הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה

למאבק בסחר בנשים

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 10:08

עלייה בהיקף הסחר בנשים ובזנות

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר

זאב בנימין בגין

תמר זנדברג

עמיר פרץ

שרון מאיר - לשכה משפטית, משרד התיירות

יעל פרואקטור - הרשות לקידום מעמד האישה, המשרד לשוויון חברתי

אביגיל סון פלדמן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איילת דהאן - עו"ד, עוזרת ראשית למתאמת, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אילה גרבר - מנהל רפואה, משרד הביטחון

ציון שלוסברג - מנהל רפואה, משרד הבריאות

נוגה שילוח - מנהלת מרפאה ניידת, משרד הבריאות

מסרט מספין - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

ליאת קליינר - יועמ"ש סייבר, המשרד לביטחון פנים

ליאור שלו - ר' חוליית נעדרים, משטרה

רחלי זוארץ-לוי - פרקליטה, פרקליטות המדינה

מיכל יוספוף - מנהלת ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

פנינה בן דוד - מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות

זהר לוטן - עובדת סוציאלית, מרפאת לוינסקי

עידית הראל שמש - מיתוס - ליום שאחרי הזנות

טל גרנות - מייסדת ומנהלת במשותף המכללה-אקדמיה חברתית למען נשים החוזרות למעגל התעסוקה

ניצן כהנא - עו"ד, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

אסתר אמי סער - מנהלת המאבק בסחר בבני אדם, המוקד לפליטים ולמהגרים

לילך צור בן משה - עמותת הופכות את היוצרות

עמי סגל - ארגון סיוע לנפגעים

שלומית סגל - הפורום למאבק עבור הדיור הציבורי

לואיז סמרקורן - כח חברתי

עליזה קמביסיס - כח חברתי

אמל ביבאר

הדס לוי, חבר תרגומים

עלייה בהיקף הסחר בנשים ובזנות

בוקר טוב, בוקר טוב לחבר הכנסת בני בגין.

בוקר טוב לך, גברתי היושבת ראש.

אני שמחה שאתה איתנו כאן בישיבה שלנו של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. היום ה-18.7.2017, כ"ד בתמוז תשע"ז. אנחנו התכנסנו כאן הבוקר כמו שסיכמנו לקראת סוף מושב הקיץ כדי לשוב וללמוד, להתבונן ולראות איך אנחנו מתמודדים עם העלייה בהיקף הסחר בנשים ובזנות וזאת במיוחד נוכח ההתמודדות היפה מאוד שלנו בשנים האחרונות בתופעה המחרידה של סחר בנשים.

הוועדה שלנו קמה כדי להתמודד עם העניין הזה של סחר בנשים. בדיונים הקודמים נחשפו בפנינו נתונים שמלמדים על תופעות חדשות בזירה, אבל תופעות חדשות ישנות הייתי מכנה אותן, על תיירות מין ועל המעקב אחר תופעת הסחר בנשים לצורכי זנות.

השבוע הוא שבוע דרמטי כאן בכנסת ישראל. ביום ראשון האחרון עברה הצעת חוק בסוגייה הזאת של זנות, של ההתמודדות עם הזנות במדינת ישראל, של הפללת צרכני זנות. עבודה רבה, מאומצת, וזה המקום גם להודות לשותפים ולשותפות כאן בשולחן הזה. אין ספק שהתהודה הציבורית, הנושאים הרבים שאנחנו מטפלים בהם כאן על ההשלכות השונות בנושא הרחב הזה של מיגור הזנות, של המאבק בזנות, של השיקום של הזנות, של המענים הנדרשים, האנשים ששיתפו אותנו כאן בעדויות הקורעות לב, הסיורים שעשינו אצלכם בשטח.

באמת שבוע דרמטי שהצעת חוק שלי והצעת חוק של חברות הכנסת גלאון ושולי מועלם תגענה כאן לכנסת ישראל. למעלה מ-70 חברי כנסת חתומים על הצעות החוק הללו והן תעבורנה בקריאה טרומית פה בכנסת מחר. אני מזמינה את כולכם להגיע לכאן. אני יודעת שיש ארגונים שביקשו להשתתף ולהגיע. המשרד שלי רתום לסיוע, לעזרה, לאישורי כניסה ונשמח מאוד לראות אתכן כאן בזמן הנאום שלי ושל חברותיי במליאה.

ושוב, תודה רבה. התחלנו, הדרך עוד ארוכה מאוד, צריכה להגיע ממשלתית, כן או לא ועוד עבודה רבה בוועדה ועד שזה יעבור את הקריאה הראשונה, שנייה, שלישית, מליאה בסוף. בהחלט דרך מאוד מאוד ארוכה. גם מה באמת החוק מורכב, ארוך ואנחנו כאן יודעות לעבוד.

לפני יומיים קיימנו סיור של הוועדה בעמותת אסף בדרום תל אביב. וכאן אני רוצה גם להודות לעמותה ולארגון רופאים ללא גבולות שהשתתף גם כן. בכדי להעמיק את הידע שלנו ואת ההכרה עם המקום הזה של נשים מבקשות מקלט שהיו קורבנות סחר ועינויים בסיני. שמענו סקירה מקיפה בנושא של הסחר גם בארגוני השטח. באמת עבודה חשובה מאוד ומורכבת של ארגוני השטח ושל משרדי הממשלה שהיו איתנו.

אני רוצה להודות לכולם על הנוכחות המאוד משמעותית, רבה שהייתה גם בתנאים הלא פשוטים של לקיים את הדיון המורכב והתנאים שהיו. ושמענו, מבקשות מקלט. תוך כדי סיור, אני חייבת לומר, שנחשפנו לכמה וכמה כשלים מערכתיים שבמו ידינו אנחנו מביאים על עצמנו. והכשלים הללו כחברה הם הסלילו נשים שמעולם לא היו בזנות לזנות. לזנות נוספת במדינת ישראל.

אם בשנה שעברה הייתי בסיור ואמרו לי חד משמעית, תשמעי אין נשים אריתראיות בזנות, בואי לחמארות, בואי תבקרי, אין, זה נוגד את האופי שלהן, זה תרבות, אין. והיה ויכוח בין השוטרים שעושים את מלאכתם נאמנה שליוו אותנו לבין נשות השטח. ואתמול במו אוזניי ראיתי איך הדברים קורים ואיך, למשל, חוק הפיקדון שנחקק כאן בכנסת ישראל יש לו השלכות חמורות. בטח ובטח לחולייה הכי מוחלשת במנעד הזה של אנשים ששוהים כאן ללא מעמד.

ומה קורה שמדינה מתמרצת גברים לעזוב והם עוזבים. והם משאירים אישה עם שלושה ילדים. אחרי שכספים שלה הופקדו כדי לשחרר את בעלה ממעצר ומה היא עושה עם חוק הפיקדון ועם מה היא נשארת לחיות ולמה בעצם אנחנו רואים הסללה לזנות בקבוצה, שלצערי הרב, בכובע הנוסף שלנו כאן בוועדה נמצא אותה גדלה אם אנחנו לא נידרש לטפל בסוגייה הזאת.

אנחנו היום רוצים לגעת, לשמוע, ללמוד על הסחר בנשים. זה דיון שמתקיים בהמשך לשני דיונים שחלקכם הגדול היה איתנו כאן בדיונים עצמם. גם בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בהשתתפות שר התיירות, זה היה ב-22.12.2015 שבה שמענו על תיירות הזנות, על התמודדות המשרד וגם בוועדה כאן שקיימתי דיון בנושא של דפוסי הסחר שמתחדשים. קיימנו את זה כאן בפברואר האחרון, שמענו את הנתונים, למדנו שיש עלייה בסחר בנשים למטרות זנות שנבעה מכמה גורמים. בין היתר מהשלכות של ביטול הויזה ובגלל השינויים באופן שבו הסחר מתקיים היום.

דיברת על עלייה, יש הערכות, מספרים?

כן, כן, קיבלנו את המספרים. יש לנו ואנחנו נשמע תיכף את הסקירה המעודכנת אז לכן אני חושבת שכדאי לא להסתמך על מה ששמענו בדיון הקודם, אלא יש לנו כאן עכשיו עוד מעט את הנתונים החדשים שנשמע אותם כאן ממיכל יוספוף. אנחנו מקבלים מידע גם מהתקשורת וגם מהשטח לפיו חלק מהנשים שמובאות לישראל לשם עיסוק בזנות הן מובאות בעיקר למלונות. אני שמחה מאוד שנמצאת איתנו מנהלת המחלקה הכללית בהתאחדות המלונות. את לא היית איתנו בדיון הקודם, אני מאוד שמחה שאת נמצאת איתנו כאן היום.

אנחנו גם מצפים ממשרד החוץ וממשרד התיירות לשתף פעולה כדי שיימנע, ואני אומרת את זה בראש הדיון שלנו, שיימנע ניצול ושימוש לרעה בהסכמים הללו ונראה למעשה גידול בנושאים שאנחנו מופקדים עליהם.

אני אעביר את רשות הדיבור עכשיו לעורכת דין איילת דהאן מהיחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים ואני רוצה להתנצל בשמה של דינה דומיניץ שלא נמצאת איתנו כאן ואת מביאה את הדברים של המשרד. בבקשה.

שלום. אז אני גם מתנצלת בשם דינה שלא יכולה הייתה להיות פה. מבחינת המאפיינים של התופעה אני מניחה שרבים מהיושבים כאן מכירים את זה אבל אני אציג בקצרה. אנחנו כבר כמה שנים רואים הגעה של נשים לעיסוק בזנות בישראל. אם בעבר הדפוס המרכזי של הגעה של נשים זרות היה דרך סיני, הן היו מוברחות, ועכשיו גם בגלל הגדר וגם בגלל המאמצים הרבים שנעשו הנתיב הזה לא מתקיים יותר והנשים מגיעות דרך שדה התעופה במעברי הגבול הרגילים, הן מגיעות באשרת תייר.

מה שעוד קרה בשנים האחרונות זה שהיה מהלך לביטול דרישת האשרה עם שורה של מדינות של ברית המועצות לשעבר שמשרת אינטרסים חשובים מבחינת תיירות ואינטרסים מדיניים של מדינת ישראל, אבל אחת ההשלכות שלו הייתה שזה נעשה הרבה יותר קל להגיע לישראל לצורך עיסוק בזנות. הנשים מגיעות באשרת תייר כתיירות, אשרה לשלושה חודשים.

והחסם העיקרי שיכול לסנן אותן, אם בעבר הן היו צריכות לעבור דרך הקונסול במדינת המוצא היום הן צריכות לעבור את בקר הגבול שבאמת, אנחנו רואים סירובי כניסה ואנחנו רואים עלייה אבל זה ברור שיש לו הרבה פחות משאבים לעשות סינון רגיש ומדוייק, הוא עובד תחת לחץ - - -

הן נשארות אחרי שלושה חודשים?

לא, הרבה פעמים הן או חוזרות למדינת המוצא או ממשיכות למדינה הבאה.

זה עבודה זמנית. אבל מי שקבוע זה מי שמביא אותן.

כן, בדיוק. אבל צריך להגיד שזה מובן באליו אבל זה לא בתנאי האשרה לעבוד בזנות.

ברור.

כן, הן הרבה פעמים באות ומתחלפות.

או שהן נוסעות למדינות אחרות שוהות שם ולעתים חוזרות שוב לפה לשלושה חודשים.

כן, גם את זה רואים לפעמים. ובאמת בגלל העניין הזה הדפוס הזה מעורר הרבה קשיים מבחינת הטיפול שלנו והאכיפה משום שבעבר הרבה פעמים כשנשים באמת הוחזקו בתנאים קשים שאנחנו מאוד שמחים שהן כבר לא מוחזקות בהם, של אלימות קשה וכליאה. המקלט הייתה האופציה המאוד רלוונטית מבחינתן, של לעבור תהליך שיקום בישראל זה משהו שהן מאוד רצו.

ועכשיו, כשיש נשים שעוד שלושה חודשים צריכות להיות במקום אחר הרבה פעמים המשפחה שלהן לא יודעת שהן בזנות בישראל, הן סיפרו לה משהו אחר, אז שהן נעצרות או כשהן פוגשות את המשטרה, רשות האוכלוסין, גם אם נאמר להן על האופציה של המקלט הן לא מעוניינות להשאר בישראל לתהליך של שנת שיקום שהמדינה מספק. הן רק רוצות לחזור לישראל.

איך אנחנו יודעים את כל זה?

אנחנו יודעים את זה גם - - -

את המספרים, אתן מוצאות אישה מסוימת?

אז המשטרה היא יודעת להגיד, אתה יודע, או רשות, כשמגיעים הם עושים פשיטה על בית בושת ומוצאים שיש שם אישה זרה. הרבה פעמים - - - הנחיה 2.2 של פרקליט המדינה היא לא להעמיד אותן לדין ולגרש אותן על העבירות אלא לראות בהן קורבנות. אז כמציעים להן את האופציה של מקלט אז לפעמים הן אומרות - - - או כשהסיוע המשפטי מגיע להן, לפעמים האיתור הוא גם ב- - - הן נתפסות על ידי הרשות האוכלוסין כמי שמפירות את תנאי האשרה ואז או שהן מופנות למקלטים או שאם הן לא מעוניינות הן מגיעות לבית הדין לביקורת משמורת וגם שם הרבה פעמים יש שיטור. ואז כשמזמינים את נציג הסיוע המשפטי לברר את המקרה, להציע סיוע, הרבה פעמים התשובה היא לא אני רק רוצה לחזור.

אבל מה שאנחנו יודעים, מה שהרשויות יודעות זה רק מדגם. אם יש בידיכם המספרים ומה היחס בין המדגם לבין הרמה הכוללת.

מייד רשות האוכלוסין תקבל את רשות הדיבור ואז נשמע את הנתונים.

מה אין במידע הזה - - -

באמת אחד הקשיים בתחום הזה ובזה אני מאוד מסכימה זה שהנגישות שלנו למידע היא חלקית בגלל שזו תופעה עבריינית. זו לא תופעה שאנחנו מנהלים אותה, היא תופעה שאנחנו מנסים לתפוס ולפגוש - - -

ברור שהיא חלקית. השאלה אם יש לנו בקרה על מידת החלקיות. מה שידוע. ידוע באופן ברור, עובדות, נשאלו שאלות, נתנו תשובות. זה מהווה 10% מהערכה הכוללת או 60%?

אז מיכל יוספוף אני חושבת תוכל להתייחס בהמשך.

מה אתם עשיתם אחרת כשעלינו על הדפוס הזה? את הסקירה אנחנו מכירים כשאנחנו שומעים אותה, אין טעם לדוש בה. מה שיניתם על ההתבוננות שלכם באורחות ההתנהלות של המשרד. הרי הדפוס השתנה, אז מה השתנה אצלכם?

אז באמת אנחנו עובדים מול כל הגורמים. יצרנו את שיתוף הפעולה מול משרד התיירות שמתקיים בשנים האחרונות מתוך הבנה שגם להם יש תפקיד חשוב גם מבחינת בתי המלון שהם הרבה פעמים זירה של זנות. בין אם הייתה פרשה שנה שעברה של נשים שהולנו בבתי מלון על ידי הגורם שהביא אותן וסיפקו שם את השירותים, חדר המלון היה בית הבושת או שהנשים מובאות ללקוחות בבתי המלון כדי לספק שם שירותי מין.

ופה באמת עשינו עבודה עם שרון מאיר ממשרד התיירות, היא תוכל להציג יותר את הצעדים שהם עשו בתוך המשרד, אבל עבודה גם על איך אפשר לשנות את התפיסה. קיימנו יום עיון עם התאחדות המלונות על הנושא הזה של זנות וסחר בבני אדם, שתהיה להם היכרות עם הנושא, שיבינו את כללי המשחק.

אנחנו עובדים עם המשטרה על הכשרות שאנחנו - - - זה פרויקט מתמשך הכשרות. כל הזמן אנשים מתחלפים וכל הזמן יש קהלים חדשים. אבל באמת אחד הדברים שאנחנו חושבים עליהם עכשיו, אם בעבר היה גוף ממוקד במשטרה, יחידת זרוע סער שריכזה את הטיפול בנושא הזה, היום הטיפול הוא מבוזר וזה גם דורש ביזור של ההכשרות שעשינו אבל אנחנו כל הזמן עובדים על להרחיב אותו.

גם מול הפרקליטות יש באמת הרבה עבודה על ההתמודדות מול הדפוסים החדשים. נציגת הפרקליטות תציג מייד אבל הם גם עשו הרבה עבודה פנימית בנושא הזה.

רק שנייה אני רוצה - - -

מה אנחנו יודעים על המפעילים? הנשים זה קצה אחד. המפעילים.

המפעילים זה עניין של בניית תיקים פליליים. שנה שעברה - - -

הם פנימיים או שיש מפעילים בינלאומיים, איך זה עובד? כלומר, מה אתם יודעים על המפעילים הם מפה, מישראל, או שזה רשת בינלאומית שזיהתה את הפתח הזה ומספקת דרכו?

רחלי זוארץ-לוי מפרקליטות המדינה. אני לא יכולה להגיד שזיהינו בתיקים רשת בינלאומית. יתכן והיא קיימת אבל זה לא הגיע לפתחנו. כן מדובר על מעסיקים מהארץ, אזרחי ישראל שאו שהם פונים לנשים או שאפילו ממש מתיק אחרון שכרגע בחקירה ולקראת הגשת כתב אישום במחוז צפון, לנשים היה את מספרי הטלפון של אנשים שעוסקים בכך בארץ והן יצרו את הפנייה הראשונית.

אלה הדפוסים שאנחנו מגלים אגב התיקים. כנשים שנמצאות בארצות המוצא, ארצות של ברית המועצות לשעבר, שיש להן את המספרי טלפון שמסתובבים, הן פונות את הפנייה הראשונה ואז מכאן דואגים לכל הצרכים כדי לייצר את ההגעה שלהן הנה וליצור כאן את - - -

זאת אומרת לפחות במקרים או במקרה שאת מתארת היוזמה היא של האישה לא של אדם בחוצלארץ שהוא מרכז ארבע-חמש נשים ושולח אותן לסירוגין או משהו כזה.

אז בדומה שנתתי נכון. אבל אנחנו רואים גם וגם. זאת אומרת אנחנו גם רואים יוזמה ופנייה של מכאן שנעשית החוצה, גם איזשהי יוזמה ראשונית שנעשית מבחוץ פנימה אבל מייד המפעילים פה מזהים את זה ומטפלים בכך ודואגים לתשתית וליצירה.

בוקר טוב חבר כנסת עמיר פרץ, תודה שאתה איתנו. אנחנו בדיוק עכשיו מגיעים למיכל יוספוף שהיא מנהלת ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה ונלמד על הגידול בתופעה של סחר בנשים בישראל. בבקשה גברתי.

בוקר טוב. אני רוצה לציין שרשות האוכלוסין וההגירה על כל יחידותיה פועלת למגר את התופעה של זנות בכלים הנמצאים ברשותה. בין היתר בקרי הגבול עושים כל מאמץ כדי למנוע את התופעה. אבל לצערנו הרב לא ניתן לצפות מבקר שבודק בשעה 50 עוברים, דהיינו הוא מקדיש למעשה לכל תייר שמגיע למעבר דקה וחצי כדי שיוכל לזהות באופן מלא את התופעה.

לו היו בידו 15 דקות אז איך, אם את יכולה להסביר, איך זה נעשה. איך מזהים את התופעה הזאת.

ביקורת גבולות עובדת בצורה כזאת: יש לנו את בקרי הגבול שהם הקו הראשון שהם למעשה מתשאלים מספר שאלות ממש בסיסי, לאן אתם מגיעים, מה אתם עושים, מה מטרת הטיול, יש לך ואוצ'ר לבתי מלון, כרטיס, אם אתה רואה כרטיס טיסה סגור, שאלות ממש בסיסיות.

אם יש לו חשד מבחינת שפת גוף או מבחינת שהיא מגמגמת, היא לא עונה כמו שצריך אז הוא מעביר את זה לטיפול קצת יותר מעמיק, אנחנו קוראים לזה לקו האחורי. יש לנו שמה עובדים שמתשאלים קצת יותר לעומק כדי לראות מה המטרה שבדיוק היא הגיעה, אם יש לה מסמכים או כל דבר אחר שהיא יכולה לבוא ולתת את ההוכחה לגבי מטרת הטיול שלה.

אנחנו לא יכולים גם לתת הנחיה גורפת לבקרי גבול ולהגיד שכל מי שמגיע ממדינות מסוימות להעביר אותם לקו האחורי לבדיקה כי אנחנו נפגע בתיירות, כי בעיני התיירות האמיתית הטהורה שתגיע לארץ היא תפגע והמערך ביקורת גבולות לא יעמוד בזה כי מדובר באלפים. כשיורד לך מטוס ובמטוס יש לך 700-800 איש לא ניתן לעשות את זה.

לא רק זה, ישבה פה שרת הקליטה לפני כמה זמן והתלוננה על פגיעה בנשים.

אנחנו מקבלים כל הזמן תלונות על זה שאנחנו פוגעים בנשים ועושים יותר מדיי חקירות ויותר מדיי מתשאלים ולמה אנחנו מסרבים את זה. אנחנו מקבלים הרבה תלונות גם מחברי כנסת בבית הזה וגם מאנשים מן המניין אנחנו מקבלים על זה תלונות.

כל התיירות שמגיעות הן מגיעות עם סיפור כיסוי. יש להן ואוצ'רים לבתי מלון. כרטיס טיסה סגור, יש להן לאן ללכת, לאן מטיילים בעיר הקודש, מסלול טיול, הכל יש להן. הן באות מוכנות אז קשה לבוא לפצח את זה כדי להגיע ל-100%.

בדרך כלל כשאנחנו מצליחים לזהות את זה, זה בדרך כלל נשים שהולכות וחוזרות. כשאנחנו רואים שיש כניסות רבות לתקופה קצרה זה כבר מדליק לבקר נורה אדומה שאומרת שצריך פה לבדוק לעומק. כי בנאדם שנמצא פה שלושה חודשים או תקופה של חודש ואחרי לתקופה של עוד חודשיים-שלוש, מדינת ישראל היא מדינה קטנה. 3-4 חודשים פה לטייל במשך תקופה של שנה זה קצת יותר מדיי אז זה קצת מדליק נורה אדומה ומתחילים קצת לתשאל יותר לעומק.

בדרך כלל הן לא מוכנות לשתף איתנו פעולה - - -

בתיירות רגילה, כמה תיירים מגיעים ליותר משלושה שבועות-חודש?

מעטים מאוד.

החבילה הרגילה היא של שבוע, שבועיים. אדם, אלא אם כן יש לו פה קרובים והוא מבלה איתם, סבתא או נכד זה דיי - - -

זו בדיוק ההבחנה. אין לי מספרים מדוייקים. יכול להיות שיש לנו דרך לבדוק את זה דרך הלמ"ס. אני יודעת שאם מאותן מדינות בשנת 2015 נכנסו כבין 700 ל-800 אלף אנשים אנחנו מעריכים שאין שם הרבה ביקורי משפחות. יש מעט ביקורי משפחות. ואולי אפשר לסנן את הביקורי משפחות ואז לראות את הדלתא על אלה שנשארות מעבר לאותן תקופות - - -

אני מתכוון לומר שעצם השהות בארץ של תייר יותר משבועות אחדים היא אמורה להיות נדירה, אבל כן בהחלט אם ניתן לשאול אותו, לא ברור שזה חוקי, אבל מבחינת ההתעניינות זה המקור להתעניינות.

אני מניחה שזה בין 5% ל-10%.

זה אחד הסממנים שהבקר בודק את זה. כמה זמן - - -

את ציינת את ההליכה והחזרה. אני אומר שעצם השהות - - -

בדרך כלל מה הם עושים, הם מקבלים נגיד לחודש, הן יוצאות מהארץ אחרי חודש, הן יוצאות, הן לא נשארות. אם פעם התופעה הייתה שהן היו נשארות פה כשוהות בלתי חוקיות והייתה אכיפה, היום הן יוצאות בזמן. הן יוצאות בזמן והן אחרי חודשיים שלושה חוזרות לעוד איזה חודש ועוד פעם הן חוזרות. אז פה זה מדליק לבקר נורה אדומה, רגע, היית חודש, מה עשית כאן? מה יש לך עוד חודש, אז הוא בודק את זה. אז מתשאלים יותר לעומק - - -

את יכולה לתת לנו מספרים?

כן, אני אסיים שנייה. רציתי רק גם לציין שכבר הן מגיעות למצב שאנחנו מתשאלים אותן כבר יותר לעומק הן לא מוכנות לשתף פעולה, הן לא מוכנות להגיד מה ומי, מה קרה, מי, כדי להגיע למי, לפרטי המזמין, זה לוקח לנו - - - כי המזמין כביכול בארץ שהוא למעשה, זה הרבה עבודה ואז שהן מסורבות הן ישר מבקשות לחזור חזרה ולא להשאר פה בכלל.

הפרטים שאנחנו העלינו של המזמין בארץ בדרך כלל עוברים למשטרה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם משטרת נתב"ג. הפרטים עוברים למשטרה לטיפול שלהם למה שהם רואים למטרה.

לגבי הכשרות, דרשתם מאיתנו לגבי זה, הבקרים עוברים הכשרה בסיסית כשהם כדי להיות בקר הם מקבלים בין היתר גם את כל הנושא של סחר. הם מקבלים הרצאות בנושא של סחר על ידי המשטרה וגם על ידי העובדים שלנו ברשות. מדיי פעם אנחנו גם עושים רענונים לבקרים שכבר נמצאים בעבודה הרבה זמן. לאחרונה עשינו רענון לבקרים שלנו באילת. ובמהלך השנה הקרובה אנחנו מקווים שאנחנו נצליח לעשות רענון לשאר הבקרים במעברי הגבול במיוחד בבקרים - - -

באיזה שפה מדברים עם הנשים?

בדרך כלל אנחנו משתדלים לדבר בשפה שלהן.

שזה לרוב רוסית?

כן.

קודם הוזכר הביטוי, המונח, סינון מוקדם.

נכון. זה היה. היום אין את זה.

זה משרד החוץ, זה בקונסוליה? מה היא העילה - - -

זה היה כשהיה צריך ויזה אבל ביטלנו את הויזות.

כשהיו אשרות כניסה לארץ היה סינון - - -

לא, לכן לא הבנתי, חשבתי שזה עכשיו, לא הבנתי איך זה.

אנחנו היום בסיטואציה של ביטול הויזות וזה - - -

ברור.

היה הסינון הראשוני נעשה בנציגות ישראל בחו"ל והיום הסינון הראשוני נעשה אצל הבקר לצערנו הרב.

אז זה התייחס לעבר. בסדר.

אז עם קצת מספרים. לגבי הסירובי כניסה אני מדברת על ממזרח אירופה שזה אוקראינה, בלארוס, גאורגיה, מולדובה ורוסיה אז ב-2015, אני מדברת על מגדרי, סירבנו ל-2786 תיירות, ב-2016, 4700 וב-2017, עד ה-30 החצי שנתי, 2947. עכשיו מתוכם - - -

מתוך כמה באים?

מתוך הבאים: ב-2015 הגיעו 275 אלף תיירות וסירבנו 2786, ב-2016 הגיעו 253 אלף וסירבנו 2700 וב-2017 הגיעו 173 אלף וסירבנו 2947.

אחוז, שניים, על זה מדובר.

תוך כדי התשאולים והסירובים אז עלה לנו גם כאלה של חשד לזנות אז ב-2017 מתוכם היו לנו 179, ב-2016, 301 וב-2017, 105.

179, 301 ו-105.

האם יש למישהו הערכה, אני שואל מהרשויות, מתוך כמה, זה בערך המספרים שהצגת הם מייצגים סירובים אחוז או שניים מכלל הבאים. יש לכם הערכה כמה האחוז של אלה שלא איתרתם ולא סירבתם ובכל זאת הם באו למטרות לא חיוניות.

ממש לא.

אז אנחנו לא יודעים.

אי אפשר לדעת.

לכן שאלתי אז אם יש אומדנים של משרד המשפטים. אחוז ההצלחה בסירוב בנמל התעופה הוא 50% - - -

היא לא יכולה לאמוד את זה.

אין לי טענה. אבל אם אנחנו לא יכולים לאמוד אבל נדע שאיננו יכולים לאמוד.

אני יכולה להגיד - - -

למשל להצליב דיווחים מבתי מלון אפשר או אי אפשר. אין לי מושג.

לא, אז רק - - -

לא כי את דיברת, גברתי היושבת ראש, ואיני מפקפק בכך, על עלייה בעיסוק הזה. אז עלייה- - -

אנחנו רואים עלייה. אם היה ב-2016, 4700 זה כמעט קפיצה פי שתיים מ-2015 - - -

סירובים. אני מדבר על אלה שהגיעו ארצה והצליחו לעבור את המסננת.

אין לנו כלי שאני יכולה לאמוד ולהגיד לך. אני יכולה להסתכל נגיד שלמקלט נכנסו בשנת 2017 שני מקרים של כאלה שהם התגלו כקורבן סחר. אז נגיד שמנעתי 105 אבל אני לא יכולה לתת לך את האומדן.

אבל מי שיכול לתת לנו אולי איזשהי התבוננות זה גם המשטרה, גם ארגוני השטח. כי לא מעט פעמים - - -

אני שאלתי על הרשויות.

כן. אבל לכן אנחנו פה בוועדה וזה הכוח של הוועדה להכיר את השטח. כי אם אנחנו שומעים על דיווח באזור מסוים שיש שם ואנחנו מקבלים ואז הרעיון בעצם להצליב פה מידע ולהתחיל לזהות דפוסים. גם את הדפוס הזה של ניצול לרעה של פתיחת הויזות וזה מביא אותי, ואני רוצה רגע לעשות פאוזה, לגבי שיתוף פעולה בין המשרד שלכם, נניח, לבין משרד החוץ. נציגת משרד החוץ? לא הגיעה.

יש לכם שיתוף פעולה עם משרד החוץ? אני רוצה לדבר איתך לגבי המקום הזה בתוך ההסכמים עצמם שנעשה הסכם עם מדינה. האם הנושא הזה בטח במדינות שיש שם היכרות מוקדמת עם הסוגייה הזאת, האם זה עולה לדיון, האם אנחנו אומרים אוקיי עוד ארבע שנים נעשה דיון על המקום הזה של פטור מויזות בטח ובטח אם אנחנו מזהים שיש עלייה בניצול לצורכי סחר וזנות ממדינות שאנחנו יודעים שהן מוכות בבעיה. האם הנושא הזה עולה בכלל על סדר היום שלכם?

אז העמדה שלנו מתקבלת בשלב קבלת ההחלטות. זו החלטה מורכבת שיש בה הרבה שיקולים. לפעמים אנחנו חושבים משהו אחד וההחלטה היא משהו אחר. אבל בכל מקרה אנחנו מדברים על ההסכמים שכבר נחתמו, השאלה היא באמת איך מתמודדים עם המציאות הזאת שאנחנו יודעים שביטול הסכם גם אם נחליט שהוא באינטרס של מדינת הסחר יש עוד שיקולים וגם זה צעד מאוד דרמטי מבחינה דיפלומטית ומשרד החוץ לא כאן, אבל אני לא חושב שהוא עומד על הפרק.

המספרים האלה אני לא חושב שזה יהיה צעד סביר. אחוז, אחוז וחצי מן הבאים בגלל זה לעצור. אני לא רואה שיש עילה ממשית לפנות למדינה ולומר עכשיו אנחנו נחזור ל - - -

אני יכולה רגע להתייחס לגבי ההסכמים?

כן. בבקשה גברתי.

במקרה גם אני מטפלת בנושא של ההסכמים אז בדרך כלל כשמשרד החוץ פונה אלינו בבקשה שהשר יתן הסכמה עקרונית לפתיחת משא ומתן עם מדינה מסוימת אנחנו מפנים את ההמלצה למשרד המשפטים כדי שהם יתנו לנו המלצה בנושא של הסחר. בדרך כלל הסכם שאנחנו חותמים אותו הוא מתארך אוטומטית. כל שנה הוא מתארך אוטומטית. כתוצאה מכל הסיטואציה שקרתה פה לאחרונה גם עם נושא המבקשי מקלט וכל מה שקשור להסכם האחרון שהם פנו אלינו הייתה ההחלטה של השר שההסכם יהיה לשלוש שנים, כביכול, ולא תהיה הארכה אוטומטית תהיה איזשהי בחינה - - -

עם איזה מדינה?

עם קזחסטן אני חושבת שזה היה. תהיה איזשהי בחינה של הנתונים, של התופעות לראות מה ואז אם אנחנו רואים משהו שהוא לא חריג אז ההסכם זה יאריך אותו שוב לעוד תקופה.

תגידו, המשטרה יודעת כמה כסף שחור מתגלגל בכל המערך הזה? כמה המוטיבציה תסבירו לנו. מאה, מאות מיליונים, מיליארדים, כמה - - -

רפ"ק ליאור שליו ראש חוליית נעדרים.

אנחנו יודעים שהתעשייה מגלגלת מיליארדים, אין לנו אומדן מדוייק.

איזה תעשייה אם תוכל לדייק.

של הזנות.

בכלל?

בכלל.

טוב, אנחנו מדברים על ה- - -

על הסחר והזנות.

אז באופן ספציפי גם על הנושא של הסחר והבאת נשים גם אין לנו אומדן מדוייק של - - -

לא, לא אומדן מדוייק - - -

אומדן גם לא מדוייק.

אבל אין ספק שזה התמריץ. זה תמריץ - - -

לא אבל השאלה מה ההיקף. נניח מסחר - - - כמה אתה מעריך שהחלק של התיירות, איך אתם מגדירים את זה, קשה אפילו להוציא מפי, תיירות הזנות זה קשה. זה לא מתגלגל בלשון.

בגילנו זה קצת קשה לומר את זה.

כן, נכון.

בסקר של משרד הרווחה יש הערכה שאומדן הזנות שמתגלגלת במדינת ישראל היא 1.3 מיליארד ₪.

זה אחורה, זה לפני הפרצה הזאת. זה הסקר של שנת 2014. אנחנו מדברים על תופעה חדשה של ניצול בחלונות זמן הללו של מדינת שנפטרה הויזה. אין התייחסות של הדו"ח האחרון על הנתונים הללו.

אבל חבל שמדביקים כאילו עושים תיירות וזנות ביחד. זה ממש ממש - - - אתם מדביקים את שני המושגים. לי באופן אישי זה מאוד מפריע. כי תיירות זה באמת תיירות מבורכת, יש תיירות מבורכת בארץ ומגיעים. כשמדביקים את שני המושגים האלה זה יוצר מצב שכאילו - - -

יש לך תיירות מרפא יש לך תיירות - - - איך את מגדירה - - -

אין תיירות כזאת. יש תיירות צליינית, יש תיירות - - - אין תיירות כזאת, שלא יחשבו שאנחנו מעודדים תיירות כזאת. אין תיירות כזאת.

זה נקרא סחר בנשים.

כן אבל - - -

בסדר אבל זו לא תיירות.

סחר בנשים זה נושא מאוד רחב.

לא להציג את זה כתיירות - - -

חברים, בואו נעשה סדר. זאת גם הזדמנות לברך את משרד התיירות על הגידול בתיירים השנה. אני ראיתי שהמנכ"ל זכה באות איש השיווק, אמירה לוי, אז תמסרי ברכותינו לעבודה גם, כמובן, למנכ"ל וגם לשר על העבודה המבורכת של משרד התיירות. אנחנו מקדמים בברכה תיירים ותיירות למדינת ישראל האהובה עלינו. יש הרבה מה לראות, להכיר, ללמוד, לחוות, אין על הארץ שלנו.

אחרי שאמרנו את זה, יש ניצול של עולם שרצינו שהוא יהיה טוב יותר, נכון יותר, ידידותי יותר, ביטול של ויזות. אנחנו מדברים כרגע על מדינות שהידע הקודם היה ידוע. הרי אנחנו במו ידינו נלחמנו בתופעה הנוראית הזאת של סחר בנשים. לרוב מאותן מדינות שהופסקו הדרישות לויזות ולביקורת מוקדמת במדינות עצמן. אז אנחנו לא יכולים להיתמם. על השולחן הזה כאוב ופצוע ומדמם בחלק גדול מהתופעה הזאת אז אנחנו לא חלילה רוצים לבוא ולהכתים.

אבל מצד שני זה המנדט שלנו ואנחנו פה כדי לראות איך עושים את זה נכון יותר וטוב יותר ולא מכתימים ושומרים על המרחב הציבורי בישראל ראוי והגון ומונעים כאן זנות וסחר פנימית וזנות וסחר חיצונית. וראינו כבר הרבה מוטציות. כשדיברנו, ואתה היית איתנו, ואני רוצה שוב להודות לך, בסיור מעמותת אסף אתה ראית איך מבקשי מקלט, אנשים שעברו עינויים, בגלל התנאים שנוצרו, אם אנחנו דיברנו על חוק הפיקדון ועוד מוסללות לזנות.

ונשים שלא ראינו אותן כמו נשים אריתראיות, היום אנחנו רואים יותר נשים אריתראיות בזנות. וכן סחר ולא סחר ואנחנו מכירים את הדברים הללו. אז התפקיד שלנו כאן, בטח לא להכתים ולפרוטוקול אנחנו מעודדים תיירות. יש לנו הרבה הרבה הרבה תודה למשרד התיירות.

אבל יחד עם זאת, כשאני שומעת, ואני שומעת, כשאומרים לי כאן, גם בכנסת בדיון על עבודה מועדפת שלהיות איש אבטחה במלון, למה זה צריך להיות עבודה מועדפת כי כל התפקיד שלו זה לתת מידע על שירותי זנות באזור אז אני לא מוכנה לשמוע את זה. ואני לא יכולה להגיד שאני לא מכירה את זה כי אני שמעתי את זה פה בדיון בוועדה. לכן, התפקיד שלנו זה באמת באמת באמת לראות איך אנחנו מתמודדים.

אז להערכתך ובאמת את אשת המקצוע כאן, אני רוצה גם לשמוע, הרי דיברנו בדיון הקודם על ההכשרות שלכם והרענון שפרשת בפנינו, אני מדברת כרגע על רשות ההגירה. אז מה עשיתם בנוסף, מה הכלים שנתתם. הרי לצערי הרב אין יותר תקנים. את מדברת פה על מציאות מורכבת. 50 אנשים בשעה, לא פשוט. אז מה למדתם יותר. אולי אמצעים טכנולוגיים שמאפשרים לכם יותר. אני לא יודעת. ביקשנו בדיון הקודם ללמוד מה עשיתם יותר וגם לגבי שיתוף פעולה עם משרד התיירות. אז בבקשה אם אפשר.

אנחנו מאוד מאוד מאמינים בקטע של הכשרות. אנחנו מעבירים את העובדים שלנו בשנה עשרות של עובדים בהכשרות כי אנחנו מאמינים שברגע שאנחנו נותנים את ההכשרות האלה זה נמצא להם תמיד בצד והם צריכים לראות את הנורות האדומות. וראייה לכך, ברגע שאנחנו עושים את זה אנחנו רואים שהמספרים, הזיהוי גדל יותר, הם יותר מעורבים אז אנחנו מאמינים ממש בהכשרות.

עם משרד התיירות יש לנו שיתוף פעולה. הם היו אצלנו בסיור באילת כדי לראות את המעברים ולראות מה אנחנו עושים שם במעברים באילת. אנחנו יושבים תמיד בשולחן עגול עם משרד התיירות. זה חובה. כי חלק מהתיירות הם משווקים את זה ואנחנו למעשה סופגים את זה אז אנחנו חייבים לעבוד ביחד.

אז מהמקום שאת נמצאת, יש גידול בכניסה או בניסיונות כניסה למדינת ישראל?

כן. יש כל הזמן, אנחנו רואים גידול. יש גידול של עשרות אחוזים, כן.

אז אם אני צריכה ללמוד ולהבין ולהקיש מזה, הגידול הזה נובע מזה שאולי המפעילים או הנשים עצמם למדו איך להיכנס למדינת ישראל? הרי הגידול הזה לא היה קורה אם היה באמת חסום. אם היה חסום לא היה - - -

אי אפשר לחסום הרמטית - - -

כי הגידול של העצירה שלכם - - - את יודעת מה, נניח שחצי איקס אתם עוצרים, בסדר? נניח. ואתם שאלתם כמה נכנסים - חצי איקס. אז השאלה אם האיקס הזה לא גדל. אבל אנחנו צריכים להקיש - - -

אני אומר אנחנו צריכים - - -

קשה מאוד להגיד את זה.

גברתי היושבת ראש, אני חושב שאנחנו צריכים לבדוק מה המשטרה יכולה לדווח לנו. בסוף זה מה מגלים כשזה כבר קרה. דבר אחד הייתי רוצה לשאול, האם מישהו בחן מונח של האם עיסוק בסחר ובזנות כשזה לא מדובר בתיירות שמגיעות זה מפיק להם יותר רווחים או פחות רווחים. השאלה היא מה המוטיבציה שלהם להביא את הבנות האלה. כמה זה כדאי להם לכל אותם סוחרים שעוסקים בזה, כל אותם ספסרים ופושעים שעוסקים בזה.

אני חושב שאי אפשר להתעלם מהמוטיבציה בסוף. כי אם הם יכולים להשיג עובדות זרות או בנות, חלילה, מתוך מדינת ישראל אז אין להם סיבה להסתכן. כנראה שהרווח שטמון דווקא בקבוצה הזאת הרבה יותר גדול, ולכן הם לוקחים סיכונים ומסדרים להן את כל הסידור הזה שיש להן בתי מלון ויש להן תאריך הגעה ותאריך חזרה.

כי אני מכיר גם כאלה שהגיעו שאין להן שום קשר. ובגלל, מה שאת אומרת, ההכשרה, כנראה, המאוד אינטנסיבית של החבר'ה שלכם מצאו את עצמם בטרגדיה שזה חבל על הזמן. ממש אישה אין לה שום קשר לעניין והיה למישהו חשד שאולי היא באה לפה לצורך כזה, עד שהחבר שלה הגיע והמשפחה שלה הגיעה, דרמה גדולה בשדה התעופה.

אני באופן אישי קיבלתי באמצע הלילה טלפון מקולגה בגרמניה שביקשו ממני לזהות אותה. בסדר, הם עושים את העבודה שלהם.

אנחנו עושים את עבודתנו נאמנה.

אין לי טענה. אני אומר שההכשרה שלכם כנראה מוצלחת אם הגעתם לרמת רגישות כזאת. אבל אני חושב שהמשטרה היא המקום. אני רוצה לדעת אם מישהו עשה ניתוח, מה המוטיבציה, כמה הם מרוויחים, כמה כדאי להם לקחת סיכונים, מה הענישה, מה קורה עם סוחר כזה שנענש, יש עונש יתר, יש הענשה גדולה יותר מאשר הענשה רגילה?

אנחנו מיד נשמע מהמשטרה והפרקליטות. אני כבר יכולה לומר לך שלא, לצערי הרב. אבל בואו רגע נשמע מהתאחדות - - - את רוצה להוסיף מיכל?

לא.

לא, אוקיי, תודה - - -

העונש הכי כבד היום, גברתי היושבת ראש, למעשה הענישה הכי כבדה זה שהאישה הזאת ייאסר עליה להיכנס שוב. זהו. שאר הגורמים ממשיכים להנות.

לא, אבל אנחנו משתדלים- - - אם היא נותנת שמות תוך כדי התשאול - - -

כמה ישראלים נענשו בגין העובדה שהם היו מעורבים בזה?

זה אני לא יכולה להגיד לך.

הרי הענישה בסוף היא רק על האישה.

תיכף אנחנו נשמע מהפרקליטות - - -

כל מידע שאנחנו מקבלים ממנה לגבי הישראלים מועבר למשטרה.

טוב, אנחנו תיכף נשמע. אבל לפני זה אני רוצה רגע את התאחדות המלונות.

אולי כדאי לפני ההתאחדות את משרד התיירות ואז תהיה לך קצת יותר אינפורמציה.

אוקיי, משרד התיירות, בבקשה.

כמו שציינו בישיבות קודמות הסמכויות של משרד התיירות מאוד מוגבלות. אנחנו בעיקר אמונים על השירות לתייר ולא אמונים על פיקוח על התייר שנכנס לישראל או מה הוא עושה כשהוא נכנס הנה. חוק הכניסה לישראל קובע שמי שנכנס עד שלושה חודשים הוא תייר. אז תחת הכותרת הזאת, תייר, אנחנו צריכים לחיות עם אנשים שנכנסים לישראל שלא למטרות תיירות גם כאילו שאנחנו אמונים עליהם ואנחנו לא שם.

יחד עם זאת, אנחנו מבינים שתיירות זה כוח מניע, זה השתקפות של מדינה כלפי חוץ ואנחנו כן נמצאים בכל מקום שרק מזמנים אותנו כדי למגר את התופעה הזאת. אם זה מול המתקנים שלנו שזה התאחדות בתי המלון ואם זה בהיבט של שירות לתייר בצורה שהוא יכבד את המדינה ויבין שהיא מדינה מוסרית. שהתייר שנמצא בחדר מסוים לא יראה שבחדר ליד מתקיימת פעילות כזאת או אחרת. מאוד חשוב לנו שהתדמית של מדינת ישראל בהיבט הזה תשאר גבוהה.

לגבי המספרים והסרת הויזות. משרד התיירות משקיע מיליונים רבים בהבאת תיירים למדינת ישראל. וחלק מהמקומות זה גם אותן מדינות. לא פלא שמהמדינות האלה התיירות צמחה בכמעט 300% עד עכשיו. זה מספרים עצומים - - -

בכמה שנים?

משנת 2010 עד היום. זה עבודה מאוד מאסיבית גם של - - -

על כמה מדובר?

אנחנו היום אומדים כמעט 800 אלף מהמדינות האלה שמגיעות. וזה מספרים מאוד גבוהים. הם באים בתקופות שכאן זה תקופת שפל בתיירות. הם ממלאים את בתי המלון ומכניסים כסף גדול למדינת ישראל. זה נכון שיש כאן גם תפוח רקוב בסל. זה נכון שיש עד 5% שנכנסים על אותו קסקט של תייר אבל הם לא תיירים. צריכים לטפל בהם אבל לא בדרך של לשים ויזות. כי חלק מהסרת החסמים זה אותן הסרת ויזות שעשינו בשיתוף עם משרד החוץ.

מה הגידול מהרגע שהורדנו את הויזות, את יכולה לתת לנו אחוזים בגידול?

כן אני שלחתי לכם גם סקירה לפני כמה חודשים. סתם דוגמה מאוקראינה. בשנת 2010 שלפני הסרת הויזות נכנסו 89 אלף תיירים. ב-2016 זה היה 164 אלף תיירים. זה כבר הכפיל את עצמו. מגאורגיה כשנכנסו 4000 תיירים בשנת 2011 לפני הסרת הויזות מיד אחרי הסרת הויזות נכנסו פי ארבע, 16 אלף תיירים. ההסרת ויזות מגבירה את התיירות, זה ידוע. ברור שתמיד ממדינות נחשלות יש ניצול של אותן נשים ומביאים אותן הנה.

זה לא ייגמר במזרח אירופה זה יגיע גם למקומות אחרים. ולשים את החסם של הויזות ולחשוב שאותו פקיד שיושב שם ומחליט אם לתת ויזה או לא הוא זה שיהיה הסנן זה לא נכון. יש לנו כאן מערכת אכיפה מאוד רחבה, יש לנו את משרד הפנים, יש לנו את המשטרה, יש לנו את מערכת אכיפת החוק. יש לנו כאן מערכות שיודעות להתמודד עם הדברים האלה. לחסום את הכניסה לישראל זאת לא הדרך להתמודד עם התופעה.

גברתי, בדיון הקודם הייתה איזה התנגדות וחוסר נוחות גם של השר וגם של אנשי המשרד, בכלל, מה אתם רוצים, זה לא המנדט שלנו, זה לא - - - מה אתם מלבישים את זה עלינו בכלל. האם אתם למדתם להבין שלכולנו יש את אותו עניין במיגור של התופעה - - -

לצערי לא הבנתם אותו נכון בכלל - - -

אז אני מבקשת לדעת האם מתקיימות פעולות הסברה והעלאת המודעות גם אצלכם במשרד התיירות מול המגזר העסקי.

אני רוצה להגיד לך מה אנחנו קידמנו בשנה וחצי האחרונות במשרד התיירות. אנחנו עד היום פעלנו במסגרת קוד אתי לתיירות בינלאומית שהקוד הוא בעצם אתיקה מסוימת של איך אנחנו דואגים לשלומו של התייר ואיך אנחנו שומרים על ערכי מורשת. יש עוד הרבה ערכים בתוך אותו קוד אתי. הקוד האתי הזה בשנה וחצי האחרונות הולך ומתגבש להיות אמנה. אחד הסעיפים המרכזיים שנכנסו פנימה ברחל בתך הקטנה מתייחס למניעת סחר בבני אדם. אני מניחה שברגע שמדינת ישראל תחתום על האמנה הזאת וזה יקרה כנראה עד סוף השנה הזאת - - -

רגע, אמנה בינלאומית?

אמנה בינלאומית דרך ה-UNWTO. אנחנו מניחים שברגע שתחתם אמנה כזאת המחוייבות כאן במדינת ישראל תהיה הרבה יותר גבוהה בתחום התיירות. זה נכון שניסינו להכניס פנימה גם את ראשי התעשייה של התיירות בישראל לתוך אותו קוד אתי. החתמנו את שני ארגוני סוכני הנסיעות, תיירות נכנסת ותיירות יוצאת. שניהם חתומים על אותו קוד אתי. ניסינו גם את התאחדות בתי המלון. איכשהו זה נפל בין הכסאות, למרות שיש להם רצון מאוד גדול להכנס פנימה. אין שם מנכ"ל וזה קצת נפל בין הכסאות אבל יש להם רצון מאוד גדול - - -

את יכולה לקרוא לנו את הסעיף מהאמנה?

יש לי פה את האמנה עצמה. להקריא לך באנגלית יהיה לי קצת קשה כי זה סעיף ארוך אבל אני יכולה לשלוח אלייך העתק מהטיוטה של האמנה - - -

כלומר הניסוח הוא ניסוח של הארגון הבינלאומי לתיירות, הוא לא ניסוח שאתם מנסחים אותו.

נכון - - -

ומה שאת אומרת לנו עכשיו שמדינת ישראל כמדינה, משרד התיירות יחתום על האמנה הזאת. יש לך הערכה של זמנים מתי המשרד יחתום?

הייתה כבר פגישה שלישית של כתיבת טיוטה אחרונה. תהיה פגישה אינטרנטית נוספת בחודש אוגוסט שתגבש את הסעיפים האחרונים של האמנה. לקראת סוף השנה אני מניחה שכבר יהיה מעמד פורמלי לחתימה.

ומה תהיה המשמעות של המעמד - - -

רק ברשותך, לפני המשמעות, איזה מדינות כבר חתומות על האמנה?

אף אחת כי עדיין זה - - -

עדיין לא. האמנה עצמה היא בהתגבשות ומדינת ישראל - - -

היא מתבססת על הקוד האתי רק שהיא משדרגת אותו?

האמנה מתייחסת לכל הנושאים שהקוד האתי המדבר או רק - - -

היא מתייחסת לכל הנושאים של הקוד האתי - - -

ולא רק לסחר לבני אדם - - -

ברור, ברור, הבנו את זה. אבל רק שנייה, מה זה הקוד האתי?

הקוד האתי ימשיך להתקיים. הקוד האתי מדבר על תיירות אחראית. תיירות אחראית - - -

כן, אבל של מי זה, זה ישראלי או בינלאומי?

זה בינלאומי. אנחנו חתומים משנת 2000.

אנחנו חתומים על הקוד האתי, ובקוד האתי אין שום התייחסות לסוגייה שאנחנו דיברנו עליה.

לא במפורש. אלא במשתמע כמו שהארגון - - -

הארגון הבינלאומי. והארגון הבינלאומי עושה עכשיו בנוסף לקוד האתי אמנה. ובאמנה הזאת תהיה התייחסות. ואת מעבירה לנו את ההתייחסות שלנו שאנחנו נוכל לקרוא אותה ואת אומרת לנו שעד סוף השנה האמנה - - -

האמנה קרוב לוודאי תהיה חתומה.

אוקיי. וכרגע בישראל חתומים על האמנה הזאת או שותפים לאמנה הזאת - - -

חתומים על הקוד האתי. חתומים על הגרסה ה-light שלה שהופכת להיות אמנה. על הקוד האתי עצמו.

אז כרגע סוכני הנסיעות חתומים אמרת לנו.

סוכני הנסיעות חתומים, ההתאחדות כמעט חתומה אבל לדעתי היא תחתום עד סוף השנה.

והתאחדות בתי המלון, התאחדות סוכני הנסיעות - - -

סוכני הנסיעות וארגון תיירות נכנסת.

ארגון תיירות נכנסת. יש עוד ארגונים שקשורים בתיירות שהם בקשר עם המשרד?

יש ארגונים אבל הם לא פר אקסלנס תיירותיים. אם אנחנו מדברים על מסעדנות אז זה לא ממש ולהכניס אותם לקוד אתי שזה לא ממש התחום שקשור גם למה שאנחנו מתעסקים בו, לשמירת ערכי מורשת וערכי סביבה. זה תחום תיירותי אבל זה לא קשור ספציפית - - -

כן אבל יש ארגון אכסניות הנוער וארגון הצימרים וארגון הזה וארגון הזה - - -

הם לא תחת משרד התיירות.

חבר הכנסת בגין, בבקשה.

אז חתמנו בעוד שמונה חודשים. איך זה משפיע בשנה הבאה בדיון הבא שתקיים היושבת ראש שלנו, איך את צופה שחתימת אמנה תשפיע על מניעת הסחר?

אמנה היא תמיד מחלחלת מלמעלה וזאת המטרה בעצם של אמנה, שמה שמדינה לא יכולה לפתור בעצמה אז מנחיתים עליה מלמעלה פחות או יותר. זה לא שאנחנו לא יודעים להתמודד עם זה, אנחנו יודעים להתמודד עם זה אבל ברגע שיש לנו שיתוף פעולה בינלאומי יותר קל לנו. כי אם נגיד אוקראינה תהיה חתומה על האמנה במקביל לישראל אז אנחנו יכולים ליצור איתה שיתופי פעולה מה שם שולח את התיירת, כביכול הנה, ל - - - הארגון הבינלאומי בעצם ייצור את השיתוף פעולה ואולי גם את המניעה.

מעבר לזה, אמנה, כמו שאתה יודע, זה מנחיל אצלנו כללים פנימיים. אתה צריך ליישם אותה אז אתה מחזק חוקים מסוימים. אתה מגביר סמכויות, אתה צריך להוכיח לעולם שאתה עומד בכללים של האמנה.

האם למשרד התיירות תהיינה השתלמויות בנושאים הללו?

אנחנו מתכננים עד סוף השנה, בלי שום קשר לאמנה ולקוד האתי, אנחנו מתכננים עד סוף השנה השתלמות לעובדי בתי המלון באילת בשיתוף עם משרד המשפטים, משרד הפנים והמשטרה. אנחנו מקווים שזה יקרה בסביבות נובמבר דצמבר - - -

את אומרת שישפיע למשל בנושאי חקיקה. יש עכשיו נושאים, הצעות חוק שאתם הייתם יוזמים לגבי חוקים שחסרים לכם ברגע זה ושראויים לחקיקה? אני פשוט מנסה למוש באצבעותיי את המשמעות של האמנה לגבי הדיון הזה. בסוף צריך משטרה, פרקליטות, כלים. אני קצת ספקן לגבי הקשר.

אתה צודק. אבל מי שיהיה חתום על האמנה זה משרד התיירות בשם מדינת ישראל. זאת אומרת שלפני שנחתום על האמנה מי שיצטרך לתת התייחסות זה הבט"פ, זה משרד הפנים, זה כל מי שיש לו נגיעה לאמנה הזאת והוא יצטרך לתת על זה מחר את הטיפול. משרד התיירות - - -

אבל אנחנו מבחינה בינלאומית בסדר גמור בנושא המלחמה, המאבק בסחר בנשים. אני שואל מה יהיה השינוי.

אני לא יודעת מה יהיה השינוי, אני לא יכולה להגיד לך מה יהיה השינוי. אני מקווה שמכח האמנה אנחנו נעשה מאמצים אחרים או מאמצים מוגברים או לפחות נוסיף סמכויות למשרדים באופן כזה שניתן יהיה למנוע את התופעה.

היום פקידי קבלה במלונות נותנים טלפונים ללקוחות איפה אפשר למצוא נשים בזנות.

אז אני חייבת להגיד לך משהו על זה. בתי מלון יש בארץ מאות - - -

חבר'ה בואו לא נשלה את עצמנו. אין לאמנה שום השפעה. איזה השפעה תהיה לאמנה?

יש לה אמירה ערכית משום שאם משרד התיירות - - -

הרי האמנה שלך לא מחייבת את בתי המלון לדווח לך על אירועים בבתי מלון ולא מדווחת לך. כל עוד זה לא בגדר פשע הם לא יכולים לערב לא את המשטרה, כל עוד זה לא בגדר אלימות כלשהי אין לך דרך - - -

זה קצת נאיבי להגיד שאמנה לא תעשה כלום בגלל שראינו מה אמנות עשו בזכויות אדם בכלל בעולם בעשרות שנים האחרונות.

לא, זה משהו אחר לחלוטין. את מדברת על מצב ש- - -

אבל אני מציע ב- - -

אני מברכת על האמנה. אני חושבת שבאמנה יש אמירה ערכית גם של מדינה, גם של התאחדות וגם של שותפות של כולם כדי למגר את התופעה הזאת. אני שוב חזרתי ופתחתי ואמרתי - - -

שלא יהיו אי הבנות, אני מברך על האמנה. הבעיה באמנות לפעמים כולם יושבים שעות ועורכי דין וזה, בסוף חותמים על אמנה וכולם אומרים, וואלה, ניצחנו, אפשר ללכת. זאת הבעיה - - -

לא אז זה לא זבנג וגמרנו - - -

סליחה גברתי, אני מאוד מעריך את המקצועיות שהצגת את הדברים ואת הידע המאוד מאוד מרשים שהצגת כאן. אני פשוט מניסיוני אומר לך שאמנות לפעמים הן משענת לתחושה שוואלה, עשינו משהו. על הכיפאק, באמת עשיתם משהו. מבחינה מוסרית, כפי שאמרה היושבת ראש, מבחינת הצהרה ערכית שלנו זה חשוב מאוד אבל שזה לא יגרום לגורמים השונים להרדם בשמירה. זה הכל. זה מה שאני מבקש.

אנחנו מקווים שאנחנו נהיה השעון המעורר שם.

טוב, יאללה, בסדר.

אז ברשותכם וכמו שנדברנו אנחנו רוצים לשמוע את המשרד לביטחון פנים. עלו פה כמה וכמה שאלות, סוגיות. גם אנחנו ביקשנו מכם להציג בפנינו, בפני הוועדה את העשייה של המחלקה באיתור אתרים שמפרסמים שירותי מין ומודעות. אנחנו נדבר גם על המקום הזה של העולם הוירטואלי בסייבר ויש פה את הנציגה. נכון, נציגת ה- - - בואי, אולי תשבי גם בבקשה ליד השולחן, אנחנו נרצה לשמוע.

אבל אני קודם לפני זה רוצה לתת לך את רשות הדיבור, רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים. באמת גם על התופעה. אנחנו רואים על גידול מצד אחד בחסימה. מה ההשלכות פה בתוך ישראל, מה אתה מכיר, יודע, יכול לשתף אותנו בוועדה ומה חסר לכם.

אז ראשית אני אפתח ואומר שמדיניות האכיפה של המשרד לביטחון פנים של משטרת ישראל - - -

אתה עוסק ספציפית בתחום הזה או שיש לך תחומים נוספים?

אני ראש חוליית נעדרים. מי שעוסק בתחום ספציפית נמצא בארצות הברית בטיול משפחתי ואני ממלא את מקומות פה. עסקתי בתחום הזה לפניו אז אני קצת מכיר.

מה שמעניין אותי אם יש גורם שעוסק ספציפית בנושא.

אני אגע בזה. אז כמו שאמרתי, מדיניות האכיפה של משטרת ישראל היא להחמיר באכיפה כמה שאפשר בתחום של הזנות והסחר על כל העבירות הנלוות. כמו ששמענו פה אז באמת הסחר היום הוא לא מוכר כתופעה במדינת ישראל כמו שהכרנו אותו בעשורים הקודמים. הדפוס של הסחר השתנה.

שאלת, חבר הכנסת פרץ, לגבי מה העדיפות ולמה מעדיפים להביא את הזרות ולא את הישראליות אז אין לנו איזה אומדן כלכלי למה, אבל אני יכול להניח שמדובר באוכלוסייה מוחלשת, אוכלסייה פגיעה, אוכלוסייה שקל מאוד לנצל פה בארץ. ישראליות הן קצת יותר מודעות ויודעות על הזכויות שלהן פה בארץ ותיירות פחות. אז אני מניח שזה יכול להיות גורם מאוד חשוב בלמה להביא אותן לפה.

אז כמו שאמרתי, המדיניות היא מאוד נוקשה בתחום. בזכות ובגלל זה יצאו מספר הנחיות במהלך השנים האחרונות, הנחיות של ראש אח"מ ליחידות השטח ברוח הנחיית פרקליט המדינה - - -

תן לנו דוגמה לאירוע. איך אתה יודע, איך אתה מגיע, מה אתה עושה. הרי זה מסובך כל כך ופה כל צעד שלך לא נכון זאת תהיה שערורייה של פגיעה בזכויות כאלה וזכויות אחרות. מעניין איך אתה מקבל מידע, איך היחידות האלה שאתה מתאר פועלות, מה עושים, מי נותן, יש צווים, אין צווים.

אז מידע יכול להתקבל במספר אפשרויות. אם זה בתלונה, אם זה בעקבות דיווח של אזרח על בית בושת שמתקיים באזורו. אם זה באמצעות פעילות מודיעינית. יחידות הבילוש, כמובן, פושטות על האתר. במידה והן מוצאות בנות היחידות מונחות לבדוק את האפשרות שמדובר בקורבנות סחר ולא בנשים בזנות שאינן קורבנות אלא במסגרת של הפעלת בית בושת בצורה, לא נגיד, חוקית אבל בצורה שלא עולה עד כדי סחר.

במידה ועולה חשד כי באמת מדובר בקורבנות או ראשית ראייה שמדובר בקורבנות הנושא מובא בפני קצין חוקרים ארצי שהוא פונקצייה במטה הארצי. הוא מתכלל ומרכז את כל נושא הסחר בבני אדם, העבדות והזנות מטעם המשטרה, מטעם ראש אח"מ. הוא הגורם היחיד שיכול לאשר הלנה, הכנסה של קורבנות למקלט גם אם זה בשלבי חקירה, גם אם זה לא בשלבי חקירה וללא צורך בתיק חקירה. יכול להיות שהם ייכנסו למקלט ולא יהיה תיק חקירה. אבל אנחנו יודעים שהמקלט הוא מהווה כר נוח כן לפתח תיק, כן לתת להן את האפשרות מעבר לשיקום גם לבוא ולספר לנו על איך הן הגיעו ומי הסוחרים, אם היו סוחרים, ומי הביא אותן ומה הדפוס ואיך היה.

אין לי מספר מדוייק - - -

זה אירוע קל. לזהות איזור שיש בית בושת זה יחסית שיש סיכוי שבגלל תלונות כאלה. אבל אני מניח שרוב הפעילות הזאת לא מתבצעת במקומות כאלה. מתבצעת בבתי מלון וכל מיני מקומות כאלה. איך שם אתה יכול בכלל לזהות, איך בכלל אתה יכול להגיע לשם?

אוקיי, אז כמו שאמרתי במקום שבו מתקבל המידע בכל דרך שהיא אז שם אנחנו פועלים - - -

אזורים מזוהים, מוכרים מהניסיון שלכם אתם לא עושים פעילות יזומה של ה- - -

אנחנו יודעים שאזור המרכז, בעיקר העיר תל אביב, אז באמת זה אזור מאוד פעיל בנושא הזנות. אילת כנ"ל לגבי בתי מלון. אבל עוד פעם, אם אין לנו משהו ספציפי על בית מלון אנחנו לא יכולים להתחיל פעילות באותו בית מלון - - -

אתה יודע אתמול בלילה, ב-23:00 בלילה השר ארדן, השר לביטחון פנים, ענה לי על שאילתה שהגשתי בנושא של חוסר מימוש של חוק בזנות קטינים, לא רק שהעלינו את הענישה, אבל אנחנו, המדינה וגם המשטרה פה לא מתפקדת במקום הזה. לא יכול להיות שאנחנו יודעים איפה אזורי הזנות קטינים בתל אביב.

ושאלתי את השר, למה אתם לא באים באופנים יותר יצירתיים, למה אתם לא לומדים ועושים שולחנות עגולים בנושא הזה. משום שאנחנו יודעים, הכתובת צורחת על הקיר, לא נמצאת על הקיר, היא צורחת על הקיר. אתמול ב-23:00 בלילה השר ענה שהוא לוקח את הדברים לתשומת לבו ובאמת המשטרה תראה איך היא יכולה להתמודד.

אני חושבת שצריך פה להבין - - -

ב-23:00 בלילה הייתי אומר כל דבר, רק שיעזבו אותי.

עוד היה לנו מחווה, זה היה באמצע החקיקה. זה לא היה בסוף חקיקה מה שבדרך כלל. עוד היו פה חוקים לאחר מכן.

זו הייתה אחרי שאילתה שלך, ראיתי את זה.

נכון, נכון עשינו דיון משותף עם הוועדה לזכויות הילד. ולכן גם כאן, כי באותן הנחיות של פרקליט מדינה שאתה הזכרת אומר בפירוש פרקליט המדינה: "במקום בו קיים חשד כי מדובר בנשים שמועסקות במסגרת פעילות סחר יש לחקור כחשודים את מחזיקי המקום", וגם פענוח עבירות, מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון, חוק מאבק בארגוני פשע, עוד ועוד כלים שיש לכם.

כי לרוב, אתה שאלת מקודם מה עובד בבסיס. הרי מה שעומד בבסיס אנחנו יודעים ויש עוד חוקים שיכולים לבוא, לסייע ולקדם ובטח לאפשר את היוזמות אולי שלכם או את הדרכים הפחות שגרתיות לבוא ולראות איך אנחנו מתמודדים עם התופעה, שאנחנו גם יודעים איפה היא קורית לרוב.

אני יכול לתת מספרים - - -

אני לא ראיתי פה תופעה בינתיים, עליזה.

כי אין תופעה כתופעה. תופעה אתה מדבר על אלפי מקרים - - -

קודם, ככה אני הבנתי לפחות, לא רוצה להגיד מה הוסבר, שלא מזהים בדרך כלל גורם מפעיל בחוצלארץ כחלק מרשת. אז אנחנו צריכים מה, לדבר על סחר בנשים שאיננו חלק מרשת או הגורם בארץ מפעיל אותן. אז אתה יכול בהקשר זה לומר משהו עוד פעם על המספרים. 1000, 100, 10 נשים שזוהו.

אולי רק לפני המספרים כן חשוב להדגיש שקיימת עבירה שמוגדרת בחוק העונשין כגרימה לעזיבת המדינה למטרת זנות. והעבירה הזאת נמצאת בפרק בחלק שמתייחס לעבירות הסחר ואנחנו מתייחסים אליה כעבירה של פגיעה בחירות.

כלומר, אדם שפועל מכאן לדאוג להסדרת התנאים להבאתן של נשים ארצה לעסוק במעגל הזנות, גם אם הן ידעו שהן מגיעות להיות בזנות, גם אם הן היו בזנות במדינות המוצא שלהן, אבל הוא הכין עבורן את כל התשתית להיות בזנות בארץ עובר עבירה של גרימה לעזיבת המדינה למטרת זנות שהיא עבירה של 7 שנים, אני חושבת, העונש בצידה, כשהיא עבירה בפרק של הסחר בבני אדם ופגיעה בחירות.

נכון שזה לא עבירות הסחר בבני אדם שהכרנו אבל כעבירה היא בוודאי עבירה שאנחנו מבקשים למגר ולמנוע אותה רק בגלל גם האמירות בפסיקה ושל המחוקק כשאנחנו מאפשרים את הבאתן הנה אנחנו - - - לפגיעות - - -

יש איזה כתב אישום כזה שהגשתם?

יש.

כמה, אפשר לדעת?

אני אתן, מיד ניתן לפרקליטות אבל תן בבקשה למשטרה - - -

היא התפרצה אז אנחנו עונים לה.

אתה צודק - - -

זו הייתה תועלת, הועיל מאוד - - -

חבר הכנסת בגין אני כן רוצה לחזור על הדברים שאמרתי. אנחנו מזהים, זה לא דיון ראשון, תופעה של ניצול שלושת החודשים לסחר בנשים, זו תופעה. אי אפשר לא לקרוא לזה תופעה. זה קיים, זה נוכח, זה גדל. מבחינתי זו תופעה. ואנחנו צריכים לבוא ולראות איך אנחנו מתמודדים עם כל הדברים שאמרנו.

אבל גברתי היושבת ראש, דווקא מה שאמרה הגברת רחלי זוארץ, דווקא היא הנותנת. זאת אומרת, פה סוף סוף יש קצה חוט. אם אתה מזהה מישהו שהלך למשרד נסיעות וסידר את החבילה וסידר את המלון ואת הטיסה יש פה, סוף סוף אני רואה נקודת - - - קודם באמת התלבטתי מה המשטרה כבר יכולה לעשות. מה היא יכולה להתפרץ לבתי מלון, להכנס לחדרים, לא.

אבל פה דווקא יש פקודה. כי אם יכניסו מישהו לשבע שנים, תאמיני לי, חצי מהתופעות ייעלמו מאליהן. זה הכל. אז פה דווקא אני רואה קצה חוט למאבק, איך נאבקים. כי אחרת אנחנו דנים בתופעה, זה כואב לנו אבל אין לנו אין להחזיק אותה, אין לנו איפה לתפוס אותה, זה כל העניין.

מייד אני אעביר את רשות הדיבור לרחלי. כן, בבקשה.

אז אני אתייחס קצת למספרים. בשנת 2016 נפתחו במשטרת ישראל 273 תיקים כנגד אנשים שהפעילו, שהביאו אדם לעיסוק בזנות, בנושא פרסום. זאת אומרת, סך הכל כ-273 תיקים. השנה עד- - -

סחר? לא- - -

לא בסחר. בסחר היו לנו ארבע תיקים. אנחנו לא מזהים רשת או ארגון כמו שאדוני שאל של ארגון פשיעה כזה שהוא תעשייה. אבל עדיין היו תיקים ויש אכיפה - - -

ארבעת אלה, בהמשך לשאלתו של חברי, אתה יכול לאפיין אותם? מה עשו המואשמים. עוד לא היה המשפט הרי. אמרת שהוגשו כתבי אישום, אז איך הם פעלו, מה מאפיין את פעולתם? הם באמת דאגו, הם ארגנו את הנסיעה לשלוש-ארבע נשים או לאישה אחת.

טוב אני לא יכול להכנס כי אני לא מכיר כל תיק ותיק את תוכנו ואת - - -

אני מעריכה שרחלי תוכל לסייע בידינו ועוד מעט היא תקבל את רשות הדיבור.

השנה אנחנו עומדים כבר על 126 תיקים עד סוף חודש מאי. זאת אומרת - - -

תיקים באופן כללי.

תיקים באופן כללי, כן. בין היתר, מעבר להנחיות שהוצאו על ידי ראש אח"מ ליחידות השטח, כל נושא ההדרכה התפתחה במכללה לשוטרים, פותחו לומדות. בקורס קצינים שולבו הכשרות והדרכות בנושא של סחר, של זנות, של זיהוי קורבנות. זאת אומרת, שכל קצין שעובר, אם הוא קצין סיור, קצין בילוש או קצין חקירות עובר הכשרה בנושא. פותחו לומדות שחולקו לשטח, פותחו לומדות שהועברו למג"ב ולשב"ס בנושא. אנחנו מעורבים בהדרכות במשרדים השונים, כולל לבקרי גבול. עד כמה עוד פעם שחברתי פה, מיכל, ציינה שהם יכולים לעשות מול אותה בחורה שמגיעה לדלפק.

האם יש קושי מיוחד מבחינתכם כמשטרה לזהות, האם היה קושי מיוחד לזהות אותם ארבעה שקרוב - - - ההגדרה כבר יכולה להיות דיי קרובה, הוא ארגן מחוצלארץ נשים, זה מאוד קרוב לסחר במובן הרגיל. האם יש קושי, מבחינתכם, מיוחד, לזהות תופעה כזאת לעומת 270 התיקים הישראלים הפנימיים שעלית עליהם, שגיבשתם. האם גובשה שיטה מיוחדת, גישה מיוחדת.

אפשר להבין מהמספרים הקטנים של הסחר, הסחר הכבד, שאנחנו לא מזהים את כתופעה או לא יכולים לזהות כתופעה.

יכול להיות שאתם לא מזהים כי באופן מיוחד קשה לזהות. האם אתה חושב שיש הבדל בין הישראלי שמייבא תיירות מחוצלארץ לבין אותו ישראלי או חברו שמפעיל נערות או נשים ישראליות.

אני יכול להגיד שפעם באמת היה הרבה יותר קל לזהות. אם זה באמת כי נכנסו פחות בעקבות הויזות. אם זה כי הנשים שנכנסו הוברחו לפה והוחזקו בעל כורחן לעומת נשים שהיום מגיעות חלקן במודעות - - -

ואם זה כי יש חוק שאוסר סחר בנשים בישראל סוף סוף.

יש חוק שאוסר אבל עדיין כשאנחנו באים אל הנשים לא תמיד הן באמת מספרות ולא תמיד הן משתפות פעולה. הרבה פעמים הן בכלל לא רוצות תקשורת ורק - - -

זה לא אתם, לא אתם צריכים לדבר איתן, אלא נשים שיודעות איך לדבר. עובדות סוציאליות מההוסטל צריכות לדבר איתן.

לא באתי להתעמת.

זה לא עימות.

עידית אני אעביר לך את רשות הדיבור. אני אתן לך את הדיבור.

אני בא להסביר. אז באמת שינוי הדפוסים ששמענו מקשה על זיהוי התופעה וזיהוי העבירה. היו מקרים באמת שהגענו לבנות והן לא שיתפו פעולה ובאמת כל מה שרצו לחזור. אין לי מספרית כמה נשים הגענו אליהן וכמה נשים סירבו. אני יכול לומר שבשנת 2016 ו-17' עד היום הוכנסו 14 נשים למקלט לקורבנות סחר. השנה ב-2017 הוכנסו שתיים עד היום. זאת אומרת, יש בעיה בזיהוי למי ששאל.

אני רוצה להעביר לך את רשות הדיבור, רפ"ק ליאת קליינר, יועמ"ש סייבר, בבקשה.

אני אקצר. אני נציגת יחידת הסייבר הארצית. זה נכון שכמו בעבירות אחרות בעצם חלק מהפעילות נעשית באמצעות שימוש באתרים ובאמצעות שימוש באינטרנט. יחד עם זאת, באופן לא בלתי חריג אלה לא עבירות סייבר. זאת אומרת, אלה לא העבירות שיחידת הסייבר מיועדת לטפל בהן מאחר והן עבירות שחלק ניכר מהן מתרחש בעולם הפיזי.

אבל חלק גדול מהן נעשה ב- - - זנות בכף היד, דרך הטלפונים. אני שמעתי בבתי בושת על אפליקציות היום שבכלל רק דרך אפליקציות מזמינים היום. אז - - -

כן אבל זה לא דורש איזשהי מורכבות טכנולוגית, זה לא משהו שנעשה ב-dark net באמצעים טכנולוגיים מורכבים. זה גלוי ופתוח. פשוט את הפליירים והמודעות החליפו לוחות מודעות שמתקיימות - - -

החוק שעבר אתמול על האתרים שהכנסנו את הנושא של הזנות יתן לכם כלי נוסף?

בזמנו, בעיקר נגד אתרי הימורים, נעשו ניסיונות משטרתיים לסגור אתרים. הוחלט שזה בלתי מידתי, שנעשית פגיעה בחפים מפשע. הוחלט שזה צעד בלתי מידתי. החוק הזה שמונע גישה לאתרים לפרסום זנות, הימורים ומכירת סמים בעצם אמור לתת איזשהו מענה לתופעה הזאת. אני גם חייבת לציין שמאחר ובאמת יכול להיות שבאחד התיקים המטופל ביחידת השטח יעלה איזשהו נושא טכנולוגי יחידת הסייבר כן מפעילה מוקד סייבר ארצי שנותן מענה בצורת helpdesk ליחידות שטח לחוקרים שזקוקים ל - - - אם עולה איזשהו פן טכנולוגי מורכב אנחנו מכניסים את זה בתמונה אבל זה לא מוגדר כעבירת סייבר.

האם אתם מחפשים אתרים, לוחות מודעות אינטרנטיים שמזמינים נשים לבוא לעבוד בישראל בתפקידים הללו? האם אתם מחפשים, זה משהו שבכלל אתם בודקים?

אני מניחה שאת מתכוונת לאתרים שפונים לקהל בחו"ל ושפות זרות. אני לא מכירה פעילות כזאת.

אני מבקשת שתקחו את זה לתשומת לבכם. אני מבקשת לדיון הבא ללמוד מכם מה אתם עושים כדי למנוע. יש לכם היום את הכלים. את האפשרות ללמוד. קודם כל אנחנו מדברים על מודעות. אם אנחנו שומעים, ולרוב, כנראה, זה באינטרנט, בלוחות מודעות אינטרנטיים שמזמינים תיירות מהסוג הזה למדינת ישראל ראוי שאתם תתנו את הדעת. יש לכם היום את הכלים, הקמתם מערך משובח, בואו תנו את הדעת כדי שנוכל גם באמצעותכם לעלות על התופעה הזאת.

ככל שבעצם זה הוגדר כאיזשהי משימה שהיא מעולם הסייבר - - -

אז אני מציעה שאנחנו נפנה אל השר בסוגייה הזאת ונבקש את העזרה של מערך הסייבר של משטרת ישראל באיתור לוחות מודעות אינטרנטיים בהזמנה- - -

אני רוצה לציין שכדי למצוא אתר ברשת הפתוחה לא נדרש איזשהי מומחיות טכנולוגית. שוב, זה לא מעולם הסייבר.

כן, אבל אני חושבת שראוי שאם יש באמת הבנה שאנחנו כולנו מגוייסים כדאי שכולנו נהיה מגוייסים בכל האמצעים השונים. אני מזכירה לכם גם את הפנייה שלנו לפייסבוק, אחרי שלמדנו מארגוני השטח, על ניצול של פייסבוק והפלטפורמות השונות בקידום אתרים ויוזמות. פניתי לנציגה של פייסבוק ולאחר זמן רב נענינו בחיוב וקיימנו דיון בנושא הזה בפייסבוק ישראל יחד עם נציגות של ארגוני השטח. זאת הייתה פעם ראשונה שבה הייתה פנייה מאיזשהי מדינה לפייסבוק לקום ולשתף פעולה.

לא הרחבנו את הדיבור על זה, גם לא נתנו לזה פומביות תקשורתית משום שאנחנו בהתחלת דרך. אבל אני חייבת לומר לכם שהדיון בפייסבוק ישראל נעשה מול שתי נשים בעלות תפקידים מחוץ לישראל. זה היה בעצם דיון תוך כדי ועידה בה הן למדו את הנושא, הבינו את האכסניה שהם למעשה נותנים. והיום אנחנו מקיימים איתם שיתוף פעולה, מעבירים מידע והם בדרכים שלהם בודקים, מחליטים והדברים נעשים.

ולכן אני מדברת על לצאת מהשגרה, על לצאת מהקופסה. ואם יש לכם היום יכולות נוספות, ותודה לאל שיש את זה, והשר שלכם באמת מפאר גם את מערך מאור ויש היום יותר כלים ויותר מודעות, בואו תעזרו לנו להגן. אנחנו רוצים תיירות אבל בואו תעזרו להגן. אז אני מבקשת להוציא ברוח הדברים קריאה לשר.

חברת הכנסת תמר זנדברג ברוכה הבאה.

אני חוזר למשטרה, 20 נשים במקלט, 20 תיירות במקלט זה מה שאמרת - - -

נשים זרות כן.

נשים מחוץ לארץ. מה הן אמרו, מה הן סיפרו, איך הן הגיעו, האם הן גויסו, האם הן ראו אתר בשפתן ברשת, אתה יכול לאפיין?

חלק באמת סיפרו שהן פנו או שראו פרסום או ראו איזשהו, בחוצלארץ, במדינת המוצא שלהן - - -

איזה מן פרסום אתה יכול לומר?

לגבי עבודה בישראל. חלקן אמרו שהן ידעו שמדובר בזנות גם, שהן ידעו שהן באות לזנות ומישהו שם ככל הנראה עזר להן להגיע לפה ופה אדם קלט אותן. אז זה פחות או יותר הדפוס.

לא, אני שואל על היוזמה. קלט זה עניין אחד. איך נודע לה, אתה אומר מודעה, מודעה בעיתון בעיר שבה היא גרה.

חלקן אומרות, אם אני מבין נכון את השאלה, שזה יוזמה שלהן. זאת אומרת הן פנו בעקבות פרסום שראו או - - - זאת אומרת מתוך מודעות, אני מניח שגם חלק לא עונות לדבר הזה מיוזמה ומרצון, אין זנות מרצון, אנחנו - - -

האם יש יתרון לגביהן כלכלי בין הפעילות כאן לבין פעילות בארץ מולדתן?

אני לא יודע להגיד.

אני מהשטח, זהר לוטן ממרפאת לוינסקי, יכולה להגיד מהנשים שאנחנו פוגשות בדירות הדיסקרטיות חלקן מגיעות דרך חברות שהן עושות את הקשר. לעתים הן גם מתגוררות אצלן. אבל, כמובן, מי שנהנה מזה זה הסרסור ובעל הבית. ובאמת יש שיתוף פעולה מאוד מאוד מצומצם שלהן לדבר איתנו, האמון, הן מאוד חשדניות, מאוד מפוחדות, אבל זה מה שידוע לנו מתוך השטח.

תודה זהר. אני אתן לך מייד, הזמן שלנו מתקצר. אני רוצה אבל קודם כל את התאחדות בתי המלונות ואני רוצה להודות לכם שאתם איתנו, ביקשנו בדיון הקודם ולא הייתם והצטרפתם, אז אני מאוד שמחה.

פנינה בן דוד, מנהלת המחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות. דבר ראשון אני רוצה למחות נגד חלק מההערות כאן כאילו אנחנו, יש משהו שיטתי שבתי מלון או פקידי קבלה או קב"טים משתפים פעולה עם התופעה הזאתי. זה ממש לא נכון. בתי מלון זה גם מושג מאוד מאוד נרחב. יש עשרות היום, בוא נגיד, אכסניות למיניהן שקוראות לעצמן בתי מלון והן לא בתי מלון ואנחנו יודעים את זה. הם לא מוכרים על ידי משרד התיירות, הם לא חברים בהתאחדות המלונות. יש היום בניינים שלמים של מה שנקרא, Airbnb, שזה כל מיני דירות וכולי.

אז לפחות באוכלוסייה שאנחנו מייצגים אותה אני רוצה להגיד שהתופעה הזאת היא כמעט בטלה בשישים. וגם, למרות זה, אני חושבת שהדבר הכי נכון, בקטע שלנו שכבר אם מישהו מגיע אלינו זה הנושא של הסברה והסברה ושוב הסברה. וכאן אנחנו באמת נדברנו גם עם - - - עשינו כמובן את כל ה- - - עשינו יום עיון בנושא הזה עם כל מיני מגזרי תיירות אחרים.

יום עיון שמה כלל?

שכלל את כל הנושא הזה של כל ההסבר על הנושא הזה, על הבעייתיות שהוא יוצר ולרתום באמת את השטח לזהות את הבעיה ולא לתת לה יד כמובן.

מה את מצפה מהבעלים או מהמנהל של בית המלון, אחרי שהוא מודע, מה את מצפה ממנו או מה הכלים שבידו.

בדיוק. לא תמיד אפשר לעלות על הנושא. כי כמו שאתה אומר אם שניים - - -

לא, לא, אני שואל באופן חיובי, מה כן ניתן לעשות, על מה אתם ממליצים.

אנחנו ממליצים שאם כן מזהים בעיה והקב"טים הרבה פעמים יכולים לזהות נגיד אם זה משהו שחוזר על עצמו - - -

אז מה הוא אמור לעשות?

אז הוא פשוט, אומרים לגברת, עם כל הכבוד את לא יכולה לקבל את החדר או לא יכולה לשבת בלובי של המלון. כלומר זה לא לקבל - - -

אני שואל את הפרקליטות, זה חוקי, יש עילה לכך?

יש דברים שאתה פשוט אומר, אני לא מוכן לתת יד לדבר כזה. כמובן שאתה לא יכול לפנות לכל אחד אבל אם אתה מזהה שזו תופעה שהיא חוזרת על עצמה, שזה מישהי שיושבת באופן קבוע ועולה עם לקוחות או שלקוחות עולים אליה באופן סדרתי אז ברור שאתה יכול להגיד את החדר הזה אני לא - - -אפשר לעשות את זה בדרכים האלה. והן גם יחסית מבינות עניין. כשמציקים להן אז הן גם מבינות עניין והן הולכות.

הבעיה היא זה לא באמת במקומות המאוד מוסדרים שיש שם קב"טים וזה, אלא בכל מיני מוסדות כאלה, דירות כאלה וכו' שהיום התפתחו, יש המון כאלה קטנים שממש לא חברים אצלנו ושם אין אף אחד שאוכף. גם בדרך כלל אין רישומים. אנחנו חייבים לרשום, כשאדם מגיע למלון כמו שאתה יודע יש רישום של שם הבנאדם, תעודת זהות או אם זה תייר דרכון. לתיירים בדרך כלל גם מצלמים את הדרכונים שלהם. כלומר, אין אפשרות שכל אחד בא ונכנס בלי שום פיקוח. והיום בגלל שיש כל כך הרבה אופציות אחרות אני מניחה שכבר נמנעים מללכת איפה שיש את המוקדי חיכוך, הם ימצאו דרכים אחרות.

פנינה, אני מברכת על היום עיון הזה כי זה באמת חדשה שאת משתפת אותנו ואני מניחה שהיא חלק מהעלאת הנושא על סדר היום. אבל יש לכם הנחיות כתובות בעניין הזה?

לא. מעבר לזה, מה שאנחנו נדברנו גם עם משרד התיירות, מה שכן יש לנו זה יום לומדות. אנחנו פשוט במלונות נניח שעובד חדש נקלט וכל כמה חודשים יש לומדה של שירות שהוא צריך לעבור. כל עובד צריך לעבור איך להתייחס לאורח, מה לדבר וכו'. יש גם את הנושא של לומדה של אנשים עם מוגבלויות היום, איך צריך להתנהג, איך צריך להתייחס, מה צריך וכו'. אנחנו מאוד מאמינים בזה. ואז בתהליך קליטה כל כמה חודשים כרענון מעבירים את הלומדות.

ביום הזה שהיה לנו עם משרד התיירות, ששר התיירות ריכז, העלתה קודמתי בתפקיד את הנושא הזה של לומדה, ושר התיירות התחבר לזה מאוד ואמר שבהחלט הוא חושב להכין לומדה בנושא הזה או להתחבר ללומדת שירות קיימת שלנו ולהוסיף עוד כמה עמודים, פרקים, על הנושא הזה שכמו בתהליך שגרתי כמו שבנאדם עובר כל דבר, איך הוא צריך להתנהג, איך לדבר, וזה גם לגבי הנושא הזה.

מה באשר לקוד האתי ולאמנה, מה קורה עם זה, למה אתם לא הצטרפתם עדיין?

האמנה עוד לא קיימת. הקוד האתי מאחר והיו חילופי גברי אצלנו וגם כשעברנו על זה ראינו שזה סעיף אחד קטן כל הנושא הזה של סחר בזנות זה סעיף אחד קטן מתוך עשרות רבות של סעיפים שם שנוגעים להגנת הסביבה ונוגעים לכל הנושא של השקעות וכו'. אז אנחנו אמרנו שאנחנו צריכים לעבור על זה משפטית לראות אם אנחנו כהתאחדות יכולים לחתום על זה ולא לחשוף מלונות להרבה הרבה סעיפים אחרים. כמובן שלנושא הספציפי הזה אנחנו מאוד מאוד מתחברים. וכרגע שתהיה לנו הנהלה חדשה אני כמובן אביא את זה שוב - - -

מתי הצפי שתהיה הנהלה חדשה אצלכם?

התחלף אצלנו גם נשיא, יש נשיא חדש, מנכ"ל חדש עדיין אין לנו אבל אני מניחה שזה כמו ששרון אמרה בחודשים הקרובים.

מי הוא איש המפתח במלון רגיל שיכול לסייע לביעור התופעה הזאת, הרי לדידו אין הבדל אם היא דוברת עברית או דוברת שפה זרה. אז מי רואה מי בא, הולך, חמישה אנשים עולים לחדר 425 - - -

קודם כל צריך הנחיות, כמובן, מלמעלה, הנהלת המלון או הנהלת רשת. אבל זה יורד מהנהלת המלון, כמובן, לקציני ביטחון בדרך כלל שקיימים במלון ויכול להיות לפקידי קבלה. זאת אומרת, אותם אנשים שהם בדרך כלל נמצאים בכניסה למלון או בקבלה שהם יכולים לזהות תנועות חשודות מה שנקרא.

וכשתהיה תנועה חשודה אז ההנחיה היא למשל לדווח למשטרה- - -

להציק לאישה.

מה ההנחיה או לפנות באדיבות ולומר החדר הזה מושכר כבר לעוד שעתיים.

לכן שאלתי אם יש הנחיות.

אנחנו - - - לדווח למשטרה על כל בנאדם שנכנס לחדר או שלוקח חדר ומשלם עליו ולא מתפרע ולא עושה כל מיני דברים לא חוקיים.

לא, אנחנו ערים לקשיים, לכן שאלתי מה לדעתכם אחרי חתימת האמנה במה אתם חושבים שאתם יכולים לשנות.

קודם כל שיחתמו על האמנה.

אז עוד פעם אני אומרת שאמנות זה נורא יפה, זה נורא טוב- - -

לא, בסדר, אז לפני, עכשיו, אין אמנה.

מה שאני כן הייתי אומרת זה עוד פעם לעשות את כל הנושא הזה של הסברה, הסברה, הסברה- - -

הסברה שמה היא התכלית? מה הוא הצד המעשי שאתם מצפים מן המלון לבצע.

בטח לא לשתף פעולה. אולי אם יש מקרים ספורדים כאלה של לתת טלפונים וכו' - - -

להשאיר אמצעי פרסום המלון על השולחן - - -

- - - לנסות לסיים אותה באיזשהי דרך כי זה גם לא מכובד מבחינתנו- - -

למשל אמצעי פרסום, שאתה נכנס ואתה מוצא כרטיסים. אתה נכנס ומוצא כרטיסים או פרסום של זנות.

לא, לא, זה בדרך כלל אם תמצאו במלונות - - -

אבל אם תהיה הנחיה ואמנה שאתם ממגרים את זה ולא מאפשרים לפחות על מי שחתום- - -

במלונות לא תראו על הדלפק כרטיסים של זנות.

אנחנו ראינו את זה.

כן - - -

תראו, אני הייתי לפני שבועיים באילת ונפגשתי עם ארגוני השטח ועם עדויות. ואני לא יכולה לא לשמוע את הדברים שכשיש כנס של ארגון X או של ארגון Y אז גם יש אוטובוסים שיורדים לאילת עם נשים. זה קורה, זה קיים, אנחנו לא יכולים להמשיך לעצום עיניים. אמנה בוודאי שלא תפתור אבל אמנה זאת הצהרה ערכית. בטח במקום שאנחנו יודעים שיש בו זנות בעיר כמו אילת שגם אין בה את המעטפת. אין בה ניידת. איפה זהר? אין ניידת באילת, את יודעת? את יודעת את זה.

אז בוודאי שאנחנו צריכים לבוא ולראות מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתמודדים. ואני מבקשת, הזמן שלנו מתקצר, אני מבקשת שברגע שמתמנה אצלכם הנהלה לדווח לוועדה ואני רוצה להוציא פנייה אל ההנהלה העתידית של התאחדות בתי המלון ולבקש מכם להצטרף לאמנה ולחשוב איך אתם פורטים את זה לפרטים. מה הן ההנחיות שאתם תתנו.

אני מודה על העלאה של הנושא כי הדיון היום שונה מהדיון שהיה כאן לפני כשנה-שנה וחצי. הייתה סוג של הכחשה, אי נוחות, זה לא קורה אצלנו, מה את רוצה אם אנחנו נדווח אז השם של המלון שלנו ייפגע. אני שמחה שאנחנו לא שומעים את הכיוון הזה בשיח והתקדמנו צעד. ואנחנו מבינים כולנו שאנחנו חייבים לשלב ידיים.

אני רוצה עכשיו בעשר דקות שנותרו לנו לתת לארגוני השטח לספר לנו איך זה נראה מהמקום שלהם.

עוד מילה אחת שרציתי להגיד. יש עדיין תופעה שאנחנו מנסים, בוא נגיד, גם התלוננו גם לעיריות וגם למשטרות. אני יודעת שלפחות בתל אביב יש סיפור כזה שאנשים פשוט נוסעים על אופניים ועל רחובות שלמים ובפתח של המלונות זורקים את הכרטיסים האלה - - -

נכון. אנחנו אתמול העברנו חוק על נוסף. זה בכלל מושב של כנסת שהעברנו לא מעט כלים בהתמודדות עם הזנות. אז גם כאן עם הכרטיסים וניתוק טלפונים - - -

צריך אכיפה חזקה מאוד והסברה זה מה שאנחנו מאמינים בשני הדברים האלה.

תודה רבה. עידית הראל שמש, מיתוס - ליום שאחרי הזנות, בבקשה.

שלום. טוב, בשני הנושאים שדיברנו אני מרגישה שיש פער מאוד גדול בין מה ששמענו לבין מה שקורה בשטח. לגבי הנושא של נשים נסחרות, התקשורת מלמדת וגם הדיווחים של צרכני זנות באתרים המסויימים שאפשר לראות אותם מדווחים כל הזמן על נשים זרות נסחרות שמובאות פה לארץ במנגנונים מוסדרים של סוחרים שמביאים אותן לפה, דואגים להן לכרטיס טיסה, משכנים אותן במלון והסעות למועדוני החשפנות ובחזרה. רק לפני חודשיים הייתה פה פשיטה בירושלים, נתפסו 15 נשים מתוכן 8 נשים זרות. איפה הנשים האלה. ישנו מקלט, אני מצטערת שאני צריכה לייצג אותו - - -

איפה הייתה הפשיטה?

פה בדירות בירושלים. ישנו מקלט שנקרא מעגן. הוא מקלט של משרד הרווחה, של המדינה. יש שם נשים עובדות סוציאליות. נשים שיודעות איך לדבר עם נשים נסחרות בשפתן. מדוע אין מפגש בין הנשים הזרות שנלקחות לתחנות המשטרה אחרי פשיטה לבין אותן נשים מומחיות שיודעות איך לדבר. למה? זה כל כך פשוט, זה רק להרים טלפון ושאישה תבוא. להגיד לה את פה חמש שעות עד שהיא תבוא, שתנוהל שם שיחה. שהיא תוכל לאט לאט להבין מה היא רוצה.

כי כשהיא תחזור בחזרה יכול להיות שהיא פשוט תעבור למדינה אחרת, לאיטליה, לאמסטרדם או לאיפה שזה לא יהיה. בטח שהיא לא תספר מי הסרסור שלה, היא מתה מפחד. כששואלים אותה מה את רוצה היא תגיד, תעזבו אותי אני רוצה ללכת. היא צריכה לדבר עם מישהי שיודעת. וזה נראה לי כל כך פשוט להרים טלפון ואני פשוט לא מבינה.

אני מדברת עם יסמין שהיא מנהלת ההוסטל ואני שואלת אותה, את יודעת שהיו פה שמונה נשים נסחרות? היא לא יודעת, אין לה מושג. אני חושבת שזה יכול להביא לאיזשהו סוף ואולי גם שינוי בנתונים שיש. כי יש בסך הכל שתי נשים שהגיעו להוסטל בשנה.

חברי הכנסת שאלו פה לגבי ענישה. אין ענישה מכוון שהמנגנון היום, המשטרה ומערכת האכיפה לא רואה בכך סחר. כי שואלים אותה את רצית לבוא, היא אומרת כן, את סידרת לעצמך כרטיס? כן, גמרנו זה לא סחר. כי לא מבינים את כל המנגנון, מאיפה היא באה, למה היא צריכה את הכסף, למי היא שולחת את הכסף. היא שולחת את הכסף למשפחה שאולי צריכה חיבור לביוב, שצריכה אוכל. כלומר, זה עדיין נשים מוחלשות. הסחר הוא בדיוק כמו שהיה רק הצורה שלו השתנתה.

חבר הכנסת פרץ שאל מה ה-incentive להביא אותן, למה להביא אותן? לא כי נשים ישראליות יודעות מה הזכויות שלהן. אין להן שום זכויות בזנות. רוצים להביא אותן כי הן טריות, כי הן חדשות. כי הלקוחות אומרים עשיתי את כולן אני רוצה חדשות, אני רוצה בשר חדש. ומביאים אותן והם מרוצים. והלקוחות כותבים, צרכני זנות כותבים, הגיעה אישה, היא לא יודעת מילה עברית. והם נמצאים שם בתוך בתי הבושת.

לגבי הנושא השני של בתי המלון, אנחנו, הקואליציה פה, דיברה אתמול עם נשים שורדות זנות וסיפרה לנו אישה שאין בית מלון שהיא לא נכנסה אליו. והיא גם נתנה לנו רשימה אם זה רנסנס והילטון תל אביב וקראון פלאזה וכפר המכביה. ושלא נדבר על כל המוטלים האלה ברחוב הירקון לפי שעה - - -

כשאת אומרת נכנסה למה את מתכוונת?

נכנסה ללקוח.

אבל כל אחד יכול להכנס לכל בית מלון, מה זה אומר נכנסה- - -

זה לא, לא מדובר על זה - - -

פקיד הקבלה יודע מי היא, הוא מכיר אותה, יודעים לאיזה חדר להפנות אותה והיא נכנסת לשם באופן קבוע והיא לא היחידה. כל זנות הליווי מתרחשת בבתי המלון. זו הפלטפורמה של הזנות. אם האינפורמציה הזאת לא תגיע לפקיד הקבלה שהוא יידע מה זאת זנות, מי זאת האישה הזאת ולמה הוא שותף לא יקרה שינוי. אני שמעתי על השתלמות אחת שנעשתה. בעיני, אני לא יודעת איך זה מספיק לכל- - -

תודה עידית, אני מצטערת, יש לנו דיון ב-12:00 אני חייבת לקדם. אז טל ואני אעביר לרחלי. בבקשה טל.

מנהלת יחד עם איריס שטרן לוי את המכללה, בית ספר חברתי לשורדות זנות. אני רוצה להרחיב בנוגע לעניין בתי המלון. קודם כל, עצם הדיבור פה שנאמר, מציקים להן ואז הן מבינות, זה כבר מעיד על היחס לנשים בזנות. שהן שם לא כי הן באות להציק או להפריע, הן באות להשכיר את הגוף שלהן. לפני כמה חודשים, זה אפילו הגיע לתקשורת הארצית, שהיה מקרה כל כך חמור של אלימות מזעזעת בבית מלון שאפילו צוות המלון לא הצליח לפרוץ את הדלת וקראו למשטרה.

כלומר, זה זירות שהן פעילות זנות, שהן פעילות מאוד בנושא הזנות. הפקידים, כתבו פה אפילו הקב"טים, המאבטחים. תייר שמגיע לפה לא רוצה להתעסק עם זה. וחלק מהשירות של מלון, כפי שהוא נתפס היום, לצערי, זה גם לעזור לגברים שרוצים את זה. ונשים שאנחנו מכירות ונמצאות איתן בקשר יום יומי זה קיים - - -

זה לעשות הכללה מה שאמרת עכשיו אז - - -

אני נורא מצטערת. את רוצה שנתחיל לפרוט את זה? אני לא עושה פה שיימינג לבתי מלון ואחר כך יבואו ויתבעו אותי כאילו זה- - -

את לא יכולה להכליל אותו על כולם - - -

את רוצה שאני אקריא לך מה שורדת זנות אמרה לי? כמה חמור זה נשמע?

כן תקראי לנו.

אני אקריא, אין שום בעיה. קיבלנו רשות כמובן. "אין מלון שלא הייתי או הוזמנתי אליו. הפקידים בקבלה תמיד יודעים מי את. מלוטוס בירקון ועד כפר המכביה. אני הבנתי שזה המצב. אין מלון שסגר את שעריו לזנות וכשזה מתנהל זה משומן דרך המנגנון כולו. פקידי הכניסה והמאבטחים, גם מוניות, זה לא מאחורי גבם, להיפך." זה לא אני אמרתי, זה נשים שהיו בזנות אמרו לנו אתמול.

מה זה מפתיע אתכם באמת?

יש המון עדויות כאלה - - -

תקשיבי - - -

חברות, יש לי חמש דקות לסיים דיון - - -

מלווים אותן לחדר שגם לא יזיקו לשאר. כלומר, הצביעות הזאת שזה בסדר שהם יעשו את זה, אבל אם היא מציקה ואם זה לא נעים לאורחים נציק לה עד שהיא תלך זו הגישה בדיוק- - -

אנחנו באותו צד את מתבלבלת - - -

זו הגישה שצריך להלחם בה וכנראה שאתם צריכים יותר מיום עיון בשביל להבין את כל הסיטואציה של הזנות ועם מה נשים מתמודדות.

אנחנו לא אחראים על הזנות שמגיעה - - -

אתם לא אחראים על הזנות אבל אתם אחראים שפקידים ומאבטחים וגם יש כל כך הרבה עדויות על פקידות שעבדו בתור זונות וכולם ידעו את זה. צריכה לצאת הנחייה מסודרת שאומרת, במלון שלנו לא נותנים לזה יד. כן, גם אם זה יפגע בכיס שלנו.

תודה. רחלי זוארץ בבקשה, פרקליטות המדינה- - -

את - - - בצורה גורפת - - -

אני הבאתי קול של נשים שהיו בזנות. לא המצאתי את זה כי בא לי.

רחלי זוארץ, פרקליטות המדינה, לגבי המקרים שאצלכם- - -

אישה אחת - - -

זה לא אישה אחת. זה כמה נשים שדיברו. אל תגידי עם כמה נשים דיברת. את רוצה ש- - -

המלונות בארץ הוקמו רק בשביל להתעסק בזנות- - -

לא רק, אבל עובדה שזה מה שקורה. מה זה משנה למה הייתה הכוונה. מה זה משנה מה הכוונה. עובדה שזה מה שקורה.

זה לעשות שיימינג רחב מדיי, ברור שיש תופעה - - -

חברים, אפשר לעצום את העין ולהגיד את עושה שיימינג - - - אנחנו באותו צד.

זה בדיוק העניין, זה ברור שיש תופעה וברור שצריך להלחם בה אבל המלחמה בתופעה היא לא באמצעות שיימינג לכל התעשייה - - -

כן אבל אם תהיה תיבת דואר אדומה שבה יהיה אפשר לתת עדויות אפילו אנונימיות על מקומות שבהם אפשר לשחד פקידים או שיש פה שיתוף פעולה וזה מלונות שזה בהתאחדות. אני לא מדברת על כל המלונות שהם לא מלונות בהתאחדות או שאתם לא מכירים בהם. תפתחו את העיניים. אני מדברת על יצירתיות. אז קדימה, אני רוצה לראות שאם אנחנו רואים פה בהתאחדות שיש בלאגן ואין הנהלה, בואו משרד התיירות שימו - - -

לא, סליחה, לא, לא.

סליחה, סליחה, אני עכשיו מנהלת את הדיון, בסדר, שמעתי. אז אני רוצה לראות יצירתיות. פניתי למשטרה, יש להם כלים, שימו עין. אתם רואים שיש פה תופעה שגדלה. משרד התיירות, שימו תיבה אדומה - - -

אין לנו סמכות, זה עסק פרטי, זה עסק פרטי בין מלון.

אבל מידע, מידע.

אם אני אבוא ואציב שם עמדה או אני לא יודעת מה זה יכול לבוא דרך ההתאחדות. ההתאחדות כן רוצה לעשות - - -

טוב, רחלי - - - הבנתי, יש לי חמש דקות לסגור דיון. רחלי זוארץ.

אני ממש אתייחס בטלגרפית. מספרי התיקים שהועברו אלינו, אכן בודדים, אבל הוגשו בהם כתבי אישום. נאשמים הועמדו לדין. נשאל פה איך נוצר הקשר, אז אנחנו ראינו בעיקר יצירת קשר באמצעות אתרי אינטרנט שפונים - - - בתיקים שהגשנו הייתה פנייה לאתרי אינטרנט לנשים ממדינות אחרות, רוסיה, אוקראינה וכדומה ומציעים להן, פעם אחת זו הייתה הצעה לעסוק בעיסוי, פעם אחת ממש הצעה מפורשת לעסוק בזנות. הנשים מגיעות ומועסקות כאן כאשר קונים להן לפעמים את הכרטיסים, לפעמים הן קונות, אבל בוודאי מאפשרים את כל ההתרחשות והדאגה של הדברים כאן.

אני יכולה לתת, יש באמת מקרים ספציפיים, שלמעשה תיקים שאנחנו מכירים אותם, ביום חמישי הקרוב אחד מהם הגיע לדיון בערעור בבית המשפט העליון. שם שני נאשמים הועמדו לדין על גרימה לעזיבת המדינה ונדונו לעונש מאסר של ארבע שנים. אנחנו, כמובן, מקווים שהעונש הזה יעמוד על כנו ולא תהיה התערבות. אנחנו כמובן נעמוד על כך.

הזכרתי קודם תיק בצפון שממש בשבוע האחרון מתנהל וצפוי להיות מוגש בו כתב אישום. השיתוף פעולה עם הנשים זו נקודה שכן אנחנו נתקלים בה שמאחר והן מגיעות לשלושה חודשים, הן מגיעות לתקופה קצרה, יש להן כבר, בין אם זה היעד הבא או לחזור למדינות המוצא בגלל שיש להן ילד קטן שנשאר שם או בן משפחה חולה, שבין היתר זאת הסיבה שהן הגיעו כי הן צריכות את הכסף הזה. אז הן מאוד מאוד רוצות לחזור באופן מיידי למדינות המוצא וכאן אנחנו נתקלים בקושי מבחינת פרקליטות שאנחנו צריכים להעיד את אותן נשים. אם הן לא תעדנה אז אין לנו תיק. זה נקרא במילים הפשוטות אין לנו ראיות.

אנחנו מגישים בקשות להעדה מוקדמת. זה לא תמיד מתקבל כי זו עבירה של הרכב של שלושה שופטים בבית משפט מחוזי. כמובן שההגנה מבקשת את הדחייה כי חומר החקירה לא הועבר אליה. זה גורם הרבה תסבוכות מבחינת ניהול ההליך הפלילי. וכאן נוצר איזשהו קושי לא מבוטל שהרבה פעמים מאלץ אותנו, בין היתר, להגיע גם להסדרי טיעון ולעונשים מקלים יותר שגם זה לעתים קיים.

אבל התיקים שהועברו אלינו הוגשו בהם כתבי אישום וגם נאשמים הורשעו והוטלו עליהם עונשי מאסר בפועל. כאשר, כאמור, יש כאן את הקושי גם לקבל את השיתוף פעולה הרבה פעמים וגם כשהוא מתקבל הן מאוד טרודות ומעוניינות לחזור באופן מיידי ארצה.

אני כן יכולה לומר שאנחנו יודעים על מקרים בודדים גם שהיו, אני מתחברת לדבריה של עידית, פשיטות כי רוב הפעמים זה באמת פשיטה של המשטרה או על בית בושת או על דירות דיסקרטיות ואז אגב זה מתגלות נשים שהן באשרת תייר בארץ. וממש סירבו לשתף פעולה. זאת אומרת, אפילו לא היה לנו את השלב הבסיסי להתחיל לחקור בחשדות מסויימות, לא לנו, למשטרה. כך שבוודאי, אמנם מעט תיקים, אבל אנחנו כן מזהים בתיקים האלה סוג של תופעה וברור לנו גם, אנחנו מכירים את חלקה הקטן.

יש תיק שהסתיים?

כן. הסברתי קודם וגם נתתי דוגמה לתיק שביום חמישי הקרוב קבוע לדיון בבית המשפט העליון כבר בשלב הערעור אחרי שהוטלו על שני נאשמים ארבע שנות מאסר על הבאה של נשים מרוסיה ואוקראינה.

ציינת את מה שידוע לכם שנשים אמרו שהן הגיעו בעקבות פרסום באינטרנט בחוצלארץ. היה לי רושם מהדיון עד עכשיו שמה שאמרת איננו ידע שהוא נחלת כל הגורמים. שאלתי האם יש תא או במינוח העברי בין השנים אחדות, דסק, שבו מתרכז, יש איזה חוקרת/חוקר אחד שמתעניין, הוא עושה אולי גם דברים אחרים אבל הוא מרכז מידע וידע והבנה לגבי התופעה כפי שציינה אותה היושבת ראש. אני פה פירורי ידע, שברי ידע ואולי כדאי שיהיה אם אין.

אני חייבת לפנות. אני רק רוצה את הדברים כאן להעביר באמת גם באמצעותך לדינה דומיניץ, למשרד המשפטים, תנו את הדעת, אתם מבינים היום מה קורה, אתם אמורים להיות רגולטור ולהתבונן, לפקח, לראות את הזרועות. קדימה, צאו מהקופסה קצת.

אנחנו נמצאים כל הזמן - - -

בסדר, לא שמעתי על איזשהו משהו חדש שחידשת לי היום, אני נורא מצטערת. השטח זועק, משתנה ואני חושבת שאפשר לבוא ולראות. אני כן רוצה, בעקבות מה שקרה כאן עכשיו, אני רוצה לסכם את הדיון. אני מבקשת מהתאחדות בתי המלון לעשות שולחן עגול עם ארגוני השטח. אני חושבת שצריך להקשיב. יש פה ידע אדיר. קחו אותו כידע בונה, כידע מאתגר, לא להתווכח. אם משרד התיירות רוצה להשתתף בשולחן עגול אני ממליצה.

אני חושבת שכדאי לכם, הוועדה הזאת חלק גדול מהיכולת שלה זה באמת לעבוד וללמוד ולשתף פעולה. זה לא שאנחנו נגד מישהו, ממש לא. אני קוראת לכם לקיים שולחן עגול. בשולחן הזה, אני מעריכה מניסיון קודם, שיעלו הרבה דברים ונבין שאנחנו לא פה אחד כנגד השני. לא חוק ולא אמנה יכולים לעשות את מה שאתם ביחד יכולים ללמוד ובאמת לחשוב איך עושים ואיך ממליצים למי שנמצאים באמת בשטח ושכולנו נבין שכדאי לנו לשמור על מרחב ציבורי ראוי, תקין ומוסרי. אז אני קוראת לכם להקים. אני מבקשת מכם לשבת ולדווח לנו על הישיבה.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים והמשתתפות. נוגה, משפט רצית, אני מצטערת, בסדר. אז אולי גם אתם תהיו באמת חלק מהשולחן העגול הזה ואז נוכל לראות. אני רוצה להודות לכם שני חברי הכנסת פרץ ובגין על ההשתתפות העקבית שלכם והעניין הרבה שאתם מגלים בנושא הכאוב וה- - -

אני זקן חברי הכנסת אבל אני ותיק חברי הכנסת. ויש יותר משמעות מעשית לותיק חברי הכנסת.

תודה תודה. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להעביר אליה את כלל הנתונים שהוצגו במהלך הדיון בצורה מסודרת. הוועדה מברכת על שיתוף הפעולה בין רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים. אני מברכת אתכם כי אני חושבת שבאמת הייתה פה בשורה בנושא ההתמודדות מול תופעת הסחר בנשים למטרות זנות. אנחנו פונים לרשות האוכלוסין ומשרד המשפטים לבחון אופציות לענישה למי שנתפסה וסירבה לכניסה. וכך גם לגבי המפעילים. יש פה כלים שעומדים לרשותנו. כדאי לחשוב איך אנחנו משתמשים בהם.

הוועדה מברכת את משרד התיירות על הכנת האמנה והחשיבה של השתתפות בחתימה על האמנה. הוועדה מבקשת ממשרד התיירות לקבל עותק מהסעיפים הרלוונטיים שנמצאים בתהליך התגבשות. אנחנו נבקש מהמשרד להודיע לנו מתי משרד התיירות חותם על האמנה הזאת.

הוועדה קוראת למחלקת הסייבר של משטרת ישראל לפעול באיתור מודעות ואמצעי פרסום באמצעות המרחב האינטרנט שקורות לעבודה מהסוג הזה במדינת ישראל. ולאתר באופן יזום אתרים חריגים המפרסמים הזמנה לעבודה מהסוג הזה, על המנעד שבו לנשים וגם לגברים, אם קיים, לבוא לישראל.

הוועדה מבקשת מהתאחדות בתי המלון להעביר לעיונה את הנהלים, ההנחיות הכלליות. נשמח ללמוד על היום עיון שהיה ביתר פרוטרוט, לקבל את הלו"ז שהיה שם, את מה היה שם - - -

כרגע אין לנו הנחיות.

ברגע שתהיינה.

זה אחרי שנקיים - - -

בסדר, אני חושבת שאם באמת תקיימו את השולחן העגול הזה אז אולי - - - הוועדה קוראת להתאחדות בתי המלון לבחון מחדש את נושא החתימה בהצטרפות לקוד האתי ונשמח גם שתדווחו לנו גם על הבחירה אצלכם, על השינויים הפרסונליים וגם, כמובן, על האימוץ של האמנה. אנחנו נשמח מאוד לקבל דיווח על השולחן העגול.

תודה רבה, אנחנו במהלך מושב החורף נתכנס כאן להמשך דיון, דיווח. ובינתיים, אם יהיו דברים שנוכל לסייע, אמל, מנהל הוועדה, ישמח לקבל מידע, נתונים, פניות. וכמובן, מארגוני השטח, גם אם יש לכם מידע וגם מידע אנונימי תעבירו לרשותנו. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה, תודה לחברי הכנסת. המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:58.