסוקתי והמקצועי של אותם אנשים. לכן זה נראה כמו פרט טכני להעביר אותם מתאגיד לתאגיד.

לא, לא. למרות שאני לא עורך הדין של התאגיד אני אסביר לך את העניין. הרי רוב האנשים שעוברים לתאגיד החדשות זה אלה שהיו מיועדים לחדשות, לא מיועדים לדברים אחרים. ברגע שהם מפסידים את הקטע הזה של החדשות שעובר לתאגיד אחר הם לא צריכים את העובדים. אז הם נותנים לך צ'אנס לעבור לתאגיד החדשות הקיים, ולא לאבד את העבודה בתאגיד. זה בדיוק העניין. לכן הדרישה שלך שהם יקבלו החלטה אם לעבור או לא היא לא רלוונטית כמעט כי התוצאה של ההחלטה לא לעבור זה להיות מפוטרים. אז עדיף להם - -

הם קיבלו את ההצעה הזאת לפני 15 יום כשפורסם התזכיר, והם יודעים את זה. הם יכולים לשקול את זה. בהנחה שהחוק יעבור הם יידעו כבר חודש ימים שזה המצב.

אמרתי נכון, עומר?

אני אסביר מהעיניים- -

קיבלת תשובה. מספיק.

רגע. נאמר שאני כתב פוליטי בתאגיד. באתי כדי לעבוד בגוף, שלדעתי, נתפס - - -

איך אתה יודע מה יהיה?

שנייה רגע. נוכח כל הבלגן מסביב אני שוקל את המשך דרכי, מתלבט - -

הסברתי לך את הבעיה. נתת טיעון טוב, קיבלת תשובה טובה. נגמר העניין.

אני רוצה לחדד את הבעיה שהעיתונאים שלנו - - - וחשוב לי לחדד אותה כי זה לא עניין טכני.

שמעת את התשובה שלי?

לא הבנתי איך זה עונה על זה.

לא הקשבת אפילו.

הקשבתי.

אני מציע את ההצעה הבאה: שיעבור, ואחרי 21 יום יתפטר.

אני מנסה להסביר לך, ואתה לא רוצה לשמוע. מה שהעלית זאת הערה נכונה, אלא הבעיה היא פרקטית. הבעיה הפרקטית נובעת מזה שהם התקבלו לאגף החדשות בתאגיד החדש. כיוון שנטלו את זה מהם והעבירו את זה לתאגיד החדשות הם לא צריכים את העובדים האלה. אז אומרים להם, תעברו איך שאתם לתאגיד החדשות כדי שהמנהל יחליט אם הוא משאיר אותך או לא לפי המקצועיות. זה נותן להם את הצ'אנס להישאר בעבודה. אם הם יחליטו לא לעבור לתאגיד החדשות, כפי שאתה אומר, הם יהיו מפוטרים על-ידם כי הם לא צריכים אותם. הבנת את העניין?

אני מבין. אני רק אומר שלוח הזמנים שאתם מייצרים מכיל בתוכו פגיעה באותם עובדים שאתם מתיימרים לא לפגוע בהם.

אז הסברתי לך שאין להם פה אלטרנטיבה. להפך, זה פותר להם את הבעיה.

אני אתן דוגמה – אם תאורטית היית אומר שתאגיד החדשות יתחיל לפעול 21 ימים אחרי כן, לאותם אנשים היה הזמן להחליט אם הם רוצים לעבור או לא, האם הם רוצים להמשיך בשידור הציבורי - -

אני עובד 32 שנה. אף אחד לא דיבר אלי ככה.

אתה טועה. גם בחוק - -

- - - מה אתה מדבר?

אני חושב שעשו לך עוול, אבל זה שעשו לך עוול זה לא אומר שצריך לגרום עוול לעוד אנשים. בחוק הייתה לכל מי שקיבל הצעה מהתאגיד 21 ימים לבוא ולענות האם הוא רוצה את ההצעה או לא.

אבל אתה יודע על מה שולחים אותי הביתה? אולי תגלה לי. גם אני רוצה לדעת.

אבל אני חושב שעשו לך עוול. אתה לא צריך לשכנע אותי. אתה מתפרץ לדלת פתוחה. למה - - - של התאגיד?

סליחה, יאיר.

יש הערה מהיועצת המשפטית. בסדר, מקובל, היא הסבירה לי גם למה. ניתן אפשרות לעובדים להחליט אם הם עוברים או לא. כיוון שאמרנו שנרצה אורכה מסוימת עד 28 בחודש אז ניתן לעובדים האלה אורכה של 72 שעות שיחליטו אם הם רוצים לעבור או לא. תודה רבה.

הישיבה תתחדש בשעה 13:15 באולם ועדת הכלכלה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.