הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 22

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת המדע והטכנולוגיה

בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיכוי ובמאגרי מידע התש"ע-2009

יום רביעי, כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017), שעה 16:15

תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

דוד אמסלם – יו"ר ועדת הפנים

נורית קורן

יגאל גואטה

יעל כהן-פארן

אברהם נגוסה

משה ארבל - ראש מטה שר הפנים, משרד הפנים

קרן בהט - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עירית ויסבלום - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין

מאיר גופשטיין - מנהל אגף, הרשות לניהול המאגר הביומטרי

אביטל שטרנברג - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סנ"צ גלעד בהט - רמ"ד חקירות אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נירה לאמעי-רכלבסקי

אסף פרידמן

אור שושני

תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017

היום כ"ה באדר התשע"ז, 22 במרץ 2017, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה בעניין התקנון.

אנחנו מביאים את זה להצבעה בפגרה?

לא, לא צריך מליאה. זה תקנון על חוק. אני מבקש לתת ליועצת המשפטית לסכם את הדברים שאולי לא ברורים עד עכשיו.

בסעיף 3 לתקנות, לגבי הוספת תקנה 9א בעמוד 3, הוספנו כאן בסוף התקנה משהו שהמליץ עליו נציג של רשות הסייבר: שפעולות כאמור ייעשו תוך שמירה על כללים הנוגעים לאבטחת מידע ושמירה על הפרטיות הנוהגים בלשכות רשות האוכלוסין, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון. זה לגבי הקיוסקים של רשות האוכלוסין. לעניין זה תחול תקנה 12 בשינויים המחויבים.

זה מקובל?

כן.

כל מה שאת אומרת עכשיו מקובל?

כן.

את יכולה לחזור על זה?

חידדנו את הנושא של אבטחה ומיכון בקיוסקים. שיקפנו את מה שנאמר כאן בוועדה. מדובר באותם מחשבים ובאותו דפוס פעולה כמו שיש שני מטר ליד זה אצל הפקיד, רק שזה נמצא בתוך קיוסק.

גם נאמר לי שבקיוסקים שמופיעים בחוק, הקיוסקים של משרדים ממשלתיים והקיוסקים שהם לא של רשות האוכלוסין, כן יובאו בתקנות בעתיד הוראות יותר מפורטות לגבי אבטחה, נטילה וכדומה. כאן יש את המעטפת של רשות האוכלוסין.

זה רק אותם קיוסקים שנמצאים בתוך הלשכות?

לשכות ומעברי גבול.

כן, התכוונתי ל-בתוך מבנים שיש בהם פעילות קבועה. בעיניי זה ברור, אבל הוספנו בכל זאת.

כלומר, אין עדיין תקנות שמגדירות את הקיוסקים, אבל הם כן יוכלו להתקיים.

לא, אלה רק של רשות האוכלוסין, בעוד שהחוק דיבר על קיוסקים גם בקופות חולים ומשרדים ממשלתיים.

שם תהיה אבטחת יתר, בעוד שכאן, כמו שחידדנו, מדובר באותו דפוס של אבטחה שיש בלשכה עצמה.

בתקנה 5 תיקנו את יום התחילה כך שהוא יהיה ז' בסיוון התשע"ז, שזה 1 ביוני 2017.

אז למה יש פה כזה לחץ להעביר את זה? יש פה לחץ שהוא לא ברור.

זה לא לחץ, אני לא בלחץ.

אתה לא בלחץ, אבל הם כן בלחץ. דנים בזה בשמונה בערב.

אני לא מרגיש שאני דן בזה בלחץ, אצלי זה עדיין יום עבודה.

תקנה 3א, שזה בסעיף 6 בהוראת השעה, לגבי מידע לתושבים – קיבלנו כאן את השינויים שהוחלט שיוכנסו, שזה אומר כך:

משרד הפנים יקיים מערך הסברה שמטרתו יידוע התושב כי העברת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזהות הביומטריים שהופקו מהן לצורך הכללתם במאגר הביומטרי איננה חובה ומותנית במתן הסכמתו. ההסברה תכלול בין היתר הקרנת סרטוני הדרכה, הצבת שילוט ועלוני הסבר שיהיו זמינים באופן קבע, בשפה פשוטה ובהירה ובמקום נגיש ונראה לעין בלשכות רשות האוכלוסין, פרסום באתר האינטרנט במקום בולט, באמצעי תקשורת מרכזיים, ובדרכי פרסום אחרות; מערך ההסברה ייתן מענה לדוברי השפות עברית, ערבית, רוסית, אמהרית, אנגלית וצרפתית.

מתוך כל הדברים הנוספים לא קיבלו כלום?

לא, בעצם התקבל רק העניין של העלון, ש"ההסברה תכלול הסבר כתוב".

אני הבנתי איכשהו שכן נכלל העניין הזה שזה צריך להיות מנוסח באופן אובייקטיבי, אבל עכשיו נאמר לי שהוחלט שלא.

גם "ההסברה תכלול הסבר כתוב" לא מופיע פה.

זה נמצא.

"בו יפורט בין היתר מהו מאגר ביומטרי ומהם אמצעים ביומטריים", ונתבקשתי להסיר את "נתוני זיהוי ביומטריים", כי לדעתם יהיה קשה להסביר מה זה.

יהיה קשה להסביר את זה בשפה פשוטה וקלה.

אני בטוחה שמי שיודע לכתוב עלוני הסברה לאנשים יודע להסביר בשפה פשוטה - - -

אני גם מקבל את זה. המטרה שלנו היא שידעו מהו מאגר ביומטרי, ולכן מספיק שיהיה "מהו מאגר ביומטרי ומהם אמצעים ביומטריים". אני לא הולך להיות עכשיו אוניברסיטה דרך דפי ההסברה, אלא צריך לתת מידע בסיסי, שמי שירצה יוכל לדעת.

איפה אנחנו עכשיו?

רק שנייה, אני רוצה לשאול לגבי הטופס.

הייתה כאן שאלה לגבי תיקון של הטופס, אם הוא צריך להופיע כאן, בסעיף (ג), בהסברה בכתב.

לא הבנתי מה השאלה.

בסעיף של הטופס יש "ידוע לי שבאפשרותי לקבל הסבר על המשמעות של שמירת תמונות טביעות האצבע והנתונים שיופקו מהן במאגר הביומטרי, לרבות השימוש שניתן לעשות בהן". אז אמרתי שאם אתם כותבים דבר כזה בטופס, אז שיהיה באופן ברור שדפי ההסבר צריכים לכלול את המידע הזה.

זה שונה ל"ידוע לי שביכולתי לבקש הסבר על המשמעות של שמירת תמונות טביעות האצבע, לרבות השימוש שניתן לעשות בהן, כמפורט בעלוני ההסבר". הבקשה כאן הייתה שזה ייכתב רק בטופס ולא יופיע בתקנות עצמן.

זה מה שדיברנו עליו היום בוועדה.

גם אני הבנתי שהעניין הזה יכול להיכנס פשוט לעלון ההסברה, שבו כותבים מהם אמצעים... הרי ממילא כבר כתוב כאן שיהיה עלון הסבר כזה. כלומר, אם יש לנו כבר סעיף שאומר מה יכלול ההסבר אז למה לא לכתוב את זה שם?

אבל מה זה משנה?

אבל אנחנו לא כותבים את כל עלון ההסבר בתקנות.

למה עוד פעם לכתוב את זה?

אבל את המשמעות לא כתוב לך בדפי ההסבר. תאמין לי שאם לא נתעקש על זה, לא יתייחסו לזה בכלל. כך אני מרגישה.

אם בטופס אנחנו כותבים "כמפורט בעלוני ההסבר", אז חזקה עלינו שנפרט את זה בעלוני ההסבר.

איך יכול להיות שהם לא יפרטו את זה? הרי הטופס הכי בסיסי הוא הטופס של ההסכמה, ובו כתוב שאפשר לבקש "כמפורט בעלוני ההסבר". כך שזה גם נותן פה הנחיה לחפש את עלוני ההסבר. זה הכי ברור, כי אתה כותב לו שיש לו עלוני הסבר.

אבל אפשר לעשות את זה יותר קל, אפשר לכתוב - - -

איפה? בתקנות או בטופס?

בטופס.

היתרון של הטופס זה שהוא מגיע לכל אזרח.

במקום שנכתוב "ידוע לי שבאפשרותי לבקש הסבר על המשמעות, כמפורט בעלוני ההסבר", נכתוב שניתן בזה הסבר על המשמעות, כמפורט בעלוני ההסבר. כלומר, לא שהוא יבקש, אלא שייתנו לו את דף ההסבר, את הטופס. מה הבעיה?

זאת חוברת.

אמרנו שזה יהיה במקום נגיש, נראה לעין, והוא יוכל לקחת את זה - - -

אבל יכול להיות שהוא לא ידע איפה זה. אז אני אומר שאם אזרח בא לפקיד, הפקיד נותן לו את הטופס.

אתה רוצה שייתן טופס וחוברת?

טופס.

טופס?

עלון ההסבר.

העלון יכול להיות בכזה עובי, בכמה שפות - - -

אבל מה שאתה אומר עכשיו, "ידוע לי שבאפשרותי לבקש הסבר - - -

אני אגיד לך מה - - -

הרי אף אחד לא קורא את הטופס הזה.

אבל הוא חותם עליו.

מי שלא קורא את הטופס לא יקרא שום דבר. אבל לגבי העלונים, הם יכולים להיות בכמה שפות, וגם אם קוראים את זה, כדי לקבל הסבר הוא רוצה בשפה יותר קלה, בשפת האם שלו. ולכן זו דקדקנות שאני לא חושב ש... אני אכתוב בתקנות "תחברו את עלון ההסבר עם הטופס" - - -

אין לי בעיה שיישאר ככה: ידוע לי שבאפשרותי לבקש הסבר על המשמעות בשפת האם שלי. כי יכול להיות שמישהו ילך ללשכה ולא יהיה עלון בשפה שלו.

לא, לא, "כל השפות" לא אומר שכל אמצעי ההסברה יהיו בכל השפות. הטפסים יהיו בכל השפות?

עלוני ההסבר יהיו בכל השפות.

והטפסים?

לא, את הטפסים לא מתרגמים לכל השפות. אבל בן אדם שמבין אמהרית יקבל עלון של ההסבר בשפה אמהרית - - -

אבל הוא יחתום על טופס בעברית.

אז מה? אז שהטפסים יהיו בחמש שפות? אנחנו מדינת ישראל, אנחנו עדיין לא צרפת. העולים החדשים, אל תעשו אותם כאלה פרימיטיביים. אני רוצה לקבל את מה שאומר חבר הכנסת אוסאמה, שעלוני ההסבר - - -

בשפת האם שלו.

לא, אני לא מתחייב לשפת האם, כי מה אם הוא הונגרי?

אבל בתקנות אתה מחייב את הרשות בשש שפות.

נכון, אז אני כותב "כמפורט בעלוני ההסבר, שמודפסים בכמה שפות".

את זה באמת לא חייבים לכתוב, אם אתה כבר שואל.

אבל מה שחשוב לי בטופס הזה זה למה מחקו את "ידוע לי כי משרד הפנים יהיה רשאי - - -

כי העבירו את זה למעלה.

רק בגלל זה?

כן. דווקא הקדימו את זה.

ומה זה "הנסיבות המסוימות"?

בחוק יש הוראות מתי המשטרה יכולה לבקש מידע.

אז לכתוב את זה כך, "בנסיבות מסוימות כפי שמגדיר החוק".

היא דווקא קיצרה כדי שזה יהיה יותר קל לקרוא ומובן.

אבל יעל, מה זה "בנסיבות מיוחדות"?

כל אחד מסתכל על זה אחרת. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, חבר הכנסת אוסאמה, שכמה שהטופס יהיה יותר פשוט ופחות מסובך, ככה אדם יקרא את זה וככה הוא יבין. ככל שנסבך אותו יותר ונוסיף פרטים...

בסדר.

נעבור לשלוש - - -

רגע, אני רוצה לוודא מה הנוסח. אחרי "ידוע לי שביכולתי לבקש", האם מתייחסים לדפי ההסבר?

כן, זה מופיע בחדש.

"כמפורט בעלוני ההסבר".

לא הסכמתם להכניס את המשפט שאומר שקראתי את עלון ההסבר והבנתי על מה אני חותם?

לא, אני לא יכולה לחייב אותו לקרוא, ואם הוא יחתום על זה שהוא קרא אבל הוא לא באמת קרא, אז מה...

דווקא לא כדאי, מכיוון שהטופס שהוא חותם עליו לא תורגם לשפה שלו.

כדי להוריד קצת את המתח אני אזכיר שאנחנו לא מדברים כאן על חברה פרטית שהולכת לשווק משהו, אלא מדובר על משרד ממשלתי. אם אני לא אאמין למשרד ממשלתי אז לאיפה הגענו, בואו נסגור את הבסטה. אנחנו צריכים לתת אמון מינימלי לעובדי ציבור ולמשרד ממשלתי. אנחנו גם לא הולכים הביתה; אם זה לא יהיה טוב אז יש כאן שולחן שדנים בו, יש ביקורת ציבורית, זה לא איזה חברה פרטית שאנחנו לא מכירים.

עירית, בבקשה להמשיך מאיפה שסיימת בצהריים.

את 3ג קראנו, אבל יש עכשיו תיקון שמופיע בנוסחים שלפניכם. ב-3ג, פסקה (א), בסיפה נכנס שינוי שהמטרה שלו להבהיר את הכוונה: "מסמכי זיהוי שהיו בתוקף במועד הגשת הבקשה יבוטלו עם הגשת הבקשה למחיקה". זאת אומרת, חוץ מזה שיש חובה להחזיר את מסמכי הזיהוי לרשות האוכלוסין, אז גם אם התושב לא החזיר אותם מכיוון שהם אבדו או נגנבו והם לא ברשותו, הם יבוטלו בכל מקרה.

עכשיו הגענו לנקודה שבה נעצרנו, 3ג(ד). דיברנו על נסיבות מיוחדות שבגינן למרות שבן אדם הגיש בקשה, אי אפשר למחוק לו; יש איזושהי בעיה, וראש הרשות יכול להאריך את זה ב-14 ימים. היה כאן דיון בשאלה מהן הנסיבות המיוחדות ואיך ננסח את זה. אני ניגשתי לנסחית ונעזרתי בה, והיא הציעה נוסח. הסברתי לה מה שנאמר כאן בוועדה, שהכוונה היא למקרים שאין כוח אדם שיכול למחוק וכו'. אני אקריא את זה:

תמחק הרשות מהמאגר הביומטרי את תמונות טביעות האצבע של המבקש והנתונים שהופקו מהן בתוך 48 שעות מהמועד שבו קיבלה הרשות את הבקשה; ואולם ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שהתקיימו נסיבות חריגות שבשלהן אין כל אפשרות לבצע את המחיקה בתקופה האמורה.

"אין אפשרות". למה "אין כל אפשרות"?

כי הנסחית דווקא מצאה בחוקים רבים שכאשר אין היתכנות כותבים "אין כל אפשרות". היא דווקא אמרה לי לא למחוק את המילה "כל", כי הכוונה היא... אני רוצה להציע פשרה - - -

בואי נשמע אותם, אולי הם מסכימים.

אנחנו מתנגדים למילה "כל". נכתב כבר שמדובר בנסיבות חריגות ושראש הרשות יצטרך לנמק את ההחלטה שלו בכתב, ולכן אין כל צורך להוסיף את המילה "כל". משרד הפנים מתנגד למילה הזאת.

אז אני רוצה להציע פשרה בעניין הזה. הכוונה כאן היא שבאמת אין היתכנות פיזית למחיקה, ולא בגלל שפתאום פנה איזה גוף ביטחון ואמר שהוא רוצה את כל טביעות האצבע של גברים בני 18 עד 24 – שאת זה אנחנו לא רוצים לאפשר. ולכן אולי אפשר לכתוב "אין אפשרות סבירה".

אני חושב שזה בסדר.

אז שכבר יהיה "אין אפשרות".

לא, הכוונה של "אין אפשרות סבירה" היא שבאמת אין היתכנות פיזית למחיקה.

אני מבקשת להתייעץ ולחזור בעניין הזה.

כשאת אומרת "אין אפשרות" אז זה "מצטערים, אין אפשרות למחוק - - -

בסדר, קיבלת. עשית את היומית שלך כבר פעמיים היום, יש שכר לעמלך.

תודה רבה.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף (ה), שזה העניין של המחיקה מהגיבויים, שזו מחיקה של תקופה ארוכה יותר, ולגבי זה צריך לקבל הסבר.

אבל צריך להקריא קודם.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), הרשות תמחק את תמונות טביעות האצבע של המבקש והנתונים שהופקו מהן מכלל הגיבויים בתוך 90 ימים ממועד קבלת בקשת המחיקה ברשות; ואולם ראה ראש הרשות כי במקרה מסוים מתקיימות נסיבות מיוחדות שלא אפשרו את המחיקה במועד האמור, רשאי הוא בהחלטה מנומקת בכתב ובאישור השר להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים מתום 90 הימים האמורים.

(ו) במניין הימים לעניין תקנה זו יובאו בחשבון ימי עבודה בלבד.

זה אומר שכל התקופות של 14 ב-90 בעצם גדלות ב - - -

כמו שאנחנו רגילים ב-14 יום. זה לא חוץ מימי עבודה?

לא, בדרך כלל לא.

ו-14 הימים שקודם דיברנו עליהם?

גם לא. זה אומר ש-14 זה 21. זה אומר ש-90 הימים יוצאים כמה חודשים.

אבל אני אגיד לך איפה ההבדל. כשנותנים למישהו להבהיר משהו, אנחנו סופרים את הכול. אבל מכיוון שכאן זה באמת ימי עבודה... הרי כאן זה נסיבות עבודה - - -

טכנולוגיות.

הימים שאנחנו נותנים זה בגלל נסיבות עבודה.

אני אפרט בקצרה. ההבדל בין הגיבויים כאן לבין הסעיף שלפניו הוא בשל העובדה שבסעיף המחיקה מהמאגר מדובר על המאגר החי, המאגר שפועל ועובד, שבו המחיקה הרבה יותר מהירה, כי אנחנו עושים את זה מידית. אבל ברגע שאנחנו מדברים על הגיבויים אנחנו בעצם מדברים על קלטות שבהן שמור המידע, וצריך לגשת לאותן קלטות ולטעון אותן במערכת חלופית שנמצאת באתר גיבוי. זה תהליך מאוד מורכב, שבו צריך לפתוח את המידע ולגשת בקשה-בקשה, לאתר את אותן בקשות מחיקה ולבצע את זה באופן ידני, על ידי שני אנשים מורשי גישה, כמו שהחוק קובע. זה תהליך מאוד מורכב וצריך לעשות אותו בזהירות, על מנת לא לעשות טעויות, מכיוון שהגיבויים הם בעצם - - -

הגיבויים הם המקום הכי שמור.

והכי רגיש. והוא לא נגיש. הרי זה מנוגד לדנ"א של שיקוף טכנולוגי - - -

מאיר, אין לי מחשבה שאתה רוצה להרוויח עוד כמה ימים שיהיה לך את המאגר - -

בדיוק.

- - אלא אנחנו מדברים על זה שיהיו לך מספיק ימים. צריך לתת לכם את זה.

אני גם אזכיר שבחוק המקורי - - -

העניין של ימי עבודה לא מופיע בדרך כלל בחקיקה - - -

יש שכן ויש שלא, אין כללים בעניין הזה.

ברוב החוקים לא מופיע העניין של ימי עבודה.

לא הייתי אומרת שברוב; יש כך ויש כך.

אבל אני הסברתי מדוע כאן כן. כי מדובר באמת בימי עבודה. יש מקומות שאתה נותן שבועיים כדי לתת לבן אדם להתארגן, והוא לא צריך דווקא ימי עבודה בשביל זה. אלא שכאן הסיבה שאנחנו מבקשים את הימים האלה היא מכיוון שהוא צריך ימי עבודה בשביל לחפש את זה.

זה המון. בעצם זה הופך להיות אפשרות ל-90 פלוס 60 נגיד, שזה 150, שזה כמעט שנה בימי עבודה.

אני מאוד מעריך אותך, חברת הכנסת כהן-פארן, אבל את יודעת שה-60 יום שהוספנו עכשיו זה במקרים מאוד-מאוד נדירים. אז אם כבר צריך לקחת את ה-90 יום כשטוענים שזה הרבה.

לא, אבל 90 הימים זה נתון בתקנות, זה הבסיס.

כן, אבל את אומרת שיכולים להיות מקרים של 150 יום בשנה, אבל מדובר במקרים - - -

אבל 90 יום לבדם זה קרוב לחמישה חודשים.

90 יום זה שלושה חודשים.

לא, בימי עבודה זה יותר.

עשיתי את החישוב; זה שישה ומשהו חודשים.

אז מה אתם רוצים, 80 יום?

שזה לא יהיה ימי עבודה. זה נשמע לא סביר, אפילו אם זה תהליך מאוד מורכב.

אבל זה לא רק התהליך. השאיפה היא לגעת בגיבויים - - -

מאיר, כשאתם אמרתם 90 האם התכוונתם שנוריד לכם או שהתכוונתם באמת ל-90?

לא, לא, לא. אם תשאל כל גוף שעוסק ב-IT, כל גוף שעוסק בטכנולוגיה, המתודולוגיה היא לא לגעת בגיבויים, לא להתעסק בגיבויים, לא למחוק מהגיבויים. זה משהו שהוא מנוגד לדנ"א של גוף טכנולוגי. אלא שפה, בגלל החקיקה, יש צורך לפתוח את הגיבויים האלה ולמחוק מתוכם. עכשיו, אם הדבר ייעשה בתדירות של חודש, זה פתח לתקלות ולצרות. השאיפה היא תמיד לשמור את הגיבויים ולא לגעת בהם עד כמה שאפשר. אם מה שמטריד הוא הגישה - - -

כלומר, יותר קל לך לעשות ביחד בשביל כמה?

זאת המטרה.

כלומר, לעשות כמה במרוכז?

בוודאי. לגעת בגיבויים האלה כמה שפחות. הגיבויים האלה הם ההיסטוריה של קבלת ההחלטות.

מאיר, תודה. 3ד.

רגע, לפני כן יש הערה לגבי משהו שלא נכנס כרגע לתקנות. לגבי השימושים. אנחנו סברנו וגם סיכמנו ודיברנו על זה בישיבה המקדמית, שבתקופה הזאת שבה אדם שיש לו זכות למחיקה, מטעמים כלשהם שלא תלויים בו אלא במערכת, טביעות האצבע שלו אינן נמחקות – כוונתנו אינה שבזמן הזה יהיה שימוש בטביעות האצבע. אני חשבתי שכאן ראוי להכניס איזשהו סעיף לגבי זה, ונאמר לי שמסכימים איתי באופן עקרוני אבל לא זאת האכסניה.

יהיו תקנות בנוגע לשימושים.

אבל חשוב להגיד את זה לפרוטוקול, כי הכוונה שלנו היא לא שבזמן שהמערכת מתעכבת - - -

זה רק להאריך את האפשרות למחוק, אבל לא להאריך את השימוש. כלומר, לתת יותר זמן למחוק, אבל לא יותר זמן לשימוש.

בדיוק. שבתקופה הזאת לא יהיה שימוש, כי האדם כבר ביקש מחיקה.

אז זה כתוב בפרוטוקול.

הטענה כאן היא שכשיגיעו התקנות של המשטרה זה יהיה צריך להיות כתוב בהן.

אנחנו הצהרנו עכשיו שאין ספק שאנחנו לא התכוונו עכשיו להאריך את זמן השימוש במאגר, אלא רק כדי לתת יותר זמן למחוק את זה, וממילא בתקופה הזאת אין שום סיבה להשתמש בנתונים האלה.

לא, סליחה, כנראה לא הסברתי נכון. הכוונה היא למקרה שאדם ביקש מחיקה. לכאורה תוך יומיים צריך היה למחוק את טביעות האצבע שלו. אלא שטביעות האצבע נמצאות שלושה שבועות נוספים במאגר - -

בנסיבות מיוחדות.

- - ובשלושת השבועות האלה המשטרה מגישה בקשה להשתמש בטביעות האצבע.

אסור לה.

בדיוק, כי הוא כבר ביקש מחיקה.

הבנו, הבנו.

אז נאמר לי שיש מקום לכתוב את זה, אבל לא כאן, אלא כשיגיעו התקנות של המשטרה.

נכון. אז זה נאמר לפרוטוקול.

אדוני, אנחנו מסכימים ל"אפשרות סבירה".

לגבי הנוסח שהוצע בסעיף הקודם.

הוא כבר קיבל את זה.

כבר קיבלתי את זה.

3ד, עירית, בבקשה.

3ד. (א) הכללת תמונות טביעות האצבעות של קטין שמלאו לו 16 שנים או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי, מותנית בהסכמת הקטין ונציגו באמצעות הסכמתם בכתב לפי טופס 2 בתוספת השנייה וזאת לאחר שיינתן לקטין הסבר בכתב.

כמו שאתם רואים, אני הצעתי איזושהי תוספת - - -

- - -

אתה רוצה להתייחס לתוספת שהצעתי לגבי קטינים?

היא לא גמרה. אני מקריא: "ויציין כי במלאת לו 18 שנים יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבע כאמור בסעיף קטן זה". מה את מבקשת להוסיף?

כל מה שמופיע כאן באדום זה משהו שחשבתי שאפשר לדון בו לגבי קטינים. שלגבי קטינים כן יהיה איזשהו הסבר בעל-פה שאין להם חובה להכליל את טביעות האצבע; ושהפקיד יפנה אותם לקיומם של חומרי הסברה, וגם שיגיד להם שכשהם יהיו בני 18 הם יוכלו למחוק את טביעות האצבע.

בואי נסביר. מה שונה נער קטין בן 16 ממישהו בן 18? איפה ההבדל? אתם מבקשים לעשות שוני - - -

לא הם, אני.

הסעיף כן מבקש לשנות.

קודם כול אני רוצה לציין שכל סעיף 3ד נוסח בתיאום מלא עם משרד המשפטים, עם רפרנטים שכל התפקיד שלהם זה לדאוג לטובתם של הקטינים. ההבדל המרכזי הוא שבעוד שלאדם בגיר יש עלוני הסבר וחומרים שאם ירצה יעיין בהם ואם לא אז לא, הרי שפה הסיכום שלנו עם משרד המשפטים הוא שיינתן לקטין דף הסבר. אנחנו לא נפנה אותו, נשאל אותו, נמליץ לו ללכת לקרוא, אלא יינתן לו דף הסבר.

דהיינו, צמוד לטופס ההסכמה יינתן עוד דף הסבר שמסביר.

נכון. וזה בניגוד למבוגר, שאם ירצה ייקח, ואם לא ירצה לא יסתכל. בהסכמה של משרד המשפטים הגענו לזה שזה יהיה הסבר בכתב. שוב, אנחנו מדברים על זה שפקיד שיסביר בעל-פה, יכול להיות שהוא ירחיב, יכול להיות שהוא יקצר, יכול להיות שלא יהיה לו זמן וזה לא יהיה ברור, ולכן אנחנו מעדיפים שיהיה טופס הסבר, כשהסיכום עם משרד המשפטים היה שזה יתאים להבנה של קטין.

אני אעשה פשרה באמצע: שהפקיד יגיד לו שיש לו טופס הסברה.

אבל הוא נותן לו את זה.

כשהוא נותן לו הוא אומר לו "זה טופס ההסכמה ויש לך דף הסבר מוצמד לזה", לא מעבר לזה.

אבל יטענו שזו פעולה שלא כדין - - -

תראי, הרי כשמדובר על גיל 16 אז אתם מטפלים בו פרטני יותר ובפינצטה יותר, אתם נותנים לו טופס אחר, כך שהוא כבר יודע. אז שיגיד לו שיש לו... שיעשה כל מאמץ... אני חושב שזה בסדר. בלי שהוא מסביר לו.

בכל הנושא של ניירות של פקידים, בעיקרון מנחים אותם להגיד. אבל אם יקרה מצב שפקיד לא יגיד, יבואו ויגידו שזו פעולה שלא כדין, שההסכמה של הקטין ניתנה שלא כדין, ולכן כל הפעולה בטלה, "תבטלו את כל ההסכמות שלו" וכו'.

אבל מי יגיד את זה, עירית? הכוונה היא להתוות לכם דרך פעולה של קטינים. אנחנו מבקשים שכן תעשו את זה.

אני הצעתי הצעת פשרה. הייתה כאן בקשה שזה יהיה בעל-פה, מכיוון שמדובר בנער קטין בן 16 - - -

אני היום שמעתי הסבר מכבוד יו"ר הוועדה שהנערים של היום חכמים כל כך - - -

לא כולם. הלוואי שכולם היו.

אני אמרתי שלא צריך בעל-פה שום הסבר, אבל, מכיוון שזה טופס הסכמה שמוצמד לו טופס הסבר, אז שהפקיד בסך הכול יגיד לו שמוצמד להסכמה גם הסברה, לא יותר מזה. אלא שעירית אומרת שאולי הוא ישכח להגיד את זה.

פקידים זה משהו שנשחק עם הזמן, ועם הזמן ישכחו להגיד ואז זה יאיין את כל - - -

טופס הסכמה לקטין הוא ייחודי?

כן. אבל גם הטיפול בו הוא ייחודי.

אבל יש לו נוסח שמסביר לו באופן ייחודי, בגלל שהוא קטין - - -

עירית, את לא יכולה להגיד לנו בהרבה דברים "יש לנו פקידים, אנחנו מנחים אותם" ולבקש מאיתנו להסתמך על זה, אבל כאן כשזה מגיע להנחיה, אז פתאום לא. אם יינתן נוסח אחר, שלא פוסל את כל הדבר, גם אין לי בעיה עם זה. "הפקיד יפנה".

אבל הוא נותן לו דף הסבר.

הוא נותן לו שני טפסים מהודקים, הוא לא יודע מה זה, הוא אומר לו "תחתום פה".

אדוני היושב-ראש, המחוקק הכיר בשונות של קטין בחוק עצמו - - -

יושב-ראש ועדת הפנים, מה דעתך?

אני מסכים עם מה שהיא אמרה. בסופו של דבר הפקיד בא בשמונה בבוקר, יש לו הרבה עיסוקים, הוא לא יכול להגיד כל שנייה... לכן אני חושב שצריך להיות שלט בתוך הלשכה שמסביר - - -

זה ברור.

אבל כאן זה ייחודי מאוד, זה בין 16 ל-18.

הבן שלי, כשהיה בן 16, היה הולך ומברר ויודע את הזכויות שלו. אי אפשר לעשות לכל אחד הרצאה מודרכת, אני חושב שמה שהם מציעים זה סביר.

חבריי לא מסכימים, אז אני מקבל את מה שאתם אומרים. הלאה. אני לא מתעקש על הצעה - - -

רגע, יש פה את התוספות ולא הבנתי אם זה נכנס.

על זה הדיון עכשיו. אני הצעתי פשרה אבל גם עליה החברים לא מסכימים, אין לי רוב לזה.

אתם לא מוכנים שהוא יפנה אותו לדברי הסברה?

אבל הוא נותן לו ביד טופס הסבר. מה יותר "להפנות" מזה? הוא נותן לו את ההסבר ביד.

איפה כתוב שהוא נותן לו את ההסבר ביד?

"יינתן לקטין הסבר בכתב".

רק שהוא לא יגיד לו בעל-פה דברים. הכול כתוב בטופס, והוא נותן לו את הטופס.

איך שאני מכיר את הדברים, אני חושב שזה גם חיסרון. אני לא הייתי מחליט ככה, אבל ככה רציתם. מדוע? אני מכיר אנשים, גם אם הוא לא בן 16, גם אם הוא בן 20, שאומרים לו "יש לך כאן טופס, תחתום", והוא יראה שיש טופס הסבר, הוא יגיד "רגע, רגע, אני רוצה לקרוא את זה", והוא יקרא את זה אחרי שהוא חיכה שעתיים בתור... אבל אני רוצה לצאת מנקודת הנחה שגם בן 16 יסתכל במסכים שיש וידע.

אבל אני חוזר בי בעניין הזה; זה גם לא אפקטיבי. הרי גם אם יגידו לו שיש טופס הסבר, אבל עומד תור מאחורה, הוא יגיד "בוא עכשיו נגמור לקרוא"... בתוך עמנו אנו חיים. אני כמבוגר, מבחינתי טפסים, אני אומר "אני חותם"...

נקסט.

מכיוון שהתחייבנו לחמש שפות והיום כבר הסכמנו לשפה שישית, סיכמנו עם משרד המשפטים שלא שנעשה טופס מיוחד לקטינים ואותו נעשה בחמש/שש שפות וטופס מיוחד למבוגרים בחמש/שש שפות, אלא כל ההסברים ייעשו בצורה כזאת שאנשים מגיל 16 יבינו אותם ואז יהיה טופס אחיד לכולם, והוא יתורגם לשש שפות, ואנחנו פשוט נדאג שהקטין יקבל את זה ליד ולא נסמוך על זה שהוא ילך לחפש את זה ולבקש את זה.

נירה, את הוספת "יציין כי במלאת 18 שנים יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבע". אני מזכירה שאפשר לבקש בכל עת, זה לא שהוא צריך לחכות לגיל 18 ולבקש מחיקה. העניין הוא שאנחנו נפנה אליו לקראת גיל 18 כדי לתזכר אותו שאפשר למחוק, למרות שאפשר למחוק בכל עת.

אני עדיין מאוד מודאג מה יהיה בכל אותם קיוסקים ניידים, שיהיו גם בבתי ספר. מה יהיה בבתי ספר שלא יהיה הסכמה של הורים.

אבל בבתי ספר הם לא יוכלו, כי צריך הסכמה של הורים.

אני אסביר. אם יגיע הורה עם הילד, הוא יוכל לתת הסכמה.

הוא לא יגיע, חבל על הזמן.

אם הוא לא יגיע אז הילד יקבל מסמך זיהוי לחמש שנים, כמו בכל העיקרון של החוק, שמי שלא מסכים - - -

אז את המסמך הביומטרי של חמש שנים כן תוכלו לתת בבתי ספר?

כן, כי לא צריך הסכמת הורה לחמש שנים.

זה מה שחשוב. אם לא, יהיה מצב – ואני בטוח שאני צודק במקרה הזה – ש-85% מבני הנוער לא יעשו את תעודת הזהות. אם צריך לבוא עם ההורים... הרי בתוך עמנו אנחנו יושבים. אז זה יהיה חמש שנים.

(ב) משרד הפנים יפנה בהודעה לקטין שתמונות טביעות האצבע שלו או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן הוכללו במאגר הביומטרי, לקראת הגיעו לגיל 18 (להלן – קטין שבגר), ויידע אותו על אפשרותו לבקש את מחיקת תמונות טביעות האצבע שלו או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, מהמאגר הביומטרי; היו בידי קטין שבגר מסמכי זיהוי בתוקף, יחזירם לעובד רשות האוכלוסין; מסמכי זיהוי שהיו בתוקף במועד הבקשה יבוטלו.

(ג) הכללת תמונות טביעות האצבעות של אדם שמונה לו אפוטרופוס, או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי מותנית בהסכמת נציגו באמצעות הסכמתו בכתב לפי טופס הסכמה כאמור בתקנת משנה (א) וכן, אם אותו אדם מסוגל להבין בדבר גם בהסכמתו בכתב של אותו אדם.

יש לי שאלה על (ב). נדמה לי שהשמטת את "ואלה יבוטלו עם הגשת הבקשה למחיקה כאמור". כלומר, הגשת הבקשה למחיקה לא מופיעה בניסוח.

נכון, צריך להשאיר את "עם הגשת בקשה כאמור". "מסמכי זיהוי שהיו בתוקף במועד הבקשה יבוטלו עם הגשת הבקשה למחיקה". תודה.

אני שאלתי איך אותו אדם מסוגל לסמוך עליכם.

במשרד המשפטים ישבנו והיא הסבירה לנו שברגע שרואים שהבן אדם בעניינים והוא מבין, אז - - -

נכון, בשביל זה האנשים האלה הם עובדי ציבור. באמת החמרנו והוספנו הרבה מסמכים, אני לא חושב שאנחנו ברחנו מהעניין הזה. הלאה.

(ד) בקשה למחוק את תמונות טביעות האצבעות של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס ואת נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר הביומטרי תתקבל בטופס הערוך לפי הנוסח בתוספת השלישית באישור בכתב של הקטין או נציגו או של האדם שמונה לו אפוטרופוס, או נציגו, לפי העניין, ויחולו הוראות תקנה 3ג.

כאן השינוי הוא שבעוד שלגבי הסכמה צריכה להיות הסכמה כפולה – גם של הקטין וגם של ההורה; או גם הסכמת החסוי, אם הוא מבין, וגם הנציג – הרי שלגבי מחיקה מספיק שאחד מהצדדים יבקש מחיקה כדי לאיין את ההסכמה. כלומר, לא צריך חתימה כפולה על מחיקה.

טוב, את הטפסים אנחנו כבר עברנו - - -

לא על הטופס של הקטין.

הטופס של הקטין הוא אותו דבר, רק שאחריו יש את החלק שגם הנציג חותם.

אז מה נשאר לנו? הוראות המעבר.

רגע, כל השינויים שעשינו - - -

דיברנו על זה כבר.

נירה, לגבי התוספת השלישית, מה שדיברנו קודם - - -

בסדר, זה טכני. בתוספת השלישית, בבקשה למחיקה, עשינו איזשהו שינוי טכני.

אז לעבור להוראת המעבר?

כן.

יש לי שאלה לגבי כל הטפסים. האם מופיע בהם שידוע לי שאני יכול לבטל את ההרשאה לתת את - - -

שאני יכול למחוק?

כן, זה בפסקה השנייה בטופס הראשון.

אני הייתי מוסיפה "לחזור בי מהסכמתי ולמחוק את טביעות האצבע", כי זה לא ברור.

גם הייתי מוסיפה, כדי שלאנשים יהיו ברור כשהם נותנים את האישור... אתם יודעים, אנשים ייתנו את האישור, יגידו "טוב, בגלל שאני יכול למחוק, אני אחשוב על זה קצת ובינתיים אתן את האישור". לכן צריך לוודא שהם יודעים שברגע שהם ימחקו תבוטל התעודה הביומטרית שהם קיבלו והם יצטרכו לעשות חדשה, והיא תקוצר לחמש שנים, ותהיה לזה עלות כספית. ברגע שהם חותמים הם צריכים לדעת את זה, זה חשוב.

צריך לחבר את זה. זה כתוב, אבל זה לא מחובר לחזרה מההסכמה. קודם כול, ב"אוכל לחזור בי מהסכמתי" צריך להבהיר שיש דבר כזה למחוק את טביעות האצבע, וצריך לקשר את זה - - -

זה כמו בקשות - - -

לא ברור מה זה "לחזור בו מהסכמתו".

אבל כתוב בהמשך על העניין של החמש שנים. תסתכלי בפסקה השלישית.

נכון, אבל זה לא מחובר למחיקה.

כרגע זה מחובר.

אפשר להוסיף "על ידי בקשת מחיקה שתוגש ברשות האוכלוסין".

אבל חברת הכנסת פארן אומרת משהו אחר.

אם אני באה למחוק, באותו רגע אני צריכה להחזיר את התעודה שהפקתי לעשר שנים ויפיקו לי תעודה חדשה לחמש שנים - - -

- - -

אבל זה לא מחובר למחיקה.

בן אדם צריך לדעת שיש מחיר למחיקה שלו; זה יעלה לו כסף, 150 שקל או משהו כזה בעבור תעודה חדשה - - -

את זה כתבנו בתוספת השלישית - - -

אבל צריך לחבר את זה. צריך לעשות שני דברים. אחד, לכתוב "אוכל לחזור בי מהסכמתי ולבקש את מחיקת טביעות האצבע", ודבר שני, לחבר את זה לפסקה שאומרת - - -

- - -

עירית, זאת לא בעיה שננסח את זה, זה בסך הכול להוסיף מילה שתחבר בין הפסקאות האלה.

רבותיי, סעיף אחרון ואנחנו גומרים.

אז מה הוסכם?

אנחנו נחבר את זה. נכתוב "לחזור בי מהסכמתי ולמחוק את טביעות האצבע", ונחבר את זה לפסקה שאומרת שברגע שאני אמחק - - -

"אני אצטרך להפיק תעודה חדשה, וידוע לי שזה - - -

עירית, אפשר להתחיל את סעיף 7(א)?

7(א) תושב שתמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, הוכללו בהסכמתו במאגר הביומטרי בתקופת המבחן שלפי סעיף 41 לחוק, יוכל לבקש את מחיקת התמונות והנתונים כאמור מהמאגר הביומטרי מיום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017) עד יום כ"ה באדר ב' התשע"ט (1 באפריל 2019) באמצעות חתימה על בקשה לפי הנוסח שבתוספת השלישית לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 6(3) לתקנות אלה; עד לתום התקופה האמורה לא יחולו לעניין התמונות והנתונים כאמור הוראות סעיפים 16 עד 18 ו-21 לחוק.

עכשיו עשינו איזו מחיקה - - -

רגע, זה לא מופיע פה.

אנחנו פשוט שינינו וזה לא מופיע בנוסח - - -

קודם תקריאי.

על בקשת המחיקה כאמור יחולו הוראות תקנות 3ג ו-3ד(ד) האמורות; לאחר התקופה האמורה יוכל תושב כאמור לבקש את מחיקת התמונות מהנתונים כאמור ויחולו הוראות התקנות האמורות לעיל.

הלאה, (ב).

רגע, (ב) זה נושא אחר לגמרי.

אולי שתסיים להקריא קודם.

אוקיי.

(ב) (1) תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, של קטין שביום התחילה טרם מלאו לו 16 שנים, אשר הוכללו במאגר הביומטרי בהסכמתו, בתקופת המבחן לפי סעיף 41(1) לחוק, יימחקו מן המאגר הביומטרי בתוך 90 ימים מיום התחילה ובתוך 180 ימים מכלל הגיבויים.

(2) מסמכי הזיהוי שבידו של קטין כאמור בפסקה (1) לא יבוטלו.

הסבר.

ההסבר לגבי 7(א) הוא שאנחנו מדברים על תקופת מעבר של שנה וחצי שבמהלכה האנשים שצורפו לתקופת המבחן ומעוניינים לבקש את מחיקת טביעות האצבע יוכלו לבקש בקשה למחיקה, ועל בקשת המחיקה יחולו כל ההוראות של תקנות 3ג ו-3ד(ד), שזה ביטול מסמכי הזיהוי וקבלת מסמכי זיהוי לחמש שנים וכו'. זה מפנה לתקנות שכבר דיברנו עליהן. בנוסף, ההוראות של מסירת מידע למשטרה, שזה 16 עד 18 ו-21, לא יחולו בכל התקופה הזאת. זאת אומרת, אדם שמבקש מחיקה עד סוף התקופה הזאת, לא יימסר מידע לגביו מהמאגר למשטרה ולרשויות הביטחון.

צריך לשים לב שלגבי האנשים האלה של המאגר, הם לא יכולים לבקש מחיקה כל הזמן. התקופה של המחיקה שלהם מתחילה ב-1 באוקטובר 2017 ויש להם תקופה של שנה וחצי שבה הם יכולים לבקש ושגם לא ימסרו לשימוש, אבל הם לא יכולים מחר בבוקר לבקש את המחיקה, אלא רק החל מאוקטובר 2017.

למה הם לא יכולים לבקש את המחיקה עם כניסת החוק לתוקף?

אני אסביר. יש קצת יותר ממיליון תושבים שהצטרפו בתקופת המבחן ונמצאים היום במאגר, ואנחנו לא יודעים אם יבואו עשרה ויבקשו מחיקה או יבואו אלף או עשרת-אלפים או יותר. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שביום הראשון, בשבוע הראשון, כאשר המערכת עוד מנסה להתייצב בהתאם לתיקונים לחוק, יבוא המוני אנשים לבקש מחיקה. אנחנו רוצים קודם לייצב את המערכת, להיכנס למצב של יישום החוק בצורה זורמת וחלקה, ורק אז לאפשר לאנשים לבוא ולבקש מחיקה.

אבל עד 1 באוקטובר כן תהיי ערוכה לקבל אלף איש או מיליון איש? זה עניין של היערכות של הלשכות?

זה עניין של לייצב את המערכת לתקופה מסוימת; להתחיל ליישם את החוק בלי שכמות בלתי ידועה של אנשים תבוא ותבקש מחיקה.

זה כאילו קצת מפלה אותם לרעה, כי הם באו והתנדבו - - -

רבותיי, זה נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר - - -

רגע, רגע. אני מבינה, אתם מבקשים פה בעצם לתת את הזמן למערכת להתארגן. אבל בתקופה הזאת, בחמשת החודשים משהתקנות האלה נכנסות לתוקף ביוני ועד אוקטובר, מה כן אפשר לעשות במידע? כי זה שאי אפשר להשתמש - - -

- - -

אני לא יכולה לשמוע את עצמי.

אם נקדים את זה ל-1 בספטמבר זה יהיה סביר - - -

תקשיבו שנייה, גם אני מתה ללכת הבית, כבר שמונה וחמצי - - -

בסדר, אני רוצה לקבל את מה שאת אומרת - - -

אולי בכלל בכל התקופה, עד שמגיעים ל-1 באוקטובר והם יכולים להגיש את המחיקה, אסור לעשות שימוש במידע שלהם לפי סעיפים - - -

נכון. זה הרעיון שלא יהיו שימושי משנה - - -

לא יהיו בכלל?

בכלל. לא הותקנו - - -

עד לתום התקופה.

כלומר, עד לתום התקופה בכלל לא נוגעים.

זאת אומרת שאנחנו כן צריכים להבהיר את זה. עירית, עובדה שזה לא ברור.

רביזיה...

אני אשאיר אתכם פה עד הבוקר - - -

נישאר עד הבוקר וזהו.

כבר שתי דקות שאת - - -

רבותיי, אנחנו נקדים את זה ל-1 בספטמבר, חודש קודם.

ואנחנו נבהיר שהכוונה היא שלא ייעשה שימוש מיום התחילה של החוק ועד תום התקופה האמורה.

אני חושב שהכול ברור עכשיו. אני מעמיד - - -

ואז בסוף הסעיף אנחנו מבהירים שאחרי התקופה האמורה עדיין אפשר יהיה לבקש מחיקה, אבל אז - - -

אז כמו הרגילים.

כמו בהסדר הכולל. תאמינו לי, באמת הייתם מעל ומעבר, לקחנו כל כך הרבה אפשרויות - - -

אבל על מי שעוד לא בן 16 – מוחקים, נכון? זה לפי סעיף (ב)(1).

טוב, אני מעמיד להצבעה את התקנות - - -

רגע, רק שאלה על ה-90 יום. יש פה 90 יום להימחק מהמאגר הביומטרי, זה לא קצת הרבה?

אני מזכיר, אנחנו נקבל בעצם עשרות אלפי רשומות של ילדים שהוכללו במאגר בתקופת המבחן ואנחנו נצטרך למחוק אותם אחד-אחד.

אז בגלל זה צריך את הזמן הזה?

כן. זה עשרות אלפים.

אני מודה לכולם על הסבלנות שגיליתם. אני חושב שעשינו עבודה מקיפה ויסודות. אני מעמיד להצבעה את התקנות, בהתאם לכל מה שהבהרנו, שינינו, הוספנו. ניסוחים סופיים עוד ייעשו. מי בעד התקנות כפי שהצגנו בשתי הישיבות האחרונות?

הצבעה

בעד אישור התקנות – 4

נגד – 1

תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017, אושרו.

התקנות אושרו. אני מודה לכם. אני מודה על שיתוף הפעולה, אני מרגיש שעשינו עבודה יסודית. כל טוב, שבת שלום וחג שמח.

אם יורשה לי, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על העבודה המסורה וליועצת המשפטית נירה, ולכל הצוות, למנהל הוועדה, על עבודה מסורה. יישר כוח.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 20:35.