הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 488

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ז' בניסן התשע"ז (03 באפריל 2017), שעה 12:00

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי) (תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

אבנר פלור - סמנכ"ל תנועה, משרד התחבורה ובטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד טמיר - לשכה משפטית-אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברוניסלבה חירמן - מנהלת תחום כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, משרד האוצר

אוסנת חיטרון - עו"ד, משרד המשפטים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד השמאים

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה SIXT

משה בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

קדרון בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

אהוד שניידר - שדלן/ית, יועץ משפטי, מייצג את איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - שדלן/ית, יועץ משפטי, מייצג את איגוד יבואני הרכב

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את קבוצת שלמה SIXT

איציק יצחק לב-ארי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים

איתי עצמון

לאה ורון

מוריה אביגד

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי) (תיקון), התשע"ז-2017

שלום לכולם, צהריים טובים, אנחנו מתחילים את הדיון השני היום. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, רשמת פרלמנטרית, דובר, אורחים נכבדים, תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי) (תיקון), התשע"ז-2017. כמובן שזה בהמשך לחקיקה של חוק רישוי שירותים לרכב, זה חלק מהתקנות שמובאות כאן בפנינו. אני ברשותכם ארצה שנציג משרד התחבורה יציג בפנינו בכמה משפטים במה הדברים אמורים ואנחנו נעבור להקראה.

אנחנו היום נמצאים כמעט שישה חודשים מיום שהחוק נכנס לתוקף בעזרתה ובעבודתה של הוועדה הזו ואנחנו למעשה מתחילים לראות את תגובות השוק ביחס להוראות החוק, איפה יש לנו כשלים, איפה יש מקומות שאנחנו צריכים לרכך את הדרישות, איפה יש מקומות שאנחנו צריכים להתאים את הדרישות שנקבעו בחוק ביחס לתנאי השוק הקיים. למעשה תקנות הייבוא אושרו ונכנסו לתוקף יחד עם החוק העיקרי והיום אנחנו באים ומנסים לתקן תיקונים לתקנות הייבוא, שמטרתן היא להתאים את הוראות החוק ואת התקנות שכבר אישרנו למצב השוק הקיים.

אוקיי. עוד הערות? אין. בואו נתחיל את ההקראה, ברשותכם.

רק לגבי ההקראה – הועלה לאתר הוועדה עדכון נוסח לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, ברשותכם, אני אעבור על הנוסח שהופיע באתר הוועדה.

שהוא כולל כבר את הערות היועץ המשפטי שלנו בעצם.

נכון ואני מפנה להערות.

"תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי) (תיקון), התשע"ז–2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9, 31(א)(10), 36(ג), 43 ו-238 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו – 2016 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לעניין תקנות 4 ו-5, ולאחר שהתקיים התנאי האמור בסעיף 31(א)(10) לחוק לעניין תקנה 2 לתקנות אלה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון שם התקנות"

"בכותרת תקנות אלה במקום "(ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי)" יבוא: "(ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות)".

אני רק אסביר את התיקון שנעשה. מאחר ובמסגרת תקנות אלה אנחנו גם הוספנו את אגרות סחר ברכב, שלא היו קודם, אז בעצם תיקנו את השם כך שהוא יצביע גם על האגרות. זו מהות התיקון.

אנחנו ניוועץ כמובן עם מחלקת נוסח חקיקת משנה במשרד המשפטים לגבי שינוי שם התקנות. פשוט חשבתי שצריך ששם התקנות יבטא את המהות שלהן ומכיוון שנוספו לתקנות גם אגרות בעד רישיונות סחר ברכב היה צורך לתקן את שם התקנות.

אוקיי. הערות? אין.

הצבעה

בעד – פה אחד

שינוי שם התקנות התקבל.

אושר. הלאה.

"תיקון תקנה 2

1.



בתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי), התשע"ז-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) בייבוא של רכב שאינו מסוג 1M, 1N ו-L - פטור מהדרישה כי מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150, הקבועה בסעיף 32(5)(ב) ו- (6)(ב)(2) לחוק;"."

פה אני מבקש להבהיר את מטרת התוספת הזאת של הפטור שאנחנו בעצם מבקשים להתיר. סעיף 32 לחוק מדבר על תנאים למתן רישיון ייבוא רכב, כאשר בסעיפים 32(5)(ב) ו-32(6)(ב)(2) חלק מהדרישות, מתנאי הסף למתן לייבוא רכב הן שהרכב רכב חדש ומספר הק"מ של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150. הדרישה הזאת היא דרישה שרלוונטית ביחס לרכבים מסוג 1M1, N ו-L, שאלה הרכבים שאנחנו מכירים, מרבית הרכבים, אבל התעורר הקושי ביחס לאוטובוסים ומשאיות.

L זה לא אופנוע?

זה אופנוע, כן. התעורר הקושי ביחס לאוטובוסים ומשאיות או רכבים שמייצרים אותם במפעל אחד והם צריכים לעבור למפעל אחר לצורך השלמת ההרכבה שלהם. לכן, נוצר מצב שיש אוטובוסים שמגיעים לישראל, ובעקבות הנסיעה הזאת בתוך אירופה בין מפעל השלדות לבין המפעל שעושה את שינוי המבנה, המרכב, עולה על 150 ק"מ. לכן אנחנו מבקשים לאפשר למנהל לפטור מהדרישה הזאת ביחס לרכבים מהסוג הזה.

אוקיי.

אני רק רוצה להשלים את הדברים. מדובר בתיקון לתקנה 2, שעניינה סמכות המנהל לפטור בעלי רישיונות יבואנים מסחריים שמבקשים לקבל רישיון ייבוא, רישיון אחר לפי החוק, מתנאים מסוימים שקבועים בחוק או לפיו. כאן מוצע לתת לסמכות נוספת למנהל לתת פטור ליבואנים המסחריים מתנאים לייבוא רכב שקבועים בחוק.

מה שאלת, דידי רוזנפלד?

אז מה כן הדרישה? אוקיי, לפטור מ-150 – ולעשות את זה במקום 20,000, 50,000, 200,000?

ראשית, צריך להבין שהדרישה הזאת במהות רלוונטית לרכבים מסוג 1M1, N ו-L. ליתר הרכבים הדרישה הזאת לא רלוונטית ולכן למעשה הפטור שאנחנו נותנים הוא פטור שמבטל - - -

זו התשובה?

מבחינה צרכנית, עיקר הבעיה שלנו לגבי הנסועה והכול היא בעיקר לרכב פרטי. לגבי משאיות ואוטובוסים היא פחות כי עובדה שעד לפני - - -

עזוב, אבנר. חברים, אם אני הבנתי גם דידי יבין. יש את המסה הקריטית – אין לגביה שום שינוי. לגבי אוטובוסים, הוא אומר שיש בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. הוא אומר: המנהל לא רק אומר לא צריך 150, הוא גם צריך בנקודה מסוימת – מחר יבוא לו מישהו עם 3,000 ק"מ אז הוא יגיד לו: זה בסדר. אם הוא היה יכול לתת מספר חלוט שהוא נכון לגבי כל אחד מהמפעלים אני מניח שהוא היה יודע לתת ולומר את זה. אם הנחת העבודה, בגלל שיש פער בצורך בין השלדה לבין המרכב והם צריכים לעבור ממקום למקום, אבזור כזה או אחר, הנחת העבודה היא שהמנהל יודע להגיד. אני חושב שזה דבר שאין אתו בעיה.

פתוח לחצי מיליון.

אני לא חושב.

רק אם יורשה לי להסב את תשומת הלב – הדרישה שהרכב הוא רכב חדש כהגדרתו בחוק נותרת על כנה. הדרישה שאנחנו מבטלים היא בעצם הדרישה להגבלת הנסיעה.

של ה-150, אני מבין.

הוא אומר: למה אתה לא מייצר מגבלה גם כן – "ולא יעלה על"?

תעשה תקרה.

אבל לא יודעים את זה, דידי.

ואז מפעל א', באירופה, שהוא - - -

אבל אמרתי, חברים, אתם ממחזרים אותי? אמרתי כבר את הדברים האלה. אמרתי, הבנתי, זו היתה הנחת העבודה. ההנחה היא שאם מישהו יעשה לעצמו שבת וינסה לרמות בעניין הזה, יבוא מישהו שרוצה לייבא אוטובוסים ממקום אחר ולא נותנים לו, אני מניח שהוא כבר יידע להעביר את הדברים, הרי זה לא סודות.

אני גם מזכיר שלפי חוק הפרשנות הסמכות לתת פטור – משמעותה היא גם הסמכה לתת את הפטור בתנאים, כפי שציין יושב-ראש הוועדה. זה גם מעוגן משפטית.

אמרתי, כן, נכון. הוא יבוא, יבדוק, אני מניח שהוא יבוא ויגיד: חברות וחברים, הסוג הזה נמצא פה והוא צריך לעבור, אני מבקש מכם לשים לב. זה לא שאנחנו הופכים עכשיו כל פקיד לאיזה חמור, סליחה על הביטוי הלא רלוונטי.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 1 התקבלה.

תקנה 1 אושרה. הלאה.

תקנה 2, "הוספת תקנה 5א - גורם לפי סעיף 31(א)(10) לחוק". אני אקדים התייחסות לסעיף 31 לחוק, שמדבר על מי רשאי לקבל רישיון ייבוא רכב – כאשר כמובן יבואן מסחרי אבל גם יבואן שמייבא בייבוא אישי – ופורט מספר גורמים שהם יותר ספציפיים שרשאים לקבל רישיון ייבוא רכב ביחס למקרים מיוחדים. בין המקרים האלה – אני רק אתן פה דוגמאות – זה גוף הצלה, מינהל רכב ממשלתי, מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני כאשר הוא מייבא את הרכב לצורך ייצוא ומייצא אותו תוך שנתיים ומספר גורמים נוספים.

התקנה שאנחנו מבקשים כעת להוסיף היא להוסיף גורם שמייבא רכבים מיוחדים. כמו שיש לנו בסעיף 31(א)(7) את מי שמייבא גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, אנחנו מבקשים להוסיף עכשיו תקנה שמתייחסת לרכבים שלמעשה מבחינתנו החלת החוק עליהם יוצרת קשיים מאוד משמעותיים ביישום, ולכן אנחנו רוצים לאפשר להחיל על ייבוא של רכבים כאלה תנאים מקלים. זה ההסבר הכללי, אני עובר להקראה.

"החלת החוק על רכבים שאכיפת החוק לגביהם יוצרת קשיים ביישום" – לא ברור למה הכוונה. לי לפחות לא ברור.

אז אני אתן דוגמה ביחס נאמר לרכב תפעולי. אנחנו מדברים על רכבים שלא חייבים בחובת רישוי ורישום לפי תקנות תעבורה, וכאשר אנחנו יודעים שיבואנים מייבאים את הכלים האלה, זה כלים שיכול להיות שהם לא עומדים בדרישות תקינה. לפעמים מביאים כלים מיוחדים – אני סתם נותן דוגמה לרכב תפעולי, למשל דרגנוע שנוסע בשדה התעופה בן גוריון או אוטובוסים נמוכי רצפה. אלה כלים שכל מטרתם ותכליתם הן לנסוע באזור השטח התפעולי. אנחנו זיהינו, בעקבות פניות השוק, שהחוק מכניס אותם למיטת סדום שקשה לעמוד בה, ולכן אנחנו רוצים להחיל תנאים מקלים על מתן רישיון ייבוא לכלים מהסוג הזה. זו תכלית התקנה.

"הוספת תקנה 5א - "גורם לפי סעיף 31(א)(10) לחוק"
2.

"5א. הגורם שרשאי לקבל רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 31(א)(10) לחוק הוא אדם המייבא אחד מאלה, ובלבד שהרכב לא מיובא למטרת שיווק רכב והמייבא איננו אחד מהמנויים בסעיף 31(א)(1) עד (9) לחוק:
(1) רכב מסוג הפטור מחובת רישום ורישוי לפי פקודת התעבורה, שאינו מהמנויים בסעיף 31(א)(7) לחוק;
(2) מעונוע כהגדרתו בסעיף 33(ג) לחוק."

ברשותכם, אני אתן עוד הסבר קצר. התוספת החשובה של עו"ד עצמון "ובלבד שהרכב לא מיובא למטרת שיווק רכב" - בעצם אנחנו מגדרים כאן את הנושא של מתן רישיון ייבוא בסעיף הזה למי שמביא רכב מיוחד לצרכיו הפרטיים. אנחנו לא נמצאים במסלול של עוקף יבואן מסחרי. זה דבר שחשוב מאוד להבין.

אבל לא מדובר על ייבוא אישי?

לא, זה לא ייבוא אישי, יבוא אישי מוסדר בסעיף 33 לחוק.

נכון, ואני שואל מה היחס בגלל שעכשיו ציינת שהרכב מיובא למטרות של שימוש אישי.

אם אני זוכר היטב, אלה רכבים מדגם מסוים שרוצים לעשות עליו ניסיונות, כל מיני - - -

אבל פה אנחנו מדברים – כדוגמה לשאלתך, איתי – באתר בניה מסוים אותו קבלן רוצה לייבא איזשהו רכב למטרת השימוש העצמי שלו שם, העבודה שלו, אז הוא יכול להביא, נתנו לו פתח שהוא יוכל.

אבל זה לא שימושים כפי שמוגדרים בסעיף שנוגע לייבוא אישי בחוק?

לא, לא לשימוש אישי, עצמי, משפחתי.

זה כדי למנוע מצב שכתוצאה מהחוק הכללי אתה מונע - - -

חברת "אל על" מביאה המון רכבים, כולם תפעוליים ונמצאים בתוך שדה התעופה, שמוגדר כאזור תפעולי. אנחנו מכוונים אליהם, כדוגמה.

ברור. עלא כיפק.

אז סעיף קטן (1) "רכב מסוג הפטור מחובת רישום ורישוי לפי פקודת התעבורה, שאינו מהמנויים בסעיף 31(א)(7) לחוק" – זו הדוגמה של הרכבים התפעוליים למשל.

או קלנועית.

קלנועיות, למשל. יש לנו היום נושא של רכינועים. אפילו אופניים עם מנוע עזר זה רכב שהוא פטור מחובת רישום ורישוי וכדי לייבא אותו לישראל אי אפשר לעמוד בדרישות של יבואן מסחרי, של סעיף 41(א) לחוק.

"מעונוע כהגדרתו בסעיף 33(ג) לחוק" – סעיף 33 זה סעיף של ייבוא אישי, הוא בעצם איפשר את הייבוא האישי אבל יש בו מגבלות, למשל שאפשר להביא רכב אחד בשנה. בתיקון הזה שאנחנו עושים רצינו לאפשר לחברות – יש פניה של משרד התיירות למשרד התחבורה שמבקש לייצא את כל הענף הזה של שיווק והשכרה של מעונועים, זה הבתים על גלגלים, קרוונים. אנחנו רוצים לאפשר שחברה תוכל לקנות 10 רכבים כאלה בשנה כדי שהיא תוכל להיכנס לשוק. זו ההשלמה של התקנה הזאת.

הערות? התייחסויות?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 2 נתקבלה.

אושר. תודה.

הוספת תקנות 7א ו-7ב – "תנאים למתן פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב". אני אתחיל בהסבר קצר של תקנה 3. אנחנו מדברים בתקנה הזאת על רכב שמייבא אותו גורם שהוא מנוי בסעיף 31(א), זאת אומרת, אחד מעשרת הגורמים והגורם הנוסף שהוספנו עכשיו, צריך לעמוד בארבעה תנאים. התנאים האלה מנויים בסעיף 36(א) לחוק. סעיף 36(א) לחוק מונה ארבעה תנאים, ארבעת התנאים האלה הם התנאים שמפורטים בסעיפים 33(ב)(3), (4) ו-(6), כאשר מבחינתנו מדובר ברכב שלא חלפו שנתיים ממועד הייצור שלו; בסעיף 33(ב)(4) אנחנו מדברים שהרכב כשיר במדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית או קנדה; ובסעיף 36(6) אנחנו מדברים על כך שהרכב מונע במקור אנרגיה שאושר על פי דרישות דין ומתאים לדרישות האקלים בישראל.

מה שאנחנו מבקשים לעשות, הגיעה אלינו בקשה מגורם ביטחוני שהציג לנו את הבעיה הזאת: כדי לייבא – והגורם הביטחוני הזה הוא גורם ביטחוני שמנוי בסעיף 31(א)(9) לצורך העניין – רכבים ממוגני ירי לישראל, לוקח לנו הרבה זמן לעשות את התקנת מיגון הירי ובסוף יוצא שחולפת התקופה של השנתיים ממועד הייצור של הרכב עצמו, ולכן אנחנו צריכים את האפשרות שתהיה לנו החרגה במקרים האלה מהתנאים שנקבעו בחוק. זה בעצם הטריגר שהביא לתיקון התקנה הזאת.

לא מדובר על טעמים ביטחוניים.

לא, ההתייחסות היא התייחסות כללית. אני יכול לתת דוגמאות נוספות. יש לנו, למשל, בסעיף 31(א)(8), "אדם המייבא רכב למטרת היסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיות". רכב כזה זה רכב שיכול להגיע והוא לא עומד בדרישות התקינה מסיבות כאלה ואחרות.

כן, אני זוכר שבחקיקה הראשית הרחבנו בשאלות האלה, של כל אותם רכבים מיוחדים, מהרכב שאבנר הציג, דרך מערכת הביטחון ועד גופים שעושים ניסיונות כאלה ואחרים שבנסיבות המתקיימות היום, בחקיקה הרגילה, ימנע מהם.

מוסדות לימוד.

מוסדות לימוד, נכון.

בדיוק. צריך להבין שאנחנו מתייחסים כאן באמת לקצה הספקטרום של ייבוא הרכבים, לרכבים הייחודיים שמגיעים לארץ, ולגביהם אנחנו מבקשים פטור מהתנאים בהתקיים התנאים הבאים – אני מתחיל את ההקראה:

"הוספת תקנות 7א ו-7ב
"תנאים למתן פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב"

3.

אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא: "7א. (א) התנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב כאמור בסעיף 36(א) לחוק, כולם או חלקם, הם אחד או יותר מאלה:
(1) התנאים למתן רישיון ייבוא רכב הקבועים בסעיף 36(א) לחוק אינם מתאימים לרכב נושא הבקשה, מחמת ייעודו;
(2) הרכב נושא הבקשה אינו מיועד לנוע בכביש כהגדרתו בתקנות התעבורה;
הרכב נושא הבקשה הוא רכב תפעולי המיועד לפעול באזור רכב תפעולי בלבד;
לרכב נושא הבקשה יש מאפיינים ייחודיים שאינם מנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) לעיל, המצדיקים מתן פטור כאמור.
(ב) לעניין תקנה זו-
"אזור רכב תפעולי" ו-"רכב תפעולי" – כהגדרתם בתקנה 95א לתקנות התעבורה".

התייחסויות? הערות? הבהרות? בבקשה.

אני מטעם איגוד יבואני הרכב ובמקרה הזה גם מטעם יבואני צמ"ה ומלגזות. כשדנו בחוק עצמו, מה שהוועדה ראתה לנגד עיניה – ולדעתי לא יכולה להיות לגבי זה מחלוקת – זה אותם 250,000-300,000 כלי רכב שנוסעים בכבישי ישראל, והחוק נועד בין היתר להסדיר את התחרות בתחום הזה, להסדיר את השירות התחום הזה, אספקת חלקי חילוף וכדו'. במקרה הזה, כל הנושא של רכבי צמ"ה, לא נדון, ולדעתנו החוק לא נועד לחול על רכבי צמ"ה. כשמדברים על צמ"ה, מדברים על כ-2,000 מכונות וציוד שמגיעים לישראל באמצעות למעלה מ-100 או 200 יבואנים. מדובר ב-160 יצרנים, מדובר בכלים, בציוד, שלפעמים מייבאים אחד או שניים מהם. החוק רחוק מאוד מלהתאים לחול ולהסדיר את כל נושא היבוא והשיווק של צמ"ה.

מה שקרה פה, שבעקבות הגדרת רכב – שהיא הגדרה שנלקחה מפקודת התעבורה – משרד התחבורה גילה לדעתי שהחוק חל בעצם גם על צמ"ה ומלגזות. מלגזות – אנחנו מדברים על כ-500 רכבים שהם בכלל גם לא נעים בכבישים ואין נושא של יבואנים שצריך להסדיר ביניהם את הדברים. בעקבות זה בא עכשיו משרד התחבורה עם הסעיף הזה והסעיף שאחריו ומבקשים לתקן את התוצאה שמלכתחילה לא התכוונו אליה כדי שהחוק יחול על זה. זאת אומרת, עכשיו מנסים לייתר תחולה של סעיפים מסוימים, כמו רישיון ייבוא, כמו רישיון יבואן וכמו - - -

הבנתי.

כל הנושא של צמ"ה ומלגזות – רק כדי להמחיש יותר מזה – אנחנו מדברים על מכונות וציוד שהרישוי שלהם הוא בכלל רישוי שחור, לא רישוי צהוב. זה לא כלי הרכב שנוסעים בכביש. יש חוק מיוחד שמסדיר את זה והם יובאו לישראל גם לפני כן, הם יובאו לא לפי צווי הפיקוח אלא באמצעות צו ייבוא חופשי. לכן, היום, מה שמשרד התחבורה מנסה לעשות עם התיקון הזה הוא להגיד: אוקיי, החוק חל אבל עכשיו בואו נראה איך אנחנו פוטרים את הנושא הזה של הייבוא, של השירות ושל אספקת מוצרי התעבורה מתחולת החוק. עכשיו זה יהיה הצעד הראשון ואנחנו נשמע בהמשך שיהיו עוד צעדים – למה צריך עוד צעדים? למשל, כל הנושא של מוסך נייד, שבתקנות ובחוק הוא רק לפעולות חירום, כאשר אנחנו מדברים - - -

כבר נתת לי הרצאה כבר יותר ארוכה מהחוק המקורי. תשים לי את האצבע על העניין עצמו, מה אתה מצפה. אני כבר הבנתי מה אתה רוצה אז בוא תגיד אותו.

עו"ד שניידר, למה הכוונה בצמ"ה? ראשי התיבות הם ציוד מגן אישי.

ציוד מכני הנדסי.

ציוד מכני הנדסי, בחוק הוא מופיע כמכונה ניידת.

מכונה ניידת בחוק, כן.

זה סוג מסוים של מכונה ניידת - - -

אנחנו לא חושבים, אדוני היושב-ראש, שהחוק התכוון לחול על מכונה ליציקת אבני שפה ועל מתקן לייצור אספלט - - -

יפה, יכולת להגיד את זה בהתחלה, אני הבנתי.

הוא לא התכוון לחול על זה ולא התכוון להסדיר את זה. יש אפשרות – ואנחנו הצענו את זה למשרד התחבורה וכתבנו להם - - -

תו לי קודם כל לשמוע אותם. אתה כבר עובר לאפשרויות.

עוד שני משפטים. אני זוכר, אדוני, שבישיבות הקודמות גם התבקשתי להציע פתרון, אז הפתרון שאנחנו מציעים – וגם העברנו אותו למשרד התחבורה – הוא שבשלב הראשון אפשר להתקין צו שמצמצם את תחולת החוק כך שהחוק לא יחול על ציוד מכני הנדסי ומלגזות, ובהמשך, ומשרד התחבורה ער לכך, צריך להסדיר – וזה לא שנוצר איזה ואקום חקיקתי כי גם לפני זה זה היה מוסדר, אבל אפשר וצריך להסדיר את כל הנושא של צמ"ה ומלגזות יותר טוב, ואנחנו התחלנו לדבר עם משרד התחבורה על איך לעשות את זה. צריך לעשות חקיקה ראשית ותקנות בהקשר הזה וזה אפשרי. אבל עכשיו, לקחת את החוק הזה, שהוא לא מתאים - - -

נראה לי שאתה עסוק בלשכנע את עצמך כי אתה חוזר על עצמך כמה וכמה פעמים.

קיוויתי שאני אשכנע את אדוני.

הבנתי. אני בשלב של הקשבה – אתה מעלה טיעון, אני לא יכול לקרוא את המחשבות של אנשי משרד התחבורה, למה הם כיוונו כאן. על פניו, מה שאתה אומר נשמע הגיוני אבל בוא נשמע את הצד השני ונקבל החלטה.

מבחינת כוונת המשרד, כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, הכוונה היתה להסדיר את כל נושא הרכב תחת חוק אחד, בחקיקה אחת, ולא שיהיו לנו עוד חוקים ועוד צווים וכו'. עובדה היא שגם בחוק עצמו, גם בסעיף הגדרת סוג רכב ישנה התייחסות למכונה ניידת, וגם בסעיף 37, רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת, זה לא משהו שעבר כבדרך אגב. יחד עם זאת, היות ונכון, ישנם סעיפים שמכונה ניידת או כלי רכב נוספים לא יוכלו לעמוד בהם. נאמר, ברכב פרטי אני מחייב את היבואן שייתן שירות אחריות recall ואני לא יכול גם למכונה ניידת כי זה שונה. קיבלנו את המכתב, אנחנו כן רואים לנכון לבחון את הדברים אבל אני כן חושב שהמסגרת החקיקתית אמורה להיות מסגרת חוק אחד. לגבי התיקון הספציפי הזה, רצינו לתת מענה מידי כי כבר היום ישנם חסמים ורצינו לתת מענה מידי עכשיו לתיקון הנוכחי הזה. אדוני היושב-ראש, אם לדוד יש משהו להוסיף?

רק להוסיף על זה שלמעשה תיקון התקנות כאן, כמו שאמר אבנר, לא שולל או מבטל את הכוונה שלנו בתיקון החקיקה, שאנחנו בעצם כבר עובדים על בסיס הנתונים שיש לנו היום, שאנחנו מתכוונים להביא בסופו של דבר לאישור הוועדה. תיקון החקיקה מתייחס – ואנחנו מתכננים לעשות את זה בשיתוף פעולה מול איגוד היבואנים – כדי שהוא ייתן את המענה לאותם פערים שקיימים בין החוק לבין מה שמציג איגוד היבואנים.

תודה. השתכנעתי ששני הצדדים צודקים.

אפשר, אדוני?

עזוב, זה כבר לא יעזור, אני כבר הבנתי את העניין. הטענה שאתה מעלה – אני לא מתעלם ממנה. היא הונחה לפתחם של אנשי משרד התחבורה. הם מדברים פה על האכסניה, שהאכסניה מבחינתי היא אכסניה ראויה שמכילה את כל העניינים השונים. מה שאני כבר מבקש, שתיתן לי לוח זמנים מתי אתם מביאים את ההסדרה החוקית החדשה כדי שתנוח דעתם.

הפערים הם לא גדולים, להערכתי משהו כמו ארבעה חודשים.

אוקיי, חודשיים לאחר חזרתנו מהפגרה אני רוצה לראות את התיקון מובא אלינו להתייחסות.

אני חושב שלא הובאה לתשומת לבו של אדוני העובדה שיש חוק שנקרא "חוק רישום ציוד מכני הנדסי" שכבר חל ומסדיר את הנושא הזה.

אני אגלה לך סוד, שהבנתי את זה כבר במשפט הראשון שלך. אני מתנצל שלא קטעתי אותך, אני הבנתי את ההבחנה שאדוני עשה עם הייבוא של הרכבים הרגילים, שכאן אתה בא ומלין על כך שבהזדמנות הזו הכניסו את הצמ"ה אל תוך החקיקה. אומר משרד התחבורה: אנחנו מודעים לזה ולמרות זאת אנחנו סבורים שהאכסניה הנכונה לעניין הזה היא חוק רישוי שירותים לרכב, חוק מסגרת. לכן, אני מקבל את עמדתם בעניין הזה.

אבל איך, אדוני? סליחה, אבל אנחנו לא שומעים ממשרד התחבורה איך החוק הזה מתאים – כי הוא לא נועד לזה – איך הוא מתאים היום להסדרה של ציוד מכני הנדסי. איך אספקה של מוצרי תעבורה תחליפיים משני סוגים מתאימים למכונה שעולה שני מיליון שקל, שלא אמורה לזוז מהמקום בערך כל חייה, איך זה מתאים להסדרה של זה, לספק שני סוגים של מוצרי תעבורה? איך מתאימה העובדה שצריך לטפל במכונה הזאת במקום אבל אין הסדרה של - - -

אני שוב מתנצל, אתה נכנס למהות, אנחנו פה מדברים - - -

נכון.

סליחה, אני הבנתי. אנחנו מדברים כאן, בשלב הזה, על המסגרת הראויה שבה הסעיפים האלה יכללו. אמרתי, חודשיים אחרי חזרתנו מהפגרה אני מצפה שכל ענייני המהות יגיעו לכאן, נדון בהם ואני מבטיח לך שתהיה התייחסות הולמת לכל הטענות שאתה מעלה. מה גם שאני מבין שיש כבר בניכם התקרבות מאוד גדולה ואני אשמח שתהיה התקרבות עוד יותר גדולה. כן, בבקשה.

רק לעניין לוחות הזמנים – רק להבהיר שלגבי העבודה שלנו אנחנו יכולים להתחייב על ארבעה חודשים, מול משרד המשפטים זה כבר עניין שהוא קצת יותר קשה.

איפה משרד המשפטים פה? הם כל כך סומכים עליכם שהם כבר הלכו? אוקיי, אני מבקש להוציא בכל מקרה את העניין הזה גם למשרד המשפטים, שבסך הכול בנושאים האלה הם די שיתפו פעולה. כן, בבקשה. בואו נאשר את תקנה 7א.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7א נתקבלה.

מאשר.

תקנה 7ב – "פטור מתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או עקיף". הסבר קצר על התקנה הזאת: כאן, כחלק מהמענה הראשוני לטענות שהעלה איגוד היבואנים ביחס לצמ"ה – אבל לא רק ביחס לצמ"ה אלא גם ביחס לכלים מסוגים אחרים, כגון רכב תפעולי למשל, שבולט – אנחנו הבנו שהתנאים שנקבעו בסעיפים 41 ו-42 לחוק לצורך קבלת רישיון יבואן ישיר ורישיון יבואן עקיף בעצם לא מתאימים ביחס לחלק מסוגי הרכבים. לכן, מה שמבקשת התקנה הזאת לעשות הוא לפטור את מי שמבקש לקבל רישיון יבואן ישיר או עקיף מחלק מהתנאים שהם אינם רלוונטיים בנסיבות העניין.

אני אקח דוגמה לצורך ההסבר: למשל, אדם שרוצה להיות יבואן של קלנועיות, קלנועיות זה כלי שפטור מחובת רישום ורישוי ולא מתקיימות לגביו גם דרישות אחרות שקבועות בחוק, כגון נושא של recall, נושא של אחריות יצרן בהכרח על כל הרכב ודרישות נוספות שלמעשה לא מאפשרות לו לעמוד בדרישות של רישיון יבואן ישיר ועקיף, ועל כך התקנה הזאת אמורה לתת את המענה.

לפני שאתה קורא את התקנה אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שמדובר בתקנה מכוח סעיף 43 בחוק, שמאפשרת לשר באישור הוועדה לקבוע סוגי מבקשים שיהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או יבואן עקיף אף אם לא מתקיימים בהם התנאים שמנויים בפסקאות (2) עד (5) בכל אחד מסעיפים 41(א) ו-42(א). אני מקריא כרגע מתוך הסעיף: "ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין". דהיינו, מדובר על פטור מתנאים לקבל הרישיון אבל על סמכות לקבוע, כלל שהדבר נדרש בנסיבות העניין, תנאים חלופיים בנושאים האלה.

אני מוכרח לומר שבעניין הזה היה לי דין ודברים עם משרד התחבורה מכיוון שאני ביקשתי שייקבעו הוראות, בעיקר לשם הבטחת רמת השירות ללקוחות בנושאים הקריטיים שגם מוגדרים בחוק, לנושא של טיפול בתקלת בטיחות סדרתית, שירותי תחזוקה, מה שנקרא המעטפת לכלי הרכב שיגיעו לארץ על ידי היבואנים הישירים או העקיפים.

בעקבות ההערות של עו"ד עצמון הוספנו התייחסות, כאשר למעשה חילקנו את סוגי הרכב שאנחנו רוצים להחיל עליהם את הפטור לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה היא קבוצה של רכב שפטור מחובת רישום ורישוי לפי פקודת התעבורה, ולמעט רכב מסוג מכונה ניידת. רק כדי שאנשים יבינו לאיזה רכבים אנחנו מתכוונים בקבוצה הזאת, זה למשל רכינוע, למשל גלגינוע, שעוגן בתקנות התעבורה לא מזמן, למשל קלנועית, רכבים מהסוג הזה שביחס לכלים האלה אנחנו חושבים שהדרישות שאנחנו צריכים להציב, כפי שעו"ד ציין, לשם שמירה על הבטיחות ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, הן דרישות שהן מאוד נמוכות כי למעשה מדובר כאן בכלים שהם אמנם רכבים אבל הם לא הרכבים שאליהם אנחנו מתייחסים. הקבוצה השנייה היא קבוצה של רכבים אחרים – "טרקטור משא או עגורן נייד, כהגדרתו בסעיף 31(א)(7) לחוק".

גם גרור או נתמך.

כן, זה מסוג המנוי בסעיף 31(א)(7) – זה למעשה הגרור, נתמך, טרקטור וכו'.

הערות יש? בבקשה, אדוני יכול להקריא.

"פטור מתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או עקיף

7ב. סוגי המבקשים שלהלן יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור הקבועים בסעיפים 41(א) (2)עד(5) או 42(א)(2)עד(5) לחוק, לפי העניין:
אדם המייבא רכב הפטור מחובת רישום ורישוי לפי פקודת התעבורה ולמעט רכב מסוג מכונה ניידת;
אדם המייבא רכב מסוג המנוי בסעיף 31(א)(7) לחוק, טרקטור משא או עגורן נייד, כהגדרתו בסעיף 31(א)(7) לחוק, ובלבד שכתנאי לקבלת רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, ימציא המבקש כתב התחייבות שיכלול:
התחייבות המבקש לספק - - -

"לאפשר".

עו"ד עצמון, אנחנו נקריא כבר את תיקון הנוסח?

כן, את מה שאנחנו אמורים לאשר.

בוא תסביר מה התיקון שאתה מבקש שלהוסיף.

הנוסח שמופיע בסעיפים (א), (ב) ו-(ג) זה נוסח שאנחנו הצענו ושגם עליו היה לנו דין ודברים נוסף לאחר שהנוסח עלה לאתר הוועדה. למעשה את סעיפים (א) ו-(ב) איחדנו בסעיף שהבאנו אותו מנוסח דומה שכבר אושר בתקנות - - -

שקיים בתקנות העיקריות.

שקיים בתקנות העיקריות, אני יכול להפנות לתקנה 5(א) לתקנות העיקריות. בהתאם להערתו של עו"ד עצמון עשינו התאמת נוסח, המהות נותרה אותה מהות.

כלומר, המהות היא שאותם יבואנים ידרשו למסור למנהל – להעביר לכם, למשרד התחבורה –התחייבויות בנושאים האלה של שירותי תחזוקה, של טיפול בתקלת בטיחות סדרתית ומימוש אחריות.

נכון. נציין שמרגע שניתן הרישיון החובות האלה חלות על היבואן המסחרי מכוח - - -

אני רוצה להזכיר שזו היתה אחת הנקודות המרכזיות שדנו בה בחקיקה הראשית, שהדברים האלה יהיו נהירים ובהירים, כי בלי זה אין חוק.

אבל פה זו התחייבות של היבואן.

זה לא משנה, אני מדבר כתפיסה.

ודאי.

בגדול, שכל יבואן יוכל לקבל את כל השירותים הנדרשים.

אני רק אפנה לכך שמרגע שניתן הרישיון אז על יבואן מסחרי חלות החובות שכתובות בחוק, סעיפים 47, 48 וכו'.

ברור.

למעשה, למרות שפטרתם אותו מהתנאים היותר מפורטים שקבועים בחקיקה ראשית, למשל, לגבי טיפול בתקלת בטיחות סדרתית, עדיין יחולו עליו כל החובות, למשל לפי סעיף 50 בחוק לעניין הודעת תקלת בטיחות סדרתית וטיפול בה.

נכון.

אמת. הדרישה שהוספנו עכשיו בתיקון לנוסח היא למעשה דרישה שמאפשרת לנו שבמועד שהוא מבקש את הרישיון הוא יציג את ההתחייבויות שיאפשרו לו בהמשך גם לעמוד בהתחייבויות שלו.

התחייבויות שלו או של הגורמים שמהם הוא רכש את הרכב בחו"ל?

שלו, לא של הגורמים.

ההתחייבות הן התחייבות שלו.

שלו – זה בדיוק ההבדל.

אם תוכל להקריא את הנוסח המתוקן של פסקאות (א), (ב) ו-(ג).

אז הנוסח המתוקן של פסקאות (א), (ב) ו-(ג) הוא:

"(א) התחייבות המבקש לספק לרכב שהוא מייבא שירותים אלה: מימוש אחריות היצרן, ככל שניתנה, בהיקף ולתקופה שלא תפחת מתנאי אחריות היצרן, ושירותי תיקון תקלת בטיחות סדרתית לפי סעיף 50 לחוק;"

זה למעשה מחליף את סעיפים (א) ו-(ב) שמופיעים בנוסח הקיים.

בעניין הזה – אני שוב חוזר על השאלה כדי לחדד – הוא לא אמור להביא התחייבות של היצרן, או של הסוכן הראשי אם מדובר על ייבוא עקיף, רק התחייבות שלו. יש היתכנות למימוש ההתחייבויות האלה או שמדובר על התחייבות על הקרח?

ההופכי הוא היותר חמור. אין לו יכולת להגיע ליבואן ולבקש את זה. אם הוא ייצר מסמך כזה הוא כנראה יהיה מסמך לא אמיתי, כי מביאים לפעמים רכבים מהסוג הזה גם מהיקב ומן הגורן לצורך העניין, ולדרוש דרישה כזאת – היא לא יכולה להתקיים במציאות. אבל כיבואן, כשהוא מביא את הכלי, הוא מחויב על פי חוק כן לתת את האחריות.

אבל איך הוא יידע למשל שהיתה הודעה על תקלת בטיחות סדרתית?

היצרן באופן כללי – זו פרקטיקה עולמית – מחויב. באופן עקרוני, אבל יש כלי, של רכב תפעולי או לא משנה, אופניים למשל, שהיצרן הוא יצרן עלום, אני חושב שתהיה לו בעיה להשיג את זה או להביא את המסמך הזה.

אני חושב שגם בעניינים האלה בזמנו דנו, כולל באותו יצרן עלום.

כן, אבל מה שיש כאן, אדוני היושב-ראש, היא הבחנה בין רכב רגיל למכונה ניידת או רכבים שפטורים מרישום ורישוי, היות והפרטיקה הנוהגת היום היא שלאו דווקא רוכשים את זה ישירות מהיצרן או לאו דווקא מסוכן מורשה של היצרן אלא מכול מיני ספקים כאלה ואחרים. היום, כפי שמבוצע בפרקטיקה, האחריות מוטלת על אותו יבואן שמייבא את הכלים, כלומר, מול הלקוחות. זה שונה קצת מהפרקטיקה הנהוגה.

ברור, אוקיי. כן, בבקשה.

אני חושב שהדברים האחרונים של מר פלור ממחישים את מה שאמרתי קודם והוא שזה נושא שונה לחלוטין. אין פה לעתים יצרן או אין פה יצרן ברור. אין פה מישהו שמייבאים ממנו באופן ברור. יחד עם זה, ניקח למשל את אותו סעיף 50 שהזכיר עו"ד עצמון קודם, נשארת החובה ליבואן שקנה כלי אחד או שניים, או עשרה, מהיצרן הישיר, נשארת לו החובה שחלה לגבי מכונות שמגיעות לישראל ולאו דווקא ממנו.

אז מי יהיה אחראי?

אני גם שואל מי יהיה אחראי. ההגדרה היא לא מתאימה, זה מה שאני אומר. ההגדרה בסעיף 50, למשל, לא מתאימה. כתוב, למשל, בסעיף 50 שאם יש recall אז תהיה הודעה לציבור, אבל צריך לזכור - - -

ברשותך, יבואן יודע שיש לו חובות והחובות האלה חלות עליו, ואם ישrecall או דברים שהוא לא יודע אז מראש שלא ייבא משם. הנחת העבודה היא שאתה לא פועל רק בנקודת הקצה. אתה אומר: יש לי מצב שאני קונה יותר זול והבאתי – הוא יודע שיש לו חובות נוספות.

ואז יהיו לך רק יבואנים זעירים.

אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא – אני בטוח שלא יהיו רק יבואנים זעירים, תרשום את זה לפניך. אחד. דבר שני שאני רוצה לומר לך בעניין הזה, אם אני מנסה לשים אור, או – אנחנו לקראת פסח – מסתובב עם הנר ובודק את הפינות בעניין, בסוף בסוף, במה שנוגע לבטיחות ודברים מהסוג הזה, כשאני לא יודע את נקודת המוצא אין אפשרות - - -

גם הגנת הצרכן יש פה.

הגנת הצרכן ובטיחות – אני לא משחק עם זה. בסוף בסוף יעלה לי אולי יותר זול אבל חס וחלילה אחר כך, בגלל תקלות כאלה שאין להם אבא ואימא, אני עלול למצוא את עצמי נפגע. מבחינתי זה הרבה יותר גרוע. לכן, הנחת העבודה היא שאנחנו צריכים להשתדל. כמה חברות סודיות יש שאנחנו לא יודעים מי הן? עדיין רוב כלי הרכב - - -

זה לא רכב.

רוב הכלים, הציוד הזה. גם כן בסוף מישהו מנסה לייצר איזו קומבינה, קנה מאיזה צפון קוריאני שחצה את הגבול לדרום קוריאה, העביר והגיע לישראל, בסדר? בגדול בגדול כמעט ואין מצב כזה שלכלי מהסוג הזה לא יהיה את סיפור הדרך שלו. בסוף הרי אנשים מעבירים – הוא לא בא ואומר לך: מצאתי את זה, פגשתי באיזשהו מקום איזה מישהו והוא מכר לי את זה. בני אדם ישימו לב.

אדוני היושב-ראש, חשוב להדגיש שזה משפיע גם על יוקר המחיה. מדובר פה בכלים שהם בעיקר בעיקר למטרות בניה וכל מיני אתרים כאלה ואחרים, ואנחנו כן מאפשרים ייבוא של כלים ישנים, לא רק חדשים, ולא תמיד אתה יודע את המקור שלו.

היא הנותנת – אתה גם לא יודע את המקור וגם משרד התחבורה לא יודע את המקור.

לא, זה כלים ישנים, של 12 שנים. אתה רוצה עכשיו רק חדשים? אז אנחנו חוסמים את הכול עכשיו.

להפך, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני נתלה על מה שאתה אומר.

אז לכן ההתחייבות היא של היבואן.

אבל אין יבואן.

מה זה "אין יבואן"?

אין מקור, אין מקור.

היבואן כאן.

לא יבואן, אולי התכוונת יצרן.

אין יצרן, סליחה, התכוונתי אין יצרן.

חברים, אני מבין איפה דידי מעלה את הנקודה ואני חלוק עליו, בוודאי בוודאי במה שנוגע לצמ"ה. בוא תראה את המנופים ובוא תראה את כל הדברים האלה. הנחת העבודה שלי, זה שמנוף פועל 12 שנה ומישהו מוכר לו את זה, זה לא אומר שאין לו אבא ואין לו אימא גם אחרי 12 שנה. יכול להיות שאולי סגרו את החברה אבל עדיין זה שמוכר לך את זה אומר: אני קיבלתי שירותים ממקום כזה וכזה. זו הנחת העבודה שלי. זה לא שמישהו הלך והרכיב מאיזה מחסן גרוטאות את המנוף וקנית את זה ממנו. בסוף הוא צריך לעמוד באיזה סטנדרט שקבענו אותו כבר פה במקומות כאלה ואחרים. אני לא מקבל את זה. אתה מנסה לפטור את עצמך לגמרי.

אין ברירה אחרת. אין ברירה.

אז לא יהיה. אתה יודע מה? אם אני צריך להעדיף בטיחות - - -

אבל אתה מרשה להביא את זה כיבואן זעיר? אני יכול להביא כיבואן זעיר?

לא כתוב פה שאתה יכול לייבא בכל מחיר. הוא אומר לך: אני מאפשר לך לייבא אבל האחריות נתונה לפתחו של היבואן. היבואן, כשייפגש על גבול של צפון קוריאה ודרום קוריאה, אם האיש ההוא מצפון קוריאה, יעשה את שיקול הדעת שלו האם הוא מוכן לקחת על עצמו את האחריות הזאת, כן או לא. זה הכול.

את האחריות לתיקון הוא ייקח, אבל אתה רוצה recall, איזה recall יש - - -

אז מה אתה רוצה עכשיו – אתה רוצה שלא יהיה בכלל?

לא, להפך, אני רוצה שיהיה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסביר.

אבנר, עשה לי טובה, אל תסביר לי. אני לא מקבל את עמדתו של דידי, למרות שעל פניו אני לא יכול להגיד שהיא מופרכת לחלוטין, אבל אני לא מקבל את זה. אני מעדיף שהכלי הזה לא יגיע בכלל מאשר יגיע ואחר כך לך תחפש את החברים שלך. זה הכול. כל אחד צריך לדעת. יש אחריות. זה לא אומר שהוא יתנער מאחריות. הוא צריך לדעת שהוא יבוא לפה, עלול להיות recall וכו', והוא לא יכול להגיד: מכרתי לך, הסכמת.

התיקון שמבקש משרד התחבורה עכשיו מטיל את האחריות על אותו יבואן שמביא את כלי הרכב, וזה בסדר גמור, כך צריך להיות. יחד עם זאת, אותם סעיפים שמטילים התחייבויות נוספות, למשל סעיף 50(ב), מטילים את ההתחייבות על התוצר, לאו דווקא על מי שהביא את הכלי הספציפי. הם מטילים אותו באופן גורף על כל תוצר מהסוג הזה שמגיע לישראל - - -

שאלה טובה.

אבל בסעיף 50(ב) – אם אפשר לקרוא אותו – מדובר על יבואן ישיר. יבואן ישיר זה בהכרח יבואן שיש לו הסכם עם היצרן, ולכן למעשה ההסכם עם היצרן הוא זה שגם מאפשר לו לדעת על עצם קיומו של recall ולתת את התחייבות היצרן לנושא הזה.

אבל פטרתם אותנו בתקנון. אני לא צריך להביא שום התחייבות מהיצרן להודיע על recall ואני לא צריך להביא שום התחייבות מהיצרן בתיקון הזה, שזה בסדר גמור וזה נכון, אבל אתם צריכים גם את ההתאמה בסעיפים האלה - - -

עו"ד עצמון.

קודם כל, אני חושב שאתה צודק. העניין הוא שבסעיף 43 בחוק, סעיף ההסמכה, מקור הסמכות שמכוחו מובאת התקנה הזאת לאישור הוועדה, מאפשר לשר לקבוע אך ורק פטור מהתנאים לקבלת הרישיון ולא לגבי חובות בעלי הרישיונות משקיבלו את הרישיונות. אני מוכרח לציין ולהזכיר שכאשר במהלך הדיונים בהצעת החוק, כשדנו בחקיקה הראשית, שאלתי את משרד התחבורה מה המענה שיינתן לדיפרנציאציה בין סוגי הרכב – מכיוון שהגדרת רכב, כפי שנאמר כאן, היא מאוד מאוד רחבה ורוב רובם של הסעיפים אכן כוונו לליבה של כלי רכב, כלומר, רכב נוסעים או כלי רכב מסחריים ולא באמת למקרים היותר איזוטרים, אם נקרא לזה כך, או לסוגים מאוד מאוד ספציפיים של כלי רכב – התשובה שקיבלתי היתה שיהיו סעיפי פטור, אבל סעיף הפטור כאן באמת מאפשר רק פטור מהתנאים לקבלת הרישיון. אני מציע שבעת גיבוש תיקוני החקיקה שאתם עובדים עליהם כרגע תשקלו בחיוב להוסיף גם איזשהו סעיף פטור, בין אם בתקנות או בין אם כבר בחקיקה הראשית, גם חובות בעלי רישיונות לגבי כלי הרכב מסוגים מסוימים. כרגע, כמו שאמרתי, לפי המצב המשפטי, אין לנו מענה יותר טוב מזה.

התקנה לא פוטרת מ-50(ב).

כתבנו את זה במכתב, על זה זעקתנו.

היא פוטרת רק מ-42 ו-41, מהסעיפים שנדרוש מהיצרן. המשמעות שכלי צמ"ה, מיד אחרי התקנות, יידרשו לרישיון יבואן מסחרי, יהיה להם קל יותר להשיג אותו אבל עדיין הם יעמדו בחוק ובדרישות החוק ואיפה שיש פער אנחנו נגשר עליו.

אבל אתה מטיל עלי חובות של יבואן מסחרי שאני לא יכולה לעמוד בהן כי לא התחייבתי אליהן. זו בדיוק הבעיה למה המצב כפי שהוא - - -

אבל ללא התקנות האלה יחולו גם החובות. אותם מבקשי רישיון לא יוכלו לקבל רישיון.

בדיוק, נכון.

אלא אם יקבלו את הצעתנו לתקן את החוק, לקבוע שהחוק לא חל. הרי יש חקיקה - - -

אבל זה לא רלוונטי לעכשיו, אין זמן לזה אבל.

מכוח? אני לא מבין מה מקור הסמכות שאתה מדבר עליו אלא אם אתה תפנה אותנו אליו. כרגע יש חוק שחל על כל סוגי הרכב.

עו"ד עצמון, מכוח פקודת התעבורה יש לשר סמכות לתת צווים, אחד הצווים הוא להחריג למשל סוגים מסוים של מכונות או כלי רכב מתחולה של פקודת התעבורה.

מתחולה של פקודת התעבורה, לא של החוק הזה.

לא, אבל לאחר שהחוק מאמץ את זה - - -

אני לא בטוח שהקונסטרוקציה שבנית כאן מדויקת משפטית אבל כרגע אני לא חושב שזאת השאלה. השאלה כרגע היא דיון בתקנה שמשרד התחבורה מביא באישור הוועדה שעניינה פטור מתנאים לקבלת רישיון יבואן ישיר או עקיף. אם התקנה הזו לא תעבור אז אותם אנשים לא יוכלו בכלל לקבל את היתר הרישיונות, לא יוכלו להיכנס לגדר העיסוק.

לא יוכלו לייבא בכלל.

אני מסכים ולכן כבר לפני חודשים רבים הצענו את מה שהצענו.

אבל זה גם לא היה רלוונטי חודשים רבים כי לתקן את החקיקה הראשית זו המון זמן.

לא חקיקה ראשית.

אז מה אתה מציע – שעכשיו תעזבו את זה, תתקנו את החקיקה הראשית ונעשה חסם בייבוא בכלל? זה מה שאתה מציע?

לא, אבנר, זה לא מה שאני מציע. אני מציע צו. צו זו לא חקיקה ראשית, צו הוא בסמכות השר.

אבל אתה מעלה כל פעם את הטיעונים האלה.

גם אם אני רוצה להבין אותך אני לא יכול לעזור לך בשלב הזה. אלה הכללים, זה גם מה שהייעוץ המשפטי אומר, שאמון וסמוך אני עליו בנקודה הזאת. אני לא יכול לתת לך מענה מעבר לאשר מתקיים כבר עתה. אני מציע שתבואו בדברים לאחר מכן ואם נחשוב שצריך לתקן, או לחדד, או להביא, או להסמיך את השר בחוק בצורה יותר רחבה בעניינים האלה – הוא מייצג לקונה, חברים, זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אינני מתעלם מהטענה אשר אתה מעלה. גם אני זיהיתי אותה. היועץ המשפטי נתן תוספת לעניין הזה, לכן, מנקודת המבט שלי, אין לי מה להוסיף.

אני רק יכול להוסיף, ובאמת לשיקול דעתו של משרד התחבורה, שלכל הפחות בהליכי האכיפה, עד אשר יקודם תיקון החקיקה שאכן יחריג את אותם סוגי כלי רכב, שתשקלו בחיוב לא להפעיל את אמצעי האכיפה שקיימים לפי החוק כלפי אותם בעלי רישיונות, לשיקול דעתכם.

נכון, הערה במקומה.

ברור. אני רק אוסיף הצעה אחת לגבי ההצעה של חברי עו"ד שניידר, לגבי הצו ששר התחבורה מוסמך לתת, המשמעות של צו כזה היא למעשה הוצאה של המכונה הניידת מהגדרת רכב - - -

אבל כבר סיכמנו, עזוב.

את פסקת משנה (ג) אנחנו מבקשים להחליף בהתאם להערתו של עו"ד עצמון בנוסח שמדבר על כך:

"(ג) היבואן ימציא מסמכים המעידים כי לרשותו מוסך אחד לפחות, אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך במקצועות המתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו."

כלומר, במקום פסקת משנה (ג) "התחייבות המבקש לאפשר מתן שירותי תחזוקה לרכב שייבא לישראל" – "היבואן ימציא מסמכים המעידים כי לרשותו מוסך אחד לפחות - - -

מה זה "לרשותו"?

למה "לרשותו"?

כמו היום – שהוא לא חייב שזה יהיה מוסך בבעלותו. לא בבעלות.

זה כבר כתוב, זה קיים היום.

אנחנו חוזרים על נוסח של תקנות אחרות. "אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך במקצועות המתאימים - - -

מה זה "המקצועות המתאימים"? אתם מבקשים להפנות למקצועות מסוימים?

לא. בניגוד לתקנה 5, שמפנה למקצועות ספציפיים. מכיוון שבתקנה 5 הקיימת למעשה אנחנו מדברים על סוגי רכב ספציפיים.

אבל גם כאן מדבר על ספציפיים

אבל כאן יש לנו גם שינויים. זאת אומרת, יש לנו מכונה ניידת, זה יכול להיות גרור או נתמך, זה יכול להיות טרקטור, טרקטור משא, עגורן נייד ומכיוון שאנחנו לא רוצים להביא את כל הרשימה של המקצועות אנחנו בעצם ביקשנו לרשום "במקצועות המתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו."

אני רק רוצה להשלים את השאלה שלי: בתקנה 5 לתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב) – אלה תקנות שלא אושרו בוועדה, אינן טעונות אישור ועדה – אכן אתם מפנים למקצועות המנויים בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), האם לא ניתן להפנות גם במקרה הזה לרשימה הזו?

ניתן להפנות, אבל הכוונה שלנו כאן היא היות ובצמ"ה, כמו שאמרנו מספר פעמים במהלך הדיון הזה, בשונה מרכב – לדוגמה, במוסך מורשה יבואן אנחנו מבקשים ארבע מחלקות: מכונאות, חשמלאות, מיזוג וכו' וכו', פה אנחנו לא מבקשים את אותן דרישות כמו שאנחנו מבקשים מרכב רגיל.

אבל בסופו של דבר מדובר על מבקש רישיון שמעוניין לקבל את רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, הוא מעוניין לדעת מה התנאים שחלים עליו.

בפרקטיקה שנוהגת היום, לדוגמה, כשהוא בא לבקש את הבקשה לרישיון יבואן, הוא מציג לנו מוסך שהוא בעיקר לנושא מכונאות, לאו דווקא - - -

אז אני מציע לכתוב אולי "כפי שהורה המנהל למבקש הרישיון".

בסדר.

פשוט כדי שיהיה ברור מה הדרישות.

נכון. אני מעלה להצבעה את תקנה 7ב המוצעת עם כל השינויים והתוספות.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7ב נתקבלה.

אושר.

אני רק אומר מהשלב הזה אנחנו למעשה עוברים לעולם של הסחר ברכב. בתקנה 5, בהמשך, אנחנו נקבע את האגרות בעד רישיון סחר ברכב על התצורות השונות שלו ובתקנה 4 אנחנו למעשה נותנים מספר פטורים מאגרות במקרים שאנחנו נפרט בהמשך. תקנה 12 לתקנות העיקריות היא תקנה האגרות ואני אתחיל את ההקראה:

"4. בתקנה 12 לתקנות העיקריות -

(1)בתקנת משנה (א), המילים "לפי תקנות אלה" והסיפה– יימחקו.

(2)בתקנת משנה (ב), במקום "רשאי לשלם" יבוא "ישלם";"

אני רק אעצור את ההקראה כאן לצורך הבהרה. מאחר והאגרות של סחר אלה אגרות שלא מופיעות בתקנות האלה, למעשה אנחנו מחקנו את המילים "בתקנות אלה". זה תיקון שהוא טכני. ב-(2) "בתקנת משנה (ב), במקום "רשאי לשלם" יבוא "ישלם"; הכוונה היא, מכיוון שהרישיונות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב אלה רישיונות לפרק זמן של 6 שנים, ולעומת זאת, מערכות המידע של משרד התחבורה בנויות אך ורק כדי לתמוך בתשלומים שהם תשלומים שנתיים, בשלב הזה, ועד שמשרד התחבורה יצליח לעדכן את מערכות המידע כך שיוכלו לתמוך גם בתשלום אגרות למשך כל תקופת הרישיון, אנחנו בעצם מתקנים שתשלום האגרות לפי תקנות אלה יהיה אחת לשנה.

כלומר, אך ורק בתשלומים.

זו האפשרות היחידה. ברגע שאנחנו נעדכן את מערכות המידע שלנו שיאפשרו בעצם לשלם את האגרה לכל תקופת הרישיון אנחנו נוסיף את האפשרות הזאת.

תידרשו בעצם לתקן שוב את התקנות האלה.

כן. הלאה.

"(3)אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג1) בעל רישיון יבואן מסחרי המבקש לקבל בנוסף גם רישיון סוחר ברכב מיבואן לפי סעיף 89 לחוק או רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי סעיף 92 לחוק (בתקנת משנה זו –רישיון סחר) יהיה פטור מתשלום האגרה בעד רישיון הסחר; אולם אם סכום אגרת רישיון הסחר המבוקש גבוה מסכום אגרת רישיון היבואן המסחרי ששילם בעד השנה שבה הגיש את בקשת רישיון הסחר, ישלם בנוסף לאגרת רישיון היבואן המסחרי גם את ההפרש שבין סכום אגרת רישיון הסחר לבין סכום אגרת רישיון היבואן המסחרי ששילם;"

אני אעצור ברשותכם רק להסביר מה אומר התיקון הזה. חלק מיבואני הרכב – לדעתי היום רוב יבואני הרכב – גם רוצים להפעיל אפשרות של טרייד-אין, של סחר ברכב, בין אם זה סחר ברכב מיבואן ובין אם זה סחר ברכב שאינו מיבואן, במסגרת השירותים שהם נותנים ללקוחותיהם, ואז קיבלנו את הבקשה מאיגוד יבואני הרכב לפטור אותם מתשלום האגרה בעד הרישיון הנוסף של רישיון הסחר ברכב. מאחר ומדובר למעשה בכמעט אותן בדיקות שאנחנו עושים לצורך קבלת רישיון יבואן מסחרי החלטנו להיענות לבקשה ולפטור מהאגרה, אלא אם כן, במקרים מאוד מיוחדים, האגרה של רישיון הסחר ברכב גבוהה יותר מהאגרה של רישיון יבואן מסחרי - - -

ישלם את ההפרש.

ולכן תשולם האגרה הגבוהה מבין השתיים.

חייבים לעזור ליבואנים בעניין הזה.

אפליה מתקנת ליבואנים.

בבקשה, רונן.

אנחנו לא מתנגדים אבל אם עושים את זה, אנחנו גם כיום משלמים, המוסכים, את האגרה של המוסך, והרבה מוסכים גם עוסקים בטרייד-אין ויש להם רישיון סחר. אז אני מבקש גם להכניס אצלנו את אותו דין כי גם אנחנו עושים את אותו דבר. להרבה מוסכים יש ייבוא סחר בטרייד-אין - - -

זו הנחת העבודה שלי. זה מוגדר רק ליבואנים?

רק ליבואנים.

אצלנו, נגיד דו גלגלי – אין דבר כזה שבמוסכי דו גלגלי לא מוכרים אופנועים, אין מצב ואנחנו משלמים היום שתי אגרות. אם אנחנו משלמים שתי האגרות שגם הדין יהיה עלינו.

כלומר, מה שאתה אומר, שיש לך רישיון סחר לרכב חדש - - -

יש כזה.

וגם רישיון סחר לרכב משומש ואתה משלם שתי אגרות.

לא, יש לו רישיון מוסך ורישיון סחר.

יש לי רישיון מוסך ויש לי רישיון לסחר. אני היום משלם שתי אגרות.

אני רק אגיד שאנחנו לא יכולים לתת על זה תשובה כרגע מכיוון שהבדיקה שאנחנו עשינו, כדי להיענות לבקשה של איגוד יבואני הרכב, היתה איזה בדיקות עושה המשרד לצורך מתן רישיון יבואן מסחרי.

חברים, העניין ברור. כל מה שאני מבקש – הרי יובאו התקנות של האגרות לענייני המוסכים – לבחון את הדברים ולתת לנו הצעה, אלא אם כן יסתבר שזה לא דומה בכלום ואז נדון בזה. אני מבקש לבצע את ההתאמה.

במוסכים היתה - - -

אבל אני לא רוצה לפתוח את הדיון, כבר נתתי את ההנחיה. על פניו זה נשמע הגיוני ואני מבקש מהם להכין את זה לכשיגיע. הלאה.

"(ג2) בעל רישיון סוחר ברכב מיבואן לפי סעיף 89 לחוק המבקש לקבל בנוסף גם רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי סעיף 92 לחוק יהיה פטור מתשלום האגרה בעד רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן;".

ההסבר הוא, אנחנו נראה בהמשך, שלמעשה יצרנו שתי קטגוריות, החוק יוצר קטגוריה של סחר ברכב מיבואן, שהוא נדרש לאגרה של 1,700 שקלים – אנחנו נגיע לזה בהמשך – לעומת סוחר ברכב שאינו מיבואן, שנדרש לאגרה של 1,400 שקלים. מקור הפער בין האגרות האלה הוא שמסוחר ברכב מיבואן יש גם דרישה להוכחת הון עצמי ובדיקת ההון העצמי והיא בעצם הפער בין האגרות, כאשר התקנה אומרת אומרת שבעל רישיון סוחר ברכב מיבואן מבקש לקבל גם את הרישיון הנוסף יהיה פטור מאגרה על הרישיון הנוסף כי למעשה הבדיקות כבר בוצעו.

תסיים לקרוא רק את "למעט תשלום".

ה"למעט" קשור לפטור אחר.

את הסיפה של ה"למעט" העברנו לסעיף אחר.

הבנתי, בסדר. הערות?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 4(1), (2), (3)(ג1) ו-(ג2) התקבלו.

אושר.

ה"למעט" מדבר על הסיטואציה ההפוכה, כאשר מי שיש לו רישיון סוחר ברכב – זו היתה הערה של עו"ד עצמון – שאינו רכב מיבואן ורוצה לקבל רישיון לסחר ברכב מיבואן, אז במקום שהוא ישלם את האגרה אנחנו אפשרנו לו לשלם רק את התוספת על האגרה.

התאמה הפוכה. ברור, בסדר.

"בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי סעיף 92 לחוק המבקש לקבל בנוסף גם רישיון סוחר ברכב מיבואן לפי סעיף 89 לחוק יהיה פטור מתשלום האגרה בעד רישיון סוחר ברכב מיבואן בעד השנה שבה הגיש את הבקשה, למעט תשלום התוספת החד פעמית הקבועה בפרט משנה 6(3) לתוספת השלישית;"

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 4(3)(ג3) נתקבלה.

תודה, אושר.

ההסבר של תקנה (4) הוא שעל פי הוראות התקנות העיקריות נאלצנו לבצע עדכון מדדי של סכומי האגרות לפרק זמן של חודשיים. זאת אומרת, החוק נכנס לתוקף ב-18 באוקטובר 2016 והתקנות העיקריות קובעות שהעדכון יהיה בגין המדד של חודש נובמבר 2016, ולכן אנחנו מבקשים לעדכן את זה ולעשות את המועד הראשון של עדכון סכומי האגרות רק ב-1 באפריל 2018 ומשם בצורה - - -

אוקיי.

למעשה, לפי הוראות התקנות כנוסחן היום הייתם אמורים לפרסם עדכון של סכומי האגרות ב-1 באפריל.

על שינוי במדד על חודש אחד - - -

שלשום.

הפרסום הזה ידחה בעוד שנה, כלומר, עדכון הסכומים ידחה בעוד שנה, זאת המשמעות.

אמת. קיבלנו את אישור משרד המשפטים לתחולה הרטרואקטיבית לסעיף הזה. אני מקריא:

"(4)במקום תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ד) הסכומים הנקובים בתוספת השלישית יתעדכנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון- לעומת המדד שפורסם בחודש אוקטובר 2016; הסכום האמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; לעניין זה, "יום העדכון הראשון"- ט"ז בניסן התשע"ח (1 באפריל 2018) ו-"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה."

הערות?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 4(4) נתקבלה.

אושר.

תקנה מס' 5 היא תיקון התוספת השלישית. התוספת השלישית זו התוספת שמפרטת את האגרות בעד רישיונות הייבוא.

"תיקון התוספת השלישית
5.

בתוספת השלישית לתקנות העיקריות –
(1) בפרט 5, בטור א', בסופו יבוא "לכל שנה של תקופת תוקף הרישיון או חלק ממנה";"

זו למעשה רק ההשלמה של מה שהסברתי קודם ביחס לזה שתשלום האגרות יהיה מדי שנה.

התיקון פה הוא לגבי אגרה בעד בקשה לרישיון לתיווך ביבוא אישי.

אנחנו מדברים על אגרות בעד בקשה לרישיון יבואן מסחרי לכל שנה של תקופת - - -

אבל זה לא פרט 5. התיקון שכרגע הקריא עו"ד דוד טמיר הוא לגבי פרט 5 בטור א'. פרט 5 בתוספת השלישית עוסק באגרה בעד בקשה לרישיון לתיווך בייבוא אישי. – אתם בטוחים שאתם מתקנים מה שהתכוונתם?

בשלב זה אנחנו לא נוגעים בפרט 1, אנחנו מתייחסים - - -

מהותית, מה התכוונתם לתקן?

בפרט 2 כבר מופיע לנו בטור א' שאגרות בעד בקשות לרישיון יבואן מסחרי לכל שנה של תקופת תוקף הרישיון או חלק ממנה ולכן אין צורך לחזור על זה. בפרט 5 אבל נוצרה אי בהירות מכיוון שטור א' נרשם: אגרה בעד בקשה לרישיון לתיווך בייבוא אישי, אנחנו מתקנים שזה יהיה ברור שזו אגרה לשנה.

בסדר גמור, זה מה שחשבתי, פשוט דיברתם על רישיונות ליבואנים המסחריים וזה לא התיקון שהצעתם.

"(2) אחרי פרט 5 יבוא:

טור א'
"6. אגרות בעד בקשה לרישיון סחר ברכב, לכל שנה של תקופת תוקף הרישיון או חלק ממנה:
לרישיון סוחר ברכב מיבואן
לרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן
לרישיון סוחר ברכב מיבואן למי שהוא בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן (תוספת חד פעמית)

טור ב'
1,700
1,400 300 "

הערות?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 5 נתקבלה.

אושר.

"תחילה

6.

תחילתה של תקנת משנה 4(4) לתקנות אלה תהיה ביום ה' בניסן התשע"ז (1 באפריל 2017)".

זו למעשה התחולה הרטרואקטיבית.

של דחיית מועד העדכון של האגרות. כלומר, לגבי יתר הוראות התקנות שכרגע דנה בהן בוועדה, הן יכנסו עם הפרסום ברשומות.

כן.

הערות?

1 באפריל היה שבת.

בכל מקרה זה נדחה.

זה בסדר.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 6 נתקבלה.

אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.