הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 218

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017), שעה 14:00

קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת מידע בשפתם

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרכזת הכשרה ורישוי, משרד העלייה והקליטה - ורה אופיר

מנהל פיתוח, משרד העלייה והקליטה - פריידי סיני

עוזרת ראשית, משרד הבריאות - אדוה גואל

אגף סיעוד, משרד הבריאות - רימה שימונוב

ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות - איתמר גרוטו

סגנית מנהל לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות - נעמה נהיר מזור

רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית - מאיר לופטינסקי

מנהלת המועצה המדעית, ההסתדרות הרפואית בישראל - דנה פישביין

מנהל המערך של אמריקה הלטינית - אלי שאול

מנהל, בית ברזיל - ריקרדו לומסקי טורס

סטודנט, בית ברזיל - אנה קלאודיה קופלמן לבקוביץי

פיזיותרפיה, בית ברזיל - טיאנה אלמיידה ויטל

עולה חדש, בית ברזיל - רזלי טרקיאלטאוב

עולה חדש, בית ברזיל - קרלוס מרקוס טרקיאלטאוב

עולה חדשה, בית ברזיל - רנטה זלוט סיינר

רופא, בית ברזיל - קרולינה ולדמן

רופא, בית ברזיל - סידני שפירא

עולה חדשה - רופאת שיניים, בית ברזיל - רבקה דאקינו

רופא, בית ברזיל - ליליאן בלום

מלווה, בית ברזיל - יותם ביננפלד

מתנדב, בית ברזיל - ברונו ארליך

תזונאי, בית ברזיל - דניאל אנקין

עולה חדש, בית ברזיל - ג׳וני גוטרמן

עולה חדש, בית ברזיל - דניאל אלבלינק גוטרמן

עו"ד, בית ברזיל - אושריה פריינוביץ

משתתף, בית ברזיל - גיל בוטלר

עורך דין, בית ברזיל - פביו אשבזיק

חברה בלובין הברזילאי - פליסיה מועלם

פרויקטור לעולים דוברי ספרדית ופורטוגזית, עיריית ירושלים - שמואל קורנבליט

פרויקטור לעולים דוברי ספרדית - אלון קרייסלר

רופא שיניים, נציגי רופאי שיניים עולים חדשים - אליאס ציון

מוזמן/ת - סרחיו גולדשטיין

מוזמן/ת - אליהו שאול

מוזמן/ת - רוזטי בוקאירוימישר

דנה גורדון שושני

הדס צנוירט

קליטת עולי ברזיל כולל במקצועות רפואיים והנגשת מידע בשפתם

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. קבענו דיון מעקב: קליטת עולי ברזיל. קיימנו דיון בעבר בנושא קליטת עולי ברזיל ודרום אמריקה, ואנחנו פנינו גם בעקבות הדיון והחלטות שקיבלנו פה בכנסת, למשרדי הממשלה הרלוונטיים, שבנוסף לנציגי המשרדים שענו והתייחסו פה, אבל העברנו ודרשנו התייחסות. קיבלנו משני משרדים: משרד החינוך ומשרד הבריאות. תכף אבקש ממנהלת הוועדה לקרוא כדי לשתף אתכם – מה שאנחנו יודעים, גם אתם תדעו את התגובה שלהם. זה יעזור גם להתייחסות שלכם, להתייחסות שלנו, להמשיך הדיון. אנחנו רוצים להמשיך, כי אנחנו לא מוותרים. אנחנו עוקבים, ומה שנעשה, טוב שנעשה, אבל מה שלא נעשה, אנחנו ממשיכים ודורשים לעשות את זה.

הנושא של קליטת עלייה זה לא אופוזיציה ולא קואליציה. אנחנו כולנו פה בוועדה, חברי הכנסת, ואנחנו באמת פועלים יחד, בשיתוף פעולה, כדי לקדם את העולים, שהגיעו מכל המדינות.

הנושא שלנו היום פה הוא רק הנושא של עולי ברזיל ודרום אמריקה. בזה אנחנו מתמקדים. אם יש עולים אחרים, אנחנו לא דנים בקליטת עולים אחרים – אני מראש אומר את זה. הנושאים שעלו – בעיקר זה הבעיה בתחום התעסוקה, בתחום ההכרה בתעודות, אם זה בתחום הבריאות או בתחומים שונים כמו העניין של קלינאי תקשורת, יש גם פיזיותרפיסטים, תזונאים. יש כל מיני מקצועות שידועות ומוכרות במדינות המוצא, אבל לא כל כך מתקבלים פה במדינת ישראל – לא מקבלים אותם בצורה גורפת. לכן יש בעיה, כמו- - - מהעלייה מצרפת.

אני מציע, שלפני שנתחיל בהתייחסות הנציגים, נכניס אותם – מה משרדי הממשלה ענו לנו לפניות שלנו בעקבות הדיון הקודם. בבקשה, מנהלת הוועדה, דנה גורדון.

שר החינוך השיב: קיבלתי בתודה את מסקנות הדיון בנושא שבנדון, ולהלן התייחסותי: א. מערכת החינוך היא מקום המפגש הראשוני המשמעותי של העולים עם החברה הישראלית.

המשרד פרסם סטנדרטים לקליטת תלמידים עולים במערכת החינוך, ובהם הנחיות לבתי הספר, כיצד להיערך ולקלוט את התלמידים העולים ואת משפחותיהם בצורה מיטבית.

המשימה הראשונה העומדת בפני התלמידים העולים היא רכישת השפה העברית. לכם כך המשרד מקצה תוספת של שעות ייחודיות לבתי הספר, חומרי למידה ייעודיים ותרגול גם במרשתת.

השילוב התרבותי והחברתי מהווים גם הם חלק משמעותי מתהליך הקליטה וההשתלבות של העולים. לצוותי החינוך, התלמידים והעולים מקום משמעותי ומרכזי בהיבט זה.

לאחר שזיהינו במשרד את הגידול במספר העולים מברזיל, פתחנו בפני הרשויות את האפשרות לבקש מגשרים חינוכיים בין תרבותיים דוברי פורטוגזית, שתפקידם לסייע בעבודה עם התלמידים העולים, עם המשפחות שלו ועם צוותי בתי הספר שקלטו את התלמידים האלה.

ב. האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך מקיים 90 אולפנים ראשוניים ברחבי הארץ. בנוסף לאולפנים הראשוניים מתקיימות מסגרות המשך בשעות הבוקר ולאחר הצהריים-ערב כדלקמן. בשיתוף משרד הקליטה אנו מקיימים מכינה למקצועות רפואיים בארבעה מקומות: חיפה, תל-אביב, ירושלים ואשקלון. המכינה הינה בת 300 שעות, ופועלת באופן אינטנסיבי, וכוללת דמי קיום ללומדים. כיתות אלה נפתחות פעמיים עד שלוש בשנה בכל מחוז.

בנוסף, מתקיים קורס טרמינולוגיה בן 150 עד 300 שעות. הקורסים מחולקים לפי תחומים – לפסיכולוגים, לרופאי שיניים וכן למקצועות אחרים כגון עורכי דין, נפתחים בהתאם לצורך העולה מן השטח.

כיתות המשך נפתחות גם כאולפן ערב לפי הדרישה. נבדקה אפשרות לפתוח אולפן רפואי גם בשעות הערב, אך לא היה ביקוש ללימוד אינטנסיבי בשעות אלה. האגף ללימוד מבוגרים ערוך לאפשרות קיום ערב לרופאים.

זה כאמור משר החינוך.

נמצאת אתנו סגנית מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים, נעמה נהיר מזור. את רוצה שאקריא את הדברים, או את רוצה לומר אותם?

אני חושבת שהמכתב די ארוך.

בואו נקריא מה שכתבתם, ואז תשלימי, תוסיפי ותבהירי לנו. מה שקיבלנו, נשתף.

זו תגובה להחלטות שלנו.

הטענות הספציפיות – הפיזיותרפיסטית גב' תאטן אביטל, לא פנתה למשרד הבריאות. למר ג'וני גוטרמן, רופא השיניים, נמסר עוד בהיותו בחו"ל, כי בארץ לא מכירים בלימודי רפואת שיניים שנלמדו ארבע שנים בלבד. הוא עצמו ציין בפנינו לאחר הישיבה, כי העביר את הבקשה באופן לא מסודר, וכי הוא מקווה שעתה, עם העברת הבקשה המסודרת, שעדיין לא הגיעה למשרדנו, יוכל לקבל את ההכרה המתבקשת.

לעניין הטענות הכלליות, קובצי הכנה לעולים במקצועות הבריאות – בהתאם לסיכום בישיבה שנערכה בין משרד הבריאות למשרד הקליטה לפני חודש – הם כתבו את זה במרס, כלומר בפברואר – משרד העלייה והקליטה יוציא מכרז לגורמים באגודות המקצועיות ובאקדמיה על-מנת להפעיל קורסים אלה.

התרגום מתבצע גם אם יש בקשה אחת בלבד, לכל אחת מהשפות הבאות: ערבית, רוסית, צרפתית, אנגלית וספרדית, בתנאי שהוגשה עד 60 יום לפני הבחינה.

עולים חדשים זכאים להארכת זמן בת חצי שנה.

לעולים שהינם רופאי שיניים מגיע פטור מבחינה, לפי התנאים הקבועים בחוק. באשר לרוקחות, הסדרת הפטור נמצאת בהליכים מתקדמים.

עולים הדוברים שפות לא נפוצות כגון פורטוגזית: קיים קורס למושגים מקצועיים בעברית לרופאים, ובקרוב יהיה גם לבעלי מקצועות בריאות. מגוון השפות שפורטו מעלה עונה על צורכי רוב-רובם של הנבחנים, ואין לו אח ורע בעולם. יוזכר כי התרגום לחמש שפות אלה נקבע בהתאם לקריטריונים המתאימים. התרגום לספרדית, צרפתית ורוסית לצורך העניין, הינו חלק מתוכנית לאומית בשיתוף משרד העלייה והקליטה. בנוסף, ניתן להשתמש במילון במידת הצורך.

נבקש גם להזכיר כי תרגום לבחינה ממשלתית הינו מורכב, ואינו תמיד אפשרי. לא מדובר בתרגום מילולי פשוט. בנוסף, לשליטה מלאה בשתי השפות, כולל במינוחים מקצועיים, על המתרגם להיות גם אדם המצוי בחומר הלימודים, ומתמצא בחיבור בחינות.

ניתן להשלימם כך שסך ההיקף והתוכן יהיה מקביל לזה שנלמד בארץ. משרד העלייה והקליטה מוכן לדאוג לתיאום מול אוניברסיטאות ולמימון.

לסיכום, ברצוננו להדגיש שוב כי משרד הבריאות לצד משרד הקליטה, עושים רבות למען קליטת העלייה, ואנו סבורים כי משפטים כגון: משרדי הממשלה מתעללים בעולים – אינם משקפים את המציאות, נהפוך הוא. נמשיך לעמול ולעשות למען העלייה והעולים בכלל, ולמען כלל הציבור במדינה.

תודה. היה לנו חשוב להשמיע אתכם, מה שקיבלנו בעקבות הפנייה שלנו, וכמובן, בהמשך לדיון פה. קיבלנו החלטות למשרדים הרלוונטיים. שמעתם את משרד החינוך ואת משרד הבריאות, ובהמשך נשמע גם אם יש התחדשות מאז המכתב הזה, או השלמה גם למשרדים שלא כתבו לנו. זה הנושא.

אני פותח את הנושא לדיון. בבקשה.

סליחה, יש הרבה מהאנשים פה, שלא מדברים עברית כל כך טוב, וגם לא שומעים מה שהיא מדברת. אם אפשר, מישהו שייתן לנו סיכום בפורטוגזית – זה יותר טוב. אני מבקש.

תרגום לפורטוגזית – לא חשבנו על זה בהתחלה, לפני שקראנו. אם פליסיה יכולה לעזור לנו, אני מוכן לתת את המכתב, ולתרגם את זה בצורה תמציתית.

קוראת את המכתבים הנ"ל בפורטוגזית.

תודה רבה. אנחנו נפתח את הדיון, וחשוב מאוד שנתייחס, האם מה שהמשרדים כתבו לנו, מתקיים בשטח או לא מתקיים? האם יש עוד דברים שמשרדי הממשלה לא התייחסו אליהם? זה מה שאנחנו רוצים במסגרת דיון המעקב. המשרדים, אתם צריכים לענות לי את מה שפה נכתב ונאמר – האם זה מתקיים או לא מתקיים, ואז לא נוותר, נדרוש שוב ושוב, ונענה לכם.

לכן אני רוצה קודם כל שנציגי העולים ישתפו אותנו בכל תחום של תעסוקה. הדיון הקודם התמקד יותר בתחום הבריאות, אבל גם מי שחושב שלא נגענו או דיברנו בתחומים אחרים – אפשר גם להעלות נושאים שקשורים במקצועות שונים.

יש לנו שעה, עד 15:30. כל אחד, חשוב מאוד שידבר בקיצור, בתמצית, כדי שנספיק לתת לכל מי שרוצה, להציג ולהביע את עמדתו. בבקשה, פליסיה.

פליסיה מועלם, חברה בלובין הברזילאי. ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על כינוס המעקב בנושא עליית ברזיל. אנחנו ממש מוקירים את זה. גם רציתי להודות לכל הנוכחים מכל מיני משרדים, שרואים חשיבות בלהגיע, לשמוע ולהתייחס לנושא. תודה רבה.

העלייה מברזיל הולכת וגדלה, ואנו מבקשים היום להביא את הקשיים שהעלייה הזו עוברת. אנחנו מאמינים שבכך נוכל לעזור גם לעליות אחרות ממדינות אחרות, ברגע שנוכל לפתור דרכנו את הקשיים והבעיות.

כרגע אציג את הנקודות הכלליות, ואחר כך כל אחד ייכנס לנושא שלו, מה שאנחנו רוצים להציג בוועדה. הנושאים הם: ראשית, הכרה בלימודי רופאי השיניים. זה נושא מאוד רגיש אצלנו, כי יש המון שגם מחכים בברזיל לפני שעושים עלייה. זו אחת הנקודות שיעלו או שלא יעלו, או שכבר יירדו – מי שכבר עלה; שתיים זה הנגשת המידע לעולה בשפתם הפורטוגזית, בעיקר בענף הרפואי, באתר במשרד הקליטה ומשרד החינוך. פרויקטורים בעיריות – במיוחד בערים חיפה, רעננה, מודיעין, בת ים וירושלים. הכנה למבנים במקצועות פארא רפואיים כמו פיזיותרפיה, תזונאים וגם קלינאי תקשורת, וכמובן בהכרת תעודות למקצוע גם הרפואיים וגם בכלכלה ובמקצועות החופשיים.

עוד משהו שרציתי לציין – אני מבקשת להודות לסוכנות. הם העלו נושא, גם הביאו שאילתא אלינו, לוועדה, שיש חוק שמקדם כרגע אחמד טיבי וחבר הכנסת פורר, להכיר בלימודים של ירדנים ורוסים, ולא כללו את העולים האחרים. בעקבות השאילתא שלהם הם עצרו את התהליך, והחוק עדיין לא נידון בוועדת שרים, עד שנצליח, בעזרת השם, להכניס גם את המדינות האחרות, שהעלייה בהן גם גדולה.

תודה. ד"ר לילי בלום, בבקשה.

שמי ליליאן בלום. אני מומחית ברפואת משפחה. עולה ותיקה – כבר שלושים שנה בארץ. יש לי הכבוד – אני בפעם השלישית פה בוועדה. בעצם שוב אעלה נושא שמשרד הבריאות לא התייחס אליו – העליתי את זה מספר פעמים – וזה נקשר לתגובה של משרד הבריאות, שפורטוגזית היא שפה נדירה.

אני חושבת שמי שאומר היום שפורטוגזית זו שפה נדירה, במדינה שלנו, לא מחובר לשטח. אני מחוברת לשטח, ויודעת מה שקורה. קודם כל יש להבין בנתונים שהיום העלייה מברזיל היא עלייה גדולה מדרום אמריקה. לכן, אם אנחנו מתייחסים לספרדית – לא נעשתה עבודה נכונה בשטח, לא בדקתם את הנתונים. עובדה שמשרד החינוך כבר הבין שיש, והם כן מתייחסים לזה. אז אני מבקשת שמשרד הבריאות יעשה בדיקה.

העלייה עולה, ואני כרופאת משפחה, ואני בחיפה מרגישה את זה ביום-יום – אנשים באים ממרחקים. היו אנשים שבאו מבאר-שבע לקבל טיפול אצלי. אנשים באים כמובן מהקריות, מחיפה, מיקנעם, כי אין להם שירות בשפה שלהם, ויותר מזה – אין להם מערכת של תרגום, שקיימת בשפות אחרות.

בשנת 2011 יצא חוזר משרד הבריאות, שאמר שזכותו של חולה לקבל טיפול בשפה, ומותאם תרבותית, כלומר זה בחוק. זה לא משהו שאני ממציאה עכשיו או מבקשת. בפועל האוכלוסייה הגדולה הזאת, העלייה המפוארת הזאת, שמגיעה, לא מקבלת את זה. היא צריכה למצוא כל מיני פתרונות. היא מגיעה לרופא, צריכה לבקש משכן שיבוא לעזור לו. לפעמים לחשוף את הפרטים הכי אינטימיים. תחשבו על זה – לאדם יש בעיה בחלקים המוצנעים בגופו, והוא צריך להביא לפעמים אדם זר אתו כדי לתרגם לרופא. זה לא מכבד, ומעבר לזה, זה מונע הרבה פעמים מאנשים שיבואו לקבל טיפול רפואי.

שירות התרגום כן קיים בשפות אחרות, ושוב – זה משהו שהוא לפי החוק מגיע לברזילאים.

לא רק שירות מתורגמנות, משרד הבריאות הקים שירות של מתורגמנות סימולטנית למערכת הבריאות. אנחנו אפילו מדברים על תרגום טפסים – דבר בסיסי ביותר. מי שמבין עברית, הולך לניתוח – הרי לפי החוק אתה צריך לחתום על טופס, הסכמה מדעת. איך אדם שלא מבין, ואפילו אין מי שיתרגם את זה? השכן לא יכול לתרגם את זה, כי לא מבין בדיוק את השפה הרפואית. איך הוא יכול לחתום על משהו, שהוא לא מבין? וזה מה שקורה בפועל. אנשים חותמים, היום, ברזילאים, יכול להיות גם חלקם דרום אמריקאיים, על טופס שלא ממש מבינים. בעיניי, זה בניגוד לחוק, זה פגיעה בכבוד שלהם וגם מסוכן.

אין מי שיתרגם להם שם? נניח שאין טופס מתורגם, אבל לפני שהם חותמים הם לא מזמינים או בני משפחה או מתרגם, שיתרגם להם?

בני משפחה – בסדר. שוב – אתה הולך לעבור ניתוח. אולי אתה לא רוצה שהשכנים אפילו יידעו שאתה הולך לעבור את הניתוח, או המשפחה. זה ממש פגיעה בכבוד, ואנחנו עובדים כל כך קשה – אני רופאת משפחה. אחד העניינים הבסיסיים שלנו זה לשמור על כבוד האדם. פה אנחנו פוסלים את הכבוד הזה לאדם ולא מאפשרים.

זו מערכת שקיימת. יש לכם מערכת של מתורגמנות רפואית, מערכת טלפונית. פשוט צריך להוסיף את השפה שהיא באמת לא שולית. יש הרבה מאוד עולים. זו העלייה הגדולה מדרום אמריקה היום. חבל שנפסיד אותם. עלייה מפוארת, ציונית. חבל. אנשים ירגישו: לא רוצים אותי פה, ויחזרו למקום שממנו באו.

אני כן מבקשת התייחסות לנושא בפעם הבאה, כי הפעם לא היה.

נציג משרד הבריאות, תרשום, ותתייחס בסוף.

רק קיבלנו מסמך שמראה שהעלייה מברזיל היא החמישית הכי גדולה שקורית כרגע.

מדרום אמריקה – הכי גדולה.

מכל העולם, זה במקום החמישי.

נמשיך לשמוע. ריקרדו, בבקשה.

שמי ריקרדו לומסקי. אני נציג של ארגון בית ברזיל. בית ברזיל יש כבר שלוש שנים. לפני ארבע שנים העלייה היתה 200 עולים חדשים כל השנה בערך; היום זה כ-800. המספר כל הזמן עולה – מקום חמישי. אני אומר תודה רבה לאברהם נגוסה ולכל נציגי הארגונים פה.

שמעתי את תשובת משרדי הבריאות והחינוך, אבל אני לא רואה הבדל בין השנה שעברה לשנה הזאת. אני לא רוצה מענה של הממשלה כדי לעזור לקהילה הברזילאית, כדי לעזור לעולים חדשים מברזיל. למשל, במכתב משרד הבריאות זה כתוב – אפשר להשתמש במילון במבחן. יושב פה – כאן, מברזיל. הוא עשה את המבחן, ואמרו: אתה לא יכול להשתמש במילון. אז במכתב כתוב משהו, ובפועל – משהו אחר.

אם לא עובד, מה אנחנו עושים? למשל, אפשר לעשות קורס מקצועי, אפשר לבקש לעירייה. אם אנחנו מגיעים לעיריית רעננה ומבקשים קורס, אם לא עובד, מה אנחנו עושים? צריך שוב לבוא לוועדת הקליטה ולהתלונן? אני לא רואה מענה של הממשלה.

בשנה שעברה דיברנו לגבי התעסוקה. הסוכנות היהודית עוזרים בתעסוקה, אבל לגבי מרכז התעסוקה של משרד הקליטה, העולים החדשים לא מגיעים למרכז התעסוקה – הם לא עוזרים. אין מי שהוא דובר פורטוגזית. אין מי שעוזר לעולים החדשים.

למשל משרד החינוך, כפי ששמעתם במכתב, הם התייחסו שיש מגשר דובר השפה.

אני לא מכיר.

מישהו מכיר – בראשון לציון, באשדוד, לא משנה איפה – מישהו מכיר? יש מגשר דובר השפה?

מתרגמת את דברי היושב-ראש לפורטוגזית.

לא.

במכתב כתוב שיש.

לכן אני שואל.

הכול אידיאלי, אבל אנחנו לא קיבלנו מכתב ממשרד הקליטה. בשביל משרד הקליטה אין ברזילאים פה? אני לא מבין.

אתמול היה פה דיון בנושא גם עולים מהודו. אותם דברים, אותן דרישות שאנחנו יודעים על עניין הצורך במגשרים. נציגת משרד החינוך אמרה לנו: אם מפוזרים, קשה, אבל אם יש לפחות עשרה ילדים שהם מאותה שפה, אז אנחנו קוראים למגשרים.

יש, אבל אין מגשרים.

אני שואל, האם אתם יודעים שיש עשרה או מעל עשרה שילדים לומדים בבית הספר, ואין מגשר?

מתרגמת את דברי היושב-ראש לפורטוגזית.

אין. במודיעין וקריית ים.

האם דיווחתם על זה לרשות המקומית, למחלקת החינוך בעירייה?

זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים בכלל שמעמידים לנו מגשרים. גם אף אחד – מרכז הקליטה של אותה עיר צריך לעדכן אותנו. הם לא מעדכנים. אם יש פה מישהו ממשרד הקליטה, צריך לדעת. לכל המחלקה יש ריכוז – איפה שיש ריכוז, לעדכן את העולים.

אני רוצה שתרשמי כדי שתתייחסי לנושא הזה, כי יש פה טענה, שאף אחד לא אומר לנו – העולים כלומר לא יודעים. בתורך אני מבקש שתתייחסי לנושא הזה.

אתם ממשרד הבריאות, נכון?

רק רציתי לומר לעניין המילון, שזה מאוד חמור. אנחנו חד-משמעית נותנים מילון ותוספת זמן. ארצה לשמוע, מי אמר לך. אנחנו נבדוק את זה. זו תקלה חמורה. תעביר לנו. אני נעמה מזור, האגף לרישוי מקצועות – אתם יכולים להתקשר.

קודם כל, טוב שאמרת, אבל להבא, אני מבקש – קחו עט ונייר, ואני מבקש שתרשמו – אתן לכל משרדי הממשלה להתייחס, ואבקש שתתייחסו באותו זמן. אם אתם תיכנסו לכל משפט, הדיון לא יסתדר. לכן אני מבקש שתרשמו את זה. בבקשה, נסה לצמצם.

חסר בארץ פרויקטור דובר פורטוגזית. יש כמות של עולים חדשים בירושלים, קריית ים, מודיעין, אבל חסר ברזילאי שדובר פורטוגזית.

אני פרויקטור דובר גם פורטוגזית בעיריית ירושלים.

אתה רשום פה. אני מבקש שתרשמו, ואתה רשום לי פה. אני רוצה שתתייחסו אחר כך. תנו לו לסיים.

חסר פרויקטור דובר פורטוגזית. אין. הברזילאים לא מתחברים עם הפרויקטורים שיש בעיר, וגם היום כל הקליטה של העולים החדשים זה עולים חדשים בעצמם, אז חסרה עזרה עם הממשלה, משרד הקליטה, לעולים חדשים ברזילאים. תודה.

תודה. ד"ר קרולינה ולדמן, בבקשה. תעזרו לה בתרגום.

אומרת דברים בשפה הפורטוגזית.

היא עשתה עלייה ב-2010. היא רופאת ילדים. היא עשתה את המבחן של משרד הבריאות, ועברה במבחן הראשון ב-2013. אחרי המבחן החלה לעבוד בשערי צדק, אבל ביקשו ממנה לעשות דברים שהיא לא יודעת לעשות, כי בברזיל מי שעושה זה אחות ולא רופאה. לא היתה להם הסבלנות לעזור לה, ללמד אותה, ולעבור את הסטאז' כמו שצריך. לא היה לה עם מי לדבר, ואף אחד לא בשפה. היא עזבה את הארץ ב-2014 וחזרה לפני שבוע.

עכשיו היא חזרה כעולה חדשה?

כן, כתושבת חוזרת, כי היא מאוד ציונית, והיא רוצה להיות פה. היא כרגע לא יודעת מה הולך לקרות לה, כי למרות שעברה את המבחן ויש לה התעודה, היא לא מצליחה להיקלט במערכת הבריאות.

האם פנית למשרד הבריאות, עם הרקע שלך, שעברת את המבחן, והתקבלת פה לעבודה בשערי צדק, ואמרת להם שאת רוצה שוב להתעסק במקצוע שלך?

היא דיווחה למשרד הקליטה – לא למשרד הבריאות. היא לא כל כך ידעה לאן לפנות. לא היה למשרד הקליטה מה לענות לה, והיא פשוט עזבה את הארץ.

תעבירי לי את הפרטים.

ברגע שמשרד הקליטה מקבלים את זה, ודאי הם מדווחים למשרד הבריאות.

לא. הם לא ידעו מה לענות לה, והיא פשוט עזבה את הארץ.

הפרופ' מוכן לעזור – תהיי בקשר אתו. תודה.

נשמע עכשיו פרויקטור מעיריית באר-שבע. אה, לפני שבועיים...

אני חושב שזה בדיוק הזמן שאסביר משהו לגבי באר-שבע, כי הנושא הוא מאוד קשור אליי ולעיר באר-שבע כולה. קודם כל, אני אלון קרייסלר. נכון שנפגשנו לפני כמה ימים.

הוועדה קיימה דיון בבאר-שבע, עשינו סיור.

אתם כל כך צודקים בכמה דברים שאתם אומרים. יש עולים חדשים מברזיל, וזה נכון – בכמויות לא מבוטלות, גם בבאר-שבע. אין פרויקטור דובר פורטוגזית. אני התחלתי כפרויקטור לדוברי ספרדית בעיר. אני מדבר על כמות של אלף עולים חדשים מכל השפות, משנת 2012 עד היום, שיש קצת יותר, כבר היום.

אנחנו מצאנו פתרון, כי דובר הספרדית – שזה אני – מבין את הפורטוגזית, אף שהוא לא מדבר בה. אני מטפל בהם. בינתיים זה די מוצלח, כי הם מנסים להבין אותי ואני מנסה להבין אותם, אז יוצאת מין שפה משותפת, ערבוב של כמה שפות, שמביא אותנו להצלחות, אך זה לא קל.

יש חמישה פרויקטורים כיום בבאר-שבע בכל השפות. זו יוזמה של ראש העיר ושל משרד העלייה והקליטה. יש לנו שיתוף פעולה מלא ורצוף, ומאוד חשוב הקשר הזה בינינו. לא חסרות בעיות. אנחנו מדברים על בני אדם, ואם מוסיפים לזה שבני האדם האלה הם עולים חדשים, הסיפורים מצטברים. בכל זאת, אנחנו עובדים בקשר יום-יומי עם המשרד לקליטה ועלייה. אני כפרויקטור גם מקיים – אנחנו בונים כל הזמן – זה הפתרון, שזה אפשרויות ללמוד עברית, לשפר את העברית. אני מדבר על פרויקטורים דוברי אנגלית, דוברי צרפתית, אמהרית, דוברי ספרדית ופורטוגזית. אני מאוד מקווה שנוכל להשלים את החוסר של פרויקטור בפורטוגזית, כי אתם באמת צודקים – זה גדל וגדל.

יש לנו עוד כמה סיפורים, ששוחחנו עליהם במפגש האחרון, של הווצואלנים. לא יודע אם זה הפורום לדבר עליהם, אבל אנחנו גם מטפלים בהם, ה- - - המפורסמים שלא הכירו אותם בארץ, כי לא הכירו בגיור שלהם. הם הגיעו למרכז קליטה בתמיכת הסוכנות. אני גם מטפל בהם. אין להם מעמד עולה, כלומר אין להם תנאים של עולה, אבל הם שם. הם תשע נפשות, וזה הרבה, ועוד יגיעו יותר.

באר-שבע התחילה להיות מרכז עלייה חזק, בשנים האחרונות במיוחד, בגלל גם הסיפור של השפה. כשאנחנו מדברים על רופאים, יש לי הרבה דוגמאות לתת, אבל אחת מהן – כואב לי הלב. רופאה מוונצואלה עם יותר מעשרים שנות ותק בוונצואלה כרופאה, כאחראית מחלקה חשובה בוונצואלה. היא עובדת בסודה סטרים. הם מייצרים סודה. היא עבדה בפילוח בצל. זה כואב הלב, אבל אנחנו יודעים מה הבעיה, והבעיה המרכזית – והיא מאוד רוצה להיות בארץ, היא מאוד מחוברת לעיר, לכל ההרצאות של המחלקה לקליטה עירונית, והיא באה ומשתתפת – זה השפה. עם כל המאמצים וכל הרצון וכל הצורך, קשה. לא יודע אם מפה ייצא משהו. אם יש פתרון אחר לאנשים כאלה, שבאים עם מקצוע, וצריכים אולי לחכות שנים ולא להגיע לכלום בגלל השפה? לא כולם אותו דבר. לא כולם קולטים את השפה באותה רמה או באותה מידה. לה קשה. היא פוחדת לדבר. אני אומר: את יודעת הרבה יותר ממה שאת מסוגלת לדבר. אז אנחנו בנינו ביוזמת גם מחלקת קליטה עירונית בבאר-שבע, מועדון לעולים דוברי ספרדית ופורטוגזית. באים בכמויות – זה לא מיליון, אבל באים ממוצע של ארבעים, חמישים איש. הם לומדים עברית מדוברת. אני לקחתי אחריות על זה, כי יש לי ניסיון בזה דרך תיאטרון. זה פתרון אחד, וזה פתרון חיובי מאוד שיכול לעזור. למה – כי הם הופכים את השפה משפה כתובה לשפה חיה. ואני אומר לכם את האמת – לי לא אכפת אם לומדים את הטקסטים בפונטיקה או בעברית בינתיים; אכפת לי שידברו בעברית, כי אני חושב שכל המערכת של לימודי עברית – קודם כל לדבר, חברים. הקשר, ההשתלבות לחברה היא דרך הדיבור ולא דרך המכתב הכתוב.

אנחנו מתמקדים יותר בעניין התעסוקה.

בתעסוקה יש לנו 78%, אולי יותר, של עולים חדשים דוברי ספרדית ופורטוגזית בתוך מעגל העבודה בבאר-שבע. יש חברה שקוראים לה שלים, שקיבלה את רובם. יש כאלה שרק הגיעו, אז אני מעדיף שימשיכו ללמוד עברית. שלא יעזבו את האולפן, כי צריכים ללמוד את השפה. זה מורכב, העניין. יש כאלה שצריכים להתחיל לעבוד מייד, ואתה אומר להם: לא, קודם תלמד את השפה. אז אתה לא רק פרויקטור; אתה גם סוציולוג ופסיכולוג.

תודה. עו"ד אושריה פריינוביץ.

אני עו"ד אושריה פריינוביץ, עורכת דין ברזילאית, עם רשיון בברזיל ובארץ. אני בעלת רשיון עריכת דין בארץ כבר 18 שנה. מייצגת ברזילאים בעקבות הגל הגדול של העלייה האחרונה. ההתמקצעות שלי בשנים האחרונות היא לעזור לברזילאים בהכרה בתארים שלהם, עם התמקדות בתארים הרפואיים והפארא רפואיים.

הייתי פה בישיבה הקודמת, וקצת פתחתי ודיברתי על הקשיים של רופאי השיניים, אבל מאז – אמנם תגובת משרד הבריאות קצת חזרה על עצמה בעיניי; אנחנו מאז למדנו עוד כמה דברים, מהישיבה הקודמת עד היום, ואשמח לשתף שתכם.

אתחיל עם רופאי השיניים, שזו הבעיה העיקרית. אשמח ואציין שיש כמות מאוד גדולה של רופאי שיניים בברזיל. בכלל, העלייה הזאת, שהיא החמישית בגודלה היום, מביאה אתה המון אקדמאיים, והרוב הם בתחום הרפואי והפארא רפואי. ביניהם יש המון רופאי שיניים, חלקם הם רופאי שיניים ותיקים, וחלקם הם רופאי שיניים שרק סיימו אוניברסיטה, ובאים לארץ ומנסים לקבל הכרה בלימודים.

רציתי קצת להסביר על רפואת השיניים בברזיל. אם תסתכלו על הראנקינג של 50 האוניברסיטאות הכי טובות בעולם ללימודי רפואת שיניים – נמצא בו ארבע אוניברסיטאות ברזילאיות. לצערי הרב, לא נמצא אוניברסיטה אחת מישראל. אז אני אומרת את זה רק כדי שניתן את ההתייחסות הנכונה ללימודי רפואת השיניים בברזיל, שאמנם היא קצת נתפשת כלא מספיקה, אבל נראה שלעולם היא מספיקה בהחלט.

נכון, דיברנו בישיבה קודמת על הפער הקיים בהתאם לנדרש על-ידי משרד הבריאות פה – כאן מבקשים שיהיו לימודי חמש שנים, ו-5,500 שעות. ברוב האוניברסיטאות בברזיל הלימודים הם בין ארבע ל-4.5 שנים, עם ממוצע של 4,800 או 4,900 שעות. בפעם הקודמת עשיתי את החישוב, שאם נפרק שעות לשנים, כבר נקבל עוד חצי שנה. דיברתי גם על הסטאז' שהם עושים שם, שהוא שונה מזה שנעשה פה. זה סטאז' שנעשה עם אוכלוסיות מצוקה, עם בעיות מאוד-מאוד קשות, וקשה לי להאמין שכאן בארץ רופאי שיניים נתקלים ונאלצים לטפל בכלל במקרים כאלה. לכן יש כאן בהחלט לימודים איכותיים.

הוספתי גם בפעם הקודמת ואציין שוב – רופאי השיניים שמגיעים לארץ מברזיל, רובם ככולם יש להם השכלה נוספת, יש להם התמחות נוספת, וזה מה שגורם לכך שגם אם יש הטענה של הפער בשעות – הם משלימים את השעות עם ההתמחויות האלה. זה אומר בעצם, שהם עומדים בקריטריונים הנדרשים על-ידי משרד הבריאות, ובאחרונה אלה שמבקשים לעשות מבחן, לרוב מקבלים מהם את הבקשה שלהם, והם עומדים למבחן, ולרוב גם עובדים. יש רופאי שיניים שעובדים בארץ.

בשנה האחרונה, שנת 2016, הותקנו תקנות על-ידי שר הבריאות, תקנות רופאי השיניים – תנאים למתן פטור מחובת בחינה. בעצם זה החידוש, ועל זה רציתי לדבר היום. בהתאם לתקנות החדשות, שזה חוק – זה חקיקה- - -

תיקון חוק שעבר פה.

נכון, זה בעקבות המאמצים של ועדות הקליטה, ואנחנו מאוד-מאוד מוקירים ומודים ומעריכים, אבל מה – החוק הזה אמור לחול גם על הברזילאים. בפועל רופאי שיניים שהגישו בקשה לפטור ממבחן, בהתאם לתנאי החוק, שזה אומר שצריך להוכיח חמש שנות ניסיון בתוך שבע השנים שקדמו לעלייה – רופאי השיניים הברזילאיים מקבלים תשובה לקונית, כלומר תשובה – כן, אף אחד לא קיבל. אנחנו מדברים על בקשות שהוגשו לפחות מנובמבר 2016, בהתאם לחוק החדש, ועד בקשות שמוגשות היום.

אני בכוונה ביקשתי מרופאי שיניים שביקשו פטור ממבחן, לבוא לפה היום, כדי לספר את הסיפור שלהם. הבאנו ארבעה מקרים מגוונים של ארבעה רופאי שיניים. כל אחד מהם למד באוניברסיטה אחרת בברזיל, כל אחד מהם הוא מעיר אחרת בברזיל, מצפון ועד דרום – אחד מריו, אחד מסאונט פאולו, אחד מפרנמבוקו, ואחד מסנטה קטרינה – מצפון ועד דרום, כל אחד מהם עם ניסיון שונה. אחד, יש לו שש שנות ניסיון. לאחרון יש 37 שנות ניסיון, וכולם קיבלו אותם תשובה – שאתם תוזמנו לוועדה מקצועית שתבחן את המסמכים שלכם ואת הניסיון שלכם, ואז אולי תינתן תשובה. התשובה של רופא השיניים הראשון התקבלה כבר בדצמבר, כלומר אנחנו מדברים על ששה חודשים שהוועדה הזו אמורה להתכנס, והיא לא התכנסה עד היום, ואין תאריך לכינוס הוועדה.

כשאנחנו פונים למשרד הבריאות, ומבקשים לכנס את הוועדה, נאמר שצריך לאסוף את האנשים, אנשים עוד לא הוזמנו, עוד לא ניתן לכנס ועדה, ורופאי השיניים האלה יושבים ומחכים חודשים אחרי חודשים, וזה אחרי שהם חיכו 12 שבועות לתשובה, כשהם הגישו את המסמכים. אז אם מוסיפים לזה, אנחנו מוסיפים עוד שלושה חודשים. בעצם הם נמצאם חסרי אונים, הם לא יכולים לעבוד, כי מבחינת התעסוקה עם נקראים over qualified, הם רופאי שיניים. בעצם אין להם אופציות של תעסוקה, והם פשוט זועקים.

אנחנו טוענים שהחוק היה צריך לחול על כולם. לא היתה צריכה להיות שום ועדה מקצועית. היו צריכים פשוט לפטור אותם ממבחן, אבל אנחנו מוכנים להסכים לבוא לוועדה מקצועית – רק שזו תתכנס. לא ייתכן לתת תשובה כזו מתחמקת, שהיא לא כן ולא לא, שלא מאפשרת לנו לפעול ולא מאפשרת דבר.

אבקש שכל אחד מהם ידבר דקה. אנחנו זוכרים את המקרה של ג'וני גוטרמן מהישיבה הקודמת. הוא ביקש פטור ממבחן. נאמר פה בתגובת משרד הבריאות שהוא לא הגיש את מסמכיו שוב. זה פשוט לא נכון. אני הגשתי את המסמכים שלו ב-3.4.17 בצורה מסודרת. הוא ביקש פטור ממבחן ועד היום לא קיבל תשובה, ממרס, שהוא היה פה וסיפר את הסיפור. הוא נמצא פה היום עדיין חסר תעסוקה. יש פה רבקה קיפל מסנטה קטרינה, בעלת שש שנות ניסיון ברפואת שיניים. גם ביקשה פטור ממבחן – בסופו של דבר קיבלה אותה תשובה – ועדה מקצועית שלא מתכנסת. יש פה גיל בוטלר, שאמא שלו היא רופאת שיניים בת 25 שנות ניסיון לכל הפחות, ממתינה בברזיל לתשובה בעניינה, לא יודעת אם לעלות לארץ ולהתאחד עם המשפחה, או להישאר שם, כי יש לה שם קליניקה משגשגת. יש פה לידי ד"ר קרלוס טרקיאלטאוב. הוא היה מרצה לרפואת שיניים בסנט פאולו. הוא למד באחת האוניברסיטאות שנמצאות מקום חמישי בראנקינג העולמי, והוא היום עובד כאחראי כבודה בנתב"ג, כי הוא לא יכול לקבל פטור ממבחן ולעסוק פה ברפואת שיניים לרווחת האוכלוסייה הישראלית, שיוכל ליהנות מרופא שיניים כזה. אז אם יורשה לי, שכל אחד מהם יאמר כמה מילים – אודה לאדוני.

אשמח לעשות את זה, בקיצור, כל אחד. נתחיל מהפרופסור.

אומר דברים בשפה האנגלית. להלן התרגום: באנגלית, סליחה. אני סיימתי את הלימודים שלי באוניברסיטה ב-1976. זה לפני ארבעים שנה. לימדתי 15 שנה, ובאתי הנה, לישראל. הבת שלי גרה פה שמונה שנים. הבן שלי בצ'ילה, ואני ואשתי באנו לישראל. עכשיו אני לא עובד בעבודה שלי, שעבדתי בה כל חיי. אני רופא שיניים. עשיתי קורס בין-לאומי בארצות הברית, ואני רוצה להמשיך את עבודתי כאן בארץ.

יגידו כל אחד בקיצור.

שלום לכולם. קוראים לי רבקה. אני רופאת שיניים מברזיל. אני בת 28. התחלתי את לימודיי באוניברסיטה הציבורית של דרום ברזיל כשהייתי בת 17. סיימתי את הלימודים בגיל 21, כרופאת שיניים. אני מומחית להשתלות על-ידי האוניברסיטה הציבורית של סנט פאולו, שהשנה היתה במקום החמישי בדירוג העולמי.

אני רוצה לשתף אתכם, איך זה להיות רופאת שיניים ועולה חדשה פה בארץ. אני פה – לפני עשרה חודשים עליתי, ואחרי חמישה חודשים נרשמתי למשרד הבריאות כדי לקבל את הרשיון שלי. אבל עדיין אין תשובה. למה? למה כל כך קשה? המסע שלי בארץ התחיל בתוכנית ייחודית, שעבדתי עם רופאי שיניים מפורסמים כמו ד"ר אפרים צור, יעקב אגדי, וחשבתי שאני יכולה לתרום לרפואת השיניים פה, כי בישראל אין הרבה מומחים להשתלות. למרות זאת, לא חשבתי שכל כך קשה הבירוקרטיה, למרות שאני צעירה ורופאת שיניים.

אני רק רוצה לסיים – אין לי מילים להודות למשרד הקליטה. זה הרבה עזרה, אבל אני לא רוצה כסף. לא רוצה שום דבר. אני רק רוצה לעבוד בכבוד שלי במקצוע שלי. בברזיל אין צבא כמו פה. הכבוד הכי גדול זה להתחיל באוניברסיטה בגיל צעיר, ואז אני פה, ככה, אבל זה לא בא בראש שלי, שאני צעירה, לעבוד כמטפלת, כמנקה כדי לקבל כסף, כי במקצוע שלי אני לא יכולה לעבוד, כי אין תשובה.

צודקת. בבקשה, בקיצור. אני רוצה שמשרדי הממשלה יענו. הבעיות חוזרות.

שלום לכולם. שמי ג'וני גוטרמן. עליתי ארצה לפני שבעה חודשים. רופא שיניים, מומחה שתלים. למדתי גם אורתודנטיה בברזיל, עוד כמה קורסים. היתה לי מרפאה פרטית בברזיל, שבע שנות ניסיון. אני חושב שאתם זוכרים אותי.

כן.

אני הייתי מאושפז חודש או חודשיים לפני שבאתי לפה, בגלל זה. אז זה לא משחק. עכשיו הכול בסדר, אבל הרופאים אמרו שהאבחון הוא לחץ, ואני רוצה לעבוד.

ביום ראשון עשיתי מבחן בצבא – אני רוצה להתגייס. עברתי, ברוך השם, ואני מחכה רק לרשיון כדי להמשיך הלאה, לעבוד כרופא שיניים בצבא.

אדוני, בקיצור, בבקשה.

אומר דברים בשפה האנגלית. להלן התרגום: אדבר באנגלית – העברית שלי מאוד דלה. אני כאן בישראל כמעט שלוש שנים. גם אני רופא שיניים מברזיל, סנט פאולו. עבדתי 34 שנים, וגם אני רוצה לעבוד במקצוע שלי.

אני עבדתי בברזיל 34 שנים במשרד הפרטי שלי, 8 שנים כפרופסור באוניברסיטה. יש לי גם תואר שני. מה שאתה רוצה – יש לי. אני באתי הנה לישראל, בגלל שלושת הילדים שלי – שני רופאי שיניים ואחד וטרינר. באתי מברזיל לישראל, מישראל לברזיל. אני רוצה לחיות בישראל, אבל אני צריך לעבוד. הדבר היחיד שאני יודע לעשות הוא ריפוי שיניים, ואני לא יכול לעבוד. אמרו לי: תצטרך לעבור מבחן. אמרתי: בסדר. נסעתי לתל-אביב. הם שמו אותי עם 150 איש שיצאו מהאוניברסיטה. נתנו לי משהו באנגלית – איך אני יכול לזכור מה למדתי לפני חמישים שנה? זה בלתי-אפשרי. זה שיגעון.

אומר דברים בשפה האנגלית. להלן התרגום: אבל שינינו את החוק כאן. אנחנו חשבנו שכאן בכנסת אנחנו צריכים לשנות את החוק, ושכנענו את משרדי הממשלה, ושינינו את החוק כדי להתגבר על כל האתגרים שאתה מזכיר. לכן אני לא יודע למה – אני מרגיש שאנחנו הולכים אחורה ולא קדימה. אני רוצה שאנשי המשרדים יענו על השאלות האלה. תודה רבה ששיתפת אותנו.

בבקשה, ואז נעבור למשרד הבריאות.

אני מבקש לדבר בשם אמא, שיושבת ומחכה לתשובה כבר חצי שנה. אנחנו הראשונים ששלחנו את המסמכים למשרד הבריאות, וקיבלנו את התשובה, שתהיה ועדה מקצועית – לא יודע מתי. כל יום היא מתקשרת אליי, ושואלת אם יש לי תשובה.

זאת אמא ששלחה אותי לפני ארבע שנים לארץ, שמכרה את המכונית שלה כדי לממן את השנה הראשונה שלנו פה, שלי ושל אשתי. לא קל לעלות ארצה. ועכשיו נותנים תשובה – אותה אמא שרוצה לבוא למדינה שלה, כי היא מרגישה פה בבית, כדי להיות יחד עם המשפחה. עכשיו אנחנו מקבלים תשובות כאלה. לפני שבועיים היא התקשרה אליי, בוכה – מה זה? לא רוצים אותי בארץ? אמרתי: לא, למרות שאני יודע שלא מתייחסים אלינו כמו שמתייחסים לאמריקאים. אני חי את זה. לא מתייחסים אלינו כמו שמתייחסים לארגנטינאים, כי הם כבר צברו ניסיון פה. אני מבקש תשובה – כן או לא. לא אאפשר לאמא שלי שתבוא לפה, לקלף תפוח אדמה. זה לא יקרה.

תודה רבה. אני עכשיו פונה למשרד הבריאות. אתם שומעי את הדברים. גם שמענו בתחילת הקדנציה את כל הדברים, והלכנו ושינינו את החוק.

ד"ר נגוסה, יש לנו הערות.

יש גם העניין של הפיזיותרפיסטיים והתזונאים, שיש גם מה לטעון לגביהם. השאלה אם כדאי שנציג קודם, ואז הם יענו על הכול.

לא, בהתחלה ציינתי.

אנחנו רוצים לציין כמה דברים בעניינם.

קודם נשמע מהפרויקטור. נשמע תזונאית, פיזיותרפיסט, ואז נעבור למשרד הבריאות. אבל תקצרו. בבקשה.

שמי שמואל. אני פרויקטור, מהיום הראשון שנכנסתי לעבודה, של דוברי ספרדית ופורטוגזית בעיריית ירושלים, כמעט שלוש שנים.

באתר משרד הבריאות לגבי פסיכולוגים כתוב שאחד מהתנאים – שלמדו לפחות ארבע שנים, שמונה סמסטרים, וזה מוכר כתואר שני. בדרום אמריקה לקבל הכרה ללימודי תואר שני, מישהו שלמד ארבע שנים, זה בלתי-אפשרי, כי לפעמים התואר הראשון לוקח ארבע או חמש שנים. אז כשאתה פונה לאוניברסיטה, כמו שאמרו לי הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, שהאוניברסיטה בדרום אמריקה העבירו מכתב: למה שניתן תואר שני? זה התואר הראשון שהאדם לומד, ולא מוכנים לבדוק כמה קורסים וכמה קרדיטים אנשים למדו כדי לומר אם זה אותו דבר, כמו שדורשים בישראל. אני הייתי מצפה שמשרד הבריאות יסתכל על מה האדם למד באמת, ולא איזה תואר האוניברסיטה מוכנה לכתוב שיש לאדם, ויש מקרים כאלה.

דבר שני שטיפלתי – הגיעו לירושלים הרבה תזונאיות. רובן היו מברזיל, ולצערנו ניסו הרבה פעמים לגשת למבחן, למדו ולא הצליחו, אבל אלה הדברים המקצועיים שרציתי לומר.

לנו, לפרויקטורים, לפעמים אנחנו לא זוכרים את כל החוקים שעברו בעל-פה. עשינו - זה היה מאוד שימושי, לכל הפרויקטורים בכל הארץ, שכל הדברים שהתקבלו, שיהיה מונגש, שפה, שאולי נקבל דרך הרשויות, כל השירותים שחייבים לתת בשפה, שכך נדע לדרוש את זה כשיש עולים שמדברים את השפה.

תודה. בבקשה.

שמידניאל אנקין. אני תזונאי, כבר עשר שנים. אני פה בארץ שמונה שנים. התחלתי להביא את כל המסמכים עם תרגום, הכול כמו שצריך, עם חתימת עורך דין. לקח בין שלוש לארבע שנים – כל פעם שהבאתי מסמכים, ביקשו עוד ועוד. שנים. אחרי שסוף-סוף קיבלו הכול, התחלתי לעשות את המבחן. נראה לי שלא היה בספרדית; היה באנגלית ובעברית. אחר כך התחילו לעשות בספרדית, והיו לי כמה ישיבות עם מר לופטינסקי. הוא אמר לי שידבר עם משרד הבריאות, שיהיה מותר לעבוד עם מישהו שמדבר גם ספרדית, גם פורטוגזית, שיעזור לנו לתרגם מילה או משהו, שנוכל להבין טוב יותר.

התקשרתי למשרד הבריאות, ואמרו לי שאין דבר כזה, לא מכירים את זה. אמרתי שיש אחראי, אדם שעובד על זה. שאלתי על המילון. אמרו לי שצריך אישור. שאלתי, איך מקבלים את האישור – לא יודעים, אין מי שמכיר את זה שם. אם יש, אני לא מכיר, ואני יכול להתקשר ולנסות את זה.

בינתיים אני עובד במשהו אחר, עד שאעבור את המבחן.

תודה.

שלום. שמי ברונו. עליתי לפני שנה וחודשיים בערך. דיברנו על הבעיה במודיעין. יש לי ניסיון 15 שנים – עבדתי בברזיל, סיימתי את האוניברסיטה ב-2002. הגשתי כמה בקשות למשרד הבריאות – דיברנו קצת לפני הפגישה – ויש כמה דברים שעדיין אני לא מבין. אני יודע שיש חוק כזה, אבל הרופא שבא מחו"ל, אם יש לו 14 שנות ניסיון, ורופא שיניים – 5 שנות ניסיון, הוא לא צריך לעשות את הבחינה, אז למה אני, שעזבתי הכול בברזיל, עם משפחה, עם שלושה ילדים, עזבנו הכול שם כדי להגיע לפה, כי מאמינים בארץ ישראל – למה צריכים לעבור בחינה כזאת? זאת בקשה ראשונה. אני יודע שיש חוק כזה, אבל זה משהו לא הגיוני, כי קודם כל, כל מי שעשה את המבחן ידע שהמבחן בפיזיותרפיה ממש קשה. היום אני עובד במכון לפיזיותרפיה במודיעין. דיברתי עם כמה ישראליים שעשו את הבחינה, וגם הם לא עברו. עשיתי את הבחינה – זאת הפעם הרביעית, ועדיין לא עברתי. אני באמת לא יודע אם אני רוצה להמשיך. אולי אעזוב הכול, אעבור להייטק או משהו, יותר קל – זה לא מבחינת הכסף אלא מבחינת המצב.

אבל יש לנו כמה בקשות. יש פה כמה פיזיותרפיסטים, שיש להם לפחות חמש, שש, שבע שנות ניסיון, שאולי יכול לבטל את הבחינה. כולם מברזיל. אנחנו שומעים שממש צריך את הפיזיותרפיסטים פה, גם לגבי החיילים, גם לגבי האנשים. אני ראיתי במודיעין כמה אנשים – יש תור של חודשיים לקופת חולים. אנשים לא יכולים להרים את הזרוע. יש עבודה, המדינה רוצה שהפיזיותרפיסטים יעבדו, אבל הם לא יכולים. שלחתי מייל למשרד הבריאות. הבקשה הראשונה שביקשתי היתה לבטל את הבחינה, הבקשה השנייה – לתת לברזילאים אישור זמני כדי לעבוד, כי אחרי כמה זמן אנחנו יוצאים מהעבודה, ויש אנשים שאני יודע שעושים ניקיון, עובדים במשרד, ופיזיותרפיה – אתה צריך להיות שם כל יום. זה מה שצריך לעשות.

תודה. משרד הבריאות, בבקשה.

כמו שאמרתי, אני רוצה כמה דברים שאולי תתייחס נעמה לגבי מה שכבר כן נעשה ולגבי רפואת שיניים, ואז אומר ברמת יותר כוללת את התפישה.

קודם כל, אני מתנצלת – סיפורים מאוד קשים. אני מתנצלת – קשה לשמוע, אבל קיבלנו פרטים עד עכשיו רק לגבי ג'וני גוטרמן. אוכל להתייחס אליך. אני מניחה שזה יהיה תקף גם לגבי המבקשים האחרים – אשמח לקבל את הפרטים, ואשמח לראות מה אפשר לעשות כדי לקדם.

התיקים של כולם קיימים במשרד הבריאות.

אני מבינה, אבל ראינו הרבה פעמים שדברים מוצגים בצורה מסוימת, כפי שהמבקש רואה אותם, ואני לא מערערת על האמינות של הפרספקטיבה הזו. עדיין אנחנו צריכים להסתכל על כל תיק לגופו, ואני מבטיחה לתת לזה קדימות. שוב, אני מאוד מצרה על מה ששמענו כאן.

לגבי ג'וני, הסיפור ידוע. אכן הטפסים התקבלו, עברו עליהם. ראו שיש ארבע שנים פלוס התמחויות והשתלמויות וכן הלאה. לכן חייבת להיות ועדה מייעצת. אני מפעילה לחץ מאוד רציני על מי שאמורה לכנס את הוועדה. התקשרתי אליה עכשיו שוב. היא אמרה: יש רק עוד שני אנשים שאני צריכה להכניס. הוועדה תתכנס בקרוב.

למה לוקח כל כך הרבה זמן?

כל הוועדות המייעצות בכל המקצועות – מדובר בראשי אקדמיה. זה אנשים מאוד עסוקים. אני מנסה כמה שפחות לכנס את הוועדה, ואף להשתמש במיילים כמה שניתן כדי שיעברו על הטפסים, אבל אם התשובות על המסמכים הן שליליות, אזי צריך לכנס את הוועדה ולערוך שימוע – זו זכותו של האדם, שישמעו אותו. מדובר באנשים מכל הארץ, אנשים בדרגות מאוד-מאוד בכירות. זה בעייתי.

כמה זמן לוקח להתפנות מהאקדמיה?

אני מבינה. כל הוועדות- - -

אנשים מחכים שבעה חודשים.

אני מבינה.

ולמה התשובה הגורפת לכולם, שכולם מוזמנים לוועדה? כלומר למה לכל הברזילאים אותה תשובה, כאשר יש תיקים שונים ומסמכים שונים עם זמן ניסיון שונה ועם אוניברסיטאות שונות? בעצם כולם מוזמנים לוועדה שלא מתקיימת.

אני לא יודעת אם זה באמת כולם. אני צריכה לבדוק.

כל התיקים שהוגשו מאז צאת התקנות החדשות קיבלו אותה תשובה.

בדרך כלל ההתייחסות היא פרטנית לכל תיק ותיק, אבל גם הייתי רוצה להתייחס- - -

אין בעיה שתתייחסו בצורה פרטנית. יש חוק, שאמרתם – זה מכשול, זה מחסום, ואז הכנסת שינתה את החוק כדי להקל, אבל אם זה לוקח כל כך הרבה זמן, לא שווה לשנות את החוק. העולים לא נהנים מזה.

יש פה ארבעה- - -

המקרה הזה – הציג את זה בפעם הקודמת, והתחייבתם לבדוק את זה. שוב את אומרת שהטפסים יתקבלו – אנחנו בודקים, אבל לא קיבל פתרון עד עכשיו. בסך הכול מבחן התוצאה הוא הקריטי. עובדה – לא משנה כמה אתם בודקים. לא משנה כמה פעמים אתם יושבים. עובדה – במבחן התוצאה הוא לא קיבל את העבודה.

עדיין לא.

הוא עד עכשיו ממתין. אני אקיים דיון עוד כמה חודשים – תבואו עם אותם דברים?

לא נבוא עם אותם דברים. הדברים מתקדמים כל הזמן.

זה הניסיון.

כי זה עד מתי מתקיימת הוועדה - עד יולי?

אמרו לי שוב שהיא תתכנס ממש בזמן הקרוב.

אבל הזמן הקרוב יכול להיות בשנה הבאה. אני לא יודע.

אני לא רוצה להתחייב.

אם האנשים האלה כל כך חשובים, והם עסוקים, למה אתם לא לוקחים אנשים אחרים, שיהיו בוועדה? חסרים אנשים מומחים, מקצועיים במדינת ישראל שיכולים להעריך ולבחון את התעודות האלה? למה צריך פרופסור מומחה, מוכר באיזושהי אוניברסיטה? כל כך חסרים אנשים?

כן. בהערכה הזו – אם ניקח את המקרה שלך, אם זה בסדר מצדך – אדם למד ארבע שנים, ואת השנה החמישית לא למד כסדרה, אלא למד כל מיני השתלמויות, שאני בטוחה שהן נפלאות; עדיין צריך להיות אדם בעל ידע מקצועי מאוד-מאוד מעמיק ונרחב ובעל ניסיון כדי לומר: ההשתלמות הזו באמת יכולה להיחשב כמקבילה לשנה חמישית בארץ.

מדובר בהתמחויות באוניברסיטה, שלכולם יש. זה לא השתלמויות.

אני לא הייתי רופאת שיניים - אני לא הייתי יכולה לשבת בוועדה כזו.

של פוסט תואר. אני רק מתקנת אותך, כי זה חשוב.

ללא ספק. אני בטוחה שכולם פה אנשי מקצוע מדהימים. אני רק מסבירה את הפרוצדורה, ומדוע היא לוקחת זמן, ואני מנסה לענות לשאלתך. חייבים להיות אנשי מקצוע מהרמה הכי גבוהה, וזה גם מה שהחוקים השונים מחייבים אותנו. כלומר יש הרכב הוועדה, שהוא מאוד מסוים.

האם אפשר לקבוע תאריך יעד? אפשר לדעת שעד סוף יולי יש לנו תאריך לפחות?

אם היה לנו מועד, כבר היינו מתחייבים.

המשנה למנכ"ל יתייחס לזה.

רק לעניין הפיזיותרפיסטים והתזונאים, לגבי מר ברונו ארליך – שוב, אני מצטערת שלא עברת את הבחינה. אכן הבחינות הפיזיותרפיה קשות. מה שכן נוכל לעשות – וכבר אמרנו את זה, שנוציא מכתב למי שמעסיק אותך לגבי זה שכל זמן שאתה לא מציג את עצמך כפיזיותרפיסט, אתה רשאי להמשיך לעבוד שם. אנחנו נוציא את המכתב הזה, אתה תקבל אותו בימים הקרובים. על זה אני יכולה להתחייב, כי זה תלוי רק בי.

לגבי התזונאי, שוב – בפעם הבאה אני מבקשת, על גבי טופס הבקשה לרשום שאתה מבקש מילון, ואם אתה רואה שזה לא נרשם לך בסמ"ס שאתה מקבל חזרה, שאתה זכאי להיבחן, אני מבקשת לפנות שוב, עד שאתה מקבל את האישור הזה. אתה רשאי לקבל מילון בבחינה פלוס תוספת זמן, חד-משמעית. אני שוב יכולה רק להתנצל שזה קרה שם.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אם אתה זוכר, בישיבה הקודמת הצענו לקיים קורס הכנה הכשרה למבחן בתזונאות, וגם לגבי פיזיותרפיה. אנחנו חושבים ומשוכנעים, שהדבר הזה יקל בהרבה את תהליך המבחן.

מתי מתחילים?

לא, אנחנו מציעים אותו. במשרד הבריאות, במשרד הקליטה צריכים לאשר את זה יחד.

אתם יודעים מהקורס הזה?

כבר ישבנו. כבר כותבים להם מכרז.

הבנתי. אז נחזור אליך. בבקשה.

קודם כל, התפקיד שלנו במשרד הבריאות ובכלל בכל מערכות הבריאות, זה לשמור על בריאות הציבור. לפעמים אנחנו רואים מקרים פרטיים, שנפגעים כי הגישה היא כוללנית, היא לא יכולה להתאים לכל אחד ואחד, אבל תפקידנו להגן על בריאות הציבור, ולוודא שאנשים- - -

אף אחד לא אומר שלא תבדקו. הבעיה, שהבירוקרטיה לוקחת הרבה זמן. למה לא עושים בצורה מזורזת?

אני רוצה להתייחס לנושא רופאי השיניים. עמדתי המקצועית – ואני חושב שכך נוכל לנהוג – זה לא משנה משך הזמן אלא התוכן שיש בפנים. לכן צריך לבדוק את זה על-ידי ועדה, שתוכל להעריך את התוכן, ולראות האם התוכן של ארבע שנים או ארבע פלוס התמחות, יכול להתאים לתוכן שאנחנו מצפים שרופא שיניים יהיה לו.

אני אדאג לכך שהוועדה תתכנס במהלך חודש יולי כדי שנוכל להשיג את הדברים האלה.

רשמנו.

אדאג לזה באופן אישי.

לגבי נושא השפה, גם בבחינה וגם בנושא ההנגשה התרבותית שדובר פה – לא רק בנושא הבחינות אלא גם לגבי מטופלים, אני חושב לאור מה שנאמר, שמדובר בעלייה החמישית בגודלה לישראל, ואנחנו צריכים בהחלט לבחון את הדברים האלה ולראות את ההיקפים. אז נדבר עם משרד הקליטה, ונראה מה ההיקף ומה השלב שבו מוצדק לעבור גם לעניין ההנגשה וגם הבחינה. לא פוסל את זה על הסף, בשני הדברים. ודאי שצריך בסופו של דבר להתאים את עצמנו למצב הקיים, וכמו שיש העלייה מאתיופיה, ויש האפשרות של הנגשה ואפשרות במוקד לדבר באמהרית, אותו דבר אנחנו צריכים לראות גם פה, במידה שבאמת ההיקפים מצדיקים את זה.

ראינו שיש הכרה במספר העולים מברזיל, והמספר גדל – זה חמישי בגודל. צריך להתייחס על כל הדברים האלה, שהסברה והנגשה – צריך להוציא, גם לתת פרויקטורים כמה שיותר, גם מגשרים וגם פשוט לתרגם את החומר לשפה הפורטוגזית. תודה.

אדוני, בבקשה.

אני מהסוכנות היהודית. אני מנהל המערך של אמריקה הלטינית. אני רוצה לציין שמספר העולים גדל בצורה לא נורמלית, מברזיל. אני מודה ליושב-ראש ולאנשים על שיתוף הפעולה על כל הגורמים.

כרגע סיימנו משלחת גדולה מאוד, בעיקר בנושא תעסוקה בברזיל. כמויות של מועמדים לעלייה, הולך וגדל. אין לנו אפשרות להעביר את המסר, מה האפשרויות שאנחנו נותנים בנושא התעסוקה במקצועות, כי לא ברור – כלומר אם אנחנו מגיעים לשטח, ואין לנו יכולת להסביר באופן ברור מה צריך, יש מועמדים בעלי מקצועות כמו רופאים, שאנחנו לא יכולים לצאת לשטח ולתת תשובות ברורות, אם הדברים שהועלו פה, לא תהיה להם תשובה ברורה שמטפלים פה. לכן הבקשה היא לכל הגורמים, לתת פתרון, כפי שהצעת.

יש לי הצעה קונקרטית לגבי נושא רופאים, רופאי שיניים- - -

לפני זה – כשאתה אומר שאין לנו יכולת, זה לא בעיה של כוח אדם אלא של תוכן. אני מבין. פה במדינת ישראל התוכן לא ברור, ולכן אין לנו תוכן לקחת ולהסביר שם. אז אני שואל שאלה – מה הבעיה? לשבת? חסר מקום? אנחנו מוכנים לתרום את המקום פה. מה הבעיה שלהם לשבת? משרד הקליטה, משרד הבריאות, משרד החינוך, הסוכנות היהודית – לשבת סביב השולחן, ואז אתה שואל: אני אחראי שם – תנו לי את המסר שאני צריך להעביר שם. מה צריך? מה הבעיה שלהם לעשות את זה?

משרד החינוך – שמענו, יש לנו ב-25 ביולי ועידה של הגב' מאיה שריר, עם כל הגורמים באמריקה הלטינית. מצוין. הייתי רוצה לעשות את זה עם משרד הבריאות, אם משרד הבריאות יגיד באופן ברור, מה האפשרויות כדי שאנשים יבואו, ולא ייתקלו בבעיות ששמענו כאן.

יש בעיה לעשות את זה? למה לא עושים?

יש לנו מומחה, מאיר לופטינסקי, שהיום מטפל בנושא הזה, אבל התוכן עדיין – ופה ההצעה הקונקרטית שלי: הייתי מבקש שהוועדה המקצועית הזאת תדע את הבעיות. יש אפשרות שהם ישמעו פעם את העולים האלה, המומחים?

זה התפקיד שלהם. התפקיד של הוועדה המייעצת הוא לשמוע את הפונים.

הוועדה המקצועית האלה, יוכלו פעם לבוא לוועדת העלייה ולשמוע את האנשים האלה, מה כואב להם? לא לראות רק את הניירות.

לא ניירות. הם שומעים אותם. לא יעזור שהם יגיעו לכאן.

דבר שני, בדיון הבא – אני מבקש מהמשנה למנכ"ל, האם הם יוכלו אולי, לקבוע קריטריונים, למשל? שלא כל דבר צריך להיכנס את הוועדה? למשל, סוגים שונים של השתלמויות.

אני מחזק את השאלה שלך: האם למשרד הבריאות הישראלי יש בעיה של רמת החינוך? אני מדבר על רמת התוכן. רמת החינוך שהם מלמדים בברזיל – האם זה מתאים או לא מתאים?

שמי עו"ד אדוה גואל, מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. הנקודה היא כזו, ולכן אנחנו ממתינים לוועדה. באופן עקרוני, הלימודים לא שווי ערך ללימודים פה בארץ. על-מנת לא לשלול את זכאותם לגשת לבחינה, ד"ר שנון, שהוא מנהל האגף, סבר שאם המקרים האלה יגיעו בפני ועדה מייעצת, שהיא גורם מקצועי מומחה בתחום רפואת השיניים, יוכלו הצוות הזה, כאשר הוא יצפה בכל אחד מהמסמכים של כל אחד מהאנשים שיגישו בקשתם או שהגישו ויגיעו, יוכל לקבוע, האם הלימודים הם כן מקובלים כך שנוכל להכיר בהם, או האם הם נדרשים להשלמות נוספות כלשהן, כדי שנכיר בהם. לכן יש חשיבות מאוד גבוהה לוועדה המייעצת, כי במצב הקיים כרגע לא ניתן להכיר בלימודים שלהם.

הוא צודק, שאני, כשהולך לשם, ואומר לו רופא, שניים, הוא אומר, אני לא יכול להגיד לו שהכול יהיה בסדר, אתה תקבל עבודה, אבל אם אני יודע שמשרד הבריאות דורש השלמה של חצי שנה או שנה, אני אומר לו מראש: כן, התואר שלך, בתנאי שתעבור השלמה של שנה – יקבלו אותך. הוא אומר: אני צרי לדעת את הדברים האלה, אז למה אתם לא אומרים?

זה מה שהובהר להם – שפה במדינת ישראל מכירים בלימודים מחו"ל, מי שלמד חמש שנים. כל מקרה פה – אחד למד 4.5 והשלים התמחות, אחד למד – אני לא מכירה את התיקים כדי לתת את הדעת על כל תיק ותיק, אבל כל מקרה הוא שונה. אם היה מקרה, שכולם הגיעו מאותה אוניברסיטה, סיימו את אותה תוכנית לימודים, אותה תקופת לימודים, היה אפשר לתת החלטה אחת שגורפת כלפי כולם, וגם יכול להיות שתהיה תוצאה כזאת, כלומר אם הוועדה המייעצת תדון בלימודים האלה, ניתן יהיה להחיל אותם על מקרים אחרים, שהם דומים או זהים. צריך בשביל זה- - -

אני רוצה רק להשיב לדברים. יש פה משהו שצריך לתקן, כי מה שאת אומרת, לא תואם את המצב בפועל. הרי היו רופאי שיניים עוד לפני התקנות החדשות של פטור ממבחן.

התקנות החדשות לא רלוונטיות לזה.

הן כן רלוונטיות, ואסביר לך למה. הוועדה המקצועית מתכנסת רק עכשיו, כשהתחילו הבקשות לפטור ממבחן, כי לפני כן רופאי השיניים הברזילאיים עם הלימודים החסרים האלה, שאתם טוענים, בעצם ניגשים למבחנים, קרי משרד הבריאות לא צריך ועדה מקצועית כדי לבחון כל תיק ותיק בנפרד, ולגשת למבחן.

ב-16:00 יש לי עוד דיון, אז בואו נתקדם.

רק משפט, אדוני, להבהיר – מי שמקבל אישור לגשת למבחן, אך הוא עומד בקריטריונים של חמש שנות ניסיון, צריך לקבל פטור.

משרד הבריאות לא יצא עם מדיניות ברורה. משרד הבריאות ממסמס את הדברים. או תגידו: מי שלמד ארבע שנים – צריך השלמה. מי שלמד 4.5 – חצי השלמה. מי שלמד 5 שנים – לא צריך השלמה. אז אפשר יהיה להסביר לפי המדיניות הזו.

זה כתוב באתר.

גם העולה יידע בדיוק אם מגיע לו או לא מגיע לו. ואתם ממסמסים את הדברים האלה. אתם לא יוצאים ברור. זה פשוט לא ייאמן.

משרד הקליטה, אתם כמשרד מתכלל – הקליטה היא מערכתית. לכל משרד יש אחריות, אבל יש משרד אחד, כתובת שמתכללת את כל הפעילות. האם אתם קודם כל מביאים את המודעות לעולים חדשים, את החובות והזכויות שלהם, בשפה שלהם, שהם מבינים? האם אתם גם בקשר עם משרדים שונים, שצריכים גם לעשות ולעדכן אותם, מי מגיע, מתי מגיעים? כל הדברים האלה – יהיה תיאום.

לגבי מקצועות הבריאות, מה שחשוב לי – העולה מהיום הראשון שהוא מגיע למשרד העלייה והקליטה, הוא מקבל את כל המידע, כלומר האחריות של המשרד קודם כל לתת לאדם במקצועות הבריאות, לתת את המידע הנכון והרלוונטי. אנחנו מסבירים לו על כל הדברים שהוא צריך לעשות – לא רק מה שקשור למשרד שלנו אלא כל ההתנהלות שלו מול משרדי הממשלה הרלוונטיים. אנחנו נותנים את ההסבר, גם באתר שלנו.

רשמת מה שרצית להגיב קודם, שהוא דיבר על פרויקטורים?

פרויקטורים הם מגשרים. שנייה. אתה אמרת מה אומרים לעולים, אז אנחנו אומרים, שכל עולה מתחיל את התהליך שלו מחדש.

כל עניין לגופו – זה עניין ממשלתי, אז אני לא רוצה להתייחס עכשיו לתיקים שלהם, כי אנחנו מודעים לכך. אנחנו יודעים שיש בעיות, וכמובן מה שאנחנו יכולים לעזור, אנחנו מנסים לעזור, אבל זה אחרי שמקבלים תשובה.

תוך כדי – אני עכשיו חוזרת למה שמשרד החינוך כיוונתם – קודם כל, כל מקצועות הבריאות, אצלנו נכנסים לאולפנים ייחודיים, אולפנים מקצועיים, למקצועות הבריאות. זה דבר שאמור לעזור להם. יש בהרבה ערים – לא בכל עיר, אבל בערים הגדולות יש האולפנים למקצועות הבריאות, הרפואה. אחרי אולפן א' הם מסיימים את ה-300 שעות של העברית המתקדמת במקצועות הרפואה – כל מקצועות הבריאות נמצאים יחד. זה עוד זמן, שאם יש להם עדיין הפרוצדורה של לבדוק משהו מול משרדי הממשלה, עוד לא סיימו, עוד לא קיבלו תשובה וכו' – קודם כל הם נתמכים על-ידינו, כלומר זה מאפשר לנו לתמוך בהם מבחינה כלכלית בתקופה הזאת, ודבר שני – אנחנו מקבלים את השפה.

כיוון שלמקצועות הבסיסיים בבריאות, לפני החוק של הפארא רפואי, הם כבר מזמן כמו רופאים, רופאי שיניים, כמו רוקחים, אחיות – תמיד היו לנו קורסי ההכשרה למבחני רישוי. אני לא מדברת על אלה שעם ותק רופאים, אבל אלה שהם בלי ותק, צריכים לעשות את הבחינות. יש לנו הקורסים. לאורך כל השנים היו לנו הקורסים.

לגבי ארבעת המקצועות שהעלו פה, כיוון שהחוק הזה נכנס יחסית לא מזמן, גם אנחנו וגם משרד הבריאות היינו צריכים לתרגם ולהיערך נכון, שזה לוקח זמן. זה תהליכים, אבל אני כבר יכולה לבשר שהמכרז, הוא כבר בהליכי התקדמות. אוטוטו המכרז ייצא. למה זה לוקח זמן – זה לא קורסים, כמו שהיו קורסים פרטיים לקלינאי תקשורת, שגוף פרטי יכול לעשות; כל הקורס הזה צריך להתקיים באחד המוסדות האקדמיים שמלמדים את המקצועות האלה כמו קלינאי תקשורת. אנחנו עושים גם מכרז ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיסטיים. כבר השנה ייפתחו הקורסים. נפתח בסוף השנה – עכשיו מתחילים את המבחן, זה יולי, אוגוסט, כל מקצוע בתקופה. אנחנו מאחלים שכל אחד יעבור את המבחן שלו ולא יצטרכו אותנו, כי הקורסים כבר יהיו מוכנים, אבל כל מי שלא יעבור חלילה, אנחנו כמובן נזמין אותם לקורסים האלה, ולקראת המבחן הבא הם כבר ייכנסו למבחנים עם ההכנה הנדרשת.

אני רוצה לנצל את הפורום הזה, עוד מכשול – הקורסים שאנחנו נפתח, כל הזמן שואלים אותנו, כי גם הרבה עולי צרפת שלא היו נכנסים לחוק הזה, עכשיו הם נכנסו. גם העולים מברזיל. הקורסים האלה, אין אפשרות. בדרך כלל את כל קורסי הרישוי אנחנו עושים בשפה העברית. לכן אנחנו כמובן, גם לכל המקצועות האלה – המכרזים הם בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. זה עונה לשאלות – אנחנו כל הזמן מדברים, גם עם משרד הבריאות וגם עם משרד החינוך. משרד החינוך כבר בונה לנו תוכניות ייחודיות לקורסי הכנה, כי אנחנו אומרים להם: עם כל הכבוד, הקורסים האלה יהיו בעברית. תצטרכו ללמוד בקורסי טרמינולוגיה, וגם לכל קורס נבנה לפחות 100 שעות, אני חושבת – כל אחד לפי הצורך, כי גם רמת העברית מאוד שונה, כפי שאתם שומעים פה, אז קשה מאוד לבנות משהו שמתאים לכל העולים. אחד מדבר מצוין לעומת אחר, אבל משרד החינוך מנוסה, הוא יודע. אנחנו נותנים את כל התקציבים כדי שיכינו תוכניות ייחודיות, שאנחנו יכולים לאחד אותם, ושיבואו לקורס מוכנים מבחינת העברית, המושגים המקצועיים, כך שהם יקבלו רק את הידע.

לגבי תרגום בחינות, אני יודעת שזו בעיה לא רק תקציבית, למרות שאנחנו תומכים תקציבית – תרגום הבחינות, של משרד הבריאות. הגוף המקצועי הוא משרד הבריאות, שאמור לטפל בזה. אם פעם היו הגבלות של עשרה איש, אחר כך חמישה – עכשיו אנחנו אומרים שאפילו אדם אחד, אם זה אפשרי, שזה כמובן הרבה זמן, צריך להתארגן לזה וחברות תרגום שיכולות לעשות את זה וכו', אבל אם זה מציאותי, אנחנו כמובן תומכים בזה רק כדי לעזור להם לעבור את כל המכשולים האלה.

רופאי שיניים – אני לא רוצה להתייחס, כי דובר פה הרבה. אני מאחלת לכם הצלחה, ופשוט תבואו לוועדה מוכנים. שהשאלות לא יהיו קשורות כל כך לוותק.

פרויקטורים, תגידי לנו מילה אחת. אין מספיק פרויקטורים.

אין פרויקטור דובר פורטוגזית.

לפחות אחד היה פה. לברזילאים. פה אני רוצה שהשאלה תהיה ברורה – בפורטוגזית, פרויקטורים מדברים פורטוגזית. לא ספרדית. יכול להיות שגם מדבר ספרדית, אבל פורטוגזית זה מה שהם מבקשים, כי זה מספר גדול.

אנחנו בודקים את זה. אין לי כרגע מספרים.

אמרת שתבדקו בישיבה הקודמת.

לגבי הגברת הזאת, אני יודעת שזה משהו מאוד פרטני, אישי, לגבי רופאה. אני לא יודעת אם היא מבינה אותי או לא, כי היא דיברה – חשוב להבהיר לה – השאלה שלה ברורה. אמרתם שהיא תושבת חוזרת. אני חושבת שעדיין יש לה כל הזכויות של עולה חדשה – אני לא בטוחה שהיא קיבלה מעמד תושבת חוזרת. סביר להניח שהיא קיבלה הארכת זכאות.

המשנה למנכ"ל אמר שהוא יפתור את זה.

אבל פה זה יותר קשור אלינו, כי משרד הבריאות – היא עבדה הכי קשה. יש לה רשיון ביד. היא קיבלה רשיון. הקושי שלה היה במערכת הבריאות. זה משהו אחר. אני חושבת שזה יותר קשור אלינו – קודם כל, כי אני לא יודעת אם היא קיבלה סיוע. אנחנו יודעים, שלכל אדם, אפילו יש לו רשיון, עכשיו התקבל לעבודה- - -

אנשים עומדים בחוץ. אני מציע – הנה האשה. תחליפי כתובת, ותעזרי לה. תפתרי את הבעיה.

זה מה שרציתי לומר, כי יכול להיות שהיא לא יודעת, אבל יש ועדות חריגים. אולי נתמוך בה עוד שנה באיזה בית חולים. זה גם לא באופן רגיל.

תודה. מצטער, אני חייב לסכם.

אני מבקשת מנציגת המשרד שלנו לענות על שאר הדברים.

כל הנושא של הנגשת המידע בערוצים הדיגיטליים, אם זה אתר - יש לנו אתרים ייעודיים לתעסוקה במקצועות הרישוי או האתר כולו- - -

באתר יש שפה פורטוגזית?

אנחנו בתהליך מואץ. מדובר לא בדף-שניים אלא במאות דפים. הנושא כבר בתהליך. אנחנו משתמשים באתר של gov.il. שם יש כבר השפה הפורטוגזית.

זו בשורה טובה. משרד הקליטה. והתקדמנו. אני חושב שתשלימו את העבודה טוב כדי שהעולים ייהנו.

אני נאלץ לסכם את הדיון. התוכנית שלנו היתה עד 15:30, ועכשיו 16:00. אנשים עומדים בתור בחוץ – זה לא נעים.

אני מסכם. אני מבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את סיכום הדיון שלנו, בבקשה.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות – אחת, לכנס כפי שהבטיח המשנה למנכ"ל המשרד במהלך חודש יולי הקרוב את הוועדה המייעצת להכרה ברופאי השיניים שעלו מברזיל.

שתיים, לקבוע מדיניות ברורה ובהקדם האפשרי ביחס לדרישות מרופאי השיניים ומקצועות פארא רפואיים העולים מברזיל כדי לאפשר לעולים פוטנציאליים לדעת זאת קודם עלייתם.

שלוש, לדאוג לתרגם לפורטוגזית את טופסי ההסכמה לניתוח, כדי שעולים דוברי פורטוגזית יוכלו אכן לחתום על הסכמה מדעת.

הוועדה שמחה לשמוע ממשרד העלייה והקליטה שהשנה ייפתחו קורסי רישוי למקצועות פארא רפואיים, קלינאי תקשורת ותזונאים או נוספים?

ופיזיותרפיסטים. אם יהיו מועמדים.

הוספתי. שתיים, שהמשרד מתקצב תרגומי בחינות רישוי.

שלוש, שהנגשת המידע בשפה הפורטוגזית באתר בתהליך מואץ – או לקראת סיום.

הוועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה, להקצות לאלתר פרויקטורים דוברי פורטוגזית לעולים מברזיל.

הנושא של הנגשה לשונית במערכת הבריאות זה לא רק טופס אחד. קיימת מערכת של הנגשה לשונית גם של מתורגמנים. אני קוראת שיהיו מתורגמנית מעברית לפורטוגזית, ובכלל – יש הרבה טפסים.

נוסיף את זה ונכתוב את זה למשרד הבריאות.

זה הסיכום שלנו, ונעביר אותו לשרים – לשרת הקליטה, לשר הבריאות, לשר החינוך נכתוב. למשרדים הרלוונטיים נכתוב, נעביר את הסיכומים ונדרוש לבצע אותם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.