הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 499

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 9:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה), התשע"ז-2017 (פ/1359/20)(כ/684) של חה"כ איתן כבל, דב חנין, עיסאווי פריג', איציק שמולי, מנואל טרכטנברג, יואל חסון, נחמן שי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

נעם דשא - הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

קרן אוהב ציון - עוזרת בכירה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

אגם דניאל - הרשות לסחר הגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

חנה וינשטוק טירי - יועמ"ש, הרשות לצרכנות וסחר הוגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אילנה מזרחי - מנהלת מחלקה ייעוץ וחקיקה הרשות להגנת הצרכן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

שרון כ"ץ - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

הדס מרמלשטיין - עורכת-דין, כרטיסי אשראי לישראל, איגוד לשכות המסחר

אופירה וייס - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

רונן ניסים - עו"ד, בנק ישראל

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ערן מאירי - יועץ משפטי, שופרסל, רשתות שיווק

ישראל שי גרינפלד - יועץ משפטי - חצי חינם בע"מ, רשתות שיווק

מיכל כהן עובדיה - יועצת משפטית - חצי חינם בע"מ, רשתות שיווק

שאול נעמן - מנכ"ל ובעלים מחסני השוק, רשתות שיווק

שלום נעמן - מנכ"ל ובעלים, מחסני השוק, רשתות שיווק

אליסיה מימוני - עורכת דין, מחסני השוק, רשתות שיווק

יעל כהן שאואט - עו"ד, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

צבי וילנאי - יועץ שיווק, מועדון הצרכנות הוט, מועדוני לקוחות

יורם מרק - מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט, מועדוני לקוחות

לבנת קופרשטיין-דאש - עורכת דין, איגוד הבנקים

ליבנת לאוה - מועדון הנוסע המתמיד, אל על, חברות התעופה

דבורה בוטרה - סגנית מנהל ומנהלת תפעול ומכירות הנוסע המתמיד, אל על, חברות התעופה

אליהו פרנקל - עו"ד לשכה משפטית, אל על, חברות התעופה

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את כ.א.ל בנקאות ופיננסים

מיכל לב שבתאי - שדלן/ית (משרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'), מייצג/ת את לאומי קארד בע"מ

נועה גונן - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אל-על

גדעון זאגא - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את שופרסל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: לאומי קארד בע"מ)

שירה שחם - שדלן/ית

אורי זליגמן - שדלן/ית

אתי בנדלר

איתי עצמון

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה), התשע"ז-2017 (פ/1359/20)(כ/684) של חה"כ איתן כבל, דב חנין, עיסאווי פריג', איציק שמולי, מנואל טרכטנברג, יואל חסון, נחמן שי

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה), התשע"ז-2017. אם עדיין מישהו לא הבין, הצעת החוק הזאת הולכת לעבור קריאה שנייה ושלישית. במקום לחפש איך לקלקל אותה, כמו שאני תמיד אומר בדיונים בוועדות, בואו תראו איך אנחנו משפרים אותה. משפרים אותה באמת, לא משפרים אותה רק בלהחליף את המילה "לקלקל" במילה "לשפר". אני נחוש להעביר אותה, היא פשוט נכונה, זו כל התורה. אני מודה למשרדי הממשלה אשר נותנים בעניין הזה את מלוא הגיבוי. יש לזה הד ציבורי לא קטן, הד תקשורתי.

בישיבה הקודמת שהייתה בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, הוקראו שתי ההגדרות הראשונות בסעיף 16א(א) המוצע. הן עדיין לא אושרו. התחלנו לדבר על ההגדרות האלו. אני מניחה שיש הצעות לתיקונים, לשיפורים או להפחתות, הכל תלוי בעיני המתבונן.

אני רוצה להניח את הדברים על השולחן. אין לי שום כוונה לגרום לכך שהעניין שנוגע לבנקים, לכרטיסי האשראי, לא יהיה חלק מהחוק הזה. דיברתי עם המפקחת על הבנקים. הסכמתי להיענות לבקשתה רק אם היא תבטיח לי שב-20 השנים הקרובות היא תהיה בתפקידה, כולל באי כוחה, כולל מועצת המנהלים, כולל הוועדה המייעצת. לי אין תכניות להישאר בתפקיד הזה 20 שנה כדי להשגיח שלא יחול שינוי. מהרגע שכל אחד מאיתנו יוצא לדרכו, הוא כבר נמצא בתפקיד הבא, הוא כבר בשאלות הבאות שמטרידות אותו, בעניינים האחרים. זה לגיטימי.

הסיכוי שאני היענה לבקשה של אל- על, כולל המכתב המתוחכם שלכם, הוא לא גדול. אז נכון, השתפרתם, הפנמתם חלק מהשיח סביב השולחן הזה, שזה סדר גמור, שזה יפה, אבל אם לא תצליחו לעשות משהו שישנה את דעתנו מהקצה אל הקצה, אני לא רואה אותי משתכנע.

לגבי תחולת החוק על הבנקאות, גם חברות כרטיסי האשראי, גם בנק ישראל, גם הפיקוח על הבנקים והנהלות הבנקים הוזמנו לישיבת הוועדה הבוקר.

העברנו, לאור דבריו של אדוני מהדיון הקודם, תיקונים. התיקונים שהעברנו הם תיקונים מינוריים. הרציונל של החוק ברור. צריך להסתכל על מה שיהיה אחרי שהחוק ייכנס לתוקף. אין לנו רצון לגרום למצב שחברות יירתעו מלהיכנס לקונסורציום מסוים של הטבות שעורכת חברת כרטיסי אשראי. צריכים להסתכל על זה שהצרכן ייהנה בסופו של יום.

הצעת החוק לא באה לפגוע, היא באה לקבוע כללים. אני אוהב מועדוני לקוחות. כל העניין הוא שהצד השני יודע שאנחנו כל כך אוהבים מועדוני לקוחות, שהוא עושה מה שבראש שלו בעניין הזה.

רציתי שנבחין בין מועדון לקוחות למועדון צרכנות. אנחנו מתווכים.

חברייך למועדונים אחרים פתחו עם אותו משפט. הם ניסו בדרך הזאת, במשפט הזה להסיר מהם סוג של אחריות לכל מיני עניינים כאלה ואחרים. אני זוכר שגברתי היועצת המשפטית השיבה בצורה מנומקת לעניינים האלה. אני מקשיב לך בקשב רב, אבל הסיכוי שמה שאתה הולך להגיד יתקבל הוא קלוש.

אני חושבת שחלק משמעותי מהצעת החוק מיועד למועדוני צרכנות. כל חברות האשראי הן מועדוני צרכנות. אנחנו מדברים על מועדוני צרכנות כמו הוט, טוב, חבר, בהצדעה ועוד.

חברת האשראי היא הבית התפעולי שבו אני עובד. חברת האשראי היא מועדון לקוחות, היא לא מועדון צרכנות. אל- על הוא מועדון לקוחות, הוא מועדון של יצרן. אני מתווך. זה נכון שאנחנו דומים למועדון חבר, למועדון בהצדעה, אבל איפה ההבדל המהותי? אני כמועדון פועל מול 200 אלף עמיתים, מול חצי מיליון חברים יחד עם בני/בנות הזוג והילדים, אבל אני פועל גם מול 10 אלפים ספקים. מספיק שחנות נעליים בנהריה תחליף בעלות כדי שאני אדע על זה חודשיים או 3 אחרי. זה יגרום לי לא לקיים את החוק. צריך להחריג אותנו בקטע שבו יש לנו אחריות כמתווך, לא אחריות כיצרן. מועדון לקוחות הוא יצרן, אנחנו מתווך. זאת האבחנה.

זאת אבחנה מעניינת.

זאת המציאות שאותה אנחנו חיים.

מישהו צריך להיות אחראי. אני מצטרף אליך, כי אתה אומר לי שאתה יודע לתת לי x חברות שיודעות לתת שירות. זאת האחריות שלך. מה אתה מבקש ממני עכשיו, שאני כל בוקר אצטרך לראות אם מישהו החליף, אם מישהו שינה? זה לא התפקיד שלי. אני לא יכול לדבר עם כל המפעלים. אני לא התקשרתי איתם, אני התקשרתי איתך.

יורם, אתה מתקשר איתם בחוזה. אתה יכול לעגן את החובות שלהם בחוזה, למעט אולי מקרה של חדלות פירעון.

המועדון שלנו, כמו גם במקרה של מועדון חבר ומועדון בהצדעה, נמצא בצד של הצרכן, לא בצד של הספק. יש לי 10 אלפים ספקים, ביניהם חברת אל-על. אנחנו בצד של הצרכנים. אנחנו לא גובים כסף מהצרכנים. אנחנו נותנים שירות חינם. אנחנו פועלים כמלכ"ר. אנחנו רק לטובת העמיתים. אני אחראי על הכל. אני מתמודד גם מול ספקים. יהיה נכון להחריג אותנו באיזו שהיא צורה.

ההחרגות האלו הן מדרון חלקלק.

אני שמעתי אותך הרבה פעמים אומר שאסור לשפוך את התינוק עם המים. זאת הסיטואציה שאני מדבר עליה כרגע.

העניין הוא שמועדון צרכנים הוא כבר תינוק גדול.

שמעתי את המילים: "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה".

השאלה אם זה אתה או הציבור.

אני מדבר על הציבור שאני מייצג.

אתה מדבר בשם עצמך, לא בשם כולם. כל הדברים שאני אומר מתקשרים לקונטקסט מסוים. אני מבין מה שאדוני אומר, אני לא מתעלם מהטענה, אנחנו נראה אם אנחנו מצליחים לתת לזה מענה.

אנחנו מסכימים למה שנאמר פה.

אתה רואה איך המדרון מתחיל להיות חלקלק?

אני חושב שהם כמונו.

זה עלה בדיון הקודם על ידי הנציג שהיה מטעם ארגון בהצדעה.

אני רוצה שתבינו את העניין הפרקטי. המשמעות היא שנצטרך לבטל כ-10 אלפים הסכמים שבאים לטובת כחצי מיליון עמיתים. אנחנו לא יכולים לקחת את האחריות. אין לנו את המקורות על-מנת לקחת אחריות על ספק כזה או אחר שמחליט לשנות תנאים, או על ספק שחלילה פושט רגל. אין לנו את האפשרות. המשמעות של החוק הזה היא סגירה של 99% מההטבות שמועדונים מהסוג הזה יכולים להציע.

אם היינו מצליחים לכמת את כל ה"אם" שנשמע פה באולם הזה ובאולם הקודם, לא היה מקום בכדור הארץ. אין הצעת חוק שלא הבהילו אותנו ממנה. אני מודיע לך ששום מועדון צרכנות לא ייסגר כתוצאה מהחוק הזה. אולי הוא ייסגר מסיבות אחרות. אנחנו הקשבנו. לא צריך להרים את אוקטבת ההפחדה. אני לא יודע אם אני יודע לתת מענה למה שנאמר, אבל אני אנסה עם הצוות שלנו לראות אם אפשר, אם הטענות שלכם הן כצעקתה.

ראיתי שמי שחבר במועדון הוט זה מי שמחזיק בכרטיס אשראי שאיתו המועדון קשור בהסכם. מדובר בחברות באמצעות כרטיס אשראי. אני לא רואה איך אפשר להחריג סוג כזה של מועדונים.

גברתי צודקת. זה גם מה שהשיבה היועצת המשפטית בדיון הקודם לשאלה של מועדון בהצדעה.

אנחנו מדברים על מועדונים לקידום מכירות של עסקים, כולל של חברות אשראי. ההוראות האלו חייבות לחול על כל המועדונים, גם על כאלה שהם כאילו ארגון צרכנים אבל הם לא.

אין לנו תשובה מספקת – אני חושבת שאנחנו צריכים לעגן את זה בחוק - למצב שבו ספק נקלע למצב של חדלות פירעון.

כמו שרונן אמר, אנחנו מכירים בזה שהתיקונים שיחולו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) יחולו גם על חברות כרטיסי האשראי. ניסינו לתת מענה למצבים של מועדונים שמאגדים בתוכם מספר לא מבוטל של בתי עסק.

אתם כנראה לא מבינים מספיק את החידוד. אנחנו לא אומרים שלא צריך לשנות את הכללים, ההיפך. אני תמיד נותן את הדוגמה של הכוכבים המפורסמים שהיו בכרטיס האשראי של ישראכרט. הם הגדירו את המיושן מחדש. כל הוויכוח לא היה אם צריך את הכוכבים או לא, אלא מה הלו"ז שאתה מאפשר לאנשים לממש אותם. אני רוצה שכל הזמן תחדשו, תאתגרו, תביאו עניינים יותר מעניינים, יותר מרתקים. אני חבר במועדון שופרסל. גם אם אני לא רוצה, מכריחים אותי. מצטברות לי נקודות. אמרו לי שהנקודות מזכות אותי ב-x שקלים.

30 שקלים למשך חודשיים על קנייה ב-4,000 שקלים.

אין לי תלונות.

האם יצא לכם לבדוק כמה אנשים מימשו את אותם שוברים.

מה לא בסדר? זה כתוב בתקנון. אם אתה קונה ב-4,000 שקלים, אתה מקבל 30 שקלים שאתה יכול לממש במשך חודשיים. אתה רוצה שיהיה מימוש לשנה? זה לא תווים. התווים ניתנו ל-5 שנים.

למה ממירים את הנקודות בכסף? כל פעם כשאני קונה, אומרים לי שאני אקבל צ'ופרים. בין הצ'ופרים האלה כלול העניין שכשאתה מגיע ל-x נקודות אתה מקבל המרה לכסף. האם הכסף הזה הוא שלי, לא שלי? אם הוא שלי, אל תגביל אותי בזמן.

כל המבצעים הם לנצח?

השאלה אם הכסף שלי, או שאתם תורמים לי. אם זאת תרומה, אני רוצה שיהיה כתוב: אני רוצה להחזיר לך x שקלים על כך שקנית אצלי. מה הסיפור עם הנקודות של אל-על? יכולה להיות טיסה יותר זולה ב-10, 20 שקלים של חברה אחרת. אני אעדיף לקנות כרטיס של אל-על, כי אני צובר נקודות במועדון הלקוחות. פיתית אותי לקנות אצלך על ידי כך שאמרת שתצ'פר אותי. אתה נהנה מכך שאני קונה ממך, אבל את ההנאה שלי אתה מגביל, אתה קובע לי כללים שמכניסים אותי לתוך סד של זמנים.

אני לא בא להגן על אל-על, אבל האם את הנקודות שקיבלת מאל-על תוכל לממש ב-2024 לטיסה לניו-יורק?

ממש לא.

אז בואו נשים דברים בפרופורציות. יש את ה-30 שקלים לקנייה של קוטג' ומוצרי צריכה כשממילא בחודשיים האלה אתה נמצא בסופר ואתה יכול לממש, ויש את הטיסה של אל-על שאתה יכול לממש תוך שנה.

אתה יודע שאם לא הייתי באטרף על החוק לא הייתי מממש את אותם 30 שקלים, כי איך שאתה מגיע לאוטו אתה נזכר שיש לך 30 שקלים שלא מימשת.

אתה מבקש שזה יהיה לזמן בלתי מוגבל?

אף אחד לא מציע דבר כזה, אבל חלון ההזדמנויות שאתה נותן לי הוא כזה שאיך שאני מקבל את זה בדואר אני צריך לרוץ לסופר עם ה-30 שקלים ביד. אתם בונים על העניין של השכחה. הזיכוי שניתן בזמנו היה האסון הכי גדול. בחלק גדול מהמקרים שכחנו את הזיכוי. אם כבר נזכרנו ובאנו לקנות משהו אחר, קנינו גם משהו בנוסף.

האם כרטיס אשראי, שהוא כרטיס שמאפשר לך לקבל כרטיס קולנוע שני חינם, זה לנצח? מה שאתם מצפים זה שהכללים יהיו כתובים מראש. יכול להיות שתגיד לי שלממש את ה-30 שקלים במשך זמן של חודשיים זה לא סביר. אני הולך איתך שבמקום חודשיים זה יהיה 3 חודשים.

השקיפות היא האל"ף בי"ת של החוק הזה. אין היום שקיפות. השקיפות חייבת להיות. לא מספיק שתהיה שקיפות. שקיפות היא תנאי הכרחי, היא איננה תנאי מספיק. לוחות הזמנים שאתה מציב כדי לעמוד בזה הם תנאי משלים. לא אמרתי לך ש-30 השקלים יהיו בכיסי ואחרי 20 שנה אני אממש אותם. ודאי שלא. בואו לא נעמיד את זה בצורה כזאת. חודשיים, לעניות דעתי, זה לא מספיק. תן לנו נתונים לגבי כמות האנשים שמימשו או לא מימשו.

תתפלאו לשמוע שככל שהתקופה יותר ארוכה, כך אנשים יותר שוכחים ופחות מממשים. כשהיה הנושא של תווי הזהב, שהיום הוא לתקופה של 5 שנים, אמרו אנשים בוועדה שכשאדם יודע שיש לו מועד, הוא מממש, כשהוא לא יודע על מועד, הוא דוחף את זה באיזה מקום כך שזה נשכח.

לא ביקשתי שנה. צריך איזון.

אני מסכים.

תודה על הערכה וששמת לב שהתייחסנו לאחד מהלקוחות שלנו.

שמתי לב.

בדברי ההסבר מדברים על הפסקת האפשרות של מימוש הזכויות, על צמצום במגוון ההטבות ללא הודעה מראש, ללא התראה. היושב-ראש נתן דגש גדול מאוד על הלו"ז. זה משהו שאנחנו לא מתכחשים אליו, הוא גם נמצא בתקנון. אנחנו נותנים התראה יותר ארוכה ממה שמצוין שם. אם הדגש הוא על הלו"ז, אנחנו נותנים את זה. אנחנו כן רוצים לתת התראה מספיק ארוכה.

3 חודשים זה לא מספיק.

תקופה התראה של 3 חודשים, כאשר בתקופה הזאת הוא יוכל להוציא כרטיס בונוס שיהיה תקף לשנה.

מה הכוונה בכרטיס בונוס? האם זה כרטיס מרחף מבחינת התאריך? נניח שאני מודיעה שאני רוצה לנסוע ללונדון, אני רק לא יודעת מתי. האם אני צריכה לכרטס, לקבוע את התאריך?

את צריכה לכרטס.

זאת הבעיה.

כשאנחנו אומרים ללקוח שהוא זכאי להוציא במשך שלושת החודשים כרטיס בונוס, הוא חייב לכרטס את הכרטיס במשך שלושת החודשים, הוא לא חייב לטוס במשך שלושת החודשים. הוא יכול לטוס עד שנה אחרי שלושת החודשים.

אחרי שהוא כרטס, אחרי שהוא קבע את התאריך?

את רשאית לשנות את תאריך הטיסה שלך בתקופה הזאת.

ללא עלות?

בעלות של 60 דולר. אפשר להחליט שטסים ליעד אחר, לאו דווקא לאותו יעד שקבעתם מראש. יש שנה, בנוסף לשלושת החודשים האלה, לממש את הזכות הזאת.

את יכולה להתחייב בפני הוועדה שהסכום של 60 דולר יהיה הסכום בשנים הקרובות לשם שינוי תאריך או יעד?

אני לא יכולה להתחייב.

את מבינה מה יקרה? הכרטיס הזה יהיה לי לרועץ.

אני לא חושב שיש גוף עסקי שיכול להתחייב לשנים קדימה.

גם הצרכנים לא יכולים להתחייב שנה מראש למועד שבו הם יטוסו.

בדרך כלל אנשים מתכננים טיול מראש.

הייתי מקבל אם הייתם באים ואומרים לי שאפשר לשנות בעלות של 60 דולר פעמיים במשך אותה שנה.

או לשנות ללא עלות.

בואו לא נגזים. אני מבין גם אותם. יש להם מועדים שהם בלחץ, יש מועדים שהמחירים עולים בצורה כזאת שכבר לא משתלם להם. העניין נשמע יפה כשאתה מציג אותו, אבל כשאתה קורא את האותיות הקטנות נעשה לך חושך בעיניים. למה? כי כתוב שרק במועד כזה וכזה, בתנאי כזה וכזה. אם אתם יודעים לבוא ולהגיד שב-60 דולר האלה יתאפשר לשנות יעד או מועד פעמיים בשנה - -

צריך להבטיח את התעריף, כי אחרת הם יעלו את זה ל-160 דולר.

אני מדבר על 60 דולר לפעמיים.

30 לפעם אחת, או 60 דולר לפעמיים.

אין מצב שאני מאפשר למועדון הלקוחות לקבוע בשלושת חודשים האלה - -

אנחנו לא יכולים להתחייב לשנים קדימה על כך שזה יישאר סכום של 60 דולר.

אף אחד לא ביקש שתתחייב לשנים.

אז מה ההצעה?

למה כל דבר שאומרים צריך לקחת לקיצוניות? אמרתי שתגיד ללקוח שבמשך השנה הזאת זה יהיה המחיר כשהוא ירצה לשנות את היעד.

את זה נוכל לעשות.

ההתחייבות היא לשנה קדימה.

כשאני אודיע לו על השינוי, הוא ידע את המחיר שהוא יצטרך לשלם עבור השינוי.

תחשבו על זה. אין מצב שאני אאפשר לגבות כל פעם 60 דולר. אם אדם השתגע ושינה את היעד יותר מפעמיים בשנה, זה כבר מוגזם, אנחנו לא נאפשר פגיעה בחברה. 60 דולר לפעם הראשונה והשנייה יחד זה סביר.

בכל שינוי במועדון יש גם הטבות. כשאנחנו עושים שינוי, אנחנו עושים שינוי רוחבי לגבי כל מיני יעדים, מועדים, נקודות. יש דברים שאולי ביעד מסוים יעלו יותר, ביעדים אחרים תהיה ירידה. השינויים הם גדולים, רחבים ושונים.

אני בא ממקום של "זה נהנה וזה לא חסר". אנחנו רוצים שהחברה תהיה חזקה. אני לא רוצה להיכנס לבנק שהוא חלש, אני לא רוצה להשקיע בחברה מפסידה. אני מדבר על יצירת האיזון.

אני לא יודע אם בדקתם פעם מה אחוז הערבים שנוסעים באל-על. יש סדרה של השפלות שעוברים האזרחים הערבים שנוסעים באל-על. הבחירה האחרונה של האזרחים הערבים היא אל-על. יש אנשים שזכו בתביעות בבתי משפט על ההשפלות שהם עוברים בבדיקות הביטחון שעורכים להם באל-על. אני לא חושב שאנחנו רואים ביום יום מטוסים שהם לא של אל-על נחטפים או מתפוצצים. אני לא רוצה לטוס במטוס כשיש חשש בעניין הביטחון, אבל אני רוצה שבדיקות הביטחון יהיו בנוגע לביטחון הטיסה, לא חקירות מעבר. אתה רוצה לחקור אותו? תחקור אותו ברגע שהוא נוחת, אל תשפיל ותעכב אותו שעות לפני הטיסה. בחודש שעבר הייתי בנתב"ג. כשפנו אלי מאל-על, אמרתי שאני לא טס באל-על. אתם צריכים לקחת את זה לתשומת ליבכם. אפילו אם תגיד לי שזה מגיע מכוחות הביטחון, עדיין יש לכם את האנשים שלכם שיכולים להשפיע.

אל-על לא קובעת את הכללים. אין לה סמכות לקבוע את הכללים האלה.

עניין הביטחון הוא בסמכות הרשויות, לא בסמכות אל-על.

מופיעה פה טבלת ביטולי הטיסות של אל-על. את זה פרסם עיתון דה מרקר בינואר. ביטול כרטיס טיסה נע בין 70 ל-170 דולר לאירופה.

אלה כרטיסי טיסה רגילים.

זה לא נכון. כשרציתי לבטל כרטיס טיסה שקניתי באל-על עכב משהו רפואי, אמרו לי שביטול הטיסה הוא בעלות של כרטיס מלא.

מדובר על כרטיסים ישנים. יש הבדל בין כרטיסים ישנים לכרטיסי בונוס.

התנאים בבונוס טובים יותר, נוחים יותר? לא פעם אתה קונה כרטיס רגיל פלוס כרטיס בונוס. אני לא יכולה שלא להסתכל על זה כעל עסקה משולבת.

זה כרטיסים שונים, מחירים שונים.

סיימנו את ההתייחסויות, אנחנו עוברים להקראה.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 51) (שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה), התשע"ז-2017. 1. הוספת סעיף 16א. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16 יבוא: 116א. "שינוי תכנית הטבות לצרכן או סיומה (א) בסעיף זה – "שינוי - צמצום בהטבות או בזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שבה ניתן לממשן;

"תכנית הטבות" – התקשרות מתמשכת בין צרכן לבין עוסק, שבה הצרכן מוסר את פרטיו לשם הצטרפות לתכנית מסוג מועדון לקוחות שמפעיל העוסק, ומהותה היא קבלת הטבות או צבירת זכויות, מהעוסק או מעוסק אחר, בין שההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין שאינה כרוכה בתשלום.

התיקונים שאנחנו מציעים הם בהגדרת "שינוי". אנחנו מבקשים שיופיע כך: צמצום בסוגי הטבות או בסוגי זכויות הניתנות לצרכנים במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שניתן לממשן;

אני חושבת שזה מאוד מצמצם. לבוא ולהגיד ששינוי זה רק צמצום בסוגים, מאוד מצמצם את מה שרצינו מלכתחילה. המשמעות היא שאם בית עסק אחד נגרע מתכנית ההטבות, הוא לא חייב.

מה הייתה הבעיה שלך?

נניח שחברת יונייטד איירליינס החליטה לשנות תנאים, או כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, עסק מסוים פשט רגל.

על חדלות פירעון צריכים לתת תשובה נפרדת.

כדי לפתור את הבעיה של חברה שאין לנו קשר אליה - -

למה אין קשר אליה?

חברת כרטיסי אשראי היא לא סגן מפקד חוליה מצומצמת. כל אחת מחברות כרטיסי האשראי היא גוף חזק במדינה. זה לא שהקמת חברה משלך. חלק לא קטן מהחברות מחוברות לגופים עד יותר חזקים.

לא תהיה לצרכן שום פגיעה אם בית קפה קטן יצא מתוך המאה ומשהו הטבות ובמקומו ייכנס בית קפה אחר.

אולי בגלל זה הוא הצטרף למועדון.

אולי זה בית הקפה היחיד שהוא נוהג לקנות בו.

יש כאלה.

אנחנו צריכים להיות ריאליים. אנחנו צריכים להבין שלקוחות שמצטרפים למועדון רואים סל של הטבות, הם לא רואים הטבה אחת. אני לא מכיר את הלקוח הספציפי שירצה להצטרף רק בגלל בית הקפה הקטן שיושב בפינת רחוב.

אולי מדובר ברשת גדולה. למה דווקא בית קפה קטן?

אנחנו מנסים לאפשר גמישות בניהול היום יומי. כאשר יש ארגון שמאגד תחתיו מספר רב של בתי עסק, חייבים לאפשר לו להוציא בית עסק כדי להכניס אחר במקומו, חייבים לאפשר לו לשנות תנאים בבית עסק אחד, להיטיב בבית עסק אחר. העניין של 4 חודשים או 8 חודשים מראש מאוד מאוד מקשה על הניהול היום יומי הזה, בייחוד שככל שהמועדון גדול ופורח כך יש תחתיו הרבה יותר בתי עסק. אנחנו חוששים שזה לא יאפשר את הניהול היום יומי של המועדון.

את בעצם מסירה את האחריות שלך מכל מי שנמצא תחת הכרטיס הזה. בכל זמן נתון יכול להיות מצב שבו גוף משנה את הכללים. מול מי אני עובד? עשיתי את ההתקשרות לא מול בית הקפה, עשיתי את ההתקשרות מול מועדון הצרכנות. כל העניין הוא לתת ללקוח את הזמן. לקסטרו יש מועדון לקוחות שיכול להיות שהוא חלק ממועדון הצרכנות שלכם. אני קונה ממנו. לא אמרתי לו לא לשנות, רק אני מבקש שהוא ייתן לי את הלו"ז. אני לא מדבר על מצב שבו העסק קרס.

אני אתן את הדוגמה של קסטרו. שבועות ספורים לפני החגים הודיע קסטרו שהוא לא רוצה לכבד את הכרטיסים, שהוא רוצה לצאת. צריך לזכור שהיה הסכם חתום לתקופה מסוימת. זאת רשת גדולה. אנחנו נוהגים לפעול בשיתוף פעולה עם גופים, לא להכריח רשת או אדם כשהם לא רוצים להתקשר. אחרי הרבה מאוד שיחות הוא הסכים לדחות, לאחד כוחות. זו דוגמה מהחיים. זה במצב שהכל עבד באופן תקין.

כל המבצעים האלה הם גם עניין של ניצול הזדמנויות. חברת כרטיסי האשראי מבינה שיש לי כאן ספק שנתקע עם סטוקים. אם הוא יכול להוריד מחירים, למה לא להתקשר איתו, למה לא לתת את זה לצרכנים?

לא מדובר על מבצעים.

אתם מבקשים להודיע 8 חודשים או שנה מראש. אתה לא יכול לעשות את זה.

אנחנו לא נכנסנו לעניין של מבצע שאתה עושה בסופר.

אני לא מדבר על מבצעי סוף עונה, אני מדבר על ספק שנתקע עם מלאי שהוא רוצה להיפטר ממנו. הוא מבקש מחברת כרטיסי האשראי לעשות מבצע של חצי מחיר.

אני לא מדבר איתך על מבצע. המהות של החוק היא התקשרות ארוכת טווח. התקשרות ארוכת טווח היא באל-על, בהוט, ביס, ברשת שופרסל, ברשתות שיווק אחרות. אין היום כמעט רשת שיווק של אוכל שאין לה מועדון לקוחות או משהו מהסוג הזה.

אני לא מדבר על החברים הקבועים במועדון, אני מדבר על הטבה שנתת ללקוח. יצרת פה איזו שהיא הזדמנות, רק באיזה שהוא שלב לקחת אותה חזרה.

זו לא הבעיה. החוק לא מתייחס לדברים כאלה.

זה לא כתוב.

אם זה לא כתוב, נבהיר את זה.

צריך להחריג מכירה מיוחדת.

המכירה המיוחדת מוחרגת. ניסינו לברר מול משרדי הממשלה מה קורה אם במסגרת ההטבות מציעים מלכתחילה איזו שהיא הצעה לתקופה מוגבלת ביותר, נניח מודיעים על מכירה חד- פעמית, נניח מודיעים על כרטיסים למופע מסוים. התשובה שקיבלנו מהיועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן הייתה שזה לא חל ממילא. ייתכן שנצטרך להבהיר את זה בנוסח.

את זה אני מקבל.

אם הוא אומר שהוא מוכר כרטיסים להופעה באופן חד פעמי, זה חד פעמי, אין יכולת של שינוי. אם הוא אומר שאחת לשנה הוא יציע הנחות למופעים, ודאי שהוא צריך להודיע אם הוא משנה את זה.

יכול להיות ספק מסוים שמראש מגביל את התקופה. אם הודעתי מראש שניתן לממש את זה במשך תקופה מוגבלת, לא ביצעתי שינוי. אם נגיע למסקנה שניתן להבין את זה בצורה אחרת, נבהיר את זה בנוסח.

יש גופים שבלי קשר לכרטיס המועדון מודיעים שיש הנחה של 30% לתקופה מצומצמת.

כשאנחנו מדברים על תקופה מצומצמת, צריך להודיע מראש על מימוש לתקופה שלא תעלה על חודש, אחרת הם יגידו לתקופה של שנה.

ברור.

תקופה, או כמות מצומצמת.

נכון.

יש גם מקרים של מכירה, של שינוי בעלות של בית עסק. גם אותו צריך להחריג. יכול להיווצר מצב שבעל חנות נעליים מחליט למכור את החנות למישהו אחר.

זה לא לעניין. כשאני מוכר את העסק, אני מוכר את החובות, את הזכויות. זה שקונה יודע שצריך להודיע. זה בשונה מחדלות פירעון, שאין לנו יכולת לשלוט בזה. כשמישהו מוכר, הוא חייב להעביר את הכל. יכול להיכנס הבעלים החדש, להודיע שהוא מחליט לשנות. הוא מוסר את ההודעה מראש.

באופן מעשי זה לא כך. מה שקורה זה שבעל העסק החדש מחליף את מספר הספק בחברת האשראי. באותו רגע ההסכם מבוטל מבחינת אותו מועדון. המועדון יודע את זה חודשיים, שלושה או ארבעה אחרי, מה שגורם למצב שאנשים מוטעים. בחלק מהמקרים אנשים גם קונים, כי הם חושבים שעדיין יש את אותה הנחה.

מה קורה עם זכיין של חברה ארצית? נניח שאתם מציעים הנחה בארומה, נניח שאתם מציעים צבירת נקודות. חלק גדול מהסניפים פועלים בשיטת הזכיינות. האם כל פעם כשמתחלף זכיין, אתה תראה את העסק כעסק חדש?

כן. זה מה שקורה באופן מעשי. הזכיין החדש הוא מישהו שכל ההתקשרויות שלו הן מול חברת האשראי. אנחנו לא שלוחה של חברת האשראי. כל כמה שנים מועדוני הצרכנות עושים מכרז בין חברות האשראי. חברת האשראי היא ספק שנותן את הפלטפורמה. אין לי את המידע של מה שקורה עם אותו זכיין. רשת מגה נקנתה על ידי רשת יינות ביתן. באותו רגע יש בעל בית חדש, כל ההסכמים לא קיימים, הכל מחדש. זה המקרה שנופל בתיקון שאת רוצה לעשות. יינות ביתן קנו לפני זה את רשת כמעט חינם. מרגע שהם קנו ההסכמים התבטלו בהתראה של יומיים, בהתראה של שבוע. זה מה שקורה בפועל. אנחנו לא יכולים לשלוט בזה כמועדון. זה הליך טכני שמתבצע בחברות האשראי. אני מציע להחריג את העניין של החלפת הבעלות.

אני לא מתחייב על דבר כזה. רונן, הבקשה הראשונה שלך נדחתה.

אני רוצה להצטרף להערה הראשונה של מר רונן סולומון. ההחלטה צריכה להיות מאוזנת. זה נכון שהלקוח לא צריך להיפגע, או שהוא צריך להיות מיודע. מצד שני, העסק חייב להתנהל, חייבים לאפשר לו גמישות. אם חנות בעפולה נסגרת, חברת האשראי צריכה לשמור על אותו תמהיל של הטבות. חברת האשראי תדאג שאם חנות נסגרת, החנות האחרת שתיפתח תיתן שירות דומה ללקוח. זו גמישות שחשובה שתהיה. זה לא הגיוני ליידע את הלקוח על כל חנות קטנה שמפסיקה את החוזה. צריך לשמור על התמהיל.

זה בסדר אם מודיעה החברה הצרכנית או חברת כרטיסי האשראי שעם גוף כזה וכזה יש עניין כזה וכזה ולכן הלקוחות יפוצו בדרך כזאת או אחרת. אנחנו בעד מועדוני לקוחות, אנחנו בעד לאפשר גמישות לבתי העסק, רק שזה צריך להיעשות מבעוד מועד, בשקיפות הנדרשת.

אם קסטרו נאלץ להפסיק את ההתקשרות וזארה בא במקומו, האם עדיין נצטרך להודיע 4 חודשים מראש?

גברתי, הסיבה שאני קונה בקסטרו היא כי הוא אמר לי שאחרי שאני אקנה 5 תחתונים, 3 זוגות גרביים ו-4 פונפונים אני אקבל עניבה מסין בחינם. אני לא רוצה את העניבה של זארה. מועדון הצרכנות עומד מאחורי העניין הזה, הוא חתום על חוזה.

האפשרות שספק גדול יפר חוזה לא קיימת.

ספק קטן צריך אותך ואת כרטיס האשראי עוד יותר מאשר הספק הגדול.

אם הצעתי ללקוח 30 חנויות ביגוד ואחת נאלצה לצאת, צריך לאפשר לי את הגמישות לתת ללקוח חנות אחרת במקום זאת שנאלצה לצאת.

יש פה עניין של העדפות אישיות של הצרכנים. יש פה שירותים של ספא, של מסעדות. זה תלוי איפה אני אוהבת לאכול, איזה בית עסק אני חושבת שהוא נקי יותר. את תגידי לי שנתת לי משהו שהוא שווה ערך? אני לא רוצה שתקבעי בשבילי, אני רוצה שתודיעי לי. אם מלכתחילה פיתית אותי עם רשימה מסוימת של בעלי עסקים, את לא יכולה עכשיו לתת לי בעל עסק אחר ולהגיד שהוא שווה ערך. לא, זה לא שווה ערך.

אני לא אתן לך את החנות בנהריה.

אם הייתי רוצה לקנות בזארה ולעשות לי מועדון לקוחות בזארה, הייתי הולך ומצטרף אליהם. אני לא בזארה. אני קניתי בקסטרו מסיבה מסוימת. אני מעדיף את הליין של קסטרו. אם יש כאלה שמעדיפים את זארה, הם הולכים ומצטרפים למועדון הלקוחות של זארה. אני חושב שחנה והייעוץ המשפטי צודקים בעניין הזה. ננסה לרכך את זה, לא מעבר.

אנחנו מבקשים להוסיף הגדרה של הטבה. "הטבה" – ערך או זכות הניתנים או מובטחים להינתן בדרך של צבירת זכויות. בהגדרת "תכנית הטבות" אנחנו מבקשים למחוק את המילים "צבירת זכויות".

זה שינוי מהותי או נוסחי?

נוסחי.

נעשה את זה יחד עם הממונה על נוסח החוק.

אני יכול להצביע?

על הגדת "שינוי" ועל הגדרת "תכנית הטבות", בכפוף לכך שנבחן אם יש צורך להבהיר שזה לא יחול על מכירות חד-פעמיות או על הצעות לתקופה שאינה עולה על חודש, ובלבד שמתן ההצעה לראשונה נמסר מראש.

אנחנו נוסיף סעיף, לא בהגדרת "שינוי", שאם ניתן כנגד בית עסק הכלול בתכנית ההטבות צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין, ואם הוא יחיד – צו כינוס נכסים או צו הכרזה כפושט רגל, לא יראו בזה משום הפרה.

מה לגבי סגירה שאינה קשורה לחדלות פירעון?

אני חושבת שראוי להוסיף הוראה בעניין הזה. צריך להיות ברור שמדובר על בית עסק שחדל לחלוטין להתקיים, שהוא נסגר, לא שהוחלפו הבעלים וכיוצא בזה.

אני מצביע על הסעיף עם השינויים, התוספות, תיקוני הנוסח וההבהרות. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 16א(א) אושר.

(ב) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיימה, אלא אם כן שלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית בתקופה שבין שלושה לארבעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית; ואולם, ביקש העוסק לערוך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות, או לסיים תכנית כאמור – (1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום התכנית ועל זכותו של הצרכן לממש את ההטבות או את הזכויות לפי הוראות פסקה (2); הודעה כאמור תישלח בתקופה שבין שמונה לתשעה חודשים לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום התכנית; (2) יאפשר לצרכן לממש את ההטבות או את הזכויות בהתאם לתנאי התכנית שנקבעו במועד ההתקשרות בינו לבין הצרכן, החל במועד משלוח ההודעה כאמור בפסקה (1) ועד מועד סיום התכנית לפחות.

הרעיון לחוק הזה הוא סביב העניין שגופים שינו לגמרי, לא הודיעו, לא אפשרו לצרכנים לממש את הזכויות שלהם.

אני חושבת שצריך לפצל את סעיף קטן (ב) לשני סעיפים. צריך לדבר על מצב של שינוי או סיום של תכנית הטבות רגילה שאין בה צבירה, שאז מועד ההודעה הוא בין 3 ל-4 חודשים, ולעשות סעיף קטן למקרה שבו התכניות כוללת גם צבירה.

השינוי שאת מציעה הוא שינוי מהותי?

הוא לא שינוי מהותי.

נוכל לבחון את זה.

בסעיף קטן (ב) צריך להחליף את המילה "יערוך" במילה "ייזום". יש בלבול בין מצב שבו חברה מסוימת נותנת את ההטבות לחברים שצורפו אליה ישירות, לבין מצב שבו חברת כרטיסי אשראי או מועדון כזה או אחר הביא קונסורציום של הטבות ממגוון רחב של חברות. לפעמים אין לנו שליטה, צריכים את הגמישות.

אתה מנסה להתנער מהאחריות שלך כלפי הגופים. אתה לא רוצה לקחת עליהם אחריות.

נניח שרשת קוסמטיקה החליפה את בקבוקי הבושם שיש אצלה בבקבוקי בושם אחרים. זה לא הגיוני ללכת ולהודיע לכולם.

אתם אוהבים את הדוגמאות הקיצוניות האלו.

למה דוגמאות קיצוניות? אלו דוגמאות מהחיים.

מבחן התוצאה יהיה בכך שעסקים יירתעו מלהיכנס לאותו מועדון שבו הם כבולים. מבחן התוצאה של תווי השי הייתה שהחברות נתנו פחות תווי שי לעובדים. אמרנו שאנחנו רוצים להגן על הציבור, בפועל הצרכן נפגע.

אין הכוונה לומר שאם מחליפים את הבשמים זה שינוי, למרות שהם יכולים להחליף לבשמים ששנה שעברה הם נתקעו איתם. להחליף את המילה "לא יערוך" במילה "לא ייזום" מסכל את כל הרציונל. זאת הצעה שיכולה להביא לשינוי כל מערך הדברים. אין לי תשובה טובה למקרה של הבשמים, לא ירדנו לרזולוציה עד כדי כך, אבל החלפת המילים מביאה לתוצאות הרבה יותר גורפות ממה שאתה אומר.

נניח שכחבר מועדון אומרים לי שמוצר במחיר x הוא לתקופה מסוימת. הכוונה לא רק למכור לי את המוצר הזה, הכוונה שאני אגיע ואקנה בנוסף. הוא יכול לשים כמות קטנה כך שכשאני אגיע המלאי כבר ייגמר. אני חושב שצריכים להתייחס לזה.

זה רעיון להצעת חוק. זה לא החוק הזה.

החשש שלי ששכרנו יצא בהפסדנו. את הנושא הזה צריכים ליישם מועדוני צרכנים כמו הוט, חבר ודומיהם, הרשתות בעצמן, אם זה קסטרו, פוקס, שופרסל וכו', בתי עסק קטנים ובינוניים, חברות כרטיסי האשראי. יש גם תאגידים בנקאיים שנותנים הטבות. צריך ליישם את זה, בייחוד כשיש מאחורי החוק הזה סנקציות פליליות כאלו או אחרות. החשש הוא שעסקים קטנים ובינוניים יירתעו מלהיות כבולים בהודעות מראש על כל שינוי. הם פשוט לא ייכנסו.

אל תוריד אותי לקטנוניות כזאת. הודעת לי מה אתה נותן לי בעמוד 12 שלעולם לא הגעתי אליו. אתה מחליט לעשות שינוי. אם אתה עושה את השינוי הזה, אני רוצה לדעת מראש. אם הצטרפתי אליך כי ז'אן פול גוטיה הוא המוטיב המרכזי להצטרפותי אליך אבל אתה מחליט לקחת במקומו את ללין, זה שינוי. כל המהות היא מה גרם לי להצטרף למועדון הצרכנים, למועדון הלקוחות.

צריך להבחין בין מקרה שאני מצטרף למועדון של רשת מסוימת בגלל ההטבות שנותנים לי, לבין מצב שבו אני מצטרף למועדון של חברת כרטיסי אשראי, שזה כולל מגוון מאה ומשהו הטבות מרשתות שונות, מעסקים קטנים ובינוניים.

האם אפשר לשקול פרק זמן קצר יותר להודעה?

אני מוכן לשקול את זה במקרים כאלה.

נראה לי שהוא קצר מלכתחילה. 3 עד 4 חודשים נראה לי פרק זמן מאוד קצר.

אני חושבת שאת כרטיס האשראי הוא יכול לבטל בכל עת.

אני יכול להעלות להצבעה את סעיף קטן (1) ואת סעיף קטן (2)?

אנחנו נשפר את הנוסח בהמשך.

סעיף קטן (2) שונה ממה שביקשנו.

אני מעביר את זה כמו שזה. אם תבוא עם הצעה שיודעת לשפר את העניין בצורה מהותית, אני אעשה רביזיה. תעבירו את ההערות שלכם עד יום חמישי הבא. מי בעד סעיף קטן (ב)(1) ו-(2)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ב)(1) ו-(2) אושר.

(ג) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה – (1) לא יערוך שינוי בתכנית ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה; (2) ישלח לצרכן הודעה, בתקופה שבין שלושה לארבעה חודשים לפני תום התקופה הקצובה, על תום התקופה ועל אפשרותו לממש את ההטבות או הזכויות לפי תכנית ההטבות עד תום התקופה. מי בעד סעיף קטן (ג)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ג) אושר.

דיברנו בישיבות הפנימיות שאם יש שינוי בתכנית ההטבות, אפשר יהיה להודיע במסרון או בדואר אלקטרוני, לא צריך את הדואר הרגיל. יש לנו נוסח אחר.

תקריאי אותו.

(ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג)(2) לגבי סיום תכנית הטבות תישלח לצרכן בדואר, בדואר אלקטרוני או במסרון, לפי בחירת הצרכן; קבלת הודעות מהעוסק - ואולם הייתה הודעה כאמור לגבי שינוי תכנית ההטבות, רשאי העוסק לשלוח אותה לצרכן בדואר אלקטרוני או במסרון, ובלבד שהצרכן מסר פרטים אלו במועד ההתקשרות לשם ההצטרפות לתכנית ההטבות.

זה לא לפי בחירת הצרכן.

תלוי לגבי מה. הודעה על סיום חייבת להימסר באחת הדרכים שהצרכן הודיע מראש.

מה לגבי שינוי?

זה לא לפי בחירת הצרכן. אם יש לכם את הדואר האלקטרוני או את הטלפון הנייד שלו, אתם יכולים לשלוח את זה בדרך הזאת. זה מאפשר גמישות.

האם כשהלקוח נכנס למועדון כרטיסי אשראי הוא צריך לבחור אם הוא רוצה לקבל הודעות? זה מתקשר להוראות לעניין בנקאות בתקשורת. זה קצת משפיע על אפיקים אחרים.

הוא צריך לבחור את דרך קבלת ההודעות לעניין קבלת הודעות מהעוסק בתכנית ההטבות. זה מה שהציע משרד המשפטים. אני חושבת שזו הצעה נכונה.

הכוונה היא באופן כללי, לא על כל סוג של הודעה.

אין לי בעיה. הכוונה היא לקבלת הודעות מהעוסק.

מי בעד סעיף (ד), כפי שהקריאה נציגת משרד המשפטים עם התוספת והשינוי?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ד) אושר.

(ה) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים של תכניות, הטבות או סוגי עוסקים, שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם או יחול בשינויים כפי שיקבע.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על מכירה מיוחדת כהגדרתה בסעיף 8, שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות.

אני מבקש למחוק את המילים "שאינה הטבה הניתנת בהתאם לתכנית הטבות".

ההגדרה של מכירה מיוחדת כוללת כל מיני סוגים של מכירות. יכול להיות שאחד מהסוגים האלה נכלל בהטבות האלו.

נגיע להגדרה של מכירה מיוחדת. אתה יוצר פה איזה שהוא לופ מאוד בעייתי.

ההגדרה קבועה היום בסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן.

זה לא חל על מכירות רגילות, זה חל רק על הטבות שניתנות במסגרת מועדון לקוחות, במסגרת העסקה שעליה אנחנו מדברים.

אם במסגרת תכנית ההטבות ניתנת לצרכן הטבה או הנחה מסוימת שסוכמה בינו לבין העוסק מראש, אין סיבה להחריג.

נניח שאמרתי מראש שללקוחות מועדון מסוים יש x אחוז הנחה למופע של בריטני ספירס.

את זה אמרנו שנחריג בלאו הכי.

אם מראש זה לא מוגדר כהטבה - -

אם יש יום קבוע בשנה שיש לך מכירה מיוחדת שאת מבטלת, זה שינוי שהוא מהותי.

אם זה חד פעמי, זה חד פעמי.

אם זה שינוי קבוע - -

מכירה מיוחדת נכנסת?

אלא אם היא הטבה. אם זו מכירה מיוחדת בשוטף, היא לא נכנסת.

מכירה מיוחדת כן נכנסת.

מכירה מיוחדת רגילה לא נכנסת. אם אני עושה עסקה עם איזו שהיא חברה מסוימת שהיא לא חלק ממועדון לקוחות, החוק הזה לא חל על זה. ככל שאנחנו מדברים על תכנית שבה עוסק מפעיל נותן הטבות כללית של מועדון לקוחות, ההטבות שניתנות במסגרת אותה תכנית כן ייכנסו להוראות החוק. זאת הייתה הכוונה בסעיף הזה. הכוונה הייתה שזה לא יחול במקרים של העסקאות הרגילות, במקרה שבו אני נקשרת בעסקת עוסק לקבלת שירות או לקבלת מוצר שבמסגרת אותה עסקה הוא מציע לי איזו שהיא עסקה.

זה לא חל על מכירת סוף עונה.

נכון. זה לא רלוונטי להטבות חד פעמיות. זה לא רלוונטי אם ההטבה היא במסגרת עסקה רגילה. החוק הזה חל רק על הטבות שניתנות במסגרת חברות במועדוני לקוחות ומועדוני צרכנות.

אני מעלה להצבעה את סעיפים קטנים (ה) ו-(ו). מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים (ה) ו-(ו) אושרו.

איך זה מסתדר עם חוק הספאם?

יש הסכמה מראש.

אם יש אנשים שלא אישרו לי, איך אני מודיע? החוק מדבר על כך שאני צריך להודיע לכולם על השינוי בתכניות שלי.

אתה מודיע ללקוחות שלך.

נכון, אבל לא כל הלקוחות שלי אישרו לקבל ממני דואר פרסומי.

יש הבדל בין דואר פרסומי לדואר שמתקשר ומתכתב עם הנושא שלשמו אני חבר במועדון שלך.

נכון, אבל בהוראות החוק יש הגדרה לדואר פרסומי.

מה הטענה שלך? מה הבעיה?

כתוב כאן שמועדון הצרכנות חייב להודיע לכל הלקוחות שלו על השינויים.

נכון, זו הוראה מיוחדת.

גם שינוי שהמהות שלו הוא צמצום בהטבות זו לא הודעה רגילה שבאה לקדם מכירות. שינוי מוגדר כצמצום. אם אתה רוצה לשלוח דבר פרסומת שאין לך עליו הסכמה, זה חוק הספאם. זה לא רלוונטי להצעה הזאת.

זה רלוונטי מאוד.

אנחנו כל הזמן מתמודדים בבתי משפט בשאלה אם מדובר בהודעת ספאם או לא. אפשר לכתוב שהודעות מסוג זה לא יהוו עבירה.

יש כל מיני הודעות שצריכים לתת לפי חוק הגנת הצרכן. אני אבדוק כל הודעה והודעה, לראות אם היא עלולה להיכנס?

אני לא משנה את זה.

בשינוי תכנית המועדון היו הטבות וצמצומים. כשאני מודיע על שינוי, אני מודיע על הכל - אני מפנה אותו לאתר, אני מראה לו את כל השינויים. אפשר לקבל על זה תביעה.

אני אחשוב על זה.

יש אפשרות לקבל הסכמה מראש. יש לכם בעיה עם אלה שלא מסכימים.

במייל שאני שולח אני מודיע על שינוי. אנחנו מודיעים על השינוי בתכנית המועדון. השינוי בתכנית המועדון כולל בתוכו כל מיני סוגים של שינויים. בואו ניקח שני יעדים. ליעד א' היית צריך לשלם 100 נקודות בשביל לטוס. אחרי השינוי אתה צריך לשלם 120 נקודות, שזו הרעה. ביעד ב', במקום 100 נקודות אתה צריך לשלם 80 נקודות. זאת הטבה. מה קורה עם ההטבה הזאת?

זה כרוך אחד בשני?

בטח.

אני לא רואה בזה בעיה.

יש חבר מועדון כלשהו שהודיע לכם שהוא לא מוכן לקבל הודעות על ההטבות של המועדון?

בטח.

חנה, תבררי מול משרד התקשורת איך אנחנו נותנים מענה לדבר הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.