הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), שעה 11:00

הישגי יוצאי אזרביז'אן במלאת 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאזרביז'אן

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

ציפי לבני

השר להגנת הסביבה ושר לירושלים ומורשת זאב אלקין

חבר פרלמנט של אזרביז'אן - פואד מורדוב

יושב-ראש עזיז - לב ספיווק

ראש תחום קונסולארי בפועל, משרד העלייה והקליטה - רון שכטר

מנהל אגף קליטה בקהילה, משרד הקליטה - ולדימיר שקליאר

מנהל מחלקת אירו-אסיה והשגריר לשעבר באזר', משרד החוץ - רפאל הרפז

דובר הסוכנות בשפה הרוסית, סוכנות יהודית - דוד שכטר

מנהל תיקים וראש נציגות נייד, היחידה לחמ", הסוכנות היהודית - אברהם אופיר

נציגת העמותה מגן המשפחה - קרן פישזון

יו"ר פורום עולי קווקז - שח דג - ברוך ליוייב

חברה, מרכז יוצאי אזרביז'אן - דריה ביירמוב

יו"ר ארגון - קהילת אזרבייג'ן, מרכז יוצאי אזרביז'אן - אלחנן רזיאל

חבר, מרכז יוצאי אזרביז'אן - מיכאל אגרונוב

חבר, מרכז יוצאי אזרביז'אן - יאנה סלמן

חבר, מרכז יוצאי אזרביז'אן - מיכאל סלמן

חברה, מרכז יוצאי אזרביז'אן - ויקטוריה דולינסקי

חבר, מרכז יוצאי אזרביז'אן - ויקטור בריודין

מוזמן/ת - יורי בוצ'רוב

מוזמן/ת - בני פרץ

מוזמן/ת - לאה לאורה בנימינוב

שדלן/ית - מאיר אסרף

דנה גורדון שושני

הדס צנוירט

הישגי יוצאי אזרביז'אן במלאת 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאזרביז'אן

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. שלום לכבוד השר. השר מכבד אותנו בהשתתפותו בדיון מתחילתו. ברוך הבא. אני יודע שאתה אתנו עשר דקות, ואנחנו מאוד שמחים שהגעת.

הישגי יוצאי אזרביז'אן במלאת 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאזרביז'אן. חברת הכנסת קסניה סבטלובה ביקשה לקיים את הדיון, ואני שמח לקיים אותו. תודה על היוזמה.

נמצא אתנו גם חבר הפרלמנט של אזרביז'אן, מר פואד מורדוב, ואנחנו מכבדים אותך. תודה רבה על השתתפותך בדיון.

קיימנו גם בעבר דיונים מארצות שונות, ואני חושב שמאוד חשוב לנו, במיוחד שאנחנו מציינים 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים, מה ההישגים ותרומתם של העולים החדשים למדינת ישראל, ואיך השתלבו בתוך מדינת ישראל. זה חשוב לנו, לקיים את הדיון. לכן אני רוצה, קודם כל השר נמצא אתנו וצריך לעזוב מוקדם, ואני מבקש ממנו שיתכבד ברשות הדיבור, ולאחר מכן חברי הכנסת ימשיכו, ואז נשמח גם לשמוע את האורחים. כבוד השר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחנו המכובד מאזרביז'אן. למעשה בדיון הזה שקבעתם אתם נוגעים בשני נושאים, שהחיבור ביניהם מאוד נכון – מצד אחד, 25 שנה ליחסים – כבר הגענו לשנת ה-26, אבל אפשר לומר שאנחנו 25 פלוס, ומצד שני, ההישגים של העלייה מאזרביז'אן, שהיא אחת מקבוצות העולים הבולטות ב-25 השנים האחרונות. למה החיבור הזה בעיניי הוא טבעי – כי אני חושב שהניסיון הוכיח שני דברים: אחד, שעולים ממדינה מסוימת תמיד משמשים גשר שמאוד תורם לקידום מערכת היחסים, ובמקרה הספציפי הזה אצל אזרביז'אן, אני חושב שזה נכון שבעתיים. מי שמכיר את מה שקורה יודע שעולים מאזרביז'אן הם חלוצים בפני המחנה, ועשו הרבה מאוד לחיזוק הקשרים בין ישראל לאזרביז'אן, לכן הם משמשים את השאור בעיסה שלא נותן מנוח, וכל הזמן מייצר עוד פרויקטים ויוזמות; ומצד שני, קידום הקשרים בין המדינות מייצר פלטפורמה לעולים, כי כך הם יכולים להביא ערך מוסף, שאין אותו מול כל אחד אחר, מתוך היכרות של אותה מדינה – היכרות אנשים, היכרות תרבות, מנטליות, וכמה שיותר יש פרויקטים משותפים, כך זה כמובן מייצר פלטפורמות נוספות, שעוזרות לקליטה המוצלחת ולהצלחה בחברה הישראלית. לכן אני רוצה לברך אותך על החיבור בין שני הנושאים האלה, שבדרך כלל דנים עליהם בנפרד, אבל החיבור הוא נכון, ודאי בהקשר של הוועדה הזאת.

מבחינת הכובע הפורמלי שלי כרגע, יותר אתייחס לסוגיה של איפה עומדת היום מערכת היחסים בין שתי המדינות. משמש בחודשיים האחרונות כיושב-ראש ועדה ממשלתית משותפת מהצד הישראלית, שנוסדה לפני רק פחות משנה, אבל כמובן, אי אפשר בלי להתייחס, שגם מהניסיון שלי בזירה הציבורית בישראל כחבר כנסת – עוד ניסיון שקדם לכך, ובוודאי מניסיוני במשרד הקליטה – בטח נמצאים פה נציגות של המשרד, אז הם ייתנו לך מספרים, אבל אין ספק שעולי אזרביז'אן הם קבוצה מאוד דומיננטית היום בתוך קהילת העולים בתוך מדינת ישראל, הייתי אומר אפילו מעבר למשקלם המספרי. אין היום צומת של קבלת החלטות שקשור לקהילת העולים, כי אתה לא מוצא אותם – מאוד דומיננטיים בכל מקום. לכן זה סיפור גדול של הצלחה שעדיין לא מחוסר גם אתגרים. יש פה הצלחה ואתגרים שהולכים במקביל. אני בטוח שמשרד הקליטה יידע להתייחס הרבה יותר בהרחבה. בזמנו קיימנו לא מעט דיונים ברמת מטה של המשרד, ואני בטוח שהם יידעו לייצר פה עמדה מקצועית נכונה.

אומר כמה מילים על מערכת היחסים בין שתי המדינות. היא מאוד ייחודית. ישראל היתה בין המדינות הראשונות שהכירו באזרביז'אן, ומערכת היחסים היא מאז 91', לכן אמרתי שעברנו את ה-25 באופן פורמלי. השגרירות הישראלית בבאקו מתפקדת, נדמה לי, מ-94'. יש פה שגריר לשעבר והוא ודאי יודע לומר. זה בין השגרירויות הישראליות הראשונות במרחב, ועד היום מאוד משמעותית.

אי אפשר שלא לומר בהזדמנות הזו, ודאי כשיש לנו אורח מכובד מהפרלמנט של אזרביז'אן, שאנחנו מאוד רוצים ומאוד מצפים לפתיחת שגרירות אזרביז'אנית כאן במדינת ישראל. יש על זה שיחות הרבה זמן. עוד בהיותי במשרד החוץ ניסיתי לקדם את זה, ןאין ספק – אני חושב שבשלה היום השעה לצעד הזה. הקרבה ומערכת היחסים הקרובה מאוד בין שתי המדינות היא כבר פחות דיסקרטית ממה שהיה אולי בעבר. אני חושב שהביטוי הכי משמעותי לזה היה בדצמבר האחרון, בביקור ראש הממשלה שם. זה הביקור השני של ראש ממשלת ישראל באזרביז'אן, ופעמיים היה אותו ראש ממשלה, רק בקדנציות שונות שלו. בביקור השני הזה אני חושב שגם הצד המארח קיבל החלטה אסטרטגית, לתת פומבי ברמה הגבוהה ביותר גם לאינטימיות של היחסים, גם לעצם קיומם, להיקפים שלהם, כולל גם לצדדים הכי רגישים. היו שם אמירות מאוד מרחיקות לכת של הנשיא המארח, ולכן אני חושב שהיום בהיבט הזה של פתיחת השגרירות, אני לא רואה היום חסמים הגיוניים. לכן זה צריך להיות יעד של שני הצדדים, להביא כמה שיותר מהר לפתיחת השגרירות כאן.

אי אפשר לא להתייחס להיקף הסחר ההדדי עם אזרביז'אן. לא כולם יודעים את זה – הוא היום נמצא סביב 4 מיליארד דולר. אין לנו הרבה מדינות שהיקף הסחר ההדדי מגיע לכאלה מספרים. לצורך השוואה, זה נראה לי יותר במיליארד דולר מהסחר ההדדי שלו עם רוסיה, למשל. אתם בעצמכם מבינים מה ההיקף ומה המשמעות לשתי המדינות, כשמדובר בהיקפי סחר כאלה, כשמדובר במדינות יחסית לא גדולות. הוא מורכב מכל מיני נושאים – כמובן מנפט; אזרביז'אן היא אחת מספקיות הנפט הכי חשובות למדינת ישראל. יש שיתוף פעולה ביטחוני, והיום – שוב, הנשיא האזרביז'אני נתן לזה ביטוי ונקף במספרים במצטבר בזמן הביקור מההיקפים של שיתוף הפעולה הביטחוני במסגרת הסחר הזה, וכמובן עוד הרבה דברים.

לכן אין ספק שמדובר פה על מערכת יחסים שהיא מעבר למערכת יחסים ממוצעת מבחינתנו כמדינת ישראל, בהיבט הכלכלי שלה, בהיבט המדיני שלה, בהיבט הגיאוגרפי גיאופוליטי – אתם מכירים את המפה, ומבינים מה המשמעות של אזרביז'אן מבחינתנו. לכן מייחסים לה חשיבות מאוד גדולה. זה בא לידי ביטוי גם בביקור – נחתמו שורה של הסכמים לשיתוף פעולה, ואחד מהם גם נותן ביטוי לקרבה הזאת של היחסים, וזה הקמה של ועדה כלכלית משותפת לשתי המדינות. כרגע אנחנו בצעדים התחלתיים של ההפעלה של זה. הצד האזרביז'אני החליטו שמי שיעמוד מצדם הוא שר החוץ – זה גם נותן ביטוי לחשיבות שהם מייחסים לכלי הזה, להידוק ולדרגה נוספת של היחסים בינינו. מהצד שלנו ראש הממשלה ביקש ממני לעמוד בראשה, ואנחנו עכשיו בתחילת התיאומים לקראת המפגש הראשון. מהיכרותי עם ועדות דומות במדינות אחרות, שאני מרכז, זה בהחלט יהיה כלי מאוד יעיל לצד חדש של שיתוף הפעולה.

יש לנו סחר עצום, אבל אני חושב שאנחנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, שיושבים פה נציגים של גופים שונים שמייצגים את הקהילה. אני חושב שהם צריכים להיות, כפי שאמרתי, הגורם המוביל במערכת היחסים הזאת. לכן אני זורק פה כפפה – בואו עם יוזמות, נשמח מאוד לשמוע, איפה אנחנו יכולים להועיל בהורדת החסמים והבירוקרטיה. מאוד נרצה שיתוף פעולה, ודווקא מצד עולי אזרביז'אן, כדי להביא את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות האלה לדרגות חדשות. אני חושב שיש פה אתגר גדול ויש כלי חדש שכדאי לנצל אותו. זה יעזור גם מדינית למדינת ישראל, יעזור למערכת היחסים בין שתי המדינות, ויעזור לעוד צעד חדש בקידום קליטת קהיליית עולי אזרביז'אן כאן במדינת ישראל.

אני חייב להתנצל, אבל אני עוד מעט צריך לצאת במסגרת כובע אחר שלי, כראש ועדה עם אוקראינה, לפגישה עם ראש ממשלת אוקראינה.

תודה. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת יואל רזבוזוב. רשות הדיבור לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, יוזמת הדיון, בבקשה.

אולי כמה מילים באנגלית וברוסית, שהאורח שלנו יבין שאנחנו מדברים דברים טובים על אזרביז'אן.

אני חושב שחברת הכנסת קסניה סבטלובה מדברת רוסית, אז ניתן לה את הבחירה...

ננסה לשלב את כל השפות החשובות האלה, אבל כמובן, קודם כל תודה לך, כבוד היושב-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה, וגם לך, לב ספיווק. נפגשנו, ויחד החלטנו לקדם את הנושא של קיום הדיון של הוועדה, אז המון תודה על כך. כמובן, סלאם עליכום.

גילוי נאות – יש לי קשר אישי לקהילת יוצאי אזרביז'אן – אני נשואה לבן הקהילה, ומי שעקב בפייסבוק יודע, מהתמונות של החתונה... העבודה היא עבודה, והחיים הפרטיים הם החיים הפרטיים.

אני מאוד שמחה לשבת פה עם כולכם, כי כאשר אנחנו בהרבה מאוד מקרים, יושבים פה בכנסת ומדברים על קהילת יוצאי חבר העמים, אנשים שפחות מכירים את הקהילות שלנו, את הרב גוניות ואת העושר, פחות מזהים את האלמנטים השונים שמרכיבים את הפסיפס הזה, שנקרא יוצאי חבר העמים. כאן במקרה הקונקרטי הזה אנחנו נפגשים עם יוצאי אזרביז'אן וגם עם חבר הפרלמנט הנכבד פואד מורדוב, שכיבד אותנו בנוכחותו. זה באמת הזמן לומר על כך שגם בברית המועצות ליהודים באזרביז'אן היה מקום מיוחד מאוד, חם מאוד, מקום של כבוד, כי כשאמרת שאתה מבאקו, כולם ידעו מה זה המקום הזה. כולם ידעו מבחינה אינטלקטואלית, מבחינת הישגים, מבחינת עושר תרבותי שהיה ברפובליקה הזאת ובעיר הזאת. כמובן, אני יכולה לדבר שעות על יוצאי הקהילה היהודית באזרביז'אן כמו לב לנדאו, הפיזיקאי החוזקר הדגול בן הקהילה. אני יכולה לדבר על רופאים וחוקרים – סולומון וגיבורי המלחמה הרבים שבאו משם, אבל אין לנו זמן. היריעה שלנו קצרה, אז אנחנו רוצים להתמקד בשני הדברים – אל"ף, בשילובם של יוצאי אזרביז'אן כאן במדינת ישראל, והדבר השני הוא כמובן המשך היחסים והתפתחות היחסים שלנו עם אזרביז'אן, מדינה שהיא חשובה לנו מאוד, חשובה במרחב הגיאו פוליטי, באזור של הים הכספי, ומדינה שאנחנו בהחלט מקווים לקדם את היחסים הטובים והבריאים, המלאים מבחינה דיפלומטית – כבוד השר התייחס לעניין הזה. אנסה לחבר בין שני הדברים הללו.

קודם כל, אתחיל ואומר שכאן במדינת ישראל קהילת יוצאי אזרביז'אן השתלבה נפלא. אנחנו יודעים שבכל תחום – אנחנו יכולים לעבור תחום-תחום – ברפואה, בצבא, בכל מקום אנחנו רואים אנשים שהגיעו מבאקו ומערים אחרות. אגב, הקהילה כמובן עתיקה מאוד; המשך ישיר של גלות בבל, והיא מורכבת משלושה גורמים – היהודים ההרריים, מה שנקרא, היהודים האשכנזים והיהודים הגיאורגיים, שגם להם יש מקום של כבוד בתוך הקהילה הזאת.

כל מי שהגיע עשה את מרב המאמצים שלו להשתלב כאן בחברה הישראלית, ואני חושב שהשיג את היעד הזה, אבל אני חושבת שהאחריות על מדינת ישראל וחובת ההוכחה היא עדיין על מדינת ישראל. מאיזו מבחינה – כמובן מבחינת ההכרה במורשת התרבותית העשירה של כל עדה ועדה. אם אנחנו מדברים, למשל, על חוק כל כך חשוב שקודם בשנים האחרונות, שהכיר בתרבות ומורשת של יוצאי ארצות ערב ואיראן, אני אומרת – למה לא יוצאי ארצות ערב ואיסלאם? שכך זה יכלול גם את אפגניסטן, יכלול גם את אזרביז'אן, וכך נוכל לקדם את המורשת הזאת בבתי ספר, באוניברסיטאות, וגם לגרום לכך שאנשים שפחות מכירים את המרכיבים הקטנים האלה של הפסיפס הישראלי, יכירו גם את יוצאי אזרביז'אן. אז מבחינה תרבותית אני חושבת שיש מה לעשות, ואני שמחה לומר לכם שיחד עם השרה גילה גמליאל אנחנו מקדמים עכשיו חוק שישנה את השם של החוק הקיים לארצות ערב והאיסלאם, כדי לכלול כמה שיותר מרכיבים בכמה שיותר קהילות.

מבחינת היחס לעולים עצמם, אנחנו עדיין במאבק מתמיד, כמו שגם יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה, יוצאי עדות אחרות עדיין במאבק – גם להכרה וגם יחס שוויוני, יחס שלא נגוע בגזענות או בסטריאוטיפים חלילה, ואנחנו עדיין מעת לעת נתקלים בסטריאוטיפים האלה. אני חושבת שזה ממש מביש שבישראל של 2017 אנחנו עדיין לפעמים נתקלים בכל מיני סטריאוטיפים כלפי יהודים מרוסיה, כלפי יהודים אוקראינים ויהודים ממקומות אחרים.

כולנו אחים, וזה שהגענו לכאן אחרי אלפיים שנות גלות זה לא פחות מנס. זה נס אדיר, שאנחנו חייבים לחגוג אותו כל יום, ואנחנו חייבים לחגוג את הפסיפס הנפלא שלנו, ולהכיר בזה שכל קהילה היא מוסיפה את הדבר הייחודי שלה, שאין לאף אחד אחר. אני חושבת שאת זה אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו בבתי הספר, לקדם את החוק לחינוך נגד גזענות – זו חובה מוחלטת עלינו, וכך גם, בעזרת השם, נגיע להגשמת החזון שלנו של אחדות העם שלנו.

כמה מילים על היחסים עם אזרביז'אן – אעבור כאן לאנגלית ברשותכם, לטובת האורח שלנו.

אומרת דברים בשפה האנגלית.

אומרת דברים בשפה הרוסית.

(מחיאות כפיים)

אני מבקש לעשות הפסקה של שתי דקות – השר יוצא, ואני אלווה אותו. מייד נמשיך.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:20 ונתחדשה בשעה 11:22.)

אנחנו ממשיכים את הדיון. אנחנו מכבדים את האורח שלנו, חבר הפרלמנט, מר פואד מורדוב. בבקשה, נשמח לשמוע את הערותיך, ואנחנו שמחים מאוד לארח אותך. תודה רבה על שאתה לוקח חלק בישיבה הזאת.

אומר דברים בשפה האנגלית. להלן חלק מהתרגום: תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי היקרים, גבירותיי ורבותיי, חברי הכנסת. אני שמח מאוד להיות פה. אני מודה לוועדה על כינוס הישיבה ועל הזמנתי. בארבע השנים האחרונות ישראל הפכה למקום שבו אני מבקר לעתים תכופות. אני מאוד שמח על כך.

בגלל הישיבה המיוחדת הזאת, שמוקדשת לציון 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאזרביז'אן, אני חש גאווה.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה, חבר הפרלמנט. הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. אדבר קצר. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, אורחים נכבדים, חברי היקר חבר הפרלמנט מאזרביז'אן פואד מורדוב, לב ספיווק, שמנהיג את חברי עזיז. יש פה הרבה – לא רוצה להזכיר את כולם. אני מכיר פה הרבה אנשים. אני חושב שטוב לשמוע כאן, אחרי 25 שנה של יחסים מצוינים וכל מה שכבר כאן נאמר – אני לא רוצה לחזור על כך, כי באמת שגם אני ביקרתי לא פעם, ואפשר לראות את היחס של המדינה כלפי היהודים – גם בעבר וגם בהווה, איך היום שהסבסוד של בית הכנסת על-ידי המדינה – פשוט מסבסדים. אני חושב שבמדינה מוסלמית – זה מראה משהו על המדינה הזאת. גם כאן – חברי פואד אמר, שיוצאי אזרביז'אן כאן בישראל הגיעו לעמדות מפתח, ומשפיעים מאוד על היחסים בין המדינות. גם היום הוועדה היא הצלחה של עולי אזרביז'אן כאן בארץ אני חושב שיש במה להתגאות. ואם פה ושם בכל קהילה שעלתה לארץ, היו בעיות מסוימות, אנחנו כאן לעזור לפתור, ואני שמח שאנחנו עושים פה דיון כזה. אמנם זה דיון חגיגי, ובאמת אני חושב שאנחנו כאן כחברי הוועדה תמיד פתוחים לכל שיתוף פעולה – גם עם הקהילה יוצאת אזרביז'אן וגם לחיזוק היחסים. היום היחסים ברמה הכי-הכי גבוהה, ואני מכיר את זה לעומק, בין שתי המדינות. אני חושב שאנחנו תמיד שואפים ליותר. אפשר יותר, אבל הלוואי שזה יימשך כמו שזה היום. אני מברך על הדיון, ותודה לכולם.

תודה. בהתחלה לא אמרתי – מכבד אותנו גם השגריר לשעבר. אנחנו שמחים לשמוע גם ממך. בבקשה, רשות הדיבור.

תודה. חברי הטוב פואד, ברוך הבא לישראל, חברי כנסת נכבדים. זה יום חג. למי שמטפל ועוקב אחר היחסים האלה 25 שנים, אבל ההיסטוריה של יהודים עם אזרביז'אן זה אלפי שנים. מי שפה יודע – שלוש שנים הייתי שגריר באזרביז'אן, עד לפני שנה וחצי. היום אני מנהל את היחסים אתם מהמטה, ממשרד החוץ.

כשאתה אומר יהודי באזרביז'אן, זה מותג. אין שם אנטישמיות. יש היום מקומות באירופה, שאתה לא יכול להיראות יהודי. באזרביז'אן אתה יכול להיראות יהודי. כשאתה מדבר, ומדברים בצער על היהודים שעזבו בסוף שנות ה-80', כשברית המועצות התפרקה, שהיו המורים והרופאים והחברים והשכנים אומרים – יש ביטוי באזרית: המים שלי זה המים שלך. כך אומרים, כשמדברים על יהודים.

אני חוויתי בהיותי שגריר, זכיתי להכיר מקרוב את הקהילה שלנו, היהודית שעלתה לארץ. אגב, המספר הוא של יוצאי אזרביז'אן שאני מכיר, כולל דור שני, הוא כ-100,000 יוצאי אזרביז'אן. היום באזרביז'אן יש כ-30,000 יהודים זכאי חוק השבות. היחסים מאוד עמוקים, מאוד אסטרטגיים. השר אלקין ציין שורה ארוכה של שיתופי פעולה, אבל יש גם קשרי תיירות וקשרי ספורט וקשרי מדע וקשרי תרבות בשני הכיוונים, והרבה דברים מעבר לכלכלה ולאנרגיה שקיימים, ובעיקר אינטימיות ביחסים. הביקור של ראש הממשלה בדצמבר, אני חושב שהיה דוגמה טובה לכך. הביקור הראשון של ראש הממשלה, הנוכחי, היה בספטמבר 97'. הוא חזר לשם אחרי הרבה מאוד שנים, ואתה ראית איך הוא והגב' נתניהו התקבלו שם. היחסים ברמה גבוהה מאוד. תמיד יש אפשרות להעמיק ולהרחיב אותם.

זה יופי של אירוע, אני מברך את כולם. אלה שבאו מאזרביז'אן – ברוכים הבאים. כל מה שאנחנו רוצים זה רק להעמיק ולהרחיב את היחסים האלה. תודה רבה ובהצלחה. מזל טוב.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה. מר רון שכטר, ראש תחום קונסולרי וקונסול לעניין עלייה מאזרביז'אן, לנציב משרד ראש הממשלה. בבקשה.

תודה רבה. אני משמש כקונסול לענייני עלייה מאזרביז'אן משנת 2011 ועד היום. לפני הנאום אני רוצה לומר, שכשהגעתי בפעם הראשונה לשדה התעופה בבאקו, היו הרבה אנשים ולא ידעתי בדיוק לאן ללכת, אז ניגשתי לשוטר שהיה שם. הוא שאל אותי, מאיזו טיסה הגעתי. אני אמרתי: באתי מתל אביב. הוא הרים את הכובע שלו ואמר: אנחנו אוהבים את היהודים, ברוכים הבאים לאזרביז'אן. אני חושב שזה אומר הרבה.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, השנה אנו מציינים חצי יובל לכינון היחסים הדיפלומטיים במדינת ישראל לבין הרפובליקה האזרבית. היחסים הללו החלו עוד בשנת 1989, כאשר הנציג הראשון של לשכת הקשר נתיב משה מיכליס, הגיע לבאקו, ולהפתעתו המוחלטת גילה כי ברפובליקה המוסלמית מתפקד באופן חופשי וגלוי המועדון לתרבות היהודית – אחד מבין הראשונים מסוגו בברית המועצות לאותה עת. כנראה יש פה אנשים שזוכרים את זה. בני הנוער למדו במועדון את השפה העברית, המסורת וההיסטוריה של מדינת ישראל. לראשונה הוקמה אגודת הידידות אזרביז'אן-ישראל, בה החברים לא היו רק יהודים מקומיים אלא גם אזריים. באותה עת באזרביז'אן התגוררו מעל 100,000 יהודים. דבר זה היווה בשנת 1990 בסיס לתחילת הפעילות הענפה של לשכת הקשר נתיב באזרביז'אן – זאת, משום שארגון נתיב, אשר במשרד ראש הממשלה, היה וממשיך להיות אמון מטעם ממשלת ישראל לפעול בקרב יהודים וזכאי עלייה במרחב על-מנת לחזק את זיקתם לישראל ולעודד ולסייע לעלייתם ארצה.

הצוות הקונסולרי הראשון מטעם נתיב בראשותו של מר דוד ברטוב, אשר לימים גם היה ראש הארגון, התחיל ביצירת קשרים עם פעילים יהודים מקומיים, ומזהה את המנהיגים בקרבתם. מאז ועד היום שירתו שליחי נתיב רבים באזרביז'אן, וביניהם ברצוני לציין את אבי עידן, יובל בברלטורן, סשה וויקה ליבין, צבי שבא, ריטה קרלו ועוד רבים אחרים, אשר תרמו תרומה מכרעת ליצירת קשרים הדוקים בין חברי הקהילות היהודיות המקומיות באזרביז'אן לבין מדינת ישראל.

היהודים, אשר התגוררו ומתגוררים כיום באזרביז'אן, בעיקרון לא הכירו את תופעת האנטישמיות. הרפובליקה הרב לאומית ויחסיה הפתוחים והחמים כלפי עמים אחרים בכלל והיהודים בפרט, היוו מעין כרטיס ביקור של מדינה זו. היהודים המקומיים באזרביז'אן תרמו רבות לפיתוחה וצמיחתה של הרפובליקה. רופאים, מהנדסים, מורים, אדריכלים, מדענים, אומנים ואנשי תרבות מן השורה הראשונה כולם כאחד, תמיד עמלו למען מדינתם.

את יחסה המיוחד של אזרביז'אן כלפי היהודים ניתן היה לראות במאורעות הקשים בבאקו, שהיו בינואר 1990, כאשר הכוחות המזוינים של ברית המועצות פרצו לבאקו על-מנת לכבוש את הרפובליקה. רבים מתושבי העיר באקו ניסו אז להימלט מהמקום. באותם ימים זכור היטב המסוק שריחף בשמי באקו, שנשא שלט: יהודים, אתם אחינו. אל תעזבו. דבר זה היה מרגש מאוד, נוגע ללב, ומראה את היחס המיוחד בין שני העמים.

אזרביז'אן יכולה לתת דוגמה לעולם ביחסה האוהד והסובלני לעמים אחרים ולתרבויות שונות. בהיותה מדינה מוסלמית, אזרביז'אן מראה כיצד שני עמים בעלי דתות שונות, יכולים לחיות ולהתקיים ביחד בשלום ובכבוד הדדי.

באחד הביקורים לקובה הנשיא של אזרביז'אן מר אילהם אלייב אמר: היהודים הם חבריי. היהודים הערביים הם אחיי. לפי הנתונים שבידינו, כיום במדינת ישראל מתגוררים מעל 80,000 יוצאי אזרביז'אן, אשר השתלבו ונקלטו היטב במדינה ובחברה הישראלית. לאורך כל השנים ארגון נתיב ממשיך בפעילותו המוצלחת באזרביז'אן, אם בעידוד העלייה, בדיקות הזכאות והנפקת אשרות עלייה לישראל, ואם בשמירה על הקשרים ההדוקים עם ארגונים וקהילות יהודיות. כיום באזרביז'אן חיים אלפי זכאי חוק השבות. ברפובליקה מתגוררים יהודים ערביים, אשכנזיים ויהודים יוצאי גאורגיה. היחסים בין ישראל לאזרביז'אן נמצאים במגמת עלייה. ביקורים ממלכתיים רבים מחזקים את היחסים, אשר נבנו לאורך השנים.

לסיכום, ברצוני לומר ואף לאחל, שהיחסים הקרובים והמיוחדים בין אזרביז'אן לבין אזרביז'אן יהוו דוגמה למדינות העולם האחרות לבניית דו קיום ושלום. חברים, אני רוצה לברך את כולנו עם 25 שנות כינון היחסים בין שתי המדינות. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה. חברי הכנסת באים והולכים לוועדות אחרות, לכן אתן לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, ואז נמשיך לפי הרשימה שלנו. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אחת, כמובן אני רוצה לברך על הישיבה הזאת. אני חושבת שהרעיון הוא נפלא, לקחת את המדינות, שמשם באו לא מעט אנשים שהיום הם אזרחי מדינת ישראל כדי גם לברך וגם לספר על ההצלחות, ובאמת לראות ולהוכיח ששום דבר לא שוכחים כאן במדינת ישראל. אני רוצה להתנצל, כי ב-12:00 אני חייבת להיות בנשיאות הכנסת, וזה דבר שאי-אפשר לפספס אותו, לכן אצטרך לצאת, למרות שמאוד הייתי רוצה להישאר פה עד הסוף, כי יש פה אנשים נפלאים, והדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא לומר לכם תודה – תודה על כך שאתם שומרים על העבר, שומרים על התרבות, שומרים על העם ועל המדינה שאתם נולדתם שם – כל אחד מהמדינה שלו, אבל זה כל כך חשוב, ובמיוחד בימים אלה, בשנה האחרונה, שאנחנו מציינים 25 שנה לכל מדינה שהיתה פעם ברית המועצות, ולראות שאנחנו עדיין ביחד, וזו המילה בעיניי. הביחד הזה, גם עושה אותנו יותר חזקים, גם עושה אותנו יותר חכמים, יותר מגובשים, וזה מראה לישראלים שלא מכירים את המדינות שבאנו מהן, מי אנחנו ואיך אנחנו חיים ומה יפה במדינה שלנו.

אני רוצה לספר לכם רק דוגמה אחת. כשהייתי ראש עיריית ערד, עשינו בעיר יום ליוצאי אזרביז'אן. הרבה אנשים בעיר שלי יצאו משם, וזה היה משהו מדהים, עם המאכלים ועם המוזיקה ועם התרבות. לא אשכח את זה לעולם. ומי שהכי נהנה זה הישראלים הוותיקים, שלא הכירו את זה, אמרו: לא ידענו. אז זאת ההזדמנות שלנו להראות מי אנחנו, מי המדינות שבאנו מהן.

מה שנותר לי זה רק לברך ולהודות שוב, וקסניה - אני מבינה שזו יוזמה שלך, ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את זה פעם אחר פעם ולספר על כל מדינה, שיש מה לספר, ויש במה להיות גאים. אני מאוד מכבדת שחבר הפרלמנט נמצא אתנו היום – זה כבוד מאוד גדול. אני מציעה כל פעם להזמין מישהו שיגיעו ויספרו מה קורה כאן, ואיך המדינה עוזרת לשמור על הקשר בין שתי המדינות. זה מאוד חשוב, וזה הדדי. שוב תודה לכול, וברכות. זה יום נפלא. תודה.

תודה. מר לב ספיווק, יושב-ראש עזיז, בבקשה.

תודה, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת היקרים, תודה לקסניה שיזמה, תודה מיוחדת לפואד מורדוב שהגיע במיוחד ליום הזה להיות אתנו, ותודה נפרדת וגדולה לשגריר לשעבר מר רפאל הרפז והקונסול שלנו באזרביז'אן, מר רון שכטר, שהם שותפים שלנו לפעולה לאורך כל הדרך, ומאוד עוזרים לנו תמיד.

בעצם אנחנו פה כדי לדבר על הישגים של יוצאי אזרביז'אן. אני חושב שההישג הכי גדול שלנו, אתם רואים עכשיו – זה האנשים שלנו שיושבים פה. לצערנו, בגלל גודל האולם לא הצלחנו להזמין את כל החבר'ה שרצינו, אבל לא חושב שיש אולם שיכול להכניס 100,000 איש, כי כל אחד מאתנו מיוחד. כנראה לא לכולנו יהיה זמן היום לדבר, אבל כמה מהחבר'ה אני רוצה להציג במיוחד, שאנחנו מאוד גאים בהישגים שלכם. הראשונה בהם, האורחת הכי קטנה שלנו – דריה ביירמוב, שהיא ממש עוד ילדה, אבל כבר פעמיים אלופת ישראל.

(מחיאות כפיים)

את יכולה לומר כמה מילים.

אני מתאמנת בקארטה. אני מתאמנת המון זמן. אני גרה בפתח תקווה, אם המושבות. כל פעם שיש ימי הולדת, אני מפסידה את ימי ההולדת, והולכת לאימון במקום. זאת מדליה מתחרות של שוויץ באירופה. היה שם אולם גדול. זה היה מלחיץ. נורא פחדתי, חשבתי שאפסיד, ובסוף ניצחתי.

אדבר עם המאמן שלך, שישחרר אותך ביום הולדת...

אם היה לנו זמן, אתם הייתם מציגים לנו – יש לנו חבר כנסת ספורטאי... תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

נמצאים אתנו גם אבא שלה, אמיל ביירמוב, איש עסקים שאנחנו מאוד גאים בהישגים שלו, וגם סבא שלה, שהוא נציג הארגון שלנו באזרביז'אן.

נעבור לצד השני של החיים שלנו. האדם הכי זקן והכי מכובד בארגון שלנו, פרופ' מיכאל אגרונוב, שיושב בצד השני של האולם.

(מחיאות כפיים)

וויקטוריה דולינסקי, שרוב האנשים מכירים אותה – אחת מהעיתונאיות הראשונות שהתחילו לעבוד, שהקימו רדיו רקע, והיום היא ראשונה שהתחילה לעבוד בתאגיד. כבר היום יש לה שידור.

(מחיאות כפיים)

ויקטור בריודין, מנהל מחלקת נפט וגז במשרד התשתיות. אחראי על כל הנפט והגז שיש לנו במדינה.

(מחיאות כפיים)

יורי בצ'רוב, עובד גם באותה מחלקה, אבל הוא גם ידוע כ- - - והשקיע בזה הרבה שנים, ומפורסם בכל העיתונות בשפה הרוסית – גם באזרביז'אן, גם ברוסיה וגם בישראל.

יאנה סלמן, אומרים שהיא מלכת הארגון. ותכל'ס, היא מנהלת מרכז תרבות אזרי בישראל.

חברים שלנו מהארגון, שתמיד באים לאירועים שלנו, ועושים גם הרבה למען היחסים בין ישראל לאזרביז'אן, ומאחוריהם שתי בחורות יפות – בת ציון אברמוב. יצאו לאור כבר ארבעה ספרים שלה בישראל, גם בעברית וגם באזרית; ולאה שמאילוב, ד"ר להיסטוריה, מתמחה בהיסטוריית דווקא יהודי אזרביז'אן.

(מחיאות כפיים)

אסתר אגייב. היא ושני אחיה – בעלי אחת החברות הכי גדולות ומתוקות בישראל – חברת נטלי, והם יוצאי אזרביז'אן.

אומת בנלה, אדם מאוד מיוחד, שהוא יצא לפנסיה, ואחרי שנה ביקשו ממנו לחזור לעבודה. נכון להיום הוא גם עובד בחברה מאוד רצינית בישראל, וגם פנסיונר וגם מאוד תורם כראש הארגון שלנו בירושלים.

(מחיאות כפיים)

אלכסנדר אגרמובסקי, סליחה.

דוד שכטר, חבר שלנו גדול – לצערי, לא מאזרביז'אן, אבל כבר שכחנו מזה. אני חושב שכולנו מכירים אותו, כי עשר שנים הוא עבד פה בכנסת.

מר גורין. אורח ראשי של ארגון ספוטניק בשפה הרוסית, כבר 26 שנים בתפקיד הזה, עד היום. גם באזרביז'אן היה אורח ראשי של העיתון.

שני האנשים הבאים, חברי בהתאחדות, כותבי ספרים גם בישראל וגם באזרביז'אן – בשתי התאחדויות, זה מרים חיילי ושבתאי אגרונוב.

(מחיאות כפיים)

אלעזר ויפנייה, מורה לילדים, דוקטורנט ויושבת-ראש הארגון שלנו בראשון לציון.

(מחיאות כפיים)

אני יכול להמשיך ולהמשיך, כי על כל אדם שלנו אני יכול לספר שעות. אנחנו מאוד גאים בכל אחד מהם. אני חושב שכל ההישגים שלנו פה הם בתודה לאזרביז'אן – לחינוך ותרבות שקיבלנו שם, כי רובנו סיימנו לא רק בית ספר; גם אוניברסיטאות באזרביז'אן, ואז עלינו ארצה. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

תודה. אנחנו מאוד מודים לך. סיכמת לנו את ההישגים של יוצאי אזרביז'אן במדינת ישראל.

אני מקווה שזה לא סיכום, ושנמשיך.

כמובן. אני מדבר על הפגישה הנוכחית.

ד"ר ויקטור בריודין, בבקשה.

קודם כל, אני מודה שהזמנתם אותי לכאן ביום הטוב הזה. אני משתתף בוועדות הכנסת, והיום אני בשמחה יושב פה ומדבר.

אני כבר 27 שנים במדינת ישראל. ההישג שלי הוא ההישג של מדינת אזרביז'אן. ההשכלה שלי ממדינת אזרביז'אן, התחלתי לעבוד כמהנדס באזרביז'אן, תואר שני, תואר שלישי, וכרגיל היום אני אחראי על כל הפרויקטים שסכום עתק – יותר מ-10 מיליארד דולר – והודות להשכלה ולחינוך שקיבלתי באזרביז'אן. תודה.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה. מר אלחנן רזיאל, יושב-ראש ארגון שח דג. בבקשה.

שלום וברכה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אורח יקר מאזרביז'אן, חבר הפרלמנט פואד מורדוב, קהל נכבד. אני אלחנן רזיאל, יושב-ראש קהילת יוצאי אזרביז'אן שח דג, וקצין בצבא של מדינת אזרביז'אן. נלחמתי במלחמת קראבה כקצין של מדינת ברית המועצות וקצין מדינת אזרביז'אן. הארגון קיים משנת 2002, ועושה הסברה ממשלתית ברמה גבוהה, והתקבל רשמית ב-2002.

אני מודה לאיגוד עזיז, לאדון ביירמוב, למנכ"ל, לב ספיווק. גם עזיז עושים הסברה שבין שתי המדינות אזרביז'אן וישראל.

ברשותכם, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעביר לקולגה שלי את רשות הדיבור כדי להמשיך את דבריי, ברוך ליוייב.

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, תודה שהזמנתם אותנו לכאן. אני מאוד שמח להשתתף בפורום הזה, שמטרתו לייצג את כל ההישגים של הקהילה שלנו למען קידום וחיזוק היחסים בין אזרביז'אן לישראל. הארגון שאני מייצג פה, ארגון שח דג, כבר במשך כמה שנים תורם וימשיך לתרום למען קשר חברי בין שתי המדינות.

במהלך השנים הללו השתדלנו כמה שיותר לחזק את היחסים עם אזרביז'אן, ברמות הגבוהות ובאירועים שונים כגון דרך אירועים חברתיים, תקשורתיים ופוליטיים. אם אסתכל רק על התקופה האחרונה, חשוב לי להפנות את תשומת לבכם למיזמים העיקריים שלנו – ב-2012 יזמנו ועדה בכנסת שדנה בהכרת הטבח, השמדת העם האזרי על-ידי הארמנים, בשנים 2016-2015 ערכנו והגשנו כמה תוכניות טלוויזיה בערוץ הישראלי, שזכו לרייטינגים גבוהים בארץ ובחו"ל. אפשר לומר שהציבור הישראלי קיבל במלואו את כל המידע, ובו זמנית העם האזרי גם הבין שמדובר פה בחברים אמתיים.

כמובן, יש עוד פרויקטים חברתיים רבים, אך מסכם את כל זה ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאזרביז'אן לפני כמה חודשים. אנו בארגון גאים על כך שלקחנו חלק חשוב בהכנות לקראת הביקור הנ"ל, ושכבודו בנימין נתניהו לא שכח להודות ולברך אותנו מייד עוד טרם הגעתו לארץ ישראל.

אחת ממטרות הארגון שלנו, היא לעשות הסברה טובה ולדברר – לא רק בין ישראל אלא שאר המדינות דוברי טורקית וקווקז. המודל הזה הצליח, והיינו רוצים ליישם אותו גם במדינות אחרות.

אני רק רוצה לנצל את הבמה ולבשר לכם שאנחנו בפתחם של יחסים חדשים עם הרפובליקה הצ'צ'נית ברוסיה, ובזמן הקרוב תהיו עדים לתוצאות העבודה שלנו. תודה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת ציפי לבני. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, תודה רבה ליושב-ראש הוועדה על ההזמנה ותודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, שעובדת נמרצות מטעמנו, מטעם התנועה והמחנה הציוני בכל הקשור למערכות היחסים, גם עם הרבה מאוד מדינות וגם עם אזרביז'אן, גם עם מדינות ברית המועצות לשעבר וגם עם הקהילה שעלתה הנה ארצה, ועל זה אני קודם כל מברכת ומחזקת.

הייתי כבר פעמיים בבאקו במסגרת כנס שנעשה מדי שנה, שאליו מזמינים מנהיגים מכל העולם; כנס מאוד מכובד. נפגשתי עד היום שלוש פעמים עם הנשיא אלייב – פעם אחת עוד בהיותי שרת חוץ, באחד המפגשים בדאבוס, ומדי פעם כשאני מגיעה, גם כשאני כבר לא שרת חוץ, לבאקו, תמיד מתקיימת אתו פגישה – דבר שמבטא את הערכתו – לא אליי – אולי גם, אבל בעיקר למדינת ישראל, והדיון הוא דיון של הבנה עמוקה של האינטרסים המשותפים שיש לנו. בדרך כלל כשאני נפגשת עם מנהיגי מדינות בעולם, אני צריכה לצערי, להעלות את העניין של האנטישמיות – דבר שאנחנו רואים שטופל, ולא מרים את הראש שלו, לעומת מדינות אחרות. לכן אני ודאי מברכת על האירוע הזה כאן, מברכת את העושים במלאכה כאן בארץ, ומקווה להידוק היחסים, כי יש לנו עוד הרבה דברים לעשות שעדיין לא נעשו, אבל הכול נמצא בסימן עלייה, ואני רק רוצה להביא את הערכתי ואת תודתי ואת תקוותי שזה יתפתח.

(מחיאות כפיים)

תודה. ויקטוריה דולינסקי, חברת הנהלת ארגון עזיז ועיתונאית תאגיד כאן, בבקשה.

שלום, סלאם. קודם כל, תודה על היוזמה, תודה על הנוכחות של כבוד השר וחברי הכנסת, כבוד השגריר, כבוד הקונסול. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה.

הייתי רוצה לחזק מה שנאמר לפניי. אני נולדתי בבאקו, והייתי דור שני, ובחיים לא הרגשתי מה זאת אנטישמיות. באמת, מה שנאמר, להיות באזרביז'אן יהודי, היה זכות. זה היה כבוד. כך סבתא שלי סיפרה, שהגיעה לשם מרוסיה. זה מסביר דבר שאני רוצה לומר – המון עיתונאים במגזר הרוסי בארץ הם יוצאי אזרביז'אן, ואני חושבת שזה קרה, כי גדלנו בחברה כזאת, כי לא היינו מקופחים, ויכולנו להתקדם באזרביז'אן.

כשהתחלנו לשדר ברדיו רקע בהרכב הראשון, היו שבעה עיתונאים יוצאי אזרביז'אן, ועכשיו בתאגיד כאן, שהיום חוגג את יום הולדתו, וזה יום חג בשבילנו, ברקע החדשה, יש ארבעה יוצאי אזרביז'אן, ואם לומר על הייחוס – זה יותר מאשר היה ברקע הראשונה. זה אומר המון על המדינה הזאת, ואני מודה מאוד שנולדתי שם. גם אם יש משהו שמקרב בין אזרביז'אן לישראל, זו מדינה קצת מזרחית וכאילו אירופה. זה בדיוק כמו באזרביז'אן. אני חושבת שלכן קל מאוד להסתגל בארץ, גם להתקדם, ואני שמחה מאוד וגאה בהישגים של יוצאי מדינתי במולדת החדשה שלנו, במולדת ההיסטורית שלנו. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

תודה. קרן פישזון, בבקשה, ארגון מגן משפחה.

אני קרן פישזון. אני גם מייצגת את מועצת העמותות דוברי רוסית, כולל עזיז, בתור חברת המועצה יוצאי ברית המועצות, וגם ייסדתי ואני מנהלת העמותה מגן משפחה.

אני מתנצלת – אני גם יוצאת באקו, ב-27 שנות חיי הייתי בבאקו, סיימתי שם אוניברסיטה. אני לא ידעתי שהיום אנחנו חוגגים 25 שנות היחסים. אני חשבתי שסתם אנחנו מדברים על ההישגים – כך היה מצוין בהזמנה שלי.

שניהם יחד.

בהקשר הזה הבאתי כמה שאלות. בעניין עזיז בתוך מועצת העמותות, יכולה לומר הגברת שהצגת אותה יפה כמנהלת התרבות, היינו מוזמנים לעשות בעפולה את הישיבה השנייה, אבל יחד עם ההזמנה צירפו לנו לסדר-היום, שהשגאל היה צריך לדבר שם שעה. לא הסכמנו לזה, ואז ביטלו את ההזמנה. זה מה שהיה, ואני לא רוצה שמה שאני אומרת, יהיה על זה ספק.

שמעתי פה, וגם אני קוראת שיש סחר מאוד מוצלח בין אזרביז'אן לישראל. מצד אחד אנחנו שומעים, שמאזרביז'אן אנחנו מקבלים נפט, ומה מוכרים – אנחנו שומעים בתקשורת בין לאומית. ההיקפים, אנחנו לא שומעים – כמה נשק ישראל מוכרת לאזרביז'אן ובמה משתמשים. לא ראיתי את זה בתקשורת.

זה לא הנושא.

סליחה, או הייתי צריכה לבטל את הנאום שלי פה או לומר את מה שהתכוונתי, ואני אומרת ממש בקצרה את מה שהתכוונתי לומר.

אנחנו לא יכולים גם כעמותה, לשלוח בקשות לדעת מה ההיקפים, כי אין פה שגרירות. 25 שנות יחסים – אין עדיין שגרירות. אני לא יודעת על איזה הישג אנחנו מדברים פה.

אנחנו מדברים על ההישג של העולים.

מאוד מצער אותי – גם אני יוצאת אזרביז'אן. זו ביקורת בונה – אני כילידת באקו, גדלתי בסביבה מאוד אינטרנציונלית, אם בבית ספר, אם באוניברסיטה. מסביבנו היו יהודים, רוסים, ארמנים, ועזיז, למרות ש-300,000 ארמנים יצאו מבאקו, כמו 100,000 – אין פה ארמנים בקבוצה בעזיז.

הנה, את נמצאת פה...

אני לא ארמנית.

אני רק רוצה לנצל את החגיגה של היום, מאוד שמחה שאולי זה יעבוד, ולפנות לראש הפרלמנט.

אומרת דברים בשפה הרוסית.

במדינתנו, כשיש חגיגה, במיוחד רבע יובל, אנחנו מבקשים חנינות מהנשיא, ויש הרבה חנינות בעניין.

אומרת דברים בשפה הרוסית.

רק אתרגם ואני הולכת. ביקשתי בזכות היחסים, לשחרר את האזרח הישראלי שעדיין נמצא בכלא האזרי, על זה שכתב מה שחשב בבלוג, והיו שם עוד עניינים, אבל בעיקרון, על זה שהוא העיז להביע את עמדתו, הוא עדיין נמצא בכלא הישראלי.

זה לא נכון.

תודה. תראו, פה הכנסת, ועדת העלייה והקליטה. במסגרת הדיון אנחנו כמובן הגדרנו נושא לדיון – חגיגה ל-25 שנה, וגם הישגי העולים שיצאו מאזרביז'אן במדינת ישראל. יחד עם זאת, כמובן עולים גם נושאים אתגריים. אנחנו שומעים את זה, ולא נדון בזה. לא נדון בנושאים שלא הגדרנו מראש, אבל אם אדם אומר את זה, זכותו לומר. לכן אני רוצה שתהיה סבלנות. זאת הכנסת.

אני חושב שבעקבות דבריך חבר הפרלמנט רוצה להגיב. זה מה שמושך דברים. בסדר, אנחנו ניתן.

סליחה, קרן, זה לא ישיבה שהוקשה לנושא הזה. זה נושא חשוב, אבל זה לא נושא הישיבה הזאת.

הוא ביקש – אנחנו ניתן לו, ואז אסכם את הדיון. אני חושב שמי שרצה לדבר, נדבר. נשמע את חבר הפרלמנט, ואז נסכם את הדיון. בבקשה.

לא הגדרנו את הנושא הזה בסדר-היום. יש לנו סדר-יום מוגדר, שהעלינו אותו. אם מישהו העלה עניין כמוה, יש לך הזכות להגיב. בבקשה.

אדבר ברוסית.

אומר דברים בשפות הרוסית והאנגלית.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה.

אומר דברים בשפה האנגלית.

תודה לכולם, שבאמת חגגנו 25 שנה ליחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לאזרביז'אן, וגם שמענו את הישגי יוצאי אזרביז'אן, שנמצאים במדינת ישראל, ותרומתם למדינת ישראל. שמענו בכל התחומים, כפי שהציגו לנו פה – ברפואה, באקדמיה, בספורט, בכל התחומים יוצאי אזרביז'אן חיזקו ותרמו למדינת ישראל, וימשיכו לחזק ולתרום למדינת ישראל, וגם להיות גשר בין אזרביז'אן למדינת ישראל. כך אנחנו רואים את היחסים מתחזקים. כולנו ראינו בטלוויזיה, בתקשורת את הביקור המוצלח של ראש הממשלה ורעייתו שם באזרביז'אן, וחשוב לנו לחזק בין שתי המדינות. תודה שהשתתפתם.

אני גם רוצה להודות לכל הפועלים בתחום – כמובן, לארגון עזיז, וגם לארגון שח דג, וכמובן על פעילותם לקידום היחסים עם מדינת אזרביז'אן ולהצלחת עולי קווקז בישראל. אני שוב מודה גם לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, שיזמה את הדיון.

תודה רבה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.