הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 367

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז (21 במרץ 2017), שעה 11:00

1. הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

2. הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה–2015

3. הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

4. הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה–2015

5. הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון - הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשע"ה-2015

6. הצעת חוק שכירות הוגנת (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ה-2015

7. הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר

יעל גרמן – מ"מ היו"ר

מיכל רוזין

רועי פולקמן

פעילה חברתית, איגוד הפרקליטים - איריס לוי אברהמי

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - ארז קמיניץ

רפרנטית מ.החקלאות, משרד האוצר - מעיין יפה נשר

משרד המשפטים - לירון מאוטנר

חבר צוות שכירות הוגנת בעיריית תל אביב, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות - נעם בר לוי

חברת צוות שכירות הוגנת בעיריית תל אביב, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות - סיון שור

עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל - גיל גן-מור

יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי - יוסי אוחנה

נציג התאחדות הסטודנטים - בעז סגל

נציגת התאחדות הסטודנטים - ליאת הלבץ

חבר בפורום למאבק בעוני - אורי אלדר

ועד שוכרי הדירות של ישראל - דניאל עודד קדם

יועמ"ש עמותת במקום - שרון קרני כהן

ועד שוכרי הדירות של ישראל - איתי נטר

ועד שוכרי הדירות של ישראל - מוטי אשכנזי

פעיל, המשמר החברתי - אריה לוי

מוזמן/ת - משה בלולו

מוזמן/ת - אלון פרייזלר

מוזמן/ת - מרגלית אראל

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפה קרינצה

הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום 21 במרץ 2017, ואני ממלא את מקומו של יו"ר הוועדה הקבוע לצורך ישיבה זו. על סדר-היום הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ו-2016 . מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעברה בקריאה ראשונה ועוד שש הצעות חוק פרטיות שעברו בטרומית. היום נשמע את משרד המשפטים, שהגיש את הצעת החוק הממשלתית, גם את מציעי הצעות החוק הפרטיות וגם את יתר המוזמנים שהגיעו, וחלק אפילו שלחו לנו עמדות בכתובים – האגודה לזכויות האזרח והתאחדות הסטודנטים הארצית. אנחנו מברכים את כולם וניתן זמן לשמוע את עמדותיכם בנושא הזה.

אקדים ואומר שמדובר בחוק ישן מאוד, מ-1971, ומאז זרמו הרבה מים בירקון – או בירדן, איך שמסתכלים על זה. מאז גם היו הרבה הצעות לשינויים ותיקונים, גם במסגרת הפסיקה וגם במסגרת האקדמיה. נדמה לי שאפילו היתה ועדה ב-2015.

ב-2015 היא סיימה את העבודה. ב-2006 הוגשו - - -

הוגשו המלצות, אחרי זה היתה הצעת חוק ויצא תזכיר. על סמך התזכיר יש לנו את הצעת החוק הממשלתית. חלק מהצעות החוק הפרטיות אימצו לתוכן את מה שיש בתזכיר, למרות שבהצעת החוק הממשלתית יש שינויים מהתזכיר שהופץ. יש שוני בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעות החוק הפרטיות. ההצעה הממשלתית לא מדברת על פיקוח, על הגבלה על דמי השכירות בכלל אלא היא מתייחסת בפרק הראשון לתיקונים כלליים לחוק השכירות והשאלה, ולא רק בעניין שכירות דירות למגורים אלא שכירות באופן כללי. החלק השני הוא שמציעים פרק מיוחד לחוזי שכירות למגורים. כמובן שאני מברך באופן אישי על הפרק הזה, כי באמת צריך פרק מיוחד והוראות מיוחדות לעניין דירה למגורים, להבדיל משכירות עסקית או שכירות למטרות אחרות.

נפתח ונשמע את המציעים של הצעות החוק הפרטיות, אחרי זה נשמע את משרד המשפטים, את הייעוץ המשפטי של הוועדה ואחרי זה נשמע את הארגונים ואת אלה שמבקשים. אתחיל בהצעת חוק פרטית של חברתי סתיו שפיר וחברי כנסת אחרים, פ/1229/20. בבקשה, סתיו. אני נותן חמש דקות לכל חבר כנסת מהמציעים.

תודה רבה. אני מאוד נרגשת שהגענו ליום הזה ולדיון בהצעות החוק החשובות האלה. החוק הזה עבר מסע ארוך, ועדיין עובר מסע ארוך. אנחנו מקווים מאוד שהוא יגיע לקו הסיום וייכנס לספר החוקים בהקדם האפשרי. זה חוק שנמצא על שולחנה של הכנסת כבר שתי כנסות, יותר משלוש שנים. הוגש בווריאציות שונות, עבר מאבק ארוך, בהובלה של הרבה מאוד ארגונים חברתיים, אנשי החברה האזרחית, התאחדות הסטודנטים, ועד שוכרי הדירות, מאז"ה 9 שבעיריית תל-אביב וקבוצות בעיריות שונות, תאי אופק – בכל מקום אפשרי – על מנת להביא ולקדם אותו.

מה הדבר הזה אומר? היום חיים בישראל 2 מיליון אנשים שהם שוכרי דירות. זה כרבע מאזרחי ישראל, שהיכולת שלהם לדעת ולתכנן את עתידם הכלכלי היא מאוד בעייתית ומוטלת בספק. חלקם ממש חיים על ארגזים, בני ובנות הדור שלי, שהיכולת שלנו לרכוש דירה כמעט אפסית אלא אם אנחנו מביאים את החסכונות ואת הכספים מההורים. כשיצאנו לחיינו העצמאיים, לתוך שוק דיור שבו המחירים נוסקים במהירות אדירה ובו גם השכירות לא מאפשרת שום סיכוי לחסוך בשביל דירה עתידית. שוק השכירות הפך כבר מזמן לג'ונגל; הוא לא ממש שוק, הוא כשל מוחלט, מכל הכיוונים. היחסים בין השוכר למשכיר, שלא הוסדרו בשום צורה, תלויים ביכולת המיקוח החלשה מאוד של השוכר אל מול המשכיר, שיש בידיו את כל הידע ואת כל הכלים. מי מאתנו לא מכיר את הניסיונות לחפש דירה שאורכים חודשים, ולפעמים תחת תנאי לחץ נדרשים השוכרים ממש לעמוד בתור ולהציע תשלום נוסף לבעל הדירה כדי לקבל את הנכס ולפעמים נאלצים להתכופף בפני תנאים הזויים לחלוטין. אם זה דירות שאין בהן תנאי מינימום כדי שיהיה ניתן לחיות בהן, לפעמים ממש דירות בלי כיור ובלי מטבח - - -

איך שוכרים את זה בכל זאת?

הלוקיישן, מה זאת אומרת.

אבל בדור שלכם כבר לא אוכלים בבית, כבר לא מבשלים. תאכלו בחוץ, לא? לבין מצבים שבהם השוכר נדרש לשלם ערבויות של עשרות אלפי שקלים, לתת שיקים פתוחים לבעל הדירה מבלי לדעת מתי אי פעם הוא יקבל אותם; או שוכרים שנדרשים לשלם בעבור תיקונים של פגמים שנוצרו בדירה כבר לפני 200 שנה, בהרבה מאוד מהדירות הישנות, ובסופו של דבר לחיות בדירות שהן אפילו לא בטוחות לחיי אדם.

המדינה נקטה בקו אידיאולוגי שאומר אי-התערבות, אבל יש לומר שהמדינה מתערבת, ומתערבת באופן עמוק בשוק השכירות. אתן לכם רק דוגמה אחת: קרוב ל-170,000 משקי בית חיים היום בשכירות מסובסדת על-ידי המדינה. אותם אנשים שהיו יכולים להיות, במצב מתוקן, זכאים לדיור ציבורי, בגלל חוסר בדיור ציבורי המדינה הלכה על איזשהו קו ביניים שאומר שהיא מסבסדת חלק מעלות שכר הדירה. סבסוד מאוד מאוד נמוך של בין מאות שקלים לקצת מעל 1,000 שקלים. זה לא סבסוד שמאפשר שכירות, אבל מה שהוא יוצר זה התערבות של המדינה בשוק השכירות. 170,000 משקי בית זה קרוב לשליש ממשקי הבית בשוק השכירות בכלל, כשכמובן כל שוק השכירות הוא בשכירות פרטית. כלומר, המדינה מתערבת, יש להתערבות הזאת גם השפעה – אי-אפשר להגיד שלא - על עליית המחירים, מאחר שהתערבות בכזה סדר גודל, לפי כל מחקר קיים בעולם, מביאה לעלייה מחירים בשוק השכירות בכלל, אבל היא לא רוצה להחליט על כללים סדורים לשוק הזה.

הצעת החוק שאני מובילה יחד עם חבר הכנסת רועי פולקמן במשך השנתיים האחרונות – חתומים על זה גם כל חברי כולנו ובווריאציות אחרות כל חברי המחנה הציוני – היא הצעה שבאה להכניס כללים לשוק הפרוץ והפרוע הזה. כללים ברורים ומסודרים, ממש כללים מינימליים, כדי שיהיה אפשר לארגן את כללי המשחק לשוק יציב, איכותי. בחנו מודלים שונים בעולם להסדרה בשוק השכירות. עד היום ישראל היא המדינה היחידה שאין בה רגולציה בכלל על שוק השכירות. בכל מדינות העולם המערבי יש סוגים שונים של רגולציה. הרגולציה שאנחנו מציעים פה היא מאוד מאוד עדינה ומאוד מאוזנת. היא נוצרה רק כדי ליצור איזון בשוק הפרוץ.

הצעת החוק המקורית מחולקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא הגדרת תנאי המינימום מה מותר להשכיר בדירה. כלומר, דירה שאין בה מים זורמים, שאין בה מנעול, שאין בה חלונות – היא לא דירה. אני ראיתי דירות רבות כאלה בחיפושי דירה, אפילו ממש לאחרונה. גם עכשיו אני מחפשת דירה להשכרה. החלק השני של החוק מדבר על היחסים בין השוכר למשכיר. יש דברים שהוועדה יכולה - ואנחנו מציעים לוועדה להכניס עוד לפרק הזה – דברים שיכולים רק ליצור יותר איזון בשוק. כולם פה מכירים את הפרטים אז לא אחזור עליהם. החלק השלישי, שהוא החלק היחיד שלא הוסכם מול הממשלה ובמסגרת המיזוג בין הצעות מוותרים עליו כרגע, אבל נשמח מאוד אם החלק הזה בכל זאת ייכנס, הוא צורה של תמריצים לבעלי דירות שלא יעלו את המחיר לפרק זמן מסוים, של חמש שנים. אפשר לדון מה צריך להיות פרק הזמן הזה. המטרה פה היא, בדומה למה שקורה בהרבה מאוד מדינות באירופה – חילקתי פה מידע מסודר לגבי המדינות בהן זה קורה וכיצד - לייצר ייצוב בשכר הדירה שיאפשר לשוכר לחסוך, לדעת שיש לו ביטחון כלכלי וביטחון בקורת הגג שתחתיה הוא חי למשך תקופה של מספר שנים ולעודד שכירות ארוכת טווח. כל המחקרים מראים ששכירות ארוכת טווח, יש לה השפעה אדירה גם על הורדת מחירי הדיור בכלל, והגיע הזמן שבישראל תהיה אפשרות ברורה לשכירות ארוכת טווח ונצליח לייצר תרבות שבה שכירות זה לא רק ברירת המחדל של מי שאין באפשרותו לרכוש דירה, אלא אופציה רצינית ואפשרית למי שרוצה לחסוך את כספו ולאפשר לעצמו את הדינמיות של שכירות אל מול רכישה. אני חושבת שאת הנושא הזה צריך להניח פה על השולחן ולראות אם אפשר יהיה בכל זאת להגיע סביבו להסכמה.

אומר לסיכום שאני מודה מאוד לחברי רועי פולקמן על קידומה של ההצעה הזאת בממשלה ועל העבודה הקשה שנעשתה כדי להביא אותה לשולחן כאן והיום. אני מבקשת מכל הנוכחים, שנעשה הכול כדי להגיע להצבעה על ההצעה הזאת, אם אפשר - כבר היום. היא מחכה כבר קרוב לשנה מאז שהיא עברה בטרומית. היא אושרה על-ידי שר האוצר ושרת המשפטים הקודמים, היא אומצה גם על-ידי שר האוצר הנוכחי כבר בתחילת התכנסותה של הממשלה הזו. אין שום סיבה לדחות אותה עוד פעם. זה בכלל עוול שהצעות חוק נמשכות ונדחות במשך תקופה כל כך ארוכה. אין שום סיבה שהכנסת תעבוד בצורה כזו, בטח לא על דברים שכבר נעשתה עליהם כל העבודה המקצועית האפשרית.

אמרת שחילקת לנו נתונים על מה שקורה במדינות אחרות בעולם. זה פה?

כן. אני מאוד מבקשת שנזרז אותה ונכניס אותה לספר החוקים בהקדם האפשרי, לטובתם של 2 מיליון שוכרי דירות וגם של משכירי הדירה.

כל צעד שעושה הממשלה בשוק הדיור, בין אם הוא צעד מוכרז – כלומר צעד שהוכרז עליו במסיבת עיתונאים - ובין אם הוא צעד אמיתי שנכנס לספר החוקים, הוא כבר מייצר השפעות על שוק הדיור. מיידית, כי אנשים שומעים ורואים וחוסר הוודאות הזה גורם להם לעשות שינויים, בין אם זה העלאת מחירי שכירות או במקרה של הצעת החוק הזו, לפעמים זה הקפאה של מחירי שכירות, גם את זה שמעתי מהרבה מקומות. אנשים כבר חושבים שהחוק עבר ולכן הם חושבים שאי-אפשר להעלות את שכר הדירה מעל ל-2% - זה לא חלק מהחוק. הדבר הזה מייצר השפעה. כלומר, כל זמן שאנחנו לוקחים ומתמסמסים עם ההצעה הזאת ולא מעבירים אותה, היא כבר מייצרת השפעות על השוק, ולכן צריך להזדרז ולהכניס אותה לתוך ספר החוקים בהקדם האפשרי על מנת שנוכל לייצר שוק הוגן ושפוי.

תודה רבה לחברת הכנסת סתיו שפיר.

אני מלמדת באונו, רועי התארח אצלנו. אנחנו מלמדים את הצעת החוק עוד לפני שחוקק. זה חומר שנלמד בפקולטה למשפטים.

איזו מהווריאציות?

לא אגיד מה היתה הביקורת המקצועית על החוק הזה. כשנגמור אותו נדבר על זה.

אני נותן את רשות הדיבור לחבר הכנסת רועי פולקמן, שגם הגיש הצעת חוק 2019/20. בבקשה, רועי.

תודה, אדוני היושב-ראש. זה לחץ גם לייעוץ המשפטי, שהחוק יהיה מנוסח היטב כדי שילמדו אותו במוסדות אקדמיים.

תודה על הדיון, אכן דרך ארוכה עד שהגענו לכאן, ותודה לסתיו שפיר שמובילה את הנושא הזה ציבורית כבר תקופה ארוכה, וגם בכנסת כבר שנים ארוכות. יש לי הזכות, כנציג הקואליציה, ללכת עם המשפט "להביא את הרגל המסיימת" מעולם הספורט. עשינו את זה אתמול עם חוק מוסר תשלומים, גם כן חוק שנדון כבר שבע שנים בכנסת ואתמול הצלחנו להעביר אותו בקריאה שניה ושלישית. לקח לי שנה וחצי שבה ריכזתי מהצד הממשלתי-קואליציוני לעבוד על החוק הזה, ואני מקווה שזה יהיה גם גורל החוק הזה, שנוכל בכוחות משותפים לסיים אותו. זה באמת מסע חתחתים.

אני רוצה לשים את זה בקונטקסט כי יש מהלך מאוד גדול עם החברה האזרחית סביב החוק הזה. על הנחיצות שלו יש הסכמה רחבה, משתי סיבות. תהיה טענה שתישמע, והיא נמצאת בהרבה סביבות מקצועיות, שאין בעיה אמיתית במחירי השכירות בישראל, שהם לא עולם בקצב מהיר והם גם לא מאוד גבוהים. אני אטען שבין אם זה נכון או לא, זה לא משנה, משתי סיבות. אחד, כי מחירי הדיור מאוד גבוהים, וקניית דירה בשלבים מוקדמים מדי בחיים משעבדת אנשים. דרך אגב, היום, בגלל מחירי המשכנתאות, הקנייה גורמת לשעבוד ולהוצאות לא מידתיות ולכן אדם צריך לדעת שיש לו אופציה טובה בשכירות. אנשים נדחפים מהר מדי לקניית דירה. דרך אגב, זה כמו קניית רכב. כשהייתי מנכ"ל אגודת סטודנטים ראינו שאדם קונה מהר מדי רכב כי אין לו תחבורה ציבורית. אם הוא היה יכול לא לקנות רכב בגיל 22 הוא היה קונה רכב בגיל 30 אולי. אותו דבר עם דירה; אני חושב שאפשר לקנות דירה בגיל 35 – קניתי דירה בגיל 39, היום אני בן 41, ואפשר היה לדחות את זה. אז קודם כול, כשאין אלטרנטיבה של שכירות אנשים נדחפים מהר מדי לקניית דירות ולקיחת משכנתאות של מיליון שקל כשהם לא יכולים. זה דבר אחד.

דבר שני, לא משנה מה יהיה עם המחירים באזורי הביקוש במדינת ישראל – ואני בא ממפלגה שנושא הדיור זה הנושא שאנחנו מתעסקים בו 80%–90% מהזמן שלנו - בסוף בתל-אביב, ברמת גן, ירושלים, חיפה - בערים הגדולות, כמו בכל העולם - המחירים גבוהים. אז נוריד את המחירים בתל אביב, לכמה הם ירדו? מ-3 מיליון ל-2.7 מיליון? זה משהו שצעיר במדינת ישראל יכול לקנות? לכן ברור שכדי שלא יחיו במטרופולינים רק העשירים ביותר והעניים ביותר צריך פתרונות שכירות. מה לעשות, בלב תל אביב לא נוכל - המדינה - לתת דירות במחירים שווים לכל נפש. דרך אגב, זה גם לא מוסרי בעיניי. גם אם נוכל לתת הנחה של מיליון שקל באיזו מחיר למשתכן בלב תל-אביב, אני לא חושב שזה לגיטימי. אני חושב שצריך לחלק את ההטבה הזאת בין אנשים. אז חייבים פתרונות לשכלל את שוק השכירות.

אני מתעסק בנושא השכירות באינטנסיביות בשנתיים האחרונות, ויש שורה של צעדים. בשעה 13:00 היום אנחנו מתחילים דיון בוועדת הרפורמות על חוק דיור בהישג יד, שתכליתו לייצר יותר דירות שכורות מוסדיות. כלומר, המהלך הגדול שמעניין אותי זה שוק מוסדי. איך עושים אותו? חוק דיור בהישג יד, שיידון בשעה 13:00 בא לתת זכויות בנייה, בכפוף לדירות שכורות מוזלות; ושתיים, אנחנו מנסים לתת הטבות מס למי שיבנה דירות לשכירות. אז קודם כול, המדינה חייבת ללחוץ על זה שיהיה שוק שכירות מוסדי – פרויקטים עם מחירים מפוקחים, עם מחירים מוזלים בערים הגדולות. חייבים שזה יקרה, וזה יקרה.

עדיין יש 670,000 דירות, אין לנו בכלל שוק מוסדי בישראל. גם אם נצליח בכל מה שאנחנו עושים עכשיו נצליח – ואני צריך את העזרה של כל מי שנמצא פה - הלוואי שנצליח לגמור עם זה בחודשים הקרובים, עדיין ייקח שנים עד שיקומו פרויקטים של דיור מוסדי. זה לא ייקח שנה, זה ייקח שנים. בינתיים 670,000 דירות במדינת ישראל הן בבעלות פרטית. דירה אחת, שתיים או שלוש מושכרות, והשוק פרוץ.

בוקר טוב.

בוקר טוב, חברת הכנסת גרמן.

ולכן, היו שני דברים שדיברנו. באמת תיארה סתיו את חוק שכירות הוגנת, שהוא צעד חשוב מאוד כדי לעשות הסדרה. בעיניי החלקים הכי קריטיים בחוק זה כל סוגיית הערבויות – מה יכול ומה לא יכול להיות בערבויות, ותיכף ניגע בזה - וסוגיית התיקונים ואיכות התחזוקה של הנכס. חייבים לגעת בזה. בזה החוק הזה יטפל.

היה פרק שהיה מאוד חשוב לסתיו, של פיקוח על מחירים. לי יש קושי אתו, גם היתה התנגדות קואליציונית מאוד קשה להכניס אותו ולכן איננו נמצא בחוק. ביחד עם הצעת החוק הזאת עברה החלטת ממשלה, שהגדירה בניית צוות ליצירת תמריצים כדי לעודד יציבות מחירים בשוק השכירות. בגדול, הצוות סיים את עבודתו והגיש ניירות עבודה. זה מונח על שולחנו של החשב הכללי. אני מאוד מקווה שבחודשים הקרובים העסק הזה יבשיל לכדי כלי ממשלתי שיתמרץ בעלי דירות פרטיות לתת חוזים הוגנים עם יציבות מחירים, בכפוף לתמריץ ממשלתי. זה יצא מהחוק הזה, מהרבה מאוד סיבות, בכלי שאומר "פיקוח", כי זה לא פיקוח, זה תמריץ. אני מסכים שצריך לעודד שינוי נורמטיבי בשוק השכירות של יציבות מחירים. מסכים. לא בפיקוח, בתמרוץ, וננסה לקדם את זה בחודשים הקרובים.

אז זה מכלול, אדוני היושב-ראש. יש את חוק שכירות הוגנת, שאמור להגדיר את תנאי החוזים ולהפסיק – כמו שהגדירה את זה סתיו – שוק פרוץ ופרוע; יש צעדים שאנחנו מקדמים עכשיו ליצירת שוק שכירות מוסדי, שחייב לקרות כי בסוף שם הפתרון הגדול. דרך אגב, זה יביא תחרות במחירים, כי מה שיוריד מחירים בסוף זה לא פיקוח אלא היצע. אם נבנה יותר אז גם המחירים בשוק השכירות ירדו; אם אין דירות בתל אביב אז המחירים עולים, ואם אין דירות בירושלים המחירים עולים. אנחנו גם נקדם מתווה לתמריצים. אלה ארבעה צעדים שצריכים לעבוד יחד. אני מסכים עם חברתי שצריך לסיים עם זה מהר. יש לנו עוד כמה תיקונים לעשות. צר לי שהדיון הזה הגיע רק בסוף המושב, אני לא יודע אם זה יסתיים היום אבל בטוח שעד אוגוסט החוק הזה חייב להסתיים בשלוש קריאות בכנסת.

תהיה ממשלה עד אוגוסט?

יכול להיות שכשראש הממשלה יידע שהחוק הזה חייב להסתיים הוא יתפשר בעניין התאגיד.

נחיל על זה דין רציפות.

אני בונה על זה שהדיון היום, נדווח לראש הממשלה על זה, הוא ידע שזה חוק נורא חשוב ולכן הוא יתפשר. תודה, אדוני היושב-ראש ואני מקווה שנתקדם מהר לסיים את זה.

תודה, חבר הכנסת רועי פולקמן. הגיעה גם חברתנו יעל גרמן, שגם לה יש הצעת חוק 1217/20, יחד עם חבר הכנסת יאיר לפיד ואחרים.

לא שמעתי את ראשית דבריו של רועי, אבל הסכמתי בוודאי לסופם. אנחנו נמצאים באיזשהו לופ, שמה שהממשלה לא עושה כדי להוזיל את מחירי הדירות אנחנו לא מסוגלים להוריד את המחירים. אני חושבת שזה בעיקר בגלל הרבית ואפיקי ההשקעה האלטרנטיביים. אבל אם יהיה היצע מתאים של דירות להשכרה - זה מה שיוריד את מחירי הדיור. אין לי בכלל ספק בכך. אז אני שמחה לשמוע שמקדמים את התוכנית, שאני חייבת לומר שהרעיון של דירה להשכיר היה של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. זה היה הרעיון ואני מקווה שהוא צועד במהירות.

אבל במקביל יש את השכירות החופשית. נהוג לחשוב ששכירות חופשית היא של צעירים – סטודנטים, חבר'ה שמגיעים לתקופה קצרה לערים הגדולות, ואני משערת לעצמי שסתיו בוודאי דיברה עליהם - אבל אנחנו יודעים ש-40% מהשכירות זה של אנשים קשי יום, אנשים קשישים קשי יום. זאת אומרת, זה לא רק צעירים, זה אנשים שאין באפשרותם לרכוש היום דירה והם נמצאים בשכירות, הם תלויים בחסדיהם של המשכירים, והיום השוק הוא שוק של משכירים ולא שוק של שוכרים. אנחנו רואים איך המשכירים באמת מנצלים את השוק. אין לי הרבה תלונות, אני משערת לעצמי שכשאדם יכול למקסם את הרווחים שלו, זה מה שהוא עושה. אבל במקרה שאנחנו רואים שיש כשל שוק - ולהערכתי בשוק השכירות יש כשל שוק, היד הנעלמה לא עובדת כמו שצריך - - -

עומר מואב כותב טוויט היסטרי עכשיו על זה שאמרת את זה.

בסדר גמור. בדרך כלל אני מאמינה ביד הנעלמה, אבל אני גם מאמינה בכשל. דרך אגב, גם במערכת הבריאות יש כשל שוק, ללא ספק. הממשלות בכל העולם, במדינות הכי ליברליות, הגיעו למסקנה שהממשלה צריכה להתערב.

הממשלה צריכה להתערב גם במקרה הזה, שבו אנחנו רואים שאי אפשר לרדוף אחרי מחירי השכירות, שלא לדבר על התנאים. נכנס אדם, בין אם זה אדם מבוגר ובין אם זה אדם צעיר, ומוצא דירה לא ראויה למגורים. החוק שלנו, אני רואה את אחד הדברים העיקריים שלו בקביעה מה זה דירה ראויה למגורים: דירה שבנייתה הושלמה, שלשוכר קיימת גישה חופשית לדירה, שהיא כוללת חלל מגורים אחד, מטבח, שירותים, מערכת לאספקת מי שתיה, מים חמים, מערכת חשמל ותאורה וכן הלאה.

יש דירות כאלה?

כן, יש הרבה, אבל הן עולות הרבה מאוד כסף, וזה לא צריך להיות תלוי כסף, זה צריך להיות הסטנדרט האלמנטרי. לא יכול להיות שאדם ישכיר דירה בלי שהסטנדרט הזה אכן קיים, וזו מהותו של החוק שאנחנו מבקשים להעביר.

תודה. יתר המציעים אינם כאן אבל אני מציע שנמזג את הצעות החוק הפרטיות להצעת החוק הממשלתית, בכפוף כמובן לתנאים של ועדת השרים. אז אני מציע שנמזג את שש ההצעות הפרטיות המנויות עם הצעת החוק הממשלתית.

לפי סעיף 84ד לתקנון הכנסת. המשמעות היא שהצעות החוק הפרטיות מתמזגות לתוך הצעת החוק הממשלתית, והיא הנוסח שיעמוד על שולחן הוועדה.

מתוך תקווה שנוכל להטמיע בהצעת החוק הממשלתית את - - -

מה שייעשה בהסכמה – סמכותנו.

מי בעד המיזוג? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

ההצעה למיזוג הצעות החוק נתקבלה.

פה אחד אושר מיזוג ההצעות.

זה יעבור לאישור ועדת הכנסת.

אוקיי. משרד המשפטים, בבקשה.

כיוון שזאת ישיבת התנעה ראשונית, אסקור באופן כללי מה עשינו, מה הצעת החוק מבקשת להשיג. כמו שתיארו חברי הכנסת, מדובר בהצעה שהגלגול שלה הוא כבר בממשלה הקודמת. היתה החלטה של קבינט הדיור במרץ 2014 – לפני שלוש שנים בדיוק - להקים צוות בין-משרדי, של משרד האוצר, משרד המשפטים, גם משרד השיכון היה שותף לצוות והמועצה הלאומית לכלכלה. הצוות הזה בחן ומיפה את הסוגיות שרלוונטיות לשוק השכירות וניסה לזהות כשלים, מקומות שדורשים הסדרה או התערבות של המדינה באותו שוק. עברנו תהליך, גם פורסם תזכיר, שנכון שהוא שונה מהצעת החוק הזו, נעשתה הרבה חשיבה, הועברו הערות, עמדות של משרדי הממשלה השונים, ובהצעה הזאת אנחנו מבקשים להסדיר את היחסים החוזיים בין משכירים לשוכרים בשוק השכירות למגורים, מתוך רצון להבטיח ודאות ולהגביר את ההגינות בשוק השכירות למגורים, תוך התחשבות בזה שזה שוק הטרוגני, שבאזורי ביקוש שונים יש התנהלות שונה ורוצים להשאיר את הגמישות הזאת בשוק.

הצעת החוק, יש לה שלושה רכיבים משמעותיים שדומים להצעות הפרטיות. הרכיב הראשון הוא הוספת פרק מיוחד לחוזה שכירות למגורים. יש המון הוראות שמסדירות את תוכן החוזה, צורת החוזה, מטפלות בנקודות שזיהינו אותן כנקודות שבהן השוכר נמצא בנקודה יותר חלשה מול המשכיר. הנושא של התשלומים – הנושא שחברת הכנסת שפיר התייחסה אליו - איזה תשלומים אפשר לגבות מהשוכר במסגרת ההתקשרות הזאת; כל מה שקשור לבטוחות וביטחונות - מה אפשר לדרוש משוכר ומהם התנאים למימוש של אותן בטוחות; איך מאריכים חוזה, המקום הזה שלמשכיר יכול להיות יתרון על השוכר, ואנחנו רוצים להסדיר את השאלה מתי הוא צריך להגיד לו מתי הוא ממשיך אתו את ההתקשרות או לא ממשיך את ההתקשרות. לא להשאיר אותו לרגע האחרון שבו כבר לא שווה לו לעבור דירה והוא יסכים לתוספות במחיר. אני נותנת את הקווים הכלליים למקומות שזיהינו שיש צורך להסדיר את היחסים החוזיים, וזה הפרק הזה.

יש גם סעיף תחולה, שאומר על איזה חוזי שכירות ההסדרים האלה לא יחולו, כי ראינו בהם יחסי שכירות מיוחדים שיש להם הסדרה אחרת או שהם נמצאים בכלל מעולם אחר ולא נכון להחיל עליהם.

תקופה קצרה מאוד ומעל 20,000.

בדיוק. זה תיקון משמעותי אחד. תיקון משמעותי שני זה הנושא של דירה שאינה מתאימה למגורים. דרישה של תנאים, סטנדרטים מינימליים שבלעדיהם, מבחינתנו, הדירה לא מתאימה ולא ראויה למגורים ויש קושי בהשכרה שלה. מצד שני, גם בנקודה הזאת היינו רגישים לטיעון מהצד השני, שאנחנו לא רוצים להוציא הרבה דירות שנמצאות בשוק היום שהן כן ראויות למגורים; לא בהכרח הדירה שמתאימה לכל אחד, אבל כן מתקיימים בה התנאים המינימליים. לכן היינו עם שיקול דעת מה הם אותם תנאים שנדרש להכניס.

יש לכם המלצות לגבי הפרמטרים?

זה נמצא בהצעה עצמה. בהצעה עצמה יש תוספת שמונה פריטים מסוימים: מערכת נקזים, פתחים, דלת, חלון. יש מפרט של רכיבים שמבחינתנו צריכים להתקיים.

אני מציעה שנדבר על זה, כי פה יהיה לנו מה לבקש, להוסיף.

כן כן, כשנגיע לסעיפים.

אני אומרת בסקירה כללית. הנקודה האחרונה, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, החוק הזה הוא מ-1971 ולא נעשה בו שום תיקון. יש תיקונים שחשבנו שנכון להחיל אותם. הם יחולו באופן כללי על חוזי שכירות, אבל יש להם רלוונטיות גם לשכירות למגורים. ההצעות האלה מבוססות על הצעת חוק דיני ממונות, הקודקס האזרחי, התבססנו על ההסדרים שהוצעו שם. זה, למשל, החלפה של סעיף אי-התאמה, הרחבה שלו, נושא של שינויים במושכר, מתי אפשר לעשות שינויים, איך משיבים את הנכס אחרי שנעשו בו שינויים למשכיר – הסדרים כלליים שנעבור עליהם בהמשך, כשנגיע לנוסח.

תודה. אלעזר, היועץ המשפטי לוועדה, בבקשה.

אעיר שתי הערות קצרות. כמובן, כשנגיע לכל סעיף נתייחס אליו באופן פרטני. אני רוצה להמשיך את מה שלירון אמרה עכשיו. אמנם האוריינטציה של כל הדיון הזה היא אוריינטציה של שכירת דירה למגורים, אבל צריך לשים לב שבהצעת החוק הממשלתית אחוז לא מבוטל מהצעת החוק הוא אותו פרק שלקחו מהקודקס האזרחי והכניסו, וזה משהו שנוגע לשכירות באופן כללי. אז לא לפספס גם את הדבר הזה ולדון בכל שינוי שם, לא רק באוריינטציה של שכירות דירה, כי זה דברים שנוגעים לכל סוגי השכירויות – שכירויות רכב וכו'.

יעל, את יכולה להחליף אותי לעשר דקות?

(היו"ר יעל גרמן, 11:40)

נקודה שניה, גם היא כללית: חשוב לשים לב שבכל מקום שבו המחוקק מסדיר ויוצר הוראות מיוחדות בתחום החוזים ששכרנו לא יוצא בהפסדנו, במובן זה שהמחוקק רוצה להסדיר דברים מסוימים כשהוא רואה פערי כוחות בין הגופים שמנהלים את החוזה ביניהם, אבל לפעמים הוראות מסוימות דווקא עלולות לגרום לתוצאה הפוכה. צריך לשקול טוב טוב כל אחת מההצעות פה, מה המשמעויות שלה ואילו השלכות עלולות להיות, כדי שלא נימצא במצב שבו המחוקק מבקש לשפר את מצבם של השוכרים והתוצאה תהיה דווקא הפוכה. אז אלה הערות כלליות וכשנגיע לסעיפים נעיר.

אוקיי. ליאת הלבץ מהתאחדות הסטודנטים, בבקשה.

ברשותכם, נאמר אמירה כללית וגם נתייחס לנתונים. ראשית, אני חייבת להודות לחברי הכנסת שיושבים פה, ובכלל, לכל השותפים למהלך הזה. אנחנו כבר יותר מדי זמן בלופ הזה, אז אני מתרגשת מאוד להגיע ליום הזה שאנחנו בוועדה, וכמו שחבר הכנסת פולקמן אמר, אני מקווה שעד הקיץ נוכל להכניס את החוק לספר החוקים.

חשוב לסבר את האוזן בעניין מגורים של סטודנטים. בסקר האחרון שעשינו, בשנת 2016, 92% מהסטודנטים ענו שאין להם אפשרות לקנות דירה; מתוך כלל המשיבים 71% מהסטודנטים ענו שאם היה להם כסף הם היו הולכים לקנות דירה ראשונה. לצד זה צריך להבין ש-46% אחוז מהסטודנטים גרים בשכירות היום. זה אחוז מאוד מכובד. השאר - 40% נוספים - גרים אצל ההורים. אנשים בגילנו, אנשים צעירים ממתינים ומחכים לצאת מהבית. הם לא יכולים לצאת לדרך עצמאית, הם נשארים לגור אצל ההורים תקופה מאוד ארוכה בגלל שוק השכירות שפרוץ היום, דורש מהם הרבה כסף ויש גם חוסר ידיעה מה יקרה אתם בשנה הבאה. זה קשה מאוד לעבור דירה כל שנה, להתחיל לארוז את הפקלאות.

היו לא מעט דיבורים לאורך התקופה הזו על זה שזה משהו שנוגע רק לחבר'ה בתל אביב או בירושלים. זו סוגיה שמטרידה מאוד סטודנטים גם בפריפריה. אנחנו מדברים על סטודנטים בתל חי, בספיר. גם באזורים האלה, בקיבוצים, במושבים, דווקא בפריפריה פתאום פותחים מכללה גדולה ומגיעים סטודנטים, ובעלי הדירות באזור מנצלים את זה, מבינים שהביקוש עלה. זו בעיה שאנחנו רואים. בועז ייתן כמה דוגמאות וסיפורים ספציפיים. תודה לכם.

שלום. מגיעים אלינו מקרים הזויים לגבי חוסר תיקון של פגמים אלמנטריים. יש מקרים של סטודנטים שבמשך שבועות ואפילו חודשים נמצאים בדירה בלי מערכת ניקוז נורמלית. כל מה שקשור למים בדירה מושבת ואין להם שום יכולת מול בעלי הדירה.

נושא אחר הוא גובה הבטוחות שהם נדרשים להפקיד. הגיע אלינו מקרה קיצוני של צ'ק עירבון בגובה של 30,000 שקל שניתן בשביל שכירות קצרה – מדובר בסך הכול על שנה. זו ערבות מופרכת ולא קשורה בכלל לשווי העסקה.

בעלי הדירה מטילים אחריות כשיש סופות שהורסות מערכות השקיה. יש ויכוח בין דיירים לבין בעלי הדירה מי נדרש לשאת בתשלום. חשוב מאוד שהחוק הזה ייתן את האמירה שלו ותהיה רגולציה והסדרה של המערכת הזאת.

מה החובה של המשכיר ומה החובה של השוכר. נכון.

כשדיברת סתיו ואני חשבנו איך כל אחת מהדוגמאות שאמרת - קרתה לנו.

נציגת עיריית תל-אביב, סיון שור, בבקשה. תאמרי לנו מה תפקידך בכוח, ושנית - - -

אני חברת צוות שכירות הוגנת בעיריית תל-אביב יפו, עובדת בבית הצעירים של עיריית תל-אביב, שיש בו מרכז דיור ומרכז ייעוץ לשוכרי דירות שהוקם לפני כמעט חמש שנים. אני באופן אישי מלווה את החוק הזה מכיוונים שונים מרגע שהונח על שולחן הכנסת, אז זה רגע מרגש.

עיריית תל-אביב-יפו הגישה לפני כשלוש שנים, בפברואר 2014, הצעת מדיניות שנכתבה בעיריית תל-אביב יפו מתוך הבנה שאמנם מצוקת השירות בראש ובראשונה נוגעת לתל-אביב – 50% מתושבי תל-אביב כיום גרים בשכירות.

כמה דירות?

אני חושבת ש-95,000 משקי בית.

מתוך 400,000.

400,000 תושבים, לא 400,000 דירות.

200,000 דירות; מחצית מהדירות. כמחצית מהתושבים.

אבל לא מדובר בבעיה תל-אביבית. 30% מאזרחי המדינה גרים בשכירות.

זה הכי גבוה בארץ.

כן, זה הנתון הכי גבוה בארץ, שניה לנו רק רמת גן. רמת גן אחרינו בדירוג. אצלנו אחוז השוכרים הוא הגבוה ביותר במדינה. בקרב תושבים צעירים אחוז השוכרים מגיע ל-82%; אין עוררין על זה שזה אחוז לא מבוטל. מתוך ההבנה הזאת עיריית תל-אביב גיבשה הצעת מדיניות, הציגה אותה כבר לפני שלוש שנים בפני קבינט הדיור, וההצעה התקבלה. היא כללה שלושה פרקים: פרק ראשון, של פיקוח על שכר הדירה באופן כזה או אחר, לצערנו, בינתיים ירד מהצעת החוק, ואנחנו מצרים על ירידת הפרק הזה. אבל נותרו בה שני פרקים חשובים לא פחות, שזה הסדרת היחסים בין שוכר למשכיר ודירה נאותה למגורים. למרות צמצום הצעת החוק יש פה בשורה אמיתית לשוכרי הדירות.

מאז שפתחנו את מרכז הדיור מגיעות אלינו בסביבות 600 פניות של שוכרי דירות בשנה, שברובן המכריע לא עוסקות בשכר הדירה שהולך ומאמיר, עוסקות בבעיות היום-יום שבין השוכר למשכיר, ורוב הבעיות האלה באות לפתרונן בהצעת החוק הזו. לכן אנחנו מאוד שמחים שהיא מקודמת, שמחים להגיע לרגע הזה ואנחנו שמחים שחברי הכנסת שיושבים כאן והיו שותפים שלנו לאורך כל הדרך, בראשם חברת הכנסת סתיו שפיר וחבר הכנסת פוקלמן, דוחפים את זה בצורה בלתי רגילה והביאו אותנו לרגע החשוב הזה.

בין הפניות שמגיעות אלינו אפשר לראות כל מיני דברים שנכללים בהצעת החוק הזאת. למשל, שוכרת שמשלמת על שיפוצים בבניין שלה, שיפוצים שלא קשורים בכלל לדירה הספציפית שלה אלא לחזית של הבניין, שיפוצים שהם ארוכי טווח. היא באה אלינו ורצתה לדעת אם היא אמורה לשלם על זה. בעל הדירה, כמובן, מכריח אותה, לא שואל אותה אם היא מוכנה לשלם או לא מוכנה לשלם. יש בעלי דירות שמבקשים מהשוכרים שלהם – וזה לא מעט, אפילו היושבים סביב השולחן הזה נתבקשו לא פעם לשלם את הסכומים האלה - לשלם על ביטוח מבנה של הדירה. זה לא הביטוח על תכולה של השוכר, זה לא ביטוח על דברים שאתה הכנסת לדירה אלא ביטוח המבנה בכללותו. נדרשים לשלם. הגיע שוכר שנאלץ לשלם שכר טרחה לעורך דין בגובה של 3,000 על חוזה שהוא חתם עליו, שכמובן שלא היה לו שום say על מה היה רשום בחוזה אבל הוא נאלץ לשלם את הסכום הזה. שוכר שלקחו ממנו את כל הערבונות שהוא נתן בסביום החוזה בגלל דלת של ארון שהתפרקה. בעל הבית פשוט לקח לעצמו 12,000 שקל בלי לשאול, בלי להתריע מראש, על דלת של ארון שנשברה.

תלוי איזה ארון.

אולי זה ארון וינטג' מאוד יוקרתי. אני יכולה להמשיך ולהמשיך, אבל העניין ברור. החוק הזה נותן מענה חשוב מאוד לשוכרי הדירות, ולכן אסור להתמהמה אתו. חבר הכנסת פולקמן הזכיר קודם את חודש אוגוסט כיעד סופי; זה יעד רחוק, מדובר בעוד חצי שנה. ככל שנוכל - - -

הלוואי שנגיע אליו.

יש פגרה עד תחילת מאי. התכוונתי שעד סוף מושב הקיץ מסיימים. אם אפשר לגמור את זה - - -

בכל זאת חשוב להגיד ש-2 מיליון שוכרים בישראל מחכים לחוק הזה וכל יום שאנחנו מתמהמהים אתו זה עוד 100 פניות למרכז הדיור של שוכרים שבעל הדירה התעמר בהם.

חשוב לי להגיד שבעיריית תל-אביב יפו השקנו בקיץ האחרון חוזה שכירות מומלץ. לא חיכינו שהחוק יעבור כי רצינו לתת מענה מיידי. אנחנו רואים אין-ספור תגובות חיוביות לדבר הזה. זאת אומרת, יש פתיחות ויש נכונות של השוק לקבל את המוצר הזה.

רק שהוא לא מחייב.

הוא לא מחייב, נכון. אם היתה לנו זכות לחייב היינו שמחים לעשות את זה. גם בעלי דירות מוכנים לאמץ את החוזה.

תודה רבה. הבנו, ואנחנו שמחים שכיוונו לדעת גדולים.

צריך גם להגיד, יעל, שיש עבודה מדהימה שעושים במאז"ה 9 בעיריית תל-אביב בעניין הזה. זה משהו שכל רשות בישראל יכולה לאמץ ולפתח את הפתרונות האלה בעצמה. יש פה מודלים שנוצרו לאורך שנים, והם מדהימים. החברה האזרחית, יחד עם הרשויות המקומיות, יכולה להוביל, לפתח ולעשות המון פתרונות לצד החקיקה.

צודקת. יישר כוח. אורי אלדר, הפורום למאבק בעוני, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כול, אני רוצה מאוד להודות לארבעת חברי וחברות הכנסת שסוף סוף מעלים את החוק המאוד חשוב הזה. יש לי שתי הערות קטנות. אתם מכירים את הסיפור שכל שנה צריך לחדש חוזה. מדוע? אני מכיר את הסיפור ההיסטורי למה היה צריך - - -

הגנת הדייר.

- - השאלה היא אם אי-אפשר לבטל את זה במסגרת הסיפור הזה. על-פי הצעת החוק למשכיר יש אפשרות 90 יום להפסיק את ההתקשרות עם השוכר, אז הסיפור של השנה הוא מטומטם, אין לו שום משמעות, אלא אם כן לא רוצים לתקן את חוק הגנת הדייר. זה נושא אחד.

עכשיו אעלה נושא שאולי לא חשבו עליו בכלל עד עכשיו. מדברים פה על שכונות העוני, ואני מהפורום למאבק בעוני, אבל אני נתקל בדבר מוזר. בגלל תמ"א38 יש הרבה מאוד דירות חדשות להשכרה היום. ראיתי חוזים של משכירים שמחייבים את השוכר לטפל בבלאי שייווצר במשך השנים או במשך השנה.

זה בעל הבית. ללא ספק אחריות המשכיר.

זה סעיף שצריך להיות – שהבלאי הטבעי חייב להיות באחריות המשכיר.

האם זה נמצא בהצעת החוק, אלעזר? משרד המשפטים?

לא, לא נמצא. בדקתי.

שהבלאי הטבעי הוא באחריות המשכיר?

בוודאי, איזו שאלה. כל דבר שמתבלה באופן טבעי, כמו שקודם נתנו את הדוגמה האבסורדית שמטילים על השוכר. בוודאי שאם נגרם נזק באחריות השוכר אז זו אחריות השוכר, אבל אם הדלת נפלה בגלל שהארון הוא בן 20 שנה, אז זה בלאי טבעי ולא באחריותו של השוכר.

סעיף 25ז בהצעת החוק מדבר על תיקון פגמים וליקויים. סעיף קטן (א) מדבר מה האחריות של השכר לתקן – שזה רק ליקוי קל ערך וניתן לתקנו באופן סביר על-ידי מי שאינו בעל מקצוע. הכוונה היתה באמת לדברים מאוד זניחים ופשוטים, שאפילו הוא עצמו היה רוצה לתקן את זה בעצמו ולא סביר לדרוש מהמשכיר שיגיע לתקן. וכמו שאמרת, חברת הכנסת, גם כל ליקוי אחר שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה המושכרת.

(היו"ר אוסאמה סעדי, 11:55)

סעיף (ב) קטן הוא בדיוק הצד שלו, שמטיל את האחריות על המשכיר, ואומר: "על אף האמור בסעיף 7, על המשכיר לתקן על חשבונו כל פגם או ליקוי אחר בדירה אשר אינו כאמור בסעיף קטן (א)".

למה לא להחליף את הסדר? זה צריך להיות להיפך, קודם כול להטיל על המשכיר, ועל אף האמור - - -

כי זה שיורי. זה למעט הדברים הספציפיים שאמרתי שמותר לו – על כל השאר הוא אחראי. זו הדרך הנכונה, מבחינת ניסוח. קבענו במפורש מה אפשר להטיל על השוכר.

מה שחשוב בעיניי צריך להיות ברישא. זאת אומרת, קודם כול נתחיל מאחריות המשכיר. האחריות של המשכיר היא לבלאי רגיל, לתיקונים שנתיים, לביטוח וכו'. על אף האמור, אם יש שימוש חריג ונזק ישיר, אז זה מוטל על השוכר.

זה יותר מצמצם.

אני מציע שנתייחס לזה כשניכנס ממש לסעיפים.

כשנגיע לסעיף, חברת הכנסת גרמן. תודה על הניהול, אני לוקח את השרביט בחזרה. כשנגיע לסעיפים האלה נדון לעומק ונרד לפרטי פרטים מה צריך על המשכיר ומה צריך על השוכר. יש חובות שהם ממילא על המשכיר, חלק מהחובות האלה מנסים להעביר על השוכר. בלאי, ביטוח, כל הדברים האלה.

אני נותן את רשות הדיבור לגיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח. בבקשה.

תודה. היינו שותפים לחלק מהגלגולים של הצעת החוק, עוד מ-2010, עם הצעת חוק שהגישו שלי יחימוביץ וכרמל שאמה. זה עוד היה בתקופה שהוא היה כרמל שאמה ולא כרמל שאמה-הכהן. אנחנו שמחים שזה התגלגל והגיע סוף-סוף.

אני חושב שלב ההצעה זו הסוגיה של שכירות למגורים, ולכן יש לי גם הצעה לסדר: אם אפשר, שהוועדה תעשה אבחנה בין הדיונים על אותם סעיפים של סחירות מסחרית, תיקונים שדנים בשכירות מסחרית לבין ההיבטים שנוגעים לשכירות למגורים כדי שלא כולנו נצטרך לבוא לכל הדיונים. אני מניח שיהיו הרבה מאוד דיונים בחוק הזה, ויכול להיות שזה יעזור.

השכירות למגורים היא לא מוצר רגיל, היא מוצר בעל אופי ייחודי, היא קשורה קשר ישיר למימוש הזכות לדיור. החברה מאונו, באיזה קורס לימדת את הצעת החוק, בקניין?

לא, במסגרת כתיבה משפטית.

בדרך כלל מלמדים את זה בקניין. אני דווקא לימדתי את זה במסגרת קורס על הזכות לדיור, ואני חושב שצריך לראות את זה כאיזון בין שתי זכויות ולא כעניין של פגיעה בזכות הקניין והאם הפגיעה מוצדקת, אלא כאיזון אופקי בין שתי זכויות – הזכות לקניין והזכות לדיור.

מבחינת הדברים החשובים, הזכירה קודם חברת הכנסת גרמן שכשאנחנו מדברים על שוק השכירות הרבה פעמים אנחנו שמים מול עינינו את אותם צעירים או סטודנטים שגרים בשכירות לתקופה קצרה. אבל צריך לזכור שחלק ניכר מהשוק הזה זה אותן, ש-150,000 מהן שוכרות דירה רק בזכות סיוע שמקבלות מהמדינה. זה בהחלט לא עניין של צעירים או רווקים אלא משפחות שלמות עם ילדים, ששוק השכירות הוא לא פתרון זמני עבורן אלא הוא חלופת המגורים המרכזית. ללא אפשרות לגור בשכירות יציבה, ארוכת טווח ובלי להיחשף לעליות חדות ותדירות בשכר הדירה הן לא יוכלו לממש את הזכות לדיור ולקורת גג.

יש כמה דברים שנרצה להתייחס אליהם, ואדבר רק בצורה מאוד כללית. אחד, נושא הפיקוח על המחירים. אני חושב שיש הרבה מאוד מיתוסים, איומים והפחדות מוגזמות לחלוטין סביב הנושא הזה. אף אחד לא מדבר היום על פיקוח מהדור הראשון, כמו שהיה אחרי מלחמת העולם השניה, שהמדינה קבעה מה יהיה מחיר השכירות הראשוני. אנחנו מדברים היום על מה שנקרא פיקוח דור שלישי, שרק מונע את אותו כשל שוק ידוע, שבעת חידוש החוזה משיתים על השוכר לא רק את העלייה הריאלית הרגילה בשכר הדירה אלא גם את העובדה שהוא סחיט והוא לא רוצה את עלויות המעבר הכבדות. עלויות המעבר זה לא רק ההעברה של הציוד במשאית אלא זה גם להוציא את הילד מבית ספר ולחפש שוב דירה. השוכר נמצא במצב שכיר לעומת המשכיר, המשכירים יודעים את זה ולכן הם יכולים לבקש העלאה שהיא יותר ממה שהיו יכולים לבקש, אולי, משוכר חדש שירצה להיכנס לדירה הזאת. כשל השוק הזה גם הוזכר בתזכיר החוק של משרד המשפטים. זאת אומרת, גם משרד המשפטים מכיר את זה, ולכן היה ניסיון להתמודד עם זה על-ידי הגבלה מידתית, מסוימת, של העלאת שכר הדירה. לא הקפאה מוחלטת למשך הרבה מאוד שנים, אבל כן להתייחס למדד, פלוס עוד איזשהו אחוז, ולאפשר שחרור מההגבלה הזו אחרי כמה שנים. ההפחדות של כלכלנים לגבי הדבר הזה מופרכות לגמרי. אין מחקרים שהדבר הזה גורם לנזקים שגרם, אולי, הפיקוח מדור ראשון, משנות ה-40'. כל המחקרים הללו מתייחסים למודלים האלה של פיקוח ולא למודלים הקיימים היום כמעט בכל מדינה ב-OECD. לכן אני חושב שהוועדה צריכה לתת את דעתה גם לעניין הזה ולשים מול העיניים את אותו זוג פנסיונרים שההכנסה שלהם קבועה, היא מהפנסיה.

היא יורדת, היא לא קבועה.

היא אפילו יורדת. הם באים אלינו, לאגודה לזכויות האזרח, ואומרים לנו: איך אנחנו יכולים, כשכל שנה, כשמחדשים את החוזה, מבקשים מאתנו עוד 10%? אנחנו לא יכולים לעמוד במחיר הזה. זה גורם לכך שאותן אוכלוסיות שתלויות בשוק השכירות הכי הרבה, או שצריכות להוציא אחוז הולך וגדל מההכנסה שלהן, על חשבון חימום הבית, על חשבון אוכל, על חשבון הוצאות אחרות, או שהן נדחקות לריכוזי עוני, לשוק השכירות הלא חוקי, האפור. יש הרבה מאוד דירות שהן לא בפול החוקי של השכירות, שחולקו בצורה לא תקינה. זו המציאות של הרבה מאוד משפחות כשאין שום פיקוח על עלייה תדירה וחדה של שכר הדירה.

שתי נקודות נוספות שאני חושב שצריך יהיה להתייחס אליהן: אחת היא סוגיה שלא נכללת בהצעה הממשלתית – סוגיית האפליה בשוק השכירות. אני חושב שזה יהיה פספוס לא להתייחס לנושא הזה במסגרת החוק שמסדיר את חוק השכירות. אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד בעיות של אפליה של קבוצות מיעוט בשוק השכירות. דווקא אותן קבוצות פגיעות, שמשתמשות בשוק השכירות.

הנקודה האחרונה שלי היא סוגיית האכיפה, שגם היא לא מקבלת ביטוי מספיק בחקיקה. בהרבה מאוד מדינות הבינו שמערכת בתי המשפט לא מתאימה לפתרון של בעיות בשכירות למגורים. צריך איזשהו טריבונל מנהלי, פשוט, נגיש, שאפשר להגיע אליו ולפתור את בעיות השכירות בצורה מהירה. כמו בסוג הבעיות שאתם העליתם - אדם לא יכול לחכות בתור בבית משפט השלום ואפילו לא בבית המשפט לתביעות קטנות עד שיפתרו את הבעיה. צריך לחשוב, במסגרת המנגנון הזה, לפחות לנושא השכירות למגורים, איזשהו טריבונל מנהלי שיכול להיות טריבונל שכירות.

תודה, גיל. באמת העלית כמה נושאים חשובים. קראתי את זה גם בנייר העמדה שהגשתם לנו בכתובים. לגבי ההצעה לסדר, כשנתחיל לדון בחוק נתחיל לקרוא את החוק מהסעיף הראשון ונמשיך. כמובן שנתחיל בפרק הראשון, שמתייחס לשכירות באופן כללי, ואחרי זה נעבור לפרק של שכירות למרות מגורים. נוכחותכם תמיד מבורכת, שתבואו ותעירו.

נקודה שניה היא עניין האפליה. גם אני קראתי על זה ואני חושב שזה מאוד חשוב.

נקודה מאוד חשובה. לא רק נגד ערבים, גם נגד הומוסקסואלים, נגד להט"בים.

נעלה את זה. אפשר לדבר עם משרד המשפטים, לנסות להכניס את זה. זו נקודה חשובה מאוד, רציתי להעלות את זה אבל חיכיתי שאתה תעלה. זה חשוב מאוד, במיוחד שאנחנו רואים שכבות רבות שסובלות מהעניין הזה שלא משכירים מכיוון ש-. לדעתי, אם מדברים על שכירות למטרות מגורים, זה צריך להיות משהו עקרוני וחשוב.

אני רוצה להעיר. כמובן, אני מחזקת אותך וחושבת שזה חיוני שנכניס לחוק הזה את נושא האפליה. אני יודעת שנקבע, במיוחד בהצעת החוק הממשלתית, שאנחנו לא דנים בדמי השכירות וביציבות. ובכל זאת, אם אפשר, משהו מינורי. אני לא אומרת שנאמר ששלוש שנים לא יעלו את שכר הדירה או יעלו אותו רק בגובה דמי המדד, אבל אם אפשר בכל זאת משהו מינורי, אני מבקשת לפתוח את זה לדיון.

אני ממשרד האוצר. אם אפשר, יושב-ראש הוועדה, אחרי שהם יסיימו לדבר אגיב לעניין הזה.

כן כן. עורכת הדין שרון קרני מעמותת "במקום", בבקשה.

אנחנו מצטרפים לדברים של האגודה לזכויות האזרח. יש שני דברים אקוטיים, שהם המחיר ופרק הזמן. במציאות שאנחנו חיים בה משכירים חושבים שחוזה ארוך זה שנתיים או שלוש, וגם בהצעות החוק – לפחות באלה שקראתי – כך קראתי. שלוש שנים זה לא ארוך. בשלבים שאדם עובר בחייו, שלוש שנים זה לא ארוך. אף אחד לא מסיים לגדל ילדים בשלוש שנים, הם לא מתבגרים תוך שלוש שנים. הרווקות יכולה להתקצר או להתארך, אבל אדם שילדיו התבגרו ועזבו את הבית והוא חי באיזושהי צורה של זוגיות בלי ילדים בבית, אחרי שהם בגרו ועזבו – לא מדובר על שלוש שנים. אלה פרקי זמן הרבה יותר ארוכים והדיור צריך להתאים לשלב הזה בחיים, שבו האדם נמצא.

אבל זה נכון לגבי הדירה להשכיר, זה לא כל כך נכון לגבי החוק הזה. כשאת מדברת על דירה להשכיר את צודקת, ונדמה לי שאפילו מדובר שם על שבע שנים, כשזה משהו ממלכתי, ממשלתי.

שבע שנים זו כבר שכירות טעונת רישום. אנחנו מתרשמים מהצעות החוק שמסדירים לשלוש שנים. למחיר יש איזושהי יציבות מאוד מוגבלת, לטעמנו לא מספיקה, לשלוש שנים. בעוד שלוש שנים, כשהילד לא יהיה בכיתה א' אלא בכיתה ד', אז תשברי את הראש. לטעמנו, זה לא מחובר למציאות של משפחות ששוכרות. זה לא סטודנטים שרוצים לגור בכפר גלעדי ולא בקרית שמונה אלא זה משפחות ששוכרות. היום אני רושמת את הילדים שלי לגני עירייה כשאני לא יודעת אם אגור קרוב אליהם או רחוק מהם בספטמבר. כמו ששמענו פה, אני אחת מרבים מהתושבים בתל-אביב ששוכרים. אבל זו רק אנקדוטה, ככה אנשים חיים לאורך עשרות שנים, אם לא לאורך כל חייהם. לכן אנחנו מבקשים להבין ששלוש שנים זה מעט מאוד מבחינת היציבות. השכר לא עולה והשלב בחיים שאדם מצוי בו הוא לא עד כדי כך משתנה שצריך שתנאי הדיור שלו ישתנו.

אבל לגבי השלוש שנים, הממשלה גם לזה לא - - -

זה לא מידתי בעיניי. ב-12 שנים עברתי שמונה דירות. היום אני שמה מדבקה על הארון, אז הבן שלי אומר לי: אבל כשנעבור מפה, איך נוריד את המדבקה הזאת? זו המשמעות של משפחה שחיה בשכירות. אני מספרת אנקדוטות מעצמי אבל הן תקפות לכולם.

זה המצב. מצב עגום.

לגבי המדד – אני אומרת גילוי נאות: לא הצלחתי לקרוא את כל ההצעות בגלל כל מיני סיבות. אבל ממה שהסתכלתי היה מדובר על 2%; 2% זה לא מעט, לדעתנו זה הרבה מדי. אמרו פה מהמרכז לצעירים בעיריית תל-אביב שכמעט כל הפניות שהם מקבלים הן בעלות אופי שמקבל הסדרה בחוק. זה שוב חוזר לעניין של המחיר – היא אומרת שלא פונים אליהם לגבי המחיר, המחיר לא מוסדר עד הסוף.

אמרתי שפונים, אבל עיקר הפניות הן פניות - - -

אחרי שהם כבר חתמו וסגרו על המחיר אז הם מדברים אתך על דברים אחרים. אנחנו מבקשים לזכור שיש הרבה אוכלוסיות של משפחות בקרית גת ובמוצקין ולא בלב תל-אביב, איפה שאני גרה, שגם הן מתמודדות.

תודה. משרד האוצר, בבקשה.

אני מאגף התקציבים במשרד האוצר, רכזת שיכון. כמה הערות לעניין יציבות המחירים, שירד מהחוק. ההצעה הזאת, שעברה כמה גלגולים, התפרסמה להערות הציבור בשנת 2014, לפני נפילת הממשלה הקודמת, וכללה בתוכה חלק שמדבר על הגבלה על המשכיר להעלות את שכר הדירה. היא אמרה שניתן יהיה להעלות רק מדי שלוש שנים. ההצעה הזאת התפרסמה להערות הציבור והערות הציבור נתקבלו. בזמן שחלף בין הפרסום להערות להקמת הממשלה החדשה כתבה המועצה הלאומית לכלכלה, שהיתה שותפה לצוות שגיבש את הצעת החוק, מסמך ארוך ומפורט שמסביר את הנזקים בפרק של יציבות המחירים. עמדת המועצה הלאומית לכלכלה היתה שההתערבות הזאת רק תגרום לנזקים, היא תגרום לקפיצות מיותרות מדי שלוש שנים ואין צורך בהתערבות כזאת במחיר כי היא רק תזיק לשוכרים ולא תיטיב עמם.

עמדה של מי?

עמדת המועצה הלאומית לכלכלה. עמדת בנק ישראל היתה זהה, וגם הם יעצו לשרים שלא להתייחס בחקיקה למחירי השכירות.

ומה עם הגבלה לחמש שנים או לשש שנים ולא לשלוש? בחנתם את האפשרות הזאת? שאלתי שאלה.

אני מנסה לדבר. אשמח לשמוע את השאלה, אבל זה פשוט מפריע - - -

בסדר גמור, אני רק שואלת אם בחנתם אפשרות של יותר שנים.

רגע. לאחר שהעמדות האלה נתקבלו והוצגו בפני השרים החליטו שרת המשפטים ושר האוצר שאין מקום להגביל את שכר הדירה בחקיקה. הוצגו בפניהם גם כל מיני מחקרים בין-לאומיים שנעשו על ההשפעות השליליות של התערבות במחירים של שכירות בכל מיני מקומות בעולם. זה יוצר שני שווקים, דירות מסוימות שיש לגביהן פיקוח, דירות שאין. בקנדה, למשל, יש חברות שבאות לבעלי הדירות ואומרות: אנחנו נעזור לכם לפנות את הדיירים מהבניין – בקנדה אפשר להעלות את שכר הדירה רק כשמפנים – וכך נאפשר לכם להביא שוכרים חדשים, להעלות את שכר הדירה, ואנחנו ניקח אחוז מזה. הן משתמשות בשיטות שונות ומשונות כדי להוציא דיירים החוצה. זו דוגמה להשלכות שליליות שיכולות להיות להתערבות בשכר הדירה.

גרף מעניין שהולך להתפרסם בדוח בנק ישראל, ואתמול גם ישבנו אתם ובדקנו את הנתונים, מראה שב-15 השנה האחרונות שכר הדירה עלה באופן מתואם עם השכר, לפי שני המדדים של הלמ"ס – יש מדד שקצת יותר עלה בשנים האחרונות ומדד שעלה פחות. אני מוכנה להביא את זה לישיבה הבאה ולהראות לכם.

לא כולם סטודנטים.

אני מבקשת להעיר שבדיון בוועדת השקיפות הלמ"ס הודיע שאין בידו למדוד את התנודות בשוק השכירות בצורה מלאה והלמ"ס, באופן נכון ורציני, גם החליט להכניס מדדים חדשים לתוך הבדיקה שלו כדי שיתאפשר לבדוק את מצבו של השוק הזה בעתיד.

לפי מה שאנחנו רואים, מחירי הדיור לבעלות עלו בצורה מאוד חדה, יש עלייה עודפת, מעבר למדדים האחרים, כמו שכר וכמו תוצר לנפש. אנחנו רואים שמחירי הדירות לבעלות קפצו, לעומת זאת, מחירי השכירות - - -

תראה שזה - - - אחרת.

אני לא הפרעתי לך. לעומת זאת, מחירי השכירות נשארו באותו קו שמתיישר יחד עם המדדים שאנחנו רואים, כמו השכר והתוצר לנפש. זו אמירת אגב.

למרות זאת, חשבו השרים שיש מקום באמצעים מנהליים לתמרץ את השוק הקיים, של אותם 600,000 דירות בשכירות, לתמרץ את המשכירים להעמיד חוזים ארוכי טווח, ולו מהסיבה הפשוטה שהשכירות ארוכת הטווח היא תחליף למוצר הדירה בבעלות, ואם היא תחליף לא מספק זה באמת מעלה את הביקושים לדירות בבעלות ותורם לעליית המחירים.

איפה עומד העניין של הצעדים המנהליים? זה הצוות - - - ?

בצמוד להצעת החוק הוקמו שני צוותים; צוות אחד בראשות החשבת הכללית באוצר, שבוחן מתווה. עבדנו בצמוד עם עיריית תל-אביב על המתווה, הם הביאו לנו עבודה באמת מדהימה ומרשימה. הצוות הזה מצא איזשהו מודל שבמסגרתו המדינה תציע למשכירים להעביר את הדירות שלהם להשכרה ארוכת טווח לידי חברות שמתמחות בכך וגם תיתן איזשהו סבסוד. הצוות הזה כתב את מסקנותיו והוא צריך את המסקנות לממונים.

איזה סבסוד?

את לא מסוגלת לענות? זו שאלת ביניים.

סבסוד לטובת תמרוץ להשכרה ארוכת טווח.

איזה סבסוד? של מה?

דיברנו על סבסוד למוצר ביטוח.

כלומר?

כלומר ביטוח דירה. אחד הדברים שמשכירים מאוד חוששים מהם זה נזק שייגרם לדירות שלהם מידי שוכרים ארוכי טווח.

שעלותו השנתית היא מה?

בהתחלה יצאנו מקונספט שיספיק לעשות איזשהו ביטוח דירה, ובאו אנשים עיריית תל-אביב ופקחו את עיניו ופתחו בפנינו מודל אחר שאומר שיבוא גוף שייקח את האחריות על הניהול של הדירה כולה, לא רק לעניין הביטוח, ויתמודד גם עם השוכר - - -

מי יממן את זה? השוכר, המשכיר? הרי בסוף זה ייפול על השוכר.

הבנתי שמדברים על תמריצים של משרד האוצר.

למי?

למשכיר.

המשכיר יקבל כסף.

אנחנו מדברים על תמריץ שבסופו דבר יתחלק בין השוכר למשכיר כדי שלא יעלה את שכר הדירה.

את תחייבי אותו, תסלילי אותו - - -

לא. אני לא אסליל אותו ולא אחייב אותו. אציע לו.

את מדברת על המתווה.

דרך חברת תיווך ניהול, וזה רק יעלה את העלויות.

זה מודל שאנחנו עובדים עליו כבר תקופה ארוכה. זה מודל שנוסה בהצלחה רבה מאוד בבריטניה. יכול להיות שתהיה על זה פרמיה. אין כאן בעיה של מחיר, יש כאן סוגיית יציבות. המטרה היא להגיד לך, אם אתה משפחה עם ילדים ואתה רוצה דירה שכורה, שיהיה לך מוצר מסוג חדש, מוצר של דירה מנוהלת עם חברת ניהול, כשאתה יודע שהחוזה הוא לשלוש שנים, שאי אפשר להעלות את השכירות משנה לשנה, שהתיקונים מובטחים מיידית וכו'. זה להכניס מוצר חדש לשוק השכירות הישראלי.

אבל אתה תשלם גם על חברת הניהול.

לא יודע. חלק מזה, המדינה תיתן רשת ביטחון; חלק, יהיה שווה לבעל הדירה כי הוא יקבל מוצר טוב יותר, הוא יכול להפסיק להתעסק עם דיירים, ויכול להיות שתהיה גם פרמיה. אני שוב אומר, ואמרתי את זה גם בתחילת הדברים: הבעיה היא לא המחיר. המחיר יטופל בהיצע וביקוש; נבנה יותר דירות – יהיה מחיר נמוך יותר. החוק הזה והתמריץ שאליו מעין התכוונה לא בא להוריד מחירים בשוק השכירות, הוא בא להכניס מוצר יציב, שמשפחה תוכל לגור בדירה ולא ישגעו אותה. אנחנו קצת מערבבים פה, זה דיון אחר. חוק שכירות הוגנת לא מופיע בחוק.

מעין, משפט אחרון. אנחנו חייבים לסיים.

ההצעה הזאת עברה במקביל להקמת צוות. הצוות שדיברתי עליו, ורועי הסביר את זה מצוין, הולך להגיש את מסקנותיו ואנחנו מקווים שהדברים יצאו לפועל בחודשים הקרובים. בנוסף לכך, הוקם צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שיושב לשמאלי, שנועד לבחון את הצורך בהרתעה משפטית ייחודית לעניין נושא השכירות לטובת כל הדברים שהועלו פה.

איפה עומד עניין ההמלצות? בבקשה, עורך הדין קמיניץ.

שמעתי חלק מהדברים שנאמרו כאן קודם. התכנסנו כדי לבדוק את האפשרות לבחון דרכים שנוגעות לסדרי הדין, באופן שיאפשרו תמיכה בחוק החדש, לכשיחוקק, מתוך ההבנה שהעילות שיש לשוכר – לא רק למשכיר אלא בעיקר לשוכר - לפי החוק החדש, שאמור לייצר יתר הגינות יחסית למצב היום, הן עילות שקשה מאוד לברר בהליך משפטי ארוך ורגיל בבית המשפט, נוכח העובדה שבדרך כלל לא מדובר בסכומים גבוהים ולכן זה לא משהו שאנשים, או אפילו שוכרים, הולכים לברר בערכאות משפטיות ולסחוב הליך משפטי לטובת סעד של כמה אלפי שקלים בודדים. הרצון שלנו הוא לבחון דרכים מקלות יותר לבירור סכסוכים שכאלה. היום יש ערכאה שעוסקת בסכסוכים מינוריים יותר - בית המשפט לתביעות קטנות, אבל אנחנו לא בטוחים שדווקא הערכאה הזאת מתאימה. אנחנו בוחנים עם הנהלת בתי המשפט גם את האפשרות למקד, באמצעות תקינה או באמצעות מיקוד - - -

יש גם בית דין לשכירות.

בית דין לשכירות זה משהו אחר לחלוטין. בית דין לשכירות הוא לפי חוק הגנת הדייר, הוא משהו שהולך ונעלם ולא טוב לסכסוכים שהחוק הזה צופה. לכן אנחנו ממשיכים לבחון עם הנהלת בתי המשפט אופציה של התבססות על בית המשפט לתביעות קטנות. במקביל נערכת עבודה משמעותית יותר בכל מה שקשור לסכסוכי מקרקעין בכלל. שרת המשפטים ביקשה מאתנו לבחון הקמה או יצירה של התמחויות בסכסוכי מקרקעין בכלל. יכול להיות שערכאה משמעותית יותר כזאת תדע לטפל נכון יותר בסכסוכי שכירות, למשל בין בעלים לשוכר בבית משותף. יש כל מיני אופציות שמונחות כרגע על השולחן, אנחנו בוחנים את כולן.

איפה זה עומד?

מיד אחרי שנצביע בוועדה על תיקון 109 לחוק התכנון והבנייה, וגם במליאה, ונצליח גם לטפל בעבירות בנייה בצורה נכונה, נתפנה לעבודה הרבה יותר מסיבית בעניין הזה.

בסדר, הבנתי. אז זה לא יתקדם.

אם נקדיש גם את המושב הבא לתיקון 109 זה ייקח יותר זמן.

דקה לחברת הכנסת סתיו שפיר. אנחנו מוכרחים לסיים.

אני רוצה לציין שאני מאוד אשמח אם נצליח להגיע לתחילת הקראה של החוק. ציפיתי שנגיע לתחילת הקראה של החוק בדיון הזה, מאחר שהוא נדחק, משום מה, ליום האחרון של המושב, אחרי הרבה מאוד זמן שהוא יושב על שולחנה של הוועדה. חבל מאוד שאנחנו לא מגיעים להקראה, גם שותפי, רועי פולקמן, שנינו מעוניינים בזה שנקדם אותו ולא נמתין עוד זמן. חבל מאוד, בגלל הפגיעות שנעשות בשוק הזה בזמן שאנחנו ממתינים עם הצעת החוק.

מספר הערות לעניין התמריצים. בחוק שהוצמד לא מופיע פיקוח כמו בגרסה הראשונה של החוק אלא תמריצי מס בתמורה לזה שמשכירי הדירות יעמידו את הדירה להשכרה לפרק זמן. דובר על שלוש שנים, אני חושבת שאפשר להגיע גם לחמש שנים, בתנאים הוגנים ובלי העלאת שכר הדירה – תמריצי מיסוי. בחנו את העניין הזה מכמה זוויות וגילינו, למשל, שהיום רשות המסים לא אוכפת את המס שנדרש על השכרת דירה. במבצע האכיפה האחרון שרשות המסים עשתה בנושא לפני שלוש שנים היא גילתה מתוך 32,000 משכירי דירות שחייבים במס על השכרת דירה ש-27,000 לא שילמו את המס עד לאותו תאריך. כלומר, חוסר אכיפה מוחלט של המס על השכרת דירה למשכירי דירה. בגלל זה הצענו צעדים מאוד פשוטים: אם זה פטור ממס בתמורה להשכרת דירה בצורה הוגנת, ואפשר לחשוב גם על תמריצים אחרים, כמו מס שבח וכדומה. כל זה עלה גם בדיונים מול האוצר.

התמריץ שהציגה מעיין, תמריץ ביטוחי – אני חוששת שהוא לא תמריץ מספק, מאחר שביטוח דירה עולה, פחות או יותר, 400 או 500 שקלים בשנה. 500 שקל בשנה זה לא סכום שבעל דירה ירצה בשבילו ללכת לאי העלאת מחירי דירה משנה לשנה. זה סכום שאפשר בקלות להעביר לשוכר, כפי שעושים רבים היום, שלא לדבר על זה שעדיף לשלם אותו מאשר לא להעלות את שכר הדירה כשאנחנו יודעים שמשכירי דירות מעלים את שכר הדירה אפילו ב-1,000 שקל לפעמים בדירות של שניים–שלושה חדרים. ולכן אם דנים בתמריצים – ואני מאוד שמחה על הדיון – צריך לדון בתמריצים רציניים ואפקטיביים ולבחון את היעילות שלו ולא בתמריצים שיהיו רק לשם - - -

תודה רבה. שמענו את כל חברי הכנסת המציעים והיוזמים וגם שמענו את נציגי הממשלה.

לא שמעתם את נציגי השוכרים.

ועד שוכרי הדירות.

לא דיברתם?

לא דיברנו.

ביקשתם? בבקשה, קח שתי דקות.

שלום, אני דובר ועד שוכרי הדירות של ישראל ונציג "דור ללא דירה". אמרו פה דברים מאוד יפים סביבי, ואני רוצה להוסיף משהו קטן. כשהחוק הזה התחיל להתגלגל דיברתי עם נציגה של חברת הכנסת סתיו שפיר וסיפרתי לה על הדירה הנוכחית שלי. מאז ועד היום הספקתי לחזור להורים שלי, לחזור חזרה ללב תל-אביב ולעבור עכשיו לעוד דירה בדרום תל-אביב. עברתי כבר שלוש דירות מאז שהחוק הזה התחיל. הבעיה היא לא רק בעיה של תל-אביב. אני פה עם נציג של באר שבע, שיכול לספר לכם גם כן שהמשכירים מתעללים בהם. בכל מקום שיש בו אוניברסיטה יש התעמרות בסטודנטים ובזוגות צעירים.

נכון, בכל רחבי הארץ.

סליחה שאנחנו חייבים לסיים, כי יש ישיבה אחרת שמשודרת באולם נגב ואנחנו חייבים לעבור לשם.

סליחה, באתי היום מרחובות על מנת להציג.

אבל למה לא נרשמת? קח דקה, בבקשה.

מאז גיל 21 ב-1996, למעלה מ-20 שנה אני גר בדירות שכורות.

ברחובות?

ברחובות, בירושלים, בתל-אביב, בחיפה. עד היום, כבר למעלה מ-20 שנה - - -

איפה המצב הכי טוב?

ברחובות. במשך קצת למעלה מ-20 שנה עברתי 16 דירות, שזה מצב בלתי נסבל כשלעצמו. הדירות האלה, אספר לכם כמה נקודות לגביהן. יצא לי לגור בדירה שלא היה בה מטבח, דירת חדר זעירה שבאחת הפינות של החדר היחיד היה מקרר קטן, לצידו שולחן ועל השולחן פלטה חשמלית, ואת הכלים, לא היתה לי ברירה אלא לרחוץ בכיור של השירותים. יצא לי לגור בדירת מרתף, שהיתה יותר כמו בית כלא – בעיר הזאת, דרך אגב, כשלמדתי בהר הצופים - שהחלון היחיד שהיה לחדר השינה שלה נפתח לחדר המדרגות ולעשן הסיגריות של השכנים האטומים שהיו לי שם.

עודד, תודה. אני מזמין אתכם, את כל נציגי השוכרים, לדיונים הבאים שיהיו, כשניכנס - - -

יש תאריך?

שאלה מצוינת.

יהיה. יהיה תאריך. נזמין אתכם, תבואו ואז ניכנס לסעיפים – מה צריך בדירת מגורים, התאמה או אי התאמה וכל הדברים האלה. אנחנו נועלים את הישיבה, נקבע דיון המשך ונודיע לכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.