הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 675

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 11:20

תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון – מ"מ היו"ר

מנואל טרכטנברג

מרב מיכאלי

יראת דומנוביץ - מתמחה, משרד המשפטים

רוני טלמור - משרד המשפטים

חנה רותם - מנהלת ביקורת מימון מפלגות, משרד מבקר המדינה

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון הסוכנות לעסקים קטני, משרד הכלכלה והתעשייה

שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מ"מ ייעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד בייעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

לירון כהן דניאלי - עו"ד בייעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

עודד שפירר - מזכ"ל, רשות לניירות ערך

צפנת מזר - מנהלת יחידת מימון, רשות לניירות ערך

אבירם ז'ולטי - מנהל חטיבת תפעול והתמיכות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

לי צילה קפון דפני - עו"ד, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

אמיר שניידרמן - מנהל פיתוח כלכלי, הסוכנות היהודית

יואב להמן - יועץ בכיר, הסוכנות היהודית

אליעזר גרוספלד - דירקטור, חברות הזנק

אייל לבנת - דירקטור, חברות הזנק

שוקי יהושע כהן - שותף Vcrowdfunding

עדו שטסל - יזם

יוסי מאירי

מעין מלצר

אייל לב-ארי

שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס צנוירט

תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ו-2016

בוקר טוב. אנחנו ממשיכים בתקנות ניירות ערך באמצעות רכז הצעה. פרופ' האוזר, בבקשה, כמה מילים לפני שנקריא את החוק. זה דיון שני שאנחנו דנים בעניין הזה, ואם תוכל לומר, פחות או יותר, האם ישבתם עם הגופים, עם חבר הכנסת טרכטנברג, והאם יש הסכמות.

תודה רבה, אדוני, וחברי הכנסת. אני רוצה לומר שהמימון ההמוני הוא בשורה, ומה זה אומר, מימון המוני – המשמעות שלו, שאנחנו פוטרים מחוק ניירות ערך כמעט לחלוטין, מעול הפיקוח, הכול כדי להקל על אותם יזמים.

אני רוצה גם להבהיר – אנחנו לא מדברים פה על P2P – זאת סוגיה אחרת שתבוא לשולחן הוועדה, ולכן הדברים האלה לא חשובים. כן אומר שישבנו – אפרופו שאלתך – עם כל הגופים שישבו פה, לבקשתך, ועם חברי הכנסת ועם חבר הכנסת טרכטנברג, שהעיר את ההערות. אנחנו נתנו פתרון. אנחנו עשינו הקלות בהשוואה לדיון, גם לגבי סכומי הגיוס המקסימליים הקלנו, גם לגבי הקלת ההשקעה של משקיע בודד, גם לגבי ההחרגה של ההגדרה של לקוח כשיר כדי שיוכל גם כן להיכנס, גם ההגדרה של משקיע מוביל, שגם אלה הערות שעשינו. עשינו גם הוראות נוספות, שהקלנו בדומה לאמריקאים לגבי שכר, רכז ההצעה - גם שם הקלנו. עשינו כל מה שנתבקשנו. אני חושב שאנחנו מציעים פה הצעה שחשוב מאוד לאשר אותה, כי יש בפתח הרבה מאוד יזמים שרוצים לעשות את זה, וזו הדרך להקל עליהם, להוריד מעליהם את כל עלויות הפיקוח כמעט לחלוטין.

תודה רבה. הערות לחברי הכנסת?

שוב, אני רוצה לברך על העבודה שנעשתה. בהחלט ניתנו מענים נאותים לסוגיות. כיום הכלי שנמצא כאן, יש בו בשורה.

הנושא שנותר פתוח מבחינתי הוא עניין האגרה, ובפרט ה-2%. אני לא יודע, אם אתה רוצה לחכות עד שנגיע לשם?

כשנגיע לשם. נצטרך לנסות לעשות שינוי בזה. אני מבין שזה גבוה מדי. בסדר. זהבה, בבקשה.

אדוני, ראשית, גם אני חושבת שמדובר במהלך סופר חשוב. לצערי, לא הייתי בישיבה הקודמת, אבל התעדכנתי, ורשמתי כמה הערות, שאני רוצה, אם תוכל, פרופ' האוזר, להתייחס לזה.

יש כאן בעצם מהלך שיש לו שני מפקחים. אני צודקת?

לא. את מבלבלת. זה לא P2P. המהלך של P2P - וגם זה לא נכון, אבל הוא נכון בחלקו – צריך רק להסביר אותו. אבל אין פה דיון.

אין שני מפקחים – רק אחד.

כן.

טוב, זה כבר אנחנו מתקדמים.

השאלה היא לגבי ההלוואות שאנחנו לא רוצים שתהיינה לגביהן ריבית, כי אנחנו רוצים שהם לא ייחשבו לניירות ערך. איך אתה מתייחס לזה, פרופ' האוזר? אולי אפשר לקבוע בתקנות – אני שואלת – שהוראות התקנות האלה לא יחולו על הלוואות ללא ריבית, כי לא צריך להתייחס אליהן כניירות ערך. בזמנו אתם כתבתם חוות דעת – אני לא יודעת אם זו חוות דעת – הוצאתם חוות דעת לבנק אופק. אמרתם שניירות ערך של הבנק החברתי אופק, שאינה טעונה תשקיף, אמרתם שכך יש להתייחס לזה. השאלה, אם אפשר להתייחס גם לזה באופן דומה.

זה דומה ולא דומה לעניין של אופק, אבל את מדברת על פלטפורמה חברתית. אנחנו מודעים לזה, ורוצים לעזור לזה. אנחנו נעזור לזה כשנביא את ה- P2P גם כן – אז נדבר גם על זה. ניתן לפתרון גם לסוגיה הזו. זו סוגיה שהיא לא רלוונטית מבחינתנו כרגע.

למה? היא מאוד רלוונטית, אדוני. עכשיו אתה רוצה שנאשר משהו שאחרי זה תגיד לי – אחר כך ניתן פתרון? אם תביאו את ה- P2P, יהיו כבר שני מפקחים על זה?

לא, זה לא שייך. מבלבלים בין הדברים. מה שאנחנו מביאים כאן מימון המונים, בתוכו אנחנו נותנים את הפטורים עד הסכומים שנקבעו פה, שהרחבנו אותם.

לגבי הפלטפורמה החברתית, זו סוגיה משפטית. יש לבחון אותה, אבל אנחנו רוצים לבחון אותה מנקודת מבט שאנחנו רוצים לתת פתרון לסוגיה הזאת, אבל לא אפרופו החוק הזה.

אדוני, למה שלא תיתנו את הפתרון פה? למה שלא תקבעו בתקנות שהוראות התקנות לא יחולו על הלוואות ללא ריבית, כי אתה לא רואה בהם ניירות ערך, או לחילופין תגביל את זה לסכום של 300,000 שקל או קצת יותר?

הסוגיה לא נפתרת האם זה נייר ערך או לא דרך אגב שאני אומר זה לא נייר ערך.

אבל אתה מחיל על המיזם הזה- - -

אני אומר את זה לפרוטוקול, וזה הדיון שאנחנו מביאים את זה גם לוועדת הכספים – שאנחנו נביא פתרון לעניין הזה כשנביא גם את ה- P2P.

אנחנו מודעים לבעיה של פלטפורמות חברתיות. אנחנו נחשוב על פתרון. אנחנו צריכים כנראה להביא פרק נפרד בתקנות, שמדבר על פלטפורמות חברתיות, ויחול עליהם סט יותר מצומצם של הוראות.

אז תעשה בחוק הזה התייחסות לפלטפורמות חברתיות. איזה מין דבר זה? כלומר הרשות מבינה שיש פה בעיה. אומר פרופ' האוזר בעצמו - במה שנוגע לפלטפורמות חברתיות, יש בעיה. מחוקק כאן חוק חשוב, אבל ניתן לזה מענה לא בחוק הזה. למה שלא ניתן לזה מענה בחוק הזה? לא על הדרך, שעכשיו בהזדמנות חגיגית- - -

כי צריך לחשוב על הוראות- - -

אז תחשבו, ותבואו עם החוק הזה כשיהיה מוכן, בחשיבה הכוללת.

אבל זה תקנות, וממילא יש פרק נוסף בגלל ה- P2P, שמדובר בעבודה.

הבנתי את זה. אומר יו"ר הרשות: אנחנו מבינים שיש פה בעיה לגבי פלטפורמות חברתיות. זה לא שהם מתעלמים; הם מבינים את זה. הם אומרים: אנחנו בהידיינות עם משרד המשפטים להביא מהלך שייתן מענה לזה, אבל אני כבר למדתי כאן, אדוני, שברגע שמקבעים משהו – אחר כך – או הפריץ ימות – אני לא רוצה להמשיך. אז בוא בהזדמנות חגיגית זו כבר נפתור את הדבר הזה. זה לא שמתעלמים מזה שיש בעיה לגבי פלטפורמות חברתיות.

יש לכם משהו מוכן?

לא, כי התחלנו לדון בזה, ולא רק זה – חלק מההוראות נקבעו בחקיקה ראשית. פה זה תקנות שבאות מכוח חקיקה ראשית. אנחנו לא יכולים פתאום לעשות פטור נוסף, שלא עומד בתנאים של החקיקה הראשית. אנחנו צריכים לבחון את זה. אם כרגע נכתוב את הסעיף הזה שאומר שהתקנות לא יחולו על פלטפורמות חברתיות, זה מחזיר אותך לחוק ניירות ערך, שהם תשקיף מלא, ואז את זה את לא רוצה לעשות, כלומר הפתרון לתת פטור מהתקנות הוא הפוך על הפוך ממה שאת רוצה.

אז תקפיאי, אל תצביעו על זה.

אבל אין סיבה – יש כל כך הרבה פלטפורמות שרוצות להתחיל לעבוד, והפלטפורמות החברתיות עוד לא באוויר. אנחנו לא מונעים פעילות.

כמה זמן עד שיסתיים הסיפור?

אנחנו מנסים לבוא בקרוב עם ה- P2P.

ברגע שהוועדה תהיה פנויה לזה, נביא.

כמה זמן?

מבחינתנו זה יכול לבוא גם שבוע הבא, אם יהיה. אין לנו בעיה. נשמח גם.

מבחינתכם, אתם סגורים, טכנית?

זה פורסם באתר הרשות, קיבלנו הערות ציבור, יש לנו נוסח.

כל העניין הזה אין לנו, אבל נביא אותו, ואני אומר את זה כאן לפרוטוקול.

שאבין - כמה זמן ייקח עד שהפתרון הזה יגיע?

רוני טלמור, משרד המשפטים. אדוני, הנושא של פלטפורמות P2P יש להם כמה רבדים. אחד הרבדים מוסדר בהצעת חוק שמשרד האוצר, אני חושבת, הביא בקריאה ראשונה, היום.

מה יגיע לקריאה ראשונה?

הצעת חוק לתיקון חוק שירותים ופיננסיים.

זה על סדר-היום.

הנוסח כרגע מדבר רק על לווים שהם יחידים. כאן מדובר בפלטפורמה שעושה משהו שדומה לתשקיף – לציבור, אבל בקטן- - - ויש גם P2P של תאגידים, וכל הדברים הללו יחד צריך לשבת ולחשוב, איך מסתדרים אתם – לא רק בהיבט של החברתיים אבל גם בהיבט של הפלטפורמות החברתיות. אנחנו הצענו את עזרתנו כדי לסייע ולהביא לפתרון שייצור את קווי התפר בצורה המיטבית.

אנחנו מקווים לעשות את זה מה שיותר מהר – ודאי לפני תום הפגרה. אם יסתיים מהר מזה, ודאי נשמח.

אז יש לי בצעה. אולי, אם מאשרים את זה, אולי נקבע שמחריגים הלוואות ללא ריבית עד 300,000, שכל מלווה לא יוכל להלוות- - -

אבל זה מה שאמרתי – שאם אנחנו מחריגים אותם, זה חוזר להוראות חוק ניירות ערך, והוא צריך תשקיף. משפטית זה מורכב.

אנחנו רוצים לתת לזה פתרון כמו שצריך, ולא כדאי שאנחנו נחריג משהו, שאחר כך ישית על זה רגולציה שהיא יותר כבדה. אנחנו מבינים את הבעיה – זו בעיה לא פשוטה – האם אתה רואה את זה כנייר ערך או אתה לא רואה זאת כנייר ערך. כל החלטה, יש לה השלכות. לכן אנחנו צריכים לתת פתרון.

אני אומר את זה כאן לפרוטוקול – אנחנו נביא פתרון לשולחן הזה, כשנביא את החקיקה של ה- P2P, כי ממילא זה הפרק הנוסף ששייך לאותו נושא, שמתייחס להלוואות, ואנחנו שם נפתור את הבעיה הספציפית הזאת.

אני מבינה. אבל אם מאשרים את זה כמו שזה כרגע, זה אומר גזר דין – אני לא רוצה להישמע דרמטית – על מיזמים חברתיים.

אבל היום אסור להם לפעול. זה לא שאת סוגרת משהו. המיזמים הללו לא קיימים כי אסור להם היום להציע לתאגידים כי זה בניגוד לחוק ניירות ערך.

אנחנו רוצים לקדם את זה.

כל רגע עולה לי בראש פתרון ואתם מייד דוחים אותו, אז נעשה סדר. מה המצב עכשיו – אנחנו עכשיו מדברים על תקנות שהן נובעות מהחוק הראשי. המצב של המיזמים החברתיים האלה - מה מצבם כרגע?

המצב גם של המיזמים החברתיים וגם של כל הפלטפורמות מימון המונים, שלא יכולים להציע הלוואות לתאגידים, כי זה תחת חוק ניירות ערך, והיום הוא דורש תשקיף. התקנות הללו עושות הקלה מאוד-מאוד גדולה, כי היום אסור לאף אחד לעשות את זה. ברגע שהתקנות יעברו, אפשר יהיה בתנאים של התקנות לעשות את זה. המיזמים החברתיים אומרים: אבל לא הקלתם מספיק בשבילנו, כי אנחנו צריכים יותר הקלות, כי אנחנו עושים משהו שהוא הרבה יותר ספציפי, סכומים יותר קטנים. לכן לגבי יחידים, אף אחד לא מוגבל היום – לא החברתיים ולא הרגילים. לגבי תאגידים היום, אף אחד לא יכול לפעול. התקנות יפתחו פתח מאוד גדול לכל המיזמים. המיזמים החברתיים אומרים שהם צריכים הקלה עוד יותר גדולה, ועל זה אנחנו צריכים לעבוד בשביל לנסח פרק.

עד שתעבדו זה לא יקרה.

התקנות האלה לא יפתחו לחברתי.

הוא יפתור 90% מהבעיה.

אמיר, מהסוכנות היהודית. גם לה יש מיזם חברתי?

יש לה מיזם חברתי.

יש לה מיזם חברתי אחד בינתיים שכולם מדברים עליו. אנחנו לא מכירים יותר מאחד.

אבל ברגע שאת לא נותנת אופציה, לא יהיה יותר מאחד.

ברור, אני רק אומרת.

את לא יכולה להגיד את זה ככה. כרגע את חוסמת כל אופציה למיזם חברתי. לא את אישית.

אם החוק לא יתקדם, לא יהיה גם.

גפני, אל תטעה – למה יש רק אחד שכרגע מדברים עליו או אולי יש יותר – אני לא יודעת- - -

אני עוד לא יודע.

תכף נשמע. החוק כיום לא מאפשר אופציה למיזם חברתי כזה. בעצם אומרים כאן: אנחנו נביא פתרון. אני אומרת: תחריגו. אחר כך תשנו, אם אתם רוצים.

אבל הם טוענים שאם אנחנו מחריגים את זה עכשיו, זה חוזר לחוק.

הבנתי מה הם טוענים.

בבקשה.

אמיר שניירדמן, מנהל הפיתוח הכלכלי, הסוכנות הכלכלית. המיזם החברתי שאנחנו מקימים בעיקר נוגע להלוואת ללא ריבית. לכן לטענתנו, אין פה עניין של ניירות ערך; אין פה תחליף השקעה. מבחינתנו זה סוג של תחליף תרומה. זה שחוסמים את כל הפלטפורמות למטרות הרווח שיש בהן ריבית, זה לא צריך להיות נוגע אלינו. צריכים להחריג אותנו מתוקף זה שאנחנו בכלל לא מתעסקים עם ניירות ערך. אין פה אלטרנטיבה של תשואה זו או כלשהי. המשקיעים החברתיים שהשקיעו בפלטפורמה – מבחינתנו, משקיעים מהעולם, צעירים אמריקאיים שירצו להשקיע בעסקים חברתיים בישראל, יעשו זאת בידיעה שאין להם שום תשואה, בידיעה שהם לוקחים סיכון יחסית גבוה, לכן הבקשה שלנו להחריג את זה, כי אין שום קשר בין האחד לשני.

שנייה. נעשה סדר. כמה זמן יש לכם האתר הזה?

אנחנו בשלבי הקמה מתקדמים. עדיין אין את זה.

הם לא מביאים את התקנות, אנחנו לא מאשרים להם את התקנות. זה בסדר מבחינתך?

לא, כי יש מצב שזה לא יקום, כי אתם חוסמים את האפשרות לפנות לתאגידים.

כלומר אתה רוצה שהתקנות כן יעברו, כי אם התקנות לא יעברו, אתה לא יכול לעשות כלום. איך אתה מקים אותו?

אני רוצה שתהיה החרגה.

תכף נדבר על מה שאתה רוצה. קודם נדבר על מה שאתה לא רוצה. אתה רוצה את התקנות, כי אם אין תקנות, אין החרגה ואין לך כלום. כלומר זה פותח פתח, כפי שאומרת הרשות, לאפשרויות רבות. אלא מה - אתה לא נכלל בתקנות האלה.

אני אמור להיות מוחרג מהתקנות האלה, כי אנחנו לא נייר ערך. לכן לא רוצים להיות תחת פיקוח.

אתם מסכימים שהם יוחרגו?

אם הם לא נייר ערך, חוק ניירות ערך לא חל עליהם, אבל עוד לא הכרענו. זו שאלה משפטית מורכבת, אם זה נייר ערך או לא. אם הם לא נייר ערך, כל זה לא חל עליהם, וגם חוק ניירות ערך לא חל עליהם.

אבל כדי שאבין, פרופ' האוזר, מבחינת ההחרגה שלו, אתם מוכנים להחריג?

אנחנו צריכים לתת פתרון. אם נחריג אותו, זה ייפול תחת חוק ניירות ערך, ואז כל הרגולציה- - -

מה שאמרתם קודם. מה אתם עושים אתו?

התקנות האלה יעברו, ואני אומר שבפרק הבא ניתן פתרון.

אז הוא אותה בעיה שמעלה זהבה.

הוא טוען שזה לא נייר ערך. אנחנו לא טוענים כך.

זה הוויכוח המשפטי. אני רוצה לשאול שאלה. אני לא יודע אם זה מקובל, אייל. האם אפשר לעשות בתקנות, שעד תאריך זה וזה יבוא הפרק הבא?

בתקנות לא.

אדוני, זה לא יהיה שווה את הנייר שזה כתוב עליו. זה לא מקובל, אדוני, כי זה על הנייר. אדוני, אני רוצה לומר משהו.

חפשי פתרון להצעה.

לכן אני מעלה את זה. אני לא מפקפקת בנכונות של הרשות לניירות ערך למצוא פתרון, אבל זה לא הדבר הכי דחוף מבחינתם כרגע. יש כאן בעיה – אם זה מוגדר ניירות ערך או לא. הבנתי שזו סוגיה משפטית, ואתה רוצה לתת לזה מענה.

אני רוצה לקדם את ה- P2P בדחיפות, וזה יבוא יחד עם זה.

הבנתי. אני לא מפקפקת בזה.

תסבירי לי – אם לא יאושרו התקנות, שחשוב להם מאוד, והן לכל הדעות פותחות פתח רחב לכל העניין שעד עכשיו לא קיים.

אני תומכת במה שהוא אומר.

אם, כמו שאומר מנו, אני אומר – הצהרה לפרוטוקול – עם התאריך שהם יגידו. אם לא מגיע, נמתין עם הרשות לכל הדברים האחרים, אם את מבינה למה את אני מתכוון.

אני מבינה. אני לא רוצה להעמיד אותם- - -

אבל המשמעות של זה, שאת לא מאשרת את זה, אז את גורמת נזק, כי זה פותח.

אז אני מציעה לאשר ולהחריג זמנית עד שיתקיים הדיון הכולל.

אבל הם טוענים שלהחריג, משמעות העניין שייפתח הפתח של החוק.

יש לכם הצעה טובה יותר?

יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים. כרגע אני יועץ לסוכנות היהודית במיזם של crowd.il.

מה אתה מציע לנו? אומר לך מה אני מתלבט. אני לא בקי כמו זהבה בכל הנושא הזה שהיא מעלה. יש פה תקנות שהן חיוביות – אני רוצה לאשר אותן. התקנות האלה לא מפריעות, כי אם אנחנו מעלים החרגה, טוענים הרשות, ואני סומך על מה שהם אומרים, שאז ממילא יבוא החוק, אם אנחנו מחריגים אותם, והחוק הוא קשה הרבה יותר מלא לעשות כלום. מצד שני, אם אנחנו מאשרים את זה, חוששת חברת הכנסת גלאון שאפילו שהם מעוניינים, אולי זה לא יבוא. בבקשה. איך אתה יכול לרבע את המעגל?

הייתי 25 שנה בתפקידי פיקוח, ואני יודע דבר על נושא של הגנה על הצרכן מרגולציה. ממצב של אין רגולציה אנחנו עוברים למצב של שלושה מפקחים על ה-FATCA, P2P.

לא מדברים עכשיו על P2P.

אני מבין, אבל בתוך כל הסיפור הזה זה נכנס. אני חושב שהתקנות, נכון שיעברו. אני חושב שצריך להכניס שם פסקה, שלעניין זה הלוואות של עד 300,000 שקל או משהו כזה, במסגרת של פלטפורמה – ודאי במסגרת של הפלטפורמה שלנו, שבה המשקיע לא מקבל תשואה, כלומר זה ממש לא נימוק, לא שצריך להגן עליו מפני הגרידיות של עצמו, שזה בעצם מה שעומד בהגנת- - -

אתה מציע החרגה. אומרים הרשות לניירות ערך שאם תהיה החרגה, יש חוק, שהוא גובר על זה, והחוק אומר שצריך דיווח מלא וכל מה שכתוב בחוק.

אני מדבר על- - -

על החרגה. זה הם אומרים.

על החרגה בתקנות האלה.

ואז יש החוק.

כל הרעיון הוא פה לפטור אותו.

לפטור מהחוק.

אתה פוטר- - -

את מציעה לפטור מהפטור, אז זה חוזר לחוק.

אז עד שזה חוזר לחוק, תביא הצעה לשינוי החוק. אתה רוצה להביא ממילא הצעה? בינתיים תפטור. הם יוכלו להתקדם עם המיזם. מה שקורה כרגע תוקע אותם – אומר למה- - -

זו בעיה סבוכה.

שום דבר לא סבוך כשרוצים.

מתי זה מתחיל אצלכם?

אנחנו לא יכולים להתקדם.

יש לכם הצעה, הרשות?

יש לנו הצעה, שאנחנו חושבים שיכולה לעזור. אנחנו חושבים שמה שנכון לעשות – להכניס סעיף שאומר שהרשות רשאית לפטור הצעות כאלה מכל ההוראות כולן או מקצתן, כי צריך לעבור הוראה-הוראה, ולראות. לכן אני לא רוצה לעשות לאחר יד. לכן אני מציעה להוסיף סעיף שאומר שהרשות תהיה רשאית לפטור מההוראות או מכולן.

ואנחנו כאן, ואם אנחנו מהססים, יש לנו זהבה גלאון. בסדר.

אפשר להתחיל להקריא?

כן.

פרק א': הגדרות. בתקנות אלה - "איגרת חוב" - מסמך שהנפיקה חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחב המנפיק, ומגדיר את תנאיה; "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט שבאמצעותו פועל רכז ההצעה, לרבות לצורך פרסום ההצעות וקבלת הזמנות מציבור המשקיעים; "דוח בדיקה" - כל אחד מאלה: (1) אם החברה המציעה עוסקת במחקר ופיתוח, דוח של רשות החדשנות המפרט את ממצאי הבדיקות שערכה בנוגע לחברה המציעה לפיהן- - -

ההקראה הזאת מוסכמת חוץ מדבר אחד – האגרות. תקראי את זה, ובאגרות.

(היו"ר זהבה גלאון, 11:52)

בסדר. לפיהן – (א) לא נמצא שהתכנית העסקית של החברה המציעה היא בלתי סבירה; (ב) לא נמצא שאין היתכנות טכנולוגית לפעילות המחקר ופיתוח המוצעת; (ג) החברה הציגה צוות המורכב מעובדי החברה המציעה אשר יעסוק בפעילות המחקר ופיתוח; (ד) החברה המציעה הצהירה שהיא המחזיקה הבלעדית בבעלות על הידע המפותח בה או בזכויות הנובעות ממנו, לרבות בזכויות הקניין הרוחני; (ה) בדוח הבדיקה יצוין כי אין בו כדי להעיד על הצלחת החברה המציעה או פעילותה או כדי להעיד על יכולות הצוות שהוצג על ידי החברה המציעה, להשלים בהצלחה את הפעילות אותה מתכננת החברה המציעה לבצע; (2) דוח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים או מי מטעמה, המאשר כי ביחס להצעה המבוצעת באמצעות רכז ההצעה - (א) התכנית העסקית של החברה המציעה הוכנה לפי המדדים שקבעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ולא נמצא שהתכנית העסקית היא בלתי סבירה; (ב) לא נמצא שאין בידי הצוות הניהולי והמקצועי של החברה המציעה את היכולות הדרושות על מנת שהחברה תעמוד ביעדיה; (ג) לא נמצאו סממנים המעידים על אי יכולתה של החברה המציעה להחזיר את חובותיה במועד;

"דירוג"- כהגדרתו בחוק הדירוג;

"הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים" - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה במשרד הכלכלה לפי החלטת ממשלה מספר 2190 מיום כ"ח באב התשס"ז (12 באוגוסט 2007) וכמשמעותה בהחלטת ממשלה מספר 3409 מיום א' בתמוז התשע"א (3 ביולי 2011);

"הצעה" - הצעת ניירות ערך לפי סעיף 15ב(4א) לחוק;

(1) שליטה בחברה המציעה; (2) קבלת טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, מחברה מציעה, בעל השליטה בה או תאגיד בשליטתו ובכלל זה העסקה בתפקיד של נושא משרה בתמורה או העסקה בחברה המציעה או בתאגיד בשליטת בעל השליטה בה בתמורה, או מתן שירותים בתמורה לתאגידים כאמור; "חברה מציעה" - חברה פרטית כהגדרתה בחוק החברות, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר שלא הציעו ניירות ערך לפי תשקיף בישראל או בכל מדינה אחרת; "חברת מחקר ופיתוח" - חברה שעיקר עיסוקה במחקר או פיתוח; "חוק הדירוג" - חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "חוק החדשנות" - חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, התשמ"ד-1984; "מבקשת" - חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים; "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מחקר" ו-"פיתוח" – כהגדרתם בחוק החדשנות; "מרשם הרכזים" – כמשמעותו בסעיף 35לט לחוק; "משקיע מוביל" – משקיע שמתקיימים בו כל אלה: (1) אין לו זיקה או כל קשר עסקי או מקצועי אחר עם חברה מציעה, בעל השליטה בה, בעל ענין בה, נושאי משרה בכירה בה או תאגיד בשליטת בעל השליטה בה, בשנתיים שקדמו למועד ההצעה ובמועד ההצעה, למעט כהונה בתפקיד דירקטור בחברה המציעה, ללא תמורה;

(2) הוא אחד מאלה: (א) מנוי בפרטים (1) עד (4), (9) או (11) לתוספת הראשונה לחוק; (ב) קרן טכנולוגיה עילית כהגדרתה בחוק להשקעות משותפות; (ג) אדם המתמחה בביצוע השקעות בחברות מחקר ופיתוח או בעסקים קטנים ובינוניים, לפי העניין, שבחמש השנים שקדמו למועד ההצעה ביצע חמש השקעות קודמות בחברות פרטיות כאמור לפחות, בהיקף כולל שלא יפחת משני מיליון שקלים חדשים;

לעניין זה, "עסקים קטנים ובינוניים" - עסק שמעסיק לא יותר מ-100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים;

(3) סכום התמורה שהתקבלה ממנו במסגרת ההצעה לא יפחת משיעור של 10% מסך כל התמורה שהתקבלה מכלל המשקיעים;

"סכום הגיוס" - סכום הגיוס המזערי שמבקשת החברה המציעה להשיג באמצעות ההצעה; "קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות; "רכז הצעה" – כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) לחוק; "רשות החדשנות" – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אשר הוקמה מכוח חוק החדשנות; "תאגיד נשלט" – תאגיד שבו שולטת החברה המציעה; "תקופת ההגשה" - התקופה הנקובה בהצעה ושתתחיל לא לפני תום חמישה ימי עסקים מיום פרסום ההצעה, תימשך למשך חמישה ימי עסקים לפחות ותסתיים לא יאוחר מ-90 ימים מיום פרסומה.

רכז ההצעה. סימן א - רישום במרשם הרכזים. רישום במרכז הרכזים. 2. יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב ירשום את המבקשת במרשם הרכזים, אם ראה שהתקיימו בה כל אלה: (1) המבקשת היא חברה לפי חוק החברות; (2) למבקשת מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לצורך פעילות בתור רכז הצעה, ובכלל זה אתר אינטרנט המתאים לפעילות זו, כפי שהוצגו באמצעות חוות דעת חיצונית או בדרך אחרת כפי שתורה הרשות; (3) נושאי המשרה במבקשת עומדים בתקנה 3; (4) המבקשת ביטחה את אחריותה כלפי המשקיעים; היקף הביטוח ותנאיו יהיו ברמה מספקת לדעת דירקטוריון המבקשת, להבטחת מלוא אחריותה האמורה, בהתחשב בהיקף פעילותה; (5) המבקשת הפקידה סכום שלא יפחת מ-100,000 שקלים חדשים באגרות חוב הנסחרות בבורסה שמנפיקה הממשלה ושאינן ניתנות להמרה לניירות ערך המקנים זכות השתתפות או חברות בתאגיד, או באגרות חוב הנסחרות בבורסה המדורגות בדרגת השקעה גבוהה (להלן – הפיקדון); (6) הפיקדון הופקד למשמרת אצל בנק או אצל חבר בורסה על שם עורך דין או רואה חשבון שישמש נאמן לפיקדון (להלן – הנאמן); הנאמן ינהל את הפיקדון על פי הוראות תקנה זו, לטובת תובעים שהמבקשת חבה להם על פי פסק דין או פסק בורר בשל אחריותה לפי החוק ותקנות אלה (להלן – חשבון הנאמנות); חשבון הנאמנות לא יהיה ניתן לשעבוד, למשיכה או לעיקול אלא בהוראת הנאמן ובהתקיים אחד מאלה: (א) המבקשת נמחקה ממרשם הרכזים, עברו שלוש שנים מההצעה האחרונה שבוצעה באמצעות המבקשת ולא הוגשה נגדה תובענה בשל אחריותה לפי החוק; (ב) המבקשת נמצאת בהליכי חדלות פירעון וסכום הפיקדון דרוש לשם ביצוע פסק דין או פסק בורר שאישר בית המשפט בתובענה כאמור בפסקת משנה (א); בפסקת משנה זו, "הליכי חדלות פירעון" – הליכי פירוק או כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, או הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות; (7) היא שילמה לרשות אגרה בסכום של 50,000 שקלים חדשים לצורך רישומה במרשם הרכזים – בזה נדון בסוף.

נושאי משרה ברכז ההצעה. (א) בדירקטוריון של רכז ההצעה יכהנו שלושה דירקטורים לפחות; שליש מן הדירקטורים לפחות יהיו דירקטורים עצמאיים; לעניין זה, "דירקטור עצמאי" – מי שעומד בתנאים הקבועים לדירקטור חיצוני בסעיף 240(ב) לחוק החברות, בשינויים המחויבים.

(ב) לא יכהן אדם כנושא משרה ברכז ההצעה – (1) מי שהורשע בעבירה מן המנויות בסעיף 226(א) לחוק החברות ולא חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע; (2) מי שהוכרז פושט רגל כל עוד לא הופטר.

מחיקה מרשם הרכזים. 4(א) רכז הצעה המבקש להימחק ממרשם הרכזים, יגיש בקשה בכתב לרשות; (ב) הרשות לא תמחק את רכז ההצעה ממרשם הרכזים, בטרם יתקיים אחד מאלה: (1) רכז ההצעה העביר את כל פעילותו לרכז הצעה אחר; (2) אין לרכז ההצעה חובות לגבי ההצעות שנעשו באמצעותו.

סימן ב - חובות רכז ההצעה. חובות רכז ההצעה. 5. רכז ההצעה - (1) ינקוט אמצעים סבירים כדי לבדוק כי ההצעה ותנאיה מקיימים את כל התנאים הקבועים בסעיף 15ב(4א) לחוק ובתקנות אלה; לעניין זה, רכז הצעה רשאי להסתמך על מצגי החברה המציעה, אלא אם יש לו יסוד סביר שלא להאמין בנכונותם; (2) יחליט על נהלים וינקוט אמצעים סבירים במטרה למנוע ככל האפשר תרמיות בהצעות המבוצעות באמצעותו; לעניין "אמצעים סבירים", רכז הצעה רשאי להסתמך על מצגי החברה המציעה, אלא אם יש לו יסוד סביר שלא להאמין בנכונותם; (3) יוודא כי הנענים להצעה אישרו כי קראו את המידע והאזהרות האמורים בתקנה 7(ב)(2), וכן אישרו כי הסיכונים שהוצגו מובנים להם, בטרם יתאפשר להם להשקיע באמצעות רכז ההצעה; (4) ינקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שהמשקיעים הנענים להצעה עומדים בתנאים הקבועים בתקנה 16; לעניין זה, רכז הצעה רשאי להסתמך על הצהרות המשקיעים, אלא אם יש לו יסוד סביר שלא להאמין בנכונותן; (5) ישמור מידע הכולל פרטים מזהים של המשקיעים במקום ובאופן שהמידע לא יגיע לידיו או לידיעתו של אדם שלא הוסמך לקבלו; (6) יאפשר לחברה המציעה להעביר דיווחים למחזיקי ניירות הערך באמצעות אתר האינטרנט שלו; (7) בסיום תקופת ההגשה ועם קבלת סכום הגיוס שצוין בהצעה, יוודא שהמשקיעים שנענו להצעה, נרשמו במרשם מחזיקי ניירות הערך; (8) אם רכז ההצעה מספק דירוג לניירות הערך המוצעים, הוא - (א) יחליט על שיטת הערכה לשם קביעת הדירוגים; שיטת ההערכה יכול שתתבסס על מאפיינים כמותיים או איכותיים או על שילוב שלהם; (ב) ייתן גילוי באתר האינטרנט לגבי שיטת הערכה שבה נעשה שימוש; (ג) יחליט על הדירוג בהתבסס על כל המידע שקיבל ועל כל מידע אחר שבידיו הנוגע לקביעת הדירוג ובהתאם לשיטת ההערכה שקבע; (ד) יפעל לפי שיטת הערכה באופן שיטתי ועקבי, לגבי כלל הדירוגים בעלי מאפיינים דומים.

דיווחים. 6. (א) רכז הצעה יגיש לרשות דוח שנתי בכל שנה בתוך שלושה חודשים מתום שנת הכספים, ויפרסמו באתר האינטרנט במשך ארבע שנים לפחות מיום פרסומו. (ב) בדוח השנתי יופיעו הפרטים הבאים: (1) הסיכונים הכרוכים בהיענות להשקעה באמצעות הרכז והמידע והאזהרות המפורסמים למשקיע כאמור בתקנה 7(ב)(2); (2) הנהלים והאמצעים אותם נוקט רכז ההצעה כדי לבדוק כי ההצעה ותנאיה מקיימים את כל התנאים הקבועים בסעיף 15ב(4א) לחוק ובתקנות אלה; (3) הנהלים והאמצעים אותם נוקט רכז ההצעה למניעת תרמיות ככל האפשר בהצעות המבוצעות באמצעותו; (4) פירוט בדבר זהות נושאי המשרה ברכז ההצעה, מבנה הדירקטוריון וועדותיו אם ישנן; (5) אמות מידה לבחירת ההצעות המפורסמות באתר האינטרנט; (6) אופן יישום שיטות ההערכה לדירוג נירות הערך המוצעים אם רכז ההצעה מספק דירוג; (7) פירוט טבלאי של ההצעות שפורסמו באמצעות רכז ההצעה במהלך תקופת הדוח לרבות - (א) פרטים בדבר הגיוסים שבוצעו באמצעות רכז ההצעה בתקופת הדוח, לרבות תחומי עיסוק של החברות המציעות, סוג ניירות הערך שהוצע במסגרת הגיוסים ואופן פילוחם, סך כל הכספים שגויסו ואופן פילוחם בין סוגי ניירות הערך שהוצעו וכן פירוט ביחס לסך ההצעות, ההפקדות והתמורה שנתקבלה לפי הטבלה שבתוספת; (ב) ציון מספר ההצעות שבהן לא גויסו סכומי הכסף המבוקשים, לרבות מספר ההצעות שבוטלו ומספר ההזמנות וההצעות שנמשכו חזרה; (ג) ציון מספר המשקיעים שהשתתפו בכל הצעה; (ד) ציון מספר ההצעות שבהן ניתן דוח בדיקה וסוג הדוח שניתן בהן ומספר ההצעות בהן השתתף משקיע מוביל בתקופת הדוח; (ה) אישור רואה חשבון לכל הפרטים שצוינו לפי פרט (א) לפסקה זו; (8) כל עניין בפעילות רכז הצעה העשוי להיות מהותי למשקיע השוקל השקעה באמצעותו.

(ג) יושב ראש הרשות, או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב, רשאי לדרוש מרכז ההצעה בכל עת - (1) להגיש דוח על אירוע או עניין ברכז ההצעה, אם לדעתו מידע לגביו עשוי להיות בעל השפעה מהותית על פעילות רכז ההצעה; (2) להגיש דוח המתקן דוח או הודעה שהוגשו לפי תקנות אלה, בתוך פרק זמן שיורה בדרישה, אם נוכח לדעת כי דוח או הודעה שהוגשו אינם כנדרש לפי תקנות אלה, או כי הפרטים שנמסרו מכוח תקנות אלה מחייבים זאת.

אתר האינטרנט. 7. (א) באתר האינטרנט, יוצג כלל המידע אותו נדרש רכז ההצעה להביא לידיעת הציבור לפי החוק ותקנות אלה.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), יפרסם רכז ההצעה באתר האינטרנט שלו – (1) פרטי ההצעה, לרבות תקופת ההגשה, מספר ושיעור ניירות הערך המוצעים, תוצאות ההצעה ומועדי ואופן העברת הכספים מהמשקיעים וניירות הערך מהחברה המציעה; (2) המידע והאזהרות המפורטות בתקנות 20(13), תוכן הנהלים לפי תקנה 5(2) וכן אזהרה ברורה ומפורשת על כך שהוא אינו בודק את נאותות ההצעה ויפרט אלו בדיקות עשה בנוגע לחברה המציעה, בעלי שליטה ונושאי המשרה בה; (3) מידע בדבר שיטות ההערכה שעליהן החליט ושלפיהן הוא פועל אם הוא מספק דירוג, כאמור בתקנה 5(8); (4) מידע בדבר נהלים לשמירת מסמכים, תיעוד, אבטחת מידע והבטחת המשכיות פעילות רכז ההצעה כאמור בתקנה 9; (5) תיאור כללי של אופן קביעת התשלום שגובה רכז ההצעה בעד פעילותו; (6) תיאור מבנה האחזקות, בעלי השליטה ונושאי המשרה ברכז ההצעה; (7) מידע בדבר אמצעי התקשרות עם רכז ההצעה, לרבות כתובת עדכנית, מספרי טלפון, מספרי פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני; (8) אזהרות בדבר תרמיות בהצעות שגילה; (9) כל עניין בפעילות רכז הצעה העשוי להיות מהותי למשקיע השוקל השקעה באמצעותו.

(ג) רכז ההצעה ידאג להבטחת פעילות רציפה והמשכיות של אתר האינטרנט, לרבות באמצעות גורמים חיצוניים המתפעלים את המערכת הטכנולוגית או חלק ממנה, ממשקים של המערכת הטכנולוגית עם גורמים חיצוניים לרכז ההצעה וניהול מערך שמירת נתונים, גיבוי, אבטחת מידע ומנגנוני בקרה.

שמירת מסמכים ותיעוד. 8. רכז ההצעה ישמור את כל המסמכים בקשר עם הצעות שנעשו באמצעותו למשך שבע שנים ממועד ההצעה.

נהלים. 9. רכז ההצעה יחליט ויקיים נהלים בנושאים הבאים - (1) שמירת מסמכים ואבטחת מידע, ובכלל זה אופן שמירת המידע והמסמכים, לרבות מידע ומסמכים שנשמרו במערכות מחשב או בציוד תקשורת, הן לגבי מסמך בעותק קשיח, והן לגבי מסמך מכל סוג אחר, בשים לב לחובת הסודיות כלפי לקוחותיו ולאפשרות גיבוי המידע, אחזור המידע בשלמותו ואיתור המסמך אם יש צורך; (2) קיום מערכות, משאבים ונהלים מתאימים להבטחת המשכיות פעילות רכז ההצעה.

איסור בדבר ניגוד עניינים. 10(א) רכז ההצעה יהיה עצמאי בביצוע פעולותיו לפי תקנות אלה, יפעל לפי שיקולים מקצועיים בלבד ולא יפעל במצב של ניגוד עניינים.

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), רכז ההצעה - (1) לא יספק, במישרין או בעקיפין, ייעוץ או המלצות למשקיעים בנוגע להצעות שפורסמו באתר האינטרנט, למעט דירוג, כאמור בתקנה 5(8); (2) תנאי השכר של עובדי רכז ההצעה לא יהיו מותנים בהכנסות מהצעות מסוימות; (3) עובדי רכז ההצעה ונושאי משרה בו לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, , ניירות ערך בחברה המציעה; (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(1), רכז ההצעה רשאי לייעץ לחברה המציעה בכל הקשור לתוכן ומבנה ההצעה, כולל סיוע בהכנת מסמכי ההצעה.

אייל, יש לנו פה שינוי שאנחנו רוצים להציע – אנחנו רוצים, בעקבות עוד הערות של החברות – (ד) רכז ההצעה רשאי לרכוש ניירות ערך בחברה המציעה, מהסוג המוצע על-ידה לציבור.

במקום לקבל?

גם. אנחנו רוצים שיוכל גם לרכוש וגם לקבל בתמורה. אנחנו מקלים יותר. וכן לקבל ניירות ערך כאמור, ואז אנחנו מתחברים - בתמורה.

בסדר.

בתמורה לשירותיו בקשר עם ההצעה שנעשית באמצעותו, ובלבד שניתן גילוי על כך במסמכי ההצעה.

יש עוד תיקון אחד, זה ב-(ב)(2) – להוסיף גם תגמול לנושאי משרה.

אגרה שנתית – אקרא את התקנה. לגבי הסכומים – נדבר.

11(א) רכז ההצעה ישלם לרשות ב-1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית כמפורט להלן: (1) אגרה קבועה בסכום של 50,000 שקלים חדשים בעד כל שנת כספים; (2) אגרה בעד כל גיוס שבוצע באמצעותו במהלך אותה שנת כספים, בשיעור של שני אחוזים מסכום כל גיוס כאמור, ולא פחות מסך של 10,000 שקלים חדשים.

(ב) בעד שנת כספים שבה חלה תקופת הפסקת פעילות שלו, ישלם רכז ההצעה חלק יחסי מהאגרה השנתית הקבועה לפי תקנת משנה (א), השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מחולק ב-365 ימים ומוכפל במספר הימים שרכז ההצעה פעל בפועל.

(ג) רכז ההצעה יהיה פטור מתשלום האגרה השנתית המפורטת בתקנת משנה (א)(1) בשנה בה חל מועד הרישום שלו במרשם הרכזים.

(ד) על אגרות כאמור בתקנת משנה (א) שלא שולמו במועד, יחולו הוראות תקנה 2(ט) ו-(י) לתקנות ניירות ערך (אגרה שנתית), התשמ"ט-1989, ועל אגרות ששולמו בסכום העולה על סכומן לאותה שנה, יחולו הוראות תקנה 2(יא) לאותן תקנות.

(ה) בתקנה זו – "מועד רישום" – המועד שבו נרשם רכז ההצעה במרשם לפי תקנה 2.

עדכון סכומים. 12(א) הסכומים הקבועים בתקנות 2, 11, 15 ו- 16, ישתנו ב-1 בינואר בכל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים.

(ב) יושב ראש הרשות יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים האמורים, כפי שהשתנו לפי תקנה זו.

(ג) בתקנה זו – "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; "המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקנות.

גבייה. 13. על גביית אגרות, הפרשי הצמדה וקנס לפי תקנות אלה תחול פקודת המסים (גבייה) כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

אני צריך ללכת לחוץ וביטחון, אז בואו נדון בעניין האגרה.

בבקשה, חבר הכנסת טרכטנברג. גפני אמר – כשנגיע לסעיף.

הסכומים האלה, הבעיה היא עם 2%, כי זה הרי מסכום הגיוס, ואז בעצם יש טענה שבעיניי עושה שכל, שזה פוגע מאוד בכדאיות של כל הדבר הזה. אני מציע שנשמע את הטענות, ואני אתייחס לדברים.

שלום. יוסי מאיר, אחד מהמייסדים של הדסטארט ופנדיט. אנחנו עובדים בשיתוף עם הרשות על הנייר הזה המון זמן. קודם כל אני רוצה לומר שעברנו כברת דרך חיובית וטובה עם הרשות, והם היו קשובים, ואנחנו מברכים על כך – לכל אורך הדרך.

יש מספר דברים בהצעת התקנות שמנוסחים בנושא האחריות, נגיד- היה תיקון, אבל הוא לא תוקן בחלק מהסעיפים, כלומר יש שם עדיין ניסוחים שלא תוקנו.

דבר על האגרה, כי אני יוצא.

זה 2% שמחושבים מלמעלה. בסוף פלטפורמה כמונו או אחרת מחשבת את עמלת הגיוס. היא לוקחת ביס קטן, ואנחנו חושבים שזה צריך להיות ממה שאנחנו לוקחים, העמלה. אם אתם עדיין הולכים עם ה-2%, תחשבו שה-2% הזה הוא גם 2% ממי שיגייס 100,000 שקל או 200,000 שקל או 300,000 שקל, וזה נוגע כבר ב-10,000 שקל מינימום, אז אנחנו מגיעים לעלויות ריבית שמאוד-מאוד גובלים בריביות הכפלה שאינן סבירות. 2% מלמעלה זה מדד שאינו סביר לקחת.

בגלל המינימום.

גם בגלל המינימום אבל גם, ברגע שאתה נכנס למעלה, אפשר לשים קאפ שמתייחסים אליו, אבל 2% מגיע למצב של גיוסים – יכול להיות שלא כדאי להם. אנחנו לוקחים 1.5%. הרשות לוקחת 2%. תוסיף על זה נאמן ועלויות נוספות – יש פה פער של אג"חים או של עסקאות חוץ, שכבר לא כלכלי לבוא למסלול הזה לגייס.

בבקשה.

יוסי עדס, מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. המודל הזה שבוצע כאן עם ה-2% ומינימום 10,000 שקל הופך את הישימות של כל הפרויקט הזה בספק, בפרט לגבי הסכומים של עד מיליון או 3 מיליון שקל.

לגבי הסכומים, אני רוצה להדגיש שמרבית העסקים הקטנים, ההלוואות שניתנות היום בקרן בערבות מדינה הן באזור 300,000 שקל בממוצע, כלומר הרבה מאוד עסקים קטנים שרוצים לקחת הלוואת של 100, 200,000 שקל, הפרויקט הזה הופך ללא ישים בכלל, כי הלוואה של 100,000 שקל, רק האגרה של הרשות לניירות ערך היא 10% מההלוואה, כך שעל זה נוסיף 5%, 8% – הגענו קרוב ל-20% ריבית, וזה הופך את הנושא הזה ללא ישים בעליל, כך שזה מתחלק - עבור העסקים הקטנים הפרויקט הזה אינו רלוונטי, ועבור העסקים הקצת יותר גדולים, שהסכומים שמדובר כאן עד מיליון ו-3 מיליון זה מטיל את זה בספק באגרה של 2% מתוך סכום הגיוס.

(היו"ר משה גפני, 12:07)

אני מציע שתגיב, ואז אני אגיד את הדברים.

בבקשה.

דיברת על הסכום הגבוה, על קאפ. על אילו סכומים?

אני אציע הצעה. זה משני הכיוונים – מלמעלה ומלמטה מטיל בספק. אני גלגלתי מספרים בראש, וזה מטיל בספק את כל הדבר הזה, וזה חבל מאוד, כי אנחנו רוצים שזה יקרה. אנחנו מבינים את הצורך שלך הרשות לכסות את ההוצאות.

אז נתחיל מלמטה. 10,000 – שמענו את הדברים בפרק ההלוואות, אבל זה לא הלוואות – בסכומים היותר נמוכים זה הורג את זה. אני מציע שם לרדת ל-5,000 שקל כמינימום.

מה ההצעה שלכם?

10,000. ומלמעלה להגביל את זה על 50,000, ולמה – כי זה אומר 2% מ-2.5 מיליון. בעצם זה אומר, ש-4 מיליון זה הקאפ ממשקיע מוביל, ואז זה נותן לך טווח בין ה-5,000 ל-50,000, שזה חל על 2% עד 2.5 מיליון, ואז אתה כבר לא. אני חושב שזה יהפוך את זה אולי לרנטבילי.

אני לא מבין למה עושים את הקנס הזה, ונותנים צ'ופר לבנקים. אני אומר שלהחיל כאלה קנסות על עצם הפנייה לפלטפורמה, זה פשוט מוליך את כולם לבנק, ששם יש הרבה פחות בלבול מוח, ואת הריבית זה מייקר באופן אוטומטי. ברור לחלוטין שדבר כזה לא יכול לחול עלינו, שאנחנו רוצים לתת את ההלוואות ללא ריבית.

עזוב.

גם בכללי אתם עושים טעות שאתם פשוט נותנים תחרות לא שווה, או לא מאפשרים לעסקים הקטנים לקבל הלוואות חוץ בנקאיות.

לענייננו אני מבקש להציע נוסח אחר.

אנחנו באגרות עכשיו.

אדוני היושב-ראש, אני צריך להיות בדיון בוועדה לתקציב הביטחון. הצעתי הצעה, ואני מבקש לשמוע את התגובה של היושב-ראש.

אנחנו צריכים להבין, שהרשות עצמה לא נסמכת על התקציב הממשלתי, והיא לוקחת את זה מהגופים המפוקחים. בכל פעם שאנחנו מפקחים על גוף כלשהו, והוא, אם אנחנו מורידים מהעלות של הפיקוח, הפירוש הוא שמישהו אחר, וזה לא הממשלה אלא זה גופים אחרים, ויש פה סוג של סבסוד צולב.

יחד עם זאת, כיוון שאנחנו מייחסים חשיבות להקים – אנחנו באים מהמקום של פטור. צריך לזכור - היום כל עלויות הרגולציה מושתות עלינו, ואנחנו חושבים שזה מסלול נכון. תזכרו גם, שבסוף צריך לפקח, ומדוע יש לזה חשיבות – כל המיזמים הללו, זה מיזמים שאדם קם בבוקר, ואומר: יש לי רעיון, והוא מפרסם באינטרנט. עד היום אסור היה לו. עכשיו יהיה לו מותר. בהנחה שהכול כשר, אחוז הכישלונות יהיה גבוה מאוד. הרבה אנשים יפסידו את כספם. יכול להיות גם מקרים לא כשרים. ואז ישאלו, מאיפה אתם נמצאים? הפיקוח שלנו הוא מאוד לייט, כדי להוריד. על זה אנחנו מדברים.

לא נחזור על כל הדיון.

אז איך אתה מתמודד עם הטענה, שזה נותן עדיפות לבנקים?

מה היתה הצעתכם המקורית מבחינת האגרות?

2% מהסכום המגויס בלי מקסימום ועם מינימום של 10,000 שקל.

10,000 שקל, 2% ללא הגבלה, זה יכול להיות עד מיליארד.

עד 6 מיליון. אי-אפשר יותר.

ההצעה שלך היא 5,000 ולא 10,000.

נכון, ומקסימום של 50,000 אלף, והוא בהלוואה של 2.5 מיליון.

ואתם מסכימים להצעה הזאת? בקושי, אבל מסכימים? אני מציע את זה יחד אתו. הצטרפתי אליו.

אנחנו נקבל את ההצעה הזאת.

לא קיבלתי תשובה – מה עם ההשגה שהועלתה כאן, שברגע שמקבלים את הדבר הזה, זה נותן עדיפות לבנק?

למה?

אני מדבר עכשיו על הלוואות – לא על הפקת מניות. אם אתה מדבר על הלוואה לעסק קטן, שלוקח 50, 80, 100,000 שקל שרוצה לגייס, הוא יכול ללכת לבנק, לגייס את זה בתנאים ובריביות, הוא יכול ללכת לפלטפורמות. אם הן מתחילות בעלות של פלוס 2% או אם זה במינימום פלוס 5,000 שקל, יהיה לו יותר זול ויותר נוח ללכת לבנק. זה עוד אחד מהדברים שחוסמים.

תשובה.

קודם כל, העלות היא על הפלטפורמה – על רכז ההצעה, ולא על החברה המגייסת.

- - -

רגע. אני לא מסכים לזה. תעני.

כפי שפרופ' האוזר אמר, אנחנו חיים מאגרות. הרשות היא לא גוף מתוקצב, וכל גוף מפוקח, ורכז ההצעה הופך להיות גורם מפוקח. יש עלות לפיקוח. לכן יש האגרה הזאת. היא לא קשורים לבנקים; הבנקים פועלים בדרכים אחרות, ואין דרך אחרת.

אבל אם אני עכשיו רוצה לעשות מהלך, אין סיכוי שאבוא למהלך הזה. לא תהיה לי ההלוואה- - -

יש לך סיכוי, כי כשבנק ילך לתמחר אותו – אני לא מסכים עם חברי יואב להמן – הוא יגבה ממנו, אם בכלל הוא ייתן לו הלוואה, הוא יגבה ממנו מחיר יותר גבוה. ויודע מה? אם הוא מקבל מהבנק מחיר טוב יותר, שילך לבנק. חד-משמעית. מה שיקרה – הוא יבוא לאותה פלטפורמה, כי רק שם הוא יכול לגייס את הכסף, וזה הכול עניין של מחיר. לכן גם ההצעה שהוצעה פה, מורידה באופן משמעותי את העלויות. אני מקבל.

בבקשה.

שמי עדו שטסל, ואני יזם. בסופו של דבר, כשאנחנו בודקים את הנושא של המיסוי ושל האגרות למיניהן באופן חותך הכול – לא רק 2% אלא כמכלול שלם – גם על ה-100,000 שקל בהתחלה, גם על ה-50,000 שקל השנתיים שהם משלמים – כל הדברים הללו כמכלול שלם זה באמת מגביל, וה-2% להסתכל עליו כיחידת קצה זה בעייתי באמת. ה-2% לפיקוח זה דבר חיובי, כשהם באים לבדם. לא יכולים להסתכל כתוספת על מע"מ ותוספת על מס חברות ותוספת על כל הדברים שמשיתים על הפלטפורמות עצמן.

אם אנחנו מסתכלים על ניתוחים של פלטפורמות כאלה שהיו בעולם, בחמש השנים האחרונות כמעט בכל העולם המערבי – לפחות ב-OECD – הכניסו את הרפורמה הזאת בצורות הללו. כמעט בכולן היו תקלות של עודף רגולציה במובן של המיסוי ושל אלה שהשיתו את העלויות שעולה להקים את הפלטפורמה הזאת, וכמעט בכולן ברגע שהפחיתו את הדברים הללו, השימוש בפלטפורמות עלה במאות אחוזים. מאות אחוזים. דוגמה לכך היא צרפת, ודוגמה לכך היא דנמרק, דוגמה הפוכה – שבה הקשיחו את זה – הכניסו לשם חברות זרות. כל המקומות האלה בסופו של דבר יוצרים קרקע פורייה או לכישלון הפלטפורמות המקומיות או לכישלון כל הרפורמה עצמה.

מבחינתי, אם הנקודה של 2% היא קריטית לפיקוח, אני מסכים – צריך פיקוח, אבל צריך לתת הטבה כלשהי ממקור אחר – אולי שיחשיבו אותנו כמו שמחשיבים בתי השקעות ו-VC למיניהן שמקבלות זיכוי על מע"מ, או לתת לנו הטבות ברישום. איפשהו צריך לבוא לקראת היזמים עצמם.

מה שאתה מבקש לא עומד על הפרק.

זו בדיוק הנקודה – שאם יש צורך בהכרח בפיקוח- - -

אני שואל לגבי סכומי האגרות.

אני אומר – כשמסתכלים על האגרות כמכלול שלם, הן בלתי-אפשריות לעמוד בהן. זה יוצא בטוטאל השנתי שאתה משלם קרוב לחצי מיליון שקל.

אם זה יהיה 2,000 שקל מכל סכום, כלומר אם זה סכום נמוך, זה יהיה נמוך ולא יותר מ-50,000 שקל? כלומר אם אתה 100,000 שקל, אתה תשלם 2,000 – זה בסדר?

במקום ה-100,000 ההתחלתיים?

כן. אם אתה גדול – אתה גדול. אם אתה קטן – שלם פחות.

זה מאזן בסופו של דבר.

אז אני מציע את זה, שזה יהיה 2% מכל סכום ולא יותר מ-50,000 שקל. בבקשה, אדוני.

שמי אלי גרוספלד. אני מנכ"ל של פלטפורמה שנקראת פאנדינג סיטס, קיימת באוויר, עוסקת בפרויקטים רפואיים, בעיקר עם בתי חולים ישראליים, מנביטה כל מיני פרויקטים בעולם הזה, שגם תורמת לרפואה באמת ולקידום של פרויקטים שאחרת לא צומחים.

אני רוצה רק אספקט אחד – צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. יש היום אלטרנטיבה לגייס כספים דרך פלטפורמות שלא עובדות בישראל. לדעתי, ה-2% יגרום לכך שהפלטפורמות האלה כולן יברחו, כולל אנחנו, כי אי-אפשר לעבוד בעלויות האלה.

מה שגפני הציע?

לגבי מה שגפני הציע, אני חושב שזו הצעה מצוינת. אני עדיין 50,000 שקל בסכומים קטנים – תהיה בעיה.

בבקשה. הוא מסכים לזה.

מעין מ"הד סטארט". אני חושב שראשית, נדיב מה שעשיתם, וגם יש לכם הנחה בתקנות לשנתיים הראשונות, ואני מניח שנדון בזה עוד בהמשך.

הפתרון הכי אידיאלי, אני חושב, זה לקחת – מה שיוסי הציע – אחוזים ממה שהפלטפורמה לוקחת מאותו יזם, מתוך הבנה שהפלטפורמה רוצה לקחת מהיזם כמה שאפשר. שהרשות תיקח. זה הופך את העסק להרבה יותר מסובך בחשבונאות ובגבייה. אנחנו חיים עם הכול.

זאת ההצעה שנמצאת על סדר-היום שעליה נצביע, שזה יהיה 2% מכל סכום עד 50,000 שקל. אם אפשר להמשיך להקריא.

פרק ג: תנאים להצעת ניירות הערך.

ניירות הערך המוצעים. 14. החברה המציעה תציע ניירות ערך שהם מניות או איגרות חוב בלבד.

תמורת ההצעה. 15(א) סכום התמורה המרבי בהצעה אחת או במספר הצעות של החברה המציעה במהלך תקופה של 12 חודשים עוקבים, לא יעלה על ארבעה מיליון שקלים חדשים; (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קיבלה החברה המציעה דוח בדיקה אחד לפחות בגין ההצעה המבוצעת באמצעות רכז הצעה, במהלך השנה הקודמת למועד ההצעה, יתווסף לסכום התמורה המרבי האמור בתקנת משנה (א) סכום של מיליון שקלים חדשים.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), השתתף משקיע מוביל אחד לפחות בהצעה כמפורט בתקנה 17, יתווסף לסכום התמורה המרבי האמור בתקנת משנה (א) סכום של מיליון שקלים חדשים.

(ד) תקנות משנה (א) עד (ג) יחולו על החברה המציעה וכל תאגיד נשלט, אלא אם כן עסק התאגיד הנשלט בתחום פעילות השונה מהותית מזה של החברה המציעה.

(ה) בחישוב סכום התמורה המרבי כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג), יובאו בחשבון סכומי אגרות חוב שהוצעו בהצעה לפי תקנות אלה וטרם נפרעו.

תמורה ממשקיע בודד. 16(א) סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל לעניין סעיף 15ב(4א)(ג) לחוק, הוא 10,000 שקלים חדשים בהשקעה בודדת, ובלבד שבכל תקופה של 12 חודשים עוקבים, לא יעלה סכום התמורה האמורה מאותו משקיע במספר הצעות על 20,000 שקלים חדשים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - (1) סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל, שהכנסתו השנתית עולה על 350,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 750,000 שקלים חדשים, לא יעלה סכום התמורה האמורה מאותו משקיע בהצעה אחת או במספר הצעות אחרות בכל תקופה של 12 חודשים עוקבים, על 30,000 שקלים חדשים; (2) סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל, שהכנסתו השנתית עולה על 750,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 1,200,000 שקלים חדשים, לא יעלה סכום התמורה האמורה מאותו משקיע בהצעה אחת או במספר הצעות אחרות בכל תקופה של 12 חודשים עוקבים, על 5% מהכנסתו השנתית.

(ג) לעניין תקנה זו - (1) "הכנסה שנתית" – לפי אישור רואה חשבון המאשר כי גובה הכנסתו של משקיע בודד שאינו משקיע מוביל, עונה על אחת האפשרויות המנויות בתקנת משנה (ב)(1) עד (2); (2) "משקיע בודד" – יחיד ויראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר, כיחיד; (3) בחישוב סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד כאמור בתקנות משנה (א) עד (ב), יובאו בחשבון סכומי אגרות חוב שהוצעו בהצעה לפי תקנות אלה וטרם נפרעו; (4) תקנה זו לא תחול על משקיע מהסוג שנקבע בתוספת הראשונה לחוק, ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים בתוספת הראשונה לחוק וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול בתוספת האמורה ומסכים לכך;

השקעה של משקיע מוביל. 17. ההצעה למשקיע המוביל ורכישת ניירות הערך על ידו יהיו בתנאים שווים להצעה הנעשית לכלל המשקיעים ולרכישה על-ידם; אולם, רשאי המשקיע המוביל לקבל מהחברה המציעה או מבעלי מניותיה זכויות עודפות במחיר המניות או בריבית באיגרת החוב, בשיעור שאינו שונה באופן מהותי מהתמורה המוצעת לכלל המשקיעים, ובלבד שזכויות אלה יפורטו בפרטי ההצעה לפי תקנה 20.

דרכי ההצעה. 18(א) הצעה תיעשה לאחר קבלת אישורו של רכז ההצעה כי מתקיימים כל תנאי ההצעה לפי תקנות אלה.

(ב) רכז ההצעה יפרסם באתר האינטרנט את ההצעה, מסמכים ומידע כאמור בתקנה 20.

(ג) רכז ההצעה לא יקבל הזמנות לפני תקופת ההגשה או לאחר סיומה.

(ד) למזמין ניירות הערך תינתן אפשרות לבטל את הזמנתו ולחברה המציעה תינתן אפשרות לבטל את הצעתה עד תום תקופת ההגשה; ביטלו המזמין או החברה המציעה את ההזמנה או ההצעה, לפי העניין, יחזיר רכז ההצעה למזמין, תוך שבעה ימים מיום הביטול, כל סכום ששילם בעד ההצעה.

(ה) כספי המזמינים בעד ההצעה יופקדו בחשבון נאמנות נפרד על שמו של רכז ההצעה בתאגיד בנקאי, ורכז ההצעה ישקיעם באופן שיאפשר שמירת הקרן ועשיית פירות באחד מאפיקי ההשקעה האמורים בתקנת משנה (ו), עד העברתם לחברה המציעה או החזרתם למזמינים לפי העניין; בכספים שיוחזרו למזמינים לפי תקנות אלה, יכללו הקרן והפירות שהצטברו בחשבון הנאמנות, כאמור בתקנת משנה זו, עד מועד החזרתם בפועל; רכז הצעה לא יעשה שימוש בכספי המזמינים להצעות אחרות או לעצמו.

(ו) מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ה), רכז ההצעה ישקיע את כספי המזמינים באחד מאלה בלבד: (1) איגרות חוב שהנפיקה המדינה שמועד פרעונן בתוך שנה; (2) פיקדונות בנקאיים הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למטבע חוץ; (3) פיקדונות בנקאיים בשקלים חדשים צמודי מדד ונושאי ריבית או נושאי ריבית בלבד; (4) קרן כספית כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994.

תנאי ההצעה. 19. ההצעה תיעשה בהליך תקין והוגן.

מסמכים ומידע שיצורפו להצעה. 20(א) להצעה לפי תקנות אלה, יצורפו המסמכים האלה וייכלל בה מידע זה: (1) כמות ומחיר ניירות הערך המוצעים או השיטה לקביעת מחירם; (2) תום תקופת ההגשה; (3) סכום הגיוס; (4) יעוד התמורה, ובכלל זה תכניות ההשקעה ויתר היעדים שלהשגתם נועדה תמורת ניירות הערך המוצעים, הסכומים הנדרשים להשגתו של כל אחד מן היעדים ולוח הזמנים הדרוש להשגתו של כל אחד מן היעדים; הסכומים יהיו לפי רמת המחירים בתאריך ההצעה; (5) דרכי התקשרות עם החברה המציעה; (6) דוח בדיקה, אם ניתן, ומועד קבלתו; (7) מידע בדבר הצעות קודמות שביצעו החברה המציעה ותאגידים נשלטים, לרבות מידע בדבר הצלחת ההצעות, סכומי תמורת ניירות הערך שגויסו, סוג ניירות הערך שהוצע, הזכויות שהוצמדו להם ומידת העמידה בפועל בחובותיהם; (8) מסמכי ההתאגדות של החברה המציעה והסכמים בין בעלי השליטה או בעלי העניין בחברה המציעה; (9) – יש פה תיקון - דוחות כספיים אחרונים ודוח דירקטוריון אחרון כפי שחברה פרטית חייבת בעריכתם או בהצגתם;

נלך קצת אחורה – תמורת ההצעה – המרווחים, במקור זה היה מיליון, ועכשיו נהיו יותר מרווחים, הם נהיו יותר גדולים. אתם חיים עם המרווחים האלה?

כן, זה 4, 5, 6 מיליון.

בסדר. אבל המיליון והמיליון הם בעקבות חוות דעת, משקיע מוביל. זה מראה שההשקעה היא יותר רצינית.

מההערות שקיבלנו הבנו שהרבה מאוד הצעות יהיו בלי חוות דעת, ולכן עשינו את ההגדלה המרבית בעניין הזה.

(10) תיאור ההתפתחויות המשמעותיות שחלו מעת שפורסמו הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון האמורים בפסקה (9); (11) תכנית עסקית עדכנית של החברה המציעה שתכלול הסבר להיקף המימון הנדרש להערכת החברה המציעה, לשם השגת אבני דרך צפויות ב- 12 החודשים העוקבים למועד ההצעה, ואת מקורות המימון הצפויים לשם כך.

בבקשה, הערה.

שני דברים: אחד, נושא המשקיע שיש לו הכנסה של 1.2. ההצעה הקודמת היתה שיוכל להשקיע גם 100,000, ועכשיו זה ירד. אנחנו חושבים שב-1.2, מי שמרוויח 1.2 עם אישור רואה חשבון, בסוף אפשר, כמו בהצעות הקודמות, לאפשר לו להשקיע 100,000, ולא רק 10%, כי 10% זה פחות מה-100,000.

זה היה הנמוך מביניהם, אז אני לא מבינה למה אתה רוצה את זה חזרה.

ה-100,000 נעלם.

נכון, אבל זה לפי הנמוך. אין לי בעיה להחזיר את זה לנוסח הקודם. אייל, אתה רואה? ב-ב2. 5% מהכנסתו השנתית או על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם.

בסדר, לפי הנמוך.

ולגבי שהפלטפורמה צריכה להפקיד את ההשקעות בנאמנות שהן נושאות ריבית, דנו בנושא הזה, והסברנו שברגע שאנחנו פלטפורמה, שמים את הכסף בנאמנות נושאת ריבית, צריכים לחזור לאותו משקיע, אנחנו חייבים להעביר אותו תהליך של איסור הלבנת הון.

איסור הלבנת הון יהיה לכם תהליך בכל מקרה, גם אם כן וגם אם לא.

אין בעיה, אבל תנו פטור של חודש, חודשיים, שהכספים נמצאים, כי אם אדם השקיע 100,000 שקל, ואני צריך להעביר אותו איסור הלבנת הון על זה שהחזקתי לו את זה- - -

כשנגיע לוועדת חוקה עם צו איסור הלבנת הון, תטען את זה, כי זה לא לפה כרגע.

אבל את מבקשת ממני לשים את זה בפיקדון, וברגע שאני אעשה את זה, הוא יפסיד כסף ולא ירוויח, כי אני עושה לו תהליך של איסור הלבנת הון על רווח של 3 שקלים על 100,000 שקל, שזה 0.0 משהו ריבית. אני צריך לעשות לו איסור הלבנת הון?

לכן מה אתה מבקש?

פטור של חודשיים. זה שהוא נמצא בנאמנות, שחודשיים- - -

היא לא מוסמכת לתת פטור. היא צודקת. צריך ללכת לוועדת החוקה.

היא דורשת להפקיד את זה במשהו נושא ריבית. אחת שזה נושא ריבית, התהליך היום – לא יודע מה יהיה אחר כך – היום אנחנו צריכים לזהות משקיע-משקיע – להחתים אותו- - -

המסלול הזה - בין כה וכה.

זה לא קשור לריבית או לא ריבית.

זה קשור. יש הבדל בין זיהוי לבין לתת לו רווח, בעלות שלנו.

אל"ף, אתם צודקים. הכול בסדר. אנחנו חיים במדינה כזאת היום. אני סובל מהעניין הזה עם מלחמות עולם. איסור הלבנת הון נהיה פה דבר שאנחנו מדינה שמתחילים להידמות לקוריאה הצפונית. אתה צודק, זה לא רלוונטי. צריך ללכת לוועדת החוקה – היא צודקת. שם המלחמות. אני מנהל על זה קרבות.

אני חושב שאדם מעדיף לא לחתום על FATCA, ושהכסף שלו לא יישא ריבית באג"ח ממשלתי חודשיים.

מה לא לחתום?

יש טפסים של הרשות האמריקאית, שצריך להחתים אותו.

זה לא הנושא. אתם צודקים 100%. אני אתכם לגמרי. זה לא רלוונטי. בסוף זה יתפוצץ פה. גם סיפור ה-FATCA יתפוצץ, גם איסור הלבנת הון. כל האזרחים הפכו להיות מלביני הון, ועובדים על ארצות הברית.

רק לראות שהבנו קודם – לפי מה שסיכמנו, מי שמרוויח יותר מ-750,000 בשנה יכול להשקיע 100,000 שקל? כי זה מה שאנחנו - - -

כן, הוספנו את זה.

הלאה.

(12) התקיימותן של נסיבות לפי סעיף 27(ג) לחוק הייעוץ, ניהול הליכי פירוק או כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, או הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות כנגד החברה המציעה ונושאי משרה בה; (13) פירוט בדבר מגבלות וסיכונים הכרוכים בהיענות להצעה ובכלל זה - (א) הסיכונים הכרוכים ברכישת ניירות הערך בין היתר עקב הסיכון לחדלות פירעון של החברה המציעה, אפשרות אובדן כספי ההשקעה כולה, עקב היות המשקיעים בעלי מניות מיעוט, או עקב פעולות החברה המציעה או בעל השליטה בה, לרבות דילול כתוצאה מגיוסים עתידיים, מכירת השליטה בחברה המציעה, מכירת נכסים מהותיים של החברה המציעה או עסקאות אחרות עם בעלי עניין; (ב) תינתן אזהרה בולטת לעין שבה יצוין כי: "ההצעה אינה כפופה לדיני ניירות ערך ודיני החברות החלים על חברה המציעה ניירות ערך לציבור, רשות ניירות ערך לא נתנה אישור לפרסום מסמך ההצעה ולא בדקה אותו, והחברה לא תהיה כפופה לאחר ביצוע ההצעה להוראות גילוי וממשל תאגידי שנועדו להגן על המשקיעים בה ולפיקוח על ידי רשות ניירות ערך."; (ג) תיאור מגבלת הסחירות של ניירות הערך המוצעים ואי רישומם למסחר בבורסה; (ד) תיאור אופן השגת התשואה בעד ההשקעה והמגבלות הכרוכות בכך; (ה) בהצעה בה צורף דוח בדיקה, תינתן אזהרה בולטת לעין שבה יצוין כי "דוח הבדיקה אינו מעיד על סיכויי הצלחת ההצעה או החברה המציעה, ואין לראות בו המלצה לרכוש את ניירות הערך המוצעים"; (ו) אזהרות נוספות כפי שתורה הרשות; (14) אפשרות ביטול ההזמנה והמנגנון לביטול כאמור בתקנה 18(ד); (15) מבנה הבעלות ומבנה ההון בחברה המציעה ותיאור השקעות בה ובכלל זה - (א) שמו של בעל השליטה בחברה המציעה; אם אין בחברה המציעה בעל שליטה, יצוינו שמות חמשת בעלי שיעור ההחזקה הגבוה ביותר במניות החברה המציעה מבין בעלי המניות; (ב) פרטים לגבי דירקטוריון החברה המציעה ומנהלה הכללי וכן אם הורשעו בעבירות כאמור בסעיף 226 לחוק החברות וטרם חלפה התקופה שנקבעה באותו סעיף או אם מדובר בקטין, פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל כל עוד לא הופטר וכן תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שניתן לגביו צו פירוק; (ג) ההשקעות בהון החברה המציעה שבוצעו בשנתיים האחרונות וכל עסקה מהותית אחרת שעשה בעל עניין בחברה המציעה במניות החברה, תוך ציון סכום העסקה, אם ידוע לחברה המציעה; (ד) האם צפויות השקעות נוספות או שקיימות התחייבויות להשקעות נוספות בחברה המציעה; (16) התקשרות של החברה המציעה עם בעל השליטה, נושא משרה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה או לנושא משרה בחברה המציעה יש בה עניין אישי כהגדרתו בחוק החברות; (17) מגבלות שהחברה המציעה נטלה על עצמה במטרה להקנות הגנות לציבור בעלי ניירות הערך בה, לרבות מגבלות בנושאים המפורטים להלן; לא נקבעו מגבלות בעניין מהעניינים האמורים, יצוין הדבר במפורש: (א) התקשרויות עם בעלי מניות, נושאי משרה בחברה המציעה וקרוביהם; (ב) תחום פעילותה של החברה המציעה; (ג) סוגי ניירות הערך שתהיה החברה המציעה רשאית להנפיק בעתיד; (ד) זכות השתתפות בגיוסים עתידיים של החברה המציעה; (ה) מגבלות בביצוע חלוקה כהגדרתה בחוק החברות; (18) בהצעה שמשתתף בה משקיע מוביל, פרטים לעניין המשקיע המוביל, לרבות - (א) זהות המשקיע המוביל; (ב) פירוט התנאי שבשלו הוא עונה על הגדרת משקיע מוביל; (ג) ניסיון שרכש המשקיע המוביל בתחום ההשקעות מסוג זה; (ד) סכום התמורה שיתקבל מאת המשקיע המוביל ושיעורו מתוך סכום ההשקעה הכולל בחברה המציעה; (ה) הסדרים בין המשקיע המוביל לחברה המציעה, כאמור בתקנה 17; (19) פרטים לעניין רכז ההצעה, לרבות - (א) זהות רכז ההצעה, ואישור רישומו במרשם הרכזים; (ב) התמורה המשולמת לרכז ההצעה בעד ההצעה.

(ב) ביקשה החברה המציעה לשנות פרט מפרטי ההצעה לאחר פרסומה ולפני גמר תקופת ההגשה, תדווח על כך באתר האינטרנט ואולם, אם מדובר בשינוי פרט מהותי מפרטי ההצעה המנויים בפסקאות (1), (4), (6), (15) עד (19) לתקנת משנה (א), יראו את ההצעה כהצעה חדשה, ויהיה על המזמינים לאשר מחדש את הזמנתם.

חתימה. 21. על ההצעה ועל דיווחי החברה המציעה, יחתמו בשם החברה המציעה, יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של החברה המציעה.

תמורת ההצעה. 22. (א) רכז ההצעה לא יעביר את כספי התמורה לחברה המציעה בטרם יתקיימו כל אלה: (1) רכז ההצעה מילא את חובותיו לפי תקנה 5; (2) הסתיימה תקופת ההגשה; (3) התקבל מלוא סכום הגיוס; (4) כז ההצעה העביר למזמינים סכומים לפי תקנת משנה (ג).

(ב) חלפה תקופת ההגשה כפי שצוינה בהצעה, ולא הוגשו הזמנות, עד סכום הגיוס, יחזיר רכז ההצעה למזמינים, תוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, כל סכום ששילמו בעד ההצעה.

בבקשה.

שמי רו"ח שוקי כהן. אני שותף בפלטפורמה למימון המונים. אני חושב שבהקשר הזה צריך להתחבר לפרקטיקה הקיימת בעולם מבחינת סכום מינימום וסכום מקסימום להצעה.

קיבלנו את ההערה שלך, והכנסנו הגדרה של הצעה.

לא היית קודם. אני שובר את הראש שש שעות עם זהבה גלאון... הגענו לפתרון. הלאה.

בסעיף ההגדרות, להגדרת סכום הגיוס.

(ג) עלו ההזמנות שהוגשו על סך כל ניירות הערך המוצעים – (1) יוקצו למזמינים ניירות ערך לפי חלקה היחסי של כל הזמנה מתוך סך כל ניירות הערך המוצעים בהצעה; (2) יוחזר למזמינים שחלק מהזמנתם הושבה ריקם, תוך שבעה ימי עסקים ממועד ההקצאה, כל סכום ששילמו על חשבון ניירות הערך שלא הוקצו להם.

(3) על אף האמור בפסקה (1), שיעור חלקו היחסי של המשקיע המוביל לא יפחת מ-10% מסכום הגיוס.

זכות הצטרפות לעסקה למכירת ניירות ערך. 23(א) משקיע מוביל ובעל עניין במועד ההצעה שיש בכוונתם למכור ניירות ערך של החברה המציעה יתנו על כך גילוי באמצעות רכז ההצעה, זמן סביר מראש.

(ב) בהצעה לפי תקנות אלה, תוקנה לכל משקיע זכות הצטרפות לעסקה למכירת ניירות הערך של החברה המציעה שמבצע המשקיע המוביל או בעל עניין במועד ההצעה, בתמורה ובתנאים שווים לתנאים שבהם נמכרים אותו סוג של ניירות ערך; מכירת ניירות הערך לפי תקנה זו, תהיה לפי חלקו היחסי של כל משקיע, לרבות המשקיע המוביל ובעל העניין, בניירות הערך של החברה המציעה.

(ג) לא יראו מכירה לבן משפחה או לתאגיד בשליטת המשקיע המוביל או בשליטת בעל עניין במועד ההצעה, כעסקה לעניין תקנה זו; בוצעה מכירה לבן משפחה כאמור, תוקנה למשקיעים הזכות לפי תקנת משנה (ב), לגבי בן המשפחה שרכש את ניירות הערך.

מרשם מחזיקי ניירות הערך ודיווחי החברה המציעה. יש לנו פה תיקון. (א) רכז הצעה וחברה מציעה שהציעה ניירות ערך לציבור לפי תקנות אלה, יעבירו למחזיקי ניירות הערך של החברה המציעה, על פי בקשתם, פרטים בדבר רישומם במרשם מחזיקי ניירות הערך וכן בדבר שיעור החזקותיהם; רישום כאמור יהיה תנאי לעבירות ניירות הערך, לקבלת דיבידנד ולקבלת זכויות הצבעה.

חברה מציעה תנהל מרשם של מחזיקי ניירות ערך, לעניין זה מרשם ניירות ערך – או נכניס את זה להגדרות אחר כך – לעניין זה מרשם בעלי מניות כמשמעותו בסעיף 127 לחוק החברות או מרשם אגרות חוב שתנהל החברה, ויירשמו בו הפרטים האמורים בסעיפים 130 עד 131 לחוק החברות, בשינויים המחויבים. זה (א).

(ב) זה ממשיך רגיל – אקריא.

חברה מציעה שהציעה ניירות ערך לציבור לפי תקנות אלה, תעביר למחזיקי ניירות הערך, באמצעות רכז ההצעה, פרטים אלה: (1) כל מידע שבו חבה חברה פרטית שאינה תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק החברות, בדיווח לרשם החברות; (2) כל מידע ודיווח שהחברה המציעה התחייבה למסור למשקיעים שלה במסגרת ההצעה לפי תקנות אלה; (3) כל שינוי בהחזקות בניירות ערך של בעלי השליטה ונושאי המשרה של החברה המציעה; (4) כל שינוי מהותי בעסקיה.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חברה מציעה שהציעה ניירות ערך לציבור לפי תקנות אלה, לא תידרש להמשיך להעביר למחזיקי ניירות ערך פרטים כאמור, בהתקיים אחד מאלה: (1) החברה המציעה הפכה להיות תאגיד מדווח; (2) כלל ניירות הערך של החברה המציעה נרכשו במסגרת הליך הדומה במהותו להצעת רכש מלאה או שאיגרות החוב של החברה המציעה נפרעו במלואם; (3) החברה המציעה ביצעה ספירה של מחזיקי ניירות הערך ומהספירה עולה כי מספר המחזיקים כאמור אינו עולה על שלושים וחמישה; לעניין מספר המחזיקים, יימנו בנפרד מי שרכשו ניירות ערך שהם מניות, ומי שרכשו ניירות ערך אחרים; (4) החברה פורקה לפי דין.

תחילה. תחילתן של תקנות אלה - 6 חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

הוראת מעבר. בתקופה של שנתיים מיום התחילה, תעמוד האגרה האמורה בתקנה 11(א)(2) בגובה של מחצית הסכומים הקבועים בתקנה כאמור.

היתה פה הערה והיה הסעיף הנוסף שרצינו להכניס.

שואל חבר הכנסת מנואל טרכטנברג – הוא לא פה – מה קורה עם המניה אחרי זה?

אל"ף, יש המרשם כדי שאנשים יוכלו להמשיך לעקוב, והוא יכול- - -

יכולה להיווצר בורסה שנייה?

לא, אין מגבלת שכירות אלא אם כן הפלטפורמה עצמה תחליט שהיא מפילה. התקנות לא מגבילות את השכירות.

בבקשה.

לימור אדלר, יועצת פרלמנטרית לחבר הכנסת טרכטנברג, שנמצא כעת בוועדה אחרת. חיי המניה – מבחינת שכירות, מדוע הפלטפורמה היא הגוף המוסמך להכריע האם יש למניה- - -

זה הסכם בין הפלטפורמה לבין החברה המציעה.

ואיך אנחנו מונעים מצב שנוצרת לנו באמצעות פלטפורמה בורסה שנייה, שבה מנהלים מסחר ומניות?

ברגע שתהיה הצעה לציבור של ניירות ערך, גם אם זה לא ייעשה על-ידי החברה המציעה אלא על-ידי גורם אחר, זה יהיה כפוף לדיני ניירות ערך.

זה יהיה כפוף לדין הכללי.

בדיוק.

תודה.

בבקשה.

אני מבין שזה מתייחס לסכום המזערי, אבל אין התייחסות לסכום המקסימלי. לאור חשיבות הנקודה, אני חושב שכמו כל פלטפורמה ממוצעת בחו"ל, בסופו של דבר יש סכום מסוים שבו חברה מוכנה לגייס, וסכום שאותו אי-אפשר לעבור. אני חושב שגם אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למה שקיים ולפרקטיקה המקובלת בעולם.

המצב שקבוע כרגע הוא דומה למצב בחברות ציבוריות נכון להיום, שיש דרישה לציין שיש סכום מזערי אם לאו, ומגבלת המקסימום היא מגבלת המקסימום שקבועה בתקנות לגיוס.

מדובר פה בחברות סטארט אפ. זה לא חברות שיכולות לגייס עכשיו סכומים, והם עושים את זה עם חתמים וכדומה. מדובר בחברות סטארט אפ, שגובות לעצמן רף מסוים. הן לא רוצות להגיע למצב שהם יצטרכו להחזיר את הכסף, כך שאם נניח נקבע סכום של מיליון שקל, ובסופו של דבר גויס 2 מיליון שקל, לפי ההוראות כרגע, אם הבנתי אותן נכון, צריך להחזיר מיליון שקל חזרה. אין עם זה בעיה? יש הגדרה לסכום המזערי – לא ראיתי הגדרה לסכום המקסימלי.

מה שהתקנון קבע.

טוב.

אנחנו צריכים להקריא את הסעיף של הפטור, מה שזהבה דיברה.

פטור לרכז ההצעה ולהצעות שאינן נושאות ריבית – זו תקנה אחת לפני התחילה. הרשות רשאית לפטור רכז הצעה והצעות שנעשות באמצעותו מקיום הוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, בהתקיים כל אלה: (א) ההצעות הן של אגרות חוב שאינן נושאות ריבית; (ב) סכום התמורה המרבי בהצעה אחת או במספר הצעות של החברה המציעה במהלך תקופה של 12 חודשים עוקבים לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים; (ג) לעניין תקנה זו, ריבית – כל תמורה הניתנת בקשר עם אגרות החוב המוצעות, שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט: (1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול; (2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר אשראי; (3) כל סכום המיתוסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה: (א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל; (ב) מדד המחירים לצרכן או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לא ניסחתי את זה כל כך מהר – העתקתי את זה מההצעה של משרד האוצר, שהם גם הגדירו פלטפורמה חברתית לעניין חוק ה-P2P. זו אותה הגדרה.

יש פה הצעה אחרת, אדוני.

כן, אם אפשר להוסיף להצעה שהוצעה – בכל זאת, שהוראות תקנות אלה לא יחולו על בקשה להלוואה ללא ריבית.

אני לא מסכים. אנחנו הגענו להצעת פשרה. אני לא פותח את זה מחדש.

אבל תשמע רגע.

אבל הגענו להסכמה. לא יחול – המשמעות של העניין, שיחול החוק. בבקשה.

אתחיל מההתחלה , ברשותך?

נראה לי שאנחנו מתחילים מההתחלה.

הוראות תקנות אלה לא יחולו על בקשה להלוואה ללא ריבית של תאגיד המוגשת באמצעות רכז הצעה שסכומה לא עולה על 300,000 שקל, ויש פה עניין – סכום משמעותי – ולא יראו בה כהצעה לציבור, לרכוש ניירות ערך או כנייר ערך.

לא.

אני לא מסכים. פרופ' האוזר, אני מפא"יניק מצוי... מגיעים להסכמה. אומר לך מה התהליך שיהיה: אני הולך להודיע, לפני שאנחנו מצביעים, שאני דורש מהרשות לניירות ערך להביא תוך פרק זמן סביר, את המסלול שעליו דובר פה, שיפתור לכם את הבעיה, כי אתם מתחילים לפעול רק בעוד כמה חודשים. הבעיה שלכם עומדת להיפתר על-ידי ההחלטה הזאת. אם לא יביאו את זה, לרשות לניירות ערך יש בוועדת הכספים מסלול אוטוסטרדה. אני היום מביא, אני חושב, שלוש הצעות חוק במליאת הכנסת על הרשות לניירות ערך. אם זה לא יקרה, יש לרשות מה להפסיד. החשש של חברת הכנסת גלאון, שאיך היא אמרה – אני מסכימה, בסוף זה לא בפנים, אני הולכת, אז זה נעלם. זה לא ייעלם. זה יהיה. הם גם הולכים להביא את זה. אם נסתבך עכשיו עם העניין הזה שאנחנו חוזרים לחוק, אני מציע לא להציע את זה. את זה הבנתי. לא צריך לחזור. ותדע לך שהמפ"איניקים של פעם – היה להם שכל. הם לא ניהלו את זה כמו שצריך, אבל היה להם שכל. ואני בעד פשרות. אני לא בעד דברים של התעקשות – נשיג הכול. לא נשיג הכול. אנחנו נפסיד – אתם, הכוונה. אני לא אפסיד כלום.

יש גורם מוסמך שיפקח על פלטפורמות, ועדת הכספים. יסמיכו מפקח?

ועדת הכספים. אנחנו נחליט לגבי העניין הזה. אתה יכול להיות רגוע.

החשש הוא מכפל פיקוח.

אז אנחנו נדבר על העניין הזה ואתה תבוא לפה ותקבל רשות דיבור כמו שצריך. בבקשה.

כדי להמשיך את השאלה של לימור, העוזרת של פרופ' טרכטנברג. הכוונה – היום אנחנו עושים את סבב הגיוס. אנחנו מייצרים אחוזי שליטה כלשהם בחברה, עוברים לרשם החברות – משנים את תמהיל המניות העתידי. אבל בסופו של דבר אני משקיע. אני רוצה למכור את החלק שלי בחברה. איך אני עושה את זה? איך משערכים את עליית הערך של שטר הבעלות הזה? כל הדברים האלה בסופו של דבר זה השאלה של הסחר-מכר, כי לצורך העניין בהנפקה עצמה זה יכול לקחת כל הזמן.

תשובה בקצרה.

ככל שירצו לבצע פלטפורמת מסחר ושוק משני, יהיו שתי שאלות: אחת לפי הדין הכללי, האם יש פה הצעה לציבור של ניירות ערך, גם אם זה מישהו שמחזיק בניירות ערך בעצמו, ותעלה השאלה, האם הפלטפורמה מנהלת למעשה בורסה, לפי ההגדרות בחוק.

לגבי אפשרות העבירות לעומת אפשרות השכירות בנייר הערך, ככלל, חוק ניירות ערך והתקנות שמובאות פה לא מגבילים את יכולת העבירות, אבל הן כאן מאפשרות יכולת הסכמה או יכולת הצעה על-ידי חברה של ניירות ערך שיוגבלו. זה יחייב גילוי- - -

השערוך הכללי, כלומר לצורך העניין, יש עכשיו אלף איש, וכל אחד מקבל חלקיות האחוז. הם שווים לאיזשהו ערך ביום X, וביום X פלוס 100 הם שווים לערך שונה. יש עניין עם השערוכים המשתנים.

מה אתה רוצה שיעשו? זה עניין כלכלי.

אין בעיה. אני שואל אם ביניכם זה מקובל עליכם- - -

לא קבענו הוראות.

בבקשה.

שלום, שמי אייל לבנת, מפאנדינג סיטס. יש פה נושא לעניין הגדרות – מהו משקיע מוביל. הגעתי קצת באיחור. הגדרות של משקיע מוביל, זה בעיקר משקיעים שיש בהם אלמנטים פיננסיים. אנחנו בתור פלטפורמה שמקיימים פרויקטים עתירי טכנולוגיה, פרויקטים רפואיים, חושבים שהגדרת משקיע מוביל צריכה גם לכלול גופים או אנשים או תאגידים שיש להם גם פן מקצועי בתחום העיסוק של אותה חברה מגייסת, והנושא הזה נעדר מפה.

למה זה לא נמצא?

אנחנו לא חשבנו שזה נכון. בחנו את הנושא. אל"ף, להגדיר את תחומי ההתמחות הספציפיים- - -

למה אתה רוצה שזה יהיה? יהיו כאלה שלא רוצים להיות.

כי משקיע מוביל הוא לא רק משקיע פיננסי; הוא משקיע גם טכנולוגי, עכשיו – יש לך אישורים. אין סיבה- - -

הבנתי. אפשר להוסיף את זה?

זה יאפשר פתח גדול מאוד למי יוכל להיכנס. האפשרות לרדת לרזולוציה בהגדרה של לבחון את המקרים, היא מאוד בעייתית.

יש אישורים של רשות- - -

זה לא מדויק, מה שאמרת, כי הנוסח הנוכחי כן מאפשר סוג של משקיע מוביל, שהוא לא בהכרח פיננסי, וזה משקיע שהשקיע בחברות- - -

תודה. תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017, עם השינויים והצעות הפשרה שהוצעו, והם נכנסים לתוך התקנות, כולל התוספת.

כולל 2(7) שהוקרא – שילמה לרשות אגרה בסכום 50,000 שקלים, כי זה התקשר לאגרה.

מי בעד אישור התקנות – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017, אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה.

אני חוזר לדקה אחת להארכת מועדים של מבקר המדינה. איפה חנה רותם? היות שלא הקראנו את ההחלטה- - -

התקבלה החלטה לגבי המועדים, אבל לא הקראנו אותה באופן מסודר.

אני חוזרת - בבוקר התקבלה החלטה לגבי המועדים, אבל לא הקראנו את ההחלטה, כפי שתפורסם ברשומות. נקריא את ההחלטה. זו החלטה בדבר הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

בהתאם לסעיף 10ו לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, ובהסכמת מבקר המדינה, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת, כמפורט להלן:

1. להאריך עד יום ח' בתמוז התשע"ז (2 ביולי 2017) את מועד מסירת הדוחות הכספיים לתקופה המתחילה ביום י"ב בניסן התשע"ה (1 באפריל 2015), והמסתיימת ביום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016).

2. להאריך עד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) את מועד מסירת דוח מבקר המדינה לגבי תוצאות ביקורת הדוחות הכספיים לתקופה המתחילה ביום י"ב בניסן התשע"ה (1 באפריל 2015), והמסתיימת ביום י"ב בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016).

אצביע שוב. מי בעד אישור ההחלטה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההחלטה – פה אחד

ההחלטה בדבר הארכת מועדים לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, אושרה.

ההחלטה אושרה פה אחד.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.