הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 378

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז (14 במרץ 2017), שעה 15:00

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו-2016 (פ/3065/20)

חברי הוועדה: דוד אמסלם

רויטל סויד

בצלאל סמוטריץ

קארין אלהרר

איתן ברושי

חיים ילין

נורית קורן

צביקה קרמן - ראש חטיבת התכנון, משרד הביטחון

שלומי מלכה - עו"ד לענייני מקרקעין, משרד הביטחון

ארז קמיניץ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עמית שטאובר - עוזר ליועמ"ש,, משרד האוצר

רבקה לויפר

–

רכזת מקרקעין ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר

מרדכי שמואלי - מנהל אגף תשתיות, רשות התעופה האזרחית

משה צימרמן - ממונה תכנון פיזי אזור ת"א, משרד התיירות

מרים גראשי כהן - ע' משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

אמיר ברקן - יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה

אבנר ישראל סעדון - רע"ן תשתיות, אגף כלכלה, משרד ראש הממשלה

צחי דוד - מנהל מרחב עסקי תל אביב, רשות מקרקעי ישראל

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

רחל זכאי-נוימן - יועמ"ש, בעלי הקרקעות

יעל שילוני - שדלן/ית

חניתה חפץ - שדלן/ית

תומר רוזנר

גלעד קרן

לאה קריכלי

סמדר לביא, חבר תרגומים

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו-2016

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו-2016 (פ/3065/20). מי שהגיש את ההצעה הזאת זה חברי הכנסת איציק שמולי ובצלאל סמוטריץ, למרות שגם הצעה שלי מונחת שם כבר במקביל, אבל אני שמח שאתם קידמתם אותה כבר. יש לנו פה את ראש עיריית אילת שקם בבוקר מוקדם כדי לבוא לדיון, אז אני מברך אותך מאיר, שהצטרפת לדיון. אני מציע שישר נעבור לחוק עצמו, חבל על ההסברים והדיבורים ואחרי זה נסיים את הפרק הזה. אני מצטער על כך שנאלצנו להביא את זה בלוחות זמנים מאוד צפופים בגלל שאין לנו זמן. מי רוצה להציג את החוק?

המציעים.

בבקשה, מי רוצה להציג את זה? שמולי, אתה או בצלאל?

אני אציג את זה בשתי דקות. תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה גם על המהירות ועל היעילות לנוכח הדחיפות של הנושא. הנושא של שדה דב זה מאבק שניטש פה בשבועות ובחודשים האחרונים לא מעט, הוא הגיע ללא מעט ועדות בכנסת. אנחנו מקדמים את הצעת החוק הזו, אדוני היושב ראש, מתוך הבנה, ו-70 חברי כנסת מכל סיעות הבית שותפים להבנה הזאת, שסגירת השדה מבלי שתהיה חלופה ראויה תפגע בצורה אנושה בתושבי אילת והערבה, בצורה אולי שהיא בלתי הפיכה, גם מבחינת התיירות והכלכלה, גם מבחינת הבריאות, מכל מיני היבטים. לכן אנחנו בשבועות האחרונים מקדמים את הצעת החוק.

אנחנו גם מודעים לזה שנעשה ניסיון מתמיד בשבועות האחרונים להגיע לפשרה ואנחנו אומרים כאן בצורה ברורה, אנחנו מעדיפים שתהיה פשרה, אבל באותה נשימה אנחנו באים ואומרים שאם לא תהיה פשרה יהיה חוק, כי אנחנו, מנקודת מבט לאומית של הכנסת, לא מוכנים לסבול את המצב שהשדה ייסגר מבלי שתהיה חלופה ותושבי הפריפריה ייפגעו. ולכן, אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים לקדם את הצעת החוק. אני מבין שזה גם רצונה של הממשלה.

לא בטוח, אבל לא חשוב, תתקדם. עוד מעט נשמע מה עמדת הממשלה בעניין.

לא, אני באתי להגיד שרצונה של הממשלה להכניס את מה שנקרא פשרת כחלון לתוך ההצעה. אנחנו כמובן תומכים בזה ואנחנו אומרים באמת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אנחנו מעדיפים שהסיפור ייסגר בפשרה. אם לא תהיה פשרה לוחות הזמנים עד תום המושב הם מאוד מאוד ברורים ותהיה חקיקה.

תודה, חבר הכנסת איציק שמולי. מישהו עוד רוצה להתייחס? בבקשה, בצלאל.

אני רוצה ממש בשלושה משפטים. אחת, אני הגדרתי את ההצעה הזאת במכתב שכתבנו לחברי ועדת השרים לחקיקה, לפני, מתי זה היה? חודשיים בערך, בכותרת של כופין על מיטת סדום. מה שאנחנו מבקשים לעשות בחוק הזה, גם אגב אם הוא יישאר במתכונתו הנוכחית, בוודאי אם עוד הוא יתוקן למה שקרוי מתווה כחלון, הוא לא פוגע בכהוא זה בשום תכנית של מישהו שרוצה לעשות משהו באזור הזה. התכנית נמצאת שם רק בוועדה מקומית וייקח עוד הרבה מאוד שנים עד שאפשר בכלל יהיה להתחיל לבנות שם. בוודאי שכל עוד התעופה הצבאית ממשיכה להתקיים, אז אף אחד לא יכול להקים שם שום בניין. אין שום סיבה בעולם שהתעופה האזרחית לא תמשיך לעבוד בצמוד לתעופה הצבאית. ההתעקשות של אנשי הגוש הגדול, בעיניי, כשזה נהנה וזה אינו חסר, היא ממש מיטת סדום וזה המקום שבו לכנסת מותר להתערב ולחוקק.

אנחנו יודעים שהחוק הזה הוא לכאורה מנוגד להסכם, אני חושב שצריך לזכור שגם קיום הסכמים כפוף לעקרון תום הלב, וההתעקשות של אנשי הגוש הגדול להשאיר את תושבי אילת, ואגב, זה לא רק אילת, זה הפריפריה כולה, אף אחד לא יחזיק הרי תעופת פנים רק בשביל מחניים הרצליה. בסופו של דבר הנזק האדיר שייגרם כתוצאה מהדבר הזה לפריפריה, שוב, כשמנגד אין שום פגיעה שאני מצליח להבין בצד השני, אז זה הסכם שלא בכפוף לעקרון תום הלב ולכן מותר לנו לעשות את זה.

תודה, בצלאל.

כמו שאמר איציק, אני לא מתנגד שהחוק יתוקן, אם אדוני, כמובן, יושב הראש רוצה, כך שהתעופה האזרחית תעבור אל תוך המתחם הצבאי.

אני לא נכנס לזה עכשיו.

בסדר.

תודה. קארין.

תודה, אדוני היושב ראש. אני רק אציין שבמספר דיונים שקיימנו בוועדה לביקורת המדינה, בנושא הזה בדיוק, השתכנענו מעל לכל ספק סביר שכל עוד לא סוגרים את שדה התעופה הצבאי אין מקום בכלל לדבר על סגירת שדה התעופה האזרחי. ואני אומרת, גם מנתונים שהועברו בדיונים בוועדה, זה לא כזה סגור, שיסגרו את שדה התעופה הצבאי. אנחנו יודעים שמדינת ישראל, כל דבר זמני הוא מאוד מאוד קבוע ולכן אין צורך להתעמר, זאת תהיה ממש התעמרות בתושבי אילת, שאין להם שירותי בריאות כמו שצריך במקום והם מתזזים אותם בטיסות. לפחות שתהיה טיסה נוחה למרכז הארץ.

תודה, חברת הכנסת קארין אלהרר. רויטל סויד, בבקשה.

לא הרבה פעמים מוצאים את חברי הכנסת מכל סיעות הבית מאוחדים סביב נושא אחד וזה בהחלט אחד הנושאים שבהם אין מה שנקרא לא חברי כנסת בקואליציה ולא באופוזיציה וכולנו כאן בהחלט מאוחדים סביב הצעת החוק של חברי, חבר הכנסת איציק שמולי, וכמובן שאתה, חברי, יושב ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אמסלם, מקדם.

יש פה כמה נקודות שהן מאוד מהותיות. האחת היא שאנחנו לא תמיד נותנים את הדעת, אבל שדה דב הוא בעצם אחד משדות התעופה היחידים שמהווה את הקשר לפריפריה, לאילת, לראש פינה, לצפון ולדרום, והמשמעות שלא תהיינה טיסות אזרחיות ממנו היא בעצם ניתוק של תושבי הפריפריה. במצבי מצוקה ומערך מלחמה או מבצע שדה דב משמש כמקור מאוד חשוב לתפעול, שלא לדבר חס וחלילה על מקרים עתידיים. גם כאשר היה את אסון הכרמל, וגם עכשיו בחיפה, שדה דב היה שדה שממנו בוצעו הרבה מאוד טיסות ולכן צריך להבין שסגירת שדה דב היא לא דבר שהוא בכלל בא בחשבון, הוא לא אופציה. צריך לראות איך אפשר מחד, גם לאפשר את הבנייה של אותן אלפי יחידות דיור, ומאידך גם לאפשר את קיום שדה התעופה, בין אם זה במתווה שהציע ראש העירייה חולדאי או בין אם זה במתווה אחר, אבל סגירת שדה דב היא מבחינתנו לא אופציה.

מאה אחוז. תודה רבה. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ראש העיר, בשני משפטים. אני כמובן חתום על ההצעה, אבל אני שותף למאבק הזה מזה זמן רב ואני רוצה לומר קודם כל, אדוני היושב ראש, יש מי שאשם במצב. ממשלת ישראל לא ביצעה את ההחלטות של עצמה מזה שנים. היינו צריכים להיות היום עם פתרונות והנה הממשלה, וזו לא פעם ראשונה, מוכיחה שהיא מאוד חלשה בביצוע של ההחלטות של עצמה ולכן אנחנו עומדים פה בפני שוקת שבורה והאחריות היא של הממשלה. לכן אל תאיימו עלינו שיצטרכו לשלם מיליארדים, אתם צריכים לדעת שהאחריות מוטלת עליכם כי לא הבאתם פתרון למרות כל ההתחייבויות.

דבר שני, גבולות הפעילות של שדה דב בגבולות המינימליים שלהם, בתעופה המקסימלית, הם לא הגבולות של השדה הצבאי, מתי שיחדל, אלא מתי שתהיה תשובה אמיתית לתושבים. ואני אומר לך, חברי יושב ראש הוועדה וחברים נוספים, כדאי לא להשלות, לא את אלה שנדמה להם שהכי חשוב לבנות עכשיו 12,000 דירות בתל אביב, לא בנגב ובגליל, בתל אביב, ולא לפגוע בתושבים. אם לא יהיה פתרון אמיתי לתושבי הערבה הדרומית ואילת, רמת הגולן, קרית שמונה והגליל העליון, אם לא יהיה פתרון אנחנו לא צריכים לתת לסגור את שדה דב, גם אם ייסגר השדה הצבאי, משום שאנחנו מחויבים לאזרחים לפני אלה שרוצים לקנות עכשיו דירות במקום שהכי פחות חשוב הבנייה.

ואני קורא לכם, אנשי הממשלה, להתערב. לא יכול להיות שכך תיראה הממשלה, שהיא מפקירה את האזרחים שהיא שלחה לדרום, הופכת אותם לתלויים. עכשיו ייסעו עד תמנע, מתמנע הם ייסעו לבן גוריון, הם יגיעו באמת לטיפול באיכילוב? מזה יהיה תיירות וכלכלה? אי אפשר לדבר כל כך הרבה על היישובים הרחוקים ולפגוע בהם כל כך הרבה פעמים.

לכן אני אומר לכם, צריך לדחות את סגירת שדה דב, אבל אם הממשלה לא תציג פתרון אנחנו נדחה אותו עד אין סוף, כי אנחנו מחויבים לאזרחים יותר מאשר לבעלי הקרקע. יושבים פה אנשים שפגעו מספיק בבעלי קרקעות. אז תמצאו פיצוי, תמצאו קרקע חלופית, אל תפגעו בתושבים.

זה המשפט הראשון ומה השני? תודה רבה. נורית קורן.

אני מצטרפת פה לכל הדברים שנאמרו. חשוב מאוד לשמור על השדה הזה ולתת את האפשרות לאנשים שגרים באילת, גם בצפון וגם באילת, להגיע ואנחנו מכירים פה מקרוב את כל האנשים שמגיעים לטיפול וכמה הם צריכים לקחת גם תחבורה ציבורית ואם הם יצטרכו לקחת את זה מבן גוריון יש כאן בעיה מאוד מאוד גדולה ואנחנו צריכים לחשוב על האנשים שגם ככה הם אנשים פשוטים, משכורות נמוכות והם לא יכולים להוציא עוד הוצאות. אם יהיה עכשיו רק בן גוריון זה מצב לא טוב. לפי מה שקראתי בעיתון, שחולדאי ראה שאפשר גם לבנות נמוך יותר ופחות. אני תמיד חשבתי שלא צריך לבנות רק בתל אביב, אפשר בסביבה הקרובה, יש לנו רכבות, יש אוטובוסים היום כמו שצריך, אני חושבת שזה מה שצריך להיות ואסור לנו לסגור את השדה הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. מעטות הפעמים שהמחוקק צריך להתערב בנושא קרקע פרטית, מעטות מאוד, אני לא חושב שזה נמצא בתוך האג'נדה של - - - אנחנו משתדלים מאוד לא לעשות את זה, אבל אני חושב שבשיקול הכללי בסופו של דבר החוק הזה יוצא לפועל כי בכל אופן יש משהו שגובר ומה שגובר זה כל תושבי אילת. זה לא רק אילת, זה גם הצפון.

מה שמדאיג אותי, אני אומר לכם את האמת, שיש גם סוגיה עם שדה תעופה בהרצליה, יש בשדה דב, יש עוד שדה תעופה שרוצים לבנות אותו בצפון, שהוא בעצם האלטרנטיבה או המשלים של בן גוריון. כל הזמן דנים על השמים ועל הקרקע ואין שום פתרון, אין שום אסטרטגיה. צביקה, אני אומר לך, אני רואה את משרד הביטחון, אני רואה אותך, אני לא יודע אם להיות מודאג או לישון בשקט. אני אומר לך את זה בשיא הרצינות, כי כשמדברים על קרקע פרטית מול משרד הביטחון, שמע, אתה שולט כמעט ב-80% מקרקעות מדינת ישראל, אז אני באמת לא יודע, באמת, אני אומר את הדברים כמו שהם, איפה נמצא הגבול שבאמת יש את הביטחון, יש את הביטחון האזרחי והכלכלי של האזרחים ויש גם את הקרקע הפרטית, שכולם צודקים. זה מה שמדאיג, בסוף אנחנו צריכים להגיע לחקיקה הזאת שהיא חקיקה של אין ברירה. אף אחד לא רוצה להתערב.

ביום רביעי הייתה לנו פה סאגה לא פשוטה עם החוק הזה כאשר איציק שמולי הציג אותו, היושב ראש, בצלאל, ובעצם אנחנו התרוצצנו כמו עכברים בשביל להבין מה ועדת השרים לחקיקה רוצה, כי גם הם לא מאוד ברורים. בסוף יוצא מספר, זה הדבר שהכי מדאיג אותי, החשיפה של האוצר, 9 מיליארד שקל. חבר'ה, 9 מיליארד, זה לא מספר טלפון, זה לא 9 מיליון, זה 9 מיליארד שקל ולכן האוצר מודאגים. זו בדיוק הנקודה כשמדברים איתנו על דברים וחשיפה, אנחנו בעצם קופצים, ביטלנו את הכול והיינו שם 11-12 חברי כנסת בשביל להישאר שם. אי אפשר כל הזמן לאיים עלינו בחשיפה. אי אפשר.

תודה.

לא, השיטה של הפחדה, 'חבר'ה, זה יעלה לנו', אז זה יעלה לנו. להקים את המדינה עלה כסף - - -

אני אומר לך לפרוטוקול, זה גם לא יעלה.

חיים, הבנו.

אז יעלה. דרך אגב, להיסטוריה, אני צריך להגיד משפט אחד ואני מסיים. ההיסטוריה של הנגב והגעה עד אילת זה הייתה פרנסה של כל העובדים, לא הייתה פרנסה אחרת, בשביל להגיע לאילת, לחצוב שם את הכבישים, זה מה שעשו החלוצים. כולם שוכחים את זה, אף אחד לא זוכר בכלל איך הגיעו לאילת.

תודה רבה.

איך אנשים הגיעו פעמיים בחודש לבקר את - - -

חיים, תודה רבה.

לא, שוכחים את ההיסטוריה.

לא, לא שכחנו כלום, הכול טוב. תודה רבה לך. ראש עיריית אילת, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מאוד מאוד מודה לך על כך שזימנת את הישיבה. אני רוצה להגיד תודה גדולה לחברי הכנסת, גם לאיציק שמולי וגם לבצלאל וגם לשאר החברים, על עשייה נפלאה למען העיר אילת. אני רוצה לספר לכם שהבוקר טסתי בטיסת אמברייר מאילת לשדה דב, בטיסה היו 15 תושבי אילת חולים שצריכים לקבל טיפולים. זה קרה הבוקר, בשעה שמונה. זה לא סיפור, זה סיפור חיים שקורה כל יום מהעיר אילת לכיוון שדה דב. זו תמונת מצב, כדי שנבין אותה, וכל יום במכפלות של שבוע ושל חודש, כל אחד שייצא ויבין במה מדובר, באנשים חולים, חיים ונושמים ולא ביצורים שקופים. הדיון הוא לא דיון תיאורטי, הדיון הוא לא דיון שקלי, הדיון הוא דיון אנושי, חמלתי מהמדרגה הגבוהה ביותר. זה דבר אחד שחשוב לי להגיד אותו בראש ובראשונה.

דבר שני, אני אומר שכשהתקבלה ההחלטה והלקוח העיקרי, שזה תושבי אילת, היו צריכים להיות שם, החלטה שהיא דרמטית לחיים של עיר, שבעצם סוגרים לה את התחנה המרכזית שלה, ובמשך שנים הסתבר שהתגלגלו דיונים, איש לא טרח ולו פעם אחת לשאול מי מתושבי אילת, מי מפרנסיה, 'האם יש לכם עמדה ודעה בעניין הזה?' או שמא אתם שקופים לחלוטין? לכן איכות ההחלטה מבחינתי היא איכות החלטה בלתי נסבלת. וראו מה קרה, אחרי שהתקבלה ההחלטה הוקמה ועדה כדי למצוא חלופות. אחרי שהתקבלה ההחלטה, באשר היא, אני לא רוצה לדון בה, קטונתי, התחילו לבדוק חלופות. הנה אני אומר פה בצורה הברורה ביותר, אין חלופות נכון לעכשיו. אני חבר באותה ועדה שמינו למציאת חלופות, אין חלופות. אדוני היושב ראש, מי שאומר אחרת, אני אומר את זה בצורה הברורה, משקר במזיד, במצח נחושה, אין חלופות. יש לי דוקומנטים שאומרים שאין חלופות.

עכשיו אני בא ושואל, על מה כל המהומה? למה יש בעיה בעצם, נכון להיום, להעתיק את הטרמינל, כמו שהציעו, האזרחי לחלק הצבאי, לאפשר לאנשי הגוש הגדול לבנות כמה שהם צריכים, ולי אין שום בעיה עם אנשי הגוש הגדול, חשוב לי להבהיר את זה, ולנהל את השיח אחרי זה במדינת ישראל באשר לאיך מייצרים תנובה לבניית כל מה שרק רוצים, רק לא להרוס עיר שלמה. זאת אומרת אני בעד לבנות, אני עושה את זה גם בעירי, אבל אני לא עושה את זה על חשבון אף אחד.

לכן אני פונה פה, אדוני היושב ראש, צריכה להיות קצת חמלה בהחלטה הכול כך קשה הזו, הכול כך קשה, של לקחת עיר שבמקרה היא העיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל - - - אתם יודעים, העיר הזו זכתה עכשיו, לפני שעה, קיבלנו את פרס היושב ראש כעיר מתנדבת מובילה במדינת ישראל. טסתי עם אותם 15 חולים, אבל נסעו גם באוטובוס כל המתנדבים, חלק גדול מהמתנדבים שנמצאים איתנו כאן, נסעו ארבע שעות להגיע לירושלים, לא לליסבון, לירושלים. עדיין מדובר בעיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל, אדוני. לא עולה על הדעת, לא הגיוני, בלתי אנושי, וכפי שאמרתי יותר מפעם אחת, זחוח, ואני לא נכנס להיבטים המשפטיים, אני נכנס להיבט של עיר ואם בישראל שמבקשת רק דבר אחד, להיות מחוברת לציביליזציה. זה מה שאנחנו רוצים ולטעמי יש פתרונות ישימים.

כמו שאמר חבר הכנסת בצלאל, שזה יוצא נשכר והשני לא יוצא ניזוק, יש אפשרות כזו וצריך קצת לפתוח את הראש וללכת לקראת זה ולתת לנו להמשיך לקדם את ענייני עירנו. זה מה שאנחנו רוצים. תודה רבה.

תודה רבה לראש העיר. חבר'ה, פה אנחנו לא בעירייה. לא מוחאים כפיים.

הם במקרה פה. הם קיבלו את פרס ההתנדבות. יישר כוח, חברים, אני גאה בכם. מתנדבים מהמדרגה הראשונה.

מאה אחוז. טוב, רבותיי, אני רוצה לשמוע, הייתי מבקש לשמוע את עורכת דין רחל זכאי, מבעלי קרקע. בבקשה, גברתי.

כבודכם, נדמה לי שמישהו שכח שהוא מדבר על שדה שנמצא על קרקע פרטית של אלפי אזרחים שהם לא פחות אזרחים של המדינה הזאת, אבל באמת לא פחות, מאשר תושבי אילת ואחרים. ממש לא עשירים, ממש לא טייקונים, אלא כמוני, כמוכם ופחות. גם יותר, אבל גם פחות. אותם אזרחים שבסלון שלהם מדינת ישראל מנהלת עסק כי היא החליטה להיכנס ביד גסה או ברגל גסה וגם החליטה שזה לא מספיק נחמד שהיא עושה את זה, אלא שהיא גם נותנת כאילו בודקה, מאפשרת דוכן בתוך הסלון שלי לארקיע, לישראייר ולאחרים לעשות עסקים. חביב מאוד, אבל אנחנו לא בעולם שלישי. מאחר שאנחנו לא בעולם שלישי החגיגה הזאת צריכה להיגמר.

אפשר להשתמש בוותמ"לים.

רק שנייה, דקה. רחל, דברי איתי בקצרה. ברושי, אל תפריע.

צודקת, היינו צריכים מראש להפקיע את כל הקרקע לשדה התעופה. לא עושים הפקעה פרטית לקרקעות פרטיות - - -

בצלאל סמוטריץ, אל תפריע לי בדיון.

אני אדבר עם כבודו. אני רק מבקשת, מאחר שאפשר לצאת מתוך הנחה, כלומר שמעתי בקשב רב את דברי חברי הכנסת, יש לי הרגשה שבסיס הנתונים המלא לא נמצא בצד הזה של השולחן, לא משום שחברי הכנסת, עם כל הכבוד שיש לי אליהם, לא יכולים להקדיש ולהגיע באמת למסקנות חשובות, אלא פשוט מהנימוק הפשוט, הנושא הזה בדיוק נדון עד דק עם כל הצדדים, כולל עיריית אילת, כולל ארקיע, כולל כולם, בינואר שנה שעברה, ב-21 בינואר 2016, בבית המשפט העליון. באמת, כולם היו מיוצגים לעילא ולעילא, בוודאי עיריית אילת, באמת, יש לי כבוד רב לבאי כוחם. השופטים, אחרי שהם קראו את הכול, והם לא מזלזלים בתושבי אילת, ממש לא, כמו שאנחנו לא מזלזלים בתושבי אילת, אני משוכנעת, חרדים להם לא פחות מאשר ליושבים בצד זה של השולחן, כמו חברי הכנסת הנכבדים, דנו באמת ביישוב דעת, שמעו את הטענות כולן, שכנעו אותנו ואת המדינה להסכים לעוד פרק זמן, הסכמנו.

למה הסכמנו? מהנימוק המאוד פשוט, כי כבר הכרנו את כל מסכת הלחצים, וכן יסלחו לי חבריי, יסלח לי אלוהים, גם את הפופוליזם שרץ בנושא הזה, וידענו שהדרך היחידה להגן על 3,000 אזרחי מדינת ישראל אחרים, לא כולם גרים בתל אביב, ממש לא, גם בפריפריה, אבל יש להם שם נכס שהוא הנכס שלהם, ידענו שהדרך היחידה להתמודד עם זה היא שיהיה פסק דין חלוט של בית משפט עליון. כי בתמימותנו, ואדוני, ראיתי שני דברים בחיי, גם חבריי, אנחנו לא ממש שיא הנאיביות, אבל מידה מסוימת של תמימות שנסמכת על כיבוד ערכאות, כיבוד פסק דין חלוט של בית משפט עליון, זה יש לנו והבנו שאנחנו באמת נאריך ב-10 חודשים אבל המילה כבר תיאמר, הסלמי הזה ייגמר.

מה אתם מפסידים מזה שה - - -

בצלאל.

וכן יש בית חולים באילת ו - - -

מה אתם מפסידים?

סמוטריץ, אני אוציא אותך.

יהיו חולים באילת, אני מודיעה לכולכם, כנראה למרבה הצער, גם ב-2021, 2025, אבל כנראה שלא רק אני מודעת לזה, שחוץ מאשר איכילוב יש גם תל השומר, יש גם אסף הרופא, יש גם בילינסון, יש גם השרון וכל אלה קרובים ל - - -

אבל אין בן גוריון, גברתי. אין בן גוריון.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד, אין חלופה - - -

אין חלופה.

רק שנייה. עורכת דין זכאי, ברשותך. אנחנו פה לא נמצאים כרגע באיזה שהוא נאום לאומה, אנחנו עוסקים בהצעת חוק. אז אני מבקש ממך עכשיו, אני כרגע לא בא להסדיר את הסיפור של החולים בכל מיני מקומות בארץ - - -

זה מה ששמענו פה.

לא חשוב, לא לכל דבר תתייחסי, אני לא מתייחס לכל דבר. מבחינת בעלי הקרקע, מה העמדה שלכם לגבי הצעת החוק? תתייחסי לזה באופן קונקרטי.

אנחנו מתנגדים להצעת החוק משום שאין לנו אמון באיש, נכון להיום, וכשאני אומרת שאין לנו אמון באיש זה אין לנו אמון בממשלה, אין לנו אמון בנבחרינו, כן, למרבה הצער, ואין לנו שום יכולת להאמין בצורה רצינית, לא נאיבית, שאכן בסוף 2018, ינואר 19', זה ייגמר. למה כל כך - - - חוץ מאשר ההתנהלות שמדברת בעד עצמה, אבל בנוסף - - -

אין להם שום סיבה להתנגדות עניינית, דודי.

רק שנייה.

לא, זה חשוב לומר את זה.

בנוסף, בנוסף, נכון, כולנו - - - כבר נאמר לי, חבר הכנסת סמוטריץ, שישתמשו נגדנו במילה שיילוקים, אני מוכנים - - -

אני לא יודע אפילו מה זה.

אני לא יודע מה זה.

אתה לא יודע מה זה? אז - - -

ובואי נעשה סדר, בינתיים מי שעושה הכפשות ומי ששכר את כל שכירי החרב זה אתם נגדנו.

רק שנייה, שמולי. לא, לא, שמולי - - - חבר הכנסת שמולי, אני לא מוכן, אצלי אין דיונים כאלה.

אני רוצה להבין - - -

רק שנייה, בצלאל, חיים - - -

שיסבירו לי.

אני לא יודעת, לא למדתם בבית ספר כמונו?

אני לא גר בתל אביב. כנראה בדרום - - -

רק שנייה, עורכת דין, חיים - - -

לא גרתי בתל אביב.

חיים, רחל, רחל, תקשיבי, עורכת דין זכאי, מדברים רק ברשות שלי ורק איתי. את לא מדברת איתם - - -

יש לי כבוד - - -

לא, לא, לא, בלי כבוד.

אני לא שמעתי כבוד, לא שמעתי - - -

חיים.

לא שמעתי, אני אמרתי את זה.

חיים, אני לא רוצה להוציא אותך, אני רוצה להתקדם בדיון, אז אני מבקש, אל תפריעו לי. אתם קיבלתם את זכות הדיבור, נתתי לכם, נגמר. קחי לך עוד דקה וחצי לסיים את הארגומנט המרכזי, אני רוצה לשמוע את עמדת המדינה ולסכם.

תודה. אני רוצה לומר שחוץ מאשר אי כיבוד אלמנטרי של ערכאה שיפוטית וערכאה חוקית וערכאה מבצעת, שלוש הרשויות של מדינת ישראל שמתנהלות כאילו כל אחת היא פלנטה נפרדת, וזה פשוט יוצא מן הכלל, מעבר לזה אנחנו חושבים, במידה רבה כנראה של - - - עם בסיס נתונים לא מוטרף, שמה שנכון עכשיו, אותן טענות בדיוק תהיינה ב-2019 ואנחנו חושבים שאם תעבור החקיקה עכשיו הרי שמה שיהיה ב-2019 זה יהיה שדה אזרחי קטן, ישכחו מאיפה צומחות הרגליים, שזה שדה צבאי, אבל ניחא, כולם שוכחים פה את מה שהם רוצים, אז יישאר שדה צבאי קטן, המדינה תגמור את ענייניה התקציביים כמו שהיא רוצה, אבל עלינו, לא כל הזמן, או באמת לא כל הזמן, יעשו מאיתנו צחוק. הסכמים צריך לשלם.

תודה רבה.

אני רק למען הסדר הטוב רוצה לומר, מאחר שאיננו יודעים כיצד יתפתח הליך החקיקה, שבכל הכבוד ועל פי ידיעתי הצנועה בתקנון הכנסת, הישיבה הזאת איננה מתקיימת כדין מאחר שלא הייתה התראה של 24 שעות.

דודי, אנחנו לא - - -

היועץ המשפטי - - -

תומר פה, אני מרגיש בבית המשפט.

אל"ף, רק שנייה, דרך אגב - - -

תבוא לשם, תראה איך מתנהל דיון.

אם מישהו רוצה להשיג, זה אחד מחברי הכנסת, ולכן אחרי זה תעשו מה שאתם רוצים בעניין הזה. לגבי עמדת המדינה, מה עמדת המדינה בעניין?

אני לא יכול לדבר עכשיו.

קודם כל, אדוני, ועדת השרים לענייני חקיקה לא קיבלה החלטה בעניין ומשכך עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק. אני רוצה לומר כך, אדוני, בוודאי בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אנחנו חושבים וחשבנו גם במהלך הניהול של הסכסוך הזה, שמדובר בסכסוך אזרחי שאפשר למצוא לו פתרונות. היו בעניין הזה הידברויות כאלה ואחרות, אדוני, אני חושב שהפתרונות שאפשר להגיע אליהם עדיין מונחים על השולחן, אני מקווה שנצליח להגיע לפתרונות האלה לרווחת כל הצדדים, גם לרווחת תושבי אילת, ובאמצעות מה שמכונה מתווה כחלון, כי בהקשר הזה נפרצה דרך מסוימת במהלך השנה האחרונה. אנחנו מקווים שנגיע לתוצאה הזאת, גם ועדת השרים מקווה שתהיה תוצאה כזאת של הגעה להסכמות וככל שתהיה תוצאה כזאת אני חושב שאפשר יהיה לא להמשיך בהליכי החקיקה.

אם בכל זאת הכנסת תרצה להמשיך בהליכי החקיקה, אדוני, אני חושב שאנחנו צריכים, וזאת עמדת הממשלה כמו שאני מבין אותה, אבל שוב, אין עמדה פורמלית של ועדת השרים ולכן אני לא יכול לדבר בשם הממשלה כולה, אבל לפי מה שאני מבין מעמיתיי, אנשי המקצוע במשרדים השונים וגם משר האוצר, כרגע, אם הכנסת תרצה להמשיך למרות התנגדות ממשלתית הרי שהאופציה היא מה שמכונה מתווה כחלון, וזו העברה, העתקה של הטרמינל האזרחי לתחומי הבסיס הצבאי, המשך פעילות משם עד שנת 2019 ובמקביל תיעשינה פעולו, שאני חושב שקורות כל הזמן, לשיפור הקשר התעופתי בין אילת ובין המרכז.

תודה רבה.

אם מישהו מהחברים - - -

ברשותך, אם אחרי שאני אסיים תרגיש שלא - - -

אדוני, יכול להיות שמישהו מחבריי ממשרדי הממשלה ירצה להוסיף, אז בבקשה.

צחי, אתה רוצה לומר משהו?

בשלב הזה לא.

אז קודם כל אני ארצה לענות לעורכת דין רחל זכאי. אין בתקנון הכנסת דבר מהסוג הזה, אנחנו נמצאים כרגע בצוק העיתים, אנחנו דוחפים הרבה מאוד חקיקה בשבוע האחרון של לפני הפגרה, כידוע לך גם שיש לנו לוחות זמנים של בתי המשפט לכן אנחנו צריכים גם להקדים את החקיקה בעניין הזה. אבל אם יש לך תלונות, הכול בסדר, תתלונני איפה שאת רוצה.

לא להתלונן, זה לציין.

אמרתי, אין דבר כזה.

היא מכינה את העתירה נגד החוק, נו, מה?

אמרתי, אין דבר כזה. את מציינת דבר שלא קיים, אבל לא חשוב.

ברשותך, אדוני, אני חייב לציין משהו מהבחינה שלנו, כייעוץ משפטי. הצעת החוק עברה במליאת הכנסת בקריאה מוקדמת ביום רביעי שעבר ולנו נודע ביום חמישי על כך שהיא תידון בוועדה שבה אנחנו מכהנים כיועצים משפטיים. למרבה הצער לא עלה בידינו ללמוד את הצעת החוק בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו ולכן אנחנו לא מביעים עמדה לגבי היחס של הצעת החוק לעומת פסיקה של בית המשפט העליון, לעומת הסכמים שנחתמו. הנושא כנראה מורכב ואין לנו עמדה לגביו, כי לא הספקנו כמובן ללמוד אותו. זימון הדיון בהתראה קצרה שזומן, יש בו איזה שהוא פגם, לפחות גם בעינינו, כיוון שהדיון זומן בהתראה של פחות משלוש-ארבע שעות. אני לא יכול לומר שזה פגם שיורד לשורשו של הליך החקיקה, אבל בהחלט יש בזה איזה שהוא פגם. לכן, לאור הדברים שאמרתי, אנחנו לא נוכל לתרום את חלקנו לגבי תוכנה של הצעת החוק, ההחלטה היא בידיכם אם להתקדם בה או לא.

תודה, תומר.

אני רוצה לומר משפט אחד קצר, בכל זאת כמשפטן שכן הספיק ללמוד גם את ההצעה ורק במענה לחברתי עורכת הדין, למדתי גם את ההיסטוריה המשפטית של הסיפור הזה, קודם כל ביחס ללוחות הזמנים. אנחנו המתנו עם החוק הזה המון. אילו זה היה תלוי בנו החוק הזה כבר היה עובר לפני שלושה וארבעה חודשים ואדוני יושב הראש היה יכול לקיים דיונים בהתראה של שלושה שבועות מראש, לא הייתה שום בעיה. מכיוון שאנחנו רצינו להאמין שגם נציגי הגוש הגדול יקיימו את חלקם בהסכם בתום לב וכן יאפשרו, מאחר שכפי שציינתי, אין להם ולא עתיד להיגרם להם שום נזק מהמשך התעופה האזרחית במקביל לתעופה הצבאי, הערכנו שהשכל הישר יגבר והם יסכימו ולא נידרש להליך החקיקה. לכן הגענו לדקה ה-90, אני מודה.

ברור.

אנחנו צריכים עכשיו לסיים את החוק הזה בארבע קריאות עד סוף המושב ולכן הדיונים יהיו אינטנסיביים, אז אני מציע שכבר תודיע להם היום לישון פה. להיות בכוננות, כיוון שיהיו דיונים מהירים.

אני - - -

רגע, רק משפט אחרון. אין בפסיקה הזו, אין בחוק הזה, שום דבר שהוא עוקף בג"צ, בשונה מסוגיות אחרות, ובדקנו את זה לעומק. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכם שחתמו הצדדים. בית המשפט, באותה עתירה שהזכרת, בינואר, סך הכול אמר שעל בסיס ההסכם, על בסיס המצב המשפטי הנתון, הוא לא יכול להיענות לבקשתה של עיריית אילת.

בצלאל, אתה נותן הרצאה עכשיו. עזוב, אני רוצה להתקדם.

אני רק מסביר לפרוטוקול שגם אני צריך להכין את ההגנה על החוק - - - לא רק הם יתקפו פה.

הבנו. לא, אל תדאג. תודה רבה. רבותיי, אני רוצה לומר רק מבחינתי איך אני רואה את הדברים ואחרי זה אנחנו נעבור להקראה. קודם כל, היות שמדובר בהצעת חוק פרטית אז לכן הפרוצדורה יותר ארוכה מאשר הצעה רגילה. אנחנו נעשה עוד דיון, כמובן אתם תתכוננו גם לדיון הבא ותוכלו להציג את ההערות שלכם שוב פעם ויותר לעומק, כל הנוכחים, כולל תומר, וגם אם נצטרך לשנות אז, אז אנחנו נשנה אז. לכן ברמה המהותית אני חושב שיהיה לכם את הזמן להשיג וללמוד את העסק והכול בסדר מבחינתנו. אני יכול להגיד לכם שיש הרבה הצעות חוק, כפוף למה שאמר היועץ המשפטי, שאנחנו עושים אותן בטווח מאוד קצר, של שלוש, חמש, שבע שעות, תלוי לפי העניין ומורכבות הנושא.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם איך אני רואה את העניין הזה באופן כללי. קודם כל, הכנסת סוברנית להתערב בכל נושא, היא לא צד בעניין, לא בהסכם ולא בזה, היא לא ממשלה, היא כנסת והכנסת סוברנית להתערב כמעט בכל נושא, כולל בהחלטות שיפוטיות, לשנות אחרי זה החלטה כזאת או אחרת, אם זה נראה לה, זה התפקיד שלה. הכנסת, חברי הכנסת לרוב עושים את השיקולים הממלכתיים, הם פחות מסתכלים על השיקולים הפרסונליים, הם מסתכלים מה טוב לאזרחי מדינת ישראל באופן כללי, וזה התפקיד שלהם. לכן אין לכם מה להלין על הכנסת, בוודאי שלא. אם יש לכם תלונה לממשלה, יכול להיות שאתם צודקים בה, אני לא נכנס לזה.

תראו, בעצם יש פה שתי החלטות שאני עושה הפרדה ביניהן, החלטה בטווח הארוך, לאן שדה דב הולך, זה לא הדיון וזה גם לא החוק. יכול להיות שבעוד שנתיים באמת יקום מישהו ויגיד 'רבותיי, אנחנו חוזרים', זה סיפור אחר. הנושא השני, שבעצם הוא הטריגר של כל הצעת החוק, שבא ואומר שהשדה הצבאי יושב על מרב השטח, המוחלט, השדה האזרחי יושב שם בטרמינל, שזה פחות או יותר השטח האזרחי שלו ועוד איזה חניון של כמה מטוסים. לכן ההיגיון אומר, נניח שמחליטים להעתיק את השדה כולו, אז בוודאי ובוודאי שרוב השטח הוא הצבאי והוא תפוס עד 2019, אז מה הרעיון להעתיק עכשיו ולשנות עכשיו את הסדרים ב-2016 או 17' לאיזה 15% מהשטח ו-80% מהשטח עדיין לא נמצא?

דבר נוסף, אף אחד לא מפריע, התהליכים התכנוניים הם תהליכים ארוכי טווח, המדינה מבחינתה יכולה לתת לכם את הקלירנס להתקדם בתכנון, תתקדמו, הכול בסדר, לכן אני לא רואה סתירה בין הדברים. כרגע החוק מתייחס רק לטווח הקצר, צריך להבין, עוד מעט נקרא את החקיקה, ולכן אנחנו נכנסים לנושא הזה כרגע בסיפור של החקיקה. אני מסכים עם מה שאמרו החברים, החוק הזה יושב אצלנו כאן הרבה מאוד חודשים, לא קידמנו אותו, יכולנו, בגלל שחשבנו שעדיף להביא את הדברים ברמת ההסכם, למה אנחנו צריכים להתערב בכלל? אבל משכבר אנחנו רואים, והלכנו עד הקצה, אני יכולתי לעשות את הדיון הזה לפני שבועיים, לא עשיתי בגלל שציפיתי שאתם תמשיכו לדבר. בסוף הבנו, מבחינת לוחות הזמנים החקיקתיים - - - דרך אגב, אם לא היה הסיפור של ההסכם, אם נגיד בית המשפט היה קובע עד ה-30 במאי, אז היינו חוזרים מהפגרה וממשיכים לעשות את הדיון, אבל היות שכל ההסכם אמור, אני מבין שזה צריך להיות עד סוף אפריל, אז אין לנו זמן, לכן הכנסנו סד זמנים כדי דווקא להשאיר לכם את הסיפור כדי שלא נתערב. הזווית באה משם, זה הסיפור שלנו באירוע. אבל אנחנו רואים שאין ברירה אז לכן אנחנו נכנסים לעניין.

דרך אגב, כרגע זה בקריאה ראשונה, אנחנו מאפשרים לכם עדיין, עד הקריאה השנייה והשלישית, שזה יהיה בשבוע הבא, כבר מראש אני אומר לכם שהיום אנחנו נודיע לכם מתי יהיה הדיון בשבוע הבא, זה לא יהיה השבוע, לגבי הנושא של הכנה לקריאה שנייה ושלישית, ושם עד אז תשבו עם המדינה ותגיעו איתם לאיזה שהיא הבנה שאתם מגיעים.

לגבי הנושא של העתקה של הטרמינל הקטן לצבאי/לא צבאי, לא נכנסים בקטע החקיקתי. לנו חשוב שעד שנסגר הטרמינל הצבאי הטרמינל האזרחי ימשיך לעבוד. איך, זה סיפור טכני, אני לא נכנס לזה, האם תעתיק את הטרמינל לפה והם יבואו לשם לבידוק, זה פחות חשוב. הרעיון הוא שיהיו טיסות ישירות כמו היום, אותו דבר. לא נכנסים לעניין. אז איך תעשו את הסידור, האם להעתיק פה, להעתיק שם, זה פחות חשוב לנו.

אבל אני רוצה לומר משהו אחרון לפני שאנחנו עושים את ההקראה. יש לכם להסדיר איתם את הנושא של השיפוי בגין דמי השימוש. במידה שאתם לא תגיעו איתם לסיכום בדבר הזה עד שבוע הבא אני אשב עם חבריי, אנחנו נקבע את הנוסחה ונביא אותה בחוק. אחרי זה תרוצו לבית משפט להגיד לו למה אנחנו הבאנו בחוק את הנוסחה. לכן אני מבקש מכם, בגדול, גם בנושא של השיפוי יש גבול, זאת אומרת זה מדינה, זה לא כסף של מונופול, לכן אם לא יהיה פה משהו הגון אני אשב עם החברים שלי - - -

עכשיו קיבלתי פה כתבה בכלכליסט, 200 מיליון שקל - - -

דקה, אל תפריע לי.

- - - אנחנו נשמור על הקופה, לא ניתן לכם לעשות דברים כאלה.

אתה מפריע לי, אני - - -

שזה נהנה וזה לא חסר, זה על אותה - - -

בצלאל. אמרתי, אם זה לא יקרה - - -

לא יהיה.

- - - אז אנחנו נביא את השיפוי לפי ראות עינינו, נביא שמאי, אני אעשה את העבודה ביחד עם החברים שלי ואנחנו נביא גם את הנוסחה. אז בבקשה, להקראה, בוא נקריא.

אני יכולה לציין?

בבקשה, רבקה.

רק לחדד משהו שארז אמר, דיברת על מתווה, אני מכנה את זה מתווה כחלון כעניין טכני. אנחנו לא רואים בזה עניין טכני בלבד, הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כרגע בעינינו היא הצעת חוק תקציבית שעלולה לעלות מאות מיליונים ואף מיליארדים.

יש לנו 50 ח"כים, אנחנו מוכנים להכריז על זה - - -

רק שנייה, דקה. רבקה - - -

לא אמרתי משהו נגד אחד. אנחנו רצינו לציין את זה, כי לנו זה חשוב לחדד את הנושא.

רבקה, אם זה היה חינם אני מניח שלא היה דיון. אז אנחנו מבינים את העניין, הכול בסדר. אני חושב שהייתי מספיק ברור כדי - - - אנחנו מבחינתנו, בבוטום ליין, לקראת החקיקה בשבוע הבא, סוף החקיקה, לנו חשוב שהשדה יעבוד באופן פונקציונלי, צריך להבין, איפה הבודקה עומד ואיפה הטרמינל ואיפה בודקים, זה פחות חשוב לנו. תעשו את המקסימום שיהיה טוב לכל הצדדים, מה זה חשוב לנו?

לא, על פי התקנון חייב, כשיש הצעת חוק צריכה להיות הערכה תקציבית.

אין בעיה, תומר, עוד מעט אני אדבר על זה. זה אני אומר באופן כללי. עכשיו אני אומר עוד הפעם, תחשבו, להשאיר את זה ככה ויש שיפוי כספי שנשמע הגון, אחלה. אנחנו גם נרצה לשמוע מה זה. אם נחליט שהשיפוי הוא לא שיפוי סביר והגון אנחנו גם נבוא בזווית של השיפוי, נכניס את זה בחוק ואז נסנדל את כל העולם, כולל את בית המשפט בעניין הזה.

לגבי הנושא של הערכה תקציבית. תביא את ההערכה התקציבית המקסימלית רק בשביל הפרוטוקול, שיהיה רשום כאן, בהנחת עבודה שאין כלום, שאין שדה ואין בטיח ואין כלום, כדי שנתקדם. אנחנו צריכים הערכה תקציבית כדי להמשיך בחקיקה.

העניין הוא קצת יותר מורכב. שווי ההסכם כרגע, כפי שהוא נאמד, עומד על 4 מיליארד. ככל שיטענו להפרת ההסכם אנחנו בחשיפה למחיר הזה.

הבנתי.

מעבר לזה יש לנו חשש שפינוי של השדה האזרחי במקביל לצבאי יעכב יותר את השיווקים ואת הבנייה ופה אנחנו - - -

הבנתי, רבקה, אז ההערכה - - -

מחר בבוקר כבר - - -

אבל המצב הוא הפוך, מה שאתם רוצים יעלה כסף להעביר את ה - - -

אני רוצה להתקדם.

אין בעיה. אכפת להם הכסף.

אבל, כבוד היושב ראש, היא מדברת כאילו שיש היתרי בנייה - - -

אבל למה זה חשוב מה שאתה אומר? אני לא הבנתי.

אני אסביר לך למה.

לא, אל תסביר לי. אני לא רוצה לתת לך את זכות הדיבור עכשיו להסביר. אני רוצה להתקדם בחקיקה.

אבל אני מסביר - - -

אל תסביר לי. בואו תתקדמו. אני מבקש להתחיל בחקיקה, אם יש בעיה של - - -

לא, זאת ההערכה.

לא, זאת ההערכה ובואו נתקדם.

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ז-2017.

הגדרות. 1.

בחוק זה –

"חוק רשות שדות התעופה" – חוק רשות שדות התעופה התשל"ז-1977;

"רשות שדות התעופה ושדה תעופה" – כמשמעותם בחוק רשות שדות התעופה.

"שדה התעופה דב הוז" – שדה התעופה דב הוז (תל אביב) כמשמעו בצו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה התעופה דב הוז תל אביב), התשמ"ט-1989;

הוראות מיוחדות לעניין המשך פעילותו של שדה התעופה דב הוז. 2.

על אף האמור בכל דין שדה התעופה דב הוז יוסיף לשמש כשדה תעופה לתעופה אזרחית בהתאם לצו שניתן לפי הוראות סעיף 5(א)(4) לחוק רשות שדות התעופה ורשות שדות התעופה תמשיך לתת בו שירותים בהתאם להוראות אותו צו.

אישר שר הביטחון בכתב כי שדה התעופה דב הוז אינו משמש עוד כשדה תעופה לתעופה צבאית, החל במועד שציין באישור (להלן – יום האישור) - - -

רק שנייה. יש הערה חשובה כאן. בתחילת הדברים אתה קראת 'על אף האמור בכל דין', ב-(א), תרשום 'כל דין או הסכם'.

יקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים מועד להפסקת פעילותו של שדה התעופה דב הוז כשדה תעופה לתעופה אזרחית ובלבד שהמועד יהיה לא מאוחר מ-90 ימים מיום האישור.

ביצוע ותקנות. 3.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

תחילה. 4.

תחילתו של חוק זה 15 ימים מיום פרסומו.

אני מציע להוסיף שהתקנות יהיו באישור ועדת הפנים של הכנסת.

למה צריך סעיף תחילה?

מכיוון שלא חשבנו שנחוקק את החוק.

הוא חוקק בדקה ה-90. אפשר להוריד.

אתה צודק, אפשר להוריד את זה.

מיידית.

איזה תקנות אתה רוצה.

יש פה סעיף שמאפשר תקנות, בהנחה שירצו כל מיני התאמות וכו', אני מציע שהם יהיו באישור ועדת הפנים, אפרופו התקציבים, אפרופו - - -

תוסיף את זה שהתקנות - - -

בנושא של האישור של השר?

כן.

ב-2 צריך את האישור של השר למועד הסגירה, את זה אתה לא רוצה שיבוא לכנסת?

רק שנייה. דקה. לא, לא. לגבי הסגירה?

לא, לא לגבי הסגירה.

ב-2, מה שאני מבין, שאתם רוצים ששר התחבורה יקבע את מועד הסגירה.

לא. ברגע ששר הביטחון מאשר שהשדה הצבאי הפסיק לעבוד אז שר התחבורה צריך להגדיר מתי מפסיק השדה הזה, אבל לתת 90 יום מינימום להתארגנות.

לא, המקסימום, כתוב פה.

נכון, המקסימום. עד 90 יום. זאת אומרת החוק קובע שמקסימום 90 יום אחרי שהשדה הצבאי הפסיק לעבוד גם השדה האזרחי מפסיק לעבוד. בתוך 90 יום האלה יש מרחב תמרון.

אבל, אדוני היושב ראש, תשימו לב רק שבסעיף 3 התקנת תקנות, לפי הנוסח הקיים, נוגע לכל כללי החוק. זה יותר רחב ממה שחבר הכנסת - - -

הבנתי, אני מבין, בצלאל, תקנו אותי, סעיף 3 לגבי שר התחבורה והתקנות זה הכוונה באם מעתיקים את זה יש תקנות אחרות שאנחנו לא מודעים להן - - -

אם יצטרכו, אז שיהיה פה בפיקוח של הוועדה.

בסדר. מה השם?

מוטי, מרשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה. שתי הערות, אחת טכנית. מוזכר פה הצו שעליו חתומים שר התחבורה ושר הביטחון. ברמה הטכנית, אני לא משפטן, אבל עלול להיווצר פה מצב שהשרים צריכים לחתום על צו מכוח חוק, אז בעצם הם לא יכולים שלא לחתום, אני לא יודע מה הפתרון, יכול להיות שצריך להגיד שהחוק הזה מייתר את החתימה על הצו.

לא, לא, לא.

לא הבנתי מה - - -

לא, ככה זה, אנחנו מסמיכים את השר.

זה מקובל בחקיקה. בדרך כלל ההסכמה היא, בחוקים אנחנו מסמיכים את השרים לחתום על תקנות.

כן, אבל פה לא מדובר על תקנה, מדובר על צו. היום השדה פועל מכוח צו.

לא, זה צו שניתן כבר בעבר.

נכון, הוא רק צריך להתחדש.

לא, החוק מאריך אותו. החוק קובע אוטומטית שהצו שניתן לפי הסעיף ההוא - - -

בסדר, זה עניין משפטי. הדבר השני, ויש פה אולי איזה אי הבנה, לפי הנוסח כרגע, ודיברתם עליו בסעיף 2, נראה כאילו תיאורטית השדה האזרחי יכול להמשיך ולפעול אחרי הפסקת הפעילות הצבאית. טכנית זה לא אפשרי - - -

בוודאות. 90 יום - - -

מה שכתוב בחוק.

רחל, את קיבלת את זכות הדיבור, נגמר.

צריך להבהיר את העניין הזה, כי טכנית השירותים, למשל פיקוח הטיסה, ניתן על ידי חיילים.

אני לא נכנס לזה.

לא, אבל שלא ייווצר מצב - - -

אני אסביר. תבין, אתה עכשיו נכנס - - - חיים, שב.

לא, אני צריך ללכת.

אז תלך.

אם אין תב"ע ואין היתרים, זה שמונה שנים, אני לא יודע על מה מקשקשים, אם - - -

הם רוצים שהקרקע תהיה שממה, העיקר ש - - -

אבל, חיים, מספיק.

- - - זה רק כסף. רק כסף.

אני לא נכנס להפעלה, לאופרציה. בגדול, בעיקרון אתה צודק שהשדה באופן תיאורטי יכול להמשיך גם אחרי זה, זו החלטה של הכנסת בעוד שנה וחצי. אני מעריך שהכוונה כרגע, אמרתי - - - אני נכנסתי להצעת החוק הזו, הסברתי, הרציונל שלי בקידום שלה זה לא האם שדה דב ייסגר כן או לא בעתיד. אני לא נכנס, בשביל זה יש מדינה, המדינה קובעת את סדרי העדיפות שלה, יש פה את החבר'ה של הקרקעות הפרטיות, המדינה צריכה לנהל איתם את ה - - - אני לא נכנס לזה, המדינה אולי תעתיק אותו, תמשוך אותו צפונה, לא נכנס.

לא, דודי, בחוק הזה הם לא יכולים להזיז.

תן רק שנייה. אם השדה הצבאי היה אמור להיות עכשיו גם מפונה, אני מניח שהחוק הזה לא היה מקודם כמו שהוא בוודאי, לא היינו נכנסים אליו, בגלל שאז כבר עמדת המדינה, ואני אומר לך, שאם זאת הייתה עמדת המדינה, הממשלה, אני לא הייתי מקדם את החוק הזה. בגלל שזו עמדת הממשלה אני לא פועל נגד עמדות הממשלה באופן עקרוני על המיינסטרים, כאן הסיפור התגלגל, אני חוזר, יש צבאי ב-2019 ואנחנו לא מבינים את ההיגיון,לכן החוק הזה צמח משם.

אדוני, אני חושב שאנחנו מדברים על אותו דבר.

לכן אני אומר, בגדול, אל תחשוש, הכול יהיה בסדר. יש עוד הערות?

הערה של משרד הביטחון.

בבקשה, שם ותפקיד.

צביקה קרמן, ראש חטיבת התכנון במשרד הביטחון. בקשר לסעיף 2, אנחנו מבקשים שמועד הפסקת התעופה יהיה בו זמני.

מה זאת אומרת? למה אכפת לך?

אנחנו רוצים שמועד הפסקת התעופה בשדה דב, האזרחי והצבאי, יפסיקו בו זמנית.

אבל אתה מה אכפת לך? אתה צבא, יש לך הסכם - - -

יש.

אני אסביר לך. אני רואה הבדל בין הקטע הצבאי לאזרחי. אתה צבא, אתה מקבל הנחיות, מבצע, אם יש בעיה, אז תשב מול המדינה, תגיד להם - - - הסיפור האזרחי הוא קצת שונה, לכן אם יש לך הסכם מולו בשנת 2019 אז אתה תפנה ב-2019, ואם המדינה תחליט שהיא רוצה להמשיך להפעיל את השדה האזרחי עד תרפפ"ו זו בעיה שלה, למה אתה קושר בין האירועים?

תן לי רגע. אדוני, בדיון בקריאה ראשונה יש שאלה אם אנחנו, אם, שוב, כמו שאני אומר, הממשלה מתנגדת, אבל אם מתווה כחלון יקודם, בסופו של דבר הפינוי האזרחי צריך להיות יחד עם הפינוי הצבאי. כרגע, לפחות טכנית בהצעת החוק, יש אופציה להפעלה של השדה האזרחי עד 90 יום אחרי השדה הצבאי. האופציה הזאת כרגע מעשית זה לא לפי המתווה כי כרגע הפעלה של השדה כולו, האזרחי, כמו שציינת, האזרחי והצבאי, בגלל שהוא רובו צבאי - - -

זה קריטי ה-90 יום?

כן.

מבחינתך זה קריטי ה-90 יום?

אז אני אומר, נדבר על זה אחרי קריאה ראשונה. אז בסדר, אם ההודעה זה מה שחשוב, ההודעה מראש, נעשה את ההודעה מראש 90 יום לפני.

אין בעיה, אז אני אומר לך, ארז, אנחנו נדבר, זה לא עניינך. אתה בטוח זה לא עניינך, אתה צריך לארוז את הפקלאות ב-2019, תארוז, תלך, זה כבר עניינו.

אם צריך לתת הודעה מראש על האזרחי, ניתן הודעה מראש.

אמרתי, זה לא עניין הצבא.

חברים, שוב, אנחנו עוד לא שם.

צחי, זה צבא. הוא עכשיו קיבל סגירה איתכם. אתה יודע מה, לא מעתיקים כלום, אתם סוגרים איתו לפנות בתאריך איקס ומשפים אותו, בונים לו בסיס במקום אחר.

על בסיס ההכנסות?

זה לא עניינו ההכנסות, הוא שותף איתך?

בוודאי שזה הוא. אני אסביר.

אל תסביר.

לא להסביר לא להסביר, אבל - - -

אתה זה משהו אחר. אני מדבר על צבא, אתה זה אוצר, רמ"י, המדינה זה משהו אחר, לכן אני מסביר. הוא בא מהזווית הצבאית, שאלתי אותו מה תפקידו, לכן הצבא בכלל לא קשור לאירוע.

הוא חושש שהמטלה תוטל עליו. אני מסביר. אנחנו מדברים על 90 יום, אם נגיע לשם ולא נצליח - - -

מה הוא מפחד? שיגידו לו 'תשאיר את החיילים על המגדל עוד 90 יום'?

אני אומר שוב, אם נגיע לשם, אני מאוד מקווה שלא נגיע לשם, הממשלה כרגע מנסה לייצר תוצאה שתוביל למה שאדוני ביקש בלי חקיקה - - -

חבר'ה, אני חייב לעצור, נגמר הזמן.

אם נגיע לשם, אז נפתור את עניין 90 הימים.

טוב, רבותיי, אני חייב להביא את זה להצבעה.

אחרי ההצבעה תן לי משפט.

בסדר. מי בעד החוק כפי שהקראנו, כולל השינויים? שירים את ידו. מי נגד?

אין.

מי נמנע?

אין.

אני קובע שהחוק עבר בהכנה לקריאה ראשונה.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו-2016, אושרה.

אמור לעלות היום במליאה.

אין דבר כזה.

אז מתי, מחר?

זה צריך להתפרסם ברשומות.

אין בעיה, מחר זה יכול לעלות?

כן, אפשר פטור מחובת הנחה. בסדר, נטפל בזה, אישרנו את זה בנשיאות, בנשיאות זה כבר נמצא.

זה כבר אושר בנשיאות?

בנשיאות זה אושר.

בסדר, זה עניין טכני של הרשומות.

כן, תסדירו רק את הסיפור הזה, אני רוצה שהיום זה יעלה.

היום זה לא יעלה.

ואם זה לא יכול לעלות היום זה יעלה מחר.

אז מחר. אחרי ההצבעה אני רוצה להגיד אמירה. צריך לדעת שהנוסח שעליו הצבענו עכשיו והקראנו את זה קודם לא מאפשר כרגע העתקה של השדה האזרחי לשדה הצבאי, כיוון שבסעיף ההגדרות שדה התעופה דב הוז מוגדר כמשמעו בצו רשות שדות התעופה (מתן שירותים), כשהוא מוגדר היום במיקום הנוכחי שלו, וזה אומר - - -

רק שנייה, אני אסביר.

תן לי רגע.

אוקיי.

זה אומר שיש גם מה להפסיד מלא להגיע להסכם. אני אגב רוצה לומר, אני מאוד מאוד מאוכזב מההתנגדות של הממשלה, אני חושב שזו חדלות אישים גדולה של הממשלה, אני חושב שהאיומים של אנשי הגוש הגדול על הפרת ההסכם, על החשיפה שאתם פה מפנטזים, הבל הבלים, אני לא מכיר אף שופט נורמלי שיגדיר צעד כזה שזה נהנה וזה אינו חסר, וגברתי, גם אני עורך דין, חברתי המלומדת, בעוונותיי הרבים - - -

כל הכבוד.

אני לא מכיר אף עורך דין שעל קיום כל כך חסר תום לב שלכם את ההסכם ייתן לכם סעד בעניין הזה. אני רוצה להזכיר שהכנסת פה התערבה בהסכמים הרבה יותר חריפים, עם כי"ל, שישינסקי 1. גברתי, בואי נדבר אחרי הדיון, בשבוע שעבר חיות אמרה שהכנסת מוסמכת לחוקק.

בצלאל, רק שנייה, דקה. אני רוצה לומר משהו.

עצוב לי שאנחנו צריכים לכפות על הממשלה את העמדה הזו.

הסמכות של הכנסת או בכלל התפקיד של הכנסת זה לחוקק, הכנסת לא צריכה לשאול אף אחד אם לחוקק או לא.

כן, אמרתי, עצוב לי שאנחנו צריכים לכפות על הממשלה עמדה שהיא לא רוצה. אני כן מציע לאנשי הגוש הגדול, אני רק אומר לכם שאם אתם תלכו לדרישות מטורפות אנחנו לא ניתן לזה.

בצלאל, בצלאל, אני אמרתי את זה וכבר אמרתי את זה לפני שהקראנו את החקיקה. אנחנו נרצה לשמוע בדיון הבא מה ההסכם, מה ההסכם שהגעתם איתם. אמרתי, חשוב לנו שהשדה יעבוד באופן אופרטיבי, זה מה שמעניין אותנו. תעתיק מפה לשם, משמה לפה, זה פחות חשוב לי, חשוב לי אם יש פה פיצוי כספי, מה הוא, בגלל שכפי שאמרתי קודם, זה לא כספי מונופול, יש לנו גם אחריות לגבי - - -

כרגע מדברים על 200 מיליון.

לא יהיה, לא יהיה, בשום אופן.

ואם זה לא יסתדר לנו ואנחנו נבין שזה לא, אתם תגיעו להסכם שמבחינתנו הוא לא יהיה סביר, אני אומר לך, אני אפתח את זה בחקיקה, אנחנו נביא את הנוסחה של הפיצוי בחוק ואחרי זה שיילכו לבית המשפט כדי לבוא ולהגיד למה הכנסת פעלה בניגוד לסמכות שלה. לכן אני מציע לכם להסתדר, ובאופן הגון.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.