הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז (14 במרץ 2017), שעה 11:15

הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 12) (הארכת התקופה למתן עדיפות למשק הלול במרום הגליל), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

איתן ברושי

יהודה גליק

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

יפעת שאשא ביטון

אביטל שטרנברג - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמרי בן צבי - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה ברגמן - רכזת מים וחקלאות, אג"ת, משרד האוצר

צפניה שאילקר - מנהל מחוז, יו"ר מועצת הלול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי יצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסתר זנזורי פריאל - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

תומס מנור - יועץ משפטי, המועצה לענף הלול

שלמה סויסה - עובד לול, מושב צוריאל

דוד אוחנה - מועצת הלול, זרעית

דובי אמיתי - נשיא, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

שלמה שטרית - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות

יוסף אדוני - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות

חיים ריבלין - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות

מרדכי אלקבץ - מנכ"ל, ארגון מגדלי העופות

יעקב טויטו - חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות

מיכאל לסר - מגדל ומשווק ביצים

עו"ד נילי אבן חן - סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה לאיכות השלטון

עו"ד מאיר רובין - פורום קהלת

מיכל שמעון - רכזת קשרי ממשל, פורום קהלת

אביבה ברעם - שדלן/ית "פוליסי" בע"מ

איל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

לאה קיקיון

הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 12) (הארכת התקופה למתן עדיפות למשק הלול במרום הגליל), התשע"ז-2017

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום: הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 12) (הארכת התקופה למתן עדיפות למשק הלול במרום הגליל), התשע"ז-2017.

קיימנו מספר דיונים. רציתי להצביע בשבוע שעבר. האמת היא שרציתי להצביע בגלל שהתעצבנתי, לא בגלל ההיגיון. באמת, אנחנו מדברים כבר הרבה זמן, מדברים על הדבר הזה. ביקשנו חודשיים קודם, אולי חודש וחצי, שיגיעו להסכמה ויגיעו לניסוח שיפתור את הבעיה. בסוף אנחנו מגיעים לכאן, ואז אמר נציג משרד האוצר שהיה כאן, לנציג משרד החקלאות – בוא נשב. אלי בין, למה הוא לא בא?

הוא קודם להיות רכז ביטחון.

עכשיו אתה מודאג יותר?

אני לא מודאג בכלל, רק אלי בין אמר לנציג משרד החקלאות – בוא נשב - - -

ראיתי את קלות הדעת שלו, עכשיו אתה מדאיג אותנו.

לא, הכל בסדר.

אם הוא טיפל בביטחון כמו שהוא טיפל בביצים אז כדאי שנתחיל לדאוג.

ואז הוא שאל אותו – מתי נשב, שאלתי אותו כמה זמן צריך והוא אמר 3 חודשים. זה עצבן אותי. לכן, חבר הכנסת וקנין, רציתי להצביע בניגוד לדעתך. אי אפשר להתנהל ככה. אי אפשר. אנחנו, המחוקקים – בסופו של דבר הממשלה עומדת מן הצד והיא לוקחת קרדיט רק על מה שהיא לא עושה, כמו על הנושא הזה של אינטל, מובילאיי. אני בעד לקחת קרדיט, העיקר שתהיינה הצלחות. לכן אנחנו היום צריכים להתקדם עם העניין הזה ואני מקווה שנוכל להצביע, אחרת זה יהיה כישלון.

אז אני מבקש לדעת – שלחתי לעשות שיעורי בית ולהגיע לפה עם ניסוח חדש ועם פתרונות. מי מתחיל?

קיימנו ישיבה אתמול במשרד החקלאות שנכחו כל הגורמים שנוגעים בדבר: משרד המשפטים, משרד האוצר, גם הייעוץ המשפטי של הוועדה היה. בעצם, כל הגורמים, כולל מועצת הלול וגם יפעת שאשא-ביטון היתה בדיון. רק כדי להחזיר אותנו למה היתה המחלוקת – המחלוקת היתה בחלף הפטם שניתן לחקלאים שלא מגדלים. על זה היה ויכוח קשה ואני ביקשתי לא להצביע כדי לנסות ולהגיע למתווה שיכול להביא אותנו לפתרון. הטענה שאותם מגדלים שמקבלים את הסובסידיה במשך שנים ולא מגדלים, וזה יוצר מצב שיש מגדלים אחרים בגליל שלא מקבלים סובסידיה – יוצר עיוות, ויש הצדקה בדבר הזה. לכן אני הצעתי הצעה אתמול שלדעתי יכולה להביא לפתרון. דרך אגב, לא אני הצעתי את הזמן או את הטווח, מי שהציע זה דווקא משרד המשפטים. משרד המשפטים בא ואמר שלגבי חלף הפטם יינתנן שב של הסתגלות עד שנת 2020, היינו, לעוד 3 שנים, ובעוד 3 שנים מי שיחזור לגדל בפטם יקבל את הסובסידיה. מי שלא יגדל לא יקבל סובסידיה.

וזה יהיה רק אחרי 3 שנים? מה אתה מציע? אני מצטער שלא הייתי, אבל זה מאוד חשוב.

לא. משרד המשפטים הציע שלגבי חלף הפטם – grace של 3 שנים הסתגלות לאותם חקלאים שעד היום קיבלו ולא גידלו, כדי לסבר את האוזן – מתוך 591 בעלי מכסות חוק גליל שקיבלו בפטם, לא מגדלים היום 473 ומקבלים חלף פטם, מתוכם 118 מגדלים שגם הם יורדים. גם הם, לאט לאט, בגלל המשבר הענק שיש בפטם. אני באתי בהצעה שתפתור גם את המשבר, את הכל ביחד. אמרתי שאני הולך לכיוון של מה שאומרים משרד המשפטים – עד 2020 לאפשר את ההסתגלות. במקביל, אי אפשר להשאיר את זה. אם אנשים ירצו לחזור לגדל בפטם נאפשר להם איזשהו מתווה שיכול לתת להם איזושהי שאיפה לעשות את המהלך. אם לא – אין שום שאיפה. אני מודיע לך שגם ה-118 שקיימים היום יתאיידו מהעולם וייכנסו לשם אותם בעלי לולים גדולים, ענקיים, שהם לא חקלאים בכלל ואני אחראי למה שאני אומר, וישתלטו על הענף הזה.

אמרתי את הדבר החשוב ביותר אתמול: לו כל המהלך הזה של ביטול התכנון בענף הפטם היה גורם להורדת המחירים, שווה לעשות את כל המהלך הזה. זה לא הוריד מחירים, ההפך הוא הנכון. באותם שנים שהתקיים ויסות בענף המגדלים ביניהם היגיעו להסכמות, המחיר ירד. שימו לב היום – אין את הוויסות הזה, המחיר עלה למעלה. באחריות, אני מוכן להביא את כל המחירונים של כל השנים האחרונות, מה שאני אומר זו האמת. מאחר ואי אפשר להתעלם, אדוני, אני אומר את הדברים פה. הדברים ידועים, אני חושב, גם לחברי הוועדה. יש בעיה גם בענף ההטלה. ענף ההטלה, מתוך כ-2,000 מגדלים, חוק גליל, יש קרוב ל-750 שמשכירים את המכסות. לכן, אי אפשר להחיל משהו פה שמישהו יגיד – אנחנו לא רואים כלום, על הפטם אתה מחיל משהו ועל ההטלה אתה לא מחיל כלום. הצעתי הצעה שלדעתי תפתור את הבעיה, תיתן לכולם, כולל לאלה שבנו לולים גדולים בהטלה ובפטם, להסתגל למציאות. מה זה אומר? עד 2021-2020 לאפשר את המשך השכרת המכסות - - -

4 שנים, למה?

כי ענף ההטלה הוא ענף אחר, רבותי. משך הגידול הוא שנתיים, 24 חודש. זה לא ענף הפטם שהגידול שלו הוא 45 יום עד 50 יום. לכן הצעתי הצעה שלדעתי היא פתרון. אני יודע שהאוצר לא כל כך, אבל משרד המשפטים באיזשהו מקום מסכים אתי, יודע שאני נוגע בנקודה החשובה. אני אומר: מי שלא מגדל, מ-2020 לא יקבל חוק גליל. אין מציאות כזו, אין מציאות שמי שלא מגדל יקבל חוק גליל. אפשר לקחת את זה לכל מקום. על מנת להציל את הענפים ולתת לאותם משקים בגליל, קו עימות, גם את הסובסידיה בחוק ובדין, אני בא ואומר: בואו נאפשר בענף הפטם את האפשרות של חוק המועצה, כן? אפשר יהיה לווסת את הענף. זה אחד. מי שלא יגדל אחרי 2020 לא יקבל סובסידיה יותר. נגמר החלף, גמרנו את הבעיה המרכזית, שזו הצעת משרד המשפטים.

לגבי הטלה, אמרתי – 2021, כי אני חושב שזה יכול להביא פתרון צודק גם לבעלי הלולים הגדולים וגם לכולם יחד, ואני חושב שהפתרון הה מקובל על 90% מהאנשים שנמצאים בחדר הזה.

תודה רבה. חברת הכנסת שאשא ביטון, בבקשה.

תודה רבה. אכן הייתי שותפה בדיון אתמול וגם בכלל בשיחות שהתקיימו. אני אהיה מאוד עניינית. אכן, הסיפור הגדול שהיה כאן של חלף הפטם שיצר את כל המהומה ובצדק – אני חושבת שהגענו למתווה שהוא הוגן ונכון כלפי כולם, כולל כלי אלה שקיבלו את חלף הפטם. הרעיון ב-3 השנים האלה הוא לעודד את מי שירצה לחזור לענף כדי שהוא כן יהיה זכאי לסובסידיה – שיוכל לעשות את זה, ומי שיחליט שלא מתאים לו יותר אז זה גם בסדר. אנחנו נמצא במושב הבא את הדרך ואת המסלול שבו אנחנו ננהג כלפי אותם אנשים, אם זה פיצוי או כל דבר אחר.

לגבי הסיפור של ההטלה אני מוכרחה לומר – היה פה שיח מאוד מאוד ברור סביב השולחן, ומה שאנחנו רוצים לעשות כדי שיהיה צדק בסיפור הזה הוא להכניס את כל אלה שמגדלים היום ולא נמצאים תחת חוק הגליל. אמת? דיברנו על כאלה שהם רשימה סגורה, דיברנו על אנשים צעירים שצעקו כאן מהצד הזה – איך אנחנו מעודדים חקלאות - - -

הוספנו, הוספנו את כל בעלי המכסות שמגדלים ואין להם חוק גליל. הוספנו את כולם בהתאם לדרישה של חבר הכנסת מיקי רוזנטל – גם את זה הוספנו.

הוספנו אותם כדי שיהיה שוויון, וכו'. משום מה, כבוד היושב-ראש, יש סעיף אחד שבכל הדיונים שקיימתי גם בוועדה וגם אתמול – לא הובא לידיעתי וזה הסיפור של ההטלה, השינוי בהטלה. כל הזמן דיברנו שההטלה נשארת כמו שהיא, אנחנו רק מוסיפים עליה את מי שמגדל ולא נכנס בתוך החוק, וזה הסיפור של מי שמייצר את הביצים במשקו או במשק אחר, ביישוב בו מצוי משקו במתחם, וכו'.

היום יש מציאות בגליל שבה אנשים בעצם מגדלים במשקים אחרים שהם לא באותו יישוב. היתה לי אתמול שיחה לא פשוטה עם אסף. דיברנו על כל אותם אלה שסורחים, שכביכול משכירים את המכסה שלהם ועושים כל מיני שטיקים מול המדינה. אבל אתם יודעים, שוטרים וגנבים יש בכל מקום – גם במס הכנסה וגם בהרבה מאוד תחומים. אי אפשר שקבוצה שלמה של אנשים תשלם מחיר רק בגלל שיש כמה סורחים בתוכה. ניהלתי שיח גם עם המגדלים. אפשר למצוא פתרון בדמות מה שאומר חבר הכנסת וקנין. אני אתמול שמעתי שזה רק עד 2019, אבל אם אנחנו ניקח 5 שנים מהיום כדי לווסת – אני אומרת 5 שנים ואני אגיד לך גם למה : כדי שמי שכן מגדל היום במשקים אחרים וכן יחליט שהוא לוקח ומחזק בחזרה את המשק המשפחתי שלו, כי זה מה שאנחנו רוצים בעצם לעודד, בתוך היישוב שבו הוא גר או בתוך המשק שלו באופן אישי – תהיה לו תקופת זמן מספיק ארוכה כדי לעשות את זה, ואנחנו לא נחבל באפשרות הזו. אני חושבת שהכשרה של 5 שנים תהיה מקובלת גם על המגדלים, אבל פחות מזה, בעיניי – קודם כל זה לא הוגן, כי זה לא הונח על השולחן. זו פעם ראשונה אתמול בערב ששמעתי על הסיפור הזה. פעם שנייה – אני חושבת שאם בפטם אנחנו הולכים על תהליך הדרגתי אז גם כאן חשוב שאנחנו נלך על תהליך הדרגתי.

אני רוצה לומר משפט אחד. אני חושב שהדבר העיקרי שאמרת בראשית דבריך, ואני אומר את זה גם לגנותם של המשרדים - - -

אל תתקוף את המשרדים - - -

אני לא תוקף את המשרדים, כבר תקפתי מספיק. זה לא יעזור, רק כשתתקוף הם יתנו לך. בטובות לא תצא מהם.

אני אומר משפט אחד: ההזנחה של הדיון הזה, כמו שראינו אותה פה, לא יכולה ליפול על הגב של החקלאים. אי אפשר להמשיך באי ודאות. אני מציע לחלק את זה לשני חלקים: אחד, צריך לקבל היום החלטה. השאלה השנייה היא איזו החלטה בדיוק לקבל. אי אפשר בגלל כמה מקרים, ויש כאלה, להטיל סימן שאלה על כל ענף הלול, הביצים וההטלה בצפון.

אבל זה מספרים לא בודדים, מה ששמעתי.

מיקי, אתה בא ממקום שלא מאשימים את כולם. ותראו, לאנשים האלה אין פנסיה ואין ביטוח לאומי, הם עצמאיים. לאן אתם זורקים אותם בדיוק, לכלבים? אי אפשר לבצע מהלך בלי אלטרנטיבות. עכשיו, זה לא התפקיד של החדר הזה. עם כל הכבוד, יש כאן נציגים של הממשלה. הם היו צריכים להכין את הדיון. עכשיו מביאים חרב לצוואר ואומרים: תחליטו עכשיו, כי אחרת אתם פוגעים. כן, מה את מסתכלת, שירה?

אנחנו - - -

חבר הכנסת ברושי, אנחנו נשב לגבי החלף פטם, נשב במושב הבא ונקבע את המסלול. אף אחד לא ייזרק לכלבים.

אבל החקלאים האלה – החוק הזה נגמר בסוף 2017. אם היינו צריכים לשאול חלק מהמשפטנים הם היו אומרים: מה בכלל אתם מביאים, זה לא מוכן. מה הטענה? הממשלה צריכה לשלם את המחיר ולא החקלאים. אתם לא טיפלתם נכון, ועכשיו אתם אומרים – חכו, יש פה עוד ח"כים שתומכים בכם. הנקודה היא שהחקלאים לא יסבלו יום אחד עיכוב. לכן אני אומר: צריך להחליט - - -

חבר הכנסת ברושי, מדברים על חקלאים שבמשך 20 שנה מקבלים סובסידיה על משהו שהם לא מגדלים, בכלל. אז לא באנו ואמרנו לזרוק אותם לכלבים - - - אני נלחמתי עליהם אתמול - - -

אבל אם לא מקבלים החלטה זה פוגע בכולם. אין תקדים כזה שעכשיו הכנסת תעכב החלטה שהיא הקיום של ה - - -

תכף נראה, אנחנו לא בסיכום הדיון. משרד המשפטים, לגבי מה שאמר חבר הכנסת וקנין – האם מקובל עליכם?

משרד המשפטים למיטב הבנתי אומר 3 שנים.

- - -

חברים, אתם מדברים על שני סעיפים שונים.

לא, אני רוצה לאחד את הסעיפים. אל תגיד לי שני סעיפים שונים.

אני רכזת מים וחקלאות באגף תקציבים. כמו שחברי הכנסת שאשא ביטון ווקנין ציינו – אתמול ישבנו, כל נציגי הממשלה יחד עם חברי הכנסת, ונכון – רבנו מרות. אני אגיד את עמדתי כפי שגם הבעתי בדיון: חלף הפטם הוא נושא מאוד בעייתי.

רגע, קצה נפשי בעניין הזה.

אבל הגענו להסכמות.

רגע. רגע. אמרו לי שהגעתם להסכמות. אם אפשר בבקשה, אני מבקש ממך, שירה: תגידי מה ההסכמה שהגעתם אליה.

אני אתחיל ואסף ימשיך, וכיוון שהגענו להסכמה, אין שום בעיה. בהיבט של חלף הפטם שאמרתי שמבחינתנו זה בעייתי, אבל אני ממשיכה הלאה, ההסכמה היתה כזו – מכיוון שאמנם ההסדר לא היה בחוק והיה הסדר מנהלי והיה - - -

איזה הסדר מנהלי? אין כלום, אין כלום. זו התשובה שקיבלנו מכם וזה מה שמופיע בדוח.

כבוד היושב-ראש, אפשר להתפרץ? היא מתפרצת, היא מפריעה לדיון.

ההסכמה היתה לאפשר בחסות החוק - - - חלף פטם למשך 3 שנים?.

או. נכנס ביטן, נכנס שופל.

אם אתם חושבים שאתם תצביעו על החוק הזה ככה כמו שהוא עכשיו אז אני אטען עכשיו נושא חדש ואפזר את הישיבה. אם אתם רוצים להידבר, כדי לשמוע את הפרטים אז אין שום בעיה.

למה צריך את ה - - -

אני אסביר לך למה. זה לא נראה לי הדבר הזה. אני לא יכול אפילו להקשיב למה שנאמר.

לא, לא קורה דבר כזה, אנחנו מקיימים דיון. בבקשה.

תראו, אני אנסה להיות קצרה, ואז, אם אוכל לדבר, אם אני אצליח - - -

- - - ודאי שלא. אכפת למפלגת העבודה מה קורה עם המתיישבים שם מול החיזבאללה? לא מעניין אותם. מעניין אותם רק תאגיד השידור. לא חקלאות, לא חיזבאללה, לא כלום.

את זה אתה אומר לידי?

- - -

דוד, דוד, דוד. אני רוצה לסיים את הסאגה הזאת. אני מבקש לאפשר למשרדים לדבר. אתה יושב-ראש הקואליציה - - -

- - - יורדים בסקרים. כל הזמן מאיימים עלינו פה.

על מה, על השידור הציבורי?

לא. באופן כללי. אני מרגיש מאוים.

- - -

אצלכם הכל נמדד לפי "ארץ נהדרת"?

- - -

- - - כל אחד שולח אותי לקרב אחר.

- - -

כל אחד שולח אותי לרב אחר. איך אפשר ככה?

- - -

אני אחזור לאיפה שהייתי כדי שנהיה באותו קו – מבחינת חלף הפטם, אמרנו, יש כאן הסדר או היה כאן הסדר שהוא בעייתי גם במישור הכלכלי וגם במישור המשפטי. משרד החקלאות התחייב, אגב, בדבריו בדוח המדינה להפסיק את ההסדר כפי שהוא היה.

ביטן, אתה מפריע לי לשמוע. הנושא הזה חשוב לי.

- - -

הממשלה מסבירה עכשיו את ההסכמות אליהן הגיעו, וראוי שגם אתה תשמע.

- - -

לכן, על אף הבעייתיות, ההסכם שהגענו אליו אתמול – אפשר לחיות אתו כיוון שהוא קצוב, ולכן משפטית אפשר גם – ככל הנראה, ואת זה יגיד משרד המשפטים – לעמוד מאחוריו. זה הסכם שקוצב את חלף הפטם ל-3 שנים בלבד. כלומר, בסך הכל הסדר חלף הפטם יהיה 26 שנים מאז שבוטלו המכסות. הדבר מוסכם גם עלינו ולכן אפשר מבחינתנו להתקדם.

בנושא בעלי המכסות החדשות, כיוון שסוגיית השוויון כאן היתה כל כך מקוממת, אנחנו, במשרד האוצר, הסכמנו להכניס לחוק גם את בעלי המכסות החדשות כדי לאפשר - - - זו היתה המהות של חוסר השוויון בתוך החוק הזה. אנחנו מבינים שהמצב הזה הוא בלתי - - -

כמה כסף?

זה 4 מיליון שקלים, והולך וגדל עם השנים.

אוקיי, אז מוסיפים גם את אלה שהם נמצאים בתוך העניין, שזו היתה אחת הבעיות הקשות.

ה-בעיה ה-קשה.

מצוין. הלאה.

כן, כן. זה לא בתוך התקציב הקיים.

לא הצלחתי לקרוא בחוק. מה ההגדרה עכשיו של מי שיקבל סובסידיה?

"בעל מכסה – אחד משניים: או בעל מכסה בענף ההטלה, או יצרן פטם", כאשר יש את הסייג של ה-3 שנים הראשונות שגם חלף פטם נכנס - - -

כל מה, מרחק מהגבול? מה ההגדרה?

משרד החקלאות יסביר בדיוק. יש קו שמשרטט את - - -

תסבירו את זה אחר כך. תודה.

כל מה שייקבע לשני הנושאים - - - אותו תאריך? יש הבדל? - - -

אני רוצה לשאול שאלה אחת – את הזכרת את העניין המנהלי. אני, בדוח מבקר המדינה, קורא: "לא הומצאה לביקורת אסמכתא בדבר ההחלטה המשותפת של משרד האוצר והחקלאות משנת 1998 ליצור את מסלול החלף פטם ולא ניתן היה לאתר את פרוטוקול ההחלטה. לא ברור לצוות ה - - - מי הגורם המאשר ומאיזה תוקף, ומה ההחלטה כוללת". את אומרת שזה מסמך על החלטה מנהלית. את יכולה לצטט לי איזה?

לא החלטה מנהלית, הסדר מנהלי.

על הסדר מנהלי. איפה התקבל ההסדר המנהלי הזה?

משרד החקלאות יגיד.

בוקר טוב, אני סמנכ"ל גורמי הייצור במשרד החקלאות. אין לי הרבה להוסיף. כל הסייגים שהעלינו בדיון הראשון ב-17 בינואר, שבעצם מפריעים לנו לאשר את החוק as is, זה גם בעלי המכסות החדשות, זה גם להכניס את היישובים החדשים וגם להסדיר את חלף הפטם – אנחנו חיים עם הפשרות שהועלו.

על איזו הסדרה אתם מסתמכים, מה ששאל חבר הכנסת רוזנטל?

כמו שעורך הדין ורד מהייעוץ המשפטי אצלי במשרד אמרה – יש החלטה מנהלית, הסכם מנהלי של הגורמים – משרד האוצר ומשרד החקלאות - - -

שקרן.

מה זאת אומרת שקרן?

אם אנחנו שולחים בקשת חופש מידע וזה - - -

צאי החוצה.

באיזו זכות? באיזו זכות את קוראת לו שקרן?

יצחק, מה זה הדיון הזה? לצאת החוצה.

שקרן? מה זה, איפה אנחנו חיים?

זה לא יכול להיות שאת קוראת לנציגי הממשלה שקרנים.

אני נרגשת, כי אני מקבלת מהם תשובה א' והם אומרים תשובה ג'.

נרגשת.

אני מצפה ממשרד ממשלתי - - -

- - -. עוד מילה אחת את בחוץ. מה זה הדבר הזה?

אני אשיב. קודם כל, מדובר בהחלטות שהתקבלו עוד הרבה לפני שאנחנו היינו במשרד, אבל מ-2005 - - - מדובר בהחלטות שהתקבלו במסלול מנהלי, בהבנות בין משרד החקלאות למשרד האוצר. ב-2005 יש הסדר כולל שמגובה במסמך שנשלח לחקלאים, הוא נמצא פה למי שרוצה לעיין. לגבי תקופה קודמת לכן יש לנו רק מסמכים שמעידים על הסכמה כזו. נכון, אין לנו את ההסכם המקורי, אבל יש התנהלות ויש מסמכים שמדברים על ההסכם המקורי, וזה מה שיש בידינו. בכל מקרה, מ-97 יש מסלול מנהלי ש - - -

אגב, מיקי, אני רוצה להגיד לך משהו. אני גם ער לעניין הזה של מבקר המדינה, אבל ברגע שיש החלטה שזה מעוגן בחוק, הביקורת הזו יורדת. אנחנו מקבלים אותה פה, בחקיקה.

- - - מבקר המדינה, שלא מצאו מסמך כזה. אני בעד, אגב, לחוקק. יש לי כמה הערות, אבל - - -

אדוני, בגלל זה התעקשנו שייכנס בחקיקה הסמכה לעשות את החלף.

הסיבה שאנחנו התעקשנו שהחלף יהיה מנגנון זמני זה כיוון ש- - - נשים בצד שיהיה הסדר מנהלי כן או לא. ההסדר עצמו מעורר קשיים מהותיים. אנשים שאינם מגדלים פטם מקבלים סובסידיה מהמדינה על אי גידול פטם. לכן הפשרה הזו נראית לנו בגבולות הסביר.

רק שכחתי לציין על המפה איך נקבעו הזכאים. בעצם, בחוק הקודם היתה רשימה של מועצות אזוריות, חלק במלואן וחלק בחלקן. פשוט שרטטנו קו וזה מצורף כנספח לחוק. בעצם, כל מה שנמצא במתחם של הסימון - - -

איך קבעתם את הקו הזה?

הוא נקבע בהתאם למועצות אזוריות שהיום קיימות בחוק הגליל, וכל מה שבאמצע. היום זה היה ספורדי, אני יכול להראות לכבודו את המפה. שתי מועצות אזוריות, פה ופה, ובאמצע – גוש לבן של מועצות מקומיות ובני מיעוטים שהיו מחוץ לחוק. בעצם, לקחנו והכללנו את כל המובלעת וכל מה שבפנים, למעט 7 או 6 יישובים עירוניים שהחרגנו, שהזכרנו אותם גם בהצעת החוק, שהם לא ייכללו.

אין לי הרבה מה להוסיף על ההערות של האוצר והחקלאות אבל אני רוצה להגיב לעניין של המסלול של החלף פטם – זה ברור, כמו שהמציעים גם אמרו, שיש בעיה עם המסלול הזה בצורה המנהלית שלו, ולכן היה צריך להכניס אותו בחוק. זה ברור באותה מידה גם שאי אפשר להפסיק מהיום למחר. זה קשה מבחינה משפטית וגם מבחינת מדיניות. היה צורך באיזושהי תקופת מעבר. היה רצון להתחשב באנשים שמקבלים כמה שיותר, ותקופת מעבר של 3 שנים זה מה ש - - -

- - -

ראשית, למה 3 שנים? למה לא שנתיים? על סמך מה התקבלה ההחלטה שזה יהיה 3 שנים? אולי יש צורך לצמצם את התקופה הזו כי ברור לכולנו שאנשים שלא מקבלים מקבלים כסף ולכן ראוי שהתקופה הזו - - -

כן, אבל הם לא חיים בתל אביב.

- - -

אולי בסוף נצביע לגפני?

אל תצביע לי. אם אתה רוצה שאני אתן יד לשחיתות, אל תצביע בשבילי.

בוא תגור שם שנה אחת. שנה תגור שם.

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים, אבל אני רוצה תשובה על כל שאלה: איך הגעתם ל-3 שנים, ולמה לא שנתיים, למשל? הרעיון של חבר הכנסת וקנין שתהיה תקופה של הסתגלות – זה מקובל עלי, אבל למה 3 שנים?

אז התשובה שהיא שיש איזשהו מתחם שכל תקופה שהיינו בוחרים בתוכו היה סביר, גם אם היינו בוחרים שנה היה אפשר להגן על זה, ואולי אם היינו בוחרים גם קצת יותר מ-3 שנים היה אפשר להגן על זה. חברי הכנסת ביקשו מתוך הכרת המציאות של האנשים האלה - - -

אל"ף, זה לוקח זמן להקים לול, ובי"ת, זה גם מתכתב עם מה שחברת הכנסת שאשא ביטון אמרה שאם אנחנו רוצים את הסעיף הקודם 5 שנים אז החלף זה בדיוק 3 שנים, הם צריכים לחזור לגדל. הם צריכים לחזור לגדל אחרי שהם הפסיקו, ואלה צריכים לעבור מלול אחר ללול במשקם. יש את אותה אנלוגיה.

רבותי, שמתם לב – לא סתם קראתי את המספרים. 400 ומשהו יצאו מהענף, לא מגדלים. גם ה-118 עם חרב על צווארם. זאת אומרת, אם אני רוצה לאפשר מציאות, למה באתי בהצעה של לעשות הסדר שיהיה בתוך מועצת הלול שיהיה אפשר לווסת את הענף הזה ב-3 השנים הקרובות? על מנת שתהיה שאיפה למישהו להיכנס או לגדל, בכלל, כי מה שכרגע נוצר – למה נתנו 3 שנים? שזה פרק זמן עד שהם יקימו בחזרה לולים, אבל זה לא אותם לולים סטנדרטים שאנחנו מכירים. חברה', הם כבר שנים לא מגדלים ומקבלים סובסידיה.

אותו הדבר – למה אמרתי להטלה 4 שנים, יותר זמן? כי גם שם, עד שיקימו את הלולים, ועד שיחזרו לגדל – כל אלה שהשכירו את המכסות גם בהטלה זה ייקח להם לפחות שנתיים-שלוש שנים. לכן ביקשתי בפטם לעשות ויסות של הדבר הזה למשך 3 שנים ובהטלה לאפשר את זה ל-4 שנים.

אני לא מסכים לתקופה, היא ארוכה בעיניי, אבל אני רוצה לעבור לשאלה השנייה: מתוך מאות האנשים שמקבלים, ואתם יודעים את הרשימה, ברור לכם שיש אנשים שכבר לא חיים. הבנים שלהם ירשו את הזכות הזאת, הצאצאים שלהם. למה צריך גם לתת להם?

אנחנו ביטלנו את הירושה בחלף פטם.

אי אפשר לבטל, אי אפשר.

- - -

אני שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה: למה צאצאים של אנשים שכבר נפטרו ממשיכים לקבל את החלף פטם. גם להם עומדת האופציה להקים עוד פעם לול?

כן, אם הם ירצו - - -

כן? זה נראה לכם הסדר סביר?

יש הגדרה של בן ממשיך בהתיישבות. כל עוד הוא בן ממשיך על פי כל הכללים של ההתיישבות מגיע לו לקבל את הכל. זו ההגדרה.

אבא שלו עסק בחקלאות, אבל - - -

המטרה שלנו היא להביא את הבנים הממשיכים כהגדרתם - - -

אין לי בעיה עם בן ממשיך.

אז תן להביא אותו.

- - -

- - -

אתם, אל תפרשו את מה שלא אמרתי. אני לא צריך שיסבירו אותי. אני שאלתי כדלקמן: ההורים נפטרו, ההורה נפטר. הבן עוסק היום בהוראה, הוא לא עוסק בחקלאות, בכלל.

אם הוא בן ממשיך במשק הוא יקבל.

אבל יש גם כאלה שאינם עוסקים בחקלאות.

חברים, יש איזו תפיסה לא נכונה - - -

מרבית החקלאים עוסקים בעוד משהו.

רבותי, יש איזושהי תפיסה לא נכונה שמי שמגדל פטם לא מגדל גם אפרסקים, תפוחים - - - זאת אומרת, זה שהוא הפסיק לגדל את הפטם כי זה לא משתלם לו, הוא ממשיך לגדל תפוח ואגסים. הוא בן ממשיך. לא דיברו פה על איזה יורש ערטילאי, מדובר פה על מי שרשום בסוכנות היהודית, רשום במנהל, בכל הגורמים – כולל במועצת הלול. רבותי, זו המציאות. הוא חקלאי, הוא חקלאי לכל דבר. אין דבר כזה שמישהו מקבל סובסידיה והוא לא חקלאי.

הוא חקלאי, הוא לא מגדל.

אוקיי, אז אני מתפרץ לדלת הפתוחה שפתחת ואני שואל כדלקמן: בתוך המאות אנשים האלה, האם יש הבדל, האם עשיתם בידול בין אנשים שהם חקלאים בגרסת ידידי, חבר הכנסת וקנין, ואין לי שום בעיה שהוא יקבל את תקופת ה grace הזו, ובין אנשים שלא עוסקים בחקלאות יותר? ויש כמה עשרות כאלה שאני יודע שיש להם מקצועות אחרים. הם לא עובדים יותר בחקלאות. אתם מוכנים לתת יד לזה שהם יקבלו כסף?

3 שנים, אם הם רוצים לחזור לייצור - --

אבל הם כבר לא עובדים בחקלאות.

כי לא השתלם להם. ואם הם עכשיו רוצים – אנחנו רוצים להיות הוגנים אתם, לאפשר להם לחזור.

אני יודע מה זה להיות הוגן ומה זה להיות - - -

מה התשובה?

מה הוא חקלאי? כולם בעלי נחלות, כל מי שיש לו מכסה יש לו גם נחלה א' ונחלה ב'. אם עכשיו הם עושים גידול משותף במטע האבוקדו, חקלאי או לא חקלאי – לרובם יש 1,220, אף אחד לא יוותר על - - -

שאל חבר הכנסת רוזנטל – האם יש כאלה שהם בכלל לא חקלאים, הם לא קשורים עכשיו בכלל לעניין?

ולכן שאלתי – מה זה "בכלל לא חקלאי". אם יש לו את הנחלה שלו - - -

רגע, האם יש כזה אחד שאתם מכירים ש - - -

התשובה היא: לא.

אל"ף לא עשינו את הבדיקה. אם נעשה את הבדיקה אני מאמין שכולם יהיו חקלאים כי כולם בעלי נחלות, כולם יראו פעילות חקלאית. לכולם 1,220 הכנסות מחקלאות. אם זה מישהו אחר שמעבד להם את השטח של האבוקדו – לכולם יש תשומות, כולם יראו לנו מסמכים לרשות המסים שהם חקלאים, כי אף אחד לא יוותר על הנכס שלו שזה המשק, גם אם יש לו את חלקה א' יש לו את ה-30 דונם, את ה-60-50 דונם, מישהו מעבד אותו. זה לא באוויר. יש לו הכנסות מחקלאות.

אני רוצה לשאול: זה חוק שבא לעודד את הגליל, ואני מאוד בעד לעודד את החקלאים בגליל, בניגוד לכל מה שאנשים אומרים פה, אבל בגלל שקיבלתי את החוק לפני זמן קצר - - -

מי זה היועץ המשפטי בישיבה הזו?

מאחר וקיבלנו את החוק רק עכשיו - - -

קודם ישבו, צריך לשבח אותם.

אני לא רוצה לחזור על זה. אני בעד העיקרון של לתמוך בחקלאים, ודאי בקו העימות, אבל זה חוק, ואנחנו צריכים לחוקק ברצינות, ואני קורא בסעיף 2(2(א) ש "הממשלה תשקוד על פיתוח הגליל ויישובו..." שזה אחלה – "במסגרת תקציבי הפיתוח העומדים לרשותה, ותקצה משאבים לפיתוחו". והנגב – לא?

עכשיו אנחנו בגליל. יש סייבר בנגב, והכל.

למה לא שאלת את השאלה הזו מתי שבאו עם תוכנית לפיתוח הצפון?

כבר פיתחו את הנגב.

אני יכול לענות לו?

לא, לא. זו שאלה פוליטית, ציבורית מהמדרגה הראשונה, היא לא שאלה חקלאית. גם בדרום יש חקלאים. גם באמצע. הממשלה באה בגלל שהצפון היה במצב יותר רע, הממשלה באה עם תוכנית לפיתוח הצפון. אני לא אוותר על העניין הזה שתהיה גם תוכנית – ברגע שיהיו בעיות שיתברר שהן נמצאות בנגב או בדרום, אני לא אוותר על העניין הזה.

חוק הגליל הוא חוק הגליל.

אתה צודק - - -

אני יודע שאני צודק ואני גם יודע שכשמחוקקים – מחוקקים לכלל האזרחים, לא לכאלה שהם במרכז פוליטי כזה או אחר, או - - - באים מאזור מסוים.

- - -

אני אמרתי לפרוטוקול, אמרתי גם בשמך וגם בשם כולם – אנחנו לא נוותר על העניין הזה. יש מצב עכשיו שבו, בצפון – וזה חוק הגליל. לא קשור בכלל לעניין שאנחנו נעשה למען הנגב. הלאה.

אני - - - טוב, אתם רואים שיש לי הרבה שאלות, אבל יש לי שתי הסתייגויות. אני מבקש לקבל אותן: אחת, שהאדם הנפטר לא יקבל, וגם לא צאצאיו. זו הסתייגות ראשונה שלי. ההסתייגות השנייה היא לגבי התקופה. התקופה של 5 שנים לא מקובלת עלי.

- - -

לא, זה 3 ו-5.

לא. 3 לפטם, 4 להטלה. זו ההצעה.

לא 5.

3 לפטם ו-4 להטלה כי הטלה היא - - -

לא כולם פושעים שם. יש כאלה שבאמת מגדלים במשותף עם משקים אחרים.

אין להם בעיה לקבל.

לא, אבל הם אומרים – רק מי שמגדל בתוך המושב במשותף עם מישהו מהמושב שלו.

אנחנו נצטרך להגיע להסכמה. אם אנחנו נצטרך להתפצל בהצבעה אז לא יהיה כלום. נצטרך להחליט אם זה 4 או 5. הוא מציע הסתייגות של פחות.

אני חושב שאמרתי את מה שאמרתי כמגדל. אני אומר את זה: זה פרק זמן ארוך מדי. 4 שנים זה סביר.

גם ה-4 שנים שלו עושה לי כאב בטן אבל אני מוכן לקבל את חוות הדעת המקצועית שלו, כאחד שגר כל חייו שם.

אני רוצה להגיד את הדבר הבא. אני רוצה להגיד את זה, זה חשוב שהדברים ייאמרו: אני בעד סיוע לחקלאים וחקלאות, בוודאי ביישובי הצפון והגבול אלא שאי אפשר ואסור שהכנסת תיתן יד למשהו שהוא הסדר לא חוקי, ודאי לאנשים שהם לא חקלאים. אז מבקשים פה grace של תקופת בינים ואם לא היה מביא את זה חבר הכנסת וקנין גם לזה לא הייתי נותן יד, אבל בגלל ההגינות והיושר שאני מייחס לאיש הזה אז אני מוכן בקושי גדול להעביר, אבל אני אומר לכם: אחד, לא יכול להיות שאנשים שנפטרו ממשיכים לקבל סובסידיות. לא יכול להיות, זה מקומם שבעתיים. שתיים – משך התקופה שאנחנו מבקשים פה להאריך הסדר שהוא גם כן – לצורך בדיקתו, אנחנו לא מדברים על סוף ההסדר - - -

- - -

לא, שמעת? רוצים פיצוי, לא יהיה פיצוי - - -

מה שיש בחוק – בסדר.

לכן אני אומר: אני, תחת מחאה, מוכן להתגבר על היצר שלי להפיל את החוק הזה, ויש אפשרות - - -

לא, לא. יש בו דבר טוב ממש - - -

אני יודע שיש בו גם דברים טובים. העובדה שנעשה פה שוויון בין כלל החקלאים מאפשר לי לעזור, זו היתה אחת הדרישות שלי בישיבה הקודמת, ונמצא פתרון. לכן אני מבקש, כאמור, לעשות את ההסתייגות – להגביל את זה ודאי לא להסדר של 4 שנים, אני מזדעזע מזה, זה הסדר בעייתי מאוד. צריך לצמצם את התקופה ולא לאפשר למי שנפטר לקבל - - -

טוב, אנחנו נצביע על זה. אני מבקש לקרוא את הסעיפים.

- - -

אני יכול להסביר את הנושא הזה? בקצרה. קודם כל נושא החליף, הירושה. אכן עצרנו את נושא החליף בהצעה הזו מעכשיו קדימה. מה שחבר הכנסת רוזנטל מבקש שגם נסתכל אחורה – שמי שבהיסטוריה קיבל בירושה את החלף – גם אותו לעצור.

אני לא רואה את זה ככה, אני אומר לך למה. אנחנו עוצרים את החלף פטם, אנחנו עוצרים בעצם את התשלום למי שלא מגדל, נקודה. בין אם זה משהו שהיה בעבר ובין אם זה משהו עתידי.

- - -

זה מה שהוא אומר. הוא אומר – הם ירשו את החלף פטם.

יפעת, לא לזה הוא מתייחס.

- - -

אי אפשר לרשת. מה-15 למרץ אי אפשר יהיה להעביר את חלף הפטם. מי שירש - - - כרגע - --

- - -

בואו נצמצם את הדיון רק על חלף. חלף הפטם אמרנו - - -

אם אנחנו מדברים על מי שירש קודם, שהחקלאי נפטר והבן שלו ירש, והוא עכשיו בעל החזקה, הוא מגדל, או לא חשוב מה הוא עושה. הוא ודאי נמצא לא בגלל אבא שלו, הוא נמצא בגלל שזה הוא. הוא נמצא בתוך המסלול. מי שגר בסביון, ואבא שלו גר בצפון ונפטר - - -

- - -

לא, הוא לא מקבל.

הוא חייב לגור, יש תנאי.

אני רוצה להגיד מי כן מקבל – בעולם חלף הפטם זה גם אנשים שירשו את הזכות להיות חלף פטם ב-3 השנים הקרובות, זה מה שכתוב בחוק. כלומר, גם אם לא אתה היית המגדל אלא ירשת את החלף פטם, ב-3 השנים הקרובות, כרגע, מה-15 למרץ, כרגע זו ההצעה – לא ניתן יהיה להוריש את זה - - -

מדובר על אדם שחי במשקו, חד משמעית.

- - -

אפילו אני שאני מבין הכי פחות פה, בוועדה, הבנתי.

שיהיה לך קל להשיב – אני יודע את המצב החוקי. יש אנשים שיש להם חלקה, ויש להם צימרים עליה. הם גרים בה והם מקבלים חלף פטם. למה? הם לא עוסקים בחקלאות. אני מבקש את הדבר הזה להפסיק.

כמו שד"ר אסף לוי ממשרד החקלאות הסביר קודם, אין לנו פילוח תעסוקתי. בהגדרה, כל מי שיש לו משק חקלאי יכול מחר בבוקר לחזור ולעסוק בחקלאות, גם אם הוא היום לא עוסק בחקלאות. בהגדרה, הוא יכול. את האפשרות הזו אנחנו חושבים שנכון לאפשר, לדברי גורמי המקצוע. כשאנחנו מסתכלים על יורשים אז נכון שיש לי יורש אחד מפני שנה, אבל גם יש לי יורש אחד, תיאורטית, שיכול להיות גם לפני 15 שנים, ואותו יורש לפני 15 שנים יכול להיות ש-10 שנים הוא כן גידל ואחרי 10 שנים אני אתמול שמעתי שהיה משבר בפטם ולכן הוא הפסיק, ולאותו אחד גורמי המקצוע חשבו שנכון לאפשר לחזור. זו הסיטואציה.

בכל מקרה בעוד 3 שנים ייגמר לכולם. גם אלה שירשו, זה מה שחשוב.

בעוד 3 שנים ייגמר לכולם ובכל מקרה לא נותנים את האפשרות הזו ממחר בבוקר והלאה.

אני רוצה לשמוע את הייעוץ המשפטי. אני מסתייג מהדבר הזה.

אני מבקש קודם לקרוא את הסעיפים, נראה על מה יש הסתייגויות ואז הייעוץ המשפטי יסביר. בבקשה.

אני קוראת:

חוק הגליל (תיקון), התשע"ז-2017

תיקון סעיף 1.

בסעיף 1 לחוק הגליל, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק העיקרי) –

1. אחרי הגדרה "הגליל" יבוא: "המנהל" – המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה".

2. במקום ההגדרה "מרום הגליל" יבוא: "מרום הגליל – יישובים באזור המסומן במפה שבתוספת, שניתן לפי כל דין להקים בהם לול לגידול תרנגולות או פטמים, לפי העניין, למעט: חצור הגלילית, כפר ורדים, כרמיאל, מעלות תרשיחא, נהריה, עכו, צפת, קצרין, קרית שמונה ושלומי".

הסבר.

במקום פירוט היישובים שהופיע בנוסח הקודם צירפנו מפה. במפה מסומנים היישובים באזור שנכלל בהגדרת "מרום הגליל". בנוסף, הוספנו סייג שיהיה מדובר ביישובים רק שניתן לפי כל דין להקים בהם לול, אנחנו לא רוצים לאפשר הקמה של לולים או מתן סובסידיה לאנשים שגרים ביישובים עירוניים, וציינו למען הסר ספק מי הם היישובים שאנחנו לא מעוניינים להעניק בהם סובסידיה כי יש בהם אפשרויות תעסוקה אחרות.

אני רואה את המפה ועשיתם דבר נכון מבחינה משפטית וגם מבחינה מעשית. לא עשיתם כפי שאסף הסביר שבמפה יהיו כתמים לבנים ששם זה לא יהיה. ואז אתם אומרים – זו המפה, להוציא את היישובים שעליהם אנחנו מדברים: חצור הגלילית, כפר ורדים – יישובים עירוניים. במפה הזו יש יישובים ערביים - - -

הוא מתכוון למשל לסכנין. סכנין זו עיר. למה היא לא כתובה?

עוד פעם – אנחנו כתבנו- - -

ככה זה נראה. זה הכל בקלות דעת.

לא עוד פעם. ההחלטה לפי ה - - - שלך, אתה צריך לענות לי בפעם הראשונה. אם אתם אומרים שזו המפה, וזה בסדר, בגלל שלא עשיתם פה אפליה – המפה כולה כלולה בתוך העניין הזה לפי מרחק גיאוגרפי. הוצאתם את היישובים העירוניים – כרמיאל אתם לא מסכימים שירכיבו שם לולים, בסדר. חצור הגלילית – אתם לא מסכימים.

אז אני אסביר.

תסביר מה?

אני אתן לך תשובה למה אין יישובי מיעוטים - - -

ואז אתם מעודדים הקמת לולים ביישובים עירוניים ערבים? זאת השאלה שלי.

לא, לא.

אז למה זה לא מופיע?

נסביר, עוד פעם. היום, להקים לול ביישובים עירוניים גם של בני מיעוטים – יש קרקעות פרטיות שאם יש להם תב"ע ויש להם היתר הם יוכלו להקים לול באזורים כאלה או אחרים. מה שאנחנו מחריגים פה, בחוק – את היישובים היהודים העירוניים בגלל שאמרנו שכרגע המגדלים יכולים – ודאי בתקופה של שנתיים, שלוש, ארבע – הם יכולים לגור בכל מקום. אנחנו רוצים שהם יגורו בכל מקום חקלאי. אנחנו לא רוצים שהוא יקבל את המכסה שלו במקום X, במשק בזרעית, וילך ויגור בקרית שמונה. ביישובים של בני המיעוטים – לפי התב"ע, ויש להם קרקעות פרטיות, הם יכולים גם בעיר. לא בטוח שיתנו להם – כתוב: "...שניתן על פי כל דין להקים לול" – לא תהיה אפשרות אחרת.

אתם מדברים על בעלי מכסות. אתם לא מדברים על סתם אזרחים.

אני עשיתי כמה חוקים, ביניהם – הטבות מס ביישובים, ועוד דברים ברמה יותר נמוכה מאשר הרמה הזו. מעולם לא עשיתי אפליה בין ישובים יהודים לישובים ערבים. מעולם לא עשיתי אפליה. אני שואל – האם פה לא מונחת אפליה בעליל? אתה אומר ששם לא איכפת לך. זאת אומרת, היות ואתה גר בכרמיאל, כרמיאל זה יישוב יהודי – איכפת לך שלא יקימו שם לולים, שזה יהיה יישוב עירוני.

זה טעות.

זה טעות בגלל שאתם מעכבים את ה- - -. אתם רוצים שלאיש תהיה נחלה, הוא יוכל לגור במקום אחר, לקבל סובסידיה מהמדינה. זה הבלוף שאתם עושים פה.

החוק הזה יכול לחול רק על מי שקיבל מכסה. מי שקיבל מכסה זה לפי כללים של המדינה. משרד החקלאות מקצה מכסות.

לי יש פתרון. לא צריך לכתוב לא חצור הגלילית ולא - - - צריך לכתוב: מי שהוא בעל נחלה חקלאית, חבר אגודה.

השאלה היא מה זה חקלאי.

חבר הכנסת וקנין, אבל טווח ההסתגלות שעדיין לא הוחלט אם זה יהיה 3,4,5, או 7 שנים – שביקשנו שיהיה במושבו. אנחנו לא חושבים שנכון שהם יגורו בערים, הם צריכים לגור במושב חקלאי. לכן היחרגנו את היישובים האלה.

- - -

- - - זה מה שאני אומר כל הזמן.

- - -, לא, על דרך החיוב.

על דרך החיוב, מי שלא גר בנחלה שלו – לא מקבל סובסידיה. אני דורש שייכתב בחוק.

- - -

אסף, השאלה היא מי הוא בעל המכסה. הוויכוח הוא על המכסה, לא על חוק הגליל. חוק הגליל חל על מי שיש לו מכסה חוקית, ומי שיש לו מכסה זה כללים שלא קשורים לחוק הגליל.

קריאות

- - -

לא, סליחה. היה כתוב בחוק שהוא צריך לגור בכל היישובים שכתובים בחוק. כרגע הוא לא חייב לגור במושבו.

- - - חוק הגליל הוא יכול להקים לול בכרמיאל? בכרמיאל אפשר להקים לול, בלי חוק הגליל?

מי הייעוץ המשפטי פה?

אסף, החוק הזה לא יחול על יישובים עירוניים אלא אם כן היתה נחלה בעבר שאושרה כדין, רק אז זה יהיה, וייכנס לתקופת המעבר.

אדוני, אני רק אחדד. אנחנו לא מדברים על איפה הנחלה, אנחנו מדברים איפה מקום מגוריו של הזכאי. אם דיברנו קודם שיש אפשרויות של גידול משותף - - -

לא הבנתי. כתוב "חצור הגלילית". מה זה?

אני רוצה להסביר לך. הנקודה היא כדלקמן – יש שני חקלאים, אחד גר בזרעית פעם, והשני גר בעולש. עכשיו הם, בגלל הסובסידיות – אחד לא כדאי לו לגדל. הוא חבר לשני והם מגדלים רק בזרעית עכשיו. ההוא מעולש עבר לגור ב - - - אבל הוא שותף. הסובסידיות שלו - - -

הוא לא יקבל.

הוא לא מקבל אם הוא לא גר פיזית ביישוב.

הוא לא יקבל, גם אם הוא יביא מכסה מבחוץ הוא לא יקבל.

- - -

מפריע לי בסעיף הזה החלוקה. או שדופקים את הערבים או שנותנים להם מנת יתר.

מנת יתר, לדעתי. לא דופקים אותם.

אנחנו נעשה עוד פעם. נכניס גם את היישובים של בני המיעוטים גם לחזקה הזו.

אל תזכיר שמות. לך על העיקרון בדרך החיוב.

אז למה היישובים העירוניים? אני לא הבנתי. היישובים העירוניים. אלא מה? אתם טוענים שיש ישובים ערבים שבהם יש נחלות קודם.

לא נחלות. אין משטר נחלות ביישובים של בני המיעוטים.

אז מה יש שם?

קרקע פרטית. קרקע פרטית שהייעוד שלה יכול להיות חקלאי.

הם מקבלים חוק הגליל?

אם יהיה להם לול הם יוכלו לקבל.

אם הם יקבלו אישור היום – לא.

כן, זה החדשים. זה התיקון הגדול.

אז צריך להכניס שלא.

למה לא?

אתה רוצה לעודד בסכנין הקמת לולים?

אף אחד לא ייתן להם, כתבנו: "על פי דין".

בסכנין יש להם על פי דין.

אנחנו לא מחליפים.

אוקיי. אז היישובים העירוניים.

אני אחדד עוד פעם: אנחנו לא מחליפים את חוק התכנון והבנייה ואת הוועדות. לפי חוק המועצה לענף הלול והתקנות שהותקנו יש כללים מתי אתה יכול לקבל מכסה ומתי לא. אם יש לך קרקע בנחלה - - -

בסדר. אני מבקש שיהיה כתוב - - -

המציאות היא שזה לא יחול על יישובים עירוניים אלא אם כן קיבלו על פי דין. בסדר? תגידו. תחדדי עכשיו.

הבנו את הרציונל. אני חושבת שיהיה נכון אם אחר כך נשב עם הלשכה המשפטית - - - ההגדרה המתאימה.

בסדר, תגידי מה אתם מסכימים.

שהרעיון הוא באמת להוציא את היישובים העירוניים. כן.

ומה מועצה מקומית?

יש נחלות חקלאיות ביישובים ערבים שהם עירוניים.

שאינם עיריה.

אבל אם אפשר באמת שיאשרו לנו לשבת אחרי זה עם הייעוץ המשפטי ולראות את ההגדרה הנכונה.

כן. אבל על העיקרון נצביע. הלאה. ההגדרה "משק לול".

(3) ההגדרה "משק לול"" – תימחק;

(4) במקום ההגדרה ""בעל מכסה"" יבוא:

(1) בעל מכסת הטלה;

(2) יצרן פטם;

(5) אחרי ההגדרה "בעל מכסה" יבוא:

"בעל מכסת הטלה" – בעל מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק לפי חוק המועצה לענף הלול";

"בעל משק לול לייצור פטימים" – "חקלאי או אגודה שיתופית חקלאית שבתקופה מיום י"ד בניסן, התשמ"ח (1 באפריל, 1988) עד יום כ"ד באדר ב', התשמ"ט (31 במרץ, 1989) היו בעלי מכסה לייצור פטימים לפי חוק המועצה לענף הלול ואינם מייצרים פטימים";

"יצרן פטם" – מגדל פטימים לשיווק.

(6) ההגדרות "מכסה אישית", "מכסה ארצית" ו"ועדת מכסות" – יימחקו;

(7) במקום ההגדרה ""השרים"" יבוא:

""השרים" – שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר;".

למה לא שר החקלאות?

זה מה שמופיע כיום בחוק.

נו, אז מה? קחו גם את זה, תביאו יבוא, קחו את הכל. שר החקלאות חייב להיות פה.

- - -

השתלטות עוינת.

לא, לא. זה פגיעה בי.

מי היום אחראי על החוק?

אני לא יודע מה יש היום. נגמר הסיפור. מה שיהיה כתוב פה – יהיה כתוב "שר החקלאות ושר האוצר". הלאה.

מפלגת כולנו השתלטו על החקלאות.

חברים, בואו לא נשכח מי מוביל את זה, טוב? בואו לא נשכח. אנחנו לא מדברים פה בפרוטות.

החלפת סעיף 2

2. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

"עדיפות לגליל 2. (א) הממשלה תשקוד על פיתוח הגליל ויישובו ובמסגרת תקציבי הפיתוח העומדים לרשותה, היא תקצה משאבים לפיתוחו.

מה זה שייך לסעיף הזה?

הסעיף הזה סעיף קיים, רק הכנסנו את המילה "חקלאות" כי עד היום לא היתה חקלאות.

משרד האוצר מתנגד להכנסת שר החקלאות.

התנגדותך נרשמה.

(ב) לגליל תינתן עדיפות בפעולות משרדי הממשלה, לרבות בפיתוח ההתיישבות, החקלאות, החינוך, הבריאות, התיירות, התעשייה, התחבורה, התקשורת, הקליטה והעלייה.

פה יש לי הסתייגות. "מבלי לפגוע בהשקעות בנגב", אחרת זה יוצר שם - - -אם אתה אומר עדיפות הגליל על הנגב, אני לא מוכן.

- - -

אדוני, אני מבקש או למחוק את סעיף (ב), כי 2ב(ב) אומר שמשרדי הממשלה יתנו עדיפות לגליל בכל עניין – או שזה יוצא מהחוק הזה או שנוסיף "...ולא על חשבון הנגב"., או - - -

מה זה קור לנגב? החוק הזה לא קשור לנגב בכלל. מתנהל כחוק כללי. למה כל מה שניתן כבר לגליל צריך להתחלק אחר כך עם כל האזורים? תעבירו חוק הנגב, עם כל הכבוד. אי אפשר שהגליל כל פעם ישלם את המחירים של כולם.

טוב. זה לא שייך לחוק הזה.

זה בדיוק שייך. החוק הזה מ-88. יש פה תרנגולות, פטמים, ביצים - - -

- - -

חברה' יש פה עניין סמלי שזה חוק הגליל. מי שרוצה להעביר משהו נוסף - - -

חבר הכנסת רוזנטל, זה אותו סעיף שהיה בחוק הקיים, רק הוספנו את המילה "חקלאות" כי מה שנשאר מחוק הגליל זה רק חקלאות.

זה היה כל השנים, הסעיף הזה?

כן, כל השנים, למעט המילה "חקלאות".

זה בדיוק מה שמפריע לי.

בסדר, זו לא סיבה לעצור את זה.

תעיפו את זה. למה צריך את זה בכלל? אם זה לא שייך – אנחנו עכשיו פה באים לטפל בחוק הפטם, הלול, ההטלה, מה זה בכלל שייך לחוק הזה, ההצהרה?

כי זה חלק מלחזק את הגליל.

אז אם זה הצהרה, אני רוצה שההצהרה תהיה גם על הנגב.

אז תגיש הצעה לנגב. אני הגשתי את ההצעה הזו.

מה ההסתייגות?

או שהסעיף נמחק - - -

הסעיף לא יכול להימחק, הוא היה גם קודם.

לא, הם הוסיפו פה את המילה "חקלאות".

מה ההסתייגות שלך?

בגליל ובנגב. החקלאות בגליל ובנגב.

הוא הגיש הסתייגות, נצביע עליה. הלאה.

(ג) לבעל מכסה במרום הגליל תינתן סובסידיה בגין ייצור ביצים או פטימים, לפי העניין, בשנים 2018 עד 2027; גובה הסובסידיה לייצור ביצת מאכל או טון פטימים יהיה בגובה הסובסידיה הממוצעת שניתנה לייצור ביצת מאכל או טון פטימים, לפי העניין, לשנת 2017, לפי חוק זה.

(ד) לבעל משק לול לייצור פטימים במרום הגליל או למי שהוא חליפו המתגורר מגורי קבע במרום הגליל תינתן סובסידיה בשנים 2018 עד 2020. גובה הסובסידיה לפי סעיף קטן זה - - -

- - -

רבותי, בחוק, כשמציינים שנה – זה שנים מלאות. תאמינו לי, תסמכו עלי.

אני ממשיכה:

גובה הסובסידיה לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם לגובה הסובסידיה לייצור טון פטם לשנת 2017, בהיקף של עד 50 טון פטימים, ואם הוא קיבוץ – בהיקף של עד 500 טון פטימים או בהיקף המכסה שנקבעה לו לשנת 1992 לפי הגבוה מבינהם.

סובסידיה לפי סעיף קטן זה לא תעלה על תשלום סובסידיה לה היה זכאי בעל משק הלול לייצור פטימים בשנת 2017 בגין ייצור בפועל.

לעניין סעיף קטן זה "חליף" – מי שהיה זכאי לתשלום סובסידיה לפי החוק החליף עד ליום י"ז באדר, התשע"ז (15 במרץ, 2017).

סליחה, אדוני היושב-ראש, מאיפה המספר 50 ו-500?

זה תמיד היה בחוק.

אבל אם בפועל מייצרים ומקבלים תמיכה - - -אני שואל מה היה בפועל.

- - -

היה בחוק הקיים.

אני רוצה שלוש הסתייגויות: 1. שההסדר הזה מסתיים בכל מקרה בשנת 2020 ולא תשולם סובסידיה לפי חוק זה. זאת אומרת, ההסדר הזה לא יוארך.

זהו, זה מה שסיכמנו.

אני רוצה שזה ייכתב.

מקובל עלי. אין לי בעיה.

- - -

חלף פטם לא יוארך.

הוא אומר בצדק. אחת משתיים: אם לא מאריכים, אז זה לא יוארך. אם הכנסת מחליטה להאריך, - - - אומר לכנסת ב-2020 מה אתה מאריך ומה אתה לא מאריך?

כל הרציונל של החוק הזה שב-3 שנים ימצאו הסדר סביר להמשך החקלאות. אם ההסדר יהיה שממשיכים את הסובסידיות עוד 20 שנה אז אני לא מוכן. לגבי החלף פטם – בשום מקרה לא יהיה. הסדר חלף הפטם מסתיים סופית, אי אפשר להאריכו. אם זה לא כתוב, אני לא מצביע בעד.

- - -

כתוב: עד 2020 סיכום הסדר - - -

אפשר להציע שבעצם שהממשלה תגיש עד שנת 2020 הסדר חלופי לסעיף הזה. שהממשלה תגיש הצעת חוק שתחליף את הסעיף הזה.

- - -

כל הרציו של החוק הזה אומר – אנחנו רוצים לתת להם להתרגל. הכל אני מוכן לאכול, אבל אחר כך, אחרי 3 שנים יגידו – אוקיי, ההסדר ממשיך?

הבנו. המצב הוא כזה – המצב הוא שאף אחד לא מתווכח אתך. כולם אומרים שהחוק הוא כזה, נקודה, הוא מסתיים איפה שהוא מסתיים ונגמר העניין. אי אפשר לנסח – החוק לא יוארך.

אני לא אמרתי לנסח שהחוק לא יוארך. ההסדר של הסובסידיות. ההסדר של החלף. אני רוצה שמי שעוסק בחקלאות יקבל סובסידיה מהמדינה. אני הרצון שרוצה את זה. אני אומר שההסדר של החלף לא יוארך בשום אופן - - -

אפשר לכתוב.

ההסדר של החלף נגזר מהסובסידיה. הסדר לא חוקי.

לגבי הנושא הזה שיש הסכמה לגביו אפשר לכתוב בחוק – הסדר הפטם הוא אך ורק ל-3 שנים.

חלף פטם.

חלף פטם.

הסדר החלף פטם לא יהיה יותר, נקודה. לא יהיה.

צריך לנסח את זה.

תנסחו לי ככה שאי אפשר יהיה להאריך את זה. אחרת – מה עשינו?

עוד לא גמרתי את ההסתייגויות. אני עדיין חושב ש-3 שנים זה יותר מדי. אני מציע 30 חודש.

הסתייגות – 30 חודש. הלאה. מה עוד? נקרא הלאה.

(ה) סובסידיה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן לפי אחד מאלה:

(1) לבעל מכסת הטלה – בשל ביצי מאכל שיוצרו במסגרת מכסתו ועד כמות של 500,000 ביצי מאכל, ואם הוא קיבוץ – עד כמות של 5 מיליון ביצים כאמור;

(2) ליצרן פטם – בשל פטימים שיוצרו עד לכמות של 50 טון פטימים, ואם הוא קיבוץ – עד כמות של 500 טון פטימים או עד לגובה המכסה לייצור פטימים שנקבעה לו לשנת 1992, לפי הגבוה ביניהם.

(ו) לא תינתן סובסידיה לפי סעיף קטן (ה) אלא בהתקיים כל אלה:

(1) בעל המכסה מתגורר מגורי קבע במרום הגליל ומייצר שם את הביצים או הפטימים, לפי העניין;

רגע, מה זה מרום הגליל?

זה לפי המפה.

אז הייתי אומר – בהתאם למפה המצורפת, כי אפשר בטעות להבין - - -

- - -

ואיפה ההתייחסות שנותנים גם כאן תקופת התארגנות?

בתחולה, בסוף. סעיף 5.

אני מגדל ומשווק ביצים. לצערי, הכניסו פה דברים שגורמים לאי שוויון מסוים ולא בטוח - - -יש פה דיון בוועדה ליד שדנים כבר 10 שנים איך לגדל מכסת ביצים. הכללים הם מאוד ברורים. אומרים שמגדל מגדל את מכסתו במשקו, אלא אם הוא מגדל בלול שמתקיימים לגביו תנאים מסוימים על פי החוק – רישוי עסקים, צער בעלי חיים – צריך לעמוד בכמה דרישות. יש הרבה מגדלים ששמעתי כל מיני אמרות שאומרים קודם - - -

על איזה סעיף אתה מדבר?

2, שאומרים שלא מגדל במשקו, לא מגדל במושב, מקבל שכירות ולא באמת מגדלים. יש הרבה מגדלים שהלכו ונכנסו לשותפויות כאלה ואחרות בגידול משותף, לא במושב שלהם, במושב סמוך, עדיין בתחום מרום גליל. המכסה לא יכולה לנדוד למרכז הארץ, היא חייבת להישאר בגליל. יש הבחנה ברורה בתקנות של המכסות של המועצה לענף הלול איך מותר לגדל את המכסות האלה. כל אלה שעשו, ועומדים ברישוי עסקים ועובדים לפי חוק - - -

- - -

כל אלה שעומדים ומגדלים בלולים מאושרים ועברו את כל רישוי העסקים והדרישות של החוק, לא יכול להיות שאתה עכשיו תלך ותעניש אותם, תגיד להם – יש לכם תקופת זמן לחזור ללול הישן, שהם נטשו לפני כמה שנים. יש פה משרד שרוצה לעודד את זה ואתם הולכים ופוסלים את זה.

אתה משווק?

אני משווק ובעל מכסה, מגדל גם. אני מגדל במושב נטועה. המכסה שלי לא מגודלת בנטועה ולכן אני לא מקבל סובסידיה. אני, אישית, לא מקבל סובסידיה.

תקשיב, אדוני. אני לא אתן לך לחסל את ענף ההטלה. מספיק מה שיש לי בפטם. אתה רוצה לחסל גם את ענף ההטלה. אני נותן לך 4 שנים. אני לא אתן לכם. חברה', אתם רוצים לחסל את ענף ההטלה. אני אומר לך – אתה רוצה לחסל. חברה', מה שקרה בפטם הולך לקרות בהטלה. לא תוכלו להסביר את זה בבג"ץ למה לפטם אתם אומרים – חלף פטם לא, ולהטלה – כן.

לא תוכלו להסביר בבג"ץ למה אתה עכשיו רוצה לפגוע ב-750 מגדלים על פי חוק.

יש גבול להפקרות.

סליחה. אני לא מתגורר במגורי קבע ולכן אני לא מקבל סובסידיה.

תודה רבה, קיבלנו מה שאמרת, נכריע בהצבעה.

אם אתה רוצה לפתור את זה תעשה – בעל מכסה אחר, או – מרום הגליל. לא על פי תקנות המועצה לענף הלול.

- - -

ככה יתחסל הפטם.

כבוד היושב-ראש, אני מכירה מציאות מהגליל העליון שבעלי לולים קטנים חברו – ביישובים הקטנים, כל היישובים שלנו הם בכלל יישובים מאוד קטנים, עם מאות בודדות של תושבים. הם חברו ביחד ומגדלים ביחד בחסות המדינה, בעקבות זה שלא שידרגו את הלולים, וכו'. שוב אני אומרת – אי אפשר להעניש את כולם.

- - - 4 שנים - - - יותר מדי.

אני לא חושבת.

לאן הם יחזרו, אדוני?

הם יחזרו לגדל, אל תדאגו.

שנים הם לא מצליחים לבנות לול.

מה אתה תסביר על הסובסידיה? הוא לא מגדל. הוא לא מגדל.

אבל הוא הלך על פי חוק, למה אתה רוצה לפגוע בו?

למה על הפטם אתה אומר – אל תיתן סובסידיה.

- - - מכסות, זו הפקרות. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני. אני פה אומר את הדברים. לפני 17 שנים אני בתוך ועדת הכלכלה – מנכ"ל מועצת הלול, שר החקלאות ג'ומס, שלום שמחון, אנחנו יושבים בתוך הוועדה ומביאים לנו השכרת מכסות הטלה. אני שואל, הפרוטוקולים קיימים – רבותי, על כמה מכסות מדובר? אומרים לי – יש אלמנות ונכים כ-20 מכסות כאלה, אין לנו ברירה, הם מסכנים, לא יכולים לגדל. מתוך הרחמנות שלנו אמרנו – 20 מכסות, בואו נאפשר את זה. הפרוטוקולים קיימים. רבותי, 780 מכסות מושכרות. איזו הצדקה יש לזה?

אותן 780 היו ב-2012 וצילמת מצב אז.

- - -

תחסלו את ענף ההטלה.

תודה רבה, נכריע בזה.

אני ממשיכה בקריאה:

(2) אם הוא בעל מכסת הטלה – הוא מייצר את הביצים במשקו, במשק אחר ביישוב שבו מצוי משקו או במתחם שאינו במשקו של בעל מכסה אחר בתחום אותו יישוב;

(3) בעל המכסה לא מקבל סובסידיה לפי סעיף קטן (ד);

תסבירי את סעיף 3.

הכוונה היא שהוא לא מקבל חלף פטם.

לא מקבל סובסידיה – או הטלה או פטם.

לא. הוא לא מקבל חלף פטם.

אי אפשר גם את זה וגם את זה.

אי אפשר חלף פטם וגם מה?

ייצור בפועל.

זה צריך להיות כתוב בחוק? מה, זה מובן מאליו.

בחוק הזה כלום לא מובן מאליו.

אני ממשיכה בקריאה:

(ז) הסובסידיה כאמור בסעיף זה תשולם בידי המועצה ישירות לבעל המכסה או לבעל המשק לייצור פטימים או באמצעות הקבלן המורשה ששיווק את הפטימים או הביצים, לפי העניין.

תיקון סעיף 2א 3. בסעיף 2א לחוק העיקרי, ברישה, במקום "מכסה אישית" יבוא "מכסת הטלה".

הוספת סעיפים 2ב עד 2ד 4. אחרי סעיף 2א לחוק העיקרי יבוא: - - -

בכותרת השוליים ביקשנו להוסיף עוד תיקון: "ביטול סובסידיה עקב מידע שגוי או אי מסירת ידיעות או מסמך. זה מתכתב עם הסעיף האחרון של מסירת ידיעות ומסמכים ולכן הכנסנו את זה פה.

(א) ניתנה סובסידיה על יסוד מידע שגוי או לא מולאה דרישת המנהל לפי סעיף 2ד, רשאי המנהל להחליט אחד מאלה, לאחר שניתנה למגדל הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להשמיע את טענותיו בטרם ההחלטה:

(1) להתלות או לבטל את תשלום הסובסידיה, כולה או חלקה, לעתיד או למפרע;

(2) לעכב תשלומי סובסידיה עד לבירור העניין;

(3) לדרוש השבת סובסידיות שניתנו;

(4) לקזז מתשלומי הסובסידיה שיגיעו לו לפי חוק זה כל סכום שניתן על יסוד מידע שגוי שמסר המגדל או מי מטעמו.

הסתייגות. מאחר ואין סנקציה נגד מי שמרמה מלבד נטילת הסובסידיות, אני חושש – כאמור, רוב החקלאים הם הגונים וישרים, גם את זה אני רוצה מיד להגיד, כי תיכף יקפצו עלי, אבל אני רוצה שתהיה פה שנת מאסר למי שמוסר מידע שגוי במכוון.

מה החוק הוום אומר?

אני דורש שנת מאסר למי שמוסר מידע שגוי.

זה קבלת דבר במרמה – לפי חוק העונשין.

מה העונש?

אני אבדוק לך.

יכול להיות שהחוק קיים.

פה לא כתוב. הסנקציה הגדולה, העיקרית, היא ביטול הסובסידיה. אני חושב שבגלל הבעייתיות שהצגתי כאן אני רוצה שיהיו דיווחי אמת.

הוא בודק את זה, נראה.

אני רוצה שיהיו דיווחי אמת ושתהיה סנקציה בחוק ש - - -אתה יודע מה? אני רוצה שיהיה קנס כספי. אם אתה אומר שיש מאסר, אני רוצה קנס כספי.

קנס כספי הוא יכול להכניס, כי זה לא קשור לחוק העונשין.

כמה?

50 אלף שקל על דיווח שגוי. כדי שלא ירמו וישקרו.

כמה הוא מקבל, סובסידיה?

כל חודש בערך 3,000 שקל. 2,800 שקל לחודש.

אז בגובה הסובסידיה לשנה.

בסדר.

מקובל עלי.

(ב) על החלטת המנהל לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה. הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה.

(ג) מי שקיבל סובסידיה לפי חוק זה על יסוד מידע כוזב שמסר למנהל, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.

החזרת סובסידיה 2ג. (א) נדרש בעל מכסה בהודעה בכתב להשיב סובסידיה כאמור בסעיף 2ב יקיים את הדרישה תוך 60 ימים מיום ההודעה, או במועד מאוחר יותר, כפי שנקבע בהודעה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום קבלתה, בשיעור המקסימלי המותר על פי אותו חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, ואולם, הממונה רשאי מסיבות מיוחדות שירשום לוותר על הריבית והפרשי ההצמדה כולם או מקצתם.

(ב) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר.

בסעיף הבא הנוסח קצת שונה, לבקשת משרד המשפטים. אני אקרא את הנוסח המתוקן:

דרישת ידיעות ומסמכים 2ד. המנהל רשאי לדרוש מבעל מכסה ומבעל משק לייצור פטימים למסור לו כל ידיעה או מסמך הנדרש לו לשם בירור הזכאות לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995.

אני רוצה להוסיף פה את ההסתייגות לגבי הפטם, מה שאמרתי. שבחוק המועצה לענף הלול, ייצור ושיווק, התשכ"ד-1963, בסעיף 56, אחרי פסקה (4) יבוא: "להתקשר עם קבלנים ומגדלים מורשים לשם ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול בענף הפטם".

לא, לא. זה להחזיר תכנון.

אתם הרי יודעים שגם ה-118 מתאדים. מה שקורה כרגע, אם אתם רוצים לתת לאנשים לחזור למעגל הייצור – זה הפתרון, הסעיף הזה.

זה להחזיר תכנון בענף הפטם, זה דבר שלא יעלה על הדעת.

בסדר. את אומרת את זה, אני חולק על דעתך, ואני אומר יותר מזה: המחירים, מאז שביטלתם את ההסדר בין החקלאים עלו, לא ירדו.

- - -

הוא נותן לך פה פתרון, להוריד את יוקר המחייה - - -

לא, זה יעשה בדיוק את הדבר ההפוך.

יש לי שאלה, אדוני היושב-ראש.

- - -

תחילה 5. (א) תחילתו של סעיף 2(ו)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 בחוק זה, ביום י"ד בטבת התש"פ (1 בינואר 2020) .

זה השלוש שנים, בעצם. מדובר על ענף ההטלה, שאמרנו שאנחנו מדברים כרגע, בהצעה – וחברת הכנסת שאשא ביטון ביקשה 5 שנים, וחבר הכנסת וקנין אמר 4 שנים, כרגע זה 3 שנים.

לא, אני מבקשת 31 בדצמבר, 2022.

אני אחדד – מדובר על סעיף 2(ו)(2), התנאי שהתווסף שבו נאמר – אם הוא בעל מכסת הטלה הוא מייצר את הביצים במשקו או במשק אחר ביישוב בו מצוי משקו או במתחם שאינו במשקו של בעל מכסה אחר בתחום אותו יישוב. תנאי זה ייכנס לתוקף בעוד מספר שנים.

- - -

אני הצעתי 4 שנים, לא סתם הצעתי את זה, אני חושב שזה פרק זמן מתאים להטלה. לא צריך להאריך את זה יותר מדי.

מחצית התקופה זו פשרה טובה.

בואו ניקח בחשבון קודם שאם לא נגיע להסכמה עכשיו, אין חוק לפני הפגרה. ניקח את זה בחשבון.

אתה לא יודע להתעקש. מחצית התקופה – אני חושבת שזה הוגן.

יש כמה מחלוקות שצריך להחליט לגביהן: אל"ף, לגבי הנושא של התקופה. חברת הכנסת שאשא ביטון אומרת 5 שנים, הממשלה אומרת 3 שנים - - -

איזה ממשלה? המשרדים אומרים 3.

אני מבקש מכולכם להתכנס ל-40 חודש, החוק לא יעבור. זה בינו לבינו.

יש הצעה של יפעת שאשא ביטון של 5 שנים. יש הצעה שמדברת על פחות מ-4. בין היתר זה גם הממשלה, וגם אחרים. מה אתם מציעים?

כל תקופה תהיה מקובלת עלינו.

הבנתי. אז הממשלה לא צד בעניין הזה.

- - -

את יודעת מה אורך חיי תרנגולת? זה 24 חודש, זה לא עושים ביומיים.

אנחנו לא מקיימים עכשיו דיון, אני רוצה עובדות. הממשלה מסכימה 20 שנה? אני מציע 20 שנה.

- - -

החוק עצמו הוא ל-10 שנים.

אני מציע 20 שנה. מה אומר משרד המשפטים?

- - -

אי אפשר, זה כסף ציבורי.

כן, אבל אתם מאשימים פה אוכלוסייה שלמה, שבדיוק - - -

- - -

בסופו של יום זה יוצא 5 שנים כי השנה כבר נגמרה. יש לזה 4 שנים. זה 5 שנים בסופו של יום.

זה לא, כי 17 כבר ככה בחוק הקיים, אם נרצה או לא, אם נעביר או לא.

- - -

מה אתם אומרים?

כל יום פחות מתקופת החוק – זה ייצור אפליה בין שכנים שמתגוררים מושב קבע במגורים. רק מי שמגדל על פי חוק. כל יום פחות מזה אתם פוגעים באוכלוסייה, וזה ילך לבג"ץ.

זה נושא חדש, אנחנו נפיל את החוק על זה.

משרד המשפטים, כמה שנים אתם אומרים?

אמרתם 3 שנים, אל תחזרו בכם.

- - -

אני מבקש לדעת מה עמדת הממשלה ומי עונה לי עליה – מה עמדת הממשלה לגבי המועדים? גם זמן ההטלה וכמה זמן חלף פטם?

הסעיף הזה לא מתקשר לחלף פטם. חלף פטם – 3 שנים כמו שהצענו בסעיף הקודם. הנושא הזה של ההטלה מדבר רק על לגדל במושבו, במשקו, או במשק אחר במושבו. העמדה על הצעת החוק הפרטית של הממשלה כפי שהוסכם אתמול בישיבה היתה – שנת 2017 - - -

לא הוסכם אתמול, לא דיברנו על זה אתמול.

זה מופיע.

לא דיברנו על זה אתמול, זה לא עלה בשיח.

- - -

קודם כל – מי שלא מגיע לו לא צריך לקבל. הסיפור של אנשים שחברו ונמצאים משק ליד משק, גדר ליד גדר ומגדלים ביחד, לא כולם רמאים. זה קצת מזכיר לי את הסיפור של הטבות המס. אתה חושב שכל מי שרשום בקרית שמונה ומקבל הטבת מס באמת נמצא שם? התפקיד של המדינה לתפוס את מי שגונב ממנה. אנחנו לא יכולים להעניש קבוצה שלמה בגלל שאנחנו יודעים שיש סוררים שם. שיעשו את התפקיד שלהם ויפקחו על מי שצריך. בגלל זה אני אומרת. בשביל להיות שקטה, מצפונית גם – אמרנו 10 שנים? אז 10 שנים לא, נחתוך את התקופה בחצי, ונאפשר לאנשים להתיישר. זה מה שאני מציעה.

אפשר להתייחס? אני לא קיבלתי רשות דיבור כל הישיבה. אני חושב שחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון תיארה את המצב הכי נכון. חבר הכנסת וקנין חשב על 5 שנים - - -

לא חשבתי. אל תדבר בשמי בכלל. באתי בצורה ברורה - - - 2021, זה מה שאני רוצה. תקיים הצבעה וזהו.

אני חושב שהתהליך הזה הוא תהליך שצריך לתת לו את הזמן הטבעי. יש פה מהלך שאנחנו צריכים לעבור אותו בצורה ראוייה, והזמן שצריך להקציב לזה זה 5 שנים - - -

ולמה לא 4? אתה לא מנמק.

ניסו להסביר לך. אתה בעד החקלאים, אז יושבים פה החקלאים ומבקשים לקחת ולעשות את השינוי הזה בצורה מושכלת. מחזור גידול אחד זה 24 חודש, ולוקח זמן, לוקח זמן.

לא שכנעת אותי. אני בעד לתת את הזמן - - -

נכריע בהצבעה.

אומר חבר הכנסת וקנין – הרי אם יהיה פיצול בהצבעה זה לא יהיה נוח, לא יהיה טוב.

יש עמדה לקואליציה. הקואליציה קובעת עמדה - - -

אומר חבר הכנסת וקנין – בלאו הכי זה כמעט 5 שנים.

אז למה להתעקש על ה - - -

אתמול דיברו על 2020. אתמול דיברו על 2019 אפילו.

אדוני, אני מודיע לך שחבר הכנסת מיקי רוזנטל ואני נטען לנושא חדש ונפיל את כל החוק. אל תעשו 20 שימוש. 20 שנה, למדתי ממנו, שנעשה שימוש לא נכון בכסף ציבורי. יש גבול לעניין הזה. אני אומר לך – אם אני אתפשר על 40 חודש תגידו תודה.

עמדת הקואליציה היא 4 שנים כמו שמציע חבר הכנסת וקנין, יחד עם חלף פטם בתוך החוק, שלי שום שינויים אחרים, בהתאם למה שסוכם עם וקנין, ואנחנו רוצים להצביע על זה.

אתה הולך על 4 שנים, לא 5?

4 שנים וחלף פטם.

מה זה קשור? חלף פטם הסכמנו בכל מקרה. אתה הולך על 4 במקום 5?

- - -

רבותי, אנחנו עוברים להצבעות. בסעיף 1 יש הסתייגויות?

סעיף 1 אין הסתייגויות.

מי בעד סעיף 1 והשם, שאין עליו הסתייגויות? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 1 התקבל.

הסעיף עבר.

סעיף 2. מה ההסתייגויות?

סעיף קטן (ב)- יש הסתייגויות לחבר הכנסת רוזנטל. הסתייגות ראשונה: "מבלי לגרוע מהשקעות המופנות לנגב".

לחילופין – למחוק את סעיף קטן (ב).

הוא ירד מזה.

אבל גפני, אני לוקח את המילה שלך בעד החקלאים בנגב.

אין לי מה לחפש פה אם אני לא דואג לנגב. הלאה.

סעיף קטן (ד) – במקום 3 שנים, 30 חודשים.

זו הסתייגות שלי.

אבל אנחנו נפיל את זה.

אז אנחנו עושים רביזיה על החוק כולו. אמרנו 4 שנים להטלה, 30 חודש ל - - -

- - -

מכניסים את מה שהוועדה ביקשה – שלא יוארך ההסדר של החלף פטם.

- - -

מי בעד אישור סעיף 2? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 2 התקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 3. אין הסתייגויות. מי בעד סעיף 3? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 3 התקבל.

הסעיף אושר. סעיף 4 אין הסתייגויות. מי בעד אישור סעיף 4? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 4 התקבל.

סעיף 4 אושר.

עם השינויים.

עיצום בגובה הסובסידיה השנתית.

מה עם שר החקלאות במקום שר הכלכלה?

זה נכנס, זה נכנס.

לעניין הוספת הקנס – זה נראה לי מיותר. אנחנו הולכים במסלול בדרך המלך שהיא חוק העונשין, ונראה לי שלא מתאים להוסיף פה את הקנס כי בסופו של דבר נמצא את עצמנו מטילים על אותם אנשים רק את הקנס מבלי שנוכל לקחת אותם להליך הפלילי הרגיל. נראה לי שהתוספת כאן היא מיותרת, חבל. יש את דרך המלך, היא זמינה לנו וצריך לטפל באנשים הללו באמצעות דרך המלך.

כמה בדיקות עד היום נעשו - - -

אני מציעה לשמוע ממשרד החקלאות על ההקצאה של כוחות פיקוח שניתנה להם.

כן. לא דין. הגענו להליכים אזרחיים.

אני מבקש שאפשר יהיה לקנוס את מי שמדווח לא נכון.

או לחילופין, תגיד.

משרד המשפטים – אפשר להגיד "או לחילופין", ואז אני משאיר לך שיקול דעת מבלי להיכנס לסדר הדין הפלילי.

קנסות גרידא, חלופות הליך משפטי, אי אפשר בסכומים שאתם מדברים עליהם. אלה סכומים גבוהים מדי. דרך המלך היא חוק העונשין. למה להוסיף את ההוראה הזו שספק אם בכלל תופעל?

מדובר פה בשדה פרוץ.

הבנתי. חוק העונשין זמין לכל עבירה ועבירה.

- - - לא העמדת עד היום אף אחד לדין פלילי - - -

מה עשה משרד החקלאות עם דיווח שקרי בעניין הזה, במהלך כל השנים?

שללנו סובסידיות ואנחנו בתחילת הליכים של תביעות השבה. יש לנו בעיה גם כשאין לנו הצגת מסמכים וביקשנו את הסעיף הזה של אכיפה ש - - -

הם לא עשו כלום, בקיצור.

לא היו לנו את הכלים.

איזה כלי אתה רוצה? ניתן לך.

- - -

מספיק כבר. אני יותר מדי סותם את הפה שלי. אל תעברו לי את הגבול.

את כל המהלך של החוק הזה, בינתיים – מי שמחוקק זו אני.

מבקר המדינה טען שמשרד המשפטים ומשרד החקלאות לא עשו דבר וחצי דבר כדי לאכוף את החוק הזה ולאכוף בכלל את הנתונים.

זה לא נכון.

זה לא נכון.

זה מה שקבע מבקר המדינה. אתה רוצה שאני אקרא?

- - -

עברתם כל גבול.

בבקשה, גברתי ממשרד המשפטים. תקשיבי. אני קורא לך מדוח של החשב הכללי של האוצר: "נמצא כי יש 38 מגדלים שזכאותם לסובסידיה נקבעה על ידי משרד החקלאות. נכון להיום לא הוגשה תביעה להשבת הכספים נגד אף אחד מהמגדלים. בבירור שערך צוות הביקורת הסיבה שטרם הוגשו תביעות הינה שינויים בכוח האדם במחלקה המשפטית". אז כל מה שאמרת פה הוא קשקוש, סליחה.

לא, לא. היא חשובה מאוד במשרד המשפטים.

אני ביקשתי מראש סליחה על פיסת מידע לא הכי מדויקת. נסתפק בזה.

אני לא רוצה לדבר על האופן של המימוש. אני מדברת כרגע – אנחנו מנסחים חקיקה ואנחנו הולכים לעשות ברירת משפט - - - ברירת קנס, היא לא יכולה להיות בסכומים האלה. אם אנחנו גם נשאיר את המסלול הזה בחוק, במסלול הפלילי אתה לא תראה אותם כי הברירה תמיד תהיה ללכת בכיוון הזה, ואני חושבת שייצא שכרך בהפסדך. לכן אני אומרת: לכו על חוק העונשין, עזרו לנו בעניין הזה.

מדובר ב-3 שנים. אחר כך החלף פטם הולך לעולמו, בחוק.

- - -

אכיפה זה על הכל. גם על מי שמייצר וגם על ההטלה בהמשך, זה לא רק על חלף.

תאמין לי, אני יודע על מה אני מדבר. היום עמד לכם הכלי הפלילי ולא השתמשתם בו ולו גם פעם אחת. לא רק זה, אפילו את הסובסידיות שקיבלו שלא כדין לא ביקשתם. אני מציע, ההצעה שלי אומרת "לחילופין". אפשר להשתמש הן במנהלי והן בזה. זה לא מונע ממך, יש לך - - -

יש בעיות פנימיות בהסדר הזה כפי שמוצע כאן, כרגע, אני לא בטוחה שנצליח לסדר אותו ב-2 ורבע דקות שיש לנו.

לא, תקשיבי. אני בכל מקרה מגיש רביזיה על החוק כולו, עד שאני רואה אותו מודפס, כתוב וראוי. יש לכם זמן, תעשו בו כמה שימוש שאתם צריכים. הרביזיה מחכה לכם, תסיימו את הניסוחים המשפטיים, ולא בחאפ-לאפ.

בסעיף 5 – לגבי המועד. האם, בעצם, 2020, כפי שמוצע בנוסח, או 2021 כפי שהציע חבר הכנסת וקנין – צריך להחליט בעניין הזה, או כפי שהציע חבר הכנסת לוי – 40 חודשים.

- - -

יש 4 שנים או 5.

- - -

רגע, אנחנו בחודש מרץ. - - -

4 שנים, כפי שמציע חבר הכנסת וקנין. יפעת, את הסכמת לזה.

דצמבר 2021. הנה, אני מסכימה.

זה 5 שנים.

4 שנים, כפי שהציע חבר הכנסת וקנין.

אבל שיהיה כתוב דצמבר, 2021.

מי בעד 4 שנים, כפי שהציע חבר הכנסת וקנין? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה– רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הצעת חבר הכנסת יצחק וקנין התקבלה.

התאריך אושר.

- - -

חבר הכנסת גליק טוען לנושא חדש. אני מבקש שיירשם בפרוטוקול.

לא, לא, גליק. תחזור בך. תחזור בך, זה יפיל את החוק. חבר הכנסת גליק, אנחנו עובדים קשה מאוד ואני גם הייתי מוכנה לפשרות בשביל שלא נפיל את הדבר הזה ונעביר אותו כבר עכשיו.

אתה מפיל את החוק, חבל.

גליק, אתה לא יכול להדליק מדורות. עזוב את זה. לא היית פה כל הדיונים, עזוב את זה.

- - -

רבותי, תדעו דבר אחד. ממה שאני מכיר במהלך התקופה האחרונה, אם החוק לא יאושר היום, הוא לא יאושר, טכנית. הוא לא יאושר עד סוף המושב ואני לא יודע לאן זה הולך להתפתח. מאוד יכול להיות לאור המצב הזה שיכולים, גופים שונים שאני לא יודע מה מטרתם, לשנע חברי כנסת ולטעון טענות, אחרי שאנחנו מקיימים דיונים כבר הרבה זמן, לטעון טענות חדשות מבלי ללמוד את העניין הזה, ולגרום לכך, בסופו של דבר, שתהיה פגיעה קשה מאוד בחקלאי הצפון. למה תהיה פגיעה קשה? בגלל שהחוק מסתיים. אני לא בטוח מה הולך לקרות בהמשך.

מקיום דיונים תהיה פגיעה קשה?

צא החוצה, מיד. כאילו פה זה שוק הכרמל.

חברים, שקט.

כל מי שידבר עכשיו, אני מוציא אותו. מה זה, איזו פגיעה בוועדה. מביאים חבר כנסת, הוא לא מכיר את העניין, עומדים ומשכנעים אותו.

פורום קהלת.

אני אינני חבר ליכוד, ואני אעשה את מה שהתקנון מחייב. אני הצבעתי עכשיו על המועד. אם בא חבר כנסת וטוען נושא חדש – הוא היה צריך לטעון את זה קודם, הוא לא יכול לטעון את זה עכשיו. אם הוא היה טוען נושא חדש הייתי עוצר את הדיון ולוקח את זה - - -

ניסיתי לטעון לפני ההצבעות - - -

אתה רק רוצה לעלות להר הבית, מעניין אותך פתאום החקלאות?

- - -

יש לנו עוד סעיף, אתה יכול לטעון עליו נושא חדש. אני רק אומר לך: אתה חבר במפלגת השלטון. אם אתה תטען נושא חדש, אני לא מביא את החוק הזה יותר. מספיק, יש גבול להתבזות שלי. תטען נושא חדש, אתה ממפלגת השלטון.

אני לא מבין - - - איומים - - -

מה יש לנו לאיים עליך? אנחנו יכולים רק להבטיח לך. לא לאיים עליך, יהודה, אנחנו רק מבטיחים לך שבגישה הזו בעוד שנתיים אתה תחזור הביתה, לא תהיה בכנסת.

- - -

אני רק מבקש – השרים, מה שאמרנו – שר האוצר ושר החקלאות. בחוק המקורי כתוב "שר הכלכלה".

רוצים לשנות.

- - - ככה זה יישאר. אנחנו לא יכולים לשנות את כל החוק המקורי, באמת, יש גבול.

אבל אמרתם שר האוצר.

שר האוצר ושר הכלכלה.

שר האוצר לא מופיע.

אבל שר האוצר הוא היחיד שנתן פה תמיכה. שר החקלאות יודע להביא את הכסף?

אנחנו, איפה שנותנים תמיכה, אנחנו עושים לו "מי שבירך". מוסיפים אותו לחוק.

מה זה חשוב לשר האוצר החוק הזה? במילא אתם עושים הכל יבוא.

- - -

זה לא קשור למפלגות. זה התפקיד שלו.

להפיל את החוק.

שיפיל את החוק, גם ככה הפטם חוסל – אין מגדלים כבר. על מה הוא מדבר, הוא יודע? הרי ההסדר הזה היה 3 שנים ברציפות. הם הפסיקו אותו. מה אני בא ואומר? אתם רוצים לתת, להפסיק את החלף פטם בגלל תקווה שיחזרו לענף. איך הם יחזרו בלי ויסות הענף?

כבוד היושב-ראש, אנחנו אתמול בדיון דיברנו ארוכות על הסיפור הזה. יש הרבה מאוד דרכים לעודד ייצור. לא חייבים לקרוא לזה "ויסות" ולא "תכנון", וללכת לערוצים כאלה. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לעזור לך.

הם מנהלים אותו. צריך לבדוק איך הם מתנהלים. זו פשוט בושה וחרפה, איך אתם מתנהלים.

אתם התנועה לאיכות השלטון? ככה עושים איכות שלטון? בושה וחרפה.

אבל אנחנו לא רוצים תכנון, אנחנו רוצים עידוד. מה הבעיה לעשות עידוד? אתמול אנחנו סיכמנו. הסיפור הוא שאנחנו אתמול סיכמנו שאנחנו נמצא מסלול של עידוד, עידוד לייצור פטם. אנחנו אמרנו את זה.

במקום להילחם על הצפון, את נלחמת על שר האוצר?

לא, אני נלחמת בדיוק על הצפון. אני יודעת בדיוק מה קורה גם מאחורי הקלעים, דוד, ואנחנו לא נפתח את זה פה. אז אתמול דיברנו על עידוד ייצור הפטם.

די. סעיף 5.

אני מבקש את ההסתייגות שלי למליאה.

אין הסתייגויות של הקואליציה במליאה. מה, נתווכח שם? עזוב, אם ככה לא נצביע.

אני מחליט. דוד, זה לא בסדר.

תקשיבו, אתם תלכו להסתדר ביניכם.

מה הבעיה? סיכמנו שיהיה עידוד.

אנחנו לא מוכנים לוויכוחים האלה. לאיפה הגענו? כל הזמן מדברים על פרסטיג'ה פה?

- - -

לא, אני לא מוכן. מה, זה המלחמה שלנו? זאת המלחמה של הליכוד? אנחנו צריכים לגבות אתכם – על מה? תגמרו עניין כבר, נמאס לי.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת וקנין? ירים את ידו. ההסתייגות של התכנון.

הצבעה

בעד ההסתייגות – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק וקנין התקבלה.

ההסתייגות עולה למליאה.

- - -

אני מגיש רביזיה. מגיש רביזיה כדי להבטיח שכל התיקונים שביקשנו נמצאים בתוך החוק.

אני מבקש להודיע כדלהלן: אנחנו אישרנו את חוק הגליל לקריאה שנייה ושלישית. יש רביזיה כדי לראות את הנוסח, בסדר גמור. כל מה שיעלה למליאה – יעלה למליאה, יש הסתייגויות שנפלו. אני, על כל פנים מודיע – אם זה לא היה נגמר עכשיו לא היה חוק.

אפשר שזה יעלה היום?

לא.

אתם רואים על כל דבר, על כל סעיף – איזה דיון, כמה אמוציות יש בעניין הזה. לכן אני מברך את החברים שחלקם התפשרו באופן דרסטי. אם לא היו הפשרות הללו לא היה חוק.

בסוף נתת 4 שנים ו-9 חודשים. זה מה שנתת.

לכן אני מברך את החברים על אישור החוק.

- - -

אני מודה ליו"ר הקואליציה ולרכז הקואליציה בוועדת הכספים. אני מודה לחברים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05