הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 508
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ג באייר התשע"ז (09 במאי 2017), שעה 11:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 09/05/2017
חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון - זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ו-2016
מוזמנים
¶
רחלי סונגו - עורכת דין, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
מיכל חנוך אחדות - מפקחת ארצית אחראית על מקלטים ודירות מעבר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
חן עבאדי - רכזת בכירה קידום אוכלוסיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
ניקול מור - ממונה הכשרה מבוגרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
אייל מדן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר
מהא מראענה - עורכת דין, משרד המשפטים
שחר לוי - רכזת בכירה, שירות התעסוקה
עירית עמיאל - ממונה בכירה אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי
יורם מאי - סגן מנהל היח' הכלכלית, המרכז לשלטון מקומי
נעמי שניידרמן - מנכ"לית, עמותת אישה לאישה
יעל פיש - יועצת משפטית, עמותת אישה לאישה
תמר שוורץ - מנכ"לית, עמותת "רוח נשית"
מירב שמואלי - מנהלת תחום קידום מדיניות וחקיקה, עמותת "רוח נשית"
אורלי כהן - מנהלת תחום רווחה - ידידות טורונטו
שאלתיאל סבן - ידידות טורונטו - קרן פרידברג
רישום פרלמנטרי
¶
מוריה אביגד
הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון - זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ו-2016, פ/3118/20
הצעת ח"כ זהבה גלאון
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מתכבד לפתוח הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון - זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ו-2016, פ/3118/20, הצעת חברות הכנסת זהבה גלאון, נורית קורן, מירב בן ארי, שולי מועלם, שלי יחימוביץ, תמר זנדברג, מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן – מה זה, רק נשים? הייתי שמח להצטרף להצעה הזאת רק מפני שהנושא מאוד קרוב ללבי. היתה לי הזכות לעבוד עבור מרכזים כאלה, מרכז נשים. בקרן רש"י קבענו את הסטנדרט מהו בית לנשים שזקוקות למקלט, הסטנדרט נמצא בבאר-שבע. אפילו הגדילו אותו ועכשיו אומרים לי שעוד מעט יפתחו את הבית הנפלא הנוסף בחדרה. פרס ישראל לגב' רות רזניק, מהרצליה – מגיעות לה כל הזכויות על העבודה האדירה שהיא עשתה. מדי פעם היא מזכירה לי דברים שעוד צריך להשלים. הנושא הזה הוא כל כך קרוב ללבי, ללבנו כולנו, הוא כל כך חשוב. לצערי, הוא לא מספיק גדול, יש רק 14 מקומות כפי שאתם יודעים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
הלוואי, אבל אנחנו יודעים שלצערנו יש דבר כזה. זו תופעה שהעולם המודרני כנראה יצר. אז, כשהוא היה פחות מודרני, הוא לא התמודד עם הבעיה. השירות הוא כל כך חשוב וכל כך אינטנסיבי.
אני רוצה רק להגיד, אנחנו מדברים כל הזמן על האישה שסובלת, אבל לא לשכוח שזה תמיד תמיד מלווה בילדים ותשומת הלב צריכה להיות גם להם. מצליחים יחסים למצוא קליטה במערכות החינוך, גם אם היא זמנית, אבל הטיפול שלהם חייב להיות גם כן מהיר ואינטנסיבי, מפני שהתנודות, כפי שאתם יודעים – הנשים נמצאות במקלטים שאינם באזור המגורים המקורי שלהן ולכן הם גם עוברים. השינוי הזה מאוד מטריד, במיוחד את הילדים, פוגע בהם. לכן, לא רק הטיפול בנשים חשוב כמובן אלא גם הטיפול הילדים. המסגרת, גם הפיזית, צריכה להתחשב בזה. לכן, במקומות שציינתי לפחות, שאני מכיר, הנושא מטופל כראוי ויש צורך לעשות עוד השלמה.
לצערי, למשרד הרווחה אין תקציבי פיתוח הולמים והנושא הזה של מרכזים וטיפול בנשים חייב לקבל תגבור תקציבי-פיזי שיאפשר להם - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ייעודי למקום. כל המערכות הנלוות שבאות בחוק הזה – בעיני הן מאוד מאוד מוצדקות. אין פה שום הגזמה. אני שמח לגלות לנו שיש תשובות טובות בשלב זה במשרד הרווחה, אבל אין שום מערכת שצריכה להיות קפואה וחייבת להמשיך להתפתח. ברשותך, חברת הכנסת זהבה גלאון.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
אדוני, אני רוצה לייחד את הדברים שלי לתודות. אני רוצה בראש ובראשונה להודות לך, ליועצת המשפטית של הוועדה ולמנהלת הוועדה, שלקחתם על עצמכם לקדם את הצעת החוק הזו. זה לא היה פשוט כי היה צריך לתאם בין הרבה מאוד גורמים שלקחו על עצמם ללכת על המהלך הזה. בראש ובראשונה ל"אישה לאישה" בירושלים, שיזמנו את הצעת חוק תוך שיתוף פעולה – יושבת כאן נעמי שניידרמן, המנהלת – וניסיון מצטבר של מנהלות המקלטים, ושל עבודה יומיומית גם מול נציגות משרד הרווחה שמכירות את העבודה מקרוב.
אני פניתי לשר האוצר, משה כחלון, כבר לפני הרבה זמן וסיפרתי לו את הסיפור שאני מכירה של נשים, באמת מתוך התבוננות במפגשים בלתי אמצעיים במקלטים לנשים מוכות, מה הצרכים, מה חסר. אני לא רוצה לגעת – אתם תקראו את החוק – בשום סעיף מהסעיפים. והשר כחלון – אני חייבת לומר בצעד לא מובן מאליו, אני לא רוצה נדיר אבל די לא מובן מאליו – אמר: תקבעו את הצעת החוק, תשתפי פעולה עם האוצר ועם הרווחה ואני, השר, דהיינו משרד האוצר, אתן לזה את התקציב, למרות שזה לא תוקצב באופן ייעודי, כמו שטענת קודם בצדק, במשרד הרווחה. חברו כאן ביחד גם הביטוח הלאומי, גם משרד הרווחה, גם משרד המשפטים, ונציגי המשרדים – אני מקווה שלא שכחתי אף אחד – וכמובן הוועדה הזו שלקחה על עצמה לקדם את הצעת החוק הזו.
אני רוצה לומר משהו בנימה אישית, אדוני – אני מחוקקת הרבה חוקים במהלך השנים, אני כבר כאן איזה שנה-שנתיים, אבל אני חייבת לומר לך שההצעה הזאת גורמת לי להתרגשות רבה. אני שותפה כאן עם חברתי נורית קורן וחברות הכנסת, אתה צודק, זה לא עניין רק של נשים וגברים, במקרה, אתה מכיר את זה, נפגשנו רק הקבוצה הזאת של נשים במליאה וכך מחתימים, אבל אני יודעת שלמאבק הזה שותפים כמובן גם חברי כסת, גברים מחויבים, זה בכלל לא עניין של נשים וגברים. אני רוצה לומר למה אני מתרגשת מההצעה הזו כי ברבות השנים חוקקתי שורה של חוקים שבאים לתת מענה לנשים מוכות ולנשים יוצאות מקלטים, הרבה מאוד חוקים נקודתיים-ספציפיים חשובים. ההצעה הזו בעצם נותנת מעטפת תומכת רחבה בהרבה מאוד היבטים לנשים כדי שלא תחזורנה למעגל הגבר המכה, למעגל הטרור אולי, אם אפשר לומר, ולכן זה משמח אותי. אם שכחתי מישהו שהייתי צריכה להודות לו אז אנא נופפו לי ביד ותגידו לי.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
"רוח נשית" כמובן. באמת, אין לי מילים לכל הארגונים, גם המקלטים וגם הארגונים שעוסקים במתן מענה לנשים מוכות.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
רגע, זה הסוף. תודה אחרונה לעוזרת המצוינת שלי, עלוה קולן, שיושבת כאן, שעשתה מה שנקרא "תפירה סלונית". זה לא קונפקציה, הצעת החוק הזאת, זו תפירה סלונית לדבר עם אחת-אחת, אחד-אחד. אז שוב, ממש תודה לכולם. תודה רבה, אדוני.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד תודה לזהבה גלאון שלקחה על עצמה את החוק הזה ולהודות קודם כל לכל הארגונים שהשתתפו וגם ליועצת שלך. אני חושבת שזה חוק מאוד מאוד חשוב. אני רואה בסוף התהליך את הילדים. אני לא רוצה שיהיה דור נוסף של אב מכה או כל הדברים האלה. אני יכולה לומר באמת שאפו לרות רזניק. אני מתגוררת בהרצליה שנים רבות, היה לי עסק שהיה ליד המקלט הראשון שלה ותמיד סייעתי לה בכל מה שרק אפשר. אני זוכרת שנשים היו באות לאכול אצלי, היתה לי מסעדה, ותמיד, אם יכולתי לתת עוד משהו וכל דבר שהם ביקשו, עשיתי זאת. תמיד ראיתי איך רות היתה דואגת לכל דבר, באמת כל הכבוד לאישה הזאת. הלוואי ולא היו בתים כאלה אבל אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו, אנחנו צריכים לחזק את הנשים, להגיד להן: אתן לא אשמות, צאו מבית כזה, תדעו לזהות את הדברים. אני אומרת לכם, זה קשה מאוד להחליט שהיא לוקחת את הכול והחוק הזה יכול לסייע לה רבות בדרך של ההחלטה הזאת, שיהיה לה גב. אני חושבת שלכן גם כל המשרדים באו ולקחו חלק. תודה רבה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תודה, נורית. אני אגיד לכם מה המשימה שלי – ואני בטוח שחברותי בכנסת יסכימו – אני רוצה לסיים את החוק היום, אז אם תסכימו, מי שרוצה רשות הדיבור שתעשה זאת מאוד בקצרה כדי שכולנו נצא עם חוק מוכן לקריאה ראשונה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מה שתרצו, כי אני יודע ששניים ביקשו את רשות הדיבור ואני רוצה להיות מוכן לקריאה ראשונה. אתם מאפשרים להתחיל בקריאה? נתחיל בקריאה ישר, מקובל? כשנגיע לסעיפים נתייחס.
מירב שמואלי
¶
אם אפשר רק להביע תמיכה. אנחנו עמותה שמסייעת לנשים נפגעות אלימות בשלב השיקום הכלכלי, הגעה לעצמאות כלכלית אחרי המקלט. בין היתר, גם אנחנו עשינו מחקר ודיברנו עם מעל 150 נשים שטופלו אצלנו כדי למפות את הצרכים שלהן לאחר המקלט, והדברים האלה גם היו בבסיס הנתונים של הצעת החוק הזאת ורק מאששים את הצורך הזה. הנשים האלה נפגעות מאלימות כלכלית במהלך הקשר ואחרי הקשר, דבר שמאוד מקשה על התאוששות. הרבה מהן בחובות. אני רק אתן דוגמה מהשבוע, דוגמה אחת מיני רבות, אישה שהתקשרה, היא כבר לפני כמה שנים יצאה מהמקלט, רצתה לפתוח חשבון בנק, אמרו לה שאי אפשר כי יש שם חוב, חוב שהיא בכלל לא ידעה עליו, שהבעל לשעבר יצר שלא בידיעתה. במצב כזה ברור שגם נפשית וגם כלכלית לא ניתן לעבור שום שיקום תעסוקתי. אז אנחנו מאוד מברכות על הצעת החוק ורק נגיד – אולי תגיד גם מנכ"לית העמותה, תמר שוורץ – שלמעשה זאת עמותה לא ממשלתית שהיא הגוף היחיד בארץ שנותן בדיוק את סוג הטיפול הזה שהוא כל כך נחוץ.
תמר שוורץ
¶
אני בוודאי מצטרפת לתודות. כמובן, הרעיון של ההצעה הזאת, שבאמת נסמכת על הנתונים שאנחנו העברנו בזמנו לזהבה, הוא מניעתי. המילה "מניעה" היא לא משהו מאוד שגור, בדרך כלל אנחנו מטפלים, והרבה פעמים זה גם באיחור, אז אני באמת נורא נורא שמחה על הדבר הזה והעבודה המשותפת עם שירות פרט והמשפחה, עם משרד הרווחה. אני רוצה להדגיש, אנחנו מרגישות בודדות בנושא הזה של שיקום תעסוקתי וכלכלי של נשים נפגעות אלימות. אני קיבלתי ממש לפני מספר ימים מחקר של משרד הרווחה , מחקר מעקב אחר נשים נפגעות אלימות במשפחה בקהילה – פעימה שלישית. אני מניחה שכל מי שיושב פה מכיר את זה. יש פה משפט בפתיח של המחקר: "מראייה כוללת של צרכי הנשים כפי שעולה במחקר בולט החסך הכלכלי של נשים, היעדר אופק תעסוקתי וחסמים העומדים בדרכן בתחום זה, הרחבת יכולת ההשתכרות של נשים אלה היא על-ידי סיוע - - -
זהבה גלאון (מרצ)
¶
תרשי לי. אנחנו עכשיו עוסקות בהצעה מאוד ספציפית, מה שאת עושה עכשיו הולך לתקוע לנו את ההצעה הספציפית הזאת, אז בואי נמשיך הלאה ואנחנו נדבר על הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, אנחנו התכנסנו היום לדון בהצעת חוק. אני רוצה להיות ספציפי ולדון עם הצעת חוק מסודרת לקריאה ראשונה כדי שנוכל להתקדם הלאה.
נעמי שניידרמן
¶
אני לא רוצה לעכב את הדיון, אני אשמח שנצלול לתוך החוק. אני מנכ"לית עמותת "אישה לאישה", שמפעילה את המקלט לנשים מוכות בירושלים בתוכנית דירות מעבר.
נעמי שניידרמן
¶
את פתחת בתודות, זהבה, אבל אני באמת לא חושבת שאפשר לקיים כאן דיון מהסוג הזה בלי באמת להסיר בפניך את הכובע ולהודות מאוד על היותך הכוח המניע של היוזמה הזו. זו היתה זכות גדולה שהזמנת אותנו ליטול חלק בזה ואנחנו מאוד מאוד גאות, הן על התהליך והן על התוצר. אני גם מאוד מאוד מתרגשת כי בלי להישמע יותר מדי פומפוזית אני חושבת שזה רגע היסטורי. זה רגע היסטורי משום שיש בהצעת החוק הזאת התייחסות לסוגיה של טיפול באלימות משפחה כנושא שמצריך רצף טיפולי, ואנחנו, שנמצאות שנים בשטח, יודעות שלא מספיק המענה הנקודתי ולא מספיקה קורת הגג המידית, ושכדי להוציא אישה ממעגל האלימות נחוצה השקעה ארוכת טווח. אני חושבת שההצעה הזו באמת מביאה את זה לידי ביטוי. אנחנו מפעילות תוכנית של דירות מעבר, שהיא ביטוי נוסף להשקעה הזו. אני מקווה שדרך החקיקה הזו עוד ימצאו משאבים ומענים נוספים.
אני רוצה להודות לשותפים שלנו במשרד הרווחה שמהווים גב מקצועי במשך השנים ובאמת להביע תקווה שאנחנו נוכל להמשיך לצעוד יחד ביישום החוק הזה. אני אומרת את זה גם בשם כל פורום העמותות שמפעילו מקלטים. אנחנו לרשותכם, עם הניסיון שלנו בשטח, ובאמת מקווים שבזכות החקיקה הזאת נוכל לצאת לדרך חדשה. תודה רבה.
אורלי כהן
¶
נכון, כן. העמותה שלנו היא עמותה של קרן פרידברג, שבעצם מממנת באופן פרטי לגמרי את התוכנית הזו. בתוכנית הזו עשינו למעשה את מה שאנחנו מציעים היום בחוק. עד היום טיפלנו ב-250 נשים, כרגע התוכנית שלנו מיועדת לטפל ב-120 נשים בשנה, כאשר המענה שאנחנו נותנים הוא גם בתמיכה כלכלית לנשים כדי שהן תוכלנה באמת לעמוד על הרגליים ולפתוח דף חדש בחיים שלהן. עובדת סוציאלית מלווה אותן במהלך השנה ליציאה מהמקלט בתחומי החיים השונים, גם שיקום תעסוקתי, גם נושא של מיצוי זכויות והשתלבות בקהילה וגם בעצם בציוד בסיסי, כי בסופו של דבר גם צריך מקרר שיהיה בבית של נשים.
גם אנחנו חוקרים בעצם את התוכנית הזאת במהלך השנתיים האחרונות. הבשורה שאני יכולה לבשר לכם מהמחקר שקיבלנו היום בבוקר, התוצאות האחרונות, שהסעיף האחרון שנכנס להצעה, הנושא של הליווי של העובד הסוציאלי או מלווה משפחתי, זה הדבר המרכזי והחשוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לנשים האלה. אי אפשר לתאר עד כמה הדבר הזה עושה את השינוי. בסופו של דבר, הקורלציה בין הנשים שהצליחו בתוכנית, היו מלוות והעובדות הסוציאליות היו זמינות להן – היא קורלציה פשוט מחולטת. אני שמחה מאוד שהסעיף הזה אכן נכנס לתוך ההצעה. אולי אחרי זה אנחנו נגיב לסעיפים אחרים מתוך הניסיון שלנו ממש בשטח. באמת תודה רבה לכל מי היה מעורב בזה.
ענת מימון
¶
הנוסח שלפניכם זה הנוסח שהוגש להצעת חוק טרומית על-ידי חברת הכנסת ויש על גביו, ב"עקוב אחר שינויים", את השינויים שהוכנסו במהלך תיאומים שנערכו לפני הישיבה הזאת.
"הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ו–2016" – כמובן שהשנה תתוקן.
"תיקון שם החוק
1.
בחוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג–2012 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות" יבוא "זכויות".
אנחנו למעשה מתאימים את שם החוק. כרגע החוק מדבר רק על המענק, אנחנו מוסיפים פה סל נוסף של זכויות ומעטפת של זכויות תומכות לאותן נשים, ולכן אנחנו משנים את שם החוק בהתאם ל"זכויות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות".
"תיקון סעיף 1
2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרות "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" יבוא:
""דירת מעבר" – מסגרת חוץ ביתית בקהילה המיועדת לנשים נפגעות אלימות וילדיהם ומקנה התנסות בחיים עצמאיים;
"יוצאת מקלט לנשים מוכות" – אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות, באישור משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים 60 ימים לפחות, או ששהתה בדירת מעבר שישה חודשים לפחות, ושבמועד יציאתה מהמקלט או מהדירה כאמור היא לא שבה להתגורר עם בן המשפחה שהתנהגותו אלימה, לרבות בן זוג, ובלבד שהיא לא היתה זכאית לזכויות לפי חוק זה כיוצאת מקלט לנשים מוכות בחמש השנים האחרונות".
למעשה, היום ההגדרה הזאת היתה שתולה בתוך סעיף 2 לחוק, שדיבר על המענק, אנחנו הוצאנו את זה להגדרה ראשית והוספנו את הנושא הזה. היום היא לא היתה צריכה לשוב למקום המגורים הקבוע שלה והבנו מהשטח שזה מאוד מקשה כי לפעמים אישה כן חוזרת למקום המגורים הקבוע שלה ואין סיבה שזה ישלול לה את המעמד כיוצאת מקלט. לכן קבענו שהיא פשוט לא שבה להתגורר עם אותו אדם שפגע בה ובגללו היא יצאה למקלט. בנוסף, יש את הנושא של דירת מעבר שהוספנו, שהיא גם תיחשב, כשהיא יוצאת מדירת המעבר, כמי שזכאית לזכויות.
דבר אחרון – סייגנו את זה שהזכות הזאת תינתן אחת לחמש שנים. כלומר, אישה שנכנסת ויוצאת מהמקלט לעתים תכופות, עם כל הצער שבכך, לא זכאית בכל פעם שהיא יוצאת למענק מחדש, אלא באמת יש איזשהו פרק זמן של חמש שנים שהיא תהיה זכאית לכל אחת מהזכויות שלפי החוק.
"תיקון סעיף 2
3.
בסעיף 2 לחוק העיקרי, במקום האמור בו יבוא "יוצאת מקלט לנשים מוכות זכאית עם יציאתה מהמקלט למענק הסתגלות בהתאם לתכנית טיפולית-שיקומית שנקבעה בעבורה לתקופה שלאחר יציאתה מהמקלט."
היום זה כבר קיים באמת בסעיף 2, זה המענק שניתן היום עם היציאה מהמקלט.
רחלי סונגו
¶
אני רק אדגיש לגבי השינוי שעשינו באמת במקום מגוריה הקבוע. מטרת החוק, של מענק ההסתגלות, היא שהיא לא תחזור לבן הזוג האלים, לא שלא תחזור למקום מגוריה. כמובן, הלוואי שהיא תוכל לחזור לבית שלה, רק בלעדיו.
בנוגע לתיקון סעיף 2 – אנחנו רוצים במקום "בהתאם" "בכפוף" ואני אסביר למה. מהות הצעת החוק היא תוכנית טיפולית-שיקומית. כלומר, האישה חייבת שתהיה תוכנית טיפולית-שיקומית כדי שבאמת היא תצא מהמעגל של האלימות במשפחה ושתוכל להתחיל התחלה חדשה ולעמוד על הרגליים. אם אין תוכנית טיפולית-שיקומית אי אפשר באמת לעבוד אתה ואי אפשר שנוכל להוציא את התוכנית. בגלל זה מאוד חשוב שיהיה ברור שזה בכפוף. כלומר, אם אין לנו תוכנית טיפולית-שיקומית לאותה אישה היא לא תיכנס להגדרה של החוק.
ענת מימון
¶
בעיני, גם המילה "בהתאם" מחייבת שתהיה תוכנית. אנחנו מעדיפים להיצמד לנוסח שהיה קיים היום בחוק, כלומר, זה סעיף שכבר קיים. ברגע שאנחנו עושים שינוי ממה שקיים אז ישר עולה השאלה למה עשינו שינוי כזה ומה רצינו להגיד. לכן, הנטייה תמיד בשינוי דברי חקיקה היא להיצמד לנוסח הקיים בחוק, ששם כתוב "בהתאם". מה שכן, אנחנו נמצאים לפני קריאה ראשונה ואפשר יהיה לדון אחר כך בשינוי נוסחי כזה, בסדר?
ענת מימון
¶
אני עוברת לסעיף הבא – הוספת סעיפים 4א ו-4ב. אני רק אעיר באופן כללי, הנוסח בהצעת החוק הטרומית היה יחסית מאוד סגור והיה חשוב לנו מצד אחד להשאיר מרווח, באמת אפשרות למשרד הרווחה לפעול עם כל אישה בהתאם לצרכיה, אבל מצד שני שהחוק יהיה מספיק ברור, שהנשים תדענה מה הזכויות שמגיעות להן, וזה פחות או יותר הנוסח שמנסה לשלב בין הרעיונות האלה.
"הוספת סעיפים 4א ו-4ב
4.
אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
"סל תמיכה ליוצאת מקלט לנשים מוכות
4א.
יוצאת מקלט לנשים מוכות זכאית בתקופה שלאחר יציאתה מהמקלט לנשים מוכות לסל תמיכה מותאם שייקבע על ידי עובד סוציאלי הכל כפי שיורה שר העבודה רווחה והשירותים החברתיים בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, סל תמיכה כאמור יכלול בין היתר:
(1) ליווי, זיהוי צרכים וסיוע במיצוי זכויות על ידי העובד הסוציאלי או המלווה משפחתי;"
גם פה אני אעיר שלקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נמצא את ההגדרה המתאימה של מהו מלווה משפחתי כדי שיהיה ברור שזה אדם לא מהמשפחה כמובן, אלא אדם שפשוט מלווה את אותה אישה והוא לא בהכרח עובד סוציאלי בהכשרתו.
רחלי סונגו
¶
אני אסביר רק את הרציונל. כמו שנאמר פה על-ידי הארגונים החברתיים, המטרה של כל התוכנית היא שיהיה עובד סוציאלי ומלווה שילוו את האישה אפילו פיזית, אם זה להוצאה לפועל, אם זה לביטוח לאומי, אם זה לבית הספר, לבנק, ואת זה בעצם יעשה המלווה, שהוא אדם שכמובן יקבל את ההכשרה המתאימה והוא ממש ייקח את האישה אתו ויעזור לה במיצוי הזכויות שלה. בגלל זה חשוב שיהיה גם עובד סוציאלי וגם מלווה.
ענת מימון
¶
"(2) ליווי תעסוקתי וסבסוד לימודים והכשרה מקצועית הכוללים סיוע בהשמה, ככל שיש בכך צורך."
את הסיפה לעניין שווי הסיוע אנחנו מורידים. אנחנו לא כותבים מה השווי. זה משהו שיהיה גמיש מבחינת התקציב.
"(3) סל מענים להסרת חסמים, ככל שיש בכך צורך אשר יינתן בהתאם לסל תמיכה שייקבע ,לרבות חסמים בתחומי התעסוקה, החינוך והבריאות."
גם פה אני מורידה את הסיפה לעניין השווי.
רחלי סונגו
¶
רק הערה לגבי 4א: "שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד" – זה לאו דווקא יהיה באתר האינטרנט, פשוט זו תהיה תוכנית, אנחנו כנראה נוציא את זה גם למכרז אז אנחנו רוצים להוריד את הסיפה.
אורלי כהן
¶
הבעיה כאן שנשים לפעמים מקבלות את ההחלטה אם לצאת למקלט או לא לפי מה שמחכה להן אחרי זה. יש לזה חשיבות שנשים יידעו שבסופו של דבר מחכה להן משהו ביום שאחרי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חייבים ליידע אותן. חברים, אני רוצה להגיד לכם, נשים במצב כזה – או כל בן אדם, לא רק נשים – ככל שיש יותר ידע, זה חשוב יותר כדי שהן יקבלו את ההחלטות שלהן. אני לא רואה שום סיבה לא ליידע אותן.
רחלי סונגו
¶
אני אסביר לך, אדוני, אנחנו לא יודעים – העובד הסוציאלי, אולי הוא יהיה דרך הרשויות המקומיות, אולי הוא יהיה דרך עמותה? הרי לא כל תוכנית מפורסמת באתרים של המשרד, אז חבל - - -
ענת מימון
¶
רחלי, זה לא בהכרח כל התוכנית, שתהיה שורה של נהלים פשוט כדי שתהיה הנגשת המידע הזה. כלומר, אלה נהלים שיפורסמו באתר.
ענת מימון
¶
"דירת מעבר
4ב.
(א) יוצאת מקלט לנשים מוכות זכאית שתבחן התאמתה במסגרת תכנית טיפולית שיקומית למענה טיפולי שיקומי חוץ ביתי לרבות דירת מעבר" – אנחנו מורידים את המילה "מגורים" – "הכל בהתאם לנהלים שיורה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". גם פה, הם יהיו מפורסמים באתר האינטרנט.
"(ב) אישה המתגוררת בדירת מעבר תהיה זכאית לליווי לה ולילדיה וכן לטיפול, תמיכה וסיוע וייעוץ משפטי אישי, במטרה לסייע לה במעבר לניהול חיים עצמאיים."
ענת מימון
¶
אם היא תעמוד בתנאים של הסיוע והסנגוריה אז כמובן, אבל זה לא בהכרח אומר שזה לפי חוק הסיוע, אלא תהיה גם איזושהי מעטפת של - - -
מיכל חנוך אחדות
¶
דירת מעבר זה שירות המדינה מספקת באמצעות עמותות שזכו במכרז. חלק מסל השירותים הוא גם סיוע משפטי.
ענת מימון
¶
"תיקון סעיף 5
5.
בסעיף 5 לחוק העיקרי, אחרי "מענק הסתגלות", יבוא "או כל אחת מהזכויות הניתנות לפי סעיפים 4א ו-4ב".
סעיף 5 היום בחוק קובע את הדרך לתקוף את העובדה שאישה לא מקבלת מענק והדרך היא לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתובענה, ואנחנו מוסיפים שגם לגבי הזכויות לפי 4א ו-4ב אישה תוכל לפנות בתובענה אם היא לא זכאית לאחת מהן והיא טוענת שהיא זכאית.
"תיקון סעיף 6
6.
בסעיף 6 לחוק העיקרי –
(1) אחרי "מענק הסתגלות" יבוא "או כל אחת מהזכויות המנויות בחוק זה";
(2) במקום "ייחשב" יבוא "ייחשבו"."
סעיף 6 קובע שהמענק והזכויות כמובן לא נחשבים הכנסה לעניין הבטחת הכנסה, אז אנחנו מוסיפים גם את הזכויות האלה, שזה לא יגרע כמובן מהזכאות שלה להבטחת הכנסה.
"הוספת סעיף 6א
6.
אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא:"
זה סעיף של הגנה מפני עיקול. הנשים האלה ממילא גם חשופות לקושי כלכלי רב והרבה פעמים יש עיקולים שקיימים, לכן אנחנו קובעים סעיף ספציפי שאומר שהמענק הזה, כשהיא מקבלת את הכסף הזה, אי אפשר לעקל אותו.
"הגנה מפני עיקול
6א.
(א) תשלומים המשולמים ליוצאת מקלט לנשים מוכות לפי סעיף 2 אינם ניתנים להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא".
בדרך כלל, בסעיפים כאלה שמגנים מפני עיקול, מוסיפים בסיפה שאלא אם זה למזונות. כלומר, אם היא חייבת מזונות אז כן אפשר לעקל. זה להחלטת הוועדה – אם אתם רוצים גם פה לסייג ולהגיד שלמזונות אפשר יהיה לעקל, או שבאופן מוחלט אתם רוצים לתת הגנה.
ענת מימון
¶
בדרך כלל מדובר באמת במקרים שבשוליים, שאישה שמגיעה למקלט גם חייבת במזונות. זה מקרי קצה. אז בשלב זה אנחנו לא רושמים את הסיפה אלא באמת אנחנו מגנים הגנה מוחלטת מפני עיקול, ערבות, שיעבוד, על הכספים האלה.
"(ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 30 ימים מיום ששולמו."
כלומר, ההגנה היא גם כשהכספים כבר מועברים לאיזשהו חשבון, אז שם זה גם מוגן במשך 30 ימים ואז כמובן היא צריכה להוציא את הכסף ולהשתמש, אבל ההגנה ניתנת גם לאיזושהי תקופת מעבר.
"הוספת סעיף 9
7.
אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא
¶
"שמירת זכויות
9.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה ליוצאת מקלט לנשים מוכות לפי כל דין."
כלומר, כל מה שנאמר פה זה רק כדי להוסיף וכמובן שלא לגרוע מזכויות אם ויש בחוקים אחרים.
לעניין התחילה והתחולה אני מציעה שנדבר על זה לקראת שנייה ושלישית, הוועדה תדון בהמשך אם זה יחול באופן מידי או שאתם צריכים איזושהי תקופת מעבר. לכן, לקראת שנייה ושלישית תחשבו כמה זמן אתם צריכים עד שזה יתחיל לחול.
מיכל חנוך אחדות
¶
אני אחראית במשרד הרווחה על כל המקלטים ודירות המעבר, מפקחת ארצית בתחום של אלימות במשפחה. אני מנצלת את ההזדמנות ואומרת תודה רבה גם לך, שאנחנו כבר מכירים הרבה שנים מאחד המקלטים שהקמת, וגם לחברת הכנסת זהבה גלאון ובכלל. אנחנו בחגיגה אחר חגיגה וזה באמת סיפוק גדול למי שנמצא כל כך הרבה שנים. תודות לכל מי שיושב פה, זה תוצר של שיתוף פעולה נהדר.
מה שאני אומרת, אנחנו נצא למכרז להפעלת כל התוכנית, התוכנית היא תוכנית חדשה שאנחנו נבנה אותה, יש לנו ניסיון בשטח, כפי שראיתם, כל זה בנוי על הרבה מאוד הקשבה, ידע וכו' של מה שקשור, אבל אנחנו נצטרך לצאת למכרז. מכרז במשרד ממשלתי – פחות משנה וחצי-שנתיים לא קיים כזה דבר.
זהבה גלאון (מרצ)
¶
מיכל, באמת עם כל הערכה – אני ממש מתכוונת לזה – על העבודה שאת עושה, זה כאילו לא חוקקנו את החוק. נשים ממתינות לזה גם היום, יושבות במקלטים. להגיד להן שכל המערכת התומכת הזאת תיכנס לתוקף רק עוד שנתיים – זה לא בא בחשבון. יש דברים שאפשר לעשות באופן מודולרי. חלק מהדברים אתם כבר מפעילים גם כך. תחליטו שאתם מפעילים את הכול באופן מודולרי, תצאו למכרז - - -
זהבה גלאון (מרצ)
¶
כן, אני רוצה להמשיך. תראה, אדוני, לפעמים יש בעיה ליישם חוק קודם כל בגלל פרוצדורה שתהליך לוקח שנתיים ובעיקר בגלל שיש בעיית משאבים. פה אנחנו נמצאים בסיטואציה הפוכה – יש משאבים שממתינים כבר קרוב לשנתיים, מאז הבחירות האחרונות, לדבר הספציפי הזה, זה בהקצאה אישית של שר האוצר. זאת אומרת, יש משאבים, אין בעיית משאבים. עכשיו אני מבינה שיש בעיית פרוצדורה. אני לא מזלזלת בזה. מה שאני רוצה להציע כמהלך – להפעיל את כל הדברים הספציפיים, לצאת לפעולה, לצאת למכרז ואחר כך הגוף שייבחר - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מה זה "תוכנית חדשה"? יש פה מרכיבים נוספים לתוכנית הקיימת. באמת, חבר'ה, אל תחליפו את הבירוקרטיה באמצעות אנשי מקצוע. אתם אנשי המקצוע, אתם צריכים לדרוש מה שאתם רוצים מאנשי המקצוע הטכניים, שאני מאוד מעריך, מהחשבות. שהחשבות תשב, תבדוק את עצמה ותמצא את הדרך. היא לא צריכה שום מכרז. היא צריכה תוספות פה לתקציבים הקיימים, למערכות, על השירותים הנוספים. היא לא צריכה על זה מכרז מאפס. אם זה מכרז מאפס אז גם בפנסיה החמישית שלי זה לא ייגמר. כרגע זו מערכת קיימת, מתפקדת, ברובה לטוב – ואני חייב להגיד לכם את זה, עשיתם עבודה אדירה, שינויים אדירים בינתיים, אז אני שמח על כך – זו תוספת למערכת קיימת. כשהחוק יחזור ונקבע את לוח הזמנים של החוק, אנחנו נקבע אותו למספר חודשים בודדים. תתכוננו. תתכוננו. זה אומר שאתם עכשיו מתחילים להפעיל את כל המערכת הבירוקרטית. עכשיו, לא ביום שחוקקנו את החוק סופית, אז בבקשה.
רחלי סונגו
¶
לא, חס ושלום. אני רוצה רגע להסביר שזו באמת תוכנית חדשה. כרגע אין דבר כזה, אין עובד סוציאלי שמיועד לנשים האלה.
רחלי סונגו
¶
בסדר, אני מדברת על מה קורה עכשיו – אין עובד סוציאלי ייעודי. אנחנו הולכים לעשות מערך חדש שהולך, בעזרת-השם, להוציא את הנשים האלה מהמעגל הזה. אנחנו רוצים לעשות משהו שכמובן יהיה טוב ויעבוד. אנחנו, כמשרד, נבדוק את לוח הזמנים הכי מהר האפשרי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אם היום אנחנו שמענו פה שמערכות שלמות כבר מלוות את הבתים האלה עם עובדים סוציאליים, אני לא רואה שום סיבה – ועשיתי את זה בעבר, בלי להרגיש שאני מסדר מישהו, שהעמדנו שירותים לפני שהפכו לשירותים ממלכתיים. מה רע בזה? חבר'ה, אני לא מאמין שמישהו שמפעיל בית כזה היום יוותר עליו בגלל התוספות. ההפך, הוא יסכים להמשיך להפעיל אותו. אז אל תהיו בבועה סגורה שכאילו אנחנו מתחילים מאפס וצריכים את כל הבירוקרטיה להפעיל מחדש. לא. חבר'ה, אני מציע שתשבו גם עם הגופים המפעילים, תבדקו את היכולת שלהם להפעיל ולקבל את התוספת הנדרשת בזכות החוק הזה.
אייל מדן
¶
הסיכום היה על שמונה מיליון שקלים ובתוספת התקציב שהרשויות משלימות זה עשרה מיליון שקלים לנושא. זה נלקח בחשבון בעת בניית התקציב בנומרטור. זו העלות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד הצעת החוק? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון - זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ו-2016, נתקבלה.
ענת מימון
¶
לפני קריאה ראשונה זה אמור לחזור לוועדת שרים. מה שקורה עכשיו – הוועדה הצביעה, אנחנו מפרסמים חוברת לקריאה ראשונה ולפני ההצבעה במליאה זה יחזור לוועדת שרים, נציגי הממשלה כמובן דואגים לזה, ואז זה יעלה במליאה ואחרי זה יחזור אלינו.