הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 394

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, ו' בניסן התשע"ז (02 באפריל 2017), שעה 11:30

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016 (מ/1074) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית, דיון והצבעות

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

נאוה בוקר

תמר זנדברג

בצלאל סמוטריץ

ג'מעה אזברגה

טלב אבו עראר

דוד ביטן

איתן ברושי

מנחם אליעזר מוזס

מיכאל מלכיאלי

אברהם נגוסה

אוסאמה סעדי

רועי פולקמן

רמ"ט מנכ"ל, משרד ראש הממשלה - אורן כהן

לשכה משפטית מינהל התכנון, משרד האוצר - אלעד פישר

מנהל תחום אכיפה, משרד האוצר - יוחאי אלבס

משנה ליועץ המשפטי לממשלה-אזרחי, משרד המשפטים - ארז קמיניץ

פרקליט, משרד המשפטים - עמית אופק

פרקליט, משרד המשפטים - אשר זליגר

מנהלת המחלקה, משרד המשפטים - בת-אור כהנוביץ

משרד המשפטים - דוד פרוינד

מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי והשיכון - אילן טייכמן

רמ"ח אבטחה שב"ס, המשרד לביטחון הפנים - אילן טביב

יועצת משפטית מתפ"א, המשרד לביטחון הפנים - סיגלית יאמין

יועמ"ש אג"ת, המשרד לביטחון הפנים - אמיר ליפשיץ

ראש תחום חקיקה שב"ס, המשרד לביטחון הפנים - בן ציון

ע' רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון - ליאור גרוסמן

ראש תחום תכנון תו"פ, משרד הביטחון - יעקב לנין

ראש מערכת תכנון מקרקעין, משרד הביטחון - מיכל שפיגל

עו"ד, רשות הטבע והגנים הלאומיים - נירית אהרון

מנהל חטיבת אכיפת חוק, איכות הסביבה - רון מלכא

מחלקה משפטית, חברת מקורות - ציפי איסר איציק

מתנדב, מרכז מוסאוא - אברהים בדויה

מתנדב, מרכז מוסאוא - נאיף אבו סויס

מוזמן - אחמד מלחם

מוזמן - אחמד סאלח

מוזמן - פהמי חלבי

מוזמן - חליל חלבי

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מקורות חברת המים הלאומית - יהושע שלמה זוהר

תומר רוזנר

לירון אדלר מינקה

רוני טיסר

לאה קריכלי

אושרה עצידה

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016 (מ/1074) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית, דיון והצבעות

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016, (מ/1074) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית,

כדי להיכנס לקונטקסט של הדיון, אנחנו בסופו של דבר כבר דיברנו על כל ההסתייגויות וכו'. אני אאפשר רק לח"כים לומר כמה מילים, ובסופו של דבר נעבור להצבעות כי בסך הכול בנושא הזה אנחנו דנים כבר למעלה מחודש וחצי. בכל מקרה בגלל שבישיבה האחרונה לא הגענו להבנות והזמן כבר חלף לו, החלטתי לקיים דיון בפגרה עצמה בגלל שיש בכוונתנו לסיים את הסיפור הזה כבר בשבוע הזה.

אני לא מבין. מה היה דחוף? אין לכם סבלנות?

לא חשוב, בוא נתקדם.

היתה מלחמה? אם היתה מלחמה באמת כולנו - - - להגיע לכאן.

טלב, התגעגעתי אליך. לא ידעתי איך להביא אותך. אמרתי - בוא נביא אותך דרך הדיון.

אני אתן לתומר כמה מילים, אחרי זה אעביר את רשות הדיבור לטלב, לאוסאמה ולעבדאללה. לאחר מכן נעבור ישר להצבעות.

בבקשה.

בוקר טוב, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש. בתום הדיון שהתקיים פה בפעם הקודמת לפני שהוצגו ההסתייגויות הנוספות, אנחנו הצגנו בפניכם מספר תיקונים קטנים שצריך היה להציג אותם, וקיבלנו את אישורכם להטמיע אותם בנוסח. הנוסח שמופיע בפניכם, הנוסח להצבעות, מופיע בפניכם עם התיקונים הללו.

לאחר שקראנו שוב את הצעת החוק באופן דקדקני נמצא שיש עוד לבצע מספר תיקונים קטנים ואנחנו מבקשים את אישורכם כמובן לאותם תיקונים. תיכף הם יוצגו על-ידי לירון או רוני בצורה מסודרת ותקבלו החלטה לגביהם.

זה שינוים טכניים, מהותיים? מה זה?

בוא נשמע.

עמ' 4 בהגדרה של "שימוש אסור" - זה מסומן בצהוב - אנחנו עושים הבהרה להגדרה בפסקה (2): "שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתוכנית.".

לפני שאנחנו ממשיכים, אני רוצה לקדם פה בברכה חבר הכנסת חדש - ג'מעה אזברגה. באמת, ברוך הבא. אנחנו מאחלים לך בהצלחה.

תודה רבה.

אסביר במילה אחת את השינוי. השינוי הזה נועד להבהיר ששימוש אסור, לעיתים שימוש במקרקעין לגבי חוק התכנון והבנייה, אינו טעון היתר. אם זה שימוש חורג כמובן שצריך לקבל היתר. אבל לעיתים החלפת שימושים במקרקעין לא חייבת להיות טעונה היתר אם התוכנית מתירה או שאי-אפשר לקבל שימוש חורג, למשל, אם זה סטייה ניכרת. למשל, שימוש בקרקע מסוימת למטרה שהתוכנית קובעת אותה כסטייה ניכרת, אי-אפשר לקבל לגביה שימוש חורג. לכן, הסיפא שהייתה המתייחסת רק לשימוש הטעון היתר היא לא נכונה. לכן, הבהרנו שגם שימוש במקרקעין בניגוד לתוכנית לאו דווקא טעון היתר, יהיה אסור.

אדוני היושב-ראש, יש פה הרחבה. יש פה הרחבה עוד פעם.

דיברנו על זה, אנחנו מבהירים את זה בנוסח.

זה הבהרה של הסעיף.

תומר, זה לא הבהרה, עם כל הכבוד. מכניסים פה שינוי מהותי. אנחנו דיברנו על זה כבר. היתה הגדרה של: כל שימוש במקרקעין שנעשה שלא בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה כל שימוש בעבודה אסורה, שימוש במקרקעין הטעון היתר.

שימוש במקרקעין בניגוד לתוכנית. איזה תוכנית? תוכנית מפורטת? תוכנית כללית? כל תוכנית?

כל תוכנית.

זה לא קיים, נכון?

זה היה קודם, זה קיים.

קיים, אפשר להקריא לך מהנוסח הכחול.

בחוק הקיים?

כן.

אז למה אתם משנים את זה?

מבהירים את הנוסח.

אוסאמה, תן לנו להתקדם. זה לא במהות.

תתקדם.

אגב, אין פה מחשבים להבין על מה מדובר? אני מבין שאנחנו קוראים את הנוסח הכחול כמו שדובר כאן לפני שבועיים?

לא, אנחנו חוזרים כרגע לנוסח שדנו עליו קודם, שעשינו עליו את הדיון.

הסיכום שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש - - -

שיניתי את הסיכום.

אתה וביטן ישבתם פה שניכם, אמרתם חד משמעית: חוזרים לכחול.

בצלאל, אני הסברתי לך. אנחנו חוזרים חזרה לדיון האחרון שהיינו, מהנקודה הזו.

לא, לא הבנתי. אני באמת לא מבין. עושים צחוק מאתנו?

מי זה עושים צחוק?

אני לא יודע.

מי זה עושים? לא הבנתי. בצלאל, אני החלטתי עכשיו לכנסת את הוועדה עכשיו ולהמשיך מהנקודה שסיימנו בה.

מה זה הנקודה שסיימנו?

בנוסח האחרון שהופץ. הנה, פתח את המחשב. מה שמופיע לך במחשב.

אין לי מחשב. אם יתנו לי אוכל להסתכל.

אם הייתי עוקב אחרי כל הדיונים היית יודע במה מדובר.

עקבתי אחרי כל הדיונים.

לא היית פה כמעט.

אצלך בחדר זה גם נקרא?

זה משהו אחר, לא קשור. אבל לא חשוב, עזוב. זה גם הופץ.

בוא, תתקדם.

אני לא מצליח להבין. האופוזיציה יצביעו בעד?

אני רק אבהיר לחבר הכנסת סעדי שהנוסח הזה משקף גם את החוק הקיים וגם את הנוסח הכחול המקורי שהיה בנוסח הכחול של הצעת החוק, וגם את הכוונה של חברי הוועדה בדיונים הקודמים. פשוט זה הבהרה נוסח.

אם זה היה בחוק הקיים לא היה צריך לשנות את זה.

יש לי שני את שני הנוסחים. זה היה כך: שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה ללא - - -, בניגוד לתנאי היתר. אמרנו: למטרות בנייה.

זה היה ההסתייגויות שלך. זה בסדר, היא נשארת.

כן, בסדר – אוקי.

ההסתייגות נשארת, אבל היא לא מתקבל.

בבקשה, נתקדם.

עמ' 7, סעיף 257ב(א)(3), בנושא של "לערוך בדיקות ומדידות". הסעיף השגרתי בכל החוקים הוא: "לערוך בדיקות ומדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה או ינהוג בהן בדרך אחרת.". אנחנו התאמנו את הנוסח לנוסחים השגרתיים שקיימים בדרך כלל בחקיקה.

אני מפנה את תשומת הלב, התיקון מסומן בצהוב.

זה תיקון טכני.

הלאה.

עמ' 14 בנושא של מערכת הביטחון. כאן זה לא מסומן בצהוב. זה סעיף 257ג5(א) (3) בנושא הסייג לגבי זכות כניסה למפקחים במערכת הביטחון. המשרד לביטחון הפנים בדיונים הקודמים ביקשו להוסיף כאן שזכות הכניסה תוגבל גם כשיש פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף להם מטעמים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו. זה נשמט בטעות בנוסח האחרון ואנחנו נוסיף את זה כאן. ב-(3) יתווסף גם שהוא אינו רשאי להיחשף להם מטעמים של הגנה על שלום הציבור ובטחונו.

אוקי.

עמ' 17, 257ג12(ב) - גם קשור למערכת הביטחון. זה גם הבהרת נוסח, זה מסומן בצהוב. זה המילה האחרונה בעמוד. ההסמכה של המפקחים במתקן ביטחוני סודי זה לא לפי הוראות סימן זה, אלא לפי הוראות סימן ב'. זאת אומרת, ההסמכה של המפקחים היא שר האוצר מסמיך אותם בהסכמת השר הממונה - זה המשמעות.

טוב.

עמ' 19 - כאן אני אקריא. זה סעיף 257ג13 - מסומן בצהוב. זה גם מערכת הביטחון. הנוסח יהיה כזה: "קבע השר הממונה כי מתקיימים במתקן ביטחוני סודי טעמים של סודיות מיוחדת המונעים מסירת דיווח כאמור בסעיף קטן 257ג12(ד) (בסעיף קטן זה – מיתקן ביטחוני סודי מיוחד), יופעלו סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי סימן ב' בכפוף לסייגים שבסימן זה לעניין אותו מתקן על-ידי מפקח שהוא עובד משרדו של השר הממונה על אותו מתקן או שהוא משרת בגוף הביטחוני האחראי על אותו מתקן שהוסמך על-ידי השר הממונה. (ב) מנהל המיתקן הביטחוני הסודי המיוחד או ראש הגוף הביטחוני האחראי על המיתקן יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי חוק זה באותו מתקן, בהתבסס על הנוהל שנקבע לפי הוראות סעיף 257ג11.".

זה חדש, זה לא היה.

זה היה מנוסח קצת אחרת, אנחנו הבהרנו את הנוסח.

כן, בסדר.

זו הבהרת נוסח לגבי המתקנים המיוחדים הסודיים במיוחד שלגביהם יהיו פקחים פנימיים של המשרד הרלוונטי.

בסדר גמור.

הלאה.

רק אחר כך שנדע. כאן כתוב שמונה חודשים למערכת הביטחון, - - - שישה חודשים.

לא, זה רק לאישור הנוהל.

זה לקביעת הנהלים שלהם.

בסדר - אוקי, טוב.

עמ' 25, סעיף 205(ב) בנושא של מועד הביצוע של צו הריסת תוספת בנייה. היה כתוב 14, אנחנו איחדנו את זה והפכנו את זה ל-21 יום כמו שמופיע בשאר הסעיפים.

אנחנו ביקשנו 60.

לא, לא. לא חשוב.

כיוון שבצווים השיפוטיים נקבע 21 ימים, חשבנו שגם בצווים המינהליים זה נכון.

כן, כן. הבנתי, הבאנו את זה לאחידות.

אני מבקש, אני רוצה להביא את זה לאחידות בכל הצווים המינהליים שבוטל ביצועם על מי ש - - -

טוב. עמית, מקובל עליכם?

כן, אנחנו - - -

טוב, הלאה.

עמ' 28, סעיף 205ב סעיף קטן (ג). שוב מופיע 21 יום – זה מסומן בצהוב.

בסעיף קטן (ד) אנחנו הוספנו כאן עוד שינוי קטן לגבי הנושא של מועד הביצוע. כשהבן-אדם בעצמו לא מבצע את הצו והרשות האוכפת הולכת לבצע את הצו, הוספנו כאן איזושהי הגבלה על מועד הביצוע. מדובר על צו לסגירת מקום. היא תהיה רשאית לסגור את המקום מיום שהסתיימה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) ועד לתום התקופה האמורה שנקבעה בצו האמור בסעיף קטן (א). זאת אומרת, אם אותו בן-אדם לא ביצע תוך 21 יום, אז מתום ה-21 יום - - -

כל דבר אפשר לסגור בצו הזה בלי בית-משפט בלי כלום?

לא, לא. קודם כל, אנחנו מדברים על תנאים מאוד מאוד מאוד - - -

זה יותר קשה מהתאגיד מה שאתם עושים כאן.

שניה, דקה. ברושי, אנחנו לא מתחילים עכשיו את הדיון מלפני חודש וחצי.

עושים כבר התיקונים.

אני מסביר. אתה אפילו לא יודע במה מדובר פה.

תתקדם.

בדיוק מהסיבה הזו, בין היתר, אנחנו מגבילים כאן את הרשות, את היכולת של הרשות האוכפת לפעול לתקופה מאוד מוגדרת. כמובן שמדובר בצו שהוא צו שני אחרי שהופר צו קודם שהיה אפשר לתקוף אותו כמובן בבית-משפט. גם לצו הזה אפשר ללכת לבית-משפט.

גם את זה יכול לבית-משפט תמיד.

מה זה התקופה שאמורה בסעיף קטן (א)? מאחרי 21 יום?

עד 60 יום.

שזה מה?

סגירת מקום אם אתה משתמש בו שלא כדין.

ומה קורה אחרי 60 יום האלה?

אם הרשות האוכפת רוצה שזה יהיה סגירה יותר ארוכה היא צריכה פנייה לבית-המשפט.

לא הבנתי. לפני התיקון הזה אז יכול היה להיות בלתי מוגבל?

לא היה.

הכלי הזה לא היה קיים.

לא, לפני התיקון שעשינו היום.

בהצעה לפני היום לא היה ברור לאיזה תקופה יכולה לסגור הרשות את המקום. לכן, יש פה הבהרה ש- - -

זה לא הבהרה, זה שינוי משמעותי. למה החלטתם תקופה של 60 יום?

לא, לא לאיזה תקופה. התקופה היא עדיין אותה תקופה. לא היה ברור מתי היא מתחילה לעשות את זה. הרשות היתה יכולה בעוד שנה לבוא ולסגור ל-60 יום ובדבר הזה אין שום תועלת. הרעיון זה שהרשות, ברגע שהבן-אדם לא מבצע את זה, תפעל בהקדם לבצע את זה במקומו שאם לא כן היא מפסידה ימים.

או שהיא תלך לבית-משפט אם היא חושבת - - -

הלאה.

עמ' 29, סעיף 206(ד)(1) - קודם כל, יש כאן הבהרה שהיא כרגע לא כתובה בנוסח. זאת אומרת, היא כתובה אבל אנחנו נבהיר את זה. אם ניתן צו הריסה מינהלי ובן-אדם המשיך לבנות לאחר מתן הצו ועוד לא בוצע הצו, אפשר יהיה לבצע גם את מה שהוא בנה לאחר מתן הצו.

בלי שיפנו עוד פעם.

זה אותו צו שכבר ניתן.

כן, אבל הצו בוצע והבניין - - -

לא בוצע. אם הצו עוד לא בוצע - - -

הבן-אדם קיבל צו הריסה, לא מבצע ותוך כדי זה הוא גם ממשיך לבנות. אז ברור - - -

זה אותו צו.

כן, זה אותו צו.

כמובן שזה יהיה במסגרת אותם 60 יום שיש לרשות - - -

בוודאי, בוודאי.

הלאה.

עוד תיקון שמופיע פה בסעיף (2) ומסומן בצהוב: "הוראה להריסה לפי סעיף קטן זה תבוצע בתוך 60 ימים מיום מתן ההוראה, והוראות סעיף 207(ב) יחולו בשינויים המחויבים.".

יש שם הוראות על ה-60 יום, מתי ה-60 יום חלים אם ביקשו עיכוב ביצוע, אם בית-משפט נתן עיכוב ביצוע, לא נתן עיכוב ביצוע. כל ההוראות האלה יחולו גם על המקרה הזה.

עמ' 32, סעיף 209 - - -

יש לך את 31 קודם.

הדברים שמסומנים בצהוב ואני לא קוראת הם דברים שסוכמו קודם בוועדה והוקראו כבר או שזה שינויי נוסח.

סעיף 209, עמ' 32, סעיף קטן (ד) - בעקבות ההערות שנשמעו כאן בוועדה לגבי הנושא של שימוע ועיון חוזר והבקשה שיהיה שימוע, אבל שלא יתווספו כאן עוד ועוד הליכים, אנחנו כתבנו כאן את סעיף קטן (ד): "אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה עצמו נפגע מצו מינהלי שניתן לפי הוראות פרק זה לפנות לנותן הצו ולהביא בפניו את טענותיו.".

זה מה שביקשנו.

כן.

לא הבנתי איך זה פותר את הבעיה. יש כאן עוד הליך עליו אפשר לעתור בנפרד.

לא.

זה לא מייצר הליך, זה פשוט מאפשר פנייה לגורם, לשמוע אותו. זה כתוב כאן.

למה צריך לכתוב את זה?

זו היתה בקשת הוועדה.

לא, אבל אני שואל עוד פעם.

מה השאלה?

דודי, קצת נחת. לא נעים לי ככה לנהל דיון.

למה? אני שואל מה השאלה?

אתה עצבני על הבוקר.

לא עצבני.

- - - תן לנו. אני מבין שאתה אמור להיות עצבני כי אתה בבת אחת עושה פה פליק-פלאק מכל הסיפור - - -

דקה, אל תחלק לי ציונים. אני בגדול מקדיש לנושא הזה חודש וחצי. עברנו על הכול כבר.

היה סיכום בישיבה האחרונה. להביא לך סרטון? להראות לך אותך ואת וביטן מדברים?

בצלאל, אני לא עובד אצלך, ואני לא צריך להתנצל בפניך על שום דבר שאני עושה וגם לא לבקש את האישור שלך.

אבל יש גם איך מנהלים קואליציה - - -

אגב, אני מצטער שנתתי לך להיכנס לחדר שלי. להבא אתה גם לא תיכנס.

לא אכנס.

בגדול, אני מנהל דברים מחוץ לקלעים כדי להביא איזשהם הסכמות ואני לא צריך אותך בשביל זה.

חיפשתי אותך. אתה צריך את האצבע שלי.

תעשה מה שאתה רוצה. אתה שואל אותי, ולכן אני אומר לך שאנחנו דנו. אני קבעתי את הישיבה הזו כדי להצביע על ההסתייגויות כי דיברנו עליהן כבר.

אתה מוכן להסביר לי מה קרה מהישיבה האחרונה עד עכשיו?

הסברתי. אני בסופו של דבר קיבלתי החלטה ביחד עם יושב-ראש הקואליציה שאנחנו נעשה את הדיון היום במקום לעשות אותו בעוד חודש וחצי ונביא את זה ביום רביעי, בעזרת השם. נסיים את העניין.

לא, אבל גם קיבלת החלטה לחזור בך מהדברים שסוכמו.

אבל לא הבנת. אתה יודע, אני בן-אדם גמיש.

אין בעיה, אבל צריך לתאם את זה עם הקואליציה. יש עוד הרבה אנשים ששותפים פה. חיפשתי. אתה יודע יפה מאוד שמהרגע - - -

אני לא מבין מה הוא רוצה. הוא בא לעשות בלגן וזהו.

טלב, תן לי.

בצלאל, בצלאל, אני לא הבאתי שום דבר פה להצבעה, ולכן לא הייתי צריך לעדכן אותך. יש דברים שאני עושה תוך כדי תנועה.

חיפשתי אותך.

אם אתה רוצה כחבר, אין לי בעיה.

דודו, לא כחבר, כחבר ועדה. עזוב כחבר.

לא קשור. אני לא מעדכן את כל מי שחבר בוועדה במה שאני - - -

אבל חיפשתי אותך, נכון? ברגע שזימנת, חיפשתי אותך.

לא ראיתי את זה.

אני אראה לך, גם בטלפון וגם בהודעות.

אוקי, ו-?

עכשיו אתה מפתיע. אתה הולך 180 מעלות מהסיכום הקודם שאני מכיר כקואליציה. ולא רק אני, עוד חברי קואליציה. אם אתה חוזר בך מהכול, תדחה את ההצבעה למחר. תן לי להביא לפה את חברי הקואליציה האחרים ונראה אם זה יעבור או לא.

לא. בצלאל, אני החלטתי שאנחנו מקיימים את הדיון היום.

אבל הבעיה היא לא מתי הדיון, הבעיה שלי על מה אתה מקיים את הדיון.

אמרתי שאני החלטתי את הדיון בדיוק כמו שהיה שבוע שעבר.

בניגוד למה שאתה וביטן - - -

בצלאל, אתה מפריע לי עכשיו בישיבה. אתה שואל: למה אני עצבני? אני לא חייב לך כלום.

אתה לא חייב לי, אתה חייב - - -

יפה. לא חייב לך שום דבר. אתה תצביע פה מה שאתה רוצה, בסדר?

דודי, אתה חייב לקואליציה. אל תכעס עליי - - -

אני כרגע היושב-ראש. בצלאל, מה שאתה מדבר בחדר שלך או מה שעושה - - - בחדר שלו, זה לא מעניין אותי.

אני לא מבין מה שאתה אומר, תסלח לי.

איזה סיכום יש? עם מי? היה איתך סיכום? היה איתך סיכום?

היה סיכום כאן - - -

איתך? עם מי היה הסיכום?

היה סיכום פה עם כל חברי הקואליציה שחוזרים חזרה לנוסח הכחול - - -

זה אני, אני. דרך אגב, זה לא סיכום. אני לא הבאתי את זה להצבעה, לא כלום. אני רק הודעתי להם. אתה היית כאן, שמעת. הודעתי, ועכשיו אחרי זה החלטתי שאני חוזר בי. אז אני צריך לבקש את האישור שלך?

אתה לא צריך לבקש אישור, אתה צריך לנהל דיאלוג עם החברים שלך בקואליציה.

אני לא מנהל. בצלאל, הסברתי לך. תציע להחליף אותי כאן ואתה תנהל דיאלוג עם מי שאתה רוצה.

- - - להחליף אותך, אבל אני חושב שככה לא - - -

אתה כבר עשר דקות עכשיו מפריע לי בדיון הזה.

דודי, אני רק אומר לך שאם דברים לא יהיו בהבנות בסופו של דבר אתה תביא את זה, הם הרי יצביעו נגד. לא יהיה לך רוב, לא פה ולא במליאה - זה הכול.

אז שלא יהיה, בסדר? תצביעו מה שאתם רוצים.

לא יהיה רוב - - -

אין שום בעיה. יש לנו ועדות שאתם מנהלים, הכול בסדר. אני אמרתי לך איך להצביע, בצלאל?

אני חוזר לסעיף הזה. החשש שהעלינו בדיונים הקודמים היה שהעובדה שאנחנו מייצרים כאן עכשיו זכות טיעון - - -

וואלה, יופי - אנחנו עובדים אצלכם.

אתם לא עובדים אצלנו.

ככה זה נראה, ככה זה נראה.

עובד אצל הקואליציה.

לא, לא. אתה חושב שאנחנו עובדים אצלך ואצל בנט.

לא, ממש לא. אתה עובד אצלו - - -

אז תפסיקו, תירגעו. תהיו קצת צנועים ותנו לנו גם לנהל את הדברים כמו שאנחנו מבינים. קצת, לא הרבה. טיפ טיפה - קצת.

מה אתה רוצה? שנעמוד דום?

לא. אדוני, תעיר את ההערה שלך. אין שום בעיה, תצביע איך שאתה רוצה. אל תגיד לי מה לעשות.

אני חוזר לסעיף הזה. החשש שעלה היה שקביעת זכות טיעון או חובת שימוע ספציפית בהליכים האלה המינהליים, מעבר למה שקיים ממילא כי זה כללי הצדק הטבעיים, תייצר עוד הליך. אפשר יהיה לעתור רק עליו בבית-משפט. אפשר יהיה ללכת לבית-משפט רק על זה שלא קוימה זכות הטיעון הזו או חובת השימוע הזו. את זה רצינו למנוע, ואני לא חושב שהנוסח הזה עושה את זה.

זה ההסתייגות שלך?

זו לא הסתייגות, זו שאלת הבהרה.

אבל אני אמרתי, אני ביקשתי את זה בגלל שלא היית בדיונים הקודמים. אני יודע מה שאני אומר.

אני יודע מה שביקשת - - -

הרי למה אני מתעצבן? הרי מתוך 150 שעות שאני מקדיש לזה, אולי באת שעה וחצי, ועכשיו אתה רוצה להחזיר אותנו. הרי זה היה הדיון בוועדה לפני שלושה שבועות.

למה אתה משנה עכשיו את הנוסח?

בגלל שאני החלטתי.

אם אתה החלטת, אפשר לסגור את הוועדה.

לא הבנת? בגלל שאני החלטתי אז וזה היה מקובל על הממשלה. שכחו לשאול את סמוטריץ אם הוא מסכים. אתה צודק.

זה לא נכון. דודי, זה לא נכון. היה לך נוסח אחר שרציתם להביא - - -

בצלאל, אני דיברתי עכשיו מילה? שמעת אותי? הרי הם הדפיסו את זה, נכון? אני באתי עכשיו. אתה חושב שישבתי איתם בבוקר?

אני אומר, היה סיכום על נוסח אחר - - -

אתה חוזר עכשיו לטענה מה קרה בשעה האחרונה ביום רביעי.

לא, אני מדבר עכשיו רק על הסעיף הזה.

הסעיף הזה לא עלה בכלל עכשיו. הוא עלה לפני שבועיים.

ואחר כך היו שיחות עם ארז ואיתך - - -

לא על זה, לא על זה. אני מודיע לך, לא על זה.

גם על זה.

בבקשה.

הסעיף הזה כמו שהוא מנוסח כרגע כסעיף קטן נותן בעינינו מענה מלא ונכון, מצד אחד, כדי לאפשר לבן-אדם עוד לפני שהוא רץ לבית-המשפט אם יש לו עובדות פשוטות שהוא יכול להבהיר לנותן הצו, להביא את זה בפניו. מצד שני, זה לא יוצר הליך חדש בעינינו. העובדה שזה נמצא כאן, העובדה שזה כתוב שזה לא מונע ממנו, אופן הניסוח לא יוצר הליך נוסף אלא להיפך. זה מאפשר גם למי שנתן את הצו לראות שלא ייעשה טעות חלילה.

תודה.

אני רק אבהיר עוד דבר.

לא צריך להבהיר. בואו, תתקדמו.

בעמ' 35, סעיף 214 - זה רק תיקונים טכניים. בעקבות הסיכומים שהיו כאן בוועדה שגם יושב-ראש ועדה מחוזית ויושב-ראש ועדה מקומית יוכל להוציא צו, הוספנו אותם כאן, שכשהם מוציאים את הצו הם צריכים כמובן להתייעץ עם התובע הרלוונטי לפני שהם מוציאים את הצו. זה התיקון.

סליחה, לא הבנתי עוד פעם את התיקון הזה.

סעיף 214 קובע שלפני שנותנים צו צריך להתייעץ עם תובע, בהתאם למי שמוציא את הצו עם התובע הרלוונטי לעניין. בנוסחים הקודמים ההתייחסות היתה רק למהנדס או למתכנן כי זה מי שיכול היה להוציא את הצו. בעקבות הסיכומים בוועדה שגם יושב-ראש ועדה מחוזית יוכל להוציא את הצו, הוספנו אותו כאן לגבי חובת ההיוועצות.

אגב, היתה לך הערה כזו אם אני לא טועה.

כן, מדי פעם.

בגלל זה גם תיקנו. סליחה, אנחנו מתנצלים. אבל תיקנו את זה ל ההערה שלך. באמת מתנצלים.

אני שמח שמדי פעם אני מעיר גם הערות מחכימות. אתה יודע, מדי פעם.

לא באתי בבוקר, שיניתי את זה. הערת לפני שלושה שבועות.

סמוטריץ, עשה לי טובה. אני לא צריך פה משגיח כשרות על החוק הזה. תוריד את ה-PSI.

לא משגיח - - -, היה סיכום ואתם הפכתם אותו ב-180. תאמין לי, רק מה שאני צריך לעשות זה להראות לך סרטון שביטן יושב לידך ואתם בנחרצות מבהירים - - -

אני לא מבין, אתה מקליט אותם? מה זה השטויות האלה? ביטן, תגיד מילה.

בצלאל, מספיק.

עמ' 38, סעיף 217(א) לגבי הנושא של תפיסת כלים, בפסקה (2) - זה מסומן בצהוב. אנחנו כתבנו בנוסח שבית-המשפט שיוכל לדון בנושא של תפיסת כלים יהיה בית-משפט שלום הקרוב למקרקעין שבהם בוצעה העבודה האסורה.

לאחר מחשבה נוספת אנחנו מבקשים לבטל את הנושא הזה של "הקרוב למקרקעין", ותפיסת כלים כמו כל תפיסת כלים אחרת ושיש גם בחוקים אחרים, אפשר יהיה לדון בה בבית-משפט שלום.

כל בית-משפט שלום?

במחוז.

באותו מחוז.

אז למה לוותר על "הקרוב למקרקעין"?

זה חשוב לך?

כן, אני שואל - - -

בגלל שכנראה המדינה ביקשה את הגמישות, בגלל שאם השופט יצא לחופש יש בעיה. הבנת?

בגלל שזה רק מכביד.

לא, אין בעיה. אם זה - - -

דרך אגב, מותר לבוא לבית-משפט קרוב למקרקעין, מותר.

לא. החשש שלי הוא שהעבריין ימשוך את זה לבית-משפט רחוק ועכשיו הפקח צריך - - -

העבריין לא מחליט לאן לשלוח את זה. זה המדינה מחליטה איפה להגיש.

לא - - -

לא נכון, מה פתאום? אם אתה לא קובע בחוק אז הוא יכול להגיש בקשה לשינוי מקום. מה פתאום? אני שואל, למה אתם רוצים שזה יהיה במקום של היחידה אוכפת?

אבל הם ענו לך. הם רוצים במחוז כדי לתת להם גמישות.

באותו מחוז.

באותו מחוז. זה מה שנוח לכם?

כן, כן.

עמ' 41, סעיף 219(ב) - זה דומה כאן למה שעשינו בצו סגירת מקום המינהלי, הגבלת הזמן שבו הרשות האוכפת יכולה לבצע את הצו אם הוא לא בוצע. היא תוכל לבצע את סגירת הבניין רק מיום שהסתיימה התקופה האמורה בסעיף קטן (א2) ועד לתום התקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 218(א).

ככל שנקבעה.

הבהרנו את זה קודם. זה מגביל את הרשות כדי שלא תבוא אחרי תקופה, מתי היא יכולה לבצע את הצו. זה פשוט מגביל את הרשות לתקופה מאוד מוגדרת שבה היא יכולה לסגור את המקום.

עמ' 43, סעיף 220(ה) - זה אותו דבר, אותו רעיון. אם יש צו הפסקה שיפוטי שאחריו סוגרים בניין, גם כאן סגירת הבניין מיום שהסתימה התקופה האמורה בסעיף קטן (ד2) ועד לתום התקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 220(א).

ב-220(א) לא כתוב שחייבים להגביל את הצו בזמן, ולכן אנחנו נוסיף כאן: עד לתום התקופה שנקבעה בצו כאמור בסעיף 220(א) אם נקבעה תקופה, ככל שנקבעה - בסדר?

עמ' 48, סעיף 222(ג1) – זה לא מסומן. כתוב כאן: העושה שימוש אסור, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3). זה טעות דפוס, זה צריך להיות 61(א)(4).

בדומה לשאר הסעיפים שבהם נקבעו הקנסות.

ומה זה: וקנס נוסף על כל עבירה נמשכת?

זה היה במקור. על כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שניתן לו הצו.

זה הקנס המתמשך, מה שהפרדנו פה למגורים ושלא למגורים.

מדובר כמובן בקנס יותר גבוה ממה שהיה במקור בנוסח המקורי.

מה הסכום עכשיו?

(א)(4) זה כ-230 אלף שקלים. אבל זה רק טעות דפוס.

זה יותר גבוה.

כן, זה טעות דפוס. זה הופיע בכחול ככה, זה היה כל הזמן ככה.

עמ' 52, רק הבהרה לגבי סעיף 229. סעיף 229 מדבר על בטלות היתר שניתן בהליך רישוי מקוצר. הסעיף הזה נשאר כאן. היה סעיף נוסף בדיונים הקודמים שדיבר על האפשרות של ביטול היתר בשל מסירת פרטים לא נכונים לא בכוונה להטעות אלא בתום לב. אנחנו בסופו של דבר לאחר מחשבה הורדנו את הסעיף הזה של ביטול ההיתר. מציעים להוריד את הסעיף הזה ולהשאיר רק את הסעיפים של מסירה ידיעה כוזבת או מטעה, והנושא של ביטול היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת.

כאשר הכוונה של כולנו היא שימשיכו לחול כללי המשפט המינהלי הרגילים שבהם מוסד התכנון, אם יתברר לו שהוא נתן היתר על יסוד פרטים בלתי נכונים או כמו כל החלטה מוטעית אחרת מבחינה מינהלית, הוא יוכל לפעול במישור המינהלי הרגיל ולבדוק אם אפשר לבטל את ההחלטה או מה אפשר לעשות איתה. אין צורך בהוראה מפורשת בחוק הזה לעניין הזה.

בת אור, מה העמדה שלכם?

אנחנו לא זכרנו סיכום כזה.

מה שארז ביקש.

אני חושב שכן. דיברנו אז.

דיברנו אז שאם בן-אדם קיבל היתר לא על בסיס הצהרה שלו שקרית אלא כנראה שהיתה איזושהי בעיה, אז הוא לכאורה לא אשם בעניין.

לא, אבל פה זה כן על בסיס המידע שלו.

לא, מדברים על זה או ההצהרה השקרית?

לא. הצהרה שקרית - בוודאי.

ההצהרה השקרית נשאר. ההצהרה השקרית זה - - -

זה נשאר, בוודאי. בן אדם שקרן, מה? אלא אם נתנו למישהו היתר, ההוא לא יודע. הם טעו.

עמית, נשאר מידע הכוזב ונשאר מי שנתן - - -

אבל עברנו למקום אחר.

לא, לא.

זה נמחק, לא נשאר במקום אחר.

הסעיף שהיה 216 הפרטים בלתי נכונים שזה טעות או תום לב או טעות של הרשות, אנחנו לאחר הדיונים גם אתכם בסופו של דבר אמרנו שיחולו כללי המשפט המינהלי הרגיל. אם יש טעות, הרשות תוכל לשקול את הדברים.

זו היתה בקשה של ארז.

תשאירו את זה ככה כמו כל טעות רגילה. לא צריך להטיל משהו ספציפי לעניין הזה.

כן, בדיוק.

עמ' 55, סעיף 235 - זה לא כתוב בנוסח. אנחנו רק נבהיר כאן את הנושא שאפשר לדחות ביצוע צו אם הבנייה שעליה חל הצו אינה מסכנת את שלום הציבור. אנחנו נוסיף כאן שגם השימוש כמובן. הבנייה או השימוש שעליהם חלים הצו אינם מסכנים את שלום הציבור ובטיחותו.

בוודאי. דיברנו על זה גם - כן.

עמ' 57, סעיף 238 - הנושא של הפעלת כוח בביצוע צו. בעקבות הדיונים שהיו בוועדה כתבנו שיהיה כתוב כך: "הוטל צו לפי פרק זה, רשאי מפקח מטעם הרשות האוכפת להיכנס למקום שהצו חל עליו לשם ביצוע הצו, להרחיק ממנו כל אדם וחפץ ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש כדי להבטיח את ביצוע הצו, ובלבד שהזדהה כאמור בסעיף 257ג(א), ורשאי שוטר לסייע בביצוע הצו, לרבות באמצעות שימוש בכוח סביר כלפי רכוש וכלפי אדם.".

רק שוטר יכול ל- - -

כן, כן.

הלאה.

עמ' 59, סעיף 211(ה) - זה לא כתוב כרגע בנוסח. הסעיף מדבר על זה שבצווי הפסקה אי-אפשר יהיה לעכב את הביצוע, אבל בית-משפט יהיה חייב לקיים דיון מהיר תוך 30 יום. אנחנו רוצים להבהיר כאן שגם בערעור על צווי הפסקה. זה אותו עניין. אם מעכבים צו הפסקה אז כל צו ההפסקה מבוטל. אי-אפשר לעכב אותו, אבל חייבים לדון בו בצורה מהירה, גם בערעור.

אני רוצה לשאול פה שאלה. למה אנחנו לא דורשים כדי למנוע פניות שווא - רק ידחו, הרי יעצרו את המבצע ו- - - את הכלים ו-700 שוטרים מחכים - למה לא לדרוש הפקדת ערובה?

יש הוראה כזו.

פה לא כתוב, פה כתוב: "רשאי להתנות". אני רוצה אין, אין עיכוב ביצוע בלי שהופקד 50,000 שקל שמחולטים ככל ש - - -

אבל לפעמים נותנים יותר. יש לך סמכות, מה אתה רוצה? נותנים.

לא, לא נותנים. בפועל זה אחת המכשלות היותר גדולות, אתם יודעים את זה טוב ממני, במבצעי אכיפה. להתנות, כמו שעושים בערעור - חייב, אלא אם כן יש לו סיבות אחרות.

זה רשאי, נכון?

- - - תהיה שבית-המשפט דורש, הוא יכול לפטור מטעמים מיוחדים שיירשמו כמו בערעורים. ככה זה בערעורים.

בצלאל, בגדול המדינה יכולה לבקש את זה. אין שום בעיה. אני לא רואה את זה - להיפך.

לא, אבל במעמד צד אחד המדינה לא יכולה לבקש.

אני מסביר. המדינה יכולה לבקש את זה. אם במקומות מסוימים יחליטו שכן אז אין בעיה.

המדינה לא יכולה לבקש את זה. העבריין פונה לבית-משפט, המדינה לא פה. אנחנו מדברים עכשיו על מעמד צד אחד. הוא מחכה וחצי שעה לפני הפינוי הוא רץ לבית-המשפט. הוא הרי תמיד עושה את זה, הוא לא ילך ברגע שהוא קיבל את הצו. הוא יחכה לדקה ה-90. באותה שניה הוא בא לבית-המשפט ועכשיו הוא קיבל צו במעמד צד אחד. עכשיו המבצע הלך, צריך להתחיל אותו מחדש. אני רוצה שבית-המשפט יגיד לו: אדוני, תנאי לקבל צו כזה: תפקיד, בבקשה, ערובה 50,000 שקל שאם מתברר שזו בקשת סרק היא מחולטת. עכשיו הבן-אדם יחשוב חמש פעמים. אם יש לו טיעון אינטליגנטי רציני משפטית - סבבה, אני רוצה לתת לו. לא רוצה למנוע ממנו זכות גישה לערכאות. אבל אם הוא מגיש תביעת סרק רק כדי לטרפד את מהלכי האכיפה, זה יעלה לו הרבה כסף.

בבקשה, תדעו שסמוטריץ יביא עוד מנדט לבית היהודי על בקשה כזו.

נראה לי טריוויאלי לחלוטין. תשוו את הנוסח למה שקורה בערעורים. אני מגיש ערעור לבית-משפט, אני חייב בערובה. בית-משפט יכול לפטור אותי מטעמים מיוחדים שיירשמו.

יש פה שני עניינים: אחד, אנחנו היום קובעים שבית-משפט יחליט רק אחרי שהוא קיבל את התגובה של הצד האוכף. תסתכל על סעיף 211(ב) בעמ' 58. הוא חייב להחליט.

אבל ב-(ג) אתה נותן לו סמכות.

לא, ב-(2), (ב)(2). (ב)(2) הוא יכול לתת במעמד צד אחד, אבל הצד השני חייב להצהיר בפניו, בפני בית-המשפט שהוא העביר לנו ולא קיבל תגובה. הוא העביר את הבקשה לעיכוב ביצוע. הרי בית-המשפט יכול לתת עיכוב ביצוע זמני רק אחרי שהוא קיבל את תגובת המדינה או הרשות המקומית. הוא יכול לתת גם בלי שהוא קיבל את התגובה, רק בתנאי שמי שמבקש את עיכוב הביצוע מצהיר: העברתי להם את הבקשה והם לא נתנו לי תגובה. זאת אומרת, בכל מקרה אנחנו היום מצמצמים את המקרים שבהם לא תהיה תגובה של הרשות האוכפת.

אין כבר, גמרנו כבר עם בקשה למעמד צד אחד שמגישים חצי שעה לפני.

עדיין זה יהיה, אבל הוא יצטרך להצהיר שהוא פנה אלינו ואנחנו לא נתנו תגובה.

לא, אבל תוך חצי שעה אתה לא אמור לתת תגובה.

אני צריך לתת. אם אני יכול, אני צריך לתת תגובה מידית, למשל, לבקש ערובה.

אנחנו יודעים לעשות גם את זה כשצריך.

לא, בסדר.

מעבר לזה, אם אתה רוצה לחייב בית-משפט בהפקדת ערובה אתה צריך לקבוע אמות מידה שזה נכנסים כאן לשאלה - - -

לא, אני לא רוצה להיכנס לזה. יש גם אנשים שאני לא רוצה שיבקשו מהם ערובה וכו'. אבל עזוב.

טלב, מה רצית?

חבר הכנסת סמוטריץ, כמה שהוא כל כך תפס את ה - - -

אבל הוא לא הנושא עכשיו, עזוב.

כמה שהוא יהיה יפה בציבור, הוא יביא עוד מנדטים לפי הסקרים – זו הכוונה.

בסוף ביבי גונב לו את המנדטים של הקיצוניים, אל תדאג.

בדיוק. סמוטריץ, תירגע. תירגע, יא בצלאל. אתה יושב גם בבית לא חוקי. הוא יושב בבית לא חוקי גם - סמוטריץ.

נשאר לנו סעיף התחולה.

ברשותכם, אני רוצה לעשות הפסקה של חמש דקות. אני רוצה לסגור את הפינה ולחזור.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:20.)

רבותי, אני ממשיך את הישיבה.

לירון, תגמרי את זה.

אנחנו בעמ' 77, סעיף 13(ג). אקרא את כל סעיף 13 מהתחלה: "סעיף 13(א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו ( להלן – יום התחילה).

(ב) הוראות סימנים (ג) אכיפה מינהלית, (ד) צווים שיפוטיים והריסה ללא הרשאה, (ו) אמצעי אכיפה נוספים ו-(ז) עיכוב ביצוע, בפרק י' לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה יחולו על צווים שניתנו מכוח הסימנים האמורים מיום תחילה ואילך.".

זה מחוק.

עכשיו (ג) הלא מחוק למטה: "על אף האמור בסעיף קטן (ב) הוראות סעיף 245 לחוק העיקרי ויתר הוראות פרק י' לחוק העיקרי הנוגעות לצו הניתן לפי הסעיף האמור כנוסחן בסעיף 4 לחוק זה, לא יחולו לעניין עבודה אסורה שבוצעה לפני יום התחילה, ובלבד שעבודה אסורה לא בוצעה במקרקעין המנויים בסעיף 222(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה או בשטח המיועד בתוכנית למבנה ציבור. על עבודה אסורה כאמור יוסיפו לחול הוראות סעיף 212 לחוק העיקרי ויתר הוראות פרק י' לחוק העיקרי הנוגעות לצו הניתן לפי הסעיף האמור כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה.".

בסעיף הזה אנחנו מבקשים רק בקשה אחת. זו בקשה של גם הנסחית שלנו וגם - - -

מדברים פה על שנתיים וחצי?

רגע, זה לא זה. זה הסעיף הבא.

לגבי זה אנחנו שוקלים להפנות לסעיפים ספציפיים של פרק י' בחוק הקודם שחלים על צו, מה שנקרא צו הריסה ללא הרשאה, כדי ליצור קצת יותר ודאות לנושא של צווים מהסוג הזה. אנחנו מבקשים את רשותכם להפנות לסעיפים הספציפיים. למיטב זכרוני, זה סעיפים שנוגעים לערעור וסעיפים שנוגעים לנושא הביצוע.

בסדר גמור.

למה כתוב: על אף האמור בסעיף קטן (ב) ולא על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)?

כי זה רק לגבי צווים. כדי להבהיר שצו ישן - - -

לא רק צווים. אנחנו דיברנו בכלל על עבודה רק חדשה, לא על עבודה ישנה. לכן, אני רוצה גם - - -

לגבי מה? אם זה עבודה ישנה לגבי עבירה פלילית עצמה, ברור שאי-אפשר להעמיד לדין לפי העבירה החדשה.

ההתייחסות היא ליום התחילה, זה בסדר.

זה הוראות הדין הכללי. אי-אפשר להעמיד אדם לדין באופן - - -

סעיף קטן (א) מדבר על יום התחילה, סעיף קטן (ב) מדבר על תחילה של צווים חדשים. (ג) - אתם פה מחריגים את העניין הזה של עבודה ישנה, אתם אומרים עבודה חדשה.

נכון.

אז צריך להיות: על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

אבל סעיף (ג) מפנה ליום התחילה. זאת אומרת, ההתייחסות לעבודה חדשה היא רק אחרי יום התחילה. מה שבוצע לפני יום התחילה שכתוב בסעיף קטן (א) - - -

לא, זה לא היה ברור. לכן, אנחנו ביקשנו להחריג את זה. הכוונה היתה שזה יחול על כל המבנים, גם בנייה ישנה. אנחנו הוצאנו ואמרנו: אנחנו עכשיו רק מתחילים על עבודה חדשה. לכן, צריך להיות שזה על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). זה כל מה שאני מבקש.

זה עניין של נוסח.

נכון, אבל ליתר בהירות אני חושב שזה מוסכם - - -

אין ויכוח מהותי בינינו לעניין הזה.

אם אין ויכוח מהותי, תכניס את זה.

ההפניה פה היא ליום התחילה, זה בסדר.

אפשר להפנות גם ל-(א).

עכשיו (ד)?

זה הסעיף שעליו דיברתם, זה הסעיף שלגבי עבירות שימוש מתמשכות.

אני אקרא את סעיף קטן (ד): "על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בתקופה שמיום התחילה ועד יום שנתיים מהמועד האמור על שימוש אסור שהוא שימוש למגורים אשר החל לפני יום ה-21.3.2017 בעבודה אסורה שהיא בניין שבנייתו הושלמה שנתיים לפני יום פרסומו של חוק זה, לא יחולו הוראות פרק י' לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק הזה, ויוסיפו לחול על שימוש אסור כאמור הוראות פרק י' לחוק העיקרי כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה.".

מה זה ה-21.3? למה הכנסתם את ה-21.3?

זה יום הדיון בוועדה שהיה.

אנחנו דיברנו על זה כבר, תתקדם. דיברנו מהיום, מאותו יום - שלא מחר בבוקר יתחילו. אתה זוכר את זה.

אז שני לרביעי.

אתה התשת אותי. תתקדמי.

"(ה) בסעיף זה עבודה אסורה בשימוש אסור כהגדרתם בסעיף 203 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה."

(ו) - הקראנו את זה אבל אני אקריא שוב. זה על מערכת הביטחון: "תחילתו של סימן ב'1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה - שנה מיום פרסומו של חוק זה והוא יחול על עבודה אסורה ושימוש אסור שבוצעו החל ביום ז' בניסן תשס"ט (1 באפריל 2009) ואילך.".

מה זה אומר?

זה תחולה לגבי מערכת הביטחון.

זה - אנחנו לא מסכימים. באמת, 21 למרץ. בוא, תעשה תאריך עגול. אני לא סתם אמרתי בצחוק. ארז, תעשה ראשון באפריל – נו.

אפשר לעשות הראשון במרץ, זה תאריך עגול.

בצלאל, בחשבונאות אם זה מעל 15, אתה יודע שתמיד הולכים לסוף. לא פחות.

טוב, בסדר. תתקדם.

ואז זה חוקים רטרואקטיביים. רק כך הם יודעים לחוקק.

כן, הכול רטרואקטיבי אצלם. רק על הבית שלו אני לא יודע איזה חוק יחול. אין חוק, אה?

דבר אחרון אחרון חביב - זה בקשת הנסחית שלנו. כיוון שלפי פקודת סדרי השלטון והמשפט חוק צריך להתפרסם תוך עשרה ימים מיום שהוא התקבל בכנסת ואם הוא יאושר בכנסת ביום רביעי הקרוב העשרה ימים האלה - - -

מה זה "אם"?

לכש-.

ארז, זה הדמוקרטיה. מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. אתה רואה?

רק תסביר לי מי הצדיקים פה.

כרגע אני לא רואה שיש רוב לזה. - - - לא יצביעו בעד, אנחנו בבעיה.

העשרה ימים האלה נופלים בחול המועד פסח, אנחנו מבקשים שהחוק יקבע שהחוק יתפרסם ברשומות תוך 30 יום מיום קבלתו בכנסת.

מה ההבדל?

לפי החוק צריך לפרסם תוך עשרה ימים. זה לא מספיק.

אז תעשה 15 יום.

מה עם המימונה?

אין בעיה, 16 יום.

זה מה שהם ביקשו.

מי ביקש את זה?

מחלקת נוסח החוק אצלנו - - -, הם לא עובדים בחול המועד.

אז לפחות האחד במאי. זה חג הפועלים.

עד יום האחד במאי אפשר לכתוב.

אין בעיה, תרשום.

זה 30 יום, אבל לא חשוב.

בסדר, לא נראה לי במהות.

בת-אור רוצה להבהיר לנו עניין לגבי סיכום שהיה לנו עם פיקוד העורף.

בבקשה, בת-אור.

נוכח העובדה שירדה הסמכות של פיקוד העורף להוציא צו הפסקה מינהלי לעניין של בניית ממ"דים, הסיכום שלנו עם גורמי פיקוד העורף הוא שבמקרה הצורך הם יפנו ליחידה הארצית והיא תטפל בזה על פי סמכויותיה.

ברשותך, עוד הוראת מעבר אחת. כרגע אין יועץ משפטי בהגדרה ליחידת האכיפה. אני מבקש שבהוראת המעבר ייכתב שעד יום מינוי יועץ משפטי ליחידת האכיפה יהיה היועץ המשפטי, כי זה חשוב לצווים שמתייעצים איתם, היועץ המשפטי למשרד האוצר או מי שימנה לצורך זה, בסדר?

לא, לא היועץ המשפטי של משרד האוצר.

אז מי אתה רוצה? היועץ המשפטי לממשלה או מי שימנה?

המחלקה.

המחלקה, בסדר.

יש עוד הערות פה לממשלה?

בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ.

בהינתן השינויים הדרמטיים שאירעו כאן פתאום משבוע שעבר להיום, אני מבקש שתיפתח לנו אפשרות להגיש הסתייגויות נוספות. אפילו עכשיו במקום אני מוכן עם כמה הסתייגויות.

תגיש. אגב, לא נהוג שקואליציה מגישה הסתייגויות, אבל תגיש.

דודי, לא נהוג שהקואליציה מגישה הסתייגויות. אם היא חלק מהתהליך, אם היא משותפת, - - - אם מפתיעים אותה בפליק-פלאק מהרגע להרגע, זה - - -

בצלאל, לא מתנהגים כך. אבל בסדר. אני אוהב אותך, אתה יודע. אני מת עליך, אבל לא מתנהלים ככה.

לא מתנהגים ככה? לא מתנהלים ככה, דודי? אני שואל אותך ברצינות. מי היה לא בסדר? אתה רוצה לצאת שניה לחדר האחורי?

אני מסביר. בצלאל, אני חושב שלא מתנהלים ככה, וזה לא בסדר. אבל בסדר, אני מכבד אותך.

אני לא מבין. לא מתנהלים איך?

אתה לא מגיש הסתייגויות אצלי. אתה יכול לדבר איתי ואם אני לא מקבל, גם מתקדמים.

אבל אני מדבר אותך ואתה עושה מאה שמונים מעלות ממה ש - - -

לא הבנת. בצלאל, אתה פה לוקח את העסק למקום לא נכון. אחרי זה אני אדבר איתך. זה לא שיחה בפורום הזה. אבל אני דן פה בסיפור הזה כבר למעלה משנה. ישבתי עם כל ראשי הסיעות בעניין הזה וכו' וכו'. יש לי משימה. יש את הגמישויות שאנחנו לוקחים לעצמנו. לפעמים אנחנו מתגמשים טיפה במקום כזה כדי לקדם שם. אבל בסדר, עזוב. זה הטקטיקה שקורית כאן ביום יום. אני מכבד אותך. אתה עכשיו מגיש הסתייגויות ואני מבין שעברת לאופוזיציה – בסדר.

לא, ממש לא.

בגלל שבקואליציה לא מגישים הסתייגויות.

אבל בקואליציה מתאמים.

אבל לא מתאמים כל דבר.

זה נקרא "כל דבר"? - - -

כשהייתי בכנסת שבוע, הייתי בוועדת חוקה. לא הכרתי את הכללים ואמרתי כמוך ואמרתי: אני מגיש הסתייגות. אמר לי יושב-ראש ועדת חוקה: דודי, לא מגישים. אמרתי לו: אתה יודע מה? אתה צודק - מושך. אני אשכנע אותך. דיברתי אתו והוא אמר לי שהוא לא משתכנע. אמרתי לו: בסדר.

אדוני, אתה צודק. הכול טוב ויפה. רק סיימנו את המושב שבסיכום שחוזרים לנוסח הכחול, ואני בא לפה הבוקר ויש משהו שונה לחלוטין.

סמוטריץ, לא הבנת. הרעיון הוא: אין פה אידאולוגיה. הרי אנחנו רצינו לקדם את העניין. אנחנו הגענו כנראה למסקנה שאנחנו יכולים לקדם אותו, ויפה שעה אחת קודם. אני יודע מה יקרה עוד חודשיים? אז זהו. עזוב, מספיק. אין בזה מהות.

אין מהות בהבדלים בין הנוסח הכחול לנוסח הזה?

לא, אנחנו כבר כשהגענו - - -

הם חזרו בהם מההסכמה שלהם.

לא חזרנו משום דבר.

אין שינוי אפילו בפסיק מאז שסיכמנו את מה שסיכמנו באותו יום, ביום שני.

חוץ מזה שהסיכום היה על דעת זה שזה עובר - - -

רק שניה. אז זהו, אין מהות. יש רק שאלה של זמנים. עבר שבוע. אם היה עובר חודשיים, אתה צודק. עזוב.

אני מקווה שאתה הולך עם ברכיות שלא ייקרעו לך המכנסיים מהירידה על הברכיים כל הזמן בשבילם – באמת.

בצלאל, אתה יודע שאני אוהב אותך. אבל יש דברים שאתה יודע - - -

אני אגיש כמה הסתייגויות שנוכל למשוך את הזמן קצת במליאה.

תגיש אותן עכשיו, בבקשה. אתה לא יכול, אתה יודע, הסיפור של העקרב והצב. הרי אתה לא יכול בלי זה. אז בבקשה – יאללה.

תספר את הסיפור, אני באמת לא מכיר.

לא חשוב, לא חשוב. גם על זה תעשה לי הסתייגות. אז יאללה, תבוא ישר.

עכשיו אתם עושים פיליבסטר או אנחנו? אני לא מבין. מי עושה פה, ארז?

אתה מבין מה קורה לי פה? בשנות השבעים הייתי רואה כל משחק כדורסל. היה שחקן רכש במכבי תל-אביב ובמשחק הראשון הוא טעה בסל והוא שם את הכדור בסל של מכבי. זה מה שקורה לנו עכשיו.

בבקשה. תרשמי את ההסתייגויות.

אני מבקש למחוק את סעיף 209(ד), בעמ' 32. אגב, הכול בנוסף להסתייגויות הקודמות שלי.

בעמ' 55, סעיף 235(א) - אני מבקש לחזור לשישה חודשים. למחוק את המילים "שנים עשר חודשים", ולחזור לשישה חודשים - הנוסח שהיה במקור.

עמ' 57, סעיף 238(א) - למחוק את המילים "כלפי רכוש" ואת כל התוספת שהוספנו עכשיו בצבע הצהוב.

עמ' 59, סעיף קטן (ג) - אתם תעזרו לי אחר כך בניסוח, היועצים המשפטיים - אני מבקש את מה שדיברנו קודם. אני רוצה שברירת המחדל תהיה שבית-המשפט לא ייתן צו במעמד צד אחד, אלא אם כן הופקדה ערובה בסכום של 30,000 שקלים.

איך הגעת ל-30,000?

זה מה שמקובל היום בערעורים אזרחיים. בית-המשפט יוכל לפטור מהפקדת ערובה מטעמים מיוחדים שיירשמו. צריך להקפיד, הערובה הזו תחולט ככל שיתברר שמדובר בבקשת סרק.

את זה לא צריך לכתוב כי זו מהותה של ערובה.

בסדר. עכשיו אני הולך לסוף, סעיף התחולה. עמ' 78, סעיף קטן (ד) - אני מבקש לחזור לתום חמש שנים מהמועד האמור.

במקום שנתיים, חמש שנים.

אתה יודע מה? ארבע וחצי. עוד חצי שנה ליום התחולה, אז ארבע וחצי.

ארבע וחצי בול?

ארבע וחצי. לא, סך הכול ל - - -

ובשנה מעוברת מה קורה?

עוד דבר אחד. אני לא מוצא את זה כרגע, תיכף יגידו לי איפה זה. היכולת לממש צו - היינו בהתחלה עם שלושה ימים. הפכנו את זה לארבעה ושבעה. ארבעה בבניין לא גמור, שבעה. אני מבקש שזה יהיה ארבעה גם בבניין גמור. זה סעיף 206. בבקשה, לחזור לארבעה ימים. תוך - - - ימים, אין שום בעיה לאכלס בית. ברגע שהבית אוכלס אפשר - - -. לדעתי, מי שמתעקש על זה יודע למה הוא עשה את זה.

מקורות, בבקשה. רשמת לי פתק. בואי תגידי לי מה רצית.

- - - אני מוותרת - - -

מוותרת? סגרת את זה איתם? מצוין - אחלה.

חברי הכנסת, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו יותר כבר מחודש וחצי דנים בחוק הגרוע הזה, וגם עם כל התיקונים והשינויים והתוספות שהכנסתם וחלקם היו הסתייגויות שלנו, והכנסתם את זה לתוך החוק, אבל בכל זאת עדיין מדובר בחוק קשה במיוחד, ובמיוחד שהוא מופנה למגזר הערבי. נכון שאתם אומרים שזה חוק כלפי כולם ו- - -

אוסאמה, יש לי הצעה. אני מציע להחיל אותו גם ביהודה ושומרון, בשטחי C. אני מציע שנעשה סעיף תחולה. ארז, מה אתה אומר? אני בעד להחיל את החוק הזה עכשיו ולקבוע שהוא יחול ביהודה ושומרון, בשטחי C.

אי-אפשר, החוק שונה.

זה הסתייגות?

כן, תוסיף את זה כהסתייגות.

רשות הדיבור שלך כבר ניתנה לך באריכות, ועכשיו היא של אוסאמה.

ארז, הרי במושב הבא הוא יבוא ויעשה להחיל תיקון - - -

מדובר בחוק שהוא חוק גרוע ולא ייפייף אותו כל התיקונים שהכנסנו. בכל זאת החוק נשאר גרוע. אם באמת הממשלה רוצה להסדיר את העניין של עשרות אלפי בתים שנבנו ללא רישיון היא היתה קודם כל נכנסת לעובי הקורה. היתה מטילה תקופה קצובה של לאשר את כל תוכניות המתאר, תוכניות פרטניות, ואחרי זה אומרים: מהיום והלאה. אנחנו אישרנו תוכניות מתאר, אישרנו תוכניות מפורטות, מהיום והלאה אני מתחיל לאכוף את החוק.

כן, אבל יש לנו את מדיניות האכיפה. זה בדיוק מה שהתכוונו.

תיכף נגיע למדיניות האכיפה. אני אומר, עוד לפני שמדברים. הרי החוק הזה במהותו הוא חוק בשני ראשים: הראש הראשון זה להגביל וכמעט לשלול את שיקול הדעת של בתי-המשפט. שמענו פה וגם דנו בזה והגשנו הסתייגויות על זה אם בית-משפט רשאי או בית-משפט לא יעכב, וכמעט לא נשאר שום דבר משיקול הדעת של בית-המשפט. אנחנו מתרעמים על זה. קודם כל, שאפילו מערכת בתי-משפט שיש לנו ביקורת קשה עליה, אתם באים ואומרים: עכשיו בית-המשפט - הוא אשם בכל התופעה של הבתים שנבנו ללא רישיון במגזר הערבי.

לכן, היה מן הנכון, אדוני היושב-ראש, שקודם כל, גם לפי המלצות צוות 120 שמדברים על הסדרת המצב הקיים, על אישור תוכניות המתאר, וראינו גם לפי הטבלה שהוגשה לוועדה עצמה שכמעט 40 - 50 ישובים עדיין ללא תוכנית מתאר כלשהי, חלק גדול ללא תוכניות מתאר מאושרות. אז מה אתם רוצים מהציבור הערבי? מה אתם רוצים? באמת. יכולנו ללכת יד ביד אתכם אם באמת הכוונה היתה לבוא, להסדיר, לתכנן, לאשר תוכניות, ואחרי זה היינו הולכים אתכם כמו שגם עשינו בכמה ישובים עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שבחלק מהיישובים שהתוכניות הוגשו לוותמ"ל ובתכנון מהיר. הלכנו עם ראשי הערים וראשי הערים עומדים כחומה בצורה בפני כל בנייה שהיא, ואפילו אם יש יסודות הולכים והורסים את היסודות האלה. ואם יש בנייה בקרקע ציבורית, כמובן שכן.

יש ויש - לא כולם.

יש ויש. כשאתם נותנים פתרונות, אתם נותנים פתח ותקווה. תאמין לי, אף אחד - לא אזרח ולא ראש עיר - רוצה לחלום כל הזמן מתי הורסים אצלו ביישוב. לכן, יש ויש. אז תנו.

הראש השני זה עוד ועוד עונשים ועוד מאסרים. לא נשאר סוג של קנס בעולם שאין פה, מקנס מתמשך לכפל קנס, לאגרה, להיטלים, להשבחה. כמה? אדם שבונה בית של מאה מטר על מנת לגור בו, כמה קנסות אתם רוצים לתת לו? בסוף הוא יבנה כי הוא חייב לבנות. איפה הוא יגור? אתם לא נותנים.

אוסאמה, אתה יודע שזה כל כך רחוק מהמציאות. אף אחד לא בונה מאה מטר - - -

אתה קודם כל תדבר על הבית שלך שהוא בלי היתר. אתם מהתנועה שלכם רצים כל שני וחמישי ומצלמים את הבית של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. לפחות זה על הקרקע שלו ויש תוכנית מתאר שם. איפה אתה? הקרקע לא שלך, ולכן צריך חוק הסדרה.

אוסאמה. בצלאל, אל תפריע לו.

אם נחזור לנוסח הכחול אני אפסיק.

אל תפריע לו.

לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו הגשנו אלפי הסתייגויות. אנחנו עומדים על הסתייגויות אבל באמת, ואמרתי גם ביום שלישי שעבר, כל הכבוד לך שבאמת קלטת חלק מההסתייגויות שלנו והכנסת אותן לתוך הצעת החוק המעודכנת, במיוחד בכל הקשור לעניין התחולה שבאמת מדובר על בנייה חדשה, לא על בנייה ישנה. זו היתה חקיקה רטרואקטיבית שאני לא יודע אם היא היתה עוברת בבית-משפט. גם על עניין השימוש - אנחנו היינו מצפים שגם השימוש, ארז, יהיה מהיום והלאה. אתם קבעתם חמש שנים. ירדתם לשנתיים מיום ה- - -

אבל אני רוצה גם לעניין מדיניות האכיפה - המכתב ששלחו לנו. אני רוצה גם להדגיש שזה חלק מהדיון פה של הוועדה.

אני אדגיש את זה בסוף.

וגם תיקון שהכנסנו אותו בהסכמה שבנייה ושימוש מחוץ למקרקעין אשר כלולה בתוכנית כוללנית שאושרה או שהופקדה או שנקלטה - - -

במוסד?

מה שסיכמנו, ארז. על-ידי גורם מוסמך.

זאת אומרת, שמינהל התכנון עומד מאחורי התכנון.

בוודאי, בוודאי.

לא, לא כל מוסד תכנון.

אמרנו מוסד תכנון - מחוזי זה היה? מה זה היה?

ועדה מחוזית על תוכנית כוללנית.

כן. תוכנית כוללנית, מה שדיברנו.

בסדר?

כן.

דבר אחרון - אני יודע, ונפגשנו בימים האחרונים עם הרבה ראשי מועצות וראשי עיריות שהם כבר היו כמה פעמים אצל כבוד נשיא המדינה. הבנו שהם הגישו גם מסמך מדיניות.

לא ראיתי אותו, רק שמעתי עליו.

על מנת שלא נסגור או נחסום את עצמנו, אני אומר שכל סיכום שיגיעו אליו ראשי היישובים עם נשיא המדינה, עם הגורמים המוסמכים, כמובן זה חלק מה - - -

אני מכבד את נשיא המדינה, אבל לדעתי הם טעו במונית. היו צריכים ללכת לארז. מה נשיא המדינה?

לא יודע. אני יודע שזה עם נשיא המדינה, זה עם שר האוצר.

עזוב. נשיא המדינה – כבודו במקומו מונח. לא חושב שאנחנו צריכים להכניס אותו. אבל בסדר.

ברגע שיגיעו להסכמות - נשיא המדינה או זה - לא יעשו הסכמות בלי היועץ המשפטי לממשלה. אם תהיינה עוד הסכמות מעבר למה שיש פה במסמך של מדיניות האכיפה, אנחנו מבקשים שזה חלק מהפרוטוקול של - - -

לא, לא. אני אסביר. מדיניות האכיפה היא כבר ברורה לנו והיא נמצאת כאן. לגבי הסיפור של נשיא המדינה - כבודו במקומו מונח, אמרתי לך. אבל אני מניח - - -

אני אומר, אם תהיינה הסכמות.

- - - אם יהיו הסכמות עם היועץ המשפטי לממשלה.

בוודאי, נו.

אני לא רוצה לחסום כי אמרו לנו שכבר שלחו מכתב והם מחכים לתשובה, אז שימשיכו במאמצים שלהם.

עם כל הכבוד, מה שחשוב זה התוכן ולא חשוב נשיא המדינה. קצת סבלנות לא תזיק.

פהמי, אתה זוכר. אני כבר לא שם. אני עם המון סבלנות. אבל אתה יודע, איפה שלא צריך סבלנות לא צריך סבלנות.

לא אנחנו עושים לך בעיות, החבר'ה שעושים לך שם.

לא, לא. הישיבה הזו היא בדיוק כרגע רק בסיפור של החבר'ה.

לעניין סדרי הדיון - כיוון שבצלאל עכשיו הכול מחדש והגיש הסתייגויות אז אנחנו פותחים הכול מחדש. אנחנו נגיד לכם.

בבקשה, תתקדם.

אתם יכולים לפתוח הכול מחדש. גם אם הוא יגיד לכם עכשיו שהוא חוזר לכחול, הוא לא יקיים את זה. מחר הוא ירד עוד פעם על הברכיים ובשביל שתסכימו עוד פעם הוא ייתן לכם כל מה שאתם רוצים. אתה יכול לשחק כמה שאתה רוצה. אוסאמה, אתם מבינים את היהודים מצוין.

בצלאל, אתה כבר מעליב אותי פעם שלישית ואני שותק.

אנחנו נגיד ליועץ המשפטי על איזה הסתייגויות אנחנו רוצים להצביע, בסדר?

כן, כן.

אבל את כל ההסתייגויות מעבירים למליאה.

לא, לא. אין דבר כזה. אנחנו - - -

אין דברים כאלה. בסופו של דבר, הוא צריך לעבוד עליהם. אתם הגשתם כמאתיים ומשהו הסתייגויות. רובן המוחלט זה הסתייגויות סרק ואתה יודע את זה.

אני יכול להצטרף להסתייגויות שלהם?

כן, אתה יכול.

תתמקדו עכשיו במהותיות שלכם.

הסתייגויות שלא תוצבענה בוועדה לא יבואו למליאה.

תאמין לי שגם ככה יש לכם מספיק. אני אומר לך שאין הרבה הסתייגויות מהותיות שלכם גם.

יש.

תומר, מה זה עושה אם אני מצטרף להסתייגויות שלהם? אני מצטרף לכל ההסתייגויות שלהם ואני לא מוותר עליהן.

בסדר, תצטרף.

יש לך זכות דיבור שבוע.

לא. אם הם מוותרים אתה לא יכול להצטרף להסתייגות.

אה, אם הם מוותרים אי-אפשר? למה? אם אני הצטרפתי זה לא הופך להיות גם שלי?

- - - אתה מצטרף.

ברגע שהוא מוריד - - -, שיירשום אותן.

אפשר להגיש את כל ההסתייגויות האלה?

כן, כן, כן.

טלב, בבקשה.

תודה, מכובדי היושב-ראש. אני רוצה לשאול באמת לאן אתם חותרים ולא רק בחוק הזה, אלא בכלל? אתם אולי חושבים שבאחד הימים אנחנו נעזוב את הארץ ונעבור לארץ אחרת? זה לא יתכן.

אתה תעזוב אותנו? אני אתן לך לעזוב אותנו?

אנחנו לא נוותר על המולדת שלנו.

אתה אזרח ישראלי, נכון?

אני אזרח ערבי-פלסטיני שמתגורר וחי - - -

אתה אזרח ישראלי חבר כנסת.

תקשיב לי שניה, תן לי להגיד לך למה אני מתכוון. הרי למה כל החוקים? כל החוקים מתכוונים או מבקשים כאילו רק להרוס. האם היתה תוכנית לממשלה הזו שהיא הכי הגרועה שיש בין כל הממשלות, להביא הצעת חוק שתתאים לאוכלוסייה הערבית לפתח ישובים או שכונות או להרחיב תחומי שיפוט של היישובים שכמעט נהפכו למחנות פליטים? אין תוכנית כזאת - רק להרוס.

מכובדי היושב-ראש, אתמול התקשרו אליי אנשים שמתגוררים ביישוב והם מנהלים משא-ומתן עם המדינה לעבור ליישוב מוכר. אין למדינה סבלנות לתת להם כמה ימים. לא, בואו נעביר אתכם למקום זמני ואחר כך למקום הקבוע. מה קרה? זה מזכיר לי בדיוק את הישיבה שלך היום. מה דחוף בכך שאתה מזמן אותה להיום? אם לשכת היועץ המשפטי מתנהגת ככה גם ונותנת לכם ולממשלה, אז על מי לבנות את התקווה, באמת? אם היועץ המשפטי הוא שבאמת - - -

טלב, אתה אומר: מה שנוכל לעשות מחר למה נעשה היום?

אבל סוכם. בכך אני חושב שזה רמאות. אם סוכם שנביא את זה אחרי הפגרה - - -

מי סיכם?

זה לא סוכם?

עם מי?

איתי - אתה.

אני סיכמתי איתך?

נכון מאוד, ועם אוסאמה ועם עבדאללה ועם כולנו שהחוק הזה הולך אחרי הפגרה - כך הבנתי.

יש בחירות.

יש בחירות, ההר הוליד עכבר.

תעדכנו אותו.

לכן, אדוני היושב-ראש, מה שלא בא בכוח, בא ביותר כוח. ביבי נתניהו אמר את זה. עם מי מתחרה ביבי נתניהו?

מתי הוא אמר את זה? לי אמרו את זה כשהייתי בסדיר בצבא.

הוא אמר את זה גם. ביבי מתחרה עם בצלאל סמוטריץ. יש אלפי בתים של יהודים שלא הורסים. אני בטוח שהחוק הזה לא יחול עליהם במיליון אחוז.

בטח שכן.

הוא יחול רק על האוכלוסייה שנקראת האוכלוסייה הערבית. זה המצב.

טלב, אני רוצה שאענה לך ברצינות. אם אתה מדבר לחבר'ה, אני שותק. אם אתה רוצה תשובה רצינית, אין בעיה. אני אתן לך.

תן לי תשובה רצינית.

אמסלם, אל תזלזל בנו.

פהמי, שמעת שאני מזלזל בכם?

אבל שתהיה רצינית. מדובר ב-200,000 צווי הריסה בכל הארץ, 200,000. מהם 4,000 אצל הערבים.

תמשיך.

לכן, אני לא חושב שזה בכלל חוק דמוקרטי. זה אנטי דמוקרטי, זה אנטי חוקתי. זה חוק פוגעני, רק מופנה ומכוון לאוכלוסייה מסוימת. זה חוק שנקרא חוק לטיהור אתני. זה ממש כך, בדיוק. לכן, אנחנו נמשיך איך שאנחנו רגילים לעשות. כמה שתחמירו בענישה, אנחנו לפי הצורך נקים ונבנה בתים רגיל. לא יעצור אותנו שום דבר, אלא להרחיב, להתחיל לחשוב בכיוון אחר. במקום להחמיר בענישה, לחשוב איך באמת להרחיב את היישובים הקיימים. אין, אין לנו אופק. אני גר בישוב ערערה בנגב, ואין מגרש אחד ריק. מה תגידו? קמיניץ, תענה לי, בבקשה, האם זה כלול בחוק הזה?

איפה? איפה?

בערערה בנגב. מה, אתה שר? אתה שואל אותי איפה? אתה יושב בבית לא חוקי. למה לא הורסים לו את הבית? אני שואל כבוד היושב-ראש, למה לא הורסים לו את הבית?

אתה יודע שאצלך הרי כל אחד שמגיע לגיל 18 מקבל - - - מדינת ישראל, עם פיתוח, עם תשתיות, מה שבחור באופקים לא יכול לחלום על קומה רביעית בשיכון מתקלף מבחוץ.

בצלאל, אני לא רוצה להוציא אותך. אתה לא בזכות דיבור.

אתה נותן להם ככה דמגוגיה?

עכשיו טלב. תכבד אותו, תן לו להגיד מה שהוא רוצה.

אם בדווי או ערבי היה גר במקומו של סמוטריץ בבית לא חוקי, היו הורסים לו את הבית ונותנים לו להרגיש ממש כמו מלך? באמת, אני שואל. תענה לי. אתה מדבר בשמו של היועץ המשפטי לממשלה. יושב פה חבר כנסת שגר בבית לא חוקי. האם מותר לו בגלל שהוא יהודי? האם אתה יכול לענות מה היה קורה אם היה במקומו ערבי?

לא, לא. אין זכות דיבור. אין תשובה.

אין לו תשובה.

התשובה ברורה, אבל - - -

נתניהו אומר: אין לי איפה ואיפה – כל העולם ידע. זה שקר וכזב. שקרן ראש הממשלה אם הוא אומר את זה, באמת. יש איפה ואיפה, יש.

אני חושב שהביטוי הוא חריף. אתה לא צריך להתבטא כך.

אז הוא לא דובר אמת. בסדר, נגיד כך?

ראשית, זה יותר טוב.

הכי גזען בעולם - נתניהו.

אבל בשביל מה? בשביל מה?

לא, באמת - אין איפה ואיפה, וכנגד הערבים כן הורסים ממש בכל העוצמה. אצל היהודים אפילו צו אחד לא אוכפים - בושה וחרפה.

זה לא נכון.

זעקת הקוזק הנגזל, כך קוראים לזה.

אתה מחפש - - -

טלב, אני אענה לך עכשיו ברצינות ואני לא רוצה להיכנס לוויכוח. אמרתי את זה בתחילת הדיון לפני חודש וחצי. אני בא מהתחום המוניציפאלי. אני אומר לך שרוב ההריסות שעשינו בירושלים היו נגד יהודים, ורוב ההריסות היום במדינת ישראל מתבצעות נגד יהודים. יש פה שני עולמות, ואני לא נכנס כרגע למה זה קורה. כשיהודי בונה מרפסת קטנה, הבאגר הורס לו את זה למחרת.

אבל יש לו תוכנית מפורטת ולנו אין.

לא ביקשת ממך. אם תדבר עוד פעם, אתה תצא לבד.

לכן, אני לא רוצה להיכנס לזה. אתה לוקח את זה וזה נוח לך תמיד ואתה עושה את זה תמיד. אני מכבד אותך בגלל שאני באמת מכבד אותך. זה לא יהודים ולא נגד ערבים. מי שסובל מהסיפור הזה זה בעיקר יהודים. בגדול, בגלל שרוב עבירות הבנייה מתבצעות שם. במגזר הערבי מתבצעות הריסה במדגם, ואתה מכיר אותם. אני יכול להראות לך כמה מתבצעות פה על בסיס יומי. אבל אף אחד לא מדבר על זה. למה? זה לא קשור. בן-אדם עבר על החוק, מטפלים בו. אגב, אני מסכים. שכן של אימא שלי בנה, אני מסכים שיהרסו לו - בוודאי. אני לא בא ואומר: מה פתאום? מה אתם הורסים לו? מה, השתגעתם? אתם נגד יהודים. אדוני, זה מדינת חוק, וחוק זה חוק. אבל אצלכם יש שתי מערכות חוקים: חוקים ליהודים, צריך להרוס להם הכול, וחוקים לערבים שמה פתאום?

אז שהחוק יחול, קודם כל, על סמוטריץ. להרוס לו את הבית היום.

בסדר, לא משנה.

טלב, תצביעו איתי על ההסתייגות להפיל את זה היום - יאללה, נו.

טלב, לכן שאלתי. אם אתה מדבר לחבר'ה - אחלה, אני שותק. החבר'ה צריכים לשמוע מה שאתה אומר. אבל אם אתה רוצה להגיד מה האמת אז אענה לך. בגדול, זו המציאות של החיים שלנו היום. אני מסכים, ובגלל זה נולדה מדיניות האכיפה וכו', שלמדינת ישראל כמדינה יש גם כן אשמה בעניין של ההתפתחות הזו - בוודאי. בגלל זה אנחנו נמצאים כאן ובגלל זה ישבנו ושינינו ובגלל זה מדיניות האכיפה - בוודאי. אבל אתה כחבר כנסת שאני מכבד אותו מאוד מאוד, ורואים אותו בטלוויזיה עכשיו ילדים בני 6, 7, 8, הם לא מבינים כל כך את המורכבות והם לוקחים את זה למקום לא טוב. הם אומרים: יש עכשיו חבר כנסת שאומר שצריך לעבור על החוק.

אבל אין לי פתרון אחר. אין פתרון אחר.

טלב, לא מדברים ככה. אומרים: אנחנו נסדיר. תבין, אתה איש ציבור. אתה לא עוד איזה מישהו. אנשים שומעים אותך. אחד שהוא חכם מבין את מה שאתה אומר, אבל אחד שהוא פחות הוא לוקח את זה כמו שאתה מדבר. הוא לוקח את זה למקום אחר. לכן, יש זהירות במה שאנחנו אומרים. תודה רבה.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני לא חבר בוועדה.

מותר לך לדבר הכול, זה בסדר.

אני לא חבר, מותר לי רק לדבר ולהסתייג. העבודה שעשו ד"ר עבדאללה ואוסאמה היא עבודה יפה, ואני מברך אותם על זה. אבל אני באמת רוצה לשאול את השאלות. זו אולי פעם ראשונה שאני מדבר בוועדה כחבר כנסת. כאיש ציבור וקהילה פעיל דיברתי הרבה. אני רוצה לשאול על האחריות לגבי כל מה שנקרא היום במגזר הערבי בין 55,000 ל-70,000 בתים שאמורים להיהרס. האם אתם באמת חושבים ללכת ולעשות את זה ולהשאיר חצי מיליון בני אדם מתחת לכיפת השמיים?

ג'מעה, מה אתה חושב? אתה איש ציבור, אתה חבר כנסת. אתה חושב שזה מה שיקרה?

אני חושב שצריך להיות מטורף בשביל זה. אני חושב שלא משנה איזה לאום או דת, להשאיר חצי מיליון בני אדם מתחת לכיפת השמיים,\ זה צריך להיות - - -

זו לא הכוונה שלנו, זו לא הכוונה שלנו - ברור.

אוקי. אני לא רואה בדבר מתמטיקה. זה לא אחד ועוד אחד שווה שניים. אני חושב שלממשלות ישראל העוקבות היה אשם גדול בעניין הזה שאין הרחבות של תוכניות מתאר, עניין של הפשרות קרקעות לטובת העניין. יש בזה הרבה אשם. אבל בוא נודה באמת. בנצרת אולי 60 שנה לא הרחיבו את תוכנית המתאר. 68 שנים לא הוקמו יישובים במגזר הערבי, חוץ משבעה הריכוזים בנגב שהם ללא תשתיות. אבל זה דיון נפרד. אבל אחרי 40 שנה לבוא ולהאשים ולהעניש את הקורבן? היו חייבים לבנות. הבן שלי הולך להתחתן, אני לא יכול לעשות לו, חוץ מאשר לבנות בלתי חוקי. אני מבקש 20 שנה רישיון ולא נותנים לו. בשביל לתת יש שני צדדים. אני חושב שהדבר הזה הוא לא מתמטיקה. צריך לחשוב בהיגיון. בוא נתחיל לדבר על הלבנת הבתים הקיימים, ומהיום והלאה תרחיבו את תוכנית המתאר, תלבינו את הבית שקיים. אחרי שעושים את התנאים האלה תהרוס. אבל זה כשיש לו אופציה, לא כשאין אופציה. אחרי 40 שנה של סירוב מצד הממשלה לתת לאנשים רישיונות, בא עונש על הקורבן ולא על זה שעשה את העוול. אז העניין הוא לא מתמטיקה. יש הרבה מה לעשות, ואפשר לעשות - תאמין לי. אבל זה אם יש כוונות טובות. אמרתי שתמיד אפשר אם יש כוונות טובות. אבל ברגע שאין כוונות טובות - ועם כל הכבוד לבצלאל סמוטריץ שהוא חושב שכולם משתלטים על קרקעות המדינה, וזה לא נכון. הוא פשוט מסלף את ההיסטוריה. אני אמרתי לו את זה בתוכנית עם יהורם גאון, ואני אומר לו את זה גם פה. העניין - אנחנו לא צריכים להיגרר לראש של אנשים כמו בצלאל סמוטריץ. עם כל הכבוד, יש לנו פה מיליון וחצי תושבים, וגם תושבים ילידים.

אני חושב שאפשר. אחד היסודות של הדמוקרטיה זה לא הרוב. אנחנו יכולים להצביע עכשיו לשחוט אותי ולשים אותו על האש ולאכול אותי סטייקים. אחד היסודות של הדמוקרטיה זה שמירה על זכויות המיעוט דווקא, לא על זכויות הרוב. בזכות הרוב אתה לא יכול לשחוט אותי, סליחה. תודה.

ג'מעה, תודה רבה. לא עצרתי אותך כי אני מכבד אותך באמת גם כחבר כנסת. אבל ככה פתחנו את הדיונים. אני מסכים עם רוב הדברים שאמרת. ככה גם התפיסה של הממשלה וגם בכל נושא החקיקה. הראייה החקיקתית וגם באופן מעשי זה להחיל את הבנייה, לא זה.

להרוס זה הכי קל, הכי פשוט.

ג'מעה, עשינו פה הרבה ישיבות, כולל מינהל תכנון, עברנו את היישובים. אני לא אלאה אותך. בגדול, זה הכוונה. בדיוק כפי שהצגת את הדברים, זה גם הראייה של הממשלה בעניין.

בבקשה, איתן ברושי.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, וארז, אני גם פונה אליך, בכותרות יש פה חלוקה בין המגזר הלא יהודי שעיקר הבעיה שלו היא המגורים, והמגזר ההתיישבותי והכפרי שעיקר הבעיות שלו הוא דווקא בשימושים שאינם מגורים. כידוע לך, יש ועדות שעוסקות בזה גם במינהל, ברשות מקרקעי ישראל. גם היושב-ראש הלך לקראת הערבים בנושא המגורים ואני רוצה שתהיה הליכה מקבילה למה שלא מגורים. אני רוצה פה שוויון זכויות במירכאות.

צריך להבין שעיקר הקושי של ההתיישבות, ואני מנסה לייצג אותם בקצרה, זה בעיקר בנושאים שהם לא מגורים. יש בהחלט מקום לתת שנתיים גם. יודע ארז קמיניץ שיש ועדות מיוחדות ברשות מקרקעי ישראל שעסקו ועוסקות בהסדרת השימושים הלא חקלאיים. אני חושב שחסר פה הבנה וגמישות והשוואה. אני פונה אליך, ארז, גם כי אתה מכיר את הדברים מזוויות אחרות. יש פה רגישות. יש פה קרקע שהוכרזה כקרקע חקלאית כשהיום חלק גדול כבר לא חקלאות ויש דברים שהם לא להריסה מחר בהתיישבות.

ארז, אני מבקש למנוע פה מצב שיש זכות וטו למינהל. צריך להשאיר את הזכות לתכנון. יש לנו בעיה עם הסעיף הזה, בסעיף 145. אני לא רוצה להעיר הסתייגויות, אני מסתפק בהערה הכללית שאנחנו רוצים כמו עם הערבים שיתנו לנו שנתיים להסתגלות.

איתן, זה לא "כמו". אין ערבים-יהודים.

אתה נענית לבקשה של הערבים.

אז גם אתה, זה החוק.

רק למגורים תיקנתם.

אנחנו תיקנו את זה למגורים בגלל שלא רצינו לתקן - - -

מגורים זה מגורים של אדם.

בוודאי. לא רצינו לעשות את זה למסחרי. רצית לעשות את זה למסחרי?

אז אני אומר, אותו דבר בהתיישבות.

בהתיישבות יש מישהו שלקח עכשיו את הלול שלו ופתח אולם חתונות.

מדבר אחורה.

אני שואל אותך, על זה אנחנו מדברים. מישהו לקח את הקרקע החקלאית שלו ובנה אולם. האם אנחנו ניתן לו? אנחנו לא מדברים עכשיו על חקלאי שהיה לו בית - - - לפני שלושים שנה והוא ממשיך להפעיל אותו. אנחנו מדברים על נושאים מסחריים, גם בהתיישבות, שאנשים לוקחים את מה שנתנו להם למסחר שבכלל לא קשור.

אבל נתת שנתיים הסתגלות?

לא - למגורים. לפי תפיסתנו, יש הבדל בין אדם שבנה לא חוקי בית לגור בו ושהוא לא מרוויח לבין אדם שבנה אולם חתונות והוא משכיר אותו.

לא. אדם שבנה לול כשזרקו אותו בלילה באיזה מקום ועכשיו הוא הופך את זה לצימר, אז מה? רוצים לחסל אותו?

לא. אם אפשר בפל"ח אז הוא הולך ומסדיר.

אתה יודע שזה לא עובד.

עצרת לי את הדמעות שניה. נשבר לי הלב: איך הלול שהוא הפך אותו לצימר, אתה לא מאשר לו?

יש מקום שאתה יכול להזיל דמעות. קודם כל, זה לא מצחיק.

מה זה "לא מצחיק"? אתה הורג אותו מצחוק.

אני לא צוחק.

ברושי, כחבר כנסת אתה מקבל את זה שאדם שקיבל לעשות לול, למשל, הולך ומשכיר את זה עכשיו למחסן? זה נשמע לך הגיוני?

אבל אנחנו בתוך תהליך הסדרה.

הרי בסופו של דבר זה ליד העיר, ובעיר יש אדם שבנה את המחסנים ושילם כסף ואף אחד לא משכיר ממנו את המחסנים כי אומרים לו שיש שם לול.

דודי, כשתבוא איתי לתענכים ולגליל ולמטה יהודה, תדבר אחרת.

אני כל היום מסתובב במטה יהודה.

תן לארז לענות. יש הסדרה במקביל. בניגוד למקום שלא היה כלום, יש תהליך של הסדרה.

אבל ההסדרה הקניינית כפופה, וזה נאמר בכל החלטות מועצת מקרקעי ישראל, ואתה מכיר את זה, להסדרה תכנונית. אז אם אפשר ואם מוסד התכנון מאפשר את זה - - -

לא יהיה זמן.

מה זה "לא יהיה זמן"? תמיד יש זמן.

למה לא לתת יותר ארכה? אנחנו בתוך תהליך, כולל עם מליאה של החלטות מינהל. הקימו ועדת - - -

זה לא שאלה של תהליך.

למה אתם קופצים? למה הלחץ הזה?

ארז, יש פה שגיאה בדיון. ההיפך - מבחינה מסוימת עדיף לך ללכת החדש ולא להישאר בחוק הקיים.

בחלק מהמקרים זה המצב, בדיוק.

אני לא אמרתי שאני לא הולך, אמרתי שחסרה גמישות.

חבר הכנסת ברושי, אנחנו יותר טולרנטים למגורים כמשרד היועץ המשפטי הממשלה. היתה פה בקשה של הכנסת. אנחנו בהחלט יותר טולרנטיים למגורים מאשר למי שמייצר רווח מעסק. כל הליכי ההסדרה, הסדרה של שימושי פל"ח או הסדרה כזו או אחרת שנעשית לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, היא כפופה לתכנון. גם היום יש עבירת שימוש, גם היום אפשר להעמיד על אותו דבר בדיוק לדין. אם הסדרת הפל"ח מסתדרת, אז הכול מסתדר. ואם לא - אז לא.

אבל תיתן טיפה יותר זמן.

זה לא קשור לזמן. גם היום אתה צריך את הזמן הזה, בלי קשר לחוק החדש.

ברושי, תתקדם.

אני לא עובר הסתייגות, רק את העניין העקרוני.

לא מקבל, תתקדם.

סיימתי.

סיימת, יופי.

מוזס, אל תלך. אני צריך אותך פה, ב-13:30 תהיה כאן.

שלום לך. מה זה? זה ערב פסח. מה קורה לנו?

דודי, הוא ויזניצר. הוא מצביע איתי, אנחנו מאותה חסידות. תישאר פה. אתה מצביע איתי.

אתה יודע, הוא לא מספר את זה לכולם. אתה מספר לכולם שאתם מאותה חסידות, הוא לא?

ארז, אני מצפה ממך ליותר - - - אתנו. תוריד את המילה: לא למגורים.

ראשית, אתה לא צריך את זה - - -

לא, לא. ברושי, מספיק. ברושי, יש לזה השלכות - לא. אחרי זה אסביר לך גם למה.

לירון או רוני, מבחינתי, אתם יכולים לצאת שניה עם עבדאללה ולסכם אתו.

חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

דודי, תודה. אני רוצה רגע להפריד בין העבודה המקצועית שנעשתה פה בכל הדרגים: קודם כל, על-ידי הצוות של משרד המשפטים בראשות ארז קמיניץ. אין לי ספק שהכוונות שלכם היו טובות ולעשות סדר ולעשות גם איזושהי האחדה. במידה מסוימת, לא אשמתכם הגלימה הפוליטית שנתפרה למהלך הזה. כמו כן, כולל העבודה שנעשתה בהובלתך, אדוני יושב-ראש הוועדה, יחד עם צוות הייעוץ המשפטי וחברי הכנסת מהאופוזיציה. בהחלט ניכר שנעשתה כאן עבודה שהיה רצון להגיע לאיזשהו עמק שווה ושלא תהיה תחושה לעומתית ושלא תהיה תחושה שיש איזושהי כוונה נסתרת או פוליטית מאחורי החוק הזה.

אני רוצה להפריד בין המהלך הזה שאני חושבת שהוא ראוי גם לכנסת שבהחלט מתחשבת גם באופוזיציה ובדברים שחשובים לחבריה, ובטח ובטח שהם מייצגים פה מיעוט לאומי שהוא מופלה באופן ארוך שנים, לבין המהלך הפוליטי שנעשה פה, כולל בימים ובשבועות האחרונים. אני חייבת להגיד שאחרי שהיה פה סיכום לדחות את החוק הזה לאחרי הפגרה, פתאום שמענו, ואני רוצה להאמין שזה רק שמועות, אבל לצערי הניסיון שלנו מראה שהדברים האלה זה לא רק שמועות, על לחצים מכיוון ראש הממשלה, לשכת ראש הממשלה. ראינו כבר כאן על הלחצים על חבר הכנסת סמוטריץ שעושה את הדבר האידאולוגי מבחינתו. במובן הזה אני חייבת לציין שאני מזהה פה תהליך שדומה מאוד לחוק המואזין שיש איזה כוונה פוליטית לדחוף ולהביא את זה. לא מצדכם, אני בכוונה מפרידה בין הצד המקצועי לצד הפוליטי. אלה בדיוק הדברים, מעבר לשאלה האם נעשתה פה לגופו של עניין עבודה טובה או לא, שמביאים לתחושה שהדברים האלה נדחפים מכוונה פוליטית שהיא לא כוונה טובה.

אני חייבת להקביל את זה. הצטרף כאן חבר הכנסת סמוטריץ שעושה פה מירי רגב בדיוק כמו שקרה בדיון בממשלה - - -

למה את מעליבה?

אתה תבחר אם להיעלב או להיות מוחמא. באותו אופן שבו היה דיון בממשלה על תוכנית היסטורית להזרים תקציבים ולסייע בתשתיות ובתוכניות מתאר וכו' שזה במידה רבה מה שעומד כאן ברקע שיכול להיות שאם מראש היינו מתכננים תוכניות מתאר לא היה צריך לבוא ולהביא חוק הריסות. אז כשכבר עשו מהלך כזה בממשלה קפצו השרים מימין: מה פתאום נותנים לערבים? כי אם עושים משהו, חס וחלילה, לטובת הערבים יקומו אלה מהימין, ובמקום איזשהו מהלך של win-win שיהיה לטובת כל אזרחי ותושבי מדינת ישראל אז השרים מהימין לא יתנו לזה לעבור ויתנו מקלות בצד השני. זה בדיוק מה שאתה עושה כאן, חבר הכנסת סמוטריץ. אני ממש אומרת את זה בצער.

אני חושבת שהיה אפשר כאן להתכנס בגדול. ממשלת ישראל יחד עם הכנסת יכלה בגדול להתכנס לאיזשהו מהלך שאומר: אנחנו מבינים את הצורך בתוכניות מתאר, בתשתיות וכו'. ובצד זה, את הצורך באכיפה ברגע שזה לא מתקיים. אני בטוחה שכולנו היינו מתכנסים אם זה היה המהלך. אבל הצבע הפוליטי שנצבע כאן כל המהלך המדינתי הזה שלצערי שותפים לו כל זרועות המדינה, מראש הממשלה ומטה דרך הזרועות המקצועיות והפוליטיות, נותן תחושה של שלטון שנלחם באזרחים שלו, נלחם באזרחי המיעוט שלו שהם גם כך מופלים לרעה, והריסות הבתים. ראינו את הכותרות: כוחותינו פועלים בשעה זו נגד אזרחנו, ראינו את אום אל חירן. כל הדברים האלה מצטרפים למשבר אמון מאוד מאוד גדול שהחוק הזה לא מוסיף לו, לצערי, הוא רק מחריף אותו, וזה למרות כל הכוונות הטובות.

לכן, ארז וחברים, אם אתם רוצים לשאול: למה זה נראה ככה? תסתכלו לכיוון הזה. תודה.

תודה. אענה לך בקצרה. אני מקווה שאת מאמינה. לי יש כלל בחיים. אני מעולם לא משקר אף פעם בשום נושא.

לא, לא האשמתי.

אני מוביל את החוק הזה בלי קשר ליהודים-ערבים, ואלוהים עדי. אני חושב שזה חוק חשוב למדינת ישראל. אני טוען גם באחריות - רוב האנשים שלכאורה החוק הזה יבוא וייטפל אליהם, כך נקרא לזה, זה דווקא היהודים. זה בסדר, מבחינתי. חוק זה חוק. מצד שני, הקדשנו לזה המון שעות, מאות שעות, בדיוני הוועדה. אנחנו גם הבנו את העניין שצריך, מצד שני, גם לארגן את תוכניות המתאר וכו' וכו' כדי לאפשר. אני באמת מאמין שאזרח ישראל, לא משנה אם יהודי או ערבי, לרוב הוא איש שומר חוק. הוא לא קם בבוקר ואומר: היום אני חייב לעבור על החוקים. לרוב כשהוא נתקל בבעיה והוא מרגיש מצוקה ואין לו ברירה אז הוא עובר. אבל אם אתה מאפשר לו את הכול אז הוא בסדר. אין שום סיבה שאזרח קם בבוקר ומחליט שהוא עובר על החוק. בוודאי שיש לנו כאן את מינהל התכנון ואנחנו מקדמים תכנון. כל מדיניות האכיפה שהיתה פה באה לענות על הנושא הזה בדיוק.

מה קרה? אנחנו רצינו לגמור את החוק הזה בגלל שהתעייפתי. אנחנו כבר חודשיים. אתה עוד לא היית כאן.

אתה אומר: "התעייפנו". התעייפת – בסדר, אפשר לנוח. אבל לחרוץ גורל של אדם- - - השמים, זה לא מעייף? ברצינות, אתה מפתיע.

ג'מעה, אני רוצה להתקדם. תן לי להתקדם. אנחנו כבר חודשיים יושבים על החוק והתעייפתי מזה. אנחנו גם הבנו את מה שהבנו. מה שקיבלנו - קיבלנו. השתדלנו, עשינו את ההתאמות המתאימות. איפה שזה היה אפשרי, איפה שהמדינה קיבלה את זה, איפה שאני חשבתי שזה נכון, התקדמנו. מה שקרה הוא שניסו לעשות לנו איזה פיליבסטר בגלל סיבות שאני לא רוצה להיכנס לזה. לכן, החלטנו אחרי שבוע שזה אפשרי, אז נקדם את זה - זה הסיפור. אין פה כלום, אף אחד לא דיבר איתי. אני דיברתי עם ארז ואיתם, זה היה וקטור. מותר לקחת את זה מפה להרבה סיפורים. אני רואה הרבה אגדות. כשהייתי ילד היו קוראים לי כל ערב אגדות. זה אפשרי, אבל אני אספר לך מה קרה.

לצערי, האגדות - - - במדינה הזו מתבררות כאמת.

לכן, אני אומר לך את האמת של מה שקרה. זה לא זה ולא ההוא ולא כן ההוא. הגענו להבנות מסוימות כפוף למה שיכולנו להגיע איתם, ובזה אנחנו מתקדמים - זה הסיפור. יכולנו לעשות את זה עוד חודשיים. לא היה קורה כלום, רק היינו מתעכבים חודשיים. אני בעמדה, וגם הממשלה, שמה אפשר לגמור היום, למה לדחות למחר? ומה שלדחות למחר, למה לדחות למחרתיים?

אי-אפשר לדעת איזה טרפת תתהפך עלינו מחר.

כן. מי שדוחה - לא אכפת לו החודש. הוא אומר: אם נדחה בחודש, אולי הכול ילך - לך תדע. לא יודע מה יקרה - או הפריץ ימות, או הכלב ימות, או משהו יקרה. אבל אני מאמין בזה, אני מאמין שזה חוק טוב למדינת ישראל, לאוכלוסייה היהודית והערבית השומרת חוק בכלל. אני אומר לך באחריות, תבוא גם ההסדרה. המדינה שמה הרבה כסף כדי להסדיר דווקא את הבנייה במגזר הערבי, כל תוכניות המתאר. ההנחיות שלהם זה להחיל את המקסימום שאפשר. יש גם את כל המצב הקיים ויש שם בתוכניות גם לצרף קרקעות לגידול של היישובים. אני חושב שהכיוונים הם טובים ומצוינים.

מרחיבים קודם את התוכניות ואחר כך את - - -

ג'מעה, אתה כאילו עכשיו ממציא לנו את הגלגל. הסברתי לך. אם איך קוראים לו היה מתפטר לפני שלושה חודשים לא היית שואל את השאלה עכשיו בגלל שככה התחלנו את הדיונים. לכן, אני מסביר לך. אנחנו לא שם. אתה פשוט לא יודע מה עשינו כאן ואתה לא יודע מה הראש שלנו בכל הסיפור הזה. אנחנו מסכימים איתך, אנחנו שם. תזמין את מינהל התכנון לפגישה והם יסבירו לך מה שעשינו כאן. עברנו את היישובים, ראינו את - - -. אני ישבתי איתם, הבנתי את ראשי הערים. עשינו פה עבודה. אתה יכול לקבל את הנתונים שחברי הוועדה קיבלו. תבקש את החומר, תראה. תודה רבה.

לא, זה מיועד רק לחברי כנסת.

אין לך אף אחד, אתה חייב ל - - -

לא נשארו לך חברים.

גם אם אין לי אף אחד, אני יכול לעשות הפסקה. סמוטריץ, אתה מכיר את זה.

בבקשה.

מה שדיברת הוא יפה מבחינה תיאורטית.

אם זה לא ח"כים עכשיו אז יש פה גם נציג של רגבים. אולי אפשר לתת לו לדבר. הוא כן היה פה חודשיים והוא לא דיבר כל הדיונים. לא נותנים לדבר, נותנים רק ל- - -

אתה מייצג טוב מאוד את רגבים.

אני אתן לך זכות דיבור. האמת, משפט כי אני מכבד אותך. אבל אתה כבר דיברת, נתתי לך בעבר. זה לא דיון, אני לא פותח את זה. אנחנו לא פותחים שום דבר לדיון. אתה יכול לומר משהו לאומה אם אתה רוצה פעם להיבחר לחבר כנסת.

לא, עוד לא.

אז חבל לך על הזמן, עזוב.

רק מסר.

בבקשה.

לא במקרה רק ראשי הרשויות הערביים באים לכאן להביע את עמדתם וראשי הרשויות היהודיות לא באים.

אני אתקן אותך. ראשית, התנועה הקיבוצית גם הגיעה, חברת חשמל ומקורות. אבל כשאנחנו רוצים לפתור נושאים של אנשים שעוברים על החוק, בדרך כלל המערכות לא מתארגנות כדי להגיד: אנחנו רוצים לעבור על החוק. אין דברים כאלה במדינה. אצל היהודים זה לא עובד ככה.

אוקי, אני יודע.

גם אם אנחנו רוצים עכשיו להעלות את הקנסות על המהירות, היהודים לא באים ואומרים: למה אתה דופקים אותנו? זה יותר מתאים לערבים.

יפה מאוד, כי בכל היישובים היהודיים יש תוכניות מתאר ויש תוכניות מפורטות. לערבים אין, כמעט ואין.

דיברנו על זה, היית בדיונים.

אמרת: החוק הזה טוב לערבים.

אני אסביר, ובזה אני גומר. ישבנו כאן עם מינהל התכנון וביקשתי נתונים. המדינה גם שמה הרבה מאוד כסף, גם כתוצאה מלחץ שלנו, ואם יהיה חסר האוצר אמר שיביא, כדי לגמור את תוכניות המתאר בכל היישובים הערביים, ואמרתי, כולל אופק ל-15 - 20 שנה. אבל עזוב, לא צריך יותר. הבנו את ההצהרה שלך, תודה.

דודי, אני אצביע בעד החוק הזה מכיוון שאני חושב - - -

חסר לך שלא גם.

רגע, רגע. אתה צודק, חסר לי כמה דברים. תיכף נדבר על כמה מהם.

אמרתי: חסר לך שלא.

אני אצביע בעד כי אני חושב שבסופו של דבר ב-take it or leave it, אז זה בוודאי take it , והחוק הזה הוא יותר טוב מהמצב הקיים, למרות, ואני אומר את האמת, שאני לא כל כך מבין עד הסוף את ההיסטריה של החברים ברשימה המשותפת. לא היתה אכיפה כנגד ערביי ישראל, אין אכיפה כנגד ערביי ישראל. ככל הנראה גם לא תהיה אכיפה בעקבות החוק הזה כי גם החוק במתכונת הקודמת שלו נתן כלים, ומי שלא רצה להשתמש לא השתמש. גם החוק הנוכחי נותן כלים, ומי שלא ירצה להשתמש בכלים האלה לא ישתמש בהם.

אז מה אתה אומר להם? בשפה שלך: שימשיכו לבנות? זה מה שאתה אומר להם.

לא.

אני רוצה להבין מה אתה אומר להם.

תן רגע לדבר. אני אומר להם ש- - -

זה גם לא המדיניות.

נכון, עזוב אותך. אתה טועה גם בזה, אבל לא משנה. ארז, אני אתן לך לענות לו.

זה נורא חשוב.

נכון. אבל בוא תמשיך.

אני הרי לא דיברתי עליך. מכיר את המכתבים שלך, מכיר את - - -

הוא לא מדבר עליך, הוא לא מדבר על יחידת האכיפה. הוא לא מדבר על כלום.

כן, בגלל זה לא נשארו כל כך הרבה כנראה.

- - - אל מול המשטרה, אל מול גורמים אחרים שנדרשים כדי שמערכת האכיפה תוכל לעבוד, וכנראה לא כל כך עובדת. אז הלוואי, אני בעד שהחוק הזה ייתן כלים. אני רק לא בטוח שהם צריכים להיות - - -

דודי, אני כן רוצה לומר נקודה אחת מרכזית. אני אמרתי קודם שאני אתמוך עכשיו בחוק הזה, אבל אני מודיע שאני מיד בתחילת המושב אגיש - - -

מה ראש מטה גרונר הבטיח לך? היית פה כל כך נחרץ. באו ללחוש על אוזנך, יצאת, חזרת. פתאום אתה תומך בחוק. גילוי נאות - תניח את ההסכמים הקואליציוניים על השולחן. תגלה לנו.

הוא עשה את זה בגללי, בגללי. הוא רצה להרגיז אותי טיפה, אבל בסדר.

גם זה לא - - -

גבית ממני מחיר כבד, הרגזת אותי באמת. עכשיו תתקדם.

אני אתמוך בחוק בגלל שאני חושב שבסוף בוודאי הוא יותר טוב מאשר שלא יהיה בכלל. אם אני אתקע אותו עכשיו הוא עלול לא להיות בכלל. אבל אני מודיע שאני מיד בתחילת המושב אגיש כהצעת חוק פרטית כמה תיקונים לחוק הזה שלדעתי כל מיני פשרות שנעשו כאן ולא היו צריכים להיעשות. אני תקווה שאני אצליח להשיג תמיכה בממשלה ואיפה שצריך כדי לעשות את התיקונים האלה. לכן, זו לא המילה האחרונה.

אני רוצה להתייחס בכמה מילים למה שנאמר פה. תראו, יש גבול כמה אפשר לפתח נרטיב שקרי ולהפוך אותו לאמת. יש ביטוי כזה שכאשר חוזרים על שקר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, בסוף הוא הופך לאמת. בכל היישובים הערבים, למעט אחד - אני אומר את זה באחריות - יש תוכניות מתאר, דודי, בתוקף שמתוכננים לקיבולת אוכלוסייה עד אחרי 2030 לפי נתוני הלמ"ס.

אתה מבין אפס בדבר הזה.

חסר תוכניות מפורטות, לא תוכניות מתאר. יש לנו על זה דוח מסודר שעשינו. אני מתכנן להביא מסודר. חד משמעית ישנן - - -

ברמת העובדות זה לא נכון כי ישבתי עם מינהל התכנון. אני אביא לך את הנתונים.

זה לא נכון, זה סילוף.

חבר'ה, לא חשוב. אני רוצה לומר משהו לחברים. חבר'ה, אני, ברשותכם, רוצה לבקש מכם בקשה אחת. כל אחד מדבר לקהל שלו. לכן, לא להתערב. כשאתם אומרים משהו אני שותק למרות שלא בהכרח אני מסכים. גם אם אתם לא מסכימים עם בצלאל, תשתקו.

מי שאשם ואחראי לזה שבמשך הרבה מאוד שנים אין תוכניות מפורטות זאת לא המדינה - למדינה יש אולי את החלק הקטן בעניין הזה - זה המגזר הערבי. אני רוצה לגלות לכם סוד. בשום מקום מדינת ישראל לא מתכננת. מי שמתכנן תוכניות מפורטות בתל-אביב זו עיריית תל-אביב או יזמים פרטיים שיש להם אינטרס. המקום הכמעט יחידי שמדינת ישראל משקיעה ועושה תוכניות מפורטות מכספה אלה היישובים הערביים בגלל שלא גובים ארנונה ולכן אין כסף. וזו גם שאלה למה הם לא משלמים ארנונה.

מה "לא גובים ארנונה"? 85% גובים ארנונה, תשאל. תפסיק עם הדמגוגיה הזאת.

אוסאמה, ביקשתי. קודם כל, שב. ביקשתי שגם אם אתה לא מסכים עם בצלאל, אל תתווכח אתו. עזוב, אני רוצה להתקדם.

הסיבה שאין תכנון מפורט בחלק מהיישובים הערביים זה בגלל סרבנות של היישובים עצמם שלא מוכנים לבנות לגובה, ומאחר ויש קרקעות פרטיות לא מוכנים להקצות שטח לצורכי ציבור, בשונה מפתח-תקווה שאף אחד לא שואל את חמי אם בא לו או לא בא לו. פשוט לוקחים לו שליש מהמגרש כי רוצים מדרכה. לאף אחד אין אומץ במדינה לעשות לערבים - - -

חמך גר בפתח-תקווה.

כן, אני נותן את זה כדוגמה. הפקיעו לו איזה 30% לא מזמן. יש לו חנות שם, לא משנה. בקיצור, המבנה הערבי הוא הרבה פעמים מבנה חמולתי ונבחר עכשיו ראש רשות שדואג שכל שטחי הציבור יהיו מהחמולה השנייה. אחר כך כשנבחר אחר כך מישהו אחר - - -

תגיד לי, לאן אתה מושך? לאן?

דודי, אני לא מוכן שיאשימו כאן את המדינה ויוציאו את דיבתה רעה. המדינה לא אשמה. האמירה הזאת שאין איפה לבנות, היא אמירה לא נכונה. אם המגזר הערבי ירצה ויהיה פרודוקטיבי בעניין הזה, הוא יכול מחר בבוקר ברוב היישובים לקבל. אני מכיר לא אחד, לא שניים, ולא עשרה מקרים שהמדינה אישרה. קחו את דלית אל כרמל. אושרה שם תוכנית מתאר מסודרת, אושרו תוכניות מפורטות. הכול, הכול אושר. יום אחרי שאושרה התוכנית התחילה בנייה מטורפת בשטח שמחוץ לתוכנית, בשטח ירוק, שאמור לתווך בין היישוב לבין שמורת הטבע שם של הכרמל. אין ספור מקרים כאלה. זה שקר. באים פה אנשים ומשקרים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. מציגים את עצמם כמסכנים, מציגים את עצמם כמי שהם נורא רוצים לבנות חוקי והמדינה מתעללת בהם, מתאכזרת אליהם.

הוא לא מדבר אמת. אני מדלית אל כרמל. מי שהוא חבר כנסת מכובד אומר דברים שהם - - -, הוא משקר ככה. הוא מעליל.

פהמי חלבי

אני מרים ידיים.

פהמי, אתה יכול להוריד את הידיים. אני בשביל זה פה.

דודי, אתה יודע מצוין ש-99% מהליכי האכיפה שמנוהלים במדינת ישראל מנוהלים כנגד המגזר היהודי. אתה אמרת את זה נכון. מי שמעז לבנות מרפסת, פרגולה, בניגוד לחוק, הולכים ומורידים לו, ואצל הערבים, כל אחד הולך ועושה מה שהוא רוצה - מערב פרוע. שוב, כי הם הצליחו לייצר במשך הרבה שנים דה-לגיטימציה למערכות האכיפה כי הטענה השקרית שלהם זה: אין איפה לבנות, אז אין ברירה, צריך להיות לא חוקי.

אני אראה לך כמה מקומות יש לבנות חוקי ואנשים בוחרים בכוונה לצאת מחוץ לתוכנית ולבנות במקומות לא חוקיים כי לא מוצא חן בעיניהם לבנות חוקי. כי לבנות חוקי זה עולה כסף, צריך להביא מהנדס. צריך היתר בנייה, צריך לשלם אגרת בנייה וארנונה אחר כך. צריך לבנות בגבולות מגרש, אי-אפשר לבנות אלף מטר כמה שאתה רק יוצר. הרבה יותר כייף לבנות לא חוקי ואחר כך לבוא ולצעוק שהמדינה אשמה, בונים לא חוקי כי אין איפה לבנות חוקי. עוד פעם, זה נכון. חסרות תוכניות מפורטות.

נאום הגזענות הזה הולך להימשך עוד הרבה זמן?

למה גזענות? לא הבנתי מה הגזענות. לדבר על מתנחלים זה בסדר ועל ערבים זה לא בסדר? בנגב המדינה לא - - -

בצלאל, תודה רבה.

דיברו פה אנשים מהנגב, במה המדינה לא באה לקראתם?

בצלאל, תודה.

המדינה באה לקראתם - - -, אי-אפשר כל היום להאשים את המדינה.

בצלאל סמוטריץ, תודה רבה.

אפשר? באמת דקה.

פהמי, לא, לא.

אני רק אומר דבר מאוד פשוט לגבי הנושא הזה של הנתונים שאמרת. אל תענה לי כי זה לא דו-השיח הזה. אנחנו ישבנו עם הגורמים המוסמכים - עבדך הנאמן, וגם חלק מחברי הוועדה - עם מינהל התכנון. עברנו ישוב, ישוב. אני מספר לך שיש חלק לא מבוטל מהיישובים שעדיין אין בהם תוכניות מתאר מעודכנות בכלל.

מה זה "מעודכנות"?

מתאימות לפני 60 שנה, בסדר? בגדול, לפחות 30% אני מספר לך אין בכלל, ועוד 30% אני אומר לך שאין מעודכנות. לכן, זה גם בעיה. יש פה גם את בעיית המדינה בעניין הזה. לכן, אנחנו מביאים אנחנו פה איזה פשרה בסך הכול.

בגדול, כדודי אמסלם אני לא רואה את האזרח הערבי אויב המדינה.

ודאי שלא.

אני רואה אותו אזרח בדיוק כמוני, ואני חושב שהבן שלו צריך לגור בדיוק כמו הבן שלי.

חד-משמעית. אבל בבניין, לא רק בצמוד קרקע.

כן. אני שמח בחוק. החשיבות של החוק היא בתודעה קודם כל. החשיבות הכי חשובה פה זה שהחבר'ה, גם באוכלוסייה היהודית וגם בערבית, אבל בעיקר באוכלוסייה הערבית, מבינים שהמדינה מתכוונת לפעול עכשיו כמדינת חוק כמו כל נושא אחר וכמו כל מדינה אחרת. מצד שני, צריך לסייע שם, ועמדנו על זה שזה גם באמצעים, וזה נכון. זה נכון שחלק מהערים באמת מובילות את תוכניות המתאר שלהן, והעניות שבהן לא מובילות תוכניות מתאר. אני מספר לך שהמדינה גם מתערבת בזה. לכן, גם פה. היות והיישובים הערביים נמצאים בסוציו נמוך - ואני לא נכנס גם למה, זה לא חשוב - סיכמנו עם מינהל התכנון ועם האוצר שגם אם יהיה חסר הם יביאו את זה כדי להסדיר את תוכניות המתאר, בוודאי. בגדול, כולנו רואים את זה עין בעין, ולדעתי אפילו גם הח"כים. הם מסתכלים על אחורה, לא על קדימה. בגדול, אנחנו רוצים להביא אחת ולתמיד את כל המערכות למצב שאנחנו רוצים לעבוד כמו מדינת חוק. להסתכל קדימה, להחיל את מי שאנחנו יכולים היום. אני אומר לך באחריות שאין אינטרס היום למדינת ישראל להרוס את הבנייה הזו, בוודאי שלא.

תלוי איפה. איפה שאפשר להסדיר - - -, סבבה, ואיפה שלא - - -

נכון. אנחנו גם ביקשנו ממינהל התכנון להגמיש את הסיפור עד המקסימום. להחיל את הכול, ומה שאין ברירה אז אין ברירה. בגדול, אם אחד בנה במרכז הפרדס שלו וצפצף על כולם ועשרה ק"מ מהזה - - -

או על מה שמתוכנן לכביש.

בוודאי, על זה אין מחלוקת. ועל תשתיות לאומיות, אז בוודאי. על זה אנחנו לא מדברים.

תן לי חצי דקה. אני לא מדבר הרבה, שני משפטים.

שניה, דקה.

אני רוצה להגיד ככה לחבר הכנסת - -

לא, לא. עוד לא אמרת.

- - אנחנו, קודם כל, אוהבים את המדינה.

מה זה קשור?

פהמי, לא, לא. עוד לא אמרת.

אתה אומר: המדינה. אני בא להגן על המדינה יותר ממך.

פהמי, פהמי.

טוב מאוד. לא יותר ממך, אנחנו ביחד.

בצלאל. פהמי, פהמי. אני מבקש להוציא אותו. תוציא אותו.

לא, אל תוציא אותו.

פהמי, לא, לא. כשאני אומר לך לא אז לא. יש פה עוד שישה דוברים שביקשו לפניך. אני אומר לך לא ואתה ממשיך לדבר אתו. אז כאילו אני פה עציץ, בכלל קרטון.

חאלס, אני לא מדבר יותר. אני מכבד אותך מאוד.

דחילאק, עזוב. אל תענה לו. תאמין לי, אתה תענה לו, הוא יענה לך. אתה תענה לו, הוא יענה לך, ורק תתרגז יותר.

אף אחד לא מדבר כאן יותר. ברושי, יש לך משהו לומר? לא חייב.

אמרתי שאנחנו זקוקים לפסק זמן. לכן, עד שלא יסבירו לי אחרת אני מבקש להוסיף שזה לא רק למגורים.

הבנתי.

ארז, בבקשה.

אדוני, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה על-ידי חבר הכנסת סמוטריץ, וכמובן על-ידך אדוני. אנחנו לא מקלים ראש במהלך החקיקתי שנעשה פה בוועדה שבראשותך, אדוני. אנחנו נמצאים בעיצומו. להבנתי, כמי שחי לא מעט רפורמות שעושה הממשלה בשנים האחרונות, אנחנו נמצאים בעיצומו של רצון לשנות מציאות. למעשה, אנחנו התחלנו את שינוי המציאות הזה בעבודה תכנונית שנעשתה במינהל התכנון והמשיכה אחר כך בצוות 120 הימים, וגם חלק מהדברים הועברו לחקיקה על-ידך אדוני. זה שינוי מציאות תכנוני.

אני לא רוצה להיכנס לנרטיבים. ברור שהיתה בעיה במגזר הערבי בכל מה שקשור לתכנון, אבל המדינה בהחלט שינתה ומשנה את המציאות הזאת יום יום, בין היתר, בין הדברים שנאמרו, בהשקעת כספים אפילו בתכנון מפורט. הדברים האלה אכן לוקחים זמן, אבל יש התפתחות, והתפתחות משמעותית כמו תוכנית as is בדלית אל כרמל או תוכניות בחורפיש או ותמ"ל בטייבה , בערערה, ותמ"ל בטייבה בשמונה או עשרה יחידות דיור לדונם. זה בנייה לגובה. יש שינוי מציאות בשטח, שינוי מציאות תכנוני, שינוי מציאות בהקצאת משאבים לענייני תכנון.

לצד זאת, אדוני היושב-ראש, אין לנו מנוס אלא לשנות מציאות, ופה אנחנו לוקחים את הדברים על עצמנו. כמשרד משפטים אנחנו הרעים פה לכאורה בסיפור, אבל אנחנו לא חושבים שיש דרך אחרת להתנהל, אלא בדרך של שינוי מציאות גם בהיבט האכיפתי. זה חשוב לנו כמדינה, זה חשוב לשלטון החוק. זה חשוב לתכנון, וזה אולי אחד הדברים המרכזיים. זה חשוב לתכנון. אם לא נעמוד על שלטון החוק התכנון יקרוס כי מי שבונה על כביש הורס תכנון. מי שבונה על בית-ספר, אין בית-ספר. איפה ילמדו התלמידים? בסופו של דבר, זה חשוב לאיכות החיים של כולם, וגם של מי שהיום אולי בראייה קצרת טווח חושש מה יקרה לבית שלו.

אדוני, בעזרתך ובעזרת החוק הזה אנחנו חושבים שנצליח להגיע טוב יותר לשינוי מציאות בעולם האכיפתי. אנחנו לא צריכים על כל הריסה לגייס גדוד של שוטרים כדי להרוס. אנחנו חושבים שיש כלים מינהליים לדאוג לזה. אנחנו חושבים שצריך לדאוג להריסה כבר בשלב היסודות. אנחנו חושבים שגם ענישה כלכלית תעזור כאן - לא רק במגזר הערבי, במגזרים אחרים. החוק הזה הוא חוק שחל על כל המגזרים. שינוי המציאות האכיפתית בהחלט הכרחי - יותר במגזרים מסוימים וגם במגזר הערבי.

תודה רבה.

חותם על כל מילה.

כן, בוודאי. אני גם הדגשתי את זה גם בתחילת החקיקה. אני מאמין באמונה שלמה שבמקומות שבהם אין תכנון, אין איכות חיים. אמרתי את זה כמעט בכל ישוב ערבי אליו הגעתי. יש בעיה. החבר'ה הצעירים בעוד 10, 15, 20 שנה לא יהיו מוכנים לגור כך. אין להם פארקים או קניונים, אין להם חיים מודרניים. אין להם כלום, אין להם אפילו כבישים נורמליים. הכול שם צפוף, ובית ועוד בית ועוד בית. ככה לא יכולים לחיות במאה ה-21. זה היה נכון לפני 100 שנה. לכן, התכנון הוא מתבקש, הוא מתבקש. אני מסכים עם מה שאמר ארז. בסופו של דבר, גם האוכלוסייה הערבית תצטרך לעשות שינוי בהרגלים שלה גם במובן של בנייה לגובה כי יש לזה גם משמעויות כלכליות. זה מייצר גם קרקע למטה. בסופו של דבר, אם בעיר כל אחד היה גר בבית צמוד קרקע, ברור לכם לחלוטין שלא היה כלום. לא היו גינות, לא היו כבישים כמעט. זה היה נראה בדיוק כמו אצלכם. בחיים המודרניים זה לא קורה.

נסעתי למרוקו, ההורים שלי נולדו שם. זה בדיוק כמו פה. לא ראיתי שכולם שם גרים בצמודי קרקע. יש גינות, כבישים, שדרות וקניונים בכל עיר שם. דרך אגב, הם ערבים.

גם יש להם מדינה.

לא קשור, הם ערבים. אבל הם הבינו מזמן שאם הם ימשיכו לחיות כך אז כלום לא יהיה להם. לפעמים חלק מהאנשים מושכים לכיוון הכאוס כאילו מה פתאום, הורסים. אני אומר, הכול הפוך. בהתחלה יש איזשהו שלב עד שהאנשים מפנימים את זה, אבל בסופו של עניין זה בוודאי ובוודאי ישפר את כל מערך החיים באוכלוסייה הערבית כי שם אני רואה את עיקר הבעיה התכנונית.

הייתי בטייבה. אמרתי שלפני שעשיתי את הדיון כאן, בניגוד להרבה אחרים, עשיתי חמישה סיורים, כולל אחד במסוק. שכחתי לדווח לטלב. הוא התרגז למה לא אמרתי לו. אני מכיר את המגזר כי אני אוהב להסתובב שם. יש לי גם אנשים שאני מכיר ואני הולך לבקר אותם מדי פעם. כמעט כל הכפרים זה אותו דבר. החיים שם לא חיים מודרניים בגלל שאין כל כך תכנון. הכול צפוף מאוד שם, כולם חיים בצפיפות מאוד גדולה. כל מבני הציבור נמצאים בחסר. בדרך כלל הכבישים הם מאוד צרים. הגענו לטמרה לפני חודש ונפגשנו שם עם ראש העיר. כדי להגיע למקום, אחד מטמרה לא ידע להוביל אותי לשם. הסתובבנו, חזרנו. כבישים בשיפוע של כמעט 45 מעלות. לא ידעתי איך נוסעים שם בכלל. מסוכן, חבל על הזמן. אני מניח שאם היה תכנון מסודר זה לא היה קורה ואף אחד לא היה נותן לזה לקרות. כמובן שאנחנו לא מדברים כרגע על להוריד את מרכז הכפר, אבל בוודאי כשאתה בונה עכשיו שכונות חדשות ומקומות חדשים אז אתה צריך בוודאי להביא אותם בסטנדרטים של המאה ה-21. כמו שאמרתי, לילד ערבי מגיע בדיוק כמו לילד יהודי. היום ילד ערבי בגיל 14 - 15, לא יסכים לחיות כך יותר בעוד 15 או 20 שנה. כמובן שיש עוד בעיות אחרות שאני לא רוצה להיכנס אליהן כאן, במהלך הדיונים דיברנו על זה, גם הנושא של בעלויות קרקע, גם זה שאתם לא מוכרים קרקעות לחבר'ה האחרים שגרים שם. יש מצוקה בקרב אנשים שאין להם קרקע בתוך היישוב בשאלה מה הם עושים עם הילדים שלהם. כל זה לעומת אותו אחד שיש לו הרבה קרקעות והוא לא רוצה למכור לשכנים שלו. זה גם שאלה תרבותית, אבל בסוף זה כל המכלול הזה.

צריך להבין, ואני אומר את זה כל הזמן, לא הורסים בית של ערבי כדי להביא יהודי לשם - זה ברור. בסוף זה לטובת הכלל שגר ביישוב.

יש עובדה.

אתה כל הזמן עושה לי פנטומימה. אצלי יש עובדות אחרות.

כשמדיניות האכיפה באה לפתור הבעיות האלה היא באה לפתור את הבעיות בתוך היישוב ולתת ליישוב את אופק התכנון שלו. בוודאי שאחד שבונה על תשתיות, על כביש או מחליט לבנות על בתי-ספר אז אין בית-ספר ביישוב. לא אוכפים עליו את זה כי ראש המועצה מכיר אותו - לא נעים, כן נעים. הוא אומר: שלי, קשה לו. בסוף אין בתי-ספר, אין גינות, ואין כלום. זה המציאות החיה היום.

ארז, אני אמרתי חד-משמעית שכשאתה מחוקק חוק יש לך בסוף את השאלה איך אתה מממש את החוק. ישנו עניין האכיפה של החוק. אם לא מימשת אותו זה יותר גרוע והיה עדיף שלא תעשה אותו. לכן, גם ישבתי גם עם הממשלה על נושא האמצעים. לתפיסתי, צריך להיות ברור - אני אולי אתחבר למה שאמר סמוטריץ ויכול להיות שאני אקדם את זה בהמשך - לראש עיר יש אחריות. המדינה נתנה לו את הסמכות, ואם הוא לא פועל בסמכויות שלו צריך להדיח אותו. לא יכול להיות שראש עיר לא יהרוס את עבירות הבנייה שישנן. אני רוצה לספר לכם שמי שמטפל בכל עבירות הבנייה בערים היהודיות זה ראש העיר. הוא לא יושב ככה ומחכים למישהו מהיחידה הארצית שיבוא. אתם אמרתם שבסופו דבר שכשמתחילים את ההריסה בשלב היסודות זה הכי נכון, כי כבר כשעומד הבית מתחילים להיות שם סיפורים הרבה יותר גבוהים. מי רואה את זה? ראש העיר כי מהר מאוד בשלב קידוח היסודות הוא יודע. ישנם הפקחים שמסתובבים ורואים.

יש כמה ראשי ערים שלא ראו הכול. עכשיו הם רואים את זה אחרת.

אני סבור שראש עיר זה לא רק לבוא לבמה בחג העצמאות או בכל חג אחר לנאום ולקבל את הכבוד וכפיים. ראש עיר צריך לממש את האחריות שיש לו. אם הוא לא ממש את זה, צריך להדיח אותו, לדעתי. יכול להיות שאנחנו נגיש הצעת חוק שראש עירייה שלא מממש את הסמכויות בנושא הבנייה יודח מתפקידו ויבוא מישהו אחר. אני מניח שאם הוא יצטרך לשלם בראש שלו אז הוא יעשה את העבודה. זו העבודה שלו, מה לעשות? אבל היום המצב שם הוא לא כל כך טוב בגלל הדברים האלה. אתם מכירים את זה, אני לא צריך לספר לכם. אני מדבר בתרבות, אני מסתכל קדימה עכשיו.

ארז, מי עושה פיליבסטר?

אתה.

אני?

תומר, אולי נעלה את שאלת השימוש, זה ייצר לנו בעיות. בשימוש בשבעה ימים של ההריסה, הארבע-שבע, יש לנו את השאלה של- - -

יום רביעי בבוקר.

לא, לא - עכשיו.

מתי אתה מסיים?

עכשיו אני עושה את ההצבעות. מה אתה? אתה מצביע איתנו או עם הערבים?

ככה אתה אומר? למה ככה?

תן לו. אני יודע למה אני שואל.

תן לי הסתייגות אחת.

מה זה "תן לי"?

אני עושה הפסקה של שלוש דקות כי החבר'ה פה צריכים שירותים.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 13:45.)

נאוה בוקר, את מאחרת ב-13 דקות ומעכבת את כל הוועדה ב-13 דקות. שבי.

אנחנו רק נקריא עכשיו מי רשאי להצביע - בבקשה.

חבר הכנסת דוד אמסלם, חברת הכנסת נאה בוקר, חבר הכנסת אברהם נגוסה, חבר הכנסת טלב אבו עראר, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, חבר הכנסת רועי פולקמן, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חבר הכנסת מנחם מוזס, חברת הכנסת תמר זנדברג, חבר הכנסת איתן ברושי.

אלה האנשים שמצביעים.

לפני שאנחנו עוברים להצבעה, הממשלה כתבה לנו את מדיניות האכיפה והיא חלק מכל ההצעה הזו. היא נספח לחוק הזה.

תוצמד לפרוטוקול.

כן. זה יצורף לפרוטוקול, כפוף לתיקון שעשינו קודם.

איך אתם רוצים להצביע?

לפניכם ובאייפדים מונחים שני קבצים הסתייגויות: הסתייגויות שהוצגו במהלך דיוני הוועדה והסתייגויות בכתב. נתחיל בקובץ של הסתייגויות שהוצגו במהלך דיוני הוועדה.

כבר הוספת שם את אלה שלי היום?

חכה, אל תדאג. לא נשאיר אותך מקופח. אתה לא תלך הביתה בלי ש - - -

חשבתי - - -

אל תדאג, אל תדאג.

רק שאלה. המדיניות זה מה שסוכם עם - - -

כן, עם הממשלה - הכול בסדר.

אנחנו נתחיל עם קבוצת הרשימה המשותפת הכוללת את כל חברי הרשימה המשותפת. אני מניח שחבר הכנסת אזרבגה מצטרף גם הוא למרות שהוא לא הגיש את הסתייגות בשעתו כי הוא עוד לא היה חבר כנסת.

לגבי הסתייגויות של הרשימה המשותפת - חבר הכנסת אבו מערוף, נמסר לנו שאתה מבקש לצמצם את מספר ההסתייגויות.

כן.

מה שסיכמנו.

כן, סיכמנו על 40 ומשהו הסתייגויות.

תפרט איזה הסתייגויות אתם משאירים.

אני משאיר את ההסתייגויות שביקשתי מרוני להקריא אותם. אנחנו עומדים עליהן. רוני, בבקשה.

הסתייגות מספר 4 בנוסח שמונח לפניכם לגבי הסתייגויות שהוצגו במהלך דיונים בוועדה.

תקריאי את כולן, רק את המספרים.

אוקי. הסתייגות מס' 4, הסתייגות מס' 11, הסתייגות מס' 14, הסתייגות מס' 19, הסתייגות מס' 25, 28, 31, 32, 33, 36, 37, 40, 42, 43, 44, 46, 50, 53, 57, 58, 59, 60, 61, 62, 63, 64, 65, 66, 69, 71, 72, 74, 75, 76, 81, 83, 84, 85, 87, 88, 91, 93 ו-99.

אנחנו נצביע על כל המכלול, אין טעם להיכנס אחת לאחת.

לא. שיטת ההצבעה תהיה כך: הוועדה תצביע לדחות את כל הסתייגויות או לדון בהסתייגות פרטנית. אם חברי הוועדה יצביעו לדחות את כל ההסתייגות, לא תצטרך להתקיים הצבעה בכל הסתייגות פרטנית. אם ההצבעה תהיה בעד - - - ההסתייגות, אנחנו נצטרך להצביע פרטנית על כל הסתייגות.

ברור. תומר, הבנתי.

אוסאמה, אתם רוצים להצביע עבור כל הקומפלט או שאתם רוצים שאני אצביע אחד אחד? על הכול.

למה הכול?

למה על הכול? לא.

רגע, יש לי שאלה. כמרצ אנחנו יכולים להצטרף להסתייגויות האלה שאנחנו מצביעים עליהם עכשיו של הרשימה המשותפת?

אפשר.

כן, כן.

בסדר.

מצטרפת להסתייגויות שלכם.

מי בעד ההסתייגות, כל הקומפלט של - - -?

לא, אנחנו לא נצביע על כל הקומפלט ביחד. תן להם להבין במה מדובר כי יש הסתייגויות חשובות.

אם היא מצטרפת אין לך - - -

רק שניה, תן לי. אנחנו בעצם כבר דיברנו על כל ההסתייגויות, נימקנו.

כן, נימקנו.

אני יכול להעביר מי בעד ההסתייגות והמספר? אתם רוצים ככה?

כן.

תביאו לי את הרשימה.

מי בעד הסתייגות מס' 4 של הרשימה המשותפת ומרצ? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות 11? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סליחה, בעד היו חמישה.

לא, אין חמש. אוסאמה לא יכול. אני הקראתי מי יכול להצביע.

מי בעד הסתייגות 14? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות מס' 19? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תן לפחות הזדמנות שהיועצת המשפטית תגיד איזה הסתייגות.

עבדאללה, אני עכשיו - - -

הסתייגות 25 – מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות 28? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות מס' 31 - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אתה מרשה לי גם כמה הסתייגויות ביחד?

כן.

מי בעד 32, 33, 36, 37, 40, 42, 43, 44 כולל? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו – עד 44, כולל.

מי בעד הסתייגויות 46, 50, 53, 57, 58, 59, 60, 61, 62, 63, 64, 65, 66, 69? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

מי בעד הסתייגויות 71, 72, 74, 75, 76? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

מי בעד הסתייגויות 81, 83, 84, 85, 87, 88, 91, 93, 99? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד - 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו - ככלל ההסתייגויות של הרשימה המשותפת ומרצ בקובץ ההסתייגות כפי שמסרתם אותו בזה.

מרצ הרשימה המשותפת והמחנה הציוני גם. אדוני היושב-ראש, תצרף את המחנה הציוני להסתייגויות.

גם מרצ ביקשו.

מי ביקש להצטרף? מרצ והמחנ"צ.

בקובץ הזה יש מעט הסתייגויות נוספות: הסתייגויות חברת הכנסת יעל גרמן מס' 83 ו-92.

הסתייגויות חברת הכנסת גרמן – מי בעד? ירים את ידו. מי נגד?

היא לא באה להצביע אתכם, למה אתם מצביעים?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

לא התקבלו ההסתייגויות של חברת הכנסת גרמן.

תומר, גרמן מצטרפת אלינו גם.

לא, - - - להגיד בשמה.

הסתייגויות חברת הכנסת זנדברג מס' 29 ו-42.

מי בעד ההסתייגויות של חברת הכנסת זנדברג? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות של חברת הכנסת זנדברג לא התקבלו.

הסתייגויות חברת הכנסת יעל כהן-פארן מס' 55 ו-57.

מי בעד ההסתייגויות של חברת הכנסת פארן? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו מצטרפים להסתייגויות של חברת הכנסת זנדברג ויעל פארן ויעל גרמן.

בסדר.

הסתייגויות חברי הכנסת: יעל כהן פארן, איתן ברושי וזוהיר בהלול מס' 58 ו-62.

מי בעד ההסתייגויות כפי שהוקראו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

הסתייגויות חבר הכנסת בהלול מס' 87 ו-90.

מי בעד הסתייגויות חבר הכנסת בהלול מס' 87 ו-90? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

הסתייגותו של חבר הכנסת אכרם חסון מס' 89.

מי בעד ההסתייגות של אכרם? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 6

נמנעים – 1

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני נמנע, אבל היו הסכמות על זה בנייר מדיניות.

אותך אני אביא בסוף.

עד כאן הקובץ הראשון של ההסתייגויות שהוגשו במהלך דיוני הוועדה.

עכשיו יש לנו הסתייגויות בכתב שהוגשו במועד שנקבע לכך. חבר הכנסת אבו מערוף.

מה זאת אומרת? דיברנו עליהם כבר.

דיברנו עליהן.

זה מה שדובר. אתם מורידים את ההסתייגויות האלה.

מה שהגשנו בקובץ אנחנו מורידים כי זה נכלל בהסתייגויות שהצבענו עליהן.

כן, כן.

חברי הכנסת, יש לכם שני קבצים של הסתייגויות. מצאתם את הקובץ בכתב?

הבנו, כן - בסדר.

הסתייגויות חברת הכנסת גרמן שהוגשו בכתב – כלל ההסתייגויות.

מי בעד כלל ההסתייגויות של גרמן ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 6

נמנעים – 1

ההסתייגויות לא התקבלו.

תשאל גם מי נמנע.

מי נמנע?

אני.

למה אתה נמנע?

כי היא לא פה, ואני לא מצביע.

אתה מכיר את ההסתייגויות?

לכן, אני נמנע. מה, אתה רוצה שאני אצביע?

היא לא באה אפילו להצביע שאתה נמנע?

לכן, אני נמנע.

אז אל תעשה כלום.

לא, אי-אפשר לשבת פה בלי לעשות כלום.

חבר הכנסת בני בגין הגיש שלוש הסתייגויות שמטרתן לדיבור.

מי בעד ההסתייגויות של בני בגין? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 6

נמנעים – 1

ההסתייגויות לא התקבלו.

אתה בעד ההסתייגות של בני?

כן, הוא לדיבור - בטח.

ברושי נמנע.

ההסתייגויות לא התקבלו.

בבקשה, הלאה.

הסתייגויות חבר הכנסת סמוטריץ.

אני מבקש להצביע עליהן אחת אחת.

זה האחרונות?

לא, יש עוד. לדלג עליו?

תשימו את סמוטריץ בסוף – כדי שלא תלך באמצע.

הסתייגויות חבר הכנסת ברושי והמחנה הציוני - אתה עומד על ההסתייגויות בכתב, חבר הכנסת ברושי?

כן, כן. אנחנו לא מוותרים על שום דבר, לא קיבלנו שום דבר. נילחם כמו אריות, ניפול כמו זבובים.

ובנוסף ההסתייגות שנאמרה היום לגבי סעיף התחולה. הסתייגויות חבר הכנסת ברושי בשם המחנה הציוני בנוסף להסתייגות שהוגשה היום בנושא סעיף התחולה.

מי בעד ההסתייגויות של המחנה הציוני? בבקשה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

הסתייגויות משותפות של המחנה הציוני וסיעת מרצ כפי שהוגשו בכתב.

מי בעד ההסתייגויות של המחנה הציוני וסיעת מרצ כפי שהוגשו בכתב? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

הלאה.

נשארו הסתייגויותיו של חבר הכנסת סמוטריץ. יש לנו שני סוגי הסתייגויות בהקשר הזה: יש לנו הסתייגויות שהוגשו בכתב כפי שתוקנו במהלך הדיון, והסתייגויות - - -

מה שלפנינו זה מה שתוקן?

לא, הם לא תוקנו כאן. אנחנו נגיד את התיקונים אם תרצה לעבור הסתייגות הסתייגות.

אשמח.

ויש הסתייגויות שהוגשו היום בעל-פה.

דרך אגב, אתה לא מנמק. אתה רק ההסתייגות.

לא, לא. רק שהם יסבירו את התיקון כי הרי זה תוקן.

אנחנו הסברנו כבר הכול. תגיד רק מה ההסתייגות שלך, את המספר. לא מדברים עכשיו.

הסתייגות מס' 1 ללא תיקונים.

מי בעד הסתייגות מס' 1 ללא תיקונים של חבר הכנסת סמוטריץ? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

כל הכבוד. סמוטריץ, וואלה, תראה איך אתה מחבר את כל הכנסת ביחד. הם מתחברים.

ממשלת אחדות.

חברים, מה עוד?

הסתייגות מס' 3, רק המילים: ואחרי המילים: "מהנדס הוועדה", להוסיף את המילים: או מי שהוסמך לכך על-ידי מהנדס המועצה.

מי בעד ההסתייגות הזו? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 9

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבל.

סמוטריץ, צר לי אבל אין לי ברירה. אני מקווה שאתה מבין אותי.

בסדר, אתה ויזניץ.

הוא אמר למרות שאתם מאותה חסידות. אמרתי לו שאתה לא מגלה את זה לכולם. הוא רק אמר תביא לו כובע של ויזניץ, הוא צריך את הכובע. הוא מהחסידות.

הסתייגות מס' 4 נשארו רק המילים: אחרי המילים: "מהנדס הוועדה", יש להוסיף את המילים: או מי שהוסמך לכך על-ידי מהנדס המועצה.

אני אסביר להם. זה לא מקבל מענה ב-216.

אנחנו יודעים הכול.

מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 10

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני אומר לך שאתה עושה ייסורי מצפון למוזס.

מה עוד?

הסתייגות מס' 6 כמו שהיא.

הסתייגות מס' 6 - אתה מתעקש להשאיר אותה או שאתה רוצה להוריד אותה?

סמוטריץ, תוריד שאני לא אצטרך - - -

תוריד, תוריד. אתה עושה לו - - -

נוריד אותה.

יפה. חבר הכנסת סמוטריץ הוריד את הסעיף הזה. תרשמי: התחשב ברב מוזס. עשה לו כאב לב.

זהו? נגמר?

הסתייגויות שנאמרו היום במהלך הדיון בעל-פה - - -

מה שהיום - הסתייגות אחת כבר הצבענו עליה. אחת חופפת, זה מס' 1. אבל אני רוצה למחוק את - - -

לא, זה לא חופף. זה בסעיפים אחרים.

לא, החלק הראשון חופף – 257. הורדנו את המילים: כלפי רכוש ואני מוריד גם את ה- - -

לא, לא. זה לא הסעיף הזה. אתה הסתייגת מסעיף אחר.

אה, - - -

אתה כבר התבלבלת מההסתייגויות של עצמך.

הסתייגותו של חבר הכנסת לסעיף 238 לגבי הפעלת כוח כלפי רכוש ואדם.

מי בעד ההסתייגות של סמוטריץ? בבקשה - שירים את היד. מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבלה ההסתייגות.

אני מרים חצי יד.

הרב מוזס, אני פוטר אותך מנקיפות המצפון.

ההסתייגות למחוק את סעיף 209(ד) המאפשר פנייה לנותן הצו.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ לגבי הפנייה לנותן הצו? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 235(א) לעניין דחיית מועד ביצוע הצווים על-ידי בית-משפט, במקום שנה - שישה חודשים.

מי בעד ההסתייגות כפי שהוקראה? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 7

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 211(ג) לגבי חובת הפקדת ערובה בסך 30,000 שקל על-ידי כל מי שמבקש צו במעמד צד אחד.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

איך אתה נגד הדבר הזה?

עשית לנו פה עכשיו דבר שלא עושים – לא חשוב.

הסתייגות לסעיף התחולה, סעיף 13 להצעת החוק – מבקש במקום שנתיים כפי שהחליטה הוועדה, ארבע וחצי שנים לפני יום הפרסום.

זה בסך הכול חמש. חמש מהפרסום וארבע - - -

בסך הכול חמש שנים, ארבע וחצי לפני הפרסום.

לא חשוב. עזוב - חמש.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 8

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 206 לגבי מועד ביצוע צו – מבקש חבר הכנסת סמוטריץ לכל הצווים ארבעה ימים, צו הריסה מינהלי.

כן, כן.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ לגבי ארבעה ימים? ירים את ידו. מי נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.

דודו, אל תגיד מי בעד? תגיד רק מי נגד - זהו.

הוועדה דחתה את כל ההסתייגויות.

ברושי, אתה כל הזמן מנהל. אתה מאכער מקצועי, גם כשלא צריך. שב. אתה חייב כל הזמן. הוא הולך חוזר, הולך חוזר. בסוף אין כלום. העיקר הלך.

אתה לא נותן כלום.

כיוון שהוועדה דחתה את כל ההסתייגויות ניתן להצביע על הצעת החוק בנוסח שמונח בפניכם כפי שהופץ לחברי הוועדה ביום חמישי על התיקונים שנאמרו היום.

אפשר לנסות משהו עם ארז לפני ההצבעה. מה, רק ברושי יכול?

תאמין לי, מבחינתו תצליח. דודי יגבה אותך.

כדי שתקבל עוד כמה קולות, תראה מה אני מוכן עוד לעשות. תשפיל אותי, רק שתקבל עוד כמה קולות – יאללה.

דודי, אתם הולכים לחוק כזה קשה עם כל כך פערים בהסכמות. זה לא דבר רצוי. גם אם יהיה רוב של אחד לחוק הזה, ללכת למהלך כזה דרמטי במחלוקת כזו גם איתנו, זה לא הגיוני.

- - - ברוב של אחד דחו לי את כל ההסתייגויות - - - , רוב גדול.

ברושי, אחרי שנגמור את הכול תבוא אליי לחדר ותסביר לי עשר דקות מה מהות החוק, בסדר?

אני בא איתך מחר לחדרה.

תסביר לי בדרך מה הבנת בחודש וחצי האחרונים שלא היית פה.

אנחנו חיים את זה יותר ממה שאתם חושבים.

הוועדה דחתה את כל ההסתייגויות, ואנחנו באים עכשיו להצבעה על החוק - -

הנוסח מונח לפניכם, כולל כל התיקונים שאישרנו היום.

- - כפי הנוסח שמונח לפניכם, כולל כל התיקונים שאישרנו גם - כן.

בנוסף, כמו שאמרתי, החוק יפורסם עד האחד במאי ברשומות.

כן.

מי בעד החוק בדיוק כולל כל ההבהרות שתומר אמר עכשיו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 4

נמנעים – אין

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016 (מ/1074), אושרה להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

אני קובע שהחוק בוועדה אושר ברוב של שבעה, ארבעה מתנגדים ואין נמנעים.

תודה רבה לכולם, ובאמת חג שמח.

ניפגש, בעזרת השם, ביום רביעי.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.