הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 58

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 12:30

בחינת אי השוויון בבחירת מקום מגורים בקרב יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

דב חנין

אברהם נגוסה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור, מינהל ומשאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורד אחירון - הסוכנות היהודית

אורית אבל צגאי - לשכת עורכי הדין

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית האגודה, אגודת יהודי אתיופיה

אדמסו מנגיסטו - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

ידאין מלסה - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

אזמראו מיטיקו - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

גיזאט אלנה - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

איילו אלמה - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

אסנקאו ציקולה - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

יונס דבב - עורכת אתיופיה הקטנה, דף אתיופיה הקטנה

גדי יברקן - ראש המכינה הקדם צבאית למנהיגות

נדב העצני - מייסד משרד עוה"ד נדב העצני ושות'

רינת אדלר - נציגת אנקום גרופ

אריק מימון - נציג אנקום גרופ

טלאהון טארקן - מרכז קליטה מבשרת ציון

אברהם דמוז - מרכז קליטה מבשרת ציון

אללין איילו - מרכז קליטה מבשרת ציון

צח בורבוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר תרגומים

בחינת אי השוויון בבחירת מקום מגורים בקרב יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה

חברים, אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא שלנו היום הוא בחינת אי שוויון בבחירת מקום מגורים בקרב יוצאי אתיופיה במרכזי קליטה. אנחנו מציינים היום יום שוויון למען יוצאי הקהילה האתיופית.

הנושא שהגיע לפתחי נובע מכך שזיהיתי מצב בו על פי משרד הקליטה עולים אמורים לשהות בין שנה וחצי לשנתיים במרכזי הקליטה ואחר כך הם צריכים לעבור למגורי הקבע שלהם. לצערנו הרב במדינת ישראל עולים שוהים במרכזי הקליטה גם אפילו 20 שנה והכללים והנהלים שנקבעו לפני שנים רבות מאוד מאוד מיושנים, מאוד מאוד מעוותים וגורמים להסללה של יוצאי אתיופיה לתחתית הסולם החברתי כלכלי. המטרה שלנו כמדינה היא שילוב של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית בצורה הכי טובה והכי רצינית שיש. ופה המקום לומר שאני משתייך למפלגת השלטון, מפלגת הליכוד, שהיא המפלגה היחידה שפעלה לאורך כל השנים בנושא הקהילה האתיופית, הביאה אותם ארצה על כל העליות שהיו, אף ממשלה חוץ מממשלת הליכוד לא פעלה להבאת עולי אתיופיה ארצה וגם עכשיו, בממשלה הנוכחית, אנחנו עדיין מטפלים בסוגיות חשובות וגם הוקמה ועדה בכל מה שקשור לאי שוויון כלפי האוכלוסייה האתיופית.

כמובן שעבודה קשה לפנינו ויש הרבה גורמים במדינת ישראל, לצערי הרב, שלא יודעים להעריך את תרומתה של הקהילה האתיופית למדינת ישראל, אבל אני רוצה לומר בהזדמנות הזאת, מבלי שום התנצלות, אלא באופן ישיר, הקהילה האתיופית יקרה ללבה של הממשלה ובפרט לנו, במפלגת הליכוד, אנחנו פעלנו ונמשיך לפעול כמו לאורך כל השנים, להביא את העולים האתיופים ארצה, אנחנו גם נפעל לשלב אותם בחברה הישראלית על הצד הטוב ביותר בלי שהם ירגישו חלילה מקופחים, או שחלילה ירגישו שלא מתייחסים אליהם באופן שהם ראויים לו. זו חברה שתורמת, בצבא, בכלכלה ובכל נושא אחר, נאמנה לארץ ישראל, אוהבת את ארץ ישראל וזה דבר שאני מכיר עוד כהיותי סגן ראש העיר קרית גת טרם בחירתי לכנסת.

היום אנחנו יודעים שבמדינת ישראל כ-17 מרכזי קליטה מצויים תחת משרד העלייה והקליטה והם מופעלים על ידי הסוכנות היהודית ברחבי הארץ, ביניהם מבשרת ציון. הבנתי שיש נציגים של מבשרת ציון?

כן.

תיכף נשמע גם אתכם. באר שבע, אשקלון, קרית גת, עיר מגוריי, איילת השחר, בית אלפא, נהריה, והשתלבותם הראשונים של עולי אתיופיה במרכזי הקליטה, במרכזים הללו, צריכה להיות קצרה, לצערי היא הפכה להיות ארוכה, אבל עדיין אנחנו כן רוצים לתת להם את האפשרות לקבל את ההחלטות בעצמם ולא לכפות את הדברים באופן חד צדדי.

בתחילת שנות ה-90 הוחלט לקדם מהלך של מענק לרכישת דירות לעולים מאתיופיה, שעלו מאז 1991, ולאור זה משרד הקליטה הכווין את העולים דווקא לשכונות מצוקה, לצערי הרב, ולא על ידי איזה שהם מענקי דירוג ולא למקומות היותר טובים, וזה עצוב מאוד שזה מה שעשה משרד השיכון. בשנת 2011 גיבש משרד הקליטה נוהל עבור גורמי המשרד, מנהלי מרכז קליטה, שמגדיר את התנאים לאופי הסיוע. אני לא רוצה כרגע להיכנס בהרחבה לעניין הזה, אבל אני כן רוצה לבחון מספר דברים, למשל את נושא מרכז הקליטה במבשרת ציון.

מדובר במרכז גדול, שמיועד רק ליוצאי אתיופיה. לפני כשנתיים וחצי גרו בו 1,200 עולים חדשים והיום שוהים בו 700, למיטב הבנתי. במשך תקופה של שנתיים וחצי בעצם 500 עולים פונו משם. השאלה היא כרגע למה רוצים, הבנתי, לדחוק את כולם החוצה מבלי אורך נשימה סביר, אחרי שבין כה וכה כבר חלפו כל כך הרבה שנים שלא טופל העניין הזה ופתאום באינסטנט משרד הקליטה רוצים לפנות את כולם מבלי לתת להם שום אפשרות ואורך נשימה מינימלי להיערך למהלך לא פשוט זה.

אני יודע שבמדינת ישראל יש גם מרכיבים של חלמאות, אנחנו מכירים את זה ותפקידנו בכנסת לבקר אחרי פעילות הממשלה ולנסות ולשפר את פעילות הממשלה בכל דרך אפשרית ולהפוך אותה ליעילה יותר, על שלל משרדיה, וזה חלק מהסיבה שאנחנו עורכים פה את הדיון. אז, ברשותכם, אני רוצה לשמוע קודם כל את הדיירים, שיאמרו מה עובר עליהם בעניין הזה ומשם נעבור לגורמי מקצוע שגם עוסקים בנושא, עורך הדין העצני ונשמע גם כמובן את משרדי הממשלה. בבקשה, מי נציג הקהילה?

אני מייצג אותם.

לא, אני רוצה דווקא לשמוע את הדיירים.

טלאהון, שיושב כאן.

טלאהון, בבקשה.

אני נולדתי בכפר, משם עברתי לעיר, מהעיר אדיס אבבה עברתי מעיר לעיר בשכירות, המתנו שם שבע שנים ועלינו ארצה. היינו בטללים, אני הייתי בטללים ארבע שנים בקיבוץ, שזה מרכז קליטה, אחרי זה הם סגרו את מרכז הקליטה והעבירו אותנו, הייתי בכיתה ט' כשהעבירו אותי למבשרת, אני לא ידעתי מה הולך שם. אחרי זה סיימתי את הלימודים, כמובן בשביל לגייס, מלמדים את השפה, אולי שנה, שנה וחצי, שנדע את העברית, אחר כך כבר לא משנה, מגייסים לשלוש שנים. לגייס זה הכי קל. באמת, לגייס, גם אם יודע עברית, לא יודע עברית, לגייס זה הכי קל. שלוש שנים. אני עשיתי שלוש שנים, לא משנה מה התפקיד, לוחם, תומך לוחם, לא משנה.

סיימתי את השלוש שנים, כשסיימתי את השלוש שנים יצאתי מהצבא במינוס 8,000 שקל, שזה שכר הדירה, היה מין התנגשות כזו להביא חוזה ממרכז הקליטה לצבא, שזה חוזה מקורי, נקרא לזה, ומרכז הקליטה לא נתנו לי, אז ככה גררו את זה לשנה וחצי ובעצם שנה וחצי אני שילמתי אחרי שקיבלתי את המענק מהצבא. זה 12,000 שקל, אז שילמתי 8,000 לשכר דירה, אחרי שיצאתי. בהמשך, מ-2009 אני גר ב - - -

היום אתה גר במבשרת?

במבשרת ציון, אני גר מ-2009.

מה הסיבה שרוצים לפנות אתכם מהר אחרי כל כך הרבה שנים?

אני חושב שהם - - - אני לא יכול להגיד מה הסיבה, אני לא יודע אם זו סיבה מוצדקת, שהם מביאים אותה, יכול להיות שזה המקום שלהם, כך הם אומרים. הייתי כמה פעמים בוועדות פה. כמובן שאף אחד, לא צעירים, לא מבוגרים ולא משפחות, יודעים מה בדיוק, אז פשוט הם הולכים, כאילו הולכים אחד אחד, כשהוא לא יודע עברית. אף אחד לא פנה אלינו, לצעירים, מה שכן, הכי קל לפנות למבוגרים.

כן, מחתימים אותם בלי שהם מבינים על מה הם חותמים.

אני בטוח שהם לא הבינו, הם לא הבינו ולא הביאו אחד שיכול לתרגם את המכתב הזה.

ברשותך, אני רוצה להסביר משהו, גם לציבור לבית וגם לקהל שיושב כאן. לקחת אדם מבוגר ולשנות לו את הרגלי חייו בן רגע, לשנות לו את מקום מגוריו, לשנות לו את המקום שנוח לו ללכת לקנות במכולת, שנוח לו ללכת לקופת החולים, ללכת לבנק, לדואר, זה לא דבר של מה בכך, ואם מתייחסים לקהל מסוים כמה שנקרא איזה שהוא פיסת נייר שמעבירים אותה ממקום למקום, או לא יודע מה, לא יודע אפילו להגדיר את זה, איזה הגדרה להביא בשביל לדמות את הסיפור הזה, זה לא דבר שמקובל עלינו. לכן אני מאוד מאוד רוצה לדעת האם מתייחסים לאופי השינוי בצורה רצינית ומקצועית ועושים את זה בצורה מושכלת ולא בצורה שרירותית. תיכף נשמע גם את בעלי המקצוע.

לגבי המבוגרים. לצערי בשבוע שעבר אחד מהמבוגרים נפטר, זיכרונו לברכה, שזה גם חלק מזה. בוועדה הקודמת שבאתי אמרתי לכולם שקוברים אותנו במרכז הקליטה. כן, זה מה שקורה כרגע. המבוגרים, אין הרבה זמן, הם רוצים לראות, אנחנו עדיין תקועים, למרות שזה מדינת ישראל או ארץ ישראל, אנחנו עדיין במחנה. אתה יכול לקרוא לזה גונדר, אתה יכול לקרוא לזה אדיס אבבה, אנחנו פשוט במחנה שלא יכולים להתקדם. אנחנו, הצעירים, רוצים ללמוד, רוצים להתקדם, אבל אין לך אפשרות, אין יד אחת, לא יד ימין, אפילו יד שמאל לא נותנים.

הסיבה שלא עוזבים את המקום זה מהסיבה שאין להם אפשרות כלכלית לרכוש בתים במקום סביר.

כן.

זאת אומרת המדינה מקצה תקציבים מאוד נמוכים לרכישת דירות, למדינה, זה לא מעניין אותה מבחינתה שלאותו אזרח אין אפשרות לקנות בית במחיר סביר, כי מחירי הדיור, מן הסתם אנחנו יודעים שעלו ועלו וממשיכים לעלות, והדבר הזה עובד הפוך על הפוך, כי כרגע אתם נתקעים במרכז הקליטה ומנגד באה המדינה ואומרת, לא רק שאנחנו לא נותנים לכם את הכסף לרכוש דירות, עכשיו אנחנו אומרים לכם שתעזבו את מרכז הקליטה, תפנו אותו, תישארו גם בלי מרכז קליטה, גם בלי דירה, תתחילו להסתדר בכוחות עצמכם. עם כל הכבוד למדינה, אני חושב שזו החלטה לא טובה, אבל אני רוצה לחדד פה משהו. צריך לעשות הפרדה בין משרד הקליטה למשרד השיכון. משרד הקליטה מטפל במגורים הזמניים של העולים במרכזי הקליטה ומשרד השיכון מטפל בכסף ובתקציב שיש לעולים כדי לרכוש דירות חדשות. לכן צריך לעשות הפרדה, יש פה את משרד השיכון? הם הוזמנו?

הם החליטו שהם לא רלוונטיים.

הם החליטו שהם לא רלוונטיים, הם לא יודעים כמה הם רלוונטיים

זה חלק מהבעיה. כשאנחנו מדברים, אדוני היושב ראש, על יוצאי אתיופיה, גם אנשים שיכולים להיות אפילו 20 שנה בארץ הם עדיין מטופלים על ידי משרד הקליטה, כאילו שכל המשרדים האחרים לא רלוונטיים. שאלת הקליטה, באמת כמו שאדוני אומר, זה שאלה לחודש, חודשיים, שלושה החודשים הראשונים שבן אדם מגיע לארץ. אנחנו מדברים על משרד קליטה ככתובת לאנשים שנולדו בכלל בארץ.

סליחה, אני מצטער, זה לא נכון.

זה עובדתית נכון.

זה לא נכון. אני אבהיר את הכול וזה לא נכון, אדוני.

תיכף נשמע גם את דבריך באריכות רבה. רק תסיים, אדוני, בבקשה.

חוץ מזה מבחינת השוויון, גם מבחינת החוקים שרשומים כרגע, אף אחד לא - - - חוקים יש, אבל אף אחד לא משתמש בזה. כאילו רשום פה נגיד שאפשר לקנות, שאפשר - - - על הרבה דברים, אבל כרגע לא משרד הקליטה ולא הסוכנות היהודית ולא המדינה עצמה, אנחנו פשוט מדינה בתתוך מדינה. זה מה שקורה. המדינה, לא אכפת לה, כאילו אנחנו כרגע, או שאני, אני יכול לייצג את עצמי, אני כבן אדם סוג ב', אף אחד לא מתייחס אליי וגם אף אחד לא פונה אלינו.

בעניין הזה אני חושב שיש לזה פתרון. אף אחד גם לא שם לעצמו כמטרה, בטח לא במדינת ישראל להגיע למצב שהקהילה האתיופית צריכה עזרה כל הזמן. אנחנו רוצים שהם יעמדו תמיד על הרגליים ויהיו חזקים בזכות עצמם, לא בגלל שמישהו עושה להם טובה, כי הקהילה האתיופית זו קהילה חזקה, קהילה חרוצה, קהילה שיודעת בדיוק את המטרות שלה, עם המון אמביציה ויכולת, ולכן אנחנו צריכים לתת לכם את הכלים כדי שהקהילה תוכל להשתלב. איפה הבעיה? ככה אני לפחות מזהה אותה, שמישהו יושב במרכז קליטה ורוצה להשתלב בחברה הישראלית, הוא צריך ללכת לרכוש דירה או לקבל דירה, או לא משנה מה, מעמידר או לא יודע איך להגדיר את זה, שם זה המחסום. כשאתה חי באותו מקום עם אותה אוכלוסייה ולא מתערבב ביתר האוכלוסייה, אז קשה לך להתפתח כי ההתפתחות צריכה לבוא מזה שאתה מכיר אנשים אחרים ומדבר איתם ומפרים אחד את השני, אתה מביא קצת מהרקע שלך, הם מביאים קצת מהרקע שלהם, ואז נוצר איזה שהוא חיבור לחברה ישראלית הטרוגנית שיש בה באמת את מגוון הדעות ואת מגוון סוגי האוכלוסייה וזה היופי שיש גם בחברה הישראלית, שהוא נמנע בגלל שאתם עדיין לא מקבלים מהמדינה את הסיוע הרלוונטי.

אבל מה אני גם אומר מצד שני? עד שהמדינה לא נותנת את הפתרון אי אפשר לקחת את העולים האלה ולפנות אותם, בגלל שיקולים, נניח נדל"ניים, שרוצים את השטח עכשיו במבשרת ציון, לבנות שם בניינים או לעשות שם בניין עירייה, או בקרית גת רוצים לפרק את הבניין ולעשות שם - - - זה לא האירוע שהיה לנו ברשות השידור, שרצינו לפנות את האזור של רשות השידור כדי לבנות שם, כדי למכור את השטח הזה לנדל"ן. זה לא אירוע דומה. אנחנו פה נמצאים במקום מאוד מאוד ממלכתי, מאוד מאוד ערכי ואנחנו רוצים לומר שעד שהעולים החדשים לא מקבלים את הכלים לקנות בית כמו שצריך במדינת ישראל הם לא יכולים לעזוב את המקום שהם חיים בו. זה מה שאני גם אומר. לתת להם הוראה, 'חבר'ה, אתם עוזבים' וזהו, בעיניי זה לא בסדר, ותיכף יגיד הסמנכ"ל שהוא מצטרף לדבריי ו - - -

אני בסך הכול, או שאנחנו כל העולים, מה שאנחנו רוצים, רוצים לצאת ממרכז הקליטה קודם כל.

חשוב, בטח.

שתפנימו את המשפט הזה, אנחנו באמת שרוצים, תעזרו לנו, גם מהתנאים שזה מוגבל, גם - - -

אני רוצה להגיד לך שאני מבין מדבריך שאתה אומר 'אנחנו רוצים לצאת ממרכז קליטה, אבל אנחנו לא רוצים שתגרשו אותנו ממרכז הקליטה. תנו לנו את הכלים לעזוב את מרכז הקליטה בצורה מכובדת ואל תגרשו אותנו ממרכז הקליטה בלי שום כלים להתמודד'. זה דבר ברור וחשוב, אני מסכים איתך לחלוטין.

אולי אני אסביר את הסיטואציה ואני גם שוחחתי ארוכות עם ציבור רחב ועם אנשים ספציפיים, הסיטואציה היא כזו, במבשרת ציון מרכז הקליטה משתרע על פני כ-80 דונם במקום הטוב ביותר במבשרת, ליד הקניון. הקרקע הזאת הועברה בדרך לא דרך לכאורה לבעלות של קופת הפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית. על הסוגיה של האם היא הועברה כדין או לא, יש שני הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט, בבג"צ, התנועה לאיכות השלטון פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים, קבוצה של תושבים, שגם מיוצגת על ידי, פנתה ובעצם על הרקע הזה פנו אליי גם העולים. ההליכים בעניין הזה, כבר לפני קרוב לשלוש שנים קופת הפנסיה של הסוכנות התכוונה למכור את הקרקע ופרסמה מכרז.

אז אתה אומר שההשערות שלי היו נכונות.

כן, פרסמה מכרז למכור את הקרקע, קרקע יקרה ביותר, ואז הודיעו להם, לדיירי מרכזי הקליטה, שהיו אכן כ-1,200, שהם חייבים להתפנות באופן מהיר כי הנה מכרז שמוכרים את הקרקע. ואז הם פנו לבית המשפט המחוזי והושגה הסכמה שלפיה ניתנו שנתיים ועוד שנה הארכה, שלוש שנים מהמועד הזה ובמסגרת ההסכמה הזו הייתה התחייבות של הרשויות למצוא להם פתרונות דיור חלופיים הולמים.

מה שקרה בינתיים זה שני דברים. האחד, הסיבה לדחיפות לא קיימת יותר. התבררו עובדות לכאורה חמורות ביותר לגבי העברת הזכויות ממינהל מקרקעי ישראל לסוכנות ולקרן הפנסיה, עד כדי כך שהנושא תקוע לחלוטין בבג"צ ובמינהל שמכנס ועדות, אין שום סיבה להיחפז. אני צריך לקבל הודעה מעדכנת בסוף החודש הזה מהמדינה, גם אם בג"צ יקבל החלטה הכי מהירה שיכולה להיות שדוחה את העתירות בעוד שלושה חודשים, עדיין, עד שיפורסם מכרז ועד שתשונה תב"ע ויהיו היתרי בנייה, בפועל השטח הזה צריך יהיה להיות פנוי לא לפני שלוש, ארבע, חמש שנים ומעלה. אין הצדקה לדחיפות, בעוד שהייתה לפני שנתיים וחצי-שלוש לכאורה. היא לא קיימת.

והנה, מה עושה משרד הקליטה והסוכנות? משרד הקליטה והסוכנות פועלים, היות שפורמלית התקופה מסתיימת, שהוסכם עליה בזמנו בתחילת ספטמבר, בעוד כשלושה חודשים, במידה מסוימת יש לי תחושה קשה, אני חייב לומר את זה, שהם מנצלים את הסיטואציה והם מנסים לפנות את האנשים למרות שלא נמצאו פתרונות. נמצאו פתרונות לכמחצית מהאנשים, אבל דווקא לאוכלוסיות היותר בעייתיות, שהן לא משפחות, לקשישים הרבים, שיש להם גם בעיה להסתדר, ולצעירים, לקשישים אומרים 'לכו למרכזי קליטה אחרים ואם לא תסכימו מיד תמצאו את עצמכם ברחוב', לצעירים לא מציעים למעשה כלום.

עכשיו, אין לזה הצדקה. הסיטואציה היא זו שיש חלון זמן, אין שום בעיה להאריך. כמו שנשמע בבית המשפט - - -

המסר ברור.

משפט לסיכום. כמו ששמענו כאן מטלאהון, הדיירים במרכז הקליטה לא רוצים להישאר שם לעד, אבל הם כן רוצים פתרונות דיור הולמים. את הדבר הזה ניתן להשיג במהלך שלוש השנים הקרובות. מדוע יש כזאת מין ערלות לב ושרירות? לא מובן לי.

תיכף הסמנכ"ל הבכיר של מרכז העלייה והקליטה יגיד לנו שהם מאריכים את זה בעוד שלוש שנים ואז נסגור את הדיון.

אנחנו לא נסגור את הדיון, כי - - -

אני יודע, אני יודע, זו הייתה הלצה. כן, חבר הכנסת דב חנין.

תודה לך, אדוני היושב ראש, אני מודה לך גם על רשות הדיבור וגם על כינוס הדיון בנושא הזה. אנחנו היום מציינים את יום המאבק לשוויון ליוצאי אתיופיה בישראל. אני יזמתי את היום הזאת, בעצם זה יום השנה של שנתיים למחאה ההמונית של צעירים יוצאי אתיופיה ברחובות הערים, קודם כל ברחובות תל אביב-יפו, מחאה שבאמת הדהדה בארץ כולה וביטאה הרבה כאב והרבה כעס על אפליה של יוצאי אתיופיה בשורה ארוכה של מישורים. אנחנו בדיון הזה עוסקים גם בשאלת רוחב של השוויון של יוצאי אתיופיה בתחום המגורים וגם בשאלה קונקרטית מסוימת שאתם, שני הדוברים האחרונים, התייחסו אליה וזו השאלה של עתידם של האנשים שנמצאים היום במרכז הקליטה במבשרת ציון.

אני אומר משפט בעניין השני ואחר כך אעבור לנושא הראשון. בהמשך לדבריו של עורך הדין העצני, אגב, כמי שמכיר את עורך הדין העצני ובדרך כלל חולק עליו ברוב הנושאים, אבל בעובדות - - -

הוא איש שמאל מובהק.

כן, ידוע. לא, לא, אני אומר את זה, למען הצופים שלנו בבית, שלא יחששו שעורך דין העצני שינה את עמדותיו, אנחנו חלוקים בנושאים מדיניים בנושאים רבים - - -

אני, אגב, מסכים איתו בהרבה נושאים.

אני יודע, אני ער לזה.

היום זה יום יוצאי אתיופיה, לכן אין מחלוקת.

כן, אבל אני חושב שהוא מאוד דייק בתיאור העובדתי של העניין הזה והתיאור המדויק הזה, אדוני המשנה למנכ"ל משרד הקליטה, מאפשר לכם לעשות תכנית עבודה. יש זמן. אם השיקול איננו איזה שהוא שיקול חס וחלילה נדל"ניסטי, של להיפטר מהאנשים כדי שהמקום יהיה פנוי ואז אפשר יהיה לתמרן איתו מבחינה כלכלית יותר, אם זה לא השיקול, ואני בהחלט מקווה שזה לא השיקול, אז יש לכם מסגרת זמן שמאפשרת לבנות תכנית מול האנשים שנמצאים במרכז הקליטה איך אנחנו מאפשרים להם לעבור למקומות ולמגורים בתנאים יותר נכונים ויותר ראויים ולא במסגרת של מרכז קליטה. במסגרת הזמן הזו, כמו שאמר עורך הדין העצני, היא במינימום כמה שנים כי זה תהליך ארוך, ממושך, שנמצא עדיין, נקרא לזה ככה, בשלביו הראשונים, יש זמן.

החשש הגדול שלי הוא שה'יש זמן' הזה יהיה בדיוק מה שיצדיק אי עשייה. אם יש זמן, אז בוא נלך לישון עכשיו כמה שנים ונתעורר כשזה - - -

אני רוצה לסייג את זה במשפט אחד, שאת הקידום של הסיפור הזה צריך לעשות משרד השיכון בהקצאת תקציבים גדולים יותר ולתת לאותם עולים מאתיופיה אפשרות רחבה יותר לקנות ברחבי הארץ ולאו דווקא בשכונות מצוקה, שגם שם אפילו הם לא יכולים לקנות עם הכסף שמקצים להם. משרד הקליטה אמון על הטיפול עד המעבר.

אדוני צודק לגמרי, אבל בדיוק בדיון הזה אנחנו רואים איפה הבעיה נמצאת כי משרד השיכון בכלל לא מגיע לנושא הזה.

זה גרוע מאוד. אנחנו נקרא אותם לסדר על זה שהם לא באו היום.

זה בדיוק הכשל שאנחנו מתמודדים בסוגיות האלה, שבאמת משרדי ממשלה שונים, אגב זה לא רק משרד השיכון, משרדי ממשלה שונים מתכסים מאחורי משרד הקליטה ואומרים 'יוצאי אתיופיה? בסדר, זה עניינים של משרד הקליטה'. זו גישה לא נכונה ואני שמח, אדוני, שאתה תעיר לשר הבינוי והשיכון על מה שקרה כאן.

היום הוא אמר שצריך לחסל את אסד, אז אני לא יודע על מה אני אעיר לו - - -

כן, אז אולי לפני שהוא יטפל - - -

- - - על ההערה הזאת לחסל את אסד או על זה שלא - - -

אני מניח שעל ההערה ההיא מעירים לו אחרים, אבל אני מציע שאתה תעיר לו שכדאי שיתחיל להתעסק בענייני משרדו, זה מאוד חשוב. אני אומר, בכל מקרה, אדוני, כדאי ששר הבינוי והשיכון, שבוודאי יש לו הרבה מה לעשות בתחומים של משרדים אחרים, אבל כדאי שהוא יתעסק בענייני משרד השיכון, למשל בנושאים שאנחנו מדברים עליהם כאן.

נכון מאוד.

אני רוצה להגיד כמה משפטים בהקשר היותר רחב של הדיון הזה ואלה נושאים שנמצאים על שולחנה של הוועדה שלך, חברי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, בהקשרים רחבים יותר. המציאות של יוצאי אתיופיה בישראל בתחום הדיור היא בעייתית. המציאות היא בעייתית מכיוון שאנחנו מדברים על אוכלוסיות גדולות שמרוכזות בשכונות קטנות וספציפיות מאוד. אם אנחנו נסתכל על מפת הארץ אנחנו נוכל לראות שישנן שכונות מכובדות מאוד בישראל שאין בהן יוצאי אתיופיה בכלל וישנן שכונות שיש בהן המון המון המון יוצאי אתיופיה ולא כל כך הרבה אנשים מקבוצות אוכלוסייה אחרות. תשאל אותי, אדוני היושב ראש, האם הדבר הזה נעשה במדיניות מכוונת, יש טענות שכן, אבל אני, לצורך הדיון שלנו, אפילו לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת, כי אני אומר די בתוצאה - - -

יש נוהל.

זיוה תדבר על הדברים האלה, אני לא רוצה לקחת ממנה את רשות הדיבור, אבל אני אומר, מבחינתי, אפילו בלי הנוהל, די בתוצאה, אם זו התוצאה סימן שהרכבת לא נוסעת לכיוון הנכון. אנחנו רוצים לייצר מציאות אינטגרטיבית בחברה הישראלית, שאנשים חיים איפה שהם רוצים, שלכולם יש את האפשרויות, אנחנו לא רוצים את המציאות הזאת של הריכוז במקומות ספציפיים, הריכוז במקומות ספציפיים מלווה בדרך כלל באפליה, אלה שכונות מוחלשות, אלה הן שכונות עניות, מערכת החינוך לא מקבלת את כל הפתרונות ואת כל התשובות, לא תמיד ניתנים כל שירותי התרבות המתאימים והתוצאה היא בעצם הנצחה להרבה שנים וקיבעון של מצב חברתי מוחלש של ציבור שזכאי לשוויון. זכאי לשוויון, בטח אחרי כל כך הרבה שנים שהאנשים האלה נמצאים בארץ.

אני אומר את כל הדברים האלה עוד לפני שאנחנו שומעים מזיוה, המנכ"לית של האגודה למען יהודי אתיופיה, את הנתונים שהם מוצאים אותם, על מה עומד מאחורי התהליך הזה, כפי שהוא מסתבר הוא לא כל כך סטיכי, עומדים מאחוריו דברים מאוד מאוד בעייתיים. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. ברשותכם, אני רוצה לשמוע את תגובת משרד העלייה והקליטה לאור הדברים שנאמרו כאן בדיון. מר חביב קצב, קיבלת המלצות חמות מחבר הכנסת פורר שאמר לי שאתה איש ראוי והגון ואפשר לשוחח איתך באופן רציני ואני מקווה שבסופו של דיון באמת נסיק את המסקנות הנכונות לטובת הציבור.

תודה רבה. אני אתחיל לפי הסדר, ניגע בנושא מבשרת. אני לא ארחיב את הדיבור בנושא מבשרת, אני לא אכנס לדבריו של עורך דין העצני, אנחנו, ברוך ה', במשרד הקליטה לא שייכים לנושא של התביעות המשפטיות. יש שתי תביעות משפטיות, כמו שעורך הדין אמר, אנחנו לא שייכים לנושא הזה, אין לנו שום קשר לנושא של הנדל"ן, אין לנו שום קשר לנושא של הקרקע, אנחנו חתומים על חוזה עם זכיין שחתם עם קופת התגמולים על חוזה. אין לנו שיקול דעת, לא בנושא עיכוב מכירת הקרקע, או מכירת הקרקע, או פרסום כזה או פרסום אחר, אנחנו לא בקטע הזה. את דבריי אלה אני אמרתי גם בדיון שהיה בוועדת העלייה בכנסת לפני שלוש שנים בסוגיה הזאת.

את ההצעה של שלוש שנים, שנתיים ושנה דווקא אני הובלתי במסגרת הדיונים בבתי המשפט על מנת לסייע לאותם העולים על מנת שלא תיפול עליהם החלטה ביום אחד להתפנות, כי אני לא חושב שזה נכון וזה הגון ואז אני אמרתי, בואו נסכם שיש לאותם העולים שלוש שנים, שנתיים ועוד שנה, שנה אופציה, אנחנו מימשנו גם את האופציה, שנה שלישית, שאמורה להסתיים ב-4 בספטמבר.

הנושא הזה של המגורים במרכזי הקליטה, אני רוצה שנבין דבר אחד, מגורים במרכז קליטה זה דבר זמני, זה איננו פתרון דיור של קבע, הוא בא להיות זמני על מנת לצייד את אותו עולה שמגיע בכלים הנדרשים על מנת לצאת ולהשתלב בחברה הישראלית. צודק הבחור שאמר שמבחינתו זה מחנה, הוא צודק. גם אני חושב כך, אני חושב בדיוק כמוהו, אני חושב שהטעות הכי חמורה, שהעולה נמצא במרכז הקליטה יותר משנה וחצי-שנתיים. זה פוגע בקליטתו, זה פוגע ביכולת שלו להשתלב בחברה הישראלית ולצערי, אחרי חמש ושבע או שמונה שנים שהוא נמצא במרכז הקליטה הוא יוצא לקהילה ואז הוא מתחיל להשתלב מחדש כאילו היום, איך אומרים? התחלנו היום מחדש. זה חמור וזה לאטוב וזה לא בריא, לא להם, לא לקליטה שלהם.

קודם כל אני מסכים איתך, אבל תסכים איתי, אדוני, שאנחנו כמדינה כרגע מציעים כלים לא מספיק טובים לאותם עולים כדי לעזוב את מרכז הקליטה.

אני אתייחס לזה.

מהרגע שאנחנו לא מציעים להם כלים טובים אנחנו לא יכולים לזרוק אותם לרחוב.

המשפט האחרון, ברשותך, תרשה לי, אני אומר לך שזה לא על הפרק פשוט. אם היינו צריכים לזרוק אותם לרחוב היינו ניגשים אחרי שנה וחצי-שנתיים לתביעות משפטיות והיינו שולחים אותם החוצה. זה לא ככה. זה לא ככה ואנחנו לא נעשה ככה ואין לנו עניין לעשות ככה וזה בניגוד גמור למדיניות שלנו.

אנחנו פועלים, אדוני היושב ראש, במסגרת החלטת ממשלה, שתי החלטות ממשלה, בכל נושא הפינוי. כל הנושא של ראשית הדרך, עוד בשנת 93', כשהתחלנו את הנושא של מענקי הדיור, אני יכול להגיד את זה, כי אני הייתי שם, אני זה שהפעלתי את זה, הייתה מטרה מאוד ברורה, על מנת להוציא אותם מהדיור הציבורי. ואיפה הדיור הציבורי היה? הדירות של הדיור הציבורי שהיו באותה תקופה היו בשכונות מרוכזות ובשכונות הפריפריה, איפה שיש בעיית תעסוקה, בעיות חינוך, בעיות רווחה וכו'. אמרנו שאנחנו חייבים להוציא אותם ולהביא אותם, כפי שחבר הכנסת דב חנין אמר, לאזורים מרכזיים, וחובה עלינו, אנחנו לא הכוונו אף אחד, נתנו להם את זה.

התוצאה של מה שנעשה, אדוני היושב ראש, שאנשים החליטו לרכוש ביחד וכתוצאה של הנושא הזה יש לנו בין 18 ל-20 שכונות באזורי הארץ שהן שכונות מלאות בעולים מאתיופיה והגיעו אלינו ראשי רשויות - - -

בניתוב שלכם.

סליחה, אדוני היושב ראש - - -

בהסללה שלכם.

אני מבקש.

כן.

ואז הגיעו אלינו ראשי רשויות ולפי בקשת ראשי הרשויות באו ואמרו לנו שאין להם יכולת להתמודד עם מערכת החינוך, הם לא מוכנים לפתוח כיתות כשבכיתה 30 ילד יוצאי אתיופיה ואין מישהו אחר. הגענו לנושא הרווחה וגם נושא התעסוקה ואז הגענו, אדוני, לשתי החלטות ממשלה שהתקבלו, אחת התקבלה בשנת 2008, השנייה התקבלה בשנת 2014 שבאה וקבעה את הנושא של הכוונה באמצעות מענקי דיור לעולים מאתיופיה לשכונות החזקות.

אבל שלא מספיקה להם.

וליישובים החזקים.

שעדיין לא מספיקה להם.

אלא מאי, אדוני היושב ראש? ואני אומר את זה כל הזמן, הכסף לא מספיק.

נכון, אני יודע.

ואני לא אגן - - - אמנם אני מדבר עכשיו בשם הממשלה, אני אמרתי את זה כל הזמן, אני אמרתי את זה גם למשרד האוצר, ולא מעט דיונים שאנחנו קיימנו עם משרד האוצר - - -

אני אבקש מגברתי, ממנהלת הוועדה, לציין לנו דיון נוסף בנושא מענקי הסיוע ליוצאי הקהילה האתיופית לרכישת דירות באופן שוויוני, לא כשמכוונים אותם לשכונות ספציפיות. על זה אנחנו גם נערוך דיון.

מאה אחוז. אדוני היושב ראש, זו נקודה אחת.

ומשרד השיכון מתכבד לבוא לדיון הבא.

הנקודה השנייה שאני רוצה להבהיר, וזה מאוד מאוד חשוב, אין לנו שום נגיעה בנושא מבשרת, אנחנו לא הולכים ולא נעשה ואין לנו שום כוונה לזרוק אף אחד.

אז מה עושים כרגע? הבנתי שבעוד שבועות בודדים הם צריכים ללכת.

אנחנו כרגע נמצאים באמצע הדיונים, בתוך הממשלה וביחד עם קופת התגמולים בנושא הזה, אנחנו נקבל החלטה בתקופה הקרובה.

אדוני יואיל לומר לנו שהכיוון הוא חיובי להאריך את שהותם שם?

אני חייב להגיד לך משהו, אני לא אגיד אף מילה חלילה, אני לא רוצה לא לטעות ולא להטעות. זה כרגע, ברגע זה של הנושא - - -

מתי תהיה לנו תשובה? מתי תוכל לעדכן את הוועדה שהנושא של החבר'ה נפתר והם לא הולכים לרחוב ושהם יוכלו להישאר שם עד שימצאו להם דירה.

אני אעדכן את הוועדה בתוצאות של הדיונים, אני מניח בעשרה הימים הקרובים.

מצוין. אז אני מקווה שבעוד עשרה ימים תיתן לנו תשובה.

אני אתן תשובה על הנושא הזה.

אנחנו רוצים לדעת שיש להם אורך נשימה לרכוש דירה. אגב, גם כדי לרכוש דירה, אני הגעתי מתחום הנדל"ן אז אני יודע מה זה לשווק דירות, זה לא תהליך שעושים אותו באופן מהיר. גם כשאתה רוכש דירה שיש שמונה-תשעה חודשי פינוי, עד שמוסרים לך את הדירה, אתה גם צריך לחפש את הדירה, אתה צריך ללכת לבנק ולגייס את המשכנתא ולהביא את השמאי, ואלה תהליכים שלוקחים זמן, בערך כשנה שלמה. רכישת דירה, פלוס מינוס, מיום התחלת תהליך החיפוש עד למעבר בפועל לדירה זה בממוצע שנה.

אדוני, אני עוסק בנושא נדל"ן, אני ממונה על הנושא של - - -

אז אתה מכיר את זה.

אז אני מכיר.

אז בטח ובטח שבשבועות בודדים אין להם לאן ללכת.

אני לא אכנס כרגע לזה, יכול להיות שבפורום יותר מצומצם אפשר לדבר על זה.

בשמחה.

זה לא מתאים לזה כרגע. אנחנו נעדכן את הוועדה, אני אעדכן אותך.

נקווה שתהיה לנו בשורה טובה בנושא הזה.

אני אעדכן אותך בנושא הזה.

גב' זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה של יהודי אתיופיה.

עוד משהו, ברשותך.

כן, אדוני.

אנחנו פועלים במשרד הקליטה בכל הנושא של ההחלטות בנושא של מענקי דיור, אנחנו עובדים מטעם החלטות ממשלה. אנחנו במשותף עובדים, אפילו מנכ"ל משרד האוצר היה יושב ראש ועדה לנושא הזה ואנחנו עובדים במשותף גם עם משרד האוצר, גם עם אגף התקציבים, גם עם החשב הכללי, על שני אגפיו, אנחנו עובדים ביחד עם משרד השיכון, אנחנו עובדים ביחד. משרד השיכון, גם אם הוא לא נמצא פה אנחנו עובדים איתו ביחד.

אני אערוך דיון בנושא הזה יחד איתו.

אני רוצה לומר למען ההגינות, מבחינת משרד השיכון, לבוא ולהגיד שהוא שותף איתנו בכל הדיונים ובכל המטרות.

אני מבין, רק משרד השיכון צריך להביא קצת כסף.

הוא לא צריך, אתה יודע מי נותן את הכסף היום.

כן, כמובן שהדיון שלנו יהיה בהשתתפות משרד האוצר.

היינו שבע-שמונה שנים, כל הזמן אתם מדברים ככה, אנחנו בכנסת, אתם לא אומרים לנו - - -

רק השם שלך, אדוני.

איילו אלמה.

מאיפה? ממבשרת?

אני גר בנהריה.

אדוני, תיכף, אם תרצה ניתן לך גם לדבר, עכשיו תורה של הגב' זיוה מקונן דגו ואחר כך נשמע כמובן את חבר הכנסת אברהם נגוסה.

אדוני, הסוגיה היא באמת ראייה שוויונית. כל יוצאי אתיופיה נמצאים באותן השכונות המוחלשות וזה בהסללה, בניתוב ובאחריות של משרד הקליטה. כשבשנות ה-90 קבעו את אזור עדיפות א' ואזור עדיפות ב', מגדרה לחדרה, ונתנו את גובה המענקים לפי אזור א', גובה מענק כך וכך, לאזור עדיפות ב', א' מינוס - - -

כן, הכווינו אותם למקומות המסוימים.

הכווינו אותן לשכונות - - -

אבל אני לא יודע אם זה משרד הקליטה. זה משרד הקליטה או משרד השיכון?

אז אני אומרת, אדוני, באחריות מלאה - - -

אני חושב שזה משרד השיכון.

זה מה שרשום גם.

אף אחד לא הכווין אותם, אדוני, הם רכשו דירות, הייתה להם זכות הבחירה.

אבל מי קבע את הקריטריונים לאזורי העדיפות?

אנחנו קבענו אותם - - -

הקריטריונים והנוהל שיש אצלך במחשב, אדוני, שקיבלה הוועדה הוא של משרד הקליטה.

משרד הקליטה הוא שמקבל ומוציא את ההנחיות.

מי שאחראי גם לדירות הציבוריות של עולים חדשים הוא משרד הקליטה ולא משרד השיכון. משרד הקליטה הוא הכתובת והוא האחראי.

אני אגיד לך למה אני תוהה, גב' מקונן, כי הנושא של תעודות זכאות וכדומה זה נושא שבדרך כלל מצוי במשרד השיכון.

אדוני, יש פה רחובות ספציפיים שמשרד הקליטה אומר, כדי לרכוש את הדירה ולקבל את המענק אתה צריך ללכת בירושלים ברחוב כך וכך, בעג'מי, ברחוב כך וכך. זה הנוהל של משרד הקליטה.

אני אגיד לך גם עוד בעיה, גם מעבר למה שאת טוענת בנוגע להכוונה לשכונות מסוימות, הרי ידוע שגם הכסף שהם נותנים מכווין באופן אוטומטי למקום פחות טוב, כי אין תקציב.

נכון, בכל מקרה הם היו קונים באזורים פחות טובים. אנחנו לא מבקשים שיקנו עכשיו ברמת אביב, אבל עצם העובדה שיש חסם שאומר שהנוהל קובע באזורים כך וכך - - -

גברתי, אני רוצה לבשר לך בשורה, אני יודע שאת בעלת ניסיון, מי שאשם בזה זה משרד האוצר ומשרד השיכון. עם כל הכבוד, אני לא רוצה עכשיו, אני לא באתי לגונן על משרד הקליטה, יש לו עבודה קשה ואני מעריך אותה ואני לא תוקף אותו ולא מגן עליו, מי שמביא את הכסף זה משרד האוצר ומשרד השיכון, שהם ביחד צריכים להכווין את העניין הזה. הם כרגע במודע נותנים תקציב נמוך שגורם לך לקנות בית או דירה במקום שהמצב הסוציואקונומי נמוך וזה באופן אוטומטי מכווין אותך לאותן שכונות שאת מציגה אותן.

אני מסכימה לגמרי, אבל כשיש נוהל גזעני שאומר שכדי לצאת ממרכז הקליטה אתה צריך לקנות ברחוב כך וכך, זו הסללה מובנית.

ברור, רואים את זה ואנחנו לא נאפשר לזה לקרות. אני כבר הודעתי שיתקיים פה דיון בנושא הזה שיביא לזה סוף.

קודם כל לבטל את הנוהל והנוהל הוא של משרד הקליטה והם יושבים פה.

איזה נוהל, גברתי?

הנוהל של משרד הקליטה שהעברנו לוועדה.

מה יש לאדוני לומר על הנוהל הזה?

כשהיא תסיים לדבר אני אתייחס לזה. היא מציגה הפוך את הנושא. לוקחת את הנושא ומציגה אותו הפוך.

עוד נקודה, אדוני. לא רק ההסללה והניתוב, מנהלי מרכז הקליטה לקחו את העולים החדשים לסיור באותן השכונות. אני מזמינה אותך, אדוני חבר הכנסת מכלוף, לבוא איתי לסיור ביפו ג', יפו ד', שבתוך עשר שנים הפכו למשפחות של יוצאי אתיופיה. לקחת אותך לשכונה ברמת אשכול בלוד, בכייה לדורות, וזו האחריות של משרד הקליטה.

אני מכיר את זה, אני הייתי שם.

העולים האלה נמצאים בין 10 ל-12 שנים - - -

גברתי, אני מבקש ממך לחדד, למה משרד הקליטה אשם בזה שהעולים קונים שם את הדירות?

אחת, כי יש לו את הנוהל.

שמה אומר הנוהל?

הנוהל אומר שכדי לקבל את המענק שמשרד האוצר ומשרד השיכון ומשרד הקליטה ביחד אישר אותו, 300,000, 600,000, אתה רוצה לקבל את הכסף הזה? אתה צריך לקנות ברחובות האלה בלבד. זה מה שהנוהל אומר.

כן, היא צודקת.

אפשר לראות אותו רגע? את הנוהל הזה?

כולם מקבלים אישור, בלי אישור לא יכול לקנות.

זה נראה לי לא - - - כי אני יודע שמשרד השיכון עושה את זה.

אני אתייחס לזה.

זה הנוהל של משרד הקליטה. מרכזי הקליטה לקחו את העולים החדשים, להראות את הדירות שלהם ברמת אליהו. בבקשה, אדוני, ירושלים, רמת סיוע, מענק דיור, אתה רוצה לקנות? בבקשה ברחובות האלה בלבד. ואתה רוצה לקנות בחיפה, רמת סיוע א', אתה מקבל רק באבן גבירול, באהרונוביץ' וכו' וכו'.

כן, הבנתי, אלה השכונות המוחלשות ביותר.

זה השכונות המוחלשות ביותר וככה מסלילים וסוגרים אותם. עוד נקודה, אדוני, העולים האלה נמצאים 10 שנים, 12 שנים במרכז קליטה, איך זה יכול להיות? במקום שנה-שנתיים.

כן, היא צודקת. גם יש - - -

במקום שנה ושנתיים הם נותנים להם לשהות במרכז קליטה במשך 12 שנים. האנשים האלה מוחים, הם רוצים לצאת, ומה שקורה במרכזי קליטה, אנחנו מוכנים לקחת אתכם לסיור במרכזי קליטה לראות את תנאי הדיור. תת תנאים.

לא במבשרת.

למבשרת אני אתייחס.

אני חייבת לציין ולהגיד שהדירות במרכזי הלקיטה - - -

אנחנו תיעדנו גם במבשרת את הדירות שהיו רקובות, שהיו עם עובש ואנשים גרו שם בצפיפות. אנחנו הראינו את זה והתקשורת הייתה חשופה.

זה אנחנו לא קובעים, אבל יחסית למרכזי קליטה - - -

אני מאוד אשמח לקבל את רשות הדיבור, אדוני.

כן, תן לגברתי, בבקשה.

הסוגיה היא שהאנשים האלה שנמצאים במרכז הקליטה, הם רוצים לצאת כבר מזמן ואני מסכימה שגובה המענקים האלה לא מאפשר.

נמוך.

אבל פתיחת האזורים יכולה לשנות את המציאות, כי מי שמקבל 700,000 שקל מענק הוא יכול לבחור לקנות בקריות, הוא יכול - - -

היום יש מענקים כאלה, של 700?

יש מענקים לשש נפשות או שמונה נפשות, זו הטבלה הזאת.

כן, המקסימום של המענקים?

המקסימום זה 700,000 שקל, המינימום הוא קרוב ל-300,000 שקל.

281.

330.

הצעירים שתקועים, הקשישים שתקועים והמשפחות הקטנות שתקועות במרכזי הקליטה במשך 10-12 שנים, אפשר לתת להם פתרונות. משרד הקליטה, אילו הוא היה עושה את המאמצים הוא יכול היה לתת להם את הפתרונות. ההסללה הזאת לשכונות המצוקה האלה יצרה לקהילה הזאת בעצם את האפשרות להיות התחתית של התחתית של החברה הישראלית. זה הבסיס והיסוד.

הבנתי, גברתי, תודה.

העולים החדשים שנמצאים פה, אני מבקשת שהם ישמיעו את הקול שלה.

נשמע אותם.

והתקיים דיון בראשותו של יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת נגוסה, מספר פעמים, משרד הקליטה ומשרד האוצר באים ואומרים לנו 'אוקיי, נשב, נדון, נחזור אליכם, ניתן תשובות' וזה לא מה שקורה. זה לא הגיוני שאנשים תקועים 10 שנים ו-12 באותם מקומות.

המסר ברור, עכשיו אני רוצה, ברשותך, לשאול את משרד הקליטה.

עוד נקודה. במבשרת ציון עולים ששוהים שם פונו ממרכזי קליטה אחרים. ב-2010 משרד הקליטה החליט לסיים את החוזה שלו, למשל עם מרכז קליטה בטבריה במלון רסיטל. הוא סגר את מרכז הקליטה ופיזר את העולים החדשים, כאילו הם חפצים. הם מעבירים אותם ממקום למקום והאנשים האלה הגיעו לפה. עכשיו רוצים עם הנדל"ן הזה להתעסק ולהעביר אותם, אז גם עכשיו יעבירו אותם למרכז קליטה אחר. מה זה פה? האנשים האלה רוצים פתרון אמיתי.

את צודקת, גברתי, אנחנו גם נעמוד על זה שזה מה שיהיה. אני רוצה להבין, אדוני סמנכ"ל משרד הקליטה, האם יש לכם מעורבות בהכוונת העולים החדשים לשכונות מסוימות או לרחובות מסוימים ברחבי הארץ?

ברשותך, שלוש דקות, אני אסביר לך את הכול. הממשלה קיבלה החלטה פעמיים, היא ישבה ואמרה את המשפט הבא, משרדי השיכון, הקליטה והאוצר ישבו וחלקו את אזורי הארץ לשלושה חלקים. חלק אחד, אי אפשר לקבל בו מענק. כל אותן שכונות שיקום שדיברתם עליהן, שהן מלאות בעולים יוצאי אתיופיה, שיש שם בעיות רווחה וחינוך וכו' וכו', לא ניתן לקבל בהם מענק. החלק השני, שניתן לקבל מהם מענק קיים, מענק שהיה, זה אותם היישובים ואותם הרחובות שיש אחוז יוצאי אתיופיה - - -

רגע, גברתי, הרשימה של הרחובות שהראית לי פה זה לא רשימת רחובות שניתן לקבל בהם מענק.

יש רחובות סגורים לאתיופים.

כי יש שם הרבה מהקהילה האתיופית.

למה? כי יש הרבה אתיופים, כשבמחזור הקודם של אזור עדיפות א' ואזור עדיפות ב' משרד הקליטה מילא אותם אתיופים.

אז מה את רוצה עכשיו? שנאפשר לרכוש - - -

רגע, גברתי, אני רוצה לחדד את הדברים, כי אני חלילה לא רוצה לגרום עוול למשרד הקליטה. הרשימה שיש כאן קובעת איפה לא נותנים מענק. זה אומר שכל השכונות הלא טובות האלה כרגע, שהמצב שלהן יחסית לא טוב, אלה מקומות שמשרד הקליטה לא רוצה שיגורו שם עוד אתיופים כי יש כבר מספיק מהקהילה האתיופית ולא רוצים לייצר גטו מסוים, רוצים לערבב את האוכלוסייה ברחבי הארץ.

זה כבר גטו, זה לא ש - - -

אני אומר, הטענה פה בסופו של דבר של משרד הקליטה - - -

אבל הגטו קיים כבר.

אז מה, נרחיב אותו?

לא קשור - - -

אנחנו רוצים לייצר מצב שיש ערבוב של האוכלוסייה בכל השכונות, לא רק בשכונה ספציפית.

כבוד האדון, איפה חופשי בן אדם, אני רוצה למקום כזה לגור, זו הזכות שלי להיות, לא רק לקנות במקום אחר.

רגע, אני אגיד לך, קודם כל אנחנו רוצים שלכל אחד יהיה את החופש לבחור, אבל אנחנו לא רוצים להיות במצב שקהילה גרה כולה רק בשכונה אחת ובשכונה אחרת אין בכלל. זה צריך להיות ערבוב של כולם ביחד, לא צריך לעשות הפרדה בין אחד לאחד, צריך להיות שווים בין כולם ולחיות יחד כולם, לא אחד פה ואחד פה. כולם צריכים לחיות ביחד בכל השכונות וזה דבר מבורך. זה דבר חיובי. אנחנו לא רוצים לייצר שכונה ששייכת רק לקהילה האתיופית, שכונה ששייכת רק לקהילה המרוקאית, או שכונה ששייכת רק לקהילה האשכנזית, אנחנו רוצים שכולם יחיו ביחד.

הלוואי.

זו המטרה.

הנוהל הזה, יש בו שלושה חלקים - - -

אבל אני ממשיך, אדוני.

שנייה, תיכף, אדוני, תאמין לי, אני אייצג אותך נאמנה.

תודה.

אני יודעת, חביב, שאתה מכיר על בוריו את הנוהל הזה כי אתה כתבת אותו. טבלה אחת, חלק אחד של טבלאות שמסבירות על גובה המענקים. החלק השני, על היישובים, השכונות והרחובות הסגורים לאתיופים, והחלק השלישי הרחובות שפתוחים עכשיו לאתיופים ומה שקרה, אני אתן לך דוגמה - - -

ושם ברחובות יש מה?

- - - סגרו את רמת אליהו בראשון לציון, אמרו 'יש יותר מדי אתיופים', סגרו אותו לאתיופים. פתחו את יפו ג', יפו ד', עג'מי, בתוך 10 שנים יש עכשיו 400 משפחות יוצאות אתיופיה ביפו ג' ויפו ד'.

אז צריך לסגור גם שם.

הוא יצר גטו נוסף. עכשיו, במקום זה, כמו שאזמראו אומר, אם היו אומרים 'זה הכסף שיש לכם, תבחרו איפה אתם רוצים לגור. אתם רוצים קרית שמונה, אתם רוצים באר שבע, אתם רוצים - - - מה הבעיה?

גברתי, תודה. יש בעיה עם זה שניתן תקציב פיתוח וכל אחד יבחר לגור איפה שבא לו?

בוודאי. זו בדיוק המטרה. קודם כל אני רוצה להגיד, תרשה לי עוד שתי דקות לסיים. קודם כל עולה מאתיופיה שנמצא במרכז קליטה יכול לרכוש איפה שהוא רוצה ולקבל הלוואה.

לא, אני מדבר על מענק.

דקה. זכותו, אדוני, לרכוש דירה איפה שהוא רוצה ולקבל הלוואה, אפילו מוגדלת, יותר מאשר עולה אחר. האוכלוסייה היחידה המופלית לטובה שמקבלת מענקים במדינת ישראל זה אוכלוסיית העולים מאתיופיה שנמצאת במרכזי הקליטה. הכוונה, מאחר שהם עולים בראשית הדרך שלהם, לעזור להם להגיע למקומות יותר טובים. באה הממשלה ואמרה, אנחנו מחלקים את הארץ לשלושה אזורים, אחד, אתה כבר הסברת, בנושא של המקומות הסגורים. שתיים, מקומות קיימים, מענק קיים. מה זה מענק קיים? הרחובות האלה שאתה רואה אותם, אדוני, ברשימה, אלה רחובות שבן אדם שרוכש בהם יכול לרכוש דירה, לקבל מענק, אבל המענק שהוא מקבל הוא מענק קיים, רגיל, לעומת כל שאר האזורים, כל שאר הרחובות באותו יישוב, הוא מקבל מענק מוגדל. זאת אומרת ההיפך, המדינה באה לעודד אותו, אל תקנה ברחוב הזה, שיש לדוגמה 4% או 5% יוצאי אתיופיה, אלא תלך תקנה במקום שכרגע יותר חזק, שאין בו בכלל יוצאי אתיופיה, תגיע למקום הזה. המדינה מוכנה להשקיע בך יותר, לתת לך יותר מענק, על מנת שתקבל את זה. מה המטרה של הנושא הזה?

למה שאתה תקבע לי שאסור לי לגור ליד הסבתא שלי וליד הדודה שלי? למה שאתה תקבע לי האם מותר לי לגור ליד הדודים שלי שעלו איתי או לא? למה שאתה תקבע לי?

גברתי, הטענות שהוא אומר הן חשובות ואני רוצה לשמוע אותן. אני מבין היטב מה שאת אומרת, אני רוצה לשמוע גם את האדון.

הנקודה החשובה, אנחנו רוצים לעודד אנשים, עולים מאתיופיה, להגיע למקומות שהם יכולים להשתלב בהם יותר נכון ושהם לא ייפלו, לא מעמסה, בעיקר עיקרים על מערכת החינוך, שלא יהיו כיתות ולא יהיו - - -

אדוני - - -

תשמעי, את רוצה לדבר? דברי מעכשיו לעוד שעה, ניתן לך לסיים לדבר ותני לי לדבר. תחליטי איך שאתה רוצה.

כי אתה מעוות.

כל הזמן אתה מדבר?

לא, לא, אדוני, אנחנו שומעים את כולם. הגברת דיברה, גם הוא רוצה לדבר.

רק בגלל כבוד היושב ראש, אני לא אענה לך כמו שאת.

אדוני, בוא נסיים.

רק בגלל כבוד היושב ראש.

תאמר בבקשה את מה שיש לך לומר.

אוקיי? אז או תשמרי על הסגנון ועל הכבוד שלך או תקבלי תגובות בהתאם. רק בגלל כבודך אני שתקתי כרגע.

אני אשמח לא לקבל תגובות, אני אשמח מאוד, אחרי שאתה אחראי לקליטת הקהילה הזאת, אני אומרת לך, אתה היחיד האחראי.

הגב' מקונן, אני מוחה על דברייך. זה לא מכובד. אנחנו מכבדים פה אחד את השני ולא יפה לתקוף אנשים באופן אישי. האיש הוא איש מקצוע, הוא רוצה לדבר, אנחנו רוצים לאפשר לו לדבר. אנחנו גם פה כדי לייצר ביקורת, ואמרתי שלא מקובל עליי שמקצים לקהילה האתיופית סכום כסף קטן, הסכום הזה לא מספיק להם כדי לרכוש דירות וצריכים להגדיל את הסכום. אנחנו גם ניאבק להגדיל את הסכום. וכן, המדינה רוצה לפזר את האוכלוסייה, היא לא רוצה למקד אותה בשכונה מסוימת. נכון, אנחנו רוצים לגור ליד הסבתא, אז אפשר לגור ליד הסבתא במרחק 400 מטר, לא במרחק 5 מטרים, וזה בסדר גמור.

מי שקובע את - - - זה הוא.

לא, מה שאני מבין ממנו, ואני מבין ממנו נכון, שאין בעיה לקנות בכל שכונה שרק רוצים, אין שכונה שאי אפשר לקנות בה, וההיפך, ככל שאתה קונה בשכונה שיש בה פחות מהאוכלוסייה האתיופית אתה מקבל אפילו מענק גבוה יותר, וזה בסדר גמור.

בלי מענק, זה מה שהוא אומר.

אז מה אומר הנוהל? שנייה, בוא נבין. מה שאמרתי נכון או לא נכון?

אני אדייק, אדוני.

תדייק, תודה.

עכשיו אני רוצה להגיד עוד משפט אחד, וזה מאוד מאוד חשוב. אין הגבלה ליחידים לרכוש דירה איפה שהם רוצים, למה? הנימוק הוא שיחידים, אין בעיה של מערכת החינוך, אין בעיה של קיבולת מבחינת בתי ספר. אנחנו יודעים שהרוב המכריע של העולים מאתיופיה הולכים לבתי ספר ממלכתי דתי ונוצר מין מצב בבתי הספר הממלכתיים דתיים שהרוב המכריע אם לא הכול נוצר על ידי עולים מאתיופיה וראשי רשויות ס גרו כיתות, סגרו בתי ספר, אפילו לא קלטו את הילדים. היינו צריכים להגיב לתמונה הזאת. התגובה שלנו, בדיוק מה שאתה ציירת, אדוני, מבחינת פיזור האוכלוסין ומבחינת חלוקת יישובים ומבחינת חלוקת מענקים וגובה המענקים.

נקודה חשובה שנייה, הפתרון שלנו לעולים יחידים כרגע, אנחנו באים ואומרים שאנחנו נותנים לכם גם אפליה לטובה. העולים היחידים, יחידים יחידים, הזכאים במדינת ישראל לסיוע בשכר דירה של 1,500 שקל לחודש לתקופה של חמש שנים זה אותם העולים היחידים מאתיופיה הנמצאים במרכזי קליטה. יתרה מזאת, אנחנו באים ואומרים, שומרים לכם את הזכאות, כאילו אתם ממשיכים לגור במרכזי קליטה. הם ממשיכים לצאת ואנחנו שומרים להם את הזכאות.

אדוני, הבנתי. ברשותך, אני רוצה לומר לך משהו. אני באמת חושב שכוונתכם, כוונת משרד הקליטה, היא כוונה טובה, זה מה שאני חושב, אבל בפועל מה שמציעים לקהילה האתיופית מבחינת כסף, כדי לממש את הרצון שלהם, הוא לא סביר. גם ב-1,500 אי אפשר לשכור היום דירה איכותית בשכונה טובה, דירה בשכונה טובה היום עולה מינימום 3,000 שקל לחודש, אם היא בשכונה טובה, זה פעם אחת. מינימום 3,000 שקל, בשביל לשכור דירה טובה, מינימלית. גם בעיר קרית גת, המקום שאני בא ממנו, שזה עיר במצב סוציואקונומי 4, לא עיר במצב סוציואקונומי גבוה, ב-3,000 שקל המקסימום שתמצא זה דירת ארבעה חדרים בשכונה סבירה. וכשאתה נותן לו 1,500 שקל הוא לא - - -

כן, אדוני, אבל הוא גם עובד, הוא מתפרנס.

לא, ברור, אני לא אמרתי לממן את הכול, אבל עדיין אם יש לו גם ארבעה ילדים לגדל על הדרך מהעבודה, זה לא קל.

לא, אדוני, אני מדבר על עולה יחיד.

הסיוע הזה, אני לא צללתי למספרים, אבל הבעיה בעיניי, אני רוצה לומר, ככה אני מתרשם, היא יותר ממשרד האוצר ומשרד השיכון, שהם לא מביאים מספיק כסף כדי שהעולים האתיופים יוכלו לקנות במקום טוב ובמקום איכותי ולגור בשכונות ברמה גבוהה. זו הבעיה, אם רוצים לפזר את האוכלוסייה, זה דבר טוב, אם רוצים לגרום לכך שהאוכלוסייה תתערבב יחד עם שאר הציבור במדינת ישראל, זה דבר מבורך בעיניי, לקבע אותם בשכונות מסוימות, אני חושב שזה פחות טוב. זו עמדתי, אפשר לחלוק עליה, זו דמוקרטיה, אפשר להגיד, כל אחד מה שהוא חושב, אפשר להגיד 'אני מסכים', 'אני לא מסכים', אבל בהמשך אנחנו נדבר גם על זה.

חבר הכנסת נגוסה, נציג מפלגת הליכוד בכנסת, האיש שמייצג את הקהילה האתיופית באמת באופן אמיץ, אני אשמח לשמוע את דבריך.

סליחה, אני אגיד כמה - - -

אתה תאמר, כן. אחרי זה גם אתה וגם הוא תאמרו דברים.

תודה, אדוני היושב ראש, תודה שאתה מקיים בנושא הזה את הדיון, זה חשוב. אני חושב שפה יש שלושה משרדים כמו שציינת, האוצר, הקליטה והשיכון. יותר האוצר ומשרד הקליטה אחראים, אני אסביר למה. פה מדובר בכסף. המשרד שקובע ומנווט ובונה תכניות זה משרד הקליטה, כי כמשרד הקליטה לעולים חדשים שיש להם זכאות משרד הקליטה הוא כתובת, כי האוצר או משרד השיכון לא יכולים לקבל הוראות ממשרד הקליטה. מבחינת הזכאות אני מדבר, מבחינת הכמות. גם מבחינת המטרה של התפקיד של משרד הקליטה, הוא פה של העולים, זה המשרד שהוא אחראי בעניין העולים, הוא זה שצריך לבוא בתכנית שאנחנו צריכים להוציא כך וכך עולים חדשים לדיור קבע, מחיר הדירות בשוק כך וכך, אנחנו מציעים שתהיה משכנתא בסכום כזה, ואז האוצר יכול להתנגד. אבל כמו שהם מתווכחים ומגיעים בסוף להסכמה בעניין תקציב, כך גם יכולים לעשות את זה.

עכשיו, מה קורה? המשרדים האלה, אני אומר את זה, לא רוצים להוציא את העולים החדשים לדיורי קבע. אני גם לא מבין את השיקול הכלכלי שלהם, כי להחזיק מרכזי קליטה עולה הרבה כסף למדינה. קודם ציין סמנכ"ל משרד הקליטה, חביב קצב, שהצענו להם לצעירים, 1,500 שקל לשכירות לחמש שנים, אחרי חמש שנים מה יקרה? הוא אומר שהזכאות נרשמה או תחכה להם, אבל הצעירים לא מאמינים לזה, קודם כל. אז הגענו, קיימנו דיון בוועדה כמה פעמים בנושא הזה.

לפני שהפכתי להיות חבר כנסת גם הייתי פועל בנושא הזה והיו לי ויכוחים, הצענו הצעה בוועדת העלייה והקליטה בדיון ומשרד הקליטה ומשרד האוצר הביעו נכונות של הבנה, אני לא יכול להגיד הסכמה, אבל הבנה לבדוק את העניין ולחזור. מה הייתה ההצעה? את ה-1,500 שקל, שאתם אומרים לחמש שנים, תנו לצעירים כמענק חד פעמי ל-281,000 שקל שהם מקבלים משכנתא, להוסיף להם את ה-90,000 שקל. אני דיברתי עם הצעירים, הצעירים הסכימו.

זה רעיון טוב.

כן. הבאתי את הדבר הזה, אמרו 'תן לנו זמן, נלך, נבדוק ונחזור'. באו ואמרו לי, 'תראה, בדקנו', נציג האוצר וגם חביב היה - - -

אבל אני תמכתי.

בסדר, אתה תמכת, אבל אני מדבר על מבחן התוצאה, מה קרה? הם באו ואומרים לי 'לא, אנחנו בדקנו, אין אפשרות לתת להם 90,000, אנחנו מוכנים לתת 36,000 שקל'. אז אני אומר, זו האמירה שלי שאמרתי שהם לא רוצים להוציא אותם, הם רוצים שיהיו תקועים שם, מבודדים מהחברה הישראלית והם יישארו תקועים במרכז הקליטה. מצד אחד המדינה משקיעה הרבה כסף להחזקת מרכזי קליטה, מצד שני - - -

מיליון דולר בשנה.

כן, מצד שני, אתם משאירים אותם, מבדלים אותם מהאינטגרציה, מהשילוב שלהם לתוך החברה הישראלית. לכן אני אומר, המשרדים האלה, הם לא רוצים להוציא אותם. אם הם היו רוצים להוציא אותם אני אומר לכם שהכסף זה לא הבעיה, הייתם יכולים לעשות את זה, כי אותו סכום שאתם משקיעים להחזיק מרכזי קליטה יכול בקלות להשלים את המשכנתאות וגם את המענקים. זה מה שצריך לעשות, לדעתי.

היום, מה שצריך לעשות, אני אשמח מאוד שנלך ביחד בכיוון הזה. האוצר צריך לבוא ולתת את הכסף, משרד הקליטה צריך לבוא ברמה מקצועית עם הנכונות שלהם ותבואו לזה ונפתור את הבעיה. יש קשישים, יש משפחות, יש צעירים, המשפחות גדולות, הן מקבלות את המשכנתא, מי שתקוע היום זה המשפחות הקטנות, עד 4-5 נפשות במשפחה, והבודדים היחידים. הפתרון לבודדים יחידים זה כמו שאמרתי לך. מה זה 36,000? זה כסף, אבל יותר טוב 90,000 ואז אחרי חמש שנים אף אחד לא בא ואומר לך 'תן לי עוד פעם זכויות', כי אתה מוציא 90,000 שקל בחמש שנים ואחרי חמש שנים הוא יבוא, אבל עכשיו אתה נתת לו לחיים.

תודה רבה, אדוני, הדברים חשובים ואנחנו נקדם את זה וזה גם יהיה חלק ממסקנות הוועדה היום.

שני נציגים שיאמרו כמה דברים, כדי שאני אוכל לסכם את הדיון. מי רוצה ראשון? כן, אדוני. שם, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני אדבר באמהרית וזיוה מקונן תתרגם לעברית.

אין בעיה.

היום, אתם יודעים שיש הרבה ועדות, מהבוקר אנחנו מתרוצצים מוועדה לוועדה, בגלל זה לא הייתי מהתחלה, עכשיו אני גם צריך ללכת לעוד פגישה ואני מבקש סליחה.

אני גר בנהריה, במרכז קליטה, 10 שנים. (מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מהשפה האמהרית): אנחנו מודים לאלוהים מכל הלב שהביא אותנו לארץ הקדושה הזאת. מאז שעלינו לארץ אנחנו עלינו בטוב, במהלך השלוש שנים מאז שעלינו לארץ הודיעו לנו שעולה חדש יכול להיות במרכז קליטה עד שלוש שנים לכל היותר. מאז שעלינו לארץ אנחנו חיים כאסירים, הוא אומר, הוא עדיין לא מבין את הסיבה למה הם חיים בתנאים כאלה. לא רק שהם נמצאים שם הרבה שנים, גם נוצרו חובות לתשלומים, כולל הוצאה לפועל, שהתחילו להוציא אותם מהבית וחלקם הגדול זרוקים ברחובות. אחד מהם, הוא מצביע על הבחור שיושב לשמאלו, הזמינו לו משטרה, הוציאו אותו מהדירה שלו במרכז הקליטה באמצעות ההוצאה לפועל. במקומות כמו קרית גת וקרית חיים ואיילת השחר, רוב המקומות, האחים שלנו, שהם עולים חדשים, נצבר להם חוב של תשלום, שהוציאו אותם והם כרגע נמצאים ברחובות.

מתוך זה יש להם תחושה של ניכור, משרד הקליטה כנראה לא רוצה שהם יהיו שם וגם המבוגרים שביניהם נמצאים בטיפולים רפואיים. מאז שאנחנו פה היינו שבע-שמונה פעמים בדיונים בכנסת, אבל כשאנחנו מעלים את הבעיות שלנו, חוץ מלהניע את ראשיהם ולנשוך את שפתיהם ולהבטיח הבטחות שום דבר בפועל לא קורה. כולל שבע-שמונה מחאות שעשינו, חלקנו היינו בתא מעצר לאחר ההפגנה. כל מה דרשנו זה את מה שהחוק מאפשר לנו, או את כל מה שהממשלה מקצה לנו, אבל אנחנו לא מקבלים את זה וכל זה נוצר בגלל שאנחנו דורשים את הזכות הבסיסית שלנו כעולים חדשים.

תודה, אדוני, תודה רבה, המסר ברור. תיכף יהיו מסקנות לוועדה ואתה תשמע אותן ואתה תתרשם מהן.

אני אוסיף כמה דברים.

מאיפה?

מקרית ים.

כן, בבקשה.

אנחנו נפגשנו שש פעמים, 'אתם תקבלו הלוואה, תצאו, תצטרפו לחברת ישראלים', אומרים ככה כל הזמן, אבל אין פתרון אמיתי. אדון חביב קצב כתב ספר, עמוד 60, אני לא יכול לקרוא אפילו את הכותרת, אני לא מבין את זה. כל הזמן אנחנו שואלים ומבקשים, בהתחלה ביקשנו שייתנו לנו משכנתא רגילה, בסוף אמרו לנו 'תיקחו 281,000 שקל' ומחזירים כל חודש 1,500 שקל, או תיקחו לחמש שנים לשכירות 1,500 שקל. אחרי חמש שנים איפה אנחנו נלך?

בגלל זה אנחנו עכשיו רוצים לקדם מצב שייתנו לכם 90,000 שקל הגדלה ו - - -

גם הסכמנו לזה.

זה הכי טוב. אנחנו נמליץ על זה במסקנות. אגב, חביב אמר שהוא בעד. הוא רוצה לתת לכם 90,000 שקל, אבל זו לא החלטה שלו.

כל הזמן אומרים, אבל מתי זה - - -

זו לא החלטה שלו. אני רוצה להסביר לכם, הבעיה פה משרד האוצר ולדעתי גם קצת משרד השיכון ואנחנו נביא אותם לדיון פה ואנחנו גם נזמין אתכם ונילחם שזה מה שיהיה, שתקבלו את התוספת הזו, מגיע לכם אותה.

אבל כמה זמן זה? עוד שלוש, ארבע, חמש שנים? למה אני שואל ככה? משכנו את זה, אני תשע שנים - - -

ברור לי, המסר ברור ואתה צודק.

אפילו לא ראיתי מזגן בבית, תשע שנים, כל אחד הולך הביתה, 90%, אתם עכשיו להגיד לכם 'תפתחו מזגן', אין לנו, כוח סוס אין לנו, קיץ, חורף.

בושה וחרפה, צודק. זה לא הגיוני. כן, אדוני.

גדי יברקן, ראש המכינה הקדם צבאית למנהיגות, אני השתתפתי בחלק מהדיונים פה, אבל אני רוצה טיפה לדבר על משהו פרקטי. אני חושב שמדינת ישראל, ומכאן אולי חלק מהסיכום שצריך לצאת מכאן, ובכלל במהלך היום הזה, מדינת ישראל צריכה קודם כל לרענן את המדיניות שלה, מה המדיניות שלה בקליטת העלייה. אם המדיניות שלה היא בקליטת העלייה, ואין מה לטאטא את הדברים מתחת לשטיח - - -

אני אגיד לך, אני רוצה לחזק את דבריך, זה לא לרענן את המדיניות, אלא ליישם את המדיניות.

מסכים.

כי המדיניות היא ברורה, רק אנחנו, לצערי הרב, לא מיישמים אותה.

בדיוק. בסוף מדינת ישראל קמה להיות בית לאומי לעם היהודי, מדינת הגירה, מדינת קליטה - - -

של יהודים. דייק.

של יהודים, בוודאי. אבל אני לא רוצה להשתמע כמישהו, אתה יודע, תמיד הילד הבעייתי בחדר, המדינה גם לא צריכה לעשות איפה ואיפה, ואת זה אנחנו יודעים, אי אפשר לטאטא את זה מתחת לשולחן, אין שום מצב, לא הכול תלוי במר חביב קצב, לא הכול תלוי במשרד הקליטה, אבל הכול תלוי במדינה. אין שום מצב שעולה חדש בגילאים המכובדים שיושבים פה שיגיע מצרפת או מאנגליה ויחיה בתנאים שלהם. צריך להגיד את זה חד וברור, אי אפשר להתווכח על זה. אני לא רוצה להיכנס לשום מקום אחר. וחמור הרבה יותר הוא שלצערי הרב בתוך העליות שלנו, בתוך הקהילה, לא רק שהמשרד עשה הפרד ומשול, הוא התחיל לסכסך בין האנשים מבפנים, וזו תוצאה שאני באופן אישי לא אתן לזה יד, אבל יש פה אנשים, צעירים ומשפחות - - - תגיד לי, בשנת 2017, בן אדם אומר לך 'לא ראיתי מזגן', שזה כבר לא פריבילגיה, זה דבר בסיסי, זה מוצר בסיסי.

פשע.

אני חייבת לציין, יש מזגן - - - אני ורד אחירון מהסוכנות היהודית, זה לא שאין במרכזי הקליטה מזגן, יש ברוב מרכזי הקליטה מזגן, השאלה אם הוא רוצה להפעיל אותו או לא רוצה להפעיל אותו.

אין בעיה, אני איתכם. אני רוצה לסיים משהו, אני לא מחפש אשמים, חס וחלילה, יש פה תמונה ברורה שצריך לטפל בה, אני לא מבקש עכשיו להזמין משטרה, לשים אנשים, זו לא המטרה וזה לא הכיוון, זה לא הדיון, אנחנו לא שם, אבל יש פה אנשים שחיים פה ובאופן סיסטמתי באיילת השחר ובמבשרת ציון ובבאר שבע, בקרית גת, פתאום כולם אותם אנשים, מה זאת אומרת? כולם אתיופים. יש שני מרכזי קליטה בבאר שבע, שלא מזמן גם התראיינתי על זה בשידור יחד עם שרת הקליטה והיא ניתקה לי את הטלפון באמצע השידור, שתמיכות שהולכות למרכז הקליטה הולכות בעיקר לגופים שרק מפעילים, אני אפילו לא רוצה להגיד את השמות, אבל יותרמ-67% מתקציב שנועד למרכזי קליטה הולך לגופים אחרים לגמרי. זאת אומרת יש פה ניהול, אני לא יודע אם להגיד - - - לא ציוני בעליל. זה לא עניין של הוועדה, וכאן אני רוצה לסיים, להתחיל ליישם את מדיניות הקליטה של מדינת ישראל ללא הבדל צבע וגזע.

אני מצטרף לדברים שלך.

זהו.

חבר'ה, אני רוצה לסכם את הדיון, מי שרוצה לומר, באמת פחות מדקה, כי אני חייב לסכם.

כן.

אתה כבר דיברת, יש עוד משהו שאתה רוצה להגיד?

כן. משרד הקליטה לא עובד טוב, אני רואה. אני 10 שנים הייתי במרכז קליטה - - -

אני לא מסכים איתך, משרד הקליטה עובד טוב, אולי הוא לא מצליח לפתור את כל הבעיות, אבל הוא עובד טוב.

לעשות שוויון, אותו דבר, לכל מרכז קליטה, זה חייב. הוא עובד קשה, אני מבין, הם עובדים קשה, לעשות אותו דבר לכל העולים החדשים, לעשות אותו - - -

זה חובה.

זה חובה. לא עושים את זה. לדוגמה בירושלים - - -

תודה, אדוני. אדוני, אני מכיר את הסוגיה.

- - - שכר דירה משלמים 350, במרכזי קליטה משלמים 500, למה ההבדל?

אני מסכים איתך, חייב להיות שוויוני, חד משמעית. כן, גברתי.

אני יונס, עורכת אתיופיה הקטנה, מעל 68,000 עוקבים. אנחנו עובדים על הנגשת מידע לקהילה, פרויקטים עם ארגונים שונים.

יפה מאוד, יישר כוח.

אז אני רוצה לשאול אותך שאלה, ברצוני לדעת מה הכלים שניתנים לעולי אתיופיה כדי לצאת ממרכז הקליטה.

הכלים שכרגע ניתנים להם זה באמצעות או זכאות של משכנתא, כסף ומענקים, שהם לא מספיקים, חד משמעית.

כמה כסף זה?

אני לא יודע את הסכומים המדויקים, זה בהתאם לטבלאות, אבל אנחנו כן רוצים להגדיל את הסכום. או במענק סיוע לשכר דירה, שהוא גם לא מספיק, לטעמי, שצריך להגדיל גם אותו, או באמצעות דירה ציבורית בדיור ציבורי, עמידר וכדומה, שכנראה שהיקף הדירות שקיים הוא נמוך מאוד ומועט מאוד ולכן גם אין מספיק דירות. לכן הקהילה האתיופית נפגעת מכל הכיוונים. גם אין מספיק דיור ציבורי, גם מענקי שכר דירה נמוכים וגם המענקים לרכישת דירות נמוכים, לכן אנחנו רוצים להילחם להגדיל את הסכומים האלה. אני, כמו שהתרשמתי ממשרד הקליטה, הם בעד הגדלת הסכומים, אנחנו צריכים לעזור להם להשיג את ההישג הזה.

אחרון הדוברים, אחרון חביב או חביבה.

אז אני רוצה לציין, כדף אנחנו נתחיל לפעול אחר הנעשה במישורים שונים כדי לתקן את העוול הנגרם לעולים החדשים.

בעזרת ה' נעשה את זה ואתם תעקבו ותסקרו את זה גם.

אנחנו נעשה את זה.

ולא לשכוח, עוד פעם, שממשלות הליכוד לדורותיהן, מנחם בגין, יצחק שמיר ובנימין נתניהו, הם אלה שהביאו את הקהילה לפה והם אלה שמחויבים לשילוב הקהילה בחברה הישראלית. אנחנו הבאנו את הקהילה האתיופית לארץ ואנחנו מחויבים לשילוב הקהילה האתיופית בארץ, וזה בדיוק הסדר הנכון שאסור שאף אחד ישכח.

אפשר שני משפטים?

שני משפטים.

אחת, לגבי התגובות, לא יודע איך קוראים לו, אבל הוא אמר שיש תנאים במבשרת ציון שזה דירות מאוד יפות. זה ממש לא, אני בעצמי צבעתי את החדר, סבבה? כמה פעמים אני מבקש, אף אחד לא בא, אז אני צבעתי. אפשר לעשות סיור בכל חדר, תלכו, באמת שזה זוועה, אפילו השירותים הציבוריים לא מתאים ככה.

התנאים שנתנו, גם אח שלי, לגבי התנאים שנותנים את המשכנתא, קודם כל נותנים לך תנאים, אומרים לך, אם אתה אומר אשקלון, הוא אומר לך 'את זה אתה לא יכול', מציעים לך נגיד את באר שבע, אז אתה קונה בבאר שבע. אז מה שעשה אח שלי, פשוט לא הציעו לו.

מבחינת השכירות, 1,500 שקל, אפילו בדיון הקודם הוא פשוט בא עם החוזה לשנה, למרות שאמרו חמש שנים החוזה זה לשנה, כל שנה מחדשים אותו. כל שנה מחדשים אותו, אבל אתה מסיים את השנה ואתה לא מקבל אותו. הביאו את הדף אפילו בדיון הקודם.

טוב, נבדוק את זה.

מסקנות הוועדה. הוועדה תפנה לשרת הקליטה וליושב ראש הסוכנות היהודית ותדרוש לפעול באופן מיידי להארכת השהייה של עולי אתיופיה במרכז הקליטה במבשרת ציון לעוד כשלוש שנים, תוך מציאת פתרונות הולמים למגורי קבע, וכן למנוע פינוי אגרסיבי בתוך שלושה חודשים, חס וחלילה.

שתיים, הוועדה מוחה על אי השתתפות נציג משרד השיכון ודורשת משר השיכון לפעול באופן מיידי להקצאת תקציבים, יחד עם משרד האוצר כמובן, שיאפשרו הרחבת היצע הדירות לדיור קבע בכל רחבי הארץ ולא רק בשכונות מצוקה, ובכך למנוע הסללה של יוצאי הקהילה האתיופית לתחתית הסולם החברתי כלכלי.

שלוש, הוועדה רשמה לפניה את הודעת סמנכ"ל בכיר לדיור במשרד העלייה והקליטה על עדכון הוועדה בתוך עשרה ימים על ההחלטה והפעולות הנעשות במשרד להארכת תקופת השהייה ולמציאת פתרונות הולמים וכלים נכונים להתמודדות בהמשך לגבי הקהילה האתיופית בכלל ולגבי מבשרת ציון בפרט.

ארבע, הוועדה תקיים דיון בהשתתפות שר השיכון ונציגי האוצר בנושא מענקי סיוע ליוצאי הקהילה האתיופית לרכישת דירות באופן שוויוני, בהקדם. הוועדה רואה בגורמים אלה אחראים באופן ישיר לתקציבים ולהרחבת היצע הדירות בעבור הקהילה האתיופית.

הוועדה למדה כי היצע הדירות המוצע לקהילה האתיופית אינו סביר ואינו הגיוני, ב-1,500 ₪ לא ניתן לשכור דירה במקום מגורים איכותי וסביר. הוועדה תדרוש משר האוצר ומשר השיכון לפעול בנחישות ובאופן מיידי להגדלת התקציבים לרכישת דירות באיכות טובה שיאפשרו רמת חיים גבוהה ושוויונית.

הוועדה דורשת משר השיכון לפעול במיידי להענקת מענק חד פעמי של 90,000 ₪ שיהווה הון עצמי להתחלה לרכישת דירה, כתחליף ל-1,500 ₪ המוקצים כיום לשכירות לחודש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.