הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לבטיחות בדרכים

יום רביעי, ט' בניסן התשע"ז (05 באפריל 2017), שעה 9:30

הרכיבה על אופניים חשמליים - יישום החקיקה והאכיפה

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

דב חנין

תמר זנדברג

עבד אלחכים חאג' יחיא

יפעת רווה - משרד המשפטים

יוסי בנישתי - אגף תקציבים, משרד הפנים

רינת שפרן - מנהלת אגף הדרכה ברשויות המקומיות, משרד הפנים

איציק סרור - מנהל אגף א' שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חיים אמיגה - עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אורטל בלילתי - עוזר יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שרית פילפסון - ראש מחלקת תביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מאיה סימן-טוב - מכון גרנר ונציגת המשרד, משרד הבריאות

נחמה לאור דרורי - סמנכ"ל חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

איתן אטיה - מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

יאיר אמר - סגן מנהל אגף הפיקוח עיריית ת"א, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

אביטל אפל פנקס - דוברת ומנהלת קשרי ממשל, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

לירון אשל - עו"ד, המועצה לשלום הילד

אדלר יעקב - חבר בהנהלת האירגון, אנשים באדום, ארגונים למאבק בתאונות דרכים

אריאל מונין - יור ועדה אלמנטרית, לשכת סוכני הביטוח

ליטל כספי - מנהלת מחלקת תביעות, קרנית

איתן השחר - מנכ"ל, קרנית

חגית אוריין - מנהלת הפעילות למען הולכי הרגל

שושי סומך - מוזמן/ת

דן קידרון - מוזמן/ת

דקלה טקו

לאה קיקיון

הרכיבה על אופניים חשמליים - יישום החקיקה והאכיפה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו מתכנסים – כמו שאמרתי בישיבות הקודמות, אנחנו נמשיך לעשות את החובה הציבורית שלנו להעלות את הנושאים שקשורים בבטיחות בדרכים ולמניעת הקטל בדרכים, כל עוד נפשנו בנו. אני שמח על הישיבה אבל עצוב מהנתונים – רק הבוקר, אין לנו בוקר כמעט שאנחנו קמים ללא סיפור של תאונה של אנשים שקיפחו את חייהם. גם הבוקר קמנו עם תאונת דרכים מחרידה עם שני הרוגים. מבחינה מספרית אנחנו מתחילים לעקוף את הנתונים הקשים מאוד של 2016. אני רוצה לומר שהחובה שלנו, של כולנו, של חברי כנסת אבל כמובן החובה הגדולה יותר היא על מבצעי המדיניות, אני רוצה לקרוא שוב לשר האוצר, לשר התחבורה, לשר לביטחון הפנים, שרת המשפטים ושר החינוך – אלה חמשת הגורמים שבשילוב ידיים יכולים לעצור את הנגע הזה. לא למנוע אותו לגמרי, אנחנו לא חושבים שאפשר, אבל לעצור, להפחית. היינו כבר במספרים אחרים לפני 5 שנים ואנחנו יכולים להגיע למספרים האלה גם בעתיד. יש דברים שהם בידינו. תוספת של ניידות, ניראות ופיקוח – זה בידינו. זה רק שאלה של כסף. שאלה קצת של זמן, של גיוס אנשים, אבל שאלה של כסף, כי כשיש כסף מוצאים את הניידות, מוצאים את האנשים, את הדברים שצריך.

הדבר השני שבידינו – בישיבה האחרונה אני נדהמתי לגלות של כל נושא מערך המצלמות עומד במקום. היתה החלטה לפני 6 שנים על 300 מצלמות, יש כיום 100 בסך הכל. אושר תקציב בזמנו ל-300, לא נוצל, לא בוצע. לא נעשו שינויים והתאמות. דובר על לעבור למצלמות של מקטעים שהן מצלמות הרבה יותר נכונות מבחינה הגיונית, כי שם אין מצב שאתה מאט לפני המצלמה ומתחיל להאיץ ולהשתגע אחר כך, כי אתה בעצם נבחן על קטע שלם – אבל שוב, מכשור כזה זו שאלה של כסף. זה לא כל כך הרבה כסף, זה הרבה פחות מהשאלה שמדברים בה היום של תאגיד או לא תאגיד, ופה זה חיים, חיים ומוות. זה נמצא בידיים שלנו. אני קורא לשר האוצר לשים את המלחמה הזו בתאונות הדרכים בראש מעייננו במיוחד בימים אלה כשמדברים על עודפי תקציב, למרות שהתבשרנו היום שעודפי ההכנסות הם לא כמו שדובר קודם – 3 מיליארד, אלא 1.5 או 1.6. אבל אם מתוך ה-1.6 הזה חצי מיליארד שקל או אולי קצת יותר ילך למשטרה וקליטת עובדים לעוד 100 או 150 ניידות – הנראות והזהירות תהיינה הרבה יותר גדולות. יש סיכוי גדול שירד המספר. ודאי שנושא המצלמות, גם, שהוא לא בסכומים כל כך גדולים. לכן אני חוזר וקורא למשרד האוצר לכנס את המשרדים הנוגעים בדבר ולהודיע להם על תוספת תקציב לנושא הזה, כדי שנוכל להכריז כולנו שאנחנו נלחמים בנגע הגדול הזה.

הישיבה של היום מתמקדת בנושא שהוא נושא חדש יחסית במדינה, אבל הוא רק הולך וצובר תאוצה, הנושא של אופניים חשמליים. זה נושא מורכב מאוד. הוא בנוי הרבה מאוד על בני נוער, על אפשרויות קשות לזיהוי או דברים מהסוג הזה, על התחככות די ישירה מול הנהג. זה מדרכות, כבישים, שבילים, זה מאוד מורכב הנושא הזה, אבל זה נושא חשוב. לצערנו רק ביום שישי האחרון נער בן 15 נהרג, רוכב אופניים חשמליים, ולא חשוב כרגע מי אשם. אנחנו מקווים שזה ייעצר בזה. הנתונים שלא פחות מדאיגים הם כמה אנשים נפצעים בעקבות אותם נהגי אופניים חשמליים. הייתי רוצה להקדיש את הישיבה לאותו נוהל שאושר לאחרונה, ב-2016, שאמור להיכנס לתוקף, לעבודה, ביולי, אם אני מבין נכון מהאמירות כפי ששמעתי עד היום. הייתי רוצה לשמוע מנקודת המבט של השלטון המקומי, גם מנקודת המבט של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד הפנים – איך הוא נערך לעניין הזה מול הרשויות ומחדד את הדברים בצורה הנכונה כדי שזה יהיה אפקטיבי. צריך גם להעלות רעיונות חדשים ודברים נוספים איך אפשר יהיה למקד כדי שהנוהל הזה יהיה אפקטיבי, שיהיו לו שיניים. אני מסכים שהוא צריך להיות ידידותי, במיוחד בהתחלה, מאוד הסברתי. היתה החלטה שהרשויות יעשו במשך חודשיים מהלך הסברתי מקיף – אני רוצה לשמוע מהרשויות איך הן נערכות לעניין, באיזה כלים ואיך הם מגיעים לאוכלוסיית היעד הזו. צריך לדבר על נושא האכיפה אצל קטינים, הנושא הזה של קנסות שהוא בעייתי מבחינה חוקית עם קטינים, אולי סוג של רישוי, סוג של – אני זורק את זה כרגע בשביל חכמת השולחן הלאחר מכן, סוג של רישום או רישוי שאדם קונה אופניים חשמליים, שלא יוכל לקנות את זה ילד אלא ההורים שלו והם יצטרכו לחתום על טפסים שאולי אפשר לעשות להם ממשק של ברירת קנס. אני זורק את זה כרעיון. החשיבות הגדולה היא שלא יהיה מצב כמו שהיום, שיש נוהל, ייכנסו עכשיו לסוג עבודה חדש של נוהל כזה ועוד שנה מתברר שצריך לעשות הכל בצורה אחרת. כדי להרגיל אוכלוסייה לדבר חשוב לבוא עם זה מוכנים, לבוא נכון, גם אם צריך לאחר את זה בחודש, אם זה מנגן בצורה הנכונה, וגם להביא ת אזה בצורה נכונה ומיטבית, כדי שלא ייעשו שינויים בדרך. אם אנחנו רוצים להרגיל, לחנך אוכלוסייה, זה חייב להיות עקבי אבל חייב להיות זהה להתחלה, עם שינויים קלים תוך כדי, בדרך.

נפתח את הדיון עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על כל הנושא של רכיבת אופניים, גם בהיבט הזה של הנוהל החדש או דברים שאתם חושבים שכדאי להעלות אותם. לאחר מכן נשמע את משרד הפנים על ההיערכות לקראת יישום הנוהל החדש. נשמע גם מנציגי השלטון המקומי, פורום ה-15, וכמובן גם מהמשטרה וארגונים. כל מי שרוצה רשות דיבור, שיירשם בבקשה.

אני סמנכ"ל הסברה וחינוך. אולי נתחיל את הדיון הזה עם מעט נתונים כדי שכולנו נתיישר על המצב. בין 2013 ל-2016 נהרגו 13 רוכבי אופניים חשמליים. 10 מתוכם נהרגו ב-2016, כלומר – אנחנו רואים את העלייה המאוד גדולה בשנה שעברה. יש לנו, לצערנו, הרוג נוסף מתחילת השנה ב-2017. מעבר להרוגים בתאונות האלה אנחנו סופרים מנתוני המשטרה 137 רוכבי אופניים שנפצעו פציעות קשות ועוד 564 שנפצעו פציעות קלות.

אלה רוכבי אופניים או כאלה שנפגעו?

שנפגעו, שנפצעו. אנחנו יודעים שאלה נתוני חסר כי לא כל פציעה מתועדת על ידי המשטרה ואם מסתכלים על נתוני מכון גרטנר שאוסף את הנתונים על האשפוז מתוך מרכזי הטראומה ברחבי הארץ אז התמונה מעלה נתונים גבוהים יותר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 אושפזו 481 פצועים עקב תאונות על אופניים חשמליים וגם על קורקינט – יש כאן איזושהי הרחבה של העניין, זה לא רק אופניים חשמליים, זה כל הרכבים הלא מרושיינים החשמליים - לעומת 349 ברבעונים המקבילים בשנה שעברה. אז בהחלט רואים פה עלייה מאוד גבוהה. אם אני מסתכלת על הנתונים מ-2013 אז אני מדברת על עלייה של פי 10 מבחינת היקפי הפצועים.

יש לך נתון של הרבעון הראשון של השנה הזאת?

לא, עדיין לא. הנתונים נאספים. מכון גרטנר כאן, והם יציגו את הדברים.

אנחנו גם יודעים להגיד שהרבה מהפגיעות הן פגיעות ראש, ככל הנראה כתוצאה מכך שהרכיבה נעשית ללא קסדות. אם נתסכל על הנתונים לבי היפגעות של הולכי רגל מאופניים חשמליים אז ב-2016 נהרגה הולכת רגל קשישה אחת כתוצאה מאופניים חשמליים. אם אני מרחיבה את היריעה ומסתכלת על 2013 עד 2016 אז יש לי 12 פצועים קשה – הולכי רגל שנפגעו מאופניים חשמליים, ו-64 פצועים קל. רואים בהחלט עלייה מאוד ברורה, חד משמעית, מהנתונים.

אני אסקור את הפעילות שנעשתה והרשות היתה חלק ממנה, כמובן עם שותפים שלנו שהניעו אתנו תהליכים כאלה – משרד התחבורה ומשרד החינוך. שלושת הגופים האלה הפיקו יחד קמפיין בשנה שעברה שכלל את כללי הבטיחות לרכיבה על אופניים חשמליים. בין השאר הופקה גם חוברת הברה שמחולקת לרוכשי האופניים וגם במוסדות החינוך השונים, כמו גם פעילויות חינוכיות שנעשות בתחום הזה.

איך זה הולך עם הרוכשים? איך את יודעת שהחנויות באמת מקפידות?

אני לא יודעת, אני יכולה רק להעמיד לרשותם את הדבר הזה, לפרסם שזה קיים וישנו וניתן להשתמש בדבר הזה, אין לנו דרך לבדוק - - -

זו חוברת הסברה פיזית?

פיזית, אבל גם נמצאת אלקטרונית.

היא מחולקת למשווקים? לחנויות? איך זה עובד? סליחה שאני יורד לרזולוציה כזו, אבל אם זה יישאר אצלכם במרתפי הרשות אז לא יקרה כלום. אולי אפשר לעשות איזה חיבור עם גוף כזה או אחר, אולי יש ארגון של משווקי אופניים באגוד לשכות המסחר?

כן, כן, יש באיגוד לשכות המסחר.

וחומר כזה של הרשות הלאומית, הם יודעים עליו? הם קיבלו אותו? מחלקים אותו? יש דוח מי קיבל ומי לא? האם עשיתם איזה בדיקות עם משווקי אופניים? אני מגיע מהרשות המקומית, שם אתה לא יכול לדבר על חלומות. שם, או שזה בשטח או שזה לא בשטח. השאלה אם יש דרך - - -אני זורק לכם את זה - - -

אפשר לחשוב על דרך לוודא. אני לא יכולה לבדוק ב-100% - - -

אם אני יודע ש- 80% אני גם רגוע. להערכתי היום אם זה יגיע ל-20 או 30% זה יהיה נס גדול כי אני לא מאמין שאדם שמוכר אופניים חשמליים אבל גם עוד דברים, אני לא בטוח שהכי חשוב לו בזמן הקנייה לקבל - - - הייתי אפילו עושה טופס שאדם חותם שהוא קיבל את אותה חוברת הסברה. זה דבר מאוד חשוב. אגב, באותה חוברת יש גם את הנוהל החדש?

כן, כן. היא מעודכנת. אתה שואל על נוהל האכיפה? זה מעודכן לתקנות החדשות.

- - -

אז תתחילו להכין את מכבשי הדפוס או יותר נכון – את התקציב לעניין הזה. הרי איפה אותו נער יפגוש את הנהלים האלה? איפה ייכנס לו לראש להיזהר מפקח?

החוברת הזו באה לומר מה מותר ומה אסור ברכיבה על אופניים חשמליים. בן אדם נורמטיבי אמור לפעול בהתאם לכך. אם לא - - -

אם הוא קרא את החוברת, כמובן.

קרא את החוברת, ראה את התשדיר בטלוויזיה. בן אדם נורמטיבי לא צריך לדעת שהפקח יסביר לו. בסופו של דבר הוא אמור לפעול לפי החוקים והכללים. האם פקח יתפוס אותו, ובשלב הראשון רק יסביר לו ויהיה נחמד, ורק אחרי חודשיים הוא יבוא ויאכוף או שמ-day one הוא יאכוף, או ששוטר יעשה את זה- זה כבר משהו שהוא פחו רלבנטי מבחינת הנוהל.

אני רוצה לומר לך – אני לא איש שיווק כזה גדול אבל אני אדם שאוהב לדבר ברור כדי שהשני יבין. אני לא מדבר כרגע על העניין הטכני, אם לעשות חוברת חדשה או לא, אבל מספיק שיצורף לחוברת הזו דף שמתחיל עם אותיות זוהרות שב-1 ליולי נכנסים לתוקף נהלים חדשים, קנסות, והורים יתושאלו ויכולים להיות מוזמנים למשטרה – אדם נורמטיבי, זה יכול להוסיף לו.

רק הערת ביניים. אני חושב שיש איזה בלבול לגבי מה התפקידים של החוק הזה שבעצם כבר נכנס לתוקף. חשוב לי לשים את זה כדי שנדע מה הציפיות – אחד הדברים שרואים פה בגרפים המאוד מדאיגים שראינו זה שדווקא, תשים לב, העלייה הכי גדולה מבחינת האחוזים היא דווקא אצל בגירים – גילאי 30 עד 44, וזה נתון די דרמטי, שרואים פה קפיצה מ-21 ב-2015 ל-52. השאלה האם הכוונה פה לרוכבי אופניים - - -

רוכבים, רוכבים בלבד.

חשוב לי להתייחס לזה כי חוק האופניים שעבר לא יפתור את הבעיה הזו. הבעיה הזו של רוכבי האופניים החשמליים שנפגעים - לא יעלה או לא יוריד חוק האופניים מסיבה מאוד פשוטה: חוק האופניים בא להסדיר את הנסיעה על מדרכה. הבעיה הגדולה בעליה ברוכבי האופניים, כולל התאונה האחרונה שראינו ביום שישי - - -

אבל החוק מאפשר כן ירידה למעבר חצייה, ודברים מהסוג הזה.

אבל לא זו הבעיה.

תכף תדבר על החוק וגם על הדברים שחסרים בו, ונראה מה עושים הלאה, אבל זה לא סותר את מה שדיברנו עליו כרגע, על החלק של המודעות, שתהיה מודעות לכך שיש אכיפה.

אבל האכיפה היא לא בכביש.

בחלקה – כן.

הבעיה הגדולה היום של רוכבי האופניים החשמליים היא בכביש, לא במדרכה. במדרכה הבעיה היחידה - - -

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, אנחנו מבינים את זה כולנו.

בכביש אין לפקח - - -

מכון גרטנר, מהנקודה הזו שאמר איתן אטיה – כמה מתוך הפגיעות, הפצועים בקרב רוכבי האופניים המבוגרים יותר – כמה מהם הם באזורי מעברי חציה או מקומות כאלה, צמתים ששם לחוק יש - - - או שאין לכם את הרזולוציה הזו?

קשה לנו לרדת לרזולוציה הזו. אנחנו יודעים אם זה היה בבן עירוני או בעירוני. המיקום המדויק, אם זה היה על הכביש, על המדרכה, על מעבר חציה – קשה לדעת.

אני אשמח לפרט פה, גם בעניין הזה. אנחנו רואים היום תופעה בכל הערים בישראל, תופעה קשה ביותר - - -

אולי נעשה את זה בזכות הדיבור שתהיה לך? ניתן להם לסיים את הסקירה שלהם ונעשה את זה בצורה מסודרת.

איך שלא יהיה, גם אם עדיין החוק חסר, וחסרים בו הרבה דברים, ויכול להיות שזה יהיה הסיכום של הדיון הזה, לראות איך משלימים ועושים פעולות השלמה – בואו נבין דבר אחד, שאם אנחנו נכנסים לאכיפה ומכניסים איזה שהם נהלים, הציבור צריך לדעת. נכון שהוא יתחנך תוך כדי תנועה, אבל הוא צריך לדעת. לכן תשימו דגש יחד עם משרד התחבורה, יחד, אולי, עם משרד החינוך, תעשו שת"פים נכונים – איך מגיעים לכל אחד, לשכת המסחר או מישהו אחר, כדי להגיע באמת ללקוח.

אז גם כדי לתת לזה מענה אני אסקור עוד כלים שיש לנו למעט החוברת הזו שדיברנו עליה, כדי להגיע לרוכבים עצמם. ביולי בשנה שעברה שודר קמפיין פרסום ארצי גם ברדיו ובטלוויזיה וכן בעיתונות, כולל בחברה ערבית והמגזר החרדי, בקולנוע, ברשתות הדיגיטליות, וכו' וכו', שבו באמת המסר המרכזי היה – מחזירים את המדרכה להולכי הרגל, כי יש כאן בעיה נקודתית של היפגעות של הולכי רגל מאופניים חשמליים. דרך קמפיין מהסוג הזה אני באמת יכולה להגיע במסה רחבה ומשמעותית לציבור שאנחנו מדברים אליו.

מעבר לזה, הרשות מפעילה בשיתוף הרשויות המקומיות 18 מרכזי הדרכה שפזורים בארץ לרכיבה בטוחה על אופניים, שאליו מגיעים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, כיתות ללמידה על רכיבה בטוחה. שם יש גם למידה תיאורטית אבל גם למידה של חוקי הרכיבה, כולל התייחסות לאופניים חשמליים. זה איזשהו מתחם מוגן שמדמה את המרחב התעבורתי שדרכו אנחנו יכולים ללמד איך מתבצעת רכיבה יותר בטוחה. מעבר לזה, משרד החינוך פיתח לומדה ייעודית שמשתמשים בה במערכת החינוך שמתייחסת גם לאופניים החשמליים, ודרכה המורים יכולים להעביר שיעורים בתחום הזה. יש לנו חטיבת מבצעים שפועלת עם הרשויות המקומיות בשטח וגם שם מופעלים במימוננו פעולות חווייתיות לנוער הרלבנטי פה, כדי לחזק את הכללים לרכיבה בטוחה.

אולי לסיכום הדברים שלי אגיד שבימים האלה הרשות בוחנת באופן יותר מעמיק את הסוגיה של כל כלי הרכב הממונעים שאינם מרושיינים. אנחנו מדברים הרבה על אופניים חשמליים אבל כבר תוך כדי הדיבור, אם אנחנו רוצים לצפות את פני העתיד, יש את המכשירים החדשים כמו הרכינוע, גלגינוע, קלנועיות שהיו לנו מתחילת - - -

ראיתי השבוע במו עיניי אדם שהחזיק ילד בן 3 או 4 ונסע על - - - אני לא יודע איך קוראים לזה.

הוברבורד. תחת הקטגוריה של סאגוויי.

החזיק אותו בידיים ונסע, זה פשוט היה מפחיד.

אז כדי לצפות פני עתיד הרשות תיכנס לסוגיה הזו באופן יותר מעמיק, עם ניסיון למצוא דרכי פעולה נוספות להפחית את המעורבות של המשתמשים בכלים האלה. אני אשמח להעביר גם את ההערות שאתה העלית לגבי שילוב התקנות.

יש חשיבה אצלכם גם על הבסיס של הנוהל החדש, לראות איך אפשר להרחיב אותו בעתיד או בהמשך? יש איזה פעולות - - -

כרגע אני מבינה שזה בשלבים ראשונים של אכיפה.

אבל החשיבה צריכה להיות קודם.

אנחנו ננסה לבדוק את זה, גם, תוך כדי בדיקה של הסוגיה הרחבה יותר.

היום יש רשתות חברתיות. אין אדם במדינת ישראל שלא יודע שחשמליים זה לא על המדרכה. אני מכבדת את הרצון שלך לבוא בצורה ידידותית ולהסביר לציבור. היום הרשתות החברתיות זה מקור המידע הכי גדול שיש במרחב. כולם יודעים את זה.

אני אניח את דעתך – אנחנו נמצאים שם.

אני יודעת. כולם יודעים.

ברור שצריך לעשות שימוש גם בזה.

אני מנהלת אגף הדרכה ברשויות המקומיות.

תני לנו סטטוס איפה אנחנו נמצאים מבחינת הנהלים, מתי זה נכנס לתוקף, מה קורה מול הרשויות.

היא עוסקת בנושא ההכשרה. מבחינת החקיקה, ככל שרשות מקומית מבקשת סמכות לתפוס אופניים אז היא נדרשת לחוקק חוק עזר. עדיין לא הגיעו אלינו - - -

הנוהל הזה הוא נוהל שמאפשר לרשות לחוקק חוק עזר? כי אם זה ככה - - -

לא, לא. אני לא חושב שזה מדויק לגמרי, אנחנו מכירים את החוק אחרת. כדי שרשות תוכל לאכוף היא צריכה קודם כל לאשר את זה במועצת העיר. חוק עזר נועד אך ורק לצורך כל הסדרת הנושא של תפיסת אופניים, החרמה, או תפיסת הסוללה. חוק העזר הזה אמרו להסדיר איך מנהלים את האופרציה של תפיסה, איך מפנים ומה האגרה שמשלמים - - -. כדי לאכוף את החוק הזה אתה לא חייב להתחיל לתפוס ולהחרים. אתה יכול גם בלי זה.

לא ביקשתי שזה יהיה בהתחלה, אבל זה אחד הדברים מול קטינים שהוא הרתעה, כמעט היחידה שיש.

שוב, חוק העזר הוא לא מחויב, רק אם הרשות מבקשת לתפוס את הכלים ואז היא צריכה להגדיר את הנוהל עצמו בתוך חוק העזר, את החיוב - - -

מה מתוך כל הנוהל מחייב חוק עזר, רק החלק של התפיסה?

רק תפיסה.

כל השאר זה סמכות של הפקח, החלטה במועצת עיר?

כאן יש את השלב של ההדרכה, אבל לצורך העניין, אם לא רוצים לתפוס אופניים אז זה לא מחייב שיהיה חוק עזר. אפשר לממש את הנוהל מיידית, אין פה מניעה מבחינתנו.

מה תפקידך במשרד הפנים?

מאגף תקציבים.

האם יש החלטה או מדיניות של משרד הפנים – כי משרד הפנים, כשהוא רוצה שמשהו ייעשה הוא יודע להסביר את זה לרשויות. אני מאמין שיהיו ראשי עיר, ואם יש לכם נתונים אני אשמח לדעת כמה רשויות כבר אישרו את זה במועצת העיר, והאם התחילו לפנות אליכם בעניין הזה של ההדרכות. תיכף נשמע אם התחילו ההדרכות וכמה פקחים יש. האם בכוונת משרד הפנים לחייב או לדאוג שבאמת הרשויות ייכנסו להחלטה הזו? ובשלב השני – אם אין לך את כל האפשרויות הרי חסרות לך כמה שיניים בעניין הזה – האם למשרד הפנים יש מדיניות לקדם את זה, או הגישה היא שמי שירצה ייקח את זה או לא ייקח? גם מבחינת הפקחים – השקעה בעוד פקחים. יהיו רשויות שיצטרכו אולי עוד פקחים, מה המצב בעניין הזה? האם המדיניות היא לקדם את העניין הזה או שהמדיניות היא שמי שרוצה ייקח ומי שלא – לא? גם בהחלטה לגבי הסמכת פקחים, השקעה בעוד פקחים – כי יש רשויות שיצטרכו להכשיר עוד פקחים. מה המצב בעניין הזה? אני מבקש לישיבות הבאות להכין את הנתונים ובינתיים להעביר את המסר הזה. בסיכום נקרא לשר הפנים להורות לאנשי המקצוע – אני לא יכול להגיד "לחייב" כי התקנות לא מחייבות, נכון?

למה התקנות לא מחייבות? מי היה בסוד בישול העניין? מה הסיבה – מי אחראי לזה? משרד המשפטים?

- - -

אני גם יכול להסביר.

האם שקלתם בזמן הכנת הנהלים לחייב רשויות מקומיות להסמיך פקחים או אחוז מסוים מהפקחים שלהן, לעניין הזה, או שלא דובר על זה? זאת אומרת – זו המצאה חדשה?

השאלה אם לאכוף או לא נתונה להכרעה של הרשות. החוק נותן את כל הכלים וממה שאנחנו יודעים הרשויות מאוד מעוניינות בזה, אבל מבחינת ההכשרה של הפקחים, הפקחים עצמם הם של הרשות המקומית והרשות עצמה מנהלת את זה בתוכה. כמו כן יש כאן עניין של הבדלים בין הרשויות. לא דומה רשות כמו תל אביב, שיש בה הרבה הרבה כלי רכב מהסוג הזה, לרשות שיש בה פחות שימוש. הרשות עצמה מכירה את השטח ויודעת מה הצרכים שלה.

אבל אם יש ראש רשות שהוא לא minded לעניין הזה, אז זה לא יקרה.

הרשויות המקומיות הן אלה שלאורך כל הדרך דרשו שזה לא יהיה משהו שהו א- - -

כן, אני יודע. יש ברשויות המקומיות פורומים שהם מובילים, וזה בסדר. השאלה היא מה קורה לרשות שלא יעניין אותה. יש ויש.

כשאנחנו גיבשנו את החקיקה בנושא הזה בשיתוף פעולה מלא מול הרשויות המקומיות, אז הנציבות שלהם – פורום ה-15, למשל – לאורך כל הדרך היתה הדרישה שלהם שזו לא תהיה חובה להטיל על כל רשות אלא בגדר זכות, רצון.

אפשרות.

בהרמת כוסית ביום עיון שהיה לנו ברשות לפני יומיים הגעתי מפה מדיון שהיה פה על - - - ועדכנתי את כולם לגבי כניסה לתוקף של התקנות, וגם של הנוהל שאושר. יש לנו נציגים בכל הרשויות המקומיות, מנהלי בטיחות אזוריים, וביקשתי שברגע שנקבל את הנוהל הגמור שנתחיל לדחוף את זה בכל הרשויות המקומיות בארץ, לעודד את הנושא הזה מול ראשי הרשויות. חד משמעית זה נאמר וזה ייעשה.

אני מבקש שנזכור את זה לעצמנו, בוועדה, תנו לנו נתונים בעוד 4-3 חודשים כמה רשויות, ונעשה את זה באמת לפי כמה מהן לקחו על עצמן את הנוהל הזה, כמה מהן שלחו פקחים – שנדע לעקוב. צריך לדחוף. יש חלק שדוחפים לבד, תאמינו לי, אני יודע. יש ראשי שרשויות שיוציאו את זה לפועל גם אם לא נגיד מילה אחת. אבל יש מקומות שלא, וחשוב להטמיע את זה.

אני מנהלת אגף הדרכה ברשויות המקומיות. יש לנו הכשרה קיימת לפקחים עירוניים בכלל. אנחנו מאוד נשמח לשלב את החוק הזה בתוך הכשרה שכבר מתרחשת, ונחליט יחד אם לשלב את זה בהכשרה קיימת. הכלי של הדרכה הוא מטיבו כלי רך. בדרך כלל זה קובע איזשהו סטנדרט לבעלי התפקידים ולרשויות. לרוב זה לא כלי שאנחנו יכולים לחייב בו. אנחנו יכולים לבחון אם לחייב את כל הכשרת הפקחים העירוניים, מכיוון שזה תפקיד שהולך ומתרחב בתוך הרשות המקומית. שוב, זה לא מכריח את הרשות לאמץ אלא רק יוצר איזה סטנדרט שרוב הרשויות נוטות לאמץ.

ואתם שוקדים על העניין הזה עכשיו.

כן.

מבחינה מעשית – מתי ההכשרות הללו כבר משלבות בתוכן את הנוהל?

הן כרגע כבר רצות ואפשר לשלב את זה בטווח זמן - - -

האם יש רשויות שכבר התדפקו על דלתותיכם ואמרו מתי זה נפתח, הקורס הראשון?

לא, עדיין לא.

הוא אשר דיברתי. הרשות הלאומית, אתם יודעים הרי שגרוני כבר ניחר מלומר הרבה פעמים כאן, בישיבות, שאני חושב שהתפקיד שלכם – ואני יודע שהיום אתם כבר מחוברים לעניין הזה, גם היושב-ראש והמנכ"לית החדשה שטרם פגשתי, עברתם שינוי, מגורם מבצע או מממן – מה שהיה פעם, לגורם מתכלל, גורם שבעצם הוא חושן המשפט שלנו בעניין מה נעשה, מה צריך לעשות, איך לעשות וכו'. סוג כזה של דבר, אתם צריכים להיות על המשמר. שלא יהיה מצב שיש נוהל, יש הדרכות שמוכנות כבר, האם יש היענות של הרשויות, חיבור יפה, אולי, עם השלטון המקומי שנמצאים כאן – חיבור, עם מכתבים לראשי הרשויות. אני מוכן להצטרף לקריאה לרשויות לשלוח פקחים להכשרות הללו. בואו נתחיל לדחוף.

אלה דברים שנעשים, אם תאפשר לי להסביר.

אני אאפשר לך - - -אבל אם אני שומע ממשרד הפנים שבהכשרות שלהם עדיין לא התחיל הדבר הזה - - -

לא יכלו להתחיל כי הנוהל אושר לפני שבוע.

אני יודע, אבל השאלה היא האם יש כבר - - - אל תשכח שמיולי אתם אמורים להתחיל לתפקד במדרכות.

קודם כל לא כתוב. אנחנו לקחנו על עצמנו להתחיל ביולי ואנחנו מתכוונים לעמוד בזה.

קודם כל חשוב לי להתחיל בדבר שדיברתי עליו קודם. מי שחושב שהחוק הזה יציל חיים של רוכבי אופניים חשמליים על הכביש, טועה בגדול ומטעה. רכיבה על הכביש אינה קשורה - -

אתה מציע לבטל אותו?

- - לחוק הזה.

אני מנסה להסביר כי אני מבין שייתכן שנפלה טעות בהבנת החוק הזה. חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם. כדי שהכנסת תדע את האמת כולה וגם כדי שלא יהיו ציפיות שווא ממה שלא ניתן להוציא ממנו את הדברים שרוצים להוציא.

בוא נחלק את הנושא לשניים – אחד, על מה שיש, ואיך מזיזים אותו בצורה הכי טובה, ושתיים – במה שחסר.

החוק הנוכחי, חוק האופניים, בעצם מעניק כמעט את מלוא הסמכות שיש למשטרה – אגב, בעל הסמכות הראשי לאכוף בכל סוגי עבירות התנועה בכל סוגי הדרכים – כבישים, מדרכות, שבילי אופניים – היא של משטרת ישראל מאז ומתמיד. החוק הזה מעניק סמכות מקבילה בחלק מהסמכויות שיש למשטרה – לפקחים העירוניים, על המדרכות ועל שבילי האופניים, ועל על אלה בלבד, לא על הכביש.

על אזורים ממותני תנועה.

על אזורים ממותני תנועה וגם במעברי חציה.

חשוב לי להדגיש את זה – היום התופעה של רכיבה מסוכנת מאוד, חסרת חוקים, חסרת כל כבוד לכל חוק ולכל תקנה אפשרית בתחום תקנות התעבורה של רוכבי האופניים, מתבצעת על הכביש. אנחנו רואים, ולא סתם הפניתי אתכם לנתון המדהים בעמוד 2 בצבע הוורדרד, שמראה שהגידול העיקרי אצל נפגעי רוכבי האופניים החשמליים הוא דווקא אצל בגירים בגילאי 34-30. מדובר על אנשים שהם גם נהגים, שמכירים את חוקי התנועה, שמחזיקים רישיון נהיגה ושיש להם גם רכב, אבל ברגע שהם עולים על אופניים חשמליים התחושה שלהם היא כאילו קיבלו אישור מהמדינה לנהוג באופן פרוע ללא שום כבוד וכיבוד של חוקי התנועה. אנחנו רואים אנשים בגירים נוסעים נגד כיוון התנועה, באין כניסה, עוברים באדום – אני רואה יום יום את התופעה הזו בתל אביב ובראשון לציון, וכן בערים גדולות אחרות שאני מגיע אליהן. אתה רואה אור אדום מוחלט והחברה' האלה פשוט באים עם האופניים החשמליים ועוברים את הצומת באור אדום. הפגיעות הראשיות, כולל הרוגים, כולל פציעות קשות – הם בגלל הדברים האלה. החוק הזה, חוק האופניים, לא מטפל בזה. הסמכות היא של המשטרה. אם המשטרה לא תתחיל לאכוף את חוקי התנועה על רוכבי האופניים בכבישים שקיימים בישראל בתוך העיר ומחוץ לעיר, התופעה הזו רק תלך ותגבר. אנחנו נראה בשנה הבאה מספר הרוגים גדול יותר.

מנקודת השקפתכם – אתה חושב שכן אפשר היה לתת סמכות, שנכון יהיה לתת סמכות לפקחים גם על עבירות חמורות או עבירות שהתבצעו על הכביש? האם השלטון המקומי יידע לאכול את זה?

התשובה המידית שלי היא לא. אני חושב שמי שיודע לאכוף עבירות תנועה וגם לאורך שנים מקפיד, המשטרה מסרבת בתוקף להעניק סמכויות אכפה לגופים שם לא משטרה, באכיפה פיזית ישירה בכבישי ישראל, שמעורבים בזה גם תנועה של כלי רכב, משאיות, אוטובוסים – אני חושב שבנסיבות האלה, בכביש עצמו, כשיש כמו שאמרתי – גם רוכבי אופניים חשמליים, גם מכוניות רגילות, גם אוטובוסים, אני חושב שנכון שמשטרת התנועה היא זו שתאכוף את העניין הזה לפחות בשנים הקרובות, עד שנראה האם מצליחה האכיפה על המדרכות ועל שבילי אופניים על ידי הפקחים העירוניים.

אגב, משטרת ישראל – פקחים עירוניים זה גם כאלה שנקראים שיטור עירוני? לשיטור עירוני יש סמכות על הכביש?

לא. משולבים. כשאנחנו מדברים על שיטור משולב שזה שוטר ופקח, אז לשוטר יש כמובן את כל הסמכויות בנוגע לאכיפה בכבישים. כשאנחנו מדברים על פקחים זה רק סמכויות מסוימות שניתנות לפקחים בהסדרים מסוימים, וגם כאן באנו לקראת הרשויות המקומיות, גם ברכב ממונע דו גלגלי שמדובר על אופנוע בנסיעה על המדרכה, שגם פקחים רגילים יוכלו לעשות את זה, האף ששם רצינו הכשרה קצת יותר מוסמכת.

פקח שעבר את ההכשרה להיות בשיטור עירוני - - -

פקח לבדו – לא. אין לו סמכות.

לכן אנחנו מצטרפים בשלטון המקומי לקריאה שלכם ואנחנו מבקשים מהכנסת שתפעל ותקרא למי שצריך במשרד האוצר, במשרדי הממשלה האחרים, להקצות עבור המשטרה תקציב נוסף לצורך אכיפה בתוספת - - -

למה זה מצחיק?

זה משעשע הרעיון של פקחים שמגיעים - - -

לא פקחים. שוטר.

לשוטרים יש יחידה של סאגווי, של - - -

אבל זה לא מספיק. לפי מה שאנחנו יודעים ורואים אנחנו חושבים שהמשטרה חייבת לקבל תקציבים נוספים כדי להצטייד גם בכלי רכב וגם בשוטרים, כדי שיאכפו את עבירות התנועה ברחובות העיר, בכבישים של העיר, בין היתר לאכוף את כל חוקי התנועה על אופניים חשמליים כי היום זה עולם של פרא מוחלט.

לגבי חוק האופניים הנוכחי שאנחנו מדברים עליו – הוא פורסם ברשומות באוגוסט האחרון והוא מעניק סמכות מקבילה או כמעט מקבילה לשוטרים בתנאים מסוימים, בכל הקשור בתנועת אופניים וקורקינטים חשמליים על מדרכות העיר, שבילי אופניים בעיר ומספר מקומות נוספים – נקודות תפר כאלה כמו מעברי חציה, וכו'. החוק הזה גם קובע תנאים מתנאים שונים. למשל, הוא קובע שניתן גם להוריד רוכב אופניים רגילים מהמדרכה ולהורות לו לעבור לרכוב על שביל אופניים היה ולצד אותה מדרכה קיים שביל כזה, או באמת, אזורי מיתון תנועה שחייבים לרכוב על האופניים על גבי הכביש עצמו , אם זה כביש הולנדי כזה או אחר, אבל באזור מיתון תנועה. לגבי אופניים חשמליים וקורקנטים חשמליים האכיפה היא אכיפה מלאה. כלומר, לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים אסור הרי לרכוב על מדרכות. גם לאופניים רגילים אסור היום, על פי החוק הקיים, לרכוב על מדרכה רגילה. לכן הפקחים העירוניים מוסמכים להורות לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטיים חשמליים לעבור לרכוב על שביל האופניים, ואם אין שביל אופניים – לכביש עצמו. זו למעשה הסמכות.

החוק הזה עבר באוגוסט האחרון. יש מספר תנאים מקדימים לפני שמתחילים את האכיפה. דבר ראשון, היועץ המשפטי לממשלה צריך היה לאשר נוהל אכיפה, נוהל שמסדיר את האכיפה ואיך היא תתבצע, מול קטינים, מול בגירים. לזה ניתן פרק של חצי שנה וזה עבר לאחרונה, במסגרת הזמנים פחות או יותר. נוהל הכשרה זה דבר נוסף שהשר לביטחון הפנים היה צריך לחתום עליו ואכן חתם עליו לאחרונה, וזה נוהל הכשרת פקחים שמסדיר איזה הכשרה הפקחים העירוניים צריכים לקבל כדי שיוכלו לאכוף את החוק הספציפי הזה, כתנאי להסמכתם על ידי ראש העיריה.

לגבי ההכשרה, אנחנו ממש לפני שבוע-שבוע וחצי סגרנו את נוהל ההכשרה. התוספת הזו לקורס תוצע בכמה וריאציות לרשויות המקומיות. יש רשויות מקומיות שיש להן בית ספר הכשרה משלהם לפקחים והם יעשו את זה בעצם – למשל, כמו עירית תל אביב ועיריות נוספות, שיש להם קורס הכשרה והם יוסיפו את המרכיבים האלה לתוך קורס ההכשרה העצמאי שלהן ויעבירו את הפקחים הכשרה עד אזור אמצע- סוף יוני. במקביל, פנינו למשרד הפנים וכמו ששמעתם פה, גם משרד הפנים יוסיף את המרכיב הזה לתוך ההכשרות שלו או יציע הכשרה נפרדת לחלוטין, הכשרה תוספתית, כדי שניתן יהיה להעביר עיריות שרוצות בהכשרה הזו לעשות את זה דרך המפע"מים – הם יוכלו דרך המפע"מים.

אופציה שלישית, גם מרכז השלטון המקומי, מחלקת ההדרכה תציעה גם היא קורס, וגם הקורס שלהם יוצע בתחילת יוני עד אמצע - - -

מי הגורם המקצועי שמאשר את תוכן הקורסים?

כמו שאמרנו, המשרד לביטחון הפנים אישר את זה, קבענו בדיוק את הסיליבוס.

כלומר, גם ההכשרה שלכם תעבור את ההכשר שלהם.

חייבים. זה חייב לעבור לפי המבנה של מערכי השיעור, מה מציגים, איזה תכנים צריך להעביר. לכן לכל רשות מקומית שתירצו יהיו מספר אופציות לבחור בין אם זה דרך מחלקת ההדרכה של השלטון המקומי – והכל אמור להסתיים עד סוף יוני.

מרכיב נוסף – ברגע שאושרו לנו שני הנהלים האלה אנחנו יידענו בימים האחרונים את כל הרשויות המקומיות בארץ שהן יכולות, מי שמעוניינת לקדם את זה, המלצנו להן לאשר כבר בקרוב במועצת העיריה – ויש עיריות שכבר אישרו, לאשר במועצת העיריה את זה שהם נכנסים לעניין הזה, וכל מערך האכיפה שלהם מתגייס לטובת העניין. יעברו את הקורסים האלה, ולמעשה - - -

המלצתם להם גם להתחיל לעבוד על חוק עזר עירוני שיאפשר להם את האכיפה?

חוק עזר עירוני – אנחנו נעשה אותו באופן מרוכז. אנחנו בוחנים כרגע שני מודלים איך לעשות את זה. הכוונה היא לעשות חוק עזר אחד שיוכל לשמש את כולם וזה גם יקרה בחודשיים הקרובים.

כשאנחנו אומרים "לעשות את זה באופן מרוכז" אנחנו מדברים על חשיבה מרוכזת, אנחנו כמובן לא מחליפים את שיקול הדעת של הרשות המקומית - - -. לא לאדוני, אדוני מכיר. לפרוטוקול אני אומרת.

ברור. ברגע שיהיו שני נוסחים שירוצו בין הרשויות אז יהיה הרבה יותר קל גם למשרד הפנים לאשר את החוק הזה ואני גם מבקש שמשרד הפנים יבנה איזה מסלול ירוק כי אנחנו יודעים מה זה להעביר חוק עזר עירוני במשרד הפנים. הרבה שערות לבנות קיבלתי בחוקי העזר כשהייתי צריך להעביר אותם. אז אני פונה גם – לסיכום, ואולי גם במכתב למנכ"ל עם הפירוט של הדברים, שתבנו איזה מסלול ירוק, ותודה לכם שאתם מנסים לעשות איזה נוסח שיהיה מקובל על כולם.

כמובן, זו הכוונה, לפשט את זה. שורה אחרונה, נמצא פה יאיר אמר ממחלקת הפיקוח של עירית תל אביב, אם תרצו לשמוע על השלביות של האכיפה, כי כמו שאמרת, השלב הראשון – אנחנו ממקדים אותו ביידוע הציבור, בהסברה - - -

האם תרצו לראות את המצגת?

לא. רק בקצרה, תן לנו את היישום בפועל.

אנחנו במהלך החודשים מאי ויוני כבר נערכים להסברה בתל אביב באמצעות הדוברות של העיריה. אנחנו מתכוונים בחודשיים האלה לצאת למסע הסברה שיקיף קבוצות שונות בבתי הספר. אנחנו כרגע עובדים על זה. אנחנו מדברים החל מהחודש השלישי, שזה למעשה חודש יולי 2017, להיערך כבר לאכיפה באמצעות אזהרות. את כל חודש יוני נוביל באזהרות והכוונה שלנו היא לצאת לאכיפה בחודש אוגוסט, זאת אומרת שאנחנו כבר בשלבים מאוד מאוד מתקדמים.

כמה פקחים מכל ה - - - באחוז - - -

אנחנו כרגע יושבים על זה. אנחנו דנים בזה. בסך הכל העיר מחולקת ל-5 מרחבים. הכוונה שבכל מרחב תהיה נציגות. אנחנו מתכוונים לקחת את הנושא הזה לא כמשהו שהוא בנוסף לתפקידים הרגילים של הפקח, אלא להתמקד בזה כדי להגיע לתוצאות. בסך הכל זה כרוך בעלויות, בגיוס של פקחים נוספים. יש לנו כוונה להמשיך ולהשקיע בזה. הכוונה היא באמת לתת לזה ביטוי בכל תא שטח שנהיה בו, בשעות שונות. בסך הכל כמו שאמר איתן אנחנו נתמקד במדרכות, בשבילי אופניים ואזורי מיתון תנועה. חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור איך שאנחנו רואים את זה – בדיוק את החוק הזה, מה המשמעויות שלו. אני אתן דוגמה: באזורים של מיתון תנועה, רוכב שהוא מתחת לגיל 16 כשפוגש אותו פקח, לאחר תשאול, כמובן, כשהוא יגלה שהוא מתחת לגיל 16, באופניים רגילים – הוא יאפשר לו להמשיך לנסוע על המדרכה. זאת אומרת, החוק מורכב וחשוב מאוד להביא את זה לידיעת הציבור, וזו הסמכות שהפקחים קיבלו. לצורך העניין, שוטר יכול לא להרשות זאת, אבל הפקח, לצורך העניין, כן יתיר לו.

תודה רבה. רק השלמה של השלטון המקומי, ומעניין אותי קצת לדעת מה קורה עם רשויות שאולי השיקול הכלכלי או הכספי – אם הם יצטרכו להוסיף פקח, או מה – הוא קובע יותר מאשר בעירית תל אביב, מה קורה אתם?

כמו שאדוני ודאי יודע, אנחנו מקדשים את הפררוגטיבה הניהולית של הרשות המקומית לבחור מה הצרכים של התושבים שלה. התופעה של אופניים חשמליים וגם אופניים רגילים שמסכנים או לא מסכנים חיים, התופעה היא לא תופעה שקיימת בכל רשות מקומית באשר היא, היא לא קיימת באותה מידה בכל רשות מקומית ולכן הטיפול המקומי הוא לפי הצרכים של הקהילה. מתן הסמכויות לנבחרי הציבור המקומיים להחליט אם זה נכנס לסדרי העדיפויות או לא נכנס, זו לדעתנו הדרך הנכונה לפעול בסוגיה המאוד ספציפית הזו, במובחן מסוגיות אחרות שבהן אנחנו נראה שכן לדעתנו יש לטפל בדברים ברמה ארצית כללית לכולם. זו גם הסיבה שעמדנו על כך שההחלטה באם לפעול בתחום האכיפה תהיה של מועצת הרשות המקומית, באישור נבחרי הציבור של הרשות המקומית שאמונים על ההבנה מה צרכי הקהילה שלהם ומה העדיפות בקהילה שלהם.

מבחינת ההיערכות למהלכים, אז כמו שאמר מנכ"ל פורום ה-15, ונמצא אתנו גם ראש מנהל ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומי, יוחאי וג'ימה, אנחנו בהחלט מנסים לתת את כל הכלים האפשריים בידי הרשויות המקומיות. ליוינו את הכנת הנוהל ואנחנו מלווים מקרוב היבטים יישומיים של הפעלת הנוהל. אנחנו מלווים מקרוב את נושא ההכשרה ואנחנו מציעים במרכז השלטון המקומי באמצעות מערכת ההדרכה שלנו הדרכה מאוד מאוד ידידותית למשתמש אצלנו במרכז השלטון המקומי. אנחנו עובדים בעבודת צוות להכנת חוק עזר, לדוגמה, שלנו. אנחנו מקווים שמשרד הפנים יאמץ אותו כחוק עזר מומלץ, מה שיקל מאוד על אישורו. אנחנו חושבים שכל הכלים , ארסנל הכלים בפני הרשויות המקומיות הוא לשימושן.

אני מברך על קיום הדיון החשוב הזה ואני מקווה שאנחנו נצליח ליצור איזה שינוי בהתנהלות בכל הנוגע לאופניים חשמליים אצלנו בחברה. צריך להקדים ולומר שזה כלי תחבורה חדש. מצד אחד זה לא אופנוע ומצד שני זה לא אופניים. אנחנו צריכים להבין שזה לא אופניים ולכן צריך פתרונות אחרים, מה שהתאים בעבר לאופניים לא בהכרח מתאים, ואנחנו יותר ויותר רואים שהוא לא מתאים לאופניים חשמליים. אנחנו צריכים הסדרים אחרים.

אני אתן דוגמה לגבי ההתנהלות בעיר תל אביב יפו, העיר שלי ושל חברת הכנסת זנדברג. בתל אביב יפו יש לא מעט שבילי אופניים. הם מסומנים על גבי המדרכות. אגב, זה פתרון לא מוצלח. שבילי אופניים צריכים להיות מוסדרים על הכביש, בהפרדה מכלי רכב, ולא על המדרכות, אבל לצערי זה הפתרון שאומץ בתל אביב יפו לאורך השנים האחרונות.

זה פתרון שמקובל בהרבה מקומות בעולם.

- - -

אז זה ויכוח שנשמח לנהל אותו ואנחנו ננהל אותו, לא עכשיו ולא פה, כי אני חושב ששבילי אופניים צריכים להיות על הכביש ולא על המדרכות, זו דעתי. אני בעד שיהיו שבילי אופניים ויש מספיק כבישים בתל אביב שאפשר להפקיע אותם מהרכב הפרטי באופן חלקי, ואפשר להפקיע אותם מחניות, זו החלטה פוליטית. בסדר גמור, צריך לזה אומץ פוליטי, בהחלט, אבל זה מה שהיה צריך לעשות, לדעתי.

זה מה שקורה בתל אביב, ונוצר איזה דו קיום בין רוכבי האופניים לבין ההולכים במדרכה, אבל דו הקיום הזה לא יכול לעבוד עם אופניים חשמליים. לכן, אותו פתרון שהיסטורית אומץ בתל אביב, מעבר לוויכוח שקיים בינינו, לא יכול לעבוד כי אנחנו מדברים על אופניים חשמליים. זה פוגע, זה מסוכן ומפחיד, זה לא יכול לקרות. לכן צריך פה פעולה מאוד נחרצת ומאוד נחושה, שבמרכזה האמירה שאופניים חשמליים הם לא אופניים. החוק הזה שאנחנו אימצנו בכנסת, אדוני היושב-ראש, מייצר מנגנונים, כמו שאיתן אמר, ובצדק, זה חוק שנותן סמכויות מאוד ספציפיות לפקחי הרשויות המקומיות. הוא לא מחליף את המשטרה, הוא לא נותן סמכויות אכיפה על הכבישים, והוא גם, בסופו של דבר חוק שבמרכזו פחות הרוכב באופניים החשמליים ויותר הולך הרגל. זו יותר הגנה – כשאנחנו רואים את תחומי התחולה של החוק הזה – מדרכות, שבילי אופניים, אזורי מיתון תנועה, מעברי חציה – ההסתכלות היא יותר על הולך הרגל וזו הסתכלות נכונה. יש שאלה נפרדת, איך אנחנו מגינים על רוכבי האופניים בכביש. זו שאלה נפרדת שהיום לא מוסדרת בחוק הזה, אלא היא נשארת תפקידה של המשטרה וזה חורג מהדיון שלנו כאן, היום.

לגבי החוק הזה אני חושב שהוא מהלך נכון וחשוב, אבל אני רוצה להגיד מילת אזהרה. לפני 7 שנים העברנו בכנסת – זה היה חוק שלי – חוק אכיפה סביבתית שנתן לפקחי הרשויות המקומיות, 15 אלף פקחים, סמכויות מקבילות לאלה של הפקחים של המשרד להגנת הסביבה, בכל העבירות הסביבתיות. אמרנו לעצמנו, ונתנו גם לרשויות המקומיות את האפשרות לקחת את הכסף שנגבה מהקנסות האלה לקופתן, כדי לתמרץ אותן לבצע את האכיפה הסביבתית הזו. זה מנגנון נהדר. חשבנו שכל הרשויות במדינת ישראל ימהרו לקפוץ על העגלה.

הגענו לתחילת הדיון.

כן, ולמרבית הצער, במעקב שעשינו – גילינו שיש רשויות מקומיות - - -אגב, פורום ה-15 מייצג רשויות כאלה שהן חזקות, נמרצות, יוזמות, וחלקן בהחלט לקחו את הכדור והרימו אותו - - -

וגם עשירות.

כן. אם כי דווקא רשות מקומית שהיא פחות עשירה הייתי אומר: הנה, נותנים לכם מתנה, זה כסף. קחו כסף. המנגנון הזה נותן להם אפשרות להרוויח כסף.

המערכת הזו, שהתנאי הראשון שלה זה באמת הכשרת הפקחים וההסמכה שלהם - שזה לא יעבוד בכל הרשויות - - -

בתחילת הדיון דיברנו על זה. כיוונו לדעת גדולים. ביקשתי מהרשות הלאומית ומשרד הפנים להעביר את זה לכיוון המנכ"ל והשר שתהיה יותר מהמלצה, שינסו להגיע לאיזשהו - -

איזשהו חיוב.

איזשהו חיוב, כן, כי משרד הפנים יודע לדבר עם הרשויות כשהוא רוצה לומר להם שצריך לעשות את זה.

אז אני הייתי פונה בהקשר זה גם למרכז השלטון המקומי. אתם צריכים להוביל פה. אל"ף, ליידע את הרשויות המקומית שיש להן את הכלי הזה, להסביר לרשויות שיש להן אינטרס בקידום את הכלי הזה. אני גם אשמח לקבל מכם, אגב, מסמך על חוק האכיפה הסביבתית, המצב העדכני שלו – קיבלתי מסמך לפני שנה וחצי ואני אשמח לקבל עדכון לעכשיו.

ביקשתי ממנהלת הוועדה שתקבע באחד הדיונים הבאים שיהיו בנושאים אחרים שקשורים לבטיחות בדרכים, לקבל דוח סטטוס כמה רשויות הצטרפו, כמה שלחו להכשרה, כמה השימו בפועל אנשים, כדי שלפחות אנחנו נעזור להם לדחוף את העניין הזה. הסבירו פה שעניין החובה בעניין הזה הוא קצת בעייתי. אני לא בטוח, אבל לא ננהל את זה עכשיו.

תודה רבה.

תודה לך, דב. כרגיל, דברי טעם. מכון גרטנר, בבקשה.

מכון גרטנר, למי שלא יודע, אוסף היום את כל הנתונים על מאושפזים כתוצאה מטראומה, ביניהם גם כתוצאה מתאונות דרכים. לנו יש את הנתון הכי מעודכן שיש היום בארץ בנושא של נפגעים כתוצאה מאופניים חשמליים, לפי דעתי. במבט של שנה אנחנו רואים שבשנת 2016 היו 640 מאושפזים מאופניים חשמליים, לא קורקינט – הכנו לוועדה הזו נתון ספציפי על אופניים חשמליים. הצפי היה שאחרי התקנה למנוע מילדים עד גיל 16 לרכוב, שזה בעצם ירד במחצית השנייה, וזה לא נראה ככה. במחצית השנייה של שנת 2016 אנחנו רואים ש-325 רוכבים נפגעו, לעומת 233. כשחילקנו לפי קבוצות גיל – בדיוק מה שאיתן זיהה קודם. הוא אמנם התמקד בקבוצת הבוגרים, שיש שם קפיצה מאוד גדולה, אבל עדיין יש 104 ילדים מתחת לגיל 16 שאושפזו, בגלל תאונה עם אופניים חשמליים, אז יכול להיות שהאכיפה לא החלה?

אמרת 640. כמה סך הכל מאושפזים מתאונות דרכים באותה תקופת זמן?

אני חושבת שבסביבות 10,000. המחשבה היתה בעצם - - - לקחנו רק את חצי השנה מיולי עד דצמבר – החוק נכנס לתוקף במאי, חודשיים התניע ואני מניחה שלא אצל כולם הוא עבד. המחשבה השנייה היתה לבדוק האם הנפגעים הם בצורה קשה או פחות, כי אם עכשיו הם לא יכולים לרכוב על המדרכה הם מן הסתם ירדו לרכוב בכביש. אז נכון, הם נפגעים קשה יותר במחצית השנייה של 2016 אבל לא בגלל שהם היו מעורבים עם רכב מנועי. אם תשימו לב, בדקנו את אחוז הנפגעים שהיו מעורבים עם רכב מנועי ואין שינוי מ-2015 ל-2016. הירידה לכביש היא לא זו שהעלתה את המספר הגבוה של הנפגעים. לשאלתו של איתן אטיה קודם אם זה קרה בצומת - - -

מה זאת אומרת הירידה לכביש? איך אתם יודעים - - -הירידה לכביש היא תוצאה של אכיפה. גם קודם החוק היה שצריך לרדת לכביש. איך החלטתם שמהרגע שכביכול נכנס החוק הם באמת ירדו לכביש?

לא, את צודקת, זה לא היה - - - שהם ירדו לכביש אלא מהתקנה שאסרה רכיבה על המדרכה - - -

גם קודם אסור היה להם לרכוב על המדרכה. פקודת התעבורה לא מאפשרת בכלל לרוכבי אופניים לרכוב על המדרכה. איך אנחנו יודעים שמרגע שנכנסה התקנה הזו באמת רכבו על המדרכה? אני מודיע לכם שזה לא קרה, ולא היה שום שינוי, וזו אחת הבעיות בין חקיקה שאנחנו עושים פה בכנסת, ובין אכיפה – איך זה מתבצע בפועל.

אנחנו רואים שאין שינוי, בכלל - - -

בוודאי שאין שינוי, כי לא היה שינוי בהתנהגות. לכן זה לא הירידה לכביש זה ה - - -

ההחלטה היתה מתוך מחשבה לראות אם בכלל היה איזשהו שינוי. אז לא היה שינוי. אם זה נובע מהתנהגות או אכיפה, זה לא התפקיד שלנו, כמובן, לבדוק. אם הזמן אנחנו רואים שיש יותר פגיעות ראש קשות. הנושא של קסדות – אני מניחה שזה משהו - - -

נקודה אחרונה, מחקר אחרון, חדש, שאנחנו מבצעים, כדי לבדוק את ההשוואה בין נפגעי אופניים רגילים, מכניים, לאופניים חשמליים ואופנועים – מצאנו דבר אחד מאוד מעניין – אופניים חשמליים נפגעים באופן פחות חמור מאשר אופנועים, כמובן באופן קשה יותר מאופניים רגילים, אבל בהשוואה לאופנועים הם נפגעים פי כמה וכמה יותר קשה, רק בראש. רק פגיעות ראש, הם נפגעים יותר קשה מאופנועים. קסדות זה הדבר הכי חשוב.

אני חושבת שבשביל לנהל את הדיון הזה בצורה אינטליגנטית ונכונה, אנחנו צריכים לעשות כמה אבחנות שהן מאוד חשובות לדיון. אבחנה ראשונה – וזה לא לפי סדר חשיבות – בין מרכזי הערים, ונכון שתל אביב היא המובילה בזה, לבין אזורים שהם פרווריים. במרכזי הערים, כתוצאה משימוש גובר וחיובי ורצוי באופניים, - כי זה תחליף לרכב הפרטי, ותכף אגיע לזה – מרכזי הערים, עיקר הפגיעה היא של רוכבי האופניים, ובעיקר חשמליים כי בהחלט סכנתם חמורה יותר, בהולכי הרגל. באזורים הפרוורייים יותר שמענו שיש תופעה מאוד רצינית, ובטח מרכז השלטון המקומי יודע, בערי השרון – של הגעה של תלמידים לבתי הספר באופניים חשמליים, ושם הפגיעה של הרוכבים עצמם וכאן אני חושבת שהדבר הראשון שצריך לאכוף כאן זה עניין הגיל. ילדים בני 13 או 14 שנוסעים לתיכון בפתח תקווה, הוד השרון, רעננה, כפר סבא – במקומות האלה שנוסעים לתיכונים ואין שבילים ראויים לזה, זו סכנת נפשות לרוכבים עצמם. בתוך הערים אנחנו צריכים להבין שהממשק הזה בין אופניים, הולכי רגל וכל המרקם העירוני הוא לא דבר - - -אי אפשר, לדעתי, וגם לא צריך, לאכוף אותו באמצעות איסור, אלא באמצעות הסדרת היחסים – באמצעונת סלילת דרכים, באמצעות הפרדה בין הולכי הרגל ובין האופניים, כי מרקם עירוני הוא מרקם שמהווה מרחב ציבורי פתוח לכל המשתמשים, ובואו לא נשכח שאנחנו - - - וכל הדיון הזה חסר, ולכן גם שאלתי אותך כי התייחסת ל-640 מאושפזים כתוצאה מאופניים אבל זה יחסית ל-10,000 מאושפזים כתוצאה מתאונות הדרכים.

חברות וחברים, ההורג, הרוצח במרכב הציבורי הוא הרכב הפרטי, ומשם אנחנו צריכים להוריד נסיעות כמה שיותר, כי זה גורם הסיכון מספר אחד. בכל העולם יש לנו נתונים שכל תחליף רכב פרטי, החל מהליכה ברגל, שהיא החשובה ביותר, לאחר מכן רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה הציבורית, הוא פשוט מציל חיים. מבין ההרוגים בתאונות הדרכים, כשאנחנו מדברים על כ-350 בשנה שעברה - - -

377.

377, סליחה, יש מספר גדול – כשליש מהם, אם אני לא טועה, זה הולכי רגל, כ-30%, ומספר גדול מהם – תגידו לי כמה – הם במעברי חציה, במקומות שהולכי רגל אמורים להיות בהם. מה זה אומר? זה אומר שהרכב הפרטי הוא דבר מסוכן, הורג ורצחני, בכל מקום שלא יהיה, ואני ממש שמה עכשיו בצד את כל שאר הנזקים – את הזיהום, הפקקים שכולם מדברים עליהם, וכו'. לכן לא צריך לשפוך את התינוק הזה עם המים.

אין כוונה. הכוונה היא לטייב את - - -

- - -נושא הגיל שהוא חשוב.

האבחנה השנייה, ואני מצטרפת כאן לחבר הכנסת דב חנין, היא בין אופניים רגילים לאופניים חשמליים. לדעתי, ואני אומרת את זה בתור רוכבת לאופניים – שכחנו לדווש. אולי עוד כמה שנים אנחנו בכלל נשכח שדיווש הוא עם הרגליים. נחשוב שדיווש זה עם האצבע. הורים, ילדים – ובמיוחד זו קריאה להורים כי הגיל הוא פה נושא בעייתי, קנו לילדים אופניים רגילים. זה בריא, זה ספורטיבי.

אני חושבת שגם האכיפה צריכה להסתכל – ואני חושבת שהאבחנה הזו בין אופניים לאופניים חשמליים היא מאוד מאוד חשובה, ולכרוך את הכל ביחד - - -

אנחנו לא עושים - - -

אני רוצה לרגע להיות עורך הדין שלך בעניין הזה. את רוצה שיהיו יותר אנשים שיוותרו על הרכב הפרטי ויעברו יותר לאופניים.

נכון.

הסיכוי שיעברו זה יותר לאופניים חשמליות מאשר לאופניים רגילות.

אין בעיה, אבל צריך לעשות את המדרג בין הולכי הרגל במקום הראשון, לאחר מכן – רוכבי האופניים, לאחר מכן – אופניים חשמליים, לאחר מכן מנועים, קטנועים וכו', תחבורה ציבורית, ורק בסוף – הרכב הפרטי. הערים שלנו כרגע מתוכננות הפוך. קודם הרכב הפרטי – נסלול בשבילו, נקל על הפקקים, כי הכי חשוב לנו המכוניות ולא בני האדם.

זה כבר נושא לדיון אחר.

לא, זה לא דיון אחר. זה בדיוק העניין – זה בדיוק הדיון.

אנחנו, כאן בכנסת, יכולים לחוקק חוקים. אנחנו צריכים לראות איך הם מתבצעים בשטח. אחד הדברים שאמרנו כל הזמן, עוד לפני שחוקקו את החוק הזה, שגם את החוק הקודם בנושא הרכיבה על המדרכות שהיתה אסורה גם קודם, בנושא הגבלת הגיל, שגם היתה קודם – אמנם יותר נמוך, ואני חושבת שזה היה חשוב להעלות את זה לגיל 16 – אבל קודם כל בואו נסתכל על נתונים. הייתי מצפה שנבוא לכאן עם התמשכות הדיונים עם נתונים. כמה נאמר כאן על הירידה לכביש. לא היתה ירידה לכביש. לא היתה.

תמר, זה לא נכון. תמר לא היתה כאן כשדיברתי קודם.

- - -

לפני שאומרים "ירידה לכביש" בואו ננסח את זה עם סימן שאלה: האם היתה ירידה לכביש? נתחיל מהנתון הזה ומשם נמשיך את הדיון.

תודה רבה. משטרת ישראל, בקצרה – ההיערכות שלכם, ומעבר לסיוע שתקבלו מהפקחים עכשיו, איך אתם מגבירים בכביש, שזו הסמכות שלכם?

אז אדוני אמר את זה קודם בצורה נכונה – באמת מדובר בחוק לייעול האכיפה. האכיפה היא אכיפה שיורית, בנוסף לאכיפה של משטרת ישראל. משטרת ישראל במהלך החודשים ינואר עד מרץ, 2017 רשמה קרוב ל-3,000 דוחות כנגד רוכבי אופניים חשמליים. זה הרבעון הראשון לשנה הנוכחית. לעומת שנה שעברה אנחנו מדברים על עלייה, עלייה של 20% בערך. מדובר על יותר מ-1,200 דוחות שנרשמו בגין רכיבה על מדרכה שלא לשם חצייתה. היתר זה רכיבה על אופניים במעבר חצייה באופן שמסכן הן את הרוכב והן את הולכי הרגל, ויתר העבירות הן עבירות קלות יותר.

אני רוצה להמשיך את מה שנאמר כאן. אני רואה בוועדת המשנה דווקא מקום מאוד מאוד חשוב להמשיך במשהו שלדעתנו לא הסתיים. אמרה את זה גם חברת הכנסת זנדברג. אנחנו לא רואים בחוק של אכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים או בכלל באופניים חשמליים כחוק שהגיע לסיומו. הצלחנו להעלות את הגיל לגיל 16, זו היתה העמדה של המשרד לביטחון הפנים ושל משטרת ישראל, ועדיין עמדתנו היא שצריך לעשות רישיון נהיגה מקוצר, לעשות אותו במסגרת חינוכית בבתי הספר, כי לא יעזור כלום. היום, כשמורידים את רוכבי האופניים לכביש – שם הם נהרגים, גם רוכבי אופניים חשמליים וגם רוכבי אופניים רגילים. אין מצב שרוכב, גם אם הוא בן 16, לא יידע ולו במעט את חוקי התנועה. להכניס את זה למסגרת לימודית בבית הספר ולחייב ברישיון נהיגה מקוצר, משהו פורמלי לרוכבי אופניים חשמליים, כשאנחנו רוצים להוריד אותם לכביש.

דבר נוסף, הנושא של רישוי והנושא של ביטוח – חשוב מאוד לזהות את רוכבי האופניים החשמליים גם כדי שמי שנפגע מאופניים - - -

דיברנו על לוחית, או על איזשהו דבר - - -

כן, והגשנו הצעה אולי להעלות מעט את - - -

אולי צריך למצוא איזו הגדרה שכאשר אדם קונה, שהוא יצטרך לחתום על איזה מסמך מסוים. אני אומר- יכול להיות שהמושג "רישיון" שזה משהו שיהיה עליו ויכוח, הרישוי - - -

לא, זה לא - - -

יש הצעה מסודרת שלכם בעניין הזה?

כן, יש הצעה מסודרת בעניין, וגם השר לביטחון הפנים - - -

זה יכחיד את השימוש בהם. אם אתם רוצים לבטל אופניים ולהשאיר רק מכוניות להיהרג שם, אין בעיה.

אנחנו נדון בזה. שאלתי אותם אם יש להם הצעה מסודרת כדי לראות אולי - -

- - - על השולחן.

זהו, שאני לא יודע אם זו ההצעה שהיתה על השולחן, או לא – אנחנו נראה.

בינתיים היא שרירה וקיימת, ואנחנו חושבים שצריך לקדם את זה לביטחונם של רוכבי האופניים החשמליים עצמם וכן כדי להגביר את השימוש באופניים חשמליים.

כמה אתם, כמשטרה, מקדישים כוח אדם או כמה שוטרים שאחראים על תנועה הם minded לעניין זה השל אופניים, או שהם יותר מתמקדים ברכבים, באופן טבעי? כמה תוספת כוח האדם אתם מוסיפים לעניין הזה?

זה לא עניין של תוספת כוח אדם. קודם כל אנחנו מדברים על אכיפה מחוזית – אכיפה בתוככי המחוזות עצמם. מפקדי המחוזות, כשמדברים על ניהול תנועה, ואנחנו מדברים, בעצם, על ניהול תנועה בכבישים, בעיקר, למרות שהראיתי את הנתונים האלה שמדברים דווקא על אכיפה במדרכות של אופניים חשמליים, מתמקדים בעבירות שהן עבירות בריונות, עבירות שהן מסכנות חיים, עבירות שיכולות לגרום לפגיעה, או ברכוש או לפציעות.

אבל האם יש מודעות אצל השוטרים שמסתכלים לא רק על רכבים אלא גם על אופניים חשמליים?

כן, כן. ברור. יש מודעות, המודעות הזו כבר קיימת במהלך השנתיים וחצי האחרונות והיא הולכת ומתגברת, וכמובן שהיא תמשיך ככל שירבו האופניים החשמליים - - -

מה מידת ההיענות שלכם כשקוראים לכם לאירוע? אמרו קודם שיש הרבה חוסר ידע כי אין הרבה מודעות לתלונות. השאלה היא האם מתקשרים אליכם, כי יש לכם כל כך הרבה מטלות אחרות, וכו' - - -

זה לא קשור לזה. זה קשור לזה שהנפגעים עצמם הם כאלה שאו בעצמם רכבו על האופניים החשמליים והגיעו אחר כך לקבלת טיפול, ואז הם לא מתלוננים על עצמם, או שהם הרכיבו כאלה שלא רוצים, או שזה שכנים, או שמכירים – יש הרבה מאוד גורמים. ברגע שהמשטרה מקבלת תלונה - - -

אבל אם יש ילד שנפגע כרגע מאופניים, האם יש היענות שלכם להגיע למקום, לראות, או שזה מתפזר מעצמו, וזהו?

עוד פעם – זה תלוי במקרה עצמו וכמובן שבחומרת הפגיעה. צריך להבהיר שכל עוד לא יהיה ניתן לזהות לא את הרוכב ולא את האופניים החשמליים - - - היה לנו הרוג בתל אביב, שנהרג בפברואר 2016, אנטוניו רעיה. אמנם היו שם מצלמות שניתן היה לזהות שמדובר בקטין – ודרך אגב, היה מדובר ברוכב אופניים רגילים, לא חשמליים. שום דרך אחרת לא ניתנה, אני לא מבקשת שבאופניים רגילים גם יהיה אמצעי זיהוי כמו באופניים חשמליים.

כשאני מדבר על אכיפה, אני רוצה לתת דוגמה שהיתה רק הלילה. קיבוץ גלויות בתל אביב, עולים למחלף כדי להתחבר לאיילון, ואופניים חשמליים נוסעים בנתיב השמאלי, כשהוא מזגזג בין הנתיבים. הוא המשיך הלאה, אני פניתי לאיילון, הוא מזגזג בין הנתיבים – לכן, כשאנחנו מדברים על חקיקה זה לא מספיק לחוקק את החוק אם לא אוכפים.

קראת למשטרה? לא יכול להיות שיהיה שוטר בכל מקום.

אני יודע שאי אפשר, אבל רוכב האופניים הזה לא התחיל את הנסיעה שלו משם.

אולי הוא שיכור.

לא יודע, אבל אני אומר לכם – הוא היה בסכנת חיים, וזה ממה המקרה.

אדוני, חבר הכנסת, החוק שאנחנו מדברים עליו לא מדבר על הכביש, הוא מדבר על המדרכה. אני אמרתי את זה - - -

אני יודע. אני אומר במפורש שאנחנו מדברים על נתיבים שהאופניים החשמליים צריכים להיות בנתיבים שנועדו בשבילם, הם לא צריכים להיות בכביש בין עירוני בצורה הזו, בתוך נתיבים. אולי בשוליים, אולי במקום כזה – זו סכנת החיים. בנס הבן אדם הזה לא נדרס. אני עד למצב הזה ולכן אני אומר לכם – אכיפה, זו הכותרת.

תודה, ותודה לחברת הכנסת זנדברג שהעלתה את נושא הילדים, שאנחנו רואים לפי נתוני מכון גרטנר שאף אחד לא מגן עליהם. לצערי הרב גם ההורים לא מגנים עליהם ונותנים ילדים מתחת לגיל 16, בניגוד לחוק, לרכוב על אופניים חשמליים, כשהם לא מכירים את חוקי התנועה. אנחנו רואים אותם נוסעים גם על המדרכות וגם על הכבישים ומרכיבים חברים שלהם. בתצפיות שעשינו ראינו שהם לא עוצרים בכניסה למעברי החצייה וממשיכים – עצם זה שהם על אופניים חשמליים הרבה יותר מאשר אופניים רגילים, עשינו השוואה וראינו שהם פשוט ממשיכים לתוך הכביש בנהיגה מאוד מסוכנת, ברחוב חד סטרי בניגוד לכיוון הנסיעה וכל מיני התנהגויות מאוד מסוכנות.

אבל סוג כזה זה כן בסמכות הנוהל החדש.

הם הרבה רוכבים גם על הכבישים וכאן השאלה היא – שוב, מי מגן עליהם? החוק הזה לא דן בנושא של ילדים. הם גם לא מכירים את חוקי התנועה, בניגוד למבוגרים, מעצם היותם בני נוער הם גם בעלי התנהגות סיכונית שמאפיינת אותם. ראינו עכשיו בסקרים של הרשויות המקומיות, שבחטיבות – הם עדיין לא בני 16, יותר ילדים רוכבים על אופניים חשמליים מאשר על אופניים רגילים. אף אחד מהם כמעט ללא קסדה. עדיין לא השתלטנו על הנושא של אופניים חשמליים. עדיין, הנושא של החקיקה, גם ההורים שלא מגנים על הילדים שלהם – אנחנו רואים כלים מסוכנים חדשים שנכנסים. אני רק רוצה להגיד על ההוברבורד שפנינו עכשיו למשרד התחבורה. ראינו פרסומים של רשתות צעצועים גדולות שהם נמכרים לילדים מגיל 8. פרסומים ענקיים עכשיו, לקראת פסח – 1,400 שקל לילדים מגיל 8 ומעלה. מי אוכף את זה? מי מטפל בזה?

אני באה מהשטח ומהווה מוקד של פניות לאזרחים. כלומר, אני חיה את השטח ביום-יום. הערה נוספת – מדובר גם על אופנועים, לא רק אופניים חשמליים. רק בשכונה שלי במרכז העיר נדרסו בשבועיים האחרונים 3 הולכי רגל על ידי אופנועים, כאשר אחת, רות כהן, נדרסה למוות. הם טסים בדיוק כמו - - -

על המדרכה?

מעבר חצייה. מעבר חצייה היום הוא המקום הכי מסוכן להולכי רגל. על מדרכות למדנו ללכת. ההורים מצמידים את הילדים חזק חזק לקירות, אנחנו הולכים בצדדים. אני מצמידה את הכלבים שלי לקירות ומגנה עליהם בגוף שלי. על המדרכה אנחנו לא יודעים איך להגן על עצמנו. אנחנו צריכים להתמודד עם מכוניות שלא מאטות לנו, עם אופנועים שמ - - - את המכוניות, ועם אופניים חשמליים שבכלל אין קשר בינם ובין הרמזורים.

בשבוע האחרון נודע לי על עוד הולכת רגל שנפטרה כתוצאה מסיבוכים לאחר דריסת אופניים חשמליים כשרק מה שאני יודעת זה על 7 הולכי רגל הרוגים. אני לא יודעת הכל. דבר נוסף, אכיפת פקחי הרשויות – עירית תל אביב שמשנסת את מותניה ועושה הכל כדי שתהיה אכיפה, אבל לא יהיו פקחים בלילה, לא בסופי שבוע ולא בחגים.

דובר על שעות, גם כן. חלק מההתארגנות שלכם היא על שעות שהן לא השעות הקונבנציונאליות של פקח רגיל.

זו הכוונה.

אגב, החוק הזה מכסה גם אופנועים וקטנועים ש - - -

אני מבקשת לומר דברים, כי לא מזדמן לי כל פעם להגיד אותם.

דבר נוסף, אם לא תהיינה תשתיות רכיבה במרכזי הערים - - -

סליחה, סליחה. תשתיות זה נושא אחר. אנחנו צריכים לסיים.

רק משפט אחד. היות ונושא הדיון הוא בעיקר אכיפה, אני לא אתייחס לכל הפעילות, אבל לגבי מה שנאמר פה לגבי רישוי, אני רוצה לומר שלוש עובדות. אחת, הרגולציה הקיימת היום לא נאכפת. להוסיף עוד רגולציה שלא תיאכף – זו בעיה. צריך לחשוב על זה.

הנושא השני, ישנם, כמו שראינו פה, גם כאלה שיש להם רישיונות נהיגה וגם כאלה שיש להם רישיונות רכב, שהם מעורבים בכמות גדולה יותר. הנושא השלישי שחשוב הוא שבעולם, לפחות במרבית המדינות, לא קיים לא רישום ולא רישוי של אופניים ולא אופניים חשמליים.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו נקיים ישיבה נוספת וגם נתייחס לנושא הביטוחים, שלא הספקנו להגיע אליו, ונדבר גם על נושא התשתיות של הרשויות המקומיות לצורך העניין. אלה נושאים יותר כבדים.

אני רוצה לכם כך: כמו שאמרנו קודם, הרשות הלאומית- להפיץ את הנושא והמידע לגבי הנוהל החדש ואת חוברת ההסברה הזו, לראות שהיא מגיעה באמת לכל רוכש אופניים, לפחות. לגבי אכיפה וקנסות – זה דבר שצריך ליידע את הציבור. משרד הפנים, אני מבקש מהשר ומהמנכ"ל לקרוא לכל הרשויות להצטרף בששון ולא רק ברצון. רשויות שצריך לתת שיפוי מסוים כזה או אחר, וזה לא עירית תל אביב – לעשות גם את זה ולדאוג שרשויות יצטרפו לעניין.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני מבקש שגם הם יהיו מעורבים בנושא הכשרה, הסמכה, השלטון המקומי גם. הנוסח המוסכם של חוק העזר – אני חושב שהמטרה שלנו היא באמת שתהיה אכיפה ולכן יש צורך לחוקק חוק עזר, לעשות מסלול ירוק לנוסח הזה שיתואם על ידי השלטון המקומי.

אנחנו במהלך 4-3 החודשים הקרובים ענקיים ישיבת מעקב על היישום בפועל של הדברים, נראה איזה רשויות הצטרפו ואיזה לא. אני מודיע שנעשה מזה גם חגיגה תקשורתית, שיידעו ראשי הערים, תפיצו את זה ביניהם, כדי לראות מי הצטרף ומי לא, מי הולך על הנושא של חוק העזר, אם יהיה מוכן, גם, עד אז, כי זה הכוח שלנו, זה הכוח של המקום הזה והתפקיד שלנו.

מי שלא דיבר בישיבה הזו ידבר בתחילת הישיבה הבאה, אני מתנצל. נקיים ישיבה נוספת ונתייחס גם לכלי הרכב הממונעים האחרים – רכינוע, גלגלנוע, כי גם זה עלול להיות לאט לאט מכת מדינה. אני מודה לכולם ואני מסיים שוב בקריאה לשר האוצר על עודפי הגבייה שיש – חלק מסוים חייב ללכת לא רק להורדת מסים ומס הכנסה שלילי. בואו נהיה שליליים כלפי ההרג בדרכים. מאחל לכולנו חג שמח כשר ובטוח, שנהנה עם המשפחות שלנו ושאיש לא יידע צער.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10