הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני איו"ש

יום רביעי, כ"ח באייר התשע"ז (24 במאי 2017), שעה 9:30

סטאטוס קידום תשתיות מים וחשמל ביו"ש

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – היו"ר

נורית פלתר - רשות החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, אנרגיה ומים

יוסי אל-עזרה - מנהל אגף ייעוץ משק המים, משרד התשתיות הלאומיות, אנרגיה ומים

קובי אלירז - לשכת השר, משרד הביטחון

עזריאל פרלמן - סרן, פיקוד מרכז, צה"ל, משרד הביטחון

מור חלוץ - עוזרת מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות אנרגיה ומים

יחזקאל ליפשיץ - סמנכ"ל, משרד תשתיות אנרגיה ומים

דוד אוסמו - נצ"מ, ק. אח"מ מחוז ש"י, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

אורי מנדס - ס. רמ"ר, מתפ"ש

בני אלבז - קמ"ט איהכ"ס, מתפ"ש

רוית דותן - דוברת, המינהל האזרחי

אורי שור - דובר, רשות המים

משה גראזי - מנהל, רשות המים

מלה שוורץ - מנהלת אגף פיתוח, רשות המים

מו פרוביזור - מנהל אגף בכיר (תכנון) רשות המים

ברוך נגר - ראש מינהלת המים ביו"ש

חי מיארה - יועץ למנהל רשות המים

יצחק מאיר - מנכ"ל איגוד ערים

עוזיאל בכר - מנהל אגף תשתיות ואיכות הסביבה מועצה אזורית הר חברון

רעיה עדני - רפרנטית מים, משרד האוצר

נדב צחור - קב"ט, מועצה אזורית הר חברון

שי קבון - מועצה אזורית שומרון

שלמה וקנין - קב"ט יש"ע

אבי רואה - ראש מועצה, מועצה אזורית מטה בנימין

שמש להט - רס"ן, הפרקליטות הצבאית

מאיר שילה - מועצה אזורית מטה בנימין

קרלוס פרסיה - מנהל מחוז מרכז, חברת מקורות

גל מלאכי - חברת מקורות

יואל טוביאנה - שדמות מחולה

רונית סלע - האגודה לזכויות האזרח

ליאור עמיחי - מוזמן/ת

אסף דורון - רכז בטחון, ועדת חוץ ובטחון

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד לובינג) מייצג/ת את קואליציית מים אפורים בישראל

אירדה קריינר - שדלן/ית (אימפקט) מייצג/ת את חברת החשמל

שמואל לטקו

אסף דורון

עופרה ארגס – חבר תרגומים

סטאטוס כבישים ומעברים באיו"ש

בוקר טוב. נכריז שהדיון פתוח בלמ"ס C, לפי סעיף 120.ב.2.

בוקר טוב. אני שמח הבוקר משלושה דברים ומוטרד מאחד, אז נפתח את ועדת המשנה לענייני קידום תשתיות מים וחשמל ביו"ש, שמח בעיקר באמת מהיום הזה שהוא באמת יום גדול. היום בשעות האלה לפני 50 שנה או למעשה מיום שני, התחילה מלחמת ששת הימים בתאריכים העבריים שלה וברגעים האלה היו כוחות הצנחנים בין רוקפלר למורדות שער האריות ובעוד כשעה, שעה ורבע נשמע הקול של מוטה גור "הר הבית בידינו" ויותר חטיבות הלוחמים בצפון השומרון, פיקוד הצפון, עד שכם ופיקוד המרכז משכם ודרומה לכיוון יריחו וחברון מחר ובסיני ביום הזה הגיעו למעשה לחבירה של הכוחות בתעלת סואץ משארם א-שייך ומההבקעות של פיקוד הדרום ובאמת ימים מדהימים.

נקודת משווה אחת היא מלחמת צוק איתן לפני שלוש שנים שחמישים יום התמודדנו, הייתה התמודדות קשה עם מנהרות ועם 2 קילומטר. ובשישה ימים לפני חמישים שנה 1,000 קילומטר, מוצאי שבת חברון ושארם א-שייך, מהלכים צבאיים מבריקים, כולל מבצע מוקד יחד עם, אין מילה אחרת אלא מה שאמר גם רבין כשהכתירו אותו לדוקטור לשם כבוד בהר הצפון, גם נפלאות. אני אומר, מאת השם, הייתה זאת - - - ואנחנו מודים על כל הדבר הזה. ובעקבות הדבר הזה יש לנו ועדת משנה לענייני יו"ש, אני שמח על הדבר.

נמצא פה נציג מקורות מחוז מרכז קרלוס וחזי. אנחנו נצטרך לעשות פה רגע בשביל קובי, אני רואה שהוא עוד לא פה - - - אני שמח בתובנה שהייתה פה ואני אומר כבר לפני כשלושת רבעי שנה בישיבה הראשונה, ואני אומר את זה בקול רם כי נמצאת פה נורית מרשות החשמל. ונציגה מהאגודה לזכויות האזרח, שהנחת היסוד הראשונה, זה נוגע גם לך, שהייתה בישיבה הזאת כאן היא שהמחסור שהיה מחסור חמור בקיץ הקודם ומשברי מים חמורים גם באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הפלשתינית, גם לשתייה וגם לבעלי חיים וגם לחקלאות, ובתוך זה תשתיות המים, תכניות אב למים, ואני מחבר כבר תשתיות חשמל, זה כבר עלה בחלק מהמקרים בצורך של להפעיל מערכות, משאבות ואמצעים נוספים, אבל גם בראייה כוללת של החשמל, לראות את שתי האוכלוסיות כאחת, שמדינת ישראל באמצעות רשות המים ורשות החשמל והמינהל האזרחי יחושו את האחריות או יהיו אחראים בעצם למענה לכלל האוכלוסייה ביהודה ושומרון, לפלשתינית ולישראלית כאחד. אם בעזה יש לנו קושי, יכולים להביא את זה עד לבור אבל לא יכולים להכריח לעשות קוים בפנים ויש קושי, אז ביהודה ושומרון יש לנו כן עדיפות עליונה והיא ביכולותינו בשליטה, אני קורא לה הביטחונית וההומניטרית, לדאוג שיהיה מים לכל פה, מה גם שב"ה אלה שנים שבהם לא חסר מים כתוצאה מהתפלת מי הים וגם אפשרויות חדשות לחשמל.

אלה שני הדברים שאני שמח בהם, אני מוטרד בדבר היחידי ונגיע לזה אחרי שנשמע את ההתקדמויות בתכניות האב ונקשיב גם למינהל האזרחי, רשות המים, מקורות.

אני ממקורות.

אז אני מוטרד מהקיץ הקרוב. אני אשאיר את הטווח הבינוני לתוך הסקירות שאתם תחליטו איפה להגדיר אותם. אז בואו ונתחיל בתוך הסקירות, כאשר בתוך סדר היום שאליו זימנו דיברנו על כך שתוצג תכנית אב למים ל-2040, לרבות הצגת נגזרות הביצוע המתוקצבות וסטטוס הפרויקטים לביצוע בשנים 2017-2018 על ידי רשות המים, רמ"ה ומקורות. יש פה נציג של רשות המים? נתחיל ברשות המים מקורות וסגן רמ"ה ובזה ניגע קודם בתכנית האב, מתוך זה ניגע לאחר מכן, נכניס גם את רשות החשמל לאותו עניין ונעבור לנושאים הדחופים של הקיץ הקרוב, איך נערכים אליהם. כן חי.

אני היועץ של מנהל רשות המים. פשוט זימנו אותנו לשני דיונים במקביל אז התפצלנו, אם יש שאלות דחופות נוציא אותו מהדיון השני.

מי נמצא שם, משה גרזי?

כן.

אם יהיו בעיות נקרא לו להנה, אנחנו סומכים עליכם.

אני מתנצל על זה.

לנו זה נודע רק ביום, יומיים האחרונים שגם בוועדה לביקורת המדינה באותה שעה בחרו באותו נושא. יש קושי בסנכרון, אין לי תשובות כרגע איך עושים את זה אחרת בכנסת. כן.

לגבי תכנית האב, התקיימו מספר דיונים אצל שר התשתיות הלאומיות יובל שטייניץ ובעקרון אושר התרחיש שלפיו תוכננה תכנית האב, שאני יכול גם להגיד את זה כאן בוועדה, התרחיש מדבר מבחינת האוכלוסייה הפלשתינית. לגבי האוכלוסייה הישראלית התרחישים נערכים באופן רגיל על ידי אגף התכנון ברשות המים, במובן זה לא היה שינוי. התרחיש הפלשתיני מדבר על ההתייחסות לאוכלוסייה נוכחית של כ-2.5 מיליון, כשאנחנו נערכים לאוכלוסייה בשנת היעד של שנת 2040 של 4.6 מיליון באזור יו"ש. אנחנו בעצם משלשים את כמות המים שתסופק לאזור מההיבט הזה. אנחנו ממתינים לאישור פורמלי מהשר מכיוון שזו החלטת מדיניות ברמת הממשלה ולאחר מכן אנחנו נתחיל בשיפוט של התכניות ברשות המים על ידי תכניות שהוגשו במקורות. אז אני לא יכול להציג כאן בדיוק את הקטרים הנגזרים, אני יכול להגיד סדרי אומדנים אבל אני לא יכול להגיד בדיוק את ה- - -

מה האומדן שלך לגבי האוכלוסייה היהודית?

לגבי האוכלוסייה היהודית - - -

שאלה מכשילה.

למה, עניין סטטיסטי. תעשה את העלייה של 10% בשנה.

הנתון שיש לי כאן הוא הצריכה הישראלית בשנת היעד, לא האוכלוסייה. הצריכה הישראלית בשנת היעד 2040 היא 70 מילון קוב בשנה.

וכמה לאוכלוסייה הפלשתינית צריכה בשנת היעד?

האספקה הישראלית תהיה 60, להם יש מקורות נוספים. אני מדבר על האספקה מתוך תחום ישראל.

כשאתה אומר מקורות נוספים מה המשמעות, שהם יעשו קידוחים?

יש להם כבר היום הפקה עצמית מקידוחים שלהם על פי הסכם אוסלו, שזה מקורות המים הנוספים. מקורות המים ליו"ש לפלשתינים זה הקידוחים שלהם והאספקה משטחי מדינת ישראל.

כשאתם מדברים על שיפוט של המשמעויות האלה ולמעשה שיפוט של תכניות שיתנו את המענה לדבר הזה, אתה רוצה להציג באמצעות השקפים?

מה שנוח.

תמשיך, אני אשמור את השאלות אם יהיו פה שאלות, לסיום.

מבחינת החלוקה אפשר לראות את זה כאן, אנחנו מדברים על חלוקה מבחינת החלוקה בין ישובים ישראלים לאספקה הישראלית לישובים הפלשתינים, מדובר על חלוקה של 30% מהמערכת תספק למים לישובים הישראליים והיתרה בשנת היעד היא לאוכלוסייה הפלשתינית, זה התרחיש שאושר. כשנקבל אישור פורמלי גם נתקדם עם השיפוטים.

אוקיי. 30% ליהודים ו-70% לפלשתינים בשנת היעד 2040.

כן. לגבי המשמעויות התקציביות, קודם כל במדינת ישראל, אתם רואים כאן השקעות בצד שמאל, נסתכל על שורה 2.

זה 30% ליהודים או הפוך?

30% ליהודים ו-70% לישובים פלשתינים מתוך המערכת שמספקת ליהודה ושומרון. מבחינת השקעות, קודם כל השקעות בשטחי מדינת ישראל ממומנות על ידי תעריף המים שמשלמים צרכני המים בין אם זה למועצה האזורית או בין אם זה לתאגיד המים באזור המוניציפלי שלהם, ואין משמעויות תקציביות שנגזרות על המדינה. בנוגע למערכת, השקעה במערכת לצרכי האוכלוסייה הפלשתינית, כאן אנחנו נקיים דיון נפרד עם שר התשתיות כדי לראות כיצד הנושא הזה ימומן. לתפיסתנו המקצועית צרכן המים הישראלי לא צריך לשלם השקעה שנדרשת לאוכלוסייה אחרת, ברור שזו החלטה גם ברמת המדיניות אבל זו התפיסה המקצועית שלנו ואנחנו סבורים שכאן דרוש - - -

אורי, כשתגיעו לזה תתייחסו לנקודה?

- - -

שכאן דרוש תקציב מדינה כדי לממן את הנושא הזה. בכל אופן אפשר לראות כאן את האומדן, מדובר על השקעה של כ-2.3 מיליארד שקלים. השקעה למערכת שהיא לשנת 2040.

איפה אתה רואה את זה כסכום האחרון?

פה.

אם רוצים לדעת את הנתון לתחזית אוכלוסייה שמופיע בתכנית, ל-2030, 575,000 תושבים יהודים ביהודה ושומרון.

כמה?

575,000.

יש לך את זה כמעט היום.

זה המספר שלפי מתכננים - - -

אז אתם בתכנון חסר. אני לא אומר כלום על התכנון הפלשתיני, כמה שיש צריך שיהיה. לגבי האוכלוסייה היהודית אתם בתכנון חסר.

912,000 תושבים ב-2050.

קרלוס, זה לא כולל בקעת הירדן או כולל?

כולל בקעת הירדן. אלה המספרים שמופיעים ב-DHV.

בקעת הירדן הם קטנים.

מי זה אחראי על הדבר הזה? התחזית?

התחזית עשו DHV עבור רשות המים.

אגף תכנון ברשות המים.

נראה לי שאתם בתכנון חסר. קח למשל רק מקום כמו קריית ספר שאני עובר לידו, ביום יום הוא כל שנה גדל בכ-5,000 נפש, מקום אחד. 5,000 בשנה, לערך. אני לא מדבר, כמה שצריך בפלשתינים, מה שאתם אומרים אני אתכם לגמרי גם אם זה יותר או פחות, אין לי נתונים. אבל באוכלוסייה היהודית זה נראה נתון חסר.

ממפגש של ראש המינהל האזרחי עם ראשי הישובים אמרו מספר ראשי ישובים שיש חסר.

כן. אני אומר את זה אצלכם עוד מעט כבר עשור. והנה הגענו למספרים.

50 שנה לירושלים, 10 שנים לתכנית האב.

טוב. קחו את זה בחשבון, נושא נתון חסר חשוב שנדבר עליו. גם הנושא של מי ישלם את השקעות התשתיות עבור הפלשתינים, זה נקבל מהמינהל האזרחי. לוחות זמנים שאתם רואים להצגת תכניות השיפוט על ידי מקורות פה, אבל אני שואל אתכם כרגולטור.

לוחות הזמנים זה גם תלוי במסוגלות של מקורות. אתה רוצה להתייחס קרלוס? אני לא מייצג את שר התשתיות, נמצא כאן חזי ליפשיץ, אבל זה עניין לדעתי של שבוע-שבועיים כדי לקבל את האישור הפורמלי. חזי אולי יוכל להרחיב.

חזי בכבוד, סמנכ"ל.

בוקר טוב. אני אומר כמה דברים. א. אנחנו בחודשים האחרונים מקיימים כמה דיונים בנושא של היערכות גם לקיץ 2017 כי בסופו של דבר הקיץ מגיע, אז אנחנו התחלנו לקיים את זה כבר לפני כמה חודשים וגם לטווח הזמן הבינוני והארוך. אז בעצם פעלנו בשני ערוצים מקבילים. בערוץ הראשון היו לא מעט ישיבות אצל השר בנושא של בחינת התרחיש כמו שחי מרשות המים הציג, בחינת התרחיש מה שנת היעד, מה הערכת מספר התושבים הפלשתינים החיים היום ביו"ש ומה כמות המים המוערכת שהם יצרכו כי היום כמות המים שהם צורכים היא כמובן נמוכה, כמו - - - יש שוני בין צריכת המים לפי רמה סוציו אקונומית, בתוך הקו הירוק, אז הם כיום בצריכת מים לפי הרמה הסוציו אקונומית הנמוכה. אנחנו החלטנו ללכת על ממוצע משוקלל של כמה עשירונים ונבחר תרחיש יעד שלדעתי הוא נותן מענה טוב א. גם לשנת 2040 מתוך ראייה ששנת 2030 זה מחר בבוקר. אם אנחנו נתחיל לתכנן היום אז חבל להניח צינור קטן קוטר, ואפשר להניח צינור יותר עבה ולתת מענה לאספקת המים לשנים קדימה. לפי התרחיש שנבחר, דומני שאספקת המים לשנת 2040 המתוכננת תיתן מענה ותיתן אפילו מענה טוב.

אז במסגרת זו היו לנו כמה דיונים אצל השר, השר הכריע א. לגבי שנת היעד, גם לגבי הערכת מספר התושבים החיים היום ביו"ש, כי יש הרבה מאוד תרחישים, זה נע בין 2 מיליון ל-3 מיליון אז הלכנו על פחות או יותר האמצע, שזה גם מספר שניתן על ידי גורם מעריך וגם לגבי כמות המים הנדרשת.

2 מיליון, 3 מיליון, איזו אוכלוסייה?

פלשתינית.

זה מה שיש היום.

כן. כמה שיש היום ומה אחוז הגידול גם. כי השאלה כמה יש היום, אם יש הבדל אם יש היום 2 מיליון ואחוז גידול מסוים לבין 3 מיליון עם אחוז גידול אחר.

ברור.

שוב אני אומר, השר הכריע וכרגע רשות המים מתקדמת עם הכנת תכנית אב, שאני מבין שכל תכנית אב בעצם מחולקת להרבה מאוד תכניות קטנות, כל תכנית שנשפטת מאושרת, מועברת ישר לתכנון מפורט של מקורות, בנושא הזה אני חושב שאנחנו במצב יחסית בסדר. שוב, נצטרך את העזרה של המינהל האזרחי בנושא הסטטוטורי כמובן ולכן החלטנו שנעמוד בקשר כל הזמן עם המינהל האזרחי, כל הגופים, רשות המים, מקורות, אנחנו והמינהל האזרחי נעמוד בקשר כדי לוודא שתכניות סטטוטוריות לא נתקעות ומקודמות בקצב הנדרש.

בנושא של היערכות לקיץ הקרוב, עלה בדיון האחרון אצל רמ"ה שיש מחלוקת או חוסר הסכמה לגבי אוכלוסיית היעד בשנת 2040, בין ראשי המועצות עצמם לבין ההערכה שנמצאת היום בתכנית האב, שבעצם ראשי המועצות אמרו שהתכנית היום היא תכנית חסר. אני אפתח סוגריים ואומר שככל הנראה גם אם נלך על תכנית החסר, בגלל שלקחנו טווחי בטחון מאוד גדולים לשנת 2040 מבחינת גודל אוכלוסייה פלשתינית היום וכמות המים הנצרכת לשנת 2040, ככל הנראה תשתית המים המתוכננת אמורה לתת מענה גם לתושבים ביו"ש לפי ההנחה המחמירה, אבל בכל זאת ביקשנו מרשות המים שהערכת התושבים ביו"ש נעשתה לפי ההערכה של המינהל האזרחי ולפי תכנית האב של ה-DHV, בקשנו מרשות המים וממקורות לשבת עוד פעם על המספרים כדי לראות אם צריך לעדכן את התכנית ואת מספר התושבים הצפויים ביו"ש.

כרגע הצפי הוא שאנחנו נקבל ונעדכן את המספרים, תהיה ישיבה אצל השר, יציגו בפניו את התכנון של הקווים הגדולים בתכנית האב וכמו שנאמר פה לפני כן, גם יינתן מענה למימון של התכנית הזאת כי זו תכנית מאוד מאוד כבדה, וכמובן ככל שמדובר במימון של תכנית לתושבים הישראלים ביו"ש ודאי שזה תעריף המים אמור לשאת כמו בתוך הקו הירוק, ככל שמדובר בתושבים הפלשתינים אז צריך למצוא פתרון מימוני לנושא הזה, אנחנו מקוים שניתן פתרון דרך משרד הביטחון, דרך משרד האוצר, צריך להתגבש על פתרון.

אתם תובילו את התכנית למשרד ראש הממשלה לתיאום או החלטה בהחלטת ממשלה של מה שהמשרד, מקורות - - -

ככל שנצטרך אז נלך.

מה לוחות הזמנים שאתם רואים?

אנחנו ברגע שנקבל מרשות המים ומקורות תכנית, - - - בחודשים הקרובים תכנית של הקווים הגדולים, שוב, לא ניכנס לכל צינור 20 צול מונח מפה לשם אלא הקווים הגדולים שזה בעצם ציר חוצה שומרון, ובעצם איך מתגברים את האספקה על ציר חוצה שומרון שזה הצירים העיקריים.

55-5, מה צריך מצפון לירושלים ומה צריך לדרום הר חברון.

התגבור אמור להיות מהמערכת הארצית כמובן, אז לדעתי זה אמור להיות בחודשים הקרובים, אולי החברים פה יתקנו אותי. נשב אצל השר הוא יקבל עדכון, אבל שוב אני אומר, הייתה הכרעה לגבי התרחיש וזה הדבר העיקרי. הייתה הכרעה לגבי התרחיש לגבי כמויות המים החזויות ואני חושב שאנחנו בכיוון יחסית טוב. רק יש לנו את הנושא הזה של עדכון מספר התושבים היהודים החזויים ביו"ש. זה לגבי תכנית האב. אתה רוצה שאני אגיד כמה מילים לגבי הקיץ הקרוב?

עוד דקה. נעשה קצת סדר של התשתיות. בכל זאת תן לנו מה שאתה יודע בלוחות זמנים.

בגדול חלק מהתכניות אושרו בעבר, אנחנו מדברים על מפעלים-מפעלים. חלק מהמפעלים אושרו בעבר ואנחנו יוצאים לתכנון מפורט, חלק מהם בביצוע. את כל התכניות החדשות אנחנו עושים כבר לפי הפרמטרים החדשים שהנחתה רשות המים, את התכניות הקודמות שכבר התחלנו בתכנון מפורט אנחנו מעדכנים לפי המספרים החדשים. חלק כבר הובא לרשות המים לשיפוטים, חלק יגיע בשבועות והחודשים הקרובים, אבל בעקרון את הסטטוטוריקה ואת עבודות התכנון המפורט לצירים העיקריים שזה אומר חוצה שומרון, כל הציר של קרני שומרון מזרחה, אנחנו כבר בעצם בחלק בביצוע, וחלק בתכנון מפורט מתקדם.

תן לנו רגע אחד בכל זאת את התכניות הגדולות כי זה מתחיל בעצם אם אני זוכר ויש לי את זה פה בסיכום הישיבות הקודמות, זה מתחיל עוד מהכנרת בית שאן לבקעת הירדן.

זו תכנית נפרדת שרשות המים מובילה.

אתה רוצה לראות מפה?

אני אשמח. כן. לראות מפה של הקווים הגדולים. ואחרי זה בכל זאת נחזור ונדייק בלוח הזמנים, שנדע לעצמנו מתי להיפגש.

אז יש ככה, אספקת מים בציר חוצה שומרון, בעצם תכנית שנשפטה ואושרה, אנחנו מעדכנים או העברנו עדכון לרשות המים, שלחנו טבלת השוואות בפערים בין מה שאושר בעבר למה שצריך עכשיו, חילקנו את המפעל הזה לעוד שתי תכניות קטנות שזה תפוח דרומה ותפוח צפונה שתכנית דרומה הובאה לרשות המים מוכנה לשיפוט, צפונה תגיע, עניין של שבוע-שבועיים תוכל להגיע כבר מעודכנת. אזור ציר אלעד- עופרים, בתכנון מפורט, אין מה לעדכן ובתכנון מפורט כבר בביצוע קו של אלעד לעופרים. באזור אלעד אנחנו כבר מוכנים עם קו בחלק בביצוע. אספקת מים יתיר ודרום הר חברון, נשפט ואושר, אין צורך לעדכן. גוש עציון נשפט ואושר, אנחנו עכשיו מגדילים את העבודה, מרחיבים אותה. אני מעריך שעד סוף השנה - - -

נשפט ואושר זה אומר כבר בראייה של 2040?

לא. נשפט ואושר בקודם. אנחנו עכשיו מעדכנים, קיבלנו את ההנחיות לעדכון, אני מעריך שאנחנו נוכל עד סוף השנה להביא כבר תכנית מוכנה מעודכנת, כולל כל ה- - -

זה משפיע על קטרים.

זה משפיע על קטרים אבל כרגע אנחנו דווקא בגוש עציון הגדלנו תחנות קיימות ואנחנו ממצים את המערכת הקיימת שכרגע אנחנו במצב לא רע. אורה, עמינדב, בית לחם גם נשפט ואושר בתכנון מפורט, אנחנו עובדים מול הגיחון על איזה שהוא מעבר של קו במנהרת הביוב. אזור בנימין מערב בתכנון מפורט, אין צורך לעדכן. ציר אלפי מנשה – קדומים, התכנית מוכנה להגשה לרשות המים, קטע מסוים של עוקף נבי אליאס בביצוע, כבר בשטח יחד עם הקו העוקף, יחד עם הכביש העוקף. בנימין מזרח – אזור עוקף רמאללה וכל אזור של - - -

שוב, מה שאתה אומר שקרני שומרון עוקף נבי אליאס הוא לא בקטרים של 2040.

לא, כבר לפי הקוטר החדש.

של 2040?

כן. 48 צול. מונח כבר על הקוטר החדש.

לא עושים טעויות פעמיים.

כל מקום שיש לנו היתכנות סטטוטורית ואנחנו יכולים להתקדם, אנחנו מעדכנים את רשות המים, מקבלים אישור פרטני לאותו קטע קו ורצים איתו לפי הקוטר המוגדל. אז דיברנו על בנימין מזרח, אנחנו מכינים תכנית, מפעל פחות דחוף.

איזה?

בנימין מזרח. אזור עופרים עד בית אל, עופרה וכל האזור הזה. כוכב יאיר, התכנית ברשות המים מחכה לשיפוט, יש שם אזור כאפר צור ועוד כמה חבר'ה שם באזור הזה. סלעית. מעלה אדומים, התכנית תוגש תוך חודש, תכנית מעודכנת כולל העברת מים לצפון ים המלח. אני מזכיר, קו קטן כבר הנחנו לתגבור צפון ים המלח ועכשיו זה יהיה קו גדול יותר שהוא גם כן כבר בתכנון מפורט לפי האישור הקודם. קידוח מצפה יריחו 7 שאושר על תכנית קודמת, כבר התחיל הקבלן בשטח. יתחיל בקדיחה. יש עוד תכניות קטנות יותר.

מצפה יריחו? זה גם למגילות.

כן. זה למגילות. ציר חוצה יהודה זו תכנית שרשות המים מובילה, אנחנו נתנו את האינפוטים שלנו ואני מעריך שבחודשים הקרובים היא תאושר ואז נוכל להתקדם גם שם עם תכנונים יותר מפורטים

שם נדרש תגבור מהמערכת של קרית גת עד תרכומיה ועד נחושה.

הציר השני זה מאזור כפר מנחם.

לא נגעת בשני הקווים הצפוניים של ג'נין ושל בקעת הירדן הצפוני.

ג'נין תהיה מוכנה בשנה הבאה אספקת המים מהמערכת הארצית, זה כרגע כבר בביצוע. יש לנו עוד תכנית לתגבור כמויות המים לאזור צפון שומרון, גם מהמערכת הארצית זה כרגע נמצא בשיפוט.

מאזור בקעה, ג'ת, כל האזור הזה.

משם להביא מים לאזור מערב - - -

זה עדיין בשלבי תכנון.

ממערב להגיע לבקעת דותן. אזור מחולה.

הוא שואל מעמק בית שאן לבקעה.

התכנית של מחולה, מה שנקרא ברדלה, האזור מצפון, זו תכנית שרשות המים סיימה להכין אותה, הם צריכים להגיש אותה, לשפוט אותה ולאשר. אנחנו ביקשנו גם ממנהל הרשות וגם מה- - - לאפשר לנו, מכיוון שקוטר הקו די ברור והתכנית די ברורה, לאפשר לנו להתחיל התוויה כבר לקו הזה כדי שלא נתעכב, ונלך בטור לאישור תכנית ואז לאישורים. מנהל הרשות אמר שהוא ישקול את זה בחיוב ואנחנו נוכל באמת לקדם.

זה יחליף את הקו שבו כל הבלגן הגדול של גניבות המים?

זה יוסיף עוד מים. יש שני קוים שאנחנו - - -

הוא יהיה דרך ברדלה או שיהיה עוקף על הכביש?

יש קו אחד תיגבור מצפון.

יכול להיות שזה יהיה דרך בין הגדרות. דרך הכביש, השטח, דרך המערכת.

שלא יגנבו מירדן.

שני קוים מתוכננים שם. אחד זה בעצם התיגבור, התוספת מים מאזור בית שאן ואחד זה קו עוקף ברדלה על מנת להוציא את הקו של הקידוחים מתוך הכפר. זה עכשיו בשלבי - - -

באיזה לוחות זמנים אתם מדברים?

אנחנו מקווים שעוד שנה, תלוי בהיתרים, אבל תוך שנה נוכל לבצע. הקו מבית שאן? ברגע שזה יאושר ונוכל להתקדם זה בערך שנתיים וחצי עבודה. כרגע בביצוע הציר של הבאת מים מליחים של בית שאן, נחותים, מבית שאן בקעת הירדן על ידי אגודת המים, זה כרגע בביצוע, שיביא מים מליחים, את העודפים של מעיינות בית שאן.

זה להשקייה.

זה להשקייה, לתמרים.

זה במינהל האזרחי?

זה בביצוע כבר.

כמה קוב זה אמור להוסיף?

הקו ההוא- - - אני לא זוכר. אנחנו מדברים, התוספת שלנו, הקו שאנחנו מעבירים על המים זה בין 5-7 מיליון, אם אני זוכר נכון, זה התוספת שאנחנו מדברים עליה כרגע לאזור מחולה – ברדלה.

אוקיי. ואתה אומר שהעוקף תלוי עוד באישורים.

אנחנו צריכים לעשות תכנון. עד עכשיו די נתקענו כי זה היה שטח B, עכשיו אנחנו הולכים למתווה אחר, ללכת מדרום ששם הטופוגרפיה היא בעייתית, אז אנחנו צריכים להוציא תכנון מפורט לראות איך עושים את זה. זה אומר גם, אם אנחנו עולים בגובה אז צריך גם להגדיל את המשאבות.

יכול להיות שנלך למינהור.

ברגע שיהיה לנו תכנון - - -

אתם הולכים יותר מערבה בעצם.

לא, מדרום.

אבל זה בא מבית שאן.

לא, זה שני דברים. יש עוקף מהקידוחים. היום הקידוחים עוברים בתוך שטח B - - -

הוא מדבר על קידוח של ברדלה, יש שם שני קידוחים בברדלה. אנחנו עושים אמת, המינהל האזרחי מוביל את זה, לבצע אמת, לעשות עקיפה של ברדלה כדי שלא יגנבו מים ברדלה, קו גלוי שיעקוף אותו ויגיע לחיבור לספק ישירות לישראלים את המים ולפלשתינאים את המים בנפרד.

טוב. וזה אתם אומרים כשנתיים וחצי.

הקו הזה זה לא שנתיים וחצי.

לא, זה שנה. שנתיים וחצי זה ברגע שיש אישור הקו מבית שאן.

זה משהו אחר. זה אני רואה שנה מקסימום.

ברור. טוב. בואו נשמע את המינהל, עדיין על תכנית האב למים ונשמע את רשות החשמל ואחרי זה נעבור לדחוף. אורי בבקשה.

בוקר טוב. פתחת בזה שאתה שמח אז אני שמח בנושא מים, אני שמח כל השבוע האחרון. אחרי שלוש שנים, סוף כל סוף יש בנאדם אחד ראשון שיעסוק בנושא מים. מונה. בוועדה, דרך נציבות, דרך רשות המים, סוף כל סוף מונה בנאדם ראשון אחד שיעסוק בנושא מים שהוא כל כך חשוב לכולם.

שהוא לא פה.

בסדר. מונה בנאדם ראשון אחד.

דבר, מי?

סגן קמ"ט מים. עד עכשיו שלוש שנים, מתוך שני תקנים שהמינהל האזרחי צריך לעסוק בנושא הכל כך חשוב הזה, מונה לראשונה בנאדם ראשון. מאושר אני. יש רשות מים, יש מקורות, יש משרד האנרגיה, מדהים, האחריות כולה עלי, בנאדם ראשון אחד שמונה לעסוק בנושא הזה.

ברוך השם תקן חדש.

מדהים. מדהים. על כל אזור יהודה ושומרון, מדהים, יש שני תקנים בנושא מים, עכשיו אחרי שלוש שנים מונה בנאדם ראשון.

בנוסף, אבל אני עצוב, מכיוון שהפלשתינים שמחזיקים את מתקני המים, מחזיקים בסיוע של מקורות בכסף שמקוזז מהפלשתינים, מחזיקים יחידה ששומרת על אותם מתקנים שמספקים מים גם להתיישבות. מי ששומר על המתקנים האלה הם פלשתינים. עובדים שמשתכרים פחות משכר מינימום. רק שהם מפוטרים אחד אחרי השני כי הם מגיעים לגיל 60 וגיל 65 ו-70, והם אלה ששומרים על המתקנים. אבל עובדים אחרים אני לא יכול לקלוט. אז המתקנים יישארו בלי שמירה בעוד כמה חודשים. זו הסיטואציה, אדוני היושב ראש.

אז כשמישהו מספר על החשיבות של 2040 וציין פה הסמנכ"ל חזי בצדק שסוף כל סוף יש מי שלקח החלטות, ולקח החלטות טובות עבור מדינת ישראל בראייה ארוכת טווח. אני לא העזתי להתווכח עם מקורות בחיים על גודל הצינור, על איכות המים, או עם רשות המים על כמה מים שואבים במתקן התפלה. אני לא מבין בזה. שלא יתווכחו איתי על סיפור האוכלוסייה ביהודה ושומרון. סיפור האוכלוסייה ביהודה ושומרון, אם אני אחראי על זה, אני אדע להגיד כמה יש. אבל אין זה משנה לצורך העניין של העובדות. לצורך העניין של העובדות יש שר במדינת ישראל, קיבל החלטות, נתן דירקטיבה, אמר שמקסימום במקום ל-2040 זה יהיה ל-2050. ואז מה הפסדנו? לא הפסדנו הרי שום דבר. הרי כולנו נישאר פה, אני כך מקווה, לא יודע אם אני אהיה בין החיים אבל בני בנינו יישארו פה לעוד הרבה שנים ואם יישארו לעוד הרבה שנים אז אבותינו יתכננו עכשיו ל-2050 ולא ל-2040. זה הרי איננו משנה יותר מדי, זה משנה בגודל ההשקעה הכספית, אני מבין את זה. אבל אז לא נגיע לסיטואציה שבה אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, מכיוון שכשתיכננו במדינת ישראל את המענה והפתרונות, לא תיכננו אותם לאזור יהודה ושומרון.

יש הרבה מאוד דברים שנעשים בעקבות המשברים האחרונים. תכנית האב שהוחלט לגביה, עדיין לא הוצגה אפילו. היא לא עברה למינהל האזרחי להתייחסות, היא לא הופצה לציבור להתייחסות. כך נוהגים לעשות. אז כשמכינים כזו תכנית וברגע שישלימו אותה, אני מניח שהיא תוצג לכל הציבור גם לצורה של התייחסות מסוימת ותועבר אלינו בתור התחלה כדי שנוכל אחר כך את עבודות המטה ולא לחזור איתה אחורה כדי שנוכל לבצע אותה.

אז נעשה הרבה, בזכות אנשים טובים גם מרשות המים וגם ממשרד האנרגיה וודאי וודאי מקורות, אנחנו עדיין בבעיות לא קטנות גם לתת את המענה בטווח הקצר, למרות שיש הרבה מאוד אופק בטווח הארוך.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות אם אפשר. אחד לגבי שנת 2050, בהנחיה שקיבלנו שאנחנו עובדים עליה, לבדוק את המשמעויות התקציביות בהשקעות להיערכות כבר עכשיו עד 2050, זה מה שאנחנו עושים ובמקומות שבהם זה לא יהיה מאז'ורי אנחנו נעשה את זה. ונקודה שניה שהעלית בסוף אורי, מה הנקודה השניה שהעלית בסוף?

כדאי שמישהו יראה את התכנית.

הדיון שהיה אצל שר התשתיות הלאומיות הוא לגבי התרחיש. התרחיש זו החלטת מדיניות וזה מה שאנחנו גם צריכים לקבל פורמלי וזה מה שאושר שהצגתי. לאחר מכן שיפוט זה תהליך שהוא מוסדר, שיוזמנו כל הגורמים לרבות המינהל האזרחי.

אם אנחנו נראה את התכנית הזאת פעם ראשונה בוועדת שיפוט יקרה מה שקרה לפני שנתיים. כי לפני שנתיים כבר הגיעה תכנית לוועדת שיפוט והיא נפסלה בגלל שהיא לא - - - דברים. אז כדאי להעביר אותה קודם.

כל שיפוט שנערך ברשות המים, החומרים נשלחים מבעוד מועד לכל המשתתפים להערות, נעשה שיפוט הנדסי ברזולוציות נמוכות כדי לקבל את ההערות ולקבל החלטה. אז הדבר הזה עדיין לא נעשה, הוא ייעשה וגם המינהל האזרחי - - -

באיזה לוחות זמנים אתה חושב שזה יקרה?

שוב, מקורות הציגו כאן את לוחות הזמנים שהם, את התכנון המפורט הם מגישים לרשות המים ועל זה נערך שיפוט הנדסי.

מתי אתם חושבים שזה יקרה, גל?

אנחנו מגישים כל פעם שיש לנו תכנית, אנחנו מגישים אותה. למשל כוכב יאיר כרגע מחכה לשיפוט, אזור של תפוח, אנחנו מביאים לרשות המים.

חלקים-חלקים מתוך תכנית האב.

כל מה שיש מוכן בוודאי.

זה ברזלים והתחנות לשאיבה והבריכות. לוקחים את הנתונים של האוכלוסייה וכמות המים שנדרשת ועכשיו צריך לעשות את הברזלים, הברזלים זה תכנית האב שמביאים אותה עם האומדנים לשיפוט ברשות המים. ברגע שיש שיפוט - - -

אז אתם פה בעצם דיברתם על סדר גודל של - - -

שנה נביא את כל התכניות החסרות שנוכל להשלים את כל התכניות החסרות כדי שנוכל להשלים את המפה של 2040.

אז אני מבקש מכם, כמו שאני מבקש גם מחי שיעביר את המצגת אלינו לוועדה, את המצגת שאתה מציג. אתם תתנו בבקשה לוועדה או שיש לכם חומר כתוב בעניין, או טבלה שנותנת את סדר הגודל של, תקנו אותי אם אני טועה, כ-13 או 14 תכניות שהן בעצם משלימות תכנית האב או נותנות את המענה בתכנית האב ובאיזה שהיא טבלה של סטטוטוריקה, בשיפוט, בתכנון, בביצוע, בצפי. כולל צפי.

זה לא כולל את הבקעה. תכנית האב היא נפרדת לבקעה.

בסדר. אבל בתוך אותה טבלה, בתוך אותה שליטה. גם היא יושבת אצלך, או אצל הסגן, איך קוראים לו?

איתמר.

שיצליח.

בזכות העובדה שבני הוא איש רב פעלים כל כך, בנוסף להיותו כפי שאתה יודע קמ"ט איכות הסביבה, הוא לקח על עצמו את המטלה הזאת. גם להכשיר בנאדם שגם רשות המים הסכימה לאמץ אותו.

בסדר גמור. אנחנו מסכימים אתכם שיש כנראה חוסר בכוח אדם במינהל האזרחי ביחס למה שפעם חלש על X תושבים, והיום חולש על פי כמה וכמה.

מה שכן מתבקש שהאישורים הסטטוטוריים בכל מה שקשור למים, אורי, לא יעוכבו אלא ירוצו כמה שיותר מהר כדי שלא יעבור עוד קיץ ועוד קיץ של עזרה ראשונה ושל זעקות ושל שבר.

אנחנו נעבור לחשמל.

רציתי רק לדעת בתחשיבים שנלקחו, חקלאות נלקחה?

חקלאות ישראלית או חקלאות פלשתינית? חקלאות ישראלית וודאי. חקלאות פלשתינית נלקחה במידה מסוימת, אנחנו סבורים שהחקלאות הפלשתינית צריכה לעבור כמו בשטחי מדינת ישראל להישענות על מי קולחים, בחלק מהתכנית החקלאות הפלשתינית נשענת על זה. אני יכול להציג את הנתונים לגבי החקלאות הפלשתינית, אבל ישראלית בוודאי.

קולחים של מי?

שהחקלאות הפלשתינית באותה מידה שהחקלאות הישראלית משולבים בה גם מי קולחים, אז החשבון של המים הוא כולל. גם מים מתוקים או מים מותפלים וגם מי קולחים.

כשנראה את התכנית תוכל להגיב על זה במדויק, אבל אני מתוך ההבנה שלי, המליחים שמגיעים לבקעת בית שאן, זה המים המליחים שיגיעו לבקעה, יספקו גם לפלשתינים, כך אני מקווה שהתכניות אכן כוללות, אחרת יימשכו גניבות המים. כי מים גנובים ימתקו. אבל לשאר השטחים באים כבר - - -

זה פטנט חדש של התפלה דרך אגב.

יש סיכוי. וגם הפלשתינים ימשיכו לגדל, וגם הם רוצים מג'הול, וכנראה שיקרה, וגם בשטחים נוספים. צריך להילחם בגניבות המים בחורמה, תיכף נציג מה אפשר לעשות, ודאי שנאריך על כך. אבל לעניין הזה, אם נסתמך על כך שהפלשתינים יקימו סוף כל סוף מתקני טיהור, מה שכמעט לא קיים היום, ואחרי שיקימו מתקני טיהור ישתמשו במים, יש סיכוי שלא נגיע יותר מדי לפתרונות אז כדאי ש - - -וגם בשומרון יש עדיין חקלאות וגם בעלי יש חקלאות וגם הם ירצו מים שהם מים אחרים ולא מים שמתאימים לשתייה שישמשו לטובת חקלאות.

אם הפלשתינים מעוניינים להישען על חקלאות בתור ענף כלכלי בר קיימא צומח, באזור שלנו אין ברירה אחרת מאשר הישענות על מי קולחים, אין מים שפירים לענות על הדרישה לענף החקלאי.

טוב. אני מברך פה גם את ראש מועצת בנימין וראש מועצת יש"ע אבי רואה ושלמה לידו שהגיע, אתם מהיכן?

הר חברון.

ואתה?

אני מהגמ"ר. עזריאל פרלמן.

מי שבסוף יצטרך לדאוג למיכליות מים.

לפני שנעבור לרשות החשמל, פתחנו פה אבי, ואנחנו בדיוק ברגעים שנכנסו הצנחנים להר הבית לפני חמישים שנה ובהחלט רגעים הסטוריים, עם הכרזתו של מוטה גור, ובן צור סע, ברגעים האלה הוא נגח את שער האריות. אז בן צור סע, נורית הבמה שלך. סעי.

אני רוצה להכניס דברים למסגרת, מי שאמון על הספקת החשמל ביו"ש - - -

אנחנו הכנסנו לתוך הישיבה גם ונשמע סקירה קצרה ונעבור לדחוף, את נושא תכנית האב לחשמל. את הראייה הכוללת של רשות החשמל.

אני אתן לכם כמה סוגיות שאנחנו עוסקים בהן כעת, ככלל הסמכות נמצאת בידי קמ"ט חשמל של המינהל האזרחי, אנחנו ביחד עושים איתו עבודה משותפת עם קמ"ט חשמל ועם רמ"ח אזרחי במתפ"ש בסוגיות הללו, כי סמכות רשות החשמל למעשה מסתיימות היכן שמתחילה סמכות מתוקף צו אלוף.

אנחנו נכנסנו לסוגיה הזאת לפני שלוש שנים בערך בעיקר בגלל חובות של צרכנים פלשתינים של שני מיליארד שקל לחברת החשמל לישראל והרצון של חברת החשמל לנתק אותם. תוך כדי כך צריך להסביר שהספקת החשמל בשטחי יו"ש מוזנת משלושה מקורות. מקור אחד הוא חברת החשמל ישירות, מקור שני הוא חמ"י, חברת חשמל מחוז ירושלים ושלישי זה בתוך הרש"פ עצמה יש חמש חברות חלוקה שכולן מושכות חשמל למעשה מחברת החשמל אבל לא בהכרח משלמות. המצב הזה הביא לכך שאם אנחנו מדברים, אני יכולה בעיקר להתמקד במה שאנחנו עושים בימים האלה שזו באמת בחינה של הספקת חשמל לרש"פ ולישובים פלשתינים ביו"ש בשל הבעיה של חוסר התשלום, אנחנו גם הפקענו את הרשיון של חמ"י לתקופה מסוימת ועשינו הליך מוסדר במסגרת ועדה שהוקמה עם המינהל האזרחי ועם רמ"ח אזרחי במתפ"ש במשא ומתן עם הפלשתינים סביב הנושאים האלה. כי מה שאנחנו ראינו בשטחים האלה, ותגיד לי אם אתה רוצה שארחיב או אצמצם, כי אני לא יודעת כמה זה רלבנטי לדיון.

לצמצם.

בשני משפטים אנחנו ראינו מעין ויג'ילנטיות בתחומי הרש"פ, קביעת תעריפים על ידי הרשות הפלשתינית ללא סמכות, מתן הנחות בחשמל שהוא חשמל שנרכש מחברת החשמל הישראלית למוסדות ציבור פלשתינים, למסגדים וכדומה, דברים שהכבידו את הנטל על חברת החשמל ואצלנו החוק מאוד ברור, אין סבסוד צולב בין צרכן אחד לצרכן אחר ומכאן למעשה התחלנו את המשא ומתן המצומצם כשבמסגרתו נסגר הנושא של החובות, אנחנו חתמנו PPA מול הרשות הפלשתינית בתחילת ספטמבר, מעין הסכם מסגרת שבו הם לוקחים אחריו תעל החובות שלהם ואנחנו בודקים איך אנחנו יכולים לסדר את נושא הסמכויות בהיבט הזה.

אם אנחנו מדברים על מצוקות, החורף הזה היה חורף קשה בשטחים האלה, אנחנו מדברים על מחסור שהיה בסביבות 200 עד 300 מגה וואט, זה עשרות אלפי בתי אב שהיו מנותקים למשך מספר שעות בשל מחסור באספקת החשמל. חברת החשמל מצידה ואולי גם בצד הכלכלי מצידה סירבה לחשמל ולהגביר את אספקת החשמל לשטחי יו"ש, כי היא אמרה יש לי כבר חוב קיים, למה לי לאפשר יותר תחמ"שים להזרים יותר חשמל בתחום הזה. אנחנו חושבים אבל שאנחנו מתחילים מקטן וכנראה בשבועות הקרובים ייחתם הסכם נוסף שהוא הסכם לחישמול תחמ"ש ג'נין שיביא להגדלת הספקה בשלב הראשון של 40 מגה וואט לאזור הזה. יש עוד שניים או שלושה תחמ"שים שנמצאים בבניה, זה בשכם ובתרכומיה. יש גם ממש בשוליים יבוא חשמל מירדן של 20 מגה וואט ובעתיד אנחנו סבורים שנהיה חייבים איזה שהוא פתרון שהוא פתרון נקרא לזה מקצועי הוליסטי, חבר הכנסת יוגב - - -

מה עם התחמ"ש בג'נין?

התחמ"ש בג'נין יהיה תחמ"ש של מתח עליון של 40 מגה וואט, הוא יגדל ל-60, אנחנו יכולים לחשמל אותו בתוך 48 שעות מרגע חתימת הסכם של תשלום כולל ערבויות ובטוחות מהפלשתינים.

המשמעות של דבריה זה שעדיין איכות החשמל שאנחנו מקבלים, ניזונים ממתקנים שלנו הוא נמוך, איכות נמוכה ולכן אנחנו סובלים בהפסקות רגעיות או ירידת מתח רגעית בגלל עומס יתר שיש למערכות וזה גם מסכן את יכולת הספקת המים. אנחנו בגלל המצוקה מבוססים על עבודה של 24 שעות בכל המתקנים. ברגע שיש נפילת מתח ויש הגנות במתקנים שלנו, זה מפסיק באופן אוטומטי כי אם לא זה גורם לתקלות יותר גדולות. התנעה מחדש של קידוח ומתקנים יכול לקחת עד שעה וחצי ולכן אנחנו מפסידים שעה וחצי ביום, אם זה קורה מספר פעמים ביממה אז זה מספר פעמים שאין יכולת הפקה וזה גורר אותנו לשיבושים באספקת המים כמעט כל השבוע, ההיזון החוזר יכול להגיע רק בסופי שבוע. לכן ביקשנו ודרשנו במספר מפגשים גם עם חברת החשמל, האם הם יכולים לשפר את האיכות, אני מבין ששיפור האיכות הוא רק על ידי כך שיכולים להפעיל את התחמ"ש בג'נין ולהוריד את העומס על הקווים הקיימים, אותם הקווים שמספקים לנו את החשמל.

כל מה ששניכם אמרתם בסוף נותן מענה לשתי האוכלוסיות.

נכון.

בסוף - - - כדלקמן. חשמל בהרבה מאוד מקומות לא יציב, בגלל דרישת יתר ביחס ליכולת הספקה. אם באמת נגיע לסיטואציה שמתארת הגברת וייחתם הסכם חשמל, תחמ"ש ג'נין יחושמל תוך פרק זמן יחסית מאוד קצר של שבועות בודדים, אנחנו נוכל לראות באזורים רבים, בעיקר צפון השומרון וגם קצת צפון הבקעה יציבות חשמל ה רבה יותר טובה. זו התחזית של חברת חשמל. זה הסימנים לאופטימיות אבל בסימנים לאופטימיות בהקשר הזה תלויים הרבה מאוד בכסף וברצון גם מהצד הפלשתיני לחתום על ההסכם.

ומה אתם רואים בחתימה, מתי?

על תחמ"ש ג'נין?

כן.

הדגלים היו מונחים על השולחן כבר שלוש פעמים.

לא בדיוק. אנחנו למעשה סיימנו את המשא ומתן בשבוע שעבר, היו - - - הפלשתינים פעם אחרונה, התכנסנו כל הצוות, העקרונות כבר כתובים, ה-PPA כבר כתוב. נותר לנו לתת להם, מאחר וזו פעם ראשונה של חישמול במתח עליון נותר לנו לקבוע להם את התעריף אנחנו כבר יצאנו בשימוע, השימוע מסתיים מחר. אני לא רוצה שתתפוס אותי במילה אבל פחות משבועות, בשאיפה. אם ירצה השם, אנחנו ממש - - -

כל אותן תחנות שמנית מתרכומיה ואחרות - - -

זה הבסיס. ברגע שאנחנו מצליחים לייצר פעם אחת הסכם עוגן שיש בו ערבויות לתשלום ואנחנו יודעים כיצד זה יעבוד, אנחנו יכולים מכאן להתחיל לשכפל אותו.

לתחנות הנוספות.

כן.

נשמח לשמוע על ההתקדמויות ועל המענה. מישהו עוד רוצה לדבר על תכנית האב הגדולה או שנעבור לבעיות הדחופות? נעבור למחר בבוקר. נהפוך את הסדר לרגע אחד. נשמע קודם את הלקוחות שייצגו גם לצורך העניין את המצוקה הפלשתינית וגם וגם, ונעבור נעשה סבב קצר של הלקוחות ומתוך כך גם מישהו מהגורמים של הרשויות ונותני השירות והמינהל משהו ממה שאמרו לא היה ידוע לו, יוכל להתייחס גם לדברים הללו. אבי, בעיות מים למחר בבוקר, קיץ תשע"ז 2017, איפה אתה רואה בעיות, מה אתה חושש, מה היית רוצה שייעשה.

בוקר טוב. אני אומר שהיו פגישות גם במקורות שלנו וגם עם ראש המינהל האזרחי בנושא המים וההיערכות, אבל אנחנו עדיין תחת החוויה של שנה שעברה שאפשר להגדיר היה משבר מים מאוד מאוד משמעותי, מהטעם הפשוט ומהתמונות המצולמות של אנשים שלוקחים מים הביתה בשקיות שנופקו על ידי רח"ל, ובעצם את הסיטואציה הזאת אנחנו מנסים למנוע. המדינה העמידה איזה שהוא תקציב לטובת מענה זמני של מאגרי מים במקומות קריטיים גם בצפון בנימין וגם בדרום שומרון, קדומים, אולי גם גוש עציון או הר חברון, קרית ארבע, לפי מיטב זכרוני אם אני לא טועה.

בעניין יהזה המענה לא היה משמעותי עדיין, בכל אופן, מלבד אצלנו בבנימין שהצלחנו להקים איזה שהוא מאגר אחד במזרח שילה.

אתם היחידים שהתקדמתם עם זה.

בסדר, אנחנו לא מחלקים ציונים עכשיו. אני מדבר על מה שיש בשטח, ומנסים לקדם במקומות אחרים. פה נדרשת גמישות קצת של המינהל האזרחי לגבי העמדת מאגרים כאלה שהם זמניים עד למענה הקבע. גמישות אני מתכוון בכל ההתנהלות, אם רוצים לעבוד לפי הספר וכולי אז כמובן אי אפשר לעבוד בטווח קצר, צריך פה שיתוף פעולה שהוא קיים באופן כללי אבל צריך קצת לשפר אותו ונעשו גם כמה דברים, תיכף מקורות ירחיבו. כל מיני שיפורים, חיבור קו לפה, או מה שנקרא גיבוי מקו כזה, מקו אחר, הם יותר מתמצאים. כדי לגבות במקרה ויש תקלה בקו מסוים, אבל באמת יש בעיה מאוד משמעותית שהיא קצת לא דוברה פה, או שנאמר בשני משפטים, נושא החקלאות שהוא נושא מ אוד אקוטי.

צריך להבין שאנשים מתפרנסים מהעניין הזה, ושם בהנחיות שלנו זה הספקת המים לצריכה ביתית קודמת לכל דבר אחר, שכמובן על ההחלטה הזאת קשה לערער, מדובר בסופו של דבר בנשים וילדים שמטופלות בתינוקות וכן הלאה, מדובר בעיקר על משפחות צעירות באזורים הללו, אבל החקלאים הם חקלאים וצריך לראות איך נותנים מענה. כי נאמר פה, אגב, גם לגבי האוכלוסייה הפלשתינית, שלא דובר פה, ותיכף יגידו כנראה בדיווח של מקורות על גניבות המים, זה עלה גם אצל הרמ"ה ואני סובר שכדי למנוע גניבות מים כדאי להסדיר מים לחקלאים האלה כי לחיות הם צריכים ואם לא הם יגנבו מפה ונחרים להם פה אז הם יגנבו ממקום אחר ואת המשחק הזה של שוטרים וגנבים צריך להפסיק ולהסדיר הזרמת מים מסודרת ואולי אם זה יהיה מסודר אז גם יהיה אפשר לגבות מהם תשלום, מה שהיום לא קורה בעצם. הם צורכים מים, גונבים מים, גם אין לך על זה שליטה ובקרה, גם אין לך שום הכנסה מהעניין הזה, זה לא טוב לאף אחד.

אני אתפרץ לדבריך, זה לא מכובד, אבל על המים גם הגנובים, משלמים מלא. משלמים באופן מלא.

אורי, זה לא מה שהבנתי אצל הרמ"ה, אני העליתי את זה שם אף אחד לא אמר, אמרתי שגונבים וגם לא משלמים וגם זה ואף אחד לא העיר. אם אתה אומר שמשלמים, אז בסדר. אבל לא משנה, לא צריכים לגנוב מים. צריכים לבנות מערכות מים גם אם זה הפלשתינים, הם נשענים על חקלאות, לפחות הכפריים, וצריך להסדיר את זה בצורה מסודרת ואז זה ימנע הפתעות כאלה ואחרות, כך לדעתי. כמובן גם לחקלאים בהתיישבות הישראלית. כמו שאמרתי, חייבים להסדיר את העניין הזה, יש חקלאות, זו עובדה, יש אלפי דונמים של חקלאות וחייבים להסדיר את העניין הזה.

לגבי מי קולחים, אי אפשר לגלגל את זה למי קולחים, גם לא להתיישבות הישראלית וגם לא להתיישבות הפלשתינית. בהתיישבות הפלשתינית ודאי אין טיהור מים, אז אי אפשר להגיד "חבר'ה תטהרו אז תיקחו" כי בינתיים המים זורמים, הביוב הגולמי זורם בוואדי חרמיה, כל אחד מוזמן לראות, כמו במדינות העולם השלישי, הביוב הגולמי זורם שם כבר הרבה הרבה מאוד זמן וחבל, זה לא טוב לאף אחד. אז אי אפשר להישען על זה. אם רוצים שיישענו על מי קולחים כדאי להכין את התשתית. זה אומר גם מתקני טיהור וגם ברמה שניונית ושלישונית וכולי, כל הדברים הטובים והידועים. צריך לעשות עבודה. אי אפשר לגלגל את זה כי אם מגלגלים את זה זה לא פותר שום דבר.

רגע, יצא ונכנס בדיוק מי שהיה צריך לשמוע את ההערה האחרונה שלך, שהנושא של הכללת המים המושבים בתוך כמויות המים לתכנון לאוכלוסייה הפלשתינית לכל טווח, מחייב את כל הנושא של מתקני טיהור שאו לא קיימים או לא עובדים כראוי. שלום עוזר שר הביטחון.

נתתי לדוגמה את ואדי חרמיה שזורם שם ביוב גולמי לגמרי, חבל מאוד, זה בהיבט אחר של איכות הסביבה וכן הלאה. אני אומר את זה הרבה פעמים, נושא איכות הסביבה הוא חוצה גבולות, הוא לא קשור עכשיו להסדר מדיני כזה והסדר מדיני אחר שאנחנו כבר דנים בו חמישים שנה וחוגגים בימים אלה יובל לנוכחות מדינת ישראל במקומות האלה, אז כדאי שניקח אחריות על הדברים האלה ונעשה משהו כולל גם בנושא של מט"שים וביוב איך פותרים את הבעיות, גם נושא של גניבות מים וגם נושא של אספקת מים וכולי, כמו שקיים בכל מקום אחר במדינת ישראל, בלי להישען על כן הסדר לא הסדר, אי ודאות לא ודאות, חבר'ה, עברו חמישים שנה, היינו צעירים, היום אנחנו סבים וסבתות להרבה נכדים והחיים נמשכים אז כדאי להתייחס לזה ככה ולתת לזה את המשקל הראוי, כשיהיה הסדר אז האמריקאים יפצו את ההשקעות של מדינת ישראל פה, אם בכלל. תודה.

עוד מישהו מכאן? דרום הר חברון?

הוא אמר את הדברים.

הגמ"ר עוד רגע. שלמה אתה רוצה להוסיף משהו? אתה מייצג את מי?

שומרון. אני שי קבון.

בקעת הירדן, תציג את עצמך.

נעים מאוד, אני משדמות מחולה מצפון בקעת הירדן. אני אתחיל בדברי תודה שבשבועות האחרונים יש עשייה מרובה בנושא כל הטיפול בגניבות המים בצפון הבקעה, שרואים את זה, ממש רואים את הרכבים. אם אנחנו מדברים על לפני חודש, רביעי, חמישי, שישי עם אפס קוב מים לחקלאים במחולה.

להבין את תמונת העולם, בחודשיים האחרונים פעמיים לא היה מים ביישובי צפון הבקעה בסופי שבוע.

האזור החקלאי באזור שלנו, יש בו הרבה הרבה תבלינים בניגוד לעצים גדולים וכל מיני דברים כאלה, ברגע שעשו שתילה של דונמים ובמשך יומיים אין מים בעצם הלך כל השתילה, כל העבודה הלכה לפח. אני אומר, ראשית יישר כח גם לרשות המים, למינהל האזרחי, לכל האנשים שעבדו ודחפו. אבל לצערנו זה עוד לא מספיק. דיבר פה אבי על כמות המים שפלשתינים יקבלו. אם הם יקבלו מספיק מים הם לא יצטרכו לגנוב. הבעיה מתחילה בזה שבאזור שלנו יש השתלטויות על שטחים בלי הפסקה, ובוא נדבר על שטחי אש ועל שטחי מיקוש, שטחים ממוקשים שהם עובדים עליהם, פשוט הכניסו שם טרקטורים ועובדים עליהם וזה אומר, אין מה לעשות. המינהל האזרחי כנראה לא מספיק אוכף באזור הזה ולא מספיק נכנס ממש לבדוק כל שטח ושטח מה קורה איתו ואז הם צריכים מים, כמות המים שהם מקבלים בצפון בקעת הירדן הוא 4.2 מיליון קוב לעומת הצריכה היהודית, 3.5 מיליון קוב. אנחנו מדברים על קידוח שהוקם בשנת 1974 על ידי הסוכנות היהודית בשביל לתת ליהודים מים ואמרו "ניתן גם לפלשתינאים כי גם הם צריכים לקבל מים".

בנוסף לכל הדברים האלה, כל הנתונים שאני אומר, 4.2 מיליון קוב זה כמות המים שהפלשתינאים צורכים בצפון הבקעה באזור ברדלה ואנחנו לא מוסיפים נתון של 1.9 מיליון קוב בשנה שהם גנובים. דרך אגב, הנתונים הם מברוך נגר, רשות המים ומקורות, לא המצאנו אותם. עוד 1.9 מיליון קוב גנובים, אז בטח שבסוף לא נשאר לנו קוב אחד בתוך הצינורות.

לא נגעתי בנושא אחר שמופיע ואנחנו מדברים עליו גם עם המינהל האזרחי, אני מדבר על דרג הפיקוח. יש שאיבות וחפירות בלתי פוסקות בכלל בשלל השטחים. אני מדבר כרגע על צפון הבקעה, זה מה שאני מכיר, אני הייתי בשטח, אני נמצא, הם לוקחים כלים גדולים, חופרים באדמה, זורקים משאבה, הם לא צריכים את חברת החשמל. נכון אמרת שיש ירידות וזה פוגע במשאבות, הם לא צריכים אותנו, יש להם פנלים סולאריים, הם עובדים עם המשאבות, שואבים ודיברתם על 24 שעות של מקורות, אז הם עובדים גם 24 שעות ושואבים.

הפנלים עובדים רק כשיש אור.

כן, אבל הם צוברים ובלילה הם מרביצים עבודה, וכשהפנלים לא מספיק עובדים יש להם גם גנרטורים ועובדים על סולר, ואני בסיור שעשיתי לפני שלושה שבועות פגשתי שישה כאלה, העברתי את התמונות גם למוטי וגם לשר החקלאות ולמינהל האזרחי. כולם מכירים. כמובן שכשאני מדבר עם דרג הפיקוח במינהל האזרחי הוא אומר לי "תשמע, לגבי המשאבות אנחנו עושים מדי פעם החרמה, הבעיה שאני לא יכול לכסות את כל החפירות האלה" אני מדבר איתכם על שבעה, שמונה אזורים גדולים של חפירות, צריך פשוט להיכנס לכסות אותם, פשוט לאכוף שם את הדברים האלה. מי שכן משקיע בתחום הזה זו הרשות הפלשתינית, הם השקיעו עשרות אלפי שקלים, או דולרים, לא יודע במה הם עובדים, והקימו מיכלים גדולים על משטחי בטון, הם אוגרים את המים האלה ואני לא מדבר על מים בתוך הקווים, בתוך מה שמקורות מכירים, אנחנו מדברים על מים גנובים שפוגעים באקוויפר. שפוגע גם בתושבים באזור שלנו וגם באקוויפר של בית שאן. אז אם אתם מדברים על קו שיביא מבית שאן אלינו, אז קודם צריך לשמור שבאקוויפר יהיה מים. זה ברמה הזאת. אני מקווה שיהיה פתרון לשני הדברים. גם לגניבות, ואני שמח שתוך שנה בעזרת השם יהיה קו שיעקוף את ברדלה, צריך לראות איך הקו הזה עשוי מאיזה שהוא נירוסטה טובה שלא נגנבת.

בדף האחרון שהוציא מנהל מקורות של בקעת הירדן הוא הוציא שיש כרגע פחת של 6% מים. נכון לימים האחרונים זה 5%, נתון של המערכת ו-1% גניבות. זה קצת מוזר לנו כי בעצם - - -

זה הישג גדול מאוד.

זה הישג גדול מאוד אבל זה הישג שלדעתי הוא בנייר. כי כמו שאנחנו מכירים את הקו ומכירים את השטח, ואני מזמין את כל מי שרוצה לבוא לסיור שטח לראות, בעצם הקו שטופל, תשעה חיבורים פירטיים נסתמו, הוא קו שבין הקידוח עד לתחילת הכפר של ברדלה, בעצם בתוך הכפר שם יש כמויות גדולות ומברדלה אל הבריכות שם יש עוד הרבה גניבות. איך רואים את זה? רואים את החממות שמשקות.

עומר ממקורות עושה שם עבודת קודש. עבודה תמידית וקבועה במקום. אני רוצה להגיד לך שהוא מווסת את כמות המים והוא לא סתם אומר לך שזה 1% או 6%.

אני לא אמרתי שהוא אמר שזה 1% ולא 6%, אני אומר שעומר ממקורות או אנשים אחרים במקורות אומרים לנו "כרגע, נכון להיום אין לי אישור להיכנס לברדלה להמשיך לעבוד כי אין לי צבא שנותן שם אבטחה" אז כן צריך פה גם אמירה חזקה שהצבא והמינהל האזרחי ממשיך לתת גיבוי למקורות להיכנס ולטפל בזה וכרגע השקט התעשייתי שיש לנו כרגע כי יש לנו מים בצינור, אז לא להישאר איתו, צריך להמשיך לטפל בקו הזה עוד היום.

ברשותך תוספת קטנה. הקו שלנו למגדלים הוא 90% גניבות מים. אז אנחנו צופים שם שבקיץ הקרוב לא יהיה לנו מים. אז ההיערכות בהתאם. רק לידיעה, במסגרת גניבות המים אנחנו חוזרים לסטטוטוריקה בסעיף הראשון, הקו שמתוכנן עם בריכות ומערכות טרם אושר, זאת אומרת שהקו שעוקף שם את קוץ וג'אלוד ועוד כפר אחד, לא יסייע. אז אני חושב שפה הנקודה שרואים אחד על אחד שנושא של גניבות המים 90% מצד אחד, ומצד שני חוסר סטטוטוריקה וקידום ההליך הזה מייצר פה מצב - - -

של מחסור.

שאנחנו יודעים לאיפה זה הולך.

טוב. נשמע עוד גורם אחד ונעבור לרשויות לתגובות.

אני רוצה להתייחס כרגע לבנימין לכמה דברים פרטניים. אבל סתם, הדובר הקודם מצפון הבקעה, אמרת 50 שנה להתיישבות, בשנת 1974 עד היום, ההתיישבות הפלשתינאית החקלאית שם גדלה מ-3,000 דונם ל-15,000 דונם שכל האדמות האלה הן בעצם אדמות שלא היו בשליטתם, זה אדמות מדינה. אני רק רוצה שיבינו את הפרופורציה מה המשמעות שאין מים, גונבים אותם ומשתמשים איתם אחר כך להשתלטות על אדמות שהן לא שלהם. אז רק להבין את הפרופורציות על מה אנחנו מדברים. אז מים גנובים ימתקו אבל כנראה שגם את הקרקע הם הופכים להיות לקרקע שתמשיך אחר כך לייצר עוד מים ועוד מים, כשאין.

אני רוצה להתייחס דווקא לשיפורים שעשינו, שאנחנו מנסים לעשות בבנימין כיום ואני אומר שמה שמאחד את כל הדברים, את כל הביצוע שלנו כיום שזה בריכה שנמצאת במזרח אחיה, ועמודות מים לשיפור אספקת המים בישובים, אני מדבר באותה גזרה, באותו אזור, וגם באזור טלמונים, אנחנו מדברים על חרשה. יש תכנית שאנחנו כבר העברנו - - -

מה בחרשה, אתה מקים מאגר זמני?

לא לא, אני אתקן. קודם כל יש את המאגר הזמני שהקמנו והגשנו בתכנית להקים גיבוי לאיגומים הקיימים, הגדלת האיגומים הקיימים. התכנית הזאת נמצאת כבר, היא עברה גם לאיתמר והעברנו את זה גם לבני. זה אומר הגדלת האיגום בעלי בשכונת היובל, שסבלה מאוד מאוד בשנה שעברה, אותו דבר בחרשה. זה בעצם הגדלת איגומים קיימים, זה שידרוג באיגומים קיימים. מה שאני מנסה להגיד שמבחינת התהליך והזכיר את זה יו"ר המועצה שלי קודם, מה שמעכב אותנו כרגע זה הליך מנהלי סטטוטורי. צריך להתייחס לכל מה שהיה בשנה שעברה כרגע לביצוע כהוראת שעה ולא ללכת על פורמט רגיל כי רק בעוד שנתיים אולי נתחיל לדבר על תב"ע מקומית או לא תב"ע מקומית, כרגע צריך להתייחס לזה כהוראת שעה. כל הפעולות כרגע שאנחנו עושים בשטח, ואני לא מדבר רק עכשיו בשם עצמי ובשם בנימין, אני מניח שגם שאר הרשויות מנסים לקדם את הדברים האלה, צריך להתייחס לזה כהוראת שעה. והוראת שעה אומר שצריך לתת את התב"ע, אפילו תב"ע זמנית או אישור זמני מטעם ראש המינהל האזרחי. אנחנו משתדלים שכל התכניות האלה ייכנסו לתוך תכנית אב שממילא נמצאת באיזה שהוא תהליך תב"עי שקשורה עם התכנית של מקורות בתכנית האב, כך שאנחנו לא עושים איזה שהוא חריגים - - -

אני מציע שתקצר כדי שנוכל לשמוע גם התייחסויות.

עצרתי.

טוב. נעבור בזריזות את כל התשובות שיש לאנשים, ממשטרת ישראל לא שמענו, אז כל התייחסות שיש לך לגבי האכיפה שברדלה זה אחד הסימנים אבל גם מגדלים וגם לשמוע כמה הובאו לדין, כמה נשפטו, האם יש הרתעה בתוך הסיפור הזה של הגניבות.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, דיברת על יום ירושלים אז אצלנו יש שלט בכניסה למג"ב יהודאי ששנים יש - - - של אנשים לירושלים ולנו יש את הזכות להגן עליה. זו באמת זכות גדולה. שבוע ירושלים מבחינתנו עם הרבה מאמץ, ואני חושב שבהצלחה.

בהחלט.

כל זה כמובן חלק מהתפקידים הנוספים בנוסף לתפקידי החקירות שלנו. כשאנחנו מדברים על תשתיות לאומיות, אנחנו לא מדברים רק על מים, מבחינתנו זה חשמל, תקשורת קווית, סלולארית, כל האתרים שמותקנים ברחבי איו"ש ובתחומי מדינת ישראל, אנחנו כמובן מוסיפים לזה גם את תשתיות הרכבת, באיו"ש אין לנו. אני גם כולל בכל מה שקשור לתשתיות לאומיות גם עתיקות.

מבחינתנו אנחנו נותנים תמיד עדיפות בטיפול לעבירות מהסוג הזה ומשתדלים למצות את החקירה ולהגיע לכתבי אישום בזריזות האפשרית. אני יכול לומר שבשנים 2012-2016 היו לנו 79 תיקים עם חשדות, עם תלונות שהתקבלו, סדורים כלפי הפלשתינאים ומתוכם הוגשו כ-25 כתבי אישום וגם היה לנו מעצרים עד תום ההליכים כמחצית מכך מהמעורבים שהוגשו בהם כתבי אישום גם נעצרו עד תום ההליכים, אני מדבר על מספר שנים, 2012-2016. בשנת 2016 גם כן נפתחו משהו כמו כ-30 תיקים, 28 תיקים. גם כאן יש מספר כתבי אישום. ב-2018 טרם הוגשו כתבי אישום. יש תיקים שהחקירה עוד נמשכת.

כמה כתבי אישום הוגשו ב-2016?

מספר כתבי אישום, אפשר לספור אותם על יד אחת, לא הרבה. אבל אני חושב שגם ב-2017 אנחנו מרגישים איזו שהיא ירידה במספר התלונות כך שנראה לי שמתבצעת אכיפה, בעיקר בשומרון. לפחות אנחנו, יש לנו פורום משותף של כל הגורמים שקשורים לתשתיות, לתקשורת, מים, חשמל. יש לנו רפרנט שעובד מולם שזה קצין נפגעי עבירה ואני באופן אישי. ככל שמתקבלות תלונות אנחנו עוקבים ובודקים שהחקירה תמוצה עד תום. עיקר הקושי הוא בלמידת הזירה, בפענוח הזירה, בהגעה לזירה. מאחר והזירות הן זירות שהנגישות אליהן יותר בעיתית, לעיתים זירות שאנחנו צריכים לפנות אותן מהר בהיבט של אפס"ד וזירות קשות, וגם יש נטייה לתקן מהר ולהחזיר את המצב לקדמותו מבלי שבכלל יקראו למשטרה ורק לאחר מכן באים ומגישים תלונות ואז באמת יש קושי להגיע לעבריינים כי אנחנו הרבה מאוד לומדים את העבריינים מהזירה עצמה.

אנחנו ביקשנו שככל שיתרחש אירוע לקרוא לנו בזמן אמת, להגיש תלונה בזמן אמת ולא לרכז מספר אירועים של פגיעה של גניבה - - -

למה שלא תעמיקו גם את המסד המודיעיני וגם את המסד ההרתעתי?

כן, אני התכוונתי להגיע לזה אדוני היושב ראש.

אם תוכל קצת לקצר.

בסדר, אני כבר מגיע לזה. אני רציתי לדבר בתחילה באמת על הטפול בזירה, ואני אומר שככל שיקראו לנו בזמן אמת אנחנו מגיעים, לומדים, מוציאים ממצאים שיכולים לסייע לנו להגיע לעבריינים. בהקשר לאיסוף מודיעין אנחנו כמובן שצייחנו את כל הרכזים שלנו, הוצאנו בקשות סדורות וככל שאנחנו לומדים שיש משותף בין הזירות, על מנת להגיע כרגע בצורה יזומה לעבריינים ואני חושב שהחבר מהבקעה מציין ירידה של היקף הגניבות, אני חושב שזה גם בזכות עבודה שלנו אינטנסיבית ממוקדת, שהמטרה היא להגיע לעבריינים ולהגיע לכתבי אישום.

בברדלה לצורך העניין היו לכם מאסרים?

בוודאי, אני אמרתי. היו לנו במהלך השנים מעצרים עד תום ההליכים.

לא, עכשיו. בחודשיים האחרונים היו שם אירועים.

בחודשיים האחרונים היו גם מעצרים, בוודאי היו מעצרים בשומרון, עדיין התיקים לא הבשילו כרגע עוד לכתבי אישום בשנת 2017 אבל יש חקירות שמתנהלות, אפילו עם פרקליטים מלווים מהתביעה הצבאית על מנת להגיע לכתבי אישום. אני חושב שאנחנו נותנים את הטיפול המיטבי כמו שאפשר, ואני שוב קורא לכל הרשויות לדווח לנו בזמן אמת.

הוצאנו הנחיות, נהלים, אני מחזיק אותם אפילו כאן ביד, בסוף שנת 2016 בהמשך לפגישות עם כל הגורמים שקשורים לתשתיות, וכמובן עם היחידות הטריטוריאליות שלנו איך לטפל בצורה מיטבית בתלונות מהסוג הזה ואני חושב שאנחנו כבר מתחילים לראות את התוצאות בעניין.

סליחה שניה, ברשות היושב ראש, כמה שוטרים במשטרת ישראל מטפלים באירוע הזה שקוראים לו אכיפה באיו"ש, בכל הפרמטרים שכבודו - - -

קודם כל מחוז ש"י כולל כ-1,000 שוטרים.

1,000 שוטרים, אני יודע. כמה מטפלים, אמרת עתיקות, מים, כל התשתיות.

אני אומר לך שכל מערך החקירות והמודיעין באיו"ש עוסק בכך בצורה אינטנסיבית.

בכמות שוטרים, דוד.

לפחות ברבע מהכוח שאמרתי שהוא מערך המודיעין והחקירות והבילוש, מגיע לכ-250 שוטרים בכל איו"ש, אז יש לנו רק באיו"ש ארבע רגליים שזה מרחב שומרון, מרחב חברון, תחנת בנימין ותחנת מעלה אדומים שפרושה בשטח, יש לנו גם ימ"ר ויש יחידות מודיעין וחקירות. אנחנו גם עובדים בשת"פ עם השב"כ. ככל שתדווחו בזמן אמת כך גם נוכל לתת מענה יותר יעיל ולא תמיד אתם עושים את זה. ככל שא נחנו נבקש מכם גם חוות דעת ומבקשים וגם כן לא תמיד מקבלים בזמן אמת, לגבי דרך הגניבה, צורת הגניבה, כי אנחנו נדרשים להביא ראיות לבית המשפט, כך נוכל לגבש יותר כתבי אישום.

אם זה פלשתינאים ביחד עם התביעה הצבאית ואם זה אנשים מתחומי מדינת ישראל בעלי תעודת זהות ישראלית, אנחנו מגישים כתבי אישום באמצעות הפרקליטויות השונות, בעיקר פרקליטות ירושלים.

אני התפרצתי, סליחה כבודו. אני פשוט ממשרד הביטחון, לא מהמשטרה. אני מקבל יותר מעשרות של תלונות כולל על זה שדיברו עם משטרת ישראל בזמן אמת ואמרו להם "בסדר העדיפות שלנו כרגע עתיקות לא מעניין אותי ואפילו מים לא מעניין אותי" אני יכול להביא לכבודו תיעוד מכלל המועצות שמגיעות אלי שהתקשרו למשטרה והמשטרה, עתיקות, מעניין אותה כשלג דאשתקד.

דווקא לאחרונה, יושב פה סגן המינהל האזרחי והוא יכול לסייע לי בעניין הזה. אנחנו תפסנו עתיקות בסכומים גדולים והחזרנו אותם. כן יש מודעות ורצון לטפל בכל הנושאים האלה שקשורים לתשתיות, אני אומר לך שאנחנו הגדרנו עתיקות גם כן במסגרת תשתיות כך שנותנים לזה עדיפות בטיפול. בכל מקרה אתה מוזמן לפנות אלי ישירות בכל מי שפונה אליך, ואתה תראה שיהיה מענה יעיל.

אנחנו כמו שאמרתי מטפלים בזה גם במסגרת מניעה מצבית, כל הגופים יודעים למי לפנות בזמן אמת.

דוד, יש לי מגבלה סטטוטורית של הכנסת, שיש פה אחרי זה ישיבת מליאה.

אני שוב קורא לכולם לפנות אלי אפילו באופן אישי, באופן ישיר, בכל מה שקשור לאירועים - - -

מה שאנחנו נשמח לקבל ממך דוד, לוועדה, שוב, משטרת ישראל מחוז ש"י קצין אח"מ, זה את השורה התחתונה. תן לנו שלוש שנים אחרונות, 2015, 2016, 2017 עד יוני, שורה תחתונה זה מאסרים וכתבי אישום והנה אתם כבר חוברים אחד לשני אז חלק מהמעגלים שיוכלו להסגר בין תלונות שמתרכזות בגורם אחד, מינהל אזרחי או משרד הביטחון לבין גוף אוכף משרד - - - אולי יוכלו להיפתר חלקית.

נעשה סבב קצר של התייחסויות לקשיים השוטפים. נתחיל דווקא ממשרד השר, חזי, רצית לדבר על דחוף.

כן לקיץ הקרוב. מבחינת תוספת מים מול הקיץ הקודם שזה בסופו של דבר מה שחשוב, בסוף הקיץ הקודם הצלחנו באמת במאמצים של כולם להפעיל את קידוח אריאל, שאחרי ההפעלה של קידוח אריאל, זה נמצא מערבית, צומת אריאל, טיפה למטה. בעקבות הפעלה של הקידוח נוצר שקט מוחלט בכל הגיזרה, הוא מספק בעצם לכל התושבים, גם לפלשתינים גם לישראלים מענה. עם זאת ראינו לפי נתוני מקורות שיש גידול בצריכה בחורף האחרון, אגב, זה גידול ארצי, ולכן מבחינת תוספת מים למערכת אמור להכנס בסוף יולי, אנחנו מנסים להקדים את זה לאמצע יולי במאמצים גדולים של מקורות, להקדים את חיבור קו שיבטין 5, שאמור לתת תוספת מים למערכת הארצית, זה עוד כ-3,000 מטר /קוב ליום וזה אמור לתגבר את אספקת המים.

אני לא יודע להגיד מה יהיה המצב מבחינת - - - כמו שאמרתי יש גידול בצריכה של כ-10%, החורף האחרון לא היה חורף משופע במשקעים ולכן מפלסי המים בקידוחים ירדו, חברת מקורות העמיקה את קידוח מחנה חורון בכ-50 מטר, אז קשה לדעת מה יהיה המצב. יש פה תוספת מים, היא לא מאוד משמעותית מצד אחד, מצד שני ראינו שאחרי קידוח אריאל היה שקט בגזרה, ושוב יש עוד תוספת מים פחות או יותר באמצע יולי, זה אמור לתת מענה.

אנחנו ביקשנו מגוף מחברת מקורות שישימו למים לחקלאות ותעשיה ומי שתיה, שנוכל בלחצים מסוימים - - -

יש גם את המערכת של בנימין. נושא נוסף, אנחנו זקוקים שוב, מוטי זה עלה אצלך בוועדה כמה פעמים, הנושא של בוסטר נעלה. שוב בקיץ הקודם קיבלנו אישור זמני מהמינהל האזרחי להפעיל את הבוסטר למרות הרעש שזה עושה ולמרות הבעייתיות המשפטית שיש.

נעלה טלמונים.

כן. זה אמור לתת מענה לכל גוש טלמונים, אגב כ-50%-60% מאספקת המים דרך הבוסטר ניתנת לישובים הפלשתינים דווקא, אבל זה נותן שקט לגזרה הזאת. אנחנו שוב גם בקיץ הזה נצטרך לבקש מהמינהל האזרחי שוב אישור לכמה חודשים.

כבר הגשתם את הבקשה?

זה הוגש.

הגיע אליכם?

כן. הנושא אצלנו וזה נמצא אצל היועץ המשפטי בבדיקה.

מה יש ליועץ המשפטי לומר, לנציגו?

זה לא קשור ליועץ המשפטי. זה בדיוק כמו סיפור האיגומים שאומר ממטה בנימין, שצריכים לעשות הוראת שעה. במרץ שנה שעברה הוקצה כסף על ידי המדינה לטובת הקמת איגומים. עד עכשיו לא הוגשו תכניות. אז זו הוראת שעה?

הם אומרים שהוגשו תכניות.

לפני חצי שנה - - -

הוראת שעה לאותו איגום שכן הוקם.

מה שהוקם בלתי חוקי ללא היתרים, הוקם. מכיר, יודע. מעולה. בסדר, גם הוא בכסף מדינה, הוקם ללא היתרים. על כל האחרים, ניתן כסף מדינה. תגישו תכניות. אחר כך נדבר על הוראת שעה. אותו דבר על דולב.

התכניות לאחיה לא הוגשו?

אחיה זה המאגר היחיד שהוקם. נגיד רגע מילה לגבי המאגרים האלה. זה מאגרים זמניים שהם יכולים להכיל 400 קוב מים, זה דבר שיכול לתת מענה לצורך העניין, בדבר שהוא חוזר בשבת יש עליה בצריכה, זה יכול לתת מענה כך שלא יהיה חוסר במהלך שבת. במאגר היחיד שהוקם זה בבנימין, אחיה הוקם. כל יתר המועצות שנמצאים כאן, לא הקימו את המאגרים.

יש לנו בעיות סטטוטוריות.

המינהל האזרחי לפי מה שאני מבין, גם באחיה זה הוקם במאחז. כלומר כשהם יודעים לתת את הפתרונות. לא נראה לי שזה יהיה החסם שבגללו לא מקימים מאגרים, אבל הדבר לא נעשה.

מוטי אני חייב להעיר פה כי באמת הדברים נאמרים בצורה חד צדדית ולא עניינית. התכניות הועברו למינהל האזרחי.

אני לא בחור ענייני.

לא הפרעתי לך.

אורי, תן לשמוע את שני הצדדים. אותך שמענו.

התכניות הוגשו בזמן, המינהל האזרחי ישבו אצלו התכניות במשך ארבעה חודשים ולא קיבלנו אישור. לבוא ולהגיד עכשיו בנו בניה בלתי חוקית כשלא ניתן היתר, זה נכון שלא ניתן היתר אבל הידיים לא נקיות. יושבים ולא מטפלים בתכניות שמגישים, אי אפשר לבוא ולהגיד כשאנחנו מגיעים לעונת הקיץ ואין מים בישובים לבוא ולהגיד עכשיו "בניתם בניה בלתי חוקית". מי שהתרשל בזה הוא כנראה זה שהיה צריך לתת את האישור. מי שהיה צריך להיות שותף בזה זה המינהל האזרחי. הוא צריך להוביל את נושא המים ביהודה ושומרון לא רק לפלשתינאים, גם ליהודים.

האם עוד מישהו רוצה פה להתייחס לדברים בקצרה. קובי?

בסוף.

בסוף. מקורות?

תגברנו את המערכת לגוש עציון על ידי הגדלת, תגברנו את תחנות השאיבה, הגדלנו את תחנות השאיבה שנוכל להעביר, לאפשר לנו להזרים מים יותר לאזור גוש עציון במערכות הקיימות. זה מה שנעשה לקיץ הזה.

סיימתם את קידוח יריחו 5. הוא עובד?

הוא בתהליכי עבודה, כן. הוא כרגע בבדיקות.

מתי הוא יסתיים, מתי הוא ייתן מענה?

הוא עובד, הוא פשוט כרגע בבדיקה בעבודה. ברגע שתהיה בדיקת עבודה הוא ייכנס לעבודה.

הוא עובד.

ולקיץ הוא ייתן מענה לים המלח. העמקת קידוח קדומים?

קידוח חדש. החלפנו ציוד, זה קרני שומרון, לא קדומים. קדומים מדובר על קידוח חליפי, כרגע זה נמצא במינהל האזרחי לאישור מיקום הקידוח.

ובוסטר ברקן לכיוון קדומים?

שמנו משאבה עם דיזל גנרטור, במקביל אנחנו יחד עם המינהל האזרחי לאשר את המתקן לביצוע של הגדלת התחנה בצורת - - -

אוקיי. איפה אתם רואים קושי, איפה אתם רואים בעיה של מחסור במים ב-2017. איפה אתם רואים צפי?

כרגע נראה לנו באזור מגדלים, אותו קו משילה למגדלים שבדרך עובר כמו שציין שי - - -

למה במגדלים אין איגום?

יש איגום.

יש איגום 250 קוב ריק.

הוא לא מתמלא בגלל גניבות המים.

אנחנו מקבלים מים דרך אזור שילה, מגיע דרך תפוח, עושה איגוף שלם דרך שילה ומגיע לשם, בסוף אין כלום. מקבל אויר.

פרשת ברדלה זה פרשת קוצרה, אותה פרשה אם אני מבין נכון, או עוד כפר אחד ליד. אבל אתם מגישים תלונות?

קודם כל, כל האיגומים בקיץ הקודם היו ריקים. מים לא הגיעו. בכל הישובים שהיו איגומים, האיגומים ריקים. פה בכלל לא ציפינו שיגיע. אם היה מגיע 2 CC, היו עושים חגיגה. לכן לכל האיגומים שלנו, כולל איגומי מקורות שנה שעברה נפתחו חיבורים למיכליות. מגיעה מכלית לתדלק איגומים אזוריים של מקורות. אני חושב שבאפריקה אין דבר כזה.

בישובים הפלשתינים הסמוכים יש. מכליות מים שמביאות.

אזור נוסף שאנחנו צופים זה ציר תרכומיה קרית ארבע, אנחנו נוכחים לגניבות מים באופן מסיבי.

קרלוס, אני הוצאתי לכם מכתב על זה. אתה מעלה דבר שהוא - - -

אני מתנצל. תמחק מהפרוטוקול. יש בעיה, הוא אומר שאין בעיה, - - - שיש בעיה.

ברור לחלוטין, אני אומר גם לרשות המים וגם למקורות, ברור לחלוטין שלכביש 505 ששר התחבורה רוצה לעשות אותו 5 מגדלים לכיוון הבקעה, ברור לחלוטין שקבלת המים העתידית שלו בתכנון העתידי שלו צריך להיות מקו כביש 5.

התכנית היא ממערכת אחיה להקים מערכת שמשילה לאחיה ומאחיה למגדלים.

והוא יהיה שוב קצה קו עם גניבות.

לא, הוא עובר בשטח C.

הוא עובר בשטחים טובים. שם לא יהיו בעיות.

מה לוח הזמנים לסיפור הזה?

זה בהיתרים.

אתם מכירים את זה, אורי, בני? קו חדש מאחיה למגדלים דרך שטחי C, אתם מכירים, בהיתרים אצלכם?

מה אתה מדבר, על איזה קו?

מגדלים.

בריכת אחיה אישרתי אותה. היא מאושרת.

אושרה. נאמר פה. אבל אני מדבר עכשיו על קו חדש שילך מאזור אחיה דרך שטחי C למגדלים.

נכון. זה אצלנו עכשיו.

ההיתרים בשטח של המועצה האזורית בנימין קיבלנו, זה לקראת קבלה ויש קטע שבתוך המועצה שומרון - - -

זה גובל בשתי המועצות.

שילה זה בנימין. אמרתי נכון. בתוך שילה קיבלנו או לקראת קבלת היתר, סוכם התוואי. קטע נוסף בתוך השטח החקלאי, זה היתר של המינהל האזרחי, זה עדיין בתהליכים בתוך המינהל האזרחי.

מתי אתם צופים שתקבלו?

אנחנו מעריכים, כמו שציין בני, לא הבריכה שנעשתה באופן זמני, הבריכה הגדולה, אנחנו מעריכים שתב"ע תארך כשנתיים במקרה הטוב וזה התהליך שיהיה לאישור התב"ע להקמת הבריכה ויש לנו עוד תב"ע להקמת הבוסטר בשילה. קרוב לכבישים למטה.

זאת אומרת ששנתיים לא יהיה מים למגדלים. לפחות. במסלול המהיר.

מדוע לא ללכת על קו שנראה יותר פשוט על כביש 5.

הוא מאוד ארוך, 12 קילומטר, וגם הוא גניב.

גם לאורך הכביש גונבים. זה לא - - -

הבנתי. טוב, סיבוב קצר של התייחסויות, אני צריך לסכם.

אני רק שואל מי אחראי על הטיפול בתופעת הגניבות?

יש לנו פה מינהל אזרחי אכיפה ומשטרה.

אני אחראי לטיפול אכיפת הגניבות? אם אני אחראי, אני רק רוצה לשאול שאלה אחת את הוועדה, יש צוות פיקוח ואכיפה שהוקם בשנת 1995, כולל 12 אנשים. אם אני אחראי אז למה הוא צוות פיקוח ואכיפה?

על מה אתה מדבר איתנו על צוות פיקוח ואכיפה, איפה?

ברשות המים.

אני יכול להתייחס לזה. אני רק רוצה להתייחס לנושא טווח זמן הקצר. בקיץ האחרון היה חוסר של 7,000 עד 9,000 קוב ביום של מים באזור השומרון. על החוסר הזה עד חודש יולי אנחנו עונים, יהיו עוד 12,000 קוב בתוך המערכת. אבל לישוב מגדלים זה לא ייתן מענה בגלל נושא הגניבות. מגדלים אנחנו ערוכים לאספקה של שתי מכליות צמודות לישוב הזה, באופן כללי רשות המים נערכת לאספקה של ארבע עד שמונה מכליות, ששתיים מהן יהיו צמודות למגדלים כדי לתת להם מענה, אנחנו יודעים, אם הרשות הפלשתינאית לא תתמודד, למרות שאנחנו כן מנסים - - -

רשות המים נותנת את המכלים?

כן.

מימון משרד הפנים.

לא. רשות המים מספקת את המכליות האלה מתקציבה, חלק מההיערכות שלנו בחירום. למגדלים זה יהיה צמוד וליתר הישובים זה יהיה באופן אזורי. זה לגבי הקיץ הקרוב.

מילה לגבי יחידת הצפ"א. יחידת הצפ"א, אנחנו יכולים לקרוא לה צפ"א, יכולים לקרוא לזה לוויין, לא משנה מה. השם לא גוזר את המהות. המהות היא שזו יחידה שהוקמה מכח הסכם אוסלו, שהתפקיד שלה היה לפקח על קיום ההסכם. זה אומר שכל צד עומד במחויבויות שלו, יש יחידת צפ"א ישראלית ויחידת צפ"א פלשתינאית. התפקיד שלהם זה למדוד את ההפקות בכל צד ולדווח אם יש חריגות מההסכם. זה שקוראים לזה צוות פיקוח ואכיפה, בגלל איזה שהן סיבות היסטוריות, לא משנה את המהות היום של הצוות הזה. אם יש למינהל האזרחי בעיות במבנה כח אדם, יעשה כמו שכל משרד ממשלתי עושה במדינת ישראל, מתמודד מול האוצר.

שאלתי אם אני אחראי, זה הכל.

יש לך גם חלק באחריות. לכולם יש.

אם יש לי את האחריות, בבקשה תנו לי את כח האדם לעשות את זה.

בתוך יחידת הפיקוח - - -

אתה יושב ראש ועדה מאוד מכובדת, אתה מכיר את הדברים היטב.

אני אדרש לסיים את הישיבה, אין לי ברירה. אבל בזריזות אני רוצה לשמוע את הגמ"ר גם כי גם לו יש את המידה של האחריות, ולסכם.

אני רק רוצה להגיד את מה שהיה בשנה שעברה לשנה הזאת, ההיערכות, אני חושב שזה מהות הדיון. ככה, יש לנו קידוח אריאל 5,000 קוב ליום, קו מים מצפה - - - 5, 3,000 קוב ליום, תחנת נעלה 3,000 קוב ליום, קו מים שיבטין 5, 5,000 קוב ליום. תחנת דיר שער 11,000 קוב ליום. ראש קו ג'נין 500 קוב ליום. סך הכל תוספת של 27,500 משנה שעברה לשנה.

טוב, הגמ"ר בקצרה ונסיים.

מילה אחת לגבי שנה שעברה מילה אחת לגבי השנה. בשנה שעברה אנחנו, לפני שהמשבר התחיל ריכזנו נציגים של משרד התשתיות, מקורות, רשות המים - - -

מה ההיערכות שלכם לשנה זו, עזריאל?

אנחנו - - - מול הגורמים שיודעים להגיד מה הפערים במים ומה הם צריכים ואנחנו נעשה כמו בשנה שעברה לסייע.

מתי קפ"ק 1 מתי קפ"ק 2 בפיקוד או באוגדה לעניין המים? לוחות זמנים?

נקבע את זה בהקדם.

לא, אין בהקדם. אנחנו כבר בקיץ. יוני זה מאוחר.

אלינו לא הגיעה אף בקשה מאף גורם שיודע להגיד שיש בעיות של מים.

כמה זמן אתה בגמ"ר?

אני גם תושב הגזרה, אני יודע שיש בעיות מים. מה שאני רוצה להגיד - - -

אין רציפות היסטורית? מקי לא העביר אליך?

אני אומר, אני לא יודע כמה מכליות צריכים להעביר מאיפה. אנחנו נפנה לאנשים, כמו בשנה שעברה ונפתור את הדברים.

אני רוצה שניה להבין, עזוב שניה את הטווח הארוך, יש פה טיפול של משרד התשתיות וכולי. בשלב הקצר, בטווח המיידי שבו אנחנו בשנתיים האחרונות מכדררים, היה פה שיפור, בני אלבז הזכיר פה, עשו את קידוח אריאל המשמעותי וכולי ואני מקווה שגם בוסטר נעלה ועוד כל מה שהוא הציג. חייב להיות הפרויקט של האיגומים הזמניים, כל המקומות שהיו מעל 800 מטר שנה שעברה, מה שנקרא גבעות מזרח שילה שזה עלי, שזה קרני שומרון-קדומים, שזה אלון מורה, היה גם משהו אולי בהר חברון ומגדלים. מה המענה המיידי, חוץ ממכליות שתבואו אלינו בדקה ה-90, פיקוד, תביא לנו עכשיו מכליות 24/7, חוץ מזה. שאנחנו מבינים שגם לזה צריך להתכונן, ליום סגריר. חוץ מזה, איפה בשומרון, קדומים, הנושא הזה של התקציב המיוחד ממשרד הפנים והאיגומים הוא זז, הוא הלך? איפה זה? אנחנו לא ניתן מכליות כי אנשים נרדמו בשמירה.

מה עם האיגום הזמני בעלי?

לא יודע, אני גם שואל. זה מתקדם לכאורה.

מי שנרדם בשמירה זאת המדינה.

האם הגשתם תכניות למינהל האזרחי?

יש לנו איגומים - - -

מגדלים אנחנו מבינים את הבעיה. אתה תקבל מכליות, נקודה. לצערי.

אני לא רוצה לקבל מכליות, רוצה לקבל מים.

לצערי.

זה מה שתקבל הקיץ.

אני שואל עכשיו חוץ ממגדלים.

באזור גב ההר היה לי איגומים, הבעיה לא הייתה איגומים, לא היה מים, לא הגיעו מים לאיגומים האלה.

איפה, תן את הנקודה.

באיתמר, באלון מורה, ביצהר - - -

מה אתה, נציג המועצה? איפה האיגומים הזמניים של מועצה אזורית שומרון.

המועצה האזורית שומרון הקימה איגומים במערב השומרון בתוך תב"עות בתוקף על מנת לשחרר את המים לכיוון מזרח.

חוץ ממגדלים, עזוב אותי ממגדלים.

אז מבחינתנו תספקו את המים לכיוון אזור גב ההר, לא תהיה בעיה. יש שם איגומים מספיקים.

איפה יש איגומים מספיקים?

יש לנו בהר ברכה איגום, ביצהר יש לנו איגום, באיתמר יש לנו איגום, יש עוד איגום אחד כרגע, בשיתוף פעולה עם מקורות בתכנון לאיגומים נוספים גם בברכה גם באיתמר, כרגע עובדים עם מקורות על נושא הסטטוטוריקה כי התב"עות שם לא בתוקף, זו הנקודה. אנחנו מבחינתנו מקדמים את זה על איגומים.

האם הגשתם למינהל האזרחי בקשות, תב"עות, תב"עות זמניות?

התב"עות האלה נמצאות בהכנה להגשה למינהל האזרחי. כידוע גם את התב"ע הזאת לוקח זמן.

טוב. אנחנו צריכים לקבל לצורך העניין הזה אישורים זמניים עד למענה סטטוטורי, של מענה המים.

יש פה דף יפה של בני אלבז, למה אנחנו לא עושים סגירת מעגל כדי להבין שניה איפה הפער בין מה שהמועצה עושה לבין מה שהיא הגישה ובין מה שהמינהל האזרחי מטפל. כי זה יהיה המענה לקיץ הקרוב. למה את המעגל הזה הקצר, הטווח המיידי, צריך לתפור אותו באופן אופרטיבי. אנחנו בדקה התשעים עכשיו, אנחנו בתוך הקיץ. היה פה תקציב מיוחד במשרד הפנים לכל המועצות, בינתיים מה שאני שומע באוזן שרק בנימין עשו עם זה משהו.

יש לך איגום במגדלים שהוקם שלא היה.

עזוב אותי ממגדלים, עוד פעם - - -

אתה חוזר למגדלים, מגדלים היא חריג.

יש לך באזור מרכז השומרון, הוספנו איגומים כדי לשחרר את המים שבשעות השיא המים האלה ייכנסו דרך הבריכות האלה ויוכלו לשחרר אותם לכיוון - - -

לא תהיה בעיה השנה באיתמר ואלון מורה - - -

תלוי באספקת המים. האיגומים היו ריקים. בשנה שעברה האיגומים הקיימים בישובים היו ריקים. לא היו מים, הגיעו ולא היה להם איפה להכנס.

אני אזכיר שהבריכה שנותנת לנו את האינדיקציה הנכונה זו הבריכה באריאל, שהקמנו בריכה של 10,000 קוב והיא הייתה ריקה כל הקיץ. לא הצלחנו למלא אותה אפילו בשעות של אי צריכה נקרא לזה.

מה תפקידך במועצה?

אני מנהל מחלקת תשתיות זורמות.

לגבי קדומים, השיפור שעשינו לעומת שנה שעברה שיש לנו יכולת להעביר מים מברקן לקרני שומרון ומקרני שומרון לקדומים ונוכל לעשות את חלוקת המים ממה שיש, שלא יהיה מצב שקדומים לא יהיה מים. שוב, יכול להיות שתהיה מצוקה כללית, אבל קדומים נוכל להעביר יותר מים ממה שהעברנו.

ולגב ההר, כמו שנאמר פה, איתמר - - -

זה אותו מאזן מים.

שאם הוא ישתפר אתה מאמין שהוא יגיע.

מאמין שיהיה.

ואז אין צורך להקים שם את אותם איגומים זמניים?

האיגומים הזמניים צריך למלא אותם. אם איגומים שלנו ריקים, אני בטוח - - -

אבל האיגומים האלה לא הוקמו.

אבל זה אותו מאגר שאתה ממלא אותו באיזה שהוא שלב הוא יתרוקן ואחר כך לא יתמלא עוד פעם אז הוא יתרוקן חד פעמי, פעם אחת. ברגע שימלאו אותם - - -

השאלה של עוזר שר הביטחון שנשאלה פה בדקה ה-109 היא שאלה חשובה ביותר, היה פה - - - של דבר שנאמר, אבל היה פה גם אני אומר לכם כמינהל, אם אומרת פה מועצה אזורית מטה בנימין שהגישה, וארבעה חודשים תכנית תקועה למצב זמני של מענה למים, אז אי אפשר לבוא אחרי זה בטענות.

היו אצלי בשש או שבע בבוקר. מאיר שילה, היה אצלי. ישבנו וסגרנו והוא יצא ממני מרוצה. אין איגום אחד שהוא - - -

מאיר כמה איגומים אתה צריך אצלך? אחיה, היובל, דולב?

כרגע אני צריך לשדרג שני איגומים בעלי ובחרשה.

וזה קורה עם המינהל, זה מתקדם?

הגשנו את זה בשבוע האחרון. זה אצל איתמר כרגע.

טוב. אני מסכם כי אין לי הרבה ברירות גם אם לא סיימנו את הכל, בתמצית קצרה מאוד את הנושא של תכניות האב למים וחשמל, אנחנו נקיים ישיב בספטמבר ונבקש באמת גם מרשות החשמל, אבל גם מרשות המים בעיקר כתשתית, חלק תלויות זו בזו, להציג לנו את תכניות האב בתמצית ובקצרה, את הסטטוטוריקה שלהן בין אם הן בנויות מלבנות כפי שמקורות הציגה, של מתקנים-מתקנים, אבל לראות את תכנית האב בכללותה גם עם המספרים הכוללים כמענה לאוכלוסיות.

בתוך זה, התכנית, ראינו שהיא חסרה לגבי אומדן האוכלוסייה הישראלית. זה אני אומר לכם פה גם לנציגי משרד הביטחון, לא היית, קובי. היא נאמדה ב-4.6 מיליון פלשתינים ב-2040 והיא נאמדה ב-570,000 ומשהו יהודים בשנת 2040 אז יש פה פער עצום. אני חושב שצריך לפטר את אותה חברה שעשתה את הסקר למינהל האזרחי, חברה פושעת, GVT, איך שקראתם לה, חסרת הגיון וחסרת אחריות. אני אומר את זה בסיכום. אתם הזמנתם ממנה את העבודה. מי הזמין ממנה את העבודה? רשות המים, סליחה.

זה בא לך אוטומטי כבר. תפסיק עם הדבר הזה, באמת.

זה נכון.

מה נכון, מה זה.

אורי תירגע.

למה?

כי ביקשתי שתירגע ואני פה היושב ראש.

נכון.

אז תשתוק.

אז - - - להגיד כאלה דברים.

נכון. אני גם יודע להגיד לך תודה.

אני לא צריך שתגיד לי תודה. אני עושה את תפקידי ומקבל - - - מהמדינה.

אז תשתוק.

לא רוצה לשתוק.

אם זה רשות המים, אני אומר לך כסמנכ"ל תשתיות, זו חברה שלא עשתה עבודה מקצועית. היא עשתה עבודה בדיוק כמו הלמ"ס הפלשתיני. אני מבקש לבדוק אותה ולאמת את הנתונים. זה נתונים שקיימים מחר בבוקר, בסוף 2018 אנחנו ב-570,000. ב-8%, 9% לשנה גידול במקומות מסוימים ביהודה ושומרון. זה חייבים לקחת כדבר לאומדן. מתוכו תכנית המים חייבת לקחת גם את המענה לחקלאות בשתי האוכלוסיות ולהבין שיש קושי עם ההתפלה באוכלוסייה הפלשתינית בין אם בבעיה האידיאולוגית ואחרי שתתגברו על הבעיה האידיאולוגית - - - שלום למשה גראזי. אחרי זה צריך מתקנים.

הכוונה הייתה למתקני טיפול, לא מתקני התפלה.

לא, הוא דיבר על כך שבחישוב כמויות המים לחקלאות חייבים לקחת גם בצרכים של האוכלוסייה הפלשתינית ל-2040 גם מים מושבים. השבת מים צריכה לעבור הסכמה של הרשות הפלשתינית לשימוש במי התפלה, הייתה להם התנגדות עקרונית לכך בעבר. סליחה, מט"שים. מתקני טיהור. סליחה. זה מחייב, ומתוך זה הזכרנו פה את הנושא של האוכלוסייה, אני לא יודע אם נכנסת לפני או אחרי. הנושא השני הוא באמת אכיפה של השתלטות על קרקעות נוספות בבקעה, שיוצרת צרכי שימוש נוספים במים. בנקודה הזאת התכוונתי שיש גם וגם וגם. יש גם צפ"א שצריך לראות איך היא חוברת לכוחות האכיפה, למשטרה. אני מציע שאתם, דוד, זה צריכה לעשות משטרת ש"י, אתם במחוז, תראו את כוחות האכיפה השונים והאם יש יכולת לשלב ידיים בעניין הזה כי בסוף זה גם צה"ל, שאתם זקוקים לו, זה גם מינהל אזרחי וגם יחידה של רשות המים. העדיפות צריכה להינתן לגניבות מים כי הם בסוף אלה שצמאים בהם. נדמה לי שהגניבות הסלולאריות וחבלות החשמל קצת פחתו בעיקר שהמענה הוא משולב ופחות פוגעים במענה משולב, על הארכיאולוגיה אני לא אדבר כרגע.

לנושא הדחוף, קיץ 2017 הוא בהחלט מעלה חששות ולא רק למגדלים, מגדלים תיאלץ לספוג את הבעיות הזמניות, נראה מה עוד אפשר לעשות בהקשר הזה, גם באכיפה באזורי הכפרים שמדרום למגדלים. נושא המאגרים הזמניים הוא פער באמת שאני עוד לא רוצה לתת לו את המענה כרגע, יכול להיות שניאלץ לעשות ישיבה דחופה. אתה שומע, עוזר השר? יכול להיות שניאלץ לעשות ישיבה דחופה כי לא הגענו אל הפינה החשובה הזאת מבחינת לוחות זמנים ואני לא יכול כרגע להאריך את הוועדה, גם אני מוגבל. על כן ייתכן שנצטרך לעשות ישיבה דחופה. אנחנו נצטרך לעבור את הלקוחות ולהבין, או מכם גם, האם המענה של כלל תוספות המים בהעמקת קידוחים, בקידוח אריאל, בדברים האחרים נותן את הרציפות או מחייב את המאגרים הללו.

אני מבקש מכם, המינהל האזרחי, שתתנו לדבר הזה אישורים זמניים עד מצב שיש בו ברי ש- - - אישורים של תב"עות כאלה ואחרות אבל ברי גם שהמצב הזה מתעכב מעיכובים של החלטות שאינן בהכרח קשורות לאפשרות לאשר מאגר זמני של מים כאשר יש צורך לשתות אותו או להשתמש בו, ולא באנו כרגע להחליט מתי יאשרו את התב"ע של אחיה, אתם יודעים מה דעתי בעניין, היה צריך לעשות את זה כבר לפני חמש שנים.

אנחנו לוחצים עליהם שיביאו לנו את התכניות ושיקדמו את הפרויקטים.

בסדר, אני מסכים, אני מקבל את זה שפה לא הוגשו חוץ מתכנית אחת או שלושה של בנימין, ואת הפער הזה ביחס למועצות ולרשויות, שלמה, בהתייחס לדבר הזה בישיבה שאתם נמצאים ואני לא נמצא בה, אתם צריכים לשקף לאנשים האם הם עשו את המוטל עליהם, ראשי רשויות, נציגי רשויות, האם הם דרשו את כל מה שמשרד הפנים הקצה להם כסף, להגיש תב"עות ובכדי שהדבר ייעשה כמה שיותר מהר, גם אם יגיע רק באמצע הקיץ, חלק מזה זה מתקנים מתנפחים אם אני לא טועה, שקל להקים אותם במהירות רבה, הם קלים להקמה. אבל להביא אותם בתוך תב"עות קיימות. לא להביא אותם עכשיו עם התחלה של סיבוך של תב"עות שלא תאושרנה, להביא אותם בתוך תב"עות קיימות במקומות שניתן, כדי לתת מענה ויש פה הרבה גוש עציון, יש פה מטה בנימין, יש פה דברים שלחלק מהרשויות אין פה נציגים.

היום גם השר התכוון לזמן בדחיפות את ראשי המועצות כדי לטפל בסוגיה הזאת של האיגומים הזמניים.

מצוין. חזי, אתם מזמנים את אותם רשויות? אתם הולכים לבצע את האכיפה הזאת?

לא אכיפה.

את המאמץ לראות האם הם ממצים את ה- - -

לוחצים עליהם ובינתיים רק בנימין הרימו את הכפפה, לצערנו.

אוקיי. אז ראשית לומר תודה. אורי, אנחנו יודעים גם לומר תודה. אני חושב שאתם עושים התקדמויות. אני רק אומר שכשאנחנו פה רוצים לסכם, לא כל הזמן מתווכחים על הדברים. אז אנחנו מסכמים. כשם שאתה במינהל, אני לא חושב שאתה, גמרת, אתה רוצה לסכם אז לא מתחילים עכשיו להתווכח על הדברים. זו הייתה כוונתי להסביר אותה, ולהגיד תודה לכל מי שמקדם פה את נושא המים כתשתית בסיסית, להגיד תודה גם לרשות החשמל, שאנחנו נזדקק לה לישיבה הבאה, לא רק לרשות, גם לנציגי חברת חשמל כדי שאם נבין שיש בעיות בשטח, אז שגם הם יהיו איתנו פה. ברשות קובעים את המדיניות, בחברת החשמל קובעים את הביצוע. נידרש גם אני חושב לגורם מפיקוד המרכז. תודה לכולכם ויום ירושלים שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 11:23.