הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 54

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, כ"ג בניסן התשע"ז (19 באפריל 2017), שעה 10:00

יצירת צדק מוניציפלי באמצעות שינוי גבולות שיפוט של רשויות מקומיות - דיווח על הקמתן ופעילותן של ועדות חקירה גיאוגרפיות קבועות לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יוסף ג'בארין

שירי שניצקי - מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות, משרד הפנים

ראסם נאטור - מרכז בכיר תשתיות ופרויקטים, משרד הכלכלה

נביה אסעד - ראש המועצה המקומית כיסרא-סמיע

שמוליק דוד - יועץ, שתי"ל

אורלי ארז - פעילה, המשמר החברתי

בלה קויפמן - מוזמן/ת

שלי אשכנזי - מוזמן/ת

איריס דור-און - מוזמן/ת

אראל בוצ'ינסקי - מוזמן/ת

ברק לוי סגל - מוזמן/ת

ערן הלפרן - מוזמן/ת

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

אריאלה מלכה

הילה לוי

יצירת צדק מוניציפלי באמצעות שינוי גבולות שיפוט של רשויות מקומיות - דיווח על הקמתן ופעילותן של ועדות חקירה גיאוגרפיות קבועות לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות

אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא היום הוא המשך דיון ביצירת צדק מוניציפלי באמצעות שינוי גבולות שיפוט של רשויות מקומיות - דיווח על הקמתן ופעילותן של ועדות חקירה גיאוגרפיות קבועות לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות. היום נקבל דיווח גם על המשך פעילות ועדות החקירה הגיאוגרפיות לשינוי גבולות והכנסות. גברת שניצקי, בבקשה.

בפעם האחרונה דיווחנו על כך שבקרוב תוקמנה ועדות נוספות. מאז הפעם האחרונה שהיינו כאן הוקמו שתיים באופן רשמי, גם הוועדה של ירושלים, יהודה ושומרון והשפלה, שזו ועדה שממש הוכרז על הקמתה לפני חג הפסח. אנחנו מפרסמים את דבר ההקמה בעיתון ומאפשרים לרשויות המקומיות שנמצאות באזור הוועדה להגיב אודות הקמתה במשך 45 ימים, שטרם חלפו. הם יחלפו בסוף מאי. בתחילת יוני יתקיים איזשהו כנס של הסברה והשקה בנוכחותו של מנכ"ל המשרד, מרדכי כהן. ממש היום בבוקר פורסמה המודעה של הוועדה השלישית שהוקמה, הוועדה של אזור המרכז.

מה עם אזור הדרום?

זאת הוועדה הבאה שלנו. הוועדה באזור הדרום תהיה הוועדה הרביעית והיא תוקם ברגע שנקבל אישור מהלשכה המשפטית לסוגיית ניגודי העניינים של החברים שם. כל הקמה שכזאת דורשת בדיקה מעמיקה מצד הלשכה המשפטית לניגודי עניינים, אישורים ואישור אודות העניין הזה.

יש לוחות זמנים?

אני חושבת שהוועדה תוקם בשבועיים הקרובים, מבחינת הודעה אודות הקמתה של הוועדה. מיד לאחר מכן נודיע על הקמתן של שתי הצפוניות. זה יקרה גם בטווח זמן של ארבעה שבועות קדימה, לדעתי. אני מעריכה ששתי הצפוניות יוכלו לקום בערך באותו זמן משום שרמת הבשלות שלהן דומה ואז שוב סופרים 45 ימים מרגע ההודעה על הקמת הוועדה. זה בעיקרון המצב וכמו שאמרתי, ביוני יתקיימו שני כנסים של הסברה, האחד לגבי אזור ירושלים, יהודה ושומרון והשפלה, והשני לגבי אזור המרכז.

מה לגבי המלצות הוועדה בעניין החלטות וקריטריונים ברורים בכל מה שקשור לסדרי העדיפויות, ומניעת השפעות של המועצות האזוריות והרשויות המקומיות על אופן ההחלטה? נבחנה הסוגיה הזאת? בדיון הקודם רצינו לקבוע שההחלטות יהיו באמצעות קריטריונים ברורים ולא משהו עמום. וגם לפי סדרי עדיפויות, מן הסתם. ביקשנו לוודא שהוועדות פועלות באופן עצמאי לחלוטין והן לא מושפעות מאף אחד במועצות המקומיות או ברשויות המקומיות שמעורבות באזור הגיאוגרפי בו דנה הוועדה. האם לנושא הזה יש התייחסות?

אני אעדכן לגבי כל אחד מהדברים ששאלת. לגבי קריטריונים ברורים, יצאנו למכרז שאליו מצטרפות שתי חברות ייעוץ לכל שש הוועדות. סך הכול מדובר בשמונה יועצים שמצטרפים לשש הוועדות הגיאוגרפיות. אנחנו גם נגדיל את זה ככל שהוועדות תוכלנה להתקדם. יחד אתם אנחנו מייצרים סל קריטריונים ברורים כפי שציינת, כדי שלא ייווצר מצב שבו כל ועדה מתנהלת בצורה אחרת ויהיה ביניהן חוסר אחידות.

זה נמצא בתהליכי עבודה מתקדמים גם עולם שינוי הגבולות, גם בעולם חלוקת ההכנסות וגם לעניין איחוד הרשויות, לכשיהיה. כל אחד מהפרמטרים האלה מקבל התייחסות נפרדת ואנחנו בהחלט עובדים על כך שתהיה אחידות בכל השש, אבל זה עדיין לא הסתיים וזה בתהליכי עבודה. נכון שכבר הוקמה חיפה, וחיפה מלמדת אותנו מניסיונה איך הדברים צריכים להתבצע בשאר המקומות. אכן, זה נמצא בראש סדר העדיפויות מבחינתנו.

לגבי סדרי העדיפויות של הוועדה, כל ועדה גיאוגרפית מתוך השש, לפני שהיא מוקמת היא מקבלת מהמנכ"ל את המנדט שלה, שכולל בדרך כלל בין 12 ל-15 נושאים, שהיא אמורה לעסוק בהם בשנת העבודה הקרובה שלה. סדרי העדיפויות מורכבים, בדרך כלל, מכל מיני דברים שנוגעים, למשל, לתביעות בבית המשפט. אם הוגש בג"צ, סביר להניח שנושא מסוים יקבל עדיפות, כמו למשל במקרה של קריית גת שהגישה בג"צ. הנושא של קריית גת יקבל עדיפות בוועדה של ירושלים, יהודה ושומרון והשפלה.

דבר נוסף זה החלטות ממשלה. סוגיית החלטת הממשלה של המגזר הדרוזי, של 959. היא נמצאת בראש סדר העדיפויות של אזור הגליל המערבי וגליל עליון ותחתון, משום שבהחלטת הממשלה הזאת יש ממש סעיף שעוסק בשינוי גבולות מוניציפליים. מתוך זה, הנושאים שהוגשו על ידי הרשויות ידונו ראשונים מתוך הבנה שהחלטת הממשלה הזאת חייבת להיות מיושמת.

דבר נוסף זה סדרי עדיפויות של הממשלה, כמובן. לפעמים יש החלטות ממשלה שנוגעות לאוכלוסיות ספציפיות, אם זאת החברה החרדית או המגזר הערבי בכללותו, 922 לצורך העניין.

מה לגבי ההשפעות והמעורבות של המועצות והרשויות? האם אתם יכולים למנוע את המעורבות שלהן?

אני אגיד באופן חד-משמעי שהוועדה עצמה היא ועדה שמתנהלת באופן עצמאי לחלוטין. כשרשות מקומית מבקשת להיפגש עם הוועדה, היא לא יכולה לעשות את זה בדלתיים סגורות.

כולל החברים בוועדה. החברים בוועדה לא קשורים לרשויות מסוימות?

החברים בוועדה עוברים תהליך ניגוד עניינים מאוד מאוד מוקפד. וכל אדם שמבקש להגיע ולהשתתף כחבר ועדה, חייב לחתום על - - -

יפה מאוד. ככל שזה יהיה אובייקטיבי זה יהיה יותר - - -

זה חייב להיות אובייקטיבי ואין דרך אחרת, וזו גם ועדה מאוד מקצועית, כמו שאמרתי בפעמים הקודמות – כלכלנים, מתכננות, אנשים מהעולם המוניציפלי.

אתם שומרים על ייצוג הולם בתוך הוועדה?

בהחלט. אנחנו שומרים על ייצוג הולם. כשהוצאנו קול קורא ב-2016 קיבלנו 216 מועמדים שביקשו לקחת חלק בוועדות הללו. 100 מתוכם בלבד עברו תנאי סף, אבל רק 10 מתוכם הם מהמגזר הערבי. כלומר, רק 10% מתוך ה-100 הם מועמדים שניתן לשבץ אותם בוועדות. אני גם אגיד שלגבי נשים, 20 נשים מתוך 100 הגישו ועמדו בתנאי הסף בלבד. זאת אומרת שיש 80 גברים, 20 נשים ו-10 בני מיעוטים שהם גברים.

קצת בעייתי.

בהחלט. אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להגיע למצב שבו יהיה ייצוג הולם בכל אחת מהוועדות, כלומר לפחות נציג אחד מהמגזר הערבי.

השתתפתי בוועדה האחרונה בחיפה, בוועדה הגיאוגרפית של ג'סר א-זרקא ורציתי להגיד לך איך זה מתנהל. זה מתנהל בשקיפות. למה? כי באים לשם כל הגורמים. השתתפתי בוועדה הגיאוגרפית לשינוי גבולות, לא לארנונה, כי בארנונה צריך באמת לקבוע קריטריונים. בנושא התכנוני זה קצת אחרת כי יש שם את מינהל התכנון שיש לו עמדה. שם הציגו את המצב הקיים לעומת המצב המוצע. ישבו שם נציגים מינהל התכנון וכל הרשויות. כמו שאמרת, באו נציגים מהרשויות, מהמועצות האזוריות ומהמועצות השכנות והיו מאוד תוקפניים נגד הרצון להרחיב את שטח השיפוט של ג'סר א-זרקא. אתה רואה באמת את הכוח של המועצה האזורית והשכנות, אבל מצד שני קמו גורמים כמוני, וגם מינהל התכנון ומשרד הפנים, ואתה רואה שיש שם איזונים ובלמים ולכולם יש שם אפשרות לדבר, להביא חומרים ולהציג. לכן, שם צריך פחות קריטריונים.

אם ניקח את הוועדה השנייה, לחלוקת ארנונה, שם חייבים לקבוע קריטריונים או מדד מסוים שעל פיו הוועדה תעבוד. אם לא, זה לא ילך אחרת זה יהפוך לריב של שכנים. לדוגמה, בכרמיאל יש אזור תעשייה אבל מסביבה יש חמישה יישובים ערביים שאין להם. גם כרמיאל לא יכולה לתת לחמישה ואז יהיה רק ריב של שכנים. אם לא ייקבע מדד מסוים, שיהיה מקובל מבחינה כלכלית לחיזוק מעמדן של הרשויות, יהיה מאוד קשה לתפקד כוועדה. כולם יהיו צודקים כי זה בסך הכול ריב של שכנים. לכן, צריך לקבוע מדד, למשל 10 מטר פר תושב. משהו כזה במינימום. או מדרגה שנייה של הכנסה ממגורים שלא מארנונה לפי מדד מסוים. המדד היום עומד על 30 מטר מרובע פר תושב בישראל לאזרחים היהודים, לאזרחים הערבים הוא עומד על 5.7. נניח שהמדד המינימלי צריך להיות 10 ואי אפשר לעשות מקפצה של אלפים. מדד של 10 מטר פר תושב חייב להיות לכל יישוב מהמגזר הערבי, אחרת היישוב לא יכול לתפקד. זה מדד שאפשר לחיות אתו.

בכל מגזר באשר הוא, שיהיה מינימום 10 מטרים.

משהו כזה. לקבוע. צריכה לקום ועדה ולקבוע מדד, אחרת תהיה רק התכתשות. אני אומר לך שזה מה שקורה עכשיו בקדמת גליל.

אני חושבת שזה הרבה יותר מורכב מזה. אם אפשר להתייחס למה שאתה אומר, ראסם. זה הרבה יותר מורכב מזה. מאוד קל להגיד שחייבים להיות 7 מטר מסחר, תעשייה ושירותים לכל תושב. אני אתן לך דוגמה ממבשרת ציון. במבשרת ציון המצב מאוד-מאוד גרוע. יש שם 2 מטר לתושב של מסחר, תעשייה ושירותים. כלומר, זה הרבה הרבה מתחת למה שאתה מציין. לדעתי יש גם רשויות במגזר הערבי שמצבן יותר טוב מאשר במבשרת ציון. זה כורך בתוכו את סוגיית התכנון ואת סוגיית המימוש. גם כשמתכננים היום ומממשים – אתה ממשרד הכלכלה יודע יותר טוב מכולם – גם כשמתכננים ומדברים על תכנון של 200 מטר רבוע מסחר, המימוש של זה יהיה לרוב הרבה פחות.

נניח שאני יושב-ראש ועדה ונתנו לי את טורעאן, טבריה וגליל תחתון ואני רוצה להחליט. על מה אני אחליט? איך אני אחליט? על פי מה?

אנחנו מנסים לייצר איזשהו סל של קריטריונים שבאמת נבחנים. למשל, האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית, הסוציו-אקונומי שלה, שיעור הארנונה שלה למגורים, התעריפים שם. לראות מה אפשר בכלל לחלק.

זה מה שאני אומר, שבוועדה שקובעת את הארנונה חייבים לקבוע קריטריונים ברורים שיעברו ועדה, אחרת יהיה תוהו ובוהו.

אני מסכימה אתך.

הוועדה דיברה בדיון הקודם על המלצה לשר לפעול להרחבת תחומי הוועדות הגיאוגרפיות לפריסה של כ-18 מחוזות, כדי לאזן מבחינת הצרכים של כל הרשויות המקומיות. מה לגבי זה? איפה עומד הנושא הזה?

בפעם הקודמת, כשהצגנו את האופן שבו חילקנו את המדינה לשש הוועדות הגיאוגרפיות – אני אזכיר כדי שנוכל להיות באותו עמוד – דיברנו על זה שחייבים ליצור מצב שבו לכל ועדה גיאוגרפית יהיו מספיק משאבים לחלק. אם נחלק את כל המדינה ל-18 אזורים, כל אזור יהיה מאוד קטן יחסית, יהיו בו פחות משאבים לחלק ויהיה בו מגוון לא גדול של רשויות מקומיות שונות. אנחנו צריכים גם עיריות, גם מועצות אזוריות וגם מועצות מקומיות. לרוב עיריות תהיינה יותר חזקות כלכלית, למועצות אזוריות יש יותר שטח והן תהיינה גם קצת יותר חזקות כלכלית והמועצות המקומיות תהיינה לרוב עם מעט שטח ועם מעט כלים כלכליים. לכן, אם נחלק 257 רשויות ל-18 אזורים, בחישוב פשוט מדובר על כ-17-15 רשויות לוועדה וזה ממש ממש מעט.

אז היום, במצב הנוכחי, לפי שישה אזורים, אנחנו מדברים על כ-50-45 רשויות.

כן, בין 30 ומשהו ל-45. זה גם מאפשר לוועדה לעבוד לאורך זמן.

הבנתי. מה בנוגע לעיקרון ההסתגלות? האם הנושא הזה ירד מהפרק?

תוכל בבקשה להסביר למה הכוונה? שרשות מקומית מאבדת מההכנסות שלה והיא מקבלת פיצוי על זה?

שאנחנו נותנים לה כמה שנים זמן להסתגל ואז לא עשינו כלום, עשינו ועדה שהיא בעצם אוויר.

בסדר גמור. במסגרת חוק התקציב האחרון אושרה הקרן לצמצום פערים.

אני אישרתי אותה בוועדת הכספים.

500 מיליון שקלים הוקצו לטובת הקרן הזאת וחצי מתוכם, 250 מיליון שקלים הוקצו לרשויות שנפגעות מאובדן מעמד עיר העולים. ביניהן גם דימונה ורשויות כמו באר שבע.

אני מכיר, אני מכיר. אני עסקתי בחוק הזה ואישרתי אותו בוועדת הכספים.

אני מנסה להמחיש את הנקודה שאנחנו באמת מאמינים שרשויות חזקות, שיכולות לחלק הכנסות, צריכות לעשות את זה וזה בהחלט משהו שאנחנו מקדמים ומאמינים בו. גם השר שלנו מקדם את הנושא הזה ללא שום ספק. העניין הוא שרשות מקומית באמת מתקשה לאבד את כל ההכנסות שלה או חלק ניכר מהן בבת אחת. עיקרון ההסתגלות, שאתה מדבר עליו, הוא בעצם לאפשר לרשות מקומית לחלק את מה שהיא צריכה לחלק תוך פריסה כמו של אשראי, אבל פריסה של חלוקת הכנסות.

במקרים כמו דרום השרון – דרום השרון ואלעד הגיעו להסכמה על חלוקת הכנסות. דרום השרון מחלקת לאלעד 3.5 מיליון שקלים בשנה, מחצית ממה שהמחצבה של נחשונים מכניסה לה בארנונה. דרום השרון מספיק חזקה והיא לא צריכה את ההסתגלות הזאת כי היא יכולה לאבד 3.5 מיליון שקלים בשנה מבלי לפגוע, חלילה, בשירותים שהיא מספקת לתושביה. לכן, כאן אין עיקרון הסתגלות. דוגמה אחרת היא רמת נגב. הוועדה אז המליצה על הסתגלות של שלוש שנים והגדלה של הסכומים ככל שהזמן עובר, אבל אחרי שלוש שנים היא מחלקת את כל הסכום שהיא צריכה לחלק. זה משהו שהוועדה ראתה לנכון ליישם אותו וגם השר ראה לנכון לתת לרמת נגב להסתגל לחלוקת ההכנסות שלה.

אני מכיר את העניין הזה, אבל המונח עיקרון ההסתגלות יכול להיות לעשר שנים והוא יכול להיות לשלוש שנים.

הוא לא עשר שנים. הוא לא עשר שנים.

האם בדיונים הללו נלקח בחשבון שעיקרון ההסתגלות בעצם מעקר את המהות של הוועדה, לפחות לטווח הקרוב?

אני מאמינה שכל מקרה לגופו ייבחן באופן נפרד. יש רשויות שיכולות לעמוד בזה בקלות ויש רשויות שלא יכולות לעמוד בזה. במקרה של ברנר, שאמורה לחלק את ההכנסות מבסיס תל-נוף, שגם הייתה עיר עולים וממש עכשיו איבדה את מעמדה, עיקרון ההסתגלות, לצערנו הרב, בלתי נמנע בגלל שהיא פשוט איבדה את מעמד עיר העולים שלה והיא לא יכולה לחלק בבת אחת את כל הסכום שהיא הייתה אמורה לחלק.

האם במשרד הפנים יש כבר מסקנות שקודם כל, בראש סדר העדיפויות נמצאת חלוקת ההכנסות ורק אחר כך החלוקה הגיאוגרפית?

שינוי הגבולות, אתה מתכוון?

כן. יש את חלוקת ההכנסות ויש את החלוקה הגיאוגרפית. הוועדה המליצה שקודם כל ידונו בנושא ההכנסות ורק אחר כך בנושא הגיאוגרפי, כלומר לקדם קודם כל את ההכנסות כי זה משהו שהוא חמצן לנשימה לרשות והנושא הגיאוגרפי זה עתודות קרקע שהן חשובות, כמובן, לא פחות. האם סדר העדיפויות הוא כזה, כלומר קודם הכנסות ואחר כך גיאוגרפי?

אם זה בסדר, אני אספר לך על מה שהיה אתמול. במקרה הייתי באיזשהו יום עיון שארגנו מספר ארגונים של החברה האזרחית באזור הדרום לגבי יישום חלוקת ההכנסות בדרום. פרופ' ערן רזין, שהוא אחד האנשים היותר מוכרים בתחום הזה, בעצם אמר שם אמירה מאוד מעניינת, שלדעתו שינוי גבולות מוניציפילי דווקא מצליח לחזק את הרשות המקומית באופן הרבה יותר קונקרטי ומידי מאשר חלוקת הכנסות, משום שחלוקת הכנסות שמה את הרשות המחלקת במקום שבו, רק אם היא מעוניינת לחלק ורוצה לעשות את זה, ברוב טובה היא באמת מחלקת. לפעמים, לצערנו הרב, אנחנו לא מספיק חזקים בזה, ואני מודה שמשרד הפנים חייב לוודא ולעשות פיקוח ורגולציה עד שרשות מקומית חייבת לחלק את ההכנסות לפי צו שר הפנים.

במקרה של רמת נגב, לצערנו הרב, בשנים 2016-2015 הם לא חילקו הכנסות לשגב שלום ולנווה מדבר ורק אחרי התערבותו של שר הפנים החליטה הרשות המקומית שהיא כן מוכנה, לפי צו שר הפנים, לחלק את ההכנסות לשגב שלום ולנווה מדבר. לכן, האמירה של כבודו היא אמירה שיכולה להיות נכונה כשהרשות המקומית המחלקת באמת עושה את מה שהיא צריכה לעשות ופועלת על פי החוק. לפעמים, אם משנים גבולות ומעבירים נכס שיכול לחזק את הרשות המקומית ולהגדיל את הכנסותיה, כמו שקרה בירוחם, למשל, שקיבלה את עיר הבה"דים אליה לשטחה, היא יכלה לגבות את ההכנסות באופן מידי וישיר והדברים מתנהלים אחרת.

אני אחדד את הדברים. אם החלוקה הגיאוגרפית יש בה משמעות כספית, ברור שהיא צריכה להיות באותו סדר עדיפויות כמו הנושא של ההכנסות. ברור שאם אנחנו מעבירים מבחינה מוניציפלית מבנה מרשות אחת לרשות אחרת, זה סוג של הכנסה כלכלית מידית. זה אותו דבר, מבחינתי. אבל אני אומר שבראש סדר העדיפויות אני חושב שצריך להיות העניין הכספי, כדי להיטיב עם הרשויות החלשות שיצליחו סוף סוף להוציא חלק מהאזרחים שלהם ממעגלי עוני, מחינוך ברמה ירודה, מרווחה ברמה ירודה וכדומה. גירעונות, כמובן. לכן אני חושב שהעניין הכספי יש לו משמעות. נניח שנתנו שטח גיאוגרפי לרשות שאין לה שקל, והיא בעצם בגירעון. מה היא תעשה? היא לא יכולה אפילו לתכנן אותו. אין לה כסף אפילו לתכנון. אז מה נתנו לה? נתנו לה שטח בלי ממשות? אנחנו צריכים לאפשר קודם כל את הכלים וכמו שאומרים, אם אין קמח אין תורה. קודם כל לתת את הכסף ואחר כך גם לתת את המוצר עצמו כדי לפתח אותו ולשבח אותו.

אני מניח שזה היה הרעיון של אותה ועדה קבועה, שדנה גם בזה וגם בזה. שתהיה לה הסתכלות.

אמת. היא גם יכולה לעסוק במקביל, זאת אומרת שהיא יכולה ממש בדיון אחד לעסוק בארבעה נושאים שונים.

בסדר, אז השאלה היא האם זהו סדר העדיפויות.

סדר העדיפויות, כפי שציינתי לפני כן, הוא סוגיה של בג"צים, החלטות ממשלה, סדרי עדיפויות של הממשלה, כפי שהיא רוצה לקדם אותם ודברים שנמצאים בראש סדר העדיפויות של שר הפנים לפי הנחיתו והמנכ"ל.

טוב. אז הוועדה שוב ממליצה לשר הפנים להעמיד את חלוקת ההכנסות בראש.

איך זה עובד עכשיו עם קרן הארנונה הממשלתית? שניהם מתקדמים עכשיו בו זמנית?

כן. קרן הארנונה כבר אושרה בוועדת הכספים וכבר מתקדמת. ב-2017 היא כבר פעילה לחלוטין. בכל שנה שתחלוף הקרן הזאת תתמלא ביותר כסף מאחר והיא מתחילה עם סכום מסוים והיא הופכת להיות משהו אחר כי אנחנו לוקחים יותר כסף מהרשויות המקומיות החזקות ומעבירים את זה לחלשות. זה נעשה מידי שנה, על פי עיקרון ההסתגלות כלומר לא במכה אחת אלא בתהליך.

אחד הנושאים שאני מטפל בהם הוא האזור של ואדי ערה. הייתה אליי פנייה בנושא המחצבה שם, מחצבת ורד. תוכלי לעדכן?

הוועדה של אזור חיפה עוסקת בסוגיית מחצבת ורד. היא הוקמה בנובמבר והיא כבר עובדת חצי שנה בראשותו של מר עמרם קלעג'י. אחד הנושאים הוא סוגיית חלוקת ההכנסות ממחצבת ורד, שמי ששותפים לאזור הזה הם מנשה, חריש, ערערה וגם כפר קרע, אם אני לא טועה.

ובסמת-טבעון.

לא. לדעתי בסמת-טבעון לא קשורים לאזור הזה.

בסמת-עירון, לא טבעון.

מעלה עירון. בסמת-טבעון קשורה דווקא לאזורים אחרים. היא עוסקת יותר באזור זבולון. היא לא קרובה לשם.

בסמת-עירון.

זה נקרא מעלה עירון.

יש מעלה עירון, שזה לכיוון מגידו ויש בסמת-עירון שזה האזור של אום אל קוטוף וברטעה והיישובים הללו.

אז אני לא מכירה את זה בשם הזה. בסדר. קוראים לזה בסמה, נכון. אז גם בסמה ואני מתקנת. הוועדה התחילה מאזור בז"ן בתחילת עבודתה, עברה יותר דרומה באזור המחוז, הגיעה לג'סר, כמו שעדכן ראסם, ולדעתי בשבועות הקרובים היא אמורה להתחיל לעבוד גם על אזור חריש. היא תעסוק במחצבת ורד ובחלוקת ההכנסות וגם בבקשה של חריש לשנות את הגבולות המוניציפיליים שלה מול מנשה. לדעתי גם ערערה ביקשה לשנות גבולות מוניציפליים, כמו גם בסמה. גם סוגיית מעלה עירון אמורה להיכנס לתוך העניין הזה בהמשך הדרך. זה יקרה ממש בזמן הקרוב ואם תרצה עדכון ישיר ואנשי קשר בוועדה עצמה, אני אשמח לעזור.

כן, אני אשמח.

באזור התעשייה מנשה יש חתימה של כפר תאכל, בסמה ואום אל פחם. זה אזור תעשייה משותף עם עירון, 800 דונם. אני מקווה שהם יביאו כסף ואז זה גם יביא הכנסות.

ראשי הרשויות הערביות פנו אליי והם רוצים להציג את הטענות שלהם מול הוועדה. יש תת-ועדה? איך זה עובד?

לא, אין תת-ועדה. יש ועדה שמתכנסת בכל שבוע ועוסקת בנושא שונה, כמו שממש ציינתי לפני דקה. היא יכולה לעסוק בשלושה-ארבעה נושאים שונים ביום. כרגע היא באמת עסקה בבז"ן, בזבולון, ברכסים, בג'סר ובחוף כרמל והיא יורדת ממש לאט-לאט לאזור הדרומי של המחוז הזה ותעסוק בחריש ונגזרותיה, במחצבת ורד ובמנשה ממש בקרוב.

אוקיי. שאלה אחרונה. הוועדה המליצה לפעול לתאם פגישות ומפגשים של יושבי-הראש עם ראשי הרשויות, כדי שימפו גם את הצרכים ויבינו את טענות הרשות. מה בנושא הזה?

האופן שבו הוועדה הזאת מקבלת את משימותיה הוא ישירות ממנכ"ל המשרד. זאת אומרת שאם רשות מקומית שלא הגישה בקשה עדיין, בקעה אל גרביה לא הגישה בקשה לאזור חיפה, אם היא מעוניינת לקדם בקשה כלשהי, היא צריכה לפנות למשרד הפנים, למנכ"ל, ולהגיש בקשה. יש ממש קריטריונים מסודרים שנמצאים באתר המשרד שלנו ואנחנו עוזרים להגיש את הבקשות, להכין מפות וכולי. במקרה כזה המנכ"ל צריך להחליט האם הוא מרחיב את המנדט הקיים ומשלב את הנושא החדש בתוך הוועדה. לאחרונה הרחבנו את המנדט כאשר זבולון, בשמת-טבעון וקריית טבעון ביקשו שטח אז הרחבנו את המנדט בהקשר הזה. זה משהו שקשור גם למטה אשר, אבל בעיקרון יושב-ראש ועדה לא יכול להחליט על דעת עצמו שהוא מטיל על עצמו לעסוק בנושא מסוים, משום שהוא האיש שדן בנושא, הוא חייב לקבל את הנושא הזה מטעם מנכ"ל משרד הפנים. לכן ההצעה הזאת קצת מתנהלת אחרת.

אוקיי.

סיכום – הוועדה מברכת על עבודת ועדת הגבולות וחלוקת ההכנסות ועל הקמת הוועדות הנוספות, וקובעת כי מעתה מנהלת תחום שינוי הגבולות והכנסות תעדכן את הוועדה מידי מספר שבועות על הקמת ועדות נוספות וכדומה, ומודה לגברת שירי שניצקי על העדכון הפורה והמעמיק.

זאת אחת הישיבות הכי קצרות שחוויתי.

הוועדה קוראת למשרד הפנים לשוב ולבחון את עיקרון ההסתגלות. הוועדה חוזרת ומבקשת וקוראת לשר הפנים להעמיד בראש סדר העדיפויות את סוגיית חלוקת ההכנסות ורק לאחריה את החלוקה הגיאוגרפית, אלא אם כן יש בה משמעות כספית.

הוועדה מודה למשתתפים והישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.