הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת

לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון), התשע"ז–2017

יום שלישי, כ"ט בניסן התשע"ז (25 באפריל 2017), שעה 16:15

דיון בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017 (מ/1131).

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

יואב קיש – מ"מ היו"ר

איתן כבל – מ"מ היו"ר

שולי מועלם רפאלי – מ"מ היו"ר

רוברט אילטוב

יעקב אשר

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

איילת נחמיאס ורבין

יוסי יונה

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

נורית קורן

קארין אלהרר

יגאל גואטה

יעל גרמן

אורן אסף חזן

שלי יחימוביץ

אורלי לוי אבקסיס

מיכאל מלכיאלי

אברהם נגוסה

מיקי רוזנטל

שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת

רן שטרית - משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - משרד התקשורת

שי באבד - מנכ"ל משרד האוצר

אסף וסרצוג - משרד האוצר

ברוך לוברט - משרד האוצר

גיל עומר - יו"ר, תאגיד השידור הציבורי

אלדד קובלנץ - מנכ"ל, תאגיד השידור הציבורי

עומר בן רובי - מנהל רשת ב', תאגיד השידור הציבורי

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הציבורי

מוריה דביר - עורכת חדשות בחטיבת הדיגיטל, תאגיד השידור

תומר שלפניק - עורך חדשות בחטיבת הדיגיטל, תאגיד השידור

משה שגב - ועד הגג של עובדי רשות השידור

שלמה אברהם - ועד משולב, רשות השידור

רפי יששכר - ועד משולב, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור

אליעזר וחנונו - מבקר פנימי מוסמך ונציג עובדי רשות השידור בוועדות הכנסת

נורית אליהו - מלבישה, רשות השידור

זיו מאור - עו"ד, מנכ"ל האגודה "זכות הציבור לדעת"

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר, ארגון העיתונאים

משה רונן - ארגון העיתונאים

ליאור תמם - מנכ"ל איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

נתי טוקר - "דה מרקר"

אביטל סומפולינסקי

עידית חנוכה

רונית יצחק

קובי סימן טוב

אירית שלהבת

דיון בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017 (מ/1131)

רבותי, אני פותח את הישיבה בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017. מנכ"ל משרד התקשורת, תסביר לנו את החוק, למה הכוונה פה, תציג את העניין.

אני מעריך שאני חושף לראשונה את מה שאף אחד לא ידע עד היום, אז אני אעשה את זה בקצרה.

אבל באמת תחשוף.

החוק הזה שהונח היום על שולחן הוועדה הוא בעצם שלב טכני קצר, בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמה של הגורמים שטיפלו בנושא המרכזי, שעוד רגע נדבר עליו. סוכם שכדי לבצע הליכי חקיקה מסודרים בהתאם למקובל, ובלי קיצורי דרך ובלי קיצורי הנחה ודברים מהסוג הזה, נדרשת איזושהי תקופה של לפחות שבועיים. במקור – שי באבד שותפי לעניין יגיע עוד כמה דקות – במקור דיברנו על 1 ביוני, בפועל בסוף מה שנקבע בחוק זה ה-15 בתקווה – זה מאוד מאתגר, אבל אני מעריך שאנחנו יכולים להגיע לעניין הזה. 15 הימים האלה נדרשים על מנת להשלים תיקון חקיקה אחר של תזכיר חקיקה שכבר נמצא בפרסום לציבור, והופץ בערב חג הסוכות.

פסח.

סליחה, ערב חג הפסח, שם מופיע התיקון המהותי שאמור להיעשות בחוק השידור הציבורי. אני מציע, גם בשביל הזמן של חברי הכנסת, שלא נפתח פה עכשיו את הדיון המהותי.

אני לא יכול להגיד להם מה להגיד, אבל כל אחד בזמן שלו.

אני אומר מבחינתי לא להציג עכשיו, כי יהיה לנו דיון.

לדעתי, תהיה עוד ישיבה אחת. אם נספיק להעביר את החוק הזה, יהיו דיונים על החוק השני.

אם.

אמרתי אם, נכון. אני מעריך את האופוזיציה, מה את רוצה?

כרגע מבחינתנו מדובר בתיקון פשוט וקצר.

מה זה התיקון של הסכומים פה?

בגלל שמדובר על חלק משנה, ככל שהשנה מתקצרת או שנשארת יתרה אז הסכומים משתנים. את הסכומים האלה אנחנו מתאמים וקבענו עם אגף התקציבים. זה הופיע בתיקון האחרון, ובעצם יש פה רק התאמות של הסכומים.

מה המשמעות של עוד שבועיים בכסף? סדר גודל, לא על השקל.

האוצר יגיד.

האוצר, טוב.

האם הסכמתם?

אני יכול להגיד שהייתה מחלוקת מלכתחילה, מלפני כמה וכמה חודשים, כמה העלות של כל הגופים האלה, היה בזמנו בוועדת המנכ"לים. היו שתי הערכות שהפערים ביניהם היו גדולים מאוד, וזה לא הוכרע.

האוצר תמיד מגזים בהערכות, אין מה לעשות.

אנחנו מגזימים למטה.

הלוואי שהייתם מגזימים למטה הפעם.

הסכמתם?

אפשר לקבל תשובה מהאוצר כמה השבועיים האלו עולים?

זה מופיע פה בהצעה, כ-17 מיליון.

וגם אם הסכמתם.

השבועיים האלה עולים 17 מיליון. זאת אומרת, אם נרצה עוד שבועיים, כנראה שהם יעלו קרוב ל-17 מיליון גם כן.

זאת ההערכה שלך. מה ההערכה שלך?

זה לא הערכה שלי. בזמנו כשעשינו איזושהי בדיקה במסגרת מה שהיה בזמנו בקיץ ועדת המנכ"לים, ואחרי זה על בסיס המספרים שנבנו מלמטה למעלה, הלכנו גם לרשות השידור וקיבלנו מספרים.

כמה הערכתם בזמנו? מה שמחייב את האוצר.

אנחנו מדברים על סדרי גודל של כארבעה מיליון שקל לחודש פעילות.

הבנתי. אחר כך ניכנס לזה.

רגע. אגף תקציבים, אתם הסכמתם?

- - -

נמשיך ונחזור אליהם, רבותי, כשיבוא המנכ"ל.

אולי רק כדי לסבר את האוזן - - -

פילבר, שנייה. ניתן לח"כים לדבר. נחזור.

צריך להסביר את זה. זה לא עניין – מיליון פה, מיליון שם, לכם אולי זה לא כואב. לנו זה כואב מאוד.

כן, בקטנה.

יש מחלוקת בין האוצר לתקשורת.

אבל צריך להבין מה כלול בארבעה מיליון שלך ומה כלול ב-17 מיליון שלך.

וממה נובע הפער.

מבחינת המדינה, כשמביאים הצעת חוק שיש לה עלויות, מי שאחראי עליה זה אגף התקציבים, אז שאגף התקציבים יגידו.

אנחנו לא מכירים בהערכות האחרות.

נתווכח אחר כך, הבנו את הבעיה.

רגע. יש הסכמה על ה-15?

על ה-17.

הממשלה הסכימה ל-15.

על מה את מדברת?

על ה-15 בחודש?

אתה לא יודע מה שהיא הגישה.

- - -

רבותי, שהעניין יהיה ברור. נדבר על העניין של התאריך, ובגלל שיש סיכום בין שר האוצר לראש הממשלה, אני לא אשנה אותו בלי הסכמת שר האוצר. אבל תכ'לס, התאריך הזה הוא בעייתי ביותר. זה ברור, אבל נדבר על זה. מי רוצה לדבר ראשון? דברו ונראה מה המצב. יואב קיש, אתה רוצה לדבר?

אני רוצה לדבר כשמנכ"ל האוצר יהיה פה.

קארין, את רוצה לדבר?

כן.

בבקשה. כמה דקות את רוצה?

אהיה קצרה.

אפשר לעשות גם סיבוב שני אחר כך, אין שום בעיה. בבקשה.

אני באמת אהיה קצרה. אני רק רוצה לומר שהחוק הזה לא ידע יום אחד של לשים אותו על הפסים הישרים. זה התחיל מוועדת הנגבי, אחרי זה היו דיונים אצל איתן, אנחנו מגיעים לכאן עם משברים קואליציוניים. מה לא. כאילו אין נושאים במדינה הזאת.

אני באמת לא מצליחה להבין, אני גם לא מצליחה להבין מה יצא מכל הסיבוב הזה. מה יצא? אני חייבת להודות שאחרי ששמעתי את ראש הממשלה אומר: אני רוצה לעזור לעובדים, אמרתי לעצמי: ואללה, אולי באמת הוא רוצה לעזור לעובדים. ואז פתאום קלטתי מה יצא מכל הסיבוב הזה. מה יצא? לא בא לו ברוך שי – לא פגשתי את האיש מימי – כנראה שחיטטתם בפייסבוק.

אולי הוא פה, שידבר בשביל עצמו.

אם הוא נמצא כאן, אז שלום.

הוא פה? ברוך שי פה?

מי זה?

הוא הגיש בג"ץ, אז הוא לא צריך לבוא לפה. כן, בבקשה, דברי.

לא בא לו גיל עומר, לא בא לו אלדד קובלנץ, אז הוא המציא. פתאום חזרתם בכם. הסרטון שלכם שעובדי הרשות הם "חמאס", הם כבר לא, אתם דואגים להם, עשיתם טעות, רוצים סליחה ומחילה. אבל איפה דאגתם לעובדים?

ואללה, דואגים לנו.

נניח שאני זורמת. איפה הדאגה? איפה זה בא לידי ביטוי?

את דאגת לעובדים, אני מבין. לא טיפלת בחוק בכלל. בשם מי את מדברת? את בחוק שלך פיטרת את כל העובדים מרשות השידור במחי יד, אז מה?

זה היא הביאה את החוק? די כבר.

באבחת קולמוס.

ואת תוקפת אותנו?

אמרת שאתה לא מפריע לי.

נכון.

אני רוצה רק הערה.

כאילו היא יזמה את החוק הזה.

היא הייתה יושבת-ראש הוועדה.

הערת פתיחה.

יש עתיד היו ביוזמים, ועוד איך.

אני לא יודעת איך לבשר לך את זה, ביטן, אתה לא היית פה.

נכון.

אתה יודע מי היה השר הממונה?

ומי היה שר האוצר?

רגע, ומי היה השר הממונה?

זה היה משותף לשר האוצר.

מי הקים את ועדת - - -

זה שאתם מנסים להחביא את לפיד כל הזמן - - -

לא חשוב מי היה מה, תנסו לתקן משהו.

ומי היה ראש הממשלה? זה לא משנה כלום.

- - -

ביטן, אבל למה אתם מפריעים לי?

רבותי, לא להפריע.

היוזם האבא של החוק הזה – גלעד ארדן, שדרך אגב, נדם קולו – הוא לא רוצה להתווכח, אבל הוא גם לא מסכים לשינויים. הוא לא אומר את זה בצורה ישירה, כי לא נעים, כי ראש הממשלה רוצה אחרת, אבל גם הוא חושב שהיוזמה הייתה שונה.

עכשיו החוק הגיע לוועדה, גלעד ארדן ישב יום יום בוועדה, תעיד על כך מנהלת הוועדה, תעיד על כך היועצת המשפטית של הוועדה, יצא שזה אותו צוות.

הוא סגר חשבונות עם ההנהלה הקודמת. היו לו אתם חשבונות אישיים, והוא סגר את זה אתם על הגב שלנו.

אני חייבת לומר, הכנסת - - -

חבר'ה, תעשו לי טובה, אני אתן לכם לדבר גם כן, בסדר?

צריך להגיד את האמת.

תנו לח"כים לומר את הדברים.

שלא תגיד לנו שר הזה ושר הזה, בינתיים אנחנו סופגים.

הכול ברור. הם מחביאים את לפיד בפינה, כמו שמחביאים אותו כל הזמן בהרבה מאוד דברים.

- - -

חבר'ה, לא להפריע, אני מבקש.

אותו שומעים בכלל?

אני מבקש לא להפריע.

הכול דילים פוליטיים.

לפיד כן ולא, כן ולא.

אני רואה שאתם מאוד לחוצים מלפיד.

כאילו לפיד נעלם. חתמתם על חוק שלא קרה אתו כלום. זאת אומרת, הוא לא מפטר אף אחד, החוק שלכם, אתם דואגים לרשות השידור בכלל.

לא היה ראש ממשלה, לא היה שר.

די, מספיק עם הצביעות הזאת, לא ניתן לה להמשיך.

שר האוצר היה מעורב בזה - - -

- - -

לא כדאי להיות במקום הזה - - -

צריך לזכור מי היה ראש הממשלה.

את צודקת, אבל לא כדאי שמי שהופיעה בוועדה תעיר עכשיו על מה שעשה השר.

- - -

היא הייתה ממובילות הוועדה, למה היא לא הניחה את המפתחות והלכה הביתה אם זה היה כל כך דרמטי?

- - -

אותו ראש ממשלה שעכשיו - - -

וזה היה אז 1,800 עובדים.

אתם עושים על הגב של העובדים, גם של התאגיד וגם של רשות השידור, מלחמות פוליטיות מלוכלכות, זה ברור.

מי עושה? רק ראש הממשלה עושה את זה. ראש הממשלה עושה את זה.

לפיד רצה לפטר את כל העובדים. שיש עתיד לא תגן על עובדים של רשות השידור, אין דבר כזה.

אתה שלא תגן על ראש הממשלה, הוא הביא את - - - כשיש עובדים. למה הוא לא זכר את זה ב-2014 לפני שלוש שנים? הוא לא ידע שיש עובדים?

אנחנו לא מפלגת העבודה שמחביאה את לפיד כל היום, כי הוא חוטף לה את המנדטים. אני ראיתי את ההוראה, אז באתי.

- - -

אדוני היושב-ראש, לפיד רק חתם על תעודת הפטירה. הוא לא עשה כלום, הוא רק חתם על תעודת הפטירה.

- - -

היא טוענת שהוא עשה. היא עמדה בראש הוועדה של העניין הזה, ולא עשתה כלום.

לא, אתה - - -

הוא חתם על תעודת הפטירה של עובדי רשות השידור, זו הבושה של מדינת ישראל. בושה. ששר אוצר במדינת ישראל חתם על תעודת פטירה של עובדים, זו הבושה.

לא היה ראש ממשלה. ראש הממשלה היה בחו"ל.

רבותי, כשכל אחד קופץ, מהפרוטוקול הם לא יוכלו לדעת מי דיבר ומי לא דיבר.

- - -

רבותי, אני מבקש מכולם לא להפריע לקארין, בסדר? במיוחד ליש עתיד.

אתם יכולים לצעוק כמה שאתם רוצים, אבל אתם לא תפילו את הכול על מי שעמד בראש הוועדה.

נכשלתם, יש עתיד אין עתיד.

די, רבותי, לא להפריע, בבקשה. אני אתן לאנשים לדבר, אנחנו פה עד הלילה, אין בעיה, בסדר?

עד מחר.

עד מחר בבוקר. עד שנסיים. מה אני יכול לעשות.

מה קרה?

עד שיעלה עשן לבן.

כמה שזה יהיה קצר, נסיים יותר מהר. בבקשה.

החוק הוא חוק, ואני לא מבינה את הדרך הזאת. שיש חוק ויש מקצה שיפורים כל חודש. כל חודש. עכשיו, בואו נודה על האמת, הסיפור לא היה מתעורר אם לא הייתם רואים את הפייסבוקים ולא הייתם עושים חיפוש איפה כל אחד נמצא בעמדה הפוליטית. לא קמתם בבוקר יום למחרת ואמרתם: אה, אולי עשינו טעות. לא, זה לא קרה.

עכשיו אני באמת לא מצליחה להבין, אני אשמח שמנכ"ל משרד התקשורת יבהיר לי מה קרה. על מה המהומה? איפה הולך הכסף? במקום לתת אותו לקצבאות הנכים, לתוכנית של כחלון, מה קרה? יש לכם יותר מדי? אני לא מבינה אתכם.

תשיב אחר כך לכולם, תרשום את השאלות.

17 מיליון, בקטנה, נכון? ואני מתפלאת על הממשלה.

או, גב' לוי, מה קורה?

הממשלה החברתית, לא עשיתם דיון על ניצולי השואה, עשיתם דיון דחוף על תאגיד. תמשיכו להתעסק בעצמכם.

לפי הדברים שלך צריך להחליף את כל חברי הכנסת ואת כל הכנסת.

רבותי, לא להפריע, אני אוציא אנשים. אני אומר לכם את האמת, אני אוציא. לא רוצה להוציא אף אחד. רוזנטל, אתה רוצה לדבר? כמה דקות אתה צריך?

גם החוק שלנו עבר תחת מלחמה. זה לא פחות כזה - - -

כן, כמה דקות. החלק הכי מקומם פה זה עזות המצח שלכם, ושלך, ביטן.

אני, שלי, מה פתאום?

שלך, שלך.

היא אמרה שלא הייתי אז פה.

שאתם משסים עובדים זה בזה, וזה הכיף הכי גדול שלכם.

תראו לי איפה מפלגת העבודה.

עובדי רשות השידור היו האויבים, עכשיו הם החברים, ועובדי התאגיד הם האויבים.

איפה מפלגת העבודה? - - - בכלל בעובדי רשות השידור אלא בעובדי התאגיד.

אתם משסים עובדים אלה באלה, ויופי, יצא לכם מצוין, ויצא לכם נהדר.

תראו לי איפה מפלגת העבודה. דנידין אני קורא לכם. דנידין, רואה ולא נראה.

כולם אויבי העובדים, ורק אתם דואגים לרווחת העובדים ולעתידם, ואנחנו ממש נרגשים ממופע הצביעות הזה. אדוני היושב-ראש, אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, צריך להגיד שזה לא עניין טכני, הרי דחיית המועד נועדה לעניין מהותי ביותר.

נכון.

והיא סגירת מחלקת החדשות של התאגיד והקמת תאגיד חדשות עצמאי חדש, זה הסיפור.

העברה.

ולא התאריך הטכני.

אתה רוצה שנמשוך?

לא, עזוב אותך, - - - מהאיומים האלה, נו. אני אמרתי שרק בהסכמת שר האוצר, ומספיק עם הדברים האלה.

בסדר. אז הכול בסדר, אז לא נעשה את זה.

כל היום אתם רוצים לשלוט במדינה.

חס וחלילה, לא שולטים.

אם לא שולטים, אז מה הטעם?

מה הטעם אם לא ישלטו?

אני עומד בסיכומים. למרות שהסיכום לא מקובל עלי, אני עומד בו.

מה הסיכום?

מה שכתוב פה זה הסיכום.

אין ארכה.

הבנתי. אין ארכה. אז אני פטור מלדבר על הארכה?

כן.

זו ארכה הראשונה או השנייה?

משרד האוצר לא - - - , אני הסברתי בהתחלה. למרות שמשרד האוצר לא צריך לנהל את המדינה, אבל מכיוון שיש הסכם בין ראש הממשלה לשר האוצר – לאן אתה הולך, מנכ"ל משרד האוצר?

אני חוזר, שנייה.

באת להגיד לי וללכת? נו, באמת.

לא, אני חוזר, אדוני היו"ר.

יש הסכם בין ראש הממשלה לבין שר האוצר, לכן נעמוד בו.

כמו שעשיתם בהתחלה.

עד הפעם הבאה, לא?

יכול להיות.

אין הרבה טעם בלזכור את הזיגזג שהדרג המקצועי מוכן לקבל מהדרג הפוליטי בחוק הזה. אבל באמת, אתם עושים חוכא ואטלולא מעצם העניין, כי דאגתכם היא לא לשידור הציבורי ולא לעובדים ולא כל הקשקושים שאתם מקשקשים פה, אלא רק הניסיונות שלכם להחליש את השידור הציבורי, ולנסות לדחוף ידיים הן לתאגיד החדש הישן שיוקם, זה שיוכה.

גם אנחנו תאגיד. רשות השידור זה גם תאגידי.

תקשיב טוב, חבר, אם אתם הייתם מסכימים לרפורמה בזמן, כל החוק הזה לא היה.

נכון.

הסכימו, חתמו על ההסכם.

אתם חתמתם על זה אחרי הרפורמה.

- - -

אחרי שהביאו את החוק, אז אל תבלבל לי את המוח.

- - -

אל תבלבל לי את המוח.

מיקי, אל תציג את עובדות - - - . חתמנו על הרפורמה בזמן, מיקי.

- - -

אל תבלבלו את המוח אתם, אנחנו יודעים בדיוק מתי חתמנו על הרפורמה.

די, מספיק.

הרפורמה נחתמה ב-31 בדצמבר 2010, להזכירך.

שגב.

החלטתם להקים תאגיד לברנז'ה. זה מה שהתחלתם להקים.

אני אוציא את כל רשות השידור, מספיק כבר.

מיקי, חתמו.

ניתן לכם לדבר.

מתי חתמו?

לקראת הסוף נראה לי.

אחרי שהביאו את הצעת החוק. אל תגיד לי, אני - - -

מה פתאום, ב-2011.

- - -

שום דבר לא נעשה בשום מקום.

רק מפעם לפעם צריך להגיד גם את האמת.

- - - בדצמבר 2010 חתמה על ההסכם בידיעת חברי הכנסת.

אני לא נכנס עכשיו לוויכוח הזה, באמת זה מיותר. אני חושש ואני חרד - - -

- - -

תקשיבו, אני מבקש דבר כזה, הבא בתור שהוא לא חבר כנסת שמדבר הוא יצא החוצה. נלך ככה? אתם רוצים ככה, אין בעיה. אנחנו לא מנהלים דיאלוג עם הקהל, אין דבר כזה.

תן לאנשים לדבר, להתבטא.

אתן לכם, אמרתי שאני אתן לכם. אבל אתם לא יכולים לעשות דיאלוג עם חברי כנסת, עם כל הכבוד. אמרתי שאני אתן.

אבל הוא פנה אלי אז עניתי לו.

אף חבר כנסת לא עושה דיאלוג עם הקהל. הלאה.

בכל מקרה, אני מנתק - - -

- - -

לא אמרתי שאני לא אתן לכם.

הדיון על העובדים הוא הדיון החשוב ביותר, אבל בסופו של יום החוק הזה לא יציל את עובדי רשות השידור. הוא יציל חלק מהם, לשמחתי, אבל הוא עושה נזקים אחרים שאי-אפשר להעריך אפילו את שיעורם.

קודם כול, את כל הסיבוב הזה שאתם עושים, להקים תאגיד חדשות עצמאי, אין לו שום הסבר מקצועי, ואני מבין בזה משהו בחיים, הייתי בחיים שלי קצת בטלוויזיה.

כל התאגיד בכלל זה טעות.

אין לו שום הסבר מקצועי. יקום תאגיד חדשות שיפעל ליד התאגיד, והם יתחרו זה בזה, ויהיה כפל תפקידים, ויהיה מאבק בין שני הגופים. ואם חלילה יהיה פיגוע, אז בשביל לפרוץ לשידור יהיה צריך לתאם בין ההנהלה להנהלה של זה, ואם הם לא יסכימו אז ילכו לחשב הכללי.

מה קורה בערוץ 2?

אני אסביר לך בדיוק.

יש תאגיד חדשות ויש את ערוץ 2, שם גם פורצים לשידור?

אז אני אסביר לך איך זה עובד בערוץ 2.

מה הדרמות האלה? אני שואל אותך.

אז סוף כל סוף אני אסביר לך, ביטן, יש דברים שאתה לא יודע.

מה אני לא יודע? לא ראיתי חדשות אולי.

הייתי סמנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. בחדשות ערוץ 2 יש היררכיה, הבעלים של הערוץ הם הבעלים גם של חברת החדשות, הם גם הבעלים. יש היררכיה, יש דירקטוריון.

הם מחליטים לפרוץ? אם יש פריצה לחדשות - - -

לא, יש תיאום.

לא רציניים הטיעונים שלך.

אני מאוד רציני בטיעונים שלי. אני מאוד רציני.

תרשום לדודי ורטהיים - - -

הוא יגיד אם לפרוץ או לא.

לא, אבל יש לו נציג, יש לו מנהל - - -

זה נסגר בין המנכ"לים.

יש לו מנהל. מי כפוף פה למי? פה אף אחד לא כפוף לאף אחד.

גם שם הם לא כפופים אחד לשני.

כשנדון בחוק העיקרי - - -

אף אחד לא כפוף לאף אחד, זה דבר ראשון. דבר שני, מה כל הסיבוב הזה? למה? למה? בשביל שבסוף עשיתם חוק פרסונלי. יש שניים-שלושה אנשים שאתם לא אוהבים, או יותר נכון, שראש הממשלה לא אוהב, ואתם אומרים: איך ניפטר מהם. כמו בדרום קוריאה, השליט קם בבוקר, אומר לעצמו: את צ'ונג ליה אני לא סובל, חסלו אותו.

צפון קוריאה, לא דרום קוריאה.

אנחנו פה לא מחסלים עוד ביריות, אבל אנחנו מחסלים בחוקים. זה חוק שנועד לחסל אנשים ולהרחיק אותם, את אלה שאתם לא אוהבים, משליטה בחדשות, זה הכול. וכל הכאוס הזה שאתם עושים פה נועד רק לדבר הזה, כי אחרת אין לו שום הסבר. גם לא הסברת, ולא באקראי לא הסברת, כי אין לך הסבר.

יש הסבר, תאמין לי שיש.

אין לך שום הסבר למה צריך תאגיד חדשות עצמאי בתאגיד, שהזיקה בתכנים היא אחת לתוך השנייה – החדשות חיות מהדוקומנטרי והדוקומנטרי חי מהחדשות, וההיפך, ואנשים עובדים בצוותא וביחד, ולא מה שאתם מנסים לעשות פה.

אז מעבר לעניין שזה יעלה הון תועפות, מייצרים חוק פרסונלי, מייצרים מבנה משובש לחלוטין, ואין שום הצדקה לפיצול הזה. הכי גרוע זאת תקופת הביניים, כי בתקופת הביניים אתם מתכוונים לגנוב את תאגיד החדשות החדש, זה כל התוכנית שלהם.

נכון מאוד.

לייצר חדשות ביבי עד שהחוק יעבור ועד שיהיה מימשל תאגידי בתאגיד החדשות החדש, והוא ינוהל על-ידי כונס הנכסים. וכונס הנכסים לא כפוף לשום מימשל תאגידי, הוא לא נבחר על-ידי אף אחד בשיטה שראוי שייבחר, לא תהיה לידו מועצה כמו שצריך שתבקר את העניינים.

רק בית-המשפט הוא זה שינהל.

תקשיב. הייתי בהקמה של כמה כלי תקשורת. מה שאתה עושה בהתחלה הוא דרמטי ומשמעותי.

- - -

משמעותי מאוד.

מיקי רוזנטל, אתה רוצה לטעון טענות רציניות או לא?

- - -

הוא עושה את זה כבר שלוש שנים בשידור הציבורי.

אני אטען את הטענות שלי ואתה תטען את השטויות שלך.

לי עוד בינתיים - - -

כל אחד יטען את השטויות שלו, בסדר? אני אדבר שטויות ואתה תענה בשטויות שלך.

התפשרתם ששניכם שטויות.

ההבדל בינינו הוא שאני הקמתי כמה גופי תקשורת ואתה עוד לא עשית את זה בחיים.

מה זה שייך לעניין?

אז אני אסביר לך. היסודות שאתה יוצק, על זה עומד הבניין. ואם כונס נכסים ללא מימשל תאגידי הוא זה שיקים את הבניין החדש - -

רק בתקופת הביניים.

- - הבניין הזה יהיה כרוחו של ראש הממשלה. בשביל זה נועד כל החוק הזה, וזה הכול. כי חוץ מזה אין שום הסבר. לא מסרתם שום הסבר, אין שום היגיון בהצעה שלכם, וכל מה שאתם מבקשים לעשות זה – יש איזו פשרה עם כחלון וזה וככה וכוכי, ובסוף יהיו עובדות מוגמרות. לפני שיהיה תאגיד חדשות חדש יהיו כבר עובדים, יהיו דרכי פעולה, יהיו דרכי עבודה, ואף אחד לא יוכל לשנות את זה בהמשך. זו הצרה שאתם מביאים עלינו, וזה די שקוף.

ביטן, אני יכול?

כשהוא יסיים אני אתן לך. מה, תפסיק אותו עכשיו?

חשבתי שהוא סיים, הוא פתאום זה.

כבר יש לו טיעונים מעניינים, אני רוצה לשמוע אותם.

אבל אתה לא מקשיב.

בסופו של יום אני מאמין שהמאבק פה הוא על שידור ציבורי, ויש מי שנוטה לזלזל ואומר: מה זה שידור ציבורי, בין כה וכה אף אחד לא רואה את זה, או שאחוזי הרייטינג של הדבר הזה הם נמוכים. תראו, השידור הציבורי חשוב ביותר בגלל שהוא מאזן את השידור המסחרי. ובגלל שהשידור המסחרי הוא מוטה אינטרסים כלכליים, השידור הציבורי חשוב שבעתיים גם אם אין לו צפייה גבוהה. ודווקא השידור הציבורי של רשות השידור היה מצוין, ברדיו היו לו הישגים נפלאים והייתה לו גם האזנה גבוהה.

עדיין יש לו. למה הייתה? יש לו.

הוא חשוב בעצם קיומו בתוך שוק תקשורת שכולו ממוסחר, בסביבה שכולה ממוסחרת, שידור ציבורי שיש לו בעיות משלו חשוב מאוד. אבל אתם לא רוצים שידור ציבורי, אתם רוצים שידורי תעמולה, אתם רוצים שידורים מטעם. אתם לא מבינים את המשמעות בכלל של שידור ציבורי.

כל ההצעה הזאת נועדה לאפשר שוב לפוליטיקאים לדחוף את הידיים שלהם לתוך השידור הציבורי ולהרוס אותו, כמו שעשיתם בהצלחה גדולה כל השנים עד היום. וזה מה שתעשו גם עכשיו, במקום לתת לשידור הציבורי לצאת לדרך ולהיות שידור ציבורי ראוי.

אנחנו יכולים להגיב?

רבותי, קודם כול ח"כים יתייחסו, עם כל הכבוד לכולם.

שמתם לו עוד רגל ועוד רגל – בהתחלה ביקשתם לסגור אותו, אחר כך ביקשתם לפצל אותו, אחר כך ביקשתם לדחות, ועכשיו אתם מבקשים לגמד אותו, והכול הכול במטרה שהעיתונאים בו יהיו מפוחדים ומבוהלים, ואתם תוכלו לאיים עליהם. אני מקווה שהתוכנית הזדונית שלכם לא תצליח.

אמן.

אמן. על מה אמן?

יואב קיש.

אני, ברשותך, רואה שחסר לי משפט, סופה של הדמוקרטיה עוד לא שמעתי. אנחנו כנראה בדרך לשמוע את זה גם הרבה פעמים.

כן, כן. לא הייתי ענייני?

ואני חיכית שיגיע לפה מנכ"ל האוצר.

- - -

לא דיברתי עליך.

סתם אני שואל אותך.

למה אתה חושב שדיברתי עליך?

הוא דיבר עלי, נו.

אני רוצה לדבר על נושא מאוד פשוט, אני רוצה להעלות הסתייגות אחת שלי להצעת חוק שמדברת על דחייה נוספת בשבועיים מה-15 במאי ל-1 ביוני.

הוא רוצה בכל זאת.

אני מבין שהמשמעות הכספית היא כ-17 מיליון שקל.

קטן.

- - -

אני מבין שזה לא יעבור בלי הסכמת האוצר, ואני לא מתכוון עכשיו לפתוח באיזה מאבק קואליציוני. אני רוצה להסביר את הנימוקים שלי, ואני רוצה לשמוע מדוע האוצר חושב שזה לא - - -

יואב, תעצור עם זה, נסיים את הסבב ואז נדבר על זה עם המנכ"ל.

בסדר, אבל תן לי רגע לסיים את הדברים שאני רוצה להגיד.

תגיד. אבל אני אומר, לא נפתח דיון בעניין הזה.

לא נתייחס לזה, בסדר. הסיבה שאני רוצה להגיד היא ככה, הגעתי היום בבוקר ליום המליאה המיוחד, התחלנו את הדיון בוועדת הכנסת. אנחנו רואים שגם הליך החקיקה הוא הליך מורכב, ולא ברור לי מתי הוא יסתיים, זה אחד.

אני לא רוצה להגיע למצב שאנחנו מעמידים את תאגיד החדשות החדש, את החטיבה החדשה שאנחנו מקימים פה כתאגיד חדשות, במצב – אנשי האוצר, כולל המנכ"ל, אני מדבר אליכם – אני אומר שהחקיקה פה יכולה להתארך. אני אומר לך את זה ממה שראיתי בבוקר בוועדת הכנסת ואני רואה שאנחנו נכנסים למצב – ושאלו אותי חברי כנסת מהאופוזיציה: מה תעשה כשתראה שאתה לא עומד בזמנים? תביא עוד פעם תיקון לחוק? עוד פעם תעשה?

גם הטיפול בתרנגולות צריך לקחת זמן. בזמן שהם מובלים לשחיטה צריך לקחת זמן.

אז אני אומר, נכון, זה אינטרס של כולם לעשות את זה מהר ככל האפשר, כולל של הכנסת הזו, כולל של העובדים, כולל של ההתארגנות של כל הגופים הרלוונטיים, וגם כי יש פה משמעויות כספיות. אבל בסופו של דבר, פרקטית, כשאני מנסה לראות איך עושים שהדבר הזה יקרום עור וגידים ולעמוד בלוחות הזמנים זה מאוד מאוד מאתגר. אני חושב שאפילו אולי שבוע או שבועיים – צריך לחשוב רגע עוד פעם על המשמעויות של לוחות הזמנים, על המשמעויות הכספיות שבעניין הזה. וברור לי שזה חייב לעבור, בגלל שזה תקציבית, את אישור האוצר.

יש לי פתרון.

- - -

לא ניכנס לדיון.

נדבר על זה.

אני מסכים עם הצעת יושב-ראש הוועדה שנדבר אחרי זה ספציפית, אבל אני רוצה להעביר את המסר שראיתי היום בבוקר בוועדה, אני חושב שנצטרך להתייחס לעניין הזה. זו ההסתייגות היחידה שלי, וגם היא כמובן בכפוף לאישור של האוצר בעניין הזה.

יוסי יונה, כמה זמן אתה צריך?

גם למשפחות זה עולה כסף. משרד האוצר, תוכלו לעשות את - - -

ייקח, אבל לא הרבה.

תגיד לי מראש, כי אם לא אני אגביל.

חמש.

חמש, בסדר.

- - -

מדינת חלם שרוצה לבנות בית, לא חפרו יסודות ובונים גג.

אתה יכול להוציא אותה?

לא, אני לא יוצאת.

אמרתי שהראשון שמדבר אני מוציא אותו.

אני לא יוצאת.

אני אתן לך, אבל לא עכשיו, עד שהח"כים יסיימו.

אני לא יוצאת.

אמרתי את זה במפורש. כל אחד פותח פה מה שהוא רוצה?

תדע לך שאני אדבר ואני לא אצא גם. תיקח את זה בחשבון.

נורית, נורית.

תחליטי, או שלא תפריעי, או שתצאי.

אני אפריע. אני גם אדבר ואני אדבר, ואנחנו נדבר, ואתם לא תעשו צחוק מאנשים.

אני מבקש להוציא אותה.

סליחה רק רגע. ציבור העובדים – אתה לא תעשה צחוק מ-1,000 משפחות עם ילדים, עם תינוקות, חד-הוריות, משפחות שמפרנסות יחידות, ואתה אומר לו בדיאלוג, עזוב את הציבור. על גב עובדים, על גב - - -

זה לא הוא, זה זה שם, מנכ"ל האוצר זה הבעיה.

גם האוצר, כולם, כולם. אבל אני רק רוצה לברך אתכם. ראש חודש אייר זה מחר, ואייר זה ראשי תיבות אני ה' רופאך, אני מאחלת לכל הכנסת הזו, לכל הממשלה, לכל נציגי הציבור רפואה שלמה, כי אתם חולים וחולים בגדול. חולים אתם.

זה מושב לצים.

גברתי, פעם אחרונה שאת מתפרצת, בסדר? תשאירו אותה בינתיים. יוסי יונה, דבר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח ולומר שלא ברור לי אם אי פעם בית המחוקקים ידע פארסה שלטונית ומשילות מקרטעת כמו זו שבאה לביטוי בתהליכי החקיקה של החוק הזה, כפי שמנכ"ל משרד התקשורת אמר שהוא מקווה שיהיו תהליכי חקיקה מסודרים. הם כבר לא מסודרים, ובאופן חד-משמעי הם לא מסודרים.

יש לנו כאן חקיקה שהיא בעצם של טלאי על טלאי, חקיקה שבעצם באה לסרס את הכוונה הראשונית בניסוחו של החוק הזה. להזכירכם, החוק הזה נוסח בהנחייתו ובהשראתו של ראש הממשלה. למה הדבר דומה?

איזה חוק? הדחייה?

חוק השידור, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת.

התאגיד, התאגיד.

התאגיד. ולמה הדבר דומה? נקבעו כללי משחק, התוצאה אינה נמצאת ראויה בעיניו של ראש הממשלה והוא אינו מוכן לקבל את כללי המשחק הדמוקרטיים, את כללי המשחק שהיו הן בכנסת והן גם בוועדות שעמלו כדי לחוקק את החוק הזה.

זה לא ריאלי לזרוק 1,000 משפחות לרחוב, 6,000-5,000 ילדים. זה ריאלי זה?

רפי יששכר, אני אתייחס לדברים שלך, אתה יודע שאני אתך מהתחלה. אנחנו נתייחס גם לדברים האלה, רפי, רק שנייה. אז אם כן, מה שקרה כאן, שלא מצא חן בעיני ראש הממשלה, התוצר של עבודתה של הוועדה, ומה שלא מצא חן בעיניו לא קשור בכלל לעובדים. מה שלא מצא חן בעיניו קשור לעובדה שלא הונחה חומה שבעצם רצינו שתהיה חומה סינית, נוצרה חומה סינית בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי, והדבר לא מוצא חן בעיני ראש הממשלה, כי הוא רצה שליטה.

חומה סינית? איזו חומה סינית?

להזכירם, המגה-פון של ראש הממשלה, המגה-פון, השרה לתרבות לא דמוקרטית אמרה את זה בצורה חד-משמעית, אדוני היושב-ראש, אני מצטט: מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? בוטה. מדאיג.

חכם.

לא דמוקרטי.

זה מה שמעניין אותך, מר יונה?

בטח. אני מדבר - - -

דבר דברים רציניים.

אני אדבר – אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש - - -

- - - אותי מעניין הוא והוא והוא והיא.

אני אחזור לזה.

זה מנה שמעניין אותי. לא לחזור - - -

- - -

זה לא פוליטיקה.

אדוני היושב-ראש, רגע, אדוני היושב-ראש - - -

- - -

סיסמאות הוא אמר. הוא אמר בני-אדם?

אורן, אורן, כשאתן לך זכות דיבור תדבר.

- - -

אורן חזן, אתה חבר כנסת - - -

אורן, אל תפריע.

אתה לא הצבעת - - - ואני אסביר לך למה.

- - -

אני אסביר לך למה. - - -

אתם מנצלים עצב של אנשים.

אדוני היושב-ראש, האם אתה מאפשר לי להסביר לו?

אורן, תיתן לו לדבר.

לא, אל תדבר.

האם אתה מאפשר לי להסביר לו?

הטענה שלך צינית, לא אכפת לך כלום.

יש לך את החמש דקות שלך לדבר. לא מעניין אותי מה אתה אומר, הוא מדבר.

אז בבקשה.

עכשיו אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אורן חזן, ישבתי בוועדת הכלכלה בראשותו של איתן כבל, ואנחנו נלחמנו קשות כדי להגדיל באופן משמעותי ומקסימלי ועד הסוף את מכסת - - -

אני ישבתי בוועדה המיוחדת - - -

תשלח משפחה אחת הביתה - - -

- - -

אדוני, בבקשה.

אורן. אורן, זו קריאה ראשונה.

קריאת פגרה.

נכון, כי אתה לא נותן לו לדבר.

אדוני.

לא הסכמנו לזה.

- - -

אוקיי, אז אני מוותר, אבל - - -

אדוני.

כן.

- - -

- - -

שולי, את הבאה בתור.

אז אני רוצה להזכיר לכם, אנחנו רוצים להזכיר לכם שבוועדת הכלכלה נאבקנו, חברי הכנסת מהאופוזיציה, כדי להגדיל עד כמה שניתן ובאופן מקסימלי - - -

אתם נאבקים כמו לולב, אתם נשברים עם הרוח.

שום לולב, ישרים כמו סרגל.

אתם נשברים.

עכשיו ויתרתי לו כבר.

אדוני, אחר כך הדיון עבר, והייתה את הוועדה בראשותו של צחי הנגבי השר, וגם שם הגענו להסכמות להגדיל את מס' העובדים. ואני כאן אומר לכם, עם ההסתייגויות שלנו ועם ההתנגדויות שלנו, וההתנגדויות שלנו מבוססות רק על הערכים הדמוקרטיים, אבל באשר לעובדים, ואני אומר זאת כאן, אדוני היושב-ראש, אנחנו תובעים, אני תובע בשם מפלגת העבודה שתהיה העסקה מלאה של עובדי רשות השידור. הנה, אני אומר זאת.

ברשות השידור בירושלים, קדימה.

כן. לכן אני אומר, יהיה מה שיהיה - - -

תודה רבה.

- - -

יהיה מה שיהיה, אדוני היושב-ראש, ליצור כאן את יציר הכלאיים בין התאגיד לבין רשות השידור. ונדאג, ואני אומר לכם, הנה, אורן חזן והנה דוד ביטן, אני מאתגר אתכם, בואו נחוקק את החוק כך שאף אחד מהאנשים הללו, לא רק - - - ולא שלמה אברהם ילכו הביתה.

אתה ממחזר את המשפטים שלי, את האמירות שלי בשנתיים האחרונות?

כי בסופו של יום כאשר המבחן יעבור, כי לכם יש את הרוב בקואליציה, ובואו נראה אם בסופו של יום החוק שיעבור כאן יבטיח את הפרנסה של האנשים האלה ואף אחד מהם לא ילך הביתה. הנה האתגר. אתה לא תעמוד בו, אדוני, כל הצעקות הציניות שלך. תודה, אדוני היושב-ראש.

משרד האוצר לא יעמוד בו. אתה תעמוד בו? משרד האוצר הבעיה.

הוא יקבל הוראה.

משרד האוצר מודה שהוא יכול לעמוד בו, יש כסף.

הוא לא יגן עלינו, משרד האוצר, אז מה זה השטות הזאת? חכמי חלם, חלם, רק חלם.

- - -

בבקשה, שולי, כמה זמן את צריכה?

אני אדבר ברצף ולא אאריך.

זה שברצף כן, אבל את יכולה לדבר גם שעה ברצף.

אבל אתה יודע, לא באתי ללמד פה עכשיו שיעור גמרא.

אני מוכן מתוך השעה שלי להקצות לה כמה דקות.

כמה דקות.

תודה. חלק מחברי הכנסת שיושבים סביב השולחן הזה ישבו פה גם בכנסת הקודמת. צריך להגיד באופן גלוי ואמיתי, החוק שעבר בסוף איננו דומה בכמה דברים עקרוניים לחוק שהובא בהתחלה על-ידי השר גלעד ארדן. וזה בעיקר בעיקר בעיקר מתייחס לאותה יצירה שפעם ראשונה נקבעה פה – שמי שבעצם עומד בראש התאגיד הוא נשיא בית-המשפט העליון – האופן הדי בעייתי שזה נעשה בו, וזה נעשה באופן בעייתי.

מה?

ישבנו בוועדה בכנסת הקודמת. רוצים עכשיו לפתוח את הדיון, אני לא חושבת שיש לזה מקום.

זה היה בחוק המקורי.

סליחה, נשיא בית-משפט עליון הוא לא יו"ר התאגיד. מאיפה הבאת את זה?

אני לא אמרתי שהוא יו"ר התאגיד.

אז מה?

לא ניתן להדיח את יושב-ראש ועדת האיתור ללא הסכמת נשיא בית-המשפט העליון.

טוב מאוד.

- - -

זה בדיוק מה שלא רציתי שיקרה. למה ישר אתם לוקחים את זה לאנשים? בואו תנו לי להציג פה משהו קצת יותר מורכב, בסדר?

קודם כול נשיאה, לא נשיא.

מה שאני שאלתי בבוקר, אדוני המנכ"ל, לא היית פה.

שולי, רגע.

תעזרי לקארין.

שנייה, קארין, אני רוצה רגע לדבר, ואז אתם תדברו.

היא רוצה ללמד אותנו.

שאלתי פה שאלה, אדוני המנכ"ל, בבוקר, ולא קיבלתי תשובה. אני באמת שואלת שאלה. כיוון שהרי כולנו מבינים שהישיבה פה היום והדיון הזה בפגרה, וגם הדיונים שיהיו הלאה, הם לא רק כי צריך לדחות את זה ב-15 יום, יש פה רצון לשנות חלק מהתאגיד. אנחנו נכנסים מהתחלה לשאלת הרפורמה הגדולה שנדרשה ברשות השידור, לשאלה של מה עושים עם העובדים האלה והאלה, כמה נקלטו מרשות השידור בתאגיד, מה קורה עם עובדי התאגיד. המון המון שאלות. אני שאלתי שאלה בבוקר, וכאילו התשובה הדי ברורה מאליה הייתה: לא, בלי זה אי-אפשר. אז אני רוצה להגיד שכן, אולי כן אפשר. אולי לא צריך לשנות את החוק, ורק צריך לשנות דברים בתוך החוק הקיים כדי ליצור - - -

- - -

רן, רגע, אותך שמעתי בבוקר, את המנכ"ל עוד לא שמעתי. ואולי קצת תפתחו אוזניים, וננסה לעשות את זה בדרך שתביא לתוצר הנכון ביותר. כל יושבי השולחן הזה רוצים שידור ציבורי, מקובל על כולם. מי שזה לא מקובל עליו אין פה דיון אתו. מקובל על כולם שכולם רוצים שידור ציבורי טוב, מקובל על כולם שגם היה צריך רפורמה גדולה ברשות השידור. זה מקובל על כולם. ועכשיו בסדר, אני מבינה שיש איזה באג שבו חטיבת החדשות בתאגיד לא כפופה לדירקטוריון. האם אפשר ליצור מצב שחטיבת החדשות בתאגיד תהיה כפופה לדירקטוריון וזה ייצור את ה-mind הציבורי גם בחטיבת החדשות, ולא תשים אותה בצד.

מה רע?

רגע, אורן, תעשה לי טובה, אל תפריע לי.

אני רק רוצה להבין, מה כל זה קשור לסיבה שלשמה התכנסנו?

- - -

אבל זה בדיוק, אורן, שאתם מוכנים - - -

הרי כל הסיפור, את יודעת, כי אמרו שלא רוצים לראות 1,000 מפוטרים - - - מה כל זה קשור?

אתם מוכנים להגיד שזה רק 15 יום, ואני חושבת שמשהו שמשפיע על חיים של כל כך הרבה בני-אדם, ובהם: עובדי התאגיד ועובדי רשות השידור, לא יכולים להתייחס אליו כאילו אנחנו פה רק בעניין טכני.

את זה אני מקבל.

לא נתחיל לדון בזה בעוד שבועיים או בעוד יום או בעוד יומיים. זאת שאלה ראשונה שלי.

שאלה שנייה, אדוני המנכ"ל, ביחס לעובדים, איך אתה רואה את זה? מה הולך לקרות עם העובדים של התאגיד, עם העובדים של רשות השידור, מי אלה עובדי חטיבת החדשות החדשה הזאת שאנחנו הולכים להקים?

שלוש, לוח הזמנים, התאגיד היה אמור לעלות, ויכול להיות שאנשי מקצוע גדולים ודגולים ממני בנושאי תקשורת מבינים שצריכים שם שינויים, מה עושים עם כל התוכניות שהם הכינו ל-30 באפריל ול-1 במאי? סתם ככה זרקנו לזבל תוכניות שהוכנו לשבועיים, שעות של עבודה של אנשים? לא יודעת.

בחדשות אין תוכניות מראש.

לא, בסדר.

את התחקירים על ביבי הם הכינו מראש.

לא, לא.

- - -

שישדרו, ישימו באינטרנט, מה הם צריכים אותנו?

דבר נוסף, אדוני, שעלה מתוך הרצון הזה בדחייה. מה ההיררכיה בין התאגיד לבין חטיבת החדשות החדשה שקמה? מה ענו לי במסדרונות: תסתכלי איך זה עובד יפה בערוץ 2 ב"קשת" ב"רשת" ובחדשות. אז תסבירו את זה להדיוטות.

צריך להגיד, אני לא מומחית בתקשורת, אבל ישבתי גם בכנסת הקודמת בחלק ניכר מדיוני הוועדה, וגם ניסינו להיכנס עכשיו לנושא, אז תסבירו לנו איך קובעים מי משדר מה, ואם קורה משהו שצריכה חטיבת החדשות להיכנס לשידור, אבל עכשיו הזמן של התאגיד, אז איך זה עובד?

אתה רושם את השאלות כדי להשיב לכולם?

כן, כן, אני לא מבקשת תשובה עכשיו. ודבר אחרון שאני רוצה להגיד פה, כי אני חושבת שאמרנו את זה גם בבוקר, אני רוצה שזה יהיה ברור גם פה. לדעת כולי עלמא השידור הציבורי במדינת ישראל צריך לשדר מירושלים. אני אומרת את זה פה לא לאוזני מנכ"ל משרד התקשורת אלא אולי לאוזני מנכ"ל משרד האוצר או לאוזני מי שזה לא יהיה. השידור הציבורי במדינת ישראל, מקום השידור שממנו הוא אמור לצאת הוא ירושלים. 80 שנה אחרי הקמת רשות השידור אין מקום שרשות השידור תשדר ממקום אחר, רשות השידור הציבורי – ולא משנה איך, בעזרת השם, יקראו לה. תודה רבה.

תודה רבה. רבותי, על מנת שהדברים יהיו ברורים לכל חברי הכנסת, אתם לא צריכים להישאר אתנו כל הזמן, אני אודיע חצי שעה לפני ההצבעה – זה מספיק חצי שעה?

מה עם הסתייגויות?

אנחנו מפריעים לך?

לא.

אם אנחנו מפריעים נלך.

למה תמיד אתה הולך לכיוון הלא נכון?

אתה יודע, יש לי הסתייגות אחת.

מי שרוצה להישאר שיישאר.

יש לי הצעה שמייתרת את כל החוק.

רגע.

התאגיד לא ישדר תחקירים על ביבי, ונגמור את העניין.

תקשיב שנייה.

בואו באמת נעביר את זה בחוק.

רבותי, אני אומר לח"כים, מי שרוצה להישאר ודאי שיכול להישאר, אבל על מנת שלא לגנוב פה הצבעות, חצי שעה לפני מועד ההצבעה אני אודיע. או בעצם חצי שעה לפני המועד של תחילת הדיון או ההסברים על ההסתייגויות. ניתן להסתייגויות שעתיים הסברים.

עכשיו זה לא הסתייגויות. הם יהיו אחר כך.

רק שעתיים, ואחר כך נתחיל הצבעות. אז אני אודיע חצי שעה לפני זה לח"כים להגיע, בסדר?

- - -

איך אני אוכל לשכנע את הח"כים להצביע אם אתה משחרר אותם?

זה יהיה ארוך מאוד היום, אבל אתם יכולים פשוט להישאר, ללכת, לבוא. אני אודיע לכם.

אם אתה תגיש עם גאולה את מהדורת החדשות החוק עובר?

ביטן, משפט אחרון.

אתה לא יכול לשחרר ככה, היושב-ראש. - - -

- - -

במילים אחרות אמרת: תדברו, תדברו, אנחנו לא מקשיבים, נצביע בעד החוק.

אני מקשיב, אבל יש הסתייגויות.

זה אנטי-דמוקרטיה.

הדיון הולך ככה, יש דיון בהסתייגויות, אנחנו מקריאים את החוק, והכול בסדר. אבל אני אודיע לכם חצי שעה לפני שמצביעים.

אבל יש פה שאלות רציניות, מה זה?

מיקי, יש פה דבר חשוב. ביטן, אני רוצה לבקש ממך לאפשר לכל אחד מהאנשים שהוא לא חבר כנסת ונמצא פה לדבר.

אני לא יכול לאפשר לכולם. אנחנו נחלק את זה.

צריך לאפשר פה לאנשים להביע את המצוקות שלהם.

ניתן לנציגים. זה לא החוק העיקרי, זה רק חוק הדחייה. לח"כים אני לא יכול להגיד מה לומר, אבל לאחרים אני כן יכול לצמצם.

תצמצם אותם, אבל תאפשר להם לדבר.

אני אצמצם, כולם ידברו, כל הנציגים של כל סוג. כמובן, מנכ"ל התאגיד ידבר, היושב-ראש ידבר, אני אתן לכולם. יש מישהו מרשות השידור חוץ מהעובדים? המנכ"ל פה?

האוצר יספר לנו איך הוא מביא כסף להציל את העובדים. אולי גם שאבי ניסנקורן יבוא ויספר - - -

די, די, די.

נורית קורן, בבקשה.

למה? הוא ייצג אותנו יופי.

ממש. לא הייתי שולח אותו למכולת להביא לי חלב.

- - -

אורן, אני יכולה לדבר?

אה, סליחה, חברת הכנסת קורן, בבקשה.

בבקשה.

אני רוצה לומר שאני כבר מהתחלה, כבר מלפני שנתיים כשהתחלנו לדבר על התאגיד הבנתי שמשהו פה לא בסדר. כרגע אנחנו הולכים לעשות מישמש גם מפה וגם מפה. צריך לשים לב שמדובר פה בעובדים ובמשפחות ובילדים, ואנחנו צריכים לתת אופק שאנשים ידעו מה הולך לקרות בדיוק, וזה הדבר החשוב ביותר. אני לא רוצה לראות שאם אנשים בסוף יצטרכו להיות מפוטרים ולצאת מהעבודה, אני מאוד רוצה שהאוצר ידאג להם לקבל את כל הזכויות המגיעות להם.

עשינו את זה.

בסדר, אם האוצר עשה את זה, אז צריך שהעובדים ידעו שהם יקבלו את כל מה שמגיע להם, גם אנשים שלא נמצאים.

אבל אנחנו לא רוצים להיות מפוטרים, רוצים לעבוד.

חד-הוריות.

רגע, חברים. רק רגע.

תוכל לפרט מה עשיתם? באמת. לקבל פירוט שאני אדע.

צריך לדאוג לאנשים. יש אנשים שרוצים לפרוש מרצון, להם לתת את כל מה שהם צריכים לקבל, ואפילו אם יהיה אפשר לתת קצת יותר שייתנו יותר. מי שרוצה יפרוש.

אנחנו רוצים לעבוד.

- - -

מי שרוצה להמשיך לעבוד - - -

- - -

תנו לי, חברים, רגע, אני אשמע אתכם.

- - -

אני אשב ואשמע אתכם, אבל תנו לי רק רגע.

אתם טוענים שהסכמתם לרפורמה, ברפורמה חלק מכם היה צריך ללכת הביתה.

הלכו. הלכו 1,800 שלא מרצון, נזרקו לרחובות. היום הם מקבלים התקפות לב. תראו את כל הכתבות שיש.

- - -

רגע, אורן, אני רוצה תשובה ממנו.

נורית, את יכולה להמשיך לדבר? תמשיכי לדבר.

אסביר לך, שולי.

רגע, אבל אתה הבא בתור, די. ואחר כך אורלי לוי אבקסיס.

אנחנו צריכים לדעת כמה משרות יש עוד בתאגיד או בגוף שיקום כדי לקלוט אנשים. הבעיה הגדולה זה כל האנשים מגיל 45 עד 55, זו הבעיה הכי גדולה.

ומעל 50 שהולכים הביתה בלי עבודה?

גם מעל 50. כן, מעל 50. אני ירדתי יותר למטה, ל-45, בסדר?

בן 39 לא אמור להשתכר? אין לו ילדים?

זאת בעיה למצוא מקום עבודה, ולזה צריך לתת פתרונות. האוצר צריך לשבת.

- - - עד גיל הפנסיה?

אני לא יודעת כרגע, אני רק מעלה את זה, אורלי.

- - -

אני עוד פעם אומרת לכם, ואני יודעת את הדברים האלה, צריך לראות איך אנחנו בחוק הזה עכשיו גם קולטים אנשים עם מוגבלות. אין לנו אנשים פה עם מוגבלות. איך אנחנו עושים טוב יותר שהתאגיד, וגם רשות השידור, אני לא יודעת איך היא תקרא לגוף הזה עכשיו, שיותר אנשים עם מוגבלות יעבדו שם, וגם ניתן יותר שירות לאנשים עם מוגבלות.

ניתן שעתיים לדבר על ההסתייגויות.

אדוני היושב-ראש, כשהתחלנו את כל הסיפור אתכם עם העובדים, וכשהעובדים אמרו לי: תראי - - -

- - -

אדוני היושב-ראש, אני שומעת שאני רק צועקת. לא רוצה לצעוק.

- - -

תנו לה לדבר.

הצבעות בשמונה בערב?

אדוני היושב-ראש, חברת סיעה שלך מדברת.

כששמעתי את התגובות כאן של אנשים שהם הגיעו לתאגיד וראיינו אותם, לא חזרו אליהם, לא נתנו להם תשובות, לא אמרו להם למה לא קולטים אותם, איזה סיבות, לא אמרו כלום.

- - -

- - - תהליך קליטת העובדים לא היה תקין, דבר חמור ביותר.

תעזוב, לא משנה. זה לא משנה את הפתרונות שהצענו.

- - -

אנחנו התרענו לפני זה בוועדות כאן בכנסת, שיהיה תהליך תקין, והוא לא תקין.

כשראיתי את כל הדברים האלה ורציתי לדעת אם תקין או לא תקין שלחתי מכתב למנכ"ל, וביקשתי לדעת מה הקריטריונים שנקלטים עובדים. אתם יודעים מה עשו? שלחו לי את החוק. אז ככה מתייחסים אל חברי כנסת. קיבלתי תלונות גם כן ממתורגמנים לשפת הסימנים שלא קלטו אותם בכלל. אנחנו חברה מתוקנת?

תבדקו מה קורה שם.

העברתי להם את המסמך.

אנחנו נמצאים היום אחרי סרט שזה בנפשי, אני כיושבת-ראש הוועדה המיוחדת להיעלמותם של ילדי תימן מזרח ובלקן, ואתמול אחרי הסרט של העיתונאית רינה מצליח, שליוויתי אותה בסרט, ויש הרבה דברים שהיא צילמה כשנכחתי. אני רוצה לומר לכם שאם התקשורת לא הייתה מגויסת ואם התקשורת לא הייתה באותן שנים שהיו ועדות הבדיקה, גם ועדת מיניקובסקי, גם ועדת שלגי, כי יש המון דברים מוועדת שלגי וועדת כהן קדמי, והתקשורת הייתה חושפת את כל הפרטים, וראינו רק חלק מהדברים אתמול בסרט - -

אז את נגד חטיבת החדשות?

- - לא היינו מגיעים למה שהיום הגענו, שהכול מפוברק בוועדה הזאת.

אז אולי זה טוב להצביע נגד החוק.

- - -

שכל ועדת כהן קדמי - - -

תגידי לראש הממשלה שלא צריך שזה יהיה נשלט.

אורלי, את לא שומעת מה אני אומרת. את לא שומעת מה אני אומרת.

- - -

אורלי, אנחנו לא רוצים תקשורת מגויסת. אנחנו רוצים שהכול יהיה דמוקרטי, והכול דמוקרטי.

אין דמוקרטי - - -

תקשיבי טוב. להגיד שזה לא דמוקרטי זה לא נכון. הכול יהיה דמוקרטי, הכול יהיה כמו שצריך. והגיע הזמן שנקבל תקשורת דמוקרטית וגם נקבל - - -

נורית, אמרת קצר.

תקשורת דמוקרטית לפי מה שמתאים לכם.

- - -

תקשורת דמוקרטית זה מה שמתאים לנורית קורן.

- - -

לא מתאים לי שנשיא בית-המשפט או נשיאה של בית-משפט העליון הם אלה שיקבעו פה.

- - -

אם אנחנו לוקחים את דבריך, חברת הכנסת קורן, אז את צריכה להצביע נגד החוק הזה.

זו הזדמנות לסדר את החוק.

החוק הזה מבטיח שתאגיד החדשות יהיה מגויס לטובת ראש הממשלה, בדיוק ככה.

שלוש שנים אנחנו תחת פירוק, אנחנו מגויסים? באמת, איפה זה?

אתה מעליב את כולם, את האינטליגנציה שלו.

לא מדבר על זה.

רבותי, אני מבין שכולם מתייחסים לחוק השני.

אני לא מתייחס להסדר השני, אני מדבר על העיקרון.

אורן, חמש דקות.

שמתי סטופר. אדוני היושב-ראש, חברי, הייתי אומר - - -

ביטן, לפי איזה סדר זה?

לא נרשמת, מה את רוצה?

מה זה לא נרשמתי? ועוד איך נרשמתי.

איפה? אני לא רושם. מי רושם?

מה זה, גברים קודם?

ברגע שהגעתי נרשמתי.

אורלי אחריו, ואחר כך איילת. היא לא רשמה אותך, חשבתי שלא ביקשת. היא ניטרלית.

נרשמתי.

אז לא שמנו לב. ראיתי שהערת לה הערות אגב.

באירוע כזה יש מישהו שלא רוצה לדבר?

אותי כבר היית מוציא החוצה אם הייתי מדבר ככה.

יאללה, תתקדם.

אדוני היושב-ראש, הייתי אומר נער הייתי וגם זקנתי, אבל רק זקנתי, בזקן, לא בגיל. אבל אני יכול להגיד לך – ואני אשמח אם תקשיב לי, אדוני היושב-ראש – כשאני שומע את הדיון שמתנהל פה, ושמעתי את הדברים במליאה, ואני שומע חלק מהחברים והחברות בתקשורת, אני אומר לעצמי: הייתי יכול במקום לדבר פה עכשיו להביא הקלטות של השיחות, של הפרוטוקולים מהוועדה המיוחדת.

- - - "חמאסניקים".

ילד, אל תפריע.

יוסי, למה אתה מפריע לו?

מהוועדה המיוחדת לחוק השידור הישראלי, ולהשמיע את הדברים שאומרים היום, שאמרתי אותם כבר לפני שנתיים, אבל אנחנו לא שם. אני לא רוצה לחזור אחרי הדברים ולהגיד: אמרתי לכם, אמרתי לכם. נמאס לי להגיד אמרתי לכם.

הנה, אבל אמרת לנו.

אז למה אתה עושה את זה?

אני רוצה לשאול שאלה אחת שלא ברורה לי, בכלל לא ברורה לי. לפני החג אמר ראש הממשלה נתניהו שהוא לא יכול לסבול את העובדה ש-1,000 עובדים ילכו הביתה. הגדיל ועשה ראש הממשלה נתניהו – ואני מצפה מכל אחד ואחת מחברי הכנסת פה שיושבים בישיבה ובחוץ ללמוד מה זה פוליטיקאי שיודע להגיד טעינו – לקח אחריות, אמר: טעינו.

אבל, אורן, עובדי התאגיד כן יכולים ללכת הביתה? מה, אתם עושים פה הפרדה בין - - -

- - -

יש עבודה לכולם ברשות השידור.

שולי, כן בטח.

בנות, אני מבקש, שתהיה לכם מעט סבלנות.

- - -

אנחנו סבלניים, אבל אנחנו רוצים לדבר גם על אלה.

שיבואו 200, שיבואו 1,000 - - -

- - -

בואו נדבר על זכויות.

שולי, אני מציע לך להיאזר רגע בסבלנות ולשמוע את מה שיש לי להגיד.

לא להפריע לאף אחד. חבר הכנסת אורן חזן לא מפריע אף פעם.

אני מזכיר, את זה אני כן אזכיר, בדיון אצל איתן בוועדה כשישבנו באולם נגב קמתי ותקפתי את אלה שרצו לשלוט בתקשורת, ואמרתי: דווקא אני שנכוויתי הכי הרבה בבית הזה מהתקשורת עומד לצדם. ואז הם פרגנו, אמרו: או, דמוקרטיה, אבל אני לא שם. אני לא בא ומסמן את מי צריך לפטר ואת מי לא. אני רק שואל שאלה אמיתית: לשם מה נתכנסנו? הרי בדחייה הראשונה אמרתי: לא מספיק התאריך. אמרו: לא, חצי שנה מספיק. ואז הגיע הזמן, דחו עוד פעם, ואז דחו עוד פעם, ועכשיו דוחים ב-15 יום ואולי ב-30. ואני אומר עוד פעם שזה לא מספיק.

אתה יודע למה זה לא מספיק, אדוני היושב-ראש? כי בזמן הזה אולי ימצאו פתרון לאיך להוזיל לכולנו את הסלולרי, אולי ימצאו פתרון לאיך להוזיל לכולנו דברים אחרים, אבל לא ימצאו פתרון למאות, אם לא 1,000 מפוטרים. ואם בחוק הזה לאחר הדחייה בחוק העיקרי שיבוא לא יהיה פתרון לעובדים, אני אומר לך שאני אתקשה ללכת אתכם על הדבר הזה, כי אני לא יכול לרמות את עצמי.

שנתיים אנחנו – וגם אתם באופוזיציה, שאתם גיבורים גדולים היום ומבקרים אותנו, איפה הייתם שנתיים? איפה הייתם? מכרתם סיפורים לאנשי רשות השידור. אגב, את אותם סיפורים שמכרתם לתאגיד. אותי לא מעניין אם יקראו לזה תאגיד השידור הישראלי או רשות השידור או ערוץ לולי המתחדש, זה לא מעניין בכלל. אותי מעניין שיש אנשים שהולכים לשלם מחיר. א', בגלל פוליטיקה גרועה; ב', בגלל אגואיזם של מנהיגות; ו-ג', בגלל שאחרים שישבו מעליהם וגזרו קופונים הם צריכים לשלם את המחיר?

אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, ללכת ולקחת את זה ולתת להם פתרון. שמעתי את המאיים הסדרתי, את אבי ניסנקורן, פעם שישית ברצף מספר שהוא ישבית את כל המשק. זו הייתה כותרת טובה, זה היה מאוד מעניין. אבל גם כשמבלפים בפוקר, אתם יודעים, מבלפים, אבל לא חשוב שמות.

לא, אנחנו לא יודעים.

לא, לא, תספר.

מתנצלת, לא יכולתי להתאפק.

- - -

אתה יכול ללמד אותנו.

תספר לנו על הפוקר.

צחוק, צחוק - - -

- - -

לא חשוב שמות.

אורן, בשבילנו. בחיאת, בשבילנו.

- - -

די, די, די.

מי שירצה שיעור אני אעביר לו בשבע בערב בלשכה. אבל בואו נהיה רגע רציניים, כי אנחנו מתעסקים בחיים של אנשים. ובאנשים שבעוד שבוע או שבועיים או חודשיים יגיעו הביתה והילדים יגידו להם: הם-הם, ולא יהיה להם כסף לקנות אוכל, כי אותנו מעניינת הפוליטיקה.

ואבי ניסנקורן שאיים בשביתה, ואחרי זה פתאום אמר: מצאנו פתרון, ובילף בלוף אחד גדול ועובד כל כולנו, מישהו צריך להגיד את זה. ואם האנשים, החברים שלו באופוזיציה, בגלל שהם צריכים את הכוח שלו, מפלגת העבודה סותמים את הפה, הם יותר גרועים ממי שהוביל אותנו למקום הזה, כי הם עומדים בצד ויודעים שצוחקים פה עוד פעם על האנשים. ולי נמאס שצוחקים על האנשים.

ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בצורה הכי ברורה שיש, אני רוצה להיצמד לדברים של ראש הממשלה, כואב לו על העובדים, הוא רוצה פתרון לעובדים, אנחנו נעזור לו להביא פתרון לעובדים. יש כאלה שרוצים להתעסק בסלולר, ויש כאלה שמתעסקים בבני-אדם. אנחנו מתעסקים בבני-אדם, ואנחנו נביא פתרון. בלי איומים, בלי סיפורים, בלי השבתות, ובלי כותרת שתהיה לקושש כמה קולות בבחירות להסתדרות.

- - -

אני מבקש באמת, תפסיקו ללכת מסביב, אני קורא לכל החברים משמאל ומימין, מהקואליציה והאופוזיציה, למצוא את דרך המלך כדי לטפל באנשים האלה, כדי לתת להם – הם לא מסכנים, ואנחנו לא עושים להם טובה, זה מגיע להם. כי אלה אנשים שהלכו ושירתו את הציבור במשך עשרות שנים. אם מישהו עבד עליהם או ניצל אותם על חשבון הקופה הציבורית, אנחנו נתקן את זה.

אני רוצה גם להזכיר לכל המתחכמים פה שמבקרים אותנו, ובזה אני מסיים, שגם הייתה בשורה בכל התהליך הזה. כבר שכחו שהליכוד ביטל את האגרה, אותה אגרה שהציקה ופגעה בכולם. הרי לא סתם הגענו למקום שאנחנו נמצאים בו. אז צריך גם לדעת להגיד מילה טובה. בואו נמצא את הדרך לפתור את הבעיה לעובדים - -

ברור.

- - גם בתאגיד וגם, ומעל הכול, ברשות השידור.

לא הבנתי.

מה?

על האגרה אתם לוקחים את הקרדיט?

לא, זה קרדיט שלך.

מה זאת אומרת? זה קרדיט של הליכוד.

אנחנו אשמים בתאגיד. זה מה שאני אוהב אצלה, מה שאשמים זה אנחנו, מה שטוב זה לפיד.

אה, סליחה.

- - -

אני לא מאמינה שזה מה שמעסיק אתכם.

תתביישו. פשוט תתביישו.

- - -

רגע, רק משפט אחרון.

1,800 אנשים - - -

אני אומנם לא בנק, אבל אני אתן לך את הקרדיט. לא מעניין אותי מי ייקח אותו, זה לא רלוונטי, שימי אותו על שלט.

אורן, לא - - -

שיש עתיד יגידו: אנחנו הבאנו את זה. את יודעת על מה אני רוצה קרדיט? אני רוצה קרדיט על זה שהכנסת הזו כולה ביחד מצאה להם פתרון.

אורן, אין בעיה.

ועוד דבר אחד אחרון.

אורן, די.

אמרת לי חמש דקות.

עברו חמש דקות.

עברו ארבע ו-37 שניות.

באמת?

אני מודד.

לך יש שעון מיוחד, אה?

בוודאי, זה זמן חזן, מה זאת אומרת?

טוב, קדימה.

תקשיב, עוד משפט אחד אחרון. באנו יותר מפעם אחת לוועדת הכלכלה, אפילו הגיע ראש העיר ירושלים והגיעו אחרים ודיברו על החשיבות של ירושלים. חבר'ה, החלטנו לפתוח, החלטנו לדחות, בואו נדבר על הכול. ובמקום שנמצא את עצמנו שבג"ץ מחליט בשבילנו, אנחנו כל פעם מאשימים את בג"ץ. אנחנו מאשימים את בג"ץ. בג"ץ מתערב כי אנחנו לא מחליטים החלטות, כי אנחנו, המנהיגות הזאת לעתים מפחדת להחליט, אז היא משאירה את זה לפתחו של בג"ץ. אז כדי שזה לא יקרה גם במקרה הזה בוא נשאיר את השידור בירושלים, בואו נמצא פתרון לעובדים, ובואו נהיה אמיצים מספיק גם להתמודד עם הביקורת וגם עם הטעויות שעשינו.

בקיצור, תשאירו את רשות השידור על כנה.

אני רק מזכיר לכולם שהיה תיקון שעשינו, נדמה לי שקבענו שהשידורים יהיו בירושלים, נכון, איתן?

כן, כן.

נכון, וזה לא משתנה.

אז אני לא מבין מה אתם מחפשים.

זה לא הולך להיות ככה.

זה לא הולך להיות בירושלים.

היה תיקון לחוק שעשינו.

אבל, איתן, זה לא הולך להיות כאן.

רבותי, אורלי, בבקשה. אחר כך גרמן, אחר כך איילת. כמה זמן את צריכה, אורלי?

כמה שייקח.

לא, לא.

זה לא ייקח הרבה.

עד חמש דקות, בסדר? זה הרבה זמן.

תראו, אני רואה פה את העובדים הן מרשות השידור והן מהתאגיד החדש, ואני לא יכולה לא להסתכל על מה שעובר עליהם, על מה שעובר על אותן משפחות, על אותם הורים, על אותם אנשים שיש להם עכשיו משכנתה לשלם, ולשלם לגיל-הרך ולשלם הוצאות שוטפות, והחינוך הוא לא חינוך חינם.

אני אבדתי את הבית שלי, מכרתי אותו.

וצריכים לחפש, אם בכלל, הם צריכים לחפש מקום עבודה חדש, ואם וכאשר מתי זה יהיה. ואם אנחנו מסתכלים על עובדי התאגיד, כל הזמן שידרו להם שזה קורה, ששום דבר לא יעצור את התהליך, ולכן הם עזבו מקומות עבודה. לעתים גם בדרך כזו שאין להם שום אפשרות לחזור למקום העבודה הישן, כי שם הם כאילו גם פגעו ביחסי האמון מול המעסיק, ולכן אין להם לאן לחזור, כי האמינו לנו, לפוליטיקאים.

עכשיו אני אגלה לכם משהו. לצערי הרב, אתם לא אישו בכלל בסיפור פה. זה שמביאים אותנו לדבר זו אחיזת עיניים. יש פה שני אנשים שעושים שרירים באופן ציני ביותר על הגב שלכם, ואין זה משנה אם זה פעם עובדי רשות השידור או פעם עובדי התאגיד. נותנים לכם לריב אלה עם אלה, ולשים אתכם כמו בתוכנית ראליטי, איזה עובדים ראוי לשמור.

ואני אגיד לכם יותר מכך. לא משנה מה תהיה התוצאה, יש פה שני נציגים של שני האנשים ששולטים ומשחקים בכולנו כאילו היינו עכשיו שחקנים על המגרש שלהם, נמצא פה שי באבד שהוא נציג שר האוצר, ונמצא פה דוד ביטן שהוא הנציג האוטנטי של ראש הממשלה ושל הרצונות שלו, נכון או לא? אתה יושב-ראש הקואליציה.

לא. אני כן, אבל אני לא - - -

תפקידך להעביר את מה שרוצה – פעם קראתי כתבה שלך, ולכן אני מצטטת.

מה אמר?

תפקיד ראש הקואליציה הוא להעביר את מה שראש הממשלה רוצה.

אז את זה מי אמר? התקשורת אמרה?

אני מאמינה לך, לכן אני אומרת את זה.

אתה אמרת את זה.

לכן אני מצטטת.

זה מה שהיא אומרת. היא מצטטת אותך.

אני יושב-ראש הקואליציה וצריך גם את זה, אבל אני עושה המון תיקונים בחוק הזה.

אני מצטטת אותך, זה הכול.

מי שם ציטוט? התקשורת.

יצאו מהקשרם.

חברים, שתבינו פה דבר נורא נורא חשוב. מה שקורה פה זה מאבק בין שני מנהיגים שרוצים להראות מי יותר חזק, האם זה ראש הממשלה ששיחק בשר האוצר שלו והפך אותו פעם אחר פעם – אני לא אגיד לשטיח – אבל אני אגיד: לבן-אדם מאוד מאוד מאוד גמיש.

אבל מה את עושה? את עושה את אותו דבר בדיוק.

אורן, אל תתערב, אני שתקתי. תן לי לסיים.

ואללה - - -

שהפך אותו כמעט למר גמיש - -

מרגרינה.

- - בכך שבנושאים כאלו ואחרים נאלץ להתקפל פעם אחר פעם אחר פעם עד לכדי כך ששר האוצר הבין שהוא כנראה ילך לבחירות, ובחירות על התאגיד זה לא טוב לו, בעיקר בתוך הסקרים הנוכחיים שאנחנו עדים להם.

ולכן, לפעמים אני רוצה לומר שמציאות מסוימת מביאה לאיזשהו מזור, יצא לה לפתע תוכנית חברתית מאוד בלי ידיעתו של ראש הממשלה, כדי שאם ילכו לבחירות יוכל לומר שר האוצר: ראש הממשלה מונע את ההטבות החברתיות האלה. לא משנה שבארגון של אותה תוכנית - -

כן, שר האוצר מונע.

- - אין מקורות תקציביים עתידיים, היא נסמכת אך ורק על עודף מגביית מסים שאין להסתמך על כך, זה לא בבסיס התקציב. יש את חוק הנומרטור שהעברתם, שעל כל נושא אתם צריכים להראות מאיפה אתם מקצצים. אני רוצה לראות מאיפה תקצצו ארבעה מיליארד שקלים.

אבל בסופו של דבר הנושא הזה של התאגיד הוא נושא פוליטי פר-אקסלנס. זה מאבק בין שני זכרי אלפא, תסלחו לי, שרוצים להראות מי שולט פה במדינה.

אם אני הייתי אומר ככה, היו אומרים שאני מטריד.

ועל הדרך אנשים פה נזרקים לגורלם בלי לדעת אם מחר או מחרתיים יהיה להם מקום פרנסה - -

איפה הייתם שנתיים?

- - בלי לבדוק מה קורה באמת או מי מתקבל. הגיעו אלי טענות, שגם כאלו של רשות השידור שהתקבלו לתאגיד התקבלו ברבעי משרה, ואז כאילו מילאו איזושהי מכסה של קבלה של אנשי רשות השידור.

כן, כן.

גילינו שהחוזים שלהם, לפחות - - -

הם רוצים מבקר פנים ב-40%.

אני חייבת להודות שהחוזים שהגיעו אלי הם כאלו שהיו ברשות השידור עשרות שנים מגיעים לשפל, ואפילו לא מגיעים לשכר מינימום.

זה מגוחך.

והציניות הגדולה שהיינו עדים לה אתמול הייתה מול ההסתדרות ומשרד האוצר שבהם דנו על משהו סגור מראש, כי צריך להבין, ואותנו כעובדים זה צריך להפחיד. אם שר האוצר תומך בריש גלי בנציג העובדים במדינת ישראל; זאת אומרת, ביושב-ראש ההסתדרות הנוכחי; זאת אומרת, שהוא נוח מדי לשר האוצר; וזאת אומרת שמישהו עשה עלינו פה סיבוב; וזאת אומרת ששלוש שנים שבהן ההסתדרות ישבה בשקט ופתאום נזכרה באיזשהו איום פיקטיבי של שביתה, לא היה ולא נברא. שר האוצר מרוויח מזה, ויושב-ראש ההסתדרות מרוויח מזה, והעובדים, אין.

בואו נסתכל על כל אחד ואחת מאתנו, האם יש לנו אחריות? ומה אנחנו יכולים להגיד גם אם אנחנו חברים מהקואליציה. תשמעו, שמעתי פה חברים מהקואליציה ששכנעו אותי.

להצביע נגד.

אבל הם שכנעו אותי להצביע נגד הדבר הזה שמוצע לפנינו. יצור הכלאיים המאוד מאוד מוזר הזה שמי יהיה בו, מי לא יהיה בו, חטיבת החדשות תהיה נשלטת או לא תהיה נשלטת.

חברת הכנסת קורן, אני באמת לא מבינה, אז מדוע אנחנו צריכים בעצם לנתק את זה? למה אנחנו מנתקים את זה מהתאגיד? מי ייקלט ואיך ייקלט? ואני שמעתי על הרבה אימהות חד-הוריות, לחלקן יש שלושה ילדים שייזרקו מחר-מחרתיים לחפש מקום עבודה אחר.

אף אחת לא התקבלה.

למה יש הוראה לא להעסיק? למה יש צמצום? ותסלחי לי, קארין, אני מאוד מכבדת אותך, אבל בכתיבת החוק הזה אתם עוד צמצמתם יותר ויותר את היכולת להעסיק עובדים ברשות השידור.

לא נכון.

בהתחלה עוד דובר על - - -

מה לא נכון?

- - -

רציתם לפטר עובדים בחוק.

1,800 לפטר, יחד עם ההסתדרות חתמתם על זה.

לפטר בחקיקה רציתם. אל תשנו את ההיסטוריה, תיקחו אחריות.

אני רוצה להגיב.

- - -

היה והיה.

הייתה דרישה לעלות של עשרה מיליון. צמצום ב-25%.

יותר מכך – די, נו, אורן, אני לא צריכה עזרה, באמת.

אני רוצה להגיב.

- - -

אני אשכח את זה.

בלהגביל את הקליטה וכמה יכנסו וכדומה, הרי בסופו של דבר אף אחד לא מסתכל על היכולת הכלכלית של אותם הורים להמשיך בשגרה היומיומית שלהם; אף אחד לא מסתכל על האופק התעסוקתי שלהם; אף אחד לא מסתכל על כך שהאם בכלל יצליחו למצוא מקום עבודה בנושא שבו הם מתמחים. ועכשיו באמצע החיים לעשות הסבה מקצועית זה לא קל. זה לא קל כשיש לך הוצאות מטורפות. זה לא כשהפוליטיקאים מסתכלים על הכול דרך החור של הגרוש, של איפה אני מבחינת הכוח. ובסופו של דבר שוב פעם כמו סצנריו ידוע מראש - -

יתייגו אותנו.

- - יתייגו אתכם, ידברו עליכם.

לא תמצא עבודה.

אני רוצה לומר לכם שאת המחיר הגדול אנחנו כחברה נשלם, אבל את המחיר האישי ישלמו העובדים האלו ששוב פעם הוכחנו להם שהפוליטיקה היא מעל הכול. אז הגיע הזמן, חברי חבר הכנסת שי באבד, כנראה שלא תהיה הארכה לשבועיים.

חבר הכנסת שי באבד?

הוא חלם, אבל הוא לא.

הוא כמעט. כמעט. היה מס' 11 כשהם קיבלו עשרה מנדטים.

רבותי, מספיק.

אז הוציאו אותו מהרשימה ונתנו לו מנכ"ל. - - - איפה הקליטה? תעשה אתה משהו טוב, שי.

אורלי, אורלי, אורלי.

- - -

יש לך תפקיד - - - בכנסת, תדאג לאנשים.

אורלי, מספיק.

אני מבקש מיו"ר הכנסת לשמור על כבודו של מנכ"ל האוצר, בבקשה.

הוא לא יו"ר הכנסת.

סליחה, יו"ר הקואליציה ויו"ר הוועדה.

אני רוצה להבין למה - - - כשאמרתי מס' 11 ברשימה שהפך להיות מנכ"ל האוצר?

- - -

זה שדרוג, שי, אתה לא מודע לזה שזה שדרוג? ח"כים מתדפקים לך על הדלת.

- - -

אני מזכיר לח"כים שאנחנו דנים בחוק מסוים.

אנחנו מדברים בחוק מסוים, ושמעתי.

אני אתחיל להגביל את הח"כים בזמן, אי-אפשר ככה.

הבנתי מה הבעיה.

דוד, יואב קיש מבקש - - -

אתה יודע, הבנתי מה הבעיה.

אורן, סליחה, הזמן מתארך בגלל שאתה מפסיק כל רגע.

אורן.

חבר הכנסת יואב קיש טוען פה טיעונים שבחלקם ישמעו מאוד רציונליים לגבי הארכה או לא הארכה.

נעשה בנושא הזה דיון מיוחד.

אבל זה לא יעזור, כי ברגע ששר האוצר ייתן את ההארכה הזו הוא מסתכן בכך, ושוב פעם הכול פוליטי, שהוא יצטייר בפני הציבור כמי שמתקפל עוד פעם. ולכן, גם אם הטיעונים יהיו רציונליים או לא רציונליים הם לא - - -

אורלי, נעשה על זה דיון מיוחד.

אני מבקשת מהח"כים, תעשו הפוגה קטנה מהמחויבויות ומהאוטומטיות של להרים את היד או להוריד, תסתכלו על העובדים, אל תצהירו הצהרות ואחר כך תצביעו בניגוד להצהרות שהצהרתם, תהיו עצמאים. מדובר באנשים, בהורים לילדים, אנשים שיש להם התחייבויות פיננסיות, תכבדו אותם.

אין לי ברירה, אני אתחיל להגביל ח"כים.

רק, היושב-ראש, בקשה לאוצר, שיביאו לנו את המספרים כתובים.

רגע, קארין רוצה להשיב.

חברת הכנסת לוי אבקסיס, רק בואי נהיה מדויקים, הצעת החוק הממשלתית אמרה עד 25%. בוועדה זה היה מינימום 25%, אז רק בואי נדייק.

אז לדייק בהצעת חוק ממשלתית, כשאתם הייתם שר האוצר.

- - -

מס' - - - שהוכנסו להצעת החוק - - -

מאיפה נולדה הצעת החוק הממשלתית שבאה להגביל ל-25% קליטה מחודשת?

לא יודע מה. רגע, רגע.

- - -

רבותי, בקדנציה הזאת תיקנו את זה ל-50% בראשות איתן כבל, חייבים להגיד את זה.

נכון.

איתן נלחם על זה ותיקן.

ביקשתי ממנכ"ל האוצר לקבל את המספרים.

אמרתי שהם ירשמו את השאלות ויענו בסוף.

סמן את הקואליציה הבאה.

לא, אין דבר כזה.

אני גם חושבת שבשביל ההגינות, אדוני היושב-ראש, צריך לאפשר גם לראשי התאגיד, אחרי שאומרים עליהם כל מיני דברים, להגיד את הנתונים האמיתיים.

אני אוהב את זה, את קודם כל דיברת, ועכשיו ניתן להם. אתן לכל הח"כים, ואחר כך נעבור לכולם. אל תדאגי, יש לנו היום הרבה זמן. בבקשה, גרמן.

אורלי אומרת עליכם שלא קיבלתם - - -

מועלם, מועלם.

- - -

אני לא אצעק.

- - -

אורלי, זה לא הולך ככה. מה זה? דיברת שבע דקות, היא עכשיו מדברת אתך. תני לגרמן לדבר.

היא שאלה אותי שאלה.

- - -

שולי, שולי.

אתה צודק.

בבקשה, גרמן.

אני רוצה להוריד פה את כל המסכות. שמעתי בקשב רב - - -

- - -

כמה זמן את צריכה?

אני אומרת לך שלא הרבה.

אני אלך אתך.

אם לא יפריעו לי. אם יפריעו לי אני שותקת, אני לא מתווכחת. כל עוד שיפריעו אני בשתיקה. אני מבקשת להוריד פה את כל המסכות ואת כל הצביעות שנשמעת פה מכולם, מכל עבר. דואגים לעובדים? בבקשה, בואו נדאג לעובדים. למה להפריד את חטיבת החדשות אם דואגים לעובדים? מה, אי-אפשר היה לבוא לתאגיד ולומר: אנחנו דואגים לו? התעוררנו מאוחר, ברח לנו. לא חשוב. כמו שאמרתי היום בכנסת: לא ברח לאף אחד שום דבר, כי את החוק הזה הביאו לראשונה לכנסת חודשיים וחצי לפני "צוק איתן". אז באמת האמירה הזו של ראש הממשלה שזה ברח לו בגלל "צוק איתן" לוקה קצת בחוסר דיוק, אם לא יותר מכך.

הוא אמר שהוא טעה - - -

אני מדברת על האמירה שזה ברח לו ב"צוק איתן".

מה זה קשור? הוא אמר שהוא טעה.

זה לא ברח ב"צוק איתן", וזה התקבל חודשיים לפני כן. אבל נניח שאחרי שלושה חודשים גילו שעשו עוול נורא לעובדים, הדבר הפשוט ביותר הוא לומר לראשי התאגיד - - -

למה לראשי התאגיד ולא לראשי רשות השידור?

אני לא מדברת.

למה בתאגיד ולא ברשות השידור?

אבל אמרתי לא להפריע לח"כים. נו, באמת.

לא, אבל רשות השידור. למה התאגיד?

אמרת כבר, מספיק.

זה היה ונשאר.

אז עוד לא היו ראשי תאגיד.

למה לא לבוא לראשי התאגיד ולומר להם: תשמעו, לא מילאתם את חובתכם, מילאתם את חובתכם שלא כראוי, גילינו שיש פה עוול, גילינו שלא התקבלו מספיק. לבוא ולשבת אתם, וממש באותו משא-ומתן שכן התנהל או לא התנהל עם ניסנקורן, באותו משא-ומתן שעכשיו מנהלים יחד עם שי באבד - -

קראת את החוק?

- - לשבת אתם ולומר: אנחנו מבקשים שתקלטו כמה שיותר אנשים.

אסור לדבר אתם.

- - -

- - - כל רגע כל מי שהם רוצים.

קראת את חוק התאגיד?

על מה אתה מדבר עכשיו?

מה שאת אומרת, שלאורך השנה וחצי האחרונה - - -

שנתיים.

שנתיים. נעשו דיונים לפתור את הבעיה הזאת שאת מדברת עליה, מבחינת חוק תאגיד השידור הציבורי לאף אחד מפקידי המדינה או לפוליטיקאים אסור להגיד למנהלי התאגיד ולראשי התאגיד מה לעשות.

צודק.

זאת אומרת שאם יש את הבעיה הזאת, יכולנו ללכת לפתחם, פה משנים את החוק.

הפה האוסר הוא הפה - - -

זה יופי. בעיני זה נהדר.

אני אדבר על העובדים ועל בעיית העובדים שאת מדברת עליה.

נפלא. אז שניסנקורן ישב ישר מול התאגיד וידבר אתם.

למה ליצור דברים עקומים? בואו נתקן את מה שקורה עם העובדים.

- - -

אני לא אדבר.

דוד, תשתלט על זה.

רבותי, מי מפריע?

עכשיו נזכרת.

מקצוען.

באותו הסכם שכן מגיעים - - -

מה את רוצה שאני אעשה? לא אתן לח"כים לדבר?

אדוני היושב-ראש, אני רוצה גם את תשומת לבך. ואת אותו הסכם שאליו רוצים להגיע היום, להגיע עם התאגיד. הרי כל כך ברור שלא טובת העובדים עומדת מול ראש הממשלה וגם לא מול חברי הכנסת. הרי אם אנחנו היום נאמר: בואו, זה מיותר לחלוטין, ושמעתי את זה מחברי כנסת מהקואליציה שדיברו כאן, לפחות שתיים מהקואליציה.

- - -

ביטן.

כן.

לפחות שתיים מהקואליציה באו ואמרו שהן לא מבינות בשביל מה צריך לדחות. ואני לשם שינוי מדברת על החוק הזה. אנחנו מדברים היום על דחייה.

גרמן, דבר אחד קטן, איך יבינו אם כל אחד מדבר על מה שהוא רוצה, ולא מדברים על החוק שעולה לדיון?

אתה רוצה שאני אשב - - -

אם הייתם מתייחסים רק לחוק הזה, ובישיבות כשנביא את החוק השני הייתם - - -

אבל החוק זה מוציא בעצם את חברת החדשות - - -

מה את רוצה ממני? תגידי לי.

- - -

לא מעניין אתכם החוק הזה, אז מה זה משנה מה העניין?

החוק הזה מיותר.

אבל הוא מוציא את חטיבת החדשות.

אין שום צורך לדחות את תחילת התאגיד.

לך יש משכורת, לנו אין.

התאגיד צריך להתחיל בזמן שנקבע ב-1 במאי, ועד אז לבוא - - -

התאגיד הזה לא מוכן והוא לא תקין.

- - - אני אהיה ברחוב.

לא סיימתי.

- - -

- - - הנה בפרוטוקול מצוין. אמרתי לך, אנחנו צריכים להגיד - - -

- - -

תשעה נפשות - - -

ביטן, זה נקרא תיקון לתאגיד?

לא, ביקשתי מאיילת - - -

ביטן, לא סיימתי.

לא סיימת?

לא. אמרתי שכשמפריעים לי אני משתתקת. כשיהיה שקט אני אמשיך.

עוד כמה זמן את צריכה?

עד שלוש דקות, לא יותר.

דיברת עשר דקות, מה שתיים-שלוש?

הכול עניין של החלטה. אם ראש הממשלה - - -

השאלה אם התאגיד מוכן זו גם שאלה בפני עצמה.

אם ראש הממשלה אכן דואג לעובדים, ואם חברי הכנסת שיושבים כאן מטעם הקואליציה אכן דואגים לעובדי רשות השידור, בבקשה, יואיל בטובו לקבל החלטה. אפשר לקבל היום החלטות, אותן החלטות שהתקבלו לגבי רשות השידור. אפשר לקבל בדיוק אותן החלטות, לא צריך לדחות את תחילת התאגיד, צריך להשאיר את התאגיד, צריך להשאיר את חטיבת החדשות בתוך התאגיד. כי בדיוק כמו שאמר חברי מיקי רוזנטל, הדאגה שלי, מה יקרה ברגע שמנתקים.

ביטן, אפשר שאלה בשקט?

עד שיחוקקו את החוק, מה יקרה בתקופת הביניים, מי זה שישלוט? מי זה שיהיה ממונה? מי זה שיקבע?

מה זה מפריע?

ומה יקרה לחשש של כל העובדים, גם של העובדים של רשות השידור וגם החשש של עובדי התאגיד. כולם יחששו, ומהחשש הזה תהיה תוצאה אחת, שהתקשורת תהיה משותקת, התקשורת תהיה מגויסת לראש הממשלה ולקואליציה.

למה? מה מפריע לכם?

וזה הנושא. הנושא הוא לא הנושא של העובדים - - -

היושב-ראש, מילה קטנה על האופוזיציה, קטנה, קטנה.

הוא שוב מפריע.

יותר מאוחר.

קטנה.

- - -

למה אתה מפריע לה, אורן?

מה ההבדל בין חברת החדשות לבין התאגיד? מה זה מפריע לכם? תראו ערוץ 2. יש ערוץ - - -

אתה לא מבין שזה לא החוק שאנחנו דנים בו? תן לה להגיד מה שהיא רוצה. כשיגיע החוק השני ניתן תשובות לדברים האלה.

מתלוננים כל היום, כל היום פקה פקה - - -

אין לי שום כוונה לתת עכשיו תשובות לחוק השני.

רגע, באיזה צד - - - ואיזה חדשות נראה?

- - -

אני לא יכול להגיד לח"כים מה להגיד.

כל הסיפור פה הוא שהאופוזיציה נגד - - -

אתה יכול לבקש נושא חדש. תטען בוועדת הכנסת לנושא חדש.

- - -

אני לא יכולה לדבר ככה.

היושב-ראש, אני למד שהאופוזיציה, כל מה שהיא רוצה זה להתנגח בראש הממשלה ולהתנגח בליכוד. לא אכפת להם מהעובדים, לא אכפת להם תאגיד או רשות, לא אכפת להם מה יהיה מחר בבוקר.

אוי אוי אוי.

כן.

- - -

כל אחד פה מדבר על ההפרדה, אוי אוי אוי אוי אוי, תהיה הפרדה. מה זה קשור? מה זה מפריע?

לב לבו של רשות שידור זה חדשות. פתאום נהייתה איש מקצוע?

- - -

דיברת. נתתי לך - - -

לא נתת לי.

- - -

אורן - - -

אורן, אל תתחיל. לא כדאי לך, אל תתחיל, אל תענה.

למה לא כדאי לי? כדאי לי. יש אמת. מה זה לא כדאי לי? מאיים עלי.

תן לה לסיים. יעל מנסה לסיים, היא לא סיימה לדבר.

- - -

די, מספיק כבר.

אני אומר את האמת. חשבתי שהיא סיימה. הם מבלבלים את המוח באופוזיציה.

איפה מיקי זוהר?

בהרהורי פרישה.

דיברתי על סיוט, זה בדיוק הסיוט. מה הסיוט הזה? מה באמת? בשביל מה רוצים לדחות? רוצים לדחות בשביל לפתור את בעיית העובדים?

- - -

לא דואגים לך, ואל תשלה את עצמך.

לא, לא דואגים לו, גרמן, זו הבעיה.

- - -

גרמן, זו הבעיה, לא דואגים. הם מסכנים כי הם לא אשמים.

- - -

מה שאני מנסה לומר, אני מנסה לומר גם לחברי הכנסת וגם לכם, עובדים יקרים, אתם לא מעניינים את ראש הממשלה, הוא משחק בכם, ואתם נותנים לו לשחק בכם.

מה זה?

די, אל תענה.

מה שמעניין את ראש הממשלה זה - -

תן לה להגיד מה שהיא רוצה.

- - לסתום פיות - -

טוב, בסדר.

- - לחסום ביקורת - -

שמענו איזה שטויות

- - לשלוט על התקשורת. זה מה שמעניין אותו, והוא משתמש בכם.

תודה רבה, יעל.

ואתם נותנים לו להשתמש.

הוא רוצה לשקם את רשות השידור - - -

לא סיימתי. אני רוצה לסיים.

אני לא מצליח להבין - - -

- - -

אני לא מוכן לזה. אני נותן לכם לדבר כמה שאתם רוצים.

מתי אתם מאמינים - - -

אם אתם לא מוכנים - - -

הוא אמר טעיתי.

- - - אתה מאמין לו?

- - -

יש לך חצי דקה, דברי.

מה שאני רוצה לומר זה מה שאמרתי מהתחלה, שמעתי את כל חברי הכנסת, ויש לי הרגשה שחברי כנסת רבים ירימו פה את האצבע כדי לא לדחות את תאריך עליית התאגיד, אלא מאי? לפתור את בעיית העובדים. אין שום קשר בין פתרון בעיית העובדים לבין השארת החוק כפי שהוא.

אמרתי שבסוף היא תהיה אתך.

שום קשר. הקשר הוא רק בלתקן את מה שצריך לתקן.

תודה רבה, יעל.

ושאף אחד לא יתפתה לדברי החנופה של ראש הממשלה.

אני עושה הפסקה מסוימת עם חברי הכנסת. אני רואה שמעניין את כולם לדבר על זה. תראי, לא כולם יכנסו לפריים טיים, שתדעו, אתם מדברים, אתם מדברים.

אני סבלנית.

ביטן, אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים - - -

החיים שלנו לא תלויים בפריים טיים.

איילת הסכימה לעשות הפסקה, וכל הח"כים עכשיו יפסיקו, יעצרו. אני רוצה שאחד מהתאגיד ואחד מרשות השידור. נתחיל ברשות השידור.

זה לא נכון לעשות ככה, היושב-ראש.

יש בזה הגיון, במה שקורה כאן.

שגב, אתה רוצה לדבר מטעם רשות השידור?

אסביר לך מה, כי אנחנו הופכים אותם למהות לחוק הזה - - -

רגע. מכיוון שאתה הראשון - - -

- - -

- - - על זה דיונים. אנחנו ממחזרים. זה לא תאגיד "אל"ה".

רבותי, די, מספיק. מכיוון שאתה הראשון מבין רשות השידור שאתה מדבר, אני אתן לך שלוש דקות. אם מישהו אחר יתחיל לדבר יקבל דקה אחת בלבד. תתחיל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום בעוד אחד מהכינוסים ההזויים שאנחנו נמצאים בהם בשלוש השנים האחרונות. כמו שאמרו פה חברי הכנסת, ואני לא אחזור, שכל המשחק פה הוא על גבם של העובדים. ואני מציע לקואליציה – אדוני היושב-ראש, אמר פה חבר הכנסת יונה, מה שנקרא הרים לכם להנחתה – הוא ילך אתכם לחקיקת חוק חדש על מנת ללכת לפתרון לכלל עובדי רשות השידור. ואני חושב שזה מחובתה של הכנסת, במיוחד שזה בא מהאופוזיציה, כן להרים את הכפפה וכן ללכת על זה, למרות שיש סיכומים עם שר האוצר, זה לא משנה בכלל.

אני חושב שאף פעם לא מאוחר לתקן את העוול הגדול שנעשה לעובדי רשות השידור, מה גם שלא החליטו לסגור את רשות השידור, אלא בסך הכול החליטו להקים גוף אחד במקום, עם אותם מקצועות, עם אותם רעיונות שידור פחות או יותר, אולי קצת שונים. אנחנו נמצאים במתקנים מאוד חדשניים.

אדוני היושב-ראש, אומנם באתם והצגתם חוק חדש שמקים חברת חדשות, רבותי, בזמן שיש לכם, חברי הכנסת, אני אומר לכם, עובדים עליכם בעיניים, אין סיכוי שזה יקום בזמן הזה.

תהיה עוד דחייה.

אני איש מקצוע, נמצא 25 שנה ברשות השידור, אני אמון על התחום הטכני בטלוויזיה בערוץ 1, אף אחד לא יכול לבוא וללמד אותי איך מקימים שידור. עובדי רשות השידור, לעומת עובדי התאגיד שהיו להם שנתיים להקים את התאגיד, יכולים להקים שידור גם מהמדבר בשבועיים, לא בשנתיים. אז שאף אחד לא יבוא וילמד אותנו איך עושים את זה.

אני חושב שזו תהיה טעות חמורה להאריך רק בשבועיים, כי תאגיד חדשות לא יכול לקום בשבועיים.

כל ההנדסה מוכנה מינואר.

איזה הנדסה מוכנה מינואר? של מי?

ככה הודיעו לשרים, הכול מוכן מינואר.

- - -

בחוק רציתם את זה תוך שמונה חודשים, הגב' קארין אלהרר. שמונה חודשים לשלוש תחנות טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו.

רבותי, יש לנו עובדים שהתקבלו בתאגיד וכבר נמצאים שם בימי עיון; יש לנו עובדים זוטרים ויש עובדים יותר בכירים. כולם פה אחד כשחוזרים מהתאגיד אלינו, הביתה מה שנקרא, אין אחד שאומר שהמקום הזה מוכן לשידור, לא מבחינת חדשות, בדבר הפשוט יותר של שידור רצף רגיל.

בכלל.

מבחינת חדשות בטח שלא. עכשיו אתם צריכים להבין, יש פה איזו התנגדות שנשתמש במתקני רשות השידור הקיימים. זו טעות חמורה. ממודיעין לא יצליחו להרים שידור. אם גם רוצים לעשות את ההפרדה הזו בין שני הגופים, יש לכם את המתקנים שלנו ברוממה, מתקנים עובדים, מתקנים הכי חדשניים בארץ, אין יותר חדשים מאלה.

אתם צריכים להבין, לאולפן החדשות שיש לנו מגיעים מאירופה: מספרד, מאיטליה, מגרמניה, מיוון כדי ללמוד מה זה אולפן החדשות של הערוץ הראשון. בתאגיד במודיעין זה פארסה מה שקורה שם, אולפן קטן, באמת, אני קורא לזה שכונת פחים לעומת מה שאנחנו מייצרים היום.

ומה יהיה הדין של האולפנים פה וכל התחכום שאתה מדבר עליו של חטיבת החדשות?

דחפורים עולים עליו.

מה יהיה הדין? אז תראי, כל הסיפור הוא נדל"ן.

נדל"ן. עכשיו אני מבינה למה חברי הקואליציה כל כך רוצים לפנות שם - - - השכונה הזו.

הרי ממה נפשך? הנדל"ן הזה, אני מבטיח שאנחנו נפנה אותו בבוא העת. הרי קנו בניין חדש בכנפי נשרים בגבעת שאול, אין שום בעיה, אמרו שיקימו שם את הגוף החדש אין לנו בעיה לעבור לשם. רק מה? תשתמשו במתקנים האלה עד שיקום שם, שנה-שנתיים, לא קרה כלום. מה המדינה תפסיד? מה המדינה תפסיד, לעזאזל? אני לא מבין.

אני אומר כאן שאתם צריכים כחברי כנסת, באמת, להפסיק להתעסק בכל הקלישאות האלה. ונמצא פה גם משרד התקשורת שהעברנו אליו הרבה חומרים, אבל כמו שהוא אמר, הוא מנוע מבחינה חוקית בכלל להיכנס לדברים האלה, כי הוא לא יכול לומר לאנשי התאגיד מה לעשות. החוק לא מתיר לו. אבל מבינים שהסיפור הזה הוא לא ישים.

והדבר הנורא מכול זה שפנו אלינו, אנחנו עובדי רשות השידור - - -

הם הולכים לשדר מערוץ 9?

כן, כן, בדיוק משם. אתם צריכים להבין, כשוועדת המנכ"לים פנו אלינו, אל עובדי רשות השידור לראות מה אנחנו מוכנים לעשות למען הצלת רשות השידור, חתמנו שם על מסמך שמתחייב לעמוד גם במס' העובדים, בתקנים של התאגיד, גם בתקציב, גם בתנאי השכר. זאת אומרת, לא התחבאנו מאחורי הדבר הזה שנקרא רשות השידור, נאחזים ולא עוזבים, הבנו שצריך ללכת לרפורמה מעמיקה. דרך אגב, חתמנו עליה. מי שאומר שלא, מסלף.

מתי חתמתם עליה?

ב-30 בדצמבר 2010.

אז מה היה קורה עם העובדים שעכשיו הולכים? הייתם מוכנים לוותר עליהם?

לא, לא, סליחה. אמרנו שצריכה להיות התייעלות, הסכמנו גם לפרישה.

התייעלות זה פיטורין.

פרישה מרצון.

סליחה, פרישה מרצון. זה לא חייב להיות פיטורין.

אנשים רצו לפרוש.

ועובדה שעמדנו בזה, ירדנו מ-1,800 ל-1,042 עובדים. דרך אגב, מחר זה כבר יהיה 1,030 עובדים, ויש עוד עובדים, אני מודיע לכם פה, שרוצים ללכת מרצון, מאות עובדים.

הם רוצים ללכת מרצון.

- - -

ואנחנו מוכנים לקלוט אלינו את עובדי התאגיד. זה בכלל לא עניין שלי מול עובדי התאגיד, אני לא נלחם בהם, אין לי שום עניין אתם. נהפוך הוא, אנחנו מוכנים לקלוט אותם, יש שם כוחות טובים שאנחנו בטוחים שיכולים לבוא ולעזור ולרענן.

לכן אני אומר, חברי הכנסת, עוד לא מאוחר, עוד לא מאוחר, אפשר וצריך להשאיר את רשות השידור, אתם צריכים לקחת את זה בשתי ידיים, חברי הכנסת, שבקדנציה שלכם עשיתם את המעשה לביטול העוולה הזו של פיטורי עובדי רשות.

שגב, מספיק. מי נציג העובדים מהתאגיד שרוצה לדבר? יאיר טרצ'יצקי.

הוא מארגון לעובדים, הוא לא נציג העובדים.

אחר כך שידבר גם אחד העובדים.

- - -

רגע.

הוא יושב-ראש איגוד מקצועי.

הוא יושב-ראש איגוד מקצועי, הוא לא נציג העובדים.

יש פה עובדים מהתאגיד? אמרתי אחד ואחד. דבר, בבקשה.

אין שם הסכם קיבוצי, אין כלום.

לא משנה, דבר.

באיזה כובע הוא מדבר? אני צריכה להבין.

הוא יושב-ראש ארגון העיתונאים.

אה, אתה נציג ההסתדרות, ושלוש שנים הייתם בשקט.

- - -

אנחנו מתנגדים שההתאגדות מוכרת את העובדים, שוכחת את קיומם. דרך אגב, היא מייצגת גם את העובדים של התאגיד או רק את העובדים של הרשות?

אורלי, אורלי, אני אומנם שמח לראות אותך היום, אבל לא להפריע.

- - -

אני יודע שאני דומה לאבי ניסנקורן, אבל אני לא.

אף אחד לא יודע איך הוא נראה בכלל.

תציג את עצמך ותאמר במה אתה עוסק.

לא נתתם לו אפילו לפתוח את הפה, ככה זה לא ילך.

אמרת שהוא נציג העובדים - - -

אמרתי. הוא יושב-ראש ארגון העיתונאים שמייצג את עובדי התאגיד.

אני יו"ר ארגון העיתונאים.

יש לך שלוש דקות, דבר.

הארגון היציג ברוב כלי התקשורת בארץ, בהם גם התאגיד השידור הציבורי, מייצגים שם את העיתונאים. אני בן 37, נראה לי שלא היה יום אחד בחיי שישבתי בשקט. ובהקשר הזה, שוב, לא ייצגנו בשום שלב את עובדי רשות השידור.

חשוב לי רגע להגיד משהו ברמה העובדתית. שני החוקים האלה, שעל הראשון רוצים להצביע עכשיו ועל השני בעוד שבוע, לא יסדרו ולו מקום עבודה לעובד אחד נוסף, את זה חשוב להבין. החקיקה הזאת לא פותרת בעיה של אף עובד, אני אומר את זה באופן חד-משמעי.

אתה לא צודק, אתה אומר עובדות לא נכונות. לא אכפת לי, אני אענה אחר כך, אבל אל תפריח סתם. ביטלו את מיקור החוץ ומכניסים 70-60 תקנים חדשים.

אז אתה מפטר עובדים.

דואגים קודם לעובדי רשות השידור, ואחר כך - - -

אתה אומר ש-130 עובדים - - -

ומה עם העובדים במיקור חוץ? אין להם ילדים? הן לא משפחות חד-הוריות? מה זה קשור?

- - -

יו"ר הוועדה, אני לא - - -

עצור, עצור. מה קרה לח"כים?

הם לא עובדים, הם קבלני משנה.

אני מכירה כמה. וקבלני משנה הם לא עובדים?

הם עובדים גם פה - - -

הם לא צריכים לאכול?

זה עולם אחר לגמרי.

אמרתי שניתן לעובדים לדבר.

זה עולם אחר חוקית, אבל לא אנושית.

אם אתם לא רוצים לאפשר - - -

מבחינה אנושית זה בדיוק אותו עולם.

גרמן, אני קורא לך - - -

כל אחד צריך להביא משכורת הביתה ולאכול.

גרמן, אני קורא לך קריאה ראשונה, בסדר?

מכל הצעקות אתה קורא לי?

כי ממך אני לא מצפה שתצעקי.

ואללה.

אפשר להמשיך?

- - -

מאורן אני מצפה, אבל ממך לא. כן, דבר.

אני אגיד עוד משפט אחרון.

- - -

יאיר, תמשיך, זה לא יעזור.

אפשר להמשיך?

כן, כן.

אני מתחיל לספור את השלוש דקות.

אין בעיה.

משפט אחרון לגבי עניין עובדים.

בשבע יש סנדוויצ'ים, רק שתדעו.

החוק הזה שאתם הולכים להצביע עליו שבוע הבא לא הולך להציל אף עובד. ההפך, הוא הולך לפגוע בעובדים, גם בעובדים מהתאגיד וגם בעובדים שמגיעים מרשות השידור לתאגיד, בזה אני מסיים לדבר על עובדים.

אני רוצה לדבר על החוק שמצביעים עליו היום. יש פה אבסורד מוחלט. שבוע הבא הולכים להצביע על חוק, שאני שם בצד כרגע את המניעים הלא ענייניים שמאחוריו, אומרים: יש לנו חזון. החזון הוא להמשיך לשדר בתאגיד הקיים, ולייצר - - -

- - -

אתה מקשיב לי, יו"ר הוועדה?

כן, שומע.

ולייצר תאגיד חדשות נפרד שמבוסס למעשה על חטיבת החדשות הקיימת בדיוק עם אותם עיתונאים, בדיוק עם אותן מתודות שידור, בדיוק עם הכול אותו דבר.

של התאגיד?

כן.

לא עם אותם פועלי במה.

בסדר, לא אותם פועלי במה.

אותם אתם זורקים לים.

אדוני, תן לי לדבר.

אנחנו פועלי במה - - -

למעשה, על זה תזכיר החוק שעליו הולכים להצביע שבוע הבא מדבר.

שוב פעם אתה לא מדייק? לשלושה חודשים בלבד, ואחר כך תקום מועצה שתוכל - - -

ואיך זה יהיה בשלושה חודשים? פילבר, אתה יודע - - -

בחוק.

נו, אז מה? זה לא יעמוד בשלושה חודשים.

אחרי שלושה חודשים ידחו את זה לעוד שנה.

ובשלושה חודשים האלה אתם יכולים להרוס את הכול. אתם יכולים להאריך את זה בעוד שלושה חודשים, כבר הוכחתם שאתם עושים את זה.

חבר'ה, רגע.

- - -

- - - לא ברור לך שיידחו בעוד שלושה חודשים?

גרמן, גרמן. אמרת שאתה הולך לדבר על החוק הזה, נכון?

אז אני בא לדבר על החוק הזה.

דבר רק על זה.

אם מטרתו של החוק הנוכחי הייתה למעשה לעזור לחוק הבא, ההיגיון היה שאם רשות השידור בכלל לא מסתדרת מבחינת המודל, אז היו אומרים: התאגיד הולך להמשיך להתקיים, הולך לקום תאגיד חדשות שעובד כמו חטיבת החדשות. על-פי ההיגיון צריך כמה שיותר מהר להתחיל עם זה, לא לדחות. הרי על-פי אותו היגיון צריך להתחיל לתת לתאגיד לשדר כי התאגיד גם ככה ימשיך לשדר, צריך לתת לחטיבת החדשות להמשיך לשדר.

התאגיד ערוך? כי אני שומעת פה קולות שהוא לא ערוך.

אני לא מנהל התאגיד.

- - -

יש יום שידורים מוכן כבר ליום הזיכרון.

חבר'ה, אני לא מנהל התאגיד ואני גם לא דובר התאגיד. יש פה את המנהל והיו"ר, הם אמרו פעם אחר פעם שהם מוכנים. אם הרעיון של החוק שהולכים להצביע עליו שבוע הבא הוא ללכת על המודל המוצע הזה, תאגיד קיים, ותאגיד חדשות שמבוסס על חטיבת החדשות עובד באותה שיטה ועם אותם עיתונאים, ההיגיון הוא שהיום לא נעביר תיקון. ההפך - - -

זה לא נכון מה שאתה אומר, כי ב-30 בחודש הם מפעילים את כל האופרציה, לא רק את מה שאתה אומר.

הם מוכנים להפעיל כבר את כל האופרציה.

הם אומרים שהם מוכנים, הם אומרים. בדיבורים גם אני גדולה.

האופוזיציה והקואליציה, רק תבואו ותראו, אנחנו מוכנים, כמה אנחנו מוכנים.

גם אני גדולה בדיבורים.

- - -

תבואו למודיעין ותראו כמה אנחנו מוכנים. אתם מוזמנים להגיע לאולפנים במודיעין לראות כמה אנחנו מוכנים.

רבותי, אני מעביר - - -

אני רק מסיים את המשפט האחרון.

אז תסיים, בבקשה.

אם זו אכן הכוונה להעביר בשבוע הבא חוק שמייתר תאגיד שידור, אותו דבר שימשיך לשדר, ותאגיד חדשות - - - חטיבת החדשות, ההיגיון הוא לא לדחות, אלא ההפך.

הוא לא מוכן.

לתת להם לעלות כמה שיותר מהר, להתחיל לעבוד, ולחסוך את ה-17 מיליון שקלים האלה שכביכול אומרים שרוצים לשמור על - - -

- - - בסוף זה 500 מיליון והיא תסגור אותם.

בלי קשר לזה, צריך לדאוג לעובדי רשות השידור, צריך לסדר להם כמה שיותר עבודות בתוך התאגיד.

בתוך רשות השידור.

- - -

אז למה לפתוח תאגיד אם צריך - - - אם לוקחים את העובדים מרשות השידור לתאגיד?

- - -

למה צריך? אל תעבירו את זה. למה? נדאג ליותר עובדים. תדאגו לעובדים ברשות השידור.

- - -

רבותי, אמרתי שמעכשיו והלאה מי שידבר - - -

- - -

רגע.

אפשר לדעת כמה עובדים יש בתאגיד?

שולי, מספיק כבר לשאול שאלות את כולם. מה יש לכם אתם? מה זה שייך לחוק של הדחייה?

זה חשוב מאוד.

חשוב מאוד, כן.

כי כל הזמן מדברים על העובדים - - -

כן, זה שהם מדברים על העובדים זה - - -

אני אתן לך בסוף, אבל שולי, בואו נסיים את הסבב, ריבונו של עולם.

סליחה, אתה צודק.

עוד לא התחלת.

לא נכון, אני כבר בדרך, עוד חצי שעה אני מסיים את הסבב. רבותי, כל אחד שמדבר מהתאגיד, חוץ ממנכ"ל התאגיד ויושב-ראש התאגיד ומרשות השידור, מדבר דקה. נתתי שלוש ושלוש ועכשיו דקה.

איפה עיקרון השוויון? אני לא מבין.

מספיק. אמרתי.

מה זה דקה? חיכינו וישבנו בשקט.

אתה לא, אתה ח"כ, ריבונו של עולם.

- - -

הולכים לתת להם שבועיים, ולתת להם דקה לדבר.

רבותי, אחרי גב' עורב - -

תמנה, תמנה.

- - תדבר מהתאגיד מוריה דביר. מי זה מוריה דביר?

אני.

סליחה, היא זו. אז תתחילי, ואחר כך את תדברי, כל אחת דקה.

אני רוצה להגיד שלושה דברים: אחד לגב' קארין אלהרר, שבגלל ביטול האגרה עכשיו האוצר שולט בתאגיד, לידיעתך, אם לא הבנת את זה קודם.

זה לא נכון. לא, לא, זה ממש לא נכון.

- - -

לא הפרעתי לכם, לכן אל תפריעו לי.

כל הזמן הפרעת.

- - - דקה, אז אל תפריעו לה. תנו לה לדבר.

- - -

לא להפריע, אני מבקש. מי הפריע עכשיו?

אני מציעה גם, כי אני יודעת, אדוני היושב-ראש הוועדה, אני יודעת שקרקס מוסקבה נמצא בארץ, נראה לי שיש כאן כמה חברי כנסת שכדאי שהם יצטרפו אליו כי הם יודעים לעשות פליק-פלאק נהדר, ונערות ונערי גומי.

לא לפגוע בחברי הכנסת, אני מבקש.

אני לא פוגעת, אני אומרת רק באופן כללי.

לא לפגוע בחברי הכנסת, עם כל הכבוד.

בסדר גמור. לידיעתכם, קרקס מוסקבה נמצא בארץ.

רשמנו.

מצוין. ודבר אחרון, לידיעתכם, בתוך חמישה ימים, סליחה, אדוני היושב-ראש, הרי היינו אמורים להיסגר, ובעצם היום נקבע שנצטרך לשדר גם את יום הזיכרון וגם את יום העצמאות. אז אני רוצה גם לבשר לחברי הכנסת וגם לבשר לאנשי התאגיד שאם הם לא ידעו, בחמישה ימים אנחנו מרימים שלושה ימי שידורים של יום הזיכרון ויום העצמאות.

זה מוכן.

כל הכבוד.

ואנחנו מוכנים לשדר, והם עדיין לא מוכנים. סיימתי, תודה.

דביר, בבקשה, דקה.

מוריה. נעים מאוד, אני מוריה, אני בת 29. לפני שהתחלתי לעבוד בתאגיד - - -

מי רוצה? אני פה אתכם - - -

אבל תן לה לדבר.

אני בת 60 וחצי. מה חשוב הגיל?

- - -

רבותי, אני אתן לכם לדבר, אל תדאגו.

כל אחד יציג את עצמו, גברתי, בדרך שבה הוא בוחר.

מה את מתערבת?

ואם היא רוצה להגיד שהיא בת 26, אז היא - - -

מכובד. אנחנו נקבל אותה לרשות השידור בלי לדעת את הכישורים שלה.

תאפשרו פה את ה-space.

- - -

זה בסדר, יש צעירות, יש מבוגרות.

עזבתי עבודה בערוץ הכנסת בשביל להתחיל לעבוד - - -

רק אמרתי אוכל, גמרנו, גואטה.

ביטן, למה לא נותנים לה לדבר?

זה לא בסדר, אתה כל דקה קוטע אותה, כל שתי מילים, תן לה לדבר.

עזבתי עבודה בערוץ הכנסת בשביל להתחיל לעבוד בתאגיד השידור הישראלי, כי אני מאמינה בשידור ציבורי עצמאי, בשידור ציבורי יעיל, בדברים שאנחנו עושים שם. לפני שהתחלתי לעבוד נחשפתי לתכנים שכבר העלו לדיגיטל, והבנתי שזה המקום שאני רוצה לעבוד בו. הרגשתי באמת שליחות, כי ראיתי ששלחתם אותנו, חברי הכנסת, להקים שידור ציבורי חופשי ועצמאי. והתחלנו כבר לעבוד. אני עובדת שם מדצמבר, אנשים עובדים שם אפילו כמה חודשים לפני.

אני עובד כבר מ-1989, את מדצמבר - - -

אנחנו מעלים תכנים, אנחנו מכינים אותם, אנחנו מוכנים לעלות לשידור כבר ביום הזיכרון. יש לנו יום שידורים מוכן ליום הזיכרון, ליום העצמאות, לכל הימים שיבואו אחר כך. אנחנו מוכנים לעלות. רק תבואו ותראו כמה שאנחנו מוכנים.

- - - כמה בניתם ליום העצמאות?

- - -

אני מדברת על התוכן. אני יודעת שהתוכן שאנחנו עושים הוא טוב.

אל תעשו את זה, אל תפרידו ביניכם לבין התאגיד.

נחבק אותה, שתבוא לרשות השידור.

ואני מאמינה בו כמו שהוא. כרגע כמו שזה נראה אנחנו פשוט לא יודעים למה אנחנו הולכים; אנחנו לא יודעים אם תהיה לנו עבודה; למי אנחנו שייכים, לחדשות, לא לחדשות; אנחנו לא יודעים אם אנחנו נכללים בחוק החדש; אנחנו לא יודעים איך ייראה בכלל התאגיד אחרי שיעבור החוק הזה; אנחנו לא יודעים אם זה מקום העבודה שאליו אתם שלחתם אותנו; אנחנו פשוט לא יודעים לאן הגענו.

הבת שלי בת 33, את בת 29, אותי רוצים לזרוק לרחוב, ואת אומרת - - -

אנחנו כולנו באותה סירה.

- - -

ובא לציון גואל מירושלים.

זה יהיה בירושלים. חטיבת החדשות של התאגיד תהיה בירושלים.

רבותי, רבותי, לכל אחד יש את הזכות להגיד מה שהוא רוצה.

ביטן, אני לא שומעת, אני אומרת לך.

את לא שומעת אותי?

לא אותך. לא שמעתי אותה. אותך אי-אפשר לא לשמוע.

תודה רבה. עכשיו אני עובר עוד פעם לח"כים, אחר כך נחזור אליכם. בבקשה, איילת. גואטה, אתה אחרי פריג', וואי, וואי, וואי, פריג' הרי לא מפסיק לדבר. בבקשה.

תראה, אני רוצה לנסות להיות ממוקדת, אם כי צריך להודות שזה דיון שמאוד קשה להיות בו ממוקד משום שהסעיף הזה כל עניינו הוא דחייה של שבועיים פתיחת התאגיד, ואני אמרתי את זה היום כבר שלוש פעמים. חשבנו שהתאגיד סובל מחוסר מוכנות - - -

(היו"ר יואב קיש, 18:17)

קיש חבר ועדה?

כן. בבקשה.

יש בעיות בהקמת התאגיד ובהצלת רשות השידור, כי כשמנסים לעשות דברים אלכימאים צריך כישרון מיוחד, ולא בטוח שלקואליציה הזאת יש את הכישרון הזה. יש לה בעיקר כישרון להטעות.

אבל אנחנו צריכים את הכישרון הזה מדי שבוע - - -

כן, בבקשה, איילת.

אני מוכרחה להגיד לך משהו, סייג לחוכמה שתיקה, מיקי.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

יותר טוב, והמשכיל בעת ההיא יידום, מיקי. אני אומרת לך את זה בידידות, לא בהתנשאות. אני אומרת דברים כהווייתם, ואתה לא.

איילת.

גם את הפכת להיות פופוליסטית כמו כולם.

איילת, מספיק - - -

אני מציעה שלא תיתן לי ציונים.

מיקי ואיילת, מספיק ויכוח.

אל תיתן לי ציונים, אני גם לא שומעת אותך.

הפתעת לרעה.

אתה יודע מה, הפתעתי אותך לרעה, דייני, עשיתי את שלי להיום.

אני מסכימה, איילת, זה פטנט לא רגיל.

בואו נחזור לעניין שאנחנו מדברים עליו, בבקשה.

עשיתי את שלי, אני יכולה ללכת.

איילת, בבקשה, בואו נחזור לעניין.

איזו מחמאה - - -

תפסיקו את ההתנצחויות ההדדיות.

אני לא התנצחתי, אני מדברת לעניין. יכולים לא להסכים אתי, אתה רוצה, תפסיק אותו, לא אותי.

- - -

הוא כבר דיבר בשביל הרבה שבועות.

תהיו רגע בשקט, אני אשתיק את כולם, ואת תקבלי זכות דיבור.

ההתנהלות המתנשאת שלך ושל המפלגה שלך ידועה לכולם.

מיקי, מיקי, תודה. בבקשה, איילת נחמיאס ורבין.

תראה, יש משהו מאוד מתעתע במה שקורה כאן, כי לכאורה מדובר פה בסעיף נורא "אינוסנטי", דחייה של שבועיים בפתיחת התאגיד.

מלשון innocent.

כן, מלשון Innocent, תמים, נאיבי.

לא הכרתי את השימוש הזה.

בסך הכול, בסך הכול, מה אנחנו רוצים לעשות, מיקי? בסך הכול בוא נדחה את זה בשבועיים. כשאתה מסתכל על העובדים שנמצאים פה של רשות השידור, כשאתה מסתכל על העובדים של התאגיד, אתה מבין שכל דחייה של שעתיים, לא דחייה של שבועיים, בהכרעה בגורלם של אלה ובגורלם של אלה היא פשוט בלתי נסבלת, וזאת האמת, וצריך להגיד את האמת גם לציבור, ובעיקר להם. כי מי שמלווה אותם, כמו איתן כבל, כמוני, יש פה עוד כמה חברי כנסת, יעל גרמן, יוסי יונה, קארין אלהרר, מלווים אותם הרבה מאוד זמן, יודע - - -

גם אני מלווה אותם הרבה מאוד זמן.

ויואב קיש, בסדר? יודע באיזה מצב הם נמצאים פה היום. ויושבת כאן נורית, ויושבים כאן עוד הרבה מאוד אנשים שהבעיה שלהם לא נפתרה בגלל התמרונים ההזויים של הקואליציה. למה תמרונים הזויים של הקואליציה? אני לא רואה אם נמצא כאן מישהו מכולנו, אבל אני יכולה להגיד לכם - - -

היה. רועי פה. כל סיעה קיבלה נציג בוועדה.

רועי יושב פה. אבל אתה יודע, אנשים יכולים לבוא גם אם הם לא. ההתייחסות שלי הייתה למשהו ענייני שקשור באוצר. אני יודעת למשל שכל הנושא של תוכניות פרישה מרצון הוקפאו להרבה מאוד זמן, כי התחלתי לנסות לטפל – יש פה אנשים, ואני לא רוצה להגיד מי, אבל יש פה אנשים שהפנסיה שלהם עומדת על 300 שקלים בחודש. יואב, 300 שקלים בחודש. יש זוגות נשואים, דיברתי על זה עם אלדד ועם גיל, יש 15 זוגות נשואים שאף אחד מהם לא התקבל לתאגיד.

נכים.

סליחה, רגע. מצד שני, עם כל הכבוד, עובדים יקרים של רשות השידור, אני מבקשת מכם, לא ליפול לפח הזה שהקואליציה טומנת לכם בזה שאתם נכנסים בעובדי התאגיד, אני אומרת לכם את זה.

אמרנו שנחבק אותם, יש לנו הרבה מקום.

- - -

סליחה, לא להפריע לי, בבקשה. אני רוצה להגיד לכם שבתאגיד גויסו עובדים מעולים, ותסלח לי שאני אומרת לך, ואני אומרת את זה בחברות ובידידות - - -

גם אנחנו מעולים.

רגע. אל תפריעו לי. לצורך הדיון פה זה לא שזה לא חשוב כמה שנים אתה עובד, אבל משנה לי איך אתה יוצא מרשות השידור.

אני לא רוצה לצאת, אני רוצה לעבוד.

לא רוצים לצאת, מוותרים על ה-700,000 שקל שלא מקבלים.

- - -

תקשיבו רגע, תקשיבו שנייה, אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם חייבים להיכנס לעולמות של פתרונות. כי מה שאתם עושה, משה, ואני אומרת לך את זה, ואתה יודע, שכשהיה צריך לעמוד בשתיים-עשרה בלילה באסיפת עובדים ספונטנית ברשות השידור, אתה יודע מצוין שאני נעמדתי שם עם 20 עובדים. חלקם צרחו עלי בשאגות, ואמרתי: אני אתכם פה, כי אני רוצה לשמוע, ואני יודעת שכואב לכם. חלקם עובדים שצריכים אולי ללכת הביתה, אני לא יודעת, אני לא מנהלת במקום אף אחד את הארגון שלו. חלקם אולי צריכים ללכת הבית, חלקם אולי לא. חלקם אולי כדאי בשבילם אפילו שילכו הביתה, חלקם אולי לא.

אני מבקשת מכם, מה שאתם עושים עכשיו, אתם נותנים את ידכם למצב הרבה יותר גרוע שהולך לקרות, ואני אומרת לכם את זה בכאב, נדמה לכם שאתם לא תשלמו את המחיר. גם אתם תשלמו את המחיר, כי כל פעם שאתם נותנים את ידכם לדחייה הזאת, שהיא דחייה לא עניינית - - -

- - -

רגע, משה, לא לענות לי.

חייב לענות.

רגע, לא, תתאפק. כשהדחייה היא לא עניינית, כשהדחייה היא רק תוצאה של תמרון פוליטי, הא ותו לא, אתם נותנים את ידכם. ואני עכשיו מדברת באמת - - -

רוצים לדחות בשביל לתקן את החקיקה.

אתם לא, אתם רוצים לתקן את החקיקה לא כדי להציל את עובדי רשות השידור, למה להעמיד פנים?

נכון.

איפה הייתם? יואב, איפה אתם הייתם? תאמין לי, יואב, ראיתי - - -

- - -

- - - כל הזמן את הדברים האלה. מה זה? בטח שאכפת לנו מהעובדים. זה לא נכון.

איפה אתם הייתם?

- - -

כמה את רוצה לדבר?

אני רוצה לדבר עוד שתיים-שלוש דקות.

בסדר. חברים, יש לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין עוד שתי דקות, בבקשה.

תראו, אין פה מצלמות, אני לא מדברת עכשיו למצלמות. אני מדברת כי אתם צריכים - - -

זה משודר.

אין מצלמות. נגמרו המצלמות.

לא, זה לא.

רגע, זה משודר?

משודר.

איילת, זה מצולם, זה בשידור.

אבל אני לא מדברת למצלמות, זו הנקודה שלי, הנקודה שלי היא אמיתית. תקשיבו רגע, במשך שנה שלמה מחזיקים אתכם בני ערובה, מחזיקים את עובדי התאגיד כל הזמן בתחושה שהנה, הנה, הנה זה קורה.

תקשיבו לי טוב, מי שהיה מעורב בדיונים האלה, ויש פה מספיק אנשים שהיו מעורבים בדיונים האלה, אני לא אשכח בחיים, כשדחינו את פתיחת התאגיד מערב פסח ל-30 – אמרנו שזה ערב יום הזיכרון, הרי דיברנו על הדברים האלה לפני שמונה חודשים. איפה הייתם בתוך הסיטואציה הזאת? מה עשיתם? שום דבר. במקום ללכת לראש הממשלה, למשל, ולשר האוצר, ולהגיד: תראו, את תוכנית הפרישה מרצון בואו נוציא לפועל.

איילת, זה היה ויכוח עצום בין שר האוצר לראש הממשלה, אז מה לעשות?

אבל, סליחה, רגע.

אני לא מספר לכם מה שאף אחד לא ידע.

הוויכוח העצום הזה מנוהל על השריטות של הגב של האנשים שיושבים פה, אז למה עכשיו להעמיד פנים כאילו השבועיים האלה – אתה יודע מה, השבועיים האלה לא יעשו שום שינוי.

אני מעדיף חודש, אבל לא משנה.

אתה מבין? זה מה שמתעתע, אמר לך את זה יום בכיסא שאני יושבת בו, אמר לך הבוקר אלעזר שטרן: מה אתם הולכים, בואו לפחות תהיו מספיק הגונים ותגידו שזה ייקח חודש.

זה מה שאני אומר.

שמעתי מה אמרת, אבל אלעזר אמר לכם. בסוף מעמידים אותנו במצב מגוחך, אנחנו נקרעים ביניהם.

- - -

זה תלוי רק בפיליבסטר שלכם.

תקשיבו רגע. אני לא מקבלת את מה שאמרת, קרקס, אני חושבת שאת כבר מכירה אותנו קצת יותר טוב מזה. אבל הסיטואציה שבה גם אתם כמהים - - -

נא לסיים, איילת.

אני מסיימת. לא היו לי שתי דקות, אבל אני אתכוון בכל זאת ואני אסיים.

את מדברת שמונה כבר.

מיקי זוהר, אל תפריע לי.

נא לסיים.

הצורה הזאת שבה אתם כמהים – אתם באמת יקרים לי, ואני חושבת שאתם עושים שידור ציבורי מעולה בתנאים בלתי נסבלים, צריך גם את זה להגיד, זה בסדר להגיד את זה. והם התחילו להרים את התאגיד גם בצורה מרשימה. אבל אתם נותנים את ידכם כל פעם לדחייה הזאת, ואני אומרת לכם, אני חוששת מעוד דחייה. אני חוששת מזה שאתם מסכנים את מה שכן אפשר להציל, ואתם כל פעם עוזרים לממשלה שבפירוש הדבר היחיד שהיא רוצה זה - - -

חברת הכנסת ורבין, מה את עושה במקומי? מה את עושה במקומי כשאת יושבת מול ראש הממשלה והוא אומר לך: אני הולך לתקן. מה את עושה? את מאמינה לו אם את במקומי? מה את עושה?

אנחנו עוברים לדובר הבא.

אבל זה היה - - -

זה היה בכניסת שבת. אני אמור לא להאמין לראש הממשלה?

איך אתה יכול להאמין לזה אחרי כל מה שעברתם?

אני רוצה להאמין לו.

אני מתפלא עליך. אתה איש - - -

אין לי ברירה. לא מעוניין - - -

אני דואגת לכם.

- - -

רק מי שמצוי בעניינים כמונו יכול להגיד לכם בכנות את הדברים האלה.

- - -