הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלהלבטיחות בדרכים

יום שלישי, י"ב בסיון התשע"ז (06 ביוני 2017), שעה 14:40

מעורבות אוטובוסים וכלי רכב כבדים בתאונות הדרכים וקידום הטכוגרף הדיגיטלי

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

יעקב פרי

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סיגלית ברקאי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אברהם ישעיהו - מנהל תחום קציני בטיחות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עינת סגל - מנהלת אגף הנדסה ותקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסי שנלר - ראש תחום ניידות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק יוסי אביטן - מנהל יחידת רכב כבד, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סימונה זילבר - ראש תחום ייעוץ וחקיקה באגף התנועה, משטרת ישראל, המש' לביטחון פנים

רפ"ק דנה ימינחה - מ"מ יועמ"ש אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

דרור וגשל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

צבי טל - מנהל מחלקת ארב"ל 1, משרד החוץ

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

סא"ל יוסי בן שמחון - ראש ענף בטיחות בדרכים, מינהלת הבטיחות ובקרת האיכות, צה"ל, משרד הביטחון

רס"ן דן קנטר - ראש ענף רכב, צה"ל, משרד הביטחון

צביקה דן - סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, פניות ציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אילנית בר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

מרדכי פדר - יו"ר, חיים בדרך מתונה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

פרדי הרשקוביץ - בוחן תאונות ראשי, חברת אגד, מפעילי התחבורה הציבורית

מרדכי (מוטי) אלמוג - קצין בטיחות חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסי לוי - קצין בטיחות, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

צחי ליטבק - קצין ביטחון, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

אלי ורט - סגן מנהל מח' בטיחות, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

אמנון שידלצקי - קצין בטיחות בתעבורה, חברת דן, מפעילי התחבורה הציבורית

יער אמיר - מנהל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, מפעילי התחבורה הציבורית

דן לנדאו - סמנכ"ל רגולציה, רכבת ישראל

בני יזדי - מנהל אגף דרכים והסדרי תנועה, רכבת ישראל

ד"ר משה בקר - ITS ישראל – מערכות תבוניות בתחבורה

מיתר חי - מרכזת בוגרת, תנועת הצופים

אלונה עמיר - מדריכה, תנועת הצופים

דן קידרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מיצג/ת את אגד, רכבת ישראל

איתמר טרובק - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים, לשכת סוכני ביטוח בישראל, לשכת עורכי-הדין בישראל

רות פרמינגר - שדלן/ית

דקלה טקו

אירית שלהבת

מעורבות אוטובוסים וכלי רכב כבדים בתאונות הדרכים וקידום הטכוגרף הדיגיטלי

צהרים טובים לכולם. אנצל את העובדה שיושב-ראש ועדת הכלכלה עדיין כאן בדרך החוצה כדי להודות לך על כך שאתה לא יורד מסדר היום בנושאים הללו. הטמעת את זה לכולנו ואנחנו עושים כיד האריכתא של הוועדה את המשך הדיון. תודה רבה, אדוני.

אני פותח את הישיבה שכותרתה היא: מעורבות אוטובוסים וכלי רכב כבדים בתאונות הדרכים וקידום הטכוגרף הדיגיטלי.

הישיבה הזאת היא כחלק מן הישיבות שאנחנו עורכים. אם נסכם את הפעילות של ועדת המשנה, נגענו בהמון היבטים כי כולנו יודעים שהמלחמה בתאונות הדרכים היא לא מלחמה של משרד אחד או של גוף אחד או של היבט אחד אלא היא דבר רב-מערכתי. אם נחשוף נקודות לטיפול ונעקוב אחריהן אולי נזכה בעזרת-השם לראות את הגרף של מספר ההרוגים והפצועים יורד עוד בשנה הזאת, בעזרת-השם.

בישיבה היום נדבר גם באופן כללי וגם לאור פנייתו של חברי הטוב, חבר הכנסת יעקב פרי, שבמשך תקופה ארוכה מנדנד לכל משרדי הממשלה האחראים על כך באשר להכנסת הטכוגרף.

לצערי הרב, אני לא אומר כביקורת, אני לא מתכוון לבקר פה אף אחד כי אנחנו באים לבנות ולא להרוס, אבל החלטת הממשלה על הטכוגרף נתקבלה עוד לפני שיעקב פרי חלם שהוא יגיע לכנסת וגם אני הייתי אז בעיריית בני ברק, הוא היה במקום אחר שאי אפשר לומר אותו בדיוק, אז נתקבלה החלטת הממשלה. אגב, היא נתקבלה ביחד עם החלטה בנושא שדיברנו עליו בדיון קודם, באשר להתקנת 300 מצלמות ברחבי הארץ, כאשר עד היום הותקנו רק 100 מצלמות. כלומר, גם בהסתכלות היסטורית השנים האלה שעוברות הן נצח ואולי אולי הרבה אנשים, או מעט אנשים, לא משנה, מספיק אחד, קיפחו את חייהם בגלל הדבר הזה. לכן אנחנו רואים בנושא הזה של אוטובוסים, משאיות וכלי רכב כבדים ובנושא הטכוגרף חשיבות רבה.

ראיתי התכתבות, אולי של חבר הכנסת פרי, עם אחד המשרדים, שם צוין לגבי לוחות הזמנים וכולי. כמה דברים אפשר היה לעשות בתקופה הזאת ולא נעשו. אני חושב שלא נכון שכך יקרה.

ננסה למצות את הדיון היום. אני כבר אומר מראש, הדוברים יהיו אלה שמייצגים את הגופים המקצועיים. אם יהיה לנו זמן ניתן גם לגופים החברתיים שמלווים אותנו להתייחס, ואני מודה לכם על כך שאתם מלווים אותנו לאורך כל הדיונים.

יעקב פרי, המיקרופון שלך.

תודה, אדוני היושב-ראש, צהרים טובים. מעורבותם של כלי רכב כבדים וציבוריים, משאיות, אוטובוסים, אוטובוסים זעירים ומוניות בתאונות דרכים קטלניות גבוהה מאוד באופן יחסי משיעורם במצבת כלי הרכב. הכלים האלה מהווים לפי הנתונים שמצויים ברשותי כ-5% מצי כלי הרכב, והם מעורבים בתאונות דרכים שמידי שנה גובות חייהם של כ-35% מכלל ההרוגים. בעוד שמשאיות שמשקלן עולה על 3.5 טון מהוות 2.7% ממצבת כלי הרכב לעומת למעלה מ-83% כלי רכב פרטיים, מעורבותן בתאונות דרכים קטלניות גדולה פי 6 מזו של כלי רכב פרטיים.

יש לזה הסבר הגיוני, כי פה נמצאים יותר אנשים.

נכון, אבל המצב חמור במיוחד כאשר מדובר במשאיות שמשקלן עולה על 34 טון. מעורבותן בתאונות קטלניות גדולה פי 24 מאשר תאונות שמעורבים בהן כלי רכב פרטיים. אוטובוסים, שמהווים 0.6% ממצבת כלי הרכב, מעורבים בתאונות דרכים קטלניות פי 18 יותר מכלי רכב פרטיים.

אדוני היושב-ראש, בחודש ינואר 2003 ועדת חקירה פרלמנטרית המליצה לעבור לשימוש בטכוגרף דיגיטלי. בשנת 2005 ממשלת ישראל אימצה את דוח ועדת שיינין וקבעה כי על המדינה לעבור לשימוש בטכוגרף דיגיטלי. התועלות של הטכוגרף הדיגיטלי ברורות לכולם, גם למשרד התחבורה, על זה כמובן אין שום ויכוח. אבל משום מה במשך שנים משרד התחבורה מתמהמה עם הדבר הזה. 12 שנים חלפו, אדוני היושב-ראש, מאז החלטת הממשלה ונראה כאילו לא קרה כלום מאז. יש עשרות הרוגים מידי שנה רק מכלי רכב כבדים.

אני אומר לך כבר, היום אעמוד על כך שנצא עם לוח זמנים לעניין הזה. נמצאים פה כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. היום בזכותך נצא עם לוח זמנים, בעזרת-השם.

זה למען אזרחי ישראל.

אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להציג שאלה קשה, שכנראה לא נמצאה לה עד היום תשובה אבל השאלה הזאת חייבת להיות מונחת בצורה הברורה ביותר והישירה ביותר לפנינו כשאנחנו דנים בנושא הזה. כמה תאונות באמת אפשר היה למנוע? כמה הרוגים אפשר היה להציל אילו מוסדות המדינה היו פועלים מהר יותר?

ריכזתי את כל התשובות של משרד התחבורה לאורך השנים שמצאתי והן מונחות כאן לפניי. לא אלאה את כולכם, אבל כבר בשנת 2007 הודיעה נציגת משרד התחבורה לוועדת הכלכלה שהמשרד בעיצומה של עבודת מטה ושכבר 3 שנים זה נמצא על סדר יומה. למרות זה, העסק לא זז. בשנת 2009 הודיע משרד התחבורה שהוא סיים את עבודת המטה. מאז אנחנו רואים זיגזג בתשובות של משרד התחבורה, ובעיקר, אני מצטער לומר, אנחנו רואים חֶלֶם, שלא לומר שמשרד התחבורה בכוונה לא קידם את השימוש בטכוגרף הדיגיטלי. זה מעלה שאלה קשה, האם יש בעלי אינטרס או מי שדוחף או מתנגד להכנסת הטכוגרף הדיגיטלי? מתי תקום החובה לעשות שימוש בטכוגרף הדיגיטלי?

עוד שלושה משפטים. ההתנהלות בעניין הזה, אדוני היושב-ראש וגבירותי ורבותי, היא שערורייתית. במשך 10 שנים "מורחים" אותנו בכל מיני סיפורים. על כל הרוג בצה"ל עורכים תחקיר. גם בנושא הקטל בדרכים אנחנו במלחמה. הגיע הזמן שאנחנו ננהג בהתאם. חבל שהממשלה לא מתייחסת למאות הרוגים בשנה בהתאם. אם ועדת השרים למלחמה בתאונות הדרכים הייתה מוקמת – היא הוקמה אבל כמעט בכלל לא התכנסה – אולי הדברים היו נראים אחרת. בוודאי אילו למשפחות ההרוגים היה לובי או יותר כוח פוליטי הדברים היו נראים אחרת. יש כאן כשל מתמשך שחייבים לחקור לעומק.

במסמכים שנשלחו אלינו אתמול כחומר רקע לדיון משרד התחבורה נתלה בצורך בחתימה ובהצטרפות לאמנה בין-לאומית. בכנות, אדוני היושב-ראש, אנחנו חייבים לצאת מן הדיון הזה כאשר תחת ידינו תשובה לשאלה אחת ברורה וחד-משמעית: מתי תקום החובה לעשות שימוש בטכוגרף הדיגיטלי במדינת ישראל? אני מצטט מתוך אתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "התקנת הטכוגרף הדיגיטלי מאפשרת אכיפה מיטבית ונרחבת יותר מהאכיפה הקיימת. כמו כן, איכות הנתונים, אמינותם וזמינותם צפויות להביא להקטנת העומס המוטל על מערכת האכיפה והמשפט".

תודה לך, אדוני.

תודה, אדוני. לפני שאעביר את רשות הדיבור לצביקה דן, סמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אחדד קצת את מה שאמר ידידי יעקב פרי. אנחנו צריכים לצאת עם התשובה הזאת היום ואנחנו נצא איתה. אני רוצה לקבל לא רק את ההתייחסות לטכוגרף הדיגיטלי, גם זה, אלא גם תנו לנו נתונים על המעורבות של משאיות ואוטובוסים בתאונות דרכים ועל עוד דברים שנעשים. נתייחס גם למכלול, עם דגש, עם זרקור על נושא הטכוגרף הדיגיטלי. אולי גם מישהו ממשרד התחבורה ייתן לנו הסבר טכני לגבי הטכוגרף הדיגיטלי, בלי להציג כרגע את הבעיות, לא של האו"ם ולא של משרד החוץ. איך עובד המכשיר? רק למען שיידעו האנשים. צביקה דן ידבר אחרי כן. אני שואל על הטכוגרף מבחינה טכנית. אל תיכנס כרגע למה שאתה הולך לומר אחר-כך.

היום לפי התקנות מאושר טכוגרף אנלוגי. זאת אומרת, הכרטיסים וכל מה שנגזר הם יותר- - -

יש בו הרבה בעיות של דיוק ואי אפשר להסתמך עליו.

הוא יותר מכני, וכפי שאמר חבר הכנסת פרי נכון, זה יותר להיבט של האכיפה. הטכוגרף הדיגיטלי, העבודה שלו והפעילות שלו היא יותר באופן דיגיטלי, כלומר מקבלים את הטפסים ובמקום כרטיס מקבלים את זה באופן ממוחשב וזה גם נשמר.

זה בעצם קופסה שחורה, על כל המשמעות שלה. כולל ויזואלית?

זה נשמר. נקודה חשובה, ונתייחס לזה גם בהמשך, זה מחייב 4 כרטיסים, אחד לנהג הרכב, אחד לקצין הבטיחות הטכנאי ועוד. כלומר, זה דבר שהוא סגור.

כמה עולה כרטיס כזה?

אדוני היושב-ראש, נציג לך את כל ההיערכות שלנו.

אני מצטער שאני קוטע את דבריו, אבל חלק מהרכבים שמיובאים ארצה באים עם טכוגרף דיגיטלי מותקן והיום מפרקים אותו. כלומר, היום הטכוגרף עולה למדינה יותר מאשר להתקין אותו.

אתן מענה לכל הדברים.

הם לא יכולים לאשר את זה כל עוד אין את האישורים הבין-לאומיים.

נתייחס לזה.

חבל שלא ידענו את זה קודם, היינו מדברים על זה עם טראמפ כשהוא היה כאן בביקור, אולי היינו פותרים את הבעיה.

דווקא שם אין טכוגרף דיגיטלי.

אנחנו חוזרים עכשיו לפי התכנון, צביקה דן, סמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בבקשה.

שלום לכולם. מעבר לנתונים שהוצגו פה על-ידי חבר הכנסת יעקב פרי מנייר עמדה שהפצנו לפני הדיון, קצת לחזק את העניין הזה. באמת כלי הרכב הכבדים, משאיות ואוטובוסים בעיקר, המעורבות שלהם בתאונות דרכים גבוהה מאוד וקטלנית מאוד. אם נכמת את זה למספרים, בשנת 2016 נהרגו 102 אנשים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבות משאיות מעל 3.5 טון או אוטובוסים. זה מספר מדהים, זה כמעט שליש מסך כל ההרוגים. זה המון. השנה היו כבר 157 הרוגים מתחילת השנה, מתוכם 24 נהרגו במעורבות של אוטובוס או משאית. יחסית יש לנו ירידה מסוימת אבל באופן כללי בשנים האחרונות קרוב לשליש מההרוגים הם במעורבות של נהגי אוטובוסים ומשאיות ובהחלט הנושא מדאיג מאוד.

אתה יכול להפריד בין אוטובוסים למשאיות?

החלוקה הזאת תיתן לנו מבט נכון יותר, כי אל תשכח שבאוטובוס נוסעים 50 אנשים ואם יש חלילה תאונה אז יש לזה את המשקלל שלו. חשוב, תרשום לך בצד, גם אם לא עשיתם את זה עכשיו, שבישיבות הבאות תעשו עוד מטריצה אחת שנותנת לנו הסתכלות על העניין הזה.

אני מן הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בתאונות הקטלניות, בסביבות 19% זה אוטובוסים וכ-17% זה משאיות.

השנה, כפי שאתה מכיר, ויהיה גם דיון המשך בנושא הזה, הכנו תוכנית מתכללת להפחתת ההיפגעות במעורבות של משאיות ואוטובוסים. אין ספק שנושא הטכוגרף הוא בתוך התוכנית ואנחנו בהחלט בעד. התוכנית כוללת גם את הכשרת הנהג, הליווי, תיקון 118. אציין את זה בהמשך הדיון. תודה.

דיברת על נתונים. אתה רוצה להיכנס גם לפעילות שקיימת או שנדרשת? אנחנו רוצים להרגיל אתכם למה שאתם בעצם רוצים גם כן, היושב-ראש שלך והמנכ"לית, גם בשיחות פרטיות וגם כאן בוועדה, אנחנו רוצים להרגיל אתכם להיות הגורם המוביל, ראש הקואליציה.

זה מה שעשינו בתוכנית.

קח לדוגמה את דוד ביטן, תחשוב שאתם דוד ביטן של המלחמה בתאונות הדרכים. תבין כמה חיי אדם אפשר יהיה להציל. הייתי מצפה מכם לא רק לתת לנו את המספרים, כי מספרים זה סטטיסטיקה, את זה כל אחד יודע לעשות. אני לא, אבל כל אחד יודע. אבל מה עושים, מה נעשה, האם יש התקדמות, מה עוד צריך לעשות?

כבוד היושב-ראש, אגיד בכמה מילים.

סליחה שאני "מתקיל" אותך.

אתה לא "מתקיל". אני מוביל את התוכנית הזאת אז זה נוח לי. כחלק מן התוכניות שבנינו לטיפול באוכלוסיות בסיכון, כאשר אחת מן האוכלוסיות זה הרכב הכבד, ביצענו מחקר מקיף מאוד, כולל מה קיים בעולם ומה עושים בעולם, ובנינו קואליציה. לקחנו את כל הגופים במדינת ישראל שמתעסקים בעניין הזה, ממועצת המובילים, דרך הגופים השונים בתחבורה ציבורית, כל גופי האוטובוסים, כל מי שהיה לו יד ורגל בעניין הזה היה אתנו והשתלב אתנו בבניית התוכנית. בנינו תוכנית שעיקרה הוא שינויים משמעותיים מאוד בהכשרת הנהג, בעיניי זה מרכיב חשוב מאוד, בהשתלמויות חובה. אנחנו רוצים מאוד להכניס השתלמויות חובה. אני מגיע מהצבא, הייתי ראש מחלקת הבטיחות של הצבא. אגב, חבר הכנסת פרי נגע בזה. מעבר לטכוגרף שאנחנו מדברים עליו, בצבא יש מערכת שנקראת "עוזר נהג אלקטרוני", שלמעשה נותנת לנהג בזמן אמת ולמי שמפקח על הנהג את כל נתוני הנהיגה שלו בזמן אמת. נמצאים כאן נציגי צה"ל, אולי הם ירחיבו בעניין הזה.

נשמע על זה מהם.

בצבא זה עשה מהפכה משמעותית.

ראו את זה בסטטיסטיקות בצורה ברורה.

הטכוגרף הוא חלק מן העניין הזה. יש פה את אנשי המשטרה. המשטרה הקימה יחידת אכיפה ייעודית ממש בימים אלו בנושא אכיפה ייעודית לנושא רכב כבד.

הנושא של הטכנולוגיה הוא חלק מן התוכנית שלנו.

סוגיית הריתום, ההעמסה – אני באופן אישי בשנת 2016-2017 הובלתי, בגלל שבאתי מן הצבא, את נושא תחקירי העומק בתחום הזה. שמתי דגש על הרכב הכבד. אני מניח שכולכם מכירים את התאונה שהייתה בשנה שעברה בכביש 1 עם האוטובוס שבו נהרגו 6 אנשים.

עם הזרוע שיצאה החוצה.

על זה עשינו תחקיר עומק והפצנו את הדוח לפני 3 חודשים, דוח מעניין מאוד.

אם אפשר להעביר לנו אותו.

ותאונה נוספת שהייתה בצומת חשמונאים עם טרקטור שהועמס על משאית, נפל והרג שתי נשים.

בעניין הריתום והדברים הללו, זה נושאים של חקיקה? זה תקוע כרגע בהיעדר חקיקה? אתה יכול לאתגר אותנו קצת בעניין הזה?

כן. יש לנו נוסח חקיקה משמעותי.

זה בדרך לוועדה?

כן.

נמצאים כאן אנשי משרד התחבורה והם בטח יעדכנו. זה דורש בין השאר תיקון לתקנה 85. יש כבר נוסח מתוקן. אנחנו נמצאים בתהליך מתקדם מאוד של הפקת מערכי שיעור. התקנה תתוקן ובמקביל גם כל הנהגים יידרשו לעבור הדרכה.

אתייחס לזה.

עם לוחות זמנים, כמובן. נושא של סימון המשאיות מאחור, הייתי פעם באירופה וראיתי איך זה מתנהל שם.

זה גם בתהליך של תיקון תקנה.

זה סימון מסביב לקופסה הגדולה של המטען. פשוט תענוג לנסוע מול זה כי אתה יודע איפה גבולות הגזרה. זה גם נמצא בהליך של תיקון בארץ?

זה גם נמצא בעבודה ואבנר פלור יעדכן אתכם.

שתי נקודות אחרונות לנושא מיצוב הנהג, שאתה מכיר, דנו בזה. נעלה גם את זה.

ונושא אחריות המנהלים, אחריות שילוחית, שזה דבר שאנחנו רוצים מאוד לקדם, אחריות של בעל המפעל. נדבר על זה בדיון הבא.

וסוגיית ההברחות. אנחנו עמלים בימים אלה באופן משמעותי מאוד להדריך את נהגי המשאיות. אנחנו עושים את זה במקומות רבים.

קראתי את הדוח של הרשות שלכם עם המלצות לכיווני פעולה. אני רוצה לשאול שתי שאלות קצרות מאוד. אחת, אתם ממליצים להוסיף את הנהיגה המקצועית כעבודה מועדפת, אם הבנתי נכון.

כן, רצינו לקדם את העניין הזה.

אני רוצה להעלות תהייה, אם נכון שנערים בני 21 ינהגו על רכבים כבדים או שלא זו הכוונה. והשאלה השנייה היא מי אמור להוסיף את נושא העבודה המועדפת לנהיגה, מי הגורם האחראי.

משרד הרווחה.

אנחנו התכוונו לנהגים שמשתחררים מהצבא עם ניסיון בנהיגה.

כלומר אחרי שירות קבע, לא אחרי שירות סדיר. זה משהו אחר. תודה רבה לך.

שכחתי לציין בתחילת הישיבה, היושב ראש והמנכ"ל של מועצת המובילים והמסיעים, שבאים לכאן בכל ישיבה ואני תמיד משבח אותם על כך, לצערי הרב נמצאים בחוץ לארץ בימים אלה בענייני משרדם וביקשו שנדחה את הישיבה. לא יכולנו בגלל לוח זמנים צפוף מאוד של הוועדה. אז קודם כול אני אומר את זה כדי שאף אחד לא יחשוב שהם לא באו דווקא ביום שדנים בנושא שלהם. אנחנו גם נקדיש לזה דיון נוסף ואז נחבר את זה עם ההמלצות שלכם. אני מבקש שתבואו לזה מוכנים, עם מצגת ברורה, נביא את משרדי הממשלה וננסה לעשות מה שנקרא "שולחן עגול".

גם אנשי הנהלת בתי-המשפט לא הגיעו לדיון כי הם אמרו את עמדתם. כלומר, אין להם כרגע מה לעשות בדיון כי מבחינתם בחלק הזה הם בעד הטכוגרף, אין להם שום בעיה שהעניין הזה יתקדם.

עד כאן הודעות למערכת.

עכשיו אני רוצה לבקש מיוסי אביטן, מנהל יחידת רכב כבד במשטרת ישראל להתייחס. לפני שאתן לאחד מכם או לשניכם את רשות הדיבור, אתם תחליטו, קודם כול אני מברך אותך בהצלחה, ומברך את השר, שהיה כאן והבטיח שיעשו צוות משימה, יחידה, על כל המשתמע מכך. אצלנו אומרים: "ברוך אומר ומקיים". הוא קיים ואני סבור שזה חשוב. זה זרוע חשובה ואנחנו ודאי נזכה לראות אותך פה עוד בהמשך הדרך. לכן אני מבקש מכם כרגע דיווח על היחידה, עמדת המשטרה לגבי הטכוגרף הדיגיטלי והאכיפה של המשטרה כלפי כלי רכב כבדים. בבקשה.

אני עורכת-דין מאגף התנועה. נמצאת כאן סימונה זילבר מאגף התנועה ויוסי אביטן מפקד יחידת אכיפה בעניין רכב כבד.

מדובר ביחידה חדשה שהוקמה לפני חודש ימים. אנחנו כמובן צופים לה הצלחה ומאחלים לה הצלחה.

אתם עדיין במאה ימי החסד...

היחידה כפופה פיקודית ישירות למפקד מתנ"א, משטרת התנועה הארצית. היא תאכוף בכל הארץ על-פי תוכנית עבודה סדורה שתאושר על-ידי ראש אגף התנועה. הייעוד של היחידה הוא להגביר את האכיפה הממוקדת בעניין משאיות ואוטובוסים, לחשוף עבירות כבריונות, אי-תקינות, אחריות שילוחית של בעלים ושל חברות, כל זאת במטרה לצמצם מעורבות בתאונות דרכים ולהציל חיים.

מבחינת הגיוסים, ביחידה יש כרגע מפקד ו-10 שוטרים. היא צפויה עוד להמשיך ולגדול.

כלומר אתם בהליך של גיוס יותר ממוקד של אנשים עם מבט תנועתי?

בהחלט. מדובר ביחידה שאנחנו מייעדים אותה יותר לאנשים שעברו הכשרה של בוחן תנועה כדי שיהיו להם סמכויות נרחבות יותר, כדי שהאכיפה תהיה עד כמה שאפשר אפקטיבית, ממוקדת ותוכל לתרום את התרומה שאנחנו צופים לה.

בהמשך כמובן נוכל לדווח על התוצרים, על הפעילות ועל התפוקה כאשר נתחיל "לרוץ" יותר. זה לעניין היחידה.

לעניין הטכוגרף הדיגיטלי, אגף התנועה תומך כמובן במהלך ומברך עליו, מהנימוקים שכבר הוזכרו כאן. אנחנו כמובן מעבירים למשרד התחבורה את ההערות המקצועיות שלנו, בעיקר בהיבטים של אכיפה, אבל אנחנו סומכים ידינו ומקווים שזה יתקדם בלוחות זמנים קרובים.

אם כולם תומכים אז למה זה לא מתקדם?

שאלה טובה מאוד.

לגבי האכיפה, מה התוכניות שלכם בהגברת האכיפה? זה התחיל עוד לפני הקמת היחידה וכעת הנושא בוודאי יקבל יותר תוקף. אילו עוד דברים אתם מתכננים ועושים בהווה ובעתיד הקרוב?

כרגע במקביל לפעילות שכבר התחילה של היחידה הייעודית שלנו, יש לנו את ימ"ר את"נ שפועל ומבצע אכיפה שוטפת. כרגע יש ליחידה שיוסי אביטן עומד בראשה פעילות משותפת ביחד עם משרד התחבורה, למשל בנושא משקלים, וזה דבר שאנחנו ממשיכים אותו. אנחנו נמצאים בתהליך כדי לעשות את הדברים בצורה עצמאית ולהרחיב את היכולות שלנו. אני מקווה שבעתיד נוכל לבוא לכאן ולהראות לכם את התוצרים היפים אבל אנחנו לגמרי בכיוון הזה.

האם במסגרת האכיפה בתוכנית שלכם אתם מבקשים גם לאכוף בדיקות פתע לגבי שעות עבודה?

כן, בהחלט.

כלומר, אם נהג עבר את שעות העבודה שלו. זה הדבר הראשון בגורם האנושי. פה לא צריך אפילו ניידת. מספיק אפילו להיכנס למשרדים ולבקש את הלוח ולראות כמה שעות אנשים עבדו. אחרי כמה בדיקות פתע כאלה, תאמיני לי, כולם יידעו להגיד לכולם והכול ייראה אחרת.

קלענו לדעתו של אדוני. אנחנו בהחלט מתכוונים לעסוק בנושא שעות עבודה ומנוחה וגם לפעול בכיוון של אחריות שילוחית כי יש אחריות למי ששולח את הנהג הזה לעבוד והוא צריך לדעת שמורא הדין גם עליו.

אני מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה. אנחנו עובדים במשותף.

אז תשלים אותם. אתה כרגע תחת הכובע של המשטרה בעניין הזה.

אני יכול לעדכן שבחודש מאי נפסלו 14 רישיונות נהיגה ברכב.

כמה נפסלו בחודש שלפני כן?

זה היה שיתוף הפעולה הראשון.

פעם ראשונה שיתוף פעולה ביחד. 14 רישיונות נפסלו.

זה כותרת. אתה יודע למה חשובה הכותרת הזאת, לא בשביל הקרדיט של הפוליטיקאים אלא למען ישמעו ויראו.

לכן אני מדגיש את זה, שזה ייצא גם מן הוועדה. אני חושב שזה חשוב. 19 דוחות על משקל של עומס יתר ב-15%, זה אומר 15% מעבר למותר. נשקלו 520 משאיות, ניתנו דוחות של 7,000 שקל. יש פה רשימה של עוד כל מיני דברים. כל זה רק בחודש מאי. זאת אומרת, היחידה עובדת בשיתוף פעולה וזה יפה מאוד.

יש שיתוף פעולה בין משרד התחבורה והמשטרה בעניין הזה. ואתם ממשיכים עם זה? זה לא מבצע חד-פעמי?

בוודאי. תהיה תוכנית, גם של הרכב.

התוכנית נמשכת, בכל חודש יש שיתופי פעולה, מבצעים שעורכים ביחד. יש פעילות מרובה שנעשית עם היחידה.

כמה רכבים יש לכם?

יש לנו 6 ניידות בכל הארץ, כאשר בתוכן יש בין 18-20 מפקחים.

הניידות האלה עובדות "סביב השעון"? הם פועלים במשמרות?

לא. לרוב הפעילות מתבצעת ביום. יש גם מבצעים בלילה בהפתעה. אנחנו עורכים קרוב ל-40,000 בדיקות בשנה.

תודה רבה. משרד התחבורה, אני מבקש גם התייחסות כוללת ולאחר מכן התייחסות לטכוגרף. תגיד לנו איפה אנחנו אוחזים, איפה החסמים, איפה הקשיים, בידי מי הכדור נמצא במרוץ השליחים הזה, וגם מה שביקשנו קודם ואמרת שתדבר עליו אחר-כך.

הכול רשום לי, לגבי תיקון התקנות, אתייחס לכול.

אני מבקש ממך להרחיב על הדברים הללו.

קודם כול, מאז הדיונים שהיו בוועדות בעניין בלימת הקטל בדרכים והפעילות שלנו אנחנו נתנו ונותנים דגש בשנת 2017 על נושא של כלי רכב כבדים, משאיות ואוטובוסים. בהתאם יעד הבדיקות שלנו לכלי רכב כבדים, אנחנו אמורים להעלות אותו בשנת 2017 ב-31%, כלומר הבדיקות של תקינות, עומס יתר וכן הלאה שמבוצעות על-ידי ניידות הבטיחות, המטרה שלנו להעלות את מספרן ב-31%, לתת לזה דגש רב יותר.

איך אתם מתכוונים לעשות את זה? אתם מוסיפים רכבים? מוסיפים אנשים? עובדים במשמרות?

היות וכוח האדם קיים, הניידות קיימות ואין בשנה הזאת תוספת בעצם זה יבוא על חשבון הרכב הפרטי. כלומר, ניתן יותר דגש על בדיקות הרכב הכבד על חשבון הרכב הפרטי, כאשר יש לנו כוונה בתוכנית גם להגדיל את הכמות, אבל כרגע זה בתהליך עבודה.

אגב, כוח האדם הוא כוח אדם מקצועי?

נכון, בוודאי. גם הניידות.

תשקלו גם הגדלה של כוח האדם. אגיד לך למה. יש לך את הניידות ואולי תוכלו לעבוד בהן גם במשמרות נוספות.

יש רק קצת קושי בשעות הלילה לבדוק כי זה בעייתי מבחינה טכנית, לכן אנחנו עושים את הפעילויות שניתן לעשות, כמו בדיקות של אורות בשעות הקיץ, עד כמה שניתן.

בנוסף גם באשר לקציני הבטיחות, כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, לפני יותר מחודש הוגשו תיקוני תקנות. כרגע אנחנו בודקים על בסיס מה שביקשתם ונגיש את זה לכנסת בהקדם ככל הניתן. גם שם אנחנו מבצעים תיקון תקנות על מעמדו של קצין הבטיחות, זה עיקר העבודה. יחד עם זאת, בכוח האדם הקיים אצלנו אנחנו מבצעים גם פיקוח, מגיעים למפעלים, בודקים את הנהגים, בודקים את כלי הרכב. כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, ב-20 ביוני 2017 תיכנס לתוקף תקנה לגבי מתן מידע תעבורתי על הנהג. זאת אומרת, קצין הבטיחות יוכל לדלות מידע. זה בעקבות אישור של הוועדה שניתן לפני כמה חודשים. זה דבר חדש וחדשני.

הוא משית אחריות על מנהלי החברות.

בין היתר גם, אבל זה גם מחייב את אותו קצין בטיחות לדעת לבדוק את הנהג על-פי התקופות שייקבעו, גם נהג חדש שנקלט בחברה וגם במהלך התקופה שהוא נמצא בה. אבל בכל מקרה זה לא מסיר את האחריות מן הנהג. ברגע שיש לו כמות מסוימת של נקודות או שהוא עשה עבירות כאלה ואחרות הוא מחויב לדווח. כלומר, אי אפשר להסיר מן הנהג את האחריות לדיווח. יחד עם זאת, אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה.

אעצור אותך פה לפאוזה קטנה שעולה לי בראש תוך כדי הדברים. למשרד התחבורה יש גם תקציב פרסום. נכון?

אתייחס גם לזה. זה ביחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אשמח לשמוע את ההתייחסות שלך וגם את דעתו של יעקב פרי. אני תמיד מסתכל לראות, אם אתה מהנהן בראשך אז אני יודע שאני מדבר דברי טעם.

אני מהנהן מהפרקינסון...

אכן התקנו כמה וכמה תקנות כאן בוועדה, לא רק בוועדת המשנה אלא בוועדת הכלכלה עצמה. אתה יודע, אלה לא הדברים הכי נוחים לפוליטיקאים ולאנשי ציבור שנבחרים על-ידי הציבור להשית קנסות וכולי. אנחנו יודעים את האחריות שמוטלת על כתפינו ועשינו את זה בצורה ברורה מאוד. היו כמה תיקונים ויש עוד כמה תיקונים בדרך.

אולי אני לא מספיק רואה את המדיה או חשוף אליה. השאלה האם כשנכנסות תקנות כאלה אתם עושים איזשהו קמפיין? תבין דבר אחד, חלק מן העניין הוא ליידע את הציבור, להכניס לאנשים את הפחד מכך שהקנסות עלו. נכון, זה הופיע בעיתונים וראינו כתבות אבל אני לא יודע אם היה קמפיין על העניין הזה.

אני יכול לומר לך שבימים האחרונים התחיל קמפיין, ואני לא יודע ביוזמת מי, על העניין של הקנסות על האופניים, וזה תפס.

זה מצוין. בכסף קטן אפשר להגביר את המודעות. הרי אין לך כל-כך הרבה פקחים וכל-כך הרבה שוטרים שיכולים לאכוף. חלק מן ההרתעה הוא הידיעה שזה קיים, שמתחילים לאכוף. לדעתי אתם צריכים לקחת את זה בחשבון. אם אתה אומר שזה כך, נשמח לשמוע, לא רק מתקציביה הדלים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אלא מתקציב המשרד שלכם.

לכן מה שצביקה דן העלה הוא שתהיה תוכנית עבודה משותפת של משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם הנושא הזה הולך לעלות שם.

כלומר, הם יתנו את הרעיונות ואתם תיתנו את הכסף?

אני לא יודע מה להגיד לגבי החלוקה אבל חשוב קודם כול שתהיה התוכנית.

משרד האוצר נמצא כאן בהקשבה?

אלי מורגנשטרן נמצא פה. אדוני היושב-ראש, אני יכול להגיד, אם כבר עסקינן בנושא תיקוני תקנות, גם התוספת השישית אושרה והיא תיכנס לתוקף בחודש ינואר, וכבר בדיוני הוועדה שהשתתפתי בהם דובר על הפרסום. אביא שתי דוגמאות, אחת בנושא של עומס יתר. התוספת השישית מעלה ניקוד. היום לדוגמה עד 15% עומס יתר במשאית זה אפס ניקוד והעלינו את זה ל-4 או 8 נקודות, אני לא זוכר בדיוק את המספר, ולגבי שיחה בטלפון סלולרי בלי דיבורית – העלינו מ-4 ל-8 נקודות. כלומר, יש החמרה. לקראת ינואר נעשה את זה בקמפיין פרסומי שיבוא לידיעת הציבור.

זה חשוב מאוד. בדרך כלל אוהבים לפרסם מחלפים וכבישים שנפתחים. זה לא פחות חשוב, אם לא הרבה יותר.

עוד כמה נקודות חשובות. כפי שאמרתי באשר לפיקוח של הניידות, שהן הפידבק שלנו בצד הדרך, יש לנו גם את מכוני הרישוי, יש לנו את המוסכים. גם שם אנחנו מגבירים את האכיפה והופכים אכיפה מאופי מנהלי לאופי מקצועי יותר. כלומר, אותו מפקח, אותו קצין בטיחות יגיע לחברה ויבדוק בעיקר את כל ההיבטים הבטיחותיים, ההיבטים המקצועיים, ופחות את ההיבט המנהלתי. מצד אחד, זה יקטין את מספר הבדיקות. אברהם ישעיהו, ראש תחום קציני הבטיחות, יציג מספר דוגמאות מן החודשים האחרונים, מה נעשה על-ידי קציני הבטיחות. מצד אחד, זה יקטין את מספר הבדיקות של הפיקוח אבל מצד שני, הן יהיו יותר איכותיות ומקצועיות, וזה חשוב.

לגבי הרכב עצמו, מנובמבר 2015 כלי רכב, אוטובוסים ומשאיות חדשים שמגיעים לפה ועומדים בדרישות התקינה האירופאית כבר מחויבים במערכת סטייה מנתיב, במערכת שמירת מרחק. כלומר, על-פי מה שקיים באירופה יהיה גם כאן. בנוסף, לכלי רכב משנת 2012, מנובמבר 2016 כלי הרכב האלה מחויבים בהתקנת מערכת סטייה מנתיב ושמירת מרחק. זו עוד נקודה חשובה ברכב הכבד ובאוטובוסים. בנוסף, חייבנו גם חובת התקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית באוטובוסים, מינואר 2016. בנוסף, מערכת למניעת שכחת ילדים, מאפריל 2017 מחויב להתקין אותה בכלי רכב להסעת תלמידים. זו גם נקודה חשובה שעולה מידי פעם.

בנוסף, אנחנו בתהליך עבודה מתקדם מאוד, חלק מן התיקונים שאציג כאן מצויים על גבי שולחנו של משרד המשפטים בתהליך עבודה מתקדם מאוד וחלק מצוי בהליך של שימוע כזה או אחר, ואפרט.

הנושא הראשון הוא גם על-פי המלצה של הוועדה. אנחנו רוצים לחייב כלי רכב כבדים בביצוע רישוי פעמיים בשנה, לא פעם אחת בשנה, וזה בנוסף לבדיקות החורף שמבוצעות ובדיקות הבלמים. מבצעים פעמיים בשנה רישוי שנתי.

נערך על זה כבר דיון והתקבלו החלטות או שכרגע זה רעיון שאתם מעלים?

זה לא בהמלצות של הדוח שלך אלא בהמלצות של ועדת סגיס שהייתה קודם לכן, אבל זה גם עבר שימוע ציבורי. כרגע זה בתהליך עבודה.

אני בעד, אבל אסור לנו גם להרוס את המקצוע. לפעמים ברישיון יש לך עוד אלף דברים אחרים פרט לבטיחות.

אני מדבר על רישיון הרכב.

אנחנו לא רוצים יותר מדי רגולציה. אנחנו רוצים פיקוח. כאשר זה יגיע לוועדה, בחוכמת השולחן נלטש את זה כמובן.

חשוב רק שנציג את המסגרת. גם באשר לריתום מטענים יש כבר תקן ישראלי. כפי שנאמר פה על-ידי הרשות, כבר הוכנו כל מערכי השיעור, התוכניות להשתלמות של אותם נהגים של רכבים מעל 10 טון. זאת אומרת, כל נהג שיש לו רישיון נהיגה של מעל 10 טון יחויב בהשתלמות לגבי ריתום מטענים לפי התקן הישראלי. אני מקווה מאוד שבחודשים הקרובים נתחיל בפעילות הזאת. זה מחייב תיקון תקנות.

מתי תתחיל את הפעילות בתיקון התקנות? אם תלמד אותם ואילו את התקנות לא תביא, זה לא יעזור.

תיקון התקנות כבר בתהליך עבודה מתקדם מאוד. זה לא אמור להגיע לוועדת הכלכלה.

אתה יכול להציג לנו לוח זמנים משוער להתקנת התקנות הללו? זה תלוי רק בכם.

לא רק תיקון התקנות. אני רוצה גם לגבי ההשתלמויות ומערכי השיעור לתת לכם לוחות זמנים מדויקים.

מה אכפת לך שהתקנות יהיו כבר מאושרות ואז הקורסים יבואו כך או אחרת והתקנות כבר יהיו קיימות?

בסדר. אעביר אליכם את לוחות הזמנים לגבי תיקון התקנות.

לגבי לוחות זמנים באופן כללי, אין מה לעשות, בסופו של דבר כל חקיקת משנה במדינה מגיעה למחלקה אצלנו במשרד המשפטים.

אתה צריך עוד שני עורכי-דין?

פעמים רבות מבקשים מאתנו חקיקה דחופה, שזה בסדר, יש לנו גם מנגנון לחקיקה דחופה.

האמן לי שאמצא לך פתרון, זה יכול לחסוך לכם זמן רב במשרד המשפטים. תתעסקו פחות בדברים שאתם לא צריכים להתעסק ותתעסקו בדברים של פיקוח נפש, שהם הדברים הראשונים. צריך לקבוע סדרי עדיפויות. אני לא מדבר עליך, אתה נחמד.

העבודה שלנו הרבה יותר אפורה ממה שנדמה. בדרך כלל אנחנו לא עוסקים בכל הדברים האלה. יש הרבה מאוד תקנות מאוד לא מעניינות אבל מאוד-מאוד חשובות בכל מיני היבטים. היום תקנה שמגיעה למשרד המשפטים, פרק הזמן עד שמישהו מסתכל עליה הוא 3 חודשים. לא אני אלא מחלקת חקיקת משנה.

אתם צריכים ללמוד גם ממשרדים אחרים. יש סדרי עדיפויות. יש אולי קודים שלכם שצריכים להיקבע. אם היו עכשיו תקנות שקשורות למשהו פוליטי שמעניין מאוד את האנשים, האמן לי, באמצע הלילה היו מוציאים אתכם מהמיטות וזה היה מוכן למחרת לדיון הלילי הבא. משרד התחבורה, אני שוקל אם זה אפשרי, אני מציע את זה כי באתי מתחום הניהול, בדברים הללו שהם ממש פיקוח נפש תכתבו באדום: דחוף מאוד. שהם יעשו מה שהם רוצים.

יש לא מעט תקנות, יש את תקנה 213(א) שמחייבת בכל 5 שנים לעשות נהיגה במגרש ייעודי. לא שמעתי שהיא מיושמת.

אתה מדבר על היישום. אני מדבר קודם כול על התקנה עצמה.

אין מגרשים.

אין מגרשים ולא מיישמים.

אנחנו עוסקים עכשיו ברכב כבד ובאוטובוסים.

פה משרד המשפטים בוודאי לא אחראי. זה נושא אחר. אגב, אייצג פה לרגע את ארגון המובילים, שנציגיהם לא נמצאים פה היום. אחת הטענות של ארגון המובילים, גם באשר לחוק המנוחה והפסקות והדברים האלה, שלא תמיד יש מקום לעשות הפסקות, אין חניונים מוסדרים. זה לא כמו במדינות אחרות שכאשר אתה נוסע בטווח של כל כמה קילומטרים יש חניונים רחבים שבהם ניתן לעשות גם "יו טרן". גם לזה אנחנו צריכים לדאוג. גברתי מנהלת הוועדה, בכל ישיבה אנחנו מעלים נושאים לעוד 4 ישיבות. אני חושב שהנושא הזה צריך להיות משולב באחד הדיונים כי פה זה כבר נוגע למשרדים נוספים, למינהל התכנון, למשרד התחבורה ממבט אחר לגמרי, לנתיבי ישראל וכולי. דקלה טקו, אנא תרשמי את זה כנושא שעליו נערוך דיון. תודה יעקב פרי על ההערה.

אבנר פלור, אני מציע שתקנה לעובדים שלך עט אדום ותכתוב להם למעלה "פיקוח נפש". תראה שזה יעבוד.

הוא יודע לעשות את זה, הוא מתקשר אליי בכל שבוע להגיד לי שיש תקנה דחופה.

בעט אדום תכתבו "פיקוח נפש". אפילו פקיד אפור מבין את זה.

אדוני היושב-ראש, יש עוד הרבה פעילויות. כפי שאתה מכיר אותנו, אנחנו אוהבים להגיע אליך מוכנים.

אני מוכרח לומר גם שיש הרבה מאוד פעילות בחודשים האחרונים. אם היינו בודקים סטטיסטית את הפעילות שלכם בנושאים הללו, אתם "זורמים" עם העניין הזה בהחלט ואני משבח אתכם, אבל לא יותר מדי.

זה חשוב. אדוני היושב-ראש, כמעט לכל דיון שאני מגיע בנושא הקטל בדרכים אני הולך עם דוח הוועדה כך שנותנים לזה חשיבות ועדיפות.

אני רוצה לציין עוד כמה דברים חשובים. נמצאים פה גם מנהל אגף הרכב, גם ראש תחום קציני בטיחות וגם סגן מנהל אגף הרישוי. לגבי קורסי חובה – אנחנו אחת המדינות המובילות. לקחנו ברצינות את כל נושא אמצעי התיקון, גם לנהגי רכב כבד, גם לנהגי רכב פרטי. בכלל, לראות איך אנחנו מנחילים גם לנהגים הקיימים וגם לנהגים החדשים ולכולם איזו משנה סדורה בתהליך של הקורסים, של ההשתלמויות, של הוראת הנהיגה, של מבחני הנהיגה והכול. אבקש מחנן אהרון אם יוכל במשך 2-3 דקות להתייחס לקורסי החובה, שזה דבר חשוב מאוד. זה גם מתייחס לנושא שאנחנו בודקים אותו ביחד עם יחידת האכיפה של המשטרה, של אותם נהגים מוּעדים בעייתיים. מספרם לא רב מאוד. מבדיקה שערכנו מדובר על כ-100 נהגים מוּעדים. יש תוכנית עבודה שאנחנו אמורים לדון בה גם עם המשטרה, אבל חשוב לי שחנן אהרון, אם אפשר, אדוני היושב-ראש, ידבר במשך 2-3 דקות על קורסי החובה.

אני סגן מנהל אגף הרישוי. במתכונת החדשה שאנחנו מפעילים את קורסי החובה, קורס בסיסי וקורס מתקדם לנהגים שצברו מעל 24 נקודות, מאפריל 2011 כשהתחלנו בקורסים עם מערכי השיעור החדשים, עם מולטי-מדיה וסרטונים, אנחנו משלבים גם את האינטראקציה בין נהגי המשאיות ואוטובוסים, כלים כבדים, לבין הרכב הפרטי. כלומר, בכיתה יושבים נהגים מכל אוכלוסיית הנהגים. במערכי השיעור אנחנו מדברים ממש על המפגשים ביניהם בכבישים מנקודת המבט של נהג המשאית ונהג האוטובוס ומנקודת מבט הרכב הפרטי. זה מועיל מאוד ומשפר מאוד.

נכון להיום 1,150,000 משתלמים בשיטה הזאת החדשה, במערכי השיעור החדשים.

זה מה שאנחנו קוראים לו נהיגה מונעת?

כן. נהיגה מונעת, נהיגה מתקדמת.

איך אתה עושה כיתה ל"מחוננים" שלנו?

הקורסים הבסיסיים נעשים לכל מי שצובר 12 נקודות. בקורסים הייעודיים המתקדמים לנהגים שצברו מעל 24 נקודות המספרים הרבה יותר קטנים. אתה רואה שמי שכבר עבר קורס נהיגה מונעת- - -

אתם לא מערבבים אותם ביחד.

לא, אלה כיתות רק לנהגי אוטובוס.

אלה עתירי המעשים "הטובים".

לפי מספר הנקודות.

מעל 24 נקודות.

זה כיתה של "מחוננים", כלומר יודעים למה הם הגיעו.

הראיה, שבסוף אנחנו רואים – דרך אגב, יש מחקר שעבדו עליו למעלה משנתיים ועוד מעט יתפרסמו התוצאות, אני מקווה שיוכלו לפרסם אותן, ללטש אותן סופית – שלקורסים האלה בשיטה החדשה ב-6 השנים האחרונות יש השפעה, גם מבחינת מספר העבירות שהנהגים האלה עושים, 12%-13% פחות עבירות שעושים הנהגים הבעייתיים האלה, וגם מבחינת המעורבות שלהם בתאונות דרכים. עשו השוואה בין 3 שנים לפני הקורס לבין 3 שנים אחרי הקורס. זאת עבודה רצינית שנעשתה ורואים שאכן "גדול התלמוד שמביא לידי מעשה".

עוד נקודה חשובה הוא נהג חונך. אנחנו רוצים, בדומה לרכב פרטי שם יש נהג מלווה, גם באוטובוסים ומשאיות שיהיה נהג חונך. למיטב ידיעתי וזיכרוני, וחנן אהרון הוביל את זה, זה היה בוועדה כבר בשנת 2006 וזה נדחה ונדחה בשל כל מיני סיבות תקציביות או סיבות אחרות.

תיקון 78.

עכשיו אנחנו בשלים לזה. הכוונה שלנו לחייב- - -

התקנות צריכות להגיע לוועדה?

כן. כרגע זה בתהליך משפטי. זה עבר את כל השימועים וכן הלאה. נגיש לך לוחות זמנים לכל הדברים.

אגב, לתשומת לב, אני שומע את זה לראשונה, זה רעיון מצוין, אבל לא יכול להיות מלווה כמו ברכב פרטי. צריך להיות מישהו עם הכשרה. זה מצריך כסף. איפה נציג משרד האוצר? הכול בסדר? תכין כסף.

בעצם קבענו מי יהיו המכשירים, קבענו את מספר השעות.

זה לא נמצא אצלנו במשרד המשפטים. ערכנו לא מזמן ישיבה עם אפי רוזן מאגף הרישוי. אתם החלטתם כרגע לעשות עוד עבודה.

לא אמרתי שזה אצלך. רק אמרתי שנגיש ליושב-ראש מסמך מסודר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

תן לנו לוחות זמנים על כל התקנות והחוקים שאמורים להגיע אלינו, או שאתם אמורים לעשות, כדי שנדע איפה אנחנו חיים ונוכל לערוך מעקב.

עוד שתי נקודות חשובות, ביקשת, אדוני היושב-ראש, להתייחס לתחום קציני בטיחות. אם אפשר שאברהם ישעיהו יציג 2-3 דוגמאות לגבי קציני הבטיחות.

אני מנהל תחום קציני בטיחות. בנושא המשמעת – יותר משנה אנחנו מתמקדים במשאיות ובהיסעים, כלומר האוטובוסים, המוניות וכיוצא בזה. אני נוהג שאין מענישים אלא אם קודם מזהירים, אז הזהרנו את קציני הבטיחות והזהרנו את בעלי החברות. לאחר מכן יצאנו למבצעים מסוימים והתחלנו להזמין את מי שראינו לנכון שלא ביצע את הנהלים, הזמנו אותו אלינו לבירורים. לאחר הבירור מי שנמצא שבאמת ביצע חריגות רציניות הזמנו אותו לשימוע. בשימוע היו מקרים שלקחנו את כתבי ההסמכה למשך חצי שנה עד שנה, היו מקרים ששלחנו אותם ללמוד פרקים מסוימים מן הקורס שוב, וחלק מן המשרדים העצמאיים סגרנו. זה פרק מסוים, פרק י', נדבר שם על הנושא של משרדים עצמאיים.

ברגע שאתה מתחיל בירור ולאחר מכן מגיע לכך שאתה לוקח את כתב ההסמכה, זה לא נגמר שם. זה נגמר בבית-משפט ואז זה הליך שיכול לקחת שנה או שנה וחצי.

קציני הבטיחות יודעים שקיים התהליך הזה והוא יכול להגיע אליהם, לכל אחד באופן אישי.

עד כדי שייקחו מהם את כתב ההסמכה.

עוד השלמה של מנהל אגף הרכב בנוגע למכוני רישוי, במשך 2 דקות, ואז אתייחס לטכוגרף.

יש עוד מישהו שלא הגיע ממשרד התחבורה?

אנחנו רואים ברצינות את עבודת הוועדה וחשוב שיראו גם מה אנחנו עושים.

הדיון מתמקד גם בפעולות אחרות. הטכוגרף לבד הוא לא מושיע, למרות שזה הצעה מצוינת, אבל לא לבד. לכן חשוב לנו שזה יהיה גם בהסתכלות הכללית, במכלול.

אני מנהל אגף הרכב. מכוני רישוי – להערכתי לראשונה לאחר שנים רבות מאוד נסגרו מכונים לשבוע-שבועיים. הפעלת מכון רישוי היא סמכות שניתנת על-ידי המדינה לאנשים פרטיים להפעיל, כדי לבדוק רכבים. למעשה בחצי השנה האחרונה אנחנו בתהליך של סגירת 7 מכונים. אחד שפועל באשדוד נסגר כבר ל-9 חודשים, שזה מכה קשה מאוד כי עובדים שם אנשים.

מה הסיבות?

הם העבירו רכבים לא כפי שציפינו מהם. ערכנו ביקורת ומצאנו ממצאים. יש לנו עוד 6 מכונים – לגבי עוד מכון אחד בית-המשפט החליט לקבל את מה שהחלטנו לעוד חצי שנה, ויש עוד 5 מכונים שנמצאים אחרי בתי-משפט בתהליכים של ערעורים כאלה ואחרים. המסר שלנו חד מאוד. הרי התפקיד של הרגולטור הוא, בין השאר, פיקוח ואכיפה.

זו פעילות שנעשית יותר בשנה האחרונה?

היא פעילות בשנה האחרונה, שהפכנו להיות מאוד אגרסיביים כלפי השוק.

יש לכם מספיק כוח אדם לדבר הזה? מספיק אף פעם לא יהיה.

כוח אדם זה לא מה שחשוב באמת. חשוב מה אנחנו עושים עם מה שיש. אנחנו הרבה יותר יעילים. אנחנו לוקחים את מה שיש לנו ואתו אנחנו משתמשים, וגם לא ממצמצים, מגיעים עד הסוף. זה באשר לעניין הזה.

מבחינת כמות רכבים, משאיות ואוטובוסים, חשוב להבין על איזה מספר מדובר. אם יש במדינת ישראל 3,760,000 כלי רכב באופן כללי, מתוכם יש כ-40,000 אוטובוסים ו-274,000 רכבים מסחריים, מתוכם 90,000 משאיות. אגב, הנסועה שלהם היא הפרמטר הקריטי. נכון שיחסית לגודלם הם שיעור נמוך אבל הנסועה שלהם היא פי 5 מרכב פרטי.

לגבי הטכוגרף – אני אתחיל וסיגלית ברקאי תציג את ההיבטים המשפטיים ותתייחס לסטטוס.

קודם כול, לגבי הטכוגרף הדיגיטלי. הטכוגרף הדיגיטלי, מבחינת הדירקטיבה האירופאית היישום שלו הוא משנת 2006. לא כל המדינות באירופה התחילו בשנת 2006. כפי שאתם יודעים, כפי שאמרתי בתחילת הדיון, נושא הטכוגרף הדיגיטלי הוא לא רק התקנת המכשיר ברכב אלא זה אופרציה גדולה של כל הכרטיסים, של הטכנאי, של הנהג וכל מה שנגזר מכך.

במסגרת זאת, הדירקטיבה על הטכוגרף הדיגיטלי היא בין הדירקטיבות הבודדות שאנחנו מאמצים אותן בנושא רכב והיא מחייבת לפני שאנחנו מאמצים אותה להיות חתומים על אמנה. האמנה הזאת מחייבת את מדינת ישראל לעבוד על-פי הכללים שמצויים במסגרת הקהילה האירופאית. במהלך השנים משנת 2006 – נכון, נעשו המון עבודות מטה, היו ביקורים של משלחות אצל יצרנים, אצל גורמים רגולטוריים בחוץ לארץ – אחד החסמים הגדולים שהיו ביישום הטכוגרף הדיגיטלי הוא שאנחנו לא מותאמים במאה אחוז לאירופה מבחינת שעות עבודה ומנוחה וכולי. זה היה חלק מן החסם ליישום הטכוגרף הדיגיטלי. היו המון דיונים אצל קודמיי בתפקיד ואצל המנכ"לים הקודמים שלנו עם הגורמים השונים. כפי שאתה יודע, חבר הכנסת פרי, כל שינוי בנושא שעות עבודה ומנוחה משנה גם את כל המשק והכלכלה וכל מה שנגזר מכך. אבל ניסינו ועשינו את כל מה שאפשר.

כפי שאמרתי, התנאי היה קשור לנושא שעות עבודה ומנוחה. בשנתיים-שלוש האחרונות היה מהפך במסגרת האירופאית, כאשר כבר לא חייבו. כדי ליישם את הטכוגרף הדיגיטלי אני מחויב לחתום על האמנה וכל מה שנגזר אבל מדינת ישראל לא מחויבת להיות לפי שעות העבודה שנקבעו שם. תיכף סיגלית ברקאי תעדכן ותשלים את הדברים. אני מדבר על נסיעה בתוך מדינת ישראל, לא חציית גבולות בנסיעה בין-לאומית.

אני מסתפק במה שקיים בתוך גבולות המדינה. זה אומר שחסם גדול מאוד ירד.

אני אומר מה הייתה ההתנהלות לאורך השנים. חבר הכנסת פרי, גם לא כל המדינות באירופה יישמו את זה משנת 2006.

ראיתי את מה שכתבתם, שיש מדינות שהן לא מאירופה שמצטרפות אך לא כולן הצטרפו. אם יש עוד כמה טיפשים זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות ביניהם.

להיפך, אנחנו דווקא בכל דבר אוהבים להיות חלוצים. בנושא הזה זה אופרציה גדולה מאוד.

עזוב, הביקורת של יעקב פרי במקומה. אנחנו לא מדברים עליה כרגע. אנחנו מדברים עכשיו איך יוצאים מזה עם טכוגרף דיגיטלי.

לכן מה שנעשה כבר משנת 2015, היו המון דיונים עם הגורמים האירופאים בנושא הזה, איך ומה מיישמים, הלימוּת של הדירקטיבה והכול. סיגלית תמשיך ותפרט את כל הפעילות שעשינו עד שהגענו לכאן.

אתה עוצר פה כי בזה גם נגמרו החסמים? או שהיא תדבר על החסם הזה ואתה תמשיך הלאה? אני רוצה לשמוע על כל החסמים, אחד אחר השני, כדי לראות מי מן החדר הזה יודע לטפל בהם.

אדוני היושב-ראש, כפי שאמרת, אתה רוצה מבחינתך לצאת היום מן הדיון כשאתה יודע איך מתקדמים הלאה.

לא איך אלא מתי.

איך ומתי.

אני מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה. כפי שאבנר פלור הסביר, האיחוד האירופאי מתנה את השימוש בטכוגרף הדיגיטלי שמיוצר באיחוד בהצטרפות לאמנה של האו"ם בדבר עבודת צוותי רכבים העוסקים בנהיגה בין-לאומית. מדובר באמנה שבעיקרה אמורה להסדיר את הנהיגה הבין-לאומית בין גבולות באירופה. האיחוד האירופאי מתיר למדינות חיצוניות שקרובות לו, מדינות במעגל מסוים סביבו להצטרף לאמנה גם, אבל הוא לא מאפשר להשתמש בטכוגרף אלא אם כן אכן הצטרפת לאמנה ואתה מקיים את ההוראות שלה.

כפי שאבנר פלור הסביר, ההוראות של האמנה לא תואמות להוראות שקבועות היום לגבי נהיגה לאומית. שעות העבודה שונות, שעות המנוחה שונות, יש היבטים שונים לחלוטין. בגלל כל ההיבטים האלה פנינו בשלב ראשון לאו"ם בשביל לנסות להבין כיצד אנחנו יכולים להצטרף, בהנחה שאין לנו נהיגה בין-לאומית בכלל ושההסדרים לא תואמים לנהיגה הלאומית שלנו, כשהמסקנה הסופית הייתה שאין מנוס אלא להצטרף לאמנה ולאמץ את ההוראות שלה כלשונן.

לכן גיבשנו תיקון תקנות שהופץ בפברואר למשרדי הממשלה הרלוונטיים, שמסדיר נהיגה בין-לאומית, שכמעט לא קיימת במדינת ישראל. המשמעות של נהיגה בין-לאומית היא מעבר גבול בינינו לבין מדינה שהיא חברה באו"ם. זה לא קיים ויש ממש מספר ספור של רכבים כאלה, אם בכלל. קבענו הסדר מיוחד לנהיגה בין-לאומית, הסדר שלא חל לגבי נהיגה לאומית

מה המשמעות המעשית כרגע?

כרגע זה הופץ למשרדי הממשלה השונים. קיבלנו כבר ודנו בהתייחסויות של משרד החוץ ומשרד המשפטים. כרגע אנחנו ממתינים להערות מן המשטרה. במקביל העברנו את זה כבר לאישור נוסח.

זה יחייב חקיקה?

זה יחייב תיקון תקנות באישור ועדת הכלכלה. במקביל גם נעשה התייעצות, נפיץ את זה לשימוע ציבורי ונעביר את זה לאישור ועדת הכלכלה.

עוד חודש זה יגיע לוועדת הכלכלה?

צריך להסביר את לוחות הזמנים. מבחינת האמנה- - -

נבצר מבינתי להבין למה כדי להשתמש במכשיר טכוגרף דיגיטלי, בסך הכול זה מכשיר, צריך להצטרף לאמנה. אני לא מבין.

כך קובעת הדירקטיבה האירופאית.

זה נושא לדיון נפרד. כאשר נשב באו"ם נעשה את זה. כרגע זה המצב.

צריך להבין שהאיחוד האירופאי מַבנה קודים שמקודדים.

המכשיר הדיגיטלי הוא קופסה שחורה, כפי שציינת. הוא לא רלוונטי אם מישהו לא נותן לו אות חיים והוא מופעל.

ברור, הבנתי את זה. הוא מופעל וזה מופיע במקום אחד שמאגד את כל המידע.

אתם מנסים להסביר לנו כהדיוטות שאי אפשר יהיה להפעיל את הטכוגרף הדיגיטלי מבלי להיות חברים באמנה, נקודה.

נכון.

מי שקרא את חילופי המכתבים מבין את זה. אלה שלא קראו, ישלימו את הקריאה.

מבחינת לוחות הזמנים, צריך להבין שאחרי שוועדת הכלכלה תאשר נצטרך באמצעות משרד החוץ להעביר את הבקשה לאו"ם להצטרף לאמנה.

אי אפשר לעשות איזה "פרה-רולינג"?

לא ניתן. ניסינו לברר לפני באמצעות משרד החוץ. זה בלתי אפשרי.

אני חוזר לרגע אחורה, ברשותך. מתי ועדת הכלכלה תקבל את זה לדיון דחוף?

אנחנו צריכים להשלים, לקבל את כל ההערות וההתייחסויות מן המשטרה. אנחנו תלויים בקבלת ההתייחסויות.

אנשי המשטרה, הכול תלוי בכם. אעמת אתכם אחד מול השני עד שייצא דבר טוב.

העמדה של אגף התנועה במשטרת ישראל היא בשלבי גיבוש סופיים. היינו צריכים לקבל חוות דעת של מדורים רבים.

תוך ימים?

אני מניחה שתוך שבוע.

בהנחה שהמשטרה תעביר לך את ההתייחסות תוך שבוע, מה יקרה לאחר מכן?

אז נדרש אישור נוסח במשרד המשפטים.

הבנתי שזה כבר היה באישור נוסח.

אנחנו שלחנו לאישור נוסח, שזה המחלקה שדיברנו עליה קודם.

אפשר להגיד שזה יתקדם עוד במושב הזה.

זה התחלה טובה. לאחר מכן זה עובר לאו"ם? יש לנו היום סגן באו"ם.

זה עובר לאו"ם. חשוב לציין שהאמנה קובעת מפורשות שיש להמתין 180 ימים, במהלכם כל המדינות שחברות באמנה חייבות להביע הסכמה. כאשר היא תינתן אפשר יהיה כבר לעשות שימוש בטכוגרף הדיגיטלי.

תיכף נשמע את עמדת משרד החוץ על הסיכויים שלנו בעניין הזה ומה הם עושים כבר כדי להכין את הקרקע לעניין הזה. נמצאים פה נציגי משרד החוץ? כן.

גברתי, את סיימת? יש עוד תהליך שאנחנו לא יודעים עליו כרגע? אין בעיה, תקלקל לי את השמחה, זה גם בסדר... בואו נשים הכול על השולחן.

לא, להיפך.

אנחנו מנסים לזרז הכול ככל הניתן.

להיפך, במקביל לכל הפעילות ולכל מה שיש אנחנו גם צריכים לפנות להקמת אותו מרכז לוגיסטי, לפנות ל"יוּרוּ-מֶד", לאירופאים ולאו"ם לגבי הכרטיסים, הקידודים וכן הלאה.

את זה אפשר לעשות במקביל?

נבדוק את זה.

כאשר יושלמו התקנות את זה אפשר יהיה לעשות במקביל להמתנה של 180 ימים באו"ם.

יש בטח כל מיני חברות בדיקה ודברים כאלה. הם צריכים לעבור תהליכים. להם יש אינטרס להצטרף, אני מאמין בכך. אבנר פלור, אני מבקש, אפילו כהחלטה לסיכום הדיון, שאם יש דברים שאפשר לעשות בו-זמנית – 180 ימים שהאו"ם קבע, אני לא הולך לשנות החלטת או"ם, אם אשנה החלטת או"ם יש לי כמה החלטות קודם לשנות. אבל אם יש דברים שאפשר לעשות במקביל, כגון התחלת הבדיקות מול החברות מבחינת תשתית, מכל מיני בחינות, תעבדו במקביל ולא בטור. אני מבקש דיווח שלך לוועדה על העניין הזה בעוד חודשיים.

בסדר.

יש עוד משהו? מה עוד חסר לנו?

הצגנו את כל התמונה.

אנחנו מסכמים שבעוד כחודש או חודש וחצי – אם זה יגיע קודם אז נוכל להעביר את זה במושב הזה. התכוונת שנעביר את זה במושב הזה. נכון?

רציתי.

צריך לזכור שעושים גם שימוע ציבורי. אנחנו מפיצים את זה גם לציבור.

שימוע ציבורי יכול להיות תוך כדי, תוך כמה ימים, זה בסדר. תאמיני לי שהציבור יהיה בעד, אני אומר לך כבר בשם הציבור, שלי לפחות. "יש עתיד" ביחד עם "יהדות התורה" בעניין הזה?

תמיד.

באמת לראות איך לקצר את ההליך, כי אנחנו רואים את הצורך להמתין 180 ימים באו"ם ויהיו עוד בעיות אחר-כך. כמה שנרוץ מהר יותר נוכל להגיע ליעד. תודה רבה.

נציג משרד החוץ, אני מבקש שתתייחס לשני היבטים. גם מה אתם עושים או מה עשיתם עד היום. האם התחילו באיזה "פרה-רולינג" בעניין הזה? האם התחילו מגעים? ואיך אתם משתלבים כרגע בעבודה במקביל? מתוך הנחה שזה יעבור בוועדת הכלכלה ויעבור בסוף גם באו"ם, בעזרתכם כמובן. בבקשה.

אני מנהל מחלקה בסוכנויות מיוחדות של האו"ם. היו כבר מגעים. נתבקשנו כבר לפני חודשים על-ידי משרד התחבורה לבחון אפשרות להצטרף לאמנה בסייגים מסוימים. לא ניכנס לסוגיה הזאת מכיוון שעכשיו אנחנו מקבלים את כל החובות על-פי אותה אמנה. לכן אנשי המשלחת שלנו לאו"ם בז'נבה – אנחנו מדברים על אמנה של גוף או"ם שממוקם בז'נבה – כבר יצרו קשר עם בני השיח שלהם במקום, כך שכאשר תינתן הפקודה נדע אל מי לפנות ולמי להפנות להפקדה את ההצטרפות שלנו לאמנה. כפי שאמר היושב-ראש, יש פה אינטרס שלהם, לא פחות מאשר אינטרס שלנו.

"שלהם" זה האירופאים או האו"ם?

אני מדבר כרגע על האו"ם בז'נבה. למרות שאנחנו לא מלקקים דבש, בלשון המעטה, במוסדות האו"ם בז'נבה, במקרה הזה אני לא צופה קשיים.

ומבחינת האירופאים שחברים בארגון הספציפי הזה?

פה אנחנו מדברים על ULECE, הקבוצה האירופאית, שהיא הרבה יותר רחבה מן האיחוד האירופאי. היא כוללת גם את רוסיה, את כל מרכז אסיה, למעשה את אירופה הגדולה, אם תרצו. כך שמלבד האיחוד האירופאי, שגם אותו נעדכן מכיוון שהסדרנו גם את המסגרת של "יורו-מד", אנחנו מדברים על כל המדינות הללו. אין שם בעיה של פוליטיזציה.

אתה לא צופה שבנושא הזה יהיו בעיות. אפשר להתחיל כבר את המגעים?

אני לא רואה כל-כך צורך כרגע לעשות את זה. אנחנו יודעים לעבוד. זה לא יתעכב אצלנו, אני מבטיח לוועדה.

יש עוד משהו שמשרד התחבורה צריך ממשרד החוץ? לא. משרד המשפטים, דרור וגשל, איפה אתה עוזר לנו לקדם את הדברים?

בעצם שום דבר לא תקוע אצלנו בשלב הזה. המחלקה הבין-לאומית שלנו צריכה לתת עוד אישור אחרון כי התברר משהו במשרד התחבורה שהשתנה מאז ששלחו לנו את התקנות. זה אמור לקרות ביום-יומיים הקרובים.

אפשר לבקש בקשות בוועדה לפעמים? אני רוצה לבקש שתזרזו את זה, כדי שנוכל להעביר את זה במושב הנוכחי. אני מקווה שהן תקנות לא מסובכות מדי.

זה לא הלאומי.

אתה מדבר על הבשורה הגדולה שלא ראיתי בכל הניירת קודם.

זה העניין החדש, שרצינו לבוא אליך עם בשורה טובה.

בשורה טובה, אם זה עוקף את חוק שעות עבודה ומנוחה זה יוריד חסם אדיר בעניין הזה.

בהתייחס למה שציין דרור וגשל, כבר פנינו בעניין הזה למשטרה. זה נקודה שנוגעת למשטרה. אני מניחה שזה ייכלל במסגרת ההערות שלהם.

הכול נמצא אצלם. הכול נמצא כבר במשרד המשפטים.

אנחנו שאלנו שאלה שבעקבותיה נדרש שינוי.

בעקבות זה אנחנו פנינו למשטרה ונקבל התייחסות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

תודה רבה. שיתוף פעולה הוא דבר מצוין. רכבת ישראל – יש היבט נוסף של הממשק בין כביש למחסום רכבת.

אני מנהל אגף דרכים והסדרי תנועה ברכבת ישראל. מאחר והדיון נסוב סביב נושא הבטיחות במשאיות, רכבת ישראל מעוניינת להסב את תשומת לב הוועדה לנושא שבירת מחסומים במפגשי דרך ומסילה. אפשר לראות את המיצג. למעשה, ככלל, יש מגמת ירידה בשבירת מחסומים ברכבים פרטיים ומשאיות בין השנים 2009-2016, כאשר יש ירידה של 82% בהיקף שבירת המחסומים. יחד עם זאת, יש ירידה קטנה יותר בעניין סגירת מפגשים, בכמות המפגשים בעצם. אם נתייחס לנושא שבירת מחסום על-ידי משאיות, אם המגמה של שבירת מחסומים על-ידי רכב פרטי הולכת וקטנה במרוצת השנים אז אנחנו נוכחים לדעת ששבירת מחסומים על-ידי משאיות הולכת וגדלה עם השנים. אנחנו נמצאים בחודש מאי 2017 וכבר היו 18 שבירות מחסומים בקרב מפגשי דרך ומסילה בארץ.

בואו נדבר על הפתרונות. ראינו את המגמה של הירידה. כנראה זה גם בגלל התשתיות.

שבירת מחסומים על-ידי משאיות נמצאת במגמת עלייה, בניגוד לרכבים פרטיים.

איפה הנקודה? איפה אתה רואה את הפתרון לבעיה הזאת?

אתייחס לפתרונות. הפתרון האולטימטיבי כמובן הוא ליצור הפרדה מפלסית בין כביש לבין מסילה, אבל זה כבר דורש תקצוב ותוכנית עבודה של חומש שמתקדמת ברכבת ישראל. במקביל אנחנו מתקינים במפגשי רכבת ישראל אמצעים טכנולוגיים, התקנת רמזורים מקדימים 24 מטרים מכל צד של המפגש כדי לרסן את המהירות. בין המחסומים יש מערכת לניטור כלי רכב, שבהשראה אלקטרומגנטית מזהה כלי מתכתי ויוצרת התרעה קולית.

ממתי המכשור הזה נמצא?

כבר משנת 2009 התחלנו להציב אותו, אפילו בסוף שנת 2008. זה יוצר התרעה קולית בקרב נהגי הרכבת.

בואו נדבר על מה שצריך להוסיף, למשל התקנת מצלמות.

זה קיים. מצלמות VMD קיימות ב-15 מפגשים היום.

המצלמות הללו הן מהתקציב שלכם?

כן, מהתקציב שלנו. זה נמצא בתוכנית העבודה שלנו.

הסיבה שאנחנו מציגים את זה היא כי זה משתלב בדיון הכללי. אנחנו מראים שבעוד שברכב פרטי העניין הזה הולך ונעלם במחסומים הקיימים, וגם את המחסומים לאט לאט אנחנו מחסלים, קווים חדשים כמובן משתדלים שלא יהיו שם מחסומים, אבל לגבי המשאיות עדיין יש בעיה. זה מבטא את נפח השימוש במשאיות, במיוחד במקומות כמו כניסות לאזורי תעשייה וכניסות לנמלים, מקומות רגישים כאלה. לכן הפתרונות שבני יזדי מציג ממוקדים באוכלוסיית נהגי המשאיות.

אני רואה פה גם הדרכה ממוקדת לנהגי משאיות. זה בתיאום אתכם? אגף ההדרכה, יש הדרכה גם לעניין המפגש בין דרך ומסילה?

קיבלתי מכתב, ניסיתי לברר. הנהגים טוענים שבגלל שהמחסום נמוך והם יושבים במרום המשאית הם לא רואים אותו. השאלה אם יש אפשרות כלשהי להגביה את המחסום.

למחסומים יש יריעות מחזירי אור מדרגת DG, זו הדרגה הגבוהה ביותר, דרגה שנקראת "יהלום", שגם בלילה וגם ביום, ובעיקר בלילה, הנראוּת של המחסום מצוינת.

הוא מדבר על הגובה, דווקא ביום ולא בלילה. אולי בלילה תראה את זה טוב יותר.

אם תגביה אז תיצור מצב קשה יותר לרכבים פרטיים.

אולי אפשר ליצור משהו ויזואלי.

תחשבו על זה.

שאלתי לגבי ההדרכה. אמרו קודם שיש הדרכה למשאיות ואוטובוסים. האם בתוך ההדרכה הזאת יש התמקדות על מפגש דרך ומסילה?

בתוכנית הלימודים זה קיים, אבל לגבי ההשתלמויות, האם יש איזו התייחסות לנושא?

תרשמו לעצמכם לבדוק את זה.

עוד משהו קטן. מתקיים ב-11 ביוני קמפיין הסברה ייעודי במסגרת שבוע המודעוּת, בדגש על נושא נהגי משאיות. הקמפיין יכלול מסרים ייעודיים לנהגי משאיות, בשיתוף פעולה עם איגוד קציני הבטיחות בתעבורה. יהיו תשדירי רדיו בעניין הזה, ברדיו האזורי, בכל רחבי הארץ, ממוקדים בעניין הזה.

תודה רבה. סליחה שאני קוטע אותך. פרדי הרשקוביץ, בוחן תאונות ראשי באגד. בשתי מילים, יש לך משהו להוסיף? בקצרה מאוד מאוד.

הייתי בוחן תאונות ראשי של משטרת ישראל. אני מומחה בנושא טכוגרף מזה 27 שנים. אני חושב שאני היחיד בחדר הזה שהתמחה בטכוגרף דיגיטלי בחוץ לארץ.

אגיד רק דבר אחד. ניהלתי בחוץ שיחות עם אנשי משרד התחבורה. הטכוגרף הדיגיטלי לא יכול לעבוד אלא אם התקנה תשונה לגמרי לתקנה האירופאית, נקודה. אלא אם אני טועה במשהו, ואני סבור שאני לא טועה. הבנתי מנציגי משרד התחבורה שיוסיפו לתקנה הקיימת תוספת שתאפשר להצטרף לאמנה האירופאית הזאת, אבל זה לא יכלול את הנהגים שנוהגים היום בארץ. חבר הכנסת פרי, לא יוכלו להשתמש בטכוגרף הדיגיטלי כל עוד התקנה הזאת לא הותקנה.

על בסיס מה אתה אומר את זה? בדקת עם האירופאים? יש מדינות שכן מיישמות.

אני מבקש ממך, לא נערוך עכשיו דיון על זה.

הצעתי להם- - -

רגע, תן לי לעזור לך לעזור לנו. אני מבקש שתשלח מכתב לאבנר פלור עם העתק אליי ולוועדה. אני רוצה לראות את השאלות וגם את התשובות. אף אחד לא מתכוון למשהו רע, מתכוונים לטוב. לא נמצה את זה עכשיו בדיון כאן.

אני מצטער שאבנר פלור לקחת את זה אישית.

לא לקחתי את זה אישית, מה פתאום.

הוא לא לקח את זה אישית. אבנר פלור בסדר גמור. דווקא רצינו מאוד לשמוע את נציג משרד הביטחון.

אם אתם רוצים, אתייחס בדקה. אני ראש ענף בטיחות בדרכים של צה"ל. בצה"ל יש 3,500 כלים ובכל הכלים האלה מעל 8 טון יש טכוגרף. הטכוגרף הוא מערכת בטיחות אחת מתוך שלוש מערכות שהצבא מתקין על המשאיות האלה.

זה לא הטכוגרף הדיגיטלי.

לא הדיגיטלי אלא הפרימיטיבי הישן, האנלוגי הרגיל. הוא מכשיר טוב אבל הוא באמת פרימיטיבי. צריך להכניס בו דסקה ובערב קצין הרכב לוקח אותה.

כלומר, גם אתם מחכים לתקנות.

אז אנחנו מחכים לתקנות. נשמח להטמיע את המערכת הזו. אני יכול להבטיח שהצבא יהיה הראשון שיטמיע את המערכת הזו כאשר תיכנס.

מצוין. בהזדמנות כאשר יהיה לנו קצת יותר זמן נשמע איך אתם מתמודדים עם תאונות הדרכים בצה"ל.

אם היה זמן הייתי מציג את זה כאן.

נמצא את הזמן לעשות את זה. נמצאות פה נערות מתנועת הצופים. נשמע אותן, אמנם בקצרה, בגלל החשיבות של העניין. הן רוצות לספר על המאבק שלהם לאכיפה כלפי נהגי אוטובוסים ומשאיות, וזה בעקבות טרגדיה שקרתה להם כאשר חברה שלהם, אור אלבז, זכרה לברכה, נהרגה בתאונת דרכים על-ידי אוטובוס. רק אחת תדבר, ברשותכן, אחרת אתן מסבכות אותי עם יושב-ראש הכנסת.

אני מרכזת שבט בצופים בחיפה, שבט אילנות. בשנה שעברה נהרגה חניכה שלנו, אור אלבז, זכרה לברכה. היא הייתה בת 17. התאונה הייתה באוטובוס. היא עלתה על אוטובוס "מפוצץ" עם 60 נוסעים. העדויות מהנוסעים אמרו שהנהג התעסק עם כסף והוא הואשם בגרימת מוות ברשלנות. אנחנו בצופים עשינו מאבק, השבט שלנו, למנוע תאונות דרכים רבות נוספות, גם באוטובוסים וגם ככלל. הרעיון שעלה אצלנו הוא של מכונות תשלום, זה רעיון שהילדים מנסים לקדם. היינו בראיון בערוץ 10. חשוב לנו לנסות לקדם מכונות תשלום אוטומטיות, שלא יהיה מצב שילד עולה לאוטובוס ומשלם.

מה אתם עושים?

צילמנו נהגים ברחבי הארץ ואנחנו מעבירים את זה ומפיצים ברשת החברתית. הפתרון הוא מכונות תשלום אוטומטיות, אבל הבעיה היא שכרגע גם אם זה קיים בארץ זה לא במקום הנהג, הנהג עדיין עובד ככרטיסן וזה מסוכן.

יישר כוח.

אני תלמידת כיתה יב', מדריכה בשבט אילנות בצופים. בשנה שעברה הדרכתי ביחד עם אור אלבז ז"ל את גדוד כיתות ז'. חשוב לי להגיד שזה הגיע מהחניכים שלה בכיתה ז', שרצו להנציח אותה בדרך הזו.

כל הכבוד. זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד.

לסיכום, אני מודה לך, חבר הכנסת יעקב פרי.

סליחה, אני חייב למחות. 600 הרוגים ב-10 שנים בתאונות שמעורב בהן רכב כבד ואפילו תאריך יעד לא קיבלנו.

קיבלנו. אם אתה רוצה, תבוא אליי אחרי הישיבה, נשב ונראה אם הבנתי.

אשמח אם אדוני יכניס בסיכום את ההתחייבות של משרד התחבורה לקדם את זה.

הבנתי וזה מופיע בסיכום. לא אקרא כרגע את התאריכים אך הכול נרשם. אני לא רוצה להתמקד ביום ובשעה אבל אנחנו מתכווננים כולנו שמה שאנחנו צריכים לעשות בכנסת בעניין הזה יסתיים עוד במושב הזה. תאמין לי שמבינים את המשמעויות של זה. ואחר-כך באו"ם 180 ימים אנחנו יודעים לספור. שמענו את עמדת משרד החוץ, שלא צפויות בעיות בעניין הזה וגם הם מוכנים. אז אפשר בהחלט לחלום על כך שתוך תקופה קצרה מאוד זה עומד להגיע. אנחנו עדיין כאן כדי לעקוב אחרי זה. בואו נעבור את השלבים הללו. תודה על העזרה.

תודה ליעקב פרי על העלאת הנושא.

לסיכום, אנחנו מבקשים ממשרד התחבורה לקצר את התהליך ככל האפשר בלוחות הזמנים שעליהם דיברנו – אולי אחר-כך מנהלת הוועדה תיפגש אתכם כדי להגדיר את זה על-פי מה שבא לידי ביטוי בוועדה – ולדווח לוועדה, גם בכתב וגם בדיונים אחרים נבקש דיווח של 5 דקות על הטכוגרף. נעשה את זה באופן קבוע.

נערוך ישיבה נוספת שתהיה חלק מן המעקב ואז ניתן ביטוי למועצת המובילים והמסיעים.

נמשיך הלאה לעקוב ולנדנד, להציק לכם קצת, אנשי הממשלה, אבל בעזרת-השם זה ייזקף רק לזכותנו אם נוכל למנוע פגיעות. כל אדם שנפגע הוא טרגדיה ושמענו על טרגדיה של נערה בת 17 שנהרגה. זה התפקיד שלנו, אנחנו פה בשביל זה ואנחנו נמשיך להציק לכם עד שנתחיל לראות את גרף ההרוגים והפצועים הולך ויורד.

תודה רבה ובהצלחה ליחידה החדשה של משטרת ישראל.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.