הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 112

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, ח' בניסן התשע"ז (04 באפריל 2017), שעה 10:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

בוריס פבלוב - רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

דורית סלינגר - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

גליה ימין - עוזרת ראשית, משרד האוצר

עבד חסדייה - יועץ לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

אייל בן ישעייה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

כפיר בטט - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר

אוהד שהרבני - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר

צליל סלומון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יראת דומנוביץ - מתמחה, משרד המשפטים

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון הסוכנות לסיוע עסקים, משרד הכלכלה

רן קיוויתי - מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יוני מירון - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אורנה ואגו - עו"ד, בנק ישראל

שירלי אבנר - עו"ד, בנק ישראל

מרדכי כץ - עורך דין, הרשות להגבלים עסקיים

תמר ולדמן - עוזרת ליועצת המשפטית, רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

לין לרר - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

שחף סגל - מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

אלינור זילברמן - מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

מאיה לדרמן - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

צפנת מזר - מנהלת היחידה למימון SME's, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

אורית שרייבר - עו"ד בכירה ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

יפעת סולל - חברת הנהלה, אופק - אגודה שיתופית לניהול הון

אושרי הררי - יועמ"ש, eloan

עופר שפירא - יועץ משפטי, חברת גמא

אריאל גנוט - מנכ"ל, חברת גמא

גיא פוקס - יועצת משפטית, חברות כרטיסי האשראי

עופר כרמל - מנכ"ל, eloan

ורדה לוסטהויז - עורך דין, חברת טריא

יואל בן אור - כלכלן, חברת טריא

אייל אלחיאני - מנכ"ל, חברת טריא

נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת טריא

רן בייליס - יועץ משפטי, בי טי בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ

שלומי תורג'מן - מנכ"ל, בי טי בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ

שגיא בלשה - מנכ"ל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

קרן אלימלך - יועצת תקשורת, בי טי בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ

אופיר עוזרי - יושב ראש, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

גל אביב - מנכ'ל, חברת בלנדר

עילם לשם - מנהל ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים הארצית

יואב להמן - יועץ חיצוני לפרוייקט, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

דוידה לחמן מסר - יועצת בכירה לפרוייקט, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

לינור דויטש - נציגת ארגון, חברת לובי 99

ענבל ינובסקי - רכזת, חברת לובי 99

אלעד וידר - עורך-דין, עו"ד

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי משל ולובינג), מייצג/ת את כ.א.ל בנקאות ופיננסים

מנחם צבי-כץ - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את חברת ישראכרט

ורד קירו-זילברמן

אריאלה מלכה

יפעת קדם

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017, מ/1127

אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017, מ/1127. אנחנו נקרא לחוק הזה חוק להשקעות והלוואות המונים, כי אחת מהתובנות שלנו היא שאנחנו יושבים ומדברים בכל מיני מילים שהציבור לא מבין, דבר שמשפיע על ההתייחסות של הציבור. אני מאוד שמחה שהתקבלה החלטה במשרד האוצר להתחיל להוביל את העניין הזה.

יש פה שני מהלכים חשובים. דבר ראשון, כל מי שלא היה לו כסף בבנק עד 2008 לא חווה אירוע שבו הוא יכול היה להשקיע כסף ולקבל עליו תשואה בדרך סולידית. פה אנחנו מייצרים את ההזדמנות הזאת. הדבר השני, אנחנו מאפשרים לאנשים שצריכים הלוואות קטנות, לקבל הלוואות בריביות נמוכות. אנחנו יודעים שהגידול העצום בהשקעות הגיע אחרי 2008, כשאנשים הוציאו את הכסף מהבנק והלכו לקנות דירות. זאת הייתה הדרך הכי הגיונית להשתמש בכסף שהיה בבנק. לדור הצעיר לא הייתה הזדמנות להשתמש בהון הקטן שלו, לצבור ממנו הון גדול יותר כדי להגיע להון הראשוני לרכישת דירה.

החוק הזה מצטרף לכל העניין של הכלכלות השיתופיות. אנחנו יודעים שהסדר הישן קצת משתנה. אני עוסקת הרבה בנושא של הפער הבין דורי. יש פה הזדמנות לחקיקה מאוד משמעותית בנושא הזה. יש לאנשים נכסים שהם לא בשימוש. מצד שני, יש אנשים אחרים שצריכים את אותם נכסים, או את אותן אפשרויות. אנחנו מייצרים גישור שלא דרך המתווכים שהיו בעבר. אני שמחה שאנחנו אחת המדינות שמצטרפות לאיזו שהיא תנופה שמתרחשת במרחב הגלובאלי בנושא הזה. האסדרה הזאת מאוד חשובה, היא מהווה הזדמנות משמעותית. אנחנו נתחיל בהצגת החוק.

כמו שהיושבת ראש ציינה, אנחנו מדברים על מערכות לתיווך בין כספים שמלווים לכספים שלווים. המערכת הזאת היא תוצר של התפתחות טכנולוגיה קיימת. מדובר על מערכת חדשה יחסית בעולם. היא מתווכת בין אנשים שיש להם מקורות שהם מעוניינים להשקיע על מנת לקבל תשואה, לבין לווים שצריכים ומעוניינים ללוות. היא מערכת סגורה. היא סגורה במובן הזה שהכסף מגיע מהמלווה לתוך המערכת, מופץ או מפוזר ללווים שונים, כאשר הכסף מן הלווים חוזר ישירות לחשבון של המלווה עצמו. יש מערכת אחת שמנהלת חשבונות בנאמנות עבור המלווים שאת כספם היא מלווה.

מה המערכת הזאת עושה? היא לא נושאת בסיכון אשראי, היא רק מתווכת. היא מתווכת בין מקור מימון לצרכי מימון. המערכת הזאת אינה נושאת בסיכוני אשראי. זה מאפשר לעשות דברים כאלה ואחרים. מה היא כן עושה? היא מגייסת את הכספים האלה מתוך הפרטים שרוצים להלוות. היא עוזרת להעריך את סיכוני האשראי שיש בלווים הספציפיים שמבקשים את הכסף הזה. היא יודעת להגדיר סיכוני אשראי ברמות שונות, להציע סיכוני אשראי ברמות שונות למלווים. היא יכולה לקבוע באיזו רמת סיכון אשראי ניתן להלוות - גבוהה, בינונית, נמוכה. היא מתפעלת את המערכת. מה זאת אומרת "מתפעלת את המערכת"? ברגע שהיא נתנה את ההלוואה, היא דואגת להחזר ההלוואה החודשי או התקופתי לטובת אותו פרט שהלווה את הכסף לתוך המערכת הזאת. אם יש כשלים בהחזר של הכסף, היא עושה את ההחזר של החוב הבעייתי באמצעים סבירים. אנחנו בונים פה מערכות מפוקחות שפועלות בצורה עסקית לטובת המלווה והלווה. הן לא משתמשות באמצעים לא חוקיים לגבייה ולתפעול.

הכללים שאנחנו משיתים על המערכת הזאת הם, בין היתר, לתת גילוי נאות למלווה, הם לא לדחוף אשראי. המערכת בנויה על מודלים שונים של הערכת סיכונים, פיזור סיכונים. החלק הטכנולוגי במערכות האלו מאוד מפותח. החיתום נעשה היום באמצעות הרשת. יש מידע שקיים ברשת עצמה לטובת הערכת הסיכונים של הלווה. אני מעריכה שכאשר יקום מאגר נתוני אשראי של בנק ישראל, אפשר יהיה להשתמש גם בנתונים מתוך מאגר האשראי. יש כלים מספיקים בכדי לעבוד במערכת כזאת שמתווכת בין מלווה ללווה. מה מאפשר לה להיות מערכת מתווכת? אין לה מקורות משלה, אין לה עלות מימון משלה, היא גוזרת איזו שהיא עמלת תיווך מן הלווה והמלווה. היא עושה שידוך בין המקורות לשימושים. היא מאפשרת למלווה לקבל תשואה יותר גבוהה ממה שהוא היה מקבל מפיקדון בבנק. הסיכון שלו יותר גבוה מפיקדון בבנק, כי בפיקדון בבנק הסיכון נגזר מהסיכון של הבנק, פה הוא נגזר מתיק ההלוואות שהוא ייתן. המחירים ללווה עצמו צריכים להיות תחרותיים למערכת הבנקאית, לפעמים גם זולים יותר. זאת מערכת התיווך בין מלווים ללווים.

מדובר פה בהתפתחות של השנים האחרונות. זה התחיל מכך שאנשים שרצו לממן הוצאת תקליטים, הוצאת ספרים, הוצאות של מוצרים שונים, פנו לציבור, ביקשו מימון כנגד המצאת המוצר עצמו. עם השנים זה התפתח. זה קיים במדינות המפותחות, אבל לא רק. אני חושבת שיש כמעל אלף פלטפורמות כאלו בעולם. סך כל המימון שהן נתנו הוא 34 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים לא מאוד גדולים מול מערכת האשראי הקונבנציונאלית במדינות האלו, אבל בהחלט מדובר במגמת צמיחה מאוד גבוהה. אני חושבת שבצרפת ובגרמניה מדובר באחוזים בודדים. בשאר המדינות זה פחות מאחוז. כל המערכת הזאת בצמיחה גדולה. המערכות האלו מפוקחות. אני חושבת שמאוד משמח שאת הפיקוח שאנחנו נותנים על מערכות מימון חוץ בנקאיות אנחנו מרחיבים גם לנושא הזה של P2P.

למה נוצר הצורך בחוק המוצע? אנחנו רוצים להסדיר את הרגולציה לטווח הארוך בשוק המימון החוץ בנקאי. אנחנו מצטרפים למדינות מפותחות שמפקחות על מערכות כאלו. אנחנו לוקחים את הפיקוח שלנו, את צורת העבודה שלנו מהמערכות הפיננסיות. אנחנו רוצים להכשיר אותן לסטנדרטים הבינלאומיים. אנחנו רוצים להגן על מי שמלווה כסף ומי שלווה כסף. הפיקוח הזה נועד לתת מענה למלווה וללווה, אם במידע, בשקיפות, בצורת התנהלות. אנחנו רוצים שלווים ומלווים ירגישו אמון במערכות האלו. המערכת הבנקאית היא התשתית לכל החוקים שאנחנו מעבירים לאחרונה. המערכת הבנקאית, כדי שהיא תרגיש נוח בכל הדרישות שיש ממנה, צריכה להיות מפוקחת. אנחנו לא רוצים שהדרישות האלו יחסמו את התפתחות הפלטפורמות האלו.

הפעלת המערכת של תיווך באשראי מחייבת קבלת רישיון. אנחנו נערכים למתן רישיון למערכות. אנחנו מדברים על אשראי ליחידים בלבד. דרישות ההון הן נמוכות, הן עד צבר אשראי של 25 מיליוני ש"ח. הכספים מנוהלים בנאמנות לטובת המלווים. יש התנהלות הוגנת ללווים עצמם. המערכות האלו יעסקו רק במתן מימון בפלטפורמה הזאת. אנחנו לא נאפשר לגוף גם לתת מימון בעצמו וגם להיות במערכת P2P, זאת כדי שלא תהיה אפליה. זה איסור חד חד-ערכי, אלא אם כן המפקח השתכנע שיש פעילות מסוימת שמצדיקה את האפשרות לפלטפורמה לעבוד גם במתן אשראי. מתי הוא ישתכנע? כשהוא יתרשם שלא יכול להיות ניגוד עניינים, שיש גילוי נאות ללווים עצמם, שהתנאים של פרט אחד שייכנס לפלטפורמה הם אותם התנאים של פרט ב' שייכנס שבוע אחריו או יום אחריו. אנחנו שומרים על הפרטיות של הלווים עצמם. הפלטפורמה תגלה באופן מלא את כלל העלויות שהלווה יצטרך לשלם מעבר לעלות ההלוואה עצמה.

הפלטפורמות האלו ישמשו גם לפעילות של גופים חברתיים, למימון שיינתן ללא ריבית לטובת פרויקטים חברתיים כאלה ואחרים. אנחנו נבצע בחוק הלוואות חוץ בנקאיות התאמות גם לפלטפורמות האלו.

הפעילות הזאת היא פעילות מתקדמת מאוד בתחום המימון החוץ בנקאי, היא משתלבת עם המגמה של משרד האוצר של לבוא ולפקח על המערכות שיפעלו, זאת מתוך כוונה שאותו פיקוח ייתן ביטחון ללווים, למלווים. לפלטפורמות עצמן תהיה אפשרות לקחת את נתח השוק הרלוונטי להן, כל זאת תוך שמירה על היציבות של המערכת הפיננסית.

מה שאנחנו מביאים בפניכם זה תיקון בחוק הפיקוח על שירותים מוסדרים, בעצם הוספה של פרק שמתייחס לאותן פלטפורמות P2P. אנחנו מדברים על הצעת חוק של שר האוצר. על ההצעה עבד צוות בראשות היועץ המשפטי לשעבר של משרד האוצר. בצוות הזה היו שותפים הרבה מאוד גופים ממשלתיים: משרד האוצר, רשות שוק ההון, הגבלים עסקיים, בנק ישראל, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המיסים ורשות ניירות ערך. יש פה עבודה ממשלתית מאוד מקיפה. התוצר שלה מובא בפניכם.

אנחנו מדברים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, כאשר הדגשים של הפיקוח הם, בין היתר, הגנת הצרכן, זאת אומרת, הגנה על הלווים נוטלי ההלוואות, וגם תחרותיות. מדובר בשני היבטים מאוד חשובים. אמנם כתבנו אותם בחוק עוד בתחילתו, אבל הם חלים גם על הפרק הזה הנוסף. יש היבטים של יציבות משקי הבית והמערכת הפיננסית, היבטים של מלחמה בפשיעה ומניעת הלבנת הון. שני הדגשים העיקריים זה הנושא של הגנת הצרכן והתחרות בשוק האשראי. לגבי ה-P2P יש לנו שתי אבחנות משמעותיות. במערכות האלו אין סיכון אשראי, הן רק מערכות מתווכות. אין לנו פה רק את הלווים, את אלה שלוקחים את ההלוואה, יש לנו גם את המלווים. הפלטפורמה היא סוג של מתווך בין שני הצדדים. אנחנו דואגים בפרק הזה, בניגוד לפרקים האחרים, לא רק לנוטלי הלוואות, גם למשקיעים.

אנחנו נותנים התייחסות ספציפית למערכת חברתית של תיווך באשראי. זאת פלטפורמה שהנושא שלה הוא תיווך בין משקיעים שמעוניינים להקצות את הכסף הזה למטרה ספציפית, לבין לווים שנדרשים לקבל אשראי לשם ההגשמה של אותה מטרה. הפלטפורמות החברתיות האלו זכאיות למספר הקלות, למשל חריגה מעיקרון השמירה על האנונימיות בין המלווים ללווים, פטור מהחובה לקבוע מודל להערכת סקרי פירעון. על מנת שהמערכת תיחשב כמערכת חברתית לתיווך באשראי, היא צריכה לעמוד בשני קריטריונים. אחד, תיווך באשראי שאינו נושא ריבית, ושניים, הגבלת סכום האשראי ל-100 אלף שקלים בשנה שניתן באמצעות הפלטפורמה החברתית הזאת לתת ללווה.

אנחנו תומכים בחוק, אנחנו חושבים שהוא חוק חשוב מאוד. מדובר בחוק שמטפל בעסקים שלא מקבלים מספיק אשראי. אמנם במערכת הבנקאית אנחנו רואים שיפור בשנים האחרונות, אבל אין בכלל אשראי חוץ בנקאי לעסקים קטנים. אנחנו חושבים שהפלטפורמה הזאת תוכל לתת פתרון לאשראי לעסקים קטנים, לצמיחה של עסקים חדשים ועסקים קטנים. אנחנו חושבים שמאוד חשוב לקדם אותה. אחד הדברים שלנו מפריע פה זה שיש סוג של אפליה בין מישהו שהקים חברה, נחשב כפרטי ויוכל לקבל הלוואה, לבין מישהו שהחליט להקים את זה כחברה, נחשב כחברה אבל לא יוכל לקבל הלוואה. צריך לפתוח את זה עד היקף הלוואה של מיליון שקל לגופים שהם עסקים קטנים.

הרשות מברכת על הנושא, היא הייתה שותפה לכל הליך החקיקה. חשוב להדגיש שיש גם סיכוני הלבנת הון בתחום הזה. החשש הוא מניצול לרעה של הפלטפורמה על מנת להעביר כספים מגורם אחד לגורם שני. במהלך החקיקה היה לנו מאוד חשוב הנושא של האנונימיות, כדי לא לאפשר העברת כספים בין גופים שיוכלו לתאם זאת מראש. נפגשנו עם הגורמים שעוסקים בפעילות החברתית. דיברנו איתם על מנת כן לנסות להגיע לפשרה בנושא הזה.

יש עוד אסדרה שתגיע לוועדת כספים, וזה בנושא של P2P לתאגידים. זה נמצא תחת חוק רשות ניירות ערך.

איפה זה עומד?

הפרק הראשון של מימון המונים אושר בוועדת כספים לפני כשבועיים, הפרק השני של ה-P2P אמור להגיע בפגרה.

סעיף 44 קובע איסור התניית שירות בשירות לגוף פיננסי מפוקח. אם ההתניה היא התניה סבירה בין שני השירותים, אזי יהיה מותר לגוף פיננסי לקשור בין שירותים. אנחנו מבקשים שנותן שירותים פיננסיים ידווח לממונה על מדיניות עסקית שיקבע לעניין התניית מתן שירות בקניית שירות אחר. הרגולטור יוכל להגיד אם ההתניה הזאת סבירה או לא סבירה.

אנחנו מאוד מברכים על החוק הזה, על כל המהלך שהיה כאן. אנחנו חושבים שזאת הזדמנות פז לשינוי של חקיקה באזור מאוד מאוד מתקדם. זה קרה בהרבה מאוד מקומות בעולם. יש מגמה עולמית לתמרץ את הפלטפורמות האלו. זו הפעם הראשונה שטכנולוגיה מגיעה לעשות שינוי. כמו שההיסטוריה מוכיחה, זאת הדרך היחידה לעשות שינוי תשתיתי.

יש כאן גם חשיבה חברתית. אמנם לא חשיבת חברתית למתן הלוואות ב-0 אחוז ריבית, אבל תפישה חברתית כחלק מהכלכלה השיתופית של שקיפות מלאה, תוך שמירה על הפרטיות של האנשים. פעם ראשונה שיש מערכת שהיא לא בניגוד עניינים בין הגוף שנותן את האשראי לצרכנים שלו. זו אפשרות לייצר שינוי משמעותי בכספים מוסדיים שיגיעו לקהל הרחב באמצעות פלטפורמות שיהיו תחת אותו רגולטור. אני חושב שנבחר הרגולטור הכי מתאים לתחום הזה. יש עדיין כמה כשלים בהצעה שמונחת כרגע על השולחן, הם בעיקר בתחום התחרות, אבל סך הכל אנחנו מדברים על מערכת שבהחלט מייצרת תחרות. אנחנו מברכים עליה מאוד.

מה היקף נותני האשראי הצרכני ליחידים בישראל?

אנחנו מדברים על היקף של כמה מאות מיליונים. כמו שנאמר כאן, זה קיים כבר כמעט 10 שנים בהרבה מאוד מקומות בעולם. יש היום כמעט בכל מדינה. במדינות נאורות יש חקיקה. מדובר על היקף שעשוי להגיע לסדר גודל של עד 25% מהיקף האשראי החוץ בנקאי למשקי הבית ולעסקים קטנים באמצעות הפלטפורמות האלו. זו בשורה אמיתית. תמיד אסדרה יצרה תמריץ מאוד חשוב.

אנחנו יודעים שאם שתהיה אסדרה, זה יאפשר ליותר אנשים להיכנס לתחום.

אני מבקש ניתוח תיק האשראי הצרכני ליחידים בארץ, לאן אנחנו רוצים שזה יגיע בהשוואה למודלים אחרים בארצות הברית ובבריטניה.

אנחנו נבקש לדיון הבא איזה שהוא ניתוח של תיק השקעות בארצות הברית ובבריטניה.

אנחנו מאוד מברכים על האסדרה. בדומה מאוד למה שקורה בכל שאר העולם, היכולת של הפלטפורמות לגדול באופן משמעותי היא על ידי העמדת כספים על ידי עצמן. ראינו שהדבר הזה איפשר את הגידול המהיר מאוד של הפלטפורמות בארצות הברית, באנגליה ובמקומות אחרים בעולם. זה משהו שמאוד חשוב לנו, נשמח לדון בו.

החקיקה הזאת באה לייצר אסדרה, לעשות הרבה סדר בתחום מאוד חשוב. אבן היסוד הכי חשובה פה היא לא שוויונית. יש היום חקיקה נפרדת לעניין גובה הריבית בין מערכת הבנקאית לבין כל נותני האשראי האחרים. על הבנקים לא קיימת שום מגבלת ריבית, רק מה שהמפקח קובע. זה גורם לכך שגובה האשראי מאוד יקר. על הפלטפורמות ועל גופי האשראי החוץ בנקאיים קיימת המגבלה. מכיוון שלא קיים היום חינוך פיננסי בישראל והאנשים שבסוף לוקחים את האשראי לא באמת יודעים כמה הם משלמים, זה מאפשר כלים הרבה יותר חזקים מבחינת אפשרויות השיווק לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. זה משהו שנשמח שיהיה מאוזן. אנחנו נרצה שאותו גובה ריבית שיהיה כלפי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יהיה גם כלפי הפלטפורמות, שלא ייעשה איפה ואיפה.

מה הכוונה בהגבלת ריבית?

ריבית הוגנת. אנחנו בהליכים שמדברים גם על בנקים.

זה קבוע?

זה עכשיו בהצעת חוק.

אין הגבלה היום.

יש הגבלה על הגורמים החוץ בנקאיים, לא על הבנקים.

על הגופים החוץ בנקאיים יש מגבלת ריבית, על הגופים הבנקאיים אין מגבלת ריבית.

אנחנו בתהליכי עבודה לתיקון הדבר הזה.

יש הצעת חוק ממשלתית שמונחת בוועדת חוקה. מדובר על חוק הלוואות חוץ בנקאיות. הוא יהפוך להיות חוק אשראי הוגן. כרגע המגבלה חלה על החוץ בנקאיים. התיקון מציע להחיל את זה באופן רוחבי על כל הגופים הפיננסיים.

התיקון הזה רץ כבר כמה שנים בוועדה, הוא לא הולך לשום מקום. מגבלת הריבית על הפלטפורמות היא ריבית שקלית של כ-7.5%. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נותנים אשראי בריבית דו-ספרתית. ההפרש הזה מייצר למערכת הבנקאית כלים הרבה יותר חזקים מבחינת השיווק כדי להגיע ללקוחות. מכיוון שלא קיים שוק חינוך פיננסי בישראל, נוצר מצב שהמערכת הבנקאית מפרסמת כאילו היא נותנת הלוואות מאוד מאוד אטרקטיביות, רק דה-פקטו המחירים הם מאוד מאוד גבוהים.

האם אחת מהמטרות של המערכת הזאת היא לא לצמצם את הפער בין הריביות?

כן, אבל כרגע לא קיימת שום מגבלת ריבית.

זה לא חלק מהצעת החוק הזאת.

אם לא יהיה שוויון זכויות בנושא הזה, יהיה מאוד קשה לפלטפורמות להתפתח. היכולת שלנו לפנות לקהל לקוחות הוא לפי גובה הריבית. בצד השני יש לי מלווים שמעמידים כספים. אם אני רואה שאחוז הסיכון מתקרב לגובה הריבית, אני לא יכול להעמיד אשראי לאותם אנשים ספציפיים. יוצא שבגלל גובה הריבית, שהיום מוגבלת ל-7.5%, ל-70% מהאוכלוסייה בישראל אנחנו לא יכולים להעמיד אשראי.

אנחנו מודעים לנושא הזה.

אולי תרחיבי בנושא הזה.

זו הריבית המקסימאלית שאפשר לגבות על הלוואות לצרכנים. יש תקרה. התקרה היא 2.5 כפול הריבית הקיימת. הריבית הקיימת נמוכה. ה-2.5 קובע רמת ריבית של 7.5%.

זה משהו שיכול להיות בחוק הזה?

לא, זה בחוק אחר. צריך לתת על זה את הדעת לא בחוק הזה, כי זה קובע את הסייג למי אתה יכול לתת מימון. ככל שהריבית יותר צפופה, היכולת לפנות לאוכלוסייה שאולי צריכה את המימון הזה מתאיינת.

אם המפקח על הבנקים הוא זה שקובע את מגבלת הריבית עבור הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, ראוי - -

זה חשוב, זה מעניין, אבל זה לא נוגע לחוק הזה. טוב שהעלית את הקושי המובנה שנמצא במערכת. נשים את זה כתזכורת. אני חושבת שזו הערה חשובה, היא תובא בסדר שני.

ברכות על הרגולציה. הערכה רבה לכל הצוותים ממשרדי הממשלה שעוסקים בעניין שנמצא בקו הקדמי של החדשנות העולמית בתחום הפיננסי. ראינו שיש שינוי בעקבות הפידבק שהם קיבלו בשימועים. זה מאוד ראוי להערכה.

ה-P2P נותן הזדמנות בשני שווקים: בשוק ההשקעות ובשוק ההלוואות. הייתה כאן כבר התייחסות מהצד של עסקים קטנים לנושא של הלוואות. יש התייחסות גם מהצד השני של תאגידים כמלווים, לא רק כלווים. הפלטפורמות האלו שנותנות שולחן קדמי ומאפשרות לא רק לקחת הלוואות אלא גם לתת הלוואות, מאפשרות לגופים רבים מאוד להיכנס לעולם הזה של מתן אשראי. זה לא חייב להיות דווקא יחידים. הכסף הגדול שנכנס לתוך המערכת ומאפשר לקדם את האשראי החוץ בנקאי ללווים לא מגיע מיחידים, הוא מגיע מגורמים פנסיוניים, מאנשים בעלי הון שלאו דווקא פועלים בישות המשפטית שלהם כיחידים. יש חשיבות לאפשר להכניס את הכספים האלה לפלטפורמות כמלווים, בלי צורך ברישיון למתן אשראי. הפלטפורמה ממלאת את כל הצרכים שעליהם אנחנו רוצים לעשות רגולציה: הנושא של איסור הלבנת הון ומימון טרור, הנושא של הגנת הצרכן. כל הנושאים שמוסדרים בצורה מקיפה מאוד בחוק, ספציפית לגבי פלטפורמות P2P מקבלים מענה. גוף, גם אם הוא תאגיד שרוצה לתת הלוואות באמצעות פלטפורמת P2P, אנחנו לא רואים סיבה מדוע צריך לדרוש ממנו שיקבל רישיון למתן אשראי.

אני רוצה לדבר על 3 סוגיות שמאוד מפריעות לנו. אני חושב שזה המקום לקבל עליהן החלטה. מעבר לפן החברתי של ה-P2P, אחת המטרות של הפלטפורמות היא לייצר תחרות לבנקים, להפוך את שוק האשראי לשוק תחרותי הרבה יותר ממה שהוא קיים היום. היום אנחנו עומדים מול סך האשראי הצרכני לא לדיור על 0.1%. אם ב-2016 מכרו 165 מיליארד שקל לא לדיור, אנחנו נתנו בין 100 ל-200 מיליון.

165 מיליארד זה היקף השוק?

סך כל האשראי הצרכני לא לדיור. מתוך זה נתנו 100, 200 מיליון. גם אם נגיע ל-300, זה כסף קטן. בחוק ישנם 3 נושאים שמאוד מטרידים אותנו. אחד הנושאים זה שאסור לעסוק במתן אשראי, רק בתיווך באשראי. לגייס כסף מהציבור מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד ארוך. אם אנחנו רוצים להגיע לתיק אשראי גדול, ואצלי גדול זה מעל כמה מאות מיליונים, היכולות לגייס את זה דרך P2P הן מאוד מאוד בעייתיות, בטח בתקופת ההתחלה. אנחנו רוצים שיתאפשר לנו להיות נותני אשראי, עם כל ההגבלות. אני מכיר את הסוגיה של איך מבדלים הלוואות, איך גורמים לכך שאין איפה ואיפה. זה אפשרי. הצענו איך לפתור את הסוגיה הזאת. חשוב שיתאפשר לנו להיות גם נותני אשראי.

למה אתה אומר שאי אפשר לתת אשראי?

זה מה שהופיע בשקף.

ברירת המחדל שלא ניתן, אבל לפי הצעת החוק עדיין ניתנת למפקח הסמכות לתת אישור במקרים המתאימים.

אנחנו תלויים עכשיו באישור של מפקח. החוק אומר שלא יהיה, אלא אם כן המפקח יגיד שכן יהיה. המפקח לא יגיד.

מה זה "לא יגיד"? הוא יגיד כן או לא.

זה לא שבחוק אין אפשרות. אתם לא מרוצים מהאפשרות. אתם אומרים שהאפשרות שניתנת בהצעת החוק לא מספקת מבחינתכם.

השאלה מה הקריטריונים. ברור לי שיש פה סוגיה רגישה. השאלה מה השיקולים שבהם גוף כזה אומר שהוא לא רוצה להיות רק מתווך אלא גם נותן אשראי.

זו נקודה שנדון בה.

יכול להיות שצריך להיות יותר מדויקים בחוק.

תחשבו אם יש משהו שאפשר יהיה להכניס בהמשך.

הפלטפורמות נשענות על תשתית הבנקים. אנחנו מחויבים בחשבון נאמנות, בהלבנת הון. אם התחרות היא מול הבנקים, אנחנו חייבים שהמתחרה - להלן הבנק - לא יוכל לסגור לנו מחר את הברז. תזכרו שגם אנחנו נדרשים לדרישות הלבנת הון. אם אפשר, צריך לצמצם את זה כך שאו שהפלטפורמה תעשה את העבודה, או שהבנק יעשה, כדי שלא נעשה את זה כפול. יש פה הרבה מאוד אנרגיה ומשאבים שיוצאים על זה. צריך לחייב את הבנקים לפתוח לנו חשבונות נאמנות. כיום רק בנק אחד עושה את זה. אם הוא מחליט לא לעשות את זה, אין לי אפשרות לפתוח חשבון נאמנות על-מנת להפעיל את הפלטפורמה. זאת סוגיה מאוד קריטית.

אני מפנה לסעיף 38. לא השארנו את זה כך שהמפקח יעשה מה שבא לו, אלא נתנו 3 הוראות. יכול להיות שאפשר להרחיב. ניסינו לתת איזו שהיא התייחסות בהצעה.

ניכר שנעשתה עבודה מאוד רצינית על החוק.

אני רוצה להצטרף למברכים על החוק. אנחנו עבדנו קשות על הרפורמה בבנקים. אנחנו רואים בזה המשך ישיר לפתיחת השוק הריכוזי של הבנקאות. אנחנו מברכים על כך. אנחנו חושבים שמדובר בהצעת חוק מצוינת.

יש לנו שלוש הערות עיקריות. הנושא הראשון, חשבון נאמנות שנמצא כיום תחת הפיקוח של הבנקים, לא תחת הפיקוח של הרשות החדשה של רשות ההון. אנחנו חושבים שזו טעות. ברפורמת הבנקאות נתקלנו בהמון קשיים בהקשר הזה. אנחנו חושבים שיש פה אלמנט של חתול ששומר על השמנת, שיש פה פוטנציאל רחב לניגוד עניינים. אנחנו חושבים שזה צריך להיות בפיקוח של רשות ההון החדשה.

דבר נוסף, לאפשר לעסקים גיוס של אשראי בסכומים קטנים. כיום החוק מגביל את מתן האשראי ליחידים בלבד, מה שמונע מעוסקים שמאוגדים כחברה בע"מ או כעמותה להשתמש בשירותים האלה. זה מגביל משמעותית את היכולת של החוק לעזור לעסקים קטנים. יש מקום לפתוח את זה, כדי שעסקים קטנים יוכלו ליהנות מזה.

הנושא השלישי, פיקוח על האשראי החוץ בנקאי לעסקים קטנים. אנחנו חושבים שגם הוא צריך להיות מפוקח על ידי רשות ההון, לא על ידי הרשות לניירות ערך. אנחנו חושבים שהרשות לניירות ערך יוצרת חסמים שמגבילים את היכולת של עסקים קטנים להשתמש בפלטפורמה. כל המטרה של החוק הזה היא להקל על השימוש כדי להגביר תחרות. אם אנחנו שמים חסמים כאלה, אנחנו שמים רגליים למטרה, אנחנו חוטאים למטרה.

אנחנו מברכים על התוספת לחוק, אנחנו חושבים שזה יכול לחולל תחרות. אנחנו פועלים כפלטפורמה כזאת כ-3 שנים. אנחנו רואים את התגובות של הציבור. יש כמה דברים שאולי הם גזירות קשות. מקבל הרישיון אמור לפעול בנאמנות עבור לקוחותיו. לקוחותיו הם גם הלווים וגם המלווים. לגבי המלווים אין שום בעיה לפעול בנאמנות. בצד של הלווים אנחנו עשויים לנקוט בהליכי גבייה בעתיד אם הם לא ישלמו. אי אפשר לפעול בנאמנות כלפי מי שננקוט נגדו בהליך של גבייה בעתיד. דרושה פה הבהרה מסוימת.

הפלטפורמה צריכה להתנהל באמצעות מערכת של חשבון סגור, זאת אומרת, הכסף שעובר מחשבון בנק לחשבון נאמנות ישולם רק לאותו חשבון. כך לגבי הלווה, כך לגבי המלווה. במידה ונרצה, ואנחנו רוצים, לתת הלוואות משכנתא, שם נהוג לשלם את הכסף למוכר הדירה או לקבלן, מה שמוציא את הכסף מהמערכת הסגורה הזאת. במקרים כאלה צריך התייחסות ספציפית.

עוד דבר שלא מוגדר בחוק זה שיעור אי ההחזר. על הפלטפורמה לפרסם את שיעור אי ההחזר באתר או במקום מקובל. אנחנו לא נדע איך פלטפורמה מסוימת לעומת האחרת תזכור מה הוא אי החזר - האם אי החזר זה כשלא שולם הכסף מחר, או אי החזר זה כשלא שולם 3 חודשים חוב. ההגדרה צריכה להיות אחידה, על מנת שלא יהיה שוני בהגדרת אי ההחזר בין הפלטפורמות.

דבר נוסף הוא מתן הלוואות מכספי הפלטפורמה. אני חושב שזה מונע ניגוד עניינים. צריך להראות לציבור שהפלטפורמה רוצה לתת מכספה. אצלנו זה לא הרבה, אבל זה דבר שמעורר אמון. צריך שהדבר הזה יהיה פתוח, או לפחות נתון לשיקול דעתה של הממונה שתוכל להחליט בנושא הזה.

נושא נוסף הוא חובת הסודיות. אני לא בטוח שהנושא שאסור לחשוף את שם הלווה בפני המלווה אלא אם אירע כשל הוא דבר נכון. הדבר נעשה בכל מקרה. מאחר ואנחנו רק מתווכים, וההסכם נקשר בין המלווים ללווים, אין סיבה שהמלווה לא ידע מי הלווה שלו. יש חלק מהפלטפורמות שאצלן זה עיקר. אצלנו לא. זה דבר שהוא חשוב, הייתי מצפה שתהיה התייחסות בחוק.

דבר נוסף הוא האופן שבו החשבונות מתנהלים. חשבונות הנאמנות מנוהלים רק בבנק אחד בישראל שמוכן לעבוד עם הפלטפורמות האלו. הקשיים הם בלתי אפשריים.

ואם הבנק לא יסכים?

אין פלטפורמות.

מרצונו הוא עובד?

הוא עושה את זה יפה מרצונו, אבל עדיין יש כשלים קשים בתפעול. אם אנחנו מקבלים את החוק עלינו, ואני חושב שזה יהיה המצב בסוף, אז בנושא הלבנת הון אנחנו אמורים לטפל לבד. לפלטפורמה אמור להיות מישהו שאחראי על הנושא של הלבנת הון. החובה הזאת אמורה לרדת מהבנקים. זה יקל מאוד על התפעול.

דבר נוסף הוא איסור על המחאת הלוואות. אני לא רואה סיבה למה יהיה איסור על המחאת הלוואות. אם יש אגד של הלוואות שירצה משקיע מוסדי לקנות, או ירצה מלווה להעביר למלווה אחר כי הוא רוצה להנזיל את הכסף, הדבר צריך להתאפשר. החוק אוסר על זה. זה מהווה חסם להנזלת הכסף. חשוב מאוד שאת הכסף אפשר יהיה לקבל גם לפני תום תקופת ההלוואה.

אני חושב שנכון שהמדינה תלווה באמצעות הפלטפורמות האלו כספים, כי כך היא תגדיל את היקף הכסף שניתן בהלוואות.

תשים כסף להלוואות לפרטיים?

נכון.

חלק מהנקודות שהעלית היו בתזכיר שפורסם לציבור. הן שונו לקראת הצעת החוק שעומדת כאן לדיון.

אני רוצה להודות על ההצעה. אני רוצה להודות על כך שהייתה התייחסות מיוחדת למערכת לתיווך הלוואות חברתית.

מה הקשר של הסוכנות היהודית להצעת החוק?

הסוכנות היהודית מעוניינת להקים פלטפורמה להלוואות ללא ריבית למטרות חברתיות. היא תיתן הלוואות לעסקים זעירים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל. הרעיון הוא שהמלווים יבואו מקרב יהדות התפוצות וישראל. הם יוכלו להלוות כספים קטנים שיאוגמו לסכומים יותר גדולים למטרות חברתיות.

ללא ריבית.

חשוב לנו מאוד הנושא הזה, כי בזה אנחנו רואים אפשרות להנגיש אשראי אחר מהמוצרים של חברנו. הפלטפורמה תהיה חברה לתועלת הציבור שלא למטרת רווח. אנחנו שונים מחברנו בכך שאנחנו לא גוף למטרת רווח. ההלוואות יהיו ללא ריבית לעסקים זעירים מכל המגזרים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, עם דגש על התרומה החברתית של ההלוואה. החברה תפעל שלא למטרת רווח. ההלוואות יהיו ללא ריבית.

החוק מאפשר לכם?

החוק מאפשר לנו. יש לנו מספר הערות קטנות, לא משמעותיות, אני מקווה שנגיע להבנה לקראת הדיונים הנוספים. במידה ולא, נבקש את סיועכם.

עלתה פה הסוגיה של הקשיים של המערכות, של הפלטפורמות בהתנהלותן מול הבנקים. הנושא הזה הגיע לידיעתנו לפני זמן לא גדול. בחודשים האחרונים נכנסנו לעובי הקורה, למדנו. יש גם צד שני. הקשיים נובעים, להערכתנו, מקשיים אמיתיים של הבנקים להתנהל מול העניין הזה. אנחנו מטפלים בעניין. אנחנו בדיונים עם אגף רשות ההון כדי לפרסם מזכר הבנות בנושא. אנחנו לא חתול ששומר על השמנת. אנחנו פועלים כדי להבטיח שהמערכת הבנקאית תיתן שירות כמו שצריך. אני חושב שזה לא ראוי לבוא ולהגיד שהפיקוח על הבנקים לא יכול לטפל בעניין הזה, או לא מטפל בעניין הזה.

אני שמחה שאמרת את הנקודה הזאת, אני חושבת שהיא נקודה חשובה. ניכר שיש פה מתח. אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מגשרים בדיונים בוועדה בין הפערים, כדי לאפשר לכולם לחיות בשלום עם האירוע הזה.

הקשבתי לך, ברוך. התחלת עם הגנת הצרכן והתחרות ההוגנת. אני אמנם לא קראתי את החוק בפינצטה, אבל זה המשך לכל הרפורמה שהייתה באשראי החוץ בנקאי. אני מאוד מקווה שנגיע להצעת חוק שאפשר יהיה ליישם אותה. על פי מה שאני שומע, יש דברים צועקים לשמיים. אני בעמדה שבמשק לא חסר אשראי. זו עמדתי האישית, ככה אני רואה את הדברים. אני בעד לשים את הקו הברור בכל הנוגע לתחומי האחריות של כל מפקח. אם לא נשים את הקו הברור, יהיה אחד בתוך השני, לא נצא מזה.

אני אתמקד בסוגיית חשבון הנאמנות. סוגיית חשבון הנאמנות היא סוגיה מהותית לאורך כל הדיון הזה. היום, איך שהבנתי מהחברים פה, יש בנק אחד במשק שמחזיק את הכספים בנאמנות. זה בהסכמתו, לא מכוח החוק. אם הבנק הזה נסוג, אין בכלל חשבון נאמנות. הבנק הזה שולט בשיבר. הבנק נמצא תחת הפיקוח של בנק ישראל. החלק של האשראי החוץ בנקאי נמצא תחת הפיקוח של שוק ההון. זה מן ערבוב שיחסום את כל התהליך שאליו אנחנו מכוונים. הבנתי שהחברה הראשונה הוקמה ב-2012. מאז 2012 עד היום קיימת פלטפורמה של P2P. היא עובדת. רציתי שנראה איך היא עובדת. נניח שאני רוצה להשקיע 20,30 אלף שקל בבנק האינטרנטי הזה. אותו בנק לוקח את הכסף ונותן לכל מיני הלוואות. זה עניין של תיווך, לא עניין של מתן אשראי. אני לא מצליח להבין לאן אתם מכוונים. הצעד שאנחנו מעלים כאן הוא צעד מבורך, הוא מחויב המציאות, אבל חייבים לעשות הפרדה ברורה של פיקוח.

הדבר הנוסף הוא לגבי מה ששמעתי מהחבר'ה מהסוכנות היהודית. האקטיביזם החברתי שאתם מעלים הוא צעד מבורך, הוא צעד שצריך לכבד ולדחוף, רק צריך לחדד את הסוגיה של המפקח.

ברוך, הזכרת 100 אלף שקל לעסקים הקטנים. איך הגעת לסכום הזה? זו גם סוגיה שצריך לדבר עליה.

אני מבקש נתון לגבי האשראי הצרכני שנמצא במערכת, במיוחד במערכת הבנקאית. כמה מתוכו נמצא בריבית של חריגה? כשאנחנו מדברים על ריבית דו-ספרתית בבנקים - -

זה פיגורים.

כשאנחנו מדברים על ריבית דו- ספרתית בבנקים, זו ריבית שמתייחסת לאשראי בפיגור ובחריגה. מה חלקו ב-165 מיליארד שקל? מי שמשלם את זה הם החלשים, התפרנים.

אנחנו נבקש את המידע הזה.

אני חסיד גדול של כלכלה שיתופית. אנחנו כל הזמן מדברים על תחרותיות. יש בעיה של ריכוזיות אדירה במשק הישראלי. בתחום המזון אנחנו מתקשים לייצר הרבה חברות. בחלב מצאנו את עצמנו עם 3 חברות גדולות. בכבלים - עכשיו אנחנו בירידה תלולה במחירים בזכות הרפורמות שאנחנו מקדמים - יהיו 4 חברות, לא שתי חברות. הסוד הוא בכלכלה שיתופית. התחילה כאן עבודה מאוד גדולה עם אגודות האשראי והאשראי החוץ בנקאי. תודה רבה לרשות שוק ההון, לכל העבודה שנעשית בעניין הזה.

אותי מעניין איך עושים כאן שיח מתמרץ, לא שיח מתגונן. ברור לי שאנחנו לא רוצים שיהיו פרצות, שאנחנו לא רוצים שייפגעו צרכנים. אם מתוך כל שוק המיליארדים מדברים על 200,300 מיליון, לא באמת עשינו פה משהו משמעותי. הוויכוח שלי עם חבר הכנסת עיסאווי פריג' הוא לא אם יש פחות או יותר מידי אשראי בשוק הישראלי, אלא אם האשראי הזה הוא אשראי אפקטיבי שאותו אנחנו רוצים – אשראי חברתי, אשראי לאוכלוסיות מודרות. אלה דברים שהיום השוק הפיננסי הרגיל לא מתעדף אותם. דיברתי עם בנק ישראל על ה-CRA. הם לא אהבו שהרגולטור האמריקני אומר לשוק הבנקאות הישראלי: אני מחייב אותך שחלק מהאשראי שאתה נותן יינתן למקומות מוחלשים, שחלק יינתן להלוואות בדירוג סיכון גבוה יותר. זה חלק מהאירוע. זה חלק מהפתרון. אני עדיין חושב שצריך לחייב את הבנקים. אם מתוך עשרות מיליארדים או מאות מיליארדים יהיו לנו 200 מיליון, הגענו ולא תמרצנו. שאלה אחת שמעניינת אותי בחוק היא איך מתמרצים, כי בסוף המבחן שלנו יהיה בעוד שנתיים כשהשוק הזה יגדל למיליארד, לשני מיליארד, אבל לו יישאר 200 מיליון עם רגולציה יותר טובה.

נושא העסקים הקטנים חייב למצוא איזה שהוא פתרון. זה מהווה חסם מהותי. הרבה מאוד מתחום האשראי שאנחנו מתעסקים איתו הוא לעסקים הקטנים. יש לקונה בחוק. צריך למצוא לזה איזה שהוא פתרון.

ההצעה הזאת היא המשך לעבודה רבה שנעשתה עם כל השותפים שיושבים מסביב לשולחן. זה נדבך נוסף להצעה. אנחנו נשמח לקבל הערות. אנחנו נקרא אותן בתשומת לב. אנחנו נקיים דיונים פנימיים עם גורמי הממשלה הרלוונטיים. לייעוץ המשפטי של הכנסת יש עוד כמה וכמה שאלות, חלקן קצת יותר נקודתיות. אנחנו נביא אותן בפני הוועדה לדיון.

היה דיון פורה וחשוב. יש את הנושא של העסקים, את הנושא של חשבונות נאמנות, את הנושא של גובה המגבלה, ואת העניין של הכללים לנתינת אשראי. אלה הנושאים המרכזיים. אני מבקשת שתעבירו ניירות עמדה עד לסוף חודש אפריל. הישיבה הבאה תתקיים מיד כשהכנסת חוזרת מפגרה, ביום שני ה-8.5. אני רוצה להזכיר את השם הפופולארי שאנחנו הולכים להדביק לנושא הזה, שזה השקעות והלוואות המונים. אנחנו יושבים ומייצרים כל מיני כלים ומכשירים. כשאנחנו יוצאים לציבור, אנחנו פתאום מגלים שאנחנו כמו עץ שנפל ביער, שזה המקרה הרע, או אנחנו איזו קליקה מאוד קטנה של מבינים. חשוב שהמכשירים האלה יהפכו להיות של ההמונים. תודה רבה על הדיון, נחזור בתום הפגרה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.