הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 486

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017), שעה 18:30

תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יצחק וקנין – היו"ר

משרד המשפטים - דרור וגשל

ר' אגף מטה רשות תעופה אזרחית, משרד התחבורה - גד רגב

עו"ד, רשות התעופה האזרחית - יבינה זכאי-בראונר

מנהל קתב"ל, רשות התעופה האזרחית - ישי דון יחיא

מרכזת בכירה טיסות שכר, רשות התעופה האזרחית - אסתי שטיינר

חבר מועדון, טייס, אגודת התעופה הישראלית - שי פופר

מנכ"ל, אומני תעופה ספורטיבית - שלמה סם אלימלך

טייס, אומני תעופה ספורטיבית - עומר דהן

איתי עצמון

לאה ורון

רויטל יפרח

תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) (תיקון), התשע"ו-2016

חברים, אני מחדש את הישיבה. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה, היום ה-22.3.2017, כ"ד באדר התשע"ז. כפי שפורסם, צריך להתחיל בשעה 17:00 ואנחנו באיחור של חמש דקות. אנחנו פותחים את הישיבה: תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)(תיקון), התשע"ו-2016.

חברים, מי מציג את התקנות?

אני אציג. אני ראש אגף כלכלה ויחסים בינלאומיים ברשות התעופה האזרחית. על טיסות שכר, לפי התקנות שלפניכם, אנחנו גובים אגרות שהן פונקציה של מטריצה שנקבעת לפי כמות האגרות ולפי מועד ההגשה של הגורמים.

למה הכוונה "מועד הגשה של האגרות"?

מועד ההגשה של הטיסות, סליחה. ברמת העיקרון, בתקנות שמסדירות את טיסות השכר עצמן יש מועד שקבוע מתי צריך להגיש את זה מראש, גם כן כתלות במספר הטיסות. המועד הזה שקבוע מראש נועד לאפשר לאנשי האגף שמוציאים את היתרי ההפעלה ש - - - הטיסות, נועד לאפשר להם את כל מה שהם צריכים לעשות בשביל להוציא היתרי הפעלה. אבל לפעמים יש מקרים שאמורים להיות מקרים חריגים או מקרים מיוחדים או מקרים דחופים, שבהם חברות תעופה או מארגנים רוצים לבוא ולהפעיל טיסות בפרקי זמן קצרים יותר מאלה שקבועים בתקנות. לדבר הזה יש פתרון, ואנשי האגף שמטפלים בזה לפעמים עושים את זה בהתרעה מאוד מאוד קצרה של אפילו במקרים - -

משהו בדומה לקבלת דרכון בשדה התעופה, שהמחיר שלו גבוה בהרבה מהמחיר של - -

זו מקבילה יפה, לא חשבתי על זה.

עכשיו, הסכומים שקבועים היום בעינינו, הדיפרנציאציה בין הטיפול החריג, הדחוף לבין הטיפול הרגיל בעינינו לא מספיק גבוהים, ומה שקרה זה שהרבה פעמים היו מגישים לנו המון בקשות שהן יום, יומיים, שלושה מראש ולא עומדים במועד הזמן הקבוע בתקנות. אז מהות אחת שאנחנו מבקשים בתיקון הזה זה להגדיל את אותה דיפרנציאציה בה מדובר.

מהות שנייה שיש בתקנות האלה זה לתקן כל מיני עיוותים שיש בסכומים הקיימים בנוגע להיקף הגביה כפר כמות הטיסות. ההיגיון בא ואומר שככל שחברה באה ומתייעלת ומגישה כמות יותר גדולה של טיסות בהיתר אחד היא תזכה לאיזו שהיא הנחת גודל כי שוב, זה נועד לשקף עבודה אמתית שמתבצעת באגף ויש פחות עבודה. מה שקרה היום, אני לא יודע בדיוק איך זה קרה. כשהתקנות אושרו בזמנו זה שנתנו כמה דוגמאות בדברי ההסבר אבל ברמת העיקרון, אם אני מחלק את הבקשות שלי למספר היתרים, הרבה פעמים יותר משתלם לי, אני מקבל מחיר יותר נמוך מאשר אם אני מאחד אותם בתוך היתר אחד. הדבר הזה כמובן לא הגיוני, הוא אבסורדי ולכן, אנחנו מבקשים לתקן אותו. קבענו פה איזה שהוא מנגנון אחיד של הנחה לגודל, הנחה לכמות טיסות. אלה שתי המהויות העיקריות שאנחנו מבקשים לשנות.

יש לי שאלה עקרונית שלא נוגעת לטקסט: מבחינת התהליך, אתם נותנים אישור לטיסת שכר היום וזה בעצם נחשב חלק מהיתר ההפעלה, נכון? לאחר מכן, יש הליך של אישור הטיסה על ידי רשות שדות התעופה כדי שהוא ייכלל בלוח הטיסות?

רשות שדות התעופה היא הגורם שמתעסק מתעסקת ב"סלוטים", מתעסק בכל הנושא של התפעול. זאת אומרת, אנחנו הרגולטור שמאפשר את קיום הטיסות האלה בהתאם לדברים שאנחנו בודקים לפי חוק רישוי שירותי תעופה. בדרך כלל בפרקטיקה מה שקורה זה שהרבה מאוד זמן לפני שניגשים אלינו לאשר את הטיסה, חברות התעופה משריינות "סלוטים" בנמל מסיבה שה"סלוטים" למשל במחסור, מהסיבה שהן רוצות לשריין לעצמן את המועד. הרבה פעמים הן ישריינו את המועד, לא תמיד הן יטוסו. לא תמיד זה בכלל יגיע אלינו.

כמה זמן מראש?

חצי שנה. יש להם ועידה של השדה, זה מתנהל לפי כללי ארגון שנקרא ארגון IATA.

לפי לוח השנה היאט"אי.

יש ועידת הקיץ, ועידה שנועדה לסדר את ה"סלוטים" של עונת הקיץ, שמתקיימת בדרך כלל חצי שנה לפני שעונת הקיץ מתחילה. זאת אומרת, ה"סלוטים שניתנו – עונת הקיץ, יום ראשון הקרוב מגיע מזל-טוב, זה ראש השנה לתעופה, זה היום הראשון של עונת הקיץ אז ה"סלוטים" לענות הקיץ נקבעו כבר חצי שנה לפני.

יכול להיות מצב שאני ארכוש כרטיס טיסה שה"סלוט" שלו אושר אבל לא ניתן לגביו אישור או היתר הפעלה?

יכול להיות מצב שחברה שריינה "סלוט" בנתב"ג ובסופו של דבר לא תצא הטיסה. ברמת העיקרון, היא אמורה לקבל אישור מיוחד. אם היא מוכרת בלי שיש לה בסיס למכור, במקרה של טיסות סדירות היא לא צריכה איזו שהיא הרשאה מיוחדת מאתנו כל עוד יש הסכם בי-לטראלי שמעגן את הזכויות. והחברות יודעות בדרך כלל טוב מאוד מה מגיע להן אבל יש לנו מקרים שלפעמים חברות רוצות לקבוע עובדות בשטח, רוצות "להכניס להיריון" והן ימכרו כרטיסים בניגוד להוראות של הסכם בי-לטראלי או משהו כזה, מקרים חריגים, אבל המקרים האלה קורים. בדרך כלל מה שאנחנו עושים זה שאנחנו מרימים דגל ואומרים: דעו לכם רבותי, תפסיקו את המכירה, המכירה פה על אחריותכם ויש מקרים, אגב, שאכן "מכניסים אותנו להיריון" ואז אנחנו צריכים למצוא פתרון לנוסעים.

אני אגיד לך למה אני שואל: מכיוון שבמסגרת חוק שירותי תעופה, שמכונה חוק טיבי, יש איסור למכור או להנפיק כרטיס טיסה לטיסה שמועדיה לא אושרו מראש בידי רשות שדות התעופה. אז מה שרציתי לדעת, אם יש איזה שהוא פער בין האישור שנותנת רשות שדות התעופה ל"סלוטים", כמו שאתה אומר, לבין האישור הרגולטורי שלכם במסגרת היתר - -

יש פער משמעותי בזמן ולפעמים מקבלים את האישור ל"סלוט", ובסופו של דבר אפילו להגיש...

מדהים.

כן, אפשר להבין את האילוצים האלה. היום התחרות בתעופה היא - מרגישים את זה, אני שומע הרבה אזרחים שאומרים לי שהם מצליחים להשיג טיסות הרבה יותר זולות ממה שהיה בעבר - -

זה תמיד אחרים, נכון? זה אף פעם לא אנחנו...

אנחנו מתייחסים ל"אל-על" תמיד כחלק מהותי מעם ישראל מה שנקרא, ונשמור על כבודה גם פה.

הכי בבית בעולם.

טוב, אפשר להקריא את התקנות.

אדוני, יש איזה שהוא תיקון קטן – אני מהמחלקה המשפטית של רשות התעופה האזרחית. יש לנו איזו שהיא בקשה קטנה לוועדה: מה שקרה זה שעל התיקון הזה אנחנו עובדים כבר הרבה מאוד זמן, סדר גודל של כמעט שלוש שנים מהרגע שישבנו לכתוב את האות הראשונה ועד שהגענו אליכם, כשבדרך עברנו את משרד המשפטים, את ועדת האגרות המרכזית, את משרד האוצר, את שר התחבורה וכל הגורמים בדרך שהיו צריכים לאשר. יש מנגנון עדכון מדד של תקנות האגרות לפי תקנה 40 לתקנות הטיס (אגרות) שהם פשוט מובנה בתקנות עצמו, ומנכ"ל המשרד אחת לכמה זמן מעדכן ומעגל את הסכומים.

אחת לשנה בערך.

אחת לשנה. בזמן הזה, הסכומים האלה השתנו באופן שנוצר פער מאוד קטן – אגב, הפער הוא לטובתו של הציבור במובן הזה שהמדדים גרמו לזה שהנוסח המעודכן שאנחנו מבקשים שהוועדה תאשר היום זה סדר גודל של 20 שקלים בערך פחות מהנוסח שמונח על שולחן הוועדה. יש בידי נוסח מעודכן, אם אפשר רק להגיש לאדוני ולמנהלת הוועדה?

כן. אפשר להתחיל את ההקראה אם רוצים.

אני מקריאה את הנוסח המתוקן שהונח כרגע על שולחן הוועדה: - -

שהשינויים בו הם בעצם רק בסכומים הנקובים בטבלה.

נכון מאוד. הנוסח נותר על כנו, לא שינינו - -

שינויים מזעריים אני רואה.

- - וכמובן כל הרציונל והמדיניות שישי דיבר עליה, ראש האגף דיבר עליה פה נותרה, לא שינינו שום דבר. זה פשוט הפרשים מאוד קטנים בסכומים כלפי מטה. נוצר מצב שזה לטובת הציבור.

לפני שנתחיל את ההקראה, אני רוצה לגבי מה העליתם או הורדתם, לפי איזה...

ותודה רבה שהבאתם בכמה וכמה עותקים.

באיזה שיעורים?

יש בדברי ההסבר, אם אני יכול להפנות אתכם - -

אתה כרגע מסביר לוועדה.

בטבלת התעריף המוקדם שאנחנו מציעים לשנות את השם שלו לרגיל, התעריף הבסיסי של ה-1,300 שקל, הותרנו אותו זהה ואז ככל שכמות הטיסות בבקשה הולכת וגדלה, אנחנו מפחיתים את התעריף. אם היום על 6-15 טיסות אמורים לשלם 2,790 שקל, אנחנו מבקשים להוריד את זה ל-2,470 שקל. 16-30 טיסות, 5,950 ואנחנו מבקשים להוריד את זה באופן משמעותי ל-3,762 - -

אני רואה, מ-16-30 ירד ל-3,762.

- - ואת השינוי באחוזים אתם יכולים גם לראות. מאידך גיסא, בתעריף רגיל, שהוא תעריף שלא הגישו אותו במועד שנקוב אבל הגישו אותו עד שלושה ימים לפני מועד הטיסה. התעריף הרגיל, אנחנו מבקשים במקרה של 1-5 טיסות להעלות מ-1,630 ל-2,280. במקרה של 6-15 להעלות מ-3,490 ל-4,320 אבל כאשר מספר הטיסות הולך וגדל אנחנו מורידים מ-7,440 ל-6,480, ומ-11,620 אנחנו מבקשים להוריד ל-9,730. במקרה של תעריף דחוף, שזה באמת מקרה קיצון שמגישים את זה אפילו באותו יום, פחות משלושה ימים ממועד ביצוע הטיסה, אנחנו רוצים להעלות במקרה של 1-5 טיסות מ-1,950 ל-3,410. במקרה של 6-15 טיסות זה מ-4,180 ל-6,480. במקרה של 16-30 מ-8,920 ל-9,730. במקרה של 30 פלוס – מ-13,950 ל-14,590. הרציונל בבניית התעריפים האלה, לא סתם זרקנו פה מספרים. ככל שאני יורד בשורות למטה, יש לי טיסה עד 5 – יש לי את התעריף הבסיסי. כאשר אני יורד לרובריקה הבאה, 6-15, שבעצם מייצגת איזו שהיא מכפלה של 1-5, אני נותן הנחה של 5% לגודל. כאשר אני יורד למכפלה הבאה של 16-30, שזה 2X2X2, אני נותן הנחה מצטברת של 25% על התעריף הקודם. וכאשר אני הולך על ה-30 פלוס, אני נותן עוד הנחה מצטברת של 25% - -

באיזון הכללי, האם ההכנסה גדלה או פחות או יותר מעדכנת את עצמה בסך הכל?

מטרת התיקון, אני אומר פה לפרוטוקול, אינה להגדיל את הכנסות רת"א אם מצב ההתנהגות נשאר זהה לחלוטין, בדיוק כמו שהוא היום ואגב, זה לא מטרת התיקון, אז אנחנו יורדים בהכנסה שלנו ב-5%, מסך גביה של 2,174,000 שקל, אנחנו יורדים ל-2,000,070 שקל. יורדים בקצת יותר מ-100,000 שקל. אבל תחת ההנחה שאנחנו מאוד מקווים שהדבר הזה גם יעודד שינוי התנהגות אז מי שמגיש את ההיתרים שלו בהתאם למועדי הזמן שקבועים בתקנות רק ירוויח מהשינוי.

אוקי. בואו נתחיל את ההקראה.

"תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), (תיקון),
התשע"ו – 2016


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8ג(ה) ו- 23 לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג- 1963 (להלן - החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית, בהתאם לסעיף 23(א) לחוק, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985, ובאישור וועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 23 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

אחרי תקנה 31 לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009 (להלן- התקנות העיקריות), הכותרת "פרק שביעי: אגרות לפי תקנות טיסות שכר" – תימחק."

הערה קטנה אדוני. אנחנו לא מחקנו את הכותרת אלא העברנו אותה למקום אחר משום שהתקנות האלה הן לפי חוק רישוי שירותי תעופה ולא לפי תקנות טיסות השכר.

רציתי לשאול: העובדה שהתקנות האלה הן רק לפי חוק רישוי שירותי התעופה לפי הפתיח לתקנות, ובכל זאת התיקון הוא לתקנות הטיס. האם הובהר לכם ממשרד המשפטים, ממחלקת חקיקת משנה, שאין צורך לציין גם את מקורות הסמכות לפי חוק הטיס?

אם דרור יוכל להשיב. אני, מההתכתבות שלי עם עורכת דין איילת גדי, לא היתה שום הערה בעניין הזה ולא ניכר שיש בעיה. אם אני מבינה נכון את תקנות האגרות, זה מקור סמכות כפול - גם תקנות הטיס, גם חוק הטיס וגם חוק רישוי שירותי תעופה ולכן זה הנוסח. דרור, אתה רוצה להעיר על זה?

איילת אישרה את זה.

יש הערות? אפשר להצביע על סעיף 1. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

הסעיף אושר. תיקון תקנה 32.

תיקון תקנה 32

2.

בתקנה 32 לתקנות העיקריות -

"אגרה להיתר הפעלה לביצוע טיסות שכר";

במקום תקנת משנה (א) יבוא:

"(א) המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר מישראל או אליה או מספר טיסות כאמור כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה בשקלים חדשים כמפורט בטור ב', ג' או ד' לצדו, לפי העניין:

טור א'

טור ב'

טור ג'

טור ד'

מספר הטיסות

טיפול רגיל

טיפול דחוף

טיפול חריג

1 עד 5

1,300

2,280

3,410

6 עד 15

2,470

4,320

6,480

16 עד 30

3,710

6,480

9,730

31 ומעלה

5,560

9,730

14,590"

בתקנת משנה (ב) –

במקום "טיפול מוקדם" יבוא "טיפול רגיל";

במקום "טיפול רגיל" יבוא "טיפול דחוף";

במקום "טיפול דחוף" יבוא "טיפול חריג".

שוב המונחים השתנו אבל מספר הימים שצריך להגיש במסגרת התיקון, כלומר הגדרת המונח לכשעצמה לא השתנתה, לא שינינו בעניין הזה שום דבר.

חברים, יש הערות? אין.

אנחנו נצביע על תיקון תקנה 32 2. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 2 אושרה.

התקנה אושרה.

הוספת כותרת לפרק השביעי

3.

אחרי תקנה 32 לתקנות העיקריות יבוא: "פרק שביעי: אגרות לפי תקנות טיסות שכר".

הכותרת עברה מקום.

זה תיקון טכני.

יש הערות? אין.

מי בעד סעיף 3, מי נגד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנה 3 אושרה.

תחילה.

תחילה

4.

תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.

יש הערות חברים?

גם כאן זה לפי המספרים הישנים, ה-30 יום האלה?

כן.

אין הערות.

חברים, אני מצביע על סעיף 4. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 אושר.

הסעיף אושר. חברים, חג פסח כשר ושמח. נתראה בשמחות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:22.