הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת
לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון), התשע"ז–2017
יום שלישי, כ"ט בניסן התשע"ז (25 באפריל 2017), שעה 16:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/04/2017
חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר-היום
דיון בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017 (מ/1131).
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
יואב קיש – מ"מ היו"ר
איתן כבל – מ"מ היו"ר
שולי מועלם רפאלי – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב
יעקב אשר
יואב בן צור
מכלוף מיקי זוהר
איילת נחמיאס ורבין
יוסי יונה
רועי פולקמן
עיסאווי פריג'
נורית קורן
חברי הכנסת
¶
קארין אלהרר
יגאל גואטה
יעל גרמן
אורן אסף חזן
שלי יחימוביץ
אורלי לוי אבקסיס
מיכאל מלכיאלי
אברהם נגוסה
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
שלמה פילבר - מנכ"ל משרד התקשורת
רן שטרית - משרד התקשורת
ברוריה מנדלסון - משרד התקשורת
שי באבד - מנכ"ל משרד האוצר
אסף וסרצוג - משרד האוצר
ברוך לוברט - משרד האוצר
גיל עומר - יו"ר, תאגיד השידור הציבורי
אלדד קובלנץ - מנכ"ל, תאגיד השידור הציבורי
עומר בן רובי - מנהל רשת ב', תאגיד השידור הציבורי
רן היילפרן - סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הציבורי
מוריה דביר - עורכת חדשות בחטיבת הדיגיטל, תאגיד השידור
תומר שלפניק - עורך חדשות בחטיבת הדיגיטל, תאגיד השידור
משה שגב - ועד הגג של עובדי רשות השידור
שלמה אברהם - ועד משולב, רשות השידור
רפי יששכר - ועד משולב, רשות השידור
תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור
אליעזר וחנונו - מבקר פנימי מוסמך ונציג עובדי רשות השידור בוועדות הכנסת
נורית אליהו - מלבישה, רשות השידור
זיו מאור - עו"ד, מנכ"ל האגודה "זכות הציבור לדעת"
יאיר טרצ'יצקי - יו"ר, ארגון העיתונאים
משה רונן - ארגון העיתונאים
ליאור תמם - מנכ"ל איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים
נתי טוקר - "דה מרקר"
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
קובי סימן טוב
אירית שלהבת
דיון בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017 (מ/1131)
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, אני פותח את הישיבה בהצ"ח השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017. מנכ"ל משרד התקשורת, תסביר לנו את החוק, למה הכוונה פה, תציג את העניין.
שלמה פילבר
¶
החוק הזה שהונח היום על שולחן הוועדה הוא בעצם שלב טכני קצר, בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמה של הגורמים שטיפלו בנושא המרכזי, שעוד רגע נדבר עליו. סוכם שכדי לבצע הליכי חקיקה מסודרים בהתאם למקובל, ובלי קיצורי דרך ובלי קיצורי הנחה ודברים מהסוג הזה, נדרשת איזושהי תקופה של לפחות שבועיים. במקור – שי באבד שותפי לעניין יגיע עוד כמה דקות – במקור דיברנו על 1 ביוני, בפועל בסוף מה שנקבע בחוק זה ה-15 בתקווה – זה מאוד מאתגר, אבל אני מעריך שאנחנו יכולים להגיע לעניין הזה. 15 הימים האלה נדרשים על מנת להשלים תיקון חקיקה אחר של תזכיר חקיקה שכבר נמצא בפרסום לציבור, והופץ בערב חג הסוכות.
שלמה פילבר
¶
סליחה, ערב חג הפסח, שם מופיע התיקון המהותי שאמור להיעשות בחוק השידור הציבורי. אני מציע, גם בשביל הזמן של חברי הכנסת, שלא נפתח פה עכשיו את הדיון המהותי.
שלמה פילבר
¶
בגלל שמדובר על חלק משנה, ככל שהשנה מתקצרת או שנשארת יתרה אז הסכומים משתנים. את הסכומים האלה אנחנו מתאמים וקבענו עם אגף התקציבים. זה הופיע בתיקון האחרון, ובעצם יש פה רק התאמות של הסכומים.
שלמה פילבר
¶
אני יכול להגיד שהייתה מחלוקת מלכתחילה, מלפני כמה וכמה חודשים, כמה העלות של כל הגופים האלה, היה בזמנו בוועדת המנכ"לים. היו שתי הערכות שהפערים ביניהם היו גדולים מאוד, וזה לא הוכרע.
יואב קיש (הליכוד)
¶
השבועיים האלה עולים 17 מיליון. זאת אומרת, אם נרצה עוד שבועיים, כנראה שהם יעלו קרוב ל-17 מיליון גם כן.
שלמה פילבר
¶
זה לא הערכה שלי. בזמנו כשעשינו איזושהי בדיקה במסגרת מה שהיה בזמנו בקיץ ועדת המנכ"לים, ואחרי זה על בסיס המספרים שנבנו מלמטה למעלה, הלכנו גם לרשות השידור וקיבלנו מספרים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
צריך להסביר את זה. זה לא עניין – מיליון פה, מיליון שם, לכם אולי זה לא כואב. לנו זה כואב מאוד.
שלמה פילבר
¶
מבחינת המדינה, כשמביאים הצעת חוק שיש לה עלויות, מי שאחראי עליה זה אגף התקציבים, אז שאגף התקציבים יגידו.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, שהעניין יהיה ברור. נדבר על העניין של התאריך, ובגלל שיש סיכום בין שר האוצר לראש הממשלה, אני לא אשנה אותו בלי הסכמת שר האוצר. אבל תכ'לס, התאריך הזה הוא בעייתי ביותר. זה ברור, אבל נדבר על זה. מי רוצה לדבר ראשון? דברו ונראה מה המצב. יואב קיש, אתה רוצה לדבר?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני באמת אהיה קצרה. אני רק רוצה לומר שהחוק הזה לא ידע יום אחד של לשים אותו על הפסים הישרים. זה התחיל מוועדת הנגבי, אחרי זה היו דיונים אצל איתן, אנחנו מגיעים לכאן עם משברים קואליציוניים. מה לא. כאילו אין נושאים במדינה הזאת.
אני באמת לא מצליחה להבין, אני גם לא מצליחה להבין מה יצא מכל הסיבוב הזה. מה יצא? אני חייבת להודות שאחרי ששמעתי את ראש הממשלה אומר: אני רוצה לעזור לעובדים, אמרתי לעצמי: ואללה, אולי באמת הוא רוצה לעזור לעובדים. ואז פתאום קלטתי מה יצא מכל הסיבוב הזה. מה יצא? לא בא לו ברוך שי – לא פגשתי את האיש מימי – כנראה שחיטטתם בפייסבוק.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא בא לו גיל עומר, לא בא לו אלדד קובלנץ, אז הוא המציא. פתאום חזרתם בכם. הסרטון שלכם שעובדי הרשות הם "חמאס", הם כבר לא, אתם דואגים להם, עשיתם טעות, רוצים סליחה ומחילה. אבל איפה דאגתם לעובדים?
היו"ר דוד ביטן
¶
את דאגת לעובדים, אני מבין. לא טיפלת בחוק בכלל. בשם מי את מדברת? את בחוק שלך פיטרת את כל העובדים מרשות השידור במחי יד, אז מה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
היוזם האבא של החוק הזה – גלעד ארדן, שדרך אגב, נדם קולו – הוא לא רוצה להתווכח, אבל הוא גם לא מסכים לשינויים. הוא לא אומר את זה בצורה ישירה, כי לא נעים, כי ראש הממשלה רוצה אחרת, אבל גם הוא חושב שהיוזמה הייתה שונה.
עכשיו החוק הגיע לוועדה, גלעד ארדן ישב יום יום בוועדה, תעיד על כך מנהלת הוועדה, תעיד על כך היועצת המשפטית של הוועדה, יצא שזה אותו צוות.
רפי יששכר
¶
הוא סגר חשבונות עם ההנהלה הקודמת. היו לו אתם חשבונות אישיים, והוא סגר את זה אתם על הגב שלנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
כאילו לפיד נעלם. חתמתם על חוק שלא קרה אתו כלום. זאת אומרת, הוא לא מפטר אף אחד, החוק שלכם, אתם דואגים לרשות השידור בכלל.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
את צודקת, אבל לא כדאי שמי שהופיעה בוועדה תעיר עכשיו על מה שעשה השר.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
היא הייתה ממובילות הוועדה, למה היא לא הניחה את המפתחות והלכה הביתה אם זה היה כל כך דרמטי?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אתם עושים על הגב של העובדים, גם של התאגיד וגם של רשות השידור, מלחמות פוליטיות מלוכלכות, זה ברור.
היו"ר דוד ביטן
¶
לפיד רצה לפטר את כל העובדים. שיש עתיד לא תגן על עובדים של רשות השידור, אין דבר כזה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אתה שלא תגן על ראש הממשלה, הוא הביא את - - - כשיש עובדים. למה הוא לא זכר את זה ב-2014 לפני שלוש שנים? הוא לא ידע שיש עובדים?
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו לא מפלגת העבודה שמחביאה את לפיד כל היום, כי הוא חוטף לה את המנדטים. אני ראיתי את ההוראה, אז באתי.
משה שגב
¶
אדוני היושב-ראש, לפיד רק חתם על תעודת הפטירה. הוא לא עשה כלום, הוא רק חתם על תעודת הפטירה.
משה שגב
¶
הוא חתם על תעודת הפטירה של עובדי רשות השידור, זו הבושה של מדינת ישראל. בושה. ששר אוצר במדינת ישראל חתם על תעודת פטירה של עובדים, זו הבושה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אתם יכולים לצעוק כמה שאתם רוצים, אבל אתם לא תפילו את הכול על מי שעמד בראש הוועדה.
היו"ר דוד ביטן
¶
די, רבותי, לא להפריע, בבקשה. אני אתן לאנשים לדבר, אנחנו פה עד הלילה, אין בעיה, בסדר?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
החוק הוא חוק, ואני לא מבינה את הדרך הזאת. שיש חוק ויש מקצה שיפורים כל חודש. כל חודש. עכשיו, בואו נודה על האמת, הסיפור לא היה מתעורר אם לא הייתם רואים את הפייסבוקים ולא הייתם עושים חיפוש איפה כל אחד נמצא בעמדה הפוליטית. לא קמתם בבוקר יום למחרת ואמרתם: אה, אולי עשינו טעות. לא, זה לא קרה.
עכשיו אני באמת לא מצליחה להבין, אני אשמח שמנכ"ל משרד התקשורת יבהיר לי מה קרה. על מה המהומה? איפה הולך הכסף? במקום לתת אותו לקצבאות הנכים, לתוכנית של כחלון, מה קרה? יש לכם יותר מדי? אני לא מבינה אתכם.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
הממשלה החברתית, לא עשיתם דיון על ניצולי השואה, עשיתם דיון דחוף על תאגיד. תמשיכו להתעסק בעצמכם.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, לא להפריע, אני אוציא אנשים. אני אומר לכם את האמת, אני אוציא. לא רוצה להוציא אף אחד. רוזנטל, אתה רוצה לדבר? כמה דקות אתה צריך?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
עובדי רשות השידור היו האויבים, עכשיו הם החברים, ועובדי התאגיד הם האויבים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כולם אויבי העובדים, ורק אתם דואגים לרווחת העובדים ולעתידם, ואנחנו ממש נרגשים ממופע הצביעות הזה. אדוני היושב-ראש, אדוני מנכ"ל משרד התקשורת, צריך להגיד שזה לא עניין טכני, הרי דחיית המועד נועדה לעניין מהותי ביותר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
והיא סגירת מחלקת החדשות של התאגיד והקמת תאגיד חדשות עצמאי חדש, זה הסיפור.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, עזוב אותך, - - - מהאיומים האלה, נו. אני אמרתי שרק בהסכמת שר האוצר, ומספיק עם הדברים האלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
משרד האוצר לא - - - , אני הסברתי בהתחלה. למרות שמשרד האוצר לא צריך לנהל את המדינה, אבל מכיוון שיש הסכם בין ראש הממשלה לשר האוצר – לאן אתה הולך, מנכ"ל משרד האוצר?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אין הרבה טעם בלזכור את הזיגזג שהדרג המקצועי מוכן לקבל מהדרג הפוליטי בחוק הזה. אבל באמת, אתם עושים חוכא ואטלולא מעצם העניין, כי דאגתכם היא לא לשידור הציבורי ולא לעובדים ולא כל הקשקושים שאתם מקשקשים פה, אלא רק הניסיונות שלכם להחליש את השידור הציבורי, ולנסות לדחוף ידיים הן לתאגיד החדש הישן שיוקם, זה שיוכה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תקשיבו, אני מבקש דבר כזה, הבא בתור שהוא לא חבר כנסת שמדבר הוא יצא החוצה. נלך ככה? אתם רוצים ככה, אין בעיה. אנחנו לא מנהלים דיאלוג עם הקהל, אין דבר כזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתן לכם, אמרתי שאני אתן לכם. אבל אתם לא יכולים לעשות דיאלוג עם חברי כנסת, עם כל הכבוד. אמרתי שאני אתן.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הדיון על העובדים הוא הדיון החשוב ביותר, אבל בסופו של יום החוק הזה לא יציל את עובדי רשות השידור. הוא יציל חלק מהם, לשמחתי, אבל הוא עושה נזקים אחרים שאי-אפשר להעריך אפילו את שיעורם.
קודם כול, את כל הסיבוב הזה שאתם עושים, להקים תאגיד חדשות עצמאי, אין לו שום הסבר מקצועי, ואני מבין בזה משהו בחיים, הייתי בחיים שלי קצת בטלוויזיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אין לו שום הסבר מקצועי. יקום תאגיד חדשות שיפעל ליד התאגיד, והם יתחרו זה בזה, ויהיה כפל תפקידים, ויהיה מאבק בין שני הגופים. ואם חלילה יהיה פיגוע, אז בשביל לפרוץ לשידור יהיה צריך לתאם בין ההנהלה להנהלה של זה, ואם הם לא יסכימו אז ילכו לחשב הכללי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הייתי סמנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. בחדשות ערוץ 2 יש היררכיה, הבעלים של הערוץ הם הבעלים גם של חברת החדשות, הם גם הבעלים. יש היררכיה, יש דירקטוריון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אף אחד לא כפוף לאף אחד, זה דבר ראשון. דבר שני, מה כל הסיבוב הזה? למה? למה? בשביל שבסוף עשיתם חוק פרסונלי. יש שניים-שלושה אנשים שאתם לא אוהבים, או יותר נכון, שראש הממשלה לא אוהב, ואתם אומרים: איך ניפטר מהם. כמו בדרום קוריאה, השליט קם בבוקר, אומר לעצמו: את צ'ונג ליה אני לא סובל, חסלו אותו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אנחנו פה לא מחסלים עוד ביריות, אבל אנחנו מחסלים בחוקים. זה חוק שנועד לחסל אנשים ולהרחיק אותם, את אלה שאתם לא אוהבים, משליטה בחדשות, זה הכול. וכל הכאוס הזה שאתם עושים פה נועד רק לדבר הזה, כי אחרת אין לו שום הסבר. גם לא הסברת, ולא באקראי לא הסברת, כי אין לך הסבר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אין לך שום הסבר למה צריך תאגיד חדשות עצמאי בתאגיד, שהזיקה בתכנים היא אחת לתוך השנייה – החדשות חיות מהדוקומנטרי והדוקומנטרי חי מהחדשות, וההיפך, ואנשים עובדים בצוותא וביחד, ולא מה שאתם מנסים לעשות פה.
אז מעבר לעניין שזה יעלה הון תועפות, מייצרים חוק פרסונלי, מייצרים מבנה משובש לחלוטין, ואין שום הצדקה לפיצול הזה. הכי גרוע זאת תקופת הביניים, כי בתקופת הביניים אתם מתכוונים לגנוב את תאגיד החדשות החדש, זה כל התוכנית שלהם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לייצר חדשות ביבי עד שהחוק יעבור ועד שיהיה מימשל תאגידי בתאגיד החדשות החדש, והוא ינוהל על-ידי כונס הנכסים. וכונס הנכסים לא כפוף לשום מימשל תאגידי, הוא לא נבחר על-ידי אף אחד בשיטה שראוי שייבחר, לא תהיה לידו מועצה כמו שצריך שתבקר את העניינים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
תקשיב. הייתי בהקמה של כמה כלי תקשורת. מה שאתה עושה בהתחלה הוא דרמטי ומשמעותי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כל אחד יטען את השטויות שלו, בסדר? אני אדבר שטויות ואתה תענה בשטויות שלך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ההבדל בינינו הוא שאני הקמתי כמה גופי תקשורת ואתה עוד לא עשית את זה בחיים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז אני אסביר לך. היסודות שאתה יוצק, על זה עומד הבניין. ואם כונס נכסים ללא מימשל תאגידי הוא זה שיקים את הבניין החדש - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
- - הבניין הזה יהיה כרוחו של ראש הממשלה. בשביל זה נועד כל החוק הזה, וזה הכול. כי חוץ מזה אין שום הסבר. לא מסרתם שום הסבר, אין שום היגיון בהצעה שלכם, וכל מה שאתם מבקשים לעשות זה – יש איזו פשרה עם כחלון וזה וככה וכוכי, ובסוף יהיו עובדות מוגמרות. לפני שיהיה תאגיד חדשות חדש יהיו כבר עובדים, יהיו דרכי פעולה, יהיו דרכי עבודה, ואף אחד לא יוכל לשנות את זה בהמשך. זו הצרה שאתם מביאים עלינו, וזה די שקוף.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בסופו של יום אני מאמין שהמאבק פה הוא על שידור ציבורי, ויש מי שנוטה לזלזל ואומר: מה זה שידור ציבורי, בין כה וכה אף אחד לא רואה את זה, או שאחוזי הרייטינג של הדבר הזה הם נמוכים. תראו, השידור הציבורי חשוב ביותר בגלל שהוא מאזן את השידור המסחרי. ובגלל שהשידור המסחרי הוא מוטה אינטרסים כלכליים, השידור הציבורי חשוב שבעתיים גם אם אין לו צפייה גבוהה. ודווקא השידור הציבורי של רשות השידור היה מצוין, ברדיו היו לו הישגים נפלאים והייתה לו גם האזנה גבוהה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הוא חשוב בעצם קיומו בתוך שוק תקשורת שכולו ממוסחר, בסביבה שכולה ממוסחרת, שידור ציבורי שיש לו בעיות משלו חשוב מאוד. אבל אתם לא רוצים שידור ציבורי, אתם רוצים שידורי תעמולה, אתם רוצים שידורים מטעם. אתם לא מבינים את המשמעות בכלל של שידור ציבורי.
כל ההצעה הזאת נועדה לאפשר שוב לפוליטיקאים לדחוף את הידיים שלהם לתוך השידור הציבורי ולהרוס אותו, כמו שעשיתם בהצלחה גדולה כל השנים עד היום. וזה מה שתעשו גם עכשיו, במקום לתת לשידור הציבורי לצאת לדרך ולהיות שידור ציבורי ראוי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
שמתם לו עוד רגל ועוד רגל – בהתחלה ביקשתם לסגור אותו, אחר כך ביקשתם לפצל אותו, אחר כך ביקשתם לדחות, ועכשיו אתם מבקשים לגמד אותו, והכול הכול במטרה שהעיתונאים בו יהיו מפוחדים ומבוהלים, ואתם תוכלו לאיים עליהם. אני מקווה שהתוכנית הזדונית שלכם לא תצליח.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני, ברשותך, רואה שחסר לי משפט, סופה של הדמוקרטיה עוד לא שמעתי. אנחנו כנראה בדרך לשמוע את זה גם הרבה פעמים.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני רוצה לדבר על נושא מאוד פשוט, אני רוצה להעלות הסתייגות אחת שלי להצעת חוק שמדברת על דחייה נוספת בשבועיים מה-15 במאי ל-1 ביוני.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני מבין שזה לא יעבור בלי הסכמת האוצר, ואני לא מתכוון עכשיו לפתוח באיזה מאבק קואליציוני. אני רוצה להסביר את הנימוקים שלי, ואני רוצה לשמוע מדוע האוצר חושב שזה לא - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
לא נתייחס לזה, בסדר. הסיבה שאני רוצה להגיד היא ככה, הגעתי היום בבוקר ליום המליאה המיוחד, התחלנו את הדיון בוועדת הכנסת. אנחנו רואים שגם הליך החקיקה הוא הליך מורכב, ולא ברור לי מתי הוא יסתיים, זה אחד.
אני לא רוצה להגיע למצב שאנחנו מעמידים את תאגיד החדשות החדש, את החטיבה החדשה שאנחנו מקימים פה כתאגיד חדשות, במצב – אנשי האוצר, כולל המנכ"ל, אני מדבר אליכם – אני אומר שהחקיקה פה יכולה להתארך. אני אומר לך את זה ממה שראיתי בבוקר בוועדת הכנסת ואני רואה שאנחנו נכנסים למצב – ושאלו אותי חברי כנסת מהאופוזיציה: מה תעשה כשתראה שאתה לא עומד בזמנים? תביא עוד פעם תיקון לחוק? עוד פעם תעשה?
יואב קיש (הליכוד)
¶
אז אני אומר, נכון, זה אינטרס של כולם לעשות את זה מהר ככל האפשר, כולל של הכנסת הזו, כולל של העובדים, כולל של ההתארגנות של כל הגופים הרלוונטיים, וגם כי יש פה משמעויות כספיות. אבל בסופו של דבר, פרקטית, כשאני מנסה לראות איך עושים שהדבר הזה יקרום עור וגידים ולעמוד בלוחות הזמנים זה מאוד מאוד מאתגר. אני חושב שאפילו אולי שבוע או שבועיים – צריך לחשוב רגע עוד פעם על המשמעויות של לוחות הזמנים, על המשמעויות הכספיות שבעניין הזה. וברור לי שזה חייב לעבור, בגלל שזה תקציבית, את אישור האוצר.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני מסכים עם הצעת יושב-ראש הוועדה שנדבר אחרי זה ספציפית, אבל אני רוצה להעביר את המסר שראיתי היום בבוקר בוועדה, אני חושב שנצטרך להתייחס לעניין הזה. זו ההסתייגות היחידה שלי, וגם היא כמובן בכפוף לאישור של האוצר בעניין הזה.
נורית אליהו
¶
סליחה רק רגע. ציבור העובדים – אתה לא תעשה צחוק מ-1,000 משפחות עם ילדים, עם תינוקות, חד-הוריות, משפחות שמפרנסות יחידות, ואתה אומר לו בדיאלוג, עזוב את הציבור. על גב עובדים, על גב - - -
נורית אליהו
¶
גם האוצר, כולם, כולם. אבל אני רק רוצה לברך אתכם. ראש חודש אייר זה מחר, ואייר זה ראשי תיבות אני ה' רופאך, אני מאחלת לכל הכנסת הזו, לכל הממשלה, לכל נציגי הציבור רפואה שלמה, כי אתם חולים וחולים בגדול. חולים אתם.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח ולומר שלא ברור לי אם אי פעם בית המחוקקים ידע פארסה שלטונית ומשילות מקרטעת כמו זו שבאה לביטוי בתהליכי החקיקה של החוק הזה, כפי שמנכ"ל משרד התקשורת אמר שהוא מקווה שיהיו תהליכי חקיקה מסודרים. הם כבר לא מסודרים, ובאופן חד-משמעי הם לא מסודרים.
יש לנו כאן חקיקה שהיא בעצם של טלאי על טלאי, חקיקה שבעצם באה לסרס את הכוונה הראשונית בניסוחו של החוק הזה. להזכירכם, החוק הזה נוסח בהנחייתו ובהשראתו של ראש הממשלה. למה הדבר דומה?
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
התאגיד. ולמה הדבר דומה? נקבעו כללי משחק, התוצאה אינה נמצאת ראויה בעיניו של ראש הממשלה והוא אינו מוכן לקבל את כללי המשחק הדמוקרטיים, את כללי המשחק שהיו הן בכנסת והן גם בוועדות שעמלו כדי לחוקק את החוק הזה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
רפי יששכר, אני אתייחס לדברים שלך, אתה יודע שאני אתך מהתחלה. אנחנו נתייחס גם לדברים האלה, רפי, רק שנייה. אז אם כן, מה שקרה כאן, שלא מצא חן בעיני ראש הממשלה, התוצר של עבודתה של הוועדה, ומה שלא מצא חן בעיניו לא קשור בכלל לעובדים. מה שלא מצא חן בעיניו קשור לעובדה שלא הונחה חומה שבעצם רצינו שתהיה חומה סינית, נוצרה חומה סינית בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי, והדבר לא מוצא חן בעיני ראש הממשלה, כי הוא רצה שליטה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
להזכירם, המגה-פון של ראש הממשלה, המגה-פון, השרה לתרבות לא דמוקרטית אמרה את זה בצורה חד-משמעית, אדוני היושב-ראש, אני מצטט: מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? בוטה. מדאיג.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
עכשיו אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אורן חזן, ישבתי בוועדת הכלכלה בראשותו של איתן כבל, ואנחנו נלחמנו קשות כדי להגדיל באופן משמעותי ומקסימלי ועד הסוף את מכסת - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אז אני רוצה להזכיר לכם, אנחנו רוצים להזכיר לכם שבוועדת הכלכלה נאבקנו, חברי הכנסת מהאופוזיציה, כדי להגדיל עד כמה שניתן ובאופן מקסימלי - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני, אחר כך הדיון עבר, והייתה את הוועדה בראשותו של צחי הנגבי השר, וגם שם הגענו להסכמות להגדיל את מס' העובדים. ואני כאן אומר לכם, עם ההסתייגויות שלנו ועם ההתנגדויות שלנו, וההתנגדויות שלנו מבוססות רק על הערכים הדמוקרטיים, אבל באשר לעובדים, ואני אומר זאת כאן, אדוני היושב-ראש, אנחנו תובעים, אני תובע בשם מפלגת העבודה שתהיה העסקה מלאה של עובדי רשות השידור. הנה, אני אומר זאת.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
יהיה מה שיהיה, אדוני היושב-ראש, ליצור כאן את יציר הכלאיים בין התאגיד לבין רשות השידור. ונדאג, ואני אומר לכם, הנה, אורן חזן והנה דוד ביטן, אני מאתגר אתכם, בואו נחוקק את החוק כך שאף אחד מהאנשים הללו, לא רק - - - ולא שלמה אברהם ילכו הביתה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כי בסופו של יום כאשר המבחן יעבור, כי לכם יש את הרוב בקואליציה, ובואו נראה אם בסופו של יום החוק שיעבור כאן יבטיח את הפרנסה של האנשים האלה ואף אחד מהם לא ילך הביתה. הנה האתגר. אתה לא תעמוד בו, אדוני, כל הצעקות הציניות שלך. תודה, אדוני היושב-ראש.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
תודה. חלק מחברי הכנסת שיושבים סביב השולחן הזה ישבו פה גם בכנסת הקודמת. צריך להגיד באופן גלוי ואמיתי, החוק שעבר בסוף איננו דומה בכמה דברים עקרוניים לחוק שהובא בהתחלה על-ידי השר גלעד ארדן. וזה בעיקר בעיקר בעיקר מתייחס לאותה יצירה שפעם ראשונה נקבעה פה – שמי שבעצם עומד בראש התאגיד הוא נשיא בית-המשפט העליון – האופן הדי בעייתי שזה נעשה בו, וזה נעשה באופן בעייתי.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
ישבנו בוועדה בכנסת הקודמת. רוצים עכשיו לפתוח את הדיון, אני לא חושבת שיש לזה מקום.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
זה בדיוק מה שלא רציתי שיקרה. למה ישר אתם לוקחים את זה לאנשים? בואו תנו לי להציג פה משהו קצת יותר מורכב, בסדר?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
שאלתי פה שאלה, אדוני המנכ"ל, בבוקר, ולא קיבלתי תשובה. אני באמת שואלת שאלה. כיוון שהרי כולנו מבינים שהישיבה פה היום והדיון הזה בפגרה, וגם הדיונים שיהיו הלאה, הם לא רק כי צריך לדחות את זה ב-15 יום, יש פה רצון לשנות חלק מהתאגיד. אנחנו נכנסים מהתחלה לשאלת הרפורמה הגדולה שנדרשה ברשות השידור, לשאלה של מה עושים עם העובדים האלה והאלה, כמה נקלטו מרשות השידור בתאגיד, מה קורה עם עובדי התאגיד. המון המון שאלות. אני שאלתי שאלה בבוקר, וכאילו התשובה הדי ברורה מאליה הייתה: לא, בלי זה אי-אפשר. אז אני רוצה להגיד שכן, אולי כן אפשר. אולי לא צריך לשנות את החוק, ורק צריך לשנות דברים בתוך החוק הקיים כדי ליצור - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
רן, רגע, אותך שמעתי בבוקר, את המנכ"ל עוד לא שמעתי. ואולי קצת תפתחו אוזניים, וננסה לעשות את זה בדרך שתביא לתוצר הנכון ביותר. כל יושבי השולחן הזה רוצים שידור ציבורי, מקובל על כולם. מי שזה לא מקובל עליו אין פה דיון אתו. מקובל על כולם שכולם רוצים שידור ציבורי טוב, מקובל על כולם שגם היה צריך רפורמה גדולה ברשות השידור. זה מקובל על כולם. ועכשיו בסדר, אני מבינה שיש איזה באג שבו חטיבת החדשות בתאגיד לא כפופה לדירקטוריון. האם אפשר ליצור מצב שחטיבת החדשות בתאגיד תהיה כפופה לדירקטוריון וזה ייצור את ה-mind הציבורי גם בחטיבת החדשות, ולא תשים אותה בצד.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
הרי כל הסיפור, את יודעת, כי אמרו שלא רוצים לראות 1,000 מפוטרים - - - מה כל זה קשור?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אתם מוכנים להגיד שזה רק 15 יום, ואני חושבת שמשהו שמשפיע על חיים של כל כך הרבה בני-אדם, ובהם: עובדי התאגיד ועובדי רשות השידור, לא יכולים להתייחס אליו כאילו אנחנו פה רק בעניין טכני.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא נתחיל לדון בזה בעוד שבועיים או בעוד יום או בעוד יומיים. זאת שאלה ראשונה שלי.
שאלה שנייה, אדוני המנכ"ל, ביחס לעובדים, איך אתה רואה את זה? מה הולך לקרות עם העובדים של התאגיד, עם העובדים של רשות השידור, מי אלה עובדי חטיבת החדשות החדשה הזאת שאנחנו הולכים להקים?
שלוש, לוח הזמנים, התאגיד היה אמור לעלות, ויכול להיות שאנשי מקצוע גדולים ודגולים ממני בנושאי תקשורת מבינים שצריכים שם שינויים, מה עושים עם כל התוכניות שהם הכינו ל-30 באפריל ול-1 במאי? סתם ככה זרקנו לזבל תוכניות שהוכנו לשבועיים, שעות של עבודה של אנשים? לא יודעת.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
דבר נוסף, אדוני, שעלה מתוך הרצון הזה בדחייה. מה ההיררכיה בין התאגיד לבין חטיבת החדשות החדשה שקמה? מה ענו לי במסדרונות: תסתכלי איך זה עובד יפה בערוץ 2 ב"קשת" ב"רשת" ובחדשות. אז תסבירו את זה להדיוטות.
צריך להגיד, אני לא מומחית בתקשורת, אבל ישבתי גם בכנסת הקודמת בחלק ניכר מדיוני הוועדה, וגם ניסינו להיכנס עכשיו לנושא, אז תסבירו לנו איך קובעים מי משדר מה, ואם קורה משהו שצריכה חטיבת החדשות להיכנס לשידור, אבל עכשיו הזמן של התאגיד, אז איך זה עובד?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
כן, כן, אני לא מבקשת תשובה עכשיו. ודבר אחרון שאני רוצה להגיד פה, כי אני חושבת שאמרנו את זה גם בבוקר, אני רוצה שזה יהיה ברור גם פה. לדעת כולי עלמא השידור הציבורי במדינת ישראל צריך לשדר מירושלים. אני אומרת את זה פה לא לאוזני מנכ"ל משרד התקשורת אלא אולי לאוזני מנכ"ל משרד האוצר או לאוזני מי שזה לא יהיה. השידור הציבורי במדינת ישראל, מקום השידור שממנו הוא אמור לצאת הוא ירושלים. 80 שנה אחרי הקמת רשות השידור אין מקום שרשות השידור תשדר ממקום אחר, רשות השידור הציבורי – ולא משנה איך, בעזרת השם, יקראו לה. תודה רבה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. רבותי, על מנת שהדברים יהיו ברורים לכל חברי הכנסת, אתם לא צריכים להישאר אתנו כל הזמן, אני אודיע חצי שעה לפני ההצבעה – זה מספיק חצי שעה?
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, אני אומר לח"כים, מי שרוצה להישאר ודאי שיכול להישאר, אבל על מנת שלא לגנוב פה הצבעות, חצי שעה לפני מועד ההצבעה אני אודיע. או בעצם חצי שעה לפני המועד של תחילת הדיון או ההסברים על ההסתייגויות. ניתן להסתייגויות שעתיים הסברים.
היו"ר דוד ביטן
¶
הדיון הולך ככה, יש דיון בהסתייגויות, אנחנו מקריאים את החוק, והכול בסדר. אבל אני אודיע לכם חצי שעה לפני שמצביעים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
מיקי, יש פה דבר חשוב. ביטן, אני רוצה לבקש ממך לאפשר לכל אחד מהאנשים שהוא לא חבר כנסת ונמצא פה לדבר.
היו"ר דוד ביטן
¶
ניתן לנציגים. זה לא החוק העיקרי, זה רק חוק הדחייה. לח"כים אני לא יכול להגיד מה לומר, אבל לאחרים אני כן יכול לצמצם.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אצמצם, כולם ידברו, כל הנציגים של כל סוג. כמובן, מנכ"ל התאגיד ידבר, היושב-ראש ידבר, אני אתן לכולם. יש מישהו מרשות השידור חוץ מהעובדים? המנכ"ל פה?
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
האוצר יספר לנו איך הוא מביא כסף להציל את העובדים. אולי גם שאבי ניסנקורן יבוא ויספר - - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני רוצה לומר שאני כבר מהתחלה, כבר מלפני שנתיים כשהתחלנו לדבר על התאגיד הבנתי שמשהו פה לא בסדר. כרגע אנחנו הולכים לעשות מישמש גם מפה וגם מפה. צריך לשים לב שמדובר פה בעובדים ובמשפחות ובילדים, ואנחנו צריכים לתת אופק שאנשים ידעו מה הולך לקרות בדיוק, וזה הדבר החשוב ביותר. אני לא רוצה לראות שאם אנשים בסוף יצטרכו להיות מפוטרים ולצאת מהעבודה, אני מאוד רוצה שהאוצר ידאג להם לקבל את כל הזכויות המגיעות להם.
נורית קורן (הליכוד)
¶
בסדר, אם האוצר עשה את זה, אז צריך שהעובדים ידעו שהם יקבלו את כל מה שמגיע להם, גם אנשים שלא נמצאים.
נורית קורן (הליכוד)
¶
צריך לדאוג לאנשים. יש אנשים שרוצים לפרוש מרצון, להם לתת את כל מה שהם צריכים לקבל, ואפילו אם יהיה אפשר לתת קצת יותר שייתנו יותר. מי שרוצה יפרוש.
אליעזר וחנונו
¶
הלכו. הלכו 1,800 שלא מרצון, נזרקו לרחובות. היום הם מקבלים התקפות לב. תראו את כל הכתבות שיש.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אנחנו צריכים לדעת כמה משרות יש עוד בתאגיד או בגוף שיקום כדי לקלוט אנשים. הבעיה הגדולה זה כל האנשים מגיל 45 עד 55, זו הבעיה הכי גדולה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני עוד פעם אומרת לכם, ואני יודעת את הדברים האלה, צריך לראות איך אנחנו בחוק הזה עכשיו גם קולטים אנשים עם מוגבלות. אין לנו אנשים פה עם מוגבלות. איך אנחנו עושים טוב יותר שהתאגיד, וגם רשות השידור, אני לא יודעת איך היא תקרא לגוף הזה עכשיו, שיותר אנשים עם מוגבלות יעבדו שם, וגם ניתן יותר שירות לאנשים עם מוגבלות.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, כשהתחלנו את כל הסיפור אתכם עם העובדים, וכשהעובדים אמרו לי: תראי - - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
כששמעתי את התגובות כאן של אנשים שהם הגיעו לתאגיד וראיינו אותם, לא חזרו אליהם, לא נתנו להם תשובות, לא אמרו להם למה לא קולטים אותם, איזה סיבות, לא אמרו כלום.
נורית קורן (הליכוד)
¶
כשראיתי את כל הדברים האלה ורציתי לדעת אם תקין או לא תקין שלחתי מכתב למנכ"ל, וביקשתי לדעת מה הקריטריונים שנקלטים עובדים. אתם יודעים מה עשו? שלחו לי את החוק. אז ככה מתייחסים אל חברי כנסת. קיבלתי תלונות גם כן ממתורגמנים לשפת הסימנים שלא קלטו אותם בכלל. אנחנו חברה מתוקנת?
נורית קורן (הליכוד)
¶
אנחנו נמצאים היום אחרי סרט שזה בנפשי, אני כיושבת-ראש הוועדה המיוחדת להיעלמותם של ילדי תימן מזרח ובלקן, ואתמול אחרי הסרט של העיתונאית רינה מצליח, שליוויתי אותה בסרט, ויש הרבה דברים שהיא צילמה כשנכחתי. אני רוצה לומר לכם שאם התקשורת לא הייתה מגויסת ואם התקשורת לא הייתה באותן שנים שהיו ועדות הבדיקה, גם ועדת מיניקובסקי, גם ועדת שלגי, כי יש המון דברים מוועדת שלגי וועדת כהן קדמי, והתקשורת הייתה חושפת את כל הפרטים, וראינו רק חלק מהדברים אתמול בסרט - -
נורית קורן (הליכוד)
¶
אורלי, אנחנו לא רוצים תקשורת מגויסת. אנחנו רוצים שהכול יהיה דמוקרטי, והכול דמוקרטי.
נורית קורן (הליכוד)
¶
תקשיבי טוב. להגיד שזה לא דמוקרטי זה לא נכון. הכול יהיה דמוקרטי, הכול יהיה כמו שצריך. והגיע הזמן שנקבל תקשורת דמוקרטית וגם נקבל - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אם אנחנו לוקחים את דבריך, חברת הכנסת קורן, אז את צריכה להצביע נגד החוק הזה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, הייתי אומר נער הייתי וגם זקנתי, אבל רק זקנתי, בזקן, לא בגיל. אבל אני יכול להגיד לך – ואני אשמח אם תקשיב לי, אדוני היושב-ראש – כשאני שומע את הדיון שמתנהל פה, ושמעתי את הדברים במליאה, ואני שומע חלק מהחברים והחברות בתקשורת, אני אומר לעצמי: הייתי יכול במקום לדבר פה עכשיו להביא הקלטות של השיחות, של הפרוטוקולים מהוועדה המיוחדת.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
מהוועדה המיוחדת לחוק השידור הישראלי, ולהשמיע את הדברים שאומרים היום, שאמרתי אותם כבר לפני שנתיים, אבל אנחנו לא שם. אני לא רוצה לחזור אחרי הדברים ולהגיד: אמרתי לכם, אמרתי לכם. נמאס לי להגיד אמרתי לכם.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני רוצה לשאול שאלה אחת שלא ברורה לי, בכלל לא ברורה לי. לפני החג אמר ראש הממשלה נתניהו שהוא לא יכול לסבול את העובדה ש-1,000 עובדים ילכו הביתה. הגדיל ועשה ראש הממשלה נתניהו – ואני מצפה מכל אחד ואחת מחברי הכנסת פה שיושבים בישיבה ובחוץ ללמוד מה זה פוליטיקאי שיודע להגיד טעינו – לקח אחריות, אמר: טעינו.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אבל, אורן, עובדי התאגיד כן יכולים ללכת הביתה? מה, אתם עושים פה הפרדה בין - - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני מזכיר, את זה אני כן אזכיר, בדיון אצל איתן בוועדה כשישבנו באולם נגב קמתי ותקפתי את אלה שרצו לשלוט בתקשורת, ואמרתי: דווקא אני שנכוויתי הכי הרבה בבית הזה מהתקשורת עומד לצדם. ואז הם פרגנו, אמרו: או, דמוקרטיה, אבל אני לא שם. אני לא בא ומסמן את מי צריך לפטר ואת מי לא. אני רק שואל שאלה אמיתית: לשם מה נתכנסנו? הרי בדחייה הראשונה אמרתי: לא מספיק התאריך. אמרו: לא, חצי שנה מספיק. ואז הגיע הזמן, דחו עוד פעם, ואז דחו עוד פעם, ועכשיו דוחים ב-15 יום ואולי ב-30. ואני אומר עוד פעם שזה לא מספיק.
אתה יודע למה זה לא מספיק, אדוני היושב-ראש? כי בזמן הזה אולי ימצאו פתרון לאיך להוזיל לכולנו את הסלולרי, אולי ימצאו פתרון לאיך להוזיל לכולנו דברים אחרים, אבל לא ימצאו פתרון למאות, אם לא 1,000 מפוטרים. ואם בחוק הזה לאחר הדחייה בחוק העיקרי שיבוא לא יהיה פתרון לעובדים, אני אומר לך שאני אתקשה ללכת אתכם על הדבר הזה, כי אני לא יכול לרמות את עצמי.
שנתיים אנחנו – וגם אתם באופוזיציה, שאתם גיבורים גדולים היום ומבקרים אותנו, איפה הייתם שנתיים? איפה הייתם? מכרתם סיפורים לאנשי רשות השידור. אגב, את אותם סיפורים שמכרתם לתאגיד. אותי לא מעניין אם יקראו לזה תאגיד השידור הישראלי או רשות השידור או ערוץ לולי המתחדש, זה לא מעניין בכלל. אותי מעניין שיש אנשים שהולכים לשלם מחיר. א', בגלל פוליטיקה גרועה; ב', בגלל אגואיזם של מנהיגות; ו-ג', בגלל שאחרים שישבו מעליהם וגזרו קופונים הם צריכים לשלם את המחיר?
אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, ללכת ולקחת את זה ולתת להם פתרון. שמעתי את המאיים הסדרתי, את אבי ניסנקורן, פעם שישית ברצף מספר שהוא ישבית את כל המשק. זו הייתה כותרת טובה, זה היה מאוד מעניין. אבל גם כשמבלפים בפוקר, אתם יודעים, מבלפים, אבל לא חשוב שמות.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
מי שירצה שיעור אני אעביר לו בשבע בערב בלשכה. אבל בואו נהיה רגע רציניים, כי אנחנו מתעסקים בחיים של אנשים. ובאנשים שבעוד שבוע או שבועיים או חודשיים יגיעו הביתה והילדים יגידו להם: הם-הם, ולא יהיה להם כסף לקנות אוכל, כי אותנו מעניינת הפוליטיקה.
ואבי ניסנקורן שאיים בשביתה, ואחרי זה פתאום אמר: מצאנו פתרון, ובילף בלוף אחד גדול ועובד כל כולנו, מישהו צריך להגיד את זה. ואם האנשים, החברים שלו באופוזיציה, בגלל שהם צריכים את הכוח שלו, מפלגת העבודה סותמים את הפה, הם יותר גרועים ממי שהוביל אותנו למקום הזה, כי הם עומדים בצד ויודעים שצוחקים פה עוד פעם על האנשים. ולי נמאס שצוחקים על האנשים.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בצורה הכי ברורה שיש, אני רוצה להיצמד לדברים של ראש הממשלה, כואב לו על העובדים, הוא רוצה פתרון לעובדים, אנחנו נעזור לו להביא פתרון לעובדים. יש כאלה שרוצים להתעסק בסלולר, ויש כאלה שמתעסקים בבני-אדם. אנחנו מתעסקים בבני-אדם, ואנחנו נביא פתרון. בלי איומים, בלי סיפורים, בלי השבתות, ובלי כותרת שתהיה לקושש כמה קולות בבחירות להסתדרות.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני מבקש באמת, תפסיקו ללכת מסביב, אני קורא לכל החברים משמאל ומימין, מהקואליציה והאופוזיציה, למצוא את דרך המלך כדי לטפל באנשים האלה, כדי לתת להם – הם לא מסכנים, ואנחנו לא עושים להם טובה, זה מגיע להם. כי אלה אנשים שהלכו ושירתו את הציבור במשך עשרות שנים. אם מישהו עבד עליהם או ניצל אותם על חשבון הקופה הציבורית, אנחנו נתקן את זה.
אני רוצה גם להזכיר לכל המתחכמים פה שמבקרים אותנו, ובזה אני מסיים, שגם הייתה בשורה בכל התהליך הזה. כבר שכחו שהליכוד ביטל את האגרה, אותה אגרה שהציקה ופגעה בכולם. הרי לא סתם הגענו למקום שאנחנו נמצאים בו. אז צריך גם לדעת להגיד מילה טובה. בואו נמצא את הדרך לפתור את הבעיה לעובדים - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אני אומנם לא בנק, אבל אני אתן לך את הקרדיט. לא מעניין אותי מי ייקח אותו, זה לא רלוונטי, שימי אותו על שלט.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
שיש עתיד יגידו: אנחנו הבאנו את זה. את יודעת על מה אני רוצה קרדיט? אני רוצה קרדיט על זה שהכנסת הזו כולה ביחד מצאה להם פתרון.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
תקשיב, עוד משפט אחד אחרון. באנו יותר מפעם אחת לוועדת הכלכלה, אפילו הגיע ראש העיר ירושלים והגיעו אחרים ודיברו על החשיבות של ירושלים. חבר'ה, החלטנו לפתוח, החלטנו לדחות, בואו נדבר על הכול. ובמקום שנמצא את עצמנו שבג"ץ מחליט בשבילנו, אנחנו כל פעם מאשימים את בג"ץ. אנחנו מאשימים את בג"ץ. בג"ץ מתערב כי אנחנו לא מחליטים החלטות, כי אנחנו, המנהיגות הזאת לעתים מפחדת להחליט, אז היא משאירה את זה לפתחו של בג"ץ. אז כדי שזה לא יקרה גם במקרה הזה בוא נשאיר את השידור בירושלים, בואו נמצא פתרון לעובדים, ובואו נהיה אמיצים מספיק גם להתמודד עם הביקורת וגם עם הטעויות שעשינו.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רק מזכיר לכולם שהיה תיקון שעשינו, נדמה לי שקבענו שהשידורים יהיו בירושלים, נכון, איתן?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
תראו, אני רואה פה את העובדים הן מרשות השידור והן מהתאגיד החדש, ואני לא יכולה לא להסתכל על מה שעובר עליהם, על מה שעובר על אותן משפחות, על אותם הורים, על אותם אנשים שיש להם עכשיו משכנתה לשלם, ולשלם לגיל-הרך ולשלם הוצאות שוטפות, והחינוך הוא לא חינוך חינם.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
וצריכים לחפש, אם בכלל, הם צריכים לחפש מקום עבודה חדש, ואם וכאשר מתי זה יהיה. ואם אנחנו מסתכלים על עובדי התאגיד, כל הזמן שידרו להם שזה קורה, ששום דבר לא יעצור את התהליך, ולכן הם עזבו מקומות עבודה. לעתים גם בדרך כזו שאין להם שום אפשרות לחזור למקום העבודה הישן, כי שם הם כאילו גם פגעו ביחסי האמון מול המעסיק, ולכן אין להם לאן לחזור, כי האמינו לנו, לפוליטיקאים.
עכשיו אני אגלה לכם משהו. לצערי הרב, אתם לא אישו בכלל בסיפור פה. זה שמביאים אותנו לדבר זו אחיזת עיניים. יש פה שני אנשים שעושים שרירים באופן ציני ביותר על הגב שלכם, ואין זה משנה אם זה פעם עובדי רשות השידור או פעם עובדי התאגיד. נותנים לכם לריב אלה עם אלה, ולשים אתכם כמו בתוכנית ראליטי, איזה עובדים ראוי לשמור.
ואני אגיד לכם יותר מכך. לא משנה מה תהיה התוצאה, יש פה שני נציגים של שני האנשים ששולטים ומשחקים בכולנו כאילו היינו עכשיו שחקנים על המגרש שלהם, נמצא פה שי באבד שהוא נציג שר האוצר, ונמצא פה דוד ביטן שהוא הנציג האוטנטי של ראש הממשלה ושל הרצונות שלו, נכון או לא? אתה יושב-ראש הקואליציה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
חברים, שתבינו פה דבר נורא נורא חשוב. מה שקורה פה זה מאבק בין שני מנהיגים שרוצים להראות מי יותר חזק, האם זה ראש הממשלה ששיחק בשר האוצר שלו והפך אותו פעם אחר פעם – אני לא אגיד לשטיח – אבל אני אגיד: לבן-אדם מאוד מאוד מאוד גמיש.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
- - בכך שבנושאים כאלו ואחרים נאלץ להתקפל פעם אחר פעם אחר פעם עד לכדי כך ששר האוצר הבין שהוא כנראה ילך לבחירות, ובחירות על התאגיד זה לא טוב לו, בעיקר בתוך הסקרים הנוכחיים שאנחנו עדים להם.
ולכן, לפעמים אני רוצה לומר שמציאות מסוימת מביאה לאיזשהו מזור, יצא לה לפתע תוכנית חברתית מאוד בלי ידיעתו של ראש הממשלה, כדי שאם ילכו לבחירות יוכל לומר שר האוצר: ראש הממשלה מונע את ההטבות החברתיות האלה. לא משנה שבארגון של אותה תוכנית - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
- - אין מקורות תקציביים עתידיים, היא נסמכת אך ורק על עודף מגביית מסים שאין להסתמך על כך, זה לא בבסיס התקציב. יש את חוק הנומרטור שהעברתם, שעל כל נושא אתם צריכים להראות מאיפה אתם מקצצים. אני רוצה לראות מאיפה תקצצו ארבעה מיליארד שקלים.
אבל בסופו של דבר הנושא הזה של התאגיד הוא נושא פוליטי פר-אקסלנס. זה מאבק בין שני זכרי אלפא, תסלחו לי, שרוצים להראות מי שולט פה במדינה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
ועל הדרך אנשים פה נזרקים לגורלם בלי לדעת אם מחר או מחרתיים יהיה להם מקום פרנסה - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
- - בלי לבדוק מה קורה באמת או מי מתקבל. הגיעו אלי טענות, שגם כאלו של רשות השידור שהתקבלו לתאגיד התקבלו ברבעי משרה, ואז כאילו מילאו איזושהי מכסה של קבלה של אנשי רשות השידור.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אני חייבת להודות שהחוזים שהגיעו אלי הם כאלו שהיו ברשות השידור עשרות שנים מגיעים לשפל, ואפילו לא מגיעים לשכר מינימום.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
והציניות הגדולה שהיינו עדים לה אתמול הייתה מול ההסתדרות ומשרד האוצר שבהם דנו על משהו סגור מראש, כי צריך להבין, ואותנו כעובדים זה צריך להפחיד. אם שר האוצר תומך בריש גלי בנציג העובדים במדינת ישראל; זאת אומרת, ביושב-ראש ההסתדרות הנוכחי; זאת אומרת, שהוא נוח מדי לשר האוצר; וזאת אומרת שמישהו עשה עלינו פה סיבוב; וזאת אומרת ששלוש שנים שבהן ההסתדרות ישבה בשקט ופתאום נזכרה באיזשהו איום פיקטיבי של שביתה, לא היה ולא נברא. שר האוצר מרוויח מזה, ויושב-ראש ההסתדרות מרוויח מזה, והעובדים, אין.
בואו נסתכל על כל אחד ואחת מאתנו, האם יש לנו אחריות? ומה אנחנו יכולים להגיד גם אם אנחנו חברים מהקואליציה. תשמעו, שמעתי פה חברים מהקואליציה ששכנעו אותי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אבל הם שכנעו אותי להצביע נגד הדבר הזה שמוצע לפנינו. יצור הכלאיים המאוד מאוד מוזר הזה שמי יהיה בו, מי לא יהיה בו, חטיבת החדשות תהיה נשלטת או לא תהיה נשלטת.
חברת הכנסת קורן, אני באמת לא מבינה, אז מדוע אנחנו צריכים בעצם לנתק את זה? למה אנחנו מנתקים את זה מהתאגיד? מי ייקלט ואיך ייקלט? ואני שמעתי על הרבה אימהות חד-הוריות, לחלקן יש שלושה ילדים שייזרקו מחר-מחרתיים לחפש מקום עבודה אחר.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
למה יש הוראה לא להעסיק? למה יש צמצום? ותסלחי לי, קארין, אני מאוד מכבדת אותך, אבל בכתיבת החוק הזה אתם עוד צמצמתם יותר ויותר את היכולת להעסיק עובדים ברשות השידור.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
בלהגביל את הקליטה וכמה יכנסו וכדומה, הרי בסופו של דבר אף אחד לא מסתכל על היכולת הכלכלית של אותם הורים להמשיך בשגרה היומיומית שלהם; אף אחד לא מסתכל על האופק התעסוקתי שלהם; אף אחד לא מסתכל על כך שהאם בכלל יצליחו למצוא מקום עבודה בנושא שבו הם מתמחים. ועכשיו באמצע החיים לעשות הסבה מקצועית זה לא קל. זה לא קל כשיש לך הוצאות מטורפות. זה לא כשהפוליטיקאים מסתכלים על הכול דרך החור של הגרוש, של איפה אני מבחינת הכוח. ובסופו של דבר שוב פעם כמו סצנריו ידוע מראש - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לומר לכם שאת המחיר הגדול אנחנו כחברה נשלם, אבל את המחיר האישי ישלמו העובדים האלו ששוב פעם הוכחנו להם שהפוליטיקה היא מעל הכול. אז הגיע הזמן, חברי חבר הכנסת שי באבד, כנראה שלא תהיה הארכה לשבועיים.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אז הוציאו אותו מהרשימה ונתנו לו מנכ"ל. - - - איפה הקליטה? תעשה אתה משהו טוב, שי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להבין למה - - - כשאמרתי מס' 11 ברשימה שהפך להיות מנכ"ל האוצר?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
חבר הכנסת יואב קיש טוען פה טיעונים שבחלקם ישמעו מאוד רציונליים לגבי הארכה או לא הארכה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה לא יעזור, כי ברגע ששר האוצר ייתן את ההארכה הזו הוא מסתכן בכך, ושוב פעם הכול פוליטי, שהוא יצטייר בפני הציבור כמי שמתקפל עוד פעם. ולכן, גם אם הטיעונים יהיו רציונליים או לא רציונליים הם לא - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקשת מהח"כים, תעשו הפוגה קטנה מהמחויבויות ומהאוטומטיות של להרים את היד או להוריד, תסתכלו על העובדים, אל תצהירו הצהרות ואחר כך תצביעו בניגוד להצהרות שהצהרתם, תהיו עצמאים. מדובר באנשים, בהורים לילדים, אנשים שיש להם התחייבויות פיננסיות, תכבדו אותם.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
חברת הכנסת לוי אבקסיס, רק בואי נהיה מדויקים, הצעת החוק הממשלתית אמרה עד 25%. בוועדה זה היה מינימום 25%, אז רק בואי נדייק.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אני גם חושבת שבשביל ההגינות, אדוני היושב-ראש, צריך לאפשר גם לראשי התאגיד, אחרי שאומרים עליהם כל מיני דברים, להגיד את הנתונים האמיתיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אוהב את זה, את קודם כל דיברת, ועכשיו ניתן להם. אתן לכל הח"כים, ואחר כך נעבור לכולם. אל תדאגי, יש לנו היום הרבה זמן. בבקשה, גרמן.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אם לא יפריעו לי. אם יפריעו לי אני שותקת, אני לא מתווכחת. כל עוד שיפריעו אני בשתיקה. אני מבקשת להוריד פה את כל המסכות ואת כל הצביעות שנשמעת פה מכולם, מכל עבר. דואגים לעובדים? בבקשה, בואו נדאג לעובדים. למה להפריד את חטיבת החדשות אם דואגים לעובדים? מה, אי-אפשר היה לבוא לתאגיד ולומר: אנחנו דואגים לו? התעוררנו מאוחר, ברח לנו. לא חשוב. כמו שאמרתי היום בכנסת: לא ברח לאף אחד שום דבר, כי את החוק הזה הביאו לראשונה לכנסת חודשיים וחצי לפני "צוק איתן". אז באמת האמירה הזו של ראש הממשלה שזה ברח לו בגלל "צוק איתן" לוקה קצת בחוסר דיוק, אם לא יותר מכך.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
זה לא ברח ב"צוק איתן", וזה התקבל חודשיים לפני כן. אבל נניח שאחרי שלושה חודשים גילו שעשו עוול נורא לעובדים, הדבר הפשוט ביותר הוא לומר לראשי התאגיד - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
למה לא לבוא לראשי התאגיד ולומר להם: תשמעו, לא מילאתם את חובתכם, מילאתם את חובתכם שלא כראוי, גילינו שיש פה עוול, גילינו שלא התקבלו מספיק. לבוא ולשבת אתם, וממש באותו משא-ומתן שכן התנהל או לא התנהל עם ניסנקורן, באותו משא-ומתן שעכשיו מנהלים יחד עם שי באבד - -
שלמה פילבר
¶
שנתיים. נעשו דיונים לפתור את הבעיה הזאת שאת מדברת עליה, מבחינת חוק תאגיד השידור הציבורי לאף אחד מפקידי המדינה או לפוליטיקאים אסור להגיד למנהלי התאגיד ולראשי התאגיד מה לעשות.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה גם את תשומת לבך. ואת אותו הסכם שאליו רוצים להגיע היום, להגיע עם התאגיד. הרי כל כך ברור שלא טובת העובדים עומדת מול ראש הממשלה וגם לא מול חברי הכנסת. הרי אם אנחנו היום נאמר: בואו, זה מיותר לחלוטין, ושמעתי את זה מחברי כנסת מהקואליציה שדיברו כאן, לפחות שתיים מהקואליציה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לפחות שתיים מהקואליציה באו ואמרו שהן לא מבינות בשביל מה צריך לדחות. ואני לשם שינוי מדברת על החוק הזה. אנחנו מדברים היום על דחייה.
היו"ר דוד ביטן
¶
גרמן, דבר אחד קטן, איך יבינו אם כל אחד מדבר על מה שהוא רוצה, ולא מדברים על החוק שעולה לדיון?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אם ראש הממשלה אכן דואג לעובדים, ואם חברי הכנסת שיושבים כאן מטעם הקואליציה אכן דואגים לעובדי רשות השידור, בבקשה, יואיל בטובו לקבל החלטה. אפשר לקבל היום החלטות, אותן החלטות שהתקבלו לגבי רשות השידור. אפשר לקבל בדיוק אותן החלטות, לא צריך לדחות את תחילת התאגיד, צריך להשאיר את התאגיד, צריך להשאיר את חטיבת החדשות בתוך התאגיד. כי בדיוק כמו שאמר חברי מיקי רוזנטל, הדאגה שלי, מה יקרה ברגע שמנתקים.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
עד שיחוקקו את החוק, מה יקרה בתקופת הביניים, מי זה שישלוט? מי זה שיהיה ממונה? מי זה שיקבע?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ומה יקרה לחשש של כל העובדים, גם של העובדים של רשות השידור וגם החשש של עובדי התאגיד. כולם יחששו, ומהחשש הזה תהיה תוצאה אחת, שהתקשורת תהיה משותקת, התקשורת תהיה מגויסת לראש הממשלה ולקואליציה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
מה ההבדל בין חברת החדשות לבין התאגיד? מה זה מפריע לכם? תראו ערוץ 2. יש ערוץ - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה לא מבין שזה לא החוק שאנחנו דנים בו? תן לה להגיד מה שהיא רוצה. כשיגיע החוק השני ניתן תשובות לדברים האלה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
היושב-ראש, אני למד שהאופוזיציה, כל מה שהיא רוצה זה להתנגח בראש הממשלה ולהתנגח בליכוד. לא אכפת להם מהעובדים, לא אכפת להם תאגיד או רשות, לא אכפת להם מה יהיה מחר בבוקר.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
כל אחד פה מדבר על ההפרדה, אוי אוי אוי אוי אוי, תהיה הפרדה. מה זה קשור? מה זה מפריע?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
דיברתי על סיוט, זה בדיוק הסיוט. מה הסיוט הזה? מה באמת? בשביל מה רוצים לדחות? רוצים לדחות בשביל לפתור את בעיית העובדים?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מה שאני מנסה לומר, אני מנסה לומר גם לחברי הכנסת וגם לכם, עובדים יקרים, אתם לא מעניינים את ראש הממשלה, הוא משחק בכם, ואתם נותנים לו לשחק בכם.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מה שאני רוצה לומר זה מה שאמרתי מהתחלה, שמעתי את כל חברי הכנסת, ויש לי הרגשה שחברי כנסת רבים ירימו פה את האצבע כדי לא לדחות את תאריך עליית התאגיד, אלא מאי? לפתור את בעיית העובדים. אין שום קשר בין פתרון בעיית העובדים לבין השארת החוק כפי שהוא.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני עושה הפסקה מסוימת עם חברי הכנסת. אני רואה שמעניין את כולם לדבר על זה. תראי, לא כולם יכנסו לפריים טיים, שתדעו, אתם מדברים, אתם מדברים.
היו"ר דוד ביטן
¶
איילת הסכימה לעשות הפסקה, וכל הח"כים עכשיו יפסיקו, יעצרו. אני רוצה שאחד מהתאגיד ואחד מרשות השידור. נתחיל ברשות השידור.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, די, מספיק. מכיוון שאתה הראשון מבין רשות השידור שאתה מדבר, אני אתן לך שלוש דקות. אם מישהו אחר יתחיל לדבר יקבל דקה אחת בלבד. תתחיל, בבקשה.
משה שגב
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום בעוד אחד מהכינוסים ההזויים שאנחנו נמצאים בהם בשלוש השנים האחרונות. כמו שאמרו פה חברי הכנסת, ואני לא אחזור, שכל המשחק פה הוא על גבם של העובדים. ואני מציע לקואליציה – אדוני היושב-ראש, אמר פה חבר הכנסת יונה, מה שנקרא הרים לכם להנחתה – הוא ילך אתכם לחקיקת חוק חדש על מנת ללכת לפתרון לכלל עובדי רשות השידור. ואני חושב שזה מחובתה של הכנסת, במיוחד שזה בא מהאופוזיציה, כן להרים את הכפפה וכן ללכת על זה, למרות שיש סיכומים עם שר האוצר, זה לא משנה בכלל.
אני חושב שאף פעם לא מאוחר לתקן את העוול הגדול שנעשה לעובדי רשות השידור, מה גם שלא החליטו לסגור את רשות השידור, אלא בסך הכול החליטו להקים גוף אחד במקום, עם אותם מקצועות, עם אותם רעיונות שידור פחות או יותר, אולי קצת שונים. אנחנו נמצאים במתקנים מאוד חדשניים.
אדוני היושב-ראש, אומנם באתם והצגתם חוק חדש שמקים חברת חדשות, רבותי, בזמן שיש לכם, חברי הכנסת, אני אומר לכם, עובדים עליכם בעיניים, אין סיכוי שזה יקום בזמן הזה.
משה שגב
¶
אני איש מקצוע, נמצא 25 שנה ברשות השידור, אני אמון על התחום הטכני בטלוויזיה בערוץ 1, אף אחד לא יכול לבוא וללמד אותי איך מקימים שידור. עובדי רשות השידור, לעומת עובדי התאגיד שהיו להם שנתיים להקים את התאגיד, יכולים להקים שידור גם מהמדבר בשבועיים, לא בשנתיים. אז שאף אחד לא יבוא וילמד אותנו איך עושים את זה.
אני חושב שזו תהיה טעות חמורה להאריך רק בשבועיים, כי תאגיד חדשות לא יכול לקום בשבועיים.
תמנה עורב
¶
בחוק רציתם את זה תוך שמונה חודשים, הגב' קארין אלהרר. שמונה חודשים לשלוש תחנות טלוויזיה ושמונה תחנות רדיו.
משה שגב
¶
רבותי, יש לנו עובדים שהתקבלו בתאגיד וכבר נמצאים שם בימי עיון; יש לנו עובדים זוטרים ויש עובדים יותר בכירים. כולם פה אחד כשחוזרים מהתאגיד אלינו, הביתה מה שנקרא, אין אחד שאומר שהמקום הזה מוכן לשידור, לא מבחינת חדשות, בדבר הפשוט יותר של שידור רצף רגיל.
משה שגב
¶
מבחינת חדשות בטח שלא. עכשיו אתם צריכים להבין, יש פה איזו התנגדות שנשתמש במתקני רשות השידור הקיימים. זו טעות חמורה. ממודיעין לא יצליחו להרים שידור. אם גם רוצים לעשות את ההפרדה הזו בין שני הגופים, יש לכם את המתקנים שלנו ברוממה, מתקנים עובדים, מתקנים הכי חדשניים בארץ, אין יותר חדשים מאלה.
אתם צריכים להבין, לאולפן החדשות שיש לנו מגיעים מאירופה: מספרד, מאיטליה, מגרמניה, מיוון כדי ללמוד מה זה אולפן החדשות של הערוץ הראשון. בתאגיד במודיעין זה פארסה מה שקורה שם, אולפן קטן, באמת, אני קורא לזה שכונת פחים לעומת מה שאנחנו מייצרים היום.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
ומה יהיה הדין של האולפנים פה וכל התחכום שאתה מדבר עליו של חטיבת החדשות?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
נדל"ן. עכשיו אני מבינה למה חברי הקואליציה כל כך רוצים לפנות שם - - - השכונה הזו.
משה שגב
¶
הרי ממה נפשך? הנדל"ן הזה, אני מבטיח שאנחנו נפנה אותו בבוא העת. הרי קנו בניין חדש בכנפי נשרים בגבעת שאול, אין שום בעיה, אמרו שיקימו שם את הגוף החדש אין לנו בעיה לעבור לשם. רק מה? תשתמשו במתקנים האלה עד שיקום שם, שנה-שנתיים, לא קרה כלום. מה המדינה תפסיד? מה המדינה תפסיד, לעזאזל? אני לא מבין.
אני אומר כאן שאתם צריכים כחברי כנסת, באמת, להפסיק להתעסק בכל הקלישאות האלה. ונמצא פה גם משרד התקשורת שהעברנו אליו הרבה חומרים, אבל כמו שהוא אמר, הוא מנוע מבחינה חוקית בכלל להיכנס לדברים האלה, כי הוא לא יכול לומר לאנשי התאגיד מה לעשות. החוק לא מתיר לו. אבל מבינים שהסיפור הזה הוא לא ישים.
והדבר הנורא מכול זה שפנו אלינו, אנחנו עובדי רשות השידור - - -
משה שגב
¶
כן, כן, בדיוק משם. אתם צריכים להבין, כשוועדת המנכ"לים פנו אלינו, אל עובדי רשות השידור לראות מה אנחנו מוכנים לעשות למען הצלת רשות השידור, חתמנו שם על מסמך שמתחייב לעמוד גם במס' העובדים, בתקנים של התאגיד, גם בתקציב, גם בתנאי השכר. זאת אומרת, לא התחבאנו מאחורי הדבר הזה שנקרא רשות השידור, נאחזים ולא עוזבים, הבנו שצריך ללכת לרפורמה מעמיקה. דרך אגב, חתמנו עליה. מי שאומר שלא, מסלף.
משה שגב
¶
ועובדה שעמדנו בזה, ירדנו מ-1,800 ל-1,042 עובדים. דרך אגב, מחר זה כבר יהיה 1,030 עובדים, ויש עוד עובדים, אני מודיע לכם פה, שרוצים ללכת מרצון, מאות עובדים.
משה שגב
¶
ואנחנו מוכנים לקלוט אלינו את עובדי התאגיד. זה בכלל לא עניין שלי מול עובדי התאגיד, אני לא נלחם בהם, אין לי שום עניין אתם. נהפוך הוא, אנחנו מוכנים לקלוט אותם, יש שם כוחות טובים שאנחנו בטוחים שיכולים לבוא ולעזור ולרענן.
לכן אני אומר, חברי הכנסת, עוד לא מאוחר, עוד לא מאוחר, אפשר וצריך להשאיר את רשות השידור, אתם צריכים לקחת את זה בשתי ידיים, חברי הכנסת, שבקדנציה שלכם עשיתם את המעשה לביטול העוולה הזו של פיטורי עובדי רשות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו מתנגדים שההתאגדות מוכרת את העובדים, שוכחת את קיומם. דרך אגב, היא מייצגת גם את העובדים של התאגיד או רק את העובדים של הרשות?
יאיר טרצ'יצקי
¶
הארגון היציג ברוב כלי התקשורת בארץ, בהם גם התאגיד השידור הציבורי, מייצגים שם את העיתונאים. אני בן 37, נראה לי שלא היה יום אחד בחיי שישבתי בשקט. ובהקשר הזה, שוב, לא ייצגנו בשום שלב את עובדי רשות השידור.
חשוב לי רגע להגיד משהו ברמה העובדתית. שני החוקים האלה, שעל הראשון רוצים להצביע עכשיו ועל השני בעוד שבוע, לא יסדרו ולו מקום עבודה לעובד אחד נוסף, את זה חשוב להבין. החקיקה הזאת לא פותרת בעיה של אף עובד, אני אומר את זה באופן חד-משמעי.
שלמה פילבר
¶
אתה לא צודק, אתה אומר עובדות לא נכונות. לא אכפת לי, אני אענה אחר כך, אבל אל תפריח סתם. ביטלו את מיקור החוץ ומכניסים 70-60 תקנים חדשים.
יאיר טרצ'יצקי
¶
החוק הזה שאתם הולכים להצביע עליו שבוע הבא לא הולך להציל אף עובד. ההפך, הוא הולך לפגוע בעובדים, גם בעובדים מהתאגיד וגם בעובדים שמגיעים מרשות השידור לתאגיד, בזה אני מסיים לדבר על עובדים.
אני רוצה לדבר על החוק שמצביעים עליו היום. יש פה אבסורד מוחלט. שבוע הבא הולכים להצביע על חוק, שאני שם בצד כרגע את המניעים הלא ענייניים שמאחוריו, אומרים: יש לנו חזון. החזון הוא להמשיך לשדר בתאגיד הקיים, ולייצר - - -
יאיר טרצ'יצקי
¶
ולייצר תאגיד חדשות נפרד שמבוסס למעשה על חטיבת החדשות הקיימת בדיוק עם אותם עיתונאים, בדיוק עם אותן מתודות שידור, בדיוק עם הכול אותו דבר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ובשלושה חודשים האלה אתם יכולים להרוס את הכול. אתם יכולים להאריך את זה בעוד שלושה חודשים, כבר הוכחתם שאתם עושים את זה.
יאיר טרצ'יצקי
¶
אם מטרתו של החוק הנוכחי הייתה למעשה לעזור לחוק הבא, ההיגיון היה שאם רשות השידור בכלל לא מסתדרת מבחינת המודל, אז היו אומרים: התאגיד הולך להמשיך להתקיים, הולך לקום תאגיד חדשות שעובד כמו חטיבת החדשות. על-פי ההיגיון צריך כמה שיותר מהר להתחיל עם זה, לא לדחות. הרי על-פי אותו היגיון צריך להתחיל לתת לתאגיד לשדר כי התאגיד גם ככה ימשיך לשדר, צריך לתת לחטיבת החדשות להמשיך לשדר.
יאיר טרצ'יצקי
¶
חבר'ה, אני לא מנהל התאגיד ואני גם לא דובר התאגיד. יש פה את המנהל והיו"ר, הם אמרו פעם אחר פעם שהם מוכנים. אם הרעיון של החוק שהולכים להצביע עליו שבוע הבא הוא ללכת על המודל המוצע הזה, תאגיד קיים, ותאגיד חדשות שמבוסס על חטיבת החדשות עובד באותה שיטה ועם אותם עיתונאים, ההיגיון הוא שהיום לא נעביר תיקון. ההפך - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא נכון מה שאתה אומר, כי ב-30 בחודש הם מפעילים את כל האופרציה, לא רק את מה שאתה אומר.
מוריה דביר
¶
תבואו למודיעין ותראו כמה אנחנו מוכנים. אתם מוזמנים להגיע לאולפנים במודיעין לראות כמה אנחנו מוכנים.
יאיר טרצ'יצקי
¶
אם זו אכן הכוונה להעביר בשבוע הבא חוק שמייתר תאגיד שידור, אותו דבר שימשיך לשדר, ותאגיד חדשות - - - חטיבת החדשות, ההיגיון הוא לא לדחות, אלא ההפך.
יאיר טרצ'יצקי
¶
לתת להם לעלות כמה שיותר מהר, להתחיל לעבוד, ולחסוך את ה-17 מיליון שקלים האלה שכביכול אומרים שרוצים לשמור על - - -
יאיר טרצ'יצקי
¶
בלי קשר לזה, צריך לדאוג לעובדי רשות השידור, צריך לסדר להם כמה שיותר עבודות בתוך התאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא נכון, אני כבר בדרך, עוד חצי שעה אני מסיים את הסבב. רבותי, כל אחד שמדבר מהתאגיד, חוץ ממנכ"ל התאגיד ויושב-ראש התאגיד ומרשות השידור, מדבר דקה. נתתי שלוש ושלוש ועכשיו דקה.
תמנה עורב
¶
אני רוצה להגיד שלושה דברים: אחד לגב' קארין אלהרר, שבגלל ביטול האגרה עכשיו האוצר שולט בתאגיד, לידיעתך, אם לא הבנת את זה קודם.
תמנה עורב
¶
אני מציעה גם, כי אני יודעת, אדוני היושב-ראש הוועדה, אני יודעת שקרקס מוסקבה נמצא בארץ, נראה לי שיש כאן כמה חברי כנסת שכדאי שהם יצטרפו אליו כי הם יודעים לעשות פליק-פלאק נהדר, ונערות ונערי גומי.
תמנה עורב
¶
מצוין. ודבר אחרון, לידיעתכם, בתוך חמישה ימים, סליחה, אדוני היושב-ראש, הרי היינו אמורים להיסגר, ובעצם היום נקבע שנצטרך לשדר גם את יום הזיכרון וגם את יום העצמאות. אז אני רוצה גם לבשר לחברי הכנסת וגם לבשר לאנשי התאגיד שאם הם לא ידעו, בחמישה ימים אנחנו מרימים שלושה ימי שידורים של יום הזיכרון ויום העצמאות.
מוריה דביר
¶
עזבתי עבודה בערוץ הכנסת בשביל להתחיל לעבוד בתאגיד השידור הישראלי, כי אני מאמינה בשידור ציבורי עצמאי, בשידור ציבורי יעיל, בדברים שאנחנו עושים שם. לפני שהתחלתי לעבוד נחשפתי לתכנים שכבר העלו לדיגיטל, והבנתי שזה המקום שאני רוצה לעבוד בו. הרגשתי באמת שליחות, כי ראיתי ששלחתם אותנו, חברי הכנסת, להקים שידור ציבורי חופשי ועצמאי. והתחלנו כבר לעבוד. אני עובדת שם מדצמבר, אנשים עובדים שם אפילו כמה חודשים לפני.
מוריה דביר
¶
אנחנו מעלים תכנים, אנחנו מכינים אותם, אנחנו מוכנים לעלות לשידור כבר ביום הזיכרון. יש לנו יום שידורים מוכן ליום הזיכרון, ליום העצמאות, לכל הימים שיבואו אחר כך. אנחנו מוכנים לעלות. רק תבואו ותראו כמה שאנחנו מוכנים.
מוריה דביר
¶
ואני מאמינה בו כמו שהוא. כרגע כמו שזה נראה אנחנו פשוט לא יודעים למה אנחנו הולכים; אנחנו לא יודעים אם תהיה לנו עבודה; למי אנחנו שייכים, לחדשות, לא לחדשות; אנחנו לא יודעים אם אנחנו נכללים בחוק החדש; אנחנו לא יודעים איך ייראה בכלל התאגיד אחרי שיעבור החוק הזה; אנחנו לא יודעים אם זה מקום העבודה שאליו אתם שלחתם אותנו; אנחנו פשוט לא יודעים לאן הגענו.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. עכשיו אני עובר עוד פעם לח"כים, אחר כך נחזור אליכם. בבקשה, איילת. גואטה, אתה אחרי פריג', וואי, וואי, וואי, פריג' הרי לא מפסיק לדבר. בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תראה, אני רוצה לנסות להיות ממוקדת, אם כי צריך להודות שזה דיון שמאוד קשה להיות בו ממוקד משום שהסעיף הזה כל עניינו הוא דחייה של שבועיים פתיחת התאגיד, ואני אמרתי את זה היום כבר שלוש פעמים. חשבנו שהתאגיד סובל מחוסר מוכנות - - -
(היו"ר יואב קיש, 18:17)
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
יש בעיות בהקמת התאגיד ובהצלת רשות השידור, כי כשמנסים לעשות דברים אלכימאים צריך כישרון מיוחד, ולא בטוח שלקואליציה הזאת יש את הכישרון הזה. יש לה בעיקר כישרון להטעות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
יותר טוב, והמשכיל בעת ההיא יידום, מיקי. אני אומרת לך את זה בידידות, לא בהתנשאות. אני אומרת דברים כהווייתם, ואתה לא.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני לא התנצחתי, אני מדברת לעניין. יכולים לא להסכים אתי, אתה רוצה, תפסיק אותו, לא אותי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תראה, יש משהו מאוד מתעתע במה שקורה כאן, כי לכאורה מדובר פה בסעיף נורא "אינוסנטי", דחייה של שבועיים בפתיחת התאגיד.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
בסך הכול, בסך הכול, מה אנחנו רוצים לעשות, מיקי? בסך הכול בוא נדחה את זה בשבועיים. כשאתה מסתכל על העובדים שנמצאים פה של רשות השידור, כשאתה מסתכל על העובדים של התאגיד, אתה מבין שכל דחייה של שעתיים, לא דחייה של שבועיים, בהכרעה בגורלם של אלה ובגורלם של אלה היא פשוט בלתי נסבלת, וזאת האמת, וצריך להגיד את האמת גם לציבור, ובעיקר להם. כי מי שמלווה אותם, כמו איתן כבל, כמוני, יש פה עוד כמה חברי כנסת, יעל גרמן, יוסי יונה, קארין אלהרר, מלווים אותם הרבה מאוד זמן, יודע - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
ויואב קיש, בסדר? יודע באיזה מצב הם נמצאים פה היום. ויושבת כאן נורית, ויושבים כאן עוד הרבה מאוד אנשים שהבעיה שלהם לא נפתרה בגלל התמרונים ההזויים של הקואליציה. למה תמרונים הזויים של הקואליציה? אני לא רואה אם נמצא כאן מישהו מכולנו, אבל אני יכולה להגיד לכם - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
רועי יושב פה. אבל אתה יודע, אנשים יכולים לבוא גם אם הם לא. ההתייחסות שלי הייתה למשהו ענייני שקשור באוצר. אני יודעת למשל שכל הנושא של תוכניות פרישה מרצון הוקפאו להרבה מאוד זמן, כי התחלתי לנסות לטפל – יש פה אנשים, ואני לא רוצה להגיד מי, אבל יש פה אנשים שהפנסיה שלהם עומדת על 300 שקלים בחודש. יואב, 300 שקלים בחודש. יש זוגות נשואים, דיברתי על זה עם אלדד ועם גיל, יש 15 זוגות נשואים שאף אחד מהם לא התקבל לתאגיד.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה, רגע. מצד שני, עם כל הכבוד, עובדים יקרים של רשות השידור, אני מבקשת מכם, לא ליפול לפח הזה שהקואליציה טומנת לכם בזה שאתם נכנסים בעובדי התאגיד, אני אומרת לכם את זה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה, לא להפריע לי, בבקשה. אני רוצה להגיד לכם שבתאגיד גויסו עובדים מעולים, ותסלח לי שאני אומרת לך, ואני אומרת את זה בחברות ובידידות - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
רגע. אל תפריעו לי. לצורך הדיון פה זה לא שזה לא חשוב כמה שנים אתה עובד, אבל משנה לי איך אתה יוצא מרשות השידור.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תקשיבו רגע, תקשיבו שנייה, אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם חייבים להיכנס לעולמות של פתרונות. כי מה שאתם עושה, משה, ואני אומרת לך את זה, ואתה יודע, שכשהיה צריך לעמוד בשתיים-עשרה בלילה באסיפת עובדים ספונטנית ברשות השידור, אתה יודע מצוין שאני נעמדתי שם עם 20 עובדים. חלקם צרחו עלי בשאגות, ואמרתי: אני אתכם פה, כי אני רוצה לשמוע, ואני יודעת שכואב לכם. חלקם עובדים שצריכים אולי ללכת הביתה, אני לא יודעת, אני לא מנהלת במקום אף אחד את הארגון שלו. חלקם אולי צריכים ללכת הבית, חלקם אולי לא. חלקם אולי כדאי בשבילם אפילו שילכו הביתה, חלקם אולי לא.
אני מבקשת מכם, מה שאתם עושים עכשיו, אתם נותנים את ידכם למצב הרבה יותר גרוע שהולך לקרות, ואני אומרת לכם את זה בכאב, נדמה לכם שאתם לא תשלמו את המחיר. גם אתם תשלמו את המחיר, כי כל פעם שאתם נותנים את ידכם לדחייה הזאת, שהיא דחייה לא עניינית - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
רגע, לא, תתאפק. כשהדחייה היא לא עניינית, כשהדחייה היא רק תוצאה של תמרון פוליטי, הא ותו לא, אתם נותנים את ידכם. ואני עכשיו מדברת באמת - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אתם לא, אתם רוצים לתקן את החקיקה לא כדי להציל את עובדי רשות השידור, למה להעמיד פנים?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תראו, אין פה מצלמות, אני לא מדברת עכשיו למצלמות. אני מדברת כי אתם צריכים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אבל אני לא מדברת למצלמות, זו הנקודה שלי, הנקודה שלי היא אמיתית. תקשיבו רגע, במשך שנה שלמה מחזיקים אתכם בני ערובה, מחזיקים את עובדי התאגיד כל הזמן בתחושה שהנה, הנה, הנה זה קורה.
תקשיבו לי טוב, מי שהיה מעורב בדיונים האלה, ויש פה מספיק אנשים שהיו מעורבים בדיונים האלה, אני לא אשכח בחיים, כשדחינו את פתיחת התאגיד מערב פסח ל-30 – אמרנו שזה ערב יום הזיכרון, הרי דיברנו על הדברים האלה לפני שמונה חודשים. איפה הייתם בתוך הסיטואציה הזאת? מה עשיתם? שום דבר. במקום ללכת לראש הממשלה, למשל, ולשר האוצר, ולהגיד: תראו, את תוכנית הפרישה מרצון בואו נוציא לפועל.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
הוויכוח העצום הזה מנוהל על השריטות של הגב של האנשים שיושבים פה, אז למה עכשיו להעמיד פנים כאילו השבועיים האלה – אתה יודע מה, השבועיים האלה לא יעשו שום שינוי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אתה מבין? זה מה שמתעתע, אמר לך את זה יום בכיסא שאני יושבת בו, אמר לך הבוקר אלעזר שטרן: מה אתם הולכים, בואו לפחות תהיו מספיק הגונים ותגידו שזה ייקח חודש.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
שמעתי מה אמרת, אבל אלעזר אמר לכם. בסוף מעמידים אותנו במצב מגוחך, אנחנו נקרעים ביניהם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
תקשיבו רגע. אני לא מקבלת את מה שאמרת, קרקס, אני חושבת שאת כבר מכירה אותנו קצת יותר טוב מזה. אבל הסיטואציה שבה גם אתם כמהים - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני מסיימת. לא היו לי שתי דקות, אבל אני אתכוון בכל זאת ואני אסיים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
הצורה הזאת שבה אתם כמהים – אתם באמת יקרים לי, ואני חושבת שאתם עושים שידור ציבורי מעולה בתנאים בלתי נסבלים, צריך גם את זה להגיד, זה בסדר להגיד את זה. והם התחילו להרים את התאגיד גם בצורה מרשימה. אבל אתם נותנים את ידכם כל פעם לדחייה הזאת, ואני אומרת לכם, אני חוששת מעוד דחייה. אני חוששת מזה שאתם מסכנים את מה שכן אפשר להציל, ואתם כל פעם עוזרים לממשלה שבפירוש הדבר היחיד שהיא רוצה זה - - -
משה שגב
¶
חברת הכנסת ורבין, מה את עושה במקומי? מה את עושה במקומי כשאת יושבת מול ראש הממשלה והוא אומר לך: אני הולך לתקן. מה את עושה? את מאמינה לו אם את במקומי? מה את עושה?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
תקשורת חיובית עם התאגיד, זה הרי ברור, אתם מחפשים תקשורת חיובית עם התאגיד.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
הם לא עובדים, אי-אפשר להגיד שכל הרוע אצלם. אתה יודע שרשות השידור לא תפקדה שנים רבות. הכול התחיל מזה שלא נתתם תקשורת הוגנת ברשות השידור, תפסיקו כבר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אתם, ברור. אתם מפילים את הכול עלינו. בלי למצמץ מפילים הכול עלינו, אנחנו אשמים. אתם עושים את כל הבלגן הזה ואנחנו אשמים. זה מדהים. לפחות אתה יושב פה ויודע את זה, רמת המעורבות שלנו שאנחנו לא מדברים סתם.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
- - - נעשו שם תוכניות, משפחות שכולות ליום הזיכרון, זה פתאום לא מעניין אף אחד. פתאום זה לא מעניין אתכם.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
יעל, אנחנו חלק מקואליציה, וכקואליציה נעשה את הכול כדי שיצא החוק הכי טוב. אבל אי-אפשר - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
חמש דקות. את מתווכחת פה עם האנשים, באמת. בבקשה, פריג'.
(חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי יוצאת מחדר הוועדה)
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
עכשיו כששמעתי, תוך כדי איבוד העשתונות האמת יצאה. דוד, תקשיב, תן לי שלוש דקות אבל תהיה אתי.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
לפני שלוש שנים כשעפר שלח התקשר אלי ואמר לי: עיסאווי, אתה חבר בוועדת אלהרר. למה? אנחנו רוצים להקים תאגיד ולבטל את רשות השידור. אני לתומי, איתן, חשבתי שאני הולך להיות חלק מאירוע מכונן, אירוע היסטורי. באנו והקדשנו, הליכוד ויש עתיד וכל העבודה, ואללה, התחילו להקדיש. לא ידעתי לתומי שאחרי שלוש שנים אני צריך להיות שותף לסרט מסחרה כזה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
סרט מסחרה שהתחיל, ועכשיו אנחנו נמצאים בפרק הרביעי בסרט הזה. ברשותך, חברי דוד ביטן, ואתה עכשיו הולך להיות חלק מהמסחרה הזו. אני אגיד כמה דברים ואגיע למסקנות, ואגיד מה דעתי. לפני שלוש שנים כשראש הממשלה ידע – כולכם, חברי העובדים, שגב, ואת כולכם אני מכיר ועקבתי אתכם – ראש הממשלה לא ידע לפני שלוש שנים שהוא הולך לפטר אתכם על-פי חוק?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אין בעיה. ראש הממשלה טעה ותיקן את הטעות שלו. אני שואל שאלה אחרת, ותקשיבו, חברים, ראש הממשלה טעה ורוצה לתקן, אבל לתקן את זה שהוא בז לכם? תארו לעצמכם איך ב-15 ימים יצליח להקים תאגיד חדש עם חברת חדשות.
אליעזר וחנונו
¶
כמעט הממשלה נפלה, הוא רצה לשקם. הוא רצה להשאיר את רשות השידור, לסגור את התאגיד. בוא תגיד גם את זה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אז אתם קונים את זה שב-15 יום הוא רוצה להקים תאגיד? ואנחנו יודעים שזה צחוק אחד גדול.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
תראו, חברים, לאן ראש הממשלה שר התקשורת מוביל אותנו. מעבירים מאות מיליוני שקלים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
לראש הממשלה, חוק שלוקח שלוש שנים להתמקד בתקשורת בכדי לעבוד על המיתוג. מי עובד על המיתוג? מי שמשווק שקרים רוצה להיראות טוב, אז הוא צריך את התקשורת. זאת האמת שהיא חשובה לו, וצר לי מאוד שהוא מנצל אתכם.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
דוד, 15 יום בכדי להקים תאגיד חדשות, צריך להפעיל אותו אך ורק ממתקני ואולפני רשות השידור.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אין. יש חגים. תשימו לב לרמת הצחוק ולקלות – יעני איך ראש הממשלה מתייחס לציבור, הוא הקים מערך מובנה, שזה מתקני רשות השידור שבעצם במבנה משפטי מעביר את חטיבת חדשות התאגיד לאולפני רשות השידור. בשביל מה להגיד 15 ימים אני מקים תאגיד חדש? אתה לא מקים תאגיד חדש, אתה הופך את רשות השידור לרשות השידור לחדשות. למה אתם משקרים לציבור שוב? למה?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אתם לא מקימים תאגיד שידור חדשות. אתם לוקחים את רשות השידור, את אולפני רשות השידור ומקימים שם את החדשות, זאת האמת. תגידו את האמת לציבור.
היו"ר דוד ביטן
¶
רגע, יש פה איזה חבר כנסת אחד שקרא את החוק השני? אין. בואו נהיה אמיתיים, למה אתם כל הזמן אומרים שראש הממשלה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
לא משנה איזה. ביטן, כי אתם שמים אותנו בתקווה תמיד, כי כל חודשיים אתם באים עם המצאה חדשה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל אתם מדברים על החוק, ומנכ"ל המשרד אומר לכם מה הולך להיות, ואתם אפילו לא נותנים לו לדבר. רבותי, פריג', אתה רוצה עוד משהו?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
שאלה בקיצור לאוצר. אסף יקר, אני מבקש מאגף התקציבים, חברים, שיגיד לנו למען השקיפות, שנוכל באמת לראות את הדברים, מה סך כול הכסף שהולך להיות מבוזבז כתוצאה מהביטול? כמה מאות מיליונים הולכים להיזרק לטמיון?
שלמה פילבר
¶
אמרנו שמעבירים 160 מיליון מפה לשם, אז הם לקחו על הדרך 25 מיליון שקלים ושמו בצד. הקטינו את התקציב ל-135.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
כן. אם עכשיו אמרת שלא ייקח 15 יום, והם אומרים שהם מוכנים, למה לא להתחיל את - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
דיברנו עם שר האוצר על מנת להדגיש את העניין, כרגע הוא לא רוצה. אני מחויב כרגע להסכם כפי שהיה, אבל המועדים הם קשים ביותר, ואני לא יודע אם זה בכלל אפשרי.
היו"ר דוד ביטן
¶
עוד פעם את מדברת? את רוצה שאני אוציא אותך? בחוק השני אני לא יהיה פלורליסטי בזמן הדיבור, שיהיה ברור. עכשיו אני נותן, בחוק השני זה כמה עמודים, ואם כל אחד יתחיל לנאום לי בכל סעיף או לפני כל הסעיפים זה לא ילך.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
ממתי ההיגיון עובד על הפוליטיקאים? הרי בסופו של דבר כל ההחלטות פוליטיות ולא הגיוניות אחרת לא היינו פה.
היו"ר דוד ביטן
¶
רבותי, לא הגיוני אבל אני אעמוד בזה. אם אני צריך לעמוד בזה אני אעמוד בזה. אני חושב שצריך להקדיש את המועדים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה תדבר דקה. יש עוד מישהו מהתאגיד שלא דיבר? אתה גם תדבר דקה אחריו. אחר כך אני חוזר לח"כ אחד. ומי שלא קשור לעובדים ונמצא פה, נראה אם אין כפילות, נאפשר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתי שאני אתן לשלוש ושלוש. לכמה נתתי? אני אתן לעוד אחד ועוד אחד, אין בעיה, בסדר. אבל זהו, בזה נגמר.
רפי יששכר
¶
קוראים לי רפי יששכר, אני עובד ברשות השידור משנת 1989. בסיבוב השני עבדתי בשנת 1980 לפני כן, וחזרתי בשנת 1989 שוב. אני עובד במה, והתפקיד שלי בכלל לא היה מוצע בתאגיד. לא קיבלו אף עובד מהסקטורים שלנו בתאגיד, בכלל לא יכולנו להגיש קורות חיים, כי התפקידים שלנו לא היו.
רפי יששכר
¶
מי יעשה? הם יקנו קלטות בעשרות אלפי שקלים במקום להחזיק שני עובדי במה או דבר כזה, אם הוא צריך ברשות השידור. היינו לפני כמה שנים עשרה עובדים במדור, היום אנחנו שניים. נשארנו שני עובדים במקום עשרה ברשות השידור. אנחנו רוצים להביא פרנסה לילדים. יש לי תשע נפשות בבית, ויש כמוני המון ברשות השידור, יש חד-הוריים. אני ברוך השם נשוי ויש לי תשעה ילדים, ונכדים שגרים אצלי בבית ואני מפרנס אותם.
אנחנו רוצים בסך הכול לעבוד. הכבוד שלנו נרמס. כבר שלוש שנים שרומסים אותנו ולא נותנים לנו להביא פרנסה מכובדת הביתה. אנחנו עם סכין לצוואר כל הזמן, הולכים ובאים. כל משימה שמטילים עלינו כשהיינו תשעה ועשרה עובדים עשינו, וגם עם שני עובדים באותו מדור עושים את זה גם היום. בסך הכול רוצים להביא פרנסה. יש עובדים שרוצים ללכת מרצון, אנחנו מוכנים לתת את מי שרוצה ללכת מרצון, הרבה עובדים, ולא את מי שלא רוצה ללכת בכלל. רוצים להביא פרנסה.
רפי יששכר
¶
אני מוכן להתחייב שבאותו תקציב שהתאגיד מקבל היום אפשר שעובדי רשות השידור והתאגיד יעבדו גם ברשות השידור, במתקנים של רשות השידור. נחבק אותם, ואף אחד לא יזרוק אותם.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנו את המסר. אני אאפשר עוד פעם לרשות השידור, אחר כך שניים מהתאגיד ידברו. בבקשה, דבר.
אליעזר וחנונו
¶
הדרישה היום של כל עובדי רשות השידור היא להשאיר את רשות השידור על כנה מירושלים, לא לפיטורים. אם צריך למזג אלמנטים ועובדים מהתאגיד אנחנו כמובן מברכים על זה, ופרישה מרצון בצורה מכבדת. את זה אנחנו דורשים.
לא ייתכן, גם הסיכום של אתמול של ניסנקורן, so-called, לא נותן מענה למאות עובדים. אנשים צעירים מתחת לגיל 40, אנשים מבוגרים מעל גיל 50. מה זה צריך להיות? אנחנו רוצים לעבוד, רוצים לשדר ולפרנס בכבוד. ויש הרבה עובדים שהם גם לא רק עיתונאים.
אליעזר וחנונו
¶
סליחה, עוד דקה. אני מחזיק פה דבר שכל אחד ואחת מכם קיבלתם – חברי כנסת יקרים, ושרים, מבקר המדינה, היועמ"ש קיבל את זה ממני, כולם קיבלו את זה ממני באופן אישי – יש כאן מסמך, כולל אסמכתאות, שמעיד שתאגיד השידור כאן לא תקין, לא מוכן, ובעצם הוא הופך להיות פשוט לכתב אישום ערכי ציבורי על חוסר תקינות. וייתכן גם כן שהוא יהווה בסיס - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
כשהגשתי הצעת חוק לביטול התאגיד ופניתי אליך לא הסכמת לפעול. זה היה פותר את הבעיה של רשות השידור, אז מספיק כבר עם הדברים האלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תקשיב, עשיתי טעות אתך אני רואה. נתתי לך לדבר, אתה לא מפסיק. מספיק. כבד את האנשים שנמצאים פה.
תומר שלפניק
¶
אני עובד בתאגיד השידור יותר מחצי שנה. עובדי תאגיד השידור שלא הגיעו מרשות השידור, באנו לתאגיד כי המדינה קראה לנו, כי אתם חברי הכנסת חוקקתם חוק וקבעתם שיוקם תאגיד שידור ציבורי, והגענו. עזבנו מקומות עבודה אחרים, עזבנו מקומות עבודה פרטיים, והכול באמת כדי – אולי היינו נאיביים מדי – אבל כדי להקים שידור ציבורי חזק עצמאי ויעיל. לא הצטרפנו לאיזה סטרטאפ. חתמנו על חוזים, היינו בטוחים שאנחנו הולכים להיות עובדי מדינה, שזה הולך להיות משהו מסודר. ובאמת, אני מרגיש מאוד לא בנוח כי אני אלחם על מקום העבודה שלי.
תומר שלפניק
¶
זה משהו שלא היה אמור להיות, וגם אתם, וגם אתם. אני רוצה לומר לכם בתור מישהו שעובד בתאגיד, אני יכול לספר לכם שאנחנו מוכנים. יותר מזה, עכשיו אתם רוצים לשנות את מועד העלייה לאוויר? תקדימו את זה ליום חמישי, תקדימו את זה למחר, אנחנו נעלה לאוויר ונשדר. אנחנו העובדים מוכנים לעלות לאוויר.
דבר אחרון, אני רוצה לומר לעובדי רשות השידור, אנחנו באותה סירה, אל תיתנו להם לשסות עובדים בעובדים. יותר מזה, אתם בתור עובדים בשידור ציבורי יודעים מה החשיבות של שידור ציבורי עצמאי, ואם אתם בעד שידור ציבורי עצמאי אתם חייבים להתנגד.
תומר שלפניק
¶
אני אומר כזה דבר, אסור לכם להסכים למתווה הפיצול הזה. ויותר מזה, אני מבין שהערב אתם מפגינים מול ניסנקורן, אנחנו מוכנים להפגין אתכם שיחזיר לכם את המשרות.
עומר בן רובי
¶
שלום לכולם, אני ממונה על ההקמה של רשת ב' החדשה בתאגיד, ואני אמור לנהל את התחנה בפועל כשנעלה לשידור, אם ירצה השם אולי בתחילת השבוע הבא, אולי ב-15 במאי. אני מקווה שלא נלך עם היוזמה הזו. לא באתי לריב עם חברי כנסת מכובדים, לא עם היושב-ראש.
הגעתי לתאגיד לעבודה לפני שנה בדיוק. אני בן 41, נשוי, אבא לתינוק קטן מתוק, בעזרת השם, יהיו עוד בדרך, גר ביפו, אני יותר מ-20 שנה במקצוע הזה. כשהייתה לי שיחה עם הבוס הקודם שלי, מפקד גלי צה"ל – בתפקידי האחרון הייתי מנהל מחלקת השידורים בגלי צה"ל, אחרי הרבה תפקידים עיתונאים ניהוליים עריכתיים בתחום החדשות ובתחומים נוספים, תרבות יהודית וכדומה – כשהייתה לי שיחה עם הבוס שלי והודעתי לו שאני עוזב והולך לתאגיד, הוא אמר לי: אבל מה יקרה אם לא תעלו לשידור? סתם אתה עוזב תפקיד בכיר. אמרתי לו: אין מצב כזה, תראה מי חתומים על החוקים לאורך כל הדרך. אלה הנציגים הכי מכובדים של ממשלת ישראל לדורותיה בשנים האחרונות של הקואליציה. כלומר, הלכנו מתוך ידיעה ברורה שגם אם יהיו שינויים בדרך, כל העסק הזה לא יפורק ולא יפורר. המדינה יזמה את זה.
רשות השידור, אני רוצה להזכיר, וזה עם כל הכבוד והחיבה לעובדים שנמצאים כאן, ההחלטה לפרק את רשות השידור לא הייתה החלטה כמו ההחלטות הנוכחיות האלה – פרי דיונים של חודש-חודשיים, שבוע-שבועיים, כינוסי פגרה – ההחלטה לפרק את רשות השידור התקבלה אחרי 14 ועדות שניסו לקיים רפורמה בשידור הציבורי.
עומר בן רובי
¶
לא הבהרתי את המחיר, אדוני היושב-ראש. גואטה, מה עכשיו? אתה מתעסק בבחירות להסתדרות? דבר.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, האמת היא שאני מדבר עכשיו גם בשם איתן. באמת, יש המון המון נושאים סביב סיפור תאגיד השידור הציבורי הזה, ואני סיפרתי מה שקרה לי עם התאגיד הזה. ואני בכל זאת רוצה לחזור על הסיפור הזה עוד הפעם. ביטן, תיתן לי.
היו"ר דוד ביטן
¶
רק אני עוצר. ההפסקה היא בשבע וחצי, כי הסנדוויצ'ים יגיעו בשבע וחצי, ואני לא אעשה פעמיים הפסקה.
היו"ר דוד ביטן
¶
ואני מבקש שאף אחד לא יישאר בחדר הזה במועד ההפסקה. מי שלא רוצה לאכול בצד ההוא יצא החוצה מהחדר ההוא. אלו ההנחיות של המנכ"ל, הוא לא רוצה שיאכלו פה בחדר.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אשתדל לעשות את זה בקצרה. האמת שסיפרתי את זה בקצרה בוועדת הכלכלה כשדיברנו על הנושא הזה, אני רוצה לחזור על זה, כי אני באמת חושב שהסיפור הזה של התאגיד זה משהו לא נורמלי.
אני חבר כנסת שנה פלוס. לפני שנכנסתי לכנסת הלכתי לפסיכיאטר, אמרתי לו: תקשיב, אני שומע שמי שהולך לשם חוזר משוגע לגמרי. תן לי אישור שאני נורמלי, שיהיה לי בכיס על כל מקרה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אם אחרי כמה זמן אני אצא משם לא נורמלי, שידעו שבאתי נורמלי, לפחות נוכל לתבוע אותם. ובאתי עם אישור בכיס שאני נורמלי, וזה אצלי בכיס. האישור היה עד לפני חודשיים, בדיוק הייתה שנה מאז שהגעתי לכנסת.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אז ניגשתי אליו, ואמרתי לו: תשמע, אני רוצה לחדש את האישור, עברה שנה. אמר לי: תספר לי מה עבר עליך בשנה. סיפרתי לו את סיפור התאגיד. כנראה שאף אחד פה לא מבין אותו, אף אחד לא מבין מה הסיפור הזה, זה משהו מטורף, אף אחד לא יודע איך זה התחיל ואיך זה נגמר.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אבל אני מודה ומתוודה שהנושא הזה ממש הופך אותך לפסיכי. אנשים שפעם ניהלו את כל הסיפור הזה של התאגיד פתאום מתנגדים לתאגיד; ומי שרצה בעד התאגיד פתאום הוא נגד התאגיד; ומי שרצה לפרק אותו רוצה לחבר אותו; ומי שרצה לחבר אותו רוצה לפרק אותו; משהו פסיכי לגמרי. ואני לא מצליח להבין באמת את הסיפור הזה. סיפרתי את זה לפסיכיאטר, אמרתי לו: תשמע, זה מה שקורה, אבל אמרתי לו שאני עדיין לא מצליח להבין באמת את סיפור התאגיד. ואז הוא אמר לי: יקירי, חבר הכנסת יגאל גואטה, אני מתנצל, אני לא יכול לחדש לך את האישור. לפני שאתה מספר לי שעה שלמה על התאגיד, ואתה לא מבין כלום מהתאגיד, לא יכול לחדש לך את האישור. ובאמת, היום אין לי את האישור.
אבל מה שאני רוצה לומר, אני שומע כל הזמן, באמת, את חברי כנסת מברברים פה חופשי, וסליחה שאני אומר את זה, תסלחו לי חברי, אני אוהב אתכם, אבל כולם מדברים עכשיו על הארכה וכולם מדברים כמה כסף זה עולה וכמה כסף זה לא עולה. ההוא אומר 300 מיליון, 150 מיליון, מגיע ביטן, הוא הכלכלן הראשי של הכנסת, הוא אומר: רבותי, מה פתאום, זה בכלל עשרה מיליון. וכולם שומעים לביטן, ואף אחד לא מבין באמת כלום, ואף אחד לא יודע מה הנתונים, והפערים כל כך גדולים. זה פשוט לא נורמלי. זה קצת מזלזל בחברי הכנסת, הדיונים האלה שכל אחד זורק מספרים והפערים מטורפים, ואין איזה שידורים משדרים ומה משדרים ומאיפה משדרים ומאיזה בניין ודיגיטל ולא דיגיטל.
ואני אגיד לכם את האמת, כל הנושא הזה בתור חבר כנסת מסיעת ש"ס ממש לא מעניין אותי מה יהיה בטלוויזיה הזאת ומה ישדרו שם ולא ישדרו שם. ומה שמעניין אותי זה דבר אחד בלבד, שאני חושב שיש פה שלוש עוולות מטורפות שאנחנו – ואף-על-פי שהגעתי ממש בסוף של זה – במו ידינו יצרנו אותם.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
ואני אומר את זה בכאב. רבותי, העוולה שנעשתה לעובדי רשות השידור זה דבר שלא יסולח ולא יכופר לנו חברי הכנסת. אני אומר יותר מזה, נעשתה עוולה מטורפת לעובדי רשות השידור, וישבתי עם רבים מהם, וגם בכיתי אתם בחדר שלי פה, פשוט נזלו לי דמעות. לא יכול להיות שבגילאים האלה אנשים לא יודעים מה יקרה אתם מחר בבוקר, זה לא יכול להיות. זה לא נורמלי. אף אחד לא היה מוכן לזה אם זו הייתה אימא שלו או אם זה היה אבא שלו או אח שלו או לא יודע מה. זה לא נורמלי שאנשים בגילאים האלה כל לילה הולכים לישון ולא יודעים מה יקרה אתם מחר בבוקר.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
ובהחלט גם הנושא הזה של עובדי התאגיד, של חבר'ה צעירים שעזבו מקומות עבודה ובאו, והיו בטוחים בעבודה שלהם, זו עוולה גדולה מאין כמוה. אבל העוולה הכי גדולה שאני חושב שאנחנו חברי הכנסת גרמנו לה, זה שהפכנו את עובדי התאגיד לאויבים הכי גדולים של עובדי רשות השידור. הם לא באמת אויבים.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
ואני רואה אותם לאורך כל הדרך בוועדות, פשוט רואים אותם כאילו הם גזלו להם את הפרנסה. הם לא גזלו לכם, אנחנו גזלנו לכם.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
רגע, אני אגיע לזה. אבל זה דבר נורא ואיום, ואנחנו צריכים לומר את האמת, עובדי התאגיד הם לא אויבים של עובדי רשות השידור, ועובדי רשות השידור הם לא אויבים של התאגיד. במו ידינו עשינו עוולה שגרמנו לכם להתנצח זה עם זה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אני מסיים. אני לא יכול לסיים אבל אני מסיים. ושוב פעם, נכון שאני אומר לכם במפורש, אם יישאלו אותי, עם כל הכבוד לגב' שדיברה פה מקודם שעברה מערוץ הכנסת לתאגיד, עדיין אני מעדיף ואני אלחם על זה - - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
עדיין, עם כל הכבוד, יותר חשוב ואני מעדיף שלעובד בן 54 עם תשעה ילדים תהיה פרנסה מאשר לילדה בת 29.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
לכן אני אומר, זה לא צריך להיות וזה לא היה צריך להיות, אבל בוודאי שלא יכולים - - -
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אבל בוודאי שלא יכול להיות שבן-אדם בגיל 54 עם תשעה ילדים ילך הביתה, כי ברור לכולנו שזה גזר דין מוות. ויש לי גם ביקורת, ואמרתי את זה למר קובלנץ, על כל ההתנהלות של קבלת עובדי רשות השידור לתאגיד שהייתה לא מכובדת ולא נאותה ולא יפה, ולא בצורה שהיינו מצפים שהיא תהיה.
מבחינתי, מה שמעניין אותי פה הם העובדים ושוב פעם העובדים ושוב פעם העובדים. כל הערוץ הזה לא מעניין אותי בכלל. אין לי שום עניין בזה, לא מעניין אותי בכלל. אבל אם העניין של העובדים לא ייפתר, הנה, אני אומר לכם פה, אני אבקש רשות מיושב-ראש התנועה שלי לאשר לי להתנגד לחוק הזה. תודה רבה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אני יודע. בשביל זה שאלתי אותו על זה. דרך אגב, גם בהנהלת התאגיד אין כזה ייצוג גדול של מזרחיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא הולך ככה. שאלתי אותך שאלה אחרי ארבע דקות שדיברת. שאלתי אותך מה יש בהסכם שלך. אני לא מפטר אותך. אתה לא יכול לטעון טענות מנוגדות להסכם שלך, אני מאוד מצטער, אתה יושב בכנסת. טוען טענות. שאלתי אותך שאלה, זו זכותי המלאה, ודיברת ארבע דקות, אני חושב שזה די והותר, ואתה לא יכול להתפרץ, עם כל הכבוד לך.
מנכ"ל איגוד התסריטאים ידבר. יש עוד מישהו פה שרוצה לדבר? זיו מאור אחריו; אחר כך ידברו נציגי התאגיד: היושב-ראש והמנכ"ל; ואחר כך איתן כבל גם כן ידבר כמובן. מניתי את כל הח"כים, מי שביקש לדבר נתתי לו. אל תשכחו שיש לנו עוד סבב עם הח"כים.
היו"ר דוד ביטן
¶
סבב עם הח"כים בנושא של נימוקי ההסתייגויות. קחו את זה גם בחשבון, אז לא צריך עוד פעם לדבר ועוד הפעם. בבקשה, מיקי.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראו, אני רוצה לומר כמה דברים על מנת לתאר את הסיטואציה אליה נקלענו, מי גרם לה, איך היא התחילה ומאיפה היא נולדה. היא נולדה אי שם בקדנציה הקודמת כששר אוצר אחד רצה להקים לעצמו גוף תקשורת שיהיה אוהד ומחבק. אותו שר רצה לעשות גם את מיצוי דירה שלישית, רצה לעשות גם כמה פעולות מאוד מאוד מוזרות שאנחנו לא כל כך אהבנו.
(היו"ר איתן כבל, 19:08)
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מיקי, אנחנו לא מצפים לדיוק ממך. אתה רואה, אנחנו לא מצפים ממך, אתה יכול לא לדייק.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ולכן, אותו שר הרגיש צורך לעשות מהלך שהביא לכך שהתאגיד הזה קם. אין לי שום דבר נגד התאגיד, אין לי עניין באופי של התאגיד, במי עובד בו או מי קיים בתוכו, יש לי עניין לומר שהתאגיד הזה קם בחטא, ומה שקם בחטא סופו בסופו של דבר לכישלון. כך לימדו אותי כל חיי, וזה גם מה שראיתי בניסיון הקצר שלי.
מפה אני רוצה לעבור למה שקרה אחר כך. אחרי שאותו תאגיד קם בחטא נפלה הממשלה הקודמת, חלק ממנה היה גם שר האוצר הקודם, והיום הוא יושב באופוזיציה. אגב, אותו שר, שהיום הוא חבר אופוזיציה, לא בוחל בשום אמצעי, למרות שהוא מציג עצמו כאדם נקי כפיים, אביר השלטון, הוא לא בוחל בשום אמצעי, כולל דיונים בוועדה לביקורת המדינה עם מינימום של כבוד לכל דבר שאפשרי, העיקר לייצר איזשהם סערות פוליטיות. ואותו שר לשעבר בקדנציה הנוכחית אתה יכול לראות כמה הוא בלחץ בכל מה שקשור להקמת התאגיד הציבורי החדש.
אנחנו בזמנו ראינו בהקמת התאגיד – אני מדבר - - - על הליכוד וגם על השר ארדן חברי לסיעה – ראינו בו יתרונות מסוימים שרצינו להגשים. הראשונה במעלה הייתה שמירה על זכויות עובדים. היה עניין ברור לשמור על עובדי רשות השידור, היה ברור לכולם שזה מה שיקרה. השני היה תאגיד שידור איכות, שזה היה דבר חשוב. אגב, אפשר לומר שהתאגיד החדש שאמור לקום באמת מסתמן כתאגיד שידור איכותי. והדבר השלישי שנאמר שם זה תאגיד שידור אובייקטיבי שלא יבחר שום צד במפה הפוליטית, ישדר דברים אובייקטיביים לציבור, וייתן לציבור ולעם לשפוט מה הוא מבין ומה הוא חושב.
הדבר הראשון, לצערי הרב, לא קרה. זכויותיהם של העובדים של רשות השידור נפגעו בצורה נחרצת, והגענו למצב בו כל עובדי רשות השידור, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הגיעו לסכנה ממשית לפרנסתם, ובמיוחד הוותיקים שבהם, פעם ראשונה; וכשראינו את אופי ההנהלה שקמה ואת חלק מהמינויים בתאגיד זיהינו גם חוסר אובייקטיביות פוטנציאלי.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אני מקווה שזה מצחיק אתכם, אותי זה לא ממש לא מצחיק, אותי זה אפילו מלחיץ, אני חייב לומר כאן.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
מי שסבל מגזענות לא רוצה להיות בתוכה, גב' גרמן. אני לא חלק מהגזענות שאת מובילה. די.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
חוסר האובייקטיביות הפוטנציאלי, כפי שהגדרתי אותו, בהתאם לפרסונות שנקלטו למערכת ובהתאם לעמדותיהם, שהם הביעו אותם בכל הזדמנות.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
לא, לא כל עוד מה שיאיר לפיד רוצה לשמוע. כל עוד מה שהציבור, הציבור רוצה דיווח אובייקטיבי.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
תנו לציבור לשפוט. הבנתי שבזמנו בקדנציה הקודמת הייתה בעיה ליאיר עם "ידיעות אחרונות", כי הוא היה בקואליציה של ביבי, אז הבנתי שהוא צריך להקים איזשהו גוף תקשורת.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אבל עכשיו הוא כבר לא בקואליציה של ביבי אז "ידיעות" חזר להיות בסדר אתו, הכול בסדר, לא להיכנס לפאניקה. את בוודאי - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
שמעתם אותי מדברים על מזרחיים? עם כל הכבוד. הגב' גרמן העלית את הסוגיה האתנית.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
תסביר לי מתי בפעם האחרונה ברשות השידור במשך 60 שנה עשו משהו על מזרחיים. פתאום נהיית כזה מגן המזרחיים. פעם עשו משהו על עיירות פיתוח?
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
כל פעם שצריך מביאים את הסדרה "לחם". כמה פעמים ראינו את הסדרה הזאת "לחם"?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
למי שתהה האם לתומי חשבתי שרשות השידור קודם שידרה שידור אובייקטיבי, אז כמובן שטעה. ראיתי את השידורים גם של רשות השידור וגם הם קודם לא היו אובייקטיביים. מעבר לזה - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אני אסיים. כשאנחנו רצינו להקים את התאגיד, מה אמרנו? בוא נייצר תקשורת אובייקטיבית. מה קרה אחר כך? כל הגוף הזה נשלט או נכבש על-ידי יש עתיד ויאיר לפיד. וברגע שזה קרה - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
זכותי לומר משהו. אני לא רוצה עכשיו להרחיב את היריעה יותר מדי, ואני ארחיב אותה בזמן הנכון.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אני יודע מה אני אומר, תאמיני לי, אורלי, שאני לא אומר שאני לא אומר דברים – דוד, בוא תשמע, יש דברים חשובים, בוא.
(היו"ר דוד ביטן, 19:19)
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
בוא בוא, גם ככה תקעת אותנו כל הלילה. תקעת אותנו פה גם ככה, לפחות תן לנו להביע את עמדתנו.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
ואז הגענו למצב שבו זיהינו שמה שנולד בחטא הפך להיות חטא בעצמו. זכויות העובדים נפגע; מאות עובדים צפויים ללכת הביתה; התקשורת האובייקטיבית אליה פיללנו לא תגיע; ובסופו של דבר הדבר היחידי שנשארנו אתו זה תאגיד עם יכולות שידור איכותיות וחד-צדדיות.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
מהרגע שגילינו את העניין הזה, כל מה שהיינו צריכים לעשות באופן מיידי הוא לפעול לביטול הקמת התאגיד, נקודה. וזה מה שעשינו. וזה מה שאני עשיתי.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
לצערנו הרב, כאן אנחנו מגיעים למה התאגיד עדיין קיים. ועכשיו אתם תוכלו לתת תקשורת חיובית גם לשר האוצר החדש.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, לסיכום דבריי אני אומר שכדאי כבר להפסיק פה את הצביעות ולהפסיק את הפופוליזם. הגיע הזמן לומר את האמת כפי שהיא, גם אם אתה תזכה לתקשורת לא חיובית אחר כך ולא מוכרים את מאות עובדי רשות השידור בשביל לקבל תקשורת חיובית אחר כך. צריך לעשות את הדברים בצורה הכי נכונה והכי אובייקטיבית, גם אם יש לזה מחיר. תודה רבה.
ליאור תמם
¶
נכון לעכשיו לא פוגעים בנו בחוק, אבל כל הסיפור הזה של שני מנגנונים – אנחנו כבר רואים איך הדברים הופכים למה שאנחנו יודעים מרשות השידור, שבסוף השקיעה אפס ביצירות מקוריות ובסוף מי שנפגע מזה זה - - -, שבדיוק כל הדברים שכולם מדברים עליהם פה על הכשל של רשות השידור, שהוא לא קשור לעובדים בשום צורה.
אנחנו רוצים שבכל זאת יזכרו שגם בצד של היצירה המקורית יש 5,000 עובדים ויוצרים ומפיקים וספקים, שונים, צלמים.
ליאור תמם
¶
גם אנחנו עובדים, ובמשך העשור האחרון נמנעו מהיצירה הישראלית קרוב למיליארד שקל שהיו אמורים לעבור אליה. זה נשמע מספר גדול, אבל זו המציאות. רשות השידור לא השקיעה דבר ביצירה המקורית. ומבטיחים לי פה כל הזמן שזה לא יעמוד לפגיעה, ואנחנו נקווה שכך זה יהיה גם בתזכיר עצמו.
ליאור תמם
¶
אני חושב שכרגע התאגיד מחויב על פי חוק ועדיין לא מעל בחוק, בשונה מרשות השידור שבעשור האחרון חיסרה מאיתנו יותר ממיליארד שקל.
זיו מאור
¶
תודה רבה. זיו מאור, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת.
אני רק רוצה לומר ששבועיים זה לא מספיק. חוק התאגיד פגום. השידור הציבורי איננו שידור ציבורי משום שלציבור אין כל דרך אפקטיבית להשפיע על תוכן השידור בתאגיד. בהצעת החוק השנייה, התיקון השמיני, המצב הזה משוחזר ללא תקנה.
אני מבקש מחברי הכנסת בכל לשון: תנצלו את הדחייה הזו ותקנו את חוק התאגיד. תוציאו את נשיאת בית המשפט העליון מהליכי המינוי וההדחה – היא לא שייכת לשם. תייצרו מנגנון שיאפשר לכם, נציגים שנבחרו על ידי הציבור, לפקח על התוכן, כי ככה זה בדמוקרטיה. תקנו לאורך ולרוחב את החוק כדי להבטיח שהציבור יהיה מיוצג בתאגיד, בניגוד למצב בחוק הנוכחי, ושבועיים לא מספיקים לזה.
בשאלת האובייקטיביות, שהתייחס אליה חבר הכנסת מיקי זוהר, והשאלה הברורה שהציגו חברי כנסת מהאופוזיציה: למה הכוונה? נקוב בשמם של ראשי התאגיד שהם לא אובייקטיביים – יש כאן מלכוד 22. או שהקואליציה תשלוט בשידור ציבורי שאינו מייצג או שהיא תוכתם בהתערבות בנעשה בתקשורת ובהתנכלות לעיתונאים בשל העבודה הנאצלת. זו רק דוגמה לבעיות הרבות שיוצר המושג שידור ציבורי. אם היה חבר הכנסת מיקי זוהר נוכח הייתי אומר לו ששידור ציבורי לא יכול להיות חופשי ולא יכול להיות אובייקטיבי. המינימום שניתן לצפות ממנו זה שהוא יהיה ציבורי. ואני מבקש מחברי הכנסת: דאגו שזה יקרה. בינתיים, תקנו את החוק באופן שיותיר לכם מספיק זמן לדון ביתר התיקונים שצריך.
תודה רבה.
ליאור תמם
¶
אני לקחתי את האגרה? אנחנו לא קיבלנו כלום, לידיעתך. אני לקחתי את האגרה. הם לקחו את האגרה - - -
עומר בן רובי
¶
תודה ליושב-ראש שאפשר לי להמשיך לומר עוד כמה מילים ולסיים את הנקודות שרשמתי לעצמי בצורה די מסודרת, מתומצתת מאוד ויחסית בהירה.
כן, אפשר לפטר אותי, אפשר גם לפטר את כל אחד מעובדי חטיבת החדשות, אפשר לפטר גם את כל אחד מעובדי התאגיד. הבעיה היא שלא נמסרה לנו עדיין עילת הפיטורין. לא נמסר לנו המניע האמיתי. היו אין ספור מניעים שבמהלך הדרך נשפכו לאוויר ולחלל האוויר. אלה דברים שאני לא אחזור עליהם כרגע, אבל עילת הפיטורים האמיתית טרם נמסרה לציבור. אם היה מדובר רק בגורלם של עובדי התאגיד, שלא נמסרה להם עילת פיטורין אמיתית, מילא. מדובר אבל בבגידה - - -
קריאה
¶
כן, אבל עוד לא פיטרו אותך. אני מפוטר – אתה מפוטר? יש לך הבטחה מההסתדרות שלך שיחזירו את כל עובדי החדשות לתוך - - -. אז מה? אתה - - -
עומר בן רובי
¶
תראה, שנינו יודעים שאם אכן היה מדובר בדאגה לעתידם של עובדי רשות השידור, ניתן היה להגדיל את מכסת עובדי רשות השידור שנקלטת לתוך התאגיד. למה זה לא קרה? כי רצו לפרק את התאגיד כמו שפירקו בעבר את רשות השידור. הממשלה הקודמת פירקה את רשות השידור, הממשלה הזאת תפרק את התאגיד. כך מפרקים את השידור הציבורי וכך יזרקו הביתה גם את עובדי התאגיד וגם את עובדי רשות השידור, ואת זה צריך להגיד. והיחס שלך, אדוני היושב-ראש, ושל שולחיך אל עובדי התאגיד – היום זהה ליחס שקיבלו עובדי רשות השידור בעבר. המסקנה: הקואליציה לא רוצה שידור ציבורי. רוצה לזרוק את כולם הביתה. מותר לכם בדמוקרטיה לרצות לעשות את זה. תגידו את האמת. בינתיים שפכתם עשרות רבות של מיליוני שקלים לפח במקום לומר את האמת. האמת היא: הממשלה לא רוצה שידור ציבורי – לא את רשות השידור, לא את תאגיד השידור. במקום לומר את האמת, מסכסכים עובדים זה בזה וזורקים עשרות מיליוני שקלים של הציבור לפח, מורידים אותם לטמיון וכולם יודעים את זה. הפכנו והפכתם לבדיחה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תראה, את - - - שלך הבנתי. אתה לא מפסיק לדבר. אז בוא, תכבד גם את - - - בסדר? זה לא פייר, מה שאתה עושה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה שאפשרת לי להשלים את הדברים. תודה רבה.
יש עוד מישהו פה חוץ מהמנכ"ל והיושב-ראש שרוצים לומר משהו?
יאיר טרצ'יצקי
¶
החוק משנה את התקציב של התאגיד. למעשה - - - על פי חוק. בסדר? מתוך הנחה שיעבור תזכיר החוק בשבוע הבא ואז יהיה את התקציב של תאגיד החדשות. אם החוק לא יעבור, החוק השני לא יעבור – הורדת את התקציב של התאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה לא הבנת. מכיוון שאתם דוחים את העסק בשבועיים, אבל בשבועיים האלה השינוי. לא על כל. לא - - - ההפרדה.
משה רונן
¶
משה רונן מארגון העיתונאים.
אמר מנכ"ל זכות הציבור לדעת ששידור ציבורי זה שידור ממשלתי. אני לימדתי הרבה שנים באוניברסיטאות דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית. יש הבדל גדול ביין שידור ציבורי לשידור ממשלתי. ומה שהממשלה מציעה הוא לעשות שידור ממשלתי. שידור ממשלתי הוא שידור של השלטון. הוא קיים במדינות לא כל כך דמוקרטיות. שידור ציבורי קיים לפי מודל בריטי, מה-BBC, משנות ה-30', שהוא שידור עצמאי שנעשה - - -
רפי יששכר
¶
אתה אומר - - - דיקטטורית. זה מה שאתה אומר. שהם סוגרים את הכול וזורקים על השולחנות - - -. זה מה שאתה אומר - - -
משה רונן
¶
הם מנסים לעשות שידור ממשלתי - - -
אדוני היושב-ראש, מחר יתחלף השלטון ואז השידור הממשלתי ישקף את השלטון שיהיה באותו רגע. זה לא מה שאנחנו רוצים.
שלמה אברהם
¶
שמי אברהם שלמה. אני מ-2014 עם החוק הזה. אני יכול להגיד לך: השבועיים האלה שעכשיו מבקשים הארכה לא יביאו לשום מקום, לא יעזור כלום. בסופו של דבר, אנחנו נשלם את המחיר כעובדים. והשבועיים האלה שאתם מבקשים הארכה – לא יעזור. צריך יותר זמן. ואני מבקש גם לבדוק את מוכנות התאגיד. התאגיד לא מוכן. כדאי שהוועדה הזאת תצא לבדוק את המוכנות של התאגיד.
שלמה אברהם
¶
אני כאזרח קטן, כעובד רשות השידור, אומר את הדברים ותבדוק אותי להבא. ב-16 למאי תבדוק אם לא צדקתי.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. אני רק רוצה להבהיר: זה לא התפקיד שלי ולא שלנו כאן לבדוק את מוכנות התאגיד. זה לא רלוונטי לחוק הקיים וזה לא רלוונטי להצעת החוק הזאת. והם צריכים להגיד, כתאגיד ציבורי, אם הם מוכנים או לא, והם צריכים את היושר הציבורי כדי להגיד את הדברים באמת, כי הדברים אחר כך יכולים להיבדק - - -
גיל עומר
¶
אני באמת רוצה להגיד כמה דברים קצרים. נאמר פה, אבל זה חשוב בעיניי לחזור: דבר ראשון, מי שהחליט על הסגירה של רשות השידור זה לא אנחנו, זה אתם. אתם קבעתם כמה עובדים יהיו בתאגיד ואתם שלחתם אותנו להקים את - - -. זה דבר אחד.
דבר שני, לגבי החוק הספציפי שעליו דובר בדחייה הזאת. אנחנו חושבים שזה לא נכון לעשות את זה משום שאמרו לא מוכנים. אנחנו אומרים לכם בצורה מאוד ברורה: אנחנו מוכנים לשידור ב-30 באפריל כפי שנקבע בחוק.
דבר שלישי, דובר פה על ימין-שמאל, על חוסר אובייקטיביות פוטנציאלית. זה דבר מעניין – חוסר אובייקטיביות פוטנציאלית, אבל חשוב לי לומר את העניין הזה: לא אני ולא מנכ"ל התאגיד, אני לא יודע מאיפה הדבר הזה נולד. אנחנו לא אנשים פוליטיים. מעולם לא היינו. אם מישהו ימצא התבטאות אחת פוליטית שלי או של מר אלדד קובלנץ ever - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש שתוציאו אותו, בבקשה. - - - מנהל פה את הישיבה עם דיאלוגים. עוד חמש דקות תיכנס.
גיל עומר
¶
כשאני שומע על העניין הפוליטי, אני נזכר שלפני שנה אני, באופן אישי, קיבלתי פרס ירושלים מטעם ערוץ 7 ועיתון בשבע על עידוד השיח והפלורליזם במדינת ישראל. אז זה קצת מוזר – זה ערוץ 7 ועיתון בשבע שנתנו לי פרס על - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
שיושבים בדיורים ציבוריים על חשבון אותם דיירים של הדיור הציבורי. סליחה - - -
גיל עומר
¶
אני לא יודע. זה לא היה ניקיון כפיים. זה לא היה ניקיון כפיים. זה היה על פלורליזם ועידוד השיח הציבורי.
אז אני בעניין הזה אומר
¶
אנחנו הקמנו גוף שהוא גוף התקשורת הכי מגוון ופלורליסטי במדינת ישראל. יש בה, במדינת ישראל, הרבה גופים מגוונים, כאלה או אחרים או פחות מגוונים. אני אומר לכם: אנחנו הקמנו את הגוף הכי מגוון והכי פלורליסטי והכי מייצג שיש במדינת ישראל. אנחנו כמובן נגד הפיצול הזה שיידון בחוק בעתיד, כי אני חושב שהסיבה שלו היא ידועה לכולם.
זה הדברים. הבטחתי שזה יהיה קצר - - -
גיל עומר
¶
אני הבנתי מצוין. אני חושב, אפרופו הדברים הפוליטיים במירכאות שאמרתי, אמרתי: אנחנו קמנו והחלטנו להיות מקצועיים. וכשבאו אלינו ואמרו: תמנו את זה לתפקיד הזה - - -
גיל עומר
¶
כן. או פוליטיקאים או אנשים שהם שלחו. את זה תשימו פה ואת זה תשימו פה ואת זה אל תקבלו ואת זה - - -. ואמרנו: סליחה, השיקולים שלנו הם מקצועיים לגמרי. ולכן כשהבינו שאנחנו לא אנשים; היום מישהו אמר לי: אתה יודע מה הטעות שלך? הטעות שלך שאתה לא הסכמת לדבר עם פוליטיקאים. זאת הטעות שלך. אז אני מבין את העניין הזה. אז הנה, שמענו מקודם מה הייתה מטרת החוק. אמרו פה: מטרת החוק הייתה להקים את החומה הסינית.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה להגיד לך, מר גיל עומר: תראה, אני ראיתי אותך בערוץ 2. זה לא עשה לי טוב, הריאיון שלך. לא יודע אם אתה מרגיש טוב עם זה, ואני חושב שזה לא היה ראוי שיושב-ראש תאגיד ציבורי ידבר כפי שהוא דיבר. אני מאוד מצטער. לכן, להגיד: אנחנו לא פוליטיים – לפעמים יש משמעויות פוליטיות למה שאנשים אומרים - - -
גיל עומר
¶
דבר שני: צריך לזכור מתי היה הריאיון ועל רקע מה הוא בא. הריאיון בא אחרי שנה שלא דיברנו – אני לפחות לא דיברתי בשום כלי תקשורת שנה. לא שלא ביקשו ממני. אני לא הלכתי: לא לאולפן זה ולא לאולפן זה. לא דיברתי כי אני חשבתי שטעות שלנו תהיה להיות לעומתיים ולצאת נגד. אנחנו לא נגד, אנחנו לא נגד הממשלה, אין לנו אג'נדה כזאת. רק כשהציעו חוק ובאו ואמרו, אז סימנו אותנו, אז באתי ואמרתי, ואני עדיין חוזר ואומר: אני חושב שבמדינה דמוקרטית לא ראויה שליטה של ממשלה בתאגיד שידורי. אם זה פוליטי - - -
גיל עומר
¶
לא. לא קראתי לראש הממשלה ארדואן. אמרתי שההתנהגות הזאת מתאימה למשטרים כמו בטורקיה על ידי ארדואן.
גיל עומר
¶
ואני אומר גם עכשיו שאני נגד התערבות ממשלתית בשידור ציבורי, כל ממשלה שלא תהיה – ממשלה כזאת, ממשלה אחרת. ואני חושב שזו לא דמוקרטיה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הוא לא השידור הציבורי. הם לא הפנימו, העובדים, מספיק שבעצם הם רק באו לעבוד בתאגיד. הם לא הולכים לעשות מהפכות במדינה.
היו"ר דוד ביטן
¶
וזה אני שומע ברדיו – עובד שלך. עובד שלך. אני לא שמעתי אותך אומר משהו אחר. אומר ברדיו – אני לא זוכר באיזה ערוץ – שאי אפשר לפטר אותו. הוא נבחר על ידי העם. זה בדיוק מלמד שיש בעיה עם העובדים, וזה בא מלמעלה. זה לא דבר שבא מלמטה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אף אחד לא מוגן היום. - - - שבא לעבוד בתאגיד בסך הכול, להיות עיתונאים – אני לא יכול להגיד את זה. זה דבר שאי אפשר לומר אותו, עם כל הכבוד. אין הסכמה שבא אליי מישהו לעשות איזשהו תפקיד.
גיל עומר
¶
אני לא יודע. אני לא בטוח. כל התפקיד של העיתונאים בתאגיד זה לעשות עיתונאות ותקשורת כמו שתקשורת צריכה להיות.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - - כל דבר לא אמרו, אז מה אני אגיד? אז לא אמרו, אבל אנשים שמעו את זה ודיברו איתי. מה. לא אני שמעתי. אני אומר: לא אני שמעתי. לתקן. אנשים שמעו ודיברו איתי. בסדר? נתקן את זה למה שהיה. מר אלדד קובלנץ, בבקשה.
אלדד קובלנץ
¶
תודה רבה. אני מנהל מזה 22 שנים בכל גופי התקשורת בישראל, פחות או יותר. אז אני רוצה לגעת פה באמת בעניין הפחות פומפוזי של דיונים על דמוקרטיה, אלא פשוט על הייצור המשונה שהחוק הזה יצר. זה חוק שהוא בלתי אפשרי תפעולית.
אלדד קובלנץ
¶
כן. אני מדבר על זה. זה בלתי אפשרי תפעולית. זה בזבזני כספית, לא משנה איך תשחקו עם האקסלים. אני מוכן לקחת כל אחד מכם לשיח על הדברים האלה, ואנחנו באמת לחלוטין לא מבינים את ההיגיון הזה. ותאגיד השידור הישראלי מוכן לקלוט לשירותיו עוד הרבה יותר עובדים ממה שהוסכם אתמול בין משרד האוצר לבין ההסתדרות. אגב, זה די משונה שהתאגיד לא היה שם.
אלדד קובלנץ
¶
לא הודיעו כלום. לא הודיעו כלום וגם לא היינו שותפים. הגוף המקצועי שקיבל את המנדט מהמחוקק – בכלל לא התייעצו איתו. אז אם נדרשים להיקלט עוד עובדים לרשות השידור, תאגיד השידור הציבורי יקבל אל תוכו הרבה יותר עובדים ממה שההסכמה אתמול הושגה בין משרד התקשורת, משרד האוצר וההסתדרות.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
ומה שמר אבי ניסנקורן יצא ככה כהישג הכי גדול שלו וביטל את השביתה המתוכננת, אתם אומרים: לא צריכים לאנוס אותנו. אנחנו מוכנים לקלוט את העובדים האלו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אז אני רוצה להבין: מה, ממשיכים לשחק בכל - - -? משרד האוצר, ספר לנו מה קורה שם או שגם אתה לא היית. מה זה, אחיזת עיניים? מסתלבטים עלינו? מה, שר האוצר רצה לתת הישג למר אבי ניסנקורן ומר אבי ניסנקורן רצה - - - והתאגיד אומר: אני בכלל מוכן לקלוט יותר. אז למה לעצור ב-50% או ב-60%? למה להפקיר אנשים, הורים לילדים, אימהות חד הוריות – רק כי אלה צריכים לתת לזה הישג ולזה הישג. וההוא אומר: אנחנו בכלל - - - כדי לקלוט עוד.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אבל משרד האוצר לא צריך את האסמכתא ואת המטריה של מי שנתון, לא תחת לחצים פוליטיים, אלא כמי שנקי. אלו הפקידים. אלו לא נבחרי הפוליטיקאים. הוא לא הושם שם כפוליטיקאי. שמו אותו שם. בסופו של דבר, הם צריכים לומר: המקור שונה ממה שמציגים אותו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
תקשיב, זה הזוי - - -. זה הזוי. ואתם צריכים להבין מה הוא אמר פה - - -
אלדד קובלנץ
¶
פשוט נשאלתי פה שאלה, אז לגבי העובדות: סך הכול, שיא כוח האדם שאושר לנו כרגע הוא 750 תקנים. חשוב להבין שזה תקנים ולא אנשים. כי מדובר ביותר אנשים. כי לא כל התקנים הם במשרה מלאה.
אלדד קובלנץ
¶
נקלטו בתאגיד 300 עובדים שהם לא עובדי רשות השידור ו-393 עובדי רשות השידור ויש עוד 57 תקנים מלאים לעובדי רשות השידור שצריכים להיקלט בתאגיד. זה הפרופורציות: 450 מול 300. ודרך אגב, באמת, אני לא רוצה להיכנס פה לשיעורי היסטוריה, אבל החקיקה המקורית גרסה שבתאגיד צריכים להיקלט 25% בלבד מעובדי רשות השידור. אנחנו, מיוזמתנו, פנינו אל ההסתדרות והגדלנו את המספר הזה ל-51%.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
- - - יש הרבה דברים שאת לא אומרת שהם נכונים ויש הרבה דברים שאני יכולה לקבל - - -. סליחה, עם כל הכבוד, זה היה המאגר - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אם אתה רוצה להתייחס בכמה מילים למה שהוא אמר לגבי הקליטה. עם התיק שלו וזה באופן כללי, אתה רוצה להגיד משהו?
היו"ר דוד ביטן
¶
לא עושים דיון. אתה אמרת את שלך בלי שהוא יכול להגיב. הוא לא ראה את החומר. אתה רוצה להגיד כמה מילים? אם לא, גם מקובל. אין לי בעיה.
גיל עומר
¶
אני אענה בכלליות. אני מכיר כמה מהדברים שם. אמרתם שפניתם למבקר המדינה. אני אשמח מאוד שמבקר המדינה יבדוק את זה. מבקר המדינה יבדוק. אנחנו נקבל כל מסקנה שלו. יש שם דברים שהם פולקלור שנעים לגלגל אותו ונעים לחזור עליו. הדברים – חלקם הגדול לא מבוססים. ומה שכן, אין לו. שיעבירו למבקר המדינה, מבקר המדינה יבדוק. אנחנו לא חסינים - - -
אליעזר וחנונו
¶
אני יכול להביא לפה דוגמאות? אדוני היושב-ראש, אני יכול להביא כבר לפה הוכחות? הוא אומר - - -. יש לי פה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא. אמרתי: אנחנו לא הוועדה לביקורת המדינה כרגע. אתם אמרתם. אני רוצה שיגידו מספר מילים ובזה סיימתי את העניין. זה לא התפקיד שלנו כרגע.
אלדד קובלנץ
¶
דבר ראשון, אתם צריכים להבין: התאגיד הזה קיבל בתקופת זמן מאוד-מאוד קצרה משימה שבמונחים של שוק פרטי היא בלתי אפשרית. לגייס 700 עובדים בחצי שנה. אנשים שעבדו פה בשוק הפרטי – זו משימה מאוד-מאוד-מאוד מורכבת. עשינו את כל מה שיכולנו בשביל שהתהליך הזה יהיה כמה שיותר מכובד. אני ביושר יכול להגיד לכם שברוב המכריע של המקרים פעלנו בצורה מושלמת. היו מקרים, וכן, היו לנו גם טעויות, ואנחנו גם יודעים לתקן טעויות. יש גם ועדות ערר שקיבלנו ערעורים של אנשים ואנחנו נמשיך לקבל אותם.
אלדד קובלנץ
¶
בהחלט. מאה אחוז. אני לוקח אחריות ואנחנו מקבלים ערעורים. ובחלק מהערעורים גילינו כי כשהם מוצדקים, בהחלט קיבלנו אותם.
ורק באמת לסגור את כל הדיון המעניין הזה של מוכנים, לא מוכנים. הגוף היחיד שיכול להגדיר אם הוא מוכן או לא זה התאגיד עצמו, ההנהלה - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, השאלה היא אם הם מוכנים או לא מוכנים ומי יכול - - -?
אלדד קובלנץ
¶
אתה מוזמן לבוא לשם לביקור. אגב, אנחנו הזמנו גם את שר התקשורת לבוא ולבדוק את רמת המוכנות. לא הזדכינו אפילו בתשובה, וגם את שר האוצר הזמנו, וגם הוא לא הגיע.
אלדד קובלנץ
¶
כן.
וגם הצוות המקצועי של משרד התקשורת קבע עוד באזור דצמבר שאנחנו מוכנים. אז כל הדיון הזה צריך להיפסק.
שלמה פילבר
¶
כשלוקחים את המשפט הראשון ומוציאים אותו משני עמודים של רג'קטים, אז במשפט הראשון היה כתוב שמוכנים, אבל - - - 20 רג'קטים - - - בשביל לעשות מניפולציה. אני לא יודע מה קורה מאז. אני מדבר מה היה אז. אני לא יודע מה קורה היום. אז הייתה מניפולציה, לפחות על הדו"ח.
אלדד קובלנץ
¶
בואו תבחנו אותנו. אנחנו מוכנים לשידור. ואם תתנו לעבוד, תוך ארבע שנים תאגיד השידור הישראלי יהיה גוף התוכן המוביל במדינת ישראל.
נורית אליהו
¶
- - - ואני אומרת - - - זה מזכיר לי את הסיפור על הגשר שעומד מעל תהום והגשר שבור ועשרות מכוניות נופלות לתוך התהום - - - לבנות בתי חולים למטה במקום לתקן את הגשר. וזה כל הסיפור של כל ההתנהלות עם כל העניין של ועדות הכלכלה וועדות הזה והוועדה הזאת והחוק הזה - - -. בואו תתקנו את הגשר, כי כל עוד הנר דולק, אז אפשר לתקן. בואו נעשה את זה ביחד. נו, מה הסיפור.
היו"ר דוד ביטן
¶
תודה רבה. תודה. תודה.
אנחנו יוצאים ל-20 דקות הפסקה. חברי הכנסת וגם כל האנשים, מיד אחרי זה אנחנו חוזרים לדיון. חבר הכנסת איתן כבל ידבר. לאחר מכן, מנכ"ל משרד התקשורת ונציג משרד האוצר. יש פה ממשרד המשפטים? יש. מנכ"ל משרד התקשורת, תשיבו באופן כללי על מה שהאנשים דיברו באופן כללי, ולאחר מכן אנחנו מתחילים לשמוע את ההסתייגויות.
היו"ר דוד ביטן
¶
לאחר כל זה, אנחנו נעשה הצבעה. נודיע לחברי הכנסת מתי ההצבעה. כרגע אני אודיע מתי ההצבעה, בסדר?
(הישיבה נפסקה בשעה 19:50 ונתחדשה בשעה 20:46.)
שלמה פילבר
¶
אני אעשה את זה הרבה יותר קצר ממה שהקצבת לי זמן. ברשותך, אני אתחיל באיזה מין שירות תקציר לחברי הכנסת שלא קראו את התקציר הטרי. אני אעשה את זה בתקציר, אני אקרא רק עובדות ואני מקווה - - -. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לוויכוחים ולעימותים על הרציונל של העניין הזה. בסוף אני גם אגיד במשפט אחד מתוך מה שמופיע. יש רציונל ואני אגיד אותו במשפט אחד.
שלמה פילבר
¶
אבל קודם כל לגבי העובדות. הדבר הפשוט. מה שאמור לקרות זה בעצם שאמורים לקחת את מה שהיה – חטיבת החדשות – והופיע כחטיבה בתוך התאגיד ולהפוך אותה לתאגיד נפרד בשלב הראשון, ואני אומר. כי גם על זה דיברו לגבי תקופת הביניים. היו על זה כל מיני דיונים, אבל בסוף, בין היתר, בהוראה - - -
שלמה פילבר
¶
כרגע מתוך כוונה - - -. זה מתוך דרישה. סליחה. נגיד את זה ככה. זה נכון. אנחנו התחלנו עם שישה חודשים, בדיוק כמו שהתחלנו מיוני להעביר את התקופה.
שלמה פילבר
¶
לא. הפוך. מי שקבע ותחם את זה בזמן היה היועץ המשפטי לממשלה, ודרש, כמו שאנחנו נדרשים עכשיו לעמוד בלוח זמנים מאוד-מאוד מאתגר בחקיקה. הוא גם דרש שתקופת הביניים לא תעלה על שלושה חודשים, ואנחנו נעשה את כל המאמצים כדי שזה מה שיהיה.
שלמה פילבר
¶
אז אני אומר ככה: בשלושה החודשים הראשונים, עובדי חטיבת החדשות שנקלטו בתאגיד, שזה כולל גם עובדים שעברו מרשות השידור לתאגיד, גם עובדים שנקלטו מחוץ לתאגיד עצמו והתקבלו בעבודות מסוימות בשלב הזה, יעברו כמו שהם לתאגיד החדש, וגם לא - - -
שלמה פילבר
¶
יש מבנה ארגוני. יש סטטוס לכל אחד מהאנשים. יש לו תפקיד. כמו שזה, ככה. Copy paste, את מכירה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני רוצה להבין. הרי אם אני הבנתי נכון מהדברים שלכם, אתם אומרים: תהיה עוד פעם ועדת איתור, עוד פעם, זה יהיה על פי אותו מנגנון. אז בעצם עדיין צריך להתחיל הכול מההתחלה.
(היו"ר איתן כבל, 20:51)
שלמה פילבר
¶
לא צריך. לא. צריך להתחיל מההתחלה רק דבר אחד: יום אחרי שהחוק מתקבל צריך ששר התקשורת, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקבע שופט. השופט הוא זה שמייצר את התהליך של ועדת האיתור שמאתרת וממנה מועצה. אם מתאמצים ועושים את זה מהר אפשר לגמור את זה - - -
שלמה פילבר
¶
אני אמרתי בוועדה בעבר ששר התקשורת לא יחתום – יעיד פה חבר הכנסת איתן כבל. עד שלא ייגמר עניין עובדי רשות השידור, השר לא יחתום.
שלמה פילבר
¶
ביום שנגמר עניין עובדי רשות השידור ברמה מסוימת – חתם. לא הייתה פה בעיה של - - -. העיכוב היה יזום ומכוון, והוא קשור דרך אגב לכל הסיפור הזה - - -
שלמה פילבר
¶
אני אומר: לגבי תקופת הביניים המצב הוא מה שתיארתי, שבעצם כל עובדי התאגיד שהיו עוברים בנוסף, כמו שאמר - - -
שלמה פילבר
¶
אני אגע בזה עוד רגע. אני לא מתחמק משום דבר, אני אגע בכל דבר. אפשר לזרוק כל הזמן - - - קדימה, יאללה.
יש כמה עשרות משרות שעדיין לא אוישו. המספרים המדויקים – אני יכול לספר לחברי הוועדה לא ידועים: לא לי, לא לראש הממשלה, לא לשר האוצר ולא ליועץ המשפטי לממשלה. כשקיבלנו את הדיונים האלה ישבנו בחדר. כל סודות האטום של מדינת ישראל היו גלויים בפני חלק מהאנשים שם, אבל המספרים היו חסויים בפנינו. אז אנחנו היינו צריכים להעריך ולקבל כל מיני הדלפות. אז אנחנו לא יודעים מדויק, אבל כל מי שלא התקבל עד לתקן שיא כוח האדם, ההחלטה היא שהמנהל הזמני שימונה – ועוד רגע נדבר על המנהל הזמני – יוכל למנות לפי הצורך, בעדיפות עובדי רשות השידור.
המנהל הזמני
¶
כיוון שאנחנו חיפשנו, וזאת הייתה גם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שגם בתקופת הביניים יהיה גוף אובייקטיבי שינהל או יפקח על המערך הזה. סוכם והוצע וזה התקבל על כולם שכיוון שכונס הנכסים הרשמי עושה את העבודה הזאת בשלוש השנים האחרונות לשביעות רצון כל יושבי החדר הזה וכל האנשים האחרים, באובייקטיביות, במקצועיות, על שהוא, כמי שכבר מכיר שידור ציבורי - - -
שלמה פילבר
¶
כונס הנכסים הרשמי בעצם אמור למנות מנהל שיהיה אחראי רק בצדדים הטכניים כדי לתפעל את המערכת הזאת עד שתגיע המועצה שתבחר מנהל קבוע. המנהל הקבוע והמועצה הזאת זכאים, סוברניים לעשות ככל העולה על רוחם, כמו המועצה והמנהל הנוכחי. לצורך העניין, שינוי מבנה ארגוני, שינוי בתפקידים, שינוי באיוש. לעשות כל מה שהם רוצים מההתחלה ועד הסוף. זה לגבי המנהל הזמני ולגבי הממשל התאגידי.
לגבי כסף ולגבי הוצאות
¶
אז מנסים להלך אימים פה על כולם. ההנחיה והדרישה של שר האוצר, ולפיה עבדנו ולפיה בנינו את המתווה הזה; בעצם, התאגיד הזה הוא תאגיד שיש בו בסך הכול, לצורך העניין, אנשים וממשל תאגידי. אין לו נכסים והוא לא מחזיק נכסים. הוא נסמך, כולו, כל נכסי התאגיד. זאת אומרת, אין פה שני גופים מתחרים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
- - - אין בעיה, אין בעיה, יש לנו זמן לחדש, מה את מתרגשת? שנבין את האורכה, ה-15 יום, שעומדת. הטכנית כביכול שעומדת עכשיו על הפרק.
היו"ר דוד ביטן
¶
תראו, חבר'ה, אנחנו יכולים פה לשבת עד הבוקר. אין לי בעיה. אבל עדיין לא נתחיל עכשיו דיון על החוק החדש. באופן כללי אין בעיה, אבל לא ניכנס לפרטי פרטים עכשיו, וזה בכלל לא משנה. אמרתי בהתחלה: מי שקובע את המחירים, ולצערי הרב בחלק מהדברים המחירים לא מנופחים אפילו, אבל מכיוון שזה הכלל, שמשרד האוצר קובע את המחירים בחוקים – אז זה המחיר שמשרד האוצר קבע. אז בשביל מה אתה נכנס לזה? עזוב את זה כרגע. משרד האוצר אומר שהעלות זה 17 מיליון שקל. זו העלות שאנחנו צריכים להתייחס אליה כרגע, בסדר? לכן על כל השאלות בעניין הזה, אתה לא חייב לענות.
שלמה פילבר
¶
מהרגע שהוחלט – אני לא אמרתי למה הוחלט, כי לא - - - – אבל מהרגע שהוחלט שעושים מה שנקרא שינוי מבני, ובשינוי מבני מתבטלות משרות ניהול והן נפתחות מחדש. ככה זה בכל מקום.
שלמה פילבר
¶
אנחנו אמרנו: לתקופת הביניים אנחנו לא משנים מהסטטוס של האנשים. אנחנו העברנו לתאגיד החדש את מספר התקנים ואת התקציב שהיה של חברת החדשות ואת העובדים הקיימים היום. העברנו את העובדים. אנחנו לא עושים שינוי בשלב הזה. זאת אומרת, לתקופת הביניים, מה שהיה אמור לפעול בימים הראשונים יפעל למשך תקופה עד שיגיע מנהל חדש ומועצה חדשה ויקבלו החלטות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
מר שלמה פילבר, באמת, עם יד על הלב, תסביר לי כי אני לא מבינה: מה הבעיה במנהל החדשות היום?
שלמה פילבר
¶
אני עבדתי ברכבת ישראל, ואז - - - והחליט שהוא עושה שינוי מבני – לקח שני אגפים ואיחד אותם. באותו הרגע הוא פיטר את שני המנהלים ואמר להם: יש משרה חדשה. המשרה החדשה הזאת - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני שוחחתי לאחרונה עם משרד האוצר. אני מבין שהעניין הזה, כמובן יש לו משמעות תקציבית. יש התנגדות ממשרד האוצר לדחות, ואני מסיר את ההסתייגות שלי בעניין.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אדוני המנכ"ל, אמרת שבתקופת הביניים כונס הנכסים הרשמי ימנה מנהל זמני עד מינוי המועצה ומנהל קבוע. אז יש לי שלוש שאלות: הראשונה זו מי יהיה אחראי בינתיים על התוכן בשלושת החודשים האלה, אם אין בעצם מנהל לחטיבת החדשות? וכונס הנכסים הרשמי, מקובל על כולנו – הוא לא איש מקצוע. אני מצטטת את מה - - -
שלמה פילבר
¶
הוא יחליט. מה שהוא יחליט. המשימה שלו היא, בעצם בגלל לוח הזמנים הקצר, למנות את בעל המקצוע הטוב ביותר שהוא ממליץ עליו, מכיר ויודע - - - כדי להמשיך ברצף - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
מה, הם לא מינו את מי שמנהל הטוב ביותר? אדוני היושב-ראש, אה? לא מינו את המנהל הטוב ביותר?
שלמה פילבר
¶
בדיוק מהמקום שבו היא התכוונה לשדר כשהיא הייתה חטיבת החדשות בתוך התאגיד: באותם מבנים, באותם מתקנים, באותם חדרים, באותם אולפנים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אוקיי. והשאלה האחרונה: המועצה שתוקם, המועצה של חטיבת החדשות, תאגיד החדשות או איך שלא יקראו לזה, ויהיו שם נציגים. זאת אומרת, תהיה מועצה ציבורית או איזה סוג של מועצה?
שלמה פילבר
¶
יש מועצה במתכונת דומה למועצה הקיימת היום בשינוי מהותי אחד: היום יש מועצה של 12 חברים וחברות, שהחוק מגדיר את המומחיות של כל אחד מהם. אחד בלבד הוא מומחה בתחום החדשות.
שלמה פילבר
¶
שניים. שניים בהגדרה של החוק או במציאות? אני לא מדבר במציאות. בחוק. בחוק אחד.
אנחנו מקימים מועצה, לא של 12, של 10, במתכונת די דומה, כי אין שם צורך בתכניות ילדים או משהו כזה, ששם מופיע במועצה הנוכחית. אבל ארבעה מתוכם בעלי מומחיות בתחום החדשות. זה יהיה ההבדל היחיד בעצם בהגדרות בין - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
המנכ"ל, תגיד לי, בעצם הולכת להיות מועצה ציבורית. קודם כל, תגיד לנו מה כוללת המועצה הציבורית שכבר מונתה. והאם המועצה - - -?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אוקיי. זאת אומרת, הולכים להיות לנו שני תאגידי שידור: אחד, תאגיד שידור דיבור, ואחד תאגיד שידור - - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
למה? למה? דוקומנטרי - - - זה לא. לא, בואו לא נקטין - - - אל תקטין. רגע, אל תקטין.
(היו"ר איתן כבל, 21:07)
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, אני חולק עלייך. מה עם החדשות בערבית? למה את קוראת לזה בידור? למה את קוראת לזה בידור?
שלמה פילבר
¶
החדשות בערבית: בשלבים מאוד מוקדמים החליטו שמקימים חטיבה אחודה שיש בה גם תכניות וגם אקטואליה ביחד, וזו חטיבה אחת שנמצאת בתוך התאגיד היום. מפני שהיא משדרת את כל השידורים בערבית, יש לה ערוץ טלוויזיה וערוץ רדיו. לא היה טעם עכשיו להתחיל לפרק, כי זה בדיוק המקום שבו את מתחילה להיכנס לעלויות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני אומרת לך דוגרי: בתור בן אדם שמבין בניהול אני לא ממש מצליחה להבין - - -
היו"ר איתן כבל
¶
הדבר היחיד שאני רוצה באמת להבין, העניין הוא כזה: במה תהיה יותר טובה, תהיה ועדת האיתור החדשה או ההנהלה? יש כאן עניין קצת יותר מקדמי: איפה טעתה או איפה טעה השופט - - -
היו"ר איתן כבל
¶
- - ועכשיו התחיל העניין להתגלגל. קמה ועדת איתור. עכשיו, מה יקרה להם? קרן עור משה בוועדה החדשה?
שלמה פילבר
¶
אני אסביר לך איפה הטעות. אני אגיד לך איפה הטעות לכאורה, אם אני מנתח אותה עכשיו. אבל בסדר, לא אני קבעתי אותה.
היו"ר איתן כבל
¶
אם הוא היה יודע שזה מה שהוא הולך לחטוף, אין מצב שהוא היה מוציא את הראש שלו מהקונכייה. בחייך. עד היום הוא מדמם. אף אחד לא יודע למה הוא נראה חיוור. זה מאיבוד הדם.
שלמה פילבר
¶
החוק התבסס על ועדת לנדס. ועדת לנדס התלבטה בין שתי אופציות: או לשקם את רשות השידור או להחליט שאין סיכוי, לקבור אותה, לחתום על תעודת פטירה ולהקים משהו חדש. הם החליטו שהם הולכים על האופציה השנייה. החליטו שהם הולכים על האופציה השנייה כי הם החליטו שכנראה ועדי העובדים זה דבר שאי אפשר להבקיע אותו והתרבות הארגונית ועוד כמה דברים.
שלמה פילבר
¶
ואז הומצא המושג החמקמק שנקרא האתוס החדש – צריך להקים גוף שיהיה לו אתוס חדש. היה מי שתרגם בשפה גם יותר ישראלית ויותר בוטה את המילים אתוס חדש ל-DNA פגום. ואז מישהו לקח את זה צעד אחד קדימה. אני עכשיו מדבר כפרשן, לא מדבר עכשיו ככותב חקיקה. בסדר?
שלמה פילבר
¶
כן, כי אני באתי לתהליך הזה באמצע ואני פגשתי אותו באמצע, ואני חושב שחוץ ממך אולי ועוד כמה בודדים פה, היושב-ראש, חבר הכנסת איתן כבל וזה, אני השקעתי שעות, עם מר אלדד קובלנץ ועם אנשי התאגיד ועם אנשי רשות השידור, כשכל האירוע הזה בכלל נופל על הראש שלי, לצורך העניין. כי איך שזה לא זז, באים ואומרים - - -
שלמה פילבר
¶
הבעיה העיקרית, אם את שואלת אותי, וזה בעצם הפתרון של מה שיש בתאגיד הזה בסיכומו של דבר. זה כמו שאמרתי קודם: שאלו לא ישבתם ולמה לא דיברתם? כי אתם קבעתם בחוק שלי אסור לדבר. אני צריך לעזור להם אולי לסדר אולפנים בירושלים או לחטוף ביקורת על למה הם יצאו מירושלים בלי שהם סיפרו לי וכל מיני דברים כאלה, אבל אסור לי לדבר איתם על כוח אדם, אסור לי לדבר איתם על איפה יהיו האולפנים, אסור לדבר על שום דבר. המועצה מחליטה - - -
שלמה פילבר
¶
וגם לא על כמה עובדים קולטים או לא קולטים מרשות השידור. כשמצד שני, לפתח הממשלה, וכולכם ביחד, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, היה לחץ ציבורי. לא לחץ ציבורי – לחץ קשה מאוד של עובדים, שבצדק אמרו: שולחים אותנו הביתה. למה? ושאלו את השאלה הזאת. ואני ביליתי עם מר אלדד קובלנץ לא מעט שעות אצל מר אבי ניסנקורן במטרה לנסות ולראות אם אפשר את ה-25% - - -
שלמה פילבר
¶
וגם אתה היית שם - - -. ואחרי שחצי שנה התעכבנו בהקמת התאגיד כדי לפתור את הבעיה הזאת מול עובדי רשות השידור, אז קבעו 51%. ואז התחילו להגיע אין סוף טענות, מענות - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תיכף אנחנו נסביר איך זה גם הגיע. ולא, רק יש לנו - - - מרוח הקודש, וגם על זה יש ויכוח.
שלמה פילבר
¶
בסוף קיבלו 51%. ואומרים החברים בצדק שנקלטו עוד 57%. אבל, ועוד פעם: בעניין הזה אני יכול לדבר על תחושות, לא יכול לדבר על נתונים מופרכים, אבל כשיותר מדי אנשים אומרים לך שמסריח, תתחיל לבדוק. באו אין סוף פניות, ואנחנו את כולם שלחנו למבקר המדינה כי אנחנו לא יודעים. כשבאו ואמרו: זה נכון שקלטו אותנו, אבל העבירו אותנו ויה-דולורוזה, שנמכו אותנו מקצועית, שנמכו אותנו כלכלית – כל מיני טענות ומענות, מה שחלק מהאנשים פה אומרים או לא אומרים.
שלמה פילבר
¶
לא, אני לא אומר שמות. זה לא מעניין אותי בכלל. אני מדבר על העיקרון. ועוד פעם: אני, כנציג הממשלה, ידיי קשורות. ידיי קשורות לחלוטין. אני לא יכול לעשות כלום, לא יכול להגיד כלום לאף אחד.
עכשיו, מה שכתוב פה ברציונל, וזה בעצם הסיפור. המדיניות של הנהלת התאגיד הזה באה ואמרה ככה: אנחנו רוצים להקים שידור ציבורי עצמאי, חופשי, הכול – מסכימים. אנחנו רוצים עיתונאים מקצועיים טובים. רק אנחנו מסמנים קבוצה שלמה של מאות אנשים שבגלל שהם באים ממקום עבודה מסוים או יש להם ברזומה מקום עבודה מסוים – הם לא ייכנסו לפי מכסות, ואנחנו נחליט איפה ומה נכניס אותם או לא ייכנסו. באופן כללי, זאת האווירה שנוצרה.
שלמה פילבר
¶
אני לא יודע. אני לא יודע. אין לי מושג. אני לא יודע. לא יכול לקבל נתונים, אסור לי לשאול שאלות, לא יכול לפקח.
שלמה פילבר
¶
אז אני אומר לך: הדרך היחידה בסוף של מחוקק, כשאין לו סמכויות מיניסטריאליות בחוק לעשות שום דבר, חוץ מלחכות ל-31 למארס ולקבל איזה מין דו"ח ונייר כרומו שיש בו המון מספרים שלא אומרים כלום, באיחור של שנה וחצי; האופציה היחידה שעומדת בפני המחוקקים זה לשנות את החוק, וזה מה שעושים פה.
שלמה פילבר
¶
משפט אחד. אני אגיד לך. יש פה כל מיני דברים: מדברים על תאגיד שידור נפרד ועצמאי לעניין החדשות. מודל ערוץ 10, מודל ערוץ 2 – נעזוב רגע בצד, כן או לא - - -
שלמה פילבר
¶
אף שקל אחד לא יותר, אבל לא משנה. זה ממשל תאגידי - - - שדרך הבחירה שלו כדי לשמור על העצמאות – הוא שומר על העצמאות.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אבל - - - ממשל תאגידי בעצם ההתנהלות. אז - - - לממשל התאגידי - - -
שלמה פילבר
¶
ההגדרה החוקית החדשה של הממשל התאגידי, ולצורך העניין של הגוף המפקח, תהיה עם התמקדות והתמקצעות בתכנים של חדשות יותר ממה שקיימות היום.
שלמה פילבר
¶
ועכשיו אני מגיע לפואנטה, שאני אומר שהיא מופיעה ברציונל. בשביל זה התחלתי מהחטא הקדמון של האתוס החדש, בסדר? וזה בעצם לב העניין, אם את שואלת אותי, בעניין הזה, וזה גם עונה על הארבע שעות פה של הצעקות – כן עובדים, לא עובדים. המתווה המוצע מאפשר לקלוט עובדים עיתונאים בהיקף גדול יותר מרשות השידור לתוך תאגיד השידור הציבורי - -
שלמה פילבר
¶
- - אשר יביאו עימם לתאגיד החדש את ההכשרה והניסיון הדרושים לשם הפקה ויצירה של תכני חדשות ושל שידור ציבורי.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לומר לך שגם עם - - - באוזניים וירידת שמע קשה הבנתי שאתה לא תהיה שם. עם כל מה שאתה פה ועם המבקר ועם כל הדברים האלה, אתה לא תהיה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
תעשו את מה שאתם רוצים, תעשו איזו טלוויזיה שאתם רוצים, איזה רדיו שאתם רוצים. בואו נפתור את הבעיה של ה-200. אני חושב שכולם ירצו בזה.
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
אתה מקים עוד תאגיד, נכון? תצטרך עובדים – אז בואו נקלוט את ה-200 האלה. גם כך אומר איתן כבל שזה יהיה בכל מקרה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא נרמה אף אחד. אין מצב שיאחדו את שני הגופים עם כל העובדים שלהם, אין מצב כזה, אין סרט כזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני הגשת את הצעת החוק לבטל את התאגיד ואז כל עובדי רשות השידור היו נשארים. הם התנגדו ולא היה לזה רוב. אז מה עכשיו מספרים לכם סיפורים על מנת להיות נחמדים פה.
את רוצה לשאול שאלה?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
כן, אני רוצה לשאול את משרד האוצר. אני מנסה להבין. המעבר הזה מהתאגיד לחברת חדשות נפרדת, יש לו עלות תקציבית?
אסף וסרצוג
¶
אין קשר בין השניים. 17 מיליון שקל זה על הארכה של שבועיים. זה לא קשור להפרדה בין התאגידים. ברגע שאנחנו מאריכים יש לנו עלות הפעלה כפולה.
רפי יששכר
¶
אם יזרקו אותי לרחוב אז לא יידרשו עוד 17 מיליון שקל. אם אשאר לעבוד עוד שבועיים זה יהיה 17 מיליון שקל, ישלמו לנו עוד משכורת.
אסף וסרצוג
¶
הסיבה שאפשר היה לקלוט יותר עובדים, מה שכביכול אתמול הגיעו להסכמות עם ההסתדרות, היא בגלל שמבטלים את מיקור החוץ בחדשות ובאקטואליה.
היו"ר דוד ביטן
¶
על זה דיברנו לפני כן. מה שאני אוהב אצל משרד האוצר, כל מה שאנחנו מדברים הם עושים אחר-כך באיזשהו הסכם ולוקחים על זה אחריות. זה יפה...
אסף וסרצוג
¶
זה יבוא אולי על חשבון האיכות. שאלת מאיפה יכולה להגיע עוד קליטה של עובדים. מאחר ובמסגרת תזכיר החוק מבטלים את מיקור החוץ באקטואליה, שהיה למשך שנתיים, זה היה לפני שני תיקונים, זה בעצם מפנה מקור תקציבי שבאמצעותו אפשר לקלוט עובדים.
אסף וסרצוג
¶
היום בחוק יש אפשרות לתאגיד החדשות לייצר תוכניות בענייני היום ואקטואליה במיקור חוץ. מיקור חוץ היה למשך שנתיים. הרעיון היה שבתקופת ההקמה יהיה להם קושי לגייס את כל כמות העובדים ולכן הם יתחילו בהתקשרויות ואז הם יוכלו לעמוד על הרגליים. בתום השנתיים האלה אני מניח שהיה מגיע התאגיד ואומר: עכשיו יש לי "חור" כי אני לא יכול לבצע את מיקור החוץ ואני צריך- - -
אסף וסרצוג
¶
אני לא יודע. הכסף קבוע בחוק. אין לנו שום נגיעה. הוא לא משתנה בתקציב שנתי. במסגרת זו ניתן לגייס עובדים נוספים.
אסף וסרצוג
¶
הכסף קבוע בחוק. משרד האוצר לא שולט בכסף של תאגיד השידור, הוא קבוע בחוק, אין לנו שום נגיעה. הוא לא משתנה בתקציב שנתי. נאמרים פה דברים. זה לא קשור לאגרה, כן אגרה או לא אגרה, אין קשר בין השניים. לכן בתקציב אנחנו לא נוגעים.
אסף וסרצוג
¶
אני יודע שאת מכירה את הכול בעל-פה. במסגרת זו, כאשר מתפנה הכסף של מיקור החוץ ניתן לגייס עובדים נוספים. זה חשבון פשוט. שאלו פה מאיפה יגיע יועץ משפטי או דברים כאלה. זה יבוא על חשבון משהו שאפשר היה לעשות.
יאיר טרצ'יצקי
¶
יהיו לתאגיד החדשות פחות תכנים עיתונאיים וציבוריים ובמקום זה יהיה ייעוץ משפטי. לא הוסיפו לתאגיד הציבורי אף תפקיד של עיתונאי. הם היו במיקור חוץ והעבירו אותם לתוך התאגיד. זה עדיין לא הוסיף עבודה לעיתונאים.
שלמה פילבר
¶
אשלים את מה ששכחו להגיד פה. למשרד התקשורת נשלחו הערות לתזכיר הזה על-ידי ארגון העיתונאים, ששם כתוב המשפט הבא, אני לא יודע אם הוא נכון או לא כי אני חי בערפל: "במיקור החוץ נקלטו 40 עיתונאים שהובטח להם שייכנסו לעבוד בתאגיד". זאת אומרת, ה-40 הללו שהיו במיקור חוץ, במין דרך עוקפת כזאת, נתנו להם להמשיך ולהיכנס לעבוד בתאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
חברי הכנסת, עם כל הכבוד, אנחנו מדברים פה על חוק אחד ואתם שואלים על חוק אחר? יש גבול לכמות השאלות שאפשר לשאול על חוק אחר. עניתם – עניתם, אפשרתי להם עוד 10 דקות, אבל מספיק. ארצה לעבור להקראת הצעת החוק.
אביטל סומפולינסקי
¶
אתחיל בהערה כללית. אני רוצה לחזור למסגרת הדיון של הצעת החוק הזאת, שהליבה שלה היא סעיף 2, על הדחייה של המועד לדיון עד 15 במאי. אם אני מבינה את עמדת הממשלה, הבקשה לדחייה ל-15 במאי היא כדי שעד המועד הזה אפשר יהיה להביא בפני הכנסת הצעת חוק חדשה, שמבקשת לשנות באופן מהותי את המבנה של תאגיד השידור הציבורי, ושבמהלך התקופה הזאת גם אפשר יהיה להעביר את הצעת החוק וגם להיערך לאותו שינוי מבנה.
אני רוצה לציין בהקשר הזה שלוחות הזמנים הם כאלה שהיום הוא 25 באפריל. בנוסף אני מבינה שבהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיתנהל הליך ראוי בתוך הממשלה יתבקש לוח זמנים של 21 ימים לשמיעת עמדות הציבור, מה שמביא אותנו במקרה הטוב ל-1 במאי. כשם שצריך הליך ראוי בממשלה וטוב שעמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כזו, צריך גם הליך ראוי בכנסת. אני אומרת את זה כמובן גם על דעתה של המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, גברת אתי בנדלר, שכמובן תלווה את הליכי הצעת החוק כאשר תונח על שולחן הכנסת, שלא ניתן יהיה לקיים הליך חקיקה ראוי בפרק זמן כל-כך מצומצם של מספר ימים. זה בלי קשר לשאלות שכבר בשלב הזה תזכיר החוק מעורר ברמה המהותית. הליך ראוי בפני הכנסת הוא כלל בסיסי. חברי הכנסת צריכים להיערך, לקבל את הצעת החוק, להתייחס אליה, ללמוד אותה, גם הייעוץ המשפטי של הכנסת צריך לעשות את זה, גם גורמי הציבור. הממשלה לקחה את הזמן לעבוד על הצעת החוק, להתגבש בתוכה, לקבל את עמדות הציבור והיא מגיעה לכנסת ברגע האחרון ומניחה שאפשר יהיה בתוך מספר ימים לסיים לדון על ההצעה. אנחנו מבקשים להסב את תשומת הלב לכך שעלול להיווצר מצב שיהיה פה פגם בהליך שירד לשורשו של החוק.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
דרך אגב, יש כאן מישהו מ"וו'ינט", כי הייתה טעות. היה כעת מבזק חדשות על כך שיש צחנה באזור השרון. הצחנה היא באזור של הכנסת. צריך לתקן את הידיעה...
היו"ר דוד ביטן
¶
בזמן האחרון היועץ המשפטי כל הזמן אומר שאין זמן.
נכון שבאמת אין מספיק זמן אבל גם בזמן שייוותר לנו לדעתי אפשר לחוקק את החוק. זה שרוצים לדון 3-4 ימים על כל דבר, היו כבר מקרים בעולם שחוקקו חוקים מהר מדי, אבל בואו לא ניכנס לזה כרגע. ביקשתי מן הממשלה – זה פותר את הבעיה כפי שרציתי קודם – שב-4 במאי נביא את הצעת החוק לקריאה הראשונה. אותי לא מעניין המדפיס הממשלתי ולא מעניין אותי כלום. אם תכנסו ישיבת ממשלה, תאשרו את זה ואנחנו נתכנס ב-4 במאי, כל מה שהיועצת המשפטית אמרה- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא רק משפר. זה אומר שזה בסדר מבחינתך, כי אז אנחנו לא צריכים יומיים המתנה ולא צריכים שום דבר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש מן הממשלה, לא יכול להיות שאתם תדונו במשך חודשים ותעבירו לנו את זה מתוך ציפייה שבתוך יומיים נסיים את הדיונים, ועוד תגידו לנו שיש בעיה במדפיס הממשלתי.
היו"ר דוד ביטן
¶
מייד אחרי יום העצמאות אני מבקש מן הממשלה להביא את הצעת החוק הזאת לאחר דיון בממשלה ולאחר הדפסתו כדי שנוכל להניח את הצעת החוק ולכנס את המליאה לקריאה הראשונה ב-4 במאי. בסדר? אני אעמוד על זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא מעניין אותי מה יקרה. מספיק כבר. מה זה פה? תגידו לי. הכול בגלל שלא דנים בחוק שלך? דנים בחוקים אחרים של ועדת הכלכלה. אני לא מבין את זה. כמה פעמים אני אומר לכם, תשאלו, בסדר, אבל אל תגזימו.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש הבדל בין פגם שנופל לשורש העניין לבין זה שאתם לא יכולים אולי להספיק במסגרת כוח האדם שברשותכם. אז תביאו עוד עורך-דין שיעבוד אתכם על העניין הזה. זה לא פגם שנופל לשורשו של עניין.
אביטל סומפולינסקי
¶
הבעיה היא לא רק העבודה של הלשכה המשפטית של הכנסת. צריך גם לאפשר לחברי הכנסת לערוך מספר דיונים.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
אדוני היושב-ראש, אפשר לקרוא את הצעת החוק כדי שנוכל ללכת בזמן לוועדת הכנסת?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אתה לא נותן כבוד ליועצת המשפטית. אני מבקש לכתוב את זה. אני רוצה שהעמדה של היועצת המשפטית תירשם בפרוטוקול. היא אמרה שהתהליך פוגע בשורש הליך החקיקה.
אביטל סומפולינסקי
¶
הדיון בהצעת החוק ב-4 במאי משפר באופן משמעותי את היכולת להיערך בכנסת. מה יהיה בהליך החקיקה אנחנו לא יכולים לדעת, אבל אני אומרת שלא מדובר רק בזה שהכנסת תחוקק את זה עד 15 במאי, כי ממה שאני מבינה, הממשלה מצפה מהכנסת להיערך להשלמת הליכי החקיקה כמה ימים לפני 15 במאי כדי שאפשר יהיה- - -
אביטל סומפולינסקי
¶
ההנחה הייתה שהצעת החוק תונח על שולחן הכנסת רק ב-8 במאי. לגבי לוח הזמנים הזה, ההערכה שלנו היא שבלוח הזמנים הזה לא ניתן יהיה לקיים הליך חקיקה ראוי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתם שאתם לא תספיקו, היועצים המשפטיים. כוח אדם משפיע על הליך חקיקה? נוסיף עוד שני עורכי-דין ותשלימו את זה.
אביטל סומפולינסקי
¶
מרגע הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת חברי הכנסת יכולים ללמוד את הצעת החוק, להבין אותה, ללבן אותה.
היו"ר דוד ביטן
¶
- - - אז אני עניתי לך, עם כל הכבוד, אם חסרים עורכי-דין אז שיביאו עורכי-דין. זה לא סיבה להגיד- - -
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
חבר הכנסת ביטן, כדי שנוכל ללכת להצביע בוועדת הכנסת צריך לקרוא עכשיו את הצעת החוק, שחברי כנסת יוכלו להציג את ההסתייגויות שלהם ואז נוכל להתחלק בינינו.
ברוריה מנדלסון
¶
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017
סעיף 1 – תיקון סעיף 80
"בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 80(א), בהגדרה "הסכום הכולל", במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:
"(1) בשנת 2017 – 546.25 מיליון שקלים חדשים;
(2) בשנת 2018 – 625 מיליון שקלים חדשים;"."
אביטל סומפולינסקי
¶
אם אני מבינה נכון, כפי שהצהירו נציגי משרד האוצר השינוי בסכומים האלה נובע אך ורק בשל הדחייה. העלינו את זה גם בשיחה קודמת. סעיף 80(ה) מדבר על זה שהסכום הכולל יתעדכן לראשונה ביום ג' בטבת התשע"ז, 1 בינואר 2017. למיטב הבנתנו הסכומים האלה הם סכומים נומינליים של הסכום הכולל, אבל הם לא כוללים את ההצמדה למדד של 1 בינואר 2017. אם נצמדים לשינוי טכני בלבד שנובע מן הדחייה אז יש צורך גם לעדכן את הסכום הכולל, עם הצמדה ל-1 בינואר 2017.
אסף וסרצוג
¶
כאשר בנו את זה ההנחה הייתה, כך אני מבין, גם המדד היה אפסי כך שזה לא ישפיע, אבל מאחר ובנו את החוק כאשר התאגיד אמור היה לקום ב-2015 אז ההנחה הייתה שבשנת 2017- - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
לגבי התקציבים שאני רואה, בשנת 2017 – 546 מיליון ש"ח, בשנת 2018 – 625 מיליון ש"ח. התקציבים שאני רואה, מה לגבי התאגיד החדש?
אסף וסרצוג
¶
החוק הזה תתייחסו אליו לצורך העניין כאילו אין את התזכיר השני. החוק הזה רק מאריך את יום התחילה ולכן מעדכנים את התקציב. מכיוון שהתאגיד לא יתחיל לפעול ב-30 באפריל אלא ב-15 במאי, זה אומר שהתקציב שלו צריך להיות מופחת בשבועיים.
אסף וסרצוג
¶
לא. מן החוק החדש ייגזר תקציב החדשות. ייקחו את הסכום הכולל שיש לכל התאגיד כפי שהוא היום ויגזרו ממנו את תקציב חטיבת החדשות.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש את החוק השני. אם הוא יעבור אז בוודאי יהיה תקציב לבקשות התקציב לתאגיד הרגיל מתוך הסכומים האלה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
עם 135 מיליון שקל אמורים לנהל חדשות במדינת ישראל בשידור הציבורי, בטלוויזיה וברדיו?
ברוריה מנדלסון
¶
סעיף 2 – תיקון סעיף 92
"בסעיף 92(א) לחוק העיקרי, במקום "ביום ד' באייר התשע"ז (30 באפריל 2017)" יבוא "ביום י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017)"."
יגאל גואטה (ש"ס)
¶
הוא ממליץ שאנחנו נצביע על הצעת החוק אבל את התאריך תשאיר פתוח כי ממילא הולכים להאריך את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה לשאול לגבי מועד התחילה. בדרך כלל זה עם הפרסום ברשומות. לא היה לנו זמן לפרסם ברשומות ולכן אני מבקש שיהיה רשום שהמועד הוא ממועד אישור החוק במליאה.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני לא רוצה לכתוב תאריך כי אני לא יודעת מתי החוק יאושר. הרשומות התחייבו לפרסם את החוק. אפשר להוסיף סעיף תחילה, שתחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.
אביטל סומפולינסקי
¶
ואם החוק לא יתקבל עד 30 באפריל? אם הוא יתקבל אחרי 30 באפריל? אני לא יכולה לכתוב תאריך. אני לא יודעת באיזה יום החוק יתקבל בכנסת. זה יהיה סעיף 3.
אסף וסרצוג
¶
יכול להיווצר מצב היפותטי לפי מה שאת אומרת שהחוק לא יעבור עד 30 באפריל, התאגיד יתחיל לשדר ואז הוא ייכנס לתוקף רטרואקטיבית, ואז מה? ואז הרשות תשוב מהפירוק? זה לא יכול לקרות טכנית. אני מנסה להסביר את הבעיה הזאת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם הכנסת לא מקבלת את זה עד 30 באפריל אז אין חוק. אנחנו נמשוך את הצעת החוק, לא תהיה ברירה.
היו"ר דוד ביטן
¶
עכשיו נעבור להסבר להסתייגויות.
אני מציע שאם עד 30 באפריל לא נעביר את הצעת החוק אז הממשלה תמשוך את הצעת החוק, אין לה ברירה. יש חוק אחר שנותן לתאגיד ב-30 באפריל לעלות לשידור. אבל מצד שני, אם נעביר את החוק ולא יפרסמו ברשומות אז לא יהיה חוק, אז מה עשינו? זה גם לא הגיוני. זה לא הגיוני וזה לא הגיוני.
אביטל סומפולינסקי
¶
הכניסה לתוקף של החוק היא לא ביום הפרסום ברשומות אלא במועד הכי מוקדם שאפשר להיות, וזה עם קבלת החוק בכנסת. אם הכנסת לא תקבל את החוק לפני 30 באפריל הבעיה היא לא מועד התחילה, מועד כניסת החוק לתוקף, אלא הבעיה היא מה קורה ב-30 באפריל.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני מבקש להגיש הסתייגות ראשונה, לדחות את מועד התחילה ל-30 ביולי ולא ל-15 במאי.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש הסכם ואנחנו פועלים לפי ההסכם הזה. אתה לא יכול להגיש עכשיו עוד הסתייגויות. אין עכשיו פתיחה של ההסתייגויות. נתנו להם מועד.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
יש תקנון.
אני מוסר שמרצ מצטרפת להסתייגויות של יש עתיד, של המחנה הציוני ושל אורלי לוי אבקסיס.
(היו"ר שולי מועלם-רפאלי)
היו"ר שולי מועלם-רפאלי
¶
אנחנו מתחילים להתקדם. כל מה שהיה כאן קודם נגמר ואנחנו עוברים לנימוק ההסתייגויות של חברי הכנסת: קארין אלהרר, אחריה עיסאווי פריג' ואיתן כבל. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
גברתי היועצת המשפטית. תודה גברתי יושבת-הראש. קודם כול, אני מבהירה שההסתייגויות הן בשם כל סיעת יש עתיד. אנחנו מצטרפים גם להסתייגויות של מרצ, של המחנה הציוני ושל חברת הכנסת לוי אבקסיס, והם מצטרפים אלינו, הם יודיעו על כך.
היו"ר שולי מועלם-רפאלי
¶
מצוין, אז יש לך 20 דקות לנמק אותן. את לא חייבת לנמק כל אחת, את יכולה לנמק נימוק כללי.
היו"ר שולי מועלם-רפאלי
¶
אני לא אפריע לך. את גם מכירה אותי שלא אתן לאחרים להפריע. אני רק מגדירה, יש לרשותך 20 דקות, אחר-כך 20 דקות לחבר הכנסת פריג' ו-20 דקות לחבר הכנסת כבל. בבקשה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אעשה כמיטב יכולתי.
הסתייגות ראשונה, לפני סעיף 1, הוספת סעיף מטרה: "מטרת החוק למנוע הקמתה של רשות שידור עצמאית".
הסתייגות שנייה, לפני סעיף 1, הוספת סעיף: "מטרת החוק להטיל מורא על ערוצי התקשורת בישראל".
הסתייגות שלישית, להוסיף סעיף מטרה לפני סעיף 1: "מטרת החוק להביא לפיטורי אלדד קובלנץ וגיל עומר מהשידור הציבורי".
הסתייגות רביעית, שוב סעיף מטרה
¶
"מטרת החוק לבזבז את כספי המסים אותם משלמים אזרחי מדינת ישראל".
הסתייגות חמישית, עוד הוספת סעיף מטרה: "מטרת החוק לייצר רושם שלילי על נבחרי הציבור".
וסעיף מטרה אחרון
¶
"מטרת החוק לייצר שליטה של הממשלה על ערוצי התקשורת".
אני רוצה להסביר. כפי שקראו לזה הבוקר, יש "אורנים" קטן ויש "אורנים" גדול. אנחנו כאילו מתעסקים עכשיו בפרוצדורה, ב"אורנים" הקטן: מה בסך הכול עושים כאן? אנחנו רק דוחים את יישום החוק. אבל זה לא נכון. עלה כאן בדיון, שהחל ב-16:15 ונמשך כבר כמעט 6 שעות, אנחנו יושבים כאן ומקשקשים ומדברים. התשובות שקיבלנו לא ראויות, ויותר מזה, הן לא נותנות תשובה. התשובה האמיתית היא שממשלת ישראל לא רוצה את חוק השידור הציבורי. התשובה האמיתית היא שממשלת ישראל רוצה תקשורת מגויסת. לכן מצאנו לנכון להוסיף את כל סעיפי המטרה האלה. בואו נקרא לילד בשמו, בואו נפסיק להסתתר מאחורי כל התירוצים האלה. במיוחד נכון הדבר שלא מצאתי ולו חצי סיבה לפיטוריו של ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות.
הסתייגות מספר 11 – לבטל את סעיף 1(1) לחוק המוצע.
הסתייגות מספר 12 – לבטל את סעיף 1(2) לחוק המוצע.
לחילופין, בסעיף 1(1), במקום "תקציב של 546.25 מיליון ש"ח לשנת 2017" יבוא "תקציב של 538.25 מיליון ש"ח לשנת 2017".
אני רוצה להסביר. זה הורדה של 8 מיליון ש"ח. הסכום שמוצע לחטיבת החדשות, אחרי כל ההורדות והקיזוזים, בינינו, זה לא באמת סכום שאפשר לנהל אתו חטיבת חדשות. מה, אתם רציניים? 135 מיליון ש"ח לחטיבת חדשות?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
הסתייגות מספר 14 – בסעיף 1(2), לחילופין, שוב הורדתי 9 מיליון ש"ח מאותם נימוקים בדיוק.
הסתייגות מספר 15 – בסוף סעיף 1 יבוא: "כל עוד אין הדבר דורש שינוי בתקציב המדינה".
הסתייגות מספר 16 – בסוף סעיף 1 יבוא: "כל עוד יפורסם מאלו סעיפי תקציב נלקחה התוספת".
הסתייגות מספר 18 – בסוף סעיף 1 יבוא: "כל עוד ועדת הכספים אישרה את ההעברה התקציבית ברוב מיוחד של שני-שליש מחברי הוועדה".
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
נמאס לי שכל פעם הממשלה באה ואומרת: ככה קבעתי. כל הזמן אומרים לנו, וגברתי היושבת-בראש, במיוחד מסיעתך: "הכנסת היא הריבון". נכון? איפה הכנסת פה בתהליך הזה? בא שר התקשורת המזדמן, אומר: "לא בא לי" ואז כולנו עובדים אצלו. זה מה שקרה. "לא בא לי". אפילו את הבן שלי בן ה-4 גמלתי מה-"לא בא לי". אז זה דבר נוסף.
הסתייגות מספר 19 – "על מנת לאשר תוספות תקציביות נוספות לאלו המצוינות בסעיף זה יש לערוך משאל-עם. תוספת תאושר רק ברוב"- - -
(היו"ר דוד ביטן)
היו"ר דוד ביטן
¶
אני כבר אומר לכם שאגיש טענת נושא חדש על חלק מן ההסתייגויות, יהיה דיון בוועדת הכנסת ונחזור לכאן.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אגיד באופן כללי. השם האמיתי של החוק הזה צריך להיות "מה שווה התאגיד אם לא נשלוט בו?" זה השם.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
עלה לי רעיון להסתייגות, שאת ה-17 מיליון שקל של הדחייה נביא לקובלנץ ולגיל עומר, נדיח אותם, הם ילכו. זה יהיה פיצוי נאות והכול יהיה בסדר, פתאום הכול יהיה טוב...
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
הגשתי את כל ההסתייגויות. אני רוצה לומר רק שני משפטים. גם מהדברים שנאמרו כאן היום, אני אומרת לכם, אנחנו מכלים את זמננו. מי שצריך לקבוע באמת זה הכנסת, שהיא הריבון. לא ראש הממשלה. כי ראש הממשלה מאחורי העניין.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני יותר מדי מבינה שהאירוע המכונן הזה הוא עלא פאדי, לא יקרה כלום, סתם, ריק, "אין כלום כי לא יהיה כלום", לא יהיה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני אומרת לך מניסיון של שנתיים, אנחנו נתכנס פה עוד ועוד ועוד ולא יקרה כלום.
אמרתי מה שיש לי להגיד.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
מרצ מצטרפת להסתייגויות של יש עתיד, המחנה הציוני וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
נמשיך במערכון "ארץ נהדרת" שאתם כופים עלינו.
אסתפק בהקראת ההסתייגויות, על-פי התקנון.
לסעיף 1 ברישה יתווסף, לאחר המילה "חדשים", "שייגבו מן הציבור בדרך של העלאת מסים או קיצוץ במשרדי הממשלה החברתיים".
לסעיף 1 ברישה יתווסף, לאחר המילה "חדשים", "לאחר שיוסבר לאזרחים משלמי המסים מדוע חל עיכוב בתחילת השידורים".
לסעיף 1 יתווסף, לאחר המילה "חדשים", "רק לאחר שיוסבר על מה הוצע הכסף מתחילת השנה".
לסעיף 1 בסיפה יתווסף, לאחר "625 מיליון שקלים חדשים", "שייגבו מן הציבור בדרך של העלת מסים או קיצוץ במשרדי הממשלה החברתיים".
לסעיף 1 בסיפה יתווסף, לאחר "625 מיליון שקלים חדשים", "רק אם יובטחו שידורי החדשות בתאגיד החדש".
לסעיף 1 בסיפה יתווסף: "הסכומים יובטחו רק באישור ועדת הכלכלה".
לסעיף 1 בסיפה יתווסף: "רק אם יובטחו ויוסדרו עתידם המקצועי או פיצוי הולם של כל עובדי רשות השידור מגיל 40".
לסעיף 1 יתווסף: "רק אם יכלול התייחסות מפורשת לחדשות בערבית בטלוויזיה וברדיו".
לסעיף 2 יתווסף: "דחייה שהינה סופית ואחרונה בהחלט".
לסעיף 2 יתווסף: "שידור ציבורי המחויב לאזרח ואינו כפוף לשיקולים פוליטיים ולחצים שלטוניים".
לסעיף 2 יתווסף: "רק אם יובטח ייצוג הולם של עובדים ערבים".
במקום "15 במאי 2017" יבוא "30 ביולי 2017".
אני מגיש את ההסתייגויות בשם מרצ.
(היו"ר יואב קיש)
אביטל סומפולינסקי
¶
לא הערתי קודם, חברת הכנסת קארין אלהרר, באחת מן ההסתייגויות שלכם אתם מבקשים לבטל את סעיף 2. לפי תקנון הכנסת אי אפשר להגיש הסתייגות שבעצם מאיינת את החוק. אם לא תהיה דחייה זה בעצם המשמעות של החוק.
אביטל סומפולינסקי
¶
ההערה שאתה הולך להגיד רלוונטית גם להסתייגויות של"יש עתיד", שגם שם יש לא מעט הסתייגויות לגבי המועד.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
הסתייגויות סיעת המחנה הציוני להצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7), התשע"ז-2017.
לסעיף 1 –
א) הסעיף יימחק.
ב) במקום פסקה (1) יבוא: "1(1) בשנת 2017 – 625 מיליון שקלים חדשים;".
ג) במקום פסקה (2) יבוא: "1(2) בשנת 2018 – 626.6 מיליון שקלים חדשים;".
ד) במקום פסקה (1) יבוא: "1(1) בשנת 2017 – 700 מיליון שקלים חדשים;".
ה) במקום פסקה (2) יבוא: "1(2) בשנת 2018 – 650 מיליון שקלים חדשים;".
ו) הוספת סעיף 1(3): "בשנת 2019 – 800 מיליון שקלים חדשים;".
לסעיף 2 –
א) תיקון סעיף 92 – יימחק.
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
בסדר.
ב) בסעיף 92(א) לחוק העיקרי, במקום "י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017)" יבוא "ביום ד' באייר התשע"ז (30 באפריל 2017)".
ג) בסעיף 92(א) לחוק העיקרי, במקום "י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017)" יבוא "ביום כ"ט בניסן התשע"ז (25 באפריל 2017)".
ד) בסעיף 92(א) לחוק העיקרי, במקום "י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017)" יבוא "ביום ל' בניסן התשע"ז (26 באפריל 2017)".
ה) בסעיף 92(א) לחוק העיקרי, במקום "י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017)" יבוא "התאגיד יתחיל תיכף ומיד!".
ו) בסעיף 92(א) לחוק העיקרי, במקום "י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017)" יבוא "ביום א' באייר התשע"ז (27 באפריל 2017).
ז) לאחר המילה "במקום", המילה "ביום" תימחק.
ח) לאחר המילה "יבוא" המילה "ביום" תימחק.
3) הוספת סעיף 3 – הוספת סעיף 56א: "כלל עובדי התאגיד יישארו בתפקידם ולא יפוטרו בגלל גחמה של ראש הממשלה".
4) הוספת סעיף 4 – הוספת סעיף 56ב: "עובדי התאגיד ורשות השידור לא יפוטרו בגלל גחמות הממשלה, וימשיכו להיות מועסקים במי מהגופים הללו".
(היו"ר דוד ביטן)
5) הוספת סעיף 5 – הוספת סעיף 56ג: "בכל מצב, יינתן פתרון תעסוקתי מלא וראוי, בחוק, לכל עובדי ארגוני השידור, עד האחרון, מהרשות ומהתאגיד".
6) הוספת סעיף 6 – הוספת סעיף 56ד: "לא ייכנס לתוקף כל הסדר אם לא תיקבע בחוק זה תעסוקה ראויה לכל עובדי הרשות והתאגיד המעוניינים בכך".
7) הוספת סעיף 7 – הוספת סעיף 56ה: "לא תותר פעילות גוף שידור ציבורי כלשהי, בטרם ייחתם בגוף הסכם עבודה קיבוצי כדת וכדין, תוצאת משא ומתן עם הארגונים היציגים של העובדים".
8) הוספת סעיף 8 – הוספת סעיף 56ו: "אי הוודאות המקצועית של עובדי התאגיד ורשות השידור תסתיים ותימצא לכל המעוניין עבודה".
9) הוספת סעיף 9 – הוספת סעיף 2א: "הגוף הציבורי שיוקם יהיה גוף עצמאי, שיביא לאזרחי ואזרחיות ישראל עיתונות חופשית ומקצועית".
10) הוספת סעיף 10 – הוספת סעיף 2ב: "מבנה תאגיד השידור הציבורי יישאר במתכונתו הנוכחית לפי החוק העיקרי, כולל שידורי החדשות, אקטואליה וענייני היום".
11) הוספת סעיף 11 – הוספת סעיף 2ג: "חטיבת החדשות של התאגיד תפעל ולא תפורק בהתאם לגחמותיו של ראש הממשלה".
12) הוספת סעיף 12 – הוספת סעיף 2ד: "מנהלי התאגיד ימונו בהליך תקין על ידי ועדת איתור ולא לפי שיקוליו הפרסונליים של ראש הממשלה".
13) הוספת סעיף 13 – הוספת סעיף 1א: מטרת החוק
¶
1. "חברת החדשות של ביבי".
2. "החוק לרמיסת עובדי רשות השידור ותאגיד 'כאן'".
3. "החוק לביטול העיתונות החופשית".
4. "החוק הלא החלטי של הממשלה".
5. "חוק הבזבזנות הגדול במדינה".
6. "החוק לייסוד משטר דיקטטורי בישראל".
7. "החוק לביטול חופש הביטוי בישראל".
8. "החוק שבא לסגור חשבונות אישיים של נתניהו".
9. "החוק לרמיסת הדמוקרטיה בישראל".
10. "החוק להפיכת מדינת ישראל למדינה טוטליטרית".
11. "חוק האובססיה של נתניהו".
12. "החוק להגחכת השידור הציבורי".
13. "החוק לשליטת נתניהו באמצעי התקשורת".
14. "חוק הדחיה הבלתי נגמרת".
15. "חוק העיתונות הפרטית של נתניהו".
אחרי כל שורה אפשר להגיד "דיינו"...
מי כתב את זה? זה נחמד.
14) הוספת סעיף 14 – הוספת סעיף 131א
¶
"בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא:
""בעל רישיון לשידורי לוויין" – מי שקיבל רישיון לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי פרק ב'2;";
(2) בהגדרה "בעל רישיון לשידורים", המילים "לפי פרק ב'2" – יימחקו;
(3) אחרי ההגדרה "בעל רישיון לשידורים" יבוא:
""בעל רישיון לשידורים מסחריים" – בעל רישיון לשידורים, וכן מורשה לשידורים כהגדרתו בחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור;";
(4) אחרי ההגדרה "היתר כללי: יבוא:
""המועצה" – המועצה לשידורים מסחריים שמונתה לפי פרק ב'3;";
(5) אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא:
""הרשות" – הרשות לשידורים מסחריים שהוקמה לפי פרק ב'3;";
(6) אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא:
""ועדת הכלכלה" – ועדת הכלכלה של הכנסת;";
(7) אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא:
""חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור" – חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור, התש"ן-1990;
"חקיקת התקשורת" – חוק זה וחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור;
"יושב-ראש המועצה" – יושב-ראש המועצה ומנהל הרשות שמונה לפי פרק ב'3;
"כללי המועצה" – כללי המועצה או הרשות, לפי העניין, שהותקנו לפי הוראות חוק זה;";
(8) אחרי ההגדרה (פעולת בזק" יבוא:
""קרוב" – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, ילד וילדו של ילד, אח, ובן זוג של כל אחד מאלה;";
(9) אחרי ההגדרה "שידורים" יבוא:
""שידורים מסחריים" – שידורים, וכן שידורים כהגדרתם בחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור;".
אני מדלג הלאה.
45) הוספת סעיף 21 – תיקון סעיף 3: "לאחר המילה "הציבורי" יבוא "שלא ייגמר לעולם".
46) הוספת סעיף 22 – תיקון סעיף 4: "לאחר המילה "הציבורי" יבוא "שלא ייגמר לעולם".
47) הוספת סעיף 23 – תיקון סעיף 5: "לאחר המילה "הציבורי" יבוא "שלא ייגמר לעולם".
48) הוספת סעיף 24 – תיקון סעיף 6: "לאחר המילה "מבוקר" יבוא "ונהדר".
49) הוספת סעיף 25 – תיקון סעיף 7(א): "לאחר המילה "הציבורי" יבוא "שלא ייגמר לעולם".
50) הוספת סעיף 26 – תיקון סעיף 8: לאחר המילים "שירות ציבורי" יבוא "ואיכותי".
51) הוספת סעיף 27 – תיקון סעיף 9: לאחר המילים "ובהם לפחות שש נשים ולפחות" ובמקום המילה "חבר אחד" יבואו המילים "שלושה חברים".
52) הוספת סעיף 28 – תיקון סעיף 10: במקום המילים "חמש שנים" יבואו המילים "עשר שנים".
53) הוספת סעיף 29 – תיקון סעיף 11: הוספת פסקה (15): "למנוע את התערבות הממשלה או מי מטעמה במינוי של עובדי תאגיד השידור הישראלי והתכנים המשודרים על ידו".
54) הוספת סעיף 30 – תיקון סעיף 13(א): במקום המילים "31 במרס בכל שנה" יבואו המילים "1 לינואר בכל שנה".
55) הוספת סעיף 31 – סעיף 13(ג) יימחק.
56) הוספת סעיף 32 – תיקון סעיף 19(ב): במקום המילים "רוב" יבואו המילים "שני שליש".
57) הוספת סעיף 33 – תיקון סעיף 28(ב): לאחר המילים "רשאית הממשלה" יבואו המילים "באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
58) הוספת סעיף 34 – תיקון סעיף 29(ד): לאחר המילים "בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה" יבוא "כמו כן, לא ימונה לוועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות בפוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן כפעילות פוליטית.
59) הוספת סעיף 35 – תיקון סעיף 40(א): לאחר המילים "כהונה אחת נוספת, בלבד" יבואו המילים "ולא יהיה ניתן לפטרו משיקולים פוליטיים או שיקולים אחרים שאינם רלוונטיים לכישוריו ואיכות עבודתו כמנהל כללי".
60) הוספת סעיף 36 – תיקון סעיף 47(א): הוספת סעיף (א)1: "חטיבת החדשות תהיה חלק בלתי נפרד מתאגיד השידור הישראלי ולא תהא ניתנת להפרדה ממנו, בחקיקה או בכל דרך אחרת".
61) שינוי שם החוק – במקום "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה)" יבוא: "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 7) (המשך עליית התאגיד הציבורי לאוויר כמתוכנן)".
איתן כבל (המחנה הציוני)
¶
בסדר, מה זה משנה, לא היה להם מה להגיד אז כתבו את זה.
עכשיו בואו נראה לְמה אני חוזר. אני מזכיר לך ש"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא"...
אלה ההסתייגויות שקראנו וההסתייגויות שאנחנו מגישים. אנחנו מצטרפים לכל ההסתייגויות הנוספות של הסיעות האחרות, כולל אורלי לוי אבקסיס, שהיא לא סיעה.
זה כמובן לא קשור אחר-כך למה ש- - -.
אביטל סומפולינסקי
¶
אני רוצה לסייג, שכל הסיפה, ההצעה לתיקון שם הצעת החוק, זה לא קשור לנושא חדש. אי אפשר להגיש את זה כהסתייגות. יש פה הסתייגויות גם על התקציב וגם על המועד.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש לטעון טענת נושא חדש על חלק מן ההסתייגויות. ההסתייגויות שמבקשות לתקן או להוסיף סעיפים בחוק השידור הציבורי שאינם סעיף 80 או סעיף 92 לא קשורות להצעת החוק ומהוות נושא חדש. אני מבקש לכנס את ועדת הכנסת לדיון על טענת נושא חדש.
יואב קיש (הליכוד)
¶
בעוד חצי שעה תתכנס ועדת הכנסת, בשעה 23:25, בחדר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נוציא הודעה לכולם.
היו"ר דוד ביטן
¶
נצביע עכשיו על כל ההסתייגויות שלא אמרנו עליהן שהן נושא חדש. אחרי שוועדת הכנסת תתכנס נצביע על ההמשך.
אביטל סומפולינסקי
¶
ההסתייגות של המחנה הציוני, הסתייגויות 1-6 לסעיף 1, ובסעיף 2 הסתייגויות 2-8, והוספת סעיף מטרה – 15 הצעות להוספת סעיף מטרה.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד ההסתייגויות של המחנה הציוני כפי שפירטה היועצת המשפטית, כאשר הן לא כוללות את הנושאים החדשים? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעות של סיעת המחנה הציוני לא נתקבלו.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד ההסתייגויות של מרצ? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעות של סיעת מרצ לא נתקבלו.
אביטל סומפולינסקי
¶
בהסתייגויות של יש עתיד אפשר להצביע עכשיו על הסתייגויות 1-20 ואז על הסתייגויות 22-24. כל היתר נטענה לגביהן טענת נושא חדש.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד, אלה שצוינו על-ידי היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעות של סיעת יש עתיד לא נתקבלו.
אביטל סומפולינסקי
¶
בהצעות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס אפשר להצביע על ההצעה לתיקון סעיף 1 ועל כל ההצעות החלופיות לתיקון מספר בסעיף 2. לגבי כל יתר הסעיפים נטענה טענת נושא חדש.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד ההסתייגויות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס כפי שציינה היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לא נתקבלו.
היו"ר דוד ביטן
¶
ההצעות של אורלי לוי אבקסיס לא נתקבלו ויהפכו להסתייגויות.
אם אנחנו מקבלים את טענת נושא חדש אז בעצם נותר לנו רק להצביע על הצעת החוק.
נתכנס כאן שוב אחרי ישיבת ועדת הכנסת.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:15 ונתחדשה בשעה 23:35.)
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מחדש את ישיבת הוועדה. חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז-2017. לגבי סעיף 1, יש תשובה ממשרד האוצר לגבי הבקשה של היועצת המשפטית?
אסף וסרצוג
¶
כן, גם בגלל שהמדד שלילי וגם בגלל שהחוק נדחה אז מתכונת ההצמדה לא רלוונטית. אנחנו מבקשים שההצמדה למדד תחול מ-1 בינואר 2018 ולא מ-1 בינואר 2017. זה פשוט נכון יותר.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד סעיף 1, כולל התיקון שהיועצת המשפטית ציינה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
סעיף 1, עם התיקון שהוכנס בו, נתקבל.
היו"ר דוד ביטן
¶
הסעיף נתקבל.
נצביע על סעיף 2 שאין בו תיקונים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.
היו"ר דוד ביטן
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
סעיף 3, כפי שנוסח על-ידי היועצת המשפטית, נתקבל.
היו"ר דוד ביטן
¶
הסעיף אושר.
מי בעד כל הצעת החוק, עם התיקונים כפי שהצגנו אותם? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017, נתקבלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הצעת החוק נתקבלה.
אני מגיש רביזיה על כל ההצבעות שהיו פה, על ההסתייגויות ועל החוק. הרביזיה תהיה בשעה 00:05. נצא להפסקה עד למועד הרביזיה.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:40 ונתחדשה בשעה 00:05.)
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מחדש את הישיבה.
רבותי, אנמק את הרביזיה. הגשתי רביזיה אבל אני לא בטוח בעצמי בעניין הרביזיה. זאת רביזיה טובה אבל קצת מוגזמת. מי בעד הרביזיה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 2
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה על הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 7) (דחיית יום התחילה), התשע"ז–2017,
לא נתקבלה.