הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 51

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017), שעה 10:00

בחינת הזכאות לחלקות בישובים במגזר הערבי לחיילים נוצרים משוחררים

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

איתן ברושי

יוסי חדד - מנהל מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

סרחאן ווג'די - ראש מינהל אוכלוסיות באקה, משרד הביטחון

חיים דנה - ר' היחידה לגיוס מיעוטים ותיאום פעילויות משותפות, משרד הביטחון

מועין מקודה - ראש היחידה להכוונת חחימ"ש צפון, משרד הביטחון

אריאל מזוז - מנהל אגף עסקות, רשות מקרקעי ישראל

מיטרה יעקב - סמנכ"ל אגף עסקאות, רשות מקרקעי ישראל

אלון שוורצר - ראש אגף מדיניות, תנועת "אם תרצו"

אודליה סיטבון - המשמר הציוני דמוקרטי

עדי ארבל - מנהל פרויקטים, המכון לאסטרטגיה ציונית

עלא קדאדו - נציג חיילים משוחררים בשפרעם, פורום גיוס העדה הנוצרית

נזאר אליאס מרג'יה - חייל משוחרר, פורום גיוס העדה הנוצרית

עמית ברק - מנהל פעילויות וקשרי ממשל, פורום גיוס העדה הנוצרית

ניקולא מנסור - לוחם קבע, משטרת ישראל, פורום גיוס העדה הנוצרית

ג'ונתן אלחורי - דובר, פורום גיוס העדה הנוצרית

שאדי שחאדי - חייל משוחרר, פורום גיוס העדה הנוצרית

עמית ברק - מנהל פעילויות וקשרי ממשל פורום גיוס העדה הנוצרית

האב גבריאל נדאף - יו"ר, פורום גיוס העדה הנוצרית

נזאר ג'ראיסי - חייל משוחרר, פורום גיוס העדה הנוצרית

דן קדרון - תנו יד לחירש, נכים למען נכים

אמונה קלמן - מוזמן/ת

לירן שצ'וקין - מוזמן/ת

אפרת בן יהודה - מוזמן/ת

אריאלה אהרון

עופרה ארגס - חבר תרגומים

בחינת הזכאות לחלקות בישובים במגזר הערבי לחיילים נוצרים משוחררים

שלום. ישיבת הועדה לבחינת הזכאות לחלקות בישובים במגזר הערבי לחיילים נוצרים משוחררים. אין חובה על ערבים נוצרים להתגייס לצבא, אנחנו מאפשרים להם את זכות הבחירה ויש התנדבות משמעותית בקרב העדה, 600 חברים הולכים לשירות לאומי, כ-100 מתגייסים לשירות צבאי קרבי, וזה דבר שבעיני הוא דבר מבורך.

אני אמרתי את זה בלא מעט הזדמנויות, שאנחנו רוצים לאפשר לכל אדם שרוצה להיות חלק ממדינת ישראל לשרת את המדינה בכל דרך שהוא מוצא לנכון, יש כאלה שירצו ללכת לשירות צבאי, יש כאלה שירצו ללכת לשירות לאומי, ובלבד שהם ישרתו את המדינה, כי זו בעיני אמירה חשובה כאזרח, שאני לא רק רוצה לקחת מהמדינה אלא גם מוכן לתת. וזה דבר חשוב.

לכן תפקידנו כממשלה, כהנהגה, ואני יודע שזו גם מדיניות שכן ברורה אצל ראש הממשלה ובמשרדו, לעודד כמה שיותר גיוס לצבא ולשירות לאומי של אוכלוסיות שהם בני מיעוטים, זאת אומרת לאו דווקא הציבור הרחב, אלא גם בני מיעוטים.

את העניין הזה אנחנו מזהים יפה מאוד אצל האוכלוסייה הדרוזית, שהם כן משרתים ומתנדבים ונותנים את כל מרצם, וזה גם מתחיל לתפוס תאוצה רבה במגזר הנוצרי. אנחנו רוצים כמובן שזה יתפתח לעוד ועוד מגזרים, וכדי שאנחנו נוכל לעודד את אותם חיילים, אנחנו רוצים שהם גם יקבלו באופן שווה הזדמנות וכלים וסיוע והטבות, כי כך זה עובד, אנחנו רוצים לעודד, ועידוד חיובי מצריך מאתנו גם השקעה.

על כן עשיתי את הדיון הזה, מאחר והובא לידיעתי שיש הרבה מאוד חיילים נוצרים משוחררים שמסיימים את השירות הצבאי או הלאומי שלהם, ורוצים לבקש את הבקשה האלמנטרית, לפיסת אדמה שבדרך כלל באזורים שהם מעוטי ביקוש, אזורי צפון, אזורים ששם הביקוש הוא באמת נמוך, והם נתקלים במין חומה בצורה או במין סיאוב כזה או אחר, שמונע מהם לקבל את האדמה הזאת. הטענות שמעלים כלפיהם זה שאין כרגע חלקות או שאין מכרזים, שכמובן בשביל לעשות את זה, זה מאוד פשוט, זה רק עניין של החלטה מאוד פשוטה במינהל מקרקעי ישראל שכנראה לא מתקבלת, ותיכף גם נשאל את מינהל מקרקעי ישראל ,אני מניח שהם פה, את תגובתם בעניין הזה.

אני ברשותכם רוצה קודם כל לתת למספר דוברים לומר כמה דברים כדי שנשמע מה דעתם. עמית ברק פה? עמית ברק יתחיל עד שיגיע האב גבריאל נדאף. עמית בבקשה.

בוקר טוב. אני מנהל פעילויות וקשרי ממשל של פורום גיוס העדה הנוצרית. קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הועדה ולוועדה על קיום הדיון ולמי שהגיע. אנחנו התחלנו לטפל בנושא הזה של החלקות במקביל לכל התהליך של עידוד הגיוס לשירות צבאי, שירות לאומי וההשתלבות בחברה. צריך לשים דגש על השלב של אחרי השירות, כדי לשלב את החבר'ה ששירתו וגם כדי שזה יהווה דוגמה לדור הצעיר ללכת בעקבותיהם.

התחלנו לקבל פניות של חיילים נוצרים משוחררים ממספר ישובים רב בצפון, באזור חיפה, בכל הנושא הזה של האפליה וחלוקת קרקעות. אני פניתי כמה פעמים, גם בשמי וגם בשם האב גבריאל לרשות מקרקעי ישראל, ביקשנו להיפגש עם המנכ"ל, קיימנו סיור בשפרעם בנושא ביחד עם הנהלת מחוז חיפה של משרד השיכון, מר יוסי חדד פה סייע לנו בזה, ביחד עם השר איוב קרא שהצטרף. גם לשם הזמנו את המינהל, מהמינהל לא קיבלנו שום מענה, שום דבר, ממש כלום, שום התייחסות. רצינו לשמוע את הצד שלהם, להבין פה באמת, לקבל את התמונה, לדעת איך הסיפור הזה מתנהל. אני לפני כמה שנים עסקתי בזה בתנועת "אם תרצו", בנושא של חיילי מילואים שזכאים לדברים האלה וראיתי את התהליך פחות או יותר, ורצינו להבין איך זה מתבצע פה, אבל לא היה עם מי לדבר ולכן יזמנו את הדיון הזה.

מה שאני חושב שחשוב בסוף, יהיו החלטות, אני חושב שצה"ל, מינהל אוכלוסיות וגם משרד הביטחון, האגף הביטחוני חברתי והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, צריכים שיהיה להם את המידע הזה כדי שהוא יהיה נגיש וזמין לחבר'ה שמשתחררים, שלא יתחילו לרוץ בין כל מיני גורמים ואף אחד לא יבין מה קורה. תודה.

תודה רבה עמית. תיכף אנחנו גם נדבר עם מינהל מקרקעי ישראל, ונסיק מסקנות - - - אנחנו גם נערב את שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שלשמחתנו הרבה גם מגיע מרקע צבאי עשיר, ויודע בדיוק מה המשמעות של גיוס חיילים בני מיעוטים, ולכן אנחנו באמת לדעתי, בע"ה, גם נגיע להישגים. אלון שוורצר מתנועת "אם תרצו" בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה על קיום הועדה, אני מברך על כך. הייתי רוצה אולי בכמה דקות לדבר באמת במישור הערכי, מתוך ההיכרות שלנו והפעילות שלנו בנושא גיוס ושילוב מיעוטים בחברה הישראלית, כמובן על ידי השירות המשמעותי בצה"ל והשירות הלאומי.

בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על איזה שהוא חוזה בלתי כתוב של החברה הישראלית עם חיילי צה"ל, שאומר חייל צה"ל מוכן להקריב את חייו בשביל המדינה, והמדינה תוקיר אותו ותיטיב איתו בהמשך הדרך. אנחנו מדברים עכשיו ברמה הכללית, לאו דווקא איזה שהוא מגזר כזה או שונה, ומה שקורה דווקא בתקופה הזאת שאנחנו רואים את המחקרים והסקרים תמיד שאחוז המתגייסים יורד וכמובן אחוז השירות במילואים יורד, זה מקבל משנה תוקף, על אחת כמה וכמה במגזר הנוצרי, שם באמת הגיוס הוא איננו חובה ודווקא שם אנחנו רואים את אותם מתגייסים שכמו שעמית דיבר על כך, בעצם לא זוכים להטבה ולהוקרה מהמדינה, כדי לעודד את זה.

כלומר, האבסורד הגדול – ואני מניח שאולי פה ידברו ויציגו החברים אחר כך את הדוגמאות שלהם – הוא שמאותו כפר יכול להיות אדם אחד שלא רק שאינו מתגייס, אלא אולי אפילו פועל ומעודד סרבנות, אנחנו רואים את זה, והוא יקבל עדיפות בהרבה מאוד מקרים, על פני אותו אחד שהחליט להתגייס לצבא או לשירות הלאומי, וזה האבסורד הגדול שאני חושב שהועדה הזאת צריכה באמת לצאת עם איזו שהיא מסקנה, ומסקנה אפילו שתגרום לפעולה ישירה.

עוד משהו שאני חושב שחשוב לציין, במקרים רבים, עוד פעם – אנחנו בתנועת אם תרצו ראינו שמי שפועל נגד הטבות בכלל נגד משרתי צה"ל והשירות הלאומי הם ארגונים חוץ ממשלתיים כמו האגודה לזכויות האזרח ו"עדאללה", שבעצם מגישים עתירות כלפי כל הטבה שניתנת לחיילי צה"ל, הם רואים בכך איזו שהיא אפליה. וגם פה מי שנפגע בעיקר הם לאו דווקא אותם חיילי צה"ל יהודים, אלא דווקא אותם מיעוטים, הם אלה שנפגעים יותר מהעתירות האלה, כי בסוף גם העתירות האלה גורמות לכך שהמחוקק, רואים את זה, ההשפעה של העתירות על המחוקק מאוד גדולה שמחוקקים פשוט הפסיקו לחוקק דברים שיטיבו עם חיילי צה"ל כי הם מפחדים שאחרי זה יעתרו נגד זה ויגידו שזה אפליה.

זה כמובן אומר שכל חקיקה שיכולה להיטיב עם חיילי צה"ל, אתם מוזמנים להעביר אותה אליי, אנחנו נשמח להגיש אותה.

אז רק לסכם את דבריי, אני רוצה להקריא, גם ראיתי עכשיו שזה בנייר העמדה של הפורום, מילים שכתבה השופטת נחמה מוניץ באחת מהעתירות האלה שהוגשו, של "עדאללה" נגד הטבה. כך היא אומרת, אני מצטט: "ברור כי המדינה מבקשת לעודד גיוס לצה"ל של אוכלוסייה מסוימת. מטרתה זו של המדינה הינה מטרה ציבורית ויש להגן עליה כמטרה עליונה הדרושה לקיומנו, שהרי אנו זקוקים לחיילים אשר יגנו על מדינת ישראל והאזרחים מפני אויביה. הטבות אלה ואחרות ניתנות כדי לעודד את החיילים לשרת ולהגביר מוטיבציה בצעירים כדי לעודד אותם להתגייס ולשרת בכוחות הביטחון. מכאן ברור כי בפנינו דיון ביחס שונה אל שונים. קיים הבדל אינהרנטי בין מי שהקדיש מספר שנים מחייו לשירות צבאי, לבין מי שלא עשה זאת". כלומר באופן החד והברור ביותר, גם לשופטת במדינת ישראל ברור שמי שמתגייס לצה"ל ולשירות לאומי, זכאי לקבל יותר ממי שבחר לא לעשות את זה, ואני מקווה באמת שהועדה תצא עם מסקנות לפעול בנושא.

אין בעיה. אני רק רוצה לומר דבר אחד, החברים פה שאנחנו מדברים עליהם, הם מיעוט בתוך מיעוט. זה הרבה יותר קשה. זה לא מיעוט רגיל שאנחנו מכירים אותו, שהוא גם לא פשוט. להיות בתוך מיעוט זה גם לא פשוט, ודמיינו לכם שאתם מיעוט בתוך מיעוט, זאת אומרת שהמיעוט רודף את המיעוט הזה. זה הרבה יותר קשה והרבה יותר משמעותי, ולכן העידוד צריך להיות אפילו גדול יותר, כי הרבה מאוד כמו שאתה ציינת, מאותו מיעוט שמשתייכים אליו, המיעוט שאנחנו מדברים עליו כאן היום, מסרב ואפילו גם תוקף ומאיים ומשפיע לרעה באופן משמעותי על ההחלטות שמקבלים פה הציבור הזה כן לשרת את המדינה, וכל אחד מהם שמשרת את המדינה הוא גיבור. הוא גיבור פעמיים. הוא גיבור בזה שהוא הולך לצבא והוא גיבור בזה שהוא מתעמת אל מול ציבור מסוים שהוא גר וחי בתוכו שאומר לו "אם אתה תלך לצבא, אתה תשלם על זה מחיר". לכן בעניין הזה, אין ספק שאנחנו צריכים להתייחס לזה ביתר שאת.

לפני שידבר האב נדאף שהצטרף אלינו, ואני מברך אותו, שכמובן את הדיון הזה יזמנו לאחר פנייתו, ביוזמתו, שהוא באמת אדום שידוע כמי שנלחם בעבור הקהל הנוצרי במדינת ישראל באופן באמת באמת אמיתי וכנה ולוחמני ואנחנו גאים בזה ואנחנו גם נעמוד לצדך תמיד, אנחנו נאפשר מספר מילים לעדי ארבל, מהמכון האסטרטגי הציוני.

תודה רבה. אני שמח שהדיון הזה מתקיים דווקא פה, בועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, מכיוון שלפעמים אנשים שואלים מה זה צדק חלוקתי, מה זה שוויון חברתי, ויש איזו שהיא תפיסה שמושרשת גם לפעמים בארגוני שמאל ולפעמים גם במערכת המשפט, שכל העדפה היא אפליה, וכביכול יש מנגנונים שסותרים את עקרון השוויון.

ממחקר משווה שהוצאנו בנושא של העדפת משרתים, אנחנו מראים שבסוגיה של העדפת אנשים ששירתו בצבא, אני לא מדבר בישראל, אני מדבר על העולם הרחב, בדמוקרטיות מערביות, אנחנו מראים שמאוד מקובל להעדיף אוכלוסיות ששירתו בצבא, ודברים שנעשים בעולם, אם היו נעשים בישראל היינו מקבלים כותרות ענק על חקיקה אנטי דמוקרטית והסיסמאות הידועות שאנחנו מכירים.

לדוגמה, בשוויץ מי שלא משרת בצבא, וגם בשוויץ זה גיוס חובה ויש אנשים שמוצאים את דרכם לא לשרת, צריך לשלם מס הכנסה, 3% יותר. אני מניח שאם היינו הצעת חוק כזו בישראל, היינו מקבלים כותרות על אנטי דמוקרטיה וחקיקה גזענית. צריך להבין שלמעשה מותר למדינה לבצע סדר עדיפויות ולהעדיף אנשים ששירתו בצבא, במיוחד בישראל שזה שירות ארוך, שזה שירות שמעכב הרבה מאוד אנשים ובמיוחד כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא מתנדבת במיוחד לצבא ולא מחויבת להתגייס, ואנחנו רוצים לחבר אותה לחברה הישראלית, ולשרת בצבא.

מאוד מקובל לתת העדפות גם בתחום הדיור, גם בתחום ההשכלה וגם בתחום התעסוקה. אלה שלושת התחומים שאנחנו רואים שמקובל בעולם לתת העדפות לאוכלוסיות שמשרתות, לכן הדיון יכול וצריך להיות יותר רחב מרק נושא של חלקות. אני אתן רק לדוגמה, במדינות אחרות משטר המדינות והקרקעות הוא לא כמו בישראל, אז זה לא בדוגמה של חלקות, אבל לדוגמה באוסטרליה נותנים הנחות ומענקים משמעותיים במשכנתא לאנשים ששירתו בצבא, ואפשר לבחון עוד דרכים כדי לנסות לסייע לאלה שמשרתים מהאוכלוסייה הנוצרית, ובכלל בצה"ל. תודה רבה על קיום הדיון, זה חשוב מאוד.

תודה רבה. אני מסכים איתך שההטבות שאנחנו מעניקים לחיילי צה"ל לא מספיק גדולות, אני חושב שאנחנו צריכים לשדרג את זה בצורה הרבה יותר משמעותית כדי לעודד גיוס, כמה שיותר גבוה. ויש המון דרכים לעשות את זה, כמו שאתה ציינת, ויש באמת עניין להיכנס שוב לסוגיה הזאת ולברר האם אנחנו מעודדים מספיק את הגיוס במדינת ישראל, ושוב, לאו דווקא לגבי אוכלוסייה מסוימת, כי אנחנו רואים לצערי הרב, כמו שגם צוין פה קודם, שהרבה מאוד אנשים בוחרים שלא להתגייס, הם מעדיפים להקדיש את השלוש שנים הללו, במקום לתרום למדינה, ללכת ולעבוד נניח, או ללכת ולהרוויח כסף. שאני מבין את האינטרס, יכול להיות שהם אומרים "השיקולים הכלכליים גרידא מנחים אותנו לא להתגייס לצבא או לא לשרת את המדינה", ולכן בעניין הזה אני מסכים שאנחנו כן צריכים לבחון היטב את עידוד הגיוס שלנו בכלל כמדינה, כלפי האזרחים שלה.

אני מתכבד לאפשר לאב גבריאל נדאף, יושב ראש הפורום, שבאמת נלחם בעבור האוכלוסייה הזאת, להשמיע את דבריו. הבמה לרשותך.

בוקר טוב. אני מבקש תחילה להודות ליושב ראש הועדה, חבר הכנסת מיקי זוהר, חברי הועדה, לכל מי שהגיע. הדיון מאוד חשוב. אני רק לפני כמה ימים חזרתי מביקור בצ'ילה, ביקור ראשון של שבוע ימים, ולפניו הייתי גם באורלנדו, ושם מקבלים עשרות הזמנות ממדינות שונות בעולם, כדי להסביר לעולם על המהלך של גיוס הנוצרים לצבא במדינת ישראל והשתלבותם בחברה הישראלית.

הנושא הזה תופס התעניינות בינלאומית רחבה, ואני רואה במהלך של גיוס הנוצרים לצבא והשתלבותם בחברה, מהלך היסטורי ואסטרטגי חשוב מאוד למדינת ישראל, ולבני מיעוטים כולם, למי שרוצה באמת לקשור את גורלו במדינת ישראל.

התחלנו את המהלך הזה ב-2012, וזה לא קל, ועד לרגע זה זה לא קל בכלל. אנחנו עוברים מכשולם רבים, ואתגרים רבים והסתות והכפשות. הנוצרים שמתגייסים לצה"ל עושים צעד אמיץ ביותר ועומדים תחת לחצים מהמגזר שהם חייבים בו ומהסביבה שהם חיים בה, והם לא מחויבים לגיוס. הם מאמינים שהם אזרחי המדינה והם רוצים להיות שווי חובות ושווי זכויות. חשוב שהמדינה תעשה יותר למען האוכלוסייה שהולכת נגד הזרם ומתמודדת - - -

שהיא הולכת נגד הזרם שהיא חיה בתוכו, אבל לא נגד הזרם של מדינת ישראל.

בדיוק. וצריכים לעודד כל התנהגות חיובית שמטרתה באמת שכולנו פה נהיה אזרחים שווי חובות ושווי זכויות, חשוב לתת תמריצים לחיילים נוצרים משוחררים, כי זה מהווה עידוד לדור הצעיר. אנחנו בפורום גיוס העדה הנוצרית קיבלנו תלונות רבות במשך כמה שנים מחיילים נוצרים משוחררים, ממספר גדול של ישובים שהם לא מקבלים את מה שמגיע להם בעניין הקרקעות, וכדי לעזור פנינו למינהל מקרקעי ישראל, גם במחוז צפון, כדי באמת לברר מה הקריטריונים שעומדים בנושא הזה. פנינו ללשכת המנכ"ל כמה פעמים, אמרתי, למנהל מחוז הצפון גם, הזמנו אותם לסיור בשפרעם, שם מדובר על חלקת אדמה שמיועדת לנוצרים בכלל וגם לחיילים משוחררים, הגיעו לשם ממשרד השיכון והשר איוב קרא.

אני חייב לומר שהמנכ"ל של מינהל מקרקעי ישראל והמינהל כולו שם, מצטיין בהתעלם מהפניות שלנו.

אתה מדבר על אריאל שימרון?

כן. וההתעלמות הזאת היא פגיעה באינטרס הלאומי של ההשתלבות. ואפילו יותר מזה, היא יריקה בפרצופם של החיילים הנוצרים וכל הנוצרים שרוצים ונלחמים, המדינה נלחמת לגייס אנשים ואנחנו נלחמים כדי להתגייס.

אנחנו ביקשנו מכמה חיילים היום להגיע לדיון החשוב הזה. תודה, חבר הכנסת מיקי זוהר שהעלית והבאת את הנושא הזה לסדר היום גם בכנסת, ואני מבקש לשמוע מחיילים שהשתחררו, הם כבר כמה שנים אחרי השירות ועדיין לא מקבלים את הזכות שמגיעה להם. תודה רבה.

תודה לך אדוני, מי רוצה לדבר? בבקשה.

בוקר טוב לכולם. כמובן מיקי, תודה לך על קיום הועדה. אני אציג את עצמי, קוראים לי נזאר ג'ראיסי אני בן 21. אני מבקש סליחה, אני פשוט לחוץ, פעם ראשונה שאני במעמד כזה. כתבתי את מה שאני צריך להגיד כדי לא לשכוח.

אני בן 21, גר בישוב מעלות-תרשיחא בצפון, חייל משוחרר. התגייסתי בחודש מרץ 2014 כלוחם בחטיבת השריון, והשתחררתי לפני שבוע, כמו שאומרים "חם מהתנור". האמת היא שהיה חשוב לי מאוד להביע את דעתי בנושא חשוב זה.

אחרי פניות רבות לראש העיר, ספציפית אצלנו בישוב, בבקשות מסוג זה, כמובן אין מענה חיובי או מפורט למה שמתנהל מתחת לשולחן. יחס זה גורם לי להרגיש אישית שכל בקשה אשר תוגש, הסיכוי לקבל מענה שואף לאפס, ואני חושב שהמדינה צריכה לשאוף להציג את המעמד של העדה הנוצרית כדת תומכת ומשתלבת, ומצטרפת לשורות הביטחון, כדוגמת העדה הדרוזית, ואני רואה שבמגזר הדרוזי מקדמים את החיילים המשוחררים בענייני הבקשות לחלקות אדמה לחיילים המשוחררים, זה נובע מאינטרס משותף של המדינה, של המגזר הדרוזי, של ראשי הישובים.

דווקא במעמד זה כולי הערכה לאנשים אלה שנאבקים כדי לעזור ולקדם כמה שהם יכולים, הם מבצעים את כל מה שמוטל עליהם לשביעות רצונם של החיילים, בכדי לעזור להם לפלס דרכם בחיי האזרחות. לכן דרוש פתרון יעיל שיזום למענה חיובי או מענה בכלל, ואני באתי לפה בכוונה כדי להקשיב, שמעתי על המון חיילים שהשתחררו לפני המון שנים וגם לא קיבלו מענה, כאשר הגישו בקשה.

אתה הגשת בקשה בעיר מעלות תרשיחא?

אני לא הגשתי, אני השתחררתי עכשיו, עוד לא הגשתי כלום, אבל אני שומע מאנשים שחוו את זה.

שחבל על הזמן, שכל בקשה גם ככה לא נענית.

אני אישית יכול להגיד לך שעכשיו נבנית אצלנו בכפר שכונה.

באיזה כפר?

תרשיחא. מעלות-תרשיחא. זה אותה עירייה.

אה, תרשיחא זה ליד מעלות.

ביחד. עירייה משותפת.

היא עכשיו הפכה להיות עיר בעצם.

היא עיר. היא מוכרת כעיר. ואני מופתע מזה שהקימו שם, היה אגב על זה כתבה בחדשות 2, שהקימו שם שכונות חדשות, שכונת האורנים, ונבנו שם מספר ענק של דירות, ומדובר שם על דירות ממש לתפארת, דבר שיכול לקדם את האנשים, להתחיל את החיים שלהם, לחפש דירות, לגור, ולעשות מה שצריך לעשות. כמובן אם מישהו מתקשר מהמגזר הערבי בכלל, לא משנה אם נוצרי, דרוזי, מוסלמי, או שהוא מקבל מענה שהסכומים של הדירה הם 1,400,000 כשזה באמת החל מ-890,000 שקל עד מיליון שקל גג, וכשמישהו מהמגזר היהודי מתקשר ממעלות, לא מתרשיחא, לא ממעיליה, לא מפקיעין, לא יודע מאיפה, הוא מקבל את המחיר האמיתי, מקבל שיש כן דירות עדיין - - -

זה חמור מאוד, מה שאתה אומר.

זה מאוד חמור. זה גם היה בחדשות אגב.

תעבירו לי את הנושא הזה לבדיקה, ואנחנו נטפל בזה. אם זה קרה, אנחנו נטפל בזה בצורה מאוד רצינית.

הייתי ב- - - משתחררים והצגנו את הדברים האלה גם לראש העיר שהיה שם. בעקרון, אמרתי לחבר שלי ששירת איתי הוא יהודי, אמרתי לו "תשאל אותו לגבי חלקות אדמה לחיילים משוחררים", בכוונה אמרתי לו שהוא ישאל ולא אני, הוא שאל והוא אמר "תקשיבו, אני פניתי לרשות מקרקעי ישראל, לא קיבלתי תשובה", הנושא בכלל, אפילו אי אפשר לדון בזה איתו. תודה רבה.

תודה. יש עוד מישהו לפני שאני עובר למשרדי הממשלה? בבקשה.

שלום לכולם. אני אציג את עצמי, שמי עלא קדאדו, אני תושב שפרעם, נשוי ואב לשלושה ילדים. התגייסתי בשנת 2000 והשתחררתי בשנת 2003. במהלך הגיוס שלי קיבלתי הרבה איומים מהשכנים שאני גר לידם, אפילו גם נזרקו עלי בקת"בים, ושרדתי את השירות שלי.

את האמת, מה שקורה בשפרעם אצלנו, אני במשך 13 שנה משוחרר, אני נלחם מול גוף שלא מתייחס לאף אחד, בוא נגיד את זה, יש לי ביקורת מאוד קשה על מינהל מקרקעי ישראל כי הם עושים מאיתנו משחק. אני בזמנו בשנת 2003 פניתי למינהל מקרקעי ישראל על מנת לקבל את הזכאות שלי למגרש, על מנת להתחיל את החיים, לבנות את הבית. בא אותו נציג ממינהל מקרקעי ישראל ואמר לי "תקשיב, יש לי שלוש חלקות שאני יכול להציע לך אותן, אתה יכול לבחור אחת מהן ולקבל אותה". שאלתי "איפה החלקות האלה?". אמר "חלקה ראשונה נמצאת בשכונת חיילים משוחררים דרוזים, שכונה שניה, שכונת חיילים משוחררים בדואים, והשלישית בשכונה מעורבת שהיא גם נוצרים, גם מוסלמים וגם דרוזים" כמובן הרוב שם מוסלמים, ושכנים שלי סייעני שב"כ, תושבי שטחים לשעבר. אז כמובן שסירבתי לשלוש ההצעות האלה, ביקשתי ממנו לקבל חלקה באזור שרובו נוצרי, אותה המנטליות שאני יכול לחיות עם האנשים האלה ולא מנטליות אחרת לדת שלי ושאני אמור לגדל ילדים במקום. התחילו כל הדחיות מהמינהל: "אין מגרשים", "אין שכונות של נוצרים", "אין דבר כזה בשפרעם, תמתין, תמתין", בהתחלה אמרו לי ש"אתה יכול לקבל חלקה".

בכל התקופה הזאת חידשתי תעודת זכאות דרך מתן חן או כל מיני מקומות שתעודת הזכאות שאנחנו מוציאים משלמים עליה גם כסף, מחכים 10 ימים, מקבלים את תעודת הזכאות הזאת, על מנת להגיש אותה ברגע שיש מכרז ולהתחיל להתמודד. מה שידוע לי שיש גם הנחיה במינהל מקרקעי ישראל, או שזה נוהל פנימי, שחייל פטור מלהתמודד במכרז, הוא אמור לקבל את החלקה ישירות בלי להתמודד בשום מכרז, וזה גם מה שנאמר לי בשנת 2003, "אתה פטור ממכרזים".

אחרי שחידשתי את כל התהליך פעם נוספת וניגשתי כמה פעמים, ותלונות למשרד מבקר המדינה על מינהל מקרקעי ישראל, שעד היום גם לא קיבלתי תשובה, עליתי בחודש האחרון למינהל מקרקעי ישראל על מנת להגיש פעם נוספת. אותו פקיד שם אמר לי "למה אתה מגיע לכאן, אין לך מה להיות פה, אתה תעקוב אחרי מכרזים וברגע שיש מכרז תבוא להתמודד כמו כולם". זה אחרי 13 שנה.

מאיזה כפר אתה?

אני משפרעם. זה אחרי 13 שנה שאני ממתין לקבל חלקה ואמרו לי "אתה פטור ממכרז", אחרי 13 שנה הוא מעיף אותי מהמשרד ואומר לי "אתה לא צריך להיות פה, תמתין תעקוב באינטרנט, ברגע שיהיה לכם מכרזים בשפרעם תגיש ותעמוד בתור כמו כולם". אני לא צריך לעמוד בתור אחרי 13 שנה, מגיע לי כמו כולם, בשפרעם יש שכונות לכל החיילים המשוחררים, שזה כולל דרוזים, מוסלמים, בדואים, לא משנה מה. אנחנו הנוצרים, אין לנו.

אתה תגיע, אני מזמין אותך לבקר בשפרעם, אתה תראה שכונות מפוארות, ובצדק, לדרוזים. אין לי בעיה עם זה, אבל תעשו גם לנו, כי גם אנחנו משרתים. אני היום חי עם אשתי ושלושה ילדים בשני חדרים, 50 מטר, אצל אמא שלי. אני מזמין את כולכם שתראו איפה אני גר. זה מה שאני מקבל מהמדינה, ואני לא חייב להתגייס לצבא. באתי ותרמתי שלוש שנים כמו כל אחד פה במדינה, על מנת להיות נאמן למדינה הזאת, ואני חייב לתת לה ולשרת, אני התגייסתי, אבא שלי נפטר לילה אחד לפני הגיוס שלי, והמצב הכלכלי בבית היה כל כך קשה, והתעקשתי ונלחמתי ואמרתי לאמא שלי "תסתדרי עם האחים שלי, אני הולך לצבא". אני מאוד מתרגש, סליחה. לילה אחד לפני הגיוס אבא שלי נפטר, דחיתי את הגיוס בשבועיים והתגייסתי למג"ב.

עוד דבר קטן, אני לא רוצה להרחיב יותר מדי. יש לי פה בתיק מפה של שכונה שהייתה אמורה להתקיים משנת 2003, יש לי את המפה שלה, הכל, כמו שאמר האב גבריאל נדאף, הוא היה בביקור, ראה את הדברים עם השר איוב קרא. השכונה הזאת הייתה אמורה להיות עם כנסיה, עם בית ספר, שכונה של נוצרים שאמורה הייתה להתקיים משנת 2003, כשכונה של זוגות צעירים נוצרים. אנחנו בסך הכל ביקשנו לנצל את הזכאות הזאת בשכונה הזאת, ברגע שהיא נפתחת, לקבל את הזכאות שמגיע לי לשלם ממחיר המגרש 10%, וזה החוק. 10% אני צריך לשלם, אז שאני יכול לנצל את הזכאות שם.

אבל עוד פעם, השכונה הזאת משנת 2003, לא התקיימה, היא נתקלת בסירוב. יש משחק מלוכלך של מינהל מקרקעי ישראל שעושה עסקת חליפין על הקרקע הזאת, לאנשים פרטיים ואנחנו עלינו על כאלה. תודה.

הנושא הזה גם ייבדק באופן ספציפי, מה שאתה אומר גם נשמע חמור מאוד בכל הקשור לזה שהובטח לך ושינו את דעתם. אנחנו נעשה בדיקה מעמיקה בנושא הזה.

נציג אחרון של החיילים בבקשה.

בוקר טוב. אני מכפר יפיע ליד נצרת, אני גם חייל משוחרר, השתחררתי ב-2012 ממשמר הגבול. אני אדבר על התהליך שעברתי לגבי הפניה הזאת. תקופה קצרה לאחר השחרור שלי, חודשיים-שלוש, פניתי למינהל מקרקעי ישראל, לא הייתה תשובה או הכוונה או שום ייעוץ. גם בכפר, במועצה, לא הייתה שום תמיכה או עזרה. לאחרונה פניתי גם לאותם משרדים, כמו מינהל מקרקעי ישראל, אמרו לי "תעקוב אחרי המכרזים, אתה יכול להירשם למכרזים באינטרנט ולעקוב אחרי המכרזים באינטרנט, וזה מה שאתה יכול לעשות".

הדיון הזה כבר מראה לנו מי הבעיה.

וגם בכפר אין הייעוץ הזה, את ההכוונה, את התשובות, אפילו בכתב לא מקבלים תשובות. הכל שמועות, הכל דיבורים, לא רואים את הצד החיובי, לא רואים את העזרה ואת התמיכה וגם את הפתרון המיידי שאנחנו אמורים לקבל. תודה רבה.

תודה רבה. ממש בקצרה כי אנחנו חייבים לאפשר למשרדי הממשלה לדבר.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מארגון "תנו יד לחירש", נכים למען נכים. אני זכיתי לשרת את המדינה 36 שנה. בכל יחידה שהגעתי, דבר ראשון שעשיתי, הקמתי פינה לחיילים בודדים ובכל יחידה אימצתי ארבעה חיילם בודדים, כולל חיילים נוצרים, דרוזים, חיילים של כולנו. חשוב מאוד להמשיך את הקשר עם החיילים האלה כי אלה אנשים שצריך להצדיע להם, ועדיין חיילים שהיו תחתיי בקשרים איתי, אחד דיבר איתי לפני שבוע ואומר לי "דני, אני נתתי אבל כלום לא קיבלתי".

אני ממשיך לעזור לחיילים האלה שהיו תחת הפיקוד שלי, אני נוסע לצפון, דרום, מרכז, גם כשאני נוסע לכל מיני דברים, החילים מתקשרים אלי, כל מה שצריך, עדיין אני עוזר להם בכספים, עוזר להם בכל, כל מה שאני יכול לעשות.

אדוני היושב ראש, מנהלת הועדה וכל הפורום הזה, אני בטוח שיש לכם את הכוח, כבוד היושב ראש, כולכם, לדאוג לילדים האלה, כי כל אלה הם הילדים שלנו ואנחנו צריכים לטפח אותם. תודה רבה לכם.

חד משמעית. חבר הכנסת ברושי בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, שאני בטוח שרובם שותפים לביקורת על המציאות שמתוארת פה, אני מכיר אותה גם. אני רוצה להגיד שבמינהל יש שוויון. הם דופקים גם את היהודים וגם את הערבים. זה אחד המקומות שבו יש שוויון מלא. הייתי ראש מועצה, הייתי אומר לחבר'ה בואו תראו את הועדה המקומית, את המינהל, הם דופקים גם את אלה וגם את אלה. אין גורם כל כך בעייתי כמו המינהל והוא דופק באמת את כולם.

אני אומר את זה פה שישמעו כולם. אני בסופו של דבר חושב שהמציאות שאני שמעתי, הייתי במקום אחר, אני מכיר אותה, היא נכונה גם לבדואים, גם לדרוזים, גם לנוצרים והעיוות הוא שדווקא מי שמשרת הוא מקופח יותר, במקום לתת עדיפות. מה חשוב מגרש בחינם שלא מקבלים אותו? בכלל, המדיניות של הקצאת מגרשים היא שלומיאלית. האיטיות היא מוגזמת. בחלק מהמקומות גם השיפועים הם כאלה שאי אפשר לממש את המגרשים האלה. ויש פה חברים שאני מכיר אותם אישית ויודעים לעבוד, אבל המדינה קושרת להם את הידיים והרגליים ואין תשובות.

אני חושב, אדוני היושב ראש, שאולי זאת המשימה הכי חשובה של הוועדה, אם ניקח אותה. אני בא למקומות, ואתה לא מוצא תשובות, ואין לזה הצדקה ואין הסבר. זה לא בעיה של חוקיות הבניה, זה בעיה של חוסר הבנה של שרים ופקידים.

אני רוצה להגיד דבר עקרוני נוסף. יש טענה שאומרת "מה פתאום ניתן להם לגור בנפרד, יש שכונה של 100 יחידות, אז למה הבדואים לחוד והנוצרים לחוד והדרוזים לחוד", אם הכפר הוא כפר נפרד של דרוזים או נוצרים, שפרעם זה ישוב מעורב. אני מכיר היטב, שכן. אבל אם הישוב מעורב, המגורים הם נפרדים, שכונות, בתים, אני לא יודע לגבי בתי קברות.

זה גם נפרד.

גם נפרד. מגן ילדים עד גן עדן זה נפרד. מה שאני אומר, שבסופו של דבר, אני אומר לך את זה ואני אומר שצריך לתת מכה בראש למשרדים. צריך להכיר במגורים נפרדים כי זה חלק מהחיים המשותפים שלנו פה. אנחנו גם חיים ביחד, גם יודעים לשמור על האיכות של כל אחד. אני חבר קיבוץ, מישהו אחר מושב, מישהו דתי, חילוני, חרדים, בבית"ר עילית גרים כולם ביחד?

גם בעם ישראל כשהגיעו ארצה, היו 12 השבטים.

נכון, אז מה אני שומע מעובדי מדינה? "מה, אני אתן לאלה, אתן לאלה?" האנשים חסרי הבנה, וצריך להגיד להם מה לעשות. צריך לאפשר מגורים נפרדים, גם אם זה בחלקות גדולות, אז יש פינות, יש רובעים. יש אפשרות לבטא את הביחד, אבל גם לשמור על הלחוד של כל אחד. זה מרשם טוב לאריכות ימים גם, הביחד והלחוד. אני מחזק אתכם, תבואו גם אלינו, ואל תוותרו, 13 שנים לחכות למגרש, צריך להחליף את כל המינהל מלמעלה עד למטה, אם זה מה שהם יודעים לעשות.

תודה אדוני, אני מחזק את דבריך, אתה יודע שאנחנו בהרבה דברים גם חלוקים, במקרה הזה אנחנו פשוט מסכימים, נפעל ביחד בהחלט בנושא הזה. משרד הביטחון מי מכם רוצה לדבר?

אני מהאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. אנחנו עוסקים במה שנקרא הכנה לצה"ל ושילוב בחברה הישראלית בכלל, מטרת העל שלנו זה שילוב בחברה הישראלית וגם כמובן הכנה לצה"ל. אנחנו מאוד מושפעים, ותיכף בטח גם צה"ל יתייחסו לזה, אנחנו מאוד מושפעים מהבוגרים. רמת הגיוס וההכנה לצה"ל והנכונות לגיוס של החבר'ה בני ה-18, כמובן מושפעת ממה שאנחנו פה שומעים מהבוגרים ומההתייחסות.

בהחלט. זה יכול להשפיע לרעה. חוסר ההתייחסות כלפי הבוגרים משפיע לרעה על הגיוס העתידי. זה מה שעושה מינהל מקרקעי ישראל, פוגע בביטחונה של מדינת ישראל.

לא לא - - -

זה פועל ישיר, אני מפרש את דבריך. אם בגלל מינהל מקרקעי ישראל פחות חיילים מתגייסים, בטחון המדינה נפגע. נקודה. אין כאן משמעות אחרת.

אוקיי. אני תיכף אתייחס גם לנקודה הזאת, כי יש למינהל מקרקעי ישראל גם דברים טובים.

מי פה נציג המינהל? אני אומר לך גבירתי, המסקנות של הוועדה הולכות להיות מאוד נחרצות ומאוד קשות כלפי המינהל, ואני גם אביא את זה לדיון במליאה.

לגבי הנושא הספציפי הזה, בישובים הנוצריים, למעשה אין כרגע פיתוח, ואם יש פיתוח הוא נמצא בקנה מידה קטן, שאין בו העדפה לחיילים, ואת זה גם שמענו מהחיילים המשוחררים. דבר נוסף שאני רוצה להגיד, כשאני קורא את התקנה, אני טיפה רוצה להכנס לתוך התקנה. בתקנה כתוב שהבניה למגורים של בני מיעוטים שמשרתים או שירתו בכוחות הביטחון ביישובי הדרוזים, הצ'רקסים , הבדואים ומיעוטים אחרים. מזה אנחנו צריכים להתחיל. את ה"מיעוטים אחרים" צריך לפרק וצריך לכתוב במפורש מוסלמים ונוצרים, במקום "מיעוטים אחרים". מהנוסח המשולב, אנחנו צריכים להגיע למצב ש- - -

אני מעריך אבל שמעט מאוד מוסלמים מתגייסים לצבא.

דווקא יש לנו עכשיו, נכנסנו לתוך הצפון - - -

מה זה מעט מוסלמים? הבדואים הם גם מוסלמים וגם מתגייסים מוסלמים.

אני אומר, בהפרדה מהבדואים. אני אומר קהל מוסלמי שהוא לא בדואי.

התחלנו לעבוד בצפון בהכנה לצה"ל, ובשנה האחרונה, יש פה את - - - שהוא ממינהל האוכלוסיות, הוא יוכל להתייחס לזה, שבשנה האחרונה יש עליה ברצון, וזה מבורך, ואם כמה נקודות אור של המינהל, זה חלוקת קרקעות שהיו עכשיו בסחנין.

תודה חיים.

שניה. אני רוצה לשאול לגבי הישובים המעורבים, מה קורה עם הנוצרים בישובים המעורבים כמו חיפה, יפו, רמלה, לוד. זה לא מופיע פה בתקנה. ואם הם לא יכולים לממש יכול להיות שבתקנה כדאי להוסיף שהם יכולים לקבל שווה ערך למגרש.

עוד שני סעיפים קצרים. בסעיף 4 של התקנה הזאת, אני אוהב להיות פרקטי אז אני מסתכל על סעיף 4 של התקנה הזאת, כתוב שאתה מקבל הנחה מהמגרש. אבל הבעיה המרכזית זה לא מחיר המגרש אלא עלות הפיתוח, והמון מוותרים על המגרש בגלל עלות הפיתוח, היה לנו את זה גם במגזר הדרוזי.

הנושא האחרון מבחינתי, התקנה לא מתייחסת לחייל שנמצא פחות מ-24 חודשים, ואם יש חייל כזה שהוא התגייס כבר והוא מחוייל, ויש עכשיו חלוקה של קרקעות, כשהוא ישתחרר, כלומר יעבור את ה-24 חודשים ויהיה זכאי לקבל, לא בטוח בכלל שתהיה הקצאה נוספת של קרקעות. אנחנו מציעים שמי שכבר מחוייל ונמצא, לנסות לשמור לו מגרש.

תודה. עוד מישהו ממשרד הביטחון רוצה להגיד משהו?

אני פשוט רק מחזק את הדברים שעולים פה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים הרבה מאוד רצון ומוטיבציה להתגייס, אבל בפועל הגיוס יורד כתוצאה מאי קבלת הזכויות ומימוש הזכות של המגרשים.

תודה. בבקשה.

בדיוק אותו דבר, אני גם מצטרף לכל מה שנאמר גם על ידי החיילים וגם על ידי האב. אני מנהל מחוז - - - בצפון בקרן לחיילים משוחררים, מבחינת הזכויות של חיילים משוחררים הניתנות על פי חוק, הן ניתנות לכלל אוכלוסיית החיילים המשוחררים ללא שום הבדל אם הוא דרוזי או נוצרי או יהודי, הן ניתנות לכולם.

הדבר החשוב ביותר שאני נתקל זה עניין הדיור. כל צעיר, מה שחשוב לו זה לפחות שתהיה לו קורת גג. יש לי כאן את הנתונים בהחלט כפי שאמר האב, משנת 2012 יש גם עליה בגיוס, יש גם עליה בגיוס בנות השירות הלאומי. במגזר הנוצרי יש גם חיילים וגם חיילות, יש גם קצינים וגם קצינות. העניין הוא שנוצרי שגר בחיפה, בחיפה לא משווקים מגרשים. בנהריה גם יש נוצרים, גם לא משווקים מגרשים. ביפו גם יש נוצרים, גם אין שיווק מגרשים, לכן הצעה שהייתה, ואנחנו מאוד ממליצים, מה שאמר האב נדאף, שאכן צריכה להיות שכונה נוצרית בשפרעם על מנת שאותם חיילים משוחררים תושבי חיפה, תושבי רמלה, תושבי לוד, תושבי ירושלים, יש גם בירושלים נוצרים שמתגייסים, אם הם רוצים, לפחות אנחנו צריכים להבטיח להם שתהיה להם קורת גג.

תודה. משרד השיכון בבקשה, הבמה לרשותך גבירתי. משרד השיכון קודם ואחר כך רמ"י.

אני רוצה להוסיף עוד משפט אם אפשר. מי שנותן את האישור, את ההמלצה לקבלת ההנחה זה משרד הביטחון, אגף חיילים משוחררים. וכאן אני מתחבר למה שאמר חברי חיים דנה, שהאישור ניתן רק למי ששירת 24 חודשים.

זה ברור לי.

ומה שווה האישור אם אין מגרש. מה אתם מוכרים להם שטויות? יש חיילים משוחררים שמחכים למגרשים, האישור זה לא זכות ש, זה ממשלת ישראל החליטה. מה, מישהו עושה פה טובות אתם חושבים? זה מגיע להם.

בסדר, איתן.

איזה שטויות, נותנים להם אישורים אבל אין להם מגרשים.

אנחנו רוצים לסכם.

אדוני היושב ראש, בקשר למה שהוא אמר לגבי התקנה, שצריך להדגיש לחיילים משוחררים, יש גם הצעת חוק שהתקבלה בכנסת, על ידי חבר הכנסת עודד פורר, שהתקבלה בכנסת מס' 344220, גם הצעת חוק שתיתן זכות לחיילים משוחררים, שהוגדר שם נוצרים, ללא מכרז. זה דבר שאמור לעזור, שהצעת החוק הזו תאושר וכל הקואליציה מי שרוצה לתת גב, שיתנו יד גם לזה.

שמעתי על הצעת החוק הזאת. אנחנו נבדוק אותה ונבחן אותה, ואם צריך גם נקדם.

זה בא בעקבות הרעש בתוך העדה הנוצרית על הדיון הזה, ככה באה הצעת החוק של חבר הכנסת פורר.

מצוין. זה כבר אומר שהועדה עשתה משהו. רבקה שאלתיאל בבקשה. היא לא פה? מי גבירתי?

אני מיטרה ממינהל מקרקעי ישראל.

תאמרי משהו בבקשה.

אני קודם כל רוצה להצטרף לדברים של אדוני היושב ראש לגבי השבח לחיילים שמשרתים את המדינה. לגבי המינהל אני יכולה להגיד, לא בדקתי את המקרים הפרטניים של האנשים שדיברו כאן, אבל המינהל פועל לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

שידוע לכל כמה היא מצוינת, המועצה הזאת. וזה בציניות כמובן. מועצה שלדעתי צריך לבטל אותה, מרגע לרגע אני יותר מסכים שצריך לבטל את המועצה הזאת.

על כל פנים, נכון להיום יש החלטת מועצה מס' 1191 שהיא נותנת הנחה לחיילים ביישובי מיעוטים, אלה ששירתו בכוחות הביטחון.

יש להם את ההטבה אבל אין להם איפה ליישם אותה. אתם לא מקצים אדמות.

אנחנו מקצים מגרשים רק במסגרת המכרז. אני בדקתי היום לגבי תכנית 2017, יש לי רשימה חלקית, שאפילו אם היא חלקית היא רשימה ארוכה של מכרזים ביישובי מיעוטים שבמהלך שנת 2017 - - -

אבל הם לא מתאימים, כמו שנאמר פה, לא מתאימים לאוכלוסייה.

זה לא מתאים.

סליחה?

זה לא מתאים. צריכה להיות שכונה נוצרית כמו שיש שכונה דרוזית לחיילים המשוחררים.

אני מבינה את זה, אני לא יכולה להגיד האם המכרזים האלה, גם יש בשפרעם ראיתי כמעט 200 יחידות דיור - - -

כן, שני מכרזים בשכונת מוסלמים שפתחו אותם עכשיו, השנה, שמשנת 2003 עד היום לא היה שום מכרז.

אני לא יכולה - - - לגבי החלוקה של בתוך המיעוטים, לאיזה, אם זה נוצרים או מוסלמים - - -

אם אני אזכה שם במכרז תבואי לגור איתי ותראי את היחס שאני מקבל.

אוקיי אדוני, אני הבנתי את זה, אני רק יכולה להגיד - - -

אז למה לא נותנים לזה התייחסות?

למה אני צריך להמתין 13 שנה גם.

גבירתי אומרת בכנות שאין לה סמכות והיא פשוט, היא מצטרפת לכעס שלנו אבל היא לא יכולה לעשות כלום כי זה לא בסמכותה. כן אדוני.

אם יורשה לי אדוני עוד להוסיף?

מה, לתאר לי כמה דברים טובים עשיתם?

לא - - -

כי אתם לא עושים הרבה.

אני רק רוצה לציין שבמכרזים שרשות מקרקעי ישראל מוציאה, המכרזים האלה יש קדימות למשרתי כוחות הביטחון שהם יכולים לגשת, אני יכולה למנות לך - - - אנשים שזכו, יש להם קדימות פשוט לגשת למכרזים האלה. החוק לא מאפשר לתת להם שלא בדרך של מכרז.

איך היה פטור ממכרזים - - -

גבירתי, - - - מכרז במקום רלבנטי למגורים. לא ביקשנו שזה יהיה בלי מכרז, לא ביקשנו שום דבר בתור טובה. אנחנו רוצים שיצאו מכרזים במקומות שמתאימים לאותן אוכלוסיות ששירתו בצבא לגור בהם, ואחר כך, כמובן לתת להם את ההטבה שמגיעה להם על פי חוק בהתאם לקריטריונים שהכנסת והממשלה קבעה, עם החלטות מאוד ברורות, כדי להטיב עימם, עצם זה שהם שירתו את המדינה, זה כל מה שביקשנו. אבל אתם לא מוציאים את המכרזים, אתם אומרים שאין קרקעות.

עוד משפט אם אפשר. היום בבוקר בדקתי לגבי תכנית של 2017 באיזה ישובים הולכים להוציא מגרשים למכרז. הרשימה החלקית שיש לי, ברשותך: ביר אל מכסור, ירכא, ג'לג'וליה, שפרעם, ערערה.

גבירתי, את מזכירה פה ישובים שאין נוצרים בכלל בתוך הכפר הזה. ביר אל מכסור זה בדואים.

בשפרעם אין נוצרים?

בסדר. אבל בשכונות נוצריות צריך.

- - - חלוקה פנימית, לא ידוע לי אם עושים את זה.

רוצה לגור עם אוכלוסייה נוצרית, היא לא יכולה לגור עם אוכלוסייה מוסלמית. זה אותו דבר כמו שתגידי לי שיבואו קבוצה של חרדים כמו שאנחנו מכירים כל הזמן את הסוגיה, לא רוצים לגור ביחד, ויציעו להם מכרז בלב תל אביב. הם יגידו לך "אנחנו לא יכולים לגשת".

אני מסכימה איתך - - - חלוקה פנימיתי כזאת. לי לא ידוע.

בסדר. כן אדוני, משפט, אני רוצה לסכם.

בירכא - - - בגלל עלות הפיתוח.

כבוד יושב ראש הועדה, הכומר גבריאל נדאף ידידי, חבר הכנסת ברושי וכל המשתתפים בדיון הזה, תראו, כנציג משרד הבינוי והשיכון, כמנהל מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק, וראש אגף מיעוטים, אני רוצה קודם כל לחזק את עצם הועדה הזאת שהתכנסה לנושא מאוד מאוד חשוב בעיני, בעצם זה שהתכנסנו פה לנושא מאוד מאוד חשוב בעיני, כאחד שפיקד על הרבה מאוד מהחיילים הנוצרים, גם כמג"ד, גם כסמח"ט וגם כמפקד יחידה, היום אני נמצא במשרד הבינוי והשיכון בתפקיד שאמור לתת מענה מבחינת בינוי לאותם אזרחים ששירתו נאמנה את מדינת ישראל. אני רוצה להיות שותף למה שנאמר פה על ידי היושב ראש, אנחנו כמדינה וכצה"ל וכמשרד הביטחון ובכלל, צריכים לעשות יותר על מנת שיתגייסו יותר חיילים מבני העדה הנוצרית, ובכלל, מכל הרבדים במדינת ישראל.

הנושא של החיילים המשוחררים מהעדה הנוצרית מאוד מאוד חשוב לי, קרובה ללבי, מכניסתי לתפקיד לפני כשנה בשיתוף פעולה מלא עם פורום גיוס העדה הנוצרית בהובלתו של הכומר האב גבריאל, כינסנו ישיבה במשרד הבינוי והשיכון במחוז חיפה, על מנת לתת מענה בטווח היותר רחוק לאותם חיילים משוחררים נוצרים, גם כאלה שמשרתים כיום. אנחנו מקימים נדבך עירוני חדש בסמוך לישוב ג'דידה מכר, ואנחנו כבר מראש צובעים חלק גדול, כמובן בתיאום מלא עם משרד הביטחון, חלק גדול מהתכנון לאותה אוכלוסייה נוצרית, תוקם שכונה נוצרית בתוך הנדבך העירוני הזה. אני מדבר שזה כרגע בשלבי תכנון מתקדם. זה לגבי הישוב, הנדבך העירוני ג'דידה מכר.

נאמר פה רבות על שפרעם, תראו, יש פה איזו שהיא בעיה מורכבת. בכלל, אני ממליץ ליושב ראש הועדה להעלות לסדר היום, על מנת לראות את החיילים המשוחררים בכלל, בדגש על הנוצרים לנגד עינינו, ולצבוע יחידות של מגרשים בכל שיווק שיש בו אוכלוסייה נוצרית. כלומר, אם עכשיו אנחנו יוצאים לשיווק בנצרת בשכונת הגליל, צריך להגדיר כמה מתוך השיווק הזה יהיה מיועד לחיילים משוחררים. אם זה לא יהיה בחקיקה, השיווקים האלה פתוחים לכל מי שניגש וכל מי שיש לו, הוא זוכה. אותו דבר לגבי הישובים בעילבון, אותו דבר לגבי הישובים בשפרעם, אותו דבר לגבי כלל הישובים שיש בהם אוכלוסייה נוצרית. פסוטה, מעיליא וכיוצא בזה.

בתרשיחא יש לנו שיווקים בעתיד, סדר גודל של 450 יחידות דיור. צריך לקחת את זה לתשומת ליבך. זה כרגע בשלבי תכנון, אני ממליץ שתהיה עם יד על הדופק ותראה איך אתה משתלב בשיווקים שם. לגבי שפרעם, הנושא מורכב ואני חושב שצריך לתת פה איזה שהוא פתרון. אנחנו מדברים פה על סדר גודל של 150 יחידות דיור. ה-150 יחידות דיור האלה תוכננו בשכונה שאנחנו מדברים עליה, יוחנן הקדוש. יש פה איזו שהיא בעיה שאנחנו מבינים שאם לא יהיה פתרון מצד רמ"י לכל הנושא של המענה שנעשה שם מבחינת הקרקעות, הנושא הזה יהיה תקוע כמו שהוא תקוע משנת 2011, הוא ימשיך להיות תקוע והשכונה הזאת לא תוקם.

אני כן חושב, אני אומר עוד פעם, כאחד שמכיר את האוכלוסייה, החברה הערבית על רבדיה, נוצרים, מוסלמים וכיוצא בזה, כאחד שלחם שכם אל שכם עם האוכלוסייה הנוצרית, הדרוזית והבדואית, אני כן חושב שחייבת להיות שכונה לנוצרים. בתוך השכונה לנוצרים יהיו חיילים משוחררים שישתלבו בתוך השכונה. תודה רבה.

תודה רבה אדוני.

אפשר להגיד עוד משהו?

מילה אחת, אני חייב לסכם את הדיון.

אני מנצרת, אני כבר תשע שנים במשטרה במשמר הגבול באיו"ש. אני גר בשכירות חמש שנים. אני רק רוצה להגיד לך שזה ממש כואב שרוב הזמן אני מחוץ לבית, אשתי והילד לבד בבית. הייתי במינהל מקרקעי ישראל, שלחו אותי כמה פעמים לגשת לעירייה ולדבר עם ראש העיר שהוא יאשר להם לתת לנו חלקות לחיילים משוחררים. כמו שאמר האדון פה שיש את שכונת הגליל בנצרת. בשכונת הגליל בנצרת היו מיועדות כמה חלקות לחיילים משוחררים, היום הורידו את המכרזים לבתים במחיר למשתכן ובכלל חיילים משוחררים לא קיבלו שום חלקה שם ושום דבר. כל פעם שאני עולה למינהל אני מקבל תשובה "ללכת לאינטרנט ולעקוב באינטרנט".

שמענו את הטענות האלה מעוד כמה אנשים, ולכן אנחנו כבר מבינים שהשיטה של המינהל זה לשלוח אתכם חזרה - - -

כבוד יושב ראש הועדה, אני רוצה לציין, עמדת ופתחת, שר הבינוי והשיכון האלוף יואב גלנט רואה את הנושא של האוכלוסייה שמשרתים בצה"ל ובכלל.

תודה אדוני. מסקנות הועדה: הועדה בראשותי מודה לאב גבריאל על שהביא את הנושא החשוב הזה לדיון פה בועדה.

הועדה רואה חשיבות רבה בשירות חיילים נוצרים בצה"ל ובשירות לאומי, ומברכת חיילים אלה על רוח ההתנדבות, הגבורה, למרות כל הקשיים. הן מתוקף רצונם לשרת והן - - - המגבלות הפנימיות בקרב האוכלוסייה, שכמובן מלווה בחרמות, הסתות ואלימות.

הועדה תפנה לראש הממשלה ותקרא להמשיך לפעול לעידוד גיוס חיילים בני מיעוטים לצה"ל ותדרוש פעולות אקטיביות למען קידום הנושא.

לערוך בחינה מחודשת של הקצאת קרקעות ליוצאי צבא מול כלל הבקשות שהוגשו להקצאת קרקעות למגורים.

הועדה דורשת להקצות קרקעות בנפרד למגורים במקומות רלבנטיים המתאימים לאוכלוסייה זו, ובפרט לאוכלוסייה הנוצרית, ולהעניק הטבות על פי קריטריונים שנקבעו על ידי ממשלת ישראל.

לפעול באופן מיידי לקידום התכנית המפורטת לתכנון שכונת קדיס יוחנן בשפרעם באופן מיידי.

הועדה תפנה לשר הביטחון ותקרא להנחות מינהל אוכלוסיות מיוחדות במשרד וכן היחידה להכוונת חיילים משוחררים, להנגיש המידע לחיילים משוחררים ולפעול למיצוי כלל ההטבות ולפעול לשיפורם.

כמובן שהועדה תקיים דיוני המשך בנושא כדי לבחון ולעקוב האם הדברים אכן התרחשו. תודה רבה למשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.