הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 397

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ג באייר התשע"ז (09 במאי 2017), שעה 11:15

בקשה לאישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ח

מוזמנים: מנהל אגף, משרד החינוך - חיים דב הלפרין

מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך - סימה עובדיה פורצנל

עו"ד, משרד החינוך - לירן שפיגל

רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר - דניאל לורברבוים

מנהל אגף תקציבים-רשות לתח"צ, משרד התחבורה - אריה זדה

מרכז המחקר והמידע, הכנסת - אתי וייסבלאי

ראש מועצה אזורית גליל עליון - גיורא זלץ

מנהלת פרויקט, ארגוני הורים - לאה האשל

נציג הורים, ארגוני הורים - שמעון יום טוב

מנהלת פרויקט, ארגוני הורים - אלישבע לופוליאנסקי

המשנה למנכ"ל הפורום, ארגוני הורים - מוניקה סולומון

מוזמן/ת - זהבית גרוס

יהודית גידלי

הילה לוי

בקשה לאישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ח

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-9 במאי 2017, י"ג באייר תשע"ז.

הנושא על סדר-היום הוא בקשה לאישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ח. לכאורה זו בקשה פורמלית של המשרד ואני התעקשתי שאם כבר באים ורוצים שנאשר, אני רוצה לתהות, לשאול וללמוד אם מישהו בדק את זה מאז שהפרויקט יצא לדרך. זה שהתעריף בלי שינוי והוא לא עלה, לכאורה, הוא דבר מבורך, אבל יכול להיות שבגלל שזה כבר עובד, יכול להיות שהמחירים היו צריכים לרדת. מעבר לזה, צריך לבחון האם הוא נכון ליישום במתכונת הנוכחית ואולי צריך שינויים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין דוח קצר עם מצגת קטנה. אנחנו נשמע אותם ולאחר מכן נשמע את משרד החינוך. נפתח את הנושא לדיון קצר וניתן גם להורים, שהם צלע חשובה ומכובדת במערכת הזו, שנקראת מערכת החינוך. אתי, בבקשה.

לבקשת יושב-ראש הוועדה בדק מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הנושא של התוכנית להשאלת ספרי לימוד לקראת הדיון היום. אני אציג בקצרה נתונים בסיסיים על התוכנית. התוכנית להשאלת ספרי לימוד פועלת מכוח החוק להשאלת ספרי לימוד, התשס"ה-2000, שנכנס לתוקף בספטמבר 2011. בשנים האחרונות, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג היו שינויים בחקיקה שהרחיבו את התוכנית לבתי-ספר נוספים. התיקון האחרון בחקיקה משנת 2014 קבע כי התוכנית תוחל בהדרגה כתוכנית חובה בכיתות א' עד י"ב בכלל בתי-הספר הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים.

מאז, כמו שאנחנו רואים בתרשים, חל גידול משמעותי במספר התלמידים ובתי-הספר בתוכנית. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ז, השתתפו בתוכנית 2,338 בתי-ספר וקרוב ל-900,000 תלמידים, שהם קצת יותר ממחצית התלמידים בבתי-הספר במערכת החינוך.

עם זאת, כמו שאנחנו רואים, יש עדיין פערים משמעותיים בהשתתפות בתוכנית בין מגזרים שונים. בחטיבה העליונה אנחנו רואים שרק כשליש מבתי-הספר משתתפים בתוכנית. בחינוך הערבי פחות מרבע מבתי-הספר משתתפים בתוכנית ובחינוך המוכר שאינו רשמי כשליש מבתי-הספר משתתפים בתוכנית. כדי להגיע לפריסה מלאה של התוכנית בחינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי צריכים להצטרף לתוכנית כ-1,500 בתי-ספר נוספים בחינוך הרגיל.

התקציב של התוכנית מבוסס, במידה רבה, על תשלומי הורים – 280 שקלים לתלמיד בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, ו-320 שקלים לתלמיד לשנה בחטיבה העליונה. מתוך התקציב הכולל של התוכנית בשנת 2016, למעלה מ-80% מהתקציב מגיע מתשלומי הורים וכ-17% מהתקציב מגיעים ממשרד החינוך, שנתן 31.4 מיליון שקלים בשנת 2016.

אם אנחנו מסתכלים על תקציב משרד החינוך לתוכנית לאורך זמן, אנחנו רואים גם את הגידול בתקציב בשנים הקודמות. בשנת 2012 הוא גדל פי כמה, אבל אנחנו רואים גם שבשנים 2017 ו-2018, בתקציב המקורי שאישרה הכנסת, יש הפחתה משמעותית בתקציבי התוכנית. תודה רבה.

שמעון, בבקשה.

אני מוביל בפורום הורים ארצי את הנושא של השאלת הספרים כבר יותר מחמש שנים. ברצוני לברך את הפרויקט, שרץ כבר יותר מחמש שנים ברחבי המדינה ובתמיכה של משרד החינוך. הפרויקט חוסך למשפחות בארץ סכום של 240 מיליוני שקלים, במיוחד אם אנחנו מצמצמים את זה בקטע של משפחה לנטו, על שלושה ילדים בממוצע אנחנו מדברים על משהו שנע בין 1,000 ל-1,200 שקלים, בנוסף ל-280 שקלים זה יוצא עוד 300 שקלים.

משרד החינוך משקיע 31 מיליון שקל, כמו שציינת קודם, ומשרד החינוך מוציא בערך 40 שקלים על כל ילד בנוסף בממוצע. יש בתי-ספר שמקבלים יותר ויש בתי-ספר שמקבלים פחות.

לצערנו, כל שנה אנחנו נתקלים באותה בעיה מצד ההורים, שמברכים על התוכנית עצמה ורק בזמן כזה אנחנו מאשרים את הגבייה של נושא תשלומי הורים. בו בזמן שאם תסתכלו בלוח שהעברתי לכם, שעשינו אצלנו בפורום ההורים, כבר בחודש אפריל אנחנו נאלצים לבקש מההורים שילדיהם עולים לכיתות א', ז' ו-י' לשלם את התשלום לפרויקט השאלת ספרים כי זאת האינטראקציה שיש לנו עם ההורים באותה תקופה. במאי אנחנו אמורים לגבות את הכספים ודרך אגב, זה על פי חוזר מנכ"ל שאמורים כבר לעדכן את משרד החינוך מה מספר התלמידים שהולכים להיות בתוך הפרויקט עצמו. כשאנחנו נאלצים להגיע לזמן כזה, אנחנו כבר אחרי זמן פציעות, מה שנקרא.

אני מקווה מאוד שבשנים הבאות יוכלו לאשר ספציפית את הנושא של תשלומי הורים בפברואר או לכל המאוחר במרס, כדי שמנהלי בתי-הספר לא יגיעו למצב שבו הם עוברים על החוק ונאלצים לגבות את זה מתחת לשולחן או בשקט בתקופה של אפריל ומאי, כשאנחנו כבר בתקופת הגבייה עצמה.

אני תוהה, אם אני אאשר להם את זה בפברואר, הם לא יתעסקו בזה אחרי שהם חוזרים מהחופשה האישית שלהם ב-15 באוגוסט ויגישו את זה למשרד ב-28 באוגוסט. ב-1 בספטמבר הם ישאלו למה יש תקלות, זה לא עובד. אני תוהה, אני תוהה.

אני יכול לענות לך על זה בקצרה. לצערנו, נכון להיום יש עדיין מנהלים שלא יודעים לעבוד בתוכנית כמו שצריך.

תודה.

זה פוגע במשפחות ברוכות ילדים, שלא יודעות שאפשר לקבל. משרד החינוך לא עובד על הנחות, אבל הוא עובד בצורה אחרת עם משפחות נזקקות שצריכות הנחות כלשהן. גילינו שבאופקים, לדוגמה, בתי-הספר ספגו את המינוסים של החריגים. מנהלי בתי-הספר לא ידעו שאפשר להגיש את זה למשרד החינוך. משרד החינוך כן נותן את הדברים, אבל הם פשוט לא ידעו את זה.

השנה, יחד עם משרד החינוך, הרצנו את זה כי זאת הייתה המדיניות שלהם לנושא של החרדים, כמו שציינת, לפזורה הבדואית, ליישובים הדרוזים והערבים. שם כבר עשינו סמינרים יחד עם ועדי ההורים. לגבי התיכונים, השנה נכנסנו בפעם הראשונה בכוח מסיבי כי בשנים הקודמות אנחנו ביקשנו פטור מדסי בארי בזמנו, כי היא שינתה את תוכנית הלימודים ל-30-70 וזה היה סתם לזרוק את הכסף. תודה רבה.

תודה. משרד החינוך, בבקשה.

קודם כל, השר ביקש את זה מוקדם יותר מכול שנה אחרת. יכולנו להגיש את זה יותר מוקדם, אלמלא היו כמה חילופים במשרד שקצת השהו את התהליך.

היו חילופים? לא הרגשנו.

שנית, וזה יותר חשוב, רוב בתי-הספר מגישים את הבקשות שלהם להורים לתשלומי הורים לקראת סוף השנה. שמעון אומר בצדק שכאשר ילדים נרשמים למערכת ביישובים מסודרים, אומרים להורים לשלם את כל התשלומים. זאת עדיין קבוצה קטנה אבל היא משמעותית בתהליכים האלה ולכן השנה הגשנו הכי מוקדם שיכולנו. מבחינתנו אין מניעה עקרונית להגיש גם במרס ושהתהליכים יעבדו יותר טוב. לכן, אגב, ביקשנו מהשר ומהוועדה לבודד את התשלום הזה.

יש דיון על חקיקת יתר במדינה. היועצת המשפטית שלנו לחשה לי שאפשר לקבוע זאת בחקיקה. אפשר, אבל אני חושב שהמשרד יכול ליישם, בואו. כהורה, הרבה פעמים האינטראקציה שלי ברישום של הבן לבית-הספר, סוגיית התשלומים לא עולה מיד. לרוב זה עולה בישורת האחרונה. לכן, מה שנקרא שידוד מערכות, לרענן את המנהלים. תשנו את הדיסקט במשרד החינוך, שנת הלימודים לא מתחילה ב-1 בספטמבר מבחינתכם אלא ב-20 ביוני או ב-30 ביוני. שם תעשו את חדר המצב לפתיחת שנת הלימודים. ברגע שאתם תהיו מוכוונים מטרה לתאריך היעד הזה, כל השאר יהיה בונוסים. בבקשה.

הדבר המרכזי בפרויקט הזה, שהוא באמת מיוחד, חשוב ויפה מכול היבטיו, הוא העובדה שאנחנו מתקדמים בו בקצב די טוב. כולם מרוויחים מהתוכנית הזאת. המשרד מרוויח בתוכנית הזאת שני דברים מהותיים: האחד, שכל בית-ספר, ולא משנה איפה הוא נמצא, חייב לעבוד רק עם הספרים שהמשרד אישר. בעבר כל אחד קנה איזה ספר שהוא רוצה מהיכן שהוא רוצה. חלק מהעניין הוא שעובדים רק עם ספרים מאושרים, ותהליך אישור הספרים הוא תהליך מובנה. כל אחד שיש לו ספר יכול להגיש אותו לאישור.

שנית, זה מחייב את מנהלי בתי-הספר – בהתחלה זה לא היה צעד קל – להתכנס לאיזשהו מבנה סביר של עלויות של ספרים לילדים. כשהפרויקט הזה התחיל ראינו שכאשר בית-הספר שלח את ההורים עם הרשימה לקנות בחנות, לא הייתה לו שום בעיה להגיד להורים בכיתות ה' ו-ו' לשלוח רשימה עם ספרים ב-1,200 שקלים, כי הוא צריך גם וגם וגם. זה חייב את בתי-הספר להתכנס, לעשות הליך בחירה מושכל של סדרי עדיפויות, מה יותר נכון ומה פחות נכון. חלק מהתהליך שעשינו היה גם לצמצם את נושא המארזים. המו"לים גם שותפים לעניין הזה והם ידעו למכור מארזים, למרות שידענו שהכיתה לומדת רק עד חלק 4, אבל מכרו 12 חוברות. חלק מהתהליך שהמשרד הרוויח כתוצאה מהמהלך הזה, היה שהוא הסדיר את הנושא גם בהיבט של אכיפה על חומרים איכותיים יותר ומתאימים, וגם על זה שכינס את צוות בית-הספר לבחור את החומרים היותר מתאימים לו ובכמות המתאימה. לא צריך לקנות ספר שאולי ישתמשו בו.

להורים זה יצר שקט פעמיים. ברגע שאתה נכנס לפרויקט הזה, אתה יודע שאתה משלם את הכסף, דואג שהילד שלך ישמור על הספר, דבר שיש בו רווח חינוכי לשני הצדדים. התוצאה היא שכאשר הוא מגיע בשנה הבאה הוא מקבל את הספרים שמחכים לו על השולחן. בדרך כלל זה אפילו עטוף וארוז, כי בתי-ספר שמתארגנים יפה יודעים לשמור על הדבר הזה ואנחנו מרוויחים מזה הרבה מאוד רווחים גם בהיבט של הנוחות עוד לפני היבט הכסף.

הדבר השלישי הוא, כמובן, ההיבט הכלכלי, שבאמת מקל על ההורים. אחרי מסקנות טרכטנברג המשרד נכנס לתהליך מואץ גם בשינוי החקיקה וגם בהיבט של תקצוב לטובת בתי-הספר.

דבר נוסף שאני רוצה לציין הוא שהמשרד נמצא במקביל בתהליך מורכב מאוד של הסדרת היחס בין הספרים הרגילים לספרים הדיגיטליים, היחס בין איכות החומרים הדיגיטליים, מתי זה ספר מתקדם ומתי זה ספר "טיפש", שזה רק PDF שרץ. לכן, עדיין לא הצבנו מודל כלכלי מעודכן ביחס למודל שעשינו כשנכנסנו לתהליך הזה.

הפתרון שמצא המשרד תוך כדי תנועה הוא שכל חריגה של בית-ספר מהתקציב מוגשת באמצעות הרשות המקומית כי היא הגורם המתכלל מבחינתנו, ורוב הבקשות, למעט הבקשות הלא מוצדקות, נדונות ומתקבלות. נכון שבית-ספר שהגיש בתוך הרשימה גם פרקט שהוא קנה לרצפה, אומרים לו שהפרקט לא קשור לספרים. גם הפיצות שקניתם לא קשורות לספרים, אבל כל הוצאה שקשורה לספרים שקנה בית-הספר, שהיא מעבר לסכום שהמשרד הקצה לו במסגרת ההקצבה המגיעה לו, הוא מקבל אותה.

יש פיקוח על מחירי השוק?

במקביל המשרד עושה פיקוח. יש ועדת מחירים של האוצר, כאשר חלק מתהליך ההסדרה כולל בג"צ וכולל תהליכים מורכבים מול המוציאים לאור. המשרד יצר מנגנון שבו כל מוציא לאור יודע כמה צריך לעלות כל ספר ויש גם מנגנון הפחתה שמתייחס לכמויות – כמה ספרים יש בשכבה וכמה ילדים וכולי.

זה לא עובד על פי כוחות השוק בלבד.

לא, לא. כוחות השוק נכבשו תחת המתווה של המשרד.

אם אני בוחן עלות של ספר קריאה מול ספר לימוד – אנחנו מדברים על עלויות ייצור שהוא חלק משמעותי בתשומות של עלות ספר – כשאתה רואה מחיר נקוב של ספרי לימוד לעומת ספרי קריאה, שיכולים להיות רבי-מכר או אפילו לא, הפערים גדולים. בכל שנה אני תוהה האם באמת יש יד מכוונת או שמאפשרים.

יש יד מכוונת מאוד ברורה. אני לא אקרא לזה עימותים כי אנחנו בשיח בין בני תרבות, אבל יש ויכוחים מאוד גדולים בין מוציא לאור שרוצה מחיר מסוים לספר שלו, והמשרד אומר לו שהוא לא יקבל אותו כי הוא מתכנס למתווה מאוד ברור וחד.

יש מנגנון?

יש מנגנון מאוד ברור וחד. עשינו תהליך ארוך שבו ניתחנו את מחיר הספרים וסרקנו יותר מ-1,000 ספרים שונים. המנגנון לוקח בחשבון את פוטנציאל הילדים באותה כיתה לאותו מקצוע ואת הדרישות של המשרד. למשל, המשרד לא דורש אותן דרישות מספר גיאוגרפיה, שבו העיצוב צריך להיות ברמה גבוהה, לעומת ספר אחר שיכול להיות פשוט. גם גודל השוק הוא פקטור במשחק הזה ולכן, לפעמים המחיר יכול להיות גבוה. דרך אגב, זה חלק מהסיבות מדוע עוד לא ייצבנו את המנגנון של קביעת המחיר שלנו כי תהליך ההפחתה עוד לא הסתיים. כלומר, חלק מההליך מול המוציאים לאור היה שהמשרד הפחית בהדרגה את העלויות שלהם, לא במכה אחת, כחלק מהדרישה שלהם שהרגולציה הייתה דורסנית מדי.

ולסוגיות ששאלתי, האם המחיר אומץ? הוא לא השתנה ולפעמים אנחנו מתלהבים מזה שהמחיר לא השתנה. האם נבחנה האופציה להוריד את סכום ההשתתפות של ההורים? זה מתיישר לי עם הגרף שהוצג כאן. כשאני רואה שהמדינה מקצצת בבסיס התקציב או מורידה את הסכום בתקנה הזאת, אני מבין שיש פה - - -

לא, לא.

אז ממה נובע הקיצוץ הזה?

בשנים שעברו מראש, כשראינו ביוני מה כמות בתי-הספר שנכנסת, באופן יזום הכנסנו כסף. זאת הייתה שאלה שהתכתבתי עליה עם אתי. אנחנו החזרנו כסף למשרד כי ראינו שאנחנו לא ממצים אותו. מבחינתנו זה חוק ואם אנחנו ניאלץ לעבור את ה-19 מיליון שקל, אנחנו יודעים לבוא למשרד ולהגיד.

שאלה אחרונה לגבי בתי-ספר ואוכלוסיות שמודרות מהחוק הזה או שלא מנצלות את זה. מה הצעדים שאתם נוקטים לשילוב יותר בתי-ספר. יכול להיות שיש היום מנהלי בתי-ספר שלא בא להם להתעסק עם זה.

לכן, קהל היעד העיקרי שלנו הוא ההורים ולא המנהלים. אם אני נכנס לראש של מנהל, זה סוג של כאב ראש.

זאב, הבנת? קח פרויקט אקטיבי.

אני רוצה להגדיר את סוג כאב הראש. כאב ראש אחד הוא שבית-הספר צריך להתעסק בזה שהוא אוסף ספרים ומחזיר ספרים ומסדר אותם וכולי. למרות שהוא מקבל על זה מימון וסיוע לוגיסטי, זה כאב ראש. כאב הראש השני הוא ההורים. באיזה מובן? במובן זה שהרבה פעמים הורה אומר: את הספר המקומט הזה, שההוא החזיר, אני לא רוצה. אני החזרתי חדש, תן לי שוב ספר חדש. זה סוג של התעסקות עם ההורים שלא תמיד בתי-הספר רוצים ונהנים לעשות אותה. אנחנו שומעים גם מהורים את התלונות האלה. היום בבוקר שמעתי הורה שמבקש שיחליפו לו חלק מההורים בבית-הספר של ההורים שלו כי הם לא משתפים פעולה כמו שצריך.

יש כאלה שמבקשים להחליף את העם אחרי כל בחירות. מה לעשות? תודה רבה.

אנחנו עושים עבודה עם הרשויות לנסות לעשות גבייה רשותית. עושים את זה בכמה רשויות, כפר סבא החדשה שנכנסה, חיפה וחולון.

זאב, האתגר הבא הוא לבחון אתכם. אני חושב שיש אחוז ניכר שלא נהנה מהחוק הזה ואתם תימדדו כהורים. תתבעו את הזכויות שלכם בכל הארץ.

הבהרנו את עמדתנו. אנחנו מאוד-מאוד בעד הפרויקט.

תודה. אני מביא את הנושא להצבעה. אני מבקש להביא להצבעה את אישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים. מי בעד ומי נגד.

הצבעה

בעד הבקשה – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה להביא להצבעה את אישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים, נתקבלה.

באין מתנגדים ובאין נמנעים הסעיף אושר. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.