הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 109, 110

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום ראשון, כ"א באדר התשע"ז (19 במרץ 2017), שעה 9:10

הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז - 2017 (פ/3781/20ׂׂ) (כ-698 )

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

דוד ביטן

יעקב אשר

יוגב גרדוס - רכז ביטוח לאומי ורווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעל אגמון - רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

איה דביר - עו"ד, משרד המשפטים

דבי ספיר אליעזר - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עליזה ברלזון - מנהלת אגף גמלאות משפחה, המוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר - מנהלת אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי

שנטל וסרשטיין - מנהלת תחום מחקר, המוסד לביטוח לאומי

אסתר נמרודי - מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

סיגל סודאי - עו"ד, מנהלת אגף יחסי עבודה, איגוד לשכות המסחר

שלי בלוך - חוקרת, מכון ברוקדייל

ענת מימון

אריאלה מלכה

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז - 2017 (פ/3781/20ׂׂ) (כ-698 )

בוקר טוב. אני פותחת את הדיון בהצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017.

הייתה הרבה מאוד עבודה במהלך סוף השבוע וההצעה שעלתה כאן בוועדה לפני כמה ימים היא לאפשר לאבא לקחת זמן במקביל לאימא על חשבון השבוע האחרון. כבר הכנסנו לתוך הנוסח. זו הייתה גם הסתייגות שהוצגה על ידי חבר הכנסת דוד ביטן. אם כן, זה כבר מוטמע בנוסח שמחולק לכם. אנחנו פשוט נתחיל בהקראה ותוך כדי נשמע את ההתייחסויות. יש גם התייחסויות למשרד האוצר אבל פשוט נתחיל בהקראה כדי לשקוע בעבודה ולא בדיונים עקרוניים.

הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017

תיקון חוק עבודת נשים

בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים)

בסעיף 6 -

בסעיף קטן (ב) -

בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "מחמישה עשר שבועות".

בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "חמישה עשר שבועות".

כאן זה בעצם שינוי חדש שמטמיע את העניין שתקופת הלידה תוארך לחמישה עשר שבועות והיא גם לא תפחת מחמישה עשר שבועות. כלומר, עובדת לא תוכל לחזור לפני. ההגנות ייתנו לה וזה מה שבא לידי ביטוי בפסקה (2).

את פסקה (5) ממילא תיקנו גם בפעם שעברה שהיא לגבי עובדת שלא עבדה 12 חודשים אצל אותו מעסיק.

בסעיף קטן (ח), בפסקה (1אׂ) בסופה יבוא: "ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית, היא זכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"א-1995 והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה כאמור אילו הייתה זכאית לתקופת לידה והורות.

(2) בפסקה (1)(ב), במקום "עבדה" יבוא "עבדה או עסקה במשלח ידה".

(3) בפסקה (1א) במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "חמישה עשר שבועות".

בסעיף קטן (ח), אלה תיקונים שכבר דיברנו עליהם בישיבה הקודמת, האפשרות של גבר לקחת חופשת לידה אם אשתו היא עצמאית. אנחנו מקבילים את זה למה שנעשה בחוק הביטוח הלאומי שהוא כן זכאי לדמי לידה וכאן אנחנו נותנים לו את הזכות לצאת לחופשת הורות אם היא חוזרת לעסוק כעצמאית במשלח ידה.

בפסקה (1א), זה אותו דבר, זה התיקון המקביל של אישה שלא עבדה 12 חודשים אצל אותו מעסיק, כאן זה לעניין גבר שלא עבד 12 חודשים אצל אותו מעסיק. נותנים לו את הזכות להחליף את אשתו בתקופת לידה והורות אבל התקופה לא תעלה על 14 שבועות היום ואנחנו נותנים שבוע נוסף ומאריכים את זה ל-15 שבועות.

בעצם העניין הזה של 14 שבועות ל-15 שבועות, השינוי בחוק עבודת נשים, הוא בסדר.

גם היום גבר יכול לקחת החל משבוע שביעי או שמיני.

אחרי פסקה (1א) יבוא (1ב), סעיף חדש שנוסף ברוח מה שהוועדה הציעה.

(4) אחרי פסקה (1א) יבוא:

"(1ב) (א) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של עד שבוע בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו ובלבד שבת זוגו הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שישולמו לה לפי הוראות סעיפים 50 ו-51 לחוק הביטוח הלאומי בעד השבוע האחרון בגינו היא זכאית לדמי לידה לפי אותם סעיפים, וכל זאת מבלי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות כפי שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב1).

(ב) אין בהוראות האמור בפסקת משנה (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף (ז1) בפסקאות (1) ו-(1א) לסעיף זה, סעיף 7ג(3) והוראות דמי מחלה, חוק דמי מחלה, היעדרות עקב הריון ולידה של בת הזוג, התש"ס-2000.

אני אסביר. מה שבעצם אנחנו מאפשרים כאן זה לעובד לוותר על דמי הלידה בעד השבוע האחרון של אשתו. שימו לב שהפניתי לסעיפים 50 ו-51 כדי לכלול גם מצבים של 15 שבועות, של שמונה שבועות וגם מצבים של הארכות. כאן אנחנו מאפשרים לה לוותר על השבוע האחרון, על דמי הלידה, ובמקום זה הוא לוקח שבוע בתוך תקופת הלידה וההורות שלה. כלומר, במקביל אליה הוא יכול לקחת שבוע של תקופת לידה והורות. הסיפא אומרת שכל זה לא משנה את התקופה של (ב1) שזה ה-26 שבועות, ואני אסביר.

יכול להיות שגבר ייקח במקביל לאשתו נגיד את השבוע הרביעי של תקופת הלידה וההורות. לכאורה השאלה היא אם השבוע הזה שלקחו שניהם נספר כשבועיים ואז יורד ממניין ה-26 כשבועיים או נספר כשבוע אחד. כלומר, לכאורה אם היינו סופרים את זה כשבועיים, היינו צריכים להאריך לאישה ל-27 שבועות אבל מה שאנחנו אומרים כאן זה שהתקופה כולה היא 26 שבועות, וגם אם הגבר לוקח במקביל אליה שבוע אחד והשבוע האחד חופף, לכאורה יישארו סך הכול 25 שבועות כאשר אחד חופף. כלומר, השבוע הזה שנלקח על ידי שניהם לא נספר פעמיים אלא הוא נספר כפעם אחת. זאת הבהרת הסיפא.

בנוסף אנחנו מבהירים שהשבוע הנוסף הזה של הגבר הוא איזושהי תקופת לידה והורות חדשה והיא לא גורעת מהוראות סעיף קטין (ז1) שזה מי שיוצא לתקופת לידה והורות במקום אשתו שהיא חולה והוא מטפל בילד. פסקאות (1) ו-(1א) שזאת תקופת הלידה והורות שאנחנו מכירים שגבר יכול להחליף את אשתו החל מהשבוע השביעי, וסעיף (7(ג)(3) הוא התיקון האחרון שנעשה השנה לגבי היעדרות עקב לידה שזה על חשבון ימי מחלה וימי חופשה.

שזה לא סותר.

זה לסעיף ח(1) ו-(1א).

כן. זה לסעיף זה. בתוך סעיף קטן (ח). לסעיף קטן זה.

חופשה של שבעה ימים חופשת לידה לגבר.

לכאורה הגבר יכול לקחת גם שבוע מיד, גם אחר כך שבוע על חשבון הזמן של אשתו וגם להחליף אותה אחרי שבעה שבועות.

היום הוא ממילא יכול להחליף אותה וגם לקחת חופשה.

נכון. היום הוא יכול גם להחליף אותה וגם לקחת את השבוע בלידה. בסדר.

יהיו כאלה שאין להם לדוגמה ימי מחלה או ימי חופשה. יש הרבה פניות ואז זה מאפשר לקחת את השבוע שסמוך ללידה.

כן. כידוע יש מעט ימי חופשה בארץ.

ואם הוא בוחר לקחת רק שבעה ימים ולא במקביל? זה יהיה השבוע האחרון של חופשת הלידה?

זה מכוח סעיף 6ח. כן. התיקון בהמשך, כמו שעשינו.

שיהיה ברור לפרוטוקול. המשמעות של פסקה (1ב) החדשה היא שהאישה לא יכולה לוותר על השבוע החמישה עשר במסירת תקופת הלידה וההורות. נכון?

נכון.

צריך להגיד את זה. היא מוותרת על דמי הלידה שלה אבל היא לא מוותרת על השבוע החמישה עשר של חופשת הלידה.

נכון. היא לא יכולה לחזור לעבודה.

היא חוזרת שבוע קודם.

לא. היא לא חוזרת. לפי הסעיף הזה היא לא חוזרת. רק דמי לידה, אבל היא לא חוזרת לעבודה.

היא צריכה שתהיה לה האפשרות לחזור שבוע לפני.

גברתי, זה לא מנוסח כך.

צריך לתקן את הסעיף הראשון.

אני מנסה להבין. הגבר יכול לקחת שלושה שבועות, אנחנו מורידים שבוע, מסך החמישה עשר שבועות. איך זה יכול להיות והחוק הוא לפי 14 שבועות? אנחנו מתקנים עכשיו ל-15. איך יכול להיות? לא אומרים לה שהיא שלושה שבועות לא מקבלת כסף או לא יכולה לחזור לעבודה. היא חוזרת לעבודה, היא מחליפה אותו.

לא. ברגע שאת מאפשרת במקביל ואת אומרת לה להישאר בבית - - -

לא. רגע. שיהיה ברור. אם צריך להבהיר, צריך להבהיר ואנחנו נעשה את העבודה עכשיו. הרי אין בעיה חוקית עם זה כי כמו שהיום כשאני ובן זוגי חלקנו את התקופה, אני חזרתי לעבודה על אף זה שכתוב 14 שבועות והוא נשאר בבית ועשה את החשבון עם ביטוח לאומי. אותו דבר גם עובד שלי שהיה באותו מצב. הוא החליף את אשתו, היא חזרה לעבודה. אותו דבר גם כאן. היא צריכה את האופציה לחזור לעבודה והיה כתוב 14 שבועות.

אבל אין את האופציה הזאת כי ברגע שאת אומרת 14 שבועות ל-15 שבועות, אני לא מדברת כרגע על החלפה אלא אני מדברת כרגע במקביל.

במקביל.

היא יכולה לחזור לפני.

לא. היא לא יכולה לחזור לפני כי היא אמורה להישאר 15 שבועות בבית אלא אם כן בעלה מחליף אותה.

לא. צריך להבהיר.

בעלה לא מחליף אתה.

צריך להגדיר שבני הזוג בסך הכול לוקחים 15 שבועות.

את זה אי אפשר להגדיר כי בני הזוג לוקחים בסך הכול 26 שבועות היום.

איך יכול להיות שהיום הגבר יכול להחליף את האישה?

את יוצרת מצב חדש בחוק. עד היום מה שהחוק אומר זה אחד מבני הזוג נשאר בבית, הדיפולט של זה האישה ואם הגבר רוצה, הוא יכול להחליף אותה. ברגע שאת יוצרת מצב מקביל, ואת מתקנת את חוק עבודת נשים שיגיד 15 שבועות, את יוצרת מצב שבו היא חייבת להישאר בבית, בהנחה שהוא לא מחליף אותה.

זאת פרשנות אחת. זה לא בהכרח.

לפני בהנחה שהוא לא מחליף אותה. אני רוצה לוודא שכאשר הוא מחליף אותה, היא לא צריכה להישאר בבית.

זה כן, אבל השאלה מה קורה במקביל.

אני מציעה שהנוסח יהיה שזה מתכתב עם מה שאיה ממשרד המשפטים דיברה עליו ואת לקחת את זה קצת רחוק יותר אבל העיקרון הוא שיש לזוג 15 שבועות בתשלום. שבוע אחד הם יכולים לקחת במקביל.

זה כתוב כי היא צריכה לוותר על השבוע האחרון שמשולם. אותה אישה גם יכולה להישאר בבית באותו שבוע 15 ו-16 ו-17 ו-18.

היא לא חייבת.

היא יכולה.

היא כן חייבת. ברגע שאת מתקנת את פסקה (2) ואת אומרת עובדת רשאית לקצר אבל לא תפחת מ-15 שבועות.

לא תפחת מ-15 שבועות כסך השבועות של בני הזוג.

נוסיף את זה בסעיף הזה שמדבר על העניין החדש ונגיד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי לידה ורשאית לחזור לעבודה בגין שבוע זה.

רשאית, היא לא חייבת.

רשאית. היא לא חייבת. יש לה 26 שבועות שהיא רשאית לקחת. אם הם מתחלפים, מחייבים אותה לחזור לעבודה.

לפי פסקה (1ב) רשאית העובדת לחזור לעבודה.

בסדר.

כרגע החוק אומר שרק אם מחליפים אותה. היא צריכה להיות רשאית לחזור לעבודה בשבוע ה-14.

אנחנו רוצים קודם כל לסיים את הנוסח.

אני עוד לא נכנסתי לסוגיה השנייה. אני אומרת לגבי השבוע במקביל. אני אומרת שברגע שהם לוקחים את השבוע ה-15 במקביל, זה אומר שלה נשארו 14 שבועות בתשלום.

נכון.

לכן החוק צריך לאפשר לה לחזור בסוף ה-14 שבועות ולא בסוף ה-15, גם אם בעלה לא מחליף אותה כי על השבוע ה-15 כבר אין לה שכר.

זה מה שאמרתי. זה מה שתיקנתי בנוסח. אני אקריא את זה שוב.

תקריאי שוב.

עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של עד שבוע בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו ובלבד שבת זוגו הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שישולמו לה לפי הוראות סעיפים 50 ו-51 לחוק הביטוח הלאומי בעד השבוע האחרון בגינו היא זכאית לדמי לידה לפי אותם סעיפים ורשאית היא לחזור לעבוד בשבוע זה וכל זאת מבלי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות כפי שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב1).

השבוע הזה, אנחנו פתחנו לגבר שיכול לקחת אותו גם בשבוע הרביעי. היא לא חוזרת בשבוע הרביעי.

לא. התכוונתי לשבוע האחרון שהיא זכאית לקבל דמי לידה. לכן הצמדתי את זה שם. כמובן שהוא נלטש את זה בנוסח.

יש לי עוד שאלה לסעיף שקשורה לשאלת הזגזוג בפסקה (ב). נדמה לי שיוצא לגבר שיש לו שלוש אופציות – השבוע הראשון, השבוע הזה והזכות הרגילה. לא יצרנו רציפות. לכאורה הוא יכול לקחת פה שבוע ושם שבוע. האם זה בסדר? האם אנחנו רוצים לבקש שזה יוצמד? שאם הוא בוחר והוא יודע שהוא רוצה לקחת למשל שלושה שבועות חופשת לידה, הוא יגיד למעסיק את זה מראש או שאנחנו משאירים את זה פתוח.

אני אגיד לך מה אני חושבת. אני חושבת להשאיר את זה פתוח. אני חושבת ששיעור המיצוי של השבעה שבועות או השמונה שבועות הוא כל כך קטן. אני לא יודעת אפילו לומר מה זה. אם אנחנו נדרוש לדחוס את הכול ביחד, אנחנו לדעתי נאבד את הסיכוי שמישהו יעשה משהו. לכן אני מעדיפה להשאיר את זה כך. בואו נראה. נוכל לבוא ולעשות תיקון אבל נדע את זה רק בעוד כמה שנים. בואו נראה כמה גברים ייקחו. זה משהו שיבדקו במחקר המלווה. בכלל, כל הנושא של כמה גברים משתמשים בזה, יש כאן הרבה עבודה. אחד הדברים שהבנו, שאחת הסיבות שגברים לא החליפו נשים כי אז האישה צריכה לחזור. אם היא רוצה להאריך קצת, היא לא יכולה.

נשאיר כך.

אלה רציונלים שונים. נראה. לא נראה לי שתהיה כאן דרמה. חשבנו על זה ואנחנו נעשה מחקר מלווה ונחליט בהמשך.

אני רוצה להעיר. אתם שמים לב שהפניתי גם לסעיף 50 וגם לסעיף 51. כלומר, אישה שלדוגמה זכאית בגין אשפוז של הילוד לעשרים שבועות בתשלום, היא יכולה לוותר רק על השבוע העשרים. אישה שיש לה שבעה שבועות, תוכל לוותר על השבוע השמיני.

השבוע האחרון בעדו משולמים דמי לידה.

כן.

בכל קשת המצבים.

הבעיה היא שבשבוע השמיני שמשולמים, הארכנו לשמונה שבועות, היא תוותר על השבוע השמיני, היא לא יכולה לחזור לעבוד בשבוע השמיני. זאת הבעיה.

בחוק עבודה, בכל מקרה 15 שבועות דמי לידה. נשארת לנו בעיה.

בואי נגיד למעט מי שזכאית.

חופשת הלידה המקוצרת. היא מקבלת דמי לידה רק שבעה שבועות אבל היא לא בעבודה 14 שבועות ועכשיו 15 שבועות. כתבנו שהיא כן רשאית לחזור.

בנושא הארכות, תסתכלו בנוסח. היא יכולה לבחור.

לא, לא הארכות. אני מדברת על סעיף 50(א)(2), מי שעבדה תקופת אכשרה חלקית וזכאית לדמי לידה בגיל שבעה שבועות. הארכנו לה לשמונה שבועות ואמרנו שהיא זכאית לוותר על השבוע השמיני ולתת אותו לבן זוגה, אבל היא רשאית לחזור לעבוד בשבוע הזה. אבל זה לא נכון שהיא רשאית לחזור לעבוד. צריך להגיד למעט מי שזכאית לפי סעיף 50(א)(2).

נכון.

כי לה אנחנו לא רוצים לתת את הזכאות, כי היא נמצאת בהגנה של ה-14, ה-15 שבועות.

נכון להיום אנחנו משאירים אופציה לקחת גם וגם וגם. נכון? אם היא נמצאת במצב הרגיל של 6(ח), השבוע האחרון דווקא כפי שאת ניסחת, יכול להיות השבוע השביעי, השמיני או התשיעי.

נכון.

לכן הנוסח כפי שהוא היום - - -

אבל ב-6(ח) היא רשאית לחזור לעבוד. העניין הוא לגבי מי שיש לה תקופת אכשרה חלקית, יש לה דמי לידה חלקיים, היא לא רשאית לחזור לעבוד. הנוסח הזה טיפה בעייתי ולכן צריך להחריג אותה. כלומר, עצם זה שבעלה לוקח במקביל אליה שבוע, לא נותן לה את האפשרות לחזור לעבוד לפני 14 שבועות, בהנחה שהוא לא החליף אותה.

אם הוא מחליף אותה, יש לה את האפשרות.

כן. אבל הוא לא החליף אותה, הוא רק לקח במקביל אליה את השבוע השני.

אבל זאת הבעיה הקיימת ממילא.

לדעתך לא צריך להחריג במפורש?

אני חושבת שלא, מכיוון שהבעיה קיימת ממילא.

אבל כאן אי אומרת מפורשות שהיא רשאית לחזור לעבוד בשבוע זה.

בשבוע האחרון.

נכון, שהוא יכול להיות שמונה.

אבל יש לה גם אפשרות להתחלף.

אבל זה במקביל, בהבדל מהמקרים האחרים.

אם אנחנו אומרים ורשאית היא לחזור, יש כאן שתי הוראות באותו חוק שסותרות אחת את השנייה. צריך למעט אותה.

כשאת אומרת בסוף של (1ב)(א) וכל זאת מבלי לשנות את אורך התקופה - - -

אלה ה-26 שבועות. (1ב) הוא 26 שבועות.

אבל זה גם ה-14.

לא. (ב1) הוא רק 26 שבועות.

בואו נחזור לדיון.

(2) בסעיף 7(ד)(1), בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "חמישה עשר שבועות".

זה סעיף שכבר היה בנוסח הקודם. סעיף 7(ד) מדבר על החל"ת שעובדת יכולה לקחת עד 12 חודשים ומקזזים את התקופה שהיא הייתה בתשלום וכאן אנחנו מקזזים את 15 השבועות.

שוב, שאלה לגבי המקביל. אם הם לקחו במקביל, את עדיין רוצה לקזז ל-15 שבועות?

לא.

שוב, זה חוזר למה שאיה אמרה. אם את מתייחסת לחופשה או לתקופה כתקופה זוגית, אז את צריכה הכול לנסח כך שבני הזוג לא יכולים לקחת יותר מ-, כי גם כאן זאת אותה בעיה.

אבל כאן זה חל"ת שלה.

לא. החל"ת הזה יכול להיות גם שלו.

נכון.

אבל זה בסדר, זה עדיין מתייחס.

אם הוא לקח במקומה, עדיין מקזזים 15 שבועות.

בסדר. אין בעיה. אני לא אומרת שזה לא בסדר, אני רק רוצה שנשים לב שזה פול כללי.

תיקון חוק הביטוח הלאומי

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) –

בסעיף 49 -

בסעיף קטן (ב), ברישא, במקום "6(ח) יבוא ""6(ח1) או (1א)" ואחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות סעיף 6(ח1)(ב) לחוק עבודת נשים.

בסעיף קטן (ג3), במקום מ-21 יבוא משבע".

נעצור כאן. למעשה זה תיקון שכבר היה בנוסח הקודם. הוא מדבר על האפשרות של הגבר לקבל דמי לידה כשהוא מחליף את אשתו. במקום 6(ח) הוספנו גם את 6(ח1) ו-(1א) שזה מי שעבד פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק בתנאים לפי חוק עבודת נשים.

פסקה (4) זה מה שעשינו בתיקון ההוא, שאמרנו שהיום צריך מינימום שלושה שבועות כדי להחליף לפי 6(ח) ועכשיו אנחנו מאפשרים לו לפרק זמן של שבעה שבועות להחליף אבל אמרנו שכל התקופה הזאת כן צריכה להיות בסוף תקופת הלידה של האישה.

שאלת הבהרה. בחופשת לידה, שבעה ימים זה שבעה ימי עבודה או שבעה ימים?

שבעה ימים.

סופרים לפי ימים.

אתם כוללים גם את שישי-שבת.

הם בכלל לא סופרים שבועות וחודשים. הם מחשבים לפי ימים.

זה קלנדרי.

השאלה אם לכם זה ברור.

כן.

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף דמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40ב(1) בשינויים המחויבים.

שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או שישלם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד עשרה חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע. לעניין סעיף קטן זה, היום הקובע, היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הוא הפסיק לעבוד לפי המאוחר.

בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה ולא שולמו לו דמי לידה בעד השבוע האחרון בגינו היא זכאית לדמי לידה כאמור בסעיפים 50 או 51ץ

(ד) בסעיף קטן (2), במקום סעיף קטן (ב) יבוא סעיפים קטנים (ב) או (ד1).

מה שהוספנו ב-(ד1) זה את התשלום. תמונת ראי של מה שעשינו בחוק עבודת נשים. זה אומר שאותו גבר שנמצא בשבוע מקביל לאשתו, יהיה זכאי לדמי לידה בגין אותו שבוע לפי השכר שלו, לפי תקופת האכשרה שלו, אבל צריך שבת זוגו זכאית לדמי לידה, ושוב, שיש את הוויתור שלה על השבוע האחרון שהיא זכאית לדמי לידה. בנוסף סעיף קטן (ד) מדבר על החישוב, מהו שכר העבודה והוספתי גם את (ד1) ששכר העבודה הרגיל יחושב לפי החישוב הרגיל שיש בביטוח לאומי.

הערות.

אולי לפני פסקה קטנה (3) להגיד שהיא ויתרה ולא שולמו לה? התנאי הוא שהיא ויתרה.

בסדר. היא ויתרה בכתב ולא שולמו לה דמי הלידה. בסדר.

בת זוגו זכאית לפי פרק זה. היא ויתרה בכתב על התשלום ולא שולמו לה דמי לידה.

(ה) (1) בסעיף קטן (ה), בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:

"(ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50א ובטרם סיומו.

(2) בפסקה (2)(ב), במקום "21" יבוא "משבע".

זה התיקון המקביל לגבי הגבר.

שיכול לקחת שבוע.

בדיוק. תקופה קצרה יותר.

בסעיף 50א, בפסקה (1) במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "חמישה עשר שבועות".

זה תשלום דמי לידה.

בפסקה (2), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות".

שזה תשלום דמי לידה בעד תקופת אכשרה קצרה יותר.

אנחנו נעבוד על תקופת האכשרה הקצרה יותר. ברגע שנסיים את זה בעזרת השם.

תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית, תיקוני חקיקה להשגת יעדי המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018.

כאן אמרתי שצריך להיות תיקון לסעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי לשנים 2017, 2018, 2019 ו-2020. אני עדיין צריכה את המספרים.

קיבלת מאתנו אחוז תוספת.

לא. היא קיבלה רק את האחוז של 2020. צריך לשנות את כל הוראות המעבר.

עד מתי אנחנו צריכים את המספרים?

הם יהיו היום.

בסדר.

לא יהיו מספרים, לא יהיה סעיף 32.

תחולה. שימו לב. זה טיפה מסובך. מה שעשיתי כאן, רשמתי את כל הסעיפים יש והוועדה צריכה להחליט מה התחולה לגבי כל אחד מהם.

אני לא אומר את הסעיפים כי זה קצת מלאה, אבל הדבר הראשון הוא לעניין הארכה מ-14 שבועות ל-15 שבועות. אלה כל התיקונים שעשינו ששזורים בחוק עובדת נשים.

מתי החוק נכנס לרשומות? כמה ימים אחרי שהחוק עובר.

זה לוקח בסביבות שבוע.

בהנחה שזה עובר השבוע, בערך בשבוע הבא זה יפורסם.

אין לנו מניעה שזה יהיה מה-1 בינואר. אנחנ ולא רוצים לפני ה-1 בינואר.

מי שילדה החל ב-1 בינואר?

אני לא יודע.

בואו נעבור סעיף סעיף. רשמתי את הנושאים. קודם כל, הארכה מ-14 ל-15, לגבי האישה.

ב-1 בינואר היא לא בחופשת לידה.

אנחנו צריכים מיום הפרסום.

היא נמצאת בחופשת לידה ב-1 בינואר.

היא יכולה לצאת לחופשת לידה גם שבעה שבועות לפני יום הלידה.

אז בוודאי שזה יחול עליה, כי היא ילדה אחר כך.

השאלה אם זה לא מכניס לכם אנשים שהיום חזרו לשוק העבודה.

אני אומרת, יום פרסום, מי שנמצאת עדיין בחופשת לידה.

לא. גם מי שיצאה לחופשת לידה לפני חודשיים?

למה לא?

אנחנו יכולים להחיל את זה על המאגר אבל אז זה לא יוכל להיות מיידי אלא זה יצטרך להמתין ל-1 ביוני. השאלה מה עדיף. או שזאת תהיה החלופה או שפשוט כל מי שתלד החל נאמר מה-1 לאפריל או מה-1 למאי, עליה זה יחול ומכאן ואילך.

ה-14-15 שבועות? לא.

כל התיקון או לפחות חלקו.

לא. זאת חקיקה אקטיבית. לא מי שיולדת בעוד חצי שנה.

לא זה מה שאמרתי. אמרתי אחת משתיים. או שזה גם יחול על מי שילדה כבר וכרגע נמצאת בחופשת לידה, אבל אז יום התחילה של התיקון לא יהיה היום כי בכל זאת אנחנו נצטרך להיערך לזה, אז זה ייקח לפחות עוד חודש-חודש וחצי. זה אומר שמי שתהיה בחופשת לידה ב-1 ליולי ואילך לדוגמה. או שפשוט נעשה את זה נקי ומסודר ונקבע איזשהו תאריך שהוא עוד מספר שבועות לעתיד לבוא, שמאותו יום, מי שילדה ואילך, יחול עליה התיקון הזה.

לא ולא.

אני רוצה לחדד את האפשרות הראשונה ששלומי אמר. אתה אומר שלמעשה אנחנו כן נחיל את זה על מי שעכשיו נמצאת בחופשת לידה. התחולה תהיה עליה אבל התחילה לגביה תהיה רק ביוני. כלומר, רק אז היא תקבל את הכסף.

זה מה שאנחנו רוצים.

אז תשלם את הכסף. בסדר. זאת האפשרות שאנחנו רוצים.

אנחנו מסכימים על אותו דבר. אני אומרת שב-1 ליוני כל מי שנמצאת בחל"ת ביום הפרסום, אנחנו נוסיף לה שבוע ימים אחרי 14 שבועות.

זה לא רק למי שנמצאת.

אבל היא לא חזרה. היא עוד בחופשה.

לא. אז מה?

החוק צריך לחול נגיד בשבוע ה-13 או משהו כזה.

צריך לספור 13 אחורה.

לא. 12, כי אם היא הודיעה שהיא חוזרת. היא צריכה להודיע לפני שהיא חוזרת.

מי שמקבלת דמי לידה ביום התחילה או ביום הפרסום.

לדעתי החוק צריך לחול על מי שביום הפרסום נמצאת עד שבוע 11 או 12 בחופשת הלידה או לפחות היא לא הודיעה שהיא חוזרת. אז, אם היא נשארה 15 שבועות, ביוני תהיה תחילה והיא תקבל רטרואקטיבית על השבוע הנוסף כי היום היא לא יכולה לקבל כסף. ביטוח לאומי צריך זמן להיערך.

זה שביטוח לאומי צריך זמן להיערך, זה ברור לי. אנחנו לא עושים רטרואקטיבי אלא אקטיבי.

אני אומרת מי שנמצאת ביום הפרסום עד השבוע העשירי או ה-11 לחופשת הלידה שלה. אז היא לא הודיעה שהיא חוזרת. אם היא הודיעה שהיא חוזרת, היא כבר לא יכולה לא לחזור.

אפשר לחשב את זה.

אתם לא מעדיפים שנקבע תאריך?

אני מעדיפה.

בואו נקבע את ה-1 בינואר.

זה אומר שכבר יש הרבה נשים שחזרו לעבודה ואת תשלמי להן כסף. לכן אני אומרת שאת חייבת שבוע 11 או עשירי כי אז אם האישה רוצה לחזור בשבוע ה-14, היא חייבת להודיע בערך בשבוע ה-11 שהיא רוצה לחזור. לכן, אם את קובעת לשבוע עשירי או 11 של חופשת הלידה, היא עוד יכולה לא להודיע שהיא חוזרת ולנצל את זה.

זאת אומרת שמי שהודיע בעצם מאבדת את זה.

מאבדת שבוע. אין מה לעשות.

אני חושבת שכל מי שעוד לא חזרה - - -

אנחנו לא יודעים מי חזרה או לא.

אני חושבת שכל מי שלא תם לה, 14 שבועות.

מתי לא תם לה?

מיום פרסום החוק.

בואו נניח שהתחילה של החוק תהיה ב-1 באפריל.

זה שהתחולה היא מידית, המשמעות היא שביום חמישי השבוע אנחנו כבר נצטרך להאריך חופשה. אנחנו לא ערוכים לזה.

יהיו הוראות מעבר. אלה יהיו הוראות מעבר. אין בעיה.

ואז האישה הזאת כבר חזרה לעבודתה ואז עוד חודשיים, כשכבר נתחיל רטרואקטיבית, נעשה מה? לא נוכל להאריך לה רטרואקטיבית. אנחנו מחפשים פתרון שיאפשר להחיל את זה גם על המאגר הקיים אבל לגבי נשים שעודן נמצאות בחופשת לידה.

נכון. 1 בפברואר.

כולם יודעים שחופשת הלידה מתארכת בשבוע. אנחנו טוחנים את זה כבר הרבה זמן.

הבנו את אפשרויות התחולה והתחילה. הבנו מה השיטה. הדיון צריך להיות על המועד הקובע, שעל זה אנחנו עוד מעט. נשאיר את זה. מה שאר הסעיפים? בואו נסיים את ההקראה.

אם היא עובדת עצמאית, התחילה תהיה מיום הפרסום, נכון? האפשרות של גבר לקחת במקום עובדת עצמאית שזה משהו שממילא היום הוא מקבל דמי לידה. זאת רק הבהרה של חוק עבודת נשים.

זה לא נוגע לנו. זה חוק עבודת נשים.

דבי, אני שואלת לגבי התחילה של עובדת עצמאית שעשינו בסעיף 6(ח). התחילה היא מיום הפרסום, נכון?

כן. אני חושבת שאין בעיה עם זה. הביטוח הלאומי משלם היום.

לעניין האפשרות של גבר לקחת שבוע במקום האישה. מה התחילה של זה? צריך לחשוב גם על המעסיקים של אותו גבר.

לקחת במקביל לאשתו שבוע נוסף. מי שילדה אחרי הפרסום.

יכול להיות שהיא ילדה יום אחרי הפרסום.

ואז מותר לה. התחולה יום אחרי הפרסום.

לא התשלום. האפשרות של הגבר לבוא למעביד לו ולהגיד לו שהוא יוצא היום לשבוע כי אשתו ילדה אתמול.

אחרי יום הפרסום.

היא ילדה אחרי יום הפרסום.

מדובר על תשלום שונה ממה ששולם עד עכשיו מבחינת דמי הלידה. עובדת עצמאית, ברור שהכסף כבר נמצא ואין בעיה מיום הפרסום. לעניין השבוע החופף, זאת שאלה כמו השבוע ה-15, כן או לא. אני לא יודעת.

זה גם העניין של המעסיקים כאן כי יש כאן מעסיקים שלל הגבר והשאלה אם באמת ברגע שהחוק הזה עובר, אישה יולדת באותו יום, הוא יכול להודיע שעכשיו הוא שבוע בחופשה.

אבל גם כך מותר לו היום על חשבון ימי החופש. אז אין בעיה. איך עשו את זה אז? מתי החילו את זה? מיד. לא נתנו זמן התארגנות למעסיקים.

אני מסכמת. התחילה של זה היא מיום הפרסום אבל התשלום, אנחנו נסייג שזה יהיה 1 ביוני.

כן.

ככל שהיא הייתה בחל"ת.

היא בחופשת לידה ביום הפרסום.

על מה אתם מדברים? אנחנו בסעיף של האישה והגבר במקביל. אנחנו ממש צריכים להיות בפוקוס ולוודא שאנחנו עושים את הכול כמו שצריך. כל הדברים שקשים למי שהם קשים, אנחנו נדון בהם עוד מעט. בואו נסיים את ההקראה כמו שצריך.

אמרנו לגבי הסעיף של התחולה, השבוע הנוסף. אמרנו שתכף נדון בתאריך המדויק אבל הבנו שזאת תהיה תחולה אקטיבית. השאלה אם זה ה-1 בינואר או תאריך אחר.

לעניין עובדת עצמאית אמרנו שאין מניעה שזה יחול מיום הפרסום. זה גבר שלוקח במקום אשתו שהיא עובדת עצמאית, את 6(ח).

לעניין האפשרות של גבר לקחת שבוע במקום האישה. גם זה אמרנו שיחול לגבי מי שילדה ביום הפרסום ואילך אבל התשלום בגין השבוע הזה לאותו גבר יהיה תשלום מאורח.

יכול להיות שצריך לתת כאן כמה שבועות היערכות למעסיקים. אנחנו מכניסים כאן משהו חדש.

אתם אומרים שממילא אם היא יולדת, הם לוקחים שלושה ימי מחלה או שלושה ימי חופשה.

המעסיק יודע שזה מה שהולך לקרות. יגידו להם שלא צריך לנכות כי הביטוח הלאומי משלם להם. לדעתי המעסיקים ישמחו יותר.

אין לי בעיה. הם פשוט לא ידעו על החוק הזה.

על האפשרות.

בדיוק. רק מהבחינה הזאת זה החשש.

אבל הם ישמחו לא לשלם את ימי המחלה. סליחה שאני אומרת את זה. הם ישמחו שהביטוח הלאומי ישלם את זה. לדעתי לא צריכה להיות שום בעיה עם זה.

רק בעיה של ידיעה בזמן.

הגבר הרי לא חייב לקחת את ימי החופש.

אין בעיה שזה יהיה בשבוע הראשון ואין בעיה שזה יהיה בשבוע השני.

אני אומרת שאין בעיה שזה יקרה יום אחרי שהחוק נכניס לתוקף.

אז הוא עדיין זכאי. כשהשבוע הזה נגמר, הוא עדיין זכאי למחלה ולחופשה.

השבוע הראשון, רק מחלה. בשבוע האחר שרוצים, זה לפי השיטה הזאת אבל הוא יכול לקחת את זה גם בשבוע הראשון.

אם אין לו ימי מחלה, הוא יכול להגיד שהוא לא הולך לפי 7(ג)(3).

זה החשבון של הזוג, האם עדיף שהאישה תוותר על שבוע והגבר ייקח את השבוע הזה או שעדיף להם שהאישה תישאר את השבוע הנוסף והגבר ייקח את ימי המחלה שלו או את ימי החופשה שלו. זאת בחירה שהם יעשו.

אגב, הוא יכול גם וגם.

אמרנו שנעשה מחקר מלווה. אם ננסה לקצץ, הסיכוי שהגברים יהיו שותפים בסיפור הזה הוא קטן מאוד.

העניין הנוסף הוא האפשרות של הגבר לקחת שבוע במקום שלושה שבועות. היום לפי 6(ח), כיד להחליף אתה אישה, אתה צריך לקחת שלושה שבועות, כדי לקבל דמי לידה, ואנחנו קיצרנו את זה לשבוע. מה התחילה של כל הסיפור הזה? זה ביטוח לאומי.

20 לאפריל. מכיוון שמועד התחילה הוא 1 ביוני, אז 42 יום יחלפו והוא יוכל להגיש ב-1 ליוני. ביקשנו שזה יחול על לידות מ-20 באפריל.

למה? כי מה?

המועד הראשון שהוא יכול להחליף אותה הוא בתום שבעה שבועות שהיא נמצאת., מ-20 לאפריל עד 1 ליוני, אלה 42 יום שהיא נמצאת בחופשה ואז יחול על הגברים האלה.

את לא רוצה שהתא המשפחתי יישאר בלי תשלום.

אנחנו לא יכולים לממש את זה.

בסדר.

מי שילדה החל ב-20 באפריל.

בדיוק. מי שילדה ב-20 לאפריל ואילך.

בסדר.

בביטוח לאומי עשינו את התיקונים המקבילים. התחילה והתחולה צריכה להיות מקבילה. כלומר, התשלום בגין השבוע שנלקח במקביל, אמרנו שהתשלום יהיה ב-1 ביוני אבל האפשרות אמרנו שיכולה להיות לגבי לידה מיום הפרסום. לגבי הארכה מ-14 ל-15 ומשבע לשמונה, זאת הייתה שאלה שנשארה פתוחה לגבי מי זה חל אבל גם, התשלום יהיה מ-1 ביוני אבל נראה לגבי מי זה חל.

סיימנו את ההקראה.

יש הסתייגויות של יעקב אשר שצריך להצביע עליהן.

בסדר. התייחסויות.

מה שאנחנו סיכמנו, אני לא חושב שזה מתבטא בנוסח הזה, זה שיהיה בעצם מקסימום לאישה, יוענק לה השבוע, היא תוכל לתת את זה או לגבר במקביל או לקחת את זה לבד או לחזור לעבודה ולקבל את הכסף. זה מה שסוכם אתמול בלילה. כאן, לפי הנוסח כפי שאני מבין אותו, זה לא משתקף. זה אומחר שאנחנו מחייבים אותה לשבת בבית.

אתה רוצה שתהיה לה אפשרות לחזור לעבוד ולקבל את הכסף. זה סוג של מענק מה שאתה מציע עכשיו.

קודם כל אני רוצה שתהיה לה אפשרות לחזור. זה בטוח.

עכשיו יש לה אפשרות לחזור.

לא. אין לה.

לא. לפי הנוסח הזה היא יכולה לחזור רק אם היא נתנה את זה לגב?

כן.

אז לא. סיכמנו שהיא יכולה לחזור. עכשיו הוויכוח הוא האם היא מקבלת כסף או לא מקבלת כסף.

לא. רגע. מהתחלה.

זה סוכם בוועדת שרים. זה היה מקובל על כולם בוועדת שרים. זאת כבר חזרה שני צעדים אחורה כי הוויכוח עם ביטוח לאומי היה האם היא תקבל כסף או לא תקבל כסף על השבוע הזה שהיא חזרה. עכשיו לא רק זה אלא את אומרת שאסור לה לחזור בכלל.

הסיכום הראשוני שלנו היה שמאריכים את חוק עבודת נשים אבל היא יכולה גם לחזור. הבנו שזה משהו שאנחנו ולא יודעים לעשות אותו ואז אמרנו מה הדבר המרכזי שחשוב, ואמרנו שמה שחשוב זה שהיא לא תהיה חייבת להיות 15 שבועות. נוסח חוק כפי שהוא מנוסח היום לא מחייב את האישה להיות 15 שבועות.

הוא מחייב את בני הזוג.

הוא מחייב את בני הזוג.

זה בדיוק זה. זה אומר שאחד מהם חייב להיות בבית.

לא, לא בשבוע ה-15. במקביל.

אבל אם את מדברת על משפחה כמשפחה פחות מתקדמת מהמשפחות של חלקנו, בה הגבר לא מעוניין לקחת שבוע אפילו במקביל לאשתו, את מחייבת את האישה להישאר 15 שבועות בבית. את לא מאפשרת לה לחזור לפני כן.

את שומרת על זכותה.

יש כאן שתי מחלוקות. האחת שלפי דעתי לא הייתה במחלוקת קודם ועכשיו נכנסה בחזרה והיא שאנחנו לא מחייבים אותה להישאר בבית בשבוע ה-15. זה לפי מה שאני מבין הבעיה של ביטוח לאומי הייתה פחות קטנה עם זה כי הם אמרו שהם לא משלמים גמלה מחליפת שכר אם היא חוזרת לעבודה אבל הם לא יכולים להתנגד לזה שזה בכלל לא בעולם שלכם חוק עבודת נשים.

חוק עבודת נשים הוא באחריות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

לא בביטוח לאומי.

המחלוקת השנייה. אנחנו אמרנו שאנחנו רוצים שגם כאשר היא תחזור לעבודה היא תקבל כסף והסכמנו לקרוא לזה משהו אחר, לא גמלה מחליפת שכר. אתם אומרים לא.

אני חושבת שאנחנו צריכים להתחיל מהיסוד. קודם כל, הצעת החוק באה להאריך את חופשת הלידה. נכון להיום מי שלוקח את חופשת הלידה ברוב רובם של המקרים אלה הן הנשים. לצערנו עדיין לא הגענו למצב שגברים מחליפים נשים בחופשת הלידה שלהן.

שוב אני חוזרת ואומרת דברים שאמרתי בישיבה ביום רביעי. לחופשת לידה שתי מטרות והן טיפול בילד ושמירה על בריאותה של האישה. ככל שאנחנו מאפשרים לאישה חזרה לעבודה, אנחנו פוגעים באחת המטרות של חוק עבודת נשים שזה טיפול בילד מכיוון שלא האם ולא האב ישמרו על הילד בשבוע ה-15.

אבל זה דיון אחר.

אנחנו חוזרים לדיון.

לא. אנחנו לא.

כבר הצבענו על זה.

בוא נעשה את זה פשוט. היה דיון מי ינצל את השבוע, מי תחזור בשבוע ה-14. אחד הנושאים שעלו בדיונים באוצר היה שאישה שרוצה לחזור, ניתן לה את האפשרות לחזור. הייתה התנגדות מאוד גדולה גם במשרד המשפטים, גם במשרד העבודה והרווחה וגם בביטוח הלאומי.

וארגוני נשים.

ובארגוני נשים. אמרו שלא רוצים לדחוק, לא רוצים לאפשר למעסיק לכפות על אישה לחזור או לדחוק בה לחזור בגלל שהיא מקבלת את הכסף במקביל. לכן אני הצעתי בזמנו מחקר מלווה כדי לבדוק. האם האישה החזקה שבעצם רוצה לחזור לעבודה כי החזרה לעבודה מאיצה בה ואין לה בן זוג שיכול לקחת את החלף שלה, שלושה שבועות או שבעה שבועות, ואגב, בגלל זה הורדנו את זה לשבוע, או מי שייקח את זה, אלה הן הנשים החלשות יותר.

הפתרון הזה של לתת לגבר לקחת את השבוע, זאת דרך לומר שאנחנו לא מייצרים מנוף לחץ על האישה. אנחנו מאפשרים לאישה לבחור במובן הכי אמיתי של המילה.

גם לפני תיקון החוק האישה הייתה יכולה להמיר בין השבוע השמיני לשבוע ה-14 ולתת לגבר. אז אין כאן בעצם שינוי. גם היום היא יכולה לחזור לעבודה.

בטח שיש שינוי.

אני יודע שיש שינוי כי אחרת לא היינו כאן, אבל מהבחינה של לחזור מוקדם תמורת הענקה לגבר.

אבל במקביל, זה עולם תוכן חדש. הרבה נשים לדעתי ירצו את בן הזוג אתן בשבועות הראשונים.

אני רק מזכירה. אנחנו מדברים על גבר ואישה אבל יש כאן את הילד. התיקון הזה עוסק בדמי לידה ממוקד בטיפול בילד והוא שומר את המסגרת הקיימת שהייתה מאז ומעולם.

יש הרבה תיקונים יפים וטובים לחוק הביטוח הלאומי ולחוק עבודת נשים וכאן אנחנו עוסקים בתיקון של הארכת חופשת לידה. מוצע להאריך את חופשת הלידה ל-15 שבועות מ-14 שבועות והתכלית העיקרית והמרכזית שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא שיהיה לילד הורה בבית 15 שבועות. פתחנו איזושהי גמישות במשחק בין אב ואם והחלוקה ביניהם אבל לא פתחנו את הגמישות הבסיסית שהארכת חופשת הלידה ל-15 שבועות מבטיחה בבית הורה עם ילד למשך 15 שבועות. זאת תכלית החקיקה הזאת.

הפסקה חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 ונתחדשה בשעה 10:05.)

אנחנו ממשיכים בדיון.

יש הסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר. הוא הציג את ההסתייגות. ההסתייגות מבקשת לקבוע תקופה של 17 שבועות בתשלום כאשר שלושת השבועות האחרונים יהיו בגובה שכר מינימום לכל אישה, לא משנה מה היה גובה השכר שלה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – פה אחד

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הדבר האחרון הוא תאריך התחילה. לפי מה שדובר כאן עכשיו, אנחנו נעשה את זה לגבי כל מי שילדה, הנושא של הארכה בשבוע, החל מה-1 בינואר 2017. זה אומר שהתקופה של ה-14 שבועות לגביה מסתיימת ב-8 באפריל לפי חישוב שנעשינו, כך שזה נותן די זמן היערכות. לכן היא תהיה זכאית לשבוע נוסף. מי שילדה החל מה-1 בינואר, תהיה זכאית לשבוע נוסף. התשלום ייעשה מה-1 ביוני, כי זה עניין של התפעול של הביטוח הלאומי, ואנחנו נקבע הוראת מעבר שמי שמסרה הודעה למעסיק שלה לפני יום התחילה לפי 6(ב)(3), שזאת ההודעה שלושה שבועות לפני, שהיא רוצה לחזור, יראו את ההודעה כאילו היא נמסרה שבוע לאחר מכן, כך שזה יאפשר דחייה של הכול בשבוע אחד.

זה מה שסגרנו?

כן.

בסדר.

אפשר להצביע על הנוסח.

רגע.

הצבענו על ההסתייגות.

אני חושב גברתי שזה מאוד לא מכובד ומתאים לתהליך איך שאת עושה את החוק הזה שהתחלת אותו בגבורה וסיימת אותו בקול ענות חלושה.

אתה מוזמן להציג שוב את ההסתייגות.

אני חושב שזה לא מכובד שאת מעבירה את ההסתייגות שלי שלא בנוכחותי. יש את הנושא של הסתייגויות שלי, שזה דבר אחד, ודבר שני, אני רוצה לראות מה הנוסח ששונה מהנוסח שהיה יום לפני כן וזאת השאלה הבאה שלי ואני מבקש את ההתייחסות.

אני רוצה לומר כמה מלים לגבי ההסתייגות. הקראת את שלושת ההסתייגויות שלי?

הצגתי את הרעיון. הסעיפים שבעבודת נשים אין צורך לעשות. זה רק לגבי הביטוח הלאומי, ה-17 שבועות ושלושה בגובה שכר מינימום.

אני מנסה להתחבר לגברתי ומבקש ממך לאפשר לי לומר את הדברים. אני מציע לך להקריא את דברי ההסבר שלך להצעת החוק שהבאת כאן לפני פחות משלושה שבועות בקונסטלציה הראשונה שלו. אני רק אזכיר לך - - -

אדוני, אנחנו בטווח זמנים קצר כי צריך לפנות את החדר.

אני אעשה את זה מאוד קצר. קודם כל, הכותרת הייתה הצעת חוק רפורמה בתקופת הלידה וההורות. לכן זה גם הגיע לוועדת הרפורמה. היום אנחנו דנים בכלל בחוק שקוראים לו שינויים.

מילה עברית של אותו הדבר.

זאת לא בדיוק המילה העברית כי רפורמה, אנחנו יודעים שזה משהו מעמיק יותר. גם דברי ההסבר השתנו לחלוטין. החלק של ביטחונם העצמי של התינוקות, הקשיים הכרוכים בהתמודדות החברתית, אולי תקראי בבקשה את דברי ההסבר של החוק שאת הולכת להצביע עליו היום. זה אפילו לא מתחיל לחשוב מה טובת הילד, מה טובת התינוק, מה הקשיים החברתיים, שלא לדבר על זה שמהחוק הזה, גברתי היושבת ראש, פוצלו מספר דברים חשובים מאוד שהיו בחוק הראשוני. ראשית, היה נושא המעונות שזאת הייתה הצעת חוק גם שלך וגם של חבר הכנסת מקלב שדיברה על הסדרה של העוול שנעשה.

נכון. אנחנו פשוט הבנו שלא נספיק להעביר את זה עד סוף המושב.

בסדר. אני יכול לחתום לך כבר עכשיו שאת לא מעבירה את זה גם במושב הבא. את יודעת את זה כי הייתה התנגדות של האוצר. הסיבה שלא יכולת להעביר את זה כי הייתה התנגדות של האוצר ולהזכיר לך, את מהמפלגה של שר האוצר.

היה הדבר השני של הסטודנטיות, אלה שלומדות וגם יש שעוול גדול מאוד אבל גם הוא פוצל מהחוק ויטופל כשיטופל ואני יכול להעריך שהוא גם לא יטופל. אני ראיתי מי היה בעד ומי היה נגד אבל זה בסדר.

אני מקריא שוב, בהמשך. תוספת של שבועיים לתקופת הלידה וההורות. זאת הייתה מהות החוק שלך.

אדוני, אתה כבר הצגת את זה בישיבה הקודמת.

מותר לך לשמוע גם את הצד השני.

לא. אני הצגתי את זה לפני שהייתה ההחלטה.

אנחנו צריכים לפנות את החדר. אני מצטערת. אני אתן לך עוד דקה ואז נאלץ להפסיק אותך.

זה שוב לפי הצורה שעשית עד עכשיו את הדבר הזה לבד בלי חכמת השולחן.

מה שקורה כאן עכשיו שכל הנושא הזה של חוק עבודת נשים נחרב לגמרי. מתחילים לגעת בו בצורה הזאת של אפשר בעצם לחזור לעבודה ואת יודעת טוב מאוד שהצעד הבא של האוצר, אם זה מצליח, אז למה שלא יעשו את זה גם על כל החודשים שהאישה תוכל לעבוד, שהמעסיקים יוכלו ללחוץ על נשים. יותר מזה, אתם בעצם היום נותנים מענק לידה, אז בואו נעשה דבר מאוד פשוט וניתן מענה לידה בגובה שווה לכל מי שתלד. ניקח את ה-250 מיליון השקלים שהשגת – ומגיע לך על כך יישר כוח עצום – אבל כל מה שהשגת, הולך לטמיון כי מה שקורה היום זה שאישה שגרה בקריית שמונה - - -

חשבתי שאתה רוצה בשביל הנשים להעביר את זה במושב הזה.

כן, בשביל הנשים שאותן את מקפחת. בעצם מה שקורה היום זה שאישה בבית שאן ואישה במרכז הארץ יקבלו מענק לידה אחר. היא תקבל מענק לידה לפי המשכורת שלה והשנייה תקבל לפי המשכורת הנמוכה וזה מענק לידה כי היא צריכה לחזור לעבודה. לא יהיה מעסיק אחד שלא ירים טלפון ויגיד לה.

אני רוצה לומר לך גברתי שיצא תחת ידיך, ולא באשמתך, אני ראיתי את הלחץ שלוחצים אותך, יצא חוק קטן, מסכן, שלא מוסיף כלום, למעט שבוע שלא הילד ירגיש, לא האימא תרגיש ורק אולי המעסיקים ירגישו.

לכן אני אבקש ממך, תחשבי על זה שוב. לדעתי אפשר להעביר את זה בצורה נכונה יותר, לעשות את זה דיפרנציאלי, לפי הכנסות, שזה יוכל גם ללכת בצורה יותר טובה ויהיו שלושה שבועות לפחות כמו שאני מציע בהסתייגויות שלי. חבל שאת לא שומעת. את מקדשת את הזמן ואת המחטף הזה בשביל לעשות את זה כך. אני אומר לך שאני מצטער ואני חושב שזה לא נכון.

מאחר ואני מבין שההסתייגויות שלי לא התקבלו, אני מבקש לעשות רביזיה על ההסתייגויות. עכשיו אני מבקש את הנוסח המתוקן.

בסדר. אני מצביעה.

רגע. יש לי טענה לנושא חדש.

תן לי להצביע. אתה רוצה, תוכל לעשות טענות נוספות.

לא. אני לא יכול לעשות אחרי ההצבעה.

אני מדברת על הנוסח הקיים.

על הנוסח הקיים זה נושא חדש.

זה לא נושא חדש. זה לא נכון.

אני רוצה לטעון את טענותיי.

אני מצביעה.

רגע. יש טענת נושא חדש וזאת זכותי המלאה, עם כל הכבוד. יש חוק.

לא יהיה חוק עד סוף המושב. יהיה כתוב בכל מקום שסיעת יהדות התורה, בגלל החוק נדחה למושב הבא. זה מה שיהיה.

יגידו שסיעת כולנו לקחה רבע מיליארד שקלים וזרקה אותם למעסיקים.

זה מה שיהיה. בגללכם לא יאריכו את החופשה. אני חושבת על כל הנשים ואתה מוכן לפגוע בנשים ואני לא מוכנה לזה. אין כאן שום נושא חדש.

גברתי, זה לא החוק שאת הבאת.

בגללכם זה לא יעבור.

זה ממש לא.

אני מבקשת להצביע.

אני מבקש לטעון טענת נושא חדש.

זה צריך ללכת לוועדת הכנסת.

אני יכול להגיד לך באיזה סעיף זה.

הוועדה לא יכולה לסיים את הדיון בתיקון עד שלא תהיה הכרעה של ועדת הכנסת בעניין שאלת נושא חדש.

תדע לך שבגללך החוק הזה לא בא במושב הזה.

אני מבקש ממך לא להלך עלי אימים.

אין בעיה. אני מבינה.

תהיי אמיצה ותגידי שאת מעבירה היום חוק שבניגוד להשקפתך גם כן. הוא גם בניגוד להשקפתך.

כבר לא נמצא הנושא של השבוע ה-15.

זה כבר לא נמצא הנושא הזה של השבוע ה-15 שהיא יכולה לחזור. אני מצביעה על הנוסח הקיים.

רגע. ביקשתי לדעת.

אתה לא נותן לי לענות.

לענות? את הולכת להצבעה. תסבירי. קחי אוויר ותסבירי.

אני מצביעה על הנוסח כפי שהוקרא הבוקר. אם אתה רוצה לדחות את זה ולקחת את זה על הכתפיים שלך מר יעקב אשר שהחוק הזה לא ייכנס לתוקף ונשים יפסידו במשך מספר חודשים את תקופת הלידה, אתה מוזמן לעשות את זה ברגע זה.

אני רוצה לדעת מה סוכם לגבי הנושא של ה-15 שבועות. האם היא חוזרת לעבודה? יכולה לחזור לעבודה?

היא לא חוזרת לעבוד. היא יכולה להחליף עם האבא.

אני רוצה להעלות את זה להצבעה.

מה זה להתחלף עם האבא?

אם הוא רוצה, בשבוע הראשון, אם קשה לה. יחד אתו.

ואם לא? אם הוא לא יכול? היא מפסידה את זה.

לא. אז 15. היא מקבלת 15 שבועות.

היא מקבלת 15 והיא לא חוזרת לעבודה. זה לא היה הסיכום. אני טוען טענת נושא חדש על סעיף 2(1)(א)(4).

אז אי אפשר להצביע.

אז אי אפשר להצביע.

אין טענת נושא חדש.

שר האוצר רוצה להגיש הסתייגות?

אם הוא ירצה, הוא יגיש הסתייגות.

צריך להצביע עליה. אי אפשר להגיש אחר כך הסתייגות.

ההסתייגות שלנו אומרת מה שאמרנו קודם, שבמשך 15 חודשים אנחנו נלך במודל הזה, רק שלא מתקנים חוק עבודת נשים אלא נותנים לה לחזור ולא משלמים לה. לאחר 15 החודשים, הצענו שלא ישולמו לה דמי לידה אם היא חוזרת אלא ישולם לה משהו אחר, נאמר מה השם שלו עוד מעט, והוא יהיה בגובה דמי הלידה והיא תוכל לבחור האם לחזור, האם לתת לגבר במקביל.

אם ההסתייגות הזאת תתקבל, אני מבקש נושא חדש.

אם ההסתייגות מתקבלת, היא מתקבלת במליאה. תעמידי את ההסתייגות להצבעה בוועדה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד –

נגד – פה אחד

ההסתייגות לא נתקבלה.

כדי שזה יעלה למליאה, עד שאני מניחה את זה על שולחן הכנסת, צריך להביא את זה חתום בחתימתו של השר.

על מנת לתת להם אפשרות לנסח אני אגיש רביזיה.

אני אנסח.

אני בעצמי אגיש רביזיה על החוק.

אני הגשתי רביזיה בכל מקרה.

אתה רוצה רביזיה על ההסתייגות?

אני ביקשתי רביזיה.

תעשה רביזיה על ההסתייגות.

אני שואל שוב גברתי היועצת המשפטית. אני מוכן להיענות לבקשתה של יושבת הראש ולרדת מהנושא החדש, אם אני יודע שזה נמחק לחלוטין מהפרק.

תגיש רביזיה להסתייגות.

אבל זאת מליאה. זאת הסתייגות במליאה.

ככל שהסתייגות עוברת במליאה, ליושבת ראש ועדה יש אפשרות לגשת ולבקש למשוך את החוק לוועדה על מנת להתאים את הנוסח למה שעבר.

היא לא תעשה את זה.

מי בעד הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 בנוסחו כפי שהוקרא הבוקר בוועדה עם כל השינויים? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – 1

הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה.

אני נמנע.

תנסו לשבת על הנוסח.

אני אנסח את מה שאמר יוגב.

לפרוטוקול, אני ביקשתי רביזיה.

ואני עושה רביזיה עצמית על החוק כולו.

גם את וגם אני. כל אחד מהסיבות שלו.

חבר הכנסת אשר, אתה הגשת רביזיה?

כן.

על מה?

על ההסתייגויות שלי.

אני הגשתי רביזיה על כל החוק. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:30 ונתחדשה בשעה 12:48.)

אנחנו מצביעים על ההסתייגויות.

את רוצה לעדכן אותנו מה נגמר עם הפיל שנמצא באמצע החדר?

לא נגמר שום דבר. בדיוק מה שהיה.

מה זה אומר?

מה שהקראתי.

אם האוצר לא יכניס, לפי מה שהם אומרים, אני נעניתי לבקשתך בהנחה שלא יהיה מצב שיהיה רשות. לפחות הצהרה שלך שאם זה יהיה כך, תמשכי את זה ונעשה משהו יותר טוב. אם זה יהיה בצורה הזאת, לדעת כל האנשים שיושבים כאן סביב השולחן חוץ ממשרד האוצר, זאת קטסטרופה.

החוק הוצבע. אתה יודע בדיוק על איזה חוק הוצבע. אנחנו מצביעים על הרביזיה.

יכול להיות שכל החוק הזה משתנה בהסתייגות של שר האוצר. השאלה מה תעשי אם זה יקרה. עזבי כרגע מבחינת ההצבעה.

אנחנו לא בדיון הזה עכשיו. אנחנו עכשיו ברביזיה. אם תרצה, נדבר אחר כך.

הרביזיה של חבר הכנסת אשר לגבי ההסתייגויות שלו.

מי בעד קבלת הרביזיה של חבר הכנסת אשר לגבי ההסתייגויות שלו? מי נגד?

הצבעה

בעד –

נגד –

הרביזיה של חבר הכנסת יעקב אשר לא נתקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

יש רביזיה נוספת שלך לגבי החוק כולו, ההצבעה שהייתה.

מי בעד הרביזיה שלי לגבי החוק כולו? מי נגד?

הצבעה

בעד –

נגד –

נמנעים - 1

הרביזיה של חברת הכנסת רחל עזריה לא נתקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

אני נמנע ואני אומר לפרוטוקול שאם זה יעבור עם של התיקון של האוצר, זה לא חוק של הורות ולידה אלא חוק של מעסיקים בלבד. חבל שזה יהיה על שמך בספר החוקים של מדינת ישראל.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.