הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 388

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז (21 במרץ 2017), שעה 9:00

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יואב בן צור

בצלאל סמוטריץ'

חיים ילין

איציק שמולי

סגן בכיר תשתיות, רשות התעופה האזרחית - מוטי שמואלי

ר' חטיבת תכנון, משרד הביטחון - צביקה קרמן

ראש תחום תכנון בטחוני, משרד הביטחון - יובל כנען

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

ארז קמיניץ

מנהל רשות מקרקעי ישראל

עדיאל שמרון

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אריאל צבי

יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי - יוסי אוחנה

ראש עיריית אילת

מאיר יצחק הלוי

מנהל הרשות לתחבורה תנועה וחניה, עיריית תל אביב-יפו - אשר בן שושן

בעלי הקרקעות - מיכאל שפטלר

בעלי הקרקעות

אלי ליפקא

בעלי הקרקעות

רחל זכאי-נוימן

בעלי הקרקעות

אלי מינקוביץ

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל,ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - יצחק לב-ארי

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ארקיע קווי תעופה ישראליים, התאחדות המלונות, עיריית אילת - ליטל סבר

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את המנהלים מטעם ביהמ"ש לניהול שטח הגוש הגדול - אביבה ברעם

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - רחל וידל

תומר רוזנר

גלעד קרן

לאה קריכלי

אתי אפלבוים

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ז-2017

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: הצעת חוק שהד התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ז-2017. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תומר, אתה רוצה לפתוח?

אני רק אומר בקצרה. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, לוח הזמנים הצפוף והאינטנסיבי שבו מטופלת הצעת החוק הזאת לא מאפשר לנו לימוד יסודי של הדברים. אנחנו ניסינו לעשות כמיטב יכולתנו בנוסח שמונח לפניכם, לפחות בשיח עם משרדי הממשלה, כדי להבין. כפי שאנחנו מבינים, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. לפחות מסרו לנו מידע ונתונים שסייעו לנו בהכנת נוסח שמונח בפניכם.

הנוסח בעצם מנסה לשקף את בקשותיהם של חברי הכנסת בכל הנוגע להמשך הפעלתו של שדה התעופה דב הוז למטרות אזרחיות, כל עוד השדה הצבאי פועל. בנוסח אנחנו ניסינו לשקף כמיטב הבנתנו את המהלך שמבקשים לעשות. כפי שאנחנו מבינים, הכוונה לאפשר או לחייב את המשך הפעילות האזרחיות כל עוד מתקיימת פעילות צבאית בשדה התעופה. הפעילות אזרחית תסתיים יחד עם הפעילות הצבאית ותימסר על-כך הודעה 60 יום מראש לשר התחבורה.

בעצם החוק אומר את מה שאמרתי עכשיו. הוא מסדיר את הקניית זכויות השימוש והחזקה בשטחים שבשדה התעופה, שהם שטחים שהם בבעלות גורמים שאינם גורמי המדינה ואת מנגנון הפיצויים ונוסחאות הפיצויים, כפי שביקש יו"ר הוועדה, הדרכים שבהם יחושבו הפיצויים, מהם מנגנוני הפרוצדורה של הבירור של הפיצויים שיקבלו בעלי הזכויות בקרקע, לגבי השימוש והחזקה שתעשה המדינה באותו מקרקעין בתקופה ששדה התעופה ממשיך לשמש גם למטרות אזרחיות.

בעצם, אתם תראו בנוסח שבפניכם, שאנחנו אימצנו, או, לפחות לפי בקשת המציעים, אומצו המנגנונים של דיני ההפקעה, ככל שהם מתייחסים לזכויות החזקה והשימוש ובעצם המתווה שידוע בציבור כ"מתווה כחלון" בא לידי ביטוי בהצעה הזאת. המתווה אומר ששדה התעופה ימשיך לשמש לתעופה אזרחית כל עוד נמשך השימוש הצבאי. יש גם התייחסות להריסת הטרמינל הקיים ומעבר למסוף חדש לשם מתן אותם שירותים.

הנוסח בפניכם הופץ וגם מצורף לו תשריט, שבו בעצם מפורטים האזורים השונים בשטח שדה התעופה שנוגעים לשדה התעופה. אנחנו מציעים שהתשריט הזה יצורף כתוספת לחוק, עם מתן אפשרות לשר האוצר, באישור הוועדה, לשנות את התוספת, או לשנות למעשה את התשריט.

אלה בעצם עיקרי ההצעה. כיוון שהיא הופצה הבוקר, אני מניח שנצטרך לדון לפרטיה בהמשך.

תומר, תודה.

הרי עשינו את הדיון לקראת הקריאה הראשונה. אני דווקא רוצה לשמוע יותר את הנציגים של בעלי הקרקע הפרטית.

בבקשה.

בוקר טוב אדוני ותודה. אני עורכת דין, אחת מהמנהלים.

אני לא אחזור על מה שאמרתי לפרוטוקול בשבוע החולף. אותיר לחבריי בהקשר הזה לחזור בדרכם השונה ובהדגשים שונים על אותה פגיעה בלתי מדתית בעליל, שלעניות דעתנו עושים.

אני רק אבקש לומר, שאם מישהו חושב שאנחנו פה משום שאנחנו לא מסכימים להצעות של המדינה, אני רוצה לומר שזה לא המצב.

אני רוצה לומר שכנראה ייקח זמן, ייקח הרבה זמן, אבל בסופו של יום יהיו עובדות עלי ספר או עלי פסיקה, שיראו איך הגענו עד הלום ולמה אנחנו עומדים פה. אם צריך שניים לטנגו, אנחנו הצד הנגרר ולא הצד המוביל.

אנחנו הגענו להסכמות עם נציגים בכירים ביותר של המדינה בשבוע שעבר. אז מדינה שלא מגיעה איתנו להסכמה, מצד אחד, ואחר-כך גורמת לזה שכולם יחשבו שזה אנחנו, הבעלים הסחטניים. לא ארבה במילים בהקשר זה, זה פשוט לא המצב.

אבל בנושא הזה אני אומר שבעזרת השם אני מקווה שזה גם יהיה לנו כתוב את זה עלי ספר. לא נחכה להתנצלויות, לא צריך את זה. חבל על כל הדרך באמצע.

לגופו של עניין. אמר ראש העיר אילת בישיבה הקודמת, שהוא מבקש שהדיון יהיה דיון אנושי חמלתי. אהבתי את המינוח, באמת מינוח יפה. הוא נכון גם לגבי הבעלים שלנו. כאשר כנסת באה בהליך – ישנה שאלה שלא תוכרע פה: האם מדובר בחקיקה עוקפת בג"צ? לא בחקיקה עוקפת בג"צ? גם את זה ימים יגידו. אנחנו נמצאים פה והחקיקה מתקדמת.

האם היא זוכרת מספיק את אותם אנשים, אותם אלפי בעלים שעל גבם חורשים החורשים כל השנים האלה? אני אומרת את זה לא משום שאני חושבת שמישהו ישנה את דעתו ויבטל את החקיקה. לא, ממש לא. אני כן חושבת, שגם למי שחושב שנכון שהטיסות תמשכנה עד שתופסק הפעילות הצבאית ולכן נכון לאמץ את הצו שמקדם שר האוצר וקיבל לגביו את המלצת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, טרמינל זמני עם דרך גישה באורך של 67 מטר שעוברת בקרקע שלנו.

גם מי שרוצה להגיע לתוצאה הזאת, ואין לי ספק שזאת התוצאה שאליה אתם רוצים להגיע, צריך לחשוב האם הכלי שהוועדה הוסיפה, כנראה מתוך כוונה, אני מניחה, מקווה להטיב עם הבעלים, לא עשה את ההיפך?

עיון בהצעת החוק מעלה שאחרי שמגדירים שדה תעופה ואחרי שמגדירים את הטרמינל הזמני, סעיף 2 וסעיף 3, המחוקק מבקש לומר בסעיף 4 ש"החל ממועד שלגביו תפורסם הודעת שר אוצר ברשומות ועד למועד הפסקת פעילותו של שדה דב או עד מועד המעבר, יהיו לקניין המדינה זכויות חזקה ושימוש". תומר, אני אומרת לך, "וכן, כל זכות אחרת שתהיה כסעיף סל לגבי המקרקעין בשדה דב הנדרשים לצורך מימוש האמור בסעיפים".

אני רוצה לומר. המדינה 60 שנה משתמשת בשדה הזה ולא הפקיעה אותו, עכשיו החליטה להפקיע אותו. לדעתי, הפעילות כשלעצמה בשלב הזה היא מרחיקת לכת מידי. ניחא, כשרוצים להפקיע, ולא שאני מסכימה, אבל אם לצורך הטרמינל הזמני צריך דרך גישה, כי הרי לא יבואו במסוק לשם והדרך עוברת אצלנו ואין זמן, הזמן דוחק. אני יכולה להבין את הוראת ההפקעה על זה כדי לקצר זמנים. אני לא יכולה להבין מה גורם לוועדה הנכבדה לחשוב שברגע זה הופכים את רכושם של האנשים לרכוש מופקע?

את לא מכירה את ההליך? יש הליך כזה במדינת ישראל הפקעה לטובת הציבור?

מפקיעים את המינימום שנדרש.

לא הצלחתי להבין מה הבעיה.

הוועדה עוד דייקה את הנוסח.

זה לא כתוב, כתוב פה שמפקיעים את הכול, לא את הדרך.

את בעצם משיגה על ההליך, שבמדינה מתוקנת מפקיעים שטח לטובת הכלל?

כבודו, היתה לי הזכות להיות היועצת המשפטית של המנהל ולהיות בוועדה המייעצת לשר האוצר להפקעות. באמת ראיתי שני דברים בחיי בהקשרים האלה. אבל אני יודעת גם שנקיטה בהליך של הפקעה, שהוא ההליך הדורסני ביותר של זכויות במדינת ישראל, נעשה כשאין ברירה ובמשורה. ויכוח גדול בעיניי, האם אין ברירה, או האם אי אפשר להחליט באותו משטר של חקיקה, שתינתן זכות שימוש למדינה.

יש פה חוסר הבנה. אנחנו לא מפקיעים בעלות, אנחנו מקפיאים את החזקה והשימוש. אגב, זה לא בדיוק חזקה.

מה זה כל זכות אחרת?

אני אסביר. עד היום אתם הסכמתם שהמדינה תעשה שימוש בכל זכות שיש לכם, שהיא בעצם זכות של נהנה בנאמנות בכלל, כי הבעלות רשומה על שם מדינת ישראל בלשכת רשום המקרקעין. עד היום הסכמתם שההנאה שאתם יכולים ליהנות מהזכות במסלול ובמקומות נוספות בתוך השדה הצבאי, עד היום אתם הסכמתם שהמדינה תשתמש בהם. היום אתם לא מסכימים.

אגב, פה המקום להגיד, שבשום שלב לא היתה הסכמה עם המדינה. למרות מה שאמרת, לא היתה הסכמה עם המדינה. אנחנו ניסינו להגיע להסכמה, ניסינו להגיע להסכמה איתכם, אני אומר את זה ליושב הראש ואני אומר את זה לוועדה. ניסינו להגיע להסכמה. אפילו אני בעצמי ניסיתי עוד אתמול להגיע להסכמה ולא הצלחנו. אז אין לומר הסכמה במקום שלא היתה הסכמה עם המדינה. מאוד רצינו שתהיה הסכמה עם המדינה. גם אנחנו מאוד מעוניינים בקיום ההסכמה איתכם. מאוד רוצים לקיים את הפרויקט. ממשלת ישראל מתנגדת להצעת החוק. ניסינו להגיע להסכמה ולא הגענו ולכן האמירה שלך שהיתה הסכמה אינה נכונה.

לצורך ה עניין לשאלה שנשאלה פה, רק להבהיר שאין בכוונתנו להפקיע שום זכות, לא בעלות ולא אחרת שלא נדרשת לצורך המשך הפעילות עד שת 2019. כל זכות שנדרשת לצורך המשך הפעילות עד שנת 2019..

עורכת דין זכאי. אתם נכנסים כבר לפרטים לרזולוציה של ההקראה. כשאני אתחיל להקריא סעיף סעיף אני אשמע את ההסתייגות והערות לגבי הסעיף הספציפי. ביקשתי שתדברי באופן כללי מספר דקות. אחרי זה אנחנו ניכנס להקראה ואז תוכלי למקד אותנו בסעיף. כשאת מדברת, חלק מהאנשים לא מבינים על מה את מדברת.

תודה, אדוני.

אני אומר שוב. לפני ההקראה, אני מדייק את הנוסח: אין למדינה שום רצון להפקיע שום סוג של זכות במקרקעין, בוודאי לא בעלות אבל גם לא זכות הנאה אחרת שלא נדרשת.

ארז, אנחנו מדברים על 2019. אם היינו מובילים חקיקה, ויכול להיות שנחשוב על זה בטקט הבא, להוראת קבע, אז תבוא עם הפקעה קבועה.

מוסכם לגמרי.

כרגע אנחנו לא שם. זה לגיטימי וזה בסדר וזה גם התפקיד של המדינה. זה לפי ראות המדינה. לכל אחד יש לו את הזווית שלו, בגלל זה יש את המדינה והיא מחליטה בעצם מה נכון ומה לא נכון. אם מישהו רוצה לערער, תמיד יש בתי משפט לעניין. זה התפקיד של המדינה וזה התפקיד של חברי הכנסת. אנחנו באים מהצד הציבורי, לא מעניין אותנו מה תיתן לו ומה לא תיתן לו. זה גם מעניין, אבל זה התפקיד. כך אני רואה את הדברים.

אני מוכרחה לומר, שעם כל הכבוד ויש הרבה כבוד לארז, אני בהחלט חושבת שהגענו להסכם עם המדינה. לא כי חלמנו על זה בלילה. גם זה לצערי יתברר.

להפסיק להגיד את זה כל הזמן.

אני באמת שבעתי מצעקות, חבל.

זאת כבר ישיבה שנייה שאדוני דופק על השולחן. זה לא מתאים לנו.

אתה מדבר אלי?

לא, אל מר עדיאל.

אנחנו פשוט לא רגילים.

מה שמך?

עורך דין אלי מינקוביץ.

עורך דין מינקוביץ, אני אסביר לך איך זה הולך כאן.

ישבתי כיועץ למיכה רייסר לפני 30 שנה.

אני לא מיכה רייסר, זיכרו לברכה, יש לי את האופי שלי.

כאן, מי שלא מתאים לו חוץ ממני, קם ויוצא. ככה זה עובד. לכן אני אומר, כבד את עדיאל, גם אם הוא דפק. גם אם אתה היית דופק ככה לא הייתי אומר כלום. אם יש לך סגנון אחר ואתה סובל מהישיבה הזאת, אתה לא חייב לשבת כאן.

אנחנו פשוט לא רגילים לממדים אבל אנחנו מתאימים את עצמנו.

עורכת דין זכאי, קחי עוד דקה וחצי לארגומנט המרכזי. אחרי זה נשמע עוד מישהו מטעמכם ונתחיל בהקראה.

אם הוועדה מבקשת ללכת בדרך של הפקעה, ואני באמת חושבת שזה דורסני בכדי לנקוט בקשר הזה. נדבר על הפרטים בהקראה. עדיין, נושא הפיצוי הוא נושא אחר. אין שום סיבה בעולם שלאנשים האלה, שלא מקבלים גרוש מהשימוש האינטנסיבי שעושה המדינה, צבא וגם גופים פרטיים, בקרקע שלהם, לא יקבלו את מה שמקבל אדם בישראל, שהמדינה לא עשתה לו כך עם הפקעה, אלא פשוט בהגינות על-פי הדין והפסיקה משלמת לו דמי שימוש.

אז אני מאוד מבקשת שהפיצוי שתשלם המדינה יהיה לא לפי מה שאנחנו רוצים אלא יהיה לפי הדין והפסיקה.

זה מה שיהיה.

אני מבקשת לומר רק דבר אחד.

שמעתי בישיבה קודמת שהמדינה מתנגדת לחקיקה. כנראה נשמע גם היום שהיא מתנגדת לחקיקה. כנראה למדינה יש דרכים משלה לגלות איך היא מתנגדת לחקיקה, קטונתי. הם כנראה לצורך הפרוטוקולים, כדי להראות שהם התנגדו לחקיקה.

היא לא כל-כך מתוחכמת המדינה, כמו שאת אומרת.

לא כולם, חלקים ממנה.

אני אענה לך תשובה קצרה לעניין. אנחנו פה לא מתחכמים הרבה. החקיקה היא חקיקה פרטית. למדינה היה סיכום איתכם והיא התכוונה לעמוד בו. מי שהתנגד לזה זה אנחנו כחברי כנסת. מי שהוביל והכניס אותנו לתמונה זה ראש העיר אילת. ביקרנו שם כבר לפני חצי שנה או שנה. אנחנו נכנסנו לתמונה וחשבנו שזה יסתדר. גם אם המדינה תעמוד על הראש שלה, אנחנו נקדם את החקיקה. זה לא משנה לנו, אנחנו לא באים מהצד של הפיצוי כן או לא, אנחנו באים מהצד האזרחי. אם צריך להפקיע, שתפקיע המדינה. אם צריך לשלם לכם 2 מיליון דולר, שתשלם. זה לא מעניין אותנו כרגע.

אנחנו באים מהזווית הזאת. אנחנו מבושלים עם הסיפור הזה כולנו כבר לפני שנה. לפני כמעט שנה השתתפתי בישיבה של מועצת אילת בנושא. הייתי בשטח, בישיבה, באוהל שהוא הקים ליד הטרמינל באילת.

עזבו אותנו חבר'ה, אל תבלבלו לנו את הראש, תנו לעסק להמשיך כמו שסיכמנו ותעזבו אותנו יש לנו מספיק צרות. אנחנו גוררים אותם. הם היו שמחים לא לשבת פה.

המדינה היתה שמחה לא לשבת פה?

בוודאי.

גברת זכאי, תאמיני לי. אני לא חייב תשובה כזאת. אני גם יכול לשמוע אותך, לנענע בראש ולעבור לנושא. אני אומר לך את האמת. אני אף פעם לא משקר. הסיפור הזה עלה מחברי הכנסת, לא מהמדינה. אם אנחנו שותקים, העסק רץ. הם רבו איתנו בהתחלה.

רבתי עם רבים מחברי הטובים בעניין הזה.

לכן, כשהממשלה הבינה שאנחנו נחושים בעניין - - -

72 חברי כנסת חתומים על החוק.

דרך אגב, זה קואליציה ואופוזיציה.

זה עבר אתמול פה אחד.

כשהם הבינו שאנחנו נעביר את זה בניגוד לעמדתם גם, אז הם התחילו לדבר איתנו. ככה התחילה הדינמיקה.

רציתם 50 חברי כנסת, קיבלתם 61 חברי כנסת.

אני רוצה להמשיך.

עוד שני דוברים.

אני אחד מהמנהלים של הגוש הגדול.

אדוני היושב ראש, דיברת על ההיבט הציבורי ואני אמשיך בזה. בהיבט הציבורי קורה כאן דבר מאוד קשה לעיכול. זה לא רק שיש לנו פסק דין וזה לא רק שיש לנו הסכם עם המדינה. מצד אחד יש את אילת. מצד שני, יש פה חברה, למשל, שהיא הפסידה את כל המשפטים והיא יושבת בשקט. קוראים לה "ארקיע", אני חושב שהמנכ"ל שלה נמצא פה. ההון הולך ל"ארקיע". יש 3,000 בעלים. דיברתי אתמול רק עם שניים מהבעלים. גברת שגרה בשלושה חדרים בחולון וזה כל מה שיש לה והיא מחכה. אין לה יאכטה, אין לה פנטהאוז. לוקחים את רכושה ומעמידים אותו לרשות חברה ענקית שתעשה הרבה מאוד ותמשיך לעשות ברכושה שלא בתשלום.

עכשיו אני רוצה להתמקד בקצרה בדבר אחד. ניסו פה למכור משהו. אני קראתי את זה רק בתקשורת שאנחנו לא מסכימים להגיע להסכם עם המדינה. אני רוצה להגיד על זה שלושה דברים וכדאי שתקשיבו בעניין הזה כי זה חשוב מאוד. אנחנו ויתרנו על דמי שימוש, דמי חכירה. אם אתה משכיר דירה בתל-אביב או בירושלים, אתה מקבל 3,000-4,000 שקלים לחודש. ויתרנו על ה-470 דונם שיש לנו שם בשדה על דמי שימוש. זה מצטבר היום לסכום שבין 1.1 מיליארד ל-2.5 מיליארד - ויתרנו.

אני רוצה לדבר על המשא ומתן שהיה לנו עם המדינה ועם נציגי המדינה, נציגי האוצר, אנשים בכירים. לצערי שמעתי מאחד החברים פה, שאמר שכאילו לא ניהלנו משא ומתן ואפילו לא הגענו להסדר. אני אגיד מה ההסדר שהסכמנו כדי שתקשיבו ותדעו. אנחנו ויתרנו על דמי שימוש של 280 מיליון שקלים. ויתרנו, אמרנו בלי דמי שימוש. תוך כדי המגעים גילינו דברים שהפילו אותנו מהכיסא ואמרנו שזה לא יכול להיות. אני אגיד לך מה זה: יש לנו איקס יחידות דיור וכידוע לך צריך לשלם היטל השבחה. התחלנו לתת למדינה מתנה ואין אף אחד שנתן כזאת מתנה, 1.1 מיליארד דולר, 4.5 מיליארד שקלים.

הנה אני שומע, במו אוזני, שהמדינה או מישהו מנציגי המדינה אומר: תשלמו את היטל ההשבחה על כל ה-100%, זאת אומרת שייקחו מאיתנו 50% ואת ה-50% שייוותרו תיתנו לנו. אז אמרנו: מה, נישאר עם אפס? אמרו: זאת בעיה שלכם.

איך להגיד? השערות סמרו לי כששמעתי את זה. לא רק אני, גם חברי. אז אנחנו דרשנו שיהיה כתוב ברחל בתך הקטנה שכל אחד ישלם את היטל ההשבחה שלו. זה לא הגיוני שאנחנו נשלם ונישאר בלי כלום. מה עשינו פה? זאת נקודה אחת.

למה זה קשור לשדה התעופה? דרך האירוע הזה אתה רוצה לשפר את מעמדך בהסכם ההוא? לא מכיר אותו, לא מבין בו, לא יודע אם הוא צודק או לא צודק. מה זה קשור?

שלוש דקות, שלוש דקות.

בבקשה.

דבר שני, כדאי לדעת על מה היה המשא ומתן ואיך הוא התפוצץ.

לפי החוק הייתם אמורים לשלם 50% השבחה. מבקשים מכם 100% השבחה?

כן.

על החלק שלהם גם.

אמרנו: רגע אחד, פה לא מתקדמים עד שהעסק הזה לא יורד מהשולחן. מה, אנחנו ניתן לכם 100%? השתגעתם?

אמרתי ליושב ראש שאם הוא ירצה אנחנו נגיב.

אני רוצה להזכיר לך מה היה.

אני רוצה להסביר לכם כדי שתבינו. אנחנו אמרנו באופן עקרוני שאנחנו מוכנים שימשיכו לטוס עד 2019. אני רוצה שתבין. זה לא שאמרנו לא.

אתם באתם עם הדבר הזה של היטל השבחה? השתגעתם?

דבר שני. מצפון לשדה התעופה יש תכנית שנקראת 3700. מ-18,000 יחידות דיור שיש בתכנית של שדה התעופה, לנו יש שם 324 יחידות דיור. זה לא קשור לפינוי השדה, זה לא קשור לתמריץ לתכנון, כי זה התחיל קודם.

הם רוצים שתעבירו להם את זה?

תזדרז ליפקא.

אמרנו להם: תיראו, זה לא שלכם, זה מעולם לא היה שלכם.

אמרו: שלנו.

אמרנו להם: אתם יודעים מה? אל תיתנו לנו דמי שימוש, אבל רק תודו. זה לא שלכם, אל תיקחו.

נקודה שלישית. יש לנו ניסיון מר עם הבטחות של המדינה, עם התחייבויות של המדינה. אנחנו רוצים שיהיה תאריך שהטרמינל הזמני הזה נהרס. אנחנו רוצים תאריך להפסקת הטיסות. אנחנו רוצים תאריך לפינוי ואנחנו רוצים שזה יהיה בבית המשפט בפסק דין.

אלה שלושת התנאים המצטברים שלכם?

כן.

יש עוד דבר אחד קטן. אנחנו בתהליך של תכנון. אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים בתוך העניין הזה מפעם לפעם, כי פעם זה כך ופעם זה אחרת.

מה זאת אומרת? אתם מקדמים את הליך התכנון?

זה לא אנחנו, יש ועדה משותפת.

אנחנו מקדמים אותו איתכם.

יש ועדת היגוי משותפת למדינה, לעיריית תל-אביב ולנו והיא מקדמת את התכנון. פתאום התעורר ראש עיריית תל אביב, אחרי הבג"צ הראשון, התחיל לפרסם מאמרים וגם קרא לנו באמצעות נציגיו.

הוא רצה לשנות את התכנון.

מה זה לשנות? להוריד את כל התכנית ולהשאיר שדה תעופה.

בסדר. המדינה מתנגדת, אנחנו מתנגדים. המדינה דרשה מאיתנו שאנחנו נתנגד לאורך כל הדרך ואמרנו בסדר.

דרך אגב, זה אינטרס שלכם עם המדינה.

נכון.

אנחנו מבקשים שאם התכנית הזאת תתקדם, אנחנו נוכל להגיש תכנית. זה כל מה שביקשנו, הסכמה. לצורך זה צריך גם חתימת המדינה כי מדובר בתכנית מתאר. יש לנו הסכם מוכן ששלחנו ושאפשר לחתום עליו בעוד רבע שעה.

אדוני היושב ראש, אם תקרא לפה לשר האוצר וליועץ המשפטי, בעוד חצי שעה יש לך הסכם חתום על בסיס העקרונות האלה.

עוד דבר אחד ואני מסיים. במשא ומתן עם אנשים מאוד רציניים ומאוד אחראיים, שלמדתי להכיר. ערן ניצן, סגן ראש אגף התקציבים שאחראי על כל נושא הנדל"ן - - -

אותו כהגדרת כאדם רציני, אני מבין.

כן. גם בכיר.

אני מסכים איתך, דרך אגב.

גם אמיר ברקן, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה שעשה מאמצים עילאיים להגיע להסכם.

אנחנו יושבים איתם כמעט שישה שבועות. הייתי אתמול אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - - -

שכחת להזכיר את הגברת רינה מיוחס, שגם היא אישה רצינית וגם איתה קיימת לנהל משא ומתן רק שאותה שכחת לציין.

נכון, לא שכחתי.

אם היית שואל אותי, אל תיכנס לרציניים.

כולם רציניים.

נתת לי נאום של רבע שעה, אמרת שלוש דקות. כל הדברים שאמרת לא קשורים לשדה. אני לא עוצר אותך בגלל כבוד, אבל תסיים.

חצי דקה, ובזה סיימתי.

אנחנו נפגשנו איתם בפגישה לילית ושר האוצר החליט, לא אני, שהסדר יהיה מבוסס על זה שהמדינה תכיר בזכות שלנו על 3,700 ואנחנו נוותר על דמי השימוש.

לצערי, אתמול באתי לפגישה ושמעתי ששר האוצר אין לו מה להגיד. תודה.

אני מצטער, הוא דיבר גם בשמך כי הוא לקח הרבה מאוד זמן.

מר שפטלר, שתי דקות.

אני אחד המנהלים.

בית המשפט העליון דן לפני שנה בכל הטענות של חברת "ארקיע" ושל עיריית אילת. הוא דן בהן בפרוטרוט, ענה לכל אחת ואחת מהטענות. אני מזמין את חברי הכנסת, לפני שהם הולכים להצביע, לקרוא את החלטת בית המשפט העליון.

שמעתי אתמול בקשב רב - - -

קראנו.

סליחה, אם היית קורא את זה, לא היית נואם כפי שנאמת.

איציק, אני מבקש שלא תפריע.

בית המשפט העליון, שאינו מושפע מאינטרסים פופוליסטים, נתן החלטה מאוד יסודית בנושא הזה. והנה, אתם חברי הכנסת, לא אוהבים כאשר בית המשפט מתערב בהחלטות שלכם ובחקיקה שלכם. אבל כשבית המשפט העליון החליט, שאכן, על-פי כל ההסכמים של המדינה היא מחויבת ב-30 באפריל לעצור את הטיסות, אתם מחליטים שבית המשפט העליון הוא לא צד רלוונטי בכלל.

מה הטענה?

אדוני, הטענה היא מאוד פשוטה. צריך להעמיד את הדברים על מקומם. יש לעיריית אילת ולאילת בעיה מסוימת, אבל לא צריך להגזים בבעיה הזאת. החולים של אילת יכולים לטוס לנתב"ג.

די, נ ו, אדוני. סליחה אדוני, אתה מטעה פה ואתה יודע שהם לא יכולים.

אתה מפריע לי.

עיריית אילת, שטוענת שמאריכים לה את הגישה לתל-אביב, היא החליטה לפנות את השדה שלה.

ממשלת ישראל החליטה.

לבנות עליו ולהעביר את השדה מרחק של 30 דקות. אבל על קרקע פרטית של הבעלים מותר להפקיע, מותר לעשות הכול.

אדוני, אני רוצה רק לתת לך דוגמה פשוטה. לפני 60 שנה לקחו לך את הדירה ואמרו לך שמכניסים דייר חלופי לשם. במשך 60 שנה ממשיך הדייר החלופי להיות בדירה. הדייר החלופי הזה משלם למדינה דמי שימוש ואחרי 60 שנה, כאשר הבעלים מגלה שלא מחזירים לו את הקרקע, הוא עושה הסכם עם המדינה ואומר: אני נותן לכם מתנה 50% מהקרקע. אחרי 10 שנים באה הכנסת ואומרת: אדוני, גם נתת את המתנה וגם כן אנחנו עכשיו נבטל לך את כל הקרקע.

לא ביטלנו לך כלום.

תודה רבה.

כל מה שאמרת, אנחנו הבנו את זה מלכתחילה. טענה את זה גם בדיון קודם עורכת דין זכאי. גם כשנכנסנו לנושא למדנו אותו. לא עכשיו התחלנו את הדיון כדי להבין מה זה שדה טוב. אנחנו מכירים את כל הטיעונים.

דרך אגב, אני רוצה לומר רק הערה אחת לגבי מה שאמרת. אין סימטריות בין הכנסת לבית המשפט. לבית המשפט יש תפקיד ולכנסת יש תפקיד לחוקק. בית המשפט אמור לקחת את החקיקה של הכנסת ולנהוג לפיה, לא הפוך.

אתמול דנתי בהצעת חוק ששינינו אותה, שנוגעת לנושא של כתבי השיפוי. בית המשפט קבע שלא צריך. חוקקנו את החוק וצריך. זה התפקיד של הכנסת. בית המשפט קובע משהו. אם הכנסת חושבת שצריך לשנות את החוק כדי להביא החלטה אחרת, זה מה שאנחנו עושים.

אני רוצה לחזק את מה שאמרת. בפסק הדין האחרון, כבוד השופטת חיות - אם הדבר היחיד שיש פה תזכיר הצעת חוק על השולחן, מבחינתנו זאת לא בעיה. מי שרוצה לחוקק אין שום בעיה, נקודה.

לא כל דבר אני עונה. אם אני אתחיל ככה, אני לא אגמור אף חוק אף פעם.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לעדיאל. אין פה דיאלוג, יש מונולוג. אתה אומר שניים שלושה משפטים ונגמר. רק דברים שתורמים לעניין.

אני מתנצל, לא הייתי בדיונים בשבוע שעבר כי הייתי בחו"ל אבל עודכנתי.

מי שחתום על ההסכם עם מנהלי הקרקע היא רשות מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל כחלק מרשות המבצעת רוצה לעמוד בהסכם הזה. היא רוצה שהטיסות יפסיקו באפריל 2017. האמירות על הממשלה וחוסר האמון בממשלה ובמדינה, לדעתי אסור שייאמרו.

הכנסת סוברנית לחוקק את החוק, כמו שאמר יושב ראש הוועדה. אנחנו אומרים את עמדתנו וכמובן ננהג בהתאם לכל מה שייאמר. הממשלה, באמצעות האורגן שחתום על ההסכם, לא רוצה לדחות את הטיסות. אנחנו ניסינו להגיע להבנות עם המנהלים. אנחנו עדיין רוצים להגיע להבנות עם המנהלים. יש פה אמירות שנאמרו לגבי שר האוצר, שאני לא מבין מאיפה הם הגיעו.

שר האוצר הוא המנהל הישיר שלי וכל אמירה ששר האוצר יגיד לי לעשות אני אעשה. לא היתה שום אמירה שנאמרה על ידי שר האוצר ולא נעשתה. ככל שיהיה, אנחנו כפקידי ציבור שאחראים על כספי הציבור, הגשנו הצעה מאוד מאוד נדיבה שהיא המקסימום שאליה אנחנו יכולים לגשת. אם תהיה הסכמה, תהיה. אם לא תהיה הסכמה, אנחנו נפעל בהתאם לחקיקה.

באשר להתנגדות הממשלה לחקיקה. בניגוד למה שנאמר כאן, הממשלה מתנגדת לחקיקה. הממשלה מפצירה בכנסת, ככל הניתן, לחוקק מתווה שיאפשר את מימוש הבנייה או מימוש ההסכם החל משנת 2019. אני חושב שהנוסח שכרגע אנחנו רואים יאפשר את הדבר הזה אבל יהיו לי כמה הערות בהמשך.

הערה שנייה. בניגוד למה שנאמר פה על-ידי חלק מהנאמנים, ההסכם בין המדינה לבין הנאמנים הוא הסכם חתום וגמור. אני לא מבין את הטענות ביחס להיפוך היוצרות שמנסים לייצר פה, כאילו הזכויות הן של צד אחד או צד שני. יש טענות חוזיות. אני מבין שהם רואים את ההסכם בצורה מסוימת. הם חושבים שההסכם מבחינתם הוא לא טוב. אבל ההסכם הוא הסכם שנחתם. אנחנו, מבחינתנו, רואים אחרת לחלוטין את האופן שבו הם מפרשים את ההסכם. אלה טענות חוזיות. אם וכאשר יגיעו מתישהו לבית המשפט, בית משפט יבחן אותן, אבל בוודאי זה לא קשור להצעת החוק הזאת.

אני רק אומר, שכל האמירות שנאמרו פה ביחס להסכמים האלה לא מקובלות עלינו. אנחנו רואים את הדברים הפוך לחלוטין.

חבר הכנסת שמולי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, עשינו כל מאמץ להקפיא את החקיקה. לא רצינו להתקדם בחקיקה ואמרנו כל הזמן שאם תהיה הסכמה לא נלך לחוק הזה. בלוח הזמנים שנותר אין לנו ברירה. אם אנחנו נאלצים לפעול, אנחנו חייבים להשאיר את השדה פתוח ולא לתת גזר דין מוות לאילת.

יש לי גם ביקורת על הממשלה שמערימה קשיים ומתנגדת לחקיקה ומעבירה אותנו ויה דולורוזה כל-כך ארוכה בשבועות האחרונים, אבל החוק הזה יחוקק. תודה רבה.

חבר הכנסת סמוטריץ.

קודם כל, פעם ראשונה אני מבין מה קורה בדיון ובעיניי זה הזוי לחלוטין. מה שקורה הוא שנציגי הבעלים לוקחים עכשיו את הדבר הקטן הזה, שלא פוגע בהם. לא חשוב הם יפרשו את ההסכם בהיבטים האחרים שלו, לא נוגע בפרומיל של הציפורן. הרי אף אחד לא יתקע מסמר מחר בבוקר במקום. בקיצור, זה לא פוגע במילימטר בתכניות לבנות ובזכויות שלהם. רק עכשיו אני מבין איך הם רוצים דרך הדבר הקטן הזה הם עכשיו רוצים לשפר את הסטטוס שלהם. הם לא מרוצים מההסכם שהם חתמו.

מודה על האמת, לא מבין בו, לא יודע אם הוא צודק ואין לי עמדה. זה גם לא מעניין אותי כרגע. נחתם הסכם בינם לבין המדינה. הם רוצים להפר אותו? שילכו לבית המשפט וינסו להפר אותו חד צדדית. אבל לבוא עכשיו ולנסות להשתמש באנשי אילת או בנו, בציבור שרוצה את הדבר הכי הגיוני בעולם, שכל עוד הצבא טס גם אזרחים ימשיכו לטוס. להשתמש בכולנו כבני ערובה כדי לשפר עמדות שלא קשורות לעניין בכלל, זה בעיניי חוסר תום הלב הכי גדול שיש כאן בכל הסיפור הזה.

כעת למשפט האחרון שלי. אמרתי את זה אתמול באריכות במליאה, אני אגיד את זה עכשיו בחצי דקה. סעיף 39 לחוק החוזים, חובת קיום ההסכם בתום לב. שני הצדדים מחויבים לפעול למימוש זכויותיהם על-פי ההסכם בתום לב. הפסיקה פירשה את תום הלב גם בדאגה לאינטרסים של הצד השני, כל עוד הם לא סותרים את האינטרסים שלך.

ההתנהלות של אנשי גוש הגדול היא בחוסר תום לב.

עורך דין קמיניץ, אם זה היה תלוי בי, אני כמדינה הייתי טוען עכשיו להפרת ההסכם מצידם. ההתנהגות חסרת תום הלב שלהם בהתנגדות שלהם לחוק הזה בלי שום סיבה בעולם היא חוסר תום לב בקיום ההסכם. אני הייתי עכשיו הולך לחוק התרופות ומחפש עכשיו לראות איזו תרופה אני כמדינה יכול לדרוש מהם כפיצוי בהתנהלות שלהם. אנחנו לא מפרים את ההסכם במילימטר בחוק הזה כיוון שהם לא נפגעים. זה בדיוק תחת העיקרון של קיום ההסכם בתום לב.

תומר, בבקשה.

אני אסביר בקצרה. הנוסח שמונח בפניכם הוא נוסח שאנחנו הכנו בעקבות נוסח שקיבלנו מהמציעים והופץ אתמול לחברי כנסת ולציבור.

הנוסח המעודכן שהנחנו בפני הוועדה הבוקר הוא נוסח שאנחנו הכנו בעקבות בירורים והבהרות שקיבלנו מגורמים שונים שאיתם שוחחנו, בין הזמן שקיבלנו את הנוסח מחברי הכנסת.

אני רק רוצה לוודא שמונח בפניכם הנוסח המעודכן וגם התשריט. אני אבקש מגלעד להתחיל להקריא.

נקריא את החוק, אחרי זה נשמע הערות קצרות ונצביע.

"חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ז-2017.

הגדרות

1. בחוק זה –

"חוק רשות שדות התעופה" – חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז–1977‏ ;

"צו רשות שדות התעופה" – צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז (תל־אביב)), התש"ן–1989‏ , כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה;

"שדה התעופה דב הוז" – שדה התעופה דב הוז (תל־אביב) כמשמעותו בצרשות שדות התעופה;

"שדה תעופה" – כהגדרתו בחוק רשות שדות התעופה;

"שטח המסוף הזמני" – השטח המסומן במפה שבתוספת והמיועד למתן שירותי תעופה אזרחית, שירותי מסוף נוסעים ומטען ושירותים נלווים, לרבות דרך הגישה אליו.

הוראות מיוחדות לעניין המשך פעילותו של שדה התעופה דב הוז

2.

(א) על אף האמור בכל דין או הסכם, שדה התעופה דב הוז יוסיף לשמש כשדה תעופה לתעופה אזרחית ורשות שדות התעופה, שהוקמה לפי חוק רשות שדות התעופה, תמשיך לתת בו שירותים בהתאם לצו רשות שדות התעופה, כל עוד משמש שדה התעופה דב הוז כשדה תעופה לתעופה צבאית ומבוצעות ממנו המראות או נחיתות של כלי טיס צבאיים.

(ב) שר הביטחון יודיע לשר התחבורה והבטיחות בדרכים (בחוק זה – שר התחבורה) על מועד בו יחדל שדה התעופה דב הוז לשמש כשדה תעופה לתעופה צבאי ולהמראות ונחיתות של כלי טיס צבאיים, לפחות 60 ימים לפני המועד האמור.

מסוף נוסעים זמני

3.

(א) בכפוף להוראות כל דין, סמוך לאחר תחילתו של חוק זה תבצע המדינה או מי מטעמה עבודות ותקים מבנים הנדרשים לצורך המשך הפעלתו הזמנית של שדה התעופה דב הוז כשדה תעופה לתעופה אזרחית, באופן שיבטיח שלא יאוחר מיום (1 בדצמבר 2017) (להלן – מועד המעבר), יינתנו שירותי תעופה אזרחית משטח המסוף הזמני ורשות שדות התעופה תמשיך לתת בו שירותים בהתאם לצו רשות שדות התעופה.

(ב) החל במועד המעבר יינתנו שירותי תעופה אזרחית משטח המסוף הזמני ורשות שדות התעופה תמשיך לתת בו שירותים בהתאם לצו רשות שדות התעופה, ומסוף הנוסעים הקיים ביום תחילתו של חוק זה, יחדל לשמש למתן שירותים כאמור.

הקניית זכויות למדינה

4. מיום תחילתו של חוק זה ועד למועד הפסקת פעילותו של שדה התעופה דב הוז, או עד למועד פינויו של שטח שדה התעופה, כולו או חלקו, לפי העניין, יהיו לקניין המדינה זכויות חזקה ושימוש וכן כל זכות לגבי המקרקעין בשדה התעופה דב הוז, נדרשות לצורך מימוש האמור בסעיפים 2 ו-3 ובכלל זה בשטח מסוף הזמני.

פיצויים

5.

(א) בעל זכות או טובת הנאה במקרקעין שהוקנו למדינה לפי סעיף 4 יהיה זכאי לפיצויים בשל ההקניה כאמור, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

(ב) על הפיצויים, אופן חישובם, ודרכי ההשגה עליהם, יחולו הוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 , וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד–1964 (להלן – חוקי הרכישה), בכפוף להוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה – בכל מקום בחוקי הרכישה שבו מדובר במועד פרסום הודעה לפי סעיפים 5 או 7 לפקודת הקרקעות, ייקרא כאילו מדובר במועד פרסומו של חוק זה.

שינוי התוספת

6. שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.

ביצוע ותקנות

7. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו."

יש לי שתי הערות.

בסעיף 5 אנחנו נבהיר, כי היתה פה אי הבנה. הקניית אותן זכויות הכוונה לאותן זכויות שהוקנו למדינה. אנחנו לא מדברים על הקניית בעלות, כי המדינה לא מבקשת להפקיע את הבעלות אלא זכויות החזיקה והשימוש.

לגבי הזכויות האלה - - -

או זכות של טובות הנאה אחרת.

הרעיון הוא שאנחנו הולכים לסגור את כל הסיפור הזה שהשדה יישאר שם.

יש לי שתי הערות. הערה ראשונה טכנית לחלוטין. בסעיף 3א כתוב: "בכפוף להור4אות כל דין, סמוך לאחר תחילתו של חוק זה תבצע המדינה או מי מטעמה עבודות ותקים מבנים הנדרשים לצורך המשך הפעלתו הזמנית של שדה דב". אני חושב שצריך להוסיף פה: "בשטח המסוף הזמני". הרי בהגדרות הגדרנו את שטח המסוף הזמני. העבודות האמורות יבוצעו בשטח המסוף זמני.

אל תיכנס לזה.

אני מקווה שהחברים פה לא יעלבו. לצערי הרב, אני לא כל-כך יכול לסמוך את הממשלה מאחר והיא מתנגדת למתווה הזה. אני מתחיל לשמוע רחשים על כל מיני תרגילים שיעשו לנו ביום שאחרי החוק.

אני מבקש שנכתוב בכל מקרה, שהתעופה האזרחים לא תפונה לפני ה-1.2019. נכון לעכשיו הצבא מפסיק ב-1.1.2019. אני מפחד שמחר בבוקר הם יפנו. אנחנו צמודים לתעופה הצבאית אבל לא לפני 1.1.2019. אם הצבא עוזב מחר, זאת בעיה שלהם.

זה אומר שאתה לא יכול לעזוב.

לא. אם הוא יעזוב ב-1.1.2019 אז עוזבים באותו יום. אם הוא עוזב ב-1.2.2019 גם עוזבים באותו יום. אבל שהם לא יעשו לנו תרגיל.

ואם הוא עוזב ב-1.1.2018?

אני מדגיש, זה עדיין לא מוסיף בפרומיל שום דבר לפגיעה כי זה הסכם היום. נכון להיום הצבא ממשיך לטוס עד 1.1.2019.

אני מכיר את החבר'ה באוצר.

בצלאל, הבנתי.

אם הממשלה היתה תומכת בחוק, הייתי רגוע.

הבנתי.

שמולי, יש לך הערה?

לא.

חיים ילין, בבקשה.

אני חושב שיש פה כשל. אני אומר את זה לארז וגם לעדיאל. עזבו את החוק ועזבו את ההסכמים שהגיעו אליהם, כאלה ואחרים, שאפשר לשפוט אותם בצורה משפטית. אין כלום שם. בואו נשים את הדברים על השולחן. אין תכנית, אין תב"ע - - -

חיים, באיזה סעיף זה?

אני קצר בזמן. עכשיו עשינו את ההקראה. דיברת על זה גם בדיון הקודם.

אבל עדיאל לא היה פה.

עדיאל פעם מדבר איתי, על זה שצריך לפנות הכול כי יש פה צד - - -

אני מכבד אותך. עשינו את הדיון ועכשיו אנחנו בהקראה. אני רוצה התייחסות לסעיפים הספציפיים.

אתה רוצה להגיד משהו לעדיאל? בבקשה.

עדיאל, יש בדין. אתה יכול לעשות את זה, ראש רשות יכול לעשות את זה בדין, להפקיע קרקעות לצרכי ציבור. המחיר הוא מחיר ידוע, אין פה פרשנויות. מדונם קרקע חקלאית עד מסחרי, על כל דבר. יש לך מחירון שחור על גבי לבן. תפעילו לצרכי ציבור.

אחרי זה אני אסביר לך למה הם לא עושים את זה.

ראש העיר יכול לעשות את זה.

אני רוצה להשיב לשתי הסוגיות שהעלו חברי הכנסת.

חיים, אנחנו יכולים להמשיך באריכות אבל היושב ראש קצר בזמן. אנחנו רוצים לקיים את ההסכם שהממשלה, באמצעות רמ"י, חתמה מול הגורמים הפרטיים ולעמוד בפרטים שלו.

השאלה של תכנית או לא תכנית, כרגע לסוגיה הזאת לא רלוונטית כי אנחנו רוצים לקיים את ההסכם.

לגבי הערתו של חבר הכנסת סמוטריץ. אני באמת לא נפגע מהדברים שנאמרו אבל אין לנו שום כוונה ושום רצון לעשות התחכמויות כאלה ואחרות על חוק של הכנסת שיחוקק וייכנס לספר החוקים.

יחד עם זאת, צריך להבין שיש פה איזו רגישות בין המועד שאנחנו מחויבים עליו בהסכם שהשדה יפונה - - -

אנחנו מבינים את זה.

יש כמה חודשים.

עדיאל, תאמין לי, שמעתי את מה שהוא אמר.

אז מה הפתרון שאנחנו מציעים?

אנחנו לא רוצים להטעות את הוועדה.

שמעתי את מה שאמר בצלאל. בכוונה לא אמרתי שאני מסכים איתו בעניין כי אני לא רוצה לסנדל אתכם בהיבט הזה.

אני לא רוצה להטעות את הוועדה. יתכן ויהיו מספר חודשי התארגנות שהצבא נדרש כדי לפנות את המסלול עצמו ולפנות את מגדל הפיקוח. אנחנו לא נעשה את זה דקה אחת קודם ממה שצריך.

אני רוצה לומר משהו לבצלאל.

יש פה שתי סוגיות שלא קשורות אחת לשנייה. שאלה אחת: האם שדה דב צריך להישאר במקומו לעולמי עד? זאת סוגיה אחת. זה לא באינטרס שלכם ואת זה אני עונה לחיים. אתם שותפים בכירים בעניין ויש לכם בוננזה גדולה גם ברמת הדיור, גם ברמת הכסף ואתם מקריבים גם את השירות הזה. מבחינתכם יש לכם את הנתיב שלכם.

בגלל שאם אני מסתכל על שירות אחר, אז אני לוקח את זה למקום אחר. עושה שינוי תב"ע, מגדיר את זה כשדה תעופה, נותן להם פיצוי כמו שדה תעופה וגומר את העניין. עשינו כבר דברים כאלה פה בירושלים בכל מיני פארקים ובמקומות אחרים. זאת סוגיה אחת.

סוגיה שנייה, שהיא בעצם הטריגר לחוק הזה. יש שדה תעופה צבאי שיושב על 90% מהשטח. 20% זה אזרחי. הרי זה בלי זה – אז למה נעצור את זה, בואו נעצור את שניהם יחד. כשאתה תחליט שאתה הולך על הצבאי, יש לך סיכום על 2019. אני לא יודע כמה זמן מזה הוא גוזר לצורך הפינוי. לכן אני לא נכנס לזה כל-כך. חזקה עלי שהצבא ירצה להשתמש עד הדקה האחרונה.

צריך להגיד. הבנתי מהצבא שטיסות לא יהיו.

אני לא נכנס כרגע לרזולוציה הזאת. אני גם לא נכנס לסיפור הזה של כמה עולה טרמינל זמני כן ולא. אני לא שם.

לכן אני רוצה לקדם את העניין על בסיס החקיקה הקיימת. אם יש לכם הערות קונסטרוקטיביות, בבקשה.

אפשר שמשרד הביטחון יגיד לפרוטוקול מתי לדעתו הוא יפסיק לטוס?

לא, אני לא צריך. בצלאל, עזוב אותי מזה.

ההערה לסעיף 3 תבוא בהערה לתוספת אז אני עובר לסעיף 4.

"מיום תחילתו של חוק זה ועד המועד להפסקת פעילותו". אין הגדרה של המילה "הפסקת פעילותו". תומר, אתה רוצה להפנות לסעיף 2?

כן, לפי סעיף 2.

כשאתה אומר "של שדה התעופה, כולו או חלקו", אולי צריך לנסח את זה אחרת. הכוונה היתה, שיש מקומות שבהם, למשל, במסוף הקבוע, אנחנו נפסיק פעילות בשלב יותר מוקדם מאשר הפסקת פעילותו של השדה.

המדינה יש לה את הזכויות. היא תמיד יכולה להגיד: רבותיי, בשטח הזה, אני מוותרת, אני לא צריכה. אתה תמיד יכול לוותר.

אנחנו באים מהזווית של התפקוד של השדה הפונקציונלי. איפה תשים את הטרמינל, זה לא מעניין.

אנחנו לא חלוקים על המהות, אנחנו מדברים על הניסוח. אני רק מעיר על הניסוח, אולי צריך להגיד בצורה יותר מפורשת.

אם זה רק ניסוח, אנחנו נצביע כפוף לשינויי נוסף.

כדי שנבין, כי זה משתרשר אחר-כך.

אין בעיה.

הכוונה של המשנה ליועץ המשפטי היא, שבעצם שתקופת החזקה והשימוש שתוקנה למדינה, היא כל עוד היא לא מפנה בפועל שטח כזה או אחר שהיא מחזיקה היום.

לעניין סעיף 5, אנחנו רוצים לנסח אותו טיפה אחרת. שיהיה כתוב: "בעד השימוש לצורך התעופה האזרחית זכאי כל בעל זכות או טובת הנאה".

לא, זה גם התעופה הצבאית.

אתה כרגע עשית חוק על תעופה אזרחית והמשך של תעופה אזרחית, אז "בעד השימוש לצורך התעופה האזרחית כאמור בסעיף 3".

לא, רק שנייה. אני מציע לא להגביל שום דבר ואני אסביר מדוע. אתה מדבר איתי כרגע לגבי השינויים שיהיו.

לא, אנחנו מדברים כרגע על סעיף הפיצויים. אתם עושים פה חוק שמאפשר - - -

הוא צודק.

אתה מדבר על הפיצויים?

כן.

בעד השימוש לצורך התעופה האזרחית בסעיף קטן א'. בסעיף קטן ב', אולי לא על הפיצויים "על דמי השימוש אופן חישובים וכו'".

הוא אומר שלכאורה הטענה שיכולה להיות בגין הפיצויים זה רק עבור הקטע האזרחי. לצבא יש הסכם.

הרי מה יכול להיות? המצב המקסימלי הוא שאנחנו משאירים את המצב כמו שהוא היום. המדינה אומרת: תנו לי אופציה לשחרר את השטח לטובת משהו אחר. זאת אומרת, לצמצם אפילו את המצב מהיום. לכן, בעצם, אם היינו משאירים את זה as is כמו היום, הפיצוי יכול היה להיות רק על האזרחי. אם תהיה הפרה ב-2019 על הצבאי, אז הם יגידו שגם שם מגיע.

את זה הבנתי, אנחנו נוסיף את זה.

לגבי ההערה השנייה שלך לגבי דמי שימוש, לא הבנתי. הרי אנחנו כן תופסים את העניין הזה כהפקעת זכויות כזאת או אחרת.

אבל ההפקעה היא של חזקה.

אבל זה לא דמי שימוש. דמי שימוש זה דבר שאתה נותן למישהו שאתה משתמש בקרקע שלו בהסכמתו.

זה בדיוק דמי שימוש.

זה לא דמי שימוש.

כך השמאי הממשלתי הגדיר את הדבר.

זה עדיין פיצוי.

פיצוי בגין דמי שימוש, אין לי בעיה איך תגיד את זה.

פיצוי בגין דמי שימוש זה בסדר.

אוקיי.

הערה אחרונה. בתוספת אני מבקש להוסיף גם סמכות להאריך את מועד המעבר. "שר האוצר בצו, באישור ועדה, ויוכל להאריך את מועד המעבר".

אני מקבל את זה.

כרגע זה כתוב על 1.12.

שר האוצר יכול לדחות את מועד המעבר באישור הוועדה.

כן, שר אוצר.

יש הערה של משרד האוצר, מתואמת כמובן.

לגבי סעיף 7, לגבי ביצוע ותקנות. מבחינה פנים ממשלתית, אנחנו מבקשים ששר התחבורה והבטיחות בדרכים יחד עם שר האוצר יהיו ממונים על החוק הזה. יש כאן היבטים תכנוניים, פיצויים.

אין בעיה.

לעניין הפיצויים סעיף 4. שמעתי מארז שאנחנו מדברים על זכויות חזקה ושימוש. אם כך, המילים "וכן כל זכות לגבי המקרקעין", שלמיטב ידיעתי - - -

יש שם מארג זכויות כל-כך מורכב, שאני לא מוכן לקחת סיכון.

מה כל-כך מורכב? יש חזקה, יש שימוש.

עורכת דין זכאי, אני מבקש.

מה זאת זכות אחרת?

עורכת דין זכאי, אנחנו לא בבית משפט. תגידי לי מה הנוסח שאת מציעה ואני מתקדם, מקבל או לא מקבל.

אני מבקשת לגרוע את המילים "וכן כל זכות", שתישאר זכות חלוקה ושימוש.

הבנתי. עוד הערה.

אני לא בטוחה שהבנתי את העברית בתיקון של ארז לסעיף 5, אבל זה יוצא משהו כמו: פיצוי דמי שימוש. תנסחו כמו שאתם רוצים אבל אני מבקשת שאופן החישוב ודרכי ההשגה עליהם, יהיו בהתאם להוראות הפסיקה בכל הנוגע לקביעת דמי שימוש.

הוראות - - -

סליחה, הפסיקה חלה על כל מדינת ישראל.

לכן אני לא צריך לכתוב את זה.

אתם נכנסים ברגל גסה, אתם יכולים הכול.

עורכת דין זכאי, יש לך עוד הערות?

לא, אבל זה סופר מהותי. זה ההבדל בין לעשוק לבין - - -

הבנתי. יש עוד הערה לסעיפים?

בתשובה לדברים שנאמרו לעניין סעיף 4, כתוב פה: "כל זכות לגבי המקרקעין הנדרשת לצורך מימוש 2 ו-3".

הבנתי, אתה לא צריך להרחיב.

לגבי הסוגיה של 1.2019.

בסוף זה כן כספי ציבור. הולכים להשקיע הרבה כסף כדי לבנות טרמינל זמני. אז הם יחליטו שמפסיקים לטוס בעוד 3 חודשים. כרגע הסכם מדבר על פינוי ב-1.2019.

הבנתי את מה שאתה אומר. בסופו של דבר, אני לא רוצה לסנדל את המדינה במובן הזה שאני עכשיו מתכנן להם את לוחות הזמנים לפינוי של צה"ל. אני לא נכנס לזה. אני גם מפריד. הכנסת, לטעמי, באה לכאן עם הרבה אחריות ציבורית ועם תום לב, במובן זה שלנו יש רק עיקרון אחד.

לגבי הוויכוח האחר, נגיע עוד חצי שנה ונחליט אם כן ולא. אם אתה לא מפנה את הצבאי שהוא רוב השטח, למה אתה צריך לפנות את האזרחי? זה הרעיון כרגע.

ההיגיון שלי שהצבא יטוס עד הדקה האחרונה.

הוא יטוס שני חצי שנה אחרי.

הרי מה זה הפינוי? אם הוא יפנה את המשרד של המפקד זה הפינוי?

כל עוד הם טסים - - -

תקשיב טוב איך זה עובד. הצבא יטוס עד הדקה האחרונה. הוא יפנה את המשרדים, הוא יפנה את כל מערך השירות שהוא לא צריך והוא ישאיר לסוף רק את מה שהכרחי שזה הטיסות. הצבא לא טס, האזרחים לא טסים. כל עוד הוא טס אנחנו טסים.

מי בעד החוק כפי שהוקרא עם כל התיקונים?

האוצר, כיוון שהממשלה מתנגדת להצעה אנחנו צריכים את נושא העלות התקציבית.

מה התשובה של המדינה? זה מעל 6 מיליון?

אנחנו מעריכים שהצעת החוק תעלה מעל 6 מיליון שקלים.

מי בעד החוק כפי שהוקרא, כולל תיקוני נוסח שייעשו בהמשך? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד - 6

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ז-2017, אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.