הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 235

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017), שעה 9:00

מבצע "צוק איתן" - תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו וההתמודדות עם איום המנהרות - דוח מבקר המדינה, פברואר 2017

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

דוד ביטן

מירב בן ארי

איל בן ראובן

איתן ברושי

יעקב מרגי

יואב קיש

דב חנין

חיים ילין

מאיר כהן

אברהם נגוסה

יעקב פרי

מבקר המדינה יוסף חיים שפירא

הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט

תת-אלוף יוסף ביינהורן - מנהל ביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

יובל חיו - מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה

שגיא עינב - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

שירה פכטר ארד - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

יאיר וולף - המפקח הכללי, אגף הפיקוח הכללי, משרד ראש הממשלה

תא"ל מוטי אלמוז - דובר צה"ל

אל"מ רונן מנליס - עוזר הרמטכ"ל, צה"ל

שלום גנצר - ממונה לענייני ביקורת המדינה במערכת הביטוח, משרד הביטחון

רס"ן טל דבורסקי - הממונה על המענה לגופי הביקורת החיצוניים, משרד הביטחון

מתן יגל - רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

אלוף גדי שמני - ראש מטה יבשה, תעשייה אווירית

יהודה כפיר - מהנדס בכיר, מומחה מנהרות

שמעון חננאל - פעיל, המשמר החברתי

תומר רוזנר

חנה פריידין

חבר מתרגמים

מבצע "צוק איתן" - תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו וההתמודדות עם איום המנהרות - דוח מבקר המדינה, פברואר 2017

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-22 במרס, 2017, כ"ד באדר התשע"ז. הדיון הבוקר יעסוק בדוח מבקר המדינה בנושא מבצע "צוק איתן", תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, וההתמודדות עם איום המנהרות, דוח שיצא בפברואר 2017. הדיון, לשמחתי, יתקיים בהשתתפות הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט. בוקר טוב לך, אדוני מבקר המדינה, בוקר טוב, אדוני הרמטכ"ל, נציגי מבוקרים נוספים, כלל הנוכחים. אני שוב, אדוני מבקר המדינה, רוצה להודות לך על הדוח החשוב והמקיף שיצא תחת ידיך, תחת האנשים שעשו עבודה מצוינת במשרדך.

כפי שציינתי בדיון שהתקיים ביום ראשון האחרון, הוועדה מקיימת סדרה של שלושה דיונים: הדיון הראשון התקיים בנוכחות מר יוסי כהן, שהיה ראש המל"ל בזמן המבצע והיום ראש המוסד, הגוף שאמור לייעץ לראש הממשלה בנושאי ביטחון וקובע את סדר-היום בקבינט; הדיון השני הוא הדיון שנערך היום, יגע בדוח על איום המנהרות, דוח טקטי שהתקציר שלו אמנם פורסם – תקציר באורך 50 עמודים – אך רובו נותר חסוי מסיבות ביטחוניות. כפי שאמרתי, הרמטכ"ל ניאות להגיע לכאן ולהציג כיצד השתפרה תמונת המצב בצה"ל. הדיון יהיה דיון חסוי. כרגע הוא יציג את דבריו בקצרה, לא יהיה מקום לשאלות, רק במסגרת הדיון החסוי; הדיון השלישי יתקיים ב-19 באפריל הנוכחות ראש הממשלה, שכידוע היה גם ראש הממשלה בתקופת המבצע, ובו אנחנו נבקש לקבל את ההתייחסות לליקויים שהועלו ולהציג לציבור ולוועדה את תיקון הליקויים.

כשאנחנו מדברים על דוח המנהרות – כפי שעולה מהדוח, צה"ל לא היה מוכן מספיק טוב לאיום. הנושא לא הוכנס מספיק מוקדם לצי"ח, בניין הכוח של צה"ל לא היה מספיק טוב, לא היו תפיסות מבצעיות צבאיות פורות, טכניקות קרביות, נהלים והוראות מספקים, כך עולה בבירור מהדוח. לשמחתי, אחד הדברים הבולטים שקרו מאז מבצע "צוק איתן", ועדיין מתבצעים, הוא העובדה שהצבא בראשות הרמטכ"ל איזנקוט כבר נמצא הרבה זמן בשלב יישום הלקחים ושיפור היכולות מול האיום בעזה, גם ברמה המבצעית וגם ברמה האסטרטגית. אין ספק שהצבא מנסה לתקן, להשתפר. נכון, אני מניחה שיש עוד דברים שצריך לוודא שהצבא מבצע ומיישם, ובכך יעסוק הדיון היום, אבל אני חושבת שהעניין החשוב ביותר הוא לקיחת אחריות על הכשלים וללכת לנסות ולתקן בלי פשרות. את הדבר הזה, אני חושבת, שהרמטכ"ל איזנקוט כבר הוכיח שהוא בשלבי ביצוע.

אדוני, הפגנת אומץ ומנהיגות, שלצערי חסרים בדרגים אחרים בכל מה שקשור לדוח "צוק איתן". אמנם עדיין הקבינט, כך הובהר לנו, לא הגדיר את היעדים האסטרטגיים שלו ולכן לצה"ל יהיה קשה לגזור את בניין הכוח, אך לשמחתי, יש לנו רמטכ"ל שלא ייתן לעובדה הזאת לעצור אותו. הוא בנה תוכנית חמש-שנתית. חשוב שנדע מה צה"ל יודע לעשות ומה לא ושהמשימות שיינתנו לו יהיו על פי יכולותיו. אנחנו נבקש לשמוע היום מהרמטכ"ל מה תוקן ומה עוד בתהליך ונשמח לראות שיפורים.

אדוני המבקר, בבקשה.

גברתי יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת קארין אלהרר, חנה פריידין, המנהלת, כבוד הרמטכ"ל, חברי כנסת, מכובדי כולם, באשר לעניינים המקצועיים יש לנו כאן את הצוות, הוא ייכנס לפרטים יותר ככל שהזמן ירשה זאת, אבל הייתי רוצה להבהיר גם לציבור מה זה בעצם דוח "צוק איתן". הדוח הזה מורכב מארבעה פרקים: הפרק הראשון, שגם הוגש ראשון, היה על מיגון העורף וכבר עסקנו בו, שני פרקים נוספים, שהם צמודים אחד לשני ופורסמו יחדיו לאחרונה, ידונו כאן היום.

רציתי גם להסביר לגבי דוח המנהרות, שאת הדוח הזה התחלנו מספר חודשים לפני מבצע "צוק איתן" וגם ביקרתי בשטח ונכנסנו למנהרה, כך שהנושא של המנהרות היה ידוע, כפי שגם רשום בדוח, ואנחנו היינו ערים לצורך באמת לעשות את הביקורת הזאת מספר חודשים אפילו לפני המבצע. ישנו פרק רביעי שעוסק בדיון הבינלאומי, חלקו גם מסווג ויונח על שולחן הוועדה בימים הקרובים, ואני מתאר לעצמי שגם לגביו יהיה דיון בהתאם.

הייתי רק רוצה להזכיר לכולנו שכאשר התפרסם הדוח על "צוק איתן", הפרקים שהתפרסמו, ביקשתי מכול מי שנוגע בדבר לא לעסוק בהשמצות אישיות אלא ללמוד להבא, להסיק את המסקנות המתאימות, להתעשת ולהתכונן למבצע או מלחמה הבאה, שיכולים להגיע ממש בלי התראה מוקדמת, כפי שאנחנו למדים בימים האחרונים. אני מתאר לעצמי שהרמטכ"ל יאמר משהו על כך, אבל אני גם מוצא לנכון – ואני חושב שזו גם חובתי על פי החוק – כאשר מבוקר מתקן ליקויים אז צריך לציין זאת גם בדוח והדוח אומר זאת. אני גם רוצה לציין באופן מיוחד את פעולתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט ושל צוותים נוספים בצבא, שהתיקונים לא רק באים לידי תיקון לאחר הגשת הדוח אלא הרמטכ"ל התייחס לליקויים ותיקן ליקויים תוך כדי כתיבת הדוח, ועל כך יש לברך אותו.

בהזדמנות זו אני מאחל הצלחה לסגן הרמטכ"ל, אלוף אביב כוכבי, ולמחליפו בפיקוד צפון, האלוף יואל סטריק. היינו גם בביקור בפיקוד צפון וראינו את העבודה הטובה שעשה שם האלוף כוכבי ואני מאחל לכם הצלחה והמשך פעילות כיאות. תודה.

בוקר טוב לכולם. אנחנו עוסקים היום בקובץ הדוחות של "צוק איתן" שפורסמו לאחרונה, החלק השני שלו. בחלק הראשון התחלנו לדון ביום ראשון. החלק של התמודדות עם איום המנהרות מכיל שלושה פרקי משנה: התמודדות המודיעין עם האיום, בניין הכוח נגד איום המנהרות והתמודדות האיום במישור הטכנולוגי. אני בטוח שבדיון השני היום נהיה הרבה יותר צמודים לעובדות ממה שהיינו ביום ראשון.

יש לקוות.

יש לקוות.

לא הבנתי, הדיון השני הוא דיון של ועדת המשנה?

כן.

אוקיי, זה פשוט לא היה ברור.

כפי שיושבת-הראש ציינה בדיון הקודם, אני בטוח שכולנו קראנו את הדוח לקראת הדיון הזה ולכן יהיה יותר פשוט להציג את הממצאים בקצרה. בחלק השני יהיה דיון בדוח המלאה. הדוח המלא מכיל כ-280 עמודים. מטבע הדברים, כפי שגם ציינו מבקר המדינה ויושבת-הראש, בגלל שיקולי ביטחון נאלצנו לכסות חלק גדול אבל גם מה שמוצג בפניכם היום – הוא יוצג עוד מעט על ידי ועל ידי מנהל החטיבה עמיתי – אלה הרעיונות המרכזיים של הדוח, כמובן בפירוט שניתן היה להגיע אליו.

כפי שציין המבקר, הביקורת החלה כבר מפברואר 2014, כאשר במשרד מבקר המדינה זיהינו את האיום המתפתח, שכבר אז מוגדר על ידי הקברניטים כאיום אסטרטגי, מבקר המדינה מנחה לקיים ביקורת בעניין. יותר מאוחר, ביולי, מתרגש אלינו "צוק איתן", הביקורת עושה הפסקה, ממשיכה מיד אחרי המבצע ומגיעה לכלל דוח שמונח לפניכם פה.

בביקורת הזאת הושקעה עבודה רבה, נקראו מאות מסמכים, נערכו פגישות עם כל הדרגים בצה"ל, במערכת הביטחון, פגישות בזרועות, במטה הכללי, בפיקודים המרחביים, פגישות עם אנשי שטח רבים, כולל מפקדי חטיבות שהשתתפו במבצע "צוק איתן". לצורך הביקורת עיין ולמד הצוות גם את תחקירי צה"ל ואמ"ן ואני צריך לציין שנמצא מתאם מאוד גבוה בין ממצאי הביקורת שמיד נציג לבין תחקירי צה"ל. הצוות בדק את ההתמודדות עם איום המנהרות בפרקי זמן, משנת 2008 - - -

הייתם חשופים לכל תחקירי צה"ל? כל תחקירי צה"ל נחשפו בפניכם?

תחקירי צה"ל המרכזיים שנערכו אחרי המבצע, כן. כל חומר שביקשנו מצה"ל קיבלנו, אם זאת השאלה. הדוח מתייחס משנת 2008 ועד מבצע "צוק איתן", במבצע ובמהלכו בחלק מהדברים, ואף חלק מזה עד סיום הביקורת בנובמבר 2015, גם לאחר המבצע. נתונים מסוימים אפילו עודכנו עד דצמבר 2016.

זה גם המקום להודות לצוות הביקורת: מנהל הביקורת, שגיא עינב, שנמצא מאחור, אלוף-משנה נועם תורן, מנהל האגף שפרש בינתיים לגמלאות, חיים לשם, ונמצאת פה גם מנהלת האגף המחליפה, גב' שירה פכטר ארד.

אני מבקש להיכנס בקצרה לעיקרי הממצאים שעלו בדוח. כפי שגם ציינו המבקר וקארין, בהחלט נעשתה כברת דרך בצה"ל, ואנחנו מציינים אותה בדוח, מאז "צוק איתן", אבל על מנת ללמוד מהליקויים ולהפיק מהם את הלקחים, נכון שהליקויים שהיו לפני "צוק איתן" יונחו על השולחן וייאמרו, ובהחלט ניתן מהם ללמוד לא רק לגבי איום המנהרות – אמרתי את זה גם בדיון ביום ראשון – אלא אפשר ללמוד מדרך ההתנהלות הזאת לגבי הטיפול בכל סוגי האיומים ולכן חשוב שזה ייאמר.

בתחום הראשון, התחום המודיעיני – אף שהמאמץ המודיעיני שנעשה ב-2008 עד 2013 בכללו לא היה מבוטל, גורמי המודיעין התמודדו בשנים האלה גם עם איומים אחרים, לא רק עם איום המנהרות. המאמץ, כפי שנמצא בביקורת, לא הלם את התפתחות האיום ואת הגדרת חומרתו, לא כפי שהמבקר קבע אותו אלא כפי שבא לידי ביטוי באמירות ראש הממשלה, ראשי מערכת הביטחון וקהיליית המודיעין והאיום הוגדר על ידם אף כאיום אסטרטגי. רק בסוף שנת 2013, לאחר שנחשפו בתוך כשנה שלוש מנהרות התקפיות בשטחנו, הגביר אמ"ן משמעותית את ההתמודדות שלו עם האיום, אף כי חומרתו היתה ידועה כבר שנים רבות קודם לכן.

א', אי הגדרת רצועת עזה כמדינת יעד לאחר התנתקות מהרצועה בשנת 2005, שחייבה לתאם מחדש את הפעילות המודיעינית בחלוקת האחריות בין אמ"ן לשב"כ, ורק בתחילת 2015 הגדיר הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, את רצועת עזה כמדינת יעד, דבר ששינה את חלוקת העבודה. מצאנו ליקויים בשיתוף הפעולה בין אמ"ן לשב"כ, ליקויים שעלו גם בדוח המנהרות שפרסם מבקר המדינה בשנת 2007. ציינו בחיוב את הניסיונות של ראש אמ"ן דאז, האלוף כוכבי, לפתור מצב דברים זה, דבר שהביא לניסוח הסכם שיתוף פעולה בין הארגונים, בין שב"כ לאמ"ן, מפברואר 2015. ההסכם הזה נחתם לאחרונה, בנובמבר 2016. אנחנו מקווים ששיתוף הפעולה ישתפר, כי, כתבנו גם בדוח, שמתוך התגובות של המבוקרים יש עדיין חילוקי דעות.

קביעת מיקום המנהרות בצי"ח הלאומי מאוחר מדי ולא בהתאם להנחיית ראש הממשלה לשלבו בצי"ח כבר בשנת 2014. צוין בדוח כי היה על הדרג המדיני, ראש הממשלה, שר הביטחון דאז, הרמטכ"ל דאז, לפקח על גיבוש הצי"ח הלאומי, לבקר אותו ולהשפיע עליו ומכאן לסייע בהכוונת המאמצים המודיעיניים בהתאם לחומרת האיום. המחקר המודיעיני של איום המנהרות התבסס מעיקרו בשנים אלה על מחלקות המודיעין, שהן טובות אבל מוגבלות, של פד"ם ושל גוף המודיעין באוגדת עזה, עם מעורבות מועטה של חטיבת המחקר באמ"ן, שהינו גוף המחקר המודיעיני המרכזי במדינה.

בשנת 2012 ועד מבצע "צוק איתן", ככלל, לא נעשה מאמץ מודיעיני איסופי ומחקרי מספיק כנגד המנהרות ההגנתיות. יש ברצועת עזה גם מנהרות התקפיות וגם הגנתיות, כוחות צה"ל שנכנסים פנימה נתקלים בהן, דבר שהביא לפערי מידע משמעותיים לכוחות שפעלו שם במהלך המבצע. המידע המודיעיני שהעבירו אמ"ן ושב"כ לכוחות הלוחמים באמצעות פרויקט "לוחמה מבוססת מודיעין", לרבות בנוגע למנהרות, הוא הישג מודיעיני חשוב. עם זאת, נמצא בביקורת, לרבות בתחקירי צה"ל ואמ"ן, כי הן לשב"כ והן לאמ"ן היו פערים במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, במיוחד, כפי שעלה קודם, ביחס למנהרות ההגנתיות, שהשפיעו על ההתמודדות עם האיום לפני המבצע ובמהלכו.

מכאן אני מבקש לעבור לבניין הכוח. בניין הכוח – מאוד בולט ומשמעותי הוא שכבר בשנת 2008, אנחנו מדברים כשש שנים לפני "צוק איתן, פרסם אג"ת את מפת הדרכים ללחימה בטק"ק. מפת הדרכים זאת מפה שמשרטטת את האחריות של כל אחד מהזרועות והגופים בצה"ל, מה הם צריכים לעשות בהקשר של איום המנהרות, התוכנית לתהליכי בניין הכוח כדי להכין את צה"ל להתמודדות עם האיום. למרות החשיבות של המפה הזאת ולמרות שאיום המנהרות הלך והתעצם בשנים האלה, במיוחד ברצועת עזה, מרכיבים עיקריים בתוך בניין הכוח לצורך התמודדות צה"ל עם איום המנהרות שהיו אמורים להיות מקודמים לפי מפת הדרכים ללחימה, קודמו במידה מעטה בלבד ואף לא קודמו כלל. אג"ת לא קיים בקרה ומעקב על מימושה של מפת הדרכים ולמעשה נותרה מפת הדרכים ללחימה בטק"ק כאבן שאין לה הופכין.

הצבענו על היעדרה של תפיסה מטכ"לית בנושא איום המנהרות, הצבענו על שילוב חסר בתורות הרב-זרועיות, הזרועיות והחיליות הרלוונטיות להתמודדות עם איום המנהרות. ציינתי על היעדרות של תורות זרועיות וחיליות של החיילות המקצועיים שאמורים לעסוק בזה, מקחצ"ר ומקהנ"ר. הדבר הזה הוא ליקוי בסיסי. לא היה בידי הכוחות הלוחמים שנתנו מענה, בעיקר להגנה ולבט"ש, מענה התקפי למצב שבו יידרשו לתמרן בשטח לחימה רווי מנהרות ברצועת עזה במקרה של לחימה ולהתמודד אתה. בפועל, לא נעשה תהליך מבצעי שלם ולא היתה בידי צה"ל תוכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום, כולל התמודדות עם מנהרות בשטח רצועת עזה.

כאשר כבר החל תכנון מבצעי שכזה, הוא החל זמן קצר ביותר לפני תחילת המבצע וחלק מהחטיבות שלחמו במבצע קיבלו את התוכנית, או השלימו את ההכנות לתוכנית, רק תוך כדי המבצע. הפצת תוכנית מבצעית במועד כה מאוחר פגעה משמעותית בתהליך התכנון המבצעי של הכוחות שלקחו חלק בלחימה וכמובן בהכנות לקראתה, כי בלי תוכנית קשה להתכונן, דבר שהשפיע על יכולתם להוציא לפועל את הפקודה שניתנה להם – ופה ציינו בדוח את הכוחות הלוחמים שבעוז רוחם ובלחימה הבלתי מתפשרת שלהם הגיעו להישגים במבצע למרות מה שציינתי כרגע.

מאז 2008 ועד מבצע "צוק איתן" לא הכשירה זרוע היבשה, לא אימנה ולא ציידה את כוחות היבשה, הן את היחידות הייעודיות שאמורות לטפל במנהרות והן את חטיבות החי"ר והשריון, באופן שיאפשר להם להתמודד בהצלחה עם איום המנהרות. הביאה לכך שכוחות אלה נאלצו להתמודד עם האיום, כפי שציינתי קודם, ללא שהוכנו לכך ביסודיות. גם הפיקודים המרחביים לא עשו די כדי לקדם את יכולותיהם בתחום זה. חוסר ההכנה בהכשרה ובאימונים להתמודד עם האיום בולט במיוחד אצל הכוחות הייעודים לכך – יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה וכוחות הנדסה נוספים שנועד להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם איום המנהרות.

חיל האוויר לא בנה את כוחו כנגד איום המנהרות ברצועת עזה בדגש על המנהרות ההתקפיות. עם זאת, במהלך מבצע "צוק איתן" נדרש חיל האוויר לפעול כנגד המנהרות ברצועת עזה ומצא עצמו עם יכולות התמודדות מצומצמת ביותר. חסרים לו ידע, מודיעין, תוכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות רלוונטיות ואמל"ח מתאים. המצב שבו כוחות ההנדסה שנדרשו להשמיד מנהרות התקשו לבצע את משימתם עקב תקיפות חיל האוויר, מצביע אף הוא על ליקויים בבניין הכוח של חיל האוויר והתיאום שלו עם כוחות היבשה.

תושבי עוטף עזה עומדים איתן במשך שנים מול התקפות מרצועת עזה. בביקורת נמצא כי לא רק שמרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה לא חוזקו בשנים שקדמו ל"צוק איתן", אלא אף קוצצו עבורם התקציבים והיקף הכוחות להגנת היישובים בעוטף עזה בתקופה זו צומצם. אני מדגיש, בתקופה שלפני "צוק איתן". עם תחילת "צוק איתן" הדברים שונו. נוכח היותו של איום המנהרות איום אסטרטגי כפי שהוגדר ונוכח היכולת המוגבלת של צה"ל לאתר את המנהרות ההתקפיות החודרות לשטחנו, מצופה היה שמערכת הביטחון דווקא תגביר את ההגנה על יישובי עוטף עזה על ידי שמירה על מרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה וחיזוקם.

אלה הממצאים העיקריים. אמרנו בסיום החלק הזה שאין לפטור את המטכ"ל והעומדים בראשו מאחריות למצב שתיארתי שבו הגיע צה"ל, בעיקר בהיבטי בניין הכוח והפעלתו כפי שצוינו. אני מבקש כרגע להעביר את רשות הדיבור לעמיתי, מר יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, שעסק בפרק השלישי, העוסק בחלק הטכנולוגי, שכן עם תחילת הביקורת בתחום הזה פסלתי את עצמי מלעסוק בחלק הזה, ומבקר המדינה אישר זאת, מאחר ואחי שימש כראש מפא"ת עד שנת 2010.

בנושא הקרדיטים שדיברתי קודם, אני מציין גם את מר חובב שפירא שהופיע פה ביום ראשון, בדיון על תהליכי קבלת ההחלטות, שגם היה חלק מהצוות שעסק בביקורת ההיא.

בבקשה, יובל.

מכובדי בוקר טוב, אני אתייחס לפרק השלישי שעסק באיום המנהרות והוא מתייחס למישור הטכנולוגי. אני אציין בפתח הדברים שדוח קודם של מבקר המדינה פורסם בנושא הזה כבר בשנת 2007 וביקורת זו מתייחסת לשנים 2008 עד 2016, כך שיש כיסוי ביקורתי של כמעט עשור בנושא של ההתמודדות בתחום הטכנולוגי. בקצרה אני אומר שהפרק הזה מתייחס לשלוש תקופות: התקופה של עד 2010, התקופה שמ-2010 ועד למבצע "צוק איתן" והתקופה שלאחר "צוק איתן". חלק מהממצאים שהועלו כבר בדוח 2007 – מצאנו שלא תוקנו גם במסגרת הביקורת שנערכה כעת ואנחנו שבים על חלק מהדברים.

אשר לתקופה של עד 2010 – המאמץ הטכנולוגי היה מאוד מרוכז. הוא נעשה במניפה צרה יחסית. הוא התמקד בפרויקט מסוים שעבד על טכנולוגיה מסוימת, וכשפרויקט זה נכשל בשנת 2009, למעשה המערכת מצאה את עצמה מול שוקת שבורה. הערכה שנעשתה במערכת הביטחון לגבי הפעולות שנעשו עד אותה עת – ישנן התבטאויות של גורמים במערכת מאוד משמעותיות, שלמעשה שיקפו תמונה של כשל בתהליכי התכנון, ההיערכות והניהול של הנושא. בנושא של השמדת המנהרות בתקופה הזו, המאמץ היה מאוד מאוד מצומצם. הצבענו על כך שלא היה במאמץ הזה כדי להוביל לפיתוח ומענה טכנולוגי שייתן מענה לאיום עם השמדת המנהרות.

אני עובר לתקופה של המאמץ הטכנולוגי משנת 2010 ועד למבצע "צוק איתן". בתקופה הזו הגדירו את הפרויקט זה כפרויקט חירום. הוא הוגדר בשנת 2011 ככזה אבל מאז ועד שנת 2015 לא יצקו שום תוכן מעשי-פרקטי להגדרה של הפרויקט כפרויקט חירום. בתחום זה המלצנו למשרד הביטחון ולצה"ל להגדיר את המשמעויות הנובעות מהגדרה כזו. גם נתיב פעולה שקיים בנהלי צה"ל למקרה כזה לא יושם במהלך אותן שנים. פריסת מערכת חדשה שכן פותחה נעשתה באופן איטי ולמעשה הפריסה, לפי הלו"ז שקבעה מערכת הביטחון, לא הגיעה למקום שהיתה אמורה להגיע עד ל"צוק איתן", כך שבפרוץ המבצע למעשה המערכת היתה פרוסה על חלק מאוד קטן משטח הרצועה.

במטרה לקצר אני אעבור לתקופה של מאז מאי 2016. פה אנחנו מבקשים להצביע על כך שחלו עיכובים משמעותיים בפריסת מערכת שפותחה והוגדרה כמערכת מבצעית. ברקע הדברים עמדה אי הסכמה בין מפא"ת לבין מפקד פיקוד דרום דאז, שהטיל ספק ביחס לבשלות המערכת. אי ההסכמה הזו מנעה מפיקוד דרום למצות את השימוש במערכת מוקדם מכפי שנעשה בפועל. הצבענו בדוח גם על מימוש חלקי של החלטות של הרמטכ"ל ושל סגן הרמטכ"ל לגבי פריסת המערכת.

זאת מערכת שהוכחה אחר כך כמערכת יעילה?

זו מערכת שכרגע היא המערכת - - -

זו מערכת שעדיין בתהליכי עבודה, זה עוד לא הסתיים.

אדוני, כשאתה אומר מימוש חלקי של הוראות רמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל, למה אתה מתכוון?

אני מתכוון בדיוק כפי שאמרתי, שניתנו הנחיות של הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל וההנחיות לא יושמו, ולאחר מכן אף - - -

עוד שאלה: ההנחיות היו עם תאריכי לו"ז?

ההנחיות היו לגבי פריסה, לגבי שטחי הפריסה, וההנחיות לא יושמו כפי שנוסחו ולאחר מכן אף הוער על כך שיש לחזור לנתיב היישום הנדרש.

מצאנו כי העיכובים בפריסת המערכת נמשכו גם לאחר שבנובמבר 2015 הנחה הרמטכ"ל כי יש להמשיך את פריסת המערכת. בדוח אנחנו מציינים כי הדברים הגיעו לכדי כך שבדיון מינואר 2016 נדרש סגן הרמטכ"ל לגבש אמנה שעליה יחתמו מז"י ומפקד פד"ם, כשסגן הרמטכ"ל חתום כצד שלישי. אשר להיזקקות לאמצעי זה, כתבנו בדוח, כי יש בכך כדי להעיד יותר מכול על החולשה הבולטת והמתמשכת ביישום של פריסת המערכת.

אני אדלג על ההתייחסות לפיקוד צפון ואני אומר רק לסיום שבהיבט הארגוני בסיום הדוח מצאנו לנכון להתייחס להיערכות הארגונית לקידום המאמץ הטכנולוגי. בעניין זה העלינו ספק אם מנהלת הלוחמה התת-קרקעית במתכונתה הנוכחית, קרי, הכפיפות שלה, המבנה שלה, הסמכויות ודרגת העומד בראשה, יכולה להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים ובעיות השורש המורכבות הקיימות בתחום הזה, והמלצנו בדוח לצה"ל לקיים בחינה נוספת בנושא הזה באשר לצורך לקבוע גוף מטכ"לי על-זרועי להובלת הנושא במערכת הביטחון. עד כאן הדברים.

תודה רבה. אדוני הרמטכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב, אני שמח על המפגש. יש לו שני חלקים: החלק הראשון הוא חלק גלוי, פומבי, החלק השני הוא יהיה המשמעותי יותר בעיני, הוא החלק המסווג שבו אפשר יהיה להציג גם את תמונת המודיעין, גם את הדברים המרכזיים, ובעיקר את התשובות ואת המענה שגיבשנו ואנחנו מממשים אותו מאז סיום "צוק איתן".

אני רואה חשיבות רבה לתהליכי הביקורת, וגם לדוח הביקורת הזה שמסייע לצה"ל ללמוד ולהשתפר, כך אנחנו רואים את הדוחות של מבקר המדינה לגבי צה"ל וכך אני רואה גם את הדוח הנוכחי שמונח פה על השולחן. תהליך הפקת הלקחים בצה"ל החל מיד עם סיום "צוק איתן", תהליך עמוק של מספר ועדות שגיבשו תוכנית עבודה, ודוח המבקר למעשה הוא משלים והוא תוספת שגם לגביו יש תוכנית עבודה מעמיקה בהובלת סגן הרמטכ"ל כדי להמשיך ולהשתפר.

ברשותכם, רקע קצר. צה"ל מתמודד עם איום התת-קרקע בפיקוד הדרום מאז ראשית שנות ה-2000. ב"צוק איתן" התמודדנו לראשונה, אפשר לומר שצה"ל מתמודד לראשונה, עם תווך תת-קרקעי בהיקף הזה. מאז הקמת הצבא הוא לא התמודד עם אתרי תת-קרקע בהיקף ובעומק שנחשפו לנו במבצע "צוק איתן". התמודדנו עם היקף תת-קרקע של למעלה מ-30 מנהרות התקפיות לעבר שטח מדינת ישראל, שלהבנתי ועל פי תמונת המודיעין, כשליש חדר לתוך שטח מדינת ישראל, וכתוצאה מהיכולת הזאת ארגון חמאס הצליח, באמצעות התקפה דרך תת-הקרקע, להרוג 13 חיילים ולבצע פעולות בשטחנו. לשמחתי, לא נפגע אף אזרח, אבל האיום הוא איום חמור מאוד ולא צריך להפריז במילים ובכותרות כדי לתאר אותו.

בכל זאת, ההגעה ותקיפת אתרי תת-קרקע בפירים התקפיים במהלך המבצע, במהלך 51 ימי המבצע, הביאו לזה שצה"ל תקף למעלה מ-30 תוואי תת-קרקעי. זה לא היה יכול להתרחש מבלי שהיה לנו מודיעין מקדים ברמה גבוהה שאפשר לכוחות המבצעיים להגיע לאתרי תת-קרקע ולטפל בחלקם, ופה יש אתגר מבצעי גדול בפיזיקה של הטיפול, ביכולת לטפל ולהשמיד אתרי תת-קרקע.

הדוח מתמקד במספר נושאים ובהם התווך התת-קרקעי. היום, בדיעבד, הפוקוס הוא על האיום בדרום ואתרי התת-קרקע ההתקפיים בתוך שטח מדינת ישראל. גם בזמן אמת וגם היום, משרעת האיומים שצה"ל מתמודד אתה היא הרבה יותר רחבה. היקף האיומים של צה"ל, אז וגם היום, אל מול חמש חזיתות – שזה גם אזח"ע, גם גבול סיני, גם איומי הטרור ביהודה ושומרון, גם האיומים לאורך הגבול הסורי וגם האיומים מלבנון. למעשה צה"ל מתמודד בו זמנית עם חמש חזיתות, כשמעל כל זה, כמטריה שסוככת ומפעילה מולנו אנרגיה שלילית מאוד, זה האיום האיראני, על תוכנית הגרעין, על התעשייה הצבאית האיראנית, איום התת-קרקע מאיראן והפעלת שליחים כנגד מדינת ישראל גם בלנון, גם בסוריה וגם ברצועת עזה.

כאמור, צה"ל מתמודד בכל נקודת זמן עם ארבעה מעגלי איום: שזה גם האיום התת-קונבנציונלי – זה האיום הזה של טרור, תמ"ס, תת-קרקע, דיוק – שאנחנו מתמודדים אתו, זה איום קונבנציונלי שהוא עדיין קיים מבחינתנו, זה איום בלתי קונבנציונלי שמעסיק את צה"ל מאוד ונמצא כמשימה עליונה, ואיום חדש של השנים האחרונות, איום בממד הקיברנטי, כך שבכל נקודת זמן משרעת האיומים היא רחבה מאוד והיא מחייבת ניהול סיכונים, מיקוד ותעדוף. אי אפשר לתת מענה אופטימלי לכל האיומים.

לכל הלקחים של "צוק איתן" החלטנו: אחד, להגדיר את אזח"ע כמדינת יעד. המשמעות היא שרצועת עזה שווה לבנון לצורך העניין. האחריות היא אחריות של צה"ל, עם החלוקה שיש בינינו לבין הארגונים האחרים. אנחנו רואים באיום התת-קרקע ההתקפי כאיום חמור מאוד, איום חמור שמאפשר לפעול דרך תווך ולצאת בתוך שטח ישראל, הפרת הריבונות לשטח מדינת ישראל, שהיא דבר חמור כשלעצמו, ומה שזה מאפשר לגורמי טרור בדרום ובצפון.

מאז "צוק איתן" הפננו משאבים גדולים מאוד, תעדפנו את המשימה של תת-הקרקע בעדיפות עליונה בצה"ל. הפננו יחידות וביצענו פעילויות שאני ארחיב לגביהן במפגש במצומצם, אבל לשם המחשה: היקפי התקציב שהועברו לאיום הזה מאז מבצע "צוק איתן" – בשנת 16 מערכת הביטחון הוציאה 1.2 מיליארד שקל כדי לתת מענה טוב יותר אל מול איום תת-הקרקע והחלטת הקבינט על בניית מכשול בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, שזה גם מכשול תת-קרקעי, מכשול עלי, מערכת מכ"מים, מערכת איסוף שתיתן מענה טוב יותר. וזו לא תוכנית עתידית אלא תוכניות שמתבצעות עכשיו, היום, בשטח, כדי לבנות מענה משופר יותר. תעדפנו את המוכנות בחירום, התוכניות האופרטיביות של צה"ל להגנה והתקפה, האימונים, המלאים. רק השבוע אימנו שתי אוגדות במרחב עוטף עזה אל מול התרחיש הזה: אחד, תרגיל פתע שתוכנן לפני חודשים והתפרסם היום בבוקר בחלק מהעיתונים, ותרגיל אחת האוגדות, מתוך הבנה שזו העדיפות הראשונה של צה"ל בגזרה נפיצה מאוד.

היכולות שלנו השתפרו מאוד, גם היכולות ההגנתיות וגם היכולות ההתקפיות, ויש תוכנית משולבת שתפורט בפורום המצומצם, גם היכולת ההתקפית של צה"ל, גם היכולת ההגנתית, גם היכולת הטכנולוגית, היכולת ההנדסית, היכולות המודיעיניות והיכולות החשאיות. לאור מאמצים של שנים אני יכול לומר שמדינת ישראל נמצאת בחזית הקדמה הטכנולוגית העולמית אל מול אתרי תת-הקרקע. משיחות שלנו גם עם מעצמות, אני לא מכיר יכולת מתקדמת יותר משל צה"ל, אני אומר את זה בצניעות ומתוך ידיעה של מה יש למדינות אחרות. אני מדבר על ארצות הברית, על קוריאה ועל יכולות נוספות שאנחנו מנסים ללמוד מהם. אני חושב שלנו יש את היכולת המתקדמת ביותר ועדיין יש פערים.

איום תת-הקרקע, כאמור, הוא איום חמור ביותר, כך אנחנו מתייחסים אליו בצה"ל. אני לא חושב שנכון להגדיר אותו כאיום קיומי ולא כאיום אסטרטגי, ולא להלך אימים על עצמנו ועל התושבים שלנו. יש לנו הרבה מאוד איומים. כמו שלא ראיתי בטרור המתאבדים, כשהייתי מפקד יהודה ושומרון, איום קיומי, זה היה איום חמור מאוד שגרם לנו להרבה מאוד נפגעים, אני חושב שהשכלנו לגבש דפוס ולסכל את זה, למנוע, להסיר את האיום הזה – אני לא יודע אם הוא יחזור בעתיד – אני אומר את זה גם על האיום הזה. הוא איום חמור מאוד, לא צריך להלך על עצמנו אימים, צריך לראות את זה כאיום חמור ולתת לו פתרון, הוא בטח לא קיומי ואני מטיל ספק במושג אסטרטגי, למרות שברור לכולנו מה המשמעות של חדירה דרך תווך תת-קרקעי ליישוב ופיגוע הרג. זה יכול להיעשות גם דרך הממד הימי, זה יכול להיעשות גם מעל פני הקרקע, ואנחנו עושים מאמצים אדירים, הייתי אומר, כדי לספק ביטחון ותחושת ביטחון, גם בשגרה, גם בחירום וגם במלחמה.

בפרספקטיבה של שנתיים וחצי ל"צוק איתן" – צריך לתאר את המציאות כהווייתה, כמו שהיא, לא להפריז ולא להקל – המציאות היא מציאות נפיצה. המציאות הבסיסית ברצועת עזה היא מציאות נפיצה. לארגון חמאס, גא"פ וסוררים יש יכולות והמבחן הבסיסי של צה"ל הוא מבחן היכולת. המבחן שאנחנו שואלים את עצמנו כל בוקר הוא מה יש מולנו, לא מה חושבים המנהיגים ומה אנחנו חושבים על המצב. המבחן הבסיסי הוא מבחן היכולת, מבחן היכולת הוא מבחן חמור, ממשיכים לחפור תת-קרקע הגנתי והתקפי, ממשיכים להתעצם ולבנות יכולות תלולות-מסלול, יכולות הגנה, מנסים לרכוש אמצעים מתקדמים והמציאות האזורית היום מאפשרת לארגוני טרור להצטייד עם יכולות מדינתיות, גם בדיוק וגם בהגנה אווירית וגם יכולות שמסתובבות במרחב שלנו ממחסני הצבאות שהתפרקו בחמש-שש השנים האחרונות.

המציאות הנפיצה תוארה, יחד עם זה, יש מציאות ביטחונית טובה, למרות שלצה"ל יש מציאות ביטחונית אינטנסיבית מדי יום, מדי לילה, גם הלילה, והתפקיד שלנו הוא שאנחנו נעבוד קשה ושהאזרחים לאורך הגבול יחיו את חייהם ויעבדו את השדות עד התלם האחרון. אני חושב שהמציאות שנוצרה מאז "צוק איתן" היא המציאות השקטה ביותר ב-30, 40 שנים ואפשר ללכת יותר אחורה. אנחנו לא נותנים לשקט שנוצר להיאחז עיניים ולהטעות אותנו, אנחנו ערניים מאוד. צריך להסתכל בפרספקטיבה גם על התכלית האסטרטגית.

בסופו של דבר, מדינת ישראל וצה"ל שולחים חיילים לבצע משימות, לסכן את חייהם ולשלם בחייהם כדי לממש מטרות מלחמה, לממש תכלית אסטרטגית. אני חושב שהמציאות השתנה – תיארתי אותה – והיא יכולה להשתנות. הדברים נכונים לשעה שאנחנו מדברים. המושג "הרתעה" הוא מושג חמקמק מאוד והמציאות יכולה להשתנות באחת בתקופה הקרובה, והאתגר שלנו כצה"ל הוא לנסות להגדיל את חלון השקט והמציאות הביטחונית, רחב ככל האפשר, לעוד שנים קדימה אם אפשר, יחד עם ההבנה שהמושג זמן יקר והאפשרות להתארגן מחדש הוא מושג שלא קיים יותר בסביבה שלנו ושאנחנו צריכים להימצא במוכנות גבוהה וכך צה"ל פועל.

צה"ל מפעיל מאז "צוק איתן" מדיניות הפעלת כוח התקפית, אני חושב שבמרכיבים מסוימים לא מידתית, כדי למנוע את המציאות שהם יורים טיל ואנחנו יורים פגז. ההבנה שאנחנו יצאנו ממנה מ"צוק איתן" – שצריך לגלות חוסר סבלנות מוחלט להפרות של ארגון חמאס. אנחנו רואים כתובת אחת ברצועת עזה וזה ארגון חמאס, וכשסוררים או ארגונים כאלה ואחרים יורים, מבחינתנו הכתובת הקבועה היא חמאס כשלטון ברצועת עזה. היעדים שמותקפים הם יעדים משמעותיים מאוד. אין תקיפה של דיונות ואין תקיפה של מחסנים ריקים. כל טיל או פגז שנורה היה לעבר מטרה ערכית. זה מטרות תת-קרקע שפיתחנו יכולת לפגוע בהן, זה יכולות התעצמות של האויב, יכולות ייצור, והותקפו מאות מטרות מאז מבצע "צוק איתן" כדי להבהיר את המדיניות שאנחנו רוצים לממש סביב רצועת עזה.

בשורה התחתונה, אמרתי שמבחן היכולת הוא המבחן העליון של הצבא, ולכן המוכנות והפניית המשאבים המודיעיניים-מבצעיים לפיקוד הדרום כדי לתת מענה טוב יותר התרחשו מאז "צוק איתן". אנחנו רואים את ארגון חמאס כארגון מורתע בשלב הזה. צה"ל נתפס בעיני חמאס, ובכלל במזרח התיכון, כאויב עוצמתי, כגורם רב-עוצמה, ויחד עם זה, ארגוני טרור בלתי מורתעים וארגונים יכולים להחליט לפעול גם כשהם מבינים את יחסי העוצמה בינינו לבינם. ולכן המוכנות הגבוהה והמאמץ המודיעיני לספק התרעה נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו, ובמאמצים המודיעיניים אני חושב שהיתה התקדמות גדולה מאוד מאז "צוק איתן", גם כלמידה שלנו מתוך המערכה וגם חלק מהדברים שלמדנו מדוח מבקר המדינה.

פה גם המקום להזכיר שמבחינתנו יש עוד חוב מ"צוק איתן" – יש עוד שני אזרחים שנמצאים בידי חמאס, יש את הגופות של הדר גולדין ושל אורון שאול, זיכרונם-לברכה, ואנחנו עושים מאמצים גדולים להשיב אותם.

בשורה התחתונה, בשני משפטי סיום – בצה"ל קיימת תוכנית רחבה להמשך הפקת לקחים ולמידה מהדוח. כפי שציינתי, צוות בראשות סגן הרמטכ"ל פועל באופן מתמשך כדי לממש את תוכניות העבודה שהם פועל יוצא של דוח מבקר המדינה. בוועדה המצומצמת יותר נציג באופן פרטני את אותו מאמץ בין-זרועי שאנחנו עושים, צה"ל, שב"כ וארגונים נוספים, כדי להשיג תוצאה טובה יותר. תוצאה טובה יותר מבחינתי היא לקיים ביטחון ותחושת ביטחון לאורך שנים ברצועת עזה, ובמידה ונחליט לבצע תקיפה יזומה, או כתוצאה מאירוע, שנגיע ברמת המוכנות הגבוהה ביותר כדי לממש את הייעוד של צה"ל במרחב הזה של להגן על התושבים ולנצח במלחמה.

אני מאחל לנו מפגש תורם ופורה ואנחנו נרד לפרטים מסווגים ומעמיקים יותר בפגישת ההמשך.

תודה רבה לכולם. אנחנו עוברים לחדר של - - -

אפשר להגיד משהו לרמטכ"ל?

לא תהיה התייחסות.

לא, בסדר. ישבנו מול אי אילו רמטכ"לים, אני חייב לציין שהענווה, הצניעות ופשטות הדיבור נוסכים בנו הרבה יותר ביטחון מאנשים אחרים, יאמר לזכותו.

תודה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.