הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 113

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, י"ב באייר התשע"ז (08 במאי 2017), שעה 12:15

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

עיסאווי פריג'

יעקב אשר

חיים ילין

בוריס פבלוב - רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

ברוך לוברט - לשכה משפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר

גליה ימין - עוזרת ראשית, משרד האוצר

יואב גפני - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

כפיר בטט - רפרנט, משרד האוצר

אוהד שהרבני - מתמחה משפטים, משרד האוצר

צליל סלומון - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

תמר וולדמן - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

לין לרר - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

צפנת מזר - מנהלת היחידה למימון, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מ"מ יועץ משפטי, רשות לניירות ערך

שירלי אבנר - עו"ד, בנק ישראל

סימה שפיצר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

ניר לוי - אנאליסט, בנק ישראל

נטע רוטרווה - הפקוח על הבנקים, בנק ישראל

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים

לינור דויטש - נציגת ארגון, חברת לובי 99

ענבל ינובסקי - נציג ארגון לובי 99, חברת לובי 99

ורדה לוסטהויז - עורך דין, חברת טריא

נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת טריא

אייל אלחיאני - מנכ"ל, חברת טריא

גיא פוקס - יועץ משפטי, חברות כרטיסי האשראי

גיא יוחנן - יועץ, צדק פיננסי

יפעת סולל - חברת הוועד המנהל, אופק - אגודה שיתופית לניהול הון

גל אביב - מנכ'ל, חברת בלנדר

ענת אבן חן - עו"ד חיצוני, עו"ד

אמיר שניידרמן - מנהלת פיתוח כלכלי וקרן הלוואות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

דוידה לחמן מסר - מנהלת תחום הרגולציה במיזם של הסוכנות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

אליסה מלכה דברה - מנהלת, "בנקים לא מעל החוק"- ארגון פרטי

שלומי תורג'מן - מנכ"ל BTB מקשרים הלוואות בישראל בע"מ

עדי אייל - BTB מקשרים הלוואות בישראל בע"מ

אופיר עוזרי - יו"ר, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

שגיא בלשה - מנכ"ל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

לבנת קופרשטיין-דאש - עורכת דין, איגוד הבנקים

לוני בכר - עורך דין, איגוד הבנקים

אורית אדלר - ציות, איגוד הבנקים

ברכיה רוזנברג - רגולציה, איגוד הבנקים

דליה להב - איגוד הבנקים

טיבי מאיר - קצין ציות, איגוד הבנקים

רועי כהן - נשיא לה"ב

עופר כרמל - מנכ"ל, eloan

שמחה גנדלמן - מנהל חטיבה מסחרית, חברת וריפון

חובב צברי - ראש מועצת קרית עקרון

עמיחי גרין - יו"ר התאחדות הסטודנטים

בת חן גזל - מוזמן/ת

מרדכי כץ - מוזמן/ת

אורלי בן שמאי - שדלן/ית, (אימפקט (ל.א.ב) בע''מ) מייצג/ת את לאומי קארד

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג) מייצג/ת את כ.א.ל בנקאות ופיננסים

גל גולן - שדלן/ית (ברדוגו יועצים) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה, (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: גמא ניהול וסליקה בע''מ)

מתן אלקלעי - שדלן/ית (ברדוגו יועצים) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה, (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: גמא ניהול וסליקה בע''מ)

מנחם צבי כץ - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן) מייצג/ת את חברת ישראכרט

דפנה כהן-איווניר - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן) מייצג/ת את חברת ישראכרט

גיא פוקס - שדלן/ית (תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות') מייצג/ת את לאומי קארד בע''מ

ענת אבן חן - שדלן/ית

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4)

(הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

צהרים טובים. אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום דיון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי). אני מתנצלת על האיחור, הייתי בדיון חשוב בוועדת כספים והיה חשוב לי להתבטא. אני רוצה לברך את כל הבאים ולשתף אתכם בשמחה שורה עלינו חברי הכנסת שחוזרים למושב, לעבודה האמיתית שלנו כחברי כנסת, לשמה נבחרנו.

אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק קלאסי, איך אנחנו מסייעים לציבור ואני מזכירה את הצורך לסייע לציבור הצעיר יותר שפספס את האירוע הגדול של הריבית שהיה עד שנת 2008 וצריך לייצר מהלך של צבירת הון. אני חושבת גם שהחוק הזה חשוב כי הוא מאפשר לאנשים אשראי נוסף. נתחיל בדיון, ברוך בבקשה.

אנחנו נחלק את ההצגה לשני חלקים. החלק הראשון יהיה הצגה קצרה והתייחסות לפי הנושאים ששלחתם אלינו, התחזיות של הרגולציה והתנאים לרישוי. בחלק השני נציג נתונים, בעיקר בעקבות הערות של חבר הכנסת פריג', יציג בוריס מרשות שוק ההון נתונים והתייחסויות.

המצגת פותחת בתשובות לשאלות שהועלו פה.

המצגת תסתיים בתשובות של חבר הכנסת פריג', לא תפתח בהם. אנחנו מדברים על הפלטפורמות של ה-P2P השקעות והלוואות להמונים. מבחינת תכליות שלנו, דברנו במקטעים הקודמים, אנחנו שומרים על אותם תכליות, מדברים קודם כל על הגנת הצרכן. כשאנחנו מדברים על הגנת הצרכן אנחנו מדברים על לקוחות ובשונה מהמקטעים הקודמים, אנחנו מדברים על לקוחות שנמצאים בשני הצדדים של הפלטפורמה, לא רק הלווים אלא גם המלווים. אנחנו מדברים על תכלית של תחרות. יציבות של משקי הבית וגם של המערכת הפיננסית וכמובן גם מניעת הלבנת הון.

לתכליות הללו נתנו ביטוי בסעיף 3 לחוק הקיים, שכיוון שאנחנו עוסקים בהוספה של פרק לחוק קיים, אז כמובן שגם השיקולים שכתובים היום בחוק יחולו גם על הפרק הזה של הפלטפורמות. אנחנו מדברים על אלמנטים של יציבות, בעיקר קידום העניינים של הלקוחות, זאת אומרת הגנת הצרכן, תחרות, חדשנות. בסוף יש גם קידום מטרות חברתיות ועזרה הדדית במיוחד בהקשר של אותן פלטפורמות חברתיות שהתייחסנו אליהן באופן ממוקד וספציפי בהסדרה שנתייחס אליה בהמשך.

לגבי ההסדרה עצמה, כמה מילים של רקע. אנחנו מדברים על מערכת שמתווכת בין מלווים ללווים. אנחנו מדברים רק על יחידים. מדברת על מערכת שלא נושאת בסיכון של אשראי ובכל מקרה מתעסקת בעיקר בחיתום והליכי גבייה של באותם הליכים. אנחנו מסדירים שני סוגים של רישיון כמו שעשינו במקטעים הקודמים. נתייחס לרישיון הבסיסי וגם לרישיון המורחב, בהתאם להיקפי צבר האשראי שיש בכל פלטפורמה.

אני חוזר שוב להתייחסות ספציפית למערכת חברתית לתיווך באשראי. אנחנו מדברים על הלוואות חברתיות שאין בהם ריבית ועל מגבלה של 100,000 שקלים ללווה בשנה, מגבלה על היקף של ההלוואה.

לגבי תנאים לרישוי, יש שני חלקים: רישיון בסיסי ורישיון מורחב. ברישיון מורחב אנחנו מדברים על צבר אשראי של מעל 25 מיליון שקלים. כשמדברים על צבר אשראי לבד מחובות הלווים והמלווים במערכת, אנחנו מדברים גם על כספי המלווים שנמצאים כבר אצל בעל הרישיון גם אם הם טרם הוקצו להלוואות. רישיון בסיסי יכול לקבל גם יחיד, בניגוד לרישיון מורחב שבו מדובר רק על תאגיד.

מדברים על הון מזערי של 100,000 שקלים, מדברים על סיכון תפעולי. אני אומר שוב, אין לנו במערכות האלה סיכון של אשראי ובהחלט יש פה אמירה שאנחנו רוצים לקדם את ההתפתחות של אותן פלטפורמות, לאפשר להן במיוחד בתחילת הדרך שלהם.

דרישות נוספות שהיו לנו גם במקטעים הקודמים לגבי רישוי, בין אם זה רישוי בסיסי ובין אם זה רישוי מורחב וכמובן גם נושא של היעדר הרשאות, גם בחינה של יושר ויושרה. מאוד חשוב, אנחנו מדברים על כספי הלוואות וכספי החזר אשראי שנוהלו בחשבון נאמנות. יש גם אמירה מפורשת שמתווך אשראי ככלל לפחות לא יעסוק במתן אשראי בגלל היבטים של ניגוד עניינים, אלא באישור של המפקח.

בדיון הקודם נתבקשנו להציג מספר נתונים. נתבקשנו לנתח מידע על תיקי אשראי בבריטניה ובארצות הברית, על הלוואות שנקנו באמצעות פלטפורמות במימון המונים. נספק נתונים לגבי היקף הרשאות הצרכנים בחלוקה למה שהבנקים נותנים ולמה שניתן בגופים החוץ בנקאיים וגם לענות על כמה כסף במערכת הבנקאית נמצא בפיגור באותן הלוואות צרכניות.

לגבי הנתונים, בגלל שזו תעשייה צעירה, אין עדיין רגולטורים בגופים הממשלתיים שמפרסמים מידע אחיד בכל המערכת אז ניסינו להיצמד לנתונים הכי מהימנים שאנחנו מכירים. בבריטניה הסתכלנו על נתונים שגם הרגולטור מסתמך עליהם, אלה נתונים של איגוד פלטפורמות פיתוחי, מאגדים שמונה פלטפורמות שלטענתם הם כ-75% מסך שוק הלוואות ההמונים.

בניגוד לחוק שנמצא פה על השולחן, הם נותנים הלוואות גם לעסקים ונותנים הלוואות גם ליחידים. סך הכול ברבעון הראשון של 2017, היקף ההלוואות שמומנו אצלם באותן פלטפורמות מסתכם -8.5 מיליארד לירות שטרלינג, כשקצת מעל 5 מיליארד הולך להלוואות לעסקים וכ-3.5 מיליארד הלך ל - - -

ניקח לדוגמה את אנגליה. איך מתבצע התהליך של מתן הלוואות לעסקים?

הרעיון של הלוואות המונים נעשה באותה צורה. יש אתר, שזו אותה פלטפורמה למימון המונים, שמרכז את פניות המלווים והלווים. עושה חיתום ללווים, מציגה את הסיכויים והסיכונים למלווים ומשדכת ביניהם.

זה אותו מודל שקיים שם?

באופן כללי מאוד כן. יש מגוון של פלטפורמות, חלק נותנות גם שירותים אחרים, חלק פחות, אבל המודל הוא המודל הקיים. שוב, אצלנו, בחוק אנחנו מסדירים רק את ההלוואות ליחידים.

גם לגבי עסקים זה אותו מודל?

כן.

אתה מדבר על גיוס המונים. גיוס המונים זה משהו אחר לחלוטין. לגיוס המונים יש מטרה מסוימת, מה שאנחנו מכירים זה אג'נדה חברתית. פה אתה מדבר על P2P. P2P זה בן אדם אחד שנותן לבן אדם אחר, על-ידי זה שמוקמת פלטפורמה מאוד פשוטה, מקים אותה בן אדם מאוד אמין, שמעולם לא הלך לכלא, גם לא הלבין כספים ולא עבר על שום עבירות הון במדינת ישראל. הוא מקים פלטפורמה, לוקח 100,000 שקל מבן אדם שהאלטרנטיבה שלו היא אפס ריבית בבנק ונותן לבן אדם אחר שזקוק ל-100,000 שקל והבנקים לא רוצים לתת לו את ההלוואה מכיוון שיש לו רמת סיכון מאוד גבוהה. הוא מחבר את זה, לוקח את העמלה שלו וזו הפלטפורמה שאנחנו מדברים עליה, בכלל לא מה שקורה באנגליה.

אותו מודל שקיים באנגליה זה המודל שפה.

זה חלק ממה שקורה שם.

זה לא מימון המוני באופן כללי זה P2P באנגליה - - -

אבל זה גם עסקים, אנחנו לא מדברים בחקיקה - - -

נכון. הפרידו שם בין יחידים לעסקים, אבל הצגת את הדברים נכון למעט העובדה שזה לא אני נותן למישהו אחר את ה-100,000 באופן אישי, בדרך-כלל, וזה גם מה שחלק מהפלטפורמות יגידו פה, זה נעשה ברמת פיזור הרבה יותר גבוהה. הרבה אנשים מכניסים כסף לפלטפורמה, משקיעים בה הרבה מאוד, לווים שונים ולכן גם רמת הסיכון יורדת.

אתם הבאתם את המודל כדוגמה ולא הבאתם את זה לשווא.

אלה הנתונים שהתבקשנו לספק.

ואנחנו רוצים להעתיק את זה אלינו באותה רמה?

אני רוצה לחדד משהו. זה לא שאנחנו כממשלה באים להעתיק עכשיו משהו. העולם העסקי התקדם יותר מהר מאתנו. יש פלטפורמות קיימות בישראל שעושות דבר מאוד דומה למה שעושות הפלטפורמות האלה באנגליה. זאת אומרת שה-P2P זו ההגדרה לאותו מודל עסקי שציינתם פה. מה שאנחנו באים לעשות עכשיו זה להסדיר את השוק הזה, כמו שאגב הסדירו אותו באנגליה, להסדיר אותו בישראל.

מה ההבדל בין הרישיון הבסיסי למורחב? כשדברנו על רישיונות מורחבים ובסיסיים דברנו על הון עצמי. זאת אומרת הבנק, או האשראי מביאים הון עצמי. פה אין הון עצמי. או שאתה דורש ממי שמקים את הפלטפורמה להביא הון עצמי?

הון עצמי זה כיסוי תחזוקה תפעולית, לא?

קודם כל ההבחנה בין רישיון בסיסי למורחב היא הבחנה שהרעיון שלה בהקשר גם של הגנה על הלקוחות. ככל שהגוף יותר גדול צריך לתת מנגנונים של הגנה יותר טובים ללקוחות. המנגנונים הם לא בהכרח רק הון עצמי. הון עצמי, כמו שאתה רואה, אין הבדל בין רישיון בסיסי לרישיון מורחב, למרות שיש עדיין סמכות למפקח להורות על דרישות נוספות. מעבר להון העצמי, יש לדוגמה דרישות של תאגיד. ברגע שצבר האשראי שלך גבוה מסף מסוים ויש פה סוג של סיכון יותר גדול לציבור, אני מחייב את הפלטפורמה, שאסור שיהיה בן אדם שיפעיל אותה, כבן אדם, אלא שיהיה תאגיד וכשיש תאגיד יש ממשל תאגידים ויש כללים של ממשל תאגידים ויש הוראות שקבענו כמות של חברים בדירקטוריון, רואה חשבון מבקר. יש כל מיני כללים שהם לא בהכרח רק ההון המזערי הנדרש כדי להגן על הציבור יותר כאשר מדברים על גוף יותר גדול שיש בו יותר סיכונים. שוב אני אומר, הסיכונים שאנחנו מדברים עליהם הם לא סיכוני אשראי כי הגוף פה רק מתהווה. יותר סיכונים תפעוליים ועדיים יש סיכונים שצריך לתת עליהם את הדעת.

פוליסת ביטוח לא תכסה את הסיכונים האלו?

יש אפשרות בסעיף של הדרישות הנוספות שהמפקחת יכולה להוציא לגופים כאלו, יש גם חלופות של ביטוח, ביטוח אחריות מקצועית. 100,000 שקלים זה כי אנחנו רוצים שיהיה סכום והוא סכום מאוד נמוך, אתם יכולים לבדוק במקטעים האחרים, אנחנו בכלל לא מדברים על משהו שהוא קרוב לזה. אנחנו מדברים על סכום מאוד נמוך. גם בהקשר תחרותי, זו אמירה כדי לתת לגופים האלו, בעיקר בהתחלה, לצאת לדרך ולהתקדם, שההון העצמי לא יגביל אותם. מהצד השני, עדיין לתת את המסגרת כדי שתהיה הגנה על הלקוחות.

אחד הדברים שחשובים זה לוודא שאנחנו מייצרים חוק שבסופו של דבר יאפשר לפלטפורמות לפעול. שיהיו כל ההזדמנויות שהפלטפורמות האלה יפעלו. אם נייצר חוק שיקשה או ימנע שימוש בפלטפורמות האלה, בוודאי שלא לכך התכוונו המחוקקים.

סך האשראי שקיים באותם פלטפורמות ליחידים בסוף הרבעון הראשון ב-2017 עומד על מיליארד וחצי לירות שטרלינג. יש את הנתונים לפניכם. במהלך 2016 סך כל ההלוואות שניתנו, קצת יותר ממיליארד לירות שטרלינג. בכל אותן פלטפורמות יש משהו כמו 180,000 מלווים, 380,000 לווים יחידים.

מחקר אחר שמצאנו מעניין ומספיק מהימן מדבר על אותם תיקי הלוואות של הפלטפורמות באנגליה. מחקר של אוניברסיטת קיימברידג'. אנחנו רואים שההכנסה הממוצעת של המלווים, אנחנו מדברים על כל האוכלוסייה, אין חתך שלא מלווה גם כאלה עם הכנסה שנתית מאוד נמוכה, פחות מ-15,000 לירות שטרלינג.

מטרות ההלוואות שניתנו לאותם יחידים בפלטפורמות P2P, כמחצית מהלווים זה לצורך רכישת רכב. עוד רבע מהלווים רצו לשפץ את הבית והרבע האחר נועד בשביל מחזור חובות אחרים. מבחינת העסקים שקיבלו הלוואות באותן פלטפורמות, אנחנו מדברים רק על עסקים קטנים, השורה העליונה הם עסקים שהמחזור שלהם היה 5 מיליון לירות שטרלינג, עסקים מאוד קטנים. עסקים לא לוו בפלטפורמות באנגליה. מבחינת ארצות-הברית יש אפילו פחות נתונים אבל אנחנו יודעים שמשנת 2007 עד שנת 2015 ניתן משהו כמו 36 מיליארד דולר. מבחינת הלוואה ממוצעת לצרכן זה משהו בין 10,000 ל-15,000 דולר תלוי באיזו שנה. לעסקים זה מעט יותר תנודתי אבל גם שם מדברים על הלוואה ממוצעת בין 30,000 ל-40,000 דולר.

אני רוצה לחדד. אמרת, אצלנו נתנו הלוואות בגובה 8.5 מיליארד.

לא אצלנו, בבריטניה.

בישראל הפלטפורמות עובדות היום בערך על 300 מיליון שקל ביחד.

ובארצות הברית 36 מיליארד בשמונה שנים. לצרכן בין 10,000 ל-15,000 דולר בממוצע. לעסק בין 30,000 ל-40,000 דולר בממוצע. יחסית אצלנו אלה סכומים נמוכים. אני מבין שאנחנו נותנים יותר הלוואות פר אנשים. כשאני רואה בארצות הברית בין 10,000 ל-15,000 דולר הפלטפורמות אצלנו נותנות יותר.

אין היום נתון ממוצע של הפלטפורמות בישראל. הנציגים שלהם פה, אפשר לשאול אותם. נתונים נוספים שנתבקשנו לספק לגבי ישראל הם באדיבות בנק ישראל. אנחנו מדברים על כ-158 מיליארד שקל של הלוואות צרכניות, זה היקף האשראי שניתן באמצעות הבנקים. מתוכם פחות מאחוז אשראי שנמצא בפיגור. המקורות שנותנים הלוואות ויש תיעוד לגביהם, יש לנו רק לגבי הלוואות של הממשלה או של הגופים המוסדיים. שניהם יחד זה כ-15 מיליארד שקל, מעט פחות.

יואב גפני, אתה רוצה להוסיף?

לא. זה מה שנתבקשנו להציג.

אולי עכשיו נשווה את התמונה עם נתונים מקומיים.

אני מאוד בעד החוק. עלו בחוקים הקודמים הסתייגויות או הערות לגבי המערכת הבנקאית הישנה הוותיקה והטובה שלנו שלא ששה לפתוח חשבונות בנקים לאותן חברות. הרי בסופו של דבר זו פלטפורמה. מישהו נותן הלוואה מחשבון בנק למישהו אחר בחשבון בנק, אלא אם ימציאו פלטפורמה שאני לא מכיר. תחת חשבונות בנקים מסוימים הכסף הזה צריך לעבור. מישהו לוקח הלוואה וצריך להחזיר את ההחזרים. תסבירו לי את הפלא, למה המערכת הבנקאית תרצה לפתוח חשבונות בנקים למתחרים שלהם שהורגים להם את השוק? אם נפצח את הבאג הזה, יכול להיות שנצליח לפתור הרבה בעיות, אבל לדעתי זה הבסיס של מה שאני רואה בניגודים של החוק. אני מנסה להסתכל על החוק בצורה ניהולית, איך באמת הוא יכול להצליח, לא איך הוא לא יצליח. כדי לעשות "ווי" אין שום בעיה להעביר חוק. בסוף הוא צריך להיות מיושם כדי לעזור לאנשים.

אכן אנחנו מזהים קושי בסוגיה הזאת. לשם כך הממונה על שוק ההון והמפקחת על הבנקים שוחחו בעניין ואנחנו מנסחים בימים אלה מזכר הבנות בין שני הגופים. הוא עדין לא מוכן ואנחנו מקווים להציג אותו בפני הוועדה כאשר יהיה בשל.

תסביר לי למה? זה דבר מאוד פשוט, הבנקים צריכים לפתוח את חשבונות הבנקים. הם רוצים עמלות? הם רוצים שעל חשבון הבנק הזה ישלמו יותר? מה הם רוצים?

לשאלה הזאת אני מציע שמי שיענה יהיה - - -

אתה התנדבת לענות.

אני התנדבתי לענות מטעם הממונה על שוק היום ואני מציין שאכן הסוגיה שהעלית היא סוגיה שמעוררת קושי אמיתי שבגינו אנחנו מנסחים מסמך הבנות.

אם בסופו של דבר זה יעבוד כמו הנתונים שהבאתם, זה שני בני אדם בגדול שנותנים הלוואה לבן אדם אחד, אלה הפרופורציות שהראיתם פחות או יותר. נפח הפעילות שלך הוא קודם כל לא אחד על אחד וגם לא עשרה שנותנים לאלף איש הלוואות. אני מעריך שהמערכת הזאת היא לא מערכת בנקאית שלמה, זו מערכת שדנו עליה מבחינת התשתית. אגב, אם לא יפתרו את הבעיה הזו, אין טעם לחקיקה. אני מעריך שאלה לא רק הבנקים, גם הלוביסטים של הבנקים בבנק ישראל.

מה הבעיה?

הבעיה של חיוב לנהל את חשבונות נאמנות בבנקים.

זה קשור ל-P2P?

בלי זה אין לך חוק. זה כמו שחוקקנו ואין לבנקים החדשים אפשרות לפתוח מערכת חדשה כי המערכת הישנה לא רוצה לתת את התשתית שלהם.

אני רק אציין שבנוסח של הצעת החוק שמונחת לפניכם יש אופציות נוספות שניתנו לניהול חשבונות הנאמנות, אם זה בבנק הדואר, אם זה אצל נותני אשראי ואם זה בגופים נוספים שיאשר השר, אבל השאלה בהחלט חשובה.

גם מתקיימים דיונים סביב העניין של חשבונות הנאמנות.

אני צריך תשובות לא שאלות.

זה אחד הנושאים שיהיו מונחים על שולחן הוועדה. זה הדיון שאנחנו צריכים לנהל והעבודה שאנחנו צריכים לעשות. העלית נקודה שתהיה עוד בדיון. אני רוצה שנשמע את נציגי הפלטפורמות ואחר-כך נשמע את בנק ישראל.

אייל אלחיאני מנכ"ל טריא. הגשנו נייר מסודר לפני כחודש וחצי לוועדה. כל הטענות נמצאות שם. אנחנו כפלטפורמה קיימים כבר מעל לשלוש שנים וחווים את העניין בשטח, ממש ברמה של בריונות, כולל עתירה. מעבר לפתיחת חשבונות שרק בנק אחד הסכים לפתוח ובשנה האחרונה מעכב ממש פעולות, ברגע שהתחילה להיווצר תחרות והתחיל באזז בעניין והתחילה התעניינות גם מכיוון הרגולטור בעניין, אנחנו סופגים הרבה פגיעות מרמה של עיכוב פעולות, תמיד תחת אצטלה של הלבנת הון או חשש, גם אם זה היה עובר מסניף לסניף של אותו בנק זה היה נעצר. פגיעה ברמה יומית, ברמה של בריונות.

אחת הסיבות שאנחנו מחוקקים את החוק זה כדי לפתור הרבה מהמורכבויות, בין היתר הדברים שאתה מדבר עליהם, בין אם כולם מסכימים עם הניסוח. מה שמאוד חשוב זה להעלות מה לדעתך הדברים שצריכים להיות בחוק, כדי שנוכל לפתור את האתגרים.

זה לא קיים בחוק, בגלל זה יש על זה שיח.

אתה מדבר על פרק הזמן. זה נושא אחד.

אני מדבר בכלל על עצם זה שהבנק חייב לנמק או להיות מחויב לפתוח חשבון ולבצע פעולות. זה הדבר הכי בסיסי כדי לייצר תחרות. יש כאן תחרות אמיתית שבאה לתת משהו חדש הרבה יותר מתקדם, גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה החברתית ויש תשתית בנקאית שעושה הכול כדי לסכל את המהלך בלי לנמק, בלי לתת קריטריונים בהם זה כן יעבוד, זה כל יום משתנה.

בדיקת מקור הכסף היא דרישה נורמלית.

הדברים שאמרת, בלי קשר לניסוח שלהם, חשוב שיאמרו ונבקש מבנק ישראל להגיב. נקודות נוספות?

נקודה חשובה בעניין העלויות. זו גם דרך לעצור את התחרות. ברגע שיש תשתית שעל עלויות השירות אין פיקוח, זו דרך נוספת לסכל. החוק הזה הוא מבורך, חשוב ומתקדם. נעשתה כאן עבודה מדהימה כדי לקדם את הפלטפורמות. אבל יש כמה נושאים קטנים שמדברים בעיקר על התשתית של התחרות. יש כאן תשתית שהיא מערכת בנקאית, בנק הדואר לא מסוגל לספק פתרון. נותני האשראי בהיקפים של מאות מיליונים ואני בקרוב שמיליארדים, לא יוכלו לתת פתרון, זה יהיה על התשתית הבנקאית, צריך להכיר בזה. כדי שזה יקרה בצורה טובה צריך לתת הנחיות וסייגים לבנקים מה הם יכולים ומה הם לא יכולים לעשות. אם זה ימשיך להתנהל כמו שזה היום, שכל פקיד בנק יכול לעשות מה שבא לו ולדפוק את האמינות של הפלטפורמות ובהמשך למה שחבר הכנסת פריג' אמר, הכול מתנהל לפי כללים שהבנק נתן, זה לא שהפלטפורמות עושות מה שבא להם. כשנפתח חשבון, היו כללים.

מה זאת אומרת פגיעה באמינות?

אם למשל את מעבירה כספים לפטפורמה מסניף בנק לסניף בנק דרך מערכת סגורה דרך כל הקריטריונים של הכר את הלקוח והלבנת הון והבנק אומר שהוא לא מוכן לזקוף את זה לטובת חשבון הנאמנות שמתנהלת בפלטפורמה, אז מצד אחד את רואה שיצא כסף אבל הוא לא נרשם בשום מקום אחר. הדבר הראשון שעולה לך לראש שיש כאן העלמה שלך כספים, איזושהי פירמידה או כל דבר אחר נורא. כל דבר שמייצר תחרות צריך לקבל אמינות. אם הבנק מסכל את האמינות הזאת, זה פוגע. אני יכול לתת לך דוגמה, מספיק שהשבוע העברת 100,000 שקלים והם נעלמו ולא נקלטו לשום מקום אחר, כי אנחנו לא יכולים לקלוט את זה כי הבנק לא מובן לקבל את הכסף. אני יכול לתת דוגמאות מכל סוג שמעקרים את התחרות אם לא ייקבעו כאן כללים מאוד ברורים.

דוגמה נוספת היא של מצב שיש לווה, שיש אתו הסכם והבנק אומר שהוא לא מוכן להעביר לו כסף. אין כאן עניין של הלבנת הון. פתאום אומרים שהם מפחדים שאנחנו מסכנים את המלבין. שנראה את תנאי השירות ואת כל ההסכמים העסקיים שחתמנו אי פעם. זו פגיעה נואשת בתחרות ועיכוב. היו חודשים שלמים שלא הייתה פעולה אחת שהתבצעה על ידי הבנק באופן שוטף וזה התחיל רק כשנהיינו גדולים. אותה פעילות של טריא, עם אותן העברות התבלה בסדר כל עוד לא הבאנו שום תחרות. הבנק מכיר את הפעילויות שלנו, הוא לא מוכן לדבר אתנו אפילו כדי לשמוע הסברים. אם יש חשש מהלבנת הון או מהתנהלות קלוקלת, שיגיד שהוא רוצה הסברים ושהוא מעכב בגלל סיבה כזאת וכזאת. התשובה הייתה שהם בודקים, יש תמיד חשש של הלבנת הון ולכן הם לא מבצעים את הפעולות. מתי יבצעו? הם לא יודעים. מה החשש? הם לא יודעים.

חשבון הנאמנות מנוהל אך ורק בבנק לאומי של כל הפלטפורמות, כי זה הבנק היחיד שהסכים בהתחלה לפתוח. בנק הפועלים לא הסכים והבנקים האחרים לא הסכימו.

היום אתם רק בלאומי? לא בפועלים.

אף אחד מהבנקים לא הסכים לנהל חשבון נאמנות. יש שם החלטה מלמעלה שהם לא מקבלים את הדבר הזה. בצורה הכי בוטה ובלי הסברים כמובן. לכן אני משתמש בשפה קשה של "בריונות" כי ברגע שעושים משהו לפי חוק או לפי נוהל צריך להיות נימוק. אנחנו לא מקבלים בגלל הסיבות האלה, אנא תתגברו על העניין ותראו הוכחות שזה אחרת. זה לא המצב.

דברת על הזמן. ביצוע פעולה, פתיחת החשבון והעלויות.

לגבי העלויות, יש חוק, רוב הפעילויות, כדי שתהיינה במערכת מסודרת וסגורה עוברת דרך מס"ב יש פיקוח על המחירים שהבנקים משלמים למס"ב. יש פיקוח על המחירים שהבנקים משלמים למס"ב אבל אין שום פיקוח על המחירים שהבנקים גובים לגבי מס"ב. יש פעילות טכנית שיכול להיות שאנחנו נשלם מאות אחוזים לבנק על מה שהוא משלם למס"ב, שזו פעילות שהוא רק מהווה תשתית. אנחנו מדברים על יותר מפי עשר מהעלות שהבנק מפוקח לשלם למס"ב, כי המחירים של מס"ב מפוקחים, אבל הבנק ללקוחותיו ואנחנו חלק מהלקוחות, יכולים לשלם כל סכום מעל זה. הם יכולים לקבוע מחר תעריף וזה מה שיש.

אני מבקש סיפור דרך. אני לקוח, באתי אליכם, יש לי חצי מיליון שקל ואני שם אצלכם. מה התהליך שאני עובר ומה העמלות שגובים ממני עד שאתם מתחילים להריץ לי את הכסף?

כשאתה נרשם למערכת אתה מעביר את הכסף. בסוף התהליך, אחרי שקבעת איך אתה רוצה שהכסף שלך ינוהל לפי הרבה מאוד פרמטרים, קבעת, נרשמת, אתה צריך לעשות העברה בנקאית מחשבון הבנק שלך לחשבון הבנק של הנאמנות. יש נאמן שמרכז את כל הכספים של המלווים שהוא מנותק מהעסק של טריא.

כמה חשבונות נאמנות יש לטריא?

רק אחד. רק בנק אחד ורק סניף אחד הסכים לפתוח. אחרי שזה קורה ובחרת את העדפות ההשקעה טריא מספקת לבנק את הפרטים שלך, כולל הצהרת "הכר את הלקוח" שלך, כחלק מההתנהלות. מכאן אתה לא משלם מעבר לזה עמלות ואנחנו עליך משלמים רק הרשאות עכשיו ללווים. מהצד השני יש לווים. כל יום נפתחות הרשאות לחיוב חשבון. כל לווה צריך להיות מוקם במס"ב לטובת הרשאה לחיוב חשבון וכל זיכוי או חיוב עולה כסף. גם הקובץ וגם כל שורה. המחירים של הדברים האלה, שהם תהליך טכני שהבנק עושה, הם לפחות פי עשר ממה שאנחנו נשלם. זה אחריש קבלנו 80% הנחה על התעריף.

איך אתה רוצה שיהיה להם מאזן רווח של 3-6 מיליארד שקל? איך הם יכולים למחוק אחרי זה לתשובה כל-כך הרבה כסף? מישהו צריך לשלם את זה.

אני רוצה להגן על בנק ישראל. הם שינו בשנים האחרונות את השיטה וראינו הרבה יותר מחיקת חובות.

אני מרשה לך להגן, בסוף מגיעים כולם אלי ואני צריך לדחוף.

בעבר היו הרבה יותר ועכשיו יש לנו פחות ואנחנו מקווים שגם בנושא הזה בנק ישראל יהיו שותפים מלאים.

רשימת העמלות של לקוח פרטי או עסק פרטי משלם שונה מרשימת העמלות שחשבונות הנאמנות משלמים?

לאו דווקא. אני אומר שמה שהבנק מחויב לשלם למס"ב עבור הפעולות שהוא עושה לעומת מה שאתה משלם לבנק על אותה פעולה, זה פי עשר לפחות. מחר זה יכול להיות פי מאה, הבנק מחליט, אם הוא היחיד בחשבון אין לך מה לעשות, אתה חייב לפעול כי זו התשתית היחידה שקיימת.

אותי למדו שיריב שאתה לא יכול עליו, תבלע אותו. אני פוחד מהיום שהבנק יבלע אתכם. זה אחד הדברים שאני חושב עליהם כל הזמן.

אתה צודק וזה אחד הדברים שהעלינו במזכר. כמובן שכל מה שאנחנו מתארים כאן זה קצה הקרחון והיו לא מעט פניות במהלך החודשים האחרונים, גם לבנק ישראל והפיקוח על הבנקים שירים אתך הכפפה ויעשה משהו כדי לייצר כאן תשובה. לא קבלנו שום תשובה חוץ מ - - - לבנק שהוא פועל בניהול סיכונים, זו התשובה שקבלנו מבנק ישראל .

הנקודה שהעלינו ובקשנו בסעיף מאוד קצר אבל ברור בחוק, שמי שיפקח על הפעולות האלה ומי שיצטרך לקבל תשובות מהבנקים, זה דווקא המפקח על שוק ההון, על הפלטפורמות ולא בנק ישראל, כי זה עוד חתול ששומר על עוד שמנת ויש פה נציגים טובים מבנק ישראל ועם הרבה כוונות טובות. אבל כדי לייצר תחרות צריך ארגז כלים אחר.

תודה רבה. חשוב שהעלית את הנקודות הבעייתיות. את אופן הפתרון אני מציעה שתשאיר לוועדה, זה אחד התפקידים שלנו. המהותיות. חברת בלנדר בבקשה.

ד"ר גל אביב מנכ"ל בלנדר. בלנדר היא פלטפורמת P2 Pבין לאומית, אנחנו פעילים בישראל.

אני רק מבקשת שכל אחד מנציגי החברות לתת את הנתונים שביקש עיסאווי פריג'.

מה ממוצע ההלוואות? מה ממוצע הלווים? ממוצע המלווים. מה שקבלנו מהבריטים והאמריקאים.

אנחנו פעילים בישראל, פעילים באיחוד האירופי, כרגע באיטליה ובגוש הבלטי. באיחוד האירופי אנחנו תחת רגולציה שנקראת e-money regulation אותה רגולציה במקרה קיימת לאמריקן אקספרס, לפייפל, לפייסבוק פיימנטס ועוד חברות גדולות מאוד אחרות כמו גוגל. אנחנו מכירים מאוד טוב את המודל האירופי כי אנחנו תחת אותה רגולציה אירופית ואנחנו מאוד שמחים על ההסדרה של התחום בישראל.

יש כמה נקודות בהסדרה הזאת שאנחנו רוצים לדבר עליהם שאני חושב שהן רלוונטיות וחשובות לכולנו. הנקודה הראשונה זה מודל הפעילות. יש מגוון גדול מאוד של מודלים שונים של פעילות P2P אגב, אם תסתכלו על המודל הבריטי, הוא שונה מאוד מהמודל האמריקאי, הרבה יותר חברתי ומגן על המלווה. חשוב שהחקיקה תהיה כזו שלא תגביל למודל ספציפי אחד ויחיד. כיום היא מגבילה לסוג של מודל, כשהתחום הזה נמצא כל הזמן בהתפתחות והוא משתנה. מומצאים בו מוצרים חדשים ויתרונות חדשים ללקוחות. חשוב מאוד שהחקיקה עכשיו לא תדבר על חצי השנה הקרובה, אלא תהיה חקיקה נכונה עוד 20 שנה קדימה ותאפשר לפלטפורמות להתפתח ולהשתנות ולגדול. הגמישות הזאת, זה משהו שאפשר להחדיר אותו. ברגע שיש מפקח ופיקוח, זה מקום שכן יש מקום לגמישות כי אם נותנים למפקח את ארגז הכלים, הוא יכול לאפשר סוגי פעילויות שונים וזה משהו שמאוד חשוב לנו. כרגע יש כל מיני הגבלות בנושא שחבל להחיל אותם כבר מעכשיו כי הם כבר היום קצת מיושנות לעומת מה שקורה בעולם.

לדוגמה, היום הפעילות של בלנדר שונה מפעילות של מלווה מול לווה. יש קבוצה של מלווים שמלווה לקבוצה של לווים אבל בין המלווים ללווים יש קרן ביטחון שזה כמו ביטוח, יותר קרן ערבות הדדית, שמגנה על המלווים במקרה של כשל. כל אחד מהלקוחות משלם פרמיה לאותה קרן ביטחון וברגע שאחד מהלווים לא יוכל לשלם את ההלוואה קרן הביטחון נכנסת בנעלי המלווים וממשיכה לשלם להם את תשלומי הקרן.

מי ינהל אותה?

אנחנו מנהלים אותה והיא מוחזקת בנאמנות. כחלק מההגדרה של הקרן, הכסף ממנה יכול להגיע רק או למלווים או לתרומה, לא לפלטפורמה.

ולווה שנתן לקרן ויצא אחרי שנתיים שלוש, עזב ולקח את כספו. לאן הולך החלק שנתן לקרן?

כשאתה משלם ביטוח לרכב שלך, האם אתה מקבל את הפרמיה חזרה כשאתה מוכר את הרכב?

זה מה שהוא רוצה. הוא רואה חשבון.

זה מודל שונה. זה קורה בחברות הבריטיות הכי גדולות.

אז הקרן היא קרן עסקית.

מודלים נוספים שקורים בעולם זה הגדרה של ריביות מובטחות עבור הלווים, בעיקר מלווים מוסדיים, יש להם בעיה גדולה להיכנס לתחום הזה של P2P עד היום מספר מאוד מועט של מלווים מוסדיים נכנס לתחום וגם, בסומים לא משמעותיים. צריך את הגמישות פה כדי לאפשר לאותם מלווים.

מה אתה מציע?

אנחנו רואים בארצות-הברית ובאנגליה אפשרויות של איגוח של הלוואות ויצירת - - - תיקים וכדי לעשות את זה הפלטפורמות צריכות להעמיד את האשראי בעצמן, לייצר תיקי הלוואות כדי שהם יוכלו למכור אותם לגופים המוסדיים. כי כיום הגופים המוסדיים לא מוכנים להיכנס לתחום הזה של P2P כי ללא הכסף המוסדי - - -

אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על הלוואות להמונים ליחידים ועסקים קטנים. אל תיקח אותנו עכשיו לשם.

כספי הפנסיה שלנו הם של כולנו. אבל אם אנחנו רואים את הגידול היפה בארצות הברית ובאנגליה, הוא התחיל משני דברים - - -

אבל אנחנו לא שם. אנחנו בפיגור של 50 שנה ואתה מבקש שנסתכל 20 שנה קדימה.

זה לא החוק שמונח בפנינו. אני מבינה את מה שאתה אומר, זה גם מה שנאמר על ידי משרד האוצר. זה קורה הרבה שאנחנו מחוקקים אחרי הציבור. אנחנו מסדירים ומתמודדים עם אתגרים שהציבור פתר או מתקשה לפתור. אני רואה את זה ברבה נושאים ולא בטוח שאנחנו צריכים לייצר את השיטה, זה חלק מתפיסת העולם שהעולם מייצר את השיטה ואנחנו רק באים להסדיר. לעשות עכשיו חקיקה שצופה פני עתיד שזה יהיה ממש בחוק, אני לא רואה אותנו עושים את זה.

הבקשה שלי בדיוק הפוכה. כיום החקיקה מנסה להסדיר את כל פעילות הפלטפורמה. מה שעשו הבריטים בצורה מאוד יפה, הם הגדירו עקרונות בחקיקה אבל הם לא מגדירים בחקיקה עצמה בדיוק איך זה מתנהל. ברגע שאתה מגדיר את עקרונות השוויוניות בחקיקה ולא מגדיר ספציפית איך תתנהל המערכת, זה מאפשר הרבה יותר גמישות לפלטפורמות לגדול ולצמוח תחת אותן הנחות חברתיות ולפתח את אותם מוצרים שיהיו חשובים.

אתה מבקש מהפכה בנקאית.

הוא התחיל את דבריו ואמר שהוא רוצה חקיקה שתבטיח 20 שנה קדימה.

בשונה מחקיקה אחרת, יש פה רגולטור שהולך לפקח על כל הפעילות. לעשות שינוי חקיקתי בעתיד זה תהליך כמעט בלתי אפשרי לעומת עכשיו.

זה לא נכון. חוקקתי ששה חוקים בשנתיים.

אנחנו לא בנקים ואין לנו את התקציבים של בנקים להעביר חקיקה. ברגע שיש מפקח ויש מפקח טוב בסיפור - - -

אני חושבת שאי אפשר ללכת את כל הדרך שאתה מבקש. אבל אם אפשר לייצר חוק שלא יכביד ויאפשר את הגמישות בעתיד, אני בעד. אני לא רואה שאנחנו יודעים עדין איך לעשות דבר כזה, נשמח לרעיונות והצעות. זה לא הדיון האחרון ונשאיר את זה ב"צריך עיון". אני מבינה מה שאתה אומר, אין טעם לעשות עכשיו את החוק שהיינו צריכים לעשות לפני חמש שנים ובעוד חמש שנים לעשות את החוק שהיינו אמורים לעשות עכשיו. אני מבינה את זה. מצד שני יש את הקצב ואת היכולת, במיוחד שזה נושא חדש. אז אם יש התוויות שאפשר להציע כבר עכשיו שיקלו על חמש השנים הקרובות, מעולה. אני שמחה שאתה מעלה לא רק את הבעיות הקיימות אלא מה שאתה צופה פני עתיד, זה מאוד חשוב. כרגע עוד אין לנו את זה, אני גם אבקש מבנק ישראל שנעשה חשיבה ונראה אם אנחנו כן מצליחים, אפילו שאנחנו לא בריטים, מצליחים לייצר משהו שלפחות יקל בעתיד על ההתפתחויות.

אנחנו נשמח מאוד לסייע. אגב, את כל הדוקטורט עשיתי באנגליה בגלל זה החיבור לבריטים. נושא חשוב נוסף זה נושא הגבלת הריבית. כיום יש שתי ריביות שמותרות בשוק: ריבית אחת שקובע בנק ישראל עבור הבנקים וחברות כרטיסי שבעצם כמעט ולא קיימת הגבלה, לדעתי הם מוגבלים במעל 30% ריבית שנתית והריבית לכל שאר השוק, שהיום יושבת לאשראי לא צמוד, על 7.5%.

אני רוצה לשים בצד את כל נשוא הקושי בתחרות ולהתייחס דווקא לנושא אחר, לצד החברתי יותר של הסיפור. הגישה שלנו היא שצריכה להיות ריבית אחת ואחידה אם אתה בנק, חברת כרטיסי אשראי או פלטפורמה. הסיבה מאוד פשוטה, הדרת אוכלוסייה.

אלה ימות המשיח.

הסיפור מאוד פשוט. יש הדרת אוכלוסיות שלמות. כיום, במגבלת הריבית הנוכחית, האוכלוסיות היחידות שיכולות לקבל אשראי דרך הפלטפורמה הם האוכלוסיות החזקות. בגלל שהפלטפורמות דיגיטליות והן חברתיות, אנחנו רואים את הלקוח יותר טוב מאשר רק ערימה של מספרים פיננסיים, אלא גם את הפסיכולוגיה שמאחוריו, אנחנו יכולים לגשת לקבוצות אוכלוסייה יותר נרחבות ולתת להם פתרון. המצב היום, ש-75% מהאוכלוסייה מודרת מהפלטפורמות מקבלת אשראי בגלל מגבלת גובה הריבית. הפלטפורמות האלה יכולות לתת פתרון ל-80% מהאוכלוסייה, לא רק ל-25%.

אחת הסיבות שאנחנו מייצרים את החקיקה הזו ושהפלטפורמות חשובות, היא שאתם בעצם מייצרים אפשרויות של ריביות נמוכות יותר, גם ריבית גבוה יותר למשקיע וגם ריבית נמוכה יותר ללווה. שמעתי אותך אומר את זה גם בדיון הקודם וזה משהו שאני אשמח אם תפרט, כי הוא גם קצת צורם. אם המטרה היא להפחית את הריביות, אז קודם כל מה ממוצע הריבית שאתה נותן?

המלווים אצלנו מרוויחים ריבית של 5.35%. הריבית המקסימאלית בפלטפורמה לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות זה 7.5%. הממוצע הוא בין 6% ל-7%.

אתה יכול לתת פחות ואתה נותן בין 6% ל-7%.

יש פה חוסר הבנה בסיסית. יש פה שוק חופשי ותחרותי. לי לא יהיו מלווים בפלטפורמה אם הם לא יקבלו תשואה ראויה על כספם מצד אחד ומצד שני לא יהיו לי לווים בפלטפורמה אם האשראי שאני אתן יהיה גבוה מידי. יש פה שוק חופשי, אף אחד לא פראייר. אני צריך להגן על המלווים שלי. אם אני לא נותן להם תשואה מסוימת על כספם הם לא יבואו אלי בסוף היום.

נעשה סדר. יש לווה ומלווה.

יש הרבה מלווים והרבה לווים.

אתה נותן ריבית למלווה, אמרת בין 6% ל-7%, כמה אתה נותן ללווה?\

המלווה מקבל בין 5% ל-6% והלווה, הריבית המקסימלית שלו זה 7.5% הממוצע הוא בין 6.5% ל-7.5%.

מה הפריים בבנקים היום?

זה לא מה שהמלווים רואים.

אני יודע. מהי? בנק ישראל, מה הפריים היום? 1.6%. בנק שנותן לי פריים פלוס 2 - - -

אף אחד לא נותן פריים פלוס 2.

פלוס 3.

למי שיש הרבה כסף הוא שם - - - בבנק, למי שאין כסף בבנק יקבל באחוזים הרבה יותר טובים.

המסקנה שלי היא שהריבית שהלווים משלמים בפלטפורמה היא יותר מהבנקים.

זה לא נכון.

גם אם אתה מקבל 4% אנשים לא יבואו כדי להשקיע?

4% לא.

אני רוצה להגיד מה מטרת משרד האוצר כפי שאנחנו רואים אותה. ראשית, יש בבנקים אנשים שמקבלים ריביות נמוכות ויש אנשים שמקבלים ריביות הרבה יותר גבוהות, זה ידוע לכולנו. הרצון של משרד האוצר, מעבר לזה שאנחנו מסדירים שוק שכבר קיים כדי ליצור בו הגנות צרכניות ואחרות הוא כן לייצר לגיטימציה לאלטרנטיבה לגופים אחרים שנותנים הלוואות. האלטרנטיבה הזאת, יכול להיות שתהיה רלוונטית לחלק מהאנשים ויכול להיות שלא תהיה רלוונטית לחלק אחר של האנשים. אנשים שמקבלים בבנקים פריים פלוס 2 כנראה לא יפנו לפלטפורמות. אנשים שמקבלים בבנקים פריים פלוס 10 יכול מאוד להיות שכן יפנו לפלטפורמות המטרה שלנו היא לייצר אלטרנטיבות.

אם נגדיל את אפשרות הריבית גם לפלטפורמות, אז מישהו שמקבל פריים פלוס 10 שווה לו לבוא.

היום לאותם לקוחות יש שתי אפשרויות. יש את הלקוחות ביניים שמקבלים בחברות כרטיסי אשראי בריבית שבאזור ה-17% זה הריבית שמשלמים היום לחברות כרטיסי האשראי היום לאשראי צרכני, עזבו את הנתונים שמפרסים שכוללים את האשראי לרכב ב-1.5%. או שהם מודרים לגמרי ואז הולכים לשוק האפשור ושם הם משלמים ריבית של מאות אחוזים בשנה כי אין להם שום אפשרות אחרת לקבל אשראי. אנחנו אומרים שהפתרון פה הוא לתת להם פתרון בריביות הוגנות.

איך אני יודעת שאתה לא תמשוך הכול למעלה. אנחנו רואים שכבר עכשיו אתה בעצם כמעט נדבק לתקרה.

הסיפור פה מאוד פשוט. אם אני לא אהיה תחרותי מול הבנקים, אצלי 40% מהלקוחות בפלטפורמה הם לקוחות שיש להם הלוואות יותר יקרות, שבאים אלי, לוקחים הלוואה בבלנדר ומחזירים את ההלוואה בבנק שהיא הרבה יותר יקרה. הנתונים שאתם רואים של האשראי בבנקים הם הרבה יותר יקרים. אל תשכחו שבבנקים זה לא רק העלות של האשראי של הלוואה. אתם צריכים להוסיף את עלות אשראי ההלוואה פלוס מעלות מסגרת האוברדרפט. הריבית שהבנק גובה היא כפולה. ריבית ההלוואה היא פריים פלוס 5 פלוס ריבית האוברדרפט שהולכים כל התשלומים שבעצם מתווספים. זאת אומרת שהלקוח בבנק משלם ריבית שהיא מעל 10% בפועל.

הייתי רוצה לשמוע מה הממוצע שהלווה הישראלי לוקח היום מהפלטפורמות? האם יש מגבלה על הסכום?

גם מהבנקים אנחנו צריכים לקבל מידע. אני הייתי מבקשת לדעת האם במדינות אחרות יש אבחנות בגובה הריבית.

החקיקה על הריבית? ההגבלה על הריבית? או הריבית בפועל?

החקיקה וההגבלה.

יש היום הצעת חוק ממשלתית שמסדירה את הנושא. היא בדיונים כרגע.

שמענו את זה גם בדיון הקודם, עדיין אני חושבת שזה נושא שראוי להתעכב עליו. מה קורה במדינות אחרות.

לגבי מגבלות, לדעתי ברוב המדינות בעולם אין מגבלת ריבית.

אין דבר כזה. זה לא יכול להיות.

יש הרבה מדינות שיש בהן תקרת ריבית אבל זה לא דבר פשוט, זה יוצר לפעמים כל מיני כשלי שוק. יש מחקר של הבנק העולמי שלא בהכרח מציג את זה באור חיובי, הוא מעיד על כשלים שהוא יוצר. בכל תקרות הריבית הם בשיעורים מאוד גבוהים. אם מנסים להבין את הרציונל שעומד מאחורי החוק הזה, זה לא בא ממקום של פיקוח על מחירים. זה לא נועד להגיד מה המינימום שאנחנו מתירים לנותני אשראי לקחת. זה בא מקום של - - - ריבית שמבחינתנו מעבר לה זה ריבית נשך שמבחינת אמירה ערכית נורמטיבית ולא כלכלית, אנחנו לא מוכנים - - -

אז זה מן 25 או משהו כזה?

אני אומר שבמקור, בחוק הלוואות חוץ בנקאיות כשקבעו את זה שהיא ניצחה היא הגיעה לשיעור של בערך 40% ובגלל המנגנון שהוא התבסס עליו, את זה הכלכלנים ידעו להסביר טוב ממני על שוק המשכנתאות, יצא שבפועל ולאורך השנים זה התדרדר למספר 7.6 שהוא מספר שמקובל על כל הממשלה שהוא מספר לא ריאלי ולא סביר שיוצר גם נזקים. אני רק אומר שבהיבט של האחידות בין הגופים שנותנים אשראי וגם מבחינת גובה התקרה, הממשלה שותפה בהקשר הזה עם השחקנים.

תודה. מנכ"ל אילון בבקשה.

צהרים טובים, עופר כרמל מנכ"ל אילון. בקשתם נתונים, אז היום היחס של מלווה ללווה, לפחות אצלנו, הוא 1:40. זאת אומרת שכל הלוואה שניתנת לאדון מסוים, נניח נתתי הלוואה של 10,000 שקלים, מאחוריה עומדים 40 מלווים שכל אחד שם בממוצע 250 שקלים.

אתה עושה פיזור סיכון.

ברור. זה חלק מהאפשרות וחלק מהשליטה ליצור מצב שהמלווה לא יפסיד את כספו. לגבי ביטוח תפעולי, אין צורך בביטוח תפעולי משום שזה תפקידו של הנאמן. הנאמן מקבל כסף לא רק להגן על השוטף, אלא גם להגן על היום שחלילה אם הפלטפורמה תיפול הוא נכנס בנעלי הפלטפורמה ומגן על המלווים. תזכרו שרוב הכסף כבר בחוץ נמצא בהלוואות וכל מה שהוא צריך לדאוג זה לא לתת הלוואות חדשות כדי שההלוואות שניתנו רק ימשיכו לזרום פנימה. אין פה צורך בביטוח.

אתה קרן הביטחון.

אני המתפעל, אבל אם חלילה יקרה לי משהו, הנאמן ייכנס בנעלי. הלוואה ממוצעת לפי נתוני אילון זה 26,000 שקלים. יש לנו היום 3,600 מלווים. עד היום קבלנו בקשות ל-30,000 הלוואות בשווי של מיליארד שקלים. נתנו 3,000, 60 מיליון. רק לתעודות זהות.

המלווים גם יחידים?

אצל המלווים יכול להיות שיש ח"פ, אבל הרוב יחידים. יש שלושה מוסדיים, לעבוד אתם זה קצת יותר מורכב כי יש להם רגולציה אחרת ואנחנו צריכים להידרש שם להרבה ההסברים, דוחות ואינפורמציה.

המוסדיים פיננסיים או מתחומים אחרים?

בקופות מפעליות, פנסיה. אלה מקצת הנתונים שביקשתם. מילה על הנושא של הריבית. נורא סקסי להגיד בואו נשאיר את הריבית נמוכה כדי שלא תהיה ריבית נשך, אבל למי שעושים עוול זה למלווים. כי האנשים שמגיעים לפלטפורמות, נכון להיום זו הבעיה של להשוות תפוחים לתפוזים. כשמשווים את הריביות שהבנקים נותנים ונשים בצד את המשכנתאות ונדבר רק על ההלוואות הצרכניות, אליהם מגיע כל עם ישראל . מי שמגיע לפלטפורמות, זה אלה שלא קבלו בבנקים. אם ניקח את אדון כהן ונגיד לו כמה היית מקבל בבנק וכמה היית מקבל בפלטפורמה, אצלנו הוא יקבל יותר זול.

התשובה של משרד המשפטים הייתה מאוד מדויקת. כי אין עניין להעלות מ-7% ל-10% או ל-12% כי אנחנו מכירים התנהלות של שוק בפיקוח על מחירים. אבל כשעושים את זה ב-40% אז ברור שאף אחד לא יתיישר ל-40%. הרי הפחד בשינוי שכולם נדבקים תמיד לפיקוח על המחירים ואנחנו מכירים את זה בשלל נושאים כלכליים. אבל באמת אם מעלים ל-40% אני חושבת שהחשש לא קיים. אני לא מצפה שכולם יתיישרו ל-40%.

אני בספק אם זה יאושר ב-40%.

התכנית המקורית דברה על פריים פלוס 20 ואנחנו עכשיו בדיונים בוועדת חוקה.

אז הוועדה הזאת כבר דנה שנה וחצי על הסיפור הזה. ככל שהריבית תהיה יותר נמוכה, כמות מודרי אשראי תהיה יותר גבוהה. בסוף הם לא יקבלו הלוואה לא פה ולא פה.

אני חושבת שהפתרון הוא לעשות משהו מאוד גבוה.

ולפתוח לתחרות. ברגע שתהיה תחרות כל אחד ילך לקנות איפה שהכי זול לו.

ניתן לוועדת חוקה לעשות את העבודה.

דברנו על חשבון הנאמנות, זה הוצג על-ידי הבנקים ואם תרצו עוד דוגמאות איך הבנקים עושים את החיים קשים, ניתן. דברנו כבר עם בנק ישראל, הם יודעים ומטפלים בזה. נגיד שהבנקים מאוד יצירתיים איך לעשות לנו את החיים קשים וזה בסדר.

אנחנו החלטנו להעלות את ההלוואות המקסימאליות מ-50,000 ל-60,000 משהו מסחרי לחלוטין אין מאחוריו שום דבר. יש היום גופים כמו מימון ישיר שנותנים 80,000 ו-100,000 שקל. הבנק החליט שזה לא מתאים לו והוא לא מאשר לנו. אז אין הלוואה מעל 50,000. למה? אני לא יודע.

אישרתם ואז גיליתם?

בסוף, כשאני נותן הלוואה למישהו, אני אומר לבנק קח ותעביר את הכסף לאותו משהו. אם הוא לא מעביר את הכסף - - -

אז הוא אמר לא. סגרת אתו 60,000 וגילית שהוא לא - - -

אני יוצא פעמים כסיל כי הבן אדם אומר שאישרתי לו 60,000 למה אני לא מעביר את הכסף? מה אני יכול להסביר לו, שהבנק לא רוצה להעביר לי? נושא נוסף, על העתיד ולא על האתמול. ה-P2P היום בארץ, שמוחזק על-ידי שלושה ארבעה פלטפורמות, תלוי איך מסתכלים על P2P חברות הפסדיות, במקרה הטוב מאוזנות כי זה סטארט אפ. להביא היום כמויות כמו שיש בבריטניה, אני חותם עכשיו. אבל כרגע המחזורים מאוד נמוכים וחייבים להכניס גם כסף אחר למערכת. אנחנו ביקשנו ואני מקווה שזה יאושר במסגרת התקנות או החוק, שיאפשרו לנו לעשות גם וגם. שיהיה גם P2P בפלטפורמות ויהיו גם הלוואות יצרניות, שאנחנו נוכל לגייס כסף. בין אם זה מעצמי שלנו או דרך הבורסה ונוכל לעשות גם יצרני. מודל יצרני זה מה שהיום עושים מימון ישיר. הוא מביא את הכסף מהבית ונותן את ההלוואות לא רק כמתווך אלא גם כגוף נותן אשראי וגם P2P. אם זה לא יאושר זה ייצר מצב שיוזמות חדשות, שגם הרגולטור מבין שצריכים להיכנס כדי להכניס שחקנים מוסדיים, כדי לבנות מערכות אחרות, לא יאפשר לתחום הזה להתרומם.

אני לא מתלהב מלהכניס שחקנים מוסדיים. אני רוצה שהמשקיע הנורמטיבי, תהיה לו הזדמנות להשקעה אלטרנטיבית. אתם מכוונים גבוה. אנחנו מייצרים חקיקה בכדי להביא אופציית השקעה ליחיד.

אבל האופציה הזאת קיימת כבר היום. העבודה בשטח היא שהציבור לא נוהר ולא שם את כספו שם.

אתה בעצמך אמרת ש-30,000 איש פנו בשביל לקבל הלוואה ונתת רק ל-3,000.

אני מדבר על המלווים לא על הלווים. על מי שישים את הכסף, לא מי שרוצה את הכסף. מי שרצה כבר יכול היה לבוא, אנחנו פתוחים ארבע שנים.

חברת BTB בבקשה.

אנחנו פועלים כשלוש שנים ואנחנו למעשה נותנים הלוואות של עד מיליון שקלים. ההלוואות שלנו אלה הלוואות לאנשים שיש להם פעילות עסקית. אנחנו בודקים את כל הפעילות של אותו אדם.

החקיקה חלה עליכם?

בוודאי. אנחנו נותנים את ההלוואות לאנשים, מאנשים. זה בדיוק אותו הדבר רק שאצלנו אין הגבלה של הסכום, לא בחקיקה ולא בכלל. אנחנו רוצים לעזור לאנשים שיש להם פעילות עסקית ושהם צריכים הון ובמקום שיביאו את זה מכספי פיצויים, ירושות או ימכרו בתים, אנחנו רוצים שההון הזה ישמש אותם לפעילות העסקית ואצלנו ההלוואה עד מיליון שקלים.

הלוואה ממוצעת היא 350,000 שקלים, נתנו כבר כ-90 מיליון שקלים הלוואות. הריביות שלנו הן ריביות הרבה יותר טובות ונמוכות מהבנקים, בוודאי במגזר הזה והן קבועות. ההלוואה היא לארבע עד שש שנים, מה שאין היום בדרך-כלל והריבית היא קבועה לכל אותה תקופה, כלומר זה לא צמוד לפריים ולא צמוד למדד. הריבית נעה בין 5% לתקרת הריבית הבנקאית שהיא 7.5% לכל אותה תקופה וזה משקף מחיר מאוד זול לאותם לווים.

בהקשר הזה אנחנו חושבים שכמו באנגליה לא צריכה להיות הבחנה בין הלוואה לתאגיד לבין הלוואה לבן אדם. היום אנחנו נותנים את ההלוואות רק לאנשים, אבל התנאי הוא שיש להם בעלות בפעילות עסקית כלשהי.

אתם מציעים להם על הדרך שירותים אחרים?

לא. אין לנו שירותים אחרים. זה הדבר היחיד שאנחנו עושים. מבחינת הפלטפורמה, לדעתי כל הפלטפורמות פועלות באחריות רבה. כולם התאגדו וגם בדירקטוריונים מכהנים בדרך-כלל אנשים שכיהנו בתפקידים בכירים בבנקים. הבנקים לפחות לא מתייחסים אליהם ככאלו וחשוב מבחינת החשבון שזה ינוהל אחרת. אני לא אחזור על מה שנאמר, אבל זה חל לגבי כל הפלטפורמות.

דבר נוסף, מתן הלוואות באמצעות הפלטפורמות עם עדיפות לציבור. נאמר פה שהרצון הוא שהציבור הוא שייתן את ההלוואות לפלטפורמות האלו. בפועל, גם ההתפתחות באנגליה וגם בארצות-הברית, זה לא מה שקרה. למשל ב"פנדינג סירקל" האנגלית, שיש בה 2.5 מיליארד פאונד הלוואות שניתנו, בסך הכול 59,000 משקיעים. לעומת זאת המדינה משקיעה כל שנה 40 מיליון בנק ויש גם מוסדיים ובנקים.

אם היינו רוצים הציבור יהיה שם ואני מאוד אשמח, לדעתי המדינה צריכה להיות מעורבת או בהזרמת כסף או בערבות. שהמדינה תיתן חלק מההלוואה. זה לדעתי מה שיגביר את המעורבות של הציבור כי היום לאט לאט זה כן תופס וזה צומח כל יום אבל לא מספיק, לא כדי להגיע למיליארד.

לכן, אם הפלטפורמה תיתן הלוואה באופן שהיא תהיה שוויונית, כאשר העדיפות תהיה לציבור, כלומר אם יש מחר הלוואה, אנחנו רוצים לתת אותה או יכולים להביא את הכסף לאותה הלוואה. אבל הציבור רוצה ראשון, אז עדיף שהציבור ייקח את זה ואנחנו אחר-כך. בכל מקרה התנאים יהיו שוויוניים.

לגבי נושא הלבנת ההון, זה באמת נושא שהיום יש בו כפילות. כלומר אנחנו היום מקבלים כספים רק מחשבונות בנקאיים, אין שום דרך אחרת לקבל כסף. דבר נוסף, כדי להקטין את הסיכון אנחנו נותנים הלוואה ממקסימום מלווים באותו הרגע. היום זה בערך 750 מלווים בהלוואה אחת ללווה אחד, מה שמקטין מאוד את הסיכון. אנחנו חשובים שכדאי שבחוק תהיה אפשרות לפזר כל פעם את ההלוואה מחדש. כלומר, אם בפלטפורמה יש 5,000 משתמשים, אז כדאי שההלוואה תצא מ-5,000 ולא מה-750, אפילו שזה פותח להם את ההלוואות מחדש.

אתה רוצה את האפשרות הזאת בחקיקה?

מבחינת החקיקה, לפני שנקבעו מורות החקיקה, הם עשו אתר שיש בו שאלות, מפנים שאלות - - -

אנחנו כבר נכנסים לרזולוציה, קראנו את נייר העמדה.

משפט נוסף לגבי נושא התכליות. אחד הדברים בתכליות שלפי דעתנו צריך להוסיף זו תמיכה בעסקים קטנים. עסקים קטנים לא רק במובן של תאגידים, שזה נושא שצריך לדבר עליו. רוב העסקים הקטנים מנוהלים דווקא בידי יחידים. אנחנו ספציפית ממוקדים במגזר הזה.

מה זה עסק קטן?

עסק שמנהל עד 20 עובדים. עסק בינוני זה עסק שמנהל 100 עובדים.

ראיתי שבבנק ישראל עסק קטן מוגדר אחרת. אתם מגדירים אחרת. מה זה עסק קטן?

ההגדרות דומות גם אם משתמשים בפרמטרים שונים. יש דרכים שונות להגדיר. אני חושב שכולנו מדברים על אותו דבר. רוב העסקים במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים. התרומה שלהם לצמיחה ולרווחת האזרח לא מוטלת בספק והם מקבלים שירות רע היום ממערכת הבנקאית והאשראי. אחד הדברים שהפלטפורמות יכולות לעשות זה לעזור לעסקים קטנים, גם אם זה במסגרת יחידים, כמו שאנחנו עושים, בעיקר אם יהיה אפשר להוסיף תאגידים בסכום מוגבל ולעזור לעסקים קטנים להתרומם. אין סיבה שהמהפכה הזאת תקרה בלעדיהם.

מה גובה האשראי של העסקים הקטנים במערכת הבנקים?

200 מיליארד שקל בשנה בהלוואות ואשראי.

אנחנו נבקש תגובה של בנק ישראל לנושאים שהועלו, אחרי זה נמשיך בסבב.

סימה שפיצר, מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים. קודם כל אנחנו מברכים על קידום החקיקה ואנחנו בעד תחרות. אנחנו לא מתנגדים לה. היום יש גופים שפועלים מזה כמה שנים. הם פועלים בלי פיקוח, בלי חקיקה שרלוונטית עליהם. הם משיטים על הבנקים סיכון מאוד גבוה. איזה סוגים של סיכונים הם משיטים? מצד אחד הנושא של הלבנת הון, סיכונים של הלבנת הון קיימים גם בצד של המלווים, גם בצד של הלווים. מי שרוצה הדרכות אנחנו ניתן אחר-כך. סיכון של אי ציות לחקיקה בין-לאומית, fatca, חוקי מיסוי בין-לאומיים, הבנקים ספגו ויספגו מן הסתם לא מעט קנסות בעניין הזה. הנושא היום לא מוסדר בחקיקה, אין עליהם רגולציה מחייבת.

נושא נוסף זה הכיס העמוק של הבנקים שאומר שגם היום כשיש אפוטרופוס כללי שמפקח על האפוטרופוסים שהוא עצמו ממנה, בסופו של דבר אם האפוטרופוס מעל וגנב כספים מהחוסה שלו, האפוטרופוס מוצא לנכון לתבוע את הבנקים ולהשתמש בכיס העמוק כדי לקבל את הכסף. פה אין לנו שום הגנה שתהליכים כאלה לא יקרו. כל המלווים היום של הפלטפורמות יודעים שהחשבונות מנוהלים בבנקים. לבנקים אין הגנה מבחינת ניהול הסיכונים.

אנחנו יודעים למה אנחנו עושים את החקיקה. גם כשהפלטפורמות הציגו, ביקשתי שיציגו לא מה כן נפתר בחוק אלא מה לא נפתר. אלה הדברים המוסדרים. אני מבקשת שתגיבי לדברים שעלו.

אני פשוט מסבירה מכיוון שכל הגופים שפועלים היום לא מוסדרים והם פועלים מול בנקים שהם מפוקחים וחלה עליהם רגולציה ולכן חשוב לי לתת את הרקע הזה, כי זה המצב שכל מנהלי הפלטפורמות פועלים מול אותו בנק יחיד שהסכים.

הם השתמשו במושג "בריונות", זה מושג לא פשוט.

אני תכף מגיעה לזה. שיהיה ברור שהמשקיעים, אותם תעירים שמוכנים לשים את הכסף, התשואה לא מובטחת. אם המלווים, ואנחנו מדברים לא על האוכלוסיות הטובות ביותר, לא ישלמו את הקרן, אין שום ביטחון שהמלווים יקבלו את התשואה שהובטחה להם. בסופו של דבר גם הקרן יכולה להיפגע. הם ם לא יקבלו את המאה שקלים שהם הכניסו אלא תהיה פגיעה גם כאן. גם כאן זה סיכון לכיס עמוק וזה לא ייפתר אם החקיקה ממשיכה כמו שהיא ממשיכה כרגע.

אני מתארת כרגע את המצב הנוכחי. למרות המצב הנוכחי, ישנו בנק אחד שפועל ומאפשר להם. יש גם את בנק הדואר ושמענו את הטענות, לא נשלח לבנק הדואר. עדיין הבנק הזה פועל והוא כן כפוף לרגולציה.

למה החליט בנק לאומי כן לעבוד אתם?

יש פה כמה לקוחות ותיקים שהבנק התרשם שמדובר באנשים הוגנים ושהוא מוכן לפעול אתם למרות הסיכונים. אבל יש גם תנאים ואני אחדד אותם. הגוף, לפני שהוא פותח את החשבון מול הבנק מתאר מה פעילותו, זה אגב לפי החובות שאנחנו קבענו בחקיקה ברגולציה שלנו וקיימת גם בכל הגופים המפוקחים האחרים. הוא מתאר מה הפעילות, מה מקור הכספים. הוא מתחייב שהוא יפעיל בצורה וולונטארית כללים של איסור הלבנת הון. כל התנאים האלה צריכים להיות מוסדרים מלכתחילה וגופים שהסכימו לתנאים האלה של הבנקים מקבלים גם את השירות.

אלא מה, הפעילות משתנה עם הזמן. יש פלטפורמה שמעלה מ-50,000 ל-60,000. יש פלטפורמה אחרת שהתחילה בהלוואות קטנות מאוד והגיעה למצב של קבוצת רכישה, למצב של ניהול פעילויות מול תאגידים גדולים ומשמעותיים ואז בסופו של דבר הבנק לא מכיר את הפעילות והוא עוצר אותה מכיוון שהיא נוגדת את המתווה שהבנק סיכם לפני כן. הוא מבקש הסברים, אגב, שוחחנו עם הנאמן, גם אתם יכולים לדבר אתו, הנאמן מסר שהבנק מתנהג בהוגנות.

לנאמן יש מאה חשבונות בבנק הזה. זה ברור שהאינטרס שלו עם הבנק.

תן לי לסיים בבקשה. הנאמן אמר שהפעילות מתנהלת באופן הוגן. אם הלקוח, אותה פלטפורמה, לא מפתיעה וממשיכה לנהל את הפעילות בצורה סדורה כשהפעילות ברורה, מוכרת, הלקוחות ומקור כספם ברור מיהם המלווים שמפקידים את הכסף, הבנק לא יפעל ולא יעצור את הפעילות. מה קורה, פתאום נכנסים סכומים מאוד משמעותיים מצד משקיעים, כשהבנק אומר אנחנו רוצים רגע לעצור ולהבין מיהם הלקוחות. עד היום הכנסת סכומים קטנים, היום הסכומים גדולים יותר. מותר לבנק לבקש הסברים מכיוון שעליו חלות החובות של החקיקה שאנחנו מקפידים על יישומם. אנחנו מקפידים על זה שהבנק יידע מי הלקוחות. אנחנו מקפידים על הכר את הלקוח, אנחנו מקפידים על בחינת מקור הכסף, זה מה שאנחנו מקפידים.

יש מקרים בשלוש השנים האחרונות של עבירות של הפלטפורמות האלה בהעברת כסף? שתפסתם שהעבירו כסף? יש מקרים?

הנאמן לא פה אבל אני אגיד שהפלטפורמות בעצמם אמרו לנו שגם יש מקרים שהבנק לא מצא את הלבנת הכספים ואנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שיש כספים לא לבנים גם במערכת הבנקאית, שהנאמן תפס את הכספים ועצר את הפעילות ואנחנו מברכים על זה. כן, יש כספים גם במערכת, אנחנו מודים.

אז על אחת כמה וכמה.

אנחנו אומרים שקודם כל הגופים כרגע לא מפוקחים אז אנחנו פועלים בשדה הקיים. ברגע שתחול על הגופים חקיקה זה יקל מאוד.

כשהקמתי סיעה למועצת העיר, רציתי לפתוח חשבון בנק כדי להתמודד. זו הייתה משימה בלתי אפשרית. אף אחד לא פותח, הנשמה יוצאת.

אני ויתרתי ושילמתי 1,000 שקל קנס מהמבקר.

אני אומרת את זה הכי שם אין שום עניין ואלה לא גופים לא מוסדרים, הכול לפי כללים של מבקר המדינה והכללים מאוד ברורים וכולם מתנהלים לפי הכללים. לכן האמירה שברגע שיחולו הכללים הבנקים יתנהלו אחרת, זה פשוט לא מספיק. יכול להיות, או שכן או שלא. אני אומרת את זה גם בדברים אחרים בהם הכללים ברורים והכול פתוח ואין שום סיבה עדיין אנשים מתקשים. דברנו גם על בעלי חשבונות מוגבלים, זה לא שהבנקים באופן כללי משפתים פעולה.

אני מסכימה, יש לקונות. אנחנו גם מפעילים את הסמכויות שלנו כפיקוח, גם מול הציבור הרחב. אני רק מתארת את המצב כרגע מול הגופים הספציפיים האלה, כי זה מה שאנחנו דנים עכשיו אבל אני מסכימה לחלוטין.

אני רוצה לשמוע מהגופים ואחר-כך מהפלטפורמות מה בעצם הפתרונות. עלה ענין הזמן, ההסבר, כל עניין עצם הפעולה ופתיחת החשבון והתשלום. עלה העניין שפתאום לא מעבירים כסף. אומרים 50,000, מעלים ל-60,000 והם אומרים לא. יש הרבה מאוד כוח.

אני אחדד, למערכת הבנקאית אין סמכות לעצור גם לפני הדינים שלנו, היא לא יכולה לעצור פעילות בלי סירוב סביר. מה זה סירוב סביר? אי מסירת מסמכים ואנחנו נתקלנו במקרים, לפחות לפי מה שמסר לנו הנאמן, לא הייתי בביקורת, לא בדקתי ועדיין לא הפעלתי את הסמכויות בעניין הזה. לפחות לפי מה שנאמן מסר לנו היה סירוב למסור עוד פרטים מכיוון שפשוט היה קו פנימי שהניע את הפלטפורמות מההסברים הנוספים וגרם להם לא לרצות למסור מידע. אנחנו מוכנים להתערב, אנחנו גם אמרנו שאנחנו מוכנים להעמיד אדם ייעודי לפלטפורמות לצורך טיפול בעיות בשוטף.

למה לא העמדתם עד עכשיו?

מכיוון שלא פנו אלינו אפילו פעם אחת.

אז כנראה אין בעיות.

אני רוצה לומר כמה דברים כדי שתהיה בפניכם התמונה המלאה. קודם כל, התלונות לא הגיעו אלינו בצורה מסודרת אלא רק לאחרונה, אגב שימועים שנעשו להצעת החוק שעומדת בפניכם. גם אז, אלה היו אמירות כלליות מתוך חשש שהיה או לא היה מהתנכלות של התאגיד הבנקאי. ישבנו עם הפלטפורמות וניסינו להבין מהם מה התלונות ומה הקשיים. אנחנו כבר אומרים שלא הכול כאן הם דברים בעלמה. יש התנהלות שאנחנו חושבים שהיא התנהלות לא סבירה. אם אכן מעכבים פעולות שלא כדין, לא נותנים נימוקים ללקוחות, אם לא פותחים חשבונות מנימוקים שהם לא נימוקים סבירים, אנחנו רואים את הדברים האלה בחומרה ואנחנו מתכוונים גם לטפל בהם.

אבל צריך גם להבין שמדובר בארבעה גופים שמבחינת המערכת הם לא גופים מפוקחים ועוברים בהם מיליוני שקלים. כמו שנאמר, אנחנו לא נתייחס לעבר כי אנחנו כאן כדי לשנות. כדי לראות את העתיד. מחר הם יהיו מפוקחים, מחר יהיה עליהם צו איסור הלבנת הון ומחר התאגידים הבנקאיים ידעו גם מול מי הם עובדים.

כמו שציינתי, אנחנו במקביל פועלים להסדרת המצב בנקודות שבהם אנחנו רואים קשיים וכשלים. אבל אם דובר על סכומים שגדלו, על פעילויות חדשות, הרושם שאנחנו קיבלנו משיחה עם הנאמן זה גם לנתק. יש כאן משולש, יש את הבנקים, יש את הפלטפורמה ובאמצע יש נאמן כי זה מה שהפלטפורמות הגדירו. הם הגדירו שיהיה נאמן חיצוני - - -

לישיבה הבאה אני מבקשת לפגוש את הנאמן. נבקש לזמן את הנאמן לישיבה הבאה. אם יש כמה נאמנים, אז כמה נאמנים.

גילינו שהרבה מהטענות כאן זה גם בגלל הנתק בין הבנק לפלטפורמה ושהדברים עברו אך ורק דרך הנאמן. גם הנושא של - - - זה נבע כתוצאה - - -

אני מרגישה שבבנק ישראל אתם מסבירים כל הזמן למה עד עכשיו היו כשלים אבל אנחנו צריכים לייצר חקיקה שהיא לא רק בגלל שלא יהיה חשש להלבנת הון. יש פה גם אירוע אחר שאי-אפשר להתעלם ממנו. אני מבינה שבבנק ישראל רואים את זה בעיקר מהעניין של החשש מהלבנת הון ויכול להיות שזו הפרספקטיבה אבל יש גם אירוע מקביל שאנחנו יודעים שיש פה סוג של תחרות. אני רק מבקש/ת שתבואו גם עם מה עוד ולא רק שאם לא יהיה להם חשש הם יהיו נחמדים כי תאמינו לי שהם לא חששו משום הלבנת הון כשהתמודדתי לבחירות למועצת העיר ירושלים לא היו שום חששות לשום דבר.

נדב מנסדורף מחברת טריא. טריא היא חברה שפועלת כחברה במגזר הרביעי. אנחנו החברה הכי גדולה בשוק הפיתוחים בישראל. כדי לסבר את האוזן, טריא נותנת אשראי גם למודרי אשראי. עושה שיתופי פעולה במימון - - -

אתה עושה לה שיווק?

אני אסביר למה. כי בהקשר לאמירה הקודמת שצרמה לך העלאת הריבית, אנחנו מתנגדים לתפיסה הזאת של להשוות לבנקים ונעשה 20%, 30% ו-40% וניתן אשראי לכולם. בואו נאתגר את השוק, אפשר לתת היום אשראי ואם רוצים לייצר רף יותר גבוה אז אפשר לייצר רף יותר גבוה. אבל יש פה שוק של מודרי אשראי שאנחנו יודעים לתת לו היום פתרון גם ב-10%, גם ב-155 לא צריך לקפוץ ל-20% ו-30%.

ברמה השנייה, מה שאמרה נציגת בנק ישראל, אני רוצה להאמין שהיא אמרה את זה מחוסר ידיעה וחיבור למציאות. אני אציג בישיבות הבאות את הפניות של טריא לפיקוח על הבנקים ולבנק ישראל וההתעלמות הגורפת שלהם מהנעשה. טריא היום פועלת לדעתי כמו כל הפלטפורמות בצורה הדוקה עם הרשות לאיסור הלבנת הון - -

מה אחוז ההפרשה לחובות מסופקים?

- - טריא לוקחת על עצמה רגולציה גם בנושא של הגנת הצרכן שלא נדרשים כרגע ועושים את זה. אני מאוד מתפלא על הדברים שנאמרו כאן.

זה נושא שנעלה בדיון הבא.

עמיחי גרין, מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית. כנציגי הסטודנטים וכנציגי הדור הצעיר אנחנו מברכים על המהלך. אנחנו היום ארגון הצעירים הגדול ביותר במדינה, מעל 300,000 סטודנטים וסטודנטיות. מבחינתנו כל דבר שמעודד תחרות במשק, בשוק הזה, זה דבר אדיר. הסטודנטים מקבלים את התנאים הכי טובים שאפשר מהבנקים, אבל כשהם מסיימים להיות סטודנטים ואז כמו כל אזרח אחר הם מקבלים ריביות בערך פי עשר, כמו כולם. כך שכשמתחילים לפתוח עסקים קטנים וכולנו רוצים לעודד יזמות, מגלים כמה זה מסובך וכמה זה קשה. לכן מבחינתנו זה מהלך טוב ואנחנו מברכים עליו.

הייתי רוצה לדבר על נושא אחר שלא קשור דווקא ל-P2P יש תחושה לפחות לנו שברגע שסוגרים את כל המהלך של ה-P2P החוק פחות או יותר נסגר ואנחנו רוצים לקחת לנושא אחר של גוף פיננסי חברתי. היום החוק מאפשר את איגודי האשראי אבל אנחנו רוצים לפתוח את זה לעוד שלב, אנחנו מדברים על חל"צ. היום החוק לצערנו מאפשר בעולם של פיקדונות ואשראי רק למי שהוא חבר אגודה, לשלם מניה ולקחת חלק בזה. החוק לא מאפשר לעשות מהלך שיהיה הרבה יותר מעורר שוק ופותח שוק. אנחנו חושבים שצריכים להכניס לחוק הגדרה של חל"צ, שבעצם העבודה שהוא לא מחלק דיבידנד מנטרלת את כל ניגוד העניינים בין חברה שפועלת הרבה פעמים למקסם את הרווחים שלה לבין הציבור שמשקיע את ההון שלו בשוק. לכן אנחנו חושבים שזה נושא שחייבים לפתוח אותו, חייבים לאפשר. אני אומר בכנות שהלוואי וגופים כמו אופ"ק יצליחו, אנחנו קצת יותר סקפטיים לגבי העובדה שיהיו איגודי אשראי לכן אנחנו חושבים שחייבים לאפשר גם מור לחל"צים. לדעתנו החוק כמו שהוא כתוב היום, לא יאפשר לדברים האלה לקרות.

תודה. היה לי חשוב לתת לך לדבר כיוון שאנחנו מדברים כל הזמן על הדור הצעיר והיה לי חשוב לתת את ההזדמנות. זה מאוד חשוב שאתם מעורבים בעניין. הנקודה שהעלית היא לגבי האגודה הישראלית להלוואות, האפשרות של חברה לתועלת הציבור. זה נושא שאנחנו צריכים לראות איך פותרים אותו. דברתי אתמול עם בנק ישראל לראות אם יש דרך אלטרנטיבית, זה נשוא שחשוב מאוד שייכנס. הסוכנות היהודית בבקשה.

תודה. אני עובדת במיזם שהמנהל שלו הוא אמיר שניידרמן, שנמצא כאן. מיזם של הסוכנות היהודית להקמת פלטפורמה להלוואות חברתיות ללא ריבית ויש לנו מספר בעיות קטנות עם הצעת החוק. הצעת החוק הכירה בכך שיש מערכת חברתית לתיווך באשראי וכך אנחנו מודים לגורמי הממשלה שבאמת מצאו לנכון להבין שיכולים להשתמש גם בפלטפורמות P2P למטרות שונות מאשר רק לעשיית רווחים.

יש התנגדויות לנקודות?

כן. עד עכשיו לא קבלתי אישור מאף אחד מגורמי הממשלה לבקשות שהעליתי, אני אעלה את שלושת הבעיות בקצרה. משהו קצר לפני, למי שלא מכיר את הבעיה, אנחנו רוצים לתת הלוואות להקמת עסקים קטנים לפיתוחם והרחבתם. כאשר עסק קטן יכול להיות עסק של אדם יחיד ואנחנו מבקשים גם לאפשר לנו לתת הלוואות לעסקים שמאוגדים כחברות. חזרתי ואמרתי, אני רוצה להקים עסק כגננת, אני יכולה להקים אותו כחברה ואני יכולה להקים אותו כעוסק מורשה. הצעת החוק שלפנינו מונעת ממני את האפשרות כפלטפורמה להלוואות ללא ריבית וגם אולי לאחרים אבל אני מדברת עכשיו רק על עצמנו. היא מונעת מאתנו לאפשר לתת הלוואה לגננת שרוצה להקים את זה באמצעות חברה או לגננת שרוצה להקים מפעל קטן למזון. כל העסקים הקטנים הללו שמאוגדים כתאגידים לא יוכלו לקבל הלוואות לעולם מפלטפורמות P2P.

כל הפתרונות שהרשות לניירות ערך מציעה הם לא רלוונטיים, הם לא לעניין. צריכים לפתור הלוואות עד גובה מסוים לעסקים קטנים שמאוגדים כתאגידים מהפיקוח של הרשות לניירות ערך ולהכניס אותם לפיקוח של אגף שוק ההון. זאת מפני שפלטפורמה יכולה לעבוד עם רגולטור אחד, אם אנחנו נקים את המיזם שלנו בעזרתכם אני מקווה ואנחנו רוצים לתת הלוואות ללא ריבית, איך נוכל לעבוד מול שני רגולטורים? בבוקר אחד יגיד א' ובערב אחד יגיד ב'. אין סיבה להקשות על הלוואות לעסקים קטנים עד גובה של 300,000 שקל מלקבל הלוואות באמצעות הפלטפורמות הללו ולהכריח אותם או לקחת את זה בתור יחידים במסגרת המודל של B2B או לקחת את זה ולהיות עוסק מורשה כי B2B תיתן את זה לצורך העניין לעסקים שמנהלים עם ריבית אבל אני, שרוצה לתת הלוואה ללא ריבית, לא אוכל לתת את זה לחברה.

אני חושבת שהמגבלה הזאת לא הוגנת, היא לא רציונאלית ולא משרתת את המטרה החברתית החשובה שאנחנו רוצים לאפשר הלוואות ללא ריבית לעסקים קטנים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. גורמי הממשלה לא נתנו לנו מענה על זה. אנחנו מבקשים להסדיר את זה במסגרת ההסדרה שלנו. אנחנו לא מטפלים עכשיו בתיקון עולם, למרות שאנחנו רואים חשיבות רבה בתיקון עולם כך שזה יורחב לכולם, אבל אנחנו בהגדרה שלנו מבקשים להגדיל את זה. זו נקודה ראשונה – תאגידים.

נקודה שני זה גובה הסכום. הוגבלנו עד עכשיו ל-100,000 שקל להלוואה. יושב כאן חבר כנסת עיסאווי פריג' וחברים אחרים שיודעים שכדי לפתוח עסק קטן לפעמים 100,000 זה לא סכום.

אז את מבקשת להגדיל. מה עוד?

זה תכלית החוק.

זה תכלית החוק. יצרנו פתרונות במסגרת הלבנת הון של פיזור מ-20% על מגבלת לווה. הנקודה השלישית היא שאנחנו מבקשים שבמסגרת ההגדרה כל פעם שצריך לקבל אישור, קבעו לנו אישור השר. אנחנו מבקשים שבמקום אישור השר יהיה כתוב אישור המפקח. זה הכול. זה לא דבר מסובך.

נושא אחרון, נושא שגורמי הממשלה כן הסכימו, הנושא של חשיפת המלווים. אצלנו, האדם עולה על הפלטפורמה, מספר את הסיפור האישי שלו. אני דידי, רוצה להקים גן ילדים בישוב ירוחם לילדים בעלי לקויות למידה. לצורך זה אני מבקשת הלוואה של 200,000 שקל ואני מאוגדת כחברה, או שזה לא שייך. אני רוצה לאפשר את הזיהוי של הלווה ובמקביל, מאחר והפלטפורמה שלנו מקבלת את הכסף מיהדות התפוצות בארץ ובעולם, גם אפשרות זיהוי המלווים. תודה רבה.

אני רק רוצה לתמוך בדברים שאמרה דידי, שאנחנו מסכימים בנקודה של לאפשר לעסקים קטנים וחייבים לפתור את העניין הזה כי זה פשוט הזוי שהחוק יעבור בלי למצוא לזה פתרון. כנ"ל הנושא של רשות המפקחת, אנחנו חושבים שלא הגיוני לתת, עם כל הכבוד לעבודה שיש את החוק של הרשות לניירות ערך, אנחנו חשובים שזה לא יהיה נכון מבחינת התנאים והרגולציה הנדרשת להכניס את העסקים הקטנים תחת הכנפיים של הרשות לניירות ערך במיוחד שיש את הרשות לשוק ההון שיכולה לפקח על זה בקלות יחסית וקל מאוד להכפיף אותם לשם והפתרון יהיה נכון יותר ולא יהיה רגולטור כפול.

נקודה אחרונה היא בנושא של להעביר את הנושא של חשבון נאמנות לא תחת פיקוח של הבנקים אלא תחת פיקוח של רשות שוק ההון. אנחנו חשובים שיש פה ניגוד עניינים מובנה בהקשר הזה שהפיקוח על הבנקים הוא זה שלמעלה שיהיה אחראי. עד כה הוא לא הוכיח את עצמו בהקשר הזה ואנחנו חושבים שיהיה נכון להעביר אותם לרשות לשוק ההון. אנחנו כמובן ניכנס לעומק בסעיפי החוק עצמם.

שגיא בלנש, מנכ"ל האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית. נמצא מאחורי היושב-ראש אופיר עוזרי. רבות דובר על הנגשת אשראי למודרי אשראי, דבר שהיום אין לו פתרון כל-כך טוב לא בפלטפורמות ולא בבנקים. לאגודה יש הון עצמי של 200 מיליון שקל, שזה סכום שהוא בסדר גודל של כל הפלטפורמות ביחד ואולי פי 20 מכל אגודות האשראי, יכול להיות שאני טועה במספרים, אבל גדול בהרבה. היום אנחנו מנגישים אשראי בכל רגע נתון, 11,000 איש מהמעמד הבינוני ומטה, מקבלים מאתנו הלוואות, גם הלוואות פרטיות וגם עסקים קטנים וזעירים.

יש לנו אפשרות ורצון להנגיש כמות גדולה יותר של אשראי. כיום כל מקורות האשראי שלנו מגיעים מפילנתרופיה הכול מתרומות ואנחנו נותנים את זה ללא ריבית. תורמים נותנים כסף ואנחנו מלווים אותו לאנשים מודרי אשראי.

האגודה קיימת 27 שנה, אפשר לנצל את הידע איך לתת אשראי, כל התהליך מקבלת קהל, חיתום, גבייה והוצאה לפעול. אנחנו יכולים להנגיש את זה לאוכלוסיות יותר גדולות, אבל לשם כך אנחנו צריכים שיאפשרו לנו לקבל פיקדונות ולתת אשראי.

הגלגול הקודם של החוק נתן לאגודות אשראי להיות גופי פיקדון ואשראי. אנחנו מבקשים שיתנו גם לחברות לתועלת הציבור כמוש אמר עמיתי מהתאחדות הסטודנטים והיה ויינתן לחברות לתועלת הציבור או לעמותות להיות גופים שנותנים פיקדון ואשראי, אנחנו נוכל בזמן קצר להנגיש אשראי בסכום מאוד גבוה לאוכלוסיות מודרות. תודה רבה.

אני מבקשת שתעלה את הדברים על הכתב ותגיש לוועדה כדי שנוכל לראות איך ניתן לסייע. אופק בבקשה.

עורכת דין יפעת סולל חברת הוועד המנהל של אופק. אופק בימים אלה בתהליך הרישוי להפוך לאגודת אשראי בהתאם לחוק שייכנס לתוקפו ב-1 ביוני. אנחנו בשיתוף פעולה עם טריא בפרויקט כבר פועל מזה מספר חודשים, שמאפשר לחברי אופק להשקיע בהלוואות עמיתים שיש בהם ערך חברתי, שאנחנו מייצרים היום פרויקטים שעומדים בעקרונות שיש לנו עניין לקדם. למשל נושאים של פאנלים סולאריים, זכויות עובדים. כל הרציונל של הפעילות אומר שאנחנו רוצים לאפשר לחברים שלנו להשקיע את הכסף שלהם בפרויקטים שנותנים ערך מוסף שהם רוצים לקדם אותו כי יש להם ענין ערכי אידיאולוגי לקדם אותו ולמעשה אנחנו מייצרים את החיבור הזה בין הרצון של החברים להשקיע ולקבל תשואה שהיא תשואה לא גבוה אבל היא מעבר למה שהם לא מקבלים היום בבנקים, לבין האפשרות לעשות את זה עם פלטפורמות ה-P2P שמאפשרות את זה.

כל הרציונל של הלוואות עמיתים הוא רציונל שאצלנו בתנועה הקואופרטיבית הוא מאוד משמעותי. הוא מאוד חזק היום בכל העולם הקואופרטיבי. למעשה כשאני מדברת עם אנשים בעולם הקואופרטיבי אומרים ליש אם היו מתחילים היום פעילות פיננסית שפועלת למען החברים ולמען הקהילה, שזה בסיס הרעיון, אז הדרך הכי פשוטה לעשות את זה היא באמצעות הפלטפורמות של P2P. אני חושבת שכמו שיש פטור מרישוי ספציפי לבנקים בחוק, צריך להיות גם לאגודות אשראי. אגודות אשראי הם הדרך הכי רציונלית לקדם את הפרויקטים האלה. מאוד חשוב להבין שיש פה גם סוגים שונים של פעילות. יש פעילות שהמטרה שלה היא למקסום רווחים ויש גופים שהמטרה שלהם היא לקדם מטרות קהילתיות חברתיות וציבוריות ואלה דברים שצריך יהיה לשים לב אליהם במהלך החקיקה.

קודם כל אני שמח על הדיון כי זה מאפשר לי כנשיא לה"ב שזה לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, להציף פה בעיה. אני שמח שנמצאים פה הסוכנות לעסקים קטנים, אנחנו תומכים בכל העמדה שלהם והעמדה של דידי ולינור שהציגו לגבי זה. אני רוצה להגיד שיש פה מציאות של טריפה של העסקים הקטנים והעצמאיים בישראל. יש פה גופים שקמים כמו פטריות אחרי הגשם כדי לקחת את הכסף של העסקים שלא כדין בהלוואות, בריביות אסטרונומיות. יש פה סוף כל סוף הזדמנות לעשות תיקון שמראה שהמדינה קצת חושבת, מה שלא קורה בדרך כלל, עבור העצמאים והעסקים הקטנים. הם בעצם מנוע הצמיחה.

לכן, כשאני רואה שלא מופיע שלווה יכול להיות גם עצמאי וגם עסק קטן, אז שוב מדירים את אותם אנשים שצריכים את העזרה הזאת. מבדיקה שלנו עולה ש-10,000 עסקים נסגרו כתוצאה מקושי תזרימי. 16,000 אנשים נכנסו למעגל פושטי רגל בשנת 2016. אנחנו באים סוף סוף עם תכנית P2P כדי שאנשים יעזרו לאנשים שבאים לעשות משהו ושוב מדירים את העסקים הקטנים והעצמאיים.

אני בטוח שהיושבת-ראש וחבר הכנסת פריג' מכירים את הסיפור הזה. העצמאיים משוועים לפתרון, לגיוון של פתרונות מימון. זאת ההזדמנות שלכם ככנסת ישראל לעצור את הטריפה הזאת, לעצור את זה שכל יום את רואה מאחורי אוטובוס עוד קרן שקמה לתת לך עוד 100,000 שקל רק לא אומרים כמה ה-100,000 שקל האלה יעלו לך. 20% או 30% לאותו עסק קטן. העיקר כתוב בוא עסק, בוא תיקח את ה-100,000 שקל, אבל לא יודעים שמפילים אותו. אני רוצה שבכנסת הזאת תהיה התייחסות לעסקים האלה. אני שמח על הדיון, אנחנו נלווה אותו. יש פה הזדמנות היסטורית לעשות שינוי כלפי סקטור שמצפה לזה.

תודה רבה על נייר העמדה. אני רוצה לסכם. אני מברכת על הישיבה, הייתה ישיבה יעילה ורצינית. לקראת הישיבה הבאה יש כמה דברים שאני מבקשת. עלו כמה אתגרים שהוצגו על-ידי החברות שעוסקות בפלטפורמות ואני מבקשת שני דברים: יש עבודה משותפת של בנק ישראל עם רשות שוק ההון ואני מבקשת שעד הדיון הבא יהיה לנו את ה-MOU, שאנחנו נדע בדיוק והדברים יהיו סגורים וברורים. אני מבקשת שתגיעו לכמה יותר הסכמות.

במקביל אני מבקשת ממשרד האוצר לבוא עם פתרונות אפשריים לנקודות שהועלו, של העניין של פתיחת החשבון, שכמו שאנחנו רואים יש הרבה שותפים לחוויה. העניין של ביצוע הפעולות, של העמלות. כמה שיותר פתרונות.

זה בנק ישראל לא משרד האוצר.

רעיונות לפתרונות. אנחנו מחפשים את הפתרונות. אתם תעשו את העבודה של ה-MOU ואני מאוד מקווה שנוכל לפתור את זה ולהגיע לפתרונות שיהיו מספיק טובים שנדע שהפלטפורמות נמצאות בידיים טובות. במקביל אני גם רוצה שהם גם יעלו רעיונות ואנחנו נשמע אותם בדיון הבא.

אני מבקשת לשמוע את הנאמנים. דובר על מספר גדול של חשבונות בבנק שיש לנאמן, אני מקווה שנוכל לשמוע קצת מהנאמנים. אני חושבת שזה יסייע לנו לדיון.

נושא נוסף שנדון בו בהרחבה הוא הנושא של העסקים הקטנים. אני שמחה שרועי העלה את זה ובסוף, כי היינו שקועים בנושאים אחרים. זה גם עלה על-ידי הסוכנות.

יושב-ראש הרשות לניירות ערך ישמח להגיע לדיון.

יושב-ראש הרשות היה אמור להגיע.

הוא הוזמן. נזמין שוב, לכבוד יהיה לנו.

העניין מוסדר לחלוטין.

אם ככה על אחת כמה וכמה, כמו בדיון עם בנק ישראל, אם אנחנו צריכים להגיע להסכמות, אז מה טוב. נשתדל ונתאמץ להגיע להסכמות גם בעניין הזה. שמענו על כמה אתגרים שעלו, חשוב לומר שהחוק הזה בא לאפשר לציבור להשקיע כספים בצורה טובה ולקבל הלוואות בצורה טובה. שיהיו כמה שיותר אנשים שותפים למהלך הזה. יש כמה אתגרים לפתור, גם את מערכת היחסים עם הבנקים, גם את הנושא של העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו פה כדי לתת את הפתרונות, נמשיך את הדיון ביום שני הבא. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:16.