הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 88

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 10:30

שקיפות בתכניות הממשלה לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – דיון מעקב

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

דב חנין

רפרנט ביטוח לאומי באגף תקציבים, משרד האוצר - אייל מדן

סגן ראש אגף חברה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים - יהושע באואר

חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - שבתי גרברצ'יק

עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת
ראש מטה היישום, משרד ראש הממשלה

–
–

נועה נאמן
טלל דולב

מנהלת אגף לתכנון אסטרטגי ומדיניות בנש"מ, משרד ראש הממשלה - איריס נחמיה

מרכזת משאבי אנוש, משרד הכלכלה - פזית בן ישראל

מרכזת בכירה מידע ומחקר אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה - דן יונה עמדי

מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמלי, משרד החינוך - תמי וייצמן

סגנית מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך - עירית בירן

משרד החינוך - פוריה קלעי

משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

–
–

גל יעקובי
זיוה מקונן-דגו

מנכ"ל עמותת טבקה - פנטהון אספה-דוויט

רכז שטח, עמותת טבקה - בני מלסה

מנכ"ל עמותת פידל - מיכל אברה סמואל

מוזמן/ת - יעל אבידן

מוזמן/ת - רחל דסטה

מוזמן/ת - יצחק טיים

לאה גופר

הילה לוי

שקיפות בתכניות הממשלה לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – דיון מעקב

בוקר טוב לכולם, אנחנו נפתח את ישיבת ועדת השקיפות בנושא התוכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה – דרך חדשה. זאת תוכנית חשובה מאוד ובתחילת הדיון אני מברכת על היום הזה שנערך היום בכנסת, היום המיוחד למען יוצאי אתיופיה, שיזם חבר הכנסת דב חנין. אני חושבת שהעובדה שמתקיימים היום 11 דיונים בוועדות הכנסת השונות היא הוכחה מדהימה לכך שהמחאה הכול כך חשובה שערכו צעירים יוצאי אתיופיה לפני כבר יותר משנה – שנתיים, הזמן טס – עוררה תהודה, משמעות והצעדים הפוליטיים שנגזרים ממנה. היא הצליחה לייצר מצב שהיום רוב רובם של חברי הכנסת מבינים את החשיבות ובלי קשר לאופוזיציה וקואליציה מנסים להתניע את המהלכים האלה בכל הוועדות השונות. אני מאוד מקווה שבדרך הזאת ובנכונות הזאת אנחנו גם נראה תוצאות, וכמה שיותר מהר.

כאן נגיע לאתגרים, ולכן אנחנו עורכים את הישיבה הזאת, שהיא ישיבת מעקב אחר יישום התוכנית. נמצאים אתנו נציגים מכל משרדי הממשלה שיש בהם תפקידים ליישום התוכנית החשובה הזאת, לרבות משרד ראש הממשלה שאחראי על היישום והבקרה של התוכנית. יושבים אתנו גם נציגים מארגונים ומעמותות למען יוצאי אתיופיה, ארגוני החברה האזרחית, וכן צעירים וצעירות שנמצאים כאן גם כדי לספר על הפערים ועל הדברים שצריך לעשות על מנת לצמצם אותם במהירות האפשרית. אלו דברים שהיה ראוי, כמובן, שייעשו בעבר, אבל ננסה לקדם במהירות האפשרית.

את הדיון הקודם ערכנו ממש לפני העברת התקציב של 2017 ו-2018 וכבר אז הבענו פה חשש שהכסף שהובטח ליוצאי אתיופיה לא באמת יעבור. החשש הזה הגיע מאחר וכאשר פתחנו את ספר התקציב וחיפשנו את הכסף הזה, פשוט לא הצלחנו למצוא אותו. כשזימנו את נציגי המשרדים לוועדה גילינו שהרבה מהכסף הזה נשאר בגדר הבטחה, כלומר לא נכנס באמת לבסיס התקציב. זה אומר שהוא לא באמת מועבר, לא באמת נמצא בתוך התקציב אלא מובטח במסגרת מה שנקרא "העברות תקציביות".

אני חייבת לומר שלמרות המעקב שעושה טלל דולב, שעומדת בראש הצוות החשוב הזה במשרד ראש הממשלה, אין מנוס מלקבוע כבר בתחילת הישיבה הזאת, ואני אומרת את זה בצער רב, שהכסף הזה עדיין לא הועבר. הוא עדיין לא נמצא בתקציב והוא מחכה להעברות תקציביות. למה יש הבדל משמעותי בין תקציב לבין העברות תקציביות? מה שנמצא בתוך תקציב המדינה, בעצם התקציב שהצביעה עליו הכנסת, הוא כסף שניתן להעביר אותו, להשתמש בו, לבצע אותו כפי שזה אמור להיות במצב מתוקן ומסודר. מה שכפוף להעברות תקציביות הוא כסף שצריך אחר כך כל מיני אישורים של ועדת הכספים, כל מיני אישורים של חברי כנסת והוא לא מתוכנן בבסיס התקציב.

זה אומר שבראש ובראשונה לא בטוח שיהיה הכסף ולא בטוח שהוא יעבור. שנית, הכסף הזה עלול להיות כפוף לכל מיני דילים פוליטיים והחלטות אחרות שיעברו במהלך השנה. שלישית, אם יחליטו במשרד האוצר או בממשלה שלא מתחשק להם להעביר אותו, הם ידאגו להעביר אותו רק בסוף של הסוף של השנה, כך שמשרדי הממשלה או הגופים שאמורים לקבל אותו כתמיכה, כבר לא יוכלו להשתמש בו והוא יחזור לקופת המדינה. זה טריק כזה כדי לצמצם תקציבים חברתיים וזה דבר שאנחנו נלחמים נגדו בכל הכוח ולכן אנחנו מתעקשים שהכסף ייכנס לבסיס. כרגע, משיש לנו תקציב דו-שנתי, אנחנו נתעקש שהכסף הזה יעבור במהירות האפשרית.

לצד זה אני רוצה להגיד מילה טובה מאוד. מאז הדיון הקודם של הוועדה הועברו כבר 60 מיליון שקלים שהוקצו בתקנה מיוחדת למען התוכנית, כפי שאנחנו ביקשנו כאן. זה חשוב מאוד כדי שניתן יהיה לעשות עליה מעקב. זאת תקנה שלא הייתה קיימת קודם והיא מתקיימת כמקור תקציבי נוסף למשרדי הממשלה השונים.

התוכנית הזאת היא לא התוכנית היחידה שאנחנו עוקבים אחר היישום והביצוע שלה, שנמצאת בתוכניות הרב-שנתיות החשובות ביותר. יש לנו תוכנית למאבק בעוני, התוכנית לצמצום פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, 922, ובעיקר ובראש ובראשונה התוכנית למען הצפון שהייתה אמורה לכלול 18 מיליארד שקלים. כל התוכניות האלה לא תוקצבו בבסיס, כל התוכניות האלה מחכות לכל מיני סוגים של העברות, כל התוכניות האלה נשארו בגדר הבטחות ולא נכנסו לתקציב המדינה, כפי שהן אמורות להיות בחוק. כאן בוועדת השקיפות אנחנו עורכים את המעקב הזה כי מבלי שקיפות ומבלי שאנחנו נדע איפה נמצא כל שקל, לא ניתן יהיה לעקוב אחרי זה ולא ניתן יהיה לדאוג שהדבר הזה יבוצע.

אני אבקש עכשיו מחבר הכנסת דב חנין, שבטח נאלץ לעבור בין ועדות רבות, לומר כמה מילים ואחר כך נעבור לדיווח של טלל דולב על ההתקדמות. אחרי זה נשמע את הארגונים ואת משרדי הממשלה. תודה.

תודה לך, גברתי יושבת-הראש, תודה על רשות הדיבור ותודה על החלטתך לקיים את הדיון החשוב הזה. אכן, יום המאבק לשוויון יוצאי אתיופיה הוא בכנסת יום מאוד מאוד עתיר פעילות. עכשיו אנחנו מקיימים במקביל דיונים ב-11 ועדות ואני מתנצל מראש שאני אצטרך לרוץ לוועדות נוספות. זה באמת חסר תקדים מבחינת יום נושאי בכנסת ואני מלא הערכה לכל הרבים שעסקו במלאכה. קודם כל, לפעילים ולפעילות, לארגונים, לאגודת יהודי אתיופיה שגם נמצאים אתנו כאן.

אנחנו מציינים את היום הזה במלאת שנתיים למחאה ההמונית של יוצאי אתיופיה ברחובות תל אביב וגם ברחובות ירושלים. אני חושב שזה היה אירוע מאוד מאוד חשוב, מרגש והיסטורי, ואני חושב שצריך לקבוע אותו בספר ההיסטוריה של מדינת ישראל. הדרך לקבוע את זה היא באמצעות הפיכת היום הזה, יום המאבק לשוויון ליהודי אתיופיה, ליום קבוע בכנסת של ציון המאבק הזה ושל ציון האתגרים שעדיין עומדים בפנינו.

הדיון שמתקיים בוועדה הזו של הכנסת הוא דיון חשוב במיוחד. כשאנחנו לומדים את המצב אנחנו יכולים לסכם לעצמנו, גברתי יושבת-הראש, שבמלאת שנתיים למחאה הדיבורים השתנו. הדיבורים השתנו. אנחנו רואים דוחות, למשל הדוח של הוועדה בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, ועדת פלמור, עם רעיונות חדשים, עם תפיסות אחרות, עם מחויבות ברמה אחרת, ואנחנו שומעים גם הרבה דיבורים ממשרדי ממשלה נוספים על תוכניות, רעיונות ויוזמות.

הקושי הוא שחלק גדול מהדברים האלה לא מתורגם לשפת מציאות. אנחנו עדיין נמצאים בפער גדול מדי בין הדיבורים לבין המעשים. וכאן העבודה של הוועדה הזאת, גברתי יושבת-הראש, העבודה של הסתכלות על הפרטים – מה באמת קורה ומה לא קורה. איזה כסף עובר ואיזה כסף לא עובר. איזה דיבורים נשארים ברמת הכרזה כללית, אבל ברמת מדיניות קונקרטית קורים דברים אחרים לגמרי. השאלות האלה – איפה אנחנו לא מממשים את מה שאנחנו אומרים – זאת שאלת השקיפות. כל נושא השקיפות בקליפת אגוז ואיפה יש פערים בין הדיבורים היפים שלנו לבין המעשים הלא מוצלחים שלנו.

לכן הדיון הזה כל כך חשוב. אני מאחל באמת הרבה הצלחה בדיון ומודה לך באמת על הקיום שלו. אני מקווה שבאמת מהיום הזה נצא עם תוצאות מעשיות. אני מזמין את כולם, כמובן, להצטרף בשעה שתיים לכנס שנקיים באולם שפרינצק ובשעה ארבע אחר הצהריים במליאת הכנסת. אתם מוזמנים גם לשמוע ביציע האורחים. תודה רבה.

תודה. טלל, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני הדוברת אבל למעשה אנחנו מסכמים פה כחמישה חודשים מאז הדיווח הקודם של מאמץ מרוכז של הרבה מאוד משרדי ממשלה, שכול הנציגים שלהם יושבים כאן. בתגובה לדבריך, יש תהליך שבו קודם משתנים הדיבורים ושינוי בדיבורים יכול להוביל לשינוי במעשים. אני חושבת שמה שלקחה על עצמה הממשלה, מה שלקחה על עצמה הכנסת ומה שלקחה על עצמה החברה הישראלית זה באמת לעשות שינוי מהותי, לא רק בתוכנית כזאת או אחרת, אלא באופן שבו החברה הישראלית מתייחסת ליוצאי אתיופיה, באופן שבו יוצאי אתיופיה משתלבים בחברה הישראלית.

הדבר הזה דורש דיבור בשפה אחרת, הדבר הזה דורש יישום תוכניות בדרכים אחרות ואני חושבת שזה אתגר גדול. אנחנו בתחילת הדרך ואני שמחה לדווח שמאז הדיווח האחרון יש הרבה מאוד תחומים – אנחנו אחראים על פעולת המשרדים החברתיים – שמיישמים מרכיבים במסגרת התוכנית. יש מרכיבים נוספים כמו דוח פלמור וכמו נושאים נוספים שגם בהם חלה התקדמות.

אני אגיש את ההתקדמות בתקציר ואני אתייחס גם לשקיפות. יש מצגת של 39 שקפים, אני לא אציג אותה, אבל כל חברי הוועדה וגם האורחים יכולים לקבל דוח המצביע על התקדמות מפורטת של כל משרד ומשרד, תוך ציון איפה היינו בדיווח הקודם ואיפה אנחנו נמצאים היום.

המצגת עלתה לאתר ועדת השקיפות אז כולם יכולים לראות אותה שם.

כמובן שאפשר יהיה לשאול אחר כך בנושאים ספציפיים.

בכל המשרדים חלה התקדמות בהיערכות. אנחנו הגדרנו את שנת 2016 כשנת היערכות ובשנת 2017 אנחנו רואים הרבה פעילות. היישום עדיין לא מלא, כפי שתראו בשקפים ואני גם אציין. החדשות הגדולות הן באמת השקת התוכנית לסבסוד משכנתאות ובניגוד לכל הציפיות יש אמון מאוד גדול של ציבור יוצאי אתיופיה בתוכנית הזאת ומעל 3,000 אנשים נרשמו לתוכנית. משרד השיכון עשה עבודה מצוינת והביא את זה לידיעת המון אנשים. ההגרלה תתקיים בימים אלה ויודיעו לזוכים. אנחנו מקווים שתהיה הצלחה גם במימוש ובביצוע. התוכנית הזאת חשובה מאוד בקידום קהילת יוצאי אתיופיה קדימה.

הקצינו למשרדי הממשלה 20 תקנים של סטודנטים ואנחנו גם בונים מאגר כדי שהסטודנטים האלה יוכלו להיקלט אחר כך כעובדים בשירות המדינה. זאת גם הייתה עבודה מאוד מאומצת של נציבות שירות המדינה וגם פה כולם התגייסו כדי לעשות את זה כמה שיותר מהר. אני מקווה שתוך כמה שבועות כבר נראה 20 סטודנטים נוספים, יוצאי אתיופיה, שעובדים לא במשרות אדמיניסטרטיביות אלא כולם במשרות עם אופק קידום מקצועי. אנחנו מקווים מאוד שאחר כך הם יוכלו להיקלט בשירות המדינה.

משרד החינוך – במינהל הפדגוגי הושלם כמעט כל היישום. בדיווח הקודם ראינו ממש התחלות ואתם תראו עכשיו השלמה רצינית של היישום כאשר המספרים נמצאים לפניכם. בתוך זה יותר מ-500 תלמידים שאותרו ומשתתפים בתוכניות למצטיינים. המסגרת המבדלת האחרונה בצה"ל נסגרה ובכך בעצם צה"ל ומשרד הביטחון משלימים את ההיערכות שלהם להשתלבות מיטבית בצבא. גם על זה יש דיווח במצגת.

תוכנית החוגים נדחתה לשנת הלימודים הקרובה, אומנם בהחלטה של ועדת המעקב, שכוללת נציגי ציבור, אבל מתאמצים מאוד לעשות את זה. תוכניות במערכת הבריאות עוד צריכות לצאת לדרך. עכשיו נחתם הסכם לקרן חדשה להלוואות לעסקים קטנים בתנאים מיטיבים שמאפשרים ליוצאי אתיופיה, שאין להם הון עצמי, לפתוח עסקים קטנים יותר בקלות. אני מקווה שההלוואות האלה יהיו זמינות לציבור תוך שבועות או חודשים ספורים.

במשרד הכלכלה נפתחה עכשיו תוכנית לקליטת אקדמאים בשכר גבוה. הופץ קול קורא למעסיקים והדבר הזה מתעכב, אבל הופץ כבר קול קורא למעסיקים והם יוכלו לקלוט עובדים חדשים יוצאי אתיופיה בשכר מסובסד, החל מה-2 באוקטובר.

תוכניות מינהל התרבות ומינהל הספורט נמצאות עדיין בשלב היערכות.

הקמנו את מטה היישום ואנחנו עובדים גם ברמת משרדי הממשלה, כפי שאנשים פה יודעים ואתם רואים גם בוועדות הכנסת. התחלנו גם לעבוד יחד עם כלל משרדי הממשלה, עם הרשויות המקומיות כך שמבחינת שקיפות זה יעזור לנו גם לוודא את הביצוע עד לאדם האחרון. אני מקווה שבדיון הבא נוכל להביא דיווחים ממש לפי רשות, כל פעולה, מה עובד, מה לא עובד גם מטעם נציגי הרשויות המקומיות.

אני מציגה לכם את התקציב כי חברת הכנסת שפיר פתחה בנושא של התקציב. על פי בקשתכם מה שיכולנו לעשות ומשרד האוצר עשה מאמץ מאוד גדול גם לאפשר לעשות את זה, הוא שנשמרו בתקנה ייעודית בבסיס תקציב האוצר 60 מיליון שקלים, שזה משלים את כל מה שלא נמצא בבסיס התקציב של משרדי הממשלה. זה לא פותר את כל הבעיה של העברות תקציביות אבל מבחינת קיומו של הכסף והעמדתו למטרה, יחד עם משרד האוצר ויחד עם המשרדים אנחנו יודעים לעקוב אחרי כל אחד ממרכיבי התקציב: תקציב ממשלתי חדש הוקצה למשרדים בבסיס, תקציב ממקורות המשרדים עצמם ותקציב אוצרי שעומד לרשות המשרדים לשימוש בפניות תקציביות.

אנחנו עדיין מחפשים את הדרך הכי טובה לעשות את זה הכי חלק והכי מהר, אבל יש לנו תמונה איפה נמצא כל אחד ממרכיבי התקציב שהובטחו ויש לנו גם יותר בפירוט ממה שאתם רואים כאן לאלו פעולות הוא מוקדש. אנחנו רואים שלחלק מהמשרדים יש את כל התקציב בבסיס – בריאות וביטחון פנים יש עוד.

יש אתר אינטרנט שבו אפשר גם לקבל את כל הפרטים לגבי התוכנית, הזכויות והדברים שאפשר לקבל ממנה, וגם לעקוב אחר התקציב ואחר התקנה הייעודית?

עדיין לא. אנחנו באמת בשלבים ראשונים. כל פעם שאנחנו עושים עדכון כזה ונדרשים לו, אנחנו מפיצים אותו לכל מי שרוצה. אנחנו עדיין בונים את האתר, שיהיה אתר מאוד אינפורמטיבי. כן היינו רוצים להגיע, וזה אפילו אחד היעדים שלנו בתוכנית העבודה, שעד סוף שנה זאת תהיה לנו דרך להעמיד את המידע לרשות הציבור באופן נגיש. הדיווח האחרון הוא כמעט תמיד מלפני חודשיים-שלושה מקסימום.

זאת אומרת שאנחנו צריכים להזמין אתכם פעם בחודש כדי שיהיה דיווח.

אם תזמיני אותנו פעם בחודש אנחנו נדווח כל הזמן על אותו מצב, כי זה כל מה שנעשה ובשטח לא יקרה כלום. בדיוק עכשיו אנחנו מתחילים ויש לנו גם תת-ועדה בין-משרדית לנושא הבקרה וגם חברת ייעוץ שמסייעת לנו להקים מערך בקרה, שרובו יהיה ממוחשב ויצרף מידע ממקורות שונים. אני מאוד מקווה שבכל דיווח נשתפר מבחינת הבהירות שלו, אבל כל אחד יכול לקבל את המצגת מאתנו והיא מופיעה גם עכשיו באתר הוועדה. לרשות הציבור עומד גם גיליון אקסל יותר מפורט.

יש משרדים שהתקציבים שלהם לא בבסיס ולגבי משרד השיכון, אין לנו עדיין את פירוט המידע התקציבי, אבל זה באשמתנו ולא באשמתם כי עבדו מאוד קשה על היישום.

לסיכום כל הדברים, התכנון היה 119 מיליון שקלים ב-2017? סך כל התוכנית הוא 500 מיליון שקלים.

סך כל התכנית משתנה כל שנה כי לחלק מהמשרדים יש גם תוכניות אחרות. במשרד הכלכלה והתעסוקה חלק מהתוכניות הן דו-שנתיות וחלק מהתוכניות הן תלת-שנתיות ולא הכל ארבע-שנתי. אנחנו מציגים את הממוצעים. סך התקציב הוא 141 מיליון שקלים, כש-10 מיליון שקלים הם לתקציב המטה לשנת 2017.

בכמה הסתיימה 2016, שם התקציב היה 120 מיליון שקל? כמה נוצל?

אני עוד לא יודעת. במשרד החינוך באופן חוקי הם עובדים לפי שנת הלימודים, כך שלמעשה היום הם עוד עובדים מתקציב 2016 ותמי יכולה לדווח. בספטמבר הם יתחילו לעבוד מתקציב 2017.

אנחנו נגיש עכשיו פנייה תקציבית. יש לנו כבר תכנון תקציבי לשנת תשע"ח וזה בעצם יהיה התקציב של 2017. אנחנו תמיד עובדים באיחור בגלל שזה לפי שנות לימודים.

כן, אבל אפשר היה לתקצב אתכם בבסיס ל-2017.

אין ספק שהיה אפשר לתקצב.

במשרד הרווחה נחתמו הסכמים עם הרשויות המקומיות והם עדיין עובדים מתוך תקציב 2016. משרדים אחרים כמעט לא התחילו לעבוד ב-2016 כך שאין על מה להסתכל. סיכמנו בינינו התקציבנים שלקראת תחילת ספטמבר ניתן תמונה גם על הניצול של התקציב עד אוגוסט 2017 וגם על התמונה של 2016.

תודה. עמותת טבקה, מי מייצג אתכם? לא? אני עוברת הלאה לאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בבקשה, זיוה.

הכנו מצגת.

ראינו את המצגת בישיבה הקודמת. נוכל להעלות אותה לאתר הוועדה. תסכמי לנו בבקשה בכמה דקות את הדברים העיקריים.

קודם כל, תודה, גברתי היושבת-ראש, על קיום הדיון ועל הרצף ועל ההיענות לקיים את הדיון הזה ביום הזה, שחבר הכנסת דב חנין הכריז עליו כיום לקידום שוויון יוצאי אתיופיה בישראל. אנחנו שמחים על כך שהכנסת עוקבת אחר פעילות המשרדים כי סוגיית השקיפות לפחות בנושא הזה – אנחנו יודעים שגם בהרבה נושאים אחרים – הכרחית מאוד כי הכספים נבלעים, כי הכספים חוזרים לאוצר. אנחנו האוכלוסייה שמתוקשרת, שכל כמה שנים יש עבורה תוכנית והחלטת ממשלה, ובסופו של דבר אחרי כמה שנים שום דבר לא קורה.

אם לפני מעל עשור הייתה החלטת ממשלה על הקמת הפרויקט הלאומי לטיפול בכל יוצאי אתיופיה, לשילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה מגיל לידה עד גיל 35, והמדינה התחייבה על 630 מיליון דולר במצ'ינג עם הפדרציות, כל זה הצטמצם לפירורים שהמדינה נתנה בפרויקט הלאומי, 9 מיליון שקלים כל שנה רק לתגבור הלימודי. בעקבות קול מחאה שאנחנו מוחים על סוגיות מסוימות, שלא קשורות בכלל למחאה, יוצאת החלטת ממשלה. זה גם מה שהיה ב-2008 בעקבות פרשת הדם השנייה, החלטה על תוכנית החומש, שאנחנו יודעים שהיא נכשלה. דוח מבקר המדינה אומר את זה במפורש ובעקבות דוח מבקר המדינה קמה התוכנית של הדרך החדשה. בעקבות המחאה האחרונה התקבלו החלטות הממשלה האלה.

הסוגיה המהותית היא שכאשר מקבלים החלטות, לא מיישמים אותן. אבני היסוד של התוכנית הזאת אומרות, גברתי היושבת-ראש, שילוב מיטבי: סגירת כל התוכניות המבדלות. אם נעבור משרד-משרד נראה שהם ממשיכים לתקצב את כל התוכניות שבעצם הם היו אמורים לסגור.

איפה?

משרד החינוך, למשל, הוא אומר שהוא מתקצב תגבור לימודי והוא מתקצב את הפרויקט הלאומי האתיופי, שהיה בתקציב של 9 מיליון שקל ובשנה הנוכחית הכפילו את התקציב שלו ל-20 מיליון שקל. איך זה יכול להיות? זאת תוכנית שאמורה להיסגר כי זאת תוכנית מבדלת. זאת אחת מאבני היסוד של החלטת הממשלה. תוכנית למורים יוצאי אתיופיה – איך יכול להיות שמשרד החינוך מפתח תוכנית ומרחיב אותה לסטודנטים יוצאי אתיופיה? מה זאת אומרת? הסטודנטים האלה התקבלו בזכות עצמם למכללות, מה פתאום אתם מייצרים עבורם תוכניות? אבל זה מה שקורה כשמשרד מתוקצב להפעלת תוכניות והוא לא מוצא פתרון כדי לתת מענה ספציפי וממוקד אלא משמר את התוכניות ומרחיב אותן. במקום שהכספים האלה יגיעו ליעדם, כפי שנאמר בדוח המבקר, הכספים הולכים למנגנונים במקום להגיע לקהילה. זאת אבן יסוד מאוד מאוד משמעותית וזה לא הגיוני שמקבלים החלטות על סגירת תוכניות ובמקום לסגור אותן, מרחיבים אותן.

משרד הכלכלה אומר שהוא רוצה לשלב את יוצאי אתיופיה בתעסוקה. הוא מקים מרכזי הכוון ליוצאי אתיופיה בלבד ברשויות המקומיות, במרכזי נוער ובמרכזי צעירים. מרכזי צעירים מיועדים לכולם, למה יוצאי אתיופיה לא יכולים ללכת ולקחת את הוואוצ'רים וכולי? למה צריך מנגנון של יוצאי אתיופיה בנפרד, של רכזים וכולי? דרך אגב, בכל משרד ומשרד אנחנו מגלים שעבור הדרך החדשה יש רכזים. אלה עוד מנגנונים שמייצרים כדי לספוג את הכספים במקום לטפל ולתת מענה ישיר. יש לזה פתרון.

כשמשרד השיכון יצא בקריאה למשכנתאות ולהלוואות לזוגות צעירים יוצאי אתיופיה, הם יודעים שזה נטו מגיע להם כהלוואה והם יכולים ללכת ולקחת אותה. במקום 200 בלבד שאמורים לקבל בשנה, נרשמו 3,000 כי זה משהו שהם יכולים לנצל אותו באופן ישיר כמו המלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה. סטודנט יכול לקבל את המלגה באופן ישיר ולנצל אותה. או המשכנתאות והמענקים לרכישת דירה של העולים שיוצאים ממרכזי קליטה. אלה מענים שיכולים לתת באופן פרטני וכל אחד יכול לנצל אותו. אם מייצרים את התוכניות האלה כדי לתת לאתיופים, זה מייצר מנגנונים, זה משמר אותם ובעצם מפריד ומנציח.

זיוה, אתם נמצאים בקשר עם טלל ועם משרד ראש הממשלה?

כן, אנחנו בקשר. אנחנו אומרים להם והם אומרים שהם נכנסו אחרי שכל התוכניות האלה התחילו. הם אומרים שהתפקיד שלהם הוא לעקוב ולפקח, אבל אם יש החלטה שאומרת לסגור תוכניות מבדלות, אני לא יודעת למה לא סוגרים את התוכניות המבדלות. אני לא יודעת למה זה לא קורה. בהחלטה לפחות בתחום החינוך אנחנו יכולים להגיד שסגירת פערים פירושה שיש פערים וצריך לסגור אותם, אבל היעדים ששמו הם בכלל שיפור ההישגים לארבע שנים ב-10%. סליחה, אנחנו משתפרים בלי שום עזרה ובלי שום דבר הרבה יותר טוב מזה.

תמונת המצב היא כאילו יש שינוי, כאילו יש שיח חדש, אבל הדברים לא משתנים והם נשארים אותו דבר. קיבלתם החלטה, הממשלה קיבלה החלטה, הציבור, הקהל שהשתתף בשולחנות העגולים אמר: אנחנו לא רוצים בנפרד. אנחנו רוצים את התוכניות הקיימות והמשרדים לא מסוגלים לשחרר כי התפיסה היא שאתיופים הם בעיה וצריך לתת להם פתרון לבעיה הזאת, היא התפיסה ולא שאפשר לראות שהקהילה הזאת מגוונת, הצרכים מגוונים. יש תלמידים מצטיינים ומחוננים שיכולים להיות במסגרות רגילות ולא במסגרות נפרדות. יש תלמידים שמתקשים, גם אחרים ולא רק יוצאי אתיופיה מתקשים.

ברור, הנקודה מובנת. תודה רבה. משרד החינוך, בהקשר להערה שאמרה זיוה אפשר להביא לנו תוכניות?

אפשר בהחלט להבין. חלק מהתוכניות נסגרו לחלוטין וחלק מאותן תוכניות הורחבו על ידי הוספת ילדים שאינם בני הקהילה לתוך התוכניות, כי הן תוכניות שחשבנו שהן טובות. בחלק מהתוכניות הילדים מקבלים ברמה הפרטנית תגבור לתוך משהו שישנו בסך הכול בתוך בית הספר. אני אשמח לעבור על כל תוכנית ולהסביר מה קרה. התוכנית הראשונה שמופיעה לכם כאן הייתה תוכנית פאקט שעבדה בגני הילדים והייתה תוכנית מבדלת. היא נסגרה לחלוטין ולפחות בחלק של משרד החינוך סגרנו אותה לחלוטין.

היא עדיין פועלת בבתי הספר.

היא לא עובדת בבתי הספר עם משרד החינוך. יכול להיות שהיא פועלת דרך רשויות מקומיות.

זאת אחריות שלכם.

אנחנו הודענו לכל הגורמים שהתוכנית נסגרת, נסגרה והופסקה בשנת הלימודים תשע"ז. אין פאקט. אם יש במקום ספציפי, זיוה, אשמח לקבל עדכון ולפנות לאותו מנהל מחוז רלוונטי כדי לטפל. לצערי לא קיבלתי ממך פנייה אבל אני אשמח.

כולם פה מונעים באמת מרצון טוב וזאת תהיה קצת שאלת תם, אבל יכול להיות שהיא תהפוך להצעה. יש פה אנשי מקצוע בתחום, חבר'ה מהחברה האזרחית שעשו את העבודה לאורך השנים ומכירים היטב את המערכות. יש פה אנשי מקצוע מתוך משרדי הממשלה שעובדים ואמונים על התוכנית הזאת. למה לא להיפגש פעם בחודש בשולחן עגול, סגור, מפגש של שעה באופן קבוע יחד עם ארגוני החברה האזרחית?

יש ועדה של כלל משרדי הממשלה, ועדה אחת משותפת. בכל אחד מהמשרדים, גם כחלק ממנגנון הבקרה והמעקב, יש ועדת מעקב משלו, שמורכבת מ-50% נציגי ציבור, שיכולים להיות אנשי ארגונים שמבינים בתחום, ו-50% אנשי משרד. ההחלטה לדחות את תוכנית החוגים במשרד החינוך התקבלה בוועדה כזאת. ישבו אנשי מקצוע, גם אנשים מהחינוך הבלתי פורמלי, גם ממשרד החינוך, גם מארגונים וגם אנשים פרטיים ואמרו: אנחנו לא רוצים ליצור מצב שאנחנו מכניסים לחוגים יוצאי אתיופיה בקבוצה גדולה באמצע השנה, בואו נדחה את זה ל-1 בספטמבר. השיח הזה מתקיים ועירית יכולה לעבור על כל תוכנית. לא כל התוכניות מבדלות ולא כל התוכניות אותו דבר.

כפי שפתחתי ואמרתי בתחילת דבריי, זיוה, והיו לנו על זה הרבה שיחות, יש צורך לעשות שינוי בדרכי הפעולה שחלק מהשירותים החברתיים עובדים בהם כי הם הורגלו לעבוד בדרך מסוימת. בזה זיוה צודקת. אנחנו כממשלה דרשנו לראות שהתקציב מגיע רק ליוצאי אתיופיה. היה מאוד נוח לעשות תוכניות מבדלות וצריך לעשות שינוי תפיסה. בחלק מהמקרים ובחלק מהמשרדים התוכניות עוברות שינוי תפיסה. אני יכולה להגיד לכם שבמשרד החינוך זיוה מדברת על שתי תוכניות ועירית יכולה להגיד שיש הרבה תוכניות. רובן אינן מבדלות. יש מקומות שאנחנו חוששים מאוד לשפוך את התינוק עם המים והאם נצליח לתת את כל העזרה אם נפרק את הכול. עירית, אם את רוצה להוסיף, בבקשה, כי יש שינויים הדרגתיים שנעשים.

זה מה שרציתי להגיד, שאנחנו כרגע בתהליך. התוכנית שמדברת עליה זיוה היא תוכנית שהשנה משלבת 20% ילדים שאינם בני הקהילה ובשנה הבאה זה יגדל ל-30%. אנחנו רוצים שהיא תהפוך להיות תוכנית ככל תוכנית. היא מתקיימת בבתי ספר שיש בהם מספרים גבוהים יחסית של בני הקהילה כדי לתת תשובה לנושא של בגרויות והכנה לקראת בגרויות.

אנחנו נשמח לקבל את פרטי המעקב וכל הדברים האלה.

עניין השקיפות.

על זה אני מדברת.

אין בעיה. זה לוקח זמן. פתחנו ערוצים לקבלת פניות, למשל מת"לית שהוציאה שלושה ילדים בני הקהילה בלי אף ילד שאינו בן הקהילה לתגבור ועבודה על כישורי למידה. קיבלתי טלפון, למחרת בית הספר קיבל התייחסות והעברנו שוב הודעה לכל המת"ליות שמטפלות בילדים ברמה פרטנית שלא מוציאים את בני הקהילה לבד.

אם אותרו שלושה ילדים יוצאי אתיופיה שיש להם קושי משותף, מה הבעיה להוציא אותם?

ההחלטה היא לא לטפל בהם בנפרד ולכן אנחנו מתעקשים - - -

זאת בדיוק הבעיה של התפיסה שלכם. אתם לא מדברים על צורך, אתם מדברים על צבע וזאת הבעיה בתפיסה. לא יכול להיות שתבואו ותגידו: תסגרו תוכניות – גברתי, יש לי את האסמכתות – ותסגרו חוזה עם אותם הפרויקטים בסתר, כשזה לא שקוף לאחר שאתם מקבלים החלטות, ואחר כך אתם באים ואומרים: לא עשינו שום דבר. יש תמיד אסמכתות.

שנית, הסיפור הוא האם אתם רואים צורך, ילד, או שאתם רואים צבע. זאת הסוגיה.

אנחנו רואים צורך וילד.

לא, אתם לא רואים צורך וילד. אתם רואים צבע. זה הסיפור.

אנחנו נותנים טיפול מיטבי ולוקח לנו זמן לעשות ירידה, הכשרה מחדש, שינוי תפיסה ודרך עבודה של אנשים שעבדו הרבה שנים בצורות שונות. צריך סבלנות גם לתהליך הזה. הכנסנו תוכניות חדשות שרואות בית ספר כללי, לא מסתכלות מי הם בני הקהילה או לא, אלא אומרות שבית הספר צריך להשתפר בסך הכול. אם צריך לתת עוד כלים של עבודה, זה חלק מהעבודה שאנחנו עושים. אנחנו מכניסים אנשים שנותנים את הכלים החסרים לבית הספר כדי שכל בית הספר יתקדם.

אנחנו חייבים להתקדם.

אני רוצה לדבר על המצטיינים כי זיוה טוענת שבמצטיינים אנחנו פועלים בנפרד. אף תוכנית מצטיינים אינה מופרדת. כל תוכניות משרד החינוך מעורבות.

תודה. בבקשה, תעבירי לי את הרשימה. אנחנו נמשיך את המעקב הזה. ברור שתהליכים לוקחים זמן, אבל כדי שהם יתקיימו צריך להציב להם יעדים ולראות שאנחנו מתקדמים משנה לשנה, אחרת לא עשינו שום דבר. נראה לי שכולם כאן מבינים את זה. תעבירו לנו את הדיווח על מה נמצא, איפה השינוי ומתי אתם מציבים את היעדים האלה. נפעל בשקיפות המרבית כדי לגרום לזה לקרות ונבצע על זה מעקב. נראה שבאמת משתפרים. אם יש פה נכונות להשתפר, זה יקרה. בבקשה, מנכ"ל עמותת טבקה. אנחנו ממש בזמנים קצרים אז בבקשה, בקצרה.

אני מתנצל על האיחור, הייתי בוועדה אחרת.

לא כל תוכנית שהיא ליוצאי אתיופיה, היא כישלון. ולא צריך לעשות ולהשקיע מאמצים כדי לסגור כל תוכנית ותוכנית. צריך לחשוב לעומק. בדוח האחרון של המיצ"ב ראינו בתי ספר שהיו בתחתית הרשימה ועלו כמה דרגות בשל שינוי מדיניות, השקעה נכונה ודרך עבודה נכונה. אני חושב שצריך פה התייחסות בצורה רצינית, איך התוכניות האלה פועלות.

יש תוכניות משולבות שנכשלות, ולא בגלל יוצאי אתיופיה, המעורבים ייצאו מוצלחים. יש תוכניות, צריך להקצות משאבים שיהיו כלולים בתקציב המדינה. המדינה משחקת וכך בכל פעם יש תוכנית גדולה, מבטיחים תקציבים בתקשורת אבל התקציב לא יושב בספר התקציב.

אלה הדברים שאתם פתחנו את הישיבה.

אני מתנצל שהצטרפתי רק עכשיו.

אלה בדיוק הדברים שאנחנו מנסים לטפל בהם.

לדעתי כאן טמונה הבעיה. אנחנו לא יכולים לבנות תוכניות כך שאם יישאר עודף נשתמש בו ואם לא, נסתדר עם מה שקיים. אני חושב שהממשלה צריכה לבוא ולשים את התקציב הזה בספר התקציב, כמו שיש הבטחה, מוגן, כדי שהוא יופעל, יוקצה וייושם על התוכניות שלשמן הוא תוקצב.

לדעתי, יש פה הרבה מאוד דברים שהממשלה מבטיחה ועם הזמן הם מתאדים, אבל הזמנים האלה עברו. אנחנו נעמוד על המשמר, אנחנו נעשה הכול כדי שלא יקרה מה שקרה במשך שלושים שנה. הדברים השתנו ואנחנו נמשיך לעשות את זה. אני מודה לך, גברתי, על ההזדמנות.

תודה רבה, אנחנו נעשה את זה ביחד. אני מבטיחה. אני אסכם את הדיון ואבקש מכם מספר דברים כדי שנוכל לבצע מעקב בצורה מסודרת.

אחרי שעברנו על המספרים והטבלאות שהציגה טלל דולב, יש לנו תמונה חלקית – היא כבר משופרת.

בעוד ארבע שנים התוכנית תיגמר ותהיה מלאה.

לא, אנחנו רוצים שהיא תיגמר עם כל התקציבים ואחרי שהיא השיגה את כל מטרותיה, ואז אנחנו נהיה מרוצים.

לצד משרדים כמו בריאות וביטחון פנים אנחנו עדיין רואים פערים תקציביים גדולים במשרדי הרווחה, הביטחון והתרבות. המעקב והשיח שמתנהלים פה מאוד מאוד חשובים ואני מקווה מאוד שהם יקרו. אנחנו ננהל אותם אחת לכמה חודשים ואני חושבת שהם צריכים לקרות וגם להיות מדווחים אחת לחודש בצורה סדורה. זאת לא בקשה מוגזמת.

אנחנו מדברים על תוכנית רב-שנתית, אבל בסוף היא צריכה להראות תוצאות בטווחים מידיים, למשל בנושא שהעלתה זיוה מקונן, של סגירת התוכניות. אנחנו מדברים פה גם על דברים נוספים ועל העברות של התקציבים שנועדו לתוכנית הזאת. אני מקווה גם שבתקציב הבא זה כבר ייכנס לתקציב.

בשביל הדברים האלה באמת צריכה להתקיים ישיבת המעקב הזו, בשיתוף החברה האזרחית, שמכירים את השטח בצורה הטובה ביותר וגם בתוך משרדי הממשלה, להעביר את הדיווח הזה כדי שהוא יהיה שקוף לציבור. זה נועד לכך שאנשים גם יכירו את הזכויות שלהם, גם יוכלו להצביע על תיקונים שצריך לתקן ובכך תהיה ההתקדמות הטובה ביותר.

מההיכרות הקצרה שלי עם האנשים שאחראים על התוכנית, עם טלל ועם המשרדים, יש פה נכונות ויש כוונות וצריך רק לממש את התוכנית בצורה יעילה.

לקראת הישיבה הבאה אנחנו מצפים לראות אתר אינטרנט שמכיל את המידע הזה. קחו את אחת מהמשרות המובטחות למתכנתים ובוני אתרים ושיהיה אתר אינטרנט.

כבר גנבנו אחת מעשרים המשרות ואני מקווה שזה יעזור.

שהדבר הזה יתממש כי באמת בלי זה אנשים לא יכירו את הזכויות שלהם. זה הבסיס. וזה גם לא כל כך קשה כבר בימינו. זאת עבודה יחסית פשוטה בסופו של דבר. אגב, היא יכולה להיות חלק מעבודה חינוכית בבתי הספר. גם זאת אפשרות כדי להנגיש את המידע הזה.

כמו שמאז הישיבה הקודמת הצלחנו להשיג 60 מיליון שקלים בתקנה ייעודית, כך שווה שנלך לקראת שקיפות מלאה בתוך התוכנית הזאת בכלל משרדי הממשלה. הטענות ששמענו על התוכניות המבדלות מצד ארגוני יוצאי אתיופיה הם דברים שבאמת חייבים להיפתר. אנחנו מצפים לראות נוסח ויעדים ברורים מתי זה קורה כדי שנוכל לעקוב אחריהם. משרד החינוך – סטטוס עדכני על הנושא הזה, בבקשה. אני מבקשת גם ממשרדי התרבות, הרווחה והביטחון לתת לנו סטטוס עדכני בכתב, שגם ניתן לפרסם בצורה שקופה כדי להבהיר היכן אנחנו עומדים. משרד ראש הממשלה – לגבי התוכניות המבדלות, כי את יתר הפרטים העברתם לנו.

אנחנו נמשיך בתוך שלושה חודשים מהיום את ישיבת המעקב הבאה ונראה איך אנחנו מתקדמים שם. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.