הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 208

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ד' בסיון התשע"ז (29 במאי 2017), שעה 10:00

פתרונות דיור בקהילה לכ-700 דיירי מרכז הקליטה מבשרת שיפונו תוך 3 חודשים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

נחמן שי

חביב קצב - סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

קובי אריאלי - ממונה תקציב ומחקרים, משרד הבינוי והשיכון

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אריק מימון - נציג, חברת אנקום גרופ בע"מ

רינת אדלר - נציג, חברת אנקום גרופ בע"מ

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, אגודת יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודת יהודי אתיופיה

טפרה גלגאי - אגודת יהודי אתיופיה

אלמיו טבבה - אגודת יהודי אתיופיה

אוראקו אבה - אגודת יהודי אתיופיה

טלהון טרקה - אגודת יהודי אתיופיה

אייאלו אללי - אגודת יהודי אתיופיה

מזינו מולה - אגודת יהודי אתיופיה

פקדו סטוטאו - אגודת יהודי אתיופיה

אטקלט מקטה - אגודת יהודי אתיופיה

אדמסו מנגיסטו - אגודת יהודי אתיופיה

מנגשה למה - אגודת יהודי אתיופיה

אייאיו וורקו - אגודת יהודי אתיופיה

הבטה מיכאל אלמו - אגודת יהודי אתיופיה

אייאלו אלמה - אגודת יהודי אתיופיה

שגאוי מנגסטה - אגודת יהודי אתיופיה

אבה אנדלמאו - אגודת יהודי אתיופיה

אברה ידאנו - אגודת יהודי אתיופיה

אמבלו יטאייאו - אגודת יהודי אתיופיה

דמילו שאשיה - אגודת יהודי אתיופיה

גולט סלומון - אגודת יהודי אתיופיה

אבטה זוואדיה - אגודת יהודי אתיופיה

טאסיה נצ'ט - אגודת יהודי אתיופיה

אדמה טספאנש - אגודת יהודי אתיופיה

קאסיה שאשה - אגודת יהודי אתיופיה

צגה דמקה - אגודת יהודי אתיופיה

קינדה מולאט - אגודת יהודי אתיופיה

אורית יפת - ייצוג משפטי, עורכי דין

דנה גורדון שושני

אתי אפלבוים

פתרונות דיור בקהילה לכ-700 דיירי מרכז הקליטה מבשרת שיפונו תוך 3 חודשים

בוקר טוב. ברוכים הבאים. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר-היום: פתרונות דיור בקהילה לכ-700 דיירי מרכז הקליטה מבשרת שיפונו תוך 3 חודשים.

היום אנחנו מקיימים דיון בנושא של פינוי מרכזי הקליטה. רוצים להעביר את העולים לדיור קבע, אחרי שהם הרבה שנים שהם נמצאים במרכז קליטה. אנחנו מתרכזים בעולים ממרכז הקליטה ממבשרת ציון, מכיוון שאנחנו יודעים על החלטה משרד הקליטה ושל הסוכנות היהודית לפנות את העולים ממבשרת ציון למרכזי קליטה אחרים, לסגור את המקום ולהעביר את זה לבעלי המקום. זה מה שידוע לנו.

לכן אנחנו רוצים לשמוע ממשרד הקליטה. נמצא פה סמנכ"ל משרד הקליטה, חביב קצב, ונמצא פה גם יהודה שרף מנהל היחידה לעלייה, מהסוכנות היהודית. נמצאים פה נציגי העולים, נציגי משרדי הממשלה האחרים.

גם בעבר קיימנו דיון בנושא. למיטב ידיעתי, הנושא הובא לבית המשפט המחוזי לפני שלוש שנים. משרד הקליטה והסוכנות היהודית התחייבו בפני בית המשפט שהם לא יפנו את המקום עד למציאת פתרון. הם אמרו שימצאו פתרון דיור לעולים חדשים שמתגוררים במרכז הקליטה.

אנחנו יודעים שאין פתרון לכולם. נכון שלחלק היו פתרונות והם קנו ויצאו, אלה שיכלו לקנות. אבל אין פתרון היום ל-700 עולים שמתגוררים במרכז הקליטה מבשרת ציון. אין להם פתרון דיור והולכים לפנות אותם.

אז אנחנו רוצים לשמוע מה קרה? למה משרד הקליטה שינה את דעתו, את התחייבותו לבית המשפט?

האם עורך הדין של העולים הגיע? אני רואה שהיא נמצאת פה, זה מאוד חשוב.

ראשית, אני רוצה לשמוע שניים מנציגי העולים ולאחר מכן את עורכת הדין אורית יפת. לאחר מכן נשמע את נציגי המשרדים.

ראשית, נציג העולים, תושב מבשרת ציון.

תודה רבה ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה. אנחנו נמצאים שנים במבשרת ציון.

כמה שנים אתה במרכז הקליטה?

13 שנה.

כשעלינו לארץ. ידענו עוד מאתיופיה שנכנסים למרכז קליטה, לומדים עברית באולפן ואז עוזבים. ידענו את זה כבר מאתיופיה. אבל אחרי שהגענו לארץ אנחנו שנים בבית משפט, בוועדת העלייה והקליטה, בהפגנה, מבקשים ולא קיבלנו פתרון.

לפני כמעט שלוש שנים רצו לסגור את מרכז הקליטה. לקחנו עורך-דין ועשינו הפגנה ואז עצרו. בבית המשפט הם אמרו ששנתיים יתנו לנו עמידר והמשכנתאות. עד עכשיו בן אדם לא הוציאו ולא נתנו משכנתא. מבוגרים לא קיבלו עמידר וצעירים ובודדים לא קיבלו משכנתאות.

עכשיו קיבלנו הודעה בעל-פה שיפנו את מרכז הקליטה במבשרת.

בעל פה או בכתב?

בעל-פה.

מי אמר לכם?

בני, המנהל של מרכז הקליטה.

הוא אסף אותנו והוא אמר לנו. שאלנו אותו אם יש מכתב, הוא אמר שלא. שאלנו מי אמר לו והוא ענה שמשרד הקליטה. שאלנו: למה בלי מכתב?

הוא אמר שעוד 5 חודשים אנחנו צריכים לעזוב את מרכז הקליטה. שאלנו: לאן נלך? הוא אמר: או שתקבלו מרכז קליטה אחר וחוץ מזה אני לא יודע.

לאן נלך? אנחנו לא יודעים. איך אפשר לעבור תוך 5 חודשים? יש אנשים שלומדים, יש אנשים עובדים בעבודה קבועה באזור ומבקשים פתרון. לא נעבור ממרכז קליטה למרכז קליטה. לא קיבלנו פתרון. הוא אמר שזאת ההוראה שלו והמנהל שלו אמר שאנחנו עוזבים.

למבוגרים זה יותר גרוע כי מפקירים אותם והם הולכים לרחוב. אמרו להם שאם אתם לא הולכים לבאר-שבע או לקריית-גת, אתם זורקים אתכם בכביש. בערב חזרתי – אתה יכול לשאול את המבוגרים. הם בוכים. בשעה 12 חזרתי מהעבודה והם חיכו לי בכניסה. עשיתי ישיבה ואמרתי: תירגעו, אף אחד לא יוציא אותנו. אמרתי שנלך לכנסת וניקח עורכת דין. לקחנו עורכת דין.

גם עכשיו הם לא יצאו. דיברנו עם המשרדים והם אמרו שזאת העבודה שלהם וזה מה שהמנהל שלהם אמר. מי שיסכים ללכת למרכז הקליטה הוא ייצא בשלום. אם לא, אתם יוצאים לרחוב. אנחנו סוגרים את המים, את הגז. מרכז הקליטה נסגר ואתם יוצאים לרחוב. כך אמרו להם.

עד עכשיו לא אמרו משהו בצורה מסודרת. אנחנו לא יודעים מה הם רוצים, או מה אומרים במשרד הקליטה.

אני מבקש עכשיו. אנחנו מבקשים שנים. כל המדינה יודעת. אנחנו מבקשים לצאת ממרכז הקליטה. יש אנשים עם כיסא גלגלים, עיוורים, נכים. אין להם עזרה. אתה יכול לשאול את הצעירים.

תקצר, אני חושב שהנקודה ברורה.

אין להם עזרה. הם רוצים לקבל עמידר ולא לעבור למרכז קליטה אחר.

תודה.

מזינו מולה.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם. הוא אומר שהוא מזינו מולה, הוא מדבר בשם כל 17 מרכזי הקליטה שנמצאים בכל הארץ, כנציג שלהם, בשם המשפחות שתקועות שם.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

כידוע, אנחנו תושבים ב-17 מרכזי קליטה בכל הארץ, בעיקר הבודדים היחידים שנמצאים. אנחנו לא מצאנו עד עכשיו פתרון דיור. אנחנו ביקשנו במשך 7 שנים, הפגנו ודרשנו. פעלנו גם פה בכנסת כדי לתת לנו פתרון וזכות, שאנחנו יכולים לקבל סיוע משכנתא כמו כל העולים, כמו שנעשה ב-2005, ולצאת ממרכז הקליטה ולהשתלב בחברה הישראלית.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

הוא אומר שבמדינה דמוקרטית כמו בישראל, הפניות והדרישות שלנו לא התקבלו. אנחנו עדיין תקועים במרכז הקליטה ללא מענה מהסוכנות היהודית וממשרד הקליטה. אנחנו נפגעים פגיעה נפשית, כלכלית ואנחנו גם לא מתקדמים מבחינה חברתית פה בישראל.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

לכן אנחנו דורשים מהמשרדים האלו, מהמדינה. כמו שהמדינה נתנה ופתרה את הבעיה של הצעירים הבודדים ב-2003, אנחנו גם דורשים לתת לנו את הסיוע כדי שנוכל לקנות ולצאת ממרכז הקליטה ולהשתלב בחברה.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

לא, ב-2003 ראש הממשלה היה אריאל שרון. בנימין נתניהו התחיל להיות ראש ממשלה ב-2009 בקדנציה השנייה. הקדנציה הראשונה היתה מ-1996 עד 1999.

תמשיך.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

כאשר לא קיבלנו פתרונות ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית, פנינו גם למשרד ראש הממשלה וגם לו אין פתרון. אני שואל, האם מה שאנחנו מדברים פה נשאר פה או מגיע גם לשם?

אתה שואל ואני אענה לך.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

כדי לקדם גם את יציאת המשפחות שיש להן שיש להם עד 5 נפשות, משפחות שמקבלות רק משכנתא מינימלית. אנחנו דורשים להגדיל להם את המשכנתא בגלל שמחירי הדירות עלו וגם לבטל את הקיצוץ של 7,000 שקלים שמקצצים להם.

גם שתהיה להם אפשרות של זכות לקנות איפה שהם רוצים.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

הבעיה היא, כשאומרים לנו המקום הזה סגור, אז כשפותחים מקום חדש, המחיר של המקום הפתוח החדש עולה ואז הם לא יכולים לקנות ונשארים יותר זמן במרכז קליטה. ככל שנשארים יותר במרכז קליטה, מקצצים להם את הכסף.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

לכן אנחנו דורשים, נציגי 16 מרכזי קליטה, לתת לנו פתרון לשאלות ולנושאים ולבעיות שהעליתי אותם פה. צריך לתת לנו פתרון ושנוכל לקנות ולצאת ממרכז הקליטה ולהשתלב בחברה הישראלית.

תודה רבה לך מזינו.

עכשיו אני פונה לעורכת הדין אורית יפת.

אני רוצה שיהיה ברור: במרכז הקליטה במבשרת גרים היום 647 עולים.

אני רוצה לעשות תמצית של הדרישות שעלו משני הנציגים: יש משפחות, יש קשישים ויש בודדים. בכל הנושאים האלה דנו. אני מבקש ששניכם תתייחסו לכל הנקודות. מה הפתרון כדי לפנות את הקשישים? מה הפתרון לבודדים וליחידים ומה הפתרון למשפחות עד 5 נפשות.

עורכת דין יפת, תסבירי לנו מה המצב המשפטי בעניין פינוי מבקשת ציון.

כפי שעלה כאן, בספטמבר חוזה הפעלה של מרכז הקליטה אמור להסתיים. המועד הזה נקבע במסגרת ההסכמה שהיתה בבית המשפט, בעקבות פניית הנציגים לבית המשפט כנגד הפינוי שהיה אמור להיות ב-2014. כמו שאדוני אמר, ההסכמה היתה, שמרכז הקליטה ימשיך לפעול עוד כשלוש שנים ובינתיים ימצאו לאנשים פתרונות קבע. לא סתם פתרונות, פתרונות קבע. אנשים רוצים לצאת ממרכז הקליטה ולהתחיל בחיים אמיתיים עצמאיים.

כמו שגלגה אמר, אם היום באים אליהם בלחץ, בהלחצות, בהפחדות, באיומים שחייבים עכשיו לפנות. או שאתם עוברים למרכז קליטה אחר או שתמצאו את עצמכם ברחוב. זה בוודאי לא פתרון וזה לא מה שהמדינה התחייבה. לא על בסיס זה הדיירים הסכימו בעצם לאותה הסכמה שהיתה בבית המשפט, כי זאת היתה הסכמה. אם לא היו מבטיחים להם את זה, הם לא היו מסכימים.

השאלה המרכזית, לדעתי, מה הלחץ? מה הנסיבות שמצדיקות, או שמצריכות את מרכז הקליטה? התשובה היא שאין כאלה נסיבות. המדינה, או יותר נכון, גוף פרטי שאליו כביכול עברו הזכויות בקרקע רוצה למכור את הקרקע למישהו אחר. הוא רוצה שיהרסו את מרכז הקליטה ויפתחו שם משהו אחר.

אבל, צריך לדעת שיש שני הליכים משפטיים שקיימים בנוגע למקרקעין האלה. מי בעלים? האם אפשר היה להעביר או אי-אפשר? מותר למכור? אסור למכור?

יותר מזה. התב"ע במקום, הייעוד של המקום כרגע לא מאפשר בנייה. הייעוד שלו הוא למרכז קליטה.

מי קבע את זה?

ועדות התכנון. כשהקצו את הקרקע, כשנתנו אותה לסוכנות, המטרה היתה שזה ישמש מרכז קליטה.

יש להם מסמך כזה?

אני לא חושבת שזה נתון במחלוקת אבל אפשר להמציא מסמכים כאלה. אני לא חושבת שזה נתון במחלוקת. במסמכי המכרז, כשרצו את הקרקע הזאת למכירה, היה ברור שצריך לפעול לשינוי הייעוד של הקרקע.

עכשיו אנחנו נמצאים במצב שבו יש שני הליכים משפטיים שתלויים ועומדים. הם עוד לא התקדמו הרבה. אנחנו רק בתחילת הדרך. המדינה עוד צריכה לתת את עמדתה. יהיה דיון, יהיו סיכומים ופסיקה. כשהדיונים האלה יסתיימו, אם בית המשפט יקבע שזה אפשרי, רק אז אפשר יהיה להתחיל לשווק את הקרקע הזאת.

כמו שאדוני יודע, זה מכרז, הזמנה להציע הצעות, עד שיש זוכה, עד שמוכרים. אחר-כך, גם אם אתה מוכר, עדיין אתה צריך לשנות את הייעוד כדי להתחיל לעשות בנייה כלשהי. לכן זה ברור שאנחנו מדברים כאן על מצב, שאם באמת יצטרכו את הקרקע הזאת, אם באמת אפשר יהיה לעשות איתה משהו, זה יהיה עוד 3 שנים לפחות.

אם כך, מה ההצדקה? מה ההצדקה לקחת את האנשים האלה ועכשיו להלחיץ אותם ולתת להם משהו שהוא ממש לא פתרון. לא יעלה על הדעת שאדם יהיה 13 שנים במרכז קליטה ואולי אפילו יותר ובסוף אומרים לו ללכת למרכז קליטה אחר. הרי כל הרעיון היה שמרכז הקליטה יהיה איזה תחנת ביניים.

זה פתרון טוב מה שאת מציעה. האם פניתם לבית המשפט? האם חזרתם לבית המשפט והבאתם את העובדות שאת מציינת פה בפני השופטים ודורשת את הפתרון מה שאת מציעה פה? האם זה לא השיקול של השופט בנושא הזה, לאחר שהוא יבדוק את העובדות שאת מציינת, שממילא לא יצא לפועל אז בואו נלך לפתרון הזה?

אנחנו בהחלט נמצאים במצב שבו יש לנו כבר המרצת פתיחה שאנחנו רוצים להגיש לבית המשפט.

עדיין לא הגשנו. אני אגיד לאדוני למה.

תסבירי למה. לי נראה שזה כוח, לא?

זה כוח. מצד שני, הליכים משפטיים לוקחים זמן ולא תמיד צריך. כידוע, מעורבות משפטית זה הסוף כשאין מוצא אחר. כשאין לך מוצא אחר אז אתה פונה לקבל סעד מבית המשפט. אני לא חושבת שצריך להגיע למצב הזה. אנחנו ערוכים לכך בהחלט אבל אני לא חושבת שצריך להגיע למצב הזה.

לפני שבועיים, ב-16.5 היה דיון בנושא הזה בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. המסקנה של הוועדה היתה ברורה, שצריך להאריך את השהות במרכז הקליטה כדי לאפשר פתרון. לא צריך לעבוד בלחץ. אם אין סיבה לא צריך לעבוד בלחץ. בשלוש שנים האלה אכן מצאו פתרון קבע לכמחצית מהדיירים שהיו אז באותה תקופה. נשארנו עם עוד מחצית. צריך לתת את הזמן הזה כדי למצוא את הפתרונות. אני בטוחה שאפשר יהיה למצוא את הפתרונות אבל זה דורש זמן, זה דורש היערכות, זה דורש התארגנות. בינתיים לא יעלה על הדעת לטלטל אנשים כחפץ ממרכז קליטה למרכז קליטה, בוודאי כשאין הצדקה לזה.

הבנתי. הוא תכף יחזור ויענה לשאלות.

אני רק אומר במשפט, שבאמת סמנכ"ל בכיר לדיור במשרד הקליטה, הודיע לוועדה שהוא יעדכן אותם בתוך 10 ימים. אני לא ראיתי עדכון כזה ואני אשמח לשמוע.

הבנתי. יש לי את ההחלטה של הוועדה הזאת. תכף הוא יתייחס לזה.

אני רוצה להמשיך איתך בנושא המשפטי. מהניסיון שלי, אני חושב שכשיש את הערוץ המשפטי והוא כל-כך חיוני. אני יודע שלפני שלוש שנים שזה מה שעצר את הפינוי. למה אתם ממתינים לרחמנות של הממסד, כשאנחנו יודעים שלא ירחמו וימשיכו, אלא אם כן בית משפט יעצור אותם? לכן אני חושב שאתם מבזבזים זמן וצריכים ללכת מהר.

אנחנו מודעים לכך, אנחנו בהחלט מוכנים לעשות את זה. אני אומרת שוב, אני חושבת שמפה צריכה לצאת קריאה שלא צריך לחכות. זה לא מקרה מורכב או מסובך, שאולי לא ברור מה התוצאה הצודקת כאן ושבית המשפט צריך להכריע. אני חושבת שצריכה לצאת מכאן קריאה שזה מה שצריך לקרות. קודם כל, להאריך. אי-אפשר להיות עם חרב פינוי מונחת על הצוואר. אנחנו מדברים על עוד שלושה חודשים. אדוני יודע שלעיתים תחנות הצדק טוחנות לאט. אנחנו בהחלט נעשה את זה אם לא יהיה מנוס. אבל אני חושבת שכאן צריכה להיות התגייסות, גם מצד הוועדה הזאת.

הכנסת מגויסת, גם בוועדה הזאת וגם בוועדה שהתקיימה לפני כשבועיים. אנחנו מבינים את הצורך לבטל או לדחות את הפינוי עד מציאת פתרון קבע לעולים חדשים. הוועדה מאמינה בזה, הכנסת מאמינה בזה. אבל, אנחנו רואים את גרירת הרגליים של משרדי הממשלה.

בוועדה היתה החלטה להאריך לשלוש שנים. הוועדה פנתה למשרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית לפעול בהקדם להאריך את זה לשלוש שנים ולעדכן תוך 10 ימים. כמיטב ידיעתי, אני לא עודכנתי וגם לפני הישיבה בדקתי וגם הוועדה לא עודכנה. לכן כך ממשיכים, רוצים למשוך את הזמן.

כאשר יש לכם את העניין המשפטי, במיוחד את העובדות המשפטיות שאת קודם ציינת, אני חושב שזה חבל. אתם מבזבזים זמן. עדיף ללכת לבית משפט, לעורר את התיק, להכניס את העובדות החדשות ולכופף את משרדי הממשלה. אני לא אומר שאנחנו נפסיק לפעול פה, אנחנו נמשיך לפעול פה. אני חושב שהערוץ המשפטי הוא גם מאוד חיוני ואסור לזנוח אותו. זה מה שאני מציע לכם.

עכשיו אני חוזר למשרדי הממשלה. קודם כל, אני פונה לאכסניה, למי שמנהל את המקום, כקבלן משנה של המדינה, הסוכנות היהודית.

אדוני, נציג הסוכנות היהודית. אתה יודע על ההתחייבות של הסוכנות היהודית לבית המשפט לפני שלוש שנים, דהיינו, לא מפנים את העולים לפני מציאת פתרון קבע. אני מדגיש, פתרון דיור קבע לעולים חדשים.

הסוכנות לא אמרה את המשפט הזה.

עורכת הדין אמרה.

עורכת הדין אמרה את זה. ברשותך, בוא נעשה סדר בתוך הדברים. יש פה עירוב של תחומים שנובע כנראה מאי הבנה. הסוכנות היהודית אחראית להביא עולים לארץ ובתוך מרכז הקליטה שלה לתת להם פתרון ביניים, שמשכו לעולה רגיל זה עד שנה ולעולה מארץ אחרת כמו אתיופיה זה שנתיים עם הארכה לשלוש שנים. מרכז קליטה הוא לא מקום אידיאלי. מרכז קליטה הוא מקום זמני שבו אתה אמור לתת כלים לעולה להשתלב בחברה הישראלית. לשם כך הוקם גם מרכז הקליטה במבשרת.

יושב כאן בחור שיושב שם 13 שנים.

עכשיו בוא נדבר על מבשרת.

כשאין פתרון מה הוא יעשה? הוא ילך לרחוק?

סליחה. אני לא המדינה, אני הסוכנות היהודית. מתוך היכרות עם הנושא, אני יודע שלבחורים הצעירים האלה יש פתרון.

מה עם הזקנים והנכים?

ברשותך, אני מאמין שאוכל להתייחס לכל. אני אומר עוד פעם, אני סוכנות יהודית, אני לא מדינה.

יופי, אז למה אתה מתייחס אם אתה סוכנות יהודית? אתה מדבר על נושאים שלא קשורים אליך.

סליחה, יושב הראש מנהל את הדיון.

לגבי הצעירים. עד כמה שידוע לי, המדינה מציעה לכל צעיר 1,500 שקלים מענק לחודש - - -

7 שנים אנחנו מדברים על זה, אל תחזור על זה.

יש כאן אי הבנת הנקרא.

זה מ-2003, אל תחזור על זה, אנחנו לא ילדים.

רק רגע. מזינו, יש עובדות שאי-אפשר להכחיש. המדיניות של הממשלה זה לתת ליחידים 1,500 שקלים שכירות. אם זה טוב או לא טוב, זאת שאלה אחרת. מבחינה עובדתית, זה קיים. קיימנו פה דיון. הצעירים לא קיבלו את המדיניות הזאת והם מתנגדים למדיניות הזאת. למה? 1,500 שכירות לכל יחיד או בודד וכל חודש לחמש שנים. אז אנחנו בוועדה הזאת דנו והצענו מתווה כפתרון. הצענו מתווה שאת ה-1,500 שקלים לחודש למשך חמש שנים, להפוך למענק חד פעמי של 90,000 שקלים. תנו להם את זה כמענק חד פעמי והם יכולים לקנות ולצאת. הם לא יחזרו עוד פעם אחרי 5 שנים לבקש פתרון דיור קבע.

חביב קצב היה פה וגם נציג האוצר היה פה. הם אמרו שזה כיוון חיובי ואמרו שיבדקו. זה היה בוועדה הזאת.

בזמן הזה הם הסכימו.

בסדר, הם אמרו שהם רוצים לבדוק ולחזור. זה מה שאמרו. אז אני כתבתי מכתב.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

ב-23.11.2016 שלחנו מכתב לשר האוצר. מה דרשנו? "להלן החלטת הוועדה מהדיון היום: הוועדה קוראת לשר האוצר להשיב לוועדה בהקדם האפשרי ולפני תום דיוני התקציב". זה היה לפני התקציב של 2017-2018." בדבר יישום המתווה לשינוי שיטת המענקים, כך שהסיוע בשכר דירה של 1,500 שקלים לחודש למשך חמש שנים יינתן חד פעמי, כמענק לרכישת דירה על-סך 90,000 שקלים". זה המכתב ששלחתי עם העתקים לשרת הקליטה, מנכ"ל משרד הקליטה וסמנכ"ל משרד הקליטה.

לאחר מכן באו אלי נציג משרד האוצר ובנוכחות חביב קצב, סמנכ"ל משרד הקליטה. והם אמרו: שקלנו את הפנייה של הוועדה ואנחנו מסכימים לתת מענק במקום 90,000 שביקשנו, לתת 36,000 שקלים. 36,000 שקלים הם היו מוכנים לתת מענק במקום 90,000.

את זה אמר האוצר.

אני מדבר על עובדות.

לזכותו, חביב קצב תמך במתווה של 90,000 שקלים והאוצר התנגד. האוצר אמר שאין להם כסף.

איך אין כסף?

אני לא דן עכשיו אם יש כסף או אין כסף. אני מציין את העובדות כדי שהן יהיו ברורות.

אני הבאתי לכם הצעה כזאת לצעירים. אמרתי להם שזה מה שהאוצר הגיב לי. האוצר אמר שהוא מוכן לתת 36,000. מה אתם אומרים? אמרתם שאתם דוחים את זה. זה מה שאתם אמרתם, אתם לא מקבלים.

חזרתי ואמרתי לאוצר שהצעירים לא מקבלים את ההצעה.

לכן אני מקיים את הדיון היום כדי לשמוע מה ההצעה כפתרון להוציא את העולים ממרכז הקליטה. עכשיו זה ברור?

בואו לא נתווכח על העובדות.

במרכז הקליטה במבשרת ישנם כמות לא מבוטלת של אנשים שנמצאים שם בצורה לא חוקית, אדוני היושב ראש. יש עולים שהכניסו לשם נשים שהן לא זכאיות להיות שם, יש שם פולשים ועוד. מתוך 647 אנשים שנמצאים שם - - -

סליחה, לפני זה. לגבי הצעירים, מעל 300 צעירים קיבלו את הפתרון של המדינה, לקחו את ה-1,500 שקלים ועזבו. מעל 350 צעירים מכל מרכזי הקליטה.

לא, אמרת מתוך 647.

מכל הארץ. עברית רהוטה יש לי, ברוך השם.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

מתוך 647 עולים במבשרת – אני חוזר ומדגיש כדי שהקהל שנמצא פה יבין. אנחנו סוכנות יהודית ולא ממשלה. מתוך ה-647 נפש שנמצאים שם, נכון לרגע זה, 113 נפשות יש להם פתרון חלופי. אני יכול לדאוג רק לפתרון חלופי במסגרת מה שיש לי. אותם 113 שישבו עם אנשי הצוות של מרכז הקליטה, יש להם מקום שהם יכולים לעבור אליו. אגב, הם יעברו רק אחרי תום שנת הלימודים.

זה פתרון קבע?

לא. אני מדבר על מרכז קליטה אחר.

אמרת שמרכז קליטה זה 3 שנים.

נכון, אבל אין ברירה.

אתם רוצים שנקיים את הדיון?

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני שוב אומר. אנחנו רוצים להגיע לפתרון. אנחנו רוצים לקיים את הדיון. נתתי בהתחלה לנציג העולים, לעורך הדין שלהם. הם הציגו את הבעיה. עכשיו התור של משרדי הממשלה להגיב. אנחנו צריכים לשמוע בסבלנות. אתם תרשמו את השאלות שלכם. אני אתן לכם אחר-כך להגיב.

תודה. בפעם שלישית או רביעית אני חוזר. הסוכנות היהודית אין לה את המנדט ואת הסמכות לתת פתרון קבע, אין לה. היא דואגת להביא את העולים, לעזור להם בהתחלה בתוך מרכזי הקליטה ולעזור להם לצאת החוצה. לכן כאשר מדברים איתי על פתרון קבע, אין לי את המנדט לתת פתרון קבע. אני מאוד שמח שאנשים חושבים שיש לנו את העוצמה הזאת. צר לי, אין. לכן, מה שאנחנו יכולים לעשות, ולזה התחייבתי, גברתי עורכת הדין. אני אמרתי לכבוד השופטת, שככל שזה תלוי בנו, בסוכנות היהודית, שאין לנו סמכות לתת פתרון קבע, אף עולה לא יהיה ברחוב. אנחנו נציע פתרונות חלופיים בדו-שיח עם העולים. נאמר: זה מה יש לנו – תבחר. אתה רוצה למקום הזה? הוא שלך. אתה רוצה למקום הזה? הוא שלך.

אני מדבר על הקשישים, על חד הוריות ועל משפחות. אני לא מדבר על מי שלעניות דעתי, המדינה נתנה לו פתרון. יכול להיות שהפתרון לא טוב, זה משהו אחר, אבל נתנה לו פתרון. עליהם אני לא מדבר. מתוך 647 עולים שנמצאים במבשרת נשארים שם קצת מעל 100 בודדים צעירים, לא קשישים, שלהם יש פתרון. אני חוזר ואומר, יכול להיות שהפתרון לא מוצא חן אבל זה מה שכרגע מה שהמדינה נותנת.

אדוני היושב ראש, אנחנו מתחייבים שאף עולה לא ילך לרחוב. אנחנו נציע פתרונות בתוך מה שיש לנו. אני מציע את הבית שלי שזה מרכזי הקליטה. ניתן לכל אחד ואחד ונדע גם ללוות אותו למרכז הקליטה החלופי.

רק כדי לסבר את האוזן לאדוני. רוב העולים שנמצאים במקום הם מעל 4 שנים. אני לא מדבר על הצעירים, אני מדבר על משפחות ועל הקשישים. נכון, העולים היותר חזקים לקחו את המשכנתא ויוצאו. ברור לי שהאוכלוסייה נמצאת כרגע במרכז הקליטה, ואני מדבר בהכללה רבתי, הן אוכלוסיות קצת יותר חלשות.

לכן אנחנו נמשיך ללוות אותם, למרות שהם הרבה מעבר לתקופת הזכאות. יש שם חבר'ה שהם מעל לחמש, שש ושבע שנים. בהסכמה עם חביב קצב אנחנו נמשיך לטפל בהם.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. מתוך 647 עולים שנמצאים במבשרת ציון, אמרת ש-113 וגם לעוד 100 יחידים יש פתרון. סה"כ 213.

אנחנו בדיאלוג איתם.

איזה דיאלוג?

אנחנו מציעים להם את כל מרכזי הקליטה: באשקלון, בקרית גת, בבאר-שבע, בחניתה חיפה, את כל מרכזי הקליטה. הם הולכים בדרך-כלל איפה שיש להם קרובי משפחה.

מה הפתרון ל-113 הבודדים?

ל-113 הבודדים לי אין פתרון. המדינה נתנה להם פתרון. רוצים, ייקחו אותו, לא רוצים, לא ייקחו אותו. להם אני לא מציע הצעה חלופית.

אגב, רובם עובדים.

האוצר לא לקח את המתווה שהצענו פה והעולים היחידים לא מקבלים את ההצעה שהאוצר מציע, אז לך אין פתרון. זה אומר שאותם 113, אחרי ספטמבר הם יהיו ברחוב. נכון או לא נכון?

לא.

אז מה הפתרון?

אדוני היושב ראש, אני בטוח שגם הוא היה מאוד מאוד שמח אם הבן שלו היה מקבל 1,500 שקלים מענק לחודש. שני חבר'ה יכולים לקבל יחד 3,000 שקלים ולשכור דירה בכל אזור שהוא. אני הייתי מאוד שמח אם זה היה קורה לבן שלי או לבת שלי.

אני חוזר. ההתחייבות שלנו היא לאלה שהמדינה כרגע לא נותן להם פתרון.

אנחנו לא ממשלת ישראל, אנחנו סוכנות יהודית. המנדט שלנו זה לנסוע לשם, לחלץ יהודי בכל מקום שהוא נמצא. אדוני היושב ראש יודע מה אנחנו עושים. להביא אותו לכאן ולעזור לו בהתחלה.

(מתרגם לאמהרית את דברי יהודה שרף).

חביב, עכשיו הכדור עובר אליך. שמעת את הדברים. אתם התחייבתם בבית המשפט. עכשיו לעולים אין פתרון קבע. גם בהחלטה שהיתה לפני שבועיים בוועדה בראשות מיקי זוהר, התחייבתם לבדוק ולעדכן את האפשרות להאריך את זה לשלוש שנים ולעדכן את הוועדה תוך 10 ימים. לא עדכנתם אז אולי היום יש לך בשורה בשבילנו ותעדכן אותנו מה קורה.

בוקר טוב.

קודם כל, אני רוצה לומר שלגבי מה שעורכת הדין אמרה, אני לא מתערב. אני לא נוגע בנושא של קרקע. אין לנו עניין בקרקע ובנדל"ן. מה שאת חושבת, שיש לך משהו בנושא של הנדל"ן, אז תלכי לבית המשפט.

אני יודע בדיוק למה התחייבנו לפני שלוש שנים. אנחנו בכלל לא התחייבנו למה שאת אומרת.

לא התחייבתם בכלל?

לא.

גברתי, צריך להיות פסק דין. כמיטב ידיעתי יש פסק דין.

אם את חושבת אחרת, תלכי לבית משפט.

דיברנו על זה.

מאחר ואת רוצה ללכת לבית משפט אז הרבה מאוד דברים אני לא אגיב כרגע, את זה נגיב בבית המשפט. יש לזה משמעויות.

אני רוצה לומר כמה דברים לגופו של עניין. לגופו של עניין, אנחנו מדברים על מרכז קליטה זמני. המטרה היא שהעולים יישארו בו באופן זמני. עבר הרבה מאוד זמן מעבר למה שהם היו צריכים להיות שם.

הצטרף אלינו חבר הכנסת נחמן שי.

הדובר הראשון שוהה 13 שנים במרכז הקליטה, כאשר היה צריך לשהות שם שנה וחצי או שנתיים. שכל אחד יעשה את החשבון לעצמו וגם אתה תעשה את החשבון לעצמך, כמה חיסכון של כסף במשך 13 שנים במקום ללכת לשכור דירה בשוק הפרטי.

אני לא בא לנהל לך את הכסף, לא בא לנהל לך את החשבונות. לא זאת כוונתי, אין לי כוונה כזאת. כל מה שאני רוצה להגיד זה שמדובר במשאב לאומי, בכסף של עם ישראל, בכסף ציבורי. אנחנו מצווים לפעול על פי כל התקנות וכל החוקים.

אנחנו מדברים כרגע על הנושא של העולים ולא על הנושא של הקרקע. הקרקע לא מעניינת אותנו.

בנושא של מגורי עולים. במקום הזה אנחנו לא בעלי הבית. אנחנו שכרנו את זה מיזם שיושב פה, מר אריק מימון שיושב פה יחד עם אחד מעורכי הדין שלו. אנחנו עובדים לפי הסכמים. ההסכם שלו ביחד עם בעל הבית מסתיים ב-4.9. מתקיימים דיונים בנושא הזה. מאחר ומדובר בכמה צדדים, הדיונים לוקחים זמן ולא נפסקים.

אין ספק בעובדה אחת. לאף אחד אין מטרה להמשיך במרכז הקליטה. לאף אחד אין מטרה לתת לעובדים להמשיך ולגור מעל 10 שנים במרכז הקליטה. לאף אחד אין מטרה להחזיק מרכז קליטה כשלמעלה מחצי שלו ריק. חצי מהדירות ריקות, וזאת עובדת יסוד.

אנחנו עומדים במה שהתחייבנו בבית המשפט. אם יהיה צורך, נגיד בבית המשפט בדיוק ובית משפט יראה אם ביצענו את מה שהתחייבנו או לא. אנחנו התחייבנו ואנחנו עומדים ככתבו וכלשונו בכל ההתחייבות שלנו.

זאת מדינה דמוקרטית וכל אחד זכותו לחשוב מה שהוא רוצה. אני מאוד מכבד את זה. אבל, כשמדובר במשאב לאומי, יש לזה משמעויות. אנחנו יושבים על הנושא הזה. כשנסיים את כל הדיונים בינינו, אני מבטיח לך אדוני היושב ראש, הטלפון הראשון יהיה אליך ואני אעדכן אותך בתוצאות של הדיונים שלנו בנושא הזה. אנחנו מקיימים דיונים עם בעלת הנכס, קופת התגמולים. אחר-כך נצטרך לקיים את זה עם היזם ואחרי זה עם האוצר והחשב הכללי, לגבי המשך ההתקשרויות.

כרגע המטרה שלנו מאוד ברורה. גם אם אנחנו הולכים לשנות את המצב, אנחנו הולכים לשנות אותו לתקופה קצרה מאוד ושלא נבין אחרת. אין לנו מטרה שהעולים ימשיכו לגור במרכזי קליטה. אין לנו מטרה שכל אחד מהעולים יבוא ויגיד כמה זמן הוא רוצה להיות במרכז קליטה. מרכז קליטה זה מקום זמני ואנחנו נקפיד על זה, וזאת המטרה שלנו.

באשר לפתרונות, את דעתי אתה מכיר, שמעת אותה לא פעם. גם אנשי האוצר שמעו אותי אומר את זה. אני בעד לעדכן סיוע, אני בעד להעלות רמת סיוע. אמרתי את זה גם בוועדה הקודמת. אלה דברים ברורים שאני אומר אותם. אבל, כל זמן שזה הנתון, אז זה הנתון. צריך להבין שגם הנתונים האלה הם נתונים לאפליה לטובה לכלל העולים מאתיופיה הנמצאים במרכזי קליטה, הן ברמת השכירות החודשית והן ברמת המשכנתאות והמענקים. זאת אפליה לטובה. אני בעד לתת להם. אני בעד לשפר ולסייע באופן הברור ביותר. שמעת שאני אומר את זה גם לאנשי האוצר כשישבנו יחד.

כרגע תמונת המצב היא מאוד ברורה. יש אנשים שרכשו דירות וצריכים לקבל את הדירות שלהם. אני מקווה שאותם אנשים שקיבלו מפתחות לפני שנה ויושבים במרכז הקליטה, יעזבו בקיץ. מי שקנה וקיבל מפתח לפני שנה.

יש לנו משפחות שהעלייה שלהם לא חוקית. יהודה ימסור את הנתונים.

כמה יש כאלה?

אני מוכן למסור נתונים אבל לא בפורום הזה.

יש הרבה פלישות, הרבה דברים אחרים. אנחנו לא באים במטרה שלילית. המטרה שלנו היא לסייע. כמו שיהודה אמר, אנחנו נציע לאנשים פתרונות, גם אם נצטרך להאריך טיפונת את המקום. אין לנו שום כוונה להארכות מעבר למתבקש. שוב, אנחנו כפופים וקשורים לבעל-הבית של הקרקע שהוא בעל העניין. אנחנו לא אדונים על עצמנו. אנחנו נצטרך לשבת ולבדוק את כל הסוגיות האלה. אלה סוגיות מאוד מורכבות. זה עולה המון כסף.

אם בעל הקרקע מוכן להאריך ולהשכיר, האם אתם מוכנים להשכיר את המקום?

זה לא ברמה של הדיון כרגע פה.

העניין של הקרקע, אנחנו לא - - -

אדוני היושב ראש, אין לי פה כוונה. נשב איתם ונראה.

אני רוצה לדעת מה התכנית שלהם. פה מדובר בדיני נפשות.

נשב איתם ונראה. אני מבטיח שהטלפון הראשון שלי יהיה אליך. אמרתי לך, המטרה שלנו היא חיובית ואנחנו רוצים לסייע אבל לפי כללי המנהל התקין. אם הגברת חושבת שלא עמדנו בהתחייבות שלנו לבית המשפט, היא מוזמנת ללכת לבית המשפט. זאת זכותה המלאה. אנחנו מדינה דמוקרטית ואנחנו לא כועסים. אנחנו נגיב בבית המשפט.

היא לא הלכה כי היא מחכה לפתרון כפי שהתחייבתם.

אנחנו עומדים בהתחייבות שלנו.

אני דווקא דחפתי אותה לא לחכות. זה לא אומר שהיא מחר הולכת.

אני לא יכול להגיב.

מבחינה עובדתית, היא לא הלכה.

מה שמותר לך, לי אסור. אני פקיד מדינה, אני שומר על כללים. בגדול, זאת תמונת המצב.

אני מתנצל, אתה יודע מראש שאני צריך ללכת.

אני רוצה לתרגם מה שמר קצב אמר.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני נציג של מבשרת ציון. הוא אמר 13 שנה ואני שם 15 שנה.

יש לי שני דברים. 1,500 שקלים כדי לצאת ולשכור דירה, בפועל אתם נותנים 1,300 שקלים. איפה 200 שקל שנגזלים מאנשים. יש לי חבר שגר בשכירות. הוא יצא מהבית ואתם נותנים לו 1,300, אתם לא נותנים לו 1,500. אז למה לשקר?

שנית. אני 15 שנה למדתי בפנימייה. עליתי לארץ כילד בגיל 14. שירתי בצבא 3 שנים. רק התחלנו לחיות את החיים עכשיו. איפה יש לי כסף שחסכתי? חסכתם, לא חסכתם. קודם כל, אתה לא מנהל לי את החיים. זה התקציב של המדינה. חסכתם, לא חסכתם, אין לי כסף בכלל.

אתה לא מנהל את תקציב המדינה.

להתחתן אתם בכלל לא נותנים לנו. יש לנו דירה, 3 אנשים בחדר אחד ואתם רוצים שאנחנו נתחתן ונתקיים ונשכור דירה? איך אפשר? אסור שנכניס מישהו זר. אני מביא את חברה שלי, הם מגרשים אותה. איך אתה רוצה שאני אתקדם? אתה לא חי שם.

אנחנו בכלא.

אנחנו בגטו. זה לא חיים שם. אני רוצה לצאת משם. מה זה 90,000 שקלים בשביל המדינה הזאת? אומרים שיש תקציב. יש כסף, אני יודע שיש כסף. למה? מכרתם את מרכז הקליטה הזה? אני יודע שמכרתם את זה. אתם מנסים למכור את זה. יש שם כסף. יש פה נציג של משרד הקליטה?

הסמנכ"ל פה.

בוא תסכם.

אני רוצה לצאת משם, רק שיתנו לי את הכסף, את המענק הזה. אני רוצה לצאת משם. מה זה 36,000 לעומת 90,000?

כלומר, שיתנו לך את ה-90,000 ואתה קונה ואתה יוצא.

כן.

הנקודה ברורה.

כמה זמן אנחנו מבקשים את זה? 7 שנים? 8 שנים?

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני מתרגם:

הוא אומר שלא אכפת לנו מהאדמה ואם מוכרים או לא מוכרים. אנחנו רוצים שתתנו לנו ונצא משם. תמכרו, תעשו מה שאתם רוצים, זה לא ענייננו.

לא אנחנו מוכרים ולא אנחנו קונים.

זה מה שהוא אומר. אנחנו מבקשים שיתנו לנו פתרון.

נמצא פה נציג משרד השיכון?

"נושא פתרונות דיור בקהילה לכ-700 דיירי מרכז קליטה מבקשת.

הסוגיה הנדונה אינה תקציבית. זאת לא בעיה של תקציב. מדובר בהסכם לפינוי שנעשה בין משרד הקליטה לבין הסוכנות היהודית בו ניתנה התראה של 3 שנים לפינוי המרכז בהסכמת העולים". זאת העמדה של שמרד האוצר בנושא מבשרת ציון.

בנושא המתווה של הצעירים של 90,000 שקלים, הוא יבוא בהמשך וייתן לנו את העמדה.

עכשיו אני פונה למשרד השיכון. אתה שומע את הדברים האלה. אנשים הולכים להיות ברחוב. הסוכנות אומרת שזה לא באחריותה למצוא דיור קבע לעולים חדשים. האחריות של הסוכנות היא להביא אותם ולקלוט אותם באופן זמני מקסימום לשלוש שנים. אחר-כך זה תלוי במדינה.

אבל אנחנו לא נזרוק אף אחד לרחוב, אנחנו ניתן פתרון.

לא, את ה-113 כן. אמרת שלגביהם אין לך פתרון זמני.

אני אומר למשרד השיכון, כמי שמיועד לתת פתרון דיור לאזרחי מדינת ישראל. אתה רואה את המצב. אתם נותנים 1,500 שקלים. אנחנו מבקשים שתיתנו את זה כמענק ואנחנו נצא. לא נחזור אליכם אחרי 5 שנים. אפילו משיקולים כלכליים, אם אתה נותן לו מענק ל-5 שנים, אחרי 5 שנים הוא בא אליך עוד פעם לבקש פתרון דיור. אבל אם אתה נותן לו עכשיו את ה-1,500 כמענק חד פעמי, אז הוא לא חוזר אליך אחרי 5 שנים. הוא קונה דירה ויוצא. זה מה שהם מבקשים.

אני לא מבין. האם זה לא כדאי למשרד השיכון ללכת לכיוון הזה?

כבוד היושב ראש, אני אגיב למה שטענו פה החברים ממרכז הקליטה וגם לדבריך. אני רוצה לציין ש-15 שנים ראשונות של כל עולה הן באחריות משרד הקליטה. בעיקרון, משרד השיכון משמש כצינור להעברת הכספים.

לגבי מתן מענק חד פעמי של 90,000 שקלים על-מנת שיוכלו אולי לרכוש דירה, אין לנו התנגדות לזה. כמו שאמרת, נציג האוצר יגיד את הטענה שלו בעניין.

מעבר לזה, יש לכל העולים האלה אפשרות לבחון את הזכאות שלהם, גם ברמה של דיור ציבורי. אם הם עומדים בקריטריונים של משרד הקליטה, אז המשפחות האלה זכאיות לסיוע בשכר דירה, שהוא גבוה יותר. זה יכול להגיע מעל 3,000 שקלים למשפחות חד הוריות.

יש היום את התכנית של המשכנתא שממש עכשיו יצאה. זאת משכנתא למי שיש אפשרות כלכלית. עכשיו היתה הגרלה - - -

לא, זה לא קשור. זה קשור לאלה שנמצאים מעבר ל-15 שנים.

סליחה.

לגבי העניין של המענק, זה כן תקציבי, בניגוד למה שאמר הבחור מהאוצר והם צריכים לתת את הדעת. לי אין התנגדות לתת להם את זה באופן חד פעמי. זה לא משנה לי אם אני אתן את זה כסיוע לשכר דירה למשך 5 שנים או כמענק חד פעמי. אני חושב שאפשר להשוות להם את העניין של ההון העצמי, כדי שהם יוכלו להשתמש בהון עצמי של כ-5%.

לגבי ההון העצמי, צריך לדאוג מול בנק ישראל שתהיה להם אפשרות של הון עצמי של 5%, כמו שיש היום בתכנית של מחיר למשתכן, על-מנת שהם יוכלו להתחיל את הדרך שלהם ולרכוש דירה.

אני רוצה לציין עוד דבר. אני רוצה שתדעו שמענקים לא נכללים כהון עצמי מצד הבנק.

כלומר, אין לכם התנגדות למתווה של המענק. אני מבין שגם משרד הקליטה תומך. היום הבעיה שלנו זה האוצר.

אני מבקש מכם שגם אתם תפעילו לחץ על האוצר, שמבחינה מקצועית זה הפתרון שאתם מציעים כדי להוציא את הצעירים ממרכז הקליטה ולשלב אותם בחברה. צריכים לראות את הראייה הלאומית כפתרון טוב לאזרחים.

לכן אני מבקש שמשרד השיכון יתגייס. שלא יישב בצד ויסתכל ויגיד שזה לא עניינו. זה מאוד חשוב שתעביר למשרד.

אנחנו נפעיל את הלחץ גם מהכיוון שלנו.

תודה.

זיוה מקונן, בבקשה.

תודה רבה אדוני. חבל שסמנכ"ל דיור במשרד הקליטה יצא כי רציתי להגיד לו, שלא רק במדינה דמוקרטית, אלא גם בשלטון של מנגיסטו הרודן, אף אחד לא שולט במחשבות של בני אדם. זה שמאפשר לאנשים לחשוב ולשקול ולבחור את ההחלטות שלהם, אנחנו מאוד מודים לו ומעריכים.

לעצם העניין. מבשרת ציון מה עושים עם הכסף ועם הקרקע שלדעתי היא ציבורית? זה לא ענייננו וזה לא לדיון. מחר, אם קק"ל ידרשו את הכסף שתרמו האחרים, אני לא יודע מה עושים. לא ניכנס לזה, כי זאת לא הסוגיה.

הסוגיה היא העולים החדשים שנמצאים במרכז הקליטה הזה. הם נמצאים פה עד 15 שנים, אדוני היושב ראש. ישנם עולים חדשים שהעבירו אותם ממרכזי קליטה אחרים, כמו מטבריה ב-2010 כאשר סגרו אותו. העבירו את האנשים האלה כחפץ. זאת אומרת, לוקחים אותם ומעבירים אותם ממקום למקום, במקום לתת להם, לפי החלטת הממשלה, עד שנתיים להיות במרכז קליטה ואחרי שנתיים לעבור לדיור קבע.

מר יהודה אשר אמר בדיון פה בוועדה, שתחזוקה של מרכז קליטה אחד עולה מיליון דולר לשנה. נכון, אדוני? מיליון דולר לשנה. משרד הקליטה מעביר לסוכנות היהודית, כולל השכירות, את כספי הציבור ולשכירות של המבנים האלה, מיליון דולר.

אדוני, יש היום 17 מרכזי קליטה, יש בהם פחות מ-2,500 עולים.

היא לא מדייקת.

16 מרכזי קליטה. שם שוהים כ-2,500 עולים חדשים. בתפוסה מלאה יש מקום לעשרות אלפים. משרד הקליטה מממן דירות ריקות בכל מרכזי הקליטה וכל זאת מכספי הציבור, שחביב קצת כל-כך מנסה להגן עליהם. זאת אומרת, ההון לא עובר לאותם עולים חדשים שאמורים לקבל, לנצל אותו ולשפר את תנאי החיים שלהם, אלא מעבירים לאותם ארגונים שמשכירים. אני מתייחסת לבית אלפא, איילת השחר.

יהודה אומר לי שהדירות האלה מחכות לעולים חדשים שיגיעו.

במבשרת ציון גם?

לא.

זה לא כולל את מבקשת.

אדוני. אני כאדם פרטי רוצה להשכיר את הדירה שלי. הדירה ריקה. האם מישהו יכול לתת לי כסף על הדבר הזה? איך זה יכול להיות שיש מאות דירות בכל מרכזי הקליטה ומשרד הקליטה מעביר כסף לסוכנות היהודית ולאותם הגופים ואילו פה, כדי לתת מענק של 90,000 שקלים ל-100 איש, הממשלה הזאת לא מתערבת? איך זה יכול להיות? זאת שערורייה שאין כמותה. כספי ציבור מבוזבזים בהעברה להון, שגם קיבל כסף, קיבל תרומה לקרקע וכו'. עכשיו לגמלאים ולקרן פנסיה שלו הם יכולים לממש אותם. גם על זה שיש דירות ריקות בבאר-שבע, באיילת השחר ובכל מרכז קליטה והם מקבלים כסף.

אבל לתת לעולים החדשים להגדיל את המענק, הם לא מוכנים. זה לא הגיוני. זה שערורייתי, אדוני היושב ראש. ב-90,000 לא רק שאי-אפשר לקנות דירה, בקושי רכב נורמלי אפשר לקנות. 36,000 שמשרד האוצר מציע, זה בושה וחרפה, כי אי-אפשר לעשות שום דבר עם הכסף הזה. מה שמצפים מעולים האלה, מהצעירים האלה, זה שהם יצאו לרחוב.

לקחת את האנשים שעברו מרסיטל בטבריה למבקשת ועכשיו למצוא להם פתרונות דיור לעוד מרכז קליטה? למה? אף אחד מכל הנוכחים פה ואף אחד שנמצא במרכז קליטה, לא רוצה להישאר עוד יום אחד במרכז קליטה. אני שואלת עכשיו את כולם: האם יש פה מישהו שרוצה להישאר במרכז קליטה עוד יום?

דקה אנחנו לא רוצים.

זה ברור. אף אחד לא רוצה להישאר, הם מבקשים לצאת.

הם מבקשים לצאת מהכספים נמצאים. חבל שחביב הלך, כי הכסף שהוא מעביר למרכזי קליטה, לסוכנות היהודית, לכל הגופים שמטפלים ולשכירות, יכול ללכת לפתרון מיידי.

זיוה, אמרתי לפני שבאת שמשרד הקליטה הוא בעד המתווה של 90,000 לתת לצעירים. הייתי בפגישה עם האוצר ומשרד הקליטה ומשרד האוצר מתנגד. נציג האוצר בדרך.

הכספים שיש במשרד הקליטה כדי לתחזק את מרכזי הקליטה הריקים, שיתנו אותו. שיעשו הסבה תקציבית. הם יכולים לעשות את זה.

אדוני, באחד הדיונים אמרת פתגם. זה בדיוק הסיפור. אדוני יכול לתרגם.

אמרתי פתגם באמהרית: כשהמרצע לא רוצה, אפילו את החמאה הוא לא חודר.

הכוונה שאם הם לא רוצים לעשות, אז זה לא יקרה.

בדיוק.

זה מה שאמרתי ואני גם אומר את זה.

ההסבה התקציבית היא אפשרית.

אנחנו מבקשים ודורשים, שלכל האנשים שנמצאים במרכז הקליטה במבשרת, שימצא להם דיור קבע ולא העברה, כולל אלה שהחתימו אותם בשכנוע. אני מדברת על ה-113 שהחתימו אותם לעבור למרכז קליטה אחר. אנחנו מבקשים, אנחנו ניאבק ונהיה שם, כדי שאף אחד לא יעבור למרכז קליטה אחר, כי אין סיבה שיהיו במסגרות האלה עוד שנתיים ושלוש שנים.

אייאלו אללי, בבקשה.

תדברו בקיצור כדי שכולם יוכלו לדבר.

אני בארץ כמעט 13 שנים. עברתי כמעט את כל ארץ ישראל. בהתחלה הייתי באיבים. אחר-כך העבירו אותי לנגב בניצנה. מניצנה העבירו אותי לנצרת ומנצרת לטבריה ומשם למבשרת. עכשיו אני גם לא יודע לאיפה מעבירים אותי.

אני יחיד.

הוא אמר שאם אתה בודד, מעבירים אותך לרחוב.

אני לא יודע לאיפה יזרקו אותי. בלילה אני לא יכול לישון. כל פעם באים ודופקים בדלת ואומרים שהזמן שלי אוזל ואני צריך לצאת. זה איום, כל הזמן איום. אם לא יכולים לתת פתרון, אני לא יודע למי לפנות.

כמה יחידים יש בכל הארץ?

פחות מ-300 כולל מבשרת.

זה פחות מאלף.

בסביבות 500 כולל מבשרת.

אגב, במשרד השיכון, רוב התקציבים למשכנתאות ליוצאי אתיופיה הם חוזרים לאוצר. אף פעם יוצאי אתיופיה לא ניצלו עד הסוף. כל פעם יש הבטחות שאי-אפשר לממש אותן והכספים חוזרים.

תמשיך.

הגעתי למבשרת ב-2009. קיבלתי חדר. זה לא חדר של בן אדם. איזה חדר? איזה בית? תרנגול אפילו לא יכול להיות שם. יש לי משפחה, יש לי אחיות, אחים, ברוך השם, אבל הם לא יכולים לבוא לקר אותי. אפילו אין לי איפה לשים כיסא.

תודה, הנקודה ברורה.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה אברהם, תודה רבה לכולכם.

אני גר במבשרת ואני מודע לעובדה שהמרכז פתוח הרבה שנים. אני כמובן התנגדתי לכל פתרון שהיה כרוך בגירוש יוצאי אתיופיה ממבשרת מכל רקע שהוא. אני מקווה שזה לא יקרה בסופו של דבר ושיהיה פתרון. כל פתרון צריך לקח בחשבון את הצרכים של המשפחות, בודדים וכל מי שמתגורר שם. אין לי ספק שהרעיון של מתן דיור קבע הוא הדרך הנכונה. אי אפשר להתגורר לנצח במרכזי קליטה, זה לא סביר. זה גדל משנה לשנה וזה הפך להיות דיור קבע.

זה לא יכול להיות דיור קבע, זה לא מתאים. אני לא יודע אם זה גטו אבל זה לא מתאים. אלה דירות קטנות וצפופות. צריכה גם להיות איזו אינטגרציה ושילוב עם הסביבה, גם אם המשפחות רוצות לגור אחת ליד השנייה.

אני חושב שבסוף האחריות צריכה ליפול על המדינה. אין מה לעשות, המדינה חייבת. אני רואה שכבר עברתם על זה ודנתם על זה. התסכול שלך הוא התסכול שלי. איכשהו לא מטפלים בבעיות השורש אלא מטפלים רק בבעיות היסוד. להוציא את הצעירים זה מסלול נהדר כדי שלאט לאט המרכזים יתרוקנו. הצעירים, כמו שהחבר דיבר, רוצים לבנות חיים משלהם. הם רוצים להקים משפחה, רוצים להביא ילדים, רוצים להתחיל חיים משלהם. חייבת להיות איזו עזרה בנושא של הדיור. אני יודע שיש משכנתאות אבל פה מדובר על איזה מענק שממש את כל השכירות לתקופה ארוכה יותר.

מה שאתה תעשה אני אעמוד איתך בעניין הזה. אני יודע שאתה לוחם נחוש וחרוץ לטובת הקהילה של יוצאי אתיופיה ואני איתך בעניין הזה מכל בחינה שתרצה. דווקא בגלל שאני רואה את המצוקה ממש לפני העיניים במבשרת, אני מגויס לעניין הזה. תודה לכם.

תודה רבה לך.

נמצא פה נציג האוצר. אתה רוצה לשמוע עוד, או לדבר?

אני רוצה להבהיר. אני לא שואל אותך לגבי מבשרת. עמדתכם ברורה, זה לא תלוי בתקציב, זה עניין בין משרד הקליטה לבעלי האדמה או הסוכנות.

אני רוצה לשאול אותך דבר אחד שעלה פה מהדוברים. ממילא להחזיק מרכז קליטה עולה הרבה כסף. אנחנו רוצים לצאת. המדינה, מצד אחד, משלמת הון של כסף שכירות של מרכז הקליטה כשהרבה דירות ריקות. המדינה משקיעה כספי ציבור, משלמת המון כסף למרכז הקליטה. מצד שני, המדינה אומרת שאין לה כסף לתת לכם 90,000 שקל מענק לפחות מ-500 יחידים בודדים.

היה פה מתווה, שגם האוצר וגם משרד הקליטה וגם משרד השיכון. במקום לתת להם כל חודש 1,500 שקלים כל חודש במשך 5 שנים ואחרי 5 שנים הם חוזרים ומבקשים דיור קבע, מבקשים לקבל את הכסף למענק חד פעמי של 90,000 שקלים. אז הם יקנו ויצאו ולא יחזרו אליכם עוד פעם.

האם זה לא פתרון גם למדינה וגם לצעירים? אני אעדכן אותך ששלחתי מכתב עם ההחלטה של הוועדה. באו נציגי משרד האוצר יחד עם סמנכ"ל משרד הקליטה ואמרו שהם מוכנים ללכת למתווה הזה. אבל הם היו מוכנים לתת רק 36,000 שקלים ולא 90,000 שקלים. הצעירים כמובן אומרים: מה נעשה עם 36,000 שקלים? והם כמובן דחו את ההצעה הזאת.

עכשיו אנחנו רוצים לשמוע ממך, האם יש לנו את ה-90,000 שקלים ואז הצעירים האלה יכולים לצאת ולהשתלב בחברה הישראלית?

אני רפרנט רווחה ורפרנט קליטה. הנושא שמדובר נמצא תחת הטיפול של צוות שיכון. איתם עשיתם את התהליך. לא הייתי חלק מהתהליך. אני יכול להעביר את מה שנאמר.

רפרנט קליטה זה בדיוק מתאים. אנחנו מדברים על קליטה.

נכון, אבל הנושא הספציפי הזה, נמצא בטיפול צוות שיכון, בגלל שזה דיור.

האם אתם עוקבים לגבי התקציבים שמועברים למשרד הקליטה כדי לממן את השכירות של מרכזי הקליטה? האם אתם יודעים שהון תועפות מועבר על דירות ריקות?

אנחנו עוקבים אחרי כל התקציבים.

זה בסדר שממשלת ישראל מתקצבת דירות ריקות על חשבון? זה לא ייאמן.

זיוה, את אמרת את שלך ואני חזרתי על זה. שאלתי אותו ובואי ניתן לו לענות.

כמו שאמרת, הוצע מתווה של שנתיים. המתווה הזה לא התקבל. הסיבות שבגינן משרד האוצר כרגע מתנגד לתת את כל הסכום, זה גם כי מדובר בהוצאה תקציבית שכרגע אין לה מקור וזה לא עומד בנומרטור.

לא, לא.

יש לה מקור עתידי אבל באותה שנה - - -

אל תביא לי את הנומרטור פה.

מ-2005 אנחנו דנים בנושא הזה.

אני אומר לך, שהכסף הזה דווקא נמצא בתכנון כי זה 1,500 שקלים כל חודש למשך 5 שנים.

נכון, אבל זה כשזה מתוכנן לחמש שנים. אבל אם עכשיו הכסף יוצא בשנה אחת, אז באותה שנה אין לה מקור תקציבי. המקור התקציבי היה אמור להיות פרוס לחמש שנים. אם עכשיו מוציאים את הכול בשנה אחת, אז באותה אין מקור.

זאת בעיה אחת.

זה לא הרבה כסף.

אני אומר את מה שנאמר לי. אני לא בדקתי את זה לעומק. אם תרצה, אפשר לתת תשובה מפורטת על-ידי צוות שיכון שיענה לכם. אני אבקש, אין שום בעיה.

זאת הסיבה העיקרית.

הסיבה השנייה. הרצון הוא באמת לתת אפשרות לאנשים לצאת למרכזי קליטה ולהגיע למצב שהם שוכרים דירה. אולי לא תאהבו את התשובה הזאת, אבל ברגע שמביאים את הסכום כמענק, יכול להיות שחלק מהאנשים ירצו לחכות עד שיצברו מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה כי 90,000 שקלים זה לא הון עצמי מספק בשביל לרכוש דירה בשוק.

אני מבטיח לך שכולם מוכנים לצאת ורק מחכים לזה.

זה דווקא יכול לייצר תמריץ לאנשים דווקא להישאר ולחכות ולצבור עוד הון עצמי. אנחנו רוצים לעודד יציאה ולהשתמש בכסף הזה שניתן לשכר דירה ולא לחכות להון העצמי הדרוש לקניית דירה.

יש לי פתרון לזה, תן לו לזמן מוגבל. שישה חודשים, שנה, ארבעה חודשים.

מי שלא מנצל תוך חצי שנה אז הוא מאבד את הזכות. אם אתה מגביל את זה, פתרת את הבעיה.

זה לא בסמכותי לפתור את העניין.

אני מציע לכם שתשקלו את הדברים.

אפשר לעשות דיון עם הצוות הרלוונטי ולהציע את הנושא.

אתה יכול להעביר אליהם והם יתייחסו וישיבו ליושב ראש לגבי ההצעה?

אני אבדוק.

אנחנו רוצים לקבל התייחסות בהקדם. אי-אפשר להמשיך את הנושא הזה. חייבים לפתור את הבעיה. לא מדובר בהרבה כסף. המדינה דווקא משלמת יותר מיליונים להחזקת מרכזי קליטה. גם מבחינת שיקולים כלכליים זה יהיה זול למדינה להוציא את העולים החדשים במקום כל שנה לשלם למרכזי קליטה הון של כסף עבור בעלי האדמה.

עליתי לארץ בגיל 15. אני משוחרר 5 חודשים, קצין בחיל תקשוב בדרגת סגן. אני תקוע כמו כל חברי באותה בועה כמה שנים. אני 9 שנים בארץ. כל עולה חדש מאתיופיה יודע שמרכז קליטה זה זמני. לא צריך לחזור מיליון פעם שזה זמני, אנחנו יודעים שזה זמני. אבל מה? אני עליתי בגיל 15. הייתי צריך ללמוד, הייתי צריך ללכת לצבא. לא היתה לי את האפשרות לחסוך הון עצמי ולצאת ממרכז קליטה, זה ברור. אתה תמיד משווה את הסיטואציה שלנו לבן שלך, הבן שלי אם היה ככה, הייתי נותן לו וכדומה. זה לא המצב. אתם אומרים שתיתנו לנו ואין לכם שום דבר, אין לכם עמוד שדרה. אתם אומרים 1,500 אבל עובדה שמקבלים 1,300. יש גם כאלה שלא מקבלים. מבטיחים להם הבטחה ופתאום הבן אדם לא משלמים לו. אז מאיפה? העיקר שהוא יצא ממרכז קליטה, זה הפתרון שאתם מציעים.

כל הכבוד לכם. באמת, אני מוריד בפניכם את הכובע, לסוכנות היהודית, שהצלחתם לשכנע במסע הפחדה כל-כך מאסיבי על הזקנים שלנו. אמרת ש-113 חתמו. זה נכון, ברור שהם מפחדים.

הוא לא אמר את זה. הם הסכימו לעבור למרכז קליטה.

נכון, הם הסכימו. למה? אם מישהו יציע לי רחוב או מרכז קליטה אחר, ברור שאני אבחר במרכז קליטה אחר. אין לי אופציה אחרת. מה, אני אלך לרחוב? זה מצב חדש שהצלחתם לעשות. כל הכבוד לכם. אנחנו, בתור המנהיגים של מבשרת, אנחנו נילחם שהחתימות האלה שהחתמתם אותם, כשהם אל ידעו על מה חתמו בגלל הלחץ הפחדה והלחץ הנפשי שעשיתם להם. כל הכבוד, הצלחתם לשכנע אבל זה לא ייפתר ככה.

לדעתי, צריך לקחת את האנשים האלה. האנשים האלה גם צריכים עוד טיפולים על מה דיברו איתם.

אני רוצה לחדד עם משרד השיכון בעניין ה-1,500 שקלים. איך אתם רואים את זה?

אני אגיב למה שאמר כאן החבר. הוא טען שהחבר שלו מקבל בפועל 1,300 שקלים במקום 1,500 שקלים שהובטחו. כשנותנים סיוע בשכר דירה, לא משנה באיזו קבוצה מדובר, תמיד גובה שכר הדירה הוא 95% מגובה שכר דירה. כרגע הוא עם שותף. יכול להיות שבחוזה שלו זה משהו בסביבות 1,350 או 1,400 ולכן הוא מקבל בפועל 1,300 ולא 1,500. אף פעם לא נותנים יותר מגובה השכירות.

אתה מדבר על גובה השכירות במרכז הקליטה?

לא. הוא אמר שחבר שלו לקח את המענק שלן 1,500 שקלים ושכר דירה ובפועל הוא מקבל 1,300 שקלים.

ושהמדינה גנבה ממנו 200 שקלים.

לא נתנה את מה שהבטיחה.

תמיד כשנותנים סיוע בשכר דירה, לא משנה באיזו קבוצה מדובר, תמיד נותנים עד 95% מהשכירות בפועל.

מ-1,500 שקלים אתם מורידים - - -

לא מורידים.

כיחיד, הוא לא יכול למצוא שכירות ב-1,500 שקלים, זה ברור.

אני מסכים.

אז למה אתם מחשבים לו 95%?

כך זה בכל קבוצות הסיוע. כשאנחנו מעבירים את הסיוע בשכר דירה, הנוהל הוא שזה בגובה של 95% מגובה השכירות שמשולמת בפועל בחוזה. זאת אומרת, אם הבן אדם מביא לי חוזה על 1,400, אני לא יכול לתת לו מעבר ל-1,400. אנחנו נותנים 95%.

החוזה שאתה מקבל הוא לא חוזה של 1,500 שקלים. בלתי אפשרי למצוא שכר דירה ב-1,500 שקלים. מה הוא עושה? הוא הולך עם חבר כשותף ויחד יש להם 3,000. החוזה לפניך והתשלום הוא 3,000 שקלים.

לא. אני נותן את הסיוע עבור אותו בחור. זה שהוא הולך עם חבר שלו, אני לא יודע מי החבר. אין קשר, לכל אחד יש את הזכאות שלו. אני נותן את גובה הסיוע לפי מה שאותו אדם משלם. בדרך-כלל שותפים זה בשני חוזים נפרדים. אם הביאו חוזה משותף בסך 2,800 שקלים אז החצי שלו זה 1,400 שקלים ו-95%, זה מה שאני יכול לתת לו בפועל.

זה ממש לא יאומן, זה חדש.

זה לא חדש.

יש לך מה להוסיף?

זה לא עניין של הוגן.

זה לא דעתך, זה מה שאתם עושים.

נגיד שאותו חבר הוא יוצא מרכז קליטה והשני לא יוצא מרכז קליטה. אין שום סיבה שאני צריך לממן חלק מהשכירות של החבר.

מי שלא יוצא ממרכז קליטה לא מקבל 1,500. לכן, אין מצב שאחד יוצא והשני לא יוצא.

אני לא יודע מי השותף שלו.

הבנתי.

אני זכאי ל-1,500 שקלים, נכון?

אבל אם אתה מביא חוזה על 1,400, אתה מקבל 95%. זה לא קשור ליוצא מרכז קליטה, כך זה לגבי כל הקבוצות שמקבלות סיוע.

הטיפול בנושא הזה הוא לא פה. תנו לי לטפל בנושא הזה. את זה לא ידעתי וטוב שאני יודע את הדבר הזה. אני כל הזמן יודע שאמרו שמי שיוצא מקבל 1,500 שקלים. עכשיו מתברר שמתוך ה-1,500 גונבים לו 200 שקלים.

זה ממש לא גונבים לו. אם משרד השיכון מממן – -

שנייה, אני רוצה להגיב על זה כי זה לא נשמע טוב, בטח לא בפורום הזה. משרד השיכון דואג רק להיבט הדיורי נטו והוא לא צריך לתת מעבר. אם אדם מביא חוזה בסך 1,400 שקלים, אין שום סיבה שהוא יקבל מעבר.

אבל זה לא הוסבר לעולים כשאמרו להם לצאת. כשאני עושה משא ומתן הרבה שנים בנושא הזה. אף פעם לא ציינו את הנושא הזה וגם העולים לא ידעו מזה. כשאתה נותן, אתה מוריד לו 200 שקלים.

זה לא מוריד לו. זה 95% ממה שהוא מציג.

הבנתי, זאת הורדה.

עד 1,500 שקלים אבל לא יותר מ-95% מגובה השכירות.

הוא מדבר על הכללים.

אמרתי שזה בכל קבוצות הסיוע.

אם צריך לפעול לתיקון, אז אנחנו נפעל לשינוי הכללים האלו. נראה אם אפשר לעשות את זה. את הדיון נעשה במקום אחר. לא נפתור עכשיו את הבעיה.

אדוני, הבעיה היא לא רק מה נותנים אלא מה מסבירים לאנשים ומה הם יודעים. אמר כאן בצדק הבחור, על אנשים שבפירוש נאלצו כנראה להסכים לעבור למרכזים אחרים, רק בגלל שאומרים להם שהמרכז ייסגר והם ימצאו את עצמם ברחוב. אנשים רוצים איזו מידה של וודאות. אני מאמינה שרובם זאת לא באמת הסכמה מדעת, לא הסכמה חופשית. הם פשוט בלחץ ומפוחדים. אני חושבת שבנושא הזה צריך לאפשר לאנשים להבין איפה הם עומדים.

בשביל זה אנחנו מקיימים דיונים פה, כדי שהאנשים האלה לא ילכו לרחוב.

זה לא שלא יצאו לרחוב, אלא שלא יסכימו למשהו שהוא לא באמת בהסכמתם. אין להם ברירה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה, אבל זאת לא הסכמה.

מנגשה למה, בבקשה.

אני גר במרכז קליטה במבשרת ציון. פניתי גם לחבר הכנסת נחמן שי שהיה פה. פניתי גם לחבר הכנסת אברהם נגוסה.

מ-2007 אני נלחם כדי לקנות דירה. אחרי כל הבלגאן הזה הם תבעו אותי בסוף. הם מעלים לי את שכר הדירה מ-125 שקלים ל-1,500 שקלים. אני פונה לחברה ושואל למה אני צריך לשלם 1,500 שקלים? הם ענו: הם אמרו לנו שאתה צריך לשלם.

אחר-כך ניסיתי לפנות לכל הגורמים במשרד הקליטה ובסוכנות היהודית ופשוט בלי תשובה. כל הדלתות נטרקו בפני ולא יכולתי לפנות לאף אחד.

בסוף לא היתה לי ברירה והלכתי למשפט. הם כבר הכינו את הקרקע ולא היה לי סיכוי גם במשפט. זרקו אותי ממרכז הקליטה.

אמרו לנו לפנות אותך ואנחנו לא אחראים על הזכאות שלך. בדיוק כשבאן לפנות אותי למחרת, מר חביב קצב, מאשר לי משכנתא. משכנתא שהיא בהלוואה, בלי מענק ובלי כלום. גם לזה פניתי ולא קיבלתי שום תשובה.

אני אומר שכל הדיונים שאנחנו יושבים פה, זה לא עוזר בכלום, לא עוזר בכלום. אנחנו יוצאים מפה והכול נשכח. הם יורים במי שהם רוצים. יש אנשים שיושבים ומסתתרים מאחורי משרד הקליטה ויורים עלינו. אנחנו המטרה. אני עם הילדים שלי ועם אשתי אני בשכירות עכשיו. ככה אני צריך להמשיך את החיים? ככה אני יכול לתת לילדים שלי כדי שהם יתקדמו בחיים? לא.

אם אתם עכשיו יושבים פה ושומעים את כל הדברים האלה ואתם לא מתקדמים לאיזה צעד, פשוט יחכה לכם משהו שיעשו. אני גם לא מצליח לצאת מזה. לא רק מפינוי יש הוצאה לפועל. אני מכל העולים צריך לשלם 1,500 שקלים.

אנחנו פה אומרים את הדברים והולכים. סליחה שאני מאריך בדברים, אבל זה כואב. אף אחד לא שומע. אני גם פניתי אליך כמה פעמים וגם אתה לא הצלחת לקבל תשובה.

כתבתי הרבה מכתבים, אתה צודק. משרד הקליטה לא מוכנים לפתור את הבעיה.

אין חוק במדינת ישראל?

אתם שומעים את מה שנציגי המשרד אומרים. אני לא יכול לקבל החלטה. אני יכול לקיים את הדיון כדי שתשמיעו את הכאב שלכם ואת הקולות שלכם ואז אנחנו ממשיכים פה.

אבל אנחנו פה כבר 7 שנים. מ-2007 אני נלחם. בסוף קיבלתי תביעה ב-2011 ואז מה חיכה לי? פינוי. עכשיו אנחנו גם יכולים להמשיך לדבר, אבל הם יהרגו את מי שהם רוצים. הם יורים, כל פעם יורים למי שהם רוצים.

גם משרד השיכון. הגשתי בבנק טפחות בקשה לממש את המשכנתא. משרד השיכון כותב להם שזאת הלוואה וזאת לא משכנתא. ברגע שאתה מקבל הלוואה זה לא מספיק. כמה עולה דירה היום? הרבה כסף.

מה אומר משרד השיכון? לא מעניין אותנו. אתה לא קיבלת משכנתא. אתה לא עולה, קיבלת הלוואה של 300,000 שקלים אז תקנה עם זה. הלוואה אתה לא יכול לקבל מהבנק.

משכנתא זאת הלוואה. אתה מדבר על זה שלא קיבלת מענק. משכנתא זאת הלוואה.

אתה מסביר שלא קיבלת מענק כמו עולים חדשים. אמרו לך לקחת הכול הלוואה של משכנתא. זה מה שאתה אומר.

זה לא הכול.

אני יודע שנתנו לך משכנתא. הם לא רוצים לתת לך את המענק של העולים החדשים. זאת הבעיה.

למה הם לא רוצים לתת לי? זה מה שאני שואל. הם אומרים לבנק טפחות שזאת הלוואה. ברגע שאתה לוקח הלוואה, אז לא תקבל גם מהבנק.

כמה שנים אתה בארץ?

15 שנים בארץ.

מ- 2007 אני במלחמה על שכר הדירה. מה אמרו לי אז? אתה יש לך בעיה ואתה לא יכול לקבל משכנתא. אני אשם שחיכיתי מ-2007 במרכז הקליטה הזה?

שאלתי לגבי השנים מכיוון שעד 15 שנה הזכות שלך כעולה חדש לקבל משכנתא מוגדלת היא נשמרת.

נציג משרד השיכון, אני צודק? 15 שנים הוא יכול לקבל את המשכנתא. הוא נשוי פלוס 3.

הם כעת חמישה נפשות. לפי הנוהל, מי שעולה עד 15 שנים וחמש נפשות, הוא מקבל 337,000 שקלים. זה מענק ומשכנתא ביחד כאשר הרוב הגדול זה מענק. הוא אומר שהוא לא קיבל את זה. במקום זה, אמרו לו לקחת משכנתא רגילה כמו ותיקים. למה לא מגיע לו את המשכנתא?

לא הבנתי. אתה 15 שנה כרגע?

כן.

מתי רצית לקחת הלוואה, ב-2007?

לא. מ-2007 ניסיתי. הם לא רצו לתת לי את האישורים. ב-2016 מר חביב קצב אישר לי את המשכנתא.

אני לא יודע, זה תלוי - - -

יש לי את המכתב. כשאמרו לו לצאת ממרכז הקליטה, נתנו מכתב התחייבות ואמרו שמגיע לו משכנתא. אני לא יודע אם זה של עולים או רגיל. יש לי את המכתב.

בסדר, זאת השאלה, האם זאת משכנתא של עולים. ב-2016 הוא כבר היה ותיק.

לא, כי הוא אומר שעכשיו זה 15. מה שלא מגיע לו זה מעבר ל-15.

ב-2016 הוא עדיין היה ב-15 שנה?

כן. זה בדוק.

על פי ההסכם הזה הוא יצא והלך לבנק. הבנק אמר לו: סליחה, זה לא מגיע לך, מגיעה לך משכנתא רגילה, תיקח משכנתא רגילה.

הוא פנה אלי. בצירוף המכתב של חביב קצב פניתי למרכז הקליטה. התחייבתם לזה, למה עכשיו הוא לא מקבל?

אני צריך לבדוק מקרה כזה.

אני אשמח.

זה גם קשור לעמידות של אותו זכאי למשכנתא.

אני אתן לך את המכתבים, יש לי אותם במשרד. אני אשמח מאוד לבדוק. גם אשתו וגם הוא הם עולים חדשים ויש להם תעודת עולה.

אני אבדוק. אני לא יכול לתת תשובה כשאין לי את כל הפרטים.

בוודאי, אני לא אצפה. אני אתן לך את האינפורמציה.

רק אציין שמי שעובד 15 שנה, יש היום תכנית של 600,000 שקלים בהלוואה. זה אחרי 15 שנה.

זה משהו אחר.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

זה משהו אחר. הוא כבר יצא ואתה עדיין במרכז קליטה.

מר יהודה שרף אמר עכשיו שאנחנו יושבים שם 13 שנה. מי צריך לתת את הפתרון? כשאנחנו מבקשים ולא מקבלים פתרון, אנחנו נלך להשכיר דירה או נחיה ברחוב. רק בגלל שאין אפשרות אנחנו נשארים במרכז הקליטה. בסוף גם מגיע פינוי.

מנגשה, הנקודה ברורה. אחרים ידברו ואנחנו צריכים לסכם את הדיון.

(נושא דברים בשפה האמהרית).

אני אתרגם:

אנחנו מתחננים כל הזמן ושואלים ולא מקבלים פתרונות. אנחנו צריכים להתאחד כולנו ביחד, גם עולים חדשים וגם וותיקים ולהיאבק על זכויותינו. זה בקיצור, במשפט אחד.

אני ממבשרת. הייתי במרכז קליטה בבאר שבע והעבירו אותי למבשרת. עליתי בגיל 14. כמובן שרוב הצעירים כמוני, לא יכולנו לחסוך וגם לא יכולנו להגיע לסכום מסוים כדי להשכיר.

הייתי חייל בודד, עליתי לבד בלי הורים. לא היתה לנו אפשרות להיעזר בהורים או במשפחה. אין לנו את זה. בגלל זה אנחנו מבקשים ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית, ממדינת ישראל ומהממשלה. אם משרד הקליטה והסוכנות היהודית לא יכולים לפתור את הבעיה, אז שהמדינה תיתן לנו פתרון. לא באנו לארץ בשביל לעבור ממרכז קליטה למרכז קליטה. כבר היינו גם באדיס, עברנו משכירות לשכירות. אנחנו לא רוצים את השכירות. גם עכשיו אחרי מרכז הקליטה אנחנו לא רוצים שכירות.

תנו לנו מה שמגיע לנו לפי החוק. אנחנו לא מבקשים מעבר לחוק. זה מה שאני מבקש. אתם יכולים לראות את המבוגרים, את הסבים והסבתות. אין מצב להעביר אותם למרכז קליטה אחר. אנחנו ב-2017. אם הייתם שואלים אותי בשנת 1990, אולי הייתי אומר לכם שכן. עכשיו, במצב כזה, כמו שאתם רואים שכמעט חצי מהם עם מקל ועם כיסא גלגלים, בקושי הגיעו לפה. אנחנו רצינו שתראו אותם פיסית ולא רק לדבר. אף אחד לא בדק את הנושא הזה של מרכז הקליטה ובא לראות אותם. יש שם מדריכים, אבל אף אחד לא פונה אליהם.

אני רק אומר למדינה שתיתן פתרון גם לפתרון, שיהיה להם איזה מקום מסוים שיכולים לחיות בו כמו שצריך ושלא כל אחד יגדיר לי מה הולכים לעשות. אם צריך טיפולים, ברוך השם, המבוגרים האלה הם ההורים שלנו, הסבים שלנו. הילדים שלהם בטוח נלחמים בעד המדינה הזאת. אני מקווה שיהיה פתרון.

לא רק פינוי אלא שכל אחד ילך לאן שהוא רוצה לפי החוק. אני פונה למדינה כי פנינו לכל הגופים שצריך ולא קיבלנו את התשובה. אני פונה למדינה למי שקשור, שיתייחס אלינו כבני אדם. אני אומר את זה מכל הלב. יכול להיות שאתם שומעים את הפעימות שלי, אני מתרגש, אין מה לעשות.

תודה.

ששת קסאו, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האמהרית)

אני מתרגם:

היא אומרת שהיא חיה מקצבת נכות. היא נכה, יש לה ילדים. היא אומרת שיש הרבה שלא הצליחו להגיע כי קודם כל הם לא מסוגלים להגיע לפה כי הם בכיסא גלגלים, יש להם מקל. האנשים האלה נמצאים היום בחרדה, כי העובדים הסוציאליים מגיעים אלינו ואומרים לנו שאם לא תסכימו לצאת, הילדים שלכם לא יקבלו חינוך. הם עושים עלינו לחץ.

היא אומרת, לי למשל, נתנו לי אישור לקבל בית של עמידר בירושלים. אחר-כך סגרו אותי ואמרו שלא.

לא נותנים לה את המפתח.

(נושאת דברים בשפה האמהרית)

אני מתרגם:

היא אומרת שבמקום לצאת לדיור ציבורי אז עכשיו משכנעים אותה לעזוב למרכז קליטה.

לא יכול להיות.

זה מה שהיא אומרת.

קיבלתי אישור, אני מחכה לצאת לדיור קבע בירושלים לעמידר. פתאום באים עכשיו ואומרים לי שאם אני לא אחתום לצאת הילדים שלך לא יקבלו חינוך.

זה מה שהיא אמרה, אני מתרגם.

אני ארשום, אני אבדוק את זה. אם היא זכתה לדיור ציבורי אז בטח שהיא לא צריכה להיות במרכז קליטה.

אני רואה את זה בפעם הראשונה. אפשר לצלם את זה?

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אה, הם אמרו לה שאין.

(מדברת באמהרית)

(נושא דברים בשפה האמהרית)

(נושאת דברים בשפה האמהרית)

(נושא דברים בשפה האמהרית)

(נושאת דברים בשפה האמהרית(

אני מתרגם:

בגלל המצב הפיזי שלה, הם מצאו לה דירה בקומה שנייה עם מעלית. אחר-כך אמרו שזה קטן מידי בשבילה, אז אנחנו נחפש לך דירה אחרת ובינתיים תלכי למרכז קליטה בבאר-שבע עד שנמצא לך.

הבנתי. למה היא מצפה מאיתנו?

(נושא דברים בשפה האמהרית)

(נושאת דברים בשפה האמהרית).

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני מתרגם:

הם שלושה והדירה היא בת 3 חדרים. למה זה קטן?

שתגיד שהיא רוצה אותה.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

תסתכל, אתה הבנת?

הם שלושה נפשות.

כבוד היושב ראש, הזכאות של הדיור הציבורי במשרד השיכון ובמשרד הקליטה זה זכאויות שונות. אני לא מכיר את הקריטריונים שלהם אבל אני יודע שהם שונים משלנו.

גם המכתב הוא ממשרד העלייה והקליטה. אותו דבר לגבי החבר עם המשכנתא. ממה שקראתי אני מבין שאמרו לו לקחת כוותיק ולא כעולה? נכון, אמרו לך לקחת משכנתא של ותיקים ולא של עולים. הוא רצה לקחת משכנתא של עולים כי התנאים שם יותר טובים.

אני רואה פה את המענה של חביב קצב. זה גם לא קשור למשרד השיכון, כי זאת ועדה שמתנהלת אצלם. הוא כותב שהוא מוכן להאריך את הזכאות עד 31.1.2017. שני הדברים האלה זה קריטריונים שנאמדים במשרד הקליטה ולא במשרד השיכון.

עוד דבר עליו דיברתי עם היועצת ואני רוצה לחדד את מה שאמרתי קודם. כמו שאמרתי קודם לכן, משרד השיכון משמש כצינור להעברת הכספים לעניין העולים. זה לפי החלטה של משרד האוצר.

לגבי גובה השכירות של 1,500 שקלים, אני אבהיר. המענק הוא 1,500 שקלים, אך לא יותר מ-95% מגובה שכר דירה.

אני אתן דוגמה. עולה שיביא חוזה על 1,000 שקלים הוא יקבל בפועל 950 שקלים. שוב, הנוהל הזה זה משהו שקיים שנים בכל תכניות הסיוע. זה נוהל שקבוע גם עם משרד האוצר וזה לא קשור ספציפית ליוצאי מרכז קליטה כזה או אחר.

את זה אני הבנתי, לכן אמרתי שזה לא הפורום.

רציתי לתת עוד דוגמה מספרית כדי שכלל האנשים שנמצאים כאן יבינו.

הבנתי את זה. אני לא חשבתי שעל 1,500 חל נוהל כזה, כי כל הזמן נאמר להם 1,500 שקלים.

אם אותו בחור היה פונה, היו מסבירים לו.

איך אתה מסביר את האישור של עמידר? היא קיבלה אישור שלושה חדרים לשלוש נפשות ופתאום, אחרי שנתנו לה את האישור, אומרים לה שזה קטן בשבילה ושיחפשו לה משהו אחר. היא לא אמרה שזה קטן בשבילה. היא רוצה את הדירה. איזה משחק עושים את זה?

אתה רואה את האישור.

אני יודע איך זה עובד במשרד השיכון. אם המשפחה מתרחבת, אז יש רשימת המתנה למעבר לדירה שהיא יותר גדולה. כנראה שגם כאן זה המקרה.

לא. לשלושה נפשות לא יתנו ארבעה חדרים, זה ברור.

זה ברור.

אני באמת לא מכיר את הקריטריון שלהם ולכן אני לא אענה במקומם.

אנחנו נבדוק מול משרד הקליטה.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

תודה רבה.

(נושא דברים בשפה האמהרית)

(נושא דברים בשפה האמהרית)

אני אתרגם:

הוא אמר שהמדינה או הממשלה צריכה לחשוב. אנחנו עלינו לפה להיות אזרחים שווים בין שווים ולא להיסגר ולהיות נבדלים ובמקום סגור. זה קל מאוד להגיד לנו להתגייס. לא באנו רק לשרת את המדינה. אנחנו גם רוצים שהמדינה תשרת אותנו ותיתן לנו את הזכויות שלנו. אנחנו באים לפה, מעלים שאלות, אין לנו פתרונות. אנחנו רוצים שהממשלה כולה צריכה לחשוב, תיתן לנו פתרונות, לתת לנו זכויות, לשלב אותנו בתוך החברה הישראלית ולא להזניח את הדרישות שלנו כל הזמן. זה בקיצור מה שהוא אמר.

אני רוצה לסכם את הדיון.

אני שוב מתנצל מהחברים שרוצים לדבר אבל אי-אפשר להמשיך יותר.

בעניין מבשרת ציון. ועדת עלייה וקליטה קוראת למשרד הקליטה, לסוכנות היהודית לזנוח לאלתר את הרעיון ואת התכנית של פינוי שתכננו בספטמבר 2017.

הוועדה קוראת לעבוד בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הרלוונטיים למציאת פתרון להשאיר את העולים עד יימצא פתרון דיור קבע לכל התושבים במרכז הקליטה. זה בנוגע למבשרת ציון.

בנושא יחידים בכל מרכזי הקליטה. ועדת עלייה וקליטה שוב ושוב קוראת למשרד האוצר, למשרד השיכון ולמשרד הקליטה לקבל את המתווה של הפיכת מענק חד פעמי של 90,000 שקל ולתת ליחידים כמענק חד פעמי למציאת פתרון קבע ליחידים שנמצאים בכל מרכזי קליטה.

לכן אני אומר שצריך לקחת אחריות לפתור את הבעיה במובן החיובי ולהסתכל לטובת שילובם של העולים החדשים ממרכזי קליטה, שהם היום סגורים ונבדלים מהחברה הישראלית, לשילובם בחברה הישראלית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.