הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 362

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 9:00

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

אורי מקלב

פרקליטה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

היועמ"ש של הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים - מאיה לדרמן

עו"ד, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - ליאנה מגד

עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

מנהל מחלקת חקיקה - אגף שוק ההון, משרד האוצר - אהוד פמי מוריה

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - איה שוורץ

סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - מגי בראום

עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר - אייל בן ישעיה

עוזרת ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון - תמר ולדמן

המחלקה המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון - לין לרר

מחלקת איסוף, הרשות לאיסור הלבנת הון - ענבר שרייבר

מתמחה, הרשות לאיסור הלבנת הון - שחף סגל

סמנכ"ל ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח, איגוד חברות הביטוח - יעל לרנר פירסט

יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - טל אלוביץ

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

אסתר מימון

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2017

אני פותח את הישיבה, ישיבתנו השנייה בנושא צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2017. חלק גדול מן הדיון הקודם הוקדש לניסיון שלי להבין על מה מדובר ולמה, האם הדברים האלה חשובים ומהן המגבלות האמיתיות, או הפוך, מהן דרגות החופש, המעטות כנראה, שיש לנו בצווים האלה ביחס לנוהגים הבינלאומיים והמטלות המוטלות עלינו על-ידי הארגונים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון, טרור וכדומה.

אני מציין בהיעדרה של עו"ד מאיה לדרמן את תודתנו על המצגת המעניינת שקיבלנו. להבא הצעתי היא להביא חומר רקע כזה בפני הוועדה בתחילת הדיונים, כדי שנדע מאיפה צומחות הרגליים. הבנתי שהמצגת לא להפצה, גם את זה אני מבין, אבל אני חושב שניתן היה ולהבא צריך יהיה למצוא דוגמאות כאלה שכן ניתן להציג אותן כאן וגם לפרוטוקול. חלק מעבודתנו הוא החלק הגלוי, הציבורי. בסופו של דבר תמיד לתימהוני יש גם אנשים שלא רק שהם צופים בנו, אלא גם קוראים את הפרוטוקולים בדיעבד וגם מעירים. במובן הזה כדאי שהעבודה תהיה נקייה.

אני מבקש להודות במובן האחר של המילה, להודות בהודאה, שלא את כל הטריקים והתרגילים הבנתי. הבנתי שיש אפשרויות לכל מיני אנשים חורשי רעה, כנראה פיקחים מאוד או ערמומיים, כדי להשיג תוצאה לטובתם שהיא בניגוד לחוק או בניגוד לתקנת הציבור. חלק מהתרגילים האלה היו מעבר להשגתי הכלכלית או החשבונאית היומיומית. אני מודה בשני המובנים, תרתי משמע.

עדיין נותרה בי שאלה. אני חושב, לילך, שאמרת שתביאי נתונים בעניין הזה. אנחנו לא יודעים. קיבלנו דוגמאות, האם הדוגמאות האלה מייצגות 20 איש בחמש שנים או 2,000? שאלת סדרי הגודל של העבירות, אני חושב שהיא חשובה, כי אנחנו בדרך כלל נמנעים, לא תמיד יוצא לנו, אבל נמנעים מלהטריח את המחוקק בחוקים וצווים שאין להם ממש משמעות בחיינו מבחינה מספרית. שאלתי האם אפשר לקבל מספרים לגבי מספר הכתבות או מספר כתבי האישום, ואם לא כתבי אישום, אז הצעדים המינהליים שננקטו כלפי עורכי-דין למשל שלא נהגו כהלכה בהעברת הטפסים, ועל זה היה דיון מסוים. כמה עבריינים נתפסו או חשבנו שיש לנו סיכוי לתפוס אותם באמצעות טופסי הכרת הלקוח שנהוגים זה שנתיים?

נראה לי שאנחנו קצת מבלבלים עם הדיון השני. כאן אנחנו עוסקים בחובות דיווח וקופות גמל - - -

על מה זה היה?

זה היה על עורכי-דין ורואי חשבון ופה אנחנו על חברות הביטוח - - -

כרגע אנחנו עוסקים בחברות המנהלות - - -

תדעו לכם, בשבילי זה אותו דבר.

לגביהן כבר מ-2001 היו לכל הגורמים האלה צווים נפרדים שכרגע משרד האוצר מבקש לאחד עם חובות שכרגע אנחנו מנסים לשדרג אותן. לא מדובר ברגולציה חדשה לסקטור הספציפי הזה, שכבר אמון על נושא של - - -

בסדר. יש לי איזה פקפוק ביעילות של העניין כולו, אבל הייתי רוצה היום לסיים את הדיונים כדי שנוכל לנקות את השולחן. הבנתי מאלעזר בתדרוך השבועי שלו, שקיבלתי אתמול, שהתקדמתם בהבנות ובניסוחים משותפים. מה נותר לנו במחלוקת? ואם אין, נרוץ למען ירוץ הקורא בה.

יש דברים שהוועדה עוד לא הגיעה אליהם לקראת הסוף, לקראת התוספת האחרונה, של כל התסמינים למיניהם. יש שם כמה דברים שאולי צריך לדייק אותם.

מהביטוח יש מישהו?

אני.

אתה? היה מישהו אחר.

כן, היה גיל סולומון.

למעט הנקודות הקטנות שיש בעיקר לקראת הסוף, היו שתי נקודות, האחת יותר משמעותית השנייה פחות משמעותית. האחת זה הנושא של הרחבות להגדרה של איש ציבור זר, והשנייה זה האם אפשר להשתמש ברישיון נהיגה בתור מסמך זיהוי. אלה היו שתי הנקודות המרכזיות שעדיין היתה לגביהן מחלוקת. שאר הדברים פחות או יותר יישרנו קו למעט הנקודות לקראת הסוף.

יש רק עוד נקודה אחת שעלתה בדיון הקודם והיינו רוצים ללבן אותה, כי אנחנו חושבים שהיא לא לובנה די צורכה, זה עניין ההגדרה של הרשימה. יש כיום בעיה קשה שהאנשים שמופיעים באותה רשימה של פעילי טרור וכו', הם לא מופיעים עם אינדיקציה שיכולה לזהות אותם באופן חד-ערכי. אני אתן דוגמה, כדי לא להיות סטריאוטיפי - - -

למה רק פעילי טרור? אנחנו מדברים על עבריינים בדרך-כלל.

איזה רשימה? רשימת פעילי הטרור?

כן, רשימת פעילי הטרור. לדוגמה, יכול להופיע ברשימה הזאת אדם ששמו "משה כהן", בלי שום סימן זיהוי. הדבר הזה לא מאפשר לחברות, למי שמעוניין להסתמך על הרשימה ולמי שלמעשה מוטלת עליו חובה להסתמך על הרשימה, לבדוק מבחינה מהותית את השאלה האם אותו אדם ספציפי שבא בפניו הוא אותו אדם שמזוהה ברשימה עצמה.

למה?

אין שם מספר תעודת זהות, יש שם.

מצאת את השם, יש דגל שמורם באותו רגע. אין שאלות שאתה יכול לשאול אותו? האם אתה משה כהן מעפולה?

בדרך כלל יש שמות - - -

אתה לא רוצה לשאול אותו, האם אתה משה כהן פעיל הטרור.

בדרך כלל יש שמות של אנשים שהם אזרחים זרים ממדינות מסוימות, ואני לא בטוח שיש דרך אמיתית לדעת אם אותו אדם הוא אכן אותו אדם שמסומן ברשימה, במיוחד כשיש שמות שהם שמות מאוד נפוצים.

יהיו לנו לעתים קרובות בעיות. אלה אנשים שמסתירים את פעילויותיהן, כך אני מבין. אנחנו מדברים על מצבים שבהם מתעורר חשד, שזה מה שצריך להעיר אצלנו - - -

אדוני היושב ראש אני חושש שחסרה נקודה מסוימת שדיברנו עליה בדיון הקודם. יש חובה לפי הצו, וזו חובה שחלה גם על הגופים המפוקחים האחרים – יש הרי רשימות של ארגוני טרור ושל פעילי טרור שמערכת הביטחון מפרסמת פעם בכמה זמן - - -

כולל אלה שהיו designated, מסומנים, בחוץ-לארץ על-ידי מדינות אחרות. designated זה הביטוי האמריקני. איך אתם קוראים להם?

מוכרזים.

מוכרזים.

אחת החובות של הגופים המפוקחים היא לבדוק, במקרה של חברות ביטוח זה פעם ברבעון – לבדוק אם הלקוחות שלהם, אלה שפתחו אצלם חשבון וכו', האם יש התאמה בינם לבין גורמים באותה הרשימה. ומה שירון מעלה, הוא אומר: הרשימה הזאת, בגלל שהיא עם שמות בלי פרטי זיהוי אחרים, יש שמות גנריים, כמו משה כהן וכדומה, שאז יכול להיות שיש לי 50 לקוחות כאלה ואני לא יודע לזהות מי הוא מהם. זו הנקודה שהוא העלה.

לדעתנו יש דרך לטייב את הרשימה, כלומר, זה לא שאנחנו נמצאים בפני מציאות עובדתית שלא ניתן לשנות.

אתה צריך לדווח על חשד, כך אני מבין.

אני נמנע מפעולה.

חוק המאבק בטרור היום, שלתוכו הוטמעו ההוראות מחוק איסור מימון טרור, קובע איסורים מפורשים על פעולה ברכוש טרור, והתגובות בצו נועדו לאפשר עמידה בחובות מכוח חוק המאבק בטרור. אם יש טענות לגבי איך מוכרזים אנשים, כל אלה היו צריכות להישמע בפני הוועדה שדנה פה בהרחבה בנושא של חוק איסור מימון טרור, כי כך פועלת השיטה כבר שנים רבות. אגב, לנו לא ידוע על תקלות רבות. שמעתי מתמר שאולי היה מקרה אחד שעורר אי-פעם פרובלמטיות לגבי הנושא של הזיהוי של האדם. אני מזכירה שאנחנו מדברים על פעילי טרור זרים, כי בארץ אין הכרזות על פעילים, אלא רק על ארגונים. ולכן אני חושבת שהטענה לא קשורה כל-כך לצו הנוכחי, שמחייב אותם לבדוק מול הרשימה. אין פה את ההוראות המהותיות שקשורות לפעולה מול אותו גוף. הן מופיעות בחוק המאבק בטרור, ושם יש איסור לבצע פעולה שחשודה בעניינים האלה. זה לא בצו הזה.

האם טעיתי כשאמרתי שחלק מהמגמה של טופס ההיכרות היא להרים דגל של חשד? נניח שאתה מוצא שם כזה, ואתה לא בטוח שהוא איש טוב או לא כל-כך, בפני מי אתה אמור לשיטתכם להעיר על כך? הגיע אלי בן-אדם, שמו מופיע שם ברשימה. נניח שהיית יודע שהוא פעיל טרור, מה היית עושה עם זה?

אם אני יודע, יש הוראות מובנות איך לפעול. אסור לי להמשיך בתהליך וכו'.

אתה צריך לדווח למישהו על כך שהוא הגיע אליך?

כן.

למי לדווח?

למשטרה.

למשטרת ישראל בראש ובראשונה וגם דיווח מקביל לרשות לאיסור הלבנת הון, ואסור לו לבצע את הפעולה מול פעיל טרור, זה לא כמו החובות האחרות של חוק איסור הלבנת הון, שאם יש אינדיקציה לפעולה בלתי רגילה, מבצעים את הפעולה ומדווחים לרשות. במימון טרור, הכללים הם קצת שונים, עוד פעם, מכוח הוראות החוק.

האם יש שאלות אחרות שניתן לשאול את אותו לקוח פוטנציאלי שיאפשרו לברר האם הוא אכן אותו פלוני? הפקיד איננו חוקר במשטרה, הוא גם לא חוקר במכס – מה אנחנו מצפים ממנו?

זה נכון. רשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור היא רשימה של משרד הביטחון. אנחנו לא נתקלנו במצבים כאלה כמו שנאמר פה, שיש שמות גנריים, ואין עוד שום פריט זיהוי אחר. מדובר בכל זאת ברשימות בינלאומיות. כל הגופים בכל המדינות מאמצים אותן באופן אוטומטי, כדי שהם יוכלו לעמוד בחובות שלהם בנושא של מימון טרור.

יש עוד פרטים שם. נניח שהוא לא סתם משה כהן – אני לא יודע למה נטפלנו לאיש הטוב הזה – או פלוני אלמוני, הוא גם אומר לך שהוא מגואטמלה, זה כבר עוזר לך לסגור בהידוק נוסף את זהותו, הוא לא סתם פלוני בעולם. שם כתוב אולי, ברשימה, שפלוני אלמוני החשוד בטרור, שזה שמו, הוא מארץ זו וזו. הרי יש לך פרטים נוספים. אתה יכול לבקש ממנו פרטים אחרים שאינם. בלאו הכי יהיה לך טופס הכרת לקוח.

זה למעשה הערה או קושי שהגיע מהשטח. זה לא דיון תיאורטי שאנחנו מעלים כאן כמצוות אנשים מלומדה, אלא קושי שהעלו אותם אנשים שמטפלים בפועל באזרחים זרים שמגיעים ומעוניינים לבצע פעולות מול חברת הביטוח או מול קופת הגמל. כך שההנחה שלנו שזה קושי אמיתי ומבוכה אמיתית בפני פקיד, שלמעשה מצד אחד נכפה עליו לפנות לאותה רשימה, ומצד שני אותה רשימה היא לא רשימה שנותנת מספיק פרטים כדי להמשיך את התהליך או כדי להבין מה הצעד הבא שעליו לעשות.

לפנות למשטרת ישראל ולפעול על פי הנחיותיה. אם יש מישהו שנמצא שם ברשימה, זה מה שהוא מתבקש.

הוא לא יודע שזה מישהו שנמצא ברשימה, הוא יודע על שם דומה או זהה לשם שנמצא ברשימה. האם זה מספיק כדי לפנות למשטרה, כדי לעצור את אותו - - -

לפנות למשטרה ולפעול על-פי הוראותיה.

אני דווקא רוצה לחדד את זה. נניח שיש אוסמה בן לאדן שמגיע, ונניח שאוסמה בן לאדן המנוח בחיים, אני אמור לפנות למשטרה, למרות שאני בטוח שזה לא הוא? מה אני צריך לעשות?

אם אתה בטוח שזה לא הוא, זה לא אדם שהוכרז, אין מניעה לבצע את הפעולה.

השם מופיע, אבל הפקיד מידע אישי יודע שזה לא אותו אוסמה בן לאדן.

יצאת ידי חובתך. אם אתה יודע, יש לך סיבות לדעת.

אנחנו מכניסים פה למשוואה המון-המון שיקולים, שהם לא שיקולים אובייקטיביים, אלא סוגים של הערכות, ואני חושב שיש תועלת בניסיון לטייב את הרשימה ולהוסיף לה עוד אלמנטים עובדתיים חד-ערכיים.

עכשיו אני מבין יותר טוב. המלצתך בעקבות ההערות מן השטח היא שינסו לשפר, הגורמים העולמיים הנלחמים בטרור – ינסו לשפר את הרשימה הזאת כמיטב יכולתם.

משרד הביטחון של האו"ם.

אני יכול לתאר לעצמי שהם מנסים לעשות את זה דבר יום ביומו, אבל אם תירשם גם המלצתך, זה יהיה לטובה.

אני מציעה גם לפנות למשרד הביטחון. אם יש קשיים מסוימים ברשימה, אני מציעה לפנות למשרד הביטחון ולומר: אין לנו די אינדיקציות ולהציף בפניהם את העניין. כרגע, לגבי הצו הנוכחי, ההערה הזאת לא רלוונטית, כי שוב, הצו מסתמך על חקיקה ראשית אחרת.

אני מציע שנמשיך לקרוא ונחזור בסוף לסגור.

בוקר טוב, אדוני, אנחנו נמשיך מסעיף 5.

גם אני מהתאחדות חברות הביטוח. אם אפשר ברשותכם, לפני שנתקדם לסעיף 5, לגבי סעיף 4(4), הבנו שהוא לא נידון בישיבה הקודמת, ויש לנו בקשה להעלות את הסעיף הזה.

קראנו עד סעיף 5.

לא עלתה ההערה מצדנו.

לא נעשה את זה לגמרי פורמלי. כן.

בבדיקות שיצאו לפני זה מול משרד האוצר, מול הפיקוח, נאמר לנו שיש מדינות שלא קיים בהן מרשם מרכז, וביקשנו באופן חלופי לקבל רשימה שמהווה חלופה לאישור של עו"ד ההתאגדות.

אני לא רואה את הסעיף.

"לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור - - - על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך - - - על פי אישור של עורך דין; הגוף המוסדי יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ואישור כמפורט - - - בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – הגוף המוסדי יקבל לידיו אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות." ביקשנו מהפיקוח בזמנו, ואמרו לנו שהנושא ייבדק, לקבל לחילופין רשימה של המדינות שבהן לא קיים מרשם. במקום לקבל בכל פעם אישור של עורך-דין שמאשר את זה ביקשנו לקבל מראש רשימה כזאת.

האם יש תשובה לשאלה הזאת? הייתי מחסיר. אם יש לך רשימת המדינות שיש בהן, קחי את כל מדינות האו"ם, זה יותר מ-160 ותחסירי אותן.

לי אין רשימה.

193 מדינות.

תחסירי אותן.

אני צריכה שיאשרו לי, כי כרגע אני נדרשת לקבל אישור של עורך-דין. הפיקוח, האם יש לכם הצעה בעניין זה?

הקושי, ככל שהוא מתעורר כאן, הוא קושי רוחבי. בדיוק שאלתי את הרשות לאיסור הלבנת הון אם יש רשימה כזאת בנמצא. כרגע אין בנמצא רשימה כזאת, מה גם שיכול להיות שיהיו שינויים. כלומר, צריך לעדכן רשימה מהסוג הזה. אני לא בטוח שהנסיבות הן כאלה שמצריכות להקים מראש רשימה מהסוג הזה, אבל אנחנו מוכנים לבדוק, מאחר שזה נושא רוחבי, הוא לא רלוונטי רק לחברות ביטוח.

אולי זו ההזדמנות. אם זה רוחבי, וזו אכן בעיה, היא לא בעיה עצומה נראית לי, אבל אם אפשר לא להקשות, אולי אפילו להקל, למה לא?

יש לכם אינדיקציה כמה המקרה הזה מתעורר, כמה זה רלוונטי?

אני יכולה לבדוק מול החברות. כרגע הבנתי שזה קושי שעלה בדיונים שקיימנו גם מולכם. אני יכולה לבדוק מבחינת ההיקף.

הייתי שמח לדעת אם במישור הפרקטי זה באמת מעורר איזה קושי.

זה מעורר קושי, כי זה עלה על ידם, ולכן הם ביקשו להסתפק ברשימה כזאת.

אני יכול גם לשאול מה הקושי ההפוך. מה הקושי לארגן רשימה כזאת ולהשתדל שפעם בשנה או אפילו שנתיים היא תעודכן. אחר-כך יהיו מקרים שאינם בדיוק מעודכנים בחודש זה וזה. אני מסתכל עכשיו על הסדר הנכון בממלכה. זה מסוג הפרטים, בייחוד בעולמנו הממוחשב, קובץ כזה אני חושב שהיה מועיל, היה מועיל לכולם אם זה היה חלק מכלי העבודה. אם זה כלי עבודה, כדאי שהוא יהיה מעודכן.

אפשר להעיר משהו?

כן, מאיה.

סליחה קודם כול על האיחור.

ניסיתי לעצור את הישיבה עד לבואך, ולא צלח הדבר בידי, חבריי גברו עלי... הודיתי לפרוטוקול וגם לחברים על המצגת. היא היתה מעניינת, אבל היא הציבה את שנינו במקרים מסוימים, כלומר, את אלעזר ואותי, בפני מקרים שמוחותינו הפליליים לא ירדו לסוף דעתו של הקרימינל.

הצעתי בשמחה לבוא ולהסביר.

לא. אחר-כך תכניסי לי רעיונות לראש. אנחנו ממשיכים. מה רצית להעיר להערה הזאת?

לעניין הזה, קודם כול, כמו שאודי אמר זו הוראה רוחבית בכל הצווים, ולא נתקלנו בבעיה. אני פשוט תוהה, בגלל שבסופו של דבר הערוץ המוסדי נדרש פה לקבל אישור מעורך-דין, אז כל הרעיון של קבלת אישור מעורך-דין, עורך-דין שמומחה בדין בינלאומי, מן הסתם, צריך לקבל אישור של עורך-דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות. זה תפקיד של עורך-דין במקרה הזה לבוא ולבדוק האם יש רישום באותה מדינה לתאגידים. בסופו של דבר יש מדינות שיש בהן מרשם תאגידים, יש מדינות שאין, וזה האישור שאותו עורך-דין נדרש לתת, זאת אומרת, הוא כבר עושה את הבדיקה הזאת.

אם רשימה כזאת תועיל, אני מתקשה לראות קושי גדול להכנת הקובץ הזה.

אין קושי, זה פשוט משהו שכל הזמן צריך - - -

תכינו קובץ באופן עיתי. פעם בשנה, חצי שנה, תשלחו אותו. הרי השאלה איננה המידע עצמו, כך אני מבין, אלא השאלה אם המידע הוא רשמי והוא מקובל עליכם - -

נכון, זה בסך-הכול רישום של תאגידים או לא.

- - זה יכול לחסוך את החתימה של העורך-דין. למה להזיז עוד פעם טופס? אתם שולחים אותו במייל? איך אתם מזיזים את הטופס הזה?

פר תאגיד. זה יכול לקרות השכם והערב, זה לא חד-פעמי, ובכל מיני מדינות שונות. כל תאגיד שאין לו אישור על רישום מרוכז, אנחנו צריכים לבקש אישור מיוחד, זה פנייה לתאגיד, לעורך-דין בכל פעם מחדש, זה גם מסמך משפטי.

מבחינתי זה קל וחומר. אם הבעיה, כמו שאמרתם, רוחבית, כדאי לכולנו שהיא תיפתר רוחבית. מה אכפת לכם?

מבחינתנו זאת לא כזאת בעיה. אין לי גם בעיה שייפנו אלינו וישאלו אותנו. זו בדיקה שאנחנו יכולים לעשות. כמו שאנחנו מקבלים פניות ציבור מגופים מפוקחים לגבי פרשנויות או הוראה מסוימת איך לבצע, אין לנו בעיה שיפנו וישאלו אותנו האם באותה מדינה יש מרשם תאגידי.

איך את בודקת את זה?

מסתכלת בחקיקה של אותה מדינה, כמו שעורך-דין היה עושה.

מאיה, גם אם הם ייפנו אליכם, הם עדיין יצטרכו לפי הצו אישור עורך-דין. הם לא ייצאו ידי חובת הצו אם הם פונים אליכם.

זה נכון. זו הדרישה בכל הצווים.

תחסכו תשובות לשאלות.

גם תחסכו רגולציה מיותרת. למה להכביד?

חברים, יש גבול ליכולתי להשפיע על נבכי הביורוקרטיה, לא הייתי רוצה לעשות את זה עד כדי כך. אני חושב שהשאלה הזאת יכולה להביא לצעד מסוים של ייעול המערכת. אני מודה לך על הערתך. נמשיך.

הצהרה על נהנה,
על בעל שליטה
ועל אחר

בעת התקשרות בחוזה ביטוח חיים או בעת פתיחת חשבון או בעת הוספת מקבל שירות לחוזה ביטוח חיים או לחשבון, לפי העניין, ידרוש הגוף המוסדי מבעל הפוליסה, מהמבוטח או מהעמית, לפי העניין, הצהרה אם הוא פועל בשביל עצמו או בשביל נהנה; הצהיר בעל הפוליסה או המבוטח או העמית, לפי העניין, כי הוא פועל בשביל נהנה - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ג)(1) לגבי כל אחד מהנהנים; היה הנהנה בלתי ידוע כאמור בסעיף 3(ג)(1) יצהיר על כך בעל הפוליסה, המבוטח או העמית לפי העניין;

בעת התקשרות בחוזה ביטוח חיים, במקרה שבו בעל הפוליסה הוא תאגיד, ידרוש המבטח הצהרה מן התאגיד על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג)(2) לגבי בעל שליטה בתאגיד.

כתנאי לביצוע פעולה שחייבת בדיווח לפי סעיף 10 בחוזה ביטוח חיים, וכתנאי לביצוע פעולה שחייבת בדיווח לפי סעיף 10, בחשבון לאחר פטירתו של העמית, על פי הוראה שנתן מוטב למקרה חיים, או מוטב למקרה מוות, לפי העניין, ידרוש הגוף המוסדי ממוטב כאמור, הצהרה אם הוא פועל בשביל עצמו או בשביל נהנה; הצהיר מוטב כאמור כי הוא פועל בשביל נהנה - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(א)(1)(א) ו-(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; לא היה בידי הגוף המוסדי מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף 3(א)(1)(ג) ו-(ד) וכן את מדינת האזרחות.

כתנאי לביצוע פעולה שחייבת בדיווח לפי סעיף 10 בחוזה ביטוח חיים, וכתנאי לביצוע פעולה שחייבת בדיווח לפי סעיף 10 בחשבון לאחר פטירתו של העמית, על פי הוראה שנתן מוטב למקרה חיים, או מוטב למקרה מוות, לפי העניין, ידרוש הגוף המוסדי ממוטב כאמור, שהוא תאגיד, הצהרה מן התאגיד או אישור של עורך דין על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ח) לגבי בעל שליטה בתאגיד.

הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה לפי הטופס שבתוספת השנייה; הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) ייעשו לפי הטופס שבתוספת השלישית.

גוף מוסדי יבדוק את סבירות ההצהרה, כאמור בסעיפים (א) ו- (ג), על פניה.

אני חושב שאולי כדאי לקרוא את התוספות ביחד עם הסעיף הרלוונטי.

לא שמעתי.

הסעיף מדבר על הצהרה - - -

איזה תוספת?

יש למעשה שתי תוספות. התוספת השנייה שאנחנו מפנים אליה.

אני לא בטוח שאת הטפסים עצמם צריך לקרוא. את הטפסים עצמם לא חייבים לקרוא.

בטפסים אין טעם. אצלי זו תוספת שנייה.

נכון. יש תוספת שנייה ותוספת שלישית.

אני אמשיך בסעיף 6 לגבי שמירת מסמכי הזיהוי, סעיף 7 זה הוראות בנסיבות מיוחדות, וסעיף 8 – שיקולים לעניין הליכי זיהוי חלופיים.

שמירת מסמכי הזיהוי

6.

גוף מוסדי ישמור על מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות מתום השנה שבה הסתיימה חבותו על פי חוזה ביטוח החיים או אחרי שייסגר החשבון, לפי העניין, או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן על ידי הממונה במקרים מסוימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את הגוף המוסדי להכרת העמית או המבוטח לפי סעיף 2.

הוראות בנסיבות מיוחדות

7.

על אף האמור בפרק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

סליחה, ייתכן שדרך סעיף 7 תוכלו לפתור את הסיפור של הרשימה. שם זה במקרה מסוים, אבל צריך לחשוב, אולי דרך סעיף 7 אפשר לפתור את זה, או דרך הסעיף של הסמכות של הממונה למסור - - -

שיקולים לעניין הליכי זיהוי חלופיים

8.

בחוזה ביטוח חיים או בחשבון שבו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, ישקול הגוף המוסדי, לפי מידת הסיכון להלבנת הון או למימון טרור, ביטול הקלות, ככל שניתנו לפי סעיף 7.

למעשה סעיף 8 מתייחס לסעיף 7. סעיף 7 נותן סמכות לממונה לקבוע הוראות למקרים מסוימים על דרכי זיהוי חלופיות, ובדרך כלל אנחנו מדברים על הקלות. סעיף 8 מתייחס ואומר שאם יש חשש להלבנת הון או למימון טרור של הגוף המוסדי, על אף ההוראות של הממונה, במקרה הספציפי הזה לשקול האם לבטל את ההקלות בגלל אותו חשש שקיים. הערות?

אם מתעורר חשש קיים, כל העניין בטל. למה אני ממשיך בהליך? מה עניין ההקלות פה?

סעיף 7 בכל זאת נותן סמכות לממונה. יש לנו פה כללים שאנחנו קוראים. יש סמכות לממונה במקרה מסוים, זה יכול להיות בעקבות פנייה של גוף מוסדי או בצורה יותר רוחבית על צורך לאימות בדרך שונה ממה שכתוב בצו או דרך זיהוי שונה. זה למעשה סעיף 7 שמאפשר לממונה לתת הוראות ספציפיות. סעיף 8 מחדד שאם אחרי שהממונה נתן את ההקלות, מתעורר במקרה מסוים חשש אצל הגוף המוסדי, הוא מאפשר לו להחמיר.

הכול למען הסר ספק, אני מבין. לי זה מובן מאליו.

אנחנו מגיעים לפרק ג', שמדבר על חובות בקרה ודיווח. יש לנו כאן גם בקרות שוטפות, גם דיווחים. נקרא ונסביר.

בקרה שוטפת

9.
גוף מוסדי יקיים בקרה שוטפת אחר פעולות מקבל שירות בחוזה ביטוח חיים או בחשבון, לפי העניין, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק; בלי לפגוע בכלליות האמור, גוף מוסדי יקיים–

בקרה בהתייחס לתהליך של הכרת המבוטח או העמית שביצע, לפי מידת הסיכון של המבוטח או העמית להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות המבוטח או העמית או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לגוף המוסדי, יבצע הגוף המוסדי הליך הכרת הלקוח פעם נוספת;

יש פה למעשה חובה במקרה מסוים לבצע שוב את כל ההליך של הכרת הלקוח.

בקרה כי הפעולות תואמות את אופי חוזה ביטוח החיים או החשבון לפי היכרותו עם המבוטח או העמית;

לא הבנתי מה הועילו פה חכמים בתקנתם. התעורר פה חשד, עכשיו הוא חוזר על אותו הליך. הוא ישאל אותן שאלות ויקבל אותן תשובות.

זה לא חשד, זה ספק. זה לא חשד שהוא עשה משהו, אלא אתה לא בטוח מי עומד בדיוק מולך.

התעורר ספק. מה יועיל צרור השאלות הזהות? מה הציפייה, שהוא יקבל תשובות אחרות?

זה יכול להיות גוון שונה של שאלות. זה איזה זרקור שיש לפניו לגבי אדם מסוים. הוא יכול גם לשנות. זה לא חייב להיות מתכונת זהה של שאלות. זה אלמנטים שונים.

בקרה על פעילות בחוזה ביטוח חיים או בחשבון הנעשית מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;

בקרה מוגברת על הפעילות שנעשית בחוזה ביטוח חיים או בחשבון שמקבל השירות בו הוא איש ציבור זר;

בקרה מוגברת על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור.

דיווח לפי גודל וסוג פעולה בחשבון או בחוזה ביטוח

10.

סוכן ביטוח ידווח לגוף המוסדי שהוא צד לחוזה ביטוח החיים או שהוא מנהל קופת הגמל שבה מתנהל החשבון, על פעולה של תשלום דמי ביטוח לפי חוזה ביטוח החיים או של הפקדה בחשבון, לפי העניין, במזומנים או בהמחאות נוסעים, אם סכום הפעולה כאמור שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות.

גוף מוסדי ידווח לרשות המוסמכת על פעולות ועל מקרים כמפורט להלן:

פעולה של תשלום דמי ביטוח לפי חוזה ביטוח חיים או של הפקדה בחשבון שדווחה לו לפי סעיף קטן (א);

פעולה של תשלום דמי ביטוח לפי חוזה ביטוח חיים או של הפקדה בחשבון, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות; ואם הסכום הועבר לגוף המוסדי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, ידווח הגוף מוסדי על פעולה כאמור אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;

סך כל דמי הביטוח ששולמו לגוף המוסדי מתחילת השנה, לפי כל חוזי ביטוח החיים של המבוטח אצל הגוף המוסדי או סך כל ההפקדות המצטברות מתחילת השנה בכל חשבונות העמית בקופת הגמל, לפי העניין, עלה על סכום שווה ערך ל-250,000 שקלים חדשים;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח שמקורם בהפרשות לחיסכון, לפי חוזה ביטוח חיים או של משיכה מחשבון, לפי העניין, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות, המועבר לפי הוראה שניתנה לגוף המוסדי אל מחוץ לישראל; ואם הועברו למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, ידווח הגוף מוסדי על פעולה כאמור אם היא בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח שמקורם בהפרשות לחיסכון, לפי חוזה ביטוח חיים או של משיכה מחשבון, לפי העניין, במזומנים או בשיק שניתן להסבה, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח לפי חוזה ביטוח חיים בידי מוטב למקרה חיים או של משיכה מחשבון בידי עמית, לפי העניין בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות, אם החשבון לזיכוי שנמסר לגוף המוסדי אינו על שם המוטב למקרה חיים או העמית, לפי העניין;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח לפי חוזה ביטוח חיים בידי מוטב למקרה חיים שאינו המבוטח ואינו מוטב קרוב, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח לפי חוזה ביטוח חיים בידי מוטב למקרה חיים שהוא מוטב קרוב, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח שמקורם בהפרשות לחיסכון לפי חוזה ביטוח חיים או של משיכה מחשבון, לפי העניין בידי מוטב למקרה מוות, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות;

פעולה של קבלת תגמולי ביטוח שמקורם בהפרשות לחיסכון לפי חוזה ביטוח חיים או של משיכה מחשבון, לפי העניין שלא דווחה לפי פסקאות (4) עד (9), בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות;

סך כל תגמולי הביטוח שמקורם בהפרשות לחיסכון ששולמו במצטבר מתחילת השנה או סך כל המשיכות המצטברות מתחילת השנה, לפי העניין, למעט אם שולמו בפעולה בודדת, מכוח כל חוזי ביטוח החיים של מבוטח אצל הגוף המוסדי או מכל חשבונות עמית בקופת גמל שמנהל הגוף המוסדי, לפי העניין, עלה על סכום של 1,000,000 שקלים חדשים;

קבלת הלוואות בידי עמית או מבוטח שסכומן המצטבר בשנה אחת שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות.

תודה. בכל הסעיפים האלה, מלבד (4), יש שני סכומים שמצוינים, מיליון שקל, והסכום הקטן הוא 50,000 שקל. ב-(4) מדובר על דיווח פעולה כאמור ובסכום שווה ערך ל-5,000. האם התכוונתם ל-5,000 או שחסר כאן אפס?

5,000 שקלים.

5,000. מדובר בהעברות מול מדינות בסיכון.

זה שוב אותן מדינות שנמצאות בתוספת הראשונה. אפשר לעבור על התוספת הראשונה.

זה מאופיין או במדינות שלא משתפות פעולה במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ובמימון טרור ומסווגות כמדינות בסיכון על-ידי FATF, או במדינות שנמצאו בעבר בהגדרת "מסתנן", לפי חוק ההסתננות, שזה מדינות גובלות, מדינות אחרות שמאופיינות בסיכון גבוה למימון טרור.

למעשה על-ידי הסכום הנמוך הזה באופן מעשי אתם אומרים שכל העברה למדינה ההיא היא חשודה.

אין הרבה מדינות. אין הרבה העברות לתימן, לעירק, לאירן וסוריה, אבל כשיש, אנחנו רוצים לדעת על זה.

שוב, אנחנו מדברים פה רק על חובת דיווח. לא עוצרים את הפעולה, אלא מדווחים עליה, מסמנים אותה.

רציתי לדעת שאין פה טעות סופר בערך של אפס.

אני ממשיך לסעיף 11. סעיף 11 בניגוד לסעיף 10 שנתן רשימה של מקרים שבהם יש חובת דיווח, אותם מקרים שמבחינתנו כבר מסומנים בחשש מסוים ואנחנו חושבים שנכון לדווח עליהם. בסעיף 11 אנחנו מדברים על כספים שהדיווח מוטל על הגוף המוסדי או על סוכן הביטוח ישר לרשות לאיסור הלבנת הון, אם באמת המידע שיש ברשות הגופים האלה נחזית כבלתי רגילה.

דיווחים נוספים על פעולה בחשבון או בחוזה ביטוח

11.

גוף מוסדי וסוכן ביטוח ידווחו לרשות המוסמכת על פעולה מכוח חוזה ביטוח חיים או מכוח חוזה ביטוח חיים - סיכון בלבד או בחשבון, לפי העניין, שלאור המידע המצוי ברשותם, נחזית כבלתי רגילה. לעניין זה, "פעולה" – לרבות ניסיון לביצוע פעולה;

בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית כפעולה בלתי רגילה.
זו למעשה הרשימה שיש לנו בתוספת הרביעית.

אין בדיווח על פעולה לפי סעיף 10 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.

גוף מוסדי ידווח לרשות המוסמכת על פעולה של מקבל השירות שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור.

זה הדיווח שדיברנו קודם שעובר גם למשטרת ישראל.

סעיף 12 עוסק בדיווח לגבי הלוואות.

דיווח בקשר להלוואה

12.

גוף מוסדי ידווח לרשות המוסמכת על כל הלוואה שנתן ללווה, לרבות ניסיון לקבלת הלוואה, שלאור המידע המצוי ברשותו נחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, "הלוואה" – כל אחת מאלה:

הלוואה שניתנת על ידי הגוף המוסדי לעמית או למבוטח בחשבון או חוזה ביטוח חיים;

הלוואה שניתנה במסגרת עסקי הגוף המוסדי שאינה הלוואה לעמית או למבוטח.

בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית כפעולה בלתי רגילה.

גוף מוסדי ידווח לרשות המוסמכת על פעולה של לווה כאמור בסעיף קטן (א) שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור.

אני רק מציין שבדיון הקודם זה לא היה בפני הוועדה ובנוסח הנוכחי יש תיקון בפני הוועדה – לא צריך לקרוא אותו, כי דיברנו עליו בסעיף 1, לגבי ההגדרה של מיהו מקבל שירות – יש תיקון שמגדיר גם את אותו אחד שקיבל הלוואה והוא לא לקוח קבוע, זאת אומרת, אין לו חשבון והוא לא עמית, אין לו חוזה ביטוח חיים, אבל אם הוא קיבל הלוואה מחברת הביטוח, מסתבר שכנראה יש שוק כזה, הוא גם יוגדר כמקבל שירות, כי אחרת אי-אפשר להחיל עליו הוראות. אני רק מציין.

סעיף 13. אנחנו ממשיכים לפרטי הדיווח. זה סעיף מעט טכני.

פרטי הדיווח

13.

דיווח לפי סעיפים 10 ו- 11 יכלול פרטים אלה:

לגבי חוזה ביטוח חיים או חשבון המדווח לפי העניין –

מספר הפוליסה או החשבון;

תאריך תחילת הביטוח או פתיחת החשבון;

תאריך תום תקופת הביטוח;

ערך יתרת החיסכון בחוזה הביטוח או סכום החיסכון בחשבון נכון למועד השערוך האחרון; מידע לפי פסקת משנה זאת ימולא רק בדיווח על ידי גוף מוסדי;

בדיווח לפי סעיף 10(ב)(4) עד (11) לגבי חוזה ביטוח חיים - האירוע המזכה לפי הפירוט שבתוספת החמישית;

מועד משיכת כספים מהחשבון או קבלת תגמולי ביטוח, בציון האם מדובר במשיכה של תשלומים כדין או במשיכה של תשלומים שלא כדין;

כתובת למשלוח דואר.

לגבי הפעולה או המקרה המדווחים –

שם הגוף המוסדי, סוג קופת הגמל או חוזה ביטוח החיים, לפי העניין, שם סוכן הביטוח, מספר הזהות שלהם ומענם ולגבי חשבון - גם שם קופת הגמל, מספר אישור מס הכנסה שלה;

תאריך ביצוע הפעולה, כפי שנרשם בספרי הגוף המוסדי, בדיווח לפי סעיף 10(ב)(2) עד (12) או 11, או כפי שנרשם בספרי סוכן הביטוח, בדיווח לפי סעיף 10(א), (ב)(1) או 11;

סכום הפעולה במונחי מטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ, יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל הידוע ביום רישום הפעולה;

סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע, עד שני סוגי מטבעות;

מספר סידורי של הדיווח;

בדיווח לפי סעיף 11 - סיבת הדיווח לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה; לדיווח יצורפו אסמכתאות לביצוע פעולה.

בדיווח לפי סעיף 10(ב)(2) עד (4) ו-(6) עד (12) - גם מספר הבנק, מספר הסניף ומספר החשבון במוסדות הפיננסיים המעורבים בפעולה, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים וככל שהם קיימים; בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה - גם שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה ומספר זהותו, אם נמסרו;

פרטי תיק בית המשפט או תיק הוצאה לפועל, לפי העניין, בפעולה של קבלת תגמולי ביטוח או משיכה מחשבון שהיא מימוש שעבוד או עיקול.

לגבי בעל הפוליסה, המבוטח, העמית, מיופה הכוח, המוטב למקרה חיים, המוטב למקרה מוות - אם הוא מוטב בלתי חוזר או אם נפטר המבוטח, בעל שליטה ועושה פעולה שאינו אחד מהם -

שם;

מספר זהות;

מען;

מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;

ביחיד - תאריך לידה ובתאגיד - תאריך התאגדות;

ביחיד - מין;

מעמד (תושב, תושב חוץ, תאגיד הרשום בישראל, תאגיד שאינו רשום בישראל).

לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים - הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ג) ו- (ח), לפי העניין.

דיווח לפי סעיף 11 בנוגע לחוזה ביטוח חיים - סיכון בלבד, יכלול את הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, אם היו מצויים בידי המבטח או סוכן הביטוח, לפי העניין.

דיווח לפי סעיף 12(א)(1)ו-(2), לפי העניין, יכלול פרטים אלה, ולגבי דיווח לפי סעיף 12(א)(2), ככל שפרטים אלה קיימים בידי הגוף המוסדי:

לגבי הפעולה המדווחת –

שם הגוף המוסדי ומענו, סוג קופת הגמל או חוזה ביטוח החיים, לפי העניין; בהלוואה מכספי קופת גמל - גם שם קופת הגמל ומספר אישור מס הכנסה שלה;

תאריך מתן ההלוואה;

תאריך תום ההלוואה;

מספר תשלומים לפירעון ההלוואה;

תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם בספרי הגוף המוסדי;

סכום הפעולה במונחי מטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ, יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;

סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע, עד שני סוגי מטבעות;

סיבת הדיווח לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה. לדיווח יצורפו אסמכתאות לביצוע פעולה;

מספר הבנק, מספר הסניף ומספר החשבון במוסדות הפיננסיים המעורבים בפעולה, שם המוסד הפיננסי האחר ומענו אם ידוע;

המספר הסידורי שהקצה הגוף המוסדי להלוואה.

לגבי עושה הפעולה - הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(3) ו- (4).

יש הערות?

סע.

איסור גילוי ועיון

14.

גוף מוסדי לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו, או תוכנו של דיווח לפי סעיפים 11 ו-12, וכן לא יגלה את עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או את תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה. על אף האמור, גוף מוסדי יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור, למי שהוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו בגוף המוסדי או בסוכן הביטוח, לפי העניין, לממונה או למי שהוא הסמיכו לכך, לרשות המוסמכת, או לפי צו של בית משפט.

למעשה זו חובת סודיות שיש לנו פה בסעיף, עם הסייגים שלה.

אנחנו בפרק ד', בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה. זה סעיף 15 שהתחלנו לדבר בהערה בתחילת הדיון, לגבי חובת הבדיקה מול הרשימה.

בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

חובת בדיקה אל מול הרשימה

15.

גוף מוסדי יבדוק אל מול הרשימה –

אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל פוליסה, מבוטח, עמית, מיופה כוח, מוטב למקרה חיים, מוטב למקרה מוות שהוא מוטב בלתי חוזר או מוטב למקרה מוות שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 17(א), נהנה ובעל שליטה (להלן יחד - מקבל שירות לבדיקה), בכל חוזי ביטוח החיים או החשבונות המנוהלים אצלו; בדיקה כאמור תבוצע לכל הפחות בסופו של כל רבעון;

אם שמו של עושה פעולה כאמור בסעיף 3(ז) מצוי בה;

אם שמותיהם של צדדים לפעולה בחוזה ביטוח חיים או בחשבון, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; בפסקה זו, "פעולה" - העברת כספים מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה או העברת כספים לישראל ממדינה או טריטוריה כאמור, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג או שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור.

פעולה פה זה גם העברת כספים מישראל לאותן מדינות וכמובן גם העברות כספים מאותן מדינות לישראל.

שונות. סעיף 16, סעיף של קביעת מדיניות. התייחסנו אליו גם בתחילת הדיון הקודם לגבי החובה על גוף מוסדי לקבוע מדיניות. מעבר לאותן הוראות שיש לנו פה בצו, שהן יותר ספציפיות, גם חובה כללית של קביעת מדיניות בהקשר הזה של הלבנת הון.

שונות

קביעת מדיניות

16.

גוף מוסדי יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה, לרבות בעניין זיהוי, הכרת הלקוח, דיווח וניהול רישומים.

ניהול רישומים ושמירתם

17.

גוף מוסדי יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל חוזי ביטוח החיים והחשבונות בקופות הגמל שבניהולו, שיכלול את פרטי הזיהוי הנדרשים לפי צו זה של בעלי הפוליסות, המבוטחים, העמיתים, המוטבים למקרה חיים, מיופי הכוח, הנהנים, עושי פעולה לפי סעיף 3(ז) ובעלי השליטה, וכן אם היו ידועים לגוף המוסדי פרטי הזיהוי של המוטבים למקרה מוות, אף אם טרם נדרש לרשמם לפי צו זה.

גוף מוסדי ישמור באורח נגיש פרטי פעולה כספית שבוצעה מכוח חוזה ביטוח חיים או חשבון, לרבות מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות עסקית הנלווית לה בין הגוף המוסדי לבין מקבל השירות למשך שבע שנים מתום השנה שבה הסתיימה חבותו על פי חוזה ביטוח חיים או שבה נסגר החשבון, הכול לפי העניין; לא היה בידי הגוף המוסדי מסמך הוראה כאמור, ישמור הגוף המוסדי את הרשומה הממוכנת המעידה על הוראה לביצוע פעולה; שמירת המסמכים יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969.

גוף מוסדי או סוכן ביטוח ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה של שבע שנים לפחות מיום ביצוע הפעולה; לא היה בידי הגוף המוסדי או בידי סוכן הביטוח מסמך הוראה כאמור, ישמור הגוף המוסדי את הרשומה הממוכנת המעידה על הוראה לביצוע פעולה.

גוף מוסדי ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 9 ושל ממצאיה, לתקופה של שבע שנים ממועד ביצוע הבדיקה או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן על ידי הממונה במקרים מסוימים שבהם המסמכים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק.

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), גוף מוסדי או סוכן ביטוח, לפי העניין, ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של שבע שנים אם הממונה דרש לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק וחוק המאבק בטרור.

יש פה סמכות, לפי הוראות של הממונה, לקבוע לגוף המוסדי או לסוכן הביטוח גם תקופת שמירת מסמכים שהיא מעבר לשבע שנים לצורכי חקירה או פיקוח.

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

18.

גוף מוסדי או סוכן ביטוח ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

זה בעיקר לצורכי פיקוח.

שמירת זכויות

19.

הפרת הוראה מהוראות צו זה, אין בה כדי לפגוע בזכויות הנובעות מחוזה ביטוח החיים או מהחשבון, לפי העניין.

סעיף 20 מבטל למעשה את הצווים הקיימים בעקבות הכניסה לתוקף של הצו המאוחד הזה.

ביטול

20.

בטלים –

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של קופת גמל וחברה המנהלת קופת גמל), התשס"ב-2001;

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטח וסוכן ביטוח), התשס"ב-2001.

תחילה ותחולה

21.

תחילתו של צו זה שנה מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול גם לעניין חשבונות קיימים וחוזי ביטוח חיים שבתוקף ביום התחילה.

סייג לתחולה

22.

על אף הוראות צו זה, לעניין חוזה ביטוח חיים, חשבון וקופת גמל –

סעיף 2 לא יחול על כספים לקצבה מוגבלת, ואולם חדלו להתקיים התנאים לקצבה מוגבלת, יחול סעיף 2 בשינויים המחויבים, במועד שבו חדלו להתקיים התנאים כאמור;

צריך להוסיף "לכספים".

"התנאים לכספים לקבצה מוגבלת".

הוראות סעיפים 3 עד 6, 9, 10, 15, 17(א),(ב) ו- (ד) יחולו על כספים לקצבה מוגבלת, רק בעת משיכה של תשלומים שלא כדין או בעת היוון של הקצבה לסכום חד פעמי או בעת משיכה של כספים מקופת גמל להשקעה שלא בדרך של קצבה. דיווח לפי סעיפים 11 ו- 12 בנוגע לכספים לקצבה מוגבלת יכלול את הפרטים הנדרשים בסעיף 13(א) בשינויים המחויבים, אם היו מצויים בידי הגוף המוסדי או סוכן הביטוח, לפי העניין;

סעיף 10(ב) לא יחול על פעולה של העברת כספים בין גופים מוסדיים;

סעיף קטן (ב) זה סעיף של הגדרות.

בסעיף זה –

"היוון של הקצבה לסכום חד-פעמי" – לפי סעיף 23 לחוק קופות גמל;

"כספים לקצבה מוגבלת" – כספים שמיועדים לקצבה, שהופקדו בקופות גמל לקצבה של עמית או מבוטח מסוים אצל אותו גוף מוסדי, וכן כספים שהופקדו בקופת גמל להשקעה למעט כספים שהופקדו בקופת גמל להשקעה לפי תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ז-2016, שסכום ההפקדה השנתי בהן ובקרן חדשה מקיפה של אותו עמית או מבוטח אצל אותו גוף מוסדי, אינו עולה על 70,000 שקלים חדשים;

"קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק קופות גמל, ולמעט קרן חדשה מקיפה, קרן ותיקה וקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתן בחוק קופות גמל.

אני אסביר את סעיף התחילה. למעשה הכלל בסעיף התחילה, מתי הצו הזה יחול, זה שנה מיום הפרסום.

בהסכמה עם חברות הביטוח?

כן.

תחילה – שנה מיום - - -

לגבי הוראת התחילה אין לנו הערה. יש לנו הערה לגבי התחולה. אנחנו נאמר אותה כשברוך יסיים.

אנחנו אומרים שנה מיום התחילה. יש פה שני חריגים: האחד, להעברות של כספים בין גופים מוסדיים אין חובת דיווח. ברגע שזה בסך-הכול עובר בתוך המערכת בין שני גופים אין חובת דיווח. זה חריג אחד.

חריג שני זה חריג של קצבה מוגבלת, שיש לו הגדרות שקראנו. הנושא של הכרת הלקוח ייעשה רק כשזה כבר לא קצבה מוגבלת, ולגבי הסעיפים האחרים תהיה תחולה רק כשאנחנו מדברים על פעולות מסוכנות, לדוגמה משיכת כספים שלא כדין או היוון, שיכולות לעורר חששות.

הערות.

כפי שנאמר, יש לנו הערה אחת לגבי התחולה, הערה שדנו לגביה עם משרד המפקח על הביטוח. הגענו להבנות, כפי שתפסנו את הדברים, שלא באו לידי ביטוי בנוסח הנוכחי. הנושא הוא ביטוח או פוליסות של עובדים זרים שאותן ביקשנו להחריג מהתחולה של התקנות מהפן המהותי, כשלפיו מהות הפעולות שמבצעים עובדים זרים, בסיעוד, בחקלאות, בבניין, הן לא פעולות שמעוררות סיכון להלבנת הון מבחינה מהותית, ולכן אין צורך להכביד על העובדים הזרים וגם על המערכת, הכבדה שגם תגרום לייקור של התהליך הזה, אם אין צורך אמיתי. והעניין השני הוא, שאם העובדים הזרים היו מתנהלים לפי הכללים הרגילים, הם היו מוצאים מהתקנות הללו. למה אני מתכוון? אם עובדים זרים היו יכולים להפקיד את ההפרשות הסוציאליות שלהם, או יותר נכון אם המעסיקים היו יכולים להפקיד את ההפרשות הסוציאליות של העובדים הזרים לטובת המוצרים הרגילים, כמו ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, אזי הם היו מוצאים מהתחולה של הצו, אבל בגלל שלפי הוראות חוקיות שונות העובדים הזרים לא יכולים, או המעסיקים שלהם לא יכולים להפקיד את הכספים לביטוחי מנהלים או לקרנות פנסיה, אזי הם נאלצים להפקיד את הכספים הללו לפוליסות פרט לביטוח חיים, ומכוח העובדה הזאת הם פתאום מוצאים את עצמם תחת הצו הזה.

אני חושב שאם יש טעם להחריג אוכלוסייה מסוימת מהצו הזה זה דווקא את העובדים הזרים, ולא להחיל עליה כלל מיוחד שלמעשה חל על האוכלוסייה הזאת ולא על האוכלוסייה הרגילה המבוטחת בביטוחי מנהלים ובקרנות פנסיה.

תשובה. מדינה? ממשלה? אתם בהתייעצות?

בהתייעצות.

משמיעה ראשונה הדברים נראים לי מסתברים. שכנעו אותי שלא. כמה יש לנו כאלה? כמה עשרות אלפים.

עד שהם ידברו על זה אני ארצה קצת להרחיב מעבר לדברים שברוך אמר לגבי הסעיף הזה. הצו הזה ביקש ליצור מנגנון שייצור מתאם בין הסיכון להלבנת הון שגלום בעמית או בלקוח מסוים לבין אמצעי הבקרה שהגוף המוסדי נדרש ליישם ביחס אליהם. הנחת המוצא שלנו שכספים שמופקדים לקצבה הם כספים שהסיכון שגלום בהם להלבנת הון הוא נמוך, כי יש אפיקי השקעה יותר אטרקטיביים למלביני הון. לכן פטרנו גם מהתחולה של הכרת הלקוח כל זמן שהכספים תחומים בסכום של 70,000 שקלים. זה סכום שסברנו שהוא סכום סביר להיקפי הפקדה.

מטעמי הרמוניה, אתם משתמשים בדרך כלל בסכום של 50,000 שקלים, שהוא הסכום המינימלי לדיווח על פעולה. אין לי בעיה עם 70,000, אבל אם 70,000, אז למה 50,000 - - -

זו זווית קצת שונה. א', היינו צריכים להגיע לאיזה סכום. 70,000 שקלים זה סכום הפקדה השנתי המקסימלי שניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה, וזה אחד מאפיקי ההשקעה לעניין קופת גמל לקצבה.

לגבי המשיכה של הכספים, הפן של המסוכנות, כפי שברוך אמר, הוא גלום בזה שהמשיכה היא בטרם המועד של ההגעה בקצבה, או שמדובר בסכום שהוא מעבר לקצבה המזערית, שזה משהו כמו מיליון שקלים בשלב היציאה לגמלאות, שמעליו אנחנו רוצים בכל זאת לדעת על הסכום.

נמשיך אולי לקרוא, ובינתיים הם משוחחים.

הכוונה לסעיף הקודם שאתם מתייעצים לגביו, הכוונה לעובדים זרים, בעלי אשרות כניסה כחוק, רשומים. נכון?

הם לא העלו את זה, אני מניח שכן.

הכוונה לאותם עובדים זרים שעובדים כחוק על-פי אשרה בתוקף.

נכון. ומדובר על כספים סוציאליים שהמעסיק מפריש להם, לא על כספים פרטיים או כספים אחרים.

הוראות מעבר

23.

על אף האמור בסעיף 21 –

סעיף 2 יחול, למן שנה מיום התחילה, בשינויים המחויבים, כתנאי לביצוע פעולה ראשונה בחשבונות עבר בסיכון בלבד;

הורדתי את המילה "בלבד".

סעיפים 3, 4, 15, ו-17(א) יחולו רק במועד ביצוע פעולה ראשונה באחד מחשבונות העמית בקופת גמל שבניהולו של הגוף המוסדי, או באחד מחוזי ביטוח החיים של בעל הפוליסה או המבוטח שמנוהל מול הגוף המוסדי, על –

חוזי ביטוח חיים שנכרתו או חשבונות שנפתחו לפני המועד הקובע, שהצו הקודם חל עליהם ועדיין לא בוצעה בהם פעולה;

חוזי ביטוח חיים שנכרתו או חשבונות שנפתחו לפני יום התחילה והצו הקודם לא חל עליהם או קבע סייג לתחולתם לפי הוראות סעיף 13 לצו הקודם;

בסעיף זה –

"המועד הקובע" – יום התחילה לפי הוראות הצו הקודם;

"הצו הקודם" – כל אחד מן הצווים המתבטלים לפי סעיף 20, לפי העניין;

"חשבונות עבר בסיכון" – חוזי ביטוח חיים שנכרתו וחשבונות שנפתחו עד 5 שנים לפני יום התחילה, שסכום ההפקדה השנתי בהם באחת מהשנים עד למועד ביצוע הפעולה עלה על 150,000 שקלים חדשים; ולעניין חוזי ביטוח חיים שלא הוצאו לפי קופת ביטוח, גם אם הסכום הצבור בהם במועד ביצוע הפעולה הוא 1,000,000 שקלים חדשים לפחות;

"פעולה" – פעולה יזומה שאינה קבלת כל תגמולי הביטוח מכוח חוזה ביטוח החיים או משיכה או העברה של כל הכספים מהחשבון, ושאינה קבלת קצבה, ולרבות התקשרות בחוזה ביטוח חיים חדש עם אותו בעל פוליסה או מבוטח ופתיחת חשבון חדש על שם העמית;

אני אסביר לגבי הוראות המעבר. קודם כול, אנחנו מוסיפים את המילה "עבר".

איפה?

ב-32(א)(1), כדי להבהיר שסעיף (2) יחול רק על חשבונות עבר בסיכון, שלא ישתמע שבחשבונות עבר שהם לא בסיכון, זה חל מיד ולא אחרי שנה, אלא ברור שזה יחול רק על חשבונות עבר בסיכון ורק בטווח הזמן הזה.

בסדר מבחינתך הנוסח?

כן, כן.

פה אנחנו למעשה מדברים בהוראת המעבר. נקודת המפתח היא למעשה ביצוע הפעולה הראשונה בחשבון או שאנחנו מדברים לגבי חשבונות שהצווים הקודמים לא חלו עליהם או שלא היתה בהם עד היום פעולה ראשונה. לגבי הכרת הלקוח, בעת ביצוע הפעולה הראשונה זה יחול רק לגבי חשבונות עבר בסיכון, כשהם מוגדרים כחשבונות חמש שנים לפני הצו, שהפקידו בהם הפקדה שנתית שעולה על 150,000 שקלים.

באחת מן השנים.

הגעתם להסכמה?

זה ייכנס בסעיף 22, אנחנו נחריג למעשה חוזי ביטוח שדמי הביטוח שלהם משולמים מכוח חוק עובדים זרים. הנוסח הוא "על אף הוראות סעיף 21, הוראות צו זה לא יחולו על חוזי ביטוח חיים שדמי הביטוח בהם משולמים על-ידי מעסיק מכוח חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, ולגבי כספים אלה בלבד".

יפה. הגעת מתל-אביב?

דווקא מירושלים. יעל עמיתתי הגיעה מרחוק.

אז היה שווה לעמוד בפקקים. לא עלית סתם לבירת ישראל. אני מודה לכם על ההסכמה. היא באמת נראית הגיונית וסבירה. זה מועיל, ומדובר, נדמה לי, ב-60,000 עובדים כאלה, כלומר, 60,000 מעסיקים, ככל שהם אכן מפקידים.

הגענו לתוספות.

אנחנו מוכרחים לקרוא אותן, אלעזר?

אני מציע שאת התוספת הראשונה והרביעית נקרא, התוספת השנייה זה טפסים, אז חבל.

נקרא רק את התוספת הראשונה והרביעית.

תוספת ראשונה

(סעיפים 1, 9(3), 10(ב)(2) ו-(4), 13(א)(2)(ז), 15(א)(3) והתוספת הרביעית)

רשימת המדינות והטריטוריות

1. מדינה או טריטוריה כפי שיחליט ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שהארגון הבין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור ה- FATF(Financial Action Task Force), ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 9(3) לצו זה לא יחול לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפסקה זו לעיל; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.

2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן, רצועת עזה.

מה המכנה המשותף של המדינות המנויות כאן? מצרים כאן, היא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, הממלכה של ירדן – גם היא. אנחנו באמת רוצים להשוות בין סודן לבין מצרים או הרשות הפלסטינית לצורך זה?

קודם כול אלה מדינות שהזכרתי קודם, שהיו מנויות בעבר בחוק ההסתננות. אותו סעיף בוטל, ולכן הכנסנו את הפירוט של המדינות.

על מצרים לא ידעתי, ולכן אני שואל.

אותה הגדרה בחוק ההסתננות בוטלה, ולכן פירטנו כאן את הרשימה של המדינות שהיתה מפורטת שם. בעבר הסעיף היה על סמך הפניה לחוק ההסתננות, והמדינות כאן - - -

לא הבנתי. המדינה כמדינה או ארגון בתוך המדינה?

לא, לא. המדינה כמדינה. העברות מול מדינה. הסעיפים האלה הם סעיפים שרלוונטיים להעברות מול מדינות בסיכון. שוב, אנחנו לא משווים בין סודן לבין מצרים כמובן, או רצועת עזה, אבל כן אותן מדינות שגובלות או מדינות שיש מהן איזה סיכון מבחינתנו למימון טרור, לקבוע לגביהן חובות בקרה מוגברות, חובות דיווח בסף נמוך יותר. זה לא מעיד על היחסים הדיפלומטיים עם אותה מדינה.

בסדר, אם הם לא העירו, אבל זה לא נחמד.

אני לא בטוחה שאנחנו לא מנויים אצלם באיזה רשימות.

קצת מוזר אחרי כל-כך הרבה שנים, לא שאני לא ער לבעייתיות.

נעבור לתוספת הרביעית. רשימת פעולות שיכול וייראו כפעולות בלתי רגילות. זה בהמשך לסעיף 11(ב) ו-12(ב) שקראנו קודם.

תוספת רביעית

(סעיפים 11 (ב) ו-12 (ב))

רשימת פעולות שיכול שיראו כפעולות בלתי רגילות

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 10 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2016 (להלן - הצו);

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובות הזיהוי;

נראה שבעל הפוליסה, המבוטח או העמית פועלים בשביל נהנה או שהמוטב פועל בשביל נהנה, בלי שהצהיר על כך;

פעילות שבעטיה החליט הגוף המוסדי שלא לכרות את חוזה הביטוח או לבטלו או שלא לפתוח את החשבון או לסגור את החשבון, ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור;

פעילות שנראה כי נועדה להחליף פעילות של ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המאבק בטרור;

פעילות הנראית חסרת הגיון עסקי או כלכלי, בנוגע לסוג חוזה הביטוח או לסוג קופת הגמל;

ביטול חוזה ביטוח חיים על-ידי בעל הפוליסה או המבוטח או סגירת החשבון על-ידי העמית מיד לאחר שבוצעה בו הפקדה בסכום מהותי, בלא סיבה נראית לעין;

פעילות בחוזה ביטוח החיים או בחשבון בלתי אופיינית לבעל הפוליסה או למבוטח או לעמית, בלא סיבה נראית לעין;

היקף פעילות יוצא דופן בחוזה ביטוח חיים או בחשבון, בלא סיבה נראית לעין;

הפקדות מרובות של דמי ביטוח בחוזה ביטוח חיים או של כספים בחשבון, בלא סיבה נראית לעין, על ידי אדם שאינו בעל הפוליסה, המבוטח, העמית או מיופה כוח;

הפקדת דמי ביטוח או כספים על ידי אותו אדם או מטעם אותו אדם בנוגע למספר חוזי ביטוח חיים או חשבונות שאין ביניהם קשר נראה לעין;

ניהול מספר חוזי ביטוח חיים או חשבונות אצל גוף מוסדי, שאינו מתיישב עם מאפייני בעל הפוליסה או המבוטח או העמית;

החזר הלוואה בסכום מהותי סמוך למועד קבלתה בלא סיבה נראית לעין;

החזר הלוואה בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;

קבלת הלוואה בסכום מהותי סמוך למועד הפקדת דמי ביטוח בחוזה ביטוח חיים או כספים בחשבון;

קבלת הלוואה בסכום מהותי במזומן או בשיק שניתן להסבה;

העברות שוטפות ממדינות או טריטוריות המנויות בתוספת הראשונה וכן ממדינות או טריטוריות אשר לפי הנחיית הממונה אין בהן חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, והעברות אליהן.

פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות של הארגון, ככל שידוע לגוף המוסדי;

חוסר במידע או התחמקות מהספקת מידע לצורכי זיהוי ואימות;

התקשרות בחוזה ביטוח חיים בסכום מהותי שבו המוטב למקרה חיים אינו המבוטח או קרובו בלא סיבה נראית לעין;

בעל פוליסה, מבוטח או עמית שהפקיד את דמי הביטוח בחוזה ביטוח חיים או כספים בחשבון, לפי הענין, בהוראת קבע מפקיד הפקדה חד פעמית בסכום מהותי בלא סיבה נראית לעין;

קביעת מוטב בלתי חוזר שאינו מוטב קרוב או מוטב שנקבע לפי זיקה או תאגיד בנקאי או גוף מוסדי, בלא סיבה נראית לעין;

הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית להיות בלתי נכונה.

למה בכל הסעיפים משתמשים בסייג "בלא סיבה נראית לעין", ולא במה שנראה לי ברגע זה יותר הגיוני, עד שתסבירו לי אחרת, בלא הסבר סביר? יכולה להיות סיבה הנראית לעין, והיא כוונה פלילית.

אני מסכימה.

הסיבה הנראית לעין דווקא מבחינתכם היא - - -

אם הסיבה הנראית לעין היא פלילית, כמובן שלא זאת כוונתנו. רצינו ליצור אחידות בין רשימת התסמינים בצו הזה וצווים אחרים שבהם אנחנו עושים שימוש בביטוי "בלא סיבה נראית לעין", כשבעצם הכוונה היא ללא הסבר סביר או ללא הצדקה. זה הביטוי שעשינו בו שימוש בצווים האחרים, וכך הוא מובן. אם יש סיבה פלילית שנראית לעין, קל וחומר שזו פעולה בלתי רגילה.

אם התכוונתם בלא הסבר סביר, למה לא לכתוב ללא הסבר סביר?

לצורך האחידות, כי בכל הצווים יש תסמינים.

מה הבעיה לתקן את כל הצווים בהזדמנות אחרת או אפילו שהיום נוסיף סעיף 43(ג)?

זה בתוכנית שלהם.

אני לא איש בעל השכלה משפטית, אבל איזו הרמוניה וסבירות צריכות להיות כאן. "בלא סיבה נראית לעין" – הבנו.

יש פה עוד נסיבות לגבי דיווח של סוכני ביטוח שיבוא בנוסף.

ניהול מספר פוליסות ביטוח חיים עם רכיבי חסכון אצל מבטחים שונים או חשבונות בקופות גמל אצל חברות מנהלות שונות, בצורה שאינה אופיינית לבעל הפוליסה, המבוטח או העמית;

בקשה לעסקה בסכום מהותי, השונה מהעסקאות הרגילות שבדרך כלל מבוצעות על-ידי אותו בעל פוליסה, מבוטח או עמית;

שימוש בסכום גבוה של מטבעות בעלי ערך נמוך לתשלום דמי הביטוח בחוזה ביטוח חיים או להפקדת כספים בחשבון.

לפני ההערות יש שתי הערות אצלנו. האחת, לגבי הרשימה של הפעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות. משום מה בנוסח שלי חסרה פעולה אחת ואני קורא אותה. היא למעשה מגיעה לפני 22, בין 21 ל-22 שקראתי. היא מופיעה אצלכם בצו, אצלי משום מה היא לא מופיעה בנוסח. "שימוש באמצעי תשלום של צד ג' לתשלום דמי ביטוח וחוזה ביטוח חיים ולהפקדת כספים בחשבון בלא סיבה נראית לעין".

והתיקון הנוסף הוא בתוספת הראשונה שקראתי, לגבי רשימת המדינות והטריטוריות, ההפניה שם היא לסעיף 10(ב)(4) במקום לסעיף 9(3), הסמכות לראש הרשות לפעול - - -

בהמשך להערתך, תשובתך, לילך, רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות, האם היא משותפת לכל הצווים?

לא. יש תסמינים משותפים. למשל הראשון והשני הם תסמינים שבהחלט מופיעים בכל צווי איסור הלבנת הון, ניסיון לחמוק מחובות הדיווח ומחובות הזיהוי, חוץ מאלה שאין להם חובות דיווח. אלה תסמינים משותפים. יש תסמינים שנובעים מהאופי של הגופים המפוקחים, ויש שם כל מיני תסמינים שנוגעים ליחסים בין חברת הביטוח לבין המבוטח לבין הנהנה לבין המוטב. תסמינים כאלה הם כן ייחודיים לצו הספציפי הזה. אנחנו מדברים על תסמינים, אנחנו לא מדברים על מקרים מובהקים שבהם צריך לדווח, אלא על מקרים שצריכים להדליק נורה אדומה אצל הגוף המפוקח.

אתם מתכוונים גם לכך שהרשימה איננה סגורה או שהיא סגורה?

הרשימה איננה סגורה. אלה תסמינים שבאים להקל על הגוף המפוקח ולסייע לו לדעת אם הפעילות שהוא חוזה בה היא בלתי רגילה. כמובן יכולים להיות תמיד מקרים יוצאי דופן, שבהם פעילות שעונה על הקריטריונים האלה היא פעילות רגילה, היא לא בלתי רגילה, בגלל משהו ייחודי ללקוח, לנהנה.

אז הלקוח צריך להסביר?

אז לא צריך לדווח. מי שצריך להשתכנע זה אותו הגוף המדווח, במקרה הזה המבטחים וקופות הגמל.

רציתי להעיר על שלושה מהתסמינים האלה. לגבי תסמין 15, "קבלת הלוואה בסכום מהותי סמוך למועד הפקדת דמי ביטוח", אני חושב שהניסוח של זה כוללני מדי. נניח אדם עצמאי מפקיד בכל 1 בחודש דמי ביטוח או כספים בחשבון, והוא ביקש ב-2 לחודש הלוואה בסכום מהותי, זה לא הופך את קבלת ההלוואה לפעולה בלתי רגילה. נניח ההפקדה היתה הפקדה חריגה וכנגדה או סמוך לה היתה הלוואה חריגה זה יותר מובן. ככל שמדובר על הפקדות סדירות, סמיכות המועד בין ההפקדה הסדירה לבין קבלת הלוואה בסכום מהותי היא לא בהכרח בלתי רגילה. אני בכל 1 בחודש מפקיד כספים בחשבון, קיבלתי ב-2 לחודש הלוואה בסכום מהותי, בגלל הסמיכות הזאת, למה זה הופך את זה למשהו בלתי רגיל?

יכולת לקבוע למחרת, יכולתי כעבור שבועיים, אם זה סמוך או לא, לא שנה. לדעתי בכל יום בחודש ההבדל בזמן הוא סביר אם ההפקדה חודשית. מתישהו הוא צריך לקחת הלוואה אם הוא רוצה לקחת.

אני מציע לעשות אחד משניים, או להתייחס לזה שמדובר על הפקדות לא סדירות - - -

מיד אשוב. תדברו באופן בלתי פורמלי.

יש הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:22.)

אם נחזור על התסמין הקודם של 15, הוסכם פה שיהיה מדובר על הפקדה של סכום מהותי של דמי ביטוח, לא על הפקדה סדירה, אלא אם יש הפקדה של סכום מאוד מהותי, שהוא חריג, שונה מההפקדות הסדירות וכו'.

היה לנו פה דיון על תסמין 16. אני מושך את הערתי לאור הדברים שלכם.

לגבי תסמין מספר 19, חוסר במידע. ככל שמדובר על הסיפה, התחמקות מהספקת מידע, זה נשמע הגיוני, אבל חוסר במידע זה לא בהכרח דבר חריג. יכולות להיות סיבות שונות לחוסר במידע. ככל שחוסר במידע נובע מהתחמקות, זה משהו אחד, אבל ככל שסתם יש חוסר במידע, כי בן-אדם התעצל, או לא הביא, או שכח, זה לא הופך את זה לחריג. ככל שאין כוונה של התחמקות.

בסדר. אני רק מזכיר עוד פעם את ההקשר הכללי. בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על רשימה של פעולות שיכול ויש שיקול דעת לגוף ורק אם באמת הפעולה - - -

נכון, אבל אתה יודע בדיוק כמוני שברגע שזה כתוב פה, זה הופך להיות כמעט אוטומטית דגל אדום.

בסדר, אנחנו מסכימים להערה, אני רק אומר שצריך להביא את הדברים בפרופורציות. בסופו של דבר זה נסיבות של כל מקרה וקריאות כיוון לגופים איפה לשים לב יותר.

זה חוסר מידע מהותי?

גם חוסר מידע מהותי יכול לנבוע מעצלנות סתם.

אם זה נובע מעצלנות, זה לא ידווח; ואם זה נובע לא מעצלנות, זה כן ידווח.

אני מציע למחוק את המילים "חוסר במידע" ופשוט לדבר על התחמקות מהספקת מידע.

למה לא מספיקה ההתחמקות?

אנחנו מסכימים.

סיימנו את זה, ויש לנו לחזור - - -

זו היתה הקראה רצינית, הסעיפים הם רבים. זה מזכיר לי את ההוא ששאל את החבר שלו, הפסיכולוג: תגיד, איך אתה יכול לשבת שמונה שעות ולהקשיב לפציינטים? ותשובתו היתה: מי מקשיב? עברנו את זה.

אני רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בדיון הקודם בקצרה - -

עכשיו משהו יותר מסעיר. מחלוקת זה מסעיר אותנו.

- - האם נכון וסביר לצפות מהגופים המפוקחים לזהות אנשים כאנשי ציבור זרים, במיוחד שמובהר - - -

ובני משפחותיהם היה שם גם כן.

- - - בני משפחותיהם, תאגידים בשליטתם, שותפים עסקיים וכו', כשמדובר על הרחבה גם על העבר וגם על הרחבה של שלושה גורמים, כשהמינוח של חלקם מאוד-מאוד אמורפי ולא ברור? אחת ההצעות שהעליתי, שכבר יש לה שני תקדימים, זה לעשות שימוש בטופס אפשרי שקצת יקל על החברות. ברור שהטופס לא חזות הכול. אם החברות רוצות לעשות את זה בצורה שונה, הן יכולות. אני מזכיר שבצו הנש"מים, הניסוח הוא שהנש"מ יכול לעשות את זה באמצעות איזה טופס. אגב, הבאתי לפה דוגמה לטופס הזה, מה שיש בצו הנש"מים. ככל שמדובר על הרחבה כל-כך משמעותית, אני חושב שכנגדה צריכה לבוא - - -

מה שאתה קורא לו "טופס", הוא רשימת תיוג של פרטים?

אני אביא דוגמה. שואלים את הבן-אדם: האם אתה תושב חוץ? הוא צריך לסמן כן או לא.

זה רשימת תיוג.

זה סוג של צ'ק ליסט.

צ'ק ליסט בעברית זה רשימת תיוג. לזה התכוונתי.

נכון. אני אומר את הדברים כי זה גם צופה פני עתיד. כבר מונחות על שולחן הוועדה הצעות לתיקונים מצווים אחרים, וצריך להסתכל על זה במבט רוחבי, כי בסופו של דבר זה יחול גם על גורמים שהם לא חברות ביטוח, גם על מנהלי תיקים שהם גורמים קטנים, ואין להם את האמצעים האלה ולא בטוח שנכון לצפות מהם לעשות את הדברים האלה. לכן ההצעה שלי למצער היא להכניס טופס במתכונת דומה לזו שיש בצו הנש"מים.

אני אצמצם את בקשתי לתשובה, כיוון שהתקבלו בצווים אחרים אמצעים כגון אותו טופס או רשימת תיוג. מדוע לא לקיים את זה גם במקרה שלפנינו למרות המצגת העשירה והמעניינת?

אדוני, הנושא הזה מוסכם עלינו, רק שאנחנו פשוט מציעים לא להכניס את זה לצו, אלא דרך ההוראות של הממונה, כדי שלא בכל שינוי של הטופס יצטרכו לבוא לוועדה ולאשר. בסופו של דבר זה טופס יחסית טכני.

איך זה בצווים אחרים?

תלוי באיזה צווים. בצו הנש"מים, נדמה לי שגם בנותן שירות עסקי - - -

גם בנש"מים וגם בנותן שירות עסקי אין סמכות להוציא הוראות.

אפשר לכתוב לפי טופס שעליו יורה - - -

אפשר לכתוב כאן בסעיף המתאים, הכרת הלקוח על-פי טופס שיתעדכן מעת לעת בהוראות הפיקוח.

כן. מצד שני, אני לא כל-כך מבין, כי הצו הזה לא משתנה בכל יומיים וגם הטופס, מן הסתם, לא ישתנה בכל יומיים.

הטופס – יכול להיות שכן יצטרך להשתנות, חבל שעל כל שינוי ועל כל שאלה - - -

יש סעיף ספציפי שהוא רק בסעיף הזה, שהוא נותן סמכות לממונה לקבוע הוראות. רמת הטופס היא בהחלט בגדר אותה הסמכות של הממונה.

זה שיש סמכות כללית זה משהו אחד, זה שהוועדה תבוא ותאמר: אנחנו רוצים שתהיה אפשרות לעשות את זה באמצעות טופס, זה משהו אחר.

נוסיף סעיף ספציפי שיהיה טופס, לפי הוראות שיורה הממונה. נוסיף סעיף ספציפי, לא נסתמך על סעיף ההוראות - - -

פרטיו - - -

פרטיו יקבע המפקח.

פרטיו או פריטיו ייקבעו מעת לעת.

סעיף ספציפי ולא כחלק מההסתמכות.

סעיף ספציפי על הטופס.

מעולה.

הלאה.

הנקודה האחרונה היתה בסעיף 4(א)(1) על הנושא של האפשרות להסתמך, שכרגע לא קיימת, על הנושא של רישיון נהיגה, שקיימת בחלק גדול מהצווים האחרים, כולל בהצעות לתיקונים שאתם מציעים במנהלי תיקים ובחברי בורסה.

אני רק רוצה להבהיר את ההבדל בין הצו הזה לצווים האחרים, כולל הצווים המבצעיים - - -

מדברים עכשיו על רישיון הנהיגה.

אימות באמצעות רישיון נהיגה. בצו הזה אין זיהוי פנים אל פנים בכלל, החברה לא רואה את הלקוח. בצווים האחרים, שאלעזר בצדק מפנה אליהם, באמת יש שם אפשרות לאמת עם רישיון נהיגה, הגוף המפוקח פוגש את הלקוח, רואה אותו, מקבל ממנו תעודה, זה יכול להיות גם רישיון נהיגה, זה מוצע גם בצווים שאנחנו עכשיו עומדים לתקן, כשמוצע לתקן לשימוש גם ברישיון נהיגה, בגלל שיש אפשרות נוספת לאמת. אתה רואה את הלקוח, אתה מאמת. כאן אין, אתה לא רואה.

תמיד אתה לא רואה או יש ואינך רואה?

כאן לא רואים בכלל.

אתה לא חייב לראות אותו.

אין חובת זיהוי פנים אל פנים.

זה לא אומר שאתה לא רואה אותו. אין חובת זיהוי פנים אל פנים.

אנחנו לא רוצים לבוא ולקבוע כאן שאם אתה מזהה פנים אל פנים, אז אתה יכול - - -

למה לא?

כי אנחנו לא רוצים לקבוע חובת זיהוי פנים אל פנים.

כמו תעודת זהות אפשר גם על רישיון נהיגה. יש שם תמונה שלו, יש שם תעודת זהות שלו, יש להם את השם שלו.

דרך הזיהוי שמזהים עם תעודת זהות ומאמתים מול המרשם. אני לא רואה את הלקוח, אז אני מאמתת מספר פרטים, שהם תעודת זהות ותאריך הנפקה, ואז יש לי אימות, שמסמך תעודת הזהות של מי ששלח לי זה באמת הבן-אדם ששלח לי, כי עשיתי אימות מול המרשם. עם רישיון נהיגה אני לא יכולה לאמת - -

דרכון לדוגמה? דרכון את גם לא יכולה.

- - יש לי שם תעודת זהות, וזהו. אני לא רואה את הבן-אדם. לא ראיתי אותו פנים אל פנים, ומול המרשם אני לא יכולה לאמת את הפרטים האלה.

גם דרכון את לא יכולה לאמת מול המרשם, ועדיין את מאפשרת להשתמש בו.

ביקשנו עוד תעודה.

בסדר, תעשי גם פה עוד תעודה. גם בסדר.

אני לא חושבת שזה יותר קל שלושה סוגי זיהוי.

בסופו של דבר אותו אדם כבר מגיע עם תעודת זהות.

נאמר שהוא לא מגיע.

או שכן או שלא.

אלעזר מציע שזה לא יהיה באמצעות תעודת זהות.

לא רק.

רישיון נהיגה יצטרך עוד מסמך. שוב, אין לנו אפשרות לאמת ברישיון נהיגה.

גם בדרכון אין לך אפשרות לאמת, ובכל זאת אתה מאפשר.

אבל יש מסמך נוסף.

גם פה תעשה מסמך נוסף, אותו דבר. תעשה רישיון נהיגה עם מסמך נוסף.

במה זה יותר טוב? האם כאשר לבן-אדם אין תעודת זהות?

יכול להיות שאבדה לו תעודת הזהות בדיוק באותו רגע, והוא עוד לא הגיע למשרד הפנים בשביל להנפיק אותה מחדש. יכול להיות. זה לא קורה?

האימות מבחינתנו צריך להיות חד-חד ערכי. שוב, זה לא כמו צווים אחרים. צריך להבחין את הצו הזה מצווים אחרים. ברוב המוחלט של המקרים – לא עשיתי מעולם ביטוח כשהגעתי לחברת הביטוח והם ראו אותי.

כמו שבן אדם בא ורוצה להצביע בבחירות, הוא יכול להזדהות - - -

אבל רואים אותו. אני לא יכולה להצביע מרחוק, אני מגיעה פיזית. רואים את התמונה שלי על רישיון הנהיגה, רואים שזאת אני, משווים למרשם הבוחרים. זאת אומרת, יש אימות חד-חד ערכי שאני לא מישהו אחר. אם הייתי שולחת את צילום רישיון הנהיגה שלי לקלפי ואומרת: אני מצביעה מרחוק, האם זה היה מתקבל? לא רואים אותי. כשאתה מצביע, אתה יכול לבוא עם רישיון נהיגה, אבל רואים אותך.

אולי אנשי הביטוח יגידו, כמה באחוזים אנשים פותחים קופות גמל שאף אחד לא רואה אותם?

הביטוח, בבקשה. שאל עוד פעם.

השאלה היתה כמה מקרים? האם זה אחוז גבוה של מקרים שבהם אנשים פותחים קרן פנסיה, קופת גמל, דברים כאלה, ואתם לא רואים אותם?

היום עם כל התהליכים הדיגיטליים? תראה קרן ברירת מחדל שהמדינה השיקה, יש אפשרות להצטרפות דיגיטלית היום. זה קורה היום יותר ויותר. היום יש אפשרות באמצעים דיגיטליים לפתוח תוכנית פנסיה, לשאלתך.

ככה זה קורה בפועל?

הלקוח אינו סר למשרד כדי לפתוח את התיק.

אני מאמינה שזה יהיה יותר ויותר נפוץ.

אפשר לשיטתך לפתוח את האופציה הזאת ככל שהיא דרושה לאותם מקרים שבהם הלקוח כן מגיע בעשור הקרוב.

זה כמעט ולא קורה. המסגרת היא שפותחים חשבונות כאלה אחת למספר נכבד של שנים.

אחת לכמה שנים אם חסרה תעודה זה נורא קריטי, זה התקשרויות ארוכות וטווח.

אלעזר, במקומות שאנחנו חושבים שכן ניתן לאפשר את זה, אתה רואה שאנחנו מאפשרים. טיוטות שהוגשו לוועדה אצל גופים פיננסיים אחרים אפשרנו תעודות נוספות, אלה גופים שמזוהים פנים אל פנים, אפילו בזירות סוחר אפשרנו את זה. במקומות שאפשר, אנחנו מאפשרים תעודות נוספות. כאן כמעט ברוב המקרים לא מזהים את הלקוח פנים אל פנים, ואנחנו צריכים לוודא שהבן-אדם ששלח את התעודות זה באמת הבן-אדם שביצע את הפעולות.

רבותי המומחים, איפה אנחנו?

זהו, סיימנו.

וזה למרות ההפסקה. אם כך, הגיעה שעתנו. אנחנו מעלים הכול להצבעה כמות שהוא.

עם כל התיקונים וההסכמות.

עם כל התיקונים וכל מה שנרשם בפרוטוקול. יש לנו בעיות ניסוח פה?

נסגור בינינו את ענייני הניסוח האחרונים.

בתוקף תפקידי כיושב-ראש הישיבה הזאת אני מביא להצבעה את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2017, כולל כל התוספות וההסכמות כפי שנרשמו. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2017, אושר, בכפוף לתיקונים.

אחד בעד. אין נמנעים באולם ואין מתנגדים באולם. אישרנו בזאת את הצו. אני מודה לכם על סבלנותכם. עשינו זאת.

על סבלנותך.

התכוונתי סבלנותם כלפי הערותיי החובבניות והמציקות. למדתי משהו. אני מאוד מודה לכם. תודה רבה לכם, שיהיה בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:39.