הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 97

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 14:08

פניות ציבור בנושא תמיכת משרד הרווחה קמחא דפסחא לשנת תשע"ז

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יוכי אילוז - מנהלת מחלקת עזבונות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

חנן ארליך - עו"ד, משרד המשפטים

מאיר מושקוביץ - יו"ר אהבת חסד בארץ הקודש

יוסף גרוס - מזכיר אהבת חסד בארץ הקודש

יוסף ויטמן - אהבת חסד בארץ הקודש

ניסים ציוני - מנכ"ל פתחון לב

גבי ועקנין - מנהל פתחון לב

ישראל זילברגרג - מנהל לב העם

שלומית אבינוח-קואולמן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא תמיכת משרד הרווחה קמחא דפסחא לשנת תשע"ז

אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לפניות הציבור בנושא תמיכת משרד הרווחה, מבצע קמחא דפסחא לשנת תשע"ז. היום כ"ב באדר התשע"ז, ה-20 במרץ 2017.

הוועדה מקיימת את הדיון בעקבות פניות של ארגוני חסד וצדקה ועמותות חסד נוספות שעד כה אנחנו שלושה שבועות לפני חג הפסח ועדיין לא פורסמו הקריטריונים של משרד הרווחה לגבי מועד ההגשה לתמיכה לקמחא דפסחא.

היום בשעה 11:00 בטרם קיום הדיון קיבלנו עדכון ממשרד הרווחה לפיה משרד האוצר העביר 13 מיליון שקלים לקמחא דפסחא וחג נוסף. כמו כן יש עוד מיליון שקלים נוספים מקופות הצדקה ועיזבונות. בסך הכול 14 מיליון שקלים.

בשנה שעברה התקציב היה 17 מיליון ו-650 אלף שקלים. משרד הרווחה עומד להוציא פרסום לעמותות בהקדם אבל עדיין זה לא נעשה.

אני רוצה לציין בחיוב את הצעד החשוב והמבורך והוא שהיום הועברו 13 עד 14 מיליון שקלים. אני מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי לגבי ההיערכות של העמותות אבל האיחור בפרסום עלול לפגוע בהן ואנחנו רוצים לשאול שאלה אחת בדיון. קודם כל, מדוע השנה הסכום נמוך לעומת שנים קודמות? בשנים עברו הסכום היה 18 מיליון שקלים, בשנה שעברה, לפני שנתיים הסכום היה 38 מיליון שקלים, בשנת 2013 הסכום היה חמישים מיליון שקלים והשנה הסכום עומד על 14 מיליון שקלים. זה לא מובן לי כי מספר העניים לא פחת. כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. מדוע הסכום השנה נמוך לעומת שנה שעברה? זה נושא ראשון לדיון.

לגבי הקריטריונים. נשמע אם הקריטריונים דומים לקריטריונים של שנה שעברה ומה קורה עם זה.

אני רוצה לציין שהמדינה שולחת נזקקים להסתייע בעמותות. זה לא משהו וולנטרי שהעמותות באות כאשר העני רוצה לקבל והעשיר רוצה לתת. המדינה שולחת עובדות סוציאליות בכל הארץ שמקבלות משכורת – לא גדולה אבל משכורת בכל ימות השנה - וכשהן באות לעזור, אין להן תקציב לעזור ולכן הן שולחות חלק גדול מאוד מהאנשים לעמותות. לכן המדינה חייבת לעזור לעמותות האלה כדי שיוכל לעזור לנזקקים שראויים לכך.

יש עוד נקודה שהפרוטוקול חייב לדעת אותה וגם בתקשורת. משרד הרווחה מחייב את ארגוני הצדקה לחלק סל מזון בערך של 150 שקלים. אני מסכים עם זה כי פחות מ-150 שקלים, זה לעשות צחוק. אבל ההשתתפות של משרד הרווחה עומדת בקושי על עשרה אחוזים. איך אפשר לחייב עמותה שתשעים אחוזים מהתקציב שלה היא נותנת? זה דבר בלתי סביר. אני בעד שיחייבו לתת מינימום 150 שקלים, אבל אני בעד שלפחות חמישים אחוזים המדינה תיתן. זה נקרא שותפות. אם המדינה שותפה בקביעת הסכום, היא צריכה להיות שותפה במימון.

כבר ציינתי את הקיצוץ שהיה. אני רוצה לציין שבכ"ד בטבת התשע"ו, 5 בינואר 2016, קיימנו דיון דומה ואז הייתה תלונה על הקשחת הקריטריונים. לא אפשרו לעמותות לקבל דוחות שגויים כדי שיוכלו לתקן אותם. לקראת הדיון הנוכחי קיבלנו עדכון שאכן בוצע שינוי בתוכנה ובעמותה קיבלו את כל ההפרשים. אם כן, יישר כוח על התיקון הזה. השנה גם ילווה רואה חשבון את הבקשות ויסייע לעמותות במילוי הבקשה. זה חשוב מאוד כדי שלא יהיו כשלים בפרוצדורה.

אני רוצה לציין דבר נוסף. יש נוהל לפיו צריך לתת אתת כל הפרטים של הנתמכים. לעתים חסרים פרטים בתעודת הזהות והעמותה לא זוכה לסיוע עבור הנתמך. הדבר הזה יוצר חור תקציבי כי קודם כל היא כבר חילקה את הסל לנזקקים ולא תמיד הנזקקים העבירו את כל הפרטים, חלק מתביישים, חלק לא רוצים, לחלק אין.

הנקודה האחרונה והחשובה ביותר היא שבשנה שעברה דיברנו על כך שיש משפחות גדולות, נותנים סל מזון למשפחה בין אם יש לה ילד אחד ובין אם יש לה חמישה או שמונה ועשרה ילדים. זה לא פרופורציונאלי. זה צריך להיות לפי נפש. שמענו שבוצע שינוי בין סלי המזון שניתנים למשפחות גדולות. זאת אומרת, יש שינוי לטובה ויש הגדרה של סל מורחב. אנחנו לשמוע על כך יותר פרטים.

יש כאן סעיף אחד שאני חייב לשאול את מנהל הוועדה מה זה אומר כי לא הבנתי. כתוב כאן שבכל מקרה קיבלנו עדכון שמשרד הרווחה ישתתף עד שבעים אחוזים מההוצאה ולא יותר מגובה התמיכה. אני רוצה להבין גם את הסעיף הזה.

אנחנו כוועדה לפניות הציבור נותנים זכות דיבור ראשונה לפונים. נתחיל עם יוסף ויטמן.

הנקודה הראשונה היא שמשרד הרווחה מפנה ארגונים לעמותות שיתמכו בהם. הנה דוגמה של מכתב שקיבלנו. אתם יכולים לראות אותו. המכתב אומר: הופנינו אליכם על ידי משרד הרווחה. משרד הרווחה רוצה לדעת שתמכתם בנו.

אנחנו נמצאים עשרים ימים לפני פסח, משרד הרווחה מפנה אלינו אנשים, דבר שהוא אמור לעשות, לעזור לאנשים האלה. הוא אומר תתמכו בהם אבל עדיין לא פורסמו מבחני התמיכה. עכשיו מדברים על כך שזה כן יפורסם. 13 מיליון שקלים, סכום שכל שנה יורד ויורד ולעומת זאת מספר הנזקקים עולה. משהו כאן לא הגיוני. זה משהו חוצה מגזרים, זה חוצה אוכלוסיות. מדובר גם על ערבים שמקבלים סיוע לחגים שלהם. אנחנו עומדים ימים ספורים לפני פסח ועדיין לא פורסמו מבחני התמיכה ואין תקציב. זה דבר שהמדינה צריכה לקחת על עצמה.

נקודה מאוד מאוד חשובה. כמו שדברים אחרים מופיעים בבסיס התקציב כך שלא צריך כל שנה לבוא ולהילחם עליהם, גם זה דבר שיצטרך להיכנס לבסיס התקציב. זה לא דבר שאפשר כל שנה להתחיל לשחק על חשבון אנשים רעבים. מה אני אגיד לבן אדם הזה ששלח את המכתב? משפחה בת תשע נפשות, מגיע פסח ואני אגיד להם שאין כסף, הפסח הזה תצומו. זה מה שהמדינה מצפה מהארגונים לומר?

הדברים שלך מספיק ברורים וחדים.

מר גבי ועקנין, מנהל תפעול, עמותת פיתחון לב, בבקשה.

אני אספר על פיתחון לב. אנחנו עמותה שקיימת 19 שנים. קצת נתונים לסבר את סדר הגודל. פיתחון לב עובדים ב-12 מיליון שקלים בשנה בתחום המזון. מחלקים כ-6,500 סלים מדי חודש במשך כל השנה ולא רק קמחא דפסחא אלא גם סלי מזון במשך כל השבוע. כל שבוע יש חלוקת מזון.

איפה המרכז שלכם?

אנחנו נמצאים בראשון לציון אבל חולשים על כל אזור המרכז ובכרמיאל חולשים על כל אזור הצפון. אנחנו מחלקים סלי מזון. 12 מיליון שקלים. אנחנו מקבלים ממשרד הרווחה שעושה עבודה קשה. שמונים אחוזים מהאנשים מופנים אלינו מלשכות הרווחה. אנחנו לא ממציאים את האנשים האלה אלא אנחנו מקבלים מכתב הפניה מהעירייה, מאותה לשכת רווחה בעירייה שמפנה אלינו ואנחנו נותנים להם סיוע.

מה-12 מיליון שקלים, כמה אתם מקבלים ממשרד הרווחה?

300 אלף שקלים מתוך 12 מיליון שווי סיוע בשנה.

זה אפילו לא חמישה אחוזים.

זה כולל שווי תרומות.

בוודאי. אבל שווי תרומות הוא גם סיוע. זה בדיוק העניין.

מה זה שווי תרומות?

שווי תרומות, תרומות מזון שהעמותה מקבלת.

מפעלים שתורמים מזון.

מה זה משנה? זה אותו הדבר.

נכון. אנחנו מפעילים צוות שלם.

מה סכום הכסף שאתם מוציאים?

בערך כשני מיליון שקלים.

המשרד הרי לא יכול לתת החזר על שווי.

הבנתי. זה מאוד משמעותי. זאת אומרת, עשרה מיליון זה שמפעלים נותנים לכם כתרומות.

כן.

בתרומות של מוצרים. לא בכסף.

מוצרים. שווי הכסף היוצא הוא 12 מיליון שקלים.

כן. חשוב מאוד.

משרד הרווחה מעביר לנו כ-300 אלף שקלים בשנה. משהו כזה. הצוות עצמו, יש צוות בכירים שעוסק, כדי להביא - - -

בניירת. דיברנו על זה בדיון.

הוא עוסק בהבאת עשרה מיליון נוספים. חוץ מזה יש לנו גם קניות מזון, יש גם תרומות בחשבון שווי כסף ויש גם תרומות עם חשבוניות וכן הלאה.

מחזור של כלל העמותה הוא סביב ה-34 מיליון שקלים כי עוסקים בדברים אחרים בתחום החינוך כל מיני דברים כאלה.

כן. אבל אנחנו רוצים להיות ממוקדים.

אני רק אומר שיש כמה דברים חורים בהמשך למה שאמר הרב ויטמן. האחד, התקציב הולך ויורד משנה לשנה. היחס בין הסכום שאנחנו מוציאים או הסכום שאנחנו נותנים לבין מה שמקבלים הוא זעום. בתהליך מול משרד הרווחה והפרוצדורות שם הוא מתיש. היה שלב שכבר התייאשנו ולא הגשנו יותר כי כדי להביא מאתיים אלף שקלים, אנחנו היינו עוסקים בשתי משרות כל השנה על הדבר הזה.

אתה צריך להביא 6,000 תעודות זהות בשביל זה?

ודאי. 6,000 סלים.

אבל אתה צריך תעודת זהות.

ודאי. יש לי. אני מביא. אני מספק את זה.

עוד מעט אני אגיד שהעלות של אחזקת צוות לארגן את הפרוצדורה של 6,000 אנשים, כבר לא שווה 300 אלף שקלים.

בוודאי שלא. זה מה שאני בא לומר. הפרוצדורות וההתעסקות לקבל את 300 אלף השקלים האלה, היא לא שווה את זה.

אנחנו חייבים לחלק ב-12 מיליון שקלים כי אחרת מה, נחלק רק שני מיליון שקלים? נחלק לאלף נזקקים?

כן. זה ברור.

אנחנו צריכים לחלק ל-6,000 נזקקים.

הנקודה בדברים שלך, אני מסכים, היא שהפרוצדורה והבירוקרטיה כבדה מדי. מעבר ליחס הבלתי אפשרי, יש כאן צורך להכין משהו שהוא יקבל.

אני מעמותת לב העם. לגבי הפרוצדורה הקשה, אני דווקא כן רוצה לשבח את האגף בראשות גברת יוכי אילוז. יש שם נשים שמאוד מנסות לעזור, משתדלות מאוד מאוד לעזור ועוזרות לעמותות כדי שכן קבלו את מה שמגיע להן.

אני יודע. כולנו יודעים.

הייתה לי שיחה עם אחד הפקידות שם והיא אמרה, איך אתם עושים דבר כזה. היא אמרה לי שהם מרגישים הרגשה שזה מגיע רק לחגים. אמרתי לה, מה פתאום? זה מגיע וכאן אני חייב להדגיש ולומר שכולם מקבלים. אנחנו מקבלים פניות רבות מכל המקומות ומכל המגזרים ואנחנו מחלקים. משרד הרווחה מפרסם באתר ויש אנשים שמתקשרים ומבקשים שנשלח להם. משרד הרווחה מפרסם את כל רשימת העמותות וכל הזמן אנשים פונים אלינו. יש לי כוכבית 811 וכל הזמן פונים אלינו אנשים וכל אחד מקבל תו על סך מאתיים שקלים. אנחנו מחלקים מאתיים שקלים. זה פשוט צחוק. ה-300 אלף שקלים שאנחנו מקבלים בשנתי, זה לא למנה. זה לא מה שמחלקים.

יש עוד נקודה שאני חייב להעלות. יש הרבה תורמים מחוץ לארץ שמאוד חשוב להם, והם שואלים את זה. יש לנו תורמים בחוץ לארץ ומאוד מעניין אותם לראות מה משרד הרווחה נותן. זה מדבר אליהם שגם מדינת ישראל תומכת בעמותות האלה. זה מאוד חשוב כדי שהתמיכה לא תאבד כי אז נפסיד גם את התרומות. הם רוצים נהלים תקינים, הם רוצים לראות, הם מסתכלים באתר משרד הרווחה כדי לראות כמה קיבלת ומה קיבלת. הם מסתכלים לראות מה קיבלת בשנה שעברה, כמה אתה צריך השנה וכולי. אם הם רואים שהמדינה לא נותנת, זה מדבר אליה. אלה אנשים שרוצים לעזור לארץ.

כן. הם אומרים שאם המדינה לא רואה את זה כדבר חשוב, אולי זה לא חשוב.

נכון. אני ממש רואה את זה. חשובה להם התמיכה שהמדינה נותנת. הם נותנים מול תמיכת המדינה.

אנחנו צריכים לדעת לפני פסח מה קורה. יש אלינו עשרות ומאות טלפונים כל יום ושואלים מתי מחלקים.

אני חייב להגיד משהו. קרה כאן איזשהו אבסורד. איפה נמצאים כל מנהלי המוסדות? כולם עכשיו מתגייסים ועסוקים בחנוכה. אני מתקשר למנהלי מוסדות ושואל אם הם יודעים שבשנה הבאה הם לא מקבלים. הם המומים. הם לא מודעים לכך. הגענו לכאן שבועיים לפני החג וכולם מסתובבים בחוץ ובטוחים שזה הולך להגיע. הם לא מעודכנים. מנהלי המוסדות הגדולים לא יודעים. דיברתי אתמול עם מנהל מוסד גדול ושאלתי אותו אם הוא מעודכן שהשנה אין לו את התקציב. הוא שואל האם יש איזה שינוי ולמה הוא לא ידע על כך. הם לא מעודכנים שהסכום יורד להם. לפי ה-13 מיליון שקלים שהולכים להיכנס, הסכום יורד.

נמצא כאן נציג האוצר ונציגת משרד הרווחה.

אני רוצה שאייל יתייחס לצד הכספי.

אני שמח שהבקשה היום יצאה והועברה והכסף אמור לעבור. לפי מה שאני מכיר, אני יכול לבדוק את זה, דווקא הכספים, בשנה שעברה, לפי מה שהועבר לי מהמשרד, ניתנו כ-14.6 מיליון שקלים והשנה אנחנו החלטנו לתקצב את זה ביותר. בסך הכול ניתן 14.6 מיליון שקלים והשנה אמורים להיות בסך הכול 18 מיליון שקלים מתקציב המשרד ומתקציב משרד האוצר. זה מה שאני מכיר מהנתונים.

תגיד עוד פעם את המספר, שנבין.

לא הבנתי כלום.

מה הסכום שיגיע השנה?

בשנה שעברה, לפי מה שאני מכיר, הסכום היה 14.6 מיליון שקלים שניתנו לכך.

לקמחא וחג נוסף.

כן. לכלל הסיוע לעמותות שנותנים סלי מזון.

והשנה?

השנה אנחנו אישרנו לתת עוד 15 מיליון שקלים משלנו ועוד שלושה מיליון שקלים שמגיעים מהמשרד. כרגע עברו 14 מיליון שקלים.

אם כן, הסכום יהיה 18 מיליון שקלים.

הסכום אמור להיות 18 מיליון שקלים.

כי גם בשנה שעברה הסכום היה 18 מיליון שקלים.

כן.

זאת אומרת, הסכום יישאר אותו סכום.

זה מה שאני מכיר. כן.

איך העמותות אמורות לחלק?

איך אתה מסביר שלפני שנתיים הסכום היה 35 מיליון שקלים ולפני שלוש שנים הוא היה חמישים מיליון שקלים?

לקמחא דפסחא?

כן.

אלה לא נתונים שאני מכיר.

כשהשר כץ נכנס לתפקידו, הוא השיג תוספת של 15 מיליון שקלים ועוד 15 מיליון שקלים לסלי מזון עם עמותות גג. זאת הייתה תוספת מיוחדת מאוד יוצאת דופן שהיא לא שגרתית.

ב-2013?

ב-2015.

נכון. לפני שלוש שנים.

בשנת 2015 הסכום היה שלושים מיליון שקלים.

כנראה אתם מחשבים את כלל התמיכה בנושא סלי מזון כי לא מפרידים בין קמחא דפסחא לסלי מזון. אם אנחנו מדברים רק על קמחא וחג נוסף, בעצם השנה - - -

יש כאן קמחא דפסחא וחג נוסף.

וסלים חודשיים.

מה קורה עם הסלים החודשיים?

עם הסלים החודשיים השנה עדיין אין פרסום. סלי מזון חודשיים בעמותות גג. עדיין המשרד לא קיבל לכך תמיכה.

בנושא של בסיס התקציב, זה כמובן לא סכום שאני יכולה לענות עליו.

אבל זה נכון מה שאומר האוצר, שיהיו לך השנה 18 מיליון שקלים?

הסכום ששלחתי למנכ"ל לחתום מדבר על 14 מיליון שקלים, על 13 מיליון שקלים.

כרגע הסכום הוא 14 מיליון שקלים.

מהאוצר.

מתי הסכום יהיה 18 מיליון שקלים?

מיליון שקלים הוא מכספי עיזבונות וקופות הצדקה.

משרד המשפטים?

כן.

ביחד הסכום הוא 14 מיליון שקלים.

כן. כאשר ה-13 מיליון שקלים מתחלקים בין חג נוסף לקמחא. המיליון שקלים של קופות הצדקה והעיזבונות, הוא רק לקמחא כי בזה אסור לי להשתמש אחר כך למשהו אחר. זה 14 מיליון שקלים.

איך מגיעים ל-18 מיליון שקלים?

אנחנו הוספנו עוד מיליון מהעיזבונות.

מיליון שקלים נוספים קיבלנו למסגרות הזנה. מסגרות הזנה זה הנושא של בתי תמחוי, מנות חמות. בשנה שעברה המנכ"ל הקודם פרסם מודעה לתמיכה והייתה כבר הגשה ובדיקה. כשהגענו לשלב התקציב, השופטת שפירא שמעבירה את התקציב של העיזבונות, העבירה לנו סדר גודל של 400 אלף שקלים לסכום הזה, שזה אולי עשר אגורות למנה, והשר ביקש שנקצה מהסכום של התוספת מיליון שקלים כדי לאזן.

אבל הוא מוריד את זה מקמחא דפסחא.

זו הייתה ההחלטה כי זה כבר פורסם לציבור, העמותות הגישו, במרכבה עשו פרוצדורה ואנחנו חייבים לתקצב אותן. אני לא יודעת על השלושה מיליון שקלים עליהם אייל מדבר. אני החתמתי את המנכ"ל על הסכום שיפורסם וזה הסכום.

הוא מדבר על עוד ארבעה מיליון. זה 14 מיליון ועוד ארבעה מיליון שקלים.

חסרים לי ארבעה מיליון שקלים כדי להגיע ל-18 מיליון.

זה הסכום שאנחנו נוכל לפרסם ואותו לחלק. הנוהל מדבר על כך שבמודעה צריך גם לפרסם את הסכום. אני לא יודעת על השלושה מיליון הנוספים.

ה-14 מיליון כוללים חג נוסף וקמחא.

הביטחון התזונתי לקח ארבעה מיליון?

הביטחון התזונתי הוא כעשרים מיליון שקלים ועמותת אשל ירושלים העמידה עשרים מיליון שקלים. זה פיילוט שרציתי להזכיר אותו, שהוא בעצם נעשה ב-36 ישובים ל-10,850 משפחות שמקבלות אחת לחודש כרטיס נטען של 500 שקלים לרכישת מזון במרכולים ושובר. לפיילוט נבחרו ישובים על פי איזושהי נוסחה מגדרית לכל ישוב וגודל.

בני ברק ברשימה?

היא כנראה תהיה ברשימה הבאה.

למה לא ברשימה הזאת?

זה מה שנבחר לפיילוט.

את לא שמה לב שיש כאן אפליה?

אם אני אומרת בני ברק, כישוב דתי נבחרה ירושלים, ביתר נבחרה, רכסים נבחרה.

לא. בני ברק כבני ברק. היא עיר ענייה בפני עצמה. אם עושים פיילוט על משהו שנקרא הזנה, היא צריכה להיות שם. זאת פשוט אפליה בוטה. אני חייב למחות על זה. אני אשלח מכתב לשר הרווחה.

זה רק למשפחות שמופנות על ידי משרד הרווחה.

לחרדים מאוד קשה לפנות ללשכות הרווחה ולכן יפה מאוד שהם תומכים בפיילוט וזה יפה מאוד שנותנים כרטיסים מגנטיים, אבל דווקא בבני ברק שם אין הרבה לשכות רווחה, עוזרים פחות ושם יש כל כך הרבה משפחות עניות שצריכות את העמותות.

הפיילוט מדבר על משבר כרוני חמור של משפחות שנמצאות בתחתית והן נבחרו על ידי מנהלי אגפי הרווחה בישובים.

מנהלי אגפי הרווחה בדרך כלל הם לא אנשים חרדים, עד כמה שאני מכיר. אני חושב שיש כאן אפליה על רקע עדתי חרדי. אני לא רוצה להגיד מלים יותר חריפות אבל אני אגיד את זה לשר הרווחה באופן אישי.

אני אוכל להגיש את הרשימה של הישובים.

ודאי שזאת לא את.

אני אוכל להגיש את רשימת הישובים שוועדת המכרזים בחרה בהם על פי קריטריונים ועל פי איזה שהן אמות מידה ויהיה ניתן אולי לבדוק אחר כך את הטיעון. אני אוכל להגיש את הרשימה לוועדה.

בוודאי. בכלל, עצם הלקיחה לפרויקט חשוב מאוד של ההזנה, לקחת מקמחא דפסחא, לקחת מהעניים האלה ולתת לעניים אחרים בשעה שתקציב משרד הרווחה הוא עשרות מיליארדי שקלים, כמה, שבעים מיליארד?

אני יודעת על שמונה וחצי מיליארד.

אני כולל את תקציב הביטוח הלאומי ומשרד האוצר.

כמה התקציב של משרד הרווחה?

תקציב משרד הרווחה הוא סביב השמונה מיליארד. משהו כזה. כולל ביטוח לאומי, אני יכול לבדו לך.

תבדוק. תגיע לסביבות שבעים מיליארד שקלים. בשבעים מיליארד האלה, לעשות פרויקט הזנה – וזה חשוב וצריך לעשות את זה דרך הביטוח הלאומי – אני חושב שעצם הדבר שלוקחים מקמחא דפסחא מעניים כדי לתת להזנה לעניים אחרים, זה עוול. להוציא את בני ברק מהרשימה, זאת ממש אפליה ולא הייתי רוצה לומר מילים חריפות יותר. ממש עוול. אני אדבר על זה עם שר הרווחה. זה לא יעבור. פשוט רואים שמדירים את הציבור החרדי בכוונה. בני ברק היא עיר ענייה ואין שום סיבה שהיא לא תהיה במפעל ההזנה, חוץ מזה שאני חושב שההזנה וקמחא דפסחא אלה שני דברים.

אתה מתכוון למיזם.

כן. ודאי.

בפיילוט.

אם עושים מיזם ומוציאים את בני ברק, זאת אפליה על רקע עדתי חרדי ואנחנו חייבים למחות על כך. לא רק למחות אלא אנחנו לא נשלים עם זה. זה יותר חושב מנושא התאגיד ושידורים בקול ישראל. על זה מפרקים ממשלה וכאן אנחנו צריכים כיהודים שמייצגים את עניי ישראל במקסימום, ואין הבדל בין עני כזה או עני אחר. לקחת ולהפלות ציבור עני כמו בני ברק, אני חושב שזה עוול גדול מאוד.

לעצם הדבר שמורידים מ-18 מיליון ל-14 מיליון, אומר כאן נציג האוצר שיש 18 מיליון, ואני רוצה לשמוע איפה הם.

בעיקרון אנחנו העברנו את החלק שלנו וחלק אמור להגיע ממקורות המשרד. חלק כבר נמצא בבסיס התקציב במקורות המשרד.

אבל היא אומרת שהיא פרסמה 14 מיליון, כי זה מה שהעברתם.

13. אני פרסמתי 13 ועוד מיליון של השופטת וקופת הצדקה.

מיליון וחצי כבר יש בבסיס לקמחא דפסחא ועוד 13 מיליון נוספים. זה מה שיש בקמחא דפסחא. יש גם עודפים.

אני הבנתי שנשארו 280 אלף שקלים בסעיף. זה מה שיש לי בבסיס.

יש לי כאן פירוט אחר. אני יכול לבדוק.

משרד הרווחה מפרסם שהתמיכה היא רק 150 שקלים. זה משהו מאוד משמעותי. אנחנו מחלקים תלושים של מאתיים שקלים ואין לכם מושג מה זה מאתיים שקלים לפסח. אנשים מוכנים לנסוע אלינו לבני ברק, למשרדים, לקבל. מאתיים שקלים לפסח למשפחה, זה המון. זאת תמיכה יפה. אין לנו בעיה שיגדילו את הקריטריונים לתקופה יותר ארוכה.

אני מבין. אני עכשיו בנושא של ארבעה מיליון שקלים שנעלמו לי כאן בין משרד הרווחה למשרד האוצר. אני רוצה לדעת היכן ארבעת מיליון השקלים האלה. תנו לי תשובה.

אני בודק את זה. זה אמור להגיע ממקורות המשרד.

אבל יוכי לא יודעת על זה.

היא הייתה שמחה לקבל את זה ממקורות המשרד.

אני אבדוק איפה זה עומד.

יש גם שינוי שנוצר בשנה האחרונה, של החשב הכללי. ברגע שפורסם סכום, אי אפשר להגדיל אותו. בשנים קודמות כן היו הגדלות אחר כך. אם היא פרסמה סכום, אנחנו בבעיה.

את זה אני אומרת.

היא יכולה להוסיף. את לא יכולה להוסיף?

לא. היא חייבת חד פעמי., הפרסום הוא חד פעמי.

למחר פספסנו.

אולי טוב שפספסנו כי תוכלי לצרף.

ליום רביעי אנחנו מקווים, או ביום שישי, יהיה פרסום.

אני שמח מאוד. אולי תוכלי לצרף את ארבעה מיליון השקלים.

אם הם יהיו, בוודאי, בלי כל ספק.

אני אבדוק ואחזיר תשובה.

כן. תשתדל כי היא צריכה לפרסם את זה כי אנשים מחכים.

אני לא מבין למה אי אפשר להעביר את זה.

אתה צודק.

לקמחא מגישות יותר עמותות.

בסלי מזון, התקציב עמד על 2.5 שקלים לסל. היינו צריכים להוכיח.

אתה מדבר על החודשיים.

החודשיים. היינו צריכים להוכיח ביצוע של 5,400 מיליון, של 3,000 סלים בחודש, 36 אלף סלים בשנה, ועל זה קיבלנו 112 אלף שקלים שזה 2.5 שקלים לסל.

גברת אילוז, עד מתי הם יוכלו להגיש את הבקשות כדי שיוכלו לקבל השנה?

אחרי פסח הם יאפשרו להם, בין חודש ליותר. יהיו גם השלמות. אחרי המועד ניתן יהיה לקבל השלמות. בקטע הזה אנחנו מאוד גמישים.

מה שמגביל אותך זה רק הפרסום. אם את מפרסמת, אסור לך להוסיף יותר.

אם מוסיפים, צריך לעשות פרסום נוסף כדי להיות שוויוניים.

זה עוד 45 אלף.

אולי נחכה עד יום חמישי כדי שתוכלי לעדכן את הסכום.

בסדר.

לפחות ה-18 מיליון. אתה תברר.

כן.

הייתה לי שיחה עם המנכ"ל לפני שהגעתי לכאן והוא אמר לי שזה הסכום. שאלתי אותו. אמרתי לו שעל זה אני מחתימה אותו והוא אמר לי כן, זה הסכום.

אבל זה כולל את מה שיש בבסיס?

לגבי הבסיס אני ביררתי בוועדת התמיכות, יש לנו 280 אלף שקלים.

בעיקרון בבסיס יש מיליון ו-360 אלף שקלים. יש גם עודפים שאמורים לעבור של עוד שמונה מיליון ו-645 אלף שקלים. לתקנה הזאת. אלה הנתונים שיש לי.

לפי החשבון שלך שמונה מיליון ועוד 14 מיליון.

כן. אני אומר שזה סך כל מה שיש בתכנית. יכול להיות שיש גם התחייבויות משנה שעברה.

אבל האוצר יוציא 22 מיליון שקלים?

האוצר הוסיף עכשיו 13 מיליון שקלים תקנה הזאת. יש עודפים שאמורים להגיע משנה שעברה שהם אמורים להיות מאושרים בוועדת הכספים, של עוד 8.645 מיליון שאמורים להיות לתקנה הזאת.

לא הבנתי.

העודפים האלה, אני יודעת על חג נוסף. אנחנו אפשרנו לעמותות להגיש עד סוף ינואר 2017 בגין שנה קודמת.

כנראה שזה זה.

ההתחייבויות נשמרו. לא החזרתי אותן לאוצר כלא מנוצלות הן נשמרו ואלה העודפים שלנו. מדובר על עמותות שכרגע בהליך סיום דיווח לקבל תשלום.

זה כסף שכבר לא יהיה ב-2017.

התחייבויות. כן.

מה הסכום עליו את מדברת? השמונה מיליון עליהם הוא דיבר?

כן. זה הסכום. שמונה מיליון.

היו כאלה שלא ניצלו. אני מצרפת אותה ל-17, אבל זה לא משמעותי.

כי זה כסף שאנשים כבר הוציאו בשנה שעברה.

כן.

אם ה-8,645 מיליון זה סכום שאנשים הוציאו, עם כמה את נשארת בסוף? ב-14?

כן. בעיקרון, כן.

לא יודע. יש לנו עוד מעט ישיבת סיעה ואני חושב שזה יותר חשוב מהתאגיד. לבוא לעניי ישראל בערב פסח עם קמחא דפסחא ב-14 מיליון שקלים במקום הסכום שהיה לפני שנתיים שעמד על 38 מיליון שקלים, זאת שערורייה.

אני לא מכיר את הסכום של 38 מיליון שקלים לפני שנתיים. אני מכיר שאנחנו דווקא הבאנו תקציב שהוא גדול יותר מזה שהיה קודם לכן.

תראה. כתוב לי כאן ב-2015.

היו 15 מיליון לחג נוסף. היו שלושים מיליון שקלים שקיבלתי לקראת סוף שנה כתוספת, עת השר נכנס. עת השר נכנס למשרד שלנו, היינו כבר אחרי. אז הוא אמר שהוא מתגבר אותי לסלי מזון וחג נוסף והוסיף שלושים מיליון שקלים.

צריך לבקש ממנו שגם הפעם יעשה דבר כזה.

אני אגיד משהו כללי על קמחא דפסחא. כל שנה ניתן על שינוייו כתוספת בהתאם ליכולות התקציביות של אותה שנה. יש סיכום תקציב כל שנה מול המשרד לפי העדפות המשרד, לפי סדרי העדיפויות שלו, ובהתאם ליכולות יש את התוספת הזאת. השנה אני מכיר שהתוספת כן ניתנה. אני צריך לגבות את זה כמובן בנתונים אבל היא כן ניתנה לפחות מעבר למה שניתן בשנה שעברה.

לגבי תוספות אחרות. אני מכיר 14.6 מיליון שקלים.

בשנה שעבה.

כן. זה מה שהועבר למשרד.

גברת אילוז, בשנה שעברה הסכום היה 14 או 18 מיליון שקלים?

בשנה שעברה היו לי 17,650 מיליון שקלים לחג נוסף וקמחא דפסחא כולל עיזבונות וכולל מקומות קדושים.

אני אוודא את הנתונים שיש לי.

תתאמו את המספרים כי אני צריך לפנות גם לשר כחלון.

אני לוקחת מטבלת ההתחייבויות שלי שאני מעבירה כספים.

אולי תשלחי לנו את הדף עם הפרטים?

היא שלחה.

אתה תעדכן אותנו.

אני אעדכן.

כדי שאני אוכל להשוות. כץ וכחלון, שניהם אנשים מאוד רגישים לעניי ישראל ואני לא צריך לבוא ולהטיף להם אבל המציאות שנוצרה היא מציאות בלתי אפשרית.

בנושא הפרוצדורה, לא סיימתי. בנושא הפרוצדורה אני מדברת על פרוצדורה של להגיש. זה לא בשליטה שלנו. יש את הכללים של תוכנת המרכבה שנכנסה לתמיכות וזה לא רק בקמחא אלא גם עובדות ציבור וכל תמיכות המדינה הן היינו הך. מבחינת פרוצדורה, להגיש דוח ביצוע. זאת הפרוצדורה הכי קלה שיכולנו להגיע עם החשב הכללי כאשר העמותה מגישה לנו הוצאות והכנסות שלה, אנחנו מקבלים קובץ של הנתמכים, בודקים אותו מול מרשם התושבים ובודקים אותו מול סף העוני. עמותות שנותנות למשל צ'קים דחויים ולא מגישות לי חשבונית, אנחנו לא יכולים להתחשב בזה כהוצאה. לפעמים זה יוצר בעיה שהעמותה להביא עד שייפרע הצ'ק זה אבל מבחינת ההקלות הכי אפשריות שאנחנו יכולים, אנחנו מקלים ומסייעים לעמותה.

אני מעביר את הכדור הזה עכשיו למשרד המשפטים, לעורך דין חנן ארליך. מה ששמענו כאן מהגברת אילוז שעובדת קשה מאוד כדי לבצע את הפרוצדורות, שאלה הם הכללים. אני מבין שהאוניברסיטה או ארגון שמקבל חמישים מיליון שקלים או עשרים מיליון שקלים, שווה לו להביא 10,000 חתימות או מסמכים מהסטודנטים שלומדים בו, או בישיבות. ברגע שאתה נותן 2.5 שקלים לסל ועל זה אני צריך להביא מסמכים, אני אתן לך משל. רק השבוע הגשתי הצעת חוק. יש חוק במכס במשרד האוצר שכאשר המכס מחליט לבדוק מכולה, וזה נמצא כשר לחלוטין, העלות של הבדיקה וההסעה של המכולה למקום הבידוק, על בעל הטובין. כך אומר החוק. מה קרה? בזמן האחרון יש אינטרנט ויש קניות באינטרנט, אנשים קונים מוצרים בחמישים שקלים, במאה שקלים, בסין ובטייוואן, וזה מגיע אליהם הביתה. מה לעשות, הבודק החליט לבדוק את הקופסה הזאת והוא מטיל על הקונה, על בעל הטובין, לפי החוק, את העלות של הבדיקה במאות שקלים כאשר כל המוצר לא שווה את הסכום הזה. אני הגשתי השבוע הצעת חוק שעד חמישים אלף שקלים, למשל מי שמייבא מכוניות, אני מבין שהמדינה אומרת שייבאת מכונית, בבקשה, זה עולה לי לבדוק, המחיר יהיה עליך, אבל מי שמביא כמה סיכות ראש? הגשתי הצעת חוק שעד חמישים אלף שקלים, הבדיקה תהיה על חשבון המדינה.

עורך דין ארליך, אני רוצה לשאול האם אפשר להשוות בין אדם שמקבל עשרים או חמישים או מאה אלף שקלים, הדרישות הפרוצדורליות, לבין מי שמקבל 2.5 שקלים? אולי אפשר להקל.

הכללים של הבדיקות, של המסמכים, של דרישות הדיווח, הדרישות של הנוהל הכללי של התמיכות, הוא נוהל שבאחריות שר האוצר והוא חולש על תחומי התמיכה במדינה. חלקם נובעים במבחני תמיכה ספציפיים. התכלית של הכללים, של ההנחיות האלה, היא כמובן לוודא שהכספים מגיעים למי שהם צריכים להגיע ושלא יהיו רמאויות. בחלקן הן דרישות שנקבעו על ידי החשב הכללי שהיה שותף בכיר להכנת הנוהל הכללי וחלקן דרישות שהוצעו על ידי המשרד עצמו, זה שנדרש לקבל את המבחנים. כמי שמבחני התמיכה והכללים מובאים אלינו לאישור, זה נקרא הליך התייעצות, חשבנו שאלה דברים שהם נכונים וראויים ולא ראינו לנכון לדרוש מהמשרדים לוותר עליהם מתוך הבנה שיש צורך לשמור על כספי הציבור ולוודא לאן הם מגיעים. בגלל שבסופו של דבר הם מגיעים לצרכן הקצה, לנזקקים שבסוף, חוזרת השאלה התקציבית שהיא בתחום שלי. זאת אומרת, ברור שאם היה מדובר על חלוקה של עשרות מיליוני שקלים, המצב היה שונה ואז אולי ההצדקה הייתה ברורה יותר. אני מסכים שבסופו של דבר הנזקק עצמו שהסל שהוא מקבל יש בו השתתפות זעומה של המדינה, על סמך זה לדרוש ממנו דיווח, זה לא משהו שהוא רצוי אבל לא בלתי נמנע. אני אומר שוב, אם התקציב היה גדל. בסופו של דבר המעמסה הזו לא אמורה להיות מוטלת על הנזקק עצמו. לא הוא זה שצריך להביא את כל הדיווחים אלא זה מוטל יותר על התאגיד, על מוסד הציבור שכן מקבל כספים. כל אחד בסוף מקבל סכום השתתפות, אמנם קטן, פר אדם אבל בסך הכול הסכום עצמו מהווה עשרות מיליוני שקלים.

יש עמותה שמקבלת מעל מיליון שקלים?

עמותת לתת קיבלה ארבעה מיליון שקלים כעמותת גג.

יש מיליונים אבל בעמותות גג. אלה סכומים נכבדים ובסופו של דבר רוצים לראות שהסכומים מגיעים ליעד ולא נמצא את עצמנו מחלקים מאות אלפי שקלים לעמותה ובסוף יסתבר שהכספים נעלמו או חולקו באופן פיקטיבי. זאת תכלית הכללים האלה ואני חושב שהיא סבירה. אני מסכים שבסוף מתמחרים את זה פר אדם, זה נשמע קצת.

זאת אומרת, כל התמיכות במדינה צריכות את אותן פרוצדורות. אין הבדלים.

יש פרוצדורות שנוגעות לכלל המדינה. למשל, מה שמוסד הציבור עצמו נדרש להגיש ואלה הם אישורים, יש לו אישור ניהול תקין ואישור מהבנק שאפשר במקרה הצורך לקבל נתונים ורשימה לא מבוטלת של מסמכים וזה נוגע לכלל הגופים הנתמכים במדינה, מוסדות תורניים, גופים שמחלקים סלי מזון, מוסדות תרבות, מוסדות להגנה על בעלי חיים, גופי ספורט. הכללים האלה קבועים בנוהל הכללי של התמיכות. במבחני התמיכה הספציפיים שנוגעים לתחום מסוים כזה או אחר, יש לעתים הוראות נוספות. למשל, במקרה כמו זה שאומרים שאנחנו רוצים לדעת, מוסד ציבורי בא ואומר שהוא מחלק לאלף נזקקים ותנו לי בבקשה כך וכך עשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים, תראה לנו שאתה מחלק אותם לנזקקים ולא שחילקת למקורביך ולאנשיך. לכן נדרשים מסמכים נוספים והוכחות נוספות שהדבר הזה אכן מתקיים. אני מניח שהרצון להקל, ודאי שלא הנזקק בסוף יצטרך לטרוח בדבר הזה. בדרך כלל המוסד עצמו.

פרט אחד לא קלטתי. מה בדיוק צריכה העמותה להביא חוץ ממה שמנית? רשימה?

דוח ביצוע.

שם, כתובת ותעודת זהות?

הם מקבלים מאתנו תקליטור אותו הם מעלים על קובץ אקסל והם מציינים את שמות הנזקקים שקיבלו, ראשי בתי אב עם מספר תעודת זהות, כתובת, מספר נפשות והכנסה.

מה זה הכנסה?

הכנסה של המשפחה.

תלושי משכורת?

לא. אנחנו סומכים עליהם שיש בדיקת עומק.

בעצם זאת שורה אחת.

שורה אחת. כל הקובץ הזה נבדק בתוכנה אצלנו. כמו שאמרנו, עם ההקלות של מספר זהות מול משפחה, מול שם נעורים, כדי לא להסתבך עם שלמה סלומון ולהפיל אותם וכולי.

גם דוח ביצוע. כל החשבוניות.

למה צריך חשבוניות? לגבי קניית המוצרים?

איך נוכיח שחילקנו מיליון שקלים?

הרשימה של הבן אדם והוא קיבל.

טבלה, רשימה של הספקים שהם רכשו מהם את המזון.

לגבי ה-150 שקלים.

כן.

זאת אומרת, להבטיח שהם נתנו 150 שקלים.

כן. גם את ההכנסות, את הקבלות מהתרומות.

אם הוא מקבל תרומה ממפעל בלי לשלם לו?

שיביא קבלה.

הוא נותן לו מוצרים בלי כסף.

יש תעודת משלוח.

הוא נותן לו תעודת משלוח שהוא נתן לו עם הערכה כספית.

אתם לא מכירים בזה במאה אחוזים.

אנחנו מכירים בזה במאה אחוזים אם יש פירוט של המוצרים. אם יש סתם משלוח שאתה לא יודע מה זה, יש לנו בעיה. אבל אם יש פירוט של המוצרים שהתקבלו עם הסכום, אנחנו לוקחים הוצאות פלוס הכנסות ולפיה מקבלים.

מוצרי מזון בלבד.

כן. אנחנו מעדיפים שלא יתנו כהלוואות. אנחנו מעדיפים שה-150 שקלים אלה, יהיו שווי מזון לפחות.

זה הכי חשוב לי. יש לנו מיליוני תרומות ללא תעודות משלוח. חקלאים מביאים לנו ירקות ופירות או תורמים כאלה. הם אומרים שאם הם יעשו תעודת משלוח, הם יצטרכו לשלם על זה מע"מ. יש להם איזושהי התחשבנות כספית שאני לא מבין בה. איך אפשר להכיר בדבר הזה?

רואה החשבון שלכם מכיר עד עשרים אחוזים מהעלות.

למה הוא מכיר בעשרים אחוזים ולא בשלושים אחוזים?

זה סוג של דבר שהוא הסכים לקבל. זה לא תלוי בנו. זה עניין של נוהל.

אם עמותה תגיש תצהיר של העמותה ויבואו לבדוק.

תכינו פנייה. אני יכולה להעביר את זה לייעוץ המשפטי.

זה האבסורד הכי גדול בעניין. אנחנו מביאים תרומות, משקיעים מאמצים להביא תרומות.

כן, אבל אתה צריך להבין שאם אני לא אדע את היקף התרומה, איך אני אדע שבאמת קיבלת בסדר הגודל הזה?

תצהיר חתום על ידי עורך דין ורואה חשבון שאכן מה שאנחנו מדווחים זה כך.

תכינו פנייה. אני מוכנה לבדוק את זה.

המע"מ שהעמותות משלמות למוצרים, לסלי המזון, הוא הרבה יותר מכפי שמקבלים. העמותות תורמות למדינה הרבה יותר מאשר הן מקבלות.

אתם לא מקבלים החזרי מע"מ.

ודאי שלא. זה מגיע למשרד האוצר.

אתה רוצה שיהיה פטור ממע"מ?

שלא ייתנו ולא יקבלו. לא לתת ולא לקחת. שעל הסלים האלה שאנחנו מחלקים, לא נשלם מע"מ ואנחנו לא צריכים תקציב לכך.

בחוק יש מקבילה על משהו שלא משלמים עליו מע"מ?

יש מושגים כמו למשל רכישת אמבולנס פוטר ממע"מ. כל מיני צרכים הומניטריים שפטורים ממע"מ.

אם יש משהו דומה, אני יכול לפנות למשרד המשפטים, אבל אתה מביא לי אמבולנס כדוגמה, אתה מבין שזה לא המקרה.

לגבי משפחות, רצית לומר לגבי ההרחבה. היום אתם נותנים לפי נפשות או תוספת מיוחדת?

במבחן התמיכה של סלי מזון, אנחנו מאפשרים למשפחות מעל חמש נפשות הגשה של יותר מסל אחד. להגיש בתצהיר של הדיווח. זה מעוגן במבחן התמיכה. במבחן התמיכה של קמחא, לא רצינו לעכב את הפרסום ולעשות שינויים ואז בכלל היינו חורגים, לכן השארנו את זה כמו שזה.

מה זמן לוקח להוסיף שורה?

זה לא להוסיף שורה. זה סיפור קצת יותר מורכב.

משנה שעברה הייתה לנו שנה שלמה.

בזה הם לא עשו את השינוי.

אנחנו מבקשים גם את השינוי הזה, כמו שביקשנו בשנה שעברה.

לדעתי זה צריך להיות עם פרופורציה של תקציב.

לתקצב את זה.

אם יהיה לי תקציב של 14 מיליון, בשנה הבאה הוא יגיד לי שאני נותנת לו שקל.

הבנתי.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הישיבה. הוועדה לפניות הציבור דנה בנושא קמחא דפסחא והיא קוראת למשרד האוצר ולמשרד הרווחה לפרסם מיד בעיתונים את הסכום המקסימלי לסיוע לקמחא דפסחא ולחג נוסף על מנת שהעמותות יוכלו להגיש את הבקשות. אנחנו נבקש לפרסם את הסכום עליו הודיע כאן נציג משרד האוצר של 18 מיליון שקלים ולא 13 מיליון שקלים כפי שידוע כאן.

אנחנו נפנה במכתב לשר האוצר ולשר הרווחה לגבי הקיצוץ שנעשה בתקציבי סלי המזון עבור פיילוט ההזנה. לקחת מעניים ולהעביר לעניים, זה עוול גדול מאוד ואנחנו חושבים שאם רוצים לעשות פיילוט הזנה, זה מאוד חשוב, אבל לקחת תקציב אחר ולא מכספי העניים.

אתה מדבר על ה-400 אלף.

זה לא פיילוט.

פיילוט ההזנה.

זה לא פיילוט. זה פרויקט קבוע שאנחנו עובדים אתו שנים. יש לנו שלושה תחומים: קמחא דפסחא, סלי מזון חודשיים ומסגרות הזנה. אלה שלושת התחומים של הסיוע במזון. במסגרות הזנה, תמיד זה היה מתוקצב רק מהשוטף ומוועדת העיזבונות. בגלל הסכום הנמוך, ביקשנו שיהיה סביר, אחרי שכבר הגישו עמותות. אנחנו לא יכולים להגיד להן שאין תקציב, הגשתן לחינם, לא יהיה.

לא. המשרד יוסיף תקציב ולא ייקח מקמחא דפסחא. זה מה שאני מבקש.

זה מה-18.

בטח.

לקחו 600 אלף.

אנחנו מבקשים שלא יהיה הקיצוץ הזה.

אנחנו רוצים לקבל את רשימת 36 הישובים ולברר האם בני ברק נמצאת ברשימה, ואם לא, מדוע היא הוצאה מהרשימה.

אנחנו גם מבקשים לתת את סלי המזון לפי גודל המשפחה ומספר הנפשות ולהוסיף תקצוב כדי לאפשר למשפחות גדולות יותר לקבל יותר מסל מזון אחד.

אני רוצה להודות לכם. את העבודה האמיתית אתם עושים בשטח. אנחנו רק מנסים לסייע.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:02.