הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 487

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 9:00

חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015 (מ/947), של חה"כ אמיר אוחנה, חה"כ דוד ביטן

רביזיה של חה"כ אלי אלאלוף לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

שולי מועלם-רפאלי

מיכאל מלכיאלי

אברהם מאיר - יועץ שר החקלאות

דרור גרנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דליה שילי-יריחובר - לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחלי סונגרו - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משה באלאס - ק' גיוס חרדים, שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון פנים

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה, משרד הכלכלה והתעשייה

ישראל הבר - משפטן, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אליעזר יפה - סמנכ"ל קהילה, מגן דוד אדום

יואב ארבל - מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אגודה להתנדבות שירות לאומי, בת עמי אלומה אמונה, עמינדב אגודה תורנית להתנדבות, שלומית עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי

דפנה פביאן - שדלן/ית

נעה בן שבת

אתי שבתאי

הדר אביב (הוקלט על-ידי חבר המתרגמים)

חוק שירות אזרחי, התשע"ה-2015, (מ/947)

היום ה-20 במרץ 2017, כ"ב באדר התשע"ז, השעה 9:02. הצעת חוק – מה הקשר לחה"כ ביטן?

כן, גם להצעה הממוזגת של חבר הכנסת אמיר אוחנה.

כנראה שזה הצעה ממוזגת של הממשלה ושל חבר הכנסת אמיר אוחנה ודוד ביטן, ואנחנו אמורים לעשות רביזיה על כמה נקודות יותר טכניות. מי בעד רביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה לרביזיה אושרה.

יש תיקונים שהם יותר טכניים אבל הם כן נוגעים במהות. תיקון ראשון בעמוד 4 סעיף 3(ג4). מדובר פה על תקנות של השר בהסכמת שר החינוך ובאישור הוועדה לעניין שירות של אנשים שטרם מלאו להם 18 שנים. השר בהסכמת שר החינוך, נקבע שהוא צריך לקבוע את ההוראות לעניין שירות של מי שטרם מלאו לו 18 שנים ולא ראינו חובה לקבוע תקנות כאלה. לכן אנחנו רוצים שזה יהיה: רשאי לקבוע, במקום: יקבע.

בסעיף 4 רצינו לחדד את הנושא כדי שיהיה ברור. אני מדברת על מספרי הסעיפים החדשים במקום הניסוח המסודר של החוק – סעיף 4 בעמוד 4, כדי להבהיר שגם פעילות המתנדבים צריכה להיות או ברשות ציבורית באותם תפקידים שנקבעו לפי סעיף 65 או בגוף מפעיל אחר בתחומים כאמור בסעיף 65, אז אנחנו רוצים להבהיר את הדבר הזה. סליחה, זה בסעיף 6 בעמוד 5, ששירות לאומי והתנדבות קהילתית יבצעו אצל גוף מפעיל שהוא רשות ציבורית בתפקידים כאמור בסעיף 64 ואצל גוף מפעיל שאינו רשות ציבורית בעיסוקים בתחומים וסוגי הפעילויות כאמור בסעיף 65א.

גם בסעיף 4(ב) אנחנו הבהרנו את מהות השירות, שהשירות נעשה בהסכמת המתנדב והמפעיל על-פי הפניה של גוף מוכר. במקרים חריגים הרשות רשאית לאפשר את ההפעלה של המתנדב בגוף מוכר עצמו. זה לא קשור לאישור של הגוף המפעיל ולכן זה עבר לפה.

בסעיף 7 שנמצא בעמוד 6, אנחנו מוסיפים הבהרה לגבי הפסקות, כמובן הפסקות מנויות פה שהם יראו בהם רציפות לשירות, אבל כמובן, לא יימנו בתקופת השירות אלא אם כן יקבע אחרת לפי חוק זה. למשל, בתוספת יש כל מיני היעדרויות, אני לא יודעת אם זה כן הפסקה או לא הפסקה, אבל כדי להבהיר שההיעדרויות האלה בוודאי לא נכנסות פה בתחום.

בסעיף 12 בעמוד 9 אנחנו מדברים על כך שההוראות אוסרות שאדם ילמד, אדם יכול ללמוד אבל לא יכול ללמוד במקום לימודים שקשור לגוף המפעיל. רציתי לשאול אם אפשר להציע שאפשר יהיה לקבוע את סוג הקשר הזה בתקנות כדי לאפשר הגדרה של הקשר הזה, כי ככה כרגע מדובר על תחום מאוד רחב של קשרים.

אני רוצה להזכיר, נדמה לי שההקשר היה שדיברנו על אוניברסיטאות ואז דיברנו על זה שבאוניברסיטאות יש כל מיני חברות בת שהן מפעילות כדי לעשות כל מיני דברים. בקיצור, זה גמיש, ואני חושב שאפשר להשאיר את זה לשיקול דעת הרשות.

- - - באופן רחב? אתה לא חושב שהמגבלה מחמירה מדי?

לא, כי בסך-הכול זה לא נורא גדול של סיטואציות. בקיצור, זה די פינה של פינה, אז להתחיל לייצר עוד תקנות לדבר הזה נראה לי סרבול לא דרוש.

גם מבחינתנו מיותר.

גברת מונסונגו, רציתי להגיד לך שאתמול בטלוויזיה הצרפתית בכל המהדורות, לצערנו, הזכירו את הרצח של הילדה מונסונגו בטולוז, ואבא שלה דיבר מאוד יפה בטלוויזיה, בחדשות.

למה? קרה משהו מיוחד?

לפני חמש שנים, ב"אוצר התורה".

כן, אבל זה לא התאריך של האזכרה.

הצרפתים עשו אתמול אזכרה בצורה הכי מכובדת, וראינו את אבא של הילדה.

בסעיף 23(10) בעמוד 18, אנחנו מדברים על תפקידי הרשות. אנחנו חוזרים על זה אחרי זה לגבי המועצה וגם לגבי השר, ולא אחזור על זה עכשיו בכל מקום. מדובר בו על תפקיד לגבש הצעות למבחנים, אמות מידה וכללים. הנוסח המקורי דיבר על הקצאה או הגבלה של תקנים להפעלת מתנדבים בגופים מפעילים שאינם רשויות ציבוריות.

מכיוון שאין פה באמת הקצאה, זה לא שהמדינה נותנת את אותם תחומים, המדינה מאפשרת לכוח-האדם לפעול - - - לשירות הלאומי. זה אותם גופים. בכל זאת יש פה עניין של הגבלה ושל הכוונה של אותם תקנים, ולכן מה שמוצע להגיד, במקום המילה "להקצאה", שתהיה המילה "לאישור", כיוון שזה לא התקנים הממשלתיים. זה מתייחס לכל הסעיפים המקבילים.

סעיף 24 בעמוד 19 – בסדרי העדיפויות הממלכתיים, אנחנו נתייחס בסעיף הזה לכל השירות האזרחי כי אנחנו מחילים ממילא את ההוראות האלה, אנחנו אומרים: השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית, אבל סדרי העדיפויות הממלכתיים יכולים להסתכל בהסתכלות רחבה גם על השירות הלאומי-אזרחי וגם על השירות הלאומי, ולכן מוצע שזה יהיה כוללני.

בסעיף 27 בעמוד 20 – אנחנו אומרים שברשות, בתוך ועדת ההשגה, יש נציגי ציבור שהוא חבר המועצה שנתמנה לפי סעיף 34א(10) או (11), אנחנו מדברים פה על נציגי השלטון המקומי או על נציגי האוניברסיטאות. השאלה היא אם אלה הנציגים המתאימים או שצריך לאפשר את זה גם לנציגים אחרים של מגזרים מסוימים, נציג האוכלוסיה הערבית, נציג אנשים עם מוגבלות. ברור שהוא צריך להיות נציג - - -

מי אמור לבחור אותם?

האמת היא שלא קבעו מי ממנה.

תמיד זה יו"ר המועצה.

לא יושב-ראש המועצה הציבורית?

לא יושב-ראש המועצה הציבורית, ובאמת לא נקבע מי ממנה את ועדת ההשגה ואני חושבת שחשוב שהשר ימנה את ועדת ההשגה.

רק את החבר הזה, כי בעצם אנחנו קובעים סטטוטורית את הרכב הוועדה. ואז אולי כדי לפשט את זה אולי פשוט ניתן לראש המועצה לקבוע את זה במקום - - -

צריך לכתוב: חבר המועצה שאינו עובד מדינה שקבע השר.

דרור, גם המינוי הסטטוטורי – השר ממנה אותם?

לא, כשאני אומר מינוי סטטוטורי, בעצם הסעיף מונה מי יהיו חברי הוועדה.

ומי ממנה אותם?

המנהל הוא המנהל, עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לכך שיכול להחליף אותו, אז הוא יכול להחליף אותו, והיועץ המשפטי לרשות, גם כן, קבוע מתוך הסעיף, ורק אותו חבר מועצה – צריך לבחור אותו.

בעמוד 25 – אנחנו עדיין בתוך המועצה, בסעיף 34א10 אנחנו מדברים על נציגים מקרב הסגל האקדמי, אנחנו אומרים שהם בעלי מומחיות בתחום מהתחומים, אותם תחומים של הגופים המפעילים: חברי המועצה צריכים להיות בעלי מומחיות בתחם מהתחומים כאמור בסעיף 65א, זאת אומרת, אותם תחומים שגופים מפעילים יכולים לפעול בהם שלא במסגרת רשות ציבורית, או בתחומי סוציולוגיה או מדיניות ציבורית.

בעמוד 26, בסעיף קטן (ג) של אותו סעיף, יש דרישה שחברי המועצה יהיו בעלי ניסיון בתחומים הנוגעים למטרות שחוק זה נועד לקדם. עלתה שאלה אם אנחנו יכולים פה להבהיר אם זה התנדבות, כי מטרת החוק היא לקדם התנדבות לטובת החברה ותועלת ציבורית לקהילה, לחברה ולמדינה, או להשאיר את זה עמום ורחב.

למה את לא כותבת פשוט: חברי מועצה יהיו בעלי ניסיון בתחומים הנוגעים למטרות החוק?

אני יכולה להגיד את זה אבל זה משאיר אותנו באותה בעיה.

זה שוב אותו דבר, זה כוללני.

או לבטל את דרישת הניסיון הזאת - - -

במטרות החוק יש סעיף אחד שהוא סעיף מטרה והוא קצת רחב בהגדרה שלו - - -

כן, אבל ככה אתה יכול להרחיב את חברי המועצה ולא לצמצם.

אני מסכים. אני רק אומר שלהפנות למטרות החוק, ואז המטרה היא רחבה מאוד, שעיקרה הוא הסדרה של עולם תוכן, שזה בעצם מה שאומר סעיף 1, אז זה קצת לא אומר יותר מדי.

אז אולי אפשר לבטל את הסעיף הזה. בעצם אין לו תוכן.

שמי אבי מאיר, יועץ השר. הסעיף הזה אומר שרק מי שהיה בוגר של אחת העמותות של הגופים המוכרים יוכל להיות כי מטרת החוק זה שירות לאומי ואנחנו רוצים שהחברים במועצה יהיו דווקא אנשים שבאים מתחום הרווחה - - -

זה מה שאני אומרת.

אז דווקא הנוסח של מה שקיים היום הוא טוב. "הנוגעים למטרות שחוק זה נועד לקדם", אז זה נועד לקדם התנדבות והשתלבות.

אבל בפרשנות החוק את תלכי לסעיף המטרה וסעיף המטרה מתייחס בעצם לשירות התנדבותי ולא מתייחס לכל מטרות העל שאנחנו רואים בחוק הזה.

אז מה אתם מציעים?

אני מציעה לבטל את הסעיף הקטן הזה.

אף אחד לא ירגיש.

אז כך נעשה, ובסעיף 37(ג) בעמוד 27 יש לנו את השעיית חבר מועצה. אנחנו גם אומרים שלעניין השעיית יושב-ראש המועצה, היא תיעשה בהתייעצות עם המנהל. אם נגיע למצב כזה, אז זה יהיה בהתייעצות עם המנהל.

אני רק רוצה להזכיר שהרישה שבסעיף 37(ג) מדברת על שיהיה חבר מועצה ולא יעבירו מכהונתו, והסיפה מדברת רק על ההשעיה. אז צריך להגיד: ולעניין השעיה או העברה מכהונה של יושב-ראש המועצה.

בסעיף 48 בעמוד 33 יש שינוי נוסחי אבל למעשה: מבקש ההכרה מנהל את עיסוקו העיקרי בהפרדה חשבונאית מכל עיסוק אחר, לרבות באמצעות קיום רישום נפרד של הוצאות והכנסות לפי כללי חשבונאות מקובלים, נקט פעולות המבטיחות שהנכסים והמשאבים המיועדים לעיסוקו העיקרי או שהתקבלו ממטרת עיסוק זה או כתוצאה ממנו, ישמשו למטרת עיסוקו העיקרי בלבד, ויתחייב לעמוד לביקורת שוטפת מטעם הרשות לעניין פסקת משנה זו. זה לגבי הפרדה חשבונאית.

בעמוד 34, בסעיף 48(ה) אנחנו מדברים על ההכרה שניתנת לגוף המוכר: ההכרה ניתנת לתקופה של שבע שנים. אנחנו מאפשרים לשר להאריך את תוקפה לתקופות נוספות. השאלה היא אם מדברים על שבע שנים כל אחת או קבועות או עד שבע שנים כל אחת, בדומה למה שנקבע לגבי הגופים המפעילים, של עד שבע שנים.

עד שבע שנים.

וכמובן, בקשה להארכת הכרה תיבחן בהתאם לאותן הוראות.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לסעיף קטן (ו) פה שאומר: פחת מספר הגופים המוכרים ממספר הגופים המוכרים מהמספר המרבי של הגופים המוכרים שנקבע בתוכנית הפיתוח הרב-שנתית, תערוך הרשות הליך תחרותי, שוויוני ופומבי להכרה בגופים מוכרים נוספים בהתאם להוראות סעיף זה.

- - - אותו פער בין מספר הגופים המקסימלי לבין מספר הגופים הקיימים.

סעיף 49(ב) – אני רוצה להפנות את תשומת הלב, בעקבות ההחלטה פה בוועדה:

"אם השר מתנה תנאים, כאמור בסעיף קטן (א) לאותו סעיף, והגוף המוכר לא קיים את התנאים, סבר השר כי אי קיום התנאים פוגע במתנדבים או ביכולתם לבצע את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית, רשאי השר לאחר שנתן לגוף המוכר לטעון את טענותיו להורות לרשות לקיים את אותם תנאים על חשבון הגוף המוכר."

זו כמובן לא דרך המלך, לא מתכוונים להעביר לרשות את האחריות ואת המשימות של הגוף המוכר. זה רק נועד למצבי קיצון.

גם הנושא של ניגוד העניינים, שניהם בעקבות הוועדה, סעיף 50:

"גוף מוכר לא יעדיף את עניינו של אחר על פני עניינו של המתנדב, ולא יפעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עיסוקו לפי חוק זה ובין עיסוק אחר שלו". ובהמשך להנחיה של הוועדה בדיון הקודם: "השר באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות נוספות למניעת ניגוד עניינים של הגוף המוכר של נושא משרה בו, ובכלל זה לעניין פעילותו של הגוף המוכר, הכול כדי למנוע ניגוד עניינים.

בסעיף 56, בעמוד 38, אני רוצה להפנות לכך שחובות הגוף המוכר רוכזו פה בסעיף חובות מסוימות של הגוף המוכר לסעיף 56 כאיסור. גוף מוכר לא יפנה מתנדב אלא אם כן התקיימו כל אלה ווידא שהגוף המפעיל אושר כגוף מוכר, וידא כי מתקיימים במתנדב התנאים בסעיף 3, קיבל התחייבות והוא ערך למתנדב הסכם התקשרות. זה נושא נוסף.

סעיף 57 בעמוד 39 – אנחנו מבהירים שחובת הגוף המפעיל לדווח על קיומו של ניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית, היא קיימת, וגם כשהמתנדב הופנה לגוף, לא רק כשהוא כבר משרת אצלו, כמובן כדי למנוע מלכתחילה את יצירת המצב הזה.

בסעיף קטן (ב), אישור גוף מפעיל, כאמור בסעיף קטן (א), אישור התפקידים שבהם ניתן להפעיל מתנדבים אצל הגוף המפעיל יינתן, לפי הנוסח המקורי, בהתאם להמלצות ועדה משותפת. - - - דורש שהמלצות הוועדה המשותפת, הם שיקבעו. השאלה היא אם לא להשאיר נוסח קצת יותר רחב שיאפשר סטייה מאותן המלצות.

אנחנו מבקשים שינוי קטן פה, שזה יהיה לאחר קבלת ההמלצות. זאת אומרת, שהמנהל יוכל לשקול, אחרת הוא בעצם חותמת גומי. יש ועדה שתמליץ לו, מן הסתם הוא יקבל את ההמלצות, אבל יהיה לו שיקול הדעת.

ההמלצות האלה הן בעצם בוועדה שיושבים בה גם נציג הרשות עצמו. הוועדה הזו היא הרכב די מצומצם, ולכן זה נשמע לי מאוד הגיוני שהוא ילך עם זה.

אני מסכים איתך - - -

השאלה היא אם הם מחייבים אותו לפעול ממש בהתאם להמלצות, או שלאחר קבלת ההמלצות הוא ישמע את ההמלצות ועדיין יכול לסטות מההמלצות האלה. עד כמה אותה ועדה משותפת לנציבות שירות המדינה ולרשות היא זאת שקובעת - - -

אחרת זו החלטה של הוועדה. אפשר לעזוב את המנהל. אם הוועדה היא קובעת, אז זו החלטה של הוועדה. אם הסמכות היא של המנהל - - -

אם זו סמכות של המנהל, אז יש לו מקום לשקול את המלצת הוועדה.

פה הייתי משאיר לו שיקול דעת. יש מקום לערער.

ממילא הפסיקה מצפה לנימוק בשביל לסטות.

תגידי לשר שלום שהפעם עזרתי לו.

כל הזמן עזרת לו.

בסעיף 65א בעמוד 43, אנחנו מדברים על - - - המסננות. המסננת הראשונה, כפי שאמרנו, אנחנו מדברים על האוכלוסיה בישראל ועל תושבי ישראל. רצינו לחדד ולהבהיר למי אנחנו מתכוונים כדי שזה לא יהיה עמום, ומכיוון שהדברים נאמרו גם בוועדה.

מדובר על תושבי ישראל באיזור כהגדרתם בסעיף 378א. כלומר, האוכלוסיה בישראל כוללת כמובן את התושבים וגם מי שאינם תושבים, מי שנמצא בישראל, ותושבי ישראל באיזור הם האוכלוסיה הנוספת שמתכוונים להחיל עליהם.

בעמוד 44, בסעיף 65(ב), ברישה שלו – אנחנו מבקשים להוסיף את המילים: וכן כללים. אנחנו מדברים על כך שהשר רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, ויש פה רשימה של נושאים, מספר האנשים, השכר של נושאי המשרה, היקף הפעילות שלו וכולי. אנחנו רוצים שזה יהיה לא רק לאישור הגוף המפעיל אלא גם תנאים שייקבעו באישור בפעילותו של הגוף המפעיל, כי יתכן שייקבע שמספר המתנדבים בו יהיה מצומצם, בהתחשב באותם שיקולים. אז רוצים להבהיר גם את הנושא הזה.

אני רוצה להבהיר הבהרה לגבי סעיף 68(א4), בעמוד 46. אומרים, יש עילה לביטול אישור לגוף המפעיל אם הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו לשם הפעלת מתנדב במקומו בניגוד להוראות סעיף 6ב.

אנחנו יודעים שהפעלת מתנדב במקום עובד מהווה הפרה של ההוראות, ממילא אפשר לבטל בגלל ההפרה הזו את ההכרה. פה אנחנו מדברים על כך שעובד מגיע ואומר, אני פוטרתי, ועצם הפיטורים של העובד, אם הוא מוכיח שבאמת היה קשר להפעלת המתנדבים, המטרה היא להכפיל כוח של העובד, של המפוטר, בשביל לבטל עקב כך את אישור הגוף המוכר, גם אם הוא לא הוכיח אם הוא שֹם שׁם אדם בשירות לאומי.

השארנו את "לשם"?

השארנו את "לשם" כיוון שעצם השמה של עובד בשירות לאומי במקום עובד זה מהווה הפרה בפני עצמה, והפרות של הוראות החוק הן ממילא עילה לביטול. זה כבר עילה לביטול לפי פסקה (3). כאן הפסקה רצתה לחדד ולקרוא לעובד ולהגיד: פיטרו אותך, אתה חושב שתוכל להוכיח שאמר לך מנהל משאבי אנוש שיש להם מספיק מתנדבים לשירות לאומי – זה כמובן לא קל להוכיח, אבל על סמך זה - - - עצמה תהיה עילה להכרה.

בסעיף 47, אנחנו מדברים בסעיף 70(4) על הודעה לרשות, רק לקבוע את המועד של הגוף המפעיל על אירוע חריג מיד לאחר שהמידע הגיע אליו.

בסעיף 71(א3), אנחנו מדברים על כך: משרד ממשלתי יודיע לרשות עד ה-1 בינואר בכל שנה על מספר התקנים שהוא מבקש לממן, כאמור בפסקה (1). מימון התקנים לא ייעשה אלא בהתאם לאישור הרשות לפי סעיף 23(1). הוראת פסקה זו לא תחול לגבי תקנים שהרשות מממנת. אנחנו מדברים בסעיף הזה רק על מימון, והנוסח יותאם לכך.

בגלל שיש פה רשות ציבורית ויש את הרשות שלנו, אני חושש - - -

אני לא חושבת שזה בעייתי. יש רשות אחת בחוק, ואנחנו מבהירים - - -

לא, אבל בסעיף הזה - - - רשות ציבורית.

לא, אנחנו קוראים: משרד ממשלתי, למעלה.

טוב, בסדר.

סליחה, נעה, אנחנו לא עוברים גם על סעיף (ב) ו-(ג)? זה גם חדש.

הם לא חדשים בכלל. זה רק שינוי נוסח.

אוקיי.

כל משרד ממשלתי בעצם התווה לעצמו את המבחנים?

משרד ממשלתי קובע לעצמו את המבחנים השוויוניים. שימי לב שבסעיף (ה) כתוב שהשר בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה קובע נוהל שלפיו מוגשות הבקשות.

זה הנוהל הטכני.

כל משרד יקבע לעצמו, ולא תהיה השוואה בין משרדים אחרים?

מי שירצה ישווה.

אבל מותר להתייעץ. אפילו מומלץ.

תודה.

סעיף 77, בעמוד 50, יש פה הוראות לגבי הפרה נמשכת. משרד המשפטים – לא היו לכם הערות לגבי הנושא הזה.

הם מפריעים במקומות אחרים.

בסעיף 82, בעמוד 51: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). שמעתי איזושהי אמירה שאתם מבקשים לשנות את זה, משרד המשפטים?

ממי שמעת את זה? לא ממני.

מאסנת חיטרון.

סעיף 83: נשיא בית-משפט שלום – אנחנו לא מפרטים את הסמכות המקומית, זה נקבע לפי הכולל.

סעיף 91 בעמוד 55, אנחנו מדברים על התיקונים שנעשים בחוק שירות עבודה בשעת חירום - יופסק השירות האזרחי, אז כמובן צריך להתייחס גם למשרת בשירות לאומי-אזרחי, אם הוא נקרא לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, הוא יופסק.

בשירות לאומי-אזרחי הוא מופסק גם?

אם הוא מגויס לפי חוק שירות עבודה לשעת חירום, אז או שהוא מגויס או שהוא משרת בשירות לאומי-אזרחי. אי אפשר שהוא יהיה בשני המקומות בעת ובעונה אחת. אם הוא משרת במסגרת השירות הלאומי-אזרחי במקום אחר, בתפקיד אחר, בהתאם להוראות של אותו סעיף 19 שמסדיר את כל הנושא, שמוּחל על חוק שירות לאומי-אזרחי, זה בסדר. אבל אם מגייסים אותו כמגויס חוץ לאיזשהו מקום לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, לפי הסמכויות שיש שם - - -

אבל מלכתחילה הוא לא מתנדב.

הוא לא מתנדב. לכן אנחנו משנים את המונח. זו היתה המטרה של ההערה עכשיו, שאנחנו לא מדברים רק על מתנדב, אנחנו מדברים גם על משרת בשירות אזרחי בכלל.

אבל היות והוא לא מתנדב, ואז השירות שלו הוא סוג של חובה, אז לא צריך לגייס אותו מבחוץ.

לא צריך לגייס אותו לשירות. יכולים לשים אותו כמתנדב בשירות לאומי-אזרחי במקום מסוים, נניח שלא עשו כזה דבר. בא מפקח על כוח-אדם בשעות חירום ואמר, אני מגייס אותך כמגויס חוץ, כפי שגייסתי את כל השכנים שלך בבניין כמגויס חוץ לאיזשהו מקום, אז אני מגייס גם אותך. ואז מרגע שהוא מגויס, גם התקופה הזאת כן תובא במניין השירות, גם היא.

סעיף 98 בעמוד 58 – אנחנו מדברים על כל החלטה של רשות, לא רק "הרשות" כמובן, תקופה לפי חוק בית-משפט לעניינים מנהליים, למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים. זו הוראה די מקובלת.

בסעיף 107, בעמוד 61, אנחנו קבענו שתחילתן של ההוראות המפורטות להלן במועד הנקוב לצדם, ודחינו משום מה את ההוראה של סעיף 17 שנוגעת לנוער בסיכון, והשאלה היא מדוע היא צריכה להידחות.

למה שנתיים?

זו השאלה.

אין סיבה. צריך להחזיר אותם להיות עם כולם.

אז אנחנו נמחק את הסעיף הקטן הזה.

בסעיף 110 באותו עמוד, אומרים לנו שמועצה ראשונה תמונה עד יום התחילה תהיה רשאית להתכנס מהמועד האמור ואילך. אנחנו רוצים להציע שהמועצה תוכל להתכנס גם לפני כן, מרגע שמונו שני שלישים מחבריה, ולא רק ממועד התחילה, ולהאריך את תקופת המעבר לגבי גופים מפעילים בעמוד 112. תקופת המעבר שבה גופים מפעילים קיימים יוכלו להמשיך לעבוד נקבעה רק עד יום התחילה, וכיוון שמדובר במספר רב מאוד של גופים מפעילים, ביקשה הרשות להאריך את זה לפחות בתקופה נוספת, לפחות בשנה, אפילו ביותר אם אפשר, אבל הם ביקשו להאריך בתקופה נוספת. השאלה היא אם הוועדה יכולה להאריך בתקופה נוספת.

כן, כדי שאפשר יהיה להיכנס לזה.

בשנה נוספת?

כן, בשנה.

1 בספטמבר 2019 במקום ב-2018.

אלה התיקונים המוצעים. מודה לכולם על הסבלנות.

יש התנגדויות, מבין היועצים הנפלאים שעבדו כל-כך הרבה? אני באמת חייב להגיד לכם, כל הכבוד לכם, לא רק ליועצים הרגילים שאנחנו רגילים להחמיא להם, כי זה מגיע להם.

אני גם מודה להם על כל שיתוף הפעולה, מעבר לישיבות הוועדה.

אני רוצה להגיד בשביל הפרוטוקול, לתת קרדיט לאיה דביר שהיתה ביחד עם יואב, היה לו אבא והיתה לו גם אימא לפני שאני באתי ונכנסתי לנעליה.

אז לכל מי שנמצא ולמי שלא נמצא ונמצא בראשנו.

איזו הגדרה. יש לי אבא ואימא, יש לי זוג הורים אחד. אני לא צריך עוד הורים.

מי בעד התיקונים? מי נגד?

הצבעה

בעד התיקונים – פה אחד

התיקונים להצעת החוק אושרו.

ואנחנו מאשרים את הצעת החוק כולה.

מי בעד הצעת החוק כפי שהיא?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017, אושרה.

אתם כנראה תוזמנו ליום רביעי לאישור במליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:31.