ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/05/2017

חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז–2017

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 497

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), שעה 11:30
סדר היום
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 57) (זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג), התשע"ז-2017 (פ/3255/20) (כ/700), של חה"כ איתן כבל, רועי פולקמן, יואב קיש דוד אמסלם, דוד ביטן, איציק שמולי, איל בן ראובן, נחמן שי, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, מיכל רוזין, רויטל סויד, יעקב פרי, יעקב אשר, עפר שלח, מאיר כהן, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, טלי פלוסקוב, יואל חסון, עמר בר-לב, נאוה בוקר, אכרם חסון, יחיאל חיליק בר, נורית קורן, עמיר פרץ, מרדכי יוגב, מירב בן ארי, ענת ברקו, יהודה גליק
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

רועי פולקמן
חברי הכנסת
איל בן ראובן

מרדכי יוגב
מוזמנים:
יועמ"ש כוח אדם, משרד ראש הממשלה - ג' ד'

עוזרת ליועמ"ש, משרד התמ"ת - מאיה טאוסיג

רכז ביטחון, משרד האוצר - עלי בינג

ראש ענף משפט אזרחי שב"ס, המשרד לביטחון הפנים - חנני קאפח

ראש מחלקת תכנון ופיתוח משאבי אנוש שב"ס, המשרד לביטחון הפנים - פנינה לב ארי

ראש מדור תכנון ופיתוח אמ"ש, המשרד לביטחון הפנים - סיגי צברי

עוזר ליועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים - מאיר פוקס

עוזר יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון הפנים - יפעת גרינפלד

רמ"ט סגן השר, משרד הביטחון - שי נתן

יועץ לסגן השר, משרד הביטחון - שי ויצמן

מרכז בכיר באגף שוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה - מולוגטה מהרי

רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים - מוריה ברבי

ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים - מיכל וקסמן-חילי

מנהלת אגף יחסי עבודה, איגוד לשכות המסחר - סיגל סודאי

עו"ד, לשכת עורכי הדין - אורית נהיר

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - אוריין לביא

מתמחה בלשכה המשפטית, עיריית ירושלים - חננאל אורבני

עו"ד בלשכה המשפטית, עיריית ירושלים - אירית קדמי

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור

אל"מ, יו"ר העמותה למען משרתי המילואים - אבי סייג

מ"פ מילואים, העמותה למען משרתי המילואים - עידן בנימין

בת זוג של משרת מילואים - ענבל פרן פרח
ייעוץ משפטי
מרב תורג'מן

ענת מימון
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית פרלמנטרית
אושרה עצידה

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 57) (זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג), התשע"ז-2017 (פ/3255/20) (כ/700), של חה"כ איתן כבל, רועי פולקמן, יואב קיש דוד אמסלם, דוד ביטן, איציק שמולי, איל בן ראובן, נחמן שי, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, מיכל רוזין, רויטל סויד, יעקב פרי, יעקב אשר, עפר שלח, מאיר כהן, אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב, טלי פלוסקוב, יואל חסון, עמר בר-לב, נאוה בוקר, אכרם חסון, יחיאל חיליק בר, נורית קורן, עמיר פרץ, מרדכי יוגב, מירב בן ארי, ענת ברקו, יהודה גליק
היו"ר איתן כבל
שלום לכולם. צהריים טובים, גברתי מנהלת הוועדה, היועצות משפטיות, רשמת, דוברות, חברי הכנסת, אורחים נכבדים.

אני רוצה להזכיר, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 57) (זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג), התשע"ז-2017, של ח"כ איתן כבל, ועוד שורה של חברי כנסת, רועי פולקמן ואחרים.

יש שתי הצעות חוק שגם כן הואחדו של חבר הכנסת איל בן ראובן ושל מרדכי יוגב שהן ליד הצעות החוק הזו.

נמצאים פה סטודנטים למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. קודם כל, שאו ברכה. תתרשמו. אנחנו נמצאים עכשיו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק שהזכרתי.

ברשותכם, כמציע החוק וכמי שמוביל את החוק, אני רוצה לומר שכבר הרבה מאוד מאוד שנים. לא יכולתי להיות נוכח בדיון הקודם, יש בג"צ ברגע זה. ברשותכם, אני רוצה לשים את הדגש על שתי נקודות מרכזיות כדי להבהיר גם לאוצר וגם לכל האחרים בדיוק במה אנחנו אוחזים כי הבנתי שהיו כל מיני עניינים לא ברורים בדיון הקודם. אני רוצה להבהיר, ואם הדברים שאני הולך להבהיר אותם לא מקובלים, אני מפזר את הדיון ונגמור את העניין הזה. אני לא מתכוון לשחק עם העניין הזה שאני הולך איתו שבע שנים רצופות. אני רוצה גם לומר ולהזכיר שהתודות במקרה הזה הן לא למשרד האוצר, הן בראש ובראשונה להתאחדות התעשיינים, כי החוק במקור היה צריך להשית על קופת המדינה את השעה הזו. אתה זוכר את זה. בנקודה הזו הלכנו כברת דרך.

יש כאן נקודה ברורה ומי שלא יודע שילך וילמד את הנתונים. אני מדבר, קודם כל, על מספר הימים. אין חיה כזו שישה ימי מילואים, אין חיה כזו. רוב חיילי המילואים, ואני מעיד על עצמי, אני אומר את זה כמילואימניק, ולא שמישהו ימליץ עליי להדליק משואה, בוודאי לא לשנה הקרובה על העניין הזה. רוב חיילי המילואים עושים בעיקר חמישה ימים. זה נע בין שלושה לחמישה ימים. יש היום יחידות מסוימות באוגדה מסוימת שהתחילו מהשנה האחרונה גם לעשות שבועיים ימי מילואים, ואני שייך לכוח הזה בעיקר. אבל זה הולך ומקבל גם ביחידות צה"ל השונות. חלק עדיין עושות קו מעת לעת שהוא ברור מעבר לשישה ימים. אף אחד לא מתגייס בראשון ומסיים בשישי. זאת אומרת, המשמעות היא שאם אנחנו עוברים מחמישה ימים לשישה ימים עיקרנו, סרסנו, את החוק, ובעצם הפכנו אותו לאות מתה, וסתם אנחנו מבלבלים לעצמנו את המוח - פשוט מאוד.

אמרתי את זה גם כן לשרגא ברוש שגם קיבל את דעתי. זה היה הכיוון מההתחלה. אני לא יודע מאיפה צצו השישה ימים האלה. אנחנו גם הורדנו, אני רוצה להזכיר, לאורך כל הדרך. עשינו את החלוקה של מי יכול, מי חלק מהחוק, כמה ילדים, באיזה גילאים. יתרה מכך, העובדה שאנחנו מורידים את התלת-יומי ולא מכליל אותו בתוך העסק הזה זה מוריד מכסה מאוד מאוד גדולה של חיילי מילואים - זו נקודה אחת.

קודם כל, לא היתה לי הזדמנות לברך את עלי בינג שהוא אחד המוכשרים ביותר באגף תקציבים. כן, מה שמגיע לך, מגיע לך. הוא עכשיו רכז ביטחון. שיהיה לך באמת בהצלחה, ואני אומר לך את זה באמת מכל הלב וגם בחברות.

מעבר לזאת, העניין של חצי שעה והשעה - קודם כל, אנחנו מדברים על שעה, או, או. אין ויכוח על זה. הנקודה היא שבאה המדינה ואמרה שהיום כבר יש את העובדים שהם מקבלים את חצי שעת ההנקה או כל מיני ורסיות כאלה ואחרות. אין הכוונה שלי עכשיו לייצר איזו מערכת שאומרת: ועוד שעה. איך אומרים? תודה על מה שאנחנו מצליחים להילחם עד עתה. הלוואי ויום אחד זה יגיע. כשיהיו על זה בעיות נצטרך לתת על זה את הדעת.
מרב תורג'מן
לא, צריך פשוט לעשות את ההבחנה בין שעת ההורות שהיא בפועל בעצם שעת הנקה והיא הורחבה עד גיל שנה לבין קיצור שעות עבודה שזה משמעות אחרת שזה לפי התקשי"ר מקבלים חצי שעה - - -
היו"ר איתן כבל
נצטרך למצוא לזה את הניסוח.

אלה הנקודות. יש נקודה נוספת שאני עדיין לא יודע מה עמדתך, עלי, וזה לגבי הצעת החוק של שני החברים המכובדים שיושבים כאן לצדנו: יוגב וחברי חבר הכנסת איל בן ראובן לגבי זה כשיש הכרזת מצב חירום ולגבי העובדה שבנות הזוג יכולות להשתחרר גם כן במצב שכזה. אני אשמח שנקבל את ההתייחסות.

אנחנו ממוקדים. נדמה לי שהשב"ס, אם אינני טועה, ביקש החרגה. אני ארצה להבין מה זה ההחרגות האלה, כאילו כל אחד מוחרג. אני תמיד אומר שכשיש מצב חירום אנחנו לא צריכים את אף אחד בשביל זה. כשחס וחלילה חייל נחטף וכל השוטרים וכל החיילים נמצאים במצב בחירום, או שב"ס כשיש איזה פעולה של החזרת עצירים או הכנסת עצירים - בוודאי אין הכוונה. אבל ב-365 יום בשנה זה יכול לקרות פעם, פעמיים, שלוש, ארבע. חמש, בסדר? אנחנו מדברים על הליבה של ההתנהלות, לא מצבים שהם מצבים שקורים פעם ב-. לכן, החוק, קודם כל, צריך לתת את המסגרת של שתי הנקודות האלה.

אני אשמח לשמוע את עלי מתייחס ואשמח כאן לשמוע. חברים נוספים, לא יום לימודים ארוך. אין כאן הרצאות. כבר טחנו את העניינים, הבנו אותם. אנחנו מודעים להם. החוק הזה חשוב, אז בבקשה.

עלי, בבקשה.
עלי בינג
ראשית, חשוב להדגיש שכן הנוסח המקורי שעבר גם ועדת שרים כן היה נוסח של שישה ימים.
היו"ר איתן כבל
אז זה בטעות. אני לא זוכר את זה.
עלי בינג
זה הנוסח, אתם יכולים לבדוק. אני רק אומר.
מרב תורג'מן
אבל הנוסח שאושר בקריאה ראשונה אושר עם חמישה ימים. זה הנוסח שכרגע מונח על שולחן הוועדה.
היו"ר איתן כבל
עלי, למרות זאת חשוב לי שתהיה שלם. זה לא גחמה, זה לא ניסיון לגנוב יום.
עלי בינג
אנחנו מבינים. בכל זאת אני כן רוצה להגיד שגם חייל שמזומן לשבועיים וחזר ביום חמישי הביתה, זה נחשב שזה שבועיים. זה לא נחשב חמישה ימים לצורך העניין, אבל בסדר.
היו"ר איתן כבל
לא, לא. בינג, סליחה. אכניס אותך לעולם המילואים. כשזה שבועיים לא צריך אותך, זה ברור כשמש לאור הירח. שבועיים - יש מילואים שעושים שבועיים. אין ויכוח על זה.
עלי בינג
לא, גם אם הוא יצא לשבת.
היו"ר איתן כבל
ברור. עלי, גם אם הוא יצא לקיוסק. אני מכניס אותך לעולם שקוראים לו עולם המילואים.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
בשבת גם לא עובדים.
היו"ר איתן כבל
נכון. כמי שגם ניהל את הרישומים הרבה פעמים לחיילים וסידר להם את חצאי השעות, ואיך ומי צריך לצאת ומה. העניין הוא לא זה, הוא לא השישי-שבת, שתהיה בריא. לכל ההרצאה הארוכה שנתתי אין שום קשר לשישי-שבת. העניין הוא איך אתה מקבל את התלוש. בתלוש, כשאתה מקבל את הטופס הכחול, ועכשיו זה כבר שונה, יש לך איזה רצועה כזו וכתוב לך כמה ימים. הרוב מסיבות נכונות: קיצור ימי המילואים ותקציב ופה ושם. בסוף, סוף, אימון בסיסי ורגיל הוא חמישה ימים. או תלת-יומי, או חמישה ימים ביחידות היותר מתקדמות. נכון, יש כאלה, בעיקר אנשי סגל, אבל הם המעט שבמעט, שיכולים להגיע יומיים קודם או להגיע אפילו רביעי, חמישי. כל יחידה מסדרת לעצמה את הדברים לאור הפעולה. הכוונה היא שמילואים בדרך כלל, רוב החיילים עושים את זה ראשון-חמישי. יש עוד. בוודאי שיש קו, ויש היום יחידות שעושות שבועיים אימון, ואני מקווה שהמצב הזה רק ילך ויגדל. אבל זה עדיין ביחידות מאוד מאוד ברורות, אוגדות מאוד מאוד מסוימות.

עלי, בבקשה.
עלי בינג
להבנתנו, הסיכום הראשוני היה כן על שישה ימים. אנחנו גם חושבים שזה עיקר החשיבות. זאת אומרת, ההטבה הזו בעיקר מגיעה למי שנעדר מביתו מספר ימים, ולכן לבת הזוג שלו מגיעה ההטבה הזו. אבל אנחנו מבינים שהנוסח כרגע עבר בקריאה ראשונה בנוסח אחר. זה לא היה מה שסוכם איתנו. אבל מה שחשוב לנו כרגע זה, קודם כל, הנוסח של החפיפה עם שעות העבודה של עובדי מדינה.
היו"ר איתן כבל
תסביר.
רועי פולקמן (כולנו)
מניעת הכפילות.
עלי בינג
מניעת הכפילות. זה מה שציינת בפתיחה, כבוד היושב-ראש. להבנתנו, עובדי מדינה זכאים בשנה הראשונה לשעת הורות, זאת אומרת, הם עובדים שעה אחת פחות, ומגיל שנה ועד גיל 12 לחצי שעה. קוראים לזה קיצור שעות עבודה ולא שעת הורות. הטרמינולוגיה היא שונה, אבל בסופו של דבר זה הטבה שהיא די דומה.
היו"ר איתן כבל
איזה גילאים שעת הורות? אני מצטער, אף פעם לא ניצלתי את זה.
עלי בינג
שעת הורות זה עד גיל שנה. קיצור שעות העבודה זה עד גיל 12.
רועי פולקמן (כולנו)
כן, הוא היה העניין התקציבי.
היו"ר איתן כבל
תאמין לי, הבנתי. הרי הוא לא התלונן בגלל שהוא דואג. תנו לעלי קודם כל להציג את הדברים כדי שנדבר באותה שפה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה רק על עובדי מדינה, כן.
היו"ר איתן כבל
ברור, ברור.
עלי בינג
המטרה שלנו היא להבהיר שעובדי מדינה שהם בני זוג או בנות זוג של אותו חייל מילואים שעושה שישה ימים, חמישה ימים, לא משנה כרגע, שעושה את מספר הימים הנדרש, אז אותו בן זוג יוכל לעבוד שעה אחת פחות. בתוך השעה הזו יש את החצי שעה שהוא כבר זכאי לה אם הילד הוא בן משנה ל-12, או אם זה בין אפס לשנה אז זה בעצם אותה שעה.
היו"ר איתן כבל
עלי, מקובל עליי.
עלי בינג
בסדר גמור. רק צריך למצוא. אנחנו הצענו איזשהו ניסוח. גם שלחנו אליכם את הניסוח. אני חושב שהוא ניסוח מוצלח. ככל שיש איתו איזושהי בעיה משפטית, נשמח ללטש את הניסוח. אבל הניסוח אומר שצריך להוסיף בסיפא את המילים: או לפי הנהוג במקום עבודתה, וצריך במקום העבודה, בעניין שעות הורות או הסדר אחר ממקום העבודה בגין הפחתת שעות העבודה מפאת היותה הורה.

לא, זה כך צריך להיות: זה הסדר אחד בגין הפחתת שעות עבודה מפאת היותו הורה. זה הניסוח שאנחנו הצענו. אבל שוב - - -
היו"ר איתן כבל
היועצות המשפטיות, אתן רוצות לומר הרבה יותר ממה שאני אתן לו. אני אאפשר לכן לענות על זה.
עלי בינג
וצריך להוסיף מה שליאור מתקנת פה: ובלבד שלא תינתן פחות שעה – אין הכוונה שלנו שמגיל שנה ועד גיל 12 אותו הורה יהיה זכאי רק לחצי שעה. אנחנו לא רוצים לפגוע בו כמובן.
היו"ר איתן כבל
יפה. קודם כל, תודה על ההערה. הקדמת אותי. כדי שיובהר יש פה עוד שתי נקודות: יש כאן גבר-אישה עד גיל שנה, צריך לזכור את זה כי לא תמיד גבר - - -
מרב תורג'מן
זה כבר קיים אבל.
עלי בינג
אני חושב שהיום קוראים לזה הורות וזה שני בני הזוג.
היו"ר איתן כבל
הורות, אז גמרנו. אני אומר את זה כדי שלא נמצא את עצמנו בסוף נדרשים לתקן כי שכחנו.
מרב תורג'מן
התקשי"ר מגדיר הורה כעובד או עובדת. אין פה הבחנה בין גבר לאישה.
היו"ר איתן כבל
אוקי, יפה. סגרנו - התקדמות.

עוד משהו, עלי?
עלי בינג
בנוגע להצעות החוק האחרות – הבנו שהן כפופות להצעות החוק הזו. אנחנו לא בחנו את זה, ולכן אנחנו לא באנו לפה עכשיו מוכנים להגיד את העלות שלהן. לכן, אין לנו כרגע עמדה מגובשת בנוגע לעלות התוספת שלהן. אני אומר ככה אמירה ראשונית שאני לא עומד מאחוריה עד הסוף, אבל להבנתי מצב חירום במדינה הוא די המצב התמידי מבחינה משפטית. אני לא יודע להבין בדיוק את הניואנס הזה.
היו"ר איתן כבל
בינג, תמיד היית שנון. אין ויכוח על זה. הוא אמר שמצב חירום הוא מצב תמידי.
עלי בינג
אני אתן לך מהתחום הקודם שלי - - -
היו"ר איתן כבל
אתה רומז שעוד לא תיקנו את זה, עלי?
עלי בינג
בסדר, אנחנו צריכים עוד ללמוד.
היו"ר איתן כבל
תודה. קודם כל, לגבי העניין הזה לפני שאני עובר הלאה נציגי השב"ס, בבקשה. רציתם להעלות איזושהי הסתייגות, הערה, הארה?
פנינה לב ארי
שמי פנינה לב ארי, אני ראש מחלקת פיתוח משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר. אני רק רוצה לתקן אצלנו מבחינת מצב קיים. אצלנו שעת הנקה, מה שנקרא בעבר, עד גיל שנה ניתנת לכלל אוכלוסיית הנשים, גברים, אצלנו כמו שהיא הגדירה, ועד גיל 13, לא 12, ניתנת שעת הורה לאוכלוסיית הטיפול, המינהלה ועובדי היום שהארגון יכול לתת.
היו"ר איתן כבל
זה יושת עליהם בדיוק as is. זה לא ייפגע. לא ייגרע שכרם בעניין הזה.
מרב תורג'מן
ניתנת שעה?
פנינה לב ארי
נכון. שעה, לכן הדגשתי את זה. שעה ועד גיל 13, בניגוד לגיל 12. זה שב"ס, שירות בתי הסוהר. אנשינו גם יוצאים למילואים וגם יש לנו - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
יוצאים למילואים לצבא.
היו"ר איתן כבל
לצבא, לצבא – כן, כן. למרות שזה פחות פחות, נכון? אתם לא אוהבים את הרעיון הזה.
פנינה לב ארי
בשעת חירום, כפי שציינת מלכתחילה אנחנו - - -
היו"ר איתן כבל
גברתי צודקת. זה מתח שמתקיים כל הזמן. אצלנו לפחות ביחידה החליטו שמה שיקבע זה איפה תהיה בשעת החירום. אם בשעת החירום אתה צריך להיות בשב"ס, אנא עזוב אותנו. אל תתפוס לנו מקום. אותו דבר לגבי שוטר, אותו דבר לגבי כל מיני יחידות שושואיסטיות אחרות כי זה אוהבים לעשות מילואים אבל תופסים משבצת. אחת ולתמיד צריך לעשות גם בזה סדר.
פנינה לב ארי
מה שאנחנו מתייחס למעשה זה הסוהרות שלנו שעובדות במשמרות שבני זוגם למעשה נדרשים לבצע מילואים. מבחינתנו, הבעיה קיימת גם בשגרה. בשעת ההנקה במירכאות שאנחנו נותנים להן, היכולת של שירות בתי הסוהר לתת מענה, גם מבחינת קו אדום, קו שחור אצלנו שאני לא אפרט, היא בעייתית. לכן, מה שביקשנו זה להחריג את סוהרות הביטחון במשמרת, והלוחמות ביחידות המיוחדות, ביחידות ה- - -
היו"ר איתן כבל
נשארו עוד חיילים וחיילות בסוהרים אחרי שהכנסת את כולם?
פנינה לב ארי
נשארו.
מרב תורג'מן
את מדברת רק על שעת ההנקה או שוב כאמור עד גיל 13?
פנינה לב ארי
אני מדברת רק על המילואים.
היו"ר איתן כבל
גברתי, אני מתנצל. הצעתך לא מתקבלת. אני אומר לך שהרשימה של אלה שמבקשים החרגה זה בדיוק קלאסי: נהג, סע. כולם עלו. את מכירה את זה שאתה מגיע ויש לחץ בתוך האוטובוס, ואתה אומר: אני כבר בפנים. נהג סע, כולם עלו.

מה את אומרת לי? גברתי אומרת: החיים מלאים בעניינים, בעיות, כל יום. כל אחד יכול להכריז בכל דקה על עצמו שהוא בשעת חירום אישית. נער הייתי וגם זקנתי, וכבר הרבה זמן לא אמרתי את המשפט הזה. כבר ראיתי את כל אלה שנלחצים ואומרים שצריך, ו-, ו-. בשורה התחתונה העניין הזה הוא הטבה שהיא זועקת. כאילו אני שואל את עצמי כל הזמן איך מדינת ישראל עד היום הזה לא נתנה את הדבר הבסיסי כל כך למשפחות. זה כל כך טריוויאלי שאני מתנצל בפני הנשים שלנו בכלל שאנחנו צריכים לעבור את כל הדרך הזו.

חייל, סוהר או סוהרת שלא רגוע לגבי מה קורה בביתו, לא יעזור בית דין. אני אומר את זה גם מניסיון אישי. לא אפתח את כל הדיון הזה שכבר זה ימים אחרים, אין את המשפחות, ההורים. ההורים עובדים, כולם עובדים. זה כבר לא כמו פעם. ברוך השם, תוחלת החיים - מאלף ואחת סיבות. לכן, בעניין הזה אני גם אמרתי, אני מתנגד להחרגות. אין שום סיבה. שעת חירום היא שעת חירום והיא צריכה להישאר כשעת חירום. זה הכול, פשוט מאוד. הכי פושטי שיש.

כן, אדוני.
חנני קאפח
חנני קאפח, ייעוץ משפטי בשב"ס. אם אפשר שוב לחדד. הבנתי את ההתנגדות של אדוני. מה שאנחנו באים ואומרים, כבר בשגרה – זה מה שפנינה ניסתה קודם להסביר - - -
היו"ר איתן כבל
פה אני יודע ששדרגת את הרעיון, כבר הבנתי את זה. זאת אומרת, השגרה היא חירום.
חנני קאפח
לא, לא. אני לא מדבר על חירום.
היו"ר איתן כבל
לא. אתה יצרת את המצב של הקו האדום, והקו השחור שגברתי הציגה לפני כן. לכולם קשה.
חנני קאפח
כבר כיום יש את הזכאות הזו לשעה הזאת, וכמו שהיא פירטה עד גיל - - -
היו"ר איתן כבל
זו לא תהיה שעה ועוד שעה.
חנני קאפח
לא, זה ברור.
היו"ר איתן כבל
אז מה הבעיה?
חנני קאפח
אנחנו לא מדברים שם. אבל כבר מדברים על האוכלוסייה הקיימת כיום. בלי החוק המבורך הזה, הרציונל ברור וכמו שאדוני פירט וגם ה- - -
היו"ר איתן כבל
אבל לא אצלנו, שהשכנים ייהנו.
חנני קאפח
לא, לא. כבר היום נהנים, כבר היום יש את השעה הזו - - -. לאימא שעד גיל 13, לעובדי המטה, היא יוצאת שעה קודם. אין עם זה בעיה, וזה בסדר. אבל בשגרה היום, את השעה הזו אנחנו לא מחילים לא על הלוחמות ולא על עובדות המשטרה.
היו"ר איתן כבל
אנחנו הבנו. עו"ד קאפח, למה אתה חושב שלא הבנו? החוק בא בדיוק להסדיר את העוול הזה. הוא בדיוק בא לקבוע שבני זוגם של חיילות המילואים שלך וחיילי המילואים שלך יהיו זכאים לשעה הזו – ברור כשמש לאורך הירח. נו, די. הבנתי. בואו נתקדם. לא מקובל.

כן, גברתי מהמשטרה. גם היא רוצה עכשיו, גם להם יש שעות חירום. אני יודע, תיכף נעבור על כל כוחות הביטחון.
יפעת גרינפלד
עו"ד יפעת גרינפלד מהייעוץ המשפטי במשטרת ישראל. קודם כל, אני חייבת להודות לאדוני שכבר בדיון הראשון או השני אמרנו, ובדברי ההסבר כתוב, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית ישקלו להכניס את המשטרה ו- - -
היו"ר איתן כבל
נדון ב-.
יפעת גרינפלד
נדון. ברשותך, אשתמש במשפט הכי נוגע ללב שאמרת שחייל שטרוד במה שקורה בבית שלו, קשה לו לתפקד. את אותו רציונל אני רוצה לקחת לגבי שוטר בצוק איתן ש-7/24 במחוז דרום, לא ראה את הבית שלושה שבועות. זו לא מליצה. העורף הפך לחזית.

מה שאנחנו מבקשים, ועכשיו אני מבטא את העמדה של פיקוד אגף משאבי אנוש של משטרת ישראל, את אותו דין שמחילים על חיילי מילואים, להחיל גם על שוטרים - להרחיב. אני יודעת, זה עלה בדיון הראשון ואדוני אמר שזה לא מטרת החוק. אבל שוב הרציונל שאדוני אמר הוא בדיוק אותו רציונל גם לגבי שוטר כשהעורף הפך לחזית, כשיש פיגועים. אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות ולשמות של חללים שלנו שנפלו.
היו"ר איתן כבל
זה כמו בקבע.
רועי פולקמן (כולנו)
בדיוק, זה עלה על הדיון של אנשי קבע. כי גם איש קבע הרי משרת. יש לי לא מעט חברים כאלה. הם יכולים להיות גם בימי חול שבועיים לא בבית בשגרה. מי שבוחר בזה, זה עבודה מאוד קשה, עבודה שצריך להכיר לה טובה. אבל המשפחה מתארגנת בתא הזוגי. ההבדל מחייל מילואים ש - - -
היו"ר איתן כבל
מרגע לרגע כמעט.
רועי פולקמן (כולנו)
גם התא המשפחתי לא מורגל בסידור הרגיל שאומר: אני לא נמצא בבית שבועיים. אז נכון שבמציאות חריגה זה יכול להיות קיצוני יותר. אין ויכוח על זה והשוטרים עובדים קשה מאוד. אבל זה חלק משגרת יומם, זה חלק מהעבודה שלהם שיש גלים ופיקים. אגב, המשטרה צריכה לטפל בזה ולעזור.
יפעת גרינפלד
לגמרי, לגמרי, ומטפלים. רק חידוד. לגבי אנשי הקבע - אצלנו, אני לא יודעת את הסטטיסטיקות בקרב אנשי המילואים בצבא, אבל במשטרה 75% מאנשי הקבע שלנו נשואים עם ילדים. אנחנו בגילאים יותר מבוגרים מאשר אנשי הצבא. זה אומר שרוב האנשים שלנו - - -, יש 90% בשטח.
היו"ר איתן כבל
גברתי, אם תבוא הצעה כזו להצעת חוק פרטית אשמח לקדם ולדחוף אותה. אגיד לך משהו. גברתי, אחד הדברים שאמרתי לפני שנתיים ונעלבו הרמטכ"ל ושר הביטחון כשאמרתי את זה, זה שלא באמת מבינים מה זה מילואים. כשאתה איש קבע כמעט כל חייך, נקודת המבט שלך היא ממקום של איש קבע כי זו עבודתך. אתה עובד קשה. אין ויכוח. זו איננה שאלה. אינני מבקש, ושלא חס וחלילה מאן דהוא יחשוב שאני מבקש להמעיט כהוא זה, אלא שזו עבודתו. זאת אומרת, כשהוא התקבל לעבודה הוא לא התקבל להיות מילואימניק. כשאתה מגיע למילואים, יום אתה ככה עם חליפה יושב באיזה משרד, ו-24 שעות לפעמים אתה עובר ממצב א' למצב ה' בשנייה. אני לא יכול לתאר לכם את זה. מי שלא חווה את זה, קשה לתת לו בדיוק את ההסבר בדיוק.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אבל תודה שאתה נהנה.
היו"ר איתן כבל
אני עד כדי כך נהנה שאני ניפגש כל יום חמישי עם החבר'ה שלי מהגדוד. זו איננה השאלה. זה לא בא לסתור את זה - בוודאי.

כן, אדוני.
ג' ד'
עו"ד ג', הייעוץ המשפטי, אגף משאבי אנוש, משרד ראש הממשלה. אנחנו רצינו גם החרגה מסוימת, אבל לא מדובר בהחרגה מהסוג הגורף או משהו כזה. אנחנו מדברים על מצב שבו ראש רשות ביטחון יוכל להכריז על צורך מבצעי חיוני.
היו"ר איתן כבל
אני כבר אומר לך, אין לי בעיה עם זה.
ג' ד'
ההכרזה תהיה תקפה ל-21 יום - - -
היו"ר איתן כבל
אני אמרתי, אם הוא יתחיל להכריז כל שבוע, זו תהיה בעיה.
ג' ד'
הוא לא יכריז כל שבוע. הנוסח הועבר לייעוץ המשפטי. ישנם מצבים בגופים הביטחוניים ברשויות הביטחון שבהם יש צורך מבצעי חד-פעמי, אירוע, אפיזודה מסוימת שנקבעת לדברים, ולפעמים דברים שקורים בכל המדינה ואז מצב חירום. ויש מצב שזה לא מצב חירום, זה צורך מבצעי חיוני, מקומי. במצבים כאלה ראש שירות ביטחון יוכל להכריז בהחלטה כתובה ומנומקת על מצב של צורך מבצעי חיוני, ואז למשך 21 יום לא תהיה את ההקלה הזו. הזכות הזו לא תהיה למשך 21 יום, במשך 21 יום לאחר הכרזה בכתב מנומקת. זה החוק הקיים. יחול באופן כללי - - - החוק ראוי ונכון, רק - - -
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני. העניין ברור.

גברתי, בבקשה.
סיגל סודאי
עו"ד סיגל סודאי, איגוד לשכות המסחר. בדיונים הקודמים - - -
היו"ר איתן כבל
אני זוכר מה אמרת. ביקשת לקלקל את השורה.
סיגל סודאי
לא, אני ממש לא רוצה לקלקל את השורה. אנחנו בעד הצעת החוק הזו - - -
היו"ר איתן כבל
אבל שהמדינה תשלם. את רואה שאני זוכר?
סיגל סודאי
יפה מאוד. אני שואלת עכשיו. בשמירת היריון, למשל, כששמירת היריון זה עד 30 ימים זה על חשבון המעסיק מהמגזר הפרטי, ואחרי 30 ימים זה הביטוח הלאומי. אולי אם נמצא איזושהי נוסחה שמתקופה מסוימת של היעדרות של 60 שעות - זאת אומרת, 60 ימי מילואים בשנה - או 30, מי שיישא בנטל, לפחות בחלקי, זה יהיה המדינה, ועד תקופה מסוימת המעסיק הפרטי.
היו"ר איתן כבל
תודה, גברתי.

כן גברתי.
ענבל פרן פרח
אני ענבל פרן פרח. תפקידי הוא להיות אשת מילואימניק.
היו"ר איתן כבל
זוכר גם את זה.
ענבל פרן פרח
יופי. שני דברים שני רוצה להגיד: אחד, בסעיף (ג) כן כתוב עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים. אני חושבת שמין הראוי להגיד שעובד או עובדת שבת או בן זוגו - - -
היו"ר איתן כבל
ברור. כל החוק מתייחס לזה כך.
מרב תורג'מן
כל החוק מתייחס בלשון נקבה.
היו"ר איתן כבל
גם אם יש מיעוט שכזה, כל החוק עוסק גם וגם וגם. יותר מזה, גם בזוגות חד-מיניות. אין פה מצב שמייצר פה איזושהי הבחנה. החוק נוגע ברגע שיש בן או בת זוג במילואים. זה פשוט, הכי פשוט.
ענבל פרן פרח
הדבר השני שאני רוצה להגיד, ואני יודעת שהוא לא ישתנה פה, ואני רוצה עדיין להגיד אותו לפרוטוקול, אני לא מייצגת פה, לצערי, את הנשים שעושות חמישה ימי מילואים בשנה, אלא אני מייצגת את אלה שעושות 60 ימי מילואים בשנה. אני רוצה להגיד שהסיפור הזה שהחוק הוא נכון רק למי שעובדת במשרה מלאה כשהרבה מאוד נשים באופן כללי במדינת ישראל לא עובדות במשרה מלאה או לא עובדות במשרה מלאה במקום אחד, כלומר, אני עובדת בשבוע שלם באף יותר ממשרה מלאה, אבל בשני מקומות עבודה שונים, ואז בעצם החוק לא חל עליי. נראה לי שאיפשהו יהיה צורך לתת תשובה לדבר הזה. אני לא חושבת שאני היחידה, אני חושבת שזה הרוב. בטח לא נשים שעושות 60 ו-80 יום מילואים בשנה שאז היכולת שלך לקבל משרה מלאה היא מוגבלת.
היו"ר איתן כבל
ברשותך, אני רוצה לומר לך שכל צעד תחילתו בצעד קטן. לא לחינם אמרתי שהחוק הזה שאמור היה להיות כל כך ברור מאליו, כל כך לא בוויכוח, אני כבר מנסה להעביר אותו למעלה משבע שנים. אלוף משנה במילואים אבי סייג, אתה זוכר את זה ואתה מלווה אותי. אנחנו הלכנו ונלחמנו, והחוק כבר עבר כמה פעמים טרומית ונעצר, או כי ממשלה נפלה או כי מישהו דאג להכניס בו - - -

כל מה שאני מבקש הוא שכשיבוא חבר הכנסת הבא, אולי בעזרת השם חבר כנסת צעיר ומצטיין כמו פולקמן, בעוד X שנים וייתן לזה את התוספת שלו.
רועי פולקמן (כולנו)
איתן, אבל היתה שיחה על ה-75. ברור שחצי משרה, אבל היה איזה דיבור על 75%.
היו"ר איתן כבל
אתה הצגת את זה, כן.
רועי פולקמן (כולנו)
היתה איזה הצעה שאולי כן אפשר להחיל את זה, לתת חצי - לא יודע. השאלה מה המשמעות של זה.
ענבל פרן פרח
למשל, עובדות סוציאליות, מורות, אחיות, רוב המקומות האלה משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה, אין כמעט משרות מלאות. זאת אומרת, רוב המשרות הן משרות של 75%.
רועי פולקמן (כולנו)
מה המשמעות של להגיד שזה יוחל מ-75% משרה?
היו"ר איתן כבל
לא, סליחה. אני אגיד לך איך אני מפרש את החוק. לא אמרנו מי שיש לו משרה מלאה. אנחנו הגדרנו שמי שעובדת חצי משרה, היא לא תוכל.

הנקודה היא כזו. עם כל הבעייתיות, ותאמינו לי שגם בחצי המשרה הזו יש בעיה כיוון שמערכות המדינה אינן תואמות את מקומות העבודה: מערכת של הגן, בית-הספר. מי שיש לו גם וגם מכיר את זה שזה ב-14:00, זה ב-13:00. לכל אחד יש את השעות שלו. איך אומרים? איך אומרים? זה עוד חזון למועד לטיפול.

עלי, אני חושב שזה גם קבוצה מאוד קטנה באופן יחסי בעניין הזה. למה את מקלקלת לי?
ענבל פרן פרח
אני לא מקלקלת. קבוצה מאוד קטנה של משרתי מילואים באופן יחסי.

דבר אחרון, אני רוצה להגיד לך תודה כי אני חושבת שאחת המשמעויות המרכזיות של החוק הזה – שעה, לא שעה, חצי שעה, החרגות וזה - בסופו של דבר זה הכרה. זו כבר הפעם השנייה שלי פה בוועדת הכלכלה איתך ואיתכם, וההגנה המאוד מאוד משמעותית שלך על כך שתהיה את ההכרה הזו היא מעבר לשעת העבודה. היא בתחושה ש- - -
היו"ר איתן כבל
אני מודה לך ואת באמת מרגשת אותי. אני אגיד לך למה. כיוון שלנו - חייל המילואים - ובאמת, באמת, אני אומר את זה, זה לא מילים מן הפה אל החוץ, מי שבאמת נושא בנטל אלה המשפחות. זה לא מילים. כשאתה מקבל את הטלפונים שהילד לא מרגיש טוב וצריך לקחת את זה, ופתאום זה חולה וזה שפעת, זה סרט. לפעמים כשיוצא לי לשבת במוצב אני אומר לעצמי: מה עושים ברגע זה? למי תפנה? זה אמיתי, זה קורה. אני מנסה לתת תמונה שהיא באמת מתקיימת בכל מקום. החשיבות והקרב שלי דרך החוק הזה זה שתהיה הכרה שהמשפחה היא הלב, לא כקלישאה, אלא באמת, באמת, וזה בעיקר שהקבוצה הזו שעושה מילואים הולכת ומתמעטת. לא סתם אני אומר את זה.

כן, גברתי.
אורית נהיר
עו"ד אורית נהיר, לשכת עורכי הדין. אנחנו כאן כדי לברך על החוק הזה. אנחנו תומכים בו. אני אישית, גם כעורכת דין מעסיקה וגם כאישה שבעלה עשה הרבה שירות מילואים, וגם כאישה שנותנת שעות הורות לבעלה שהוא עובד מדינה, חושבת שללא ספק החוק הזה היה צריך להגיע כבר לפני הרבה שנים.

אני רוצה להעלות רעיון אולי לאוצר כדי לפתור פה בעיה מסוימת שהיתה עם עניין מצב החירום, או צווי 8 יותר נכון, ליתר זהירות. אני חושבת שלשם התכוונתם שכאשר מוציאים צווי 8 שזה חל על כלל האוכלוסייה, והיא הנקודה.

אני התחלתי את דרכי פה בהתמחות בכנסת אז כנראה שזה משם. אני חושבת שאפשר לשים סעיף שמסמיך את שר הביטחון כשהוא מוציא צווי 8 להחיל גם את החוק הזה, ואז גם האוצר יוכל לחיות עם זה. כי כיוון שיש צווי 8 כבר, האוצר בודק את כל העלויות ואת ההתכנות. בצווי 8 יחיל שר הביטחון ביחד.
רועי פולקמן (כולנו)
היתה לנו הצעה על צו 8, גם פרטית שלנו. בא איתן אז ואמר: אני נלחם על משהו רחב יותר. אני בהתחלה חשבתי על משהו לפחות יותר מצומצם.
אורית נהיר
לא. אני מדברת על החלק שרוצים להחיל אותו בהצעת החוק.
היו"ר איתן כבל
תיכף נגיע לזה, גברתי. החוק הזה הוא הרבה מעבר להצעת החוק שהונחה. כך זה היה, במפתח מאוד מאוד צר, ופה הצעת החוק הזו בעצם - - -
אורית נהיר
אנחנו מברכים על ההצעה כפי שהיא. אבל ככל שזה יהיה - - -
היו"ר איתן כבל
תודה.

כן, גברתי.
מאיה טאוסיג
שלום. מאיה טאוסיג, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו תמכנו בהצעה. גם ההתנגדויות של האוצר לגבי העובדים בשירות המדינה תואמו איתנו, ובאמת הגענו לאיזשהו נוסח.

אבל אני רוצה להתייחס למה שאת אמרת. ההצעה מנוסחת כך שמדובר על עובדת שמועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום העבודה. כלומר, מורים - יש להם הסדר של הרבה פחות ממשרה מלאה.
היו"ר איתן כבל
תשובה מצוינת.
רועי פולקמן (כולנו)
זה נקודה חשובה. חוץ ממשרד החינוך, אני מכיר, זה יוחל גם במקומות נוספים שאת תגידי שמשרה מלאה יכולה להיות 75% משרה, משרת אם?
מאיה טאוסיג
- - - משרה מלאה הנהוגה במקום העבודה אז זה יוחל.
היו"ר איתן כבל
מאה אחוז, גברתי – כן.
רועי פולקמן (כולנו)
השאלה איפה זה חל? משרד החינוך אני מכיר.
מאיה טאוסיג
היה לנו את הדיון הזה, וממש זה יצא לא מזמן, לגבי שעת הנקה או שעת הורות שחלה לגבי מי שעובדת כמעט משרה מלאה. ממש לפני שיצאתם לפגרה זה עבר. היה לנו ממש את אותו הדיון, והתשובות שנתנו שם גם תקפות כאן.
היו"ר איתן כבל
על הכיפק, תודה. אני חושבת שהתוספת שלך האירה את עינינו והיא מבורכת.

אבי סייג, ראש וראשון לחיילי המילואים, בבקשה. מותר לי לכתור לך כתרים, מגיע לך.
אבי סייג
אבי סייג, אני יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים, ויושב-ראש פורום מג"דים - - -.

בלי קשר לתפקיד הזה אני גם בעל חברה שמעסיקה מאות עובדים.

ראשית, אני רוצה להגיד שהיום זה יום המילואים. זה יום החג של יום המילואים. זה הוגדר בחוק: ל"ג בעומר, חג המילואים. יש הרבה אירועים בצבא שנעשים.
היו"ר איתן כבל
במסגרת השותפות שלנו, וכפי שאמרתי אבי הוא ראש וראשון, מי שיזם את יום המילואים זה בכלל השדולה יחד עם הפורום. יש לנו מועד לקביעת יום מילואים שיהיה כאן בכנסת – 27 ליוני.
אבי סייג
אני רוצה, קודם כל, להגיד כאן לגופים הממשלתיים, הבעיה היא לא שלכם. פה הציגה הגברת הנכבדה מארגון לשכות המסחר. אני גם במועצה של הביטוח הלאומי. דנו בכלל שהתקציב יבוא מהביטוח הלאומי ולא נשית אותו עוד פעם על בעלי העסקים.
היו"ר איתן כבל
נכון.
אבי סייג
האוצר כאן נהנה מזה, ומשרד הביטחון נהנה. מי שישלם את הקטע הזה זה בעלי עסקים. אז אתם פה באים, אני לא אגיד בשפה הצבאית מתבכיינים, איך נעשה ומה נעשה, כאשר הבעיה היא בכלל לא כספית אצלכם.

מה שאני מבקש במיוחד ביום הזה, קצת תתעוררו. תראו כאן נכונות ללכת לקראת אנשי המילואים.

כמו שאת אמרת, לא מדובר פה באיזה הטבה כספית או משהו. מדובר פה בהערכה מינימלית שצריך לעשות את זה. אני מקווה שכל המשרדים הממשלתיים ירדו מהרעיונות האלה שמציגים פה איך נעשה ונחריג את זה. משרד ראש הממשלה לא יקרוס אם חס וחלילה יהיה מצב חירום ומישהו ילך - לא מצב חירום, מעל חמישה ימים - או נלך לקראתו, לקראת אשתו, לקראת הבן זוג.

אני מבקש, גם מכם חברי הכנסת, במיוחד מהתומכים בנושא המילואים שיושבים פה, לא להחריג בכלל. אין החרגות. לי כחברה פרטית שיש אנשים שעובדים במשמרות, גם אני רוצה החרגה: אחד, שישלמו לי את זה. שניים, בואו תחריגו לי. אז בואו נצא מנקודת הנחה שאין החרגות, בסדר?

האנשים שעושים מילואים, ובכלל המשפחות שעושות מילואים, אם הם לא יוכלו לקבל את השעה, הם לא ייקחו את השעה, בסדר? הם עושים את המילואים לרוב בהתנדבות, אפילו לא למטרת כסף. זה דבר שאני מבקש שנעשה.

חברי הכנסת, אני מודה לכם שאתם תומכים בזה. ובאמת, כמו שאיתן אומר, קרוב לעשר שנים אנחנו מדיינים פה. אז בואו נסגור את הנושא הזה. זה לא נושא כבד מדי ואפשר לקחת אותו ולקדם אותו.
היו"ר איתן כבל
אנחנו סיימנו את החלק הזה של הצעת החוק שנוגעת לגבי הימים וטיפול בחצי שעה.

אדוני, מאיפה אתה?
מולוגטה מהרי
נציבות שירות המדינה, שוויון מגדרי.
היו"ר איתן כבל
הכול בסדר?
מולוגטה מהרי
כן, יש התייחסות.
היו"ר איתן כבל
כן, אני יודע - על הכיפק.

אתה רצית לומר משהו?
עידן בנימין
אני איש מילואים, ואני גם רוצה לברך על החוק הזה. זה בהחלט שינוי.
היו"ר איתן כבל
עוד לא. חבר'ה, ברכות בסוף. איך אומרים? אחר כך תהיה פה מכונה ואפשר לשים גם כרטיסי אשראי.

בבקשה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד כולם. אנחנו הגשנו בשם עוד חברי כנסת: מירב בן ארי, ענת ברקו, ויהודה גליק ואחרים, בתוך הצעת החוק שהגיש היושב-ראש. המציאות של צו 8 היא המציאות היותר קשה. היא המציאות שבשתיים בלילה או בשלוש בלילה, ואני זוכר שפעם בליל שבת אחד וזה היה במלחמת שלום הגליל, אתה נקרא מהיכן שאתה נמצא ואשתך והילדים במקום אחר. אפילו אוטו לא השארתי לה או דבר אחר, ועלינו ללבנון. כך המציאות של צווי ה-8. לכן, חשבנו שנכון היה להתייחס התייחסות קונקרטית לצווי 8. כמו שאמר היושב-ראש, משרתי המילואים הם אותה נבחרת שנשארה שמוסרת את עצמה על הגנת המדינה, כמו שהיושב-ראש אמר פה. לא רק הם יוצאים למילואים, אלא משאירים מאחוריהם את האישה, או את הבעל, להתמודד עם הילדים.

לכן, ביקשנו שחייל שנקרא למילואים מסיבות חירום כאמור, יהיה זכאי לתגמול של היעדרות - הוא, או בת זוגו, מי שנשאר בבית - ליום אחד. היום האחד הזה הוא יום של התארגנות, הוא יום שמלפנות בוקר אתה צריך להתאפס ולדעת מה אתה עושה עם כל המציאות הזו. היכן אתה מסדר את הילדים, עם סבתא, הורים, דודים, חברים, אחים, שכנים, ומסוגל לארגן את החיים. זו היתה בקשתנו.

בין אם המעסיקים קיבלו את עצמם את אותה שעה שבן-בת הזוג מקבלת בצו מילואים רגיל, ראוי שהמדינה תקבל את זה בצו 8.

עלי, לעניין מה שאמרת לעניין העלות - אנחנו ביקשנו גם מהאוצר וגם ממרכז המחקר והמידע חודשים אחורה. עוד לא קיבלנו. זה לא עלות שנתית כי צו 8 אנחנו נשמח שהוא יהיה כמה שפחות. פעם בחמש או שש שנים ולא שנתיים, או עשר מצדנו. ארבעים שנה יותר טוב - ותשקוט הארץ. אבל איזושהי עלות סטטיסטית פר משרתי המילואים שנקראים למערכה. ראוי היה שכך יהיה כי זה מותיר מאחור דבר שיותר קשה להתארגן עליו. הוא לא דבר שאתה יכול מראש להתארגן עליו ולחפש בו את השעה, אלא אתה נמצא בבוקה ומבולקה כמו שפה הסיר את הראש אחורה קודם היושב-ראש ואמר: מה אני עושה עכשיו?
היו"ר איתן כבל
נכון. תודה לחבר הכנסת מרדכי יוגב.

בבקשה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
צהריים טובים. אני חושב שההצעה הזו באמת כמו שנאמר פה היא כולה מתחילה ונגמרת בהערכה והכרה לאנשי מילואים. זה הסיפור שלנו. אני אומר את זה כאחד שפיקד על עשרות ומאות אלפי אנשי מילואים, ואני מכיר מאוד מאוד טוב את הקשיים.

איתן, אני חושב שההצעה שלנו כפופה להצעת החוק הזו, ואני חושב שנכון שנדון עליה מעכשיו כהצעת חוק אחת וכך נתקדם איתה.
היו"ר איתן כבל
בסדר.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
אני חושב שהסיפור של חמישה או שישה ימים הוא לא - - -. חמישה ימים - זה מה שמוגדר בחוק ואני חושב שזה נכון. אין מה יותר מדי להתמודד עם זה. בכלל, אני חושב שהצעת החוק הזו צריכה להיות פשוטה ולא מסובכת מדי ולא ליצור, וכל פעם שיקרה איזה משהו יתחילו בדיון: רגע, למה התכוון המחוקק בעניין הזה, כי אז זה יפיל בפועל, במציאות, את העניין.

לכן, אני די מסכים עם העניין של בלי החרגות פה. אם רוצים אחר כך עוד כל מיני דברים אז נצטרך לדון בזה.

סוגיית צו 8, בעיניי, היא לא כל שכן. זאת אומרת, זה ברור לי חד-משמעית שאנשים שהולכים עכשיו בצו 8 לשירות הם זכאים להטבה הזו. תזכרו מה עוברות הנשים בשלב הזה. זה לא רק שהם הולכים למילואים לאימון, הם עכשיו הולכים למלחמה בעניין הזה. מי שמכיר את העניין הזה עם ילדים וזה, זה עוד הרבה יותר קשה. לכן, אני חושב שלגבי צו 8 פה אין פה עניין.

אני לא הייתי מסבך את זה עכשיו. אני מוכרח להגיד לך שלי הכי מפריע פה כאבא לילדים מגיל 4 ועד גיל 18 בשלב הזה שגיל 13 הוא קצת בעייתי.
היו"ר איתן כבל
בת כמה הקטנה שלך?
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
הקטן שלי הוא בן 4, אבל יש לי גם בן 37. שישה ילדים, ויש לי הכול מכל וכל.

אימא לילד בן 15 היא מה זה עובדת קשה, עוד יותר קשה מבן 4.
היו"ר איתן כבל
הבעיה בגילאים שלנו זה שכשהילד גדל ומתבלבל, הוא קורא לנו סבא. אני צוחק. גם לי יש בת 5.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
אני צוחק. אני אומר, הגדולים שלי לא יודעים לעשות ילדים בינתיים אז אני עושה לעצמי נכדים בינתיים - זה הכלל.

בכל אופן, אני חושב שצריך להתקדם עם החוק הזה, אני חושב שהוא חוק נכון. אנחנו כפופים ,צו 8 בפנים.
היו"ר איתן כבל
אוקיי, תודה.
רועי פולקמן (כולנו)
צריך גם לברך על כניסתו של קמל"ר חדש.
היו"ר איתן כבל
הוא פה?
רועי פולקמן (כולנו)
הוא לא פה.
היו"ר איתן כבל
כשהוא יהיה פה נברך. למה לבזבז פעמיים?
רועי פולקמן (כולנו)
אני עדיין רוצה לברך אותו. אני מכיר את ארי והוא נכנס בימים האלה להיות קצין מילואים ראשי.
קריאה
תנו לקמל"ר את החודשיים לסיים.
היו"ר איתן כבל
ניתן לו. את רואה? הייתי בסדר עם קמל"ר.
רועי פולקמן (כולנו)
אנחנו מאוד אוהבים את הושע, אני רק אומר שיש קמל"ר חדש שהוגדר מינויי. אני רוצה לאחל לו בהצלחה כי יש לנו עוד הרבה משימות לעשות.

שתיים, אני נציג החפ"שים. יש פה נציגים בכירים. אני לא עושה בשנה ממוצע 60 יום. האמת שמאז שאני בכנסת כבר הברזתי משני אימונים. כל פעם הייתי אמור לבוא ואז היה משהו, משמעת קואליציונית. אני לא גאה בזה, אני רק אומר שזה מה שקרה. מה זה "הברזתי"? זה היה בהבנה מהפיקוד. לא עשיתי את זה על דעת עצמי כמובן. אני לא עריק. בואו לא נהפוך את זה לאירוע דרמטי מעבר למה שצריך.

אני רוצה לברך את היושב-ראש ואת חברי הכנסת על התהליך הזה. אני כן אגיד שיש לנו עוד סוגיה שהיא לא פתורה עד הסוף עם העצמאיים. פה בחוק הזה אין פה עניין, אבל ברור שאם אתה עצמאי - - -
אבי סייג
פיצינו אותם עכשיו ב-25%.
רועי פולקמן (כולנו)
כן. זה צעד אחד חשוב כי לכאורה אתה נקלע לבעיות דומות, רק אתה לא יכול לתת שעה כי אין פה. באמת זה שני דברים שונים. אני חושב שזה שדרוג מאוד חשוב. כל הכבוד על העניין הזה, וצריך לתת דין לעניין של העצמאים בהקשר הזה. אבל היד עוד נטויה.
היו"ר איתן כבל
לגבי העניין הזה של השעה - נכון שזה מצד אחד נטל על המעסיק. פה באמת יש לי רק מילים גדולות וטובות לומר בראש ובראשונה לשרגא ברוש. זה לא פשוט, הוא ראש וראשון. זה לא פשוט לקחת על עצמו את העניין הזה. ואתם יודעים מה? גם לאוריאל לין שבאמת למרות הכול ולמרות ההסתייגות בתחילת הדרך נותן גם כן את הרוח הגבית לתהליך הזה, וצריך להגיד תודה על זה.

אבל בסוף, בסוף, בסוף, בסוף, ואני אומר לכם את זה מניסיון אישי, ויש כאן סביב השולחן אנשי מילואים לא רבים אלא חלקם היחסי באוכלוסייה, אבל אני אומר בנקודה הזו בסוף, בסוף, חייל מילואים שהוא יוצא והוא לא רגוע לגבי מה שקורה בביתו, גם התפוקה של רעייתו היא אחרת לגמרי. אני אומר לכם את זה מניסיון, אין מה לעשות.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אנחנו מבקשים להוסיף את ההצעות שלנו כהסתייגות לחוק.
היו"ר איתן כבל
אנחנו לא נעצור את החוק בגלל התהליך הזה. אני מציע כאן שתי נקודות משלימות. אני חושב שהרעיון של הגברת מלשכת עורכי הדין יכול לתת לנו את המענה המשלים. הרי על מה מדובר בסופו של דבר? בואו נגיד את האמת. כשחס וחלילה אנחנו נדרשים להכרזה של גיוס חירום, לא תמיד מודיעים על צו 8, לפעמים מסיבות כלכליות, לפעמים מסיבות ביטחוניות - תלוי באירוע עצמו.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
- - - מאוחר מדי.
היו"ר איתן כבל
כן. בדרך כלל בוחנים מה היה ואחר כך מחליטים כמה צריך לשלם. לפי זה מחליטים איך לקרוא לאירוע.
אבי סייג
צו 8 נותנים, אבל איך קוראים לאירוע - מחליטים אם זו היתה מלחמה או לא - - -
היו"ר איתן כבל
אני יודע. נכון, ברור לי. זה אתה ואני שנלחמים על זה כבר הרבה שנים, על קביעת המועדים המיוחדים, ואחר כך אם זה מלחמה או מבצע או מבצעון.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אבל זה לא קובע. צו 8 נדרשנו לאשר בוועדת חוץ וביטחון - - -
היו"ר איתן כבל
אני רוצה להציע לכם, אתם תגישו את זה כהסתייגות. ברגע שיש קריאה כזו, בואו נגיד את האמת, הנשים או הגבר – מי שנמצא בבית – הסיכוי שהוא מהרגע להרגע בא ואומר לילדים שלו: אבא קיבל צו 8. אתם תשבו בבית, אני אלך לעבודה. או הפוך אם זה גבר. אתה יודע, לחיים יש דינמיקה משל עצמם. אומר את זה כמי שחווה יותר מפעם אחת צו 8 בחייו, יותר מפעם אחת. לכן אני אומר, בואו בדברים עם - - -
רועי פולקמן (כולנו)
מה אתה מציע? את היום הזה? שזה כן ייכנס כיום היערכות?
היו"ר איתן כבל
כן, כן.
מרב תורג'מן
יום היערכות שהוא בתשלום?
היו"ר איתן כבל
בתשלום.
מרב תורג'מן
רגע, שניה. הוא יהיה זכאי להיעדר בתשלום או שהוא יהיה זכאי רק לתגמול, אבל הוא יצטרך ללכת לעבודה? זה מה שלא ברור בהצעת החוק.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
אני חושב שמדובר על להיעדר בתשלום.
מרב תורג'מן
להיעדר?
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
תשאלי אותי, ואני אומר פה מאוד פתוח, מאוד פתוח, גם אם תתני לה את החצי יום היא יכולה להתחיל להתארגן. אני זוכר שכשאני יצאתי לשלום הגליל זה היה רבע לחמש לפנות בוקר בשבת. אשתי נשארה עם הילדים.
רועי פולקמן (כולנו)
השאלה בתוך הדיון היא בהיערכות הכללית המשקית כי גם בעל העסק צריך להיערך. אני כמובן בעד לתת מקסימום למשפחות. אבל באירוע חירום, כל המשק בחירום. כלומר, יכול להיות שהמשרד הממשלתי צריך להיערך פתאום. בעיניי יש קושי עם החירום כי יכול להיות שאתה עובד עם משרד ממשלתי וביום של הצו 8 צריך לעשות פתאום חפיפות ולהעביר תפקידים כי מתגייסים. אז דווקא ביום הזה אתה צריך לצורך העניין נגיד את בנות הזוג שיגיעו לעבודה עם כל הקשיים כי חצי מהמשרד פתאום יוצא למילואים.

שתיים, המעסיקים – אותו דבר. בא המעסיק ביום ההיערכות, ופתאום 30% מכוח העבודה שלו הולך למילואים. בעיניי יש משהו שבשונה מהשגרה שיש פה גם את היחס. בחירום כל המשק הופך לחירום. המעסיקים צריכים פתאום להמשיך ייצור במצב משברי, משרדי הממשלה צריכים לתפקד במצב משברי. ואז אתה אומר: לא רק שיתגייסו פתאום מספר מסוים של עובדים שלך ולא יגיעו לעבודה, גם עוד מלא עובדות לא יגיעו. זה דרמה. יש פה בעיה.
היו"ר איתן כבל
פולקמן, אני רוצה להציע הצעה אחרת. מלכתחילה כשראיתי את זה גם אמרתי לו.
רועי פולקמן (כולנו)
אני חשבתי על שעה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
שעה זה כרגיל.
רועי פולקמן (כולנו)
בסדר. לכן, אני אומר שהיום הזה בצו 8 הוא דרמה.
ענבל פרן פרח
למה זה חייב להיות ביום? אפשר להגיד יום, אבל - - -
רועי פולקמן (כולנו)
ואם זה שבוע אחרי אז מה המשמעות?
ענבל פרן פרח
לספר לך מה המשמעות?
היו"ר איתן כבל
לא, לא. חברים, אתם ערבבתם דברים. אני התכוונתי מלכתחילה, כי יש פה הצעת חוק תקציבית כבר שמתערבת פה בתוך התהליך הזה. העניין רק לתת יום - - -
עלי בינג
שוב, עוד לא עשינו את העבודה. אבל - - -
היו"ר איתן כבל
אני הבנתי מלכתחילה שמדובר בשעה. זאת אומרת, שיתאפשר. כי מה ההבדל? כי כאן זה מחמישה ימים. אתה יכול להחיל את החוק אם בא חייל, בא איתן כבל, למפקדו, אליך, ואומר לך: הנה, יש לי פה צו. הנה, יש לי חמישה ימים. מעבירים את זה לביטוח, ואתה אחר כך מקבל עבור החמישה ימים האלה את ההחזר.

פה הכוונה היא שבגלל שמדובר בצו חירום ליום הראשון שהוא למרות שזה יום אחד, אבל בגלל הנסיבות החריגות והמיוחדות, אם הכריז, כמו שגברתי אמרה, יצאה הכרזה של מי שאמון על ההכרזה הזו לומר שמדובר בצו - - -
רועי פולקמן (כולנו)
אבל זה לקבל שעה אתה אומר.
היו"ר איתן כבל
על שעה אני מדבר.
רועי פולקמן (כולנו)
זה בסדר. יום זה פשוט דרמה.
מרב תורג'מן
לא הבנתי.
רועי פולקמן (כולנו)
לתת לך יום שלם - תחשבי על מעסיק שפתאום 40 מתוך העובדים שלו הולכים למילואים, ופתאום כל הנשים לא נמצאות. האם הוא סוגר את העסק? זה לא הגיוני.
היו"ר איתן כבל
הוא יכול לצאת לצו 8 ל-24 שעות ומשחררים אותם.
מרב תורג'מן
אז אתה רוצה שאם זה צו 8 אז זה יהיה מהיום הראשון?
היו"ר איתן כבל
מהיום הראשון, כן.
רועי פולקמן (כולנו)
מה שהוא אומר שגם ביום הראשון לצו 8 את תקבלי שעה - - -
ענבל פרן פרח
המשמעות - בשנה של צוק איתן לא היו לי ימי חופש. הם נגמרו על 35 ימי צו 8.
היו"ר איתן כבל
זה לא החוק הזה. יש כאן שני חוקים שונים לחלוטין. נכון, אבי? יש כאן שתי נקודות שונות: יש היעדרות ויש את ה - - -. זה שני דברים שונים לחלוטין ואסור לנו פה לערבב אותם זה בזה.

החוק שמונח כאן לפניכם נוגע בנקודה של הזכות להיעדר שעה או בבוקר או בצהריים. זה כל העניין.

עכשיו באים חברי הכנסת יוגב ואיל בן ראובן, ואני לא נכנס לניואנסים, ואומרים: כיוון שהחוק מדבר שהתחולה של השעה זה מי שעושה חמישה ימי מילואים, יחושב לו מהיום הראשון.

מה הבעיה? הרי אם הוא חמישה ימים והוא יודע שהוא יהיה חמישה ימים אז אין בעיה. אבל אנחנו לא יודעים. כשאתה מקבל את צו 8 אף אחד מאיתנו לא יודע לכמה זמן זה ילך. האישה או הבעל, מי שנשאר בביתו, לא יודע עכשיו להגיד האם זה יהיה יותר מיומיים. אין הודעה, זה לא מזג אוויר: היום יהיה מעונן חלקית. זאת אומרת, אתה לא יודע אם אחרי 24 שעות יחזל"שו את האירוע, אחרי 48 שעות או אחרי שבועיים.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
גם אין כמעט דברים כאלה. אני לא זוכר צו 8 שבוטל פחות מחמישה ימים.
היו"ר איתן כבל
נכון. איל, אתה צודק. רק אני אומר שאם זה לא ייאמר, אני לא יכול לתת עכשיו בידי בן או בת הזוג להתחיל לחשוב: זה יהיה יומיים, שלושה, ארבעה, חמישה ימים. לכן, אמרתי שצריך שהדברים ייאמרו.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
שעה ביום מרגע שהצו יצא. לא יום, שעה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
נחיל את השעה הזו לפחות גם על צו 8 מקל וחומר.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לסכם, עלי.
עלי בינג
זה עולה עכשיו - - -?
היו"ר איתן כבל
עלי, אני מציע את הדבר הבא. אנחנו נצביע על החוק הראשי. הם יגישו הסתייגות על הצו 8 שלהם – שעה. לא יום, אני מדבר על שעה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
שעה, מרגע שיש צו 8 מתחיל שעה ביום. זה הנקודה, זה הכול.
היו"ר איתן כבל
עלי, תקשיב. אני רוצה שתבואו בדברים כדי להסתנכרן בעניין הזה. עד המועד שזה יעלה לקריאה שנייה ושלישית תבואו בדברים עם המציעים. אני חושב שההצעה שלהם היא הגיונית. היא גם לא עושה איזה שינוי דרמטי. וזה גם ברוך השם, למרות הכול - - -
קריאה
בשירות המדינה זה כבר קיים. מהיום - - - של צו 8 יש - - -
היו"ר איתן כבל
אז בכלל. אז אדרבא ואדרבא, עלי. עלי, זה שעה.
עלי בינג
בסופו של דבר, צריך לזכור שכל המשק בחירום.
היו"ר איתן כבל
לכן, גם רועי וגם אני מיד אמרנו בפתיחת הדברים יותר משעה לא.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא מידתי משקית.
היו"ר איתן כבל
לא מידתי משקית - קיבלנו.
עלי בינג
אנחנו גם צריכים לבדוק כדי לוודא שמה שנאמר - - -
היו"ר איתן כבל
חברים, הצעתי. אנחנו מצביעים את החוק הראשי. נאפשר לכם, אתם תעלו את זה כהסתייגות. אתה תבדוק, עלי.
מרב תורג'מן
קודם תצביע את הסתייגות.
היו"ר איתן כבל
לא, הם מגישים הסתייגות.
מרב תורג'מן
אבל אתה צריך להצביע על ההסתייגות בוועדה.
היו"ר איתן כבל
כן, ברור לי.
לאה ורון
צריך להצביע על ההצעה, ואם ההצעה לא מתקבלת היא הופכת להסתייגות.
היו"ר איתן כבל
ברור לי, כן. ההליך ברור לי. אני מדבר כבר על המהות שבסוף, בשורה התחתונה, עלי יעשה את הבדיקות שלו לגבי המשמעויות לעובדי מדינה והתחולה לגבי הזה, ונעלה את זה. אם תגיעו להבנות, נצביע בעד. אם לא נגיע להבנות, נפיל את זה במליאה.
עלי בינג
בסדר גמור, רק חשוב לי לציין שגם למעסיקים. אנחנו נבדוק, קודם כל, לגבי מה שנאמר על המדינה, ובעיקר ההשפעה המשקית.
היו"ר איתן כבל
הכול בסדר, אני יודע. אם הלכו על הלב אז זה פעם ב-.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
זה peanuts, זה ברור מאליו, כי צו 8 זה גיוס מילואים. אנשי מילואים הולכים לצבא.
רועי פולקמן (כולנו)
ואז אתה אומר: צו 8 שהוא לא יותר מחמישה ימים. כמה מקרים כאלה יש? זה זניח, זה זניח.
עלי בינג
קודם כל, עם המעסיקים זה לא אנחנו - - -
קריאה
זה לא משנה כי גם כשאתה יוצא לצו 8 אם זה מחר בבוקר, זה בדיוק - - - ההתארגנות של החודשיים - - -, וגם אם חזרת אחרי שלושה ימים, אז שלושה ימים - - -
ענבל פרן פרח
אפשר לשאול שאלת הבהרה? נשים שהן לא נשואות לבני הזוג שלהן אבל במשמורות משותפת על הילדים, הן גם נכללות בתוך החוק הזה?
מרב תורג'מן
אני לא יודעת. בן זוג, אני מניחה, שזה רק באמת ידוע בציבור. אני לא חושבת שאם זה מדובר על משמורת משותפת - - -
ענבל פרן פרח
לא, אבל אם הם נפגשים חצי שבוע, חצי שבוע, משמורת משותפת ואז זה אומר שבמשך הזמן הזה האישה - - -
מרב תורג'מן
להבנתי, היא לא תהיה זכאית.
רועי פולקמן (כולנו)
למה גרושים באמת לא?
היו"ר איתן כבל
כי זה לא בן זוג. יש הגדרה. חברים, אני לא מעכב יותר שום דבר. אני אומר לכם שאנחנו עשינו פה רק צעד.
ענבל פרן פרח
זה הולך לפי הנישואין או לפי הילדים? זו השאלה.
היו"ר איתן כבל
יקירה, החוק כאן מנוסח בן או בת זוג או ידוע, ידועה, בציבור. אני לא רוצה לצאת מתוך הנתיבים האלה כי זה לא ייגמר. יש פה אלף ואחת ורסיות.

נציג נציבות שירות המדינה, בבקשה.
מולוגטה מהרי
כיום קיים למילואימניקים בצווי 8, ביום הראשון האישה מקבלת שעה אחת מקוצרת, וביום האחרון שזה צו מילואים הוא מקבל יום חופש.
רועי פולקמן (כולנו)
העובד שעושה את המילואים?
מולוגטה מהרי
לא, העובדת.
היו"ר איתן כבל
או לחלופין – אם בן או בת הזוג.
מולוגטה מהרי
רציתי להעלות את הנושא של הגרושים. אני עדיין לא יודע איך זה בא לידי ביטוי בתוך החוק. כיום גרושים לא זכאים - - -
היו"ר איתן כבל
תן לנו להתמודד עם הנשואים והמוכרים והידועים בציבור והידועות בציבור.

כן, גברתי.
מיכל וקסמן-חילי
עו"ד מיכל וקסמן-חילי, התאחדות התעשיינים. ההסכמה האמיצה והרחבה שהיתה על-ידי נשיאות הארגונים העסקיים לנוסח שמוצע כאן ככל שיש, כי אני שומעת פה כל הזמן כל מיני ניסיונות כן להרחיב אותה, זה כמובן חייב להיעשות תוך כדי בדיקה כלכלית של הדבר הזה.
היו"ר איתן כבל
אמרנו, ולכן הצעתי. אמרתי שנביא את זה כהסתייגות. המציעים יבואו בדברים איתכם ועם האוצר. אם תגיעו להבנות - מה טובו אוהליך. אם לא - אנחנו נפיל את זה במליאה. בסדר? אני עומד בהתחייבות שלי כלפי שרגא ברוש בעניין הזה, בסדר?
מיכל וקסמן-חילי
תודה רבה.
רועי פולקמן (כולנו)
צו 8 פחות מחמישה ימים, כמה מקרים כאלה כבר יש? כל כך מעט.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה להעלות את העניין של משרד ראש הממשלה ויחידות - - -
רועי פולקמן (כולנו)
- - - 21 יום, ההסתייגות שאמרת שהם יכולים להכריז על אירוע מבצעי.
היו"ר איתן כבל
אם יש הכרזה של הגורם הבכיר, זה לא כל, ראש רשות ביטחון, - - -
ג' ד'
יש כמה רשויות.
היו"ר איתן כבל
אני יודע, אחד מהם שכן שלי. אחד למד איתי בישיבה ואחד שכן. אוקיי, אני חושב שאני רוצה לאשר את זה.
מרב תורג'מן
אישור עד 21 יום?
היו"ר איתן כבל
עד 21 יום.
מרב תורג'מן
אני רוצה להקריא את ההצעה שהתגבשה בעניין הזה יחד עם דניאלה שהיתה בדיון הקודם: על אף האמור בפסקה זו רשות ביטחון בהחלטה מנומקת בכתב רשאי לקבוע כי הוראות אותה פסקה לא יחולו על עובדי אותה הרשות, כולם או חלקם, בשל צורך מבצעי חיוני. תקופת תוקפה של החלטה כאמור לא תעלה על 21 ימים וניתן יהיה להאריכה לתקופות נוספות כאמור.

אתה רוצה לאפשר את ההארכה מעל 21 ימים?
היו"ר איתן כבל
שיעשה הכרזה. אני לא מדבר על הארכה, שיעשה הכרזה. אני לא - - -
מרב תורג'מן
הכרזה, אוקי. אז לא תעלה על 21 ימים.
היו"ר איתן כבל
כן. סיימי.
מרב תורג'מן
בפסקה זו רשות ביטחון: שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
היו"ר איתן כבל
אוקי, תודה.
קריאה
- - - גם אותנו, שב"ס.
רועי פולקמן (כולנו)
לא. הכוונה היא רק על פעילות שהיא לא בשגרה. פעילות מבצעית זה לא שב"ס ולא משטרה.
מרב תורג'מן
מדובר פה על פעילות מבצעית.
היו"ר איתן כבל
חברים יקרים, חבל. זה ניסיון יפה. גברתי, הסתיים הדיון.
פנינה לב ארי
אני רוצה להגיד שכשאנחנו מטפלים בשביתה של ביטחוניים ומפנים בתי סוהר משריפות, אני חושבת שגם - - -
היו"ר איתן כבל
גברתי, המשטרה אותו דבר, המילואים.
יפעת גרינפלד
המשטרה כתובה בדברי ההסבר.
היו"ר איתן כבל
לא, רק שניה. חברים יקרים, בעת הזו שרוטשילד הגיע אנחנו לא עכשיו מעמיסים את כולם על העגלה. סליחה, הצעת החוק עוסקת במילואימניקים. חברות וחברים, נגמר. הדיונים האלה – כבר הצגתם אותם. אנחנו - חברי הכנסת - לא מקבלים את העניין הזה. זה גם לא הוגן מצדכם כלפי החבר'ה שלכם. המשטרה באה ומבקשת בדיוק את ההיפך, ואתם מבקשים - - -. עזבו את זה.
יפעת גרינפלד
זה נאמר בדברי ההסבר.
היו"ר איתן כבל
אין לי תלונות אלייך. אז מה אם כתוב בדברי ההסבר. בדברי ההסבר לא היה כתוב שנציגת המשטרה תציג את העמדה ואנחנו נגיד כן. אמרה: תדון.
לאה ורון
כתוב: תדון. דנו.
היו"ר איתן כבל
אמרתי לך את זה כבר, והתחלתי להגיד לך את זה, שכשהרמטכ"ל או שר הביטחון נעלבו כי מילואים זה עולם אחר. אם הייתי רוצה להתגייס למשטרת ישראל או לשב"ס אז אולי לא היו מקבלים אותי. אבל זה כאילו מקום עבודה מלא.
פנינה לב ארי
לא, לא. אני רוצה להציג לא את הצד שהציגו - - -
היו"ר איתן כבל
אני יודע מה את רוצה להגיד.
פנינה לב ארי
אני חושבת שלראש ארגון ביטחוני מגיע שיקול דעת מסוים ואנחנו מגבילים אותו ב-21 יום מבחינה מבצעית. מי כמוני יודעת מה זה שבן זוגי עושה מילואים, חובש קרבי, ועושה ועושה ועושה. אבל אני חושבת שצריך להסתכל גם על הצד הארגוני ולסייג אותו ולאפשר לראשי הארגונים הביטחוניים בצורה מנומקת, לשב"ס, וגם למשטרה, לטעמי, אבל זה כבר שיקול שלכם. יש לנו, מר פולקמן, אירועים מבצעיים חד-משמעיים.
היו"ר איתן כבל
אחד הדברים הכי בעייתיים במילואים זה שעוד לא קרה שמילואים נפלו במועד שהוא סבבה לך. לדוגמה, יש לי חבר שהיה איתי במילואים ויש לו מוסך להתקנת מזגנים. קוראים לו למילואים בקיץ, בתקופה הכי הכי לוחצת שלו. אז מה? אני עכשיו אגידו לו? זה מצב חירום כלכלי – לא פחות חשוב.
פנינה לב ארי
ההשוואה היא - - -, לא מדברת על פרנסה.
היו"ר איתן כבל
אתה מייצר אקוויוולנט. ובתי חולים, ומורים - את יודעת מה זה להפקיר את הילדים שלנו?

בקיצור, לא התקבל. אני מעלה את העניין להצבעה.

כן, גברתי.
מאיה טאוסיג
אני ממשרד העבודה ויש לי כמה הסתייגויות לנוסח הזה. זה פשוט עוד כמה תנאים שצריך להוסיף בעינינו, ואני דיברתי על זה גם עם משרד המשפטים.
היו"ר איתן כבל
בקיצור, שהחוק לא ייצא אל הפועל?
מאיה טאוסיג
לא, לא. לגבי ההחרגה הספציפית הזו.
היו"ר איתן כבל
איזה החרגה? של מה?
מאיה טאוסיג
אתה מדבר על שירות הביטחון, זה ההחרגה שאני מבינה שכרגע תרצה להכניס.
היו"ר איתן כבל
נכון.
מאיה טאוסיג
יש לנו כמה תנאים נוספים שאנחנו חושבים שאם באמת אתם מחליטים להעביר את זה ושראש רשות יוכל לקבוע אז יש לנו עוד כמה תנאים שלדעתנו צריך להוסיף.
היו"ר איתן כבל
כמו למשל?
מאיה טאוסיג
כמו למשל שזה לא יחול על כל העובדים באופן גורף. שראש הרשות יקבע על איזה עובדים זה יחול.
ענת מימון
כתוב: כולם או חלקם.
היו"ר איתן כבל
כתוב: כולם או חלקם.
רועי פולקמן (כולנו)
אז בלי ה"כולם". זו הנקודה שנובעת בעיניי גם להצדקה למה לא משטרה ושב"ס. זה לא נוגע לארגון. כי הארגון – ההתנהלות היא בין שגרה לביטחון.
היו"ר איתן כבל
אתה צודק.
רועי פולקמן (כולנו)
אלא אם ראש ארגון צריך קבוצה מסוימת של עובדים - להחריג אותם, אז - -
היו"ר איתן כבל
זו הכוונה.
רועי פולקמן (כולנו)
- - זה הגיוני, וכך הבנתי. זה הגיוני בשונה מהמשטרה והשב"ס. להגיד שהוא יכול כל הארגון אז אין הצדקה.
היו"ר איתן כבל
יקירי, אתה צודק. פולקמן צודק, נקודה.
מאיה טאוסיג
דבר נוסף שהוא בעינינו מאוד חשוב זה שראש הרשות השתכנע שאי-אפשר לעשות את המשימה באמצעות עובדים אחרים.
מרב תורג'מן
כתוב פה: בהחלטה מנומקת בכתב.
ענת מימון
גם: בשל צורך מבצעי חיוני.
מרב תורג'מן
בדיוק.
מאיה טאוסיג
אוקי.
היו"ר איתן כבל
שוב, מה שהיא אומרת הוא לא מופרך כיוון שאנחנו מכירים את המערכות. פתאום כל הבאת ארטיקים מרמאללה הופכת להיות צורך מבצעי כי חם.
ג' ד'
בכל הכבוד, אנחנו לא - - -
היו"ר איתן כבל
אני יודע.
ג' ד'
מדובר פה בהכרזה של ראש השב"כ על אירוע מבצעי - - -. כמו שאתם יודעים, כל הארגון הזה מתגייס.
היו"ר איתן כבל
כיוון שאני כבר יותר מבוגר ממך ואני יודע איך מערכות עובדות לא פחות במובן הזה שעניינים של צורך וזה, אתה יודע זה פתאום מקבל - - -
ג' ד'
- - - למעט שיש דרישה להחלטה מנומקת כתובה. החלטות מנומקות כתובות כמעט ואין.
אבי סייג
הצבא לא מגייס אנשי מילואים בגיל 21 כי הוא הרחיב את זה לבד.
היו"ר איתן כבל
נכון. מכיר את זה. עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה.
אבי סייג
אבל מה שהיא אומרת פה, צריך לקבל את זה.
היו"ר איתן כבל
חד-משמעית היא צודקת.
מאיה טאוסיג
הדבר הכי חשוב - 21 יום זה תקופה מאוד ארוכה. בעינינו זה צריך להיות שבעה ימים שניתן להאריך אותם מעת לעת אם עדיין יש צורך מבצעי.
היו"ר איתן כבל
אם היא הציעה את זה אני לא יכול להתנגד לה. אם משרד העבודה והרווחה, סליחה. אני לא אמרתי כלום. מרגע שמשרד ממשלתי, אני חושב שהם צודקים. שבעה, אם הוא צריך אותם עוד שבעה ימים, שיאריך. תקשיב מה שאני אומר לך, היא צודקת.
לאה ורון
הגברת מאיה טאוסיג צודקת.
רועי פולקמן (כולנו)
אני מוטרד שלא היה לך מודיעין מוקדם על זה שהיא הולכת להציג את זה. לדעתי, יש פה אירוע של הפתעה. הייתם אמורים ליירט את זה בשלב הרבה הרבה יותר מוקדם. זה בעיה שלהם אם הם לא יודעים לעשות את זה - - -
היו"ר איתן כבל
לדעתי, אתה צריך להכריז על אירוע מיוחד. פולקמן, יצא לך טוב. בדרך כלל אתה יבש, אבל הבאת אותה.
רועי פולקמן (כולנו)
אני נח"לוואי, אתה צנחן. בוא, אל תגזים.
קריאה
אני גם הייתי פעם בכל מיני כאלה ארגונים, אז גם יש לי - - -
קריאה
וזה גם עבר את משרד המשפטים.
היו"ר איתן כבל
מאה אחוז. כל הכבוד, תודה לך.
מאיה טאוסיג
זה מתואם עם משרד המשפטים - - -
היו"ר איתן כבל
וגם אם לא היה מתואם עם משרד המשפטים, אני חושב שהטענות שלך צודקות.
מרב תורג'מן
אם כך, תקופת תוקפה של החלטה כאמור לא תעלה על שבעה ימים, וניתן יהיה להאריכה לתקופות נוספות מבלי הגבלה?
היו"ר איתן כבל
לא, לא. עד 21 יום.
ג' ד'
או זה או זה.
היו"ר איתן כבל
אתה צודק. הוא צודק. אני לא נכנס לזה. בוא גם לא נגזים. הנחת העבודה היא שלא מכריזים על צורך חירום כאילו אתה מפצח גם גרעינים. הנקודה היא שאם יחשוב מאן דהוא, ראש המוסד או ראש השב"כ, שהוא רוצה להכריז על קבוצה מסוימת והוא כבר קרא לה, ברגע שהוא הופך את זה ל- - -, זה גם מאבד את העניין.

עזוב, אני מקבל את זה. לא צריך גם להיסחף מהצד שלנו.
מרב תורג'מן
אז מה הוחלט? לא תעלה על שבעה ימים וניתן יהיה להאריכה בכל פעם?
היו"ר איתן כבל
כן, בכל .
מרב תורג'מן
לתקופות נוספות, אוקי.
לאה ורון
שבעה ימים - - -
מרב תורג'מן
ואנחנו חוזרים רק לגבי חלק מעובדי אותה רשות, נכון?
היו"ר איתן כבל
כן.
מרב תורג'מן
לא על כולם.
היו"ר איתן כבל
נכון.
מרב תורג'מן
שיימנו - כן. אם כך, זה הנוסח שיהיה כתוב: על אף האמור בפסקה זו רשאי ראש רשות ביטחון בהחלטה מנומקת בכתב לקבוע כי הוראות אותה פסקה לא יחולו על עובדי אותה רשות כפי שהחליט או על חלק מעובדי אותה רשות בשל צורך מבצעי חיוני. תקופת תוקפה של החלטה כאמור לא תעלה על שבעה ימים וניתן יהיה להאריכה לתקופות נוספות כאמור. וכמו שהגדרתי, ראש רשות ביטחון זה שירות הביטחון הכללי והמוסד לתפקידים מיוחדים. אם כך, זה לגבי זה.
היו"ר איתן כבל
אוקי.
מרב תורג'מן
ברשותך, אתחיל להקריא את הנוסח.
היו"ר איתן כבל
כן. בינתיים שלחו לי שנדגמתי לביצוע סקר, מעניין. יש איזה עשרה מועמדים, נדגמתי. אנחנו לא עשינו סקר.
יפעת גרינפלד
אני חוזרת עוד מעט למשרד ואני אצטרך להסביר מה ההבדל בין קבוצה מסוימת בשב"כ, קבוצה מסוימת במוסד וקבוצה מסוימת במשטרה או בשב"ס. מה ההבדל?
היו"ר איתן כבל
קודם כל, אני רוצה להזכיר לך שכשיצאנו לדרך עם החוק, הוא בא ממוקד. הוא לא אמר לי: תשחרר אותם - מילואימניקים, לא מילואימניקים. את באת וביקשת שהחוק יחול גם על אנשים ששוטרות היא עבודתם הראשית, זה מקור פרנסתם. זה ההבדל הגדול.

פה המוסד והשב"כ ביקשו לצורך מבצעי מאוד מאוד מאוד מיוחד, במשורה. אני לא רוצה עכשיו להיכנס לתוך כל התהליך הזה. את באת אלינו כי ביקשת להחריג.
לאה ורון
להחריג בכלל את העובדים במשטרת ישראל.
היו"ר איתן כבל
כן.

בבקשה, נא להקריא.
מרב תורג'מן
" תיקון סעיף 7

1.

בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954‏, בסעיף 7(ג), אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)

(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008‏ – שעה אחת ביום, החל מהיום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן:

(1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים; "

כאן יהיה המקום להעלות את ההסתייגות לגבי למעט במקרים בהם ניתן צו 8 שאז זה למעשה יחול החל מהיום הראשון.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה את זה בסעיף שלא מכניס גם אותי בתוך התהליך הזה.
מרב תורג'מן
לא. מה שאני הקראתי, למעט התוספת, אתה תוכל להעלות להצבעה. את התוספת: למעט במקרים בהם ניתן צו 8, על זה - -
היו"ר איתן כבל
יפה, בהסתייגות.
מרב תורג'מן
זו הצעה להסתייגות. אני מציעה שתעלה אותה להצבעה.
היו"ר איתן כבל
בסדר. פולקמן, ספרתי ויצא לי שאנחנו ארבעה. אם אנחנו ארבעה, המשמעות היא שאחד מכם לא יוכל להשתתף בהצבעה. כי אם כן זה יהיה שניים מול שניים על ההסתייגות שלהם. ואז מה יקרה? אם אני מעביר אותה, זה לא הסיכום.
רועי פולקמן (כולנו)
הם יכולים להימנע. בלי קשר, אנחנו נצטרף ולהימנע בהסתייגות.
היו"ר איתן כבל
כן, בסדר.

אני מעלה להצבעה - - -
מרב תורג'מן
בדיוק, לפני שאתה מעלה להצבעה את פסקה 6(א)(1), תעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת יוגב לתוספת ואז - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
ושלי - שעה מצו 8.
היו"ר איתן כבל
כן, אוקיי. מי בעד ההצעה ירים את ידו? למה שניכם? אחד מכם. תחליטו מי. אחד מכם רק מצביע, אחד נמנע. אין לי קול כפול. מי נגד?
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
רגע, מי נמנע?
היו"ר איתן כבל
מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 2

נמנעים – 1

ההצעה לא התקבלה.
היו"ר איתן כבל
אחד בעד, שניים נגד, אחד נמנע. יפה, עשיתי את זה יפה.
לאה ורון
ההצעה לא התקבלה, ואתם מגישים להגיש הסתייגות.
מרב תורג'מן
ההצעה לא התקבלה, ומבקשים את זה כהסתייגות למליאה.
היו"ר איתן כבל
יפה.
רועי פולקמן (כולנו)
שלא תתרשמו שכל ההצבעות מתנהלות פה בתיאום מוחלט בין קואליציה לאופוזיציה. זה מקרה חריג.
היו"ר איתן כבל
אני מעלה כנוסח שהוקרא.
מרב תורג'מן
(6)(א)(1).
עלי בינג
רגע. אני רק רוצה בכל זאת להגיד שהעמדה שלנו זה שכן צריך להיות פה שישה ימים. זה כן ממקד את ההטבה באוכלוסיות הליבה. זה גם היה הנוסח הראשוני.
רועי פולקמן (כולנו)
די, לא קשור. הדיבור היה שזה לא עולה למדינה, ואת זה סיכמנו.
היו"ר איתן כבל
עלי, שמעתי אותך. שנית, לא נעים לי להגיד לך. לא מתאים לך כי אתה מראה לי שאתה לא עשית יום אחד מילואים.
עלי בינג
האמת שזה נכון, לצערי.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה. אתה רואה? כמי שעושה מילואים ומשרת במילואים, הטענה הזו לא היתה עולה אפילו. לא היה מעז להעלות אותה. אני אומר את זה אמיתי. פשוט אין דבר כזה.
רועי פולקמן (כולנו)
כבר עברנו את זה. היה חשש שזה תקציבי. היה חוסר תיאום, תיאמנו.
היו"ר איתן כבל
עלי, אל תענה לו. אם זה שישה ימים, קח את החוק הזה מכאן לגריסה.

מי בעד הנוסח כפי שהוקרא?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקת משנה (א)(1) אושרה.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה. הנוסח אושר.
מרב תורג'מן
אם כך, פסקת משנה (א)(1) אושרה.
היו"ר איתן כבל
יפה.

הלאה. זה עובד או עובדת. צריך שיהיה - - -
מרב תורג'מן
כמובן. יש פה הבהרה בהמשך.

" (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה;

(3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה;

(4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה בפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור."

אני מציעה שתעלה להצבעה את פסקאות משנה (2) עד (4).
היו"ר איתן כבל
אוקי, תודה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקאות משנה (2) עד (4) אושרו.
היו"ר איתן כבל
תודה, אושר.

הלאה.
מרב תורג'מן
"(ב) העובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודתה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3)..." – כשהוראות פסקה (3) מדובר על שעת הנקה – "... (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור."

לגבי התוספת שאנחנו מציעים בהמשך להצעת הוועדה - עובדת הזכאית להיעדר בשל הורות למשך פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר לפי פסקה זו לבין ההסדר בשל הורות הנהוג במקום עבודתה. זאת אומרת שאם מדובר על פחות משעה, אם היא זכאית לקבל פחות משעה, תהיה לה השלמה לשעה.
היו"ר איתן כבל
השלמה לשעה.
עלי בינג
רק צריך להוסיף לפני כן: או הסדר אחר במקום עבודתה בגין הפחתת שעת - - -
מרב תורג'מן
או הסדר אחר לקיצור שעות העבודה בשל הורות - אוקי.
עלי בינג
חייבים להוסיף את זה כי זה לא מוגדר שעת הורות. פשוט שלא יהיה - - -
היו"ר איתן כבל
העניין ברור.
מרב תורג'מן
אוקי. אז או נעדרת מעבודתה לפי הסדר אחר לקיצור שעות עבודה בשל הורות, וכאמור ההמשך בעניין ההשלמה לשעה.
עלי בינג
תקריאי עוד פעם מההתחלה.
מרב תורג'מן
עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3), או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או נעדרת מעבודתה לפי הסדר אחר לקיצור שעות עבודה בשל הורות. ותהיה פה נקודה פסיק, ואנחנו ננסח את זה בדרך שזה יהיה ברור יותר. עובדת הזכאית להיעדר בשל הורות למשך פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר לפי פסקה זו, שזה בעצם השעה, לבין הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות.
היו"ר איתן כבל
אוקי.
עלי בינג
אפשר פה להגיד: ובלבד שזה לא יהיה פחות משעה. אבל בסדר.
היו"ר איתן כבל
כפרה עליך, די. שזה לא יהיה ברוטו, שזה יהיה נטו עם הטרה.

אוקי, אני מעלה להצבעה עם - - -
מרב תורג'מן
עם התיקונים שהקראתי - - -
היו"ר איתן כבל
ועם אחר כך הניסוח שיותאם.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקת משנה (ב) עם התיקונים והניסוח שיותאם אושרה.
היו"ר איתן כבל
תודה, אושר.

הלאה.
מרב תורג'מן
"(ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים." - זה בהמשך למה שאמרת.
היו"ר איתן כבל
בן או בת זוגו. אני מתכוון לזה שזה גם זוגות חד-מיניים, שהכול חל על כולם - שלא נמצא את עצמנו במצב שמפלים קבוצה כזו או אחרת, אוקי.

זה סעיף (ג). מי בעד בשינויים? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקת משנה (ג) עם השינויים אושרה.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה, אושר.
מרב תורג'מן
"(ד) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, ואין מנכים אותה משכר עבודה."
היו"ר איתן כבל
כן, ברור.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקת משנה (ד) אושרה.
היו"ר איתן כבל
תודה, אושר.

עכשיו הסעיף האחרון.
מרב תורג'מן
עכשיו להעלות להצבעה את ההסדר שהקראתי בהקשר של רשות ביטחון. אני לא חושבת שיש צורך להקריא את זה שוב, רק להצביע.
היו"ר איתן כבל
הקראנו את זה, להצביע.

איזה סעיף זה?
מרב תורג'מן
זה יהיה פסקת משנה (ה).
היו"ר איתן כבל
אוקי, לא משנה – בסדר.

מי בעד הסעיף עם השינויים והתוספות שכפי שכבר הוקרא?
מרב תורג'מן
לעניין רשות ביטחון.
היו"ר איתן כבל
כן. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקת משנה (ה) לעניין רשות הביטחון אושרה.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה, הסעיף אושר.
מרב תורג'מן
שאלה אחרונה לעניין התחילה. תחילה מידית?
היו"ר איתן כבל
מידית.
מרב תורג'מן
זה יהיה עם פרסום הצעת החוק?
היו"ר איתן כבל
כן, כן.

יקיריי ויקירותיי, וחברי הכנסת, קודם כל, באמת תודה מעומק הלב. אחרי באמת הרבה שנים אני חושב זה רגע של בשורה קטנה, אבל מאוד מאוד משמעותית בסוף.
קריאה
ישר כוח.
רועי פולקמן (כולנו)
איתן, מצדיעים לך.
היו"ר איתן כבל
זו התחלה של סיפור שבעזרת השם רק ילך ויעמיד שבאמת יובן שהמשפחה היא לב לבו של חייל המילואים.

אתה רצית לומר משהו. עכשיו ברכה.
עידן בנימין
עידן בנימין, אני איש מילואים. באופן אירוני יש לי מדים באוטו אז אני מאחר למג"ד שלי עכשיו.

אני מברך שוב על הצעת החוק הזו. אני חושב שזו עבודה נפלאה. אני מקווה שמפה והלאה והמדינה והרשויות יותר יכירו בכך שמשק הבית היום משותף וימשיכו עם כיוון החקיקה הזו.
היו"ר איתן כבל
תודה, אני מודה לכם. שניפגש רק בשמחות.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים