הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 483

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז (14 במרץ 2017), שעה 13:30

במסגרת ציון יום ההוקרה לעובדים הסוציאליים על סדר היום: תנאי שכרם והתקינה של העובדים הסוציאליים

חברי הוועדה: שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

עבד אל חכים חאג' יחיא

מסעוד גנאים

דב חנין

מירב נהיר - תחום תמחור ותקצוב, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אריאלה עטרי - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר

גלי אמיר - אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

זהר סהר - מנהלת המח' לטיפול באלמ"ב ותקיפה מינית, משרד הבריאות

צפרא דוויק - ראש ארגון העובדים הסוציאליים

חנה סולומון - מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית, מרכז רפואי לגליל בנהריה

קרינה טרב - עו"ס בריאות הנפש, איגוד העובדים הסוציאליים

סועאד עווד - עו"ס, לשכת הרווחה, כאבול

טל חבצלת - פעילה, מכללת ספיר, עו"סים שינוי

צליל פולק - רכז גרעין ספיר, עוס"ים שינוי

נדיה - מוזמן/ת

ענת כהן שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

במסגרת ציון יום ההוקרה לעובדים הסוציאליים על סדר היום: תנאי שכרם והתקינה של העובדים הסוציאליים

צהריים טובים, יום שלישי, ט"ז באדר, 14 במרץ, אנחנו פותחים דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לכבוד יום ההוקרה לעובדות ולעובדים הסוציאליים, שהתחלנו אותו בשעות הבוקר המוקדמות באודיטוריום, עם הענקת פרסים ובאמת הוקרה של כל הבית. זה היה מרגש, הנוכחות של עובדים ועובדות סוציאליות בכל הדיונים, אני חושבת שזה היה מאוד משמעותי רגע אחד לשמוע איך זה מתנהל. אני עברתי את זה עם מי שנכח פה בדיון על הצעת החוק להפללת לקוחות זנות ושיקום נשים במעגל הזנות, שרבות ורבים הם העובדות והעובדים הסוציאליים שמעורבים בתהליך הזה שבו מדינת ישראל מנסה להגיד אמירה ערכית משמעותית ביחס לצמצום ומיגור הזנות במדינת ישראל.

בדיון שאנחנו נקיים עכשיו הנושא שלנו הוא תנאי שכרם והתקינה של העובדים הסוציאליים. אני קראתי הרבה, חבריי חברי הכנסת שנמצאים כאן, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת חאג' יחיא וחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, שיצא ועוד רגע בטח יחזור, שוב ושוב ושוב ראיתי בכל ריאיון, בכל תהליך, בכל פעם שקראתי משהו שכתבו עובדים ועובדות סוציאליים, תמיד זה חזר למשהו שאני אקריא מהכתוב בפניי, 'אין באפשרותי', כותבת אחת מהעובדות הסוציאליות במחקר שנעשה, 'להיכנס לעובי הקורה עם הפונים בגלל חוסר זמן ועומס תיקים'.

אני יושבת כרגע במקומו של יושב ראש הוועדה הקבוע, חבר הכנסת אלי אלאלוף, מי שעמד בראש ועדת אלאלוף בכנסת הקודמת, שאמרה אמירות מאוד מאוד ברורות על הצורך בכניסה של עובדים סוציאליים נוספים לתוך המערכת במדינת ישראל, על כל הוואריאציות שבהן נמצאים עובדים סוציאליים ובעיקר סביב הפנייה של אנשים לעובדים סוציאליים במחלקות הרווחה. הוא דיבר על זה שצריך להגביל את מספר התיקים. זאת הייתה ההמלצה שלו, היו לה שתי זרועות, אחת, הגבלה של מספר התיקים לעד 60 פונים, ושתיים, כניסה כל שנה של 200 עובדים סוציאליים במשרות מלאות.

המציאות הזאת היא לא המציאות שבה אנחנו חיים, אנחנו חיים במציאות קשה שבה אנחנו בתת, תת נוכחות, תת תקנון, תת שעות, שכר. שכר, על זה כבר דיברנו בתחילת היום, שכר שלא מאפשר לחלק מהעובדים הסוציאליים שלא לעבוד בעבודה נוספת או להזדקק להשלמת הכנסה מטעם המדינה, דבר שהוא כמעט בלתי נתפס בעיניי. אנשים שמשקיעים שלוש שנים מחייהם רק לטובת הלימודים הפרונטליים, עוד לפני שהם נהיו אנשי מקצוע והתמקצעו בתחום, שבאמת קמים כל בוקר מתוך רצון לתקן עולם במלכות שדי, לתקן את החברה הישראלית, להפוך אותה למקום טוב יותר, לכולנו. קצת קשה לי הדיבור על החלשים והמקופחים כי, כמו שהצגתי בתחילת היום, אני לא הייתי לא חלשה ולא מקופחת כשנפגשתי בפעם הראשונה עם העובדת הסוציאלית שלי, לפני 20 שנה, כשהבעל שלי נהרג, ועובדת השיקום שלי ממשרד הביטחון התחילה בליווי שממשיך עד היום. 20 שנה אחרי, עדיין אותה עובדת מלווה אותי ואת שתי בנותיי שהיו אז בנות חמש וחצי ושנתיים ו-10 חודשים, והיום נשים צעירות, שכל אחת ברוך ה' נישאה, ומה המשמעות של להינשא כשאבא שלך נהרג בגיל שנתיים ו-10 חודשים. לא צריך להיות מוחלש ולא מקופח, צריך פשוט איש מקצוע שיעשה איתנו כולנו את התהליך, כל אחד במקום שבו הוא נמצא.

על הנושא הזה אני רוצה לדבר, עם הנושא הזה אני רוצה לצאת מפה עם אמירות מאוד מאוד ברורות. אני אבקש את רשות חברי הכנסת שחברתנו, צפרא דוויק, שעומדת בראש ארגון העובדים הסוציאליים תפתח. חשוב לי גם שתיתני נתונים ואחר כך חברי הכנסת בתורכם תדברו ולאט לאט אנחנו נשתף יותר ויותר ציבור בדיון.

תודה לך, חברת הכנסת שולי מועלם, גם שאת מארחת אותנו ואת מסייעת לנו לאורך כל השנה ולאורך כל השנים. אני שמחה על הפתיחה הזאת כי עובדים סוציאליים נמצאים בכל מקום, בכל תחום בחיים שלנו, מלידה עד מוות, בבריאות ובחולי, במצבי משבר וגם במצבי שמחה אנחנו צריכים להיות. הליווי הזה, שאנחנו נמצאים בכל מקום, לא ברור לכולם ולכן בחרתי, ברשותך, לבקש מעובדים סוציאליים, נמצאים פה עובדים סוציאליים וסטודנטים, עובדים סוציאליים נמצאים כאן מכל הארץ, מכל תחומי העיסוק בעבודה סוציאלית, מהתחום של השיקום, של הקהילה, של הבריאות.

אלה?

לא, הרשימה ארוכה כאן.

אבל אלה ידברו?

אלה ידברו בהתחלה, ואחר כך אני מקווה שעוד יהיה זמן כי חסר לי פה את העבודה הקהילתית.

אנחנו פה.

לא, לא אתם חסרים, הרשימה, אתם ישנם, אני מדגישה. ביקשתי פשוט מכל התחומים שיבואו ויציגו, באמת כל אחד קיבל רק חמש דקות, שיציגו מה הם עושים, איזה דברים נפלאים הם עושים וגם מה הבעיות בתפקוד שלנו. אז, ברשותך, אם אפשר לפתוח בסרטון שמציג, שלוש דקות סרטון, במקרה הכינונו מראש.

זה דבר טוב לבוא, ביחד עם הציפורניים, הלק והדברים שהכינונו מראש. עכשיו רואים בחדר לפי החיוכים מי בגיל מסוים ומי מתחת. בבקשה, כן.

אני מצטערת, אנחנו ננסה לסדר את זה.

אנחנו נתחיל, כמו שאת רצית, עם הסרטון, בינתיים נבקש מראשון חברי הכנסת לדבר. חבר הכנסת חאג' יחיא, אתה רוצה להתחיל, בבקשה?

כן. כבוד היושבת ראש, העובדים הסוציאליים, חבריי חברי הכנסת. בשנה שעברה השתתפתי ואפילו דיברתי במליאה על הנושא הזה וזה נושא חשוב, ואני בא ממקום שהייתי ראש רשות. מי שהיה ראש רשות יודע מה יש ברווחה ומה חסר ומה צריכים לעשות.

אולי תוכל להגיד רק של איזה רשות היית ראש?

הייתי ראש עיריית טייבה. יש כמה נקודות שהרגשנו בהן. אחת, קשה מאוד לקבל תקן לעוד עובד סוציאלי, ואם מקבלים אז צריך גם את המצ'ינג. מה זה אומר? שזה עומס גדול מאוד של תיקים של אותו עובד סוציאלי ויש בעיה, רק לאחרונה יש קאדים בבתי דין שרעיים שפנו אליי ואני שלחתי בנושא הזה מכתב לשר וביקשתי, נכון שלא קיבלתי תגובה, אבל אני לא מתפלא ואני לא מתרגש מזה, כי זה המצב, שאנשים מחכים יותר משנה כדי שיוגש תסקיר לבית משפט וזה יכול להיות לאן מעבירים את הילדים, לאבא או לאמא. מי שמגיע לבתי הדין השרעיים, בעיקר זה הנושא, אם הבעל והאישה נפרדים או לא נפרדים וחלק מהתהליך זה גם הילדים לאן יילכו. זה אחת.

שתיים, בגלל דוחות של העובדים סוציאליים ראינו, למשל באום אל פחם, עובדת סוציאלית שירו עליה, שירו על הרכב שלה ושהיא מאוימת. אז המצב הזה לא רק שפוגע בשירות, אלא הוא פוגע באותם עובדים סוציאליים. לכן אם אנחנו מדברים על רווחה, הנושא העיקרי שצריך לדאוג לו זה תקנים והגיע הזמן גם לבטל את המצ'ינג. לא יכול להיות שהאוכלוסייה החלשה ביותר, אנשים שגרים ברשות שהיא ענייה, היא לא יכולה להשלים ושם אנחנו צריכים את השירות הסוציאלי הזה.

בדיוק בחדר הזה בשבוע שעבר, על הצעת חוק השירות הלאומי אזרחי, דיברנו על אותו דבר, שבסוף אם אין דיפרנציאציה, אז מי שממילא יש לו יכול לקבל עוד ומי שממילא אין לו לא מקבל כלום.

לכן צריך לשנות את הגישה, וגם צריך להגיע למצב, התרגלנו שאומרים עבודת קודש זה מי שעובד בחינם, וכולם אומרים שהעבודה שלכם כעובדים סוציאליים זה עבודת קודש, אבל אנחנו רוצים שהעובד הסוציאלי לא יצטרך לעוד רווחה כדי להשלים את המשכורת שלו. המצב הזה שעובד סוציאלי צריך השלמת הכנסה, או הבטחת הכנסה או, הרוב זה נשים, אם הבעל לא בא עם משכורת גבוהה, אי אפשר לגמור את החודש, המצב הזה חייב להשתנות, במיוחד כשאנחנו היום מדברים על הורדת מסים, בממשלה מדברים על זה שיקבלו כ-4 מיליארד שקל ממוביליי והאקזיט הזה, במקום להפנות אותו לרווחה אנחנו רוצים להוריד את המסים, כי גובים יותר מדי. אז אני אומר, גם העני ביותר, אם מורידים את המע"מ ב-1% הוא לא ירגיש את זה, אבל אם מוסיפים פעילות או מוסיפים תקציב לרווחה זה יכול להשתנות.

אני לא רוצה להאריך בדיבורים, אני אומר, אנחנו צריכים ביחד, גם קואליציה וגם אופוזיציה, לדעת שזה בנפשנו ובזה צריך להשקיע את מרב המאמצים.

תודה רבה. הגיעו לוועדה שתי נשים שעברו תהליך שיקום, אנחנו נבקש מאחת מהן לדבר. תציגי את עצמך לפרוטוקול וספרי לנו את מה שאת מבקשת.

שלום, שמי נדיה, אני בת 33, לפני 17 שנה עליתי מרוסיה ובעצם משם התחיל תהליך השיקום שלי. הייתי אז בת 16 ולא המשפחה ולא אני, לא ידענו איך להתנהל, ואז נכנסה לתמונה העובדת הסוציאלית שליוותה אותי ועד היום הזה מלווים אותי בביטוח לאומי או בשיקום.

לא ידעתי כלום, לא היה לי אפילו כיסא, ישבתי ככה בבית ולא ידעתי מה לעשות וגם ההורים לא ידעו. ביחד עם העלייה היה חוסר ודאות מוחלט. והעובדת הסוציאלית לאט לאט פתחה איתי בשיחות ושאלה אותי הרבה פעמים מה אני רוצה בחיים, ולא ידעתי, מה? בת 17 לא כל כך יודעת ולא היה לי כל כך ביטחון, המדינה שונה, השפה שונה, הכול שונה. כל שבוע היא הייתה מדברת איתי ולאט לאט אני התפתחתי ושאלו אותי מה החלום שלי ואמרתי, ברגע שאני אלמד את השפה החלום שלי זה בעצם להיות בתוך החברה ולעבוד וללמוד.

הגעתי עם המון המון שנים שאני מתחילה את הלימודים במכללה ולא היה לי קל, כי גם להתרגל למסגרת והכול חדש, גם הלימודים חדשים, וגם שם תמיד היו איתי עובדים סוציאליים שבעזרת השיחות הבנתי מה אני רוצה ומה אני יכולה ורוצה לבנות. כיום אני סיימתי תואר ראשון בקרימינולוגיה והמשכתי לעבודה סוציאלית. אני חושבת שללא השיחות וללא העזרה של העובדים הסוציאליים - - - אתם בטח לא הייתם שם בחדרים האלה, בחדר שאני נכנסת ראיתי מלא תיקים, יש הרבה עבודה, אבל מה שאני רוצה להדגיש, שאפילו שיש כל כך הרבה עבודה אני הרגשתי שאני מקבלת יחס אישי. לפעמים כשהייתי צריכה היו מקבלים אותי מיד לחדר ומדברים ועובדת סוציאלית מתארגנת ואפילו מעבר היא מתקשרת. אני הרגשתי שאני חשובה. ומשם בנו לי את הביטחון והמשכתי, בלי הביטחון הזה לא יכולתי להמשיך.

תודה רבה רבה. אני מבקשת מחנה סולומון, עובדת סוציאלית של מערכת הבריאות.

כמו שהציגה אותי חברת הכנסת שולי מועלם, אני חנה ואני מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי לגליל, בנהריה, ואני יושבת ראש תא הבריאות באיגוד העובדים הסוציאליים. כדי לקצר את הזמן ולהגיד את כל מה שאני רוצה בצמצום אני אדבר מהכתב ותסלחו לי על כך.

אני מתרגשת ומודה שהתפניתם לערוך בכנסת ישראל את יום ההוקרה לכבודנו, העובדים הסוציאליים. יחד עם זאת אני מרגישה שקולנו וצרכינו לא מקבלים את ההתייחסות הראויה. זה לא סוד שתנאי עבודתנו ושכרנו הם מעליבים ולהרגשתנו מבטאים את היחס של החברה כלפינו, העובדים הסוציאליים. השכר והתנאים של העובדים במערכת הבריאות הוא אפילו נמוך יותר, שלא לדבר על השיימינג והאלימות המילולית והפיזית המופנית כלפינו. לפני שבוע בת של חולה אמרה לעובדת שלי בטיפול נמרץ 'אם אבא שלי ימות אני אשחט אותך ואת הרופא המטפל', זה - - -

האמת שגם בבוקר פתחתי עם זה ואחרי שאת אומרת אי אפשר שלא להזכיר שוב את הרצח הבוקר, המזוויע, בהצתה של אחות במרפאת קופת חולים בחולון. המציאות הקשה של אנשי מקצוע שעומדים בחזית היא משהו שהחברה הישראלית לא יכולה לחיות איתו, כמובן לא באלימות מילולית ולא באלימות פיזית, ולא בסוג כלשהו של הסתה נגד עובדי מקצוע.

לגמרי. כל העובדים הסוציאליים הם בעלי תואר ראשון לפחות, חלקנו הגדול בעלי תואר שני ושלישי, ובמהלך שנות עבודתנו אנחנו ממשיכים ללמוד ולהתפתח ולעסוק במחקר.

אני רוצה להתייחס בקצרה לעובדים הסוציאליים במערכת הבריאות. העבודה הסוציאלית במערכת הבריאות מתבצעת בכל מחלקות בית החולים ובמרפאות בקהילה. העומס רב ועל בריאות הנפש תדבר אחריי אולי קרינה. לא אולי קרינה, היא תדבר, אבל אולי אחריי. בעומס רב, ללא תקינה ולרוב בחלקיות משרה. חלקיות משרה זה יכול להיות ארבעה עד חמישה בקרים בשבוע, מה שלא מאפשר לעבוד במשרה נוספת. מספר המיטות בבתי החולים גדל, נפתחות מחלקות חדשות והציפייה ממנהלות המחלקות לעבודה סוציאליות להמשיך לתת מענה עם אותו היקף של אותו כוח אדם בטענה שאין תקציב ובפריפריה המצב עוד יותר חמור.

עובדת סוציאלית בחצי משרה עובדת 20 שעות שבועיות, מטפלת במחלקה בתפוסה של 40 חולים עם ממוצע אשפוז של יומיים עד ארבעה ימים ובזמן הזה צריך לטפל בכל המטופלים ותיכף אני אזכיר מה, כולל ישיבות צוות, דוחות לקהילה, גיליונות טיפול הדרכות ועוד.

התערבות העובדים הסוציאליים מתבצעת עם קשת אוכלוסייה מגוונת מיישובים שונים, כפרים, קיבוצים, ערים ומושבים. עומס כבד מתמקד באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, עם קשיי שפה והסתגלות, השכלה נמוכה ובעיות סוציואקונומיות קשות, בהן רמות תחלואה ונכות גבוהות ויכולת התמודדות נמוכה.

העבודה הסוציאלית הרפואית מחויבת על פי חוקים, נהלים ותקנות כמו מינויי אפוטרופסות למתן הסכמה מדעת, טיפול ומניעת אלימות במשפחה כלפי נשים, קשישים, חסרי ישע וקטינים, נפגעי תקיפה מינית, תאונות דרכים, מתן בשורה מרה וקשה, לידות שקטות, לידות של תינוקות עם מומים ופגיעות התפתחותיות, אימוץ, פונדקאות, ניצולי שואה, השתלות איברים, מרפאות בריאטריות, חולה הנוטה למות, שיקום, תכנון שחרור, ועדות שונות, באירועים רבי נפגעים, בשעת חירום ועוד ועוד ועוד.

תתכנסי למשפט סיום, בבקשה.

כבר. העובדות הסוציאליות נדרשות לזמינות מעבר לשעות העבודה ומבצעות כוננות 24/7, מקבלות תשלום רק עבור 8 שעות, כולל בשבתות וחגים, שני שליש מערך שעה. לא מקבלים החזר עבור זמן נסיעה לכוננות, החזר הוצאות נסיעה וכוננות פעילה בטלפון. מנהלי מחלקות רפואיות מקבלים כוננות-על, מנהלי מחלקות לעבודה סוציאלית לא מקבלים את הדברים האלה, למרות שהם זמינים בטלפון 24/7.

לוח התפקוד מבוצע בצורה כזו שאין לעובד סוציאלי במערכת הבריאות אפשרות להתקדם, האפשרויות הן מאוד מצומצמות, התקינה היא מאוד מצומצמת. דרגות - - -

חנה, תסיימי, בבקשה.

משפט סיום. הדרגות למנהלי עבודה סוציאלית נקבעות לפי תקנים ולא לפי מספר עובדים. אנחנו באיגוד מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים לשפר ולתקן את הדברים.

כמה משפטי סיום. הגענו למקצוע מתוך שליחות ואנחנו מבצעים את עבודתנו באהבה, אכפתיות ומסירות רבה, אבל עם כל זה אנחנו לא הולכים למכולת וגם המשפחות שלנו, ואנחנו רוצים להתפרנס בכבוד בזכות ולא בחסד ואנחנו מבקשים מכם להירתם למאבק שלנו לשיפור תנאינו ותנאי ההעסקה.

תודה רבה. חברים, זה הכנסת. כשאנחנו מוחאים כפיים למי שעשתה תהליך כה מרשים זה בסדר ונעצור את זה פה.

חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

יום טוב לכולם. כבוד היושבת ראש, אני מברך את כל הנוכחים כאן, נוכחות מאוד מרשימה. כבוד היושבת ראש, היום אני משתתף בשנה הראשונה ביום ההוקרה ואני לא אגיד שחסרה תקינה, מה שאמרה הנציגה מבית חולים נהריה, לנו הכול מובן, נדבר באופן ישר ובאופן אמיץ. נדיה, השם שלה זה נדיז'דה, מה זה נדיז'דה ברוסית? זה תקווה. לכן אני מקווה, לא רק מקווה, אנחנו חייבים לעשות מה שצריך, שנה חלפה ולא עשינו כלום, לצערי הרב.

הייתה יוזמת חוק של חבר הכנסת מאיר כהן, אני אדבר על עניין קטן אחד, על כמה תיקים לכל עובד סוציאלי. לצערי הרב הממשלה הפילה אותו. אנחנו כאן מתעסקים בפוליטיקה, נגיד לכם כל הכבוד וניתן לכם שבחים ובסדר ונלטף, אבל זה לא זה, אנחנו חייבים ביום הזה של ההוקרה לצאת במשהו בתוך חצי שנה, תוך שנה, לעשות משהו, גם תקינה, גם תיקים.

העניין ברור לנו, הבעיות ברורות, לי הן ברורות, אני מכיר את הבעיות עוד לפני שהייתי חבר כנסת ועבדתי עם זה והתעסקתי עם זה בתור רופא ויש הרבה בעיות. לכן אנחנו חייבים לצאת היום, הוקרה? אז נכיר להם, לא רק ניתן להם נדיז'דה, שאכן ייצא משהו. זה לא עניין כאן, לא אופוזיציה, לא קואליציה ולכן אני פונה לכבוד היושבת ראש שנחשוב על משהו, שאכן לא רק נשפר, אלא משהו שיש לו כובד משמעותי, ערך טוב, איכותי, איך לשפר את כל העבודה הסוציאלית אצלנו מבחינת הרווחה. זה מה שצריך.

תודה, אדוני. אני רק אגיד לך שבבוקר כשפתחנו את הבוקר הזה, גם השר וגם יושב ראש ההסתדרות - - -

כן, אני - - -

שנייה, תן לי. וגם צפרא דיברו על האירוע המאוד משמעותי שהושג בצו ההרחבה. אני רק אומרת, זה על העבר ועכשיו אנחנו על העתיד.

קרינה טרב, עובדת סוציאלית בבריאות הנפש. רק, חברות שמדברות, וחברים, תתכנסו ובקצרה.

כן, קצר, אני כן אדגיש שאני נורא מתרגשת, כי היום זה בדיוק 26 שנה שאני עליתי ארצה ומתוכן 22 אני עובדת סוציאלית.

מאיפה עלתה גברתי?

ממולדובה.

לא שומעים?

אני שומע, אני מבין.

עבדאללה ואת יכולים אחר כך לשוחח בשפת המקום.

אז ככה, אנחנו העובדים הסוציאליים בבריאות הנפש, אנחנו נמצאים לא רק בבתי החולים הפסיכיאטריים, יש גם את המרפאות ויש גם את מערך השיקום, שזה הרבה מאוד עובדים, זה גם המופרטים וגם המשרד. למרות יחסי הציבור הלא כל כך מפרגנים לגבי התחום והטיפול שמוענק בו, בכל מקום אנחנו בכל זאת עדים להתרחשויות מאוד מאוד מרגשות בתחום הטיפול, הגברת המעורבות של המתמודדים, המשפחות ואפילו ברמה של קביעת מדיניות. אנחנו משלבים עמיתים מומחים, אם אתם יודעים מה זה, אלה אנשים שעברו אשפוז בעצמם והיום הם משולבים כנותני שירות, חלק מהצוות הרב מקצועי בתוך שני בתי חולים בארץ כרגע, זה במזור, שבו אני עובדת, ובבית חולים בבאר שבע. מי שמלווה אותם זה אנחנו העובדים הסוציאליים. יש גם תכנית של מספר שנים שנקראת צרכנים נותני שירות, שגם נמצאים בשיקום וגם מלווים, גם מלווים בעצמם ומלוּוים בעצמם על ידי עובדים סוציאליים.

אנחנו בעצם פוגשים את המטופלים, את המשפחות, ברגע הראשון, תחשבו על המשבר הראשון של כניסה לאשפוז פסיכיאטרי. זה פשוט נורא, זה מלווה בבושה, בתחושת אובדן, בדברים מאוד מאוד קשים ואנחנו נמצאים שם בשביל ללוות את המשפחה ואת המטופל ולנסות להביא למקסימום חזרה לתפקוד האפשרי המקסימלי בשבילו.

כל זה אנחנו עושים בתנאים של עומס בלתי אפשרי, אנחנו במשרות חלקיות ואנחנו בתנאים פיזיים שלפעמים לא מאפשרים עבודה בסטנדרטים המקצועיים שאנחנו רוצים אותם אבל לא מסוגלים לתת, וגם לפעמים באווירה של אלימות. העובדים הסוציאליים, ביחד עם המטופל, אנחנו בונים את כל תכניות השיקום, ביחד עם המשפחה, ומלווים ומתקדמים, אבל מה עושים עכשיו, למשל, באשפוז? יש את הרפורמה, היא מקצרת לנו את האשפוזים. אנחנו לא מצליחים, פתאום כל התהליך הזה של ההסתגלות, של יציאה החוצה, הוא נקטע, ונקטע לא בגלל שצריך, אלא בגלל שהבקר של קופת חולים יושב בתוך בית החולים ומשפיע על ההחלטה כך או אחרת.

הפעילות הענפה שנעשית בקהילה כוללת ליווי של מתמודדים במרפאות לבריאות הנפש, בקופות ובמסגרות השיקום. העובדים הסוציאליים, למשל בדיור המוגן, מבקרים את המתמודדים בבית ויכולים להיות מעורבים בסיטואציות מאוד מורכבות, מול המטופלים ומול המשפחות. נדרשת מהם זמינות לעתים של 24 שעות ביממה לצורך מתן מענה במצבים מאוד שונים ומורכבים. הם מגייסים את כל הידע המקצועי והניסיון במטרה להיטיב ולקדם את השירות שניתן, ההחלמה, מה שדיברנו.

בנוסף, אנחנו מלווים את האוכלוסייה שלנו בכל הנובע ממצבם הסוציואקונומי הקשה. מטופלים שלנו, נפגעי נפש, שהם כבר ותיקים במחלה, הם מתקיימים מקצבת נכות, הם פשוט עניים. קצבת הנכות היא 2,700, זה במקסימום שלה, מזה צריך גם לרכוש תרופות וגם את הדברים הבסיסיים.

יש מהלך מאוד גדול בכנסת להצמיד את קצבת הנכות לשכר המינימום.

פעם אחרי פעם דוחים אותו.

ברגע שאותו מטופל ניגש למיון ושלא נגמר באשפוז, אתם יודעים כמה חובות מצטברים שאנחנו אחר כך צריכים להפעיל את עצמנו להיות עורכי דין קטנים. מי מאיתנו פה לא התנסה בזה?

אז אני פשוט אתמצת את זה, חוסר תקנים לצד עומס רב והרצון להעניק תשומת לב מרבית, אין לנו תקינה לגבי כמה מטופלים אנחנו אמורים לתת להם מענה, יש חוסר תקנים בכלל וכל זה לצד העומס והרצון להעניק תשומת לב מרביים וליווי מקסימלי למתמודדים ולמשפחות. לוח תפקוד שלא מאפשר אופק לקידום, נאמר. אנחנו גם מדריכים סטודנטים לעבודה סוציאלית, אנחנו גם משקיעים בהם, אנחנו גם מלווים אותם בתוך המערכות והרבה פעמים לא מצליחים לעשות את זה כי זה נחשב לעבודה פרטית ואז מוציאים אותנו החוצה. רוב המשרות הן חלקיות ומקשות על העובדים להצליח להתפרנס ואז הם עובדים במספר מקומות. התובענות של התפקיד וגם חוסר התגמול ההולם וחוסר הביטחון התעסוקתי בשירותי השיקום והתסכול של המטופלים והמשפחות גורמים לתחלופה של עובדים סוציאליים במערך השיקום. העובדים מהווים כתובת להוצאת הכעסים והתסכול של המטופלים והמשפחות על המערכת, בן המשפחה המתמודד, הקשיים המלווים ועוד.

תארו לעצמכם בחורה צעירה בת 24 שכחלק מתפקידה צריכה להגיע לביקור בית בדיור מוגן, למשל, כשמדובר בגבר שהגבולות הם לא בדיוק הצד החזק שלו. תחשבו על זה, האם יש תוספת סיכון, האם יש לה הכרה בכך במקצוע שלנו והאם בכלל קיים מרכיב סיכון? האם ניתן לתרגם את זה לתלוש משכורת? אנחנו יוצאים ללמוד, אנחנו רוכשים ידע ומיומנויות בכל מיני תחומים, פסיכותרפיה, קליני, משפחתי, זה עולה המון המון המון כסף ואנחנו נשארים עם המשכורת שאנחנו צריכים לחסוך בשביל לצאת ללמוד ולהתפתח ואנחנו רוצים את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

ברוכות הבאות לכאן. לפני שאני אומר את מה שרציתי להגיד בדיון הזה אני רוצה להגיד לכם תודה. אני באמת אומר את התודה הזו כתודה לגמרי אישית לכל העובדות והעובדים הסוציאליים שבמהלך השנים שאני בכנסת יצא לי להכיר ויצא לי לפגוש ויצא לי לשמוע ויצא לי לראות אותם מלווים מצבים ומקרים קשים שאני מטפל בהם. בעשר השנים האלה שאני בכנסת זה מספר מאוד מאוד גדול של נשים ואנשים נפלאים. לא את כולם אני מכיר באופן אישי, אבל לכולם אני חייב הרבה הרבה תודה ואני יודע שאתם, אלה שנמצאים כאן, רק במקרה אולי לא הייתם אלה שעזרתם לאותם אנשים שהיו איתי בקשר ואתם עוזרים לאנשים אחרים, ואני רוצה להגיד לכם בעיקר תודה. קודם כל תודה לפני כל דבר אחר.

האמת היא שהיום הזה, יום ההוקרה לעובדות והעובדים הסוציאליים הוא יום מאוד מאוד חשוב, אבל מגיע לכם הרבה יותר מאשר הוקרה, כי אתם הנשים והאנשים שאנחנו, המדינה, שלחנו לאזורי הקושי והסבל הגדולים שקיימים בחברה שלנו. דיברו פה נשים, עובדות סוציאליות, שתיארו את העבודה הסוציאלית במערכת הבריאות. אתן עובדות סוציאליות במערכת בריאות שנמצאת בדיאטה קיצונית ואתם רואים את הדיאטה הקיצונית הזאת.

אנחנו חברה שנמצאת בפסגת אי השוויון בין מדינות ה-OECD ובמקום מאוד מאוד גבוה בשיעורי העוני ואתם רואים את זה. זה לא גזרה משמים, זו לא גזרת גורל, זו תוצאת מדיניות. אבל אתכם, אתם נשלחים לטפל בצרות ובקשיים האלה והדבר הקשה במיוחד זה שאנחנו, המדינה, שולחים אתכם ואתכן לשם בלי לתת לכם כלים מספיקים, בהעמדה שלכם בעומס בלתי אפשרי, בלתי אפשרי, ובמקרים רבים עם תנאי עבודה לא ראויים ולא מכבדים, גם עם שכר נמוך וגם עם העסקה לא ישירה. יש יותר מדי עובדות סוציאליות עובדות קבלן.

אני מעריך את כל ההישגים שהיו במאבקים, אני רוצה גם להזכיר לכם שהמאבק הגדול של העובדות הסוציאליות ב-2011 היה אות הפתיחה, אני זוכר את זה תמיד, של המחאה החברתית הגדולה. אתם סימנתם לכולם את הדרך במאבק המרשים שלכם, שהיה מאבק גם על העבודה הסוציאלית, אבל גם על דמותה של החברה.

ואני רוצה לומר לכם היום שמבחינתי מה שצריך להיות ביום הזה, זה לא רק יום הוקרה, אלא גם יום של התנצלות. התנצלות בפניכם על זה שזה מה שאנחנו עושים לכם וזה מה שאנחנו דורשים מכם וזה מה שאנחנו נותנים לכם אחרי שאנחנו דורשים מכם לעשות את מה שאתם עושים. אבל לאחר שנעשה את יום ההוקרה וההתנצלות הזה אני מציע לכם לא לקבל את ההתנצלות ולדרוש מאיתנו, חברי הכנסת, במקום להתנצל לעשות שינוי. כי תראו, אני קורא עכשיו באמת על עודפי הגבייה של המסים בחודש ינואר, 3.7 מיליארד שקל, עודפי גבייה. אתמול הייתה עסקת מובילאיי, עוד 4.5 מיליארד, 4.6 מיליארד שקל מסים, אז אנחנו עכשיו ביותר מ-8 מיליארד שקל. חברים, יש המון כסף, למה לתת את הכסף הזה למי שיש לו כבר עכשיו יותר מדי כסף? למה לא לעשות בכסף הזה קצת תיקון חברתי? אני חושב שזה רגע של הזדמנות, שאנחנו כולנו ביחד צריכים את הקול הזה ולוודא שהוא באמת באמת נשמע. תודה רבה.

תודה רבה, דב, חברי. אני מבקשת מטל חבצלת לספר על נייר העמדה, לספר מי אתם ולהציג לנו את מה ששלחתם גם לוועדה.

אנחנו, אני וצליל, רכזי גרעין ספיר של עמותת עו"סים שינוי, מכללת ספיר. הפעילות שאנחנו עוסקים בה זה לקדם את מטרות המקצוע וגם לתווך על הפער בין האקדמיה לסטודנטים. אנחנו בסוף חודש - - -

בין האקדמיה לסטודנטים או בין האקדמיה למה שהם יראו אחרי?

בין האקדמיה לסטודנטים, גם בכל הנוגע לנושא הזה.

כי הסטודנטים מייצגים גם שטח שלפעמים אין חיבור בין האקדמיה - - -

יש את העניין של ההכשרות. אנחנו בעצם במסגרת ההכשרות המעשיות שלנו אנחנו חווים את העומס הגדול שמורגש, אם זה בלשכות הרווחה או במקומות אחרים של הכשרה ובסוף חודש ינואר אנחנו ערכנו בדיקה במחלקות לשירותים חברתיים באמצעות שאלונים שהופצו באינטרנט.

גם בבריאות.

גם בבריאות הנפש, נכון, ובריאות בכלל. מטרת הבדיקה הייתה לקבל את תמונת המצב העכשווית באשר לעומסי העבודה איתם מתמודדים העובדות והעובדים. הבדיקה נגעה בתחומים הבאים, ותק, אחוזי משרה, איכות הטיפול, שכר, ליווי מקצועי, כמות תיקים לעובד, היקף שעות העבודה ושביעות רצון העובדים.

עכשיו נציג את הממצאים שעלו מהבדיקה. מעל 90% מהעובדים חשים סיפוק רב מעבודתם, כפי שניתן לראות, מעל 75% מהעובדים מדווחים כי יש מספיק כלים מקצועיים והם מקבלים ליווי מקצועי באופן סדיר, מעל 75% דיווחו כי הם עובדים מעבר לשעות העבודה שהוגדרו להם, כאשר 7.5% מהעובדים דיווחו כי הם עובדים מעל ל-10% נוספות בשבוע.

והם מתוגמלים על זה?

לא.

הם לא מקבלים תגמול.

מאיפה רוח ההתנדבות הבלתי נסבלת הזאת? זה בלתי נסבל. אני רוצה רגע לעשות פאוזה בדברים שלכם, טל וצליל, ובמה שאתם מציגים לנו. אני קוראת ממש בימים האלה, ואני בכוונה מושכת את זה על כמה ימים, את ספרה המאלף של העיתונאית יפעת ארליך על דפנה מאיר, שנרצחה לפני כמה חודשים, הספר נקרא 'מה יקרה אם אמות מחר בבוקר'. דפנה הייתה אחות והיא קיבלה החלטה מודעת, יקיריי העובדים הסוציאליים, שהיא לא עובדת שעה אחת בלי להיות מתוגמלת. והיא חינכה את מערך הרפואה של הר חברון שהוא, כמו שאתם מבינים, לא משופע באנשי צוות רפואי, שאם הם רוצים שהיא תעבוד עוד שעות יתכבדו ויגדילו לה את אחוזי המשרה. לא? אז העבודה נגמרת בשעה איקס. וכל הרופאים, היא כותבת את זה שם שוב ושוב, בתכתובות שלה עם רופאים ועם אחיות מהיישובים האחרים, שהרופאים למדו שכשנגמר יום עבודה היא הולכת הביתה. הם יכולים להמשיך לעבוד, אבל היא הולכת. ואני חושבת שזו צריכה להיות החלטה מודעת, כי יש לי תחושה שאם המערכת מבינה שאתם מסכימים לעבוד 10 שעות ויותר בלי להיות מתוגמלים - - -

אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על דרגה רשותית, שעובדי רשות זכאים לקבל דרגה רשותית ועובדים סוציאליים שעובדים באותה רשות לא מקבלים, ולמה? כי אין - - -

גם בבריאות אותו דבר.

טל וצליל, הפסקתי אתכם.

למעלה מ-70% מהעובדים חשים שהם לא מצליחים לתת מענה הולם לפונים שברשותם, מעל 75% עובדים מדווחים כי הם מטפלים במקביל בלמעלה מ-50 תיקים, כאשר 10% מטפלים בלמעלה מ-250 תיקים.

זה לא תיקים, זה משפחות.

בתי אב. חבר'ה, מדובר בתיקים, באנשים, זאת אומרת מעל 250 אנשים - - -

אבל יש מקומות שזה אנשים, אז בואו נקשיב לריבוי האפשרויות.

זה לא תיק בודד.

בסופו של דבר מעל ל-95% חושבים שההגבלה במספר הפונים באחריות כל עובד סוציאלי תשפר את איכות העבודה, כשזה בעצם הקריטריון הקריטי ביותר להצלחה, כפי שאנחנו רואים את זה פה.

נושא התקינה, דובר רבות בכנסת בשנים האחרונות. בשנת 2008 יצא דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שדיווח שעקב מחסור בעובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות יש המלצה על הוספת 1,000 תקנים ועל הוספת 1,000 עובדים תוך חמש שנים. מדוח נוסף של מרכז המחקר והמידע ב-2015 נמצא כי במשך שבע שנים נוספו רק כ-500 תקנים וכ-600 עובדים בסך הכול, מה שאומר בעצם שלא יושמו ההמלצות במלואן. דבר נוסף הוא ועדת אלאלוף שדנה בעוני בשנת 2014, אז הייתה המלצה על הגבלה וזה לא עלה להצעה עדיין.

ולמעשה אנחנו דורשים את הדברים הבאים ממשרד הרווחה, לערוך מיפוי לקבלת תמונת מצב עדכנית של ממדי העומס עמם מתמודדים העובדים הסוציאליים, בדגש על מציאת נתונים על מספר הפונים לכל עובד סוציאלי.

יש להם את זה במיון תיקים כל שנה. זה לא מזיז בכלל.

הנתונים קיימים במשרדי הרווחה ובכל מקום.

בנוסף, הגדרה ברורה של כמות התיקים המוגבלים לכל עובד ועובדת, תוך התחשבות ברמת האינטנסיביות של כל תיק על בסיס המלצת ועדת אלאלוף, וכמו כן לוודא כי המלצת דוח מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2008 הדורש כי בכל שנה ייקלטו כ-200 עובדים חדשים, כלומר סך הכול כ-1,000 עובדים חדשים במשך חמש שנים, תיאכף בהקדם.

לסיכום, אנחנו, הסטודנטים, דור העתיד בעבודה הסוציאלית, חשים כי עתידנו אינו מובטח במקצוע וחוששים מחוסר היכולת לתת מענה הולם לפונים עקב עומסי העבודה הצפויים לנו. המצב הקיים יוצר שחיקה של העובדים וייתכן שפוגע בעיקר בפונים, דבר העלול להרחיב את הפערים בחברה.

תודה רבה. נותרו לנו עשר דקות, אני רוצה לשמוע עוד עובדת סוציאלית, את סועאד עווד מכאבול. עד שסועאד תתיישב אני מביאה לידיעתכם עוד הצעת חוק משמעותית מאוד, של חבר הכנסת אלי אלאלוף, שהיא הקמת מרכזי מיצוי זכויות שתכלול בתוכה את כל המידע עבור עובדים סוציאליים. חבר הכנסת אלי אלאלוף רואה בתפקיד שלכם את הגורם המתכלל של משפחה או פונה והוא מנסה ליצור איזה שהיא אפשרות שבה לעובד סוציאלי יהיו את כל האפשרויות לטפל באנשים לפי הצורך שלהם. בעזרת ה' הוא יקדם את זה.

שלום לכולם, אני סועאד עווד, אני עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה בכאבול, אני עובדת עם משפחות, עו"ס חוק נוער וגם רכזת ועדת תכנון וטיפול בשלושת רבעי משרה.

כל זה בשלושת רבעי משרה?

וגם מתאמת רפורמה. אני נכנסתי לכל העניין של הרפורמה ואני באמת מרוצה שסוף סוף יש משהו שמאחד את העבודה של כולם בלשכות לשירותים חברתיים, שלדעתי הוא מארגן לנו את העבודה בצורה מאוד שיטתית, מאוד מאורגנת, שניתן לראות בה תהליך ותוצאות. היא מאוד מחמיאה דווקא על יציאתה לדרך, אבל מאוד חשוב לי להתייחס גם למציאות שבה נמצאים העובדים הסוציאליים ברשויות מקומיות ואיך אפשר לקדם את העבודה ברפורמה בהתאם. אני חושבת שהעבודה ברפורמה מאפשרת לנו לגעת בכל משפחה, לתת מענה, לאבחן ולהעריך את הצרכים של כל משפחה וכל יחיד גם בתוך המשפחה ובהתאם לזה אנחנו בונים תכניות התערבות ואחרי התכניות צריך לעקוב וגם להעריך אותן. בהתאם לזה יש גם צמתים שאפשר לשנות דברים בהתאם.

אני חשבתי לעצמי, כל מיני סוגיות שעלו לי לראש, שהעובדים שנמצאים בשטח גם סובלים מהן. אחת הסוגיות זה, כמו שאמר חבר הכנסת חאג' יחיא, אנחנו נמצאים בעומס של תיקים וכל הזמן עובד סוציאלי בתוך מחלקת רווחה היה עסוק בכיבוי שריפות, בתגובתיות, אנחנו מאוד משימתיים ומגיבים לפי הפניות שמגיעות אלינו. ועכשיו עם הרפורמה אנחנו צריכים לעבוד באופן כזה מתוכנן, להגיע לכולם, לתת יחס ומענה ללקוחות שלנו ואני תוהה איך אפשר לעשות את זה בהלימה, כמו שאמרו עמיתיי פה, שאין הגבלה של תיקים, אין משהו אחיד בתוך הלשכות של שירותים חברתיים שכולם יעבדו לפי ובהתאם לזה.

דיברת על האינטנסיביות ואני חושבת שאינטנסיביות זה לא משקף, כי אם את רוצה לתת יחס, לפעמים באמת, בתוך השקיעה שלנו בעבודה מיון תיקים זה בסוף שנה, אולי נעריך בסוף שנה מה שהיה לי בסוף השנה, אני לא כל הזמן פנויה לשבת מול המערכות ולהגדיר לעצמי את האינטנסיביות של הטיפול שלי עם כל משפחה ומשפחה. יש המון טלפונים, המון פניות, שאנחנו מתוך העומס שלנו לא פנויים לתעד אותם. קורה, קורה, ועם המערכת הממוחשבת עכשיו קרה לנו כמה פעמים, אין לי זמן, נגמר לי היום ועדיין לא תיעדתי את מה שהיה לי מפגישות, מטלפונים, מהצפות. אז אני חושבת שצריך לעשות את זה בהתאם, גם לספור את התיקים לפי אחוז תקינה.

ועוד משהו, ריבוי הכובעים בתוך המחלקות של שירותים חברתיים. כמו שאמרתי, אני נמצאת בשלושה כובעים עיקריים וגם מתאמת רפורמה בשלושת רבעי משרה ויש תפקידים שאין בהם תקינה וזה בא על חשבון העבודה השוטפת. למשל אם יש לי מקרה של חוק נוער, שהוא כל כך חזק, זה לוקח ממני המון אנרגיה ואני משביתה את העבודה שלי במקביל. אני לא יכולה להמשיך להשקיע עם המשפחות ולתת להם מענה בהתאם.

ועוד משהו, מתוך כאב אני חושבת שתפקידו של עובד סוציאלי בתוך המחלקה זה גם לפתח יוזמות. יש צרכים, כמו שאמרה צפרא, שאנחנו מזהים ואין מענים. אז אולי אני אפתח לי קבוצה או מענה ואפעיל שותפים בתוך הקהילה לתת מענה מסוים עד שיתפתח לו שירות. לצערי הרב, עם המציאות הקיימת עכשיו, אנחנו לא יכולים לזוז לצעדים הלאה ולפתח עוד. אני אישית הייתי בכמה יוזמות בתוך הקהילה, היוזמה האחרונה הייתה בקבוצת יחדיו והיו תוצאות מאוד מדהימות ומאוד מרשימות ונאלצנו להפסיק את זה אחרי שנה וחצי.

תודה רבה.

אני רוצה - - -

אני מאוד מצטערת - - -

אני הוזמנתי לפה לדבר - - -

שנייה, שנייה. חברים, יש לנו חמש דקות, אני מבקשת מחבר הכנסת מסעוד גנאים להגיד כמה מילים ואז אנחנו נתחיל לסכם.

תחילה אני מצדיע לכולם, לעובדות הסוציאליות, לעובדים הסוציאליים, לסטודנטים של עבודה סוציאלית. אני מודה לכל חבריי על היום הזה, יום ההצדעה לעובדים הסוציאליים. אני חושב שלהיות עובד סוציאלי זה לא דבר קל, עובד סוציאלי זה לא עוד פקיד, זאת לא עוד משימה, זאת עבודת קודש, זאת שליחות שצריכה אופי ואישיות שהיא מוכנה לעזור לאחר, לעזור לזה הזקוק, העני הזקוק לעזרה שלנו משום שלפעמים, אולי הרבה פעמים, דווקא ההתקפות והאיומים הם מאלה שאנחנו רוצים לעזור להם. אנחנו חווינו וראינו איך שעובדות ועובדים סוציאליים הותקפו על ידי אנשים שלא אהבו מה שהם עושים.

אני חושב שהעובד הסוציאלי הוא חיל הרגלים, הוא חוד החנית בלטפל במחדלים של הגדולים, של הממשלה ושל הכנסת ושל כולנו. לכן צריך לעשות הכול כדי לתמוך בכם, בתנאי העבודה שלכם, לשפר אותם, לשפר את השכר, את העומס הזה, כדי לייעל את העבודה שלכם משום שהצלחה שלכם זו הצלחה של מדינה שאמורה להיות מדינת רווחה, הכוונה שהחלשים לנגד עיניה ואלה שרוצים לרומם אותם, לפתור את הבעיות שלהם ולתמוך בהם. אני מצטרף לתודות של דב, תודה לכם, ואנחנו כולנו מצדיעים לכם.

אנחנו לא צריכים - - -

יותר מדי הצדעות ותודות, היינו מבקשים ש - - -

חברים, אנחנו לא מתנהלים ככה בוועדה.

אנחנו רוצים שנראה שינויים, לא הצדעות.

אני מבקשת, דוברות אחרונות, אחת משתיכן, או מירב או אריאלה ממשרד הרווחה.

מה עם אתי סומך? ואני הוזמנתי גם כן.

גברתי, הוועדה לא הזמינה אף אחד, אני מתנצלת, אבל אין אפשרות שכולם ידברו, יש לנו שעה לדיון הזה אז אני - - -

יש משהו לגבי תכנית לאומית שקורית עכשיו, התקנים שם מראש, תקן הפך להיות שווה שלושת רבעי משרה. לא ייתכן שמדברים על תקינה לא הולמת ומעמסה והולכים להוציא תכנית לאומית לצעירים במצבי סיכון שהפתיחה שלושת רבעי משרה.

תיכף אנחנו נשמע על זה מאנשי משרד הרווחה, מי משתיכן מדברת? אריאלה, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לתקינה. אין מפתח, אנחנו לא עובדים לפי מפתח של תקינה מול מספר עובדים סוציאליים. אנחנו מוגבלים במשרות שאנחנו מקבלים מהאוצר, מה שאנחנו כן עושים, שזה חשוב מאוד שאני אציין, אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של רפורמה. במסגרת של אותה רפורמה אנחנו עושים עכשיו מהלך של ניתוח עיסוקים שמתוכו אנחנו נוכל להגיע לתמהיל עיסוק שיגדיר מה המעמסה הנדרשת לכל אחד מהעיסוקים. זה אחד מהתהליכים של הרפורמה שאנחנו נמצאים בעיצומה ואז תהיה הגדרה מדויקת מה מספר - - -

אריאלה, יש דיבור בתוך המשרד על אותה הגבלת מטופלים לכל עובד סוציאלי?

הדיבור הוא להגיע לתקינה באמצעות תמהיל העיסוק. תמהיל העיסוק יגדיר לכל סוג תפקיד מה המעמסה האופטימלית לכל אחד מסוגי התפקידים.

כמה שנים זה ייקח?

רגע, חברים, אני מאוד מכילה עד השלב שזה עובר איזה שהוא גבול שבעיניי הוא לא תקין.

אריאלה, הציגה פה סועאד קודם שיש לה ריבוי כובעים ועל חלק מהכובעים אין בכלל תקינה, אז איפה זה ייכנס בתוך אותו תמהיל עיסוק?

במסגרת הרפורמה אנחנו גם הצענו תפקידים חדשים שצריך להכניס אותם להגדרות.

כמו מה למשל?

למשל עו"ס לחוק, שהוא תפקיד נוסף של עובד והוא לא מוגדר כתפקיד נפרד.

איזה חוק? חוק הנוער?

לכל החוקים האפשריים, חוק לא מוגדר כתפקיד. הוא לא מוגדר שזה צריך להתבצע כתפקיד נפרד עם הגדרות משלו. אנחנו כן מבקשים להגדיר תפקידים נוספים וכן עושים את התהליך הזה במסגרת הרפורמה במסגרת ניתוח העיסוקים.

באיזה סדרי גודל של זמן אמורה הרפורמה הזאת להיכנס בסופו של דבר לעבודה?

הרפורמה נמצאת בעיצומה, יש לה מגבלה של זמן, אבל - - -

מה לוח הזמנים שנקבע לדבר הזה?

אנחנו קודם כל צריכים שיתוף פעולה של האוצר והבנה מצד האוצר לתוספות ש - - -

גלי ממשרד האוצר פה?

כי אחרת אנחנו מוגבלים. גם היום, אנחנו נותנים תקינה, קיבלנו במהלך 2014 תוספת של 1,450 תקנים, 800 מתוכם זה התקנים בנושא של כתף אל כתף, חלקם זה לבסיס וחלקם זה לנושאים מוגדרים. כלומר אנחנו מוגבלים במה שהאוצר נותן ואנחנו מחלקים לפי קריטריונים. אני שוב חוזרת, כדי שנוכל להתקדם אנחנו צריכים את ההבנה ואת שיתוף הפעולה מצד - - -

זה הבנתי, השאלה אם תכנית הרפורמה הזאת ממוסגרת בזמן.

היא לא ממוסגרת בזמן, אבל היא אמורה במהלך השנתיים הקרובות להגיע למסקנות ול - - -

זאת אומרת שעכשיו נכונו לנו עוד שנתיים של לימוד של הדבר הזה ורק אז המסקנות?

אנחנו בעיצומו של לימוד הדבר הזה.

הבנתי. טוב, בסדר גמור.

אנחנו יכולים - - -

דווקא דיברו בהתחלה, גברתי, אז אני מציעה לא להגיד באמצע ולהגיד על מה לא דיברנו. אריאלה, כפי שאת מבינה, גם מתנועת הגוף שלי וגם ממה שתיכף אני אגיד, יש לומר שאני חושבת שצריך לפעול ביותר מדרך אחת כדי להביא לתיקון הזה. יכול להיות שהרפורמה הזאת היא דבר ברוך ומצוין, אבל לא נראה לי שאנחנו יכולים להמשיך לחיות במציאות הקשה שהוצגה פה והוצגה במהלך היום כולו שבעצם ממשיכה את העוד מאותו דבר, להוסיף עוד ועוד ועוד מטופלים, פונים, אני לא יודעת איך קוראים להם, ולהפחית את העובדים הסוציאליים כשהקושי הגדול, כמו שאנחנו מבינים שוב ושוב, הוא בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות. אני חושבת שהדברים - - -

אני חושבת שהקול של שירותי הרווחה לא נשמע פה ואני באתי במיוחד ואני כל כך מאוכזבת.

גם אני.

גברתי, חוץ מאיתנו, שעובדים ומוגדרים כעובדים בבית הזה, אני מניחה שכל השאר הגיעו במיוחד. אני רוצה לסכם את הדיון - - -

מאוד חשוב שישמעו את מה שאני אומרת.

גברתי, מאוד מאוד חשוב לשמוע פה את כולם. בשתיים וחצי - - -

מדובר בתכנית לאומית שהולכת ל - - -

סליחה, אז בבקשה תעבירי את זה לוועדה, הוועדה נמצאת בנושאים האלה כל הזמן. אנחנו צריכים לסיים, יש לנו גם אחריות ביחס להמשך הדברים וגם אחריות של הזמן שהוגדר.

אני רוצה לסכם. שוב ושוב ברור לכולנו שהמציאות שבה עובדים היום העובדים הסוציאליים בכל המקומות שהוצגו פה ובמקומות רבים אחרים שלא הוצגו, יש בעיה כפולה עם התקנים, יש גם תת תקינה, כי עובדתית עובדים סוציאליים עובדים עם הרבה יותר מטופלים ממה שנכון וראוי וצריך היה לפעול ויש את מה ששמענו פה מסועאד, שיש נושאים שהם בכלל לא בתוך תהליך התקינה, באמת מה שאמרה אריאלה ממשרד הרווחה נותן התחלה של מענה, בעיניי הוא לא מספיק.

הנושא השני שעלה פה זה שאלת השכר של העובדים הסוציאליים, שהוא שכר ירוד, שמכריח או מחייב חלק מהעובדים או לעבוד במקומות נוספים, או להיעזר בהשלמת הכנסה כזאת או אחרת.

יש טבלאות שכר משנות ה-70 שלא עודכנו.

זה בדיוק הדבר. לעניות דעתי המלחמה המרכזית שאנחנו נצטרך לנהל היא לעדכן את נושא השכר כי יכול להיות שתהליך עדכון התקנים דורש תהליך ארוך יותר. באמת אני מקבלת את מה שאריאלה אמרה, אני לא באה מעולם התוכן הזה אבל הוא נראה הגיוני, שצריך להחליט מה התפקיד, או מה כולל כל אחד מהכובעים שדיברנו עליהם, אבל ברור לחלוטין שעדכון טבלאות שכר ושכר הוגן על עבודה מקצועית ומקצוענית שנעשית הוא לא תלוי שום תהליך, אלא הוא תלוי סדרי עדיפויות של המדינה ואני חלק מהדבר הזה.

שני דברים נוספים שעלו כאן, ולדעתי משרד הרווחה חייב לתת להם מענה, זה שאלת ריבוי הכובעים. זה שיש איזה שהוא חוסר אחידות, זאת אומרת אני מניחה שברשויות חזקות יותר, שיכולות לאפשר לעצמן מצ'ינג רב יותר נמצא עובדים סוציאליים במספרים גדולים יותר, ואז שוב, עוד מאותו דבר, החזקים נהיים חזקים יותר, החלשים נהיים חלשים יותר והפער הזה הולך ומתרחב. לצערי, אנחנו גם פה מפספסים בגדול שוב משהו שהעלתה סועאד ועלה גם בבוקר, וזה שהחברה הישראלית היא חברה שהיא מורכבת מתתי חברות. אפשר לאהוב את זה, אפשר לא לאהוב את זה, אפשר לחשוב שהשאיפה שלנו היא שיהיה פה איזה שהוא שוויון אלטרנטיבי, כרגע אנחנו לא שם ומשעה שאנחנו לא שם צריך לפתח מענים שמותאמים לקהילות. אני בטח לא זאת שצריכה ללמד פה את יושבי החדר הזה שהמענה לעולים חדשים הוא לא מענה לעולים ותיקים והמענה לאימהות חד הוריות הוא לא מענה למשפחה שעכשיו הילד שלה חולה בסרטן וכן הלאה וכן הלאה.

אני רוצה לסיים ולהגיד שאני, שוב, בצער גדול, לא רואה פה את אנשי משרד האוצר - - -

למה לא?

כי שאלתי פעמיים, אז אני אשמח, גלי, את גלי?

אני גלי.

מעולה, גלי. אז אני שמחה שאת פה, לכבודך אני אעצור את הסיכום שלי ואני אשמח לשמוע ממך איך משרד האוצר רואה את סיפור תת התקינה ותת השכר ואותן טבלאות שכר משנות ה-70, איפה זה בסדר העדיפויות של מדינת ישראל בכסף, לא בדיבור.

אוקיי. מבחינת נושאי התקינה, זה אני לא יכולה להתייחס, לזה צריך להתייחס אגף התקציבים והנציבות. אני שייכת לאגף השכר ונושא התקינה הוא לא בסמכויות שלנו. מבחינת השכר, נזכיר שהיו לעובדים הסוציאליים שני הסכמי שכר, הסכם 2011 שעשה תיקון ונתן תוספת שהייתה כפולה מאשר לשאר המגזר הציבורי.

על בסיס מאוד נמוך.

וההסכם הנוכחי שנותן כרגע תוספת של 7.75 ועוד 2% לעובדים הסוציאליים במערכת הבריאות ועוד - - -

בפעימות ו - - -

כל המגזר הציבורי מקבל את ההסכם בפעימות, אף אחד לא קיבל את הכול במכה אחת לכיס, אתם לא שונים ולא הופליתם - - -

אבל זה מתוך שכר בסיס מאוד נמוך.

רגע, תני לי בבקשה לסיים את דבריי. ולשלטון המקומי תהיה תוספת, הוסכם על תוספת, עוד לא נחתם הסכם, של 2% לעובדים הסוציאליים.

לא לכולם.

זה בשם - - -

רגע, גלי, כשאת מדברת על העובדים הסוציאליים של הרשויות המקומיות, שוב ושוב אנחנו שומעים על המציאות הקשה שברשויות המקומיות חלק ניכר מהעובדים הסוציאליים הם עובדי קבלן, האם הדבר הזה יחול עליהם?

עובדי קבלן, אמור לחול עליהם צו ההרחבה ומכוח צו ההרחבה, ברגע שייחתם הסכם לגבי ה-2% לעובדים הסוציאליים הוא אמור להיות - - -

אוקיי, אוטומטית לחול דרך הצו.

בהתאם, דרך השרשור של צו ההרחבה. לעניין השכר, אני רוצה לומר כמה נתונים, הנתונים הם נתונים מ-2016, נתונים ממוצעים של שנה שלמה של כל העובדים הסוציאליים בשירות המדינה בלבד. השכר למשרה מלאה - - -

שזה, אני מניחה, רוב רובם של העובדים הסוציאליים, לא?

לא, יש גם בשלטון המקומי לא מעט עובדים, יש בקופות החולים. השכר עד עבודה נוספת בממוצע למשרה מלאה עומד על 10,528 שקלים.

שואלות העובדים והעובדים הסוציאליים - - -

למשרה מלאה.

אני מנהלת שירות סוציאלי, 9,500 שקל, על מה את מדברת?

יש אמת אלטרנטיבית, כנראה.

גלי, תמשיכי.

הנתונים הם נתונים ממוצעים של הדירוג.

ממוצעים, יקיריי, למי שלא זוכר, אני אמנם עשיתי 3 יחידות במתמטיקה, קיבלתי 70, אמרתי תודה לאל, אבל ממוצע אני עוד זוכרת, ממוצע זה אומר שיש מי שמקבל מאוד גבוה ויש מי שמקבל מאוד נמוך, אז חברים - - -

העובדים הסוציאליים בדרגות הגבוהות זה יחסית מעט עובדים, זאת אומרת ש - - -

ברור, זה אנחנו יודעים, זה לא היה - - -

- - - באמצע ומטה של הדירוג, אז קשה להגיד שזה שכר מאוד גבוה עם שכר מאוד נמוך, השכר כולל שעות נוספות, החזרי הוצאות ותשלומים שנתיים אחרים ומגיע ל-12,948 שקלים. זה ממוצע לשנת 2016.

אני רוצה להתייחס לנושא של השלמת הכנסה. רכיב השלמת הכנסה לשכר מינימום הוא רכיב שקיים בעוד דירוגים רבים ואחרים בדירוגי ההסתדרות השונים. זה לא משהו שהוא ייחודי לעובדים הסוציאליים. כל תוספות השכר של ההסכמים בשנים, לא מעט שנים אחורה, ניתנות מעל ל - - -

אז את מציעה שנתנחם נחמת רבים?

לא, אני רוצה להגיד שהשלמה לשכר מינימום לא בהכרח מעידה על שכר נמוך. יש רכיב של השלמה לשכר מינימום, הוא גם גדל, זה נכון שוויזואלית בתלושים הוא גדל כי גם שכר המינימום עלה בשנה-שנתיים האחרונות, אבל זה רכיב שהוא קיים גם לדירוגים אחרים, בזה העובדים הסוציאליים לא נבדלים - - -

מה עם אחזקת רכב, מה עם - - -

האמת שהייתי שמחה אם לא היית אומרת את המשפט האחרון. כי בעיניי אנשי מקצוע שהם אקדמאים במדינת ישראל, איזה אופק אני נותנת עכשיו למי שמקשיב לי בחוץ ושואל את עצמו, אני אלך ללמוד, אני אעשה את זה הכי טוב שאני יכול, אני אלמד עבודה סוציאלית, ואז בסוף אני אקבל השלמת הכנסה בדירוג?

אבל יש הרבה רכיבים שהם משולמים כי זה מבנה השכר בשירות המדינה באופן כללי בצורה גסה, יש הרבה רכיבים שמשולמים מעל ההשלמה לשכר מינימום, מה - - -

אז אולי, גלי, אני רוצה לסיים, אולי תיקחי את המסר מפה, שזה הזמן לתקן. זה הזמן לתקן - - -

- - - הסכם שכר שנחתם עד סוף שנת 2017 - - -

ולא רק לשרוד, להתפרנס בכבוד.

יש הסכם שכר חתום עד סוף השנה הזאת.

אז אנחנו לא נלך לוועדות חריגים ולא נעשה ועדות חריגים בשביתה הבאה שנעשה, שלא יהיו ועדות חריגים.

תודה רבה, גלי. אני מסיימת כי אני חושבת שיש עוד הרבה מה לתקן, גם הדברים החשובים שאמרה פה גלי, חלקם מספקים, חלקם דורשים תיקון מן היסוד בכל השאלה של השלמת הכנסה לאנשי מקצוע. בעיניי זה שם אותנו במקום מאוד מאוד בעייתי כמדינה, כחברה, הדברים שנאמרו פה יועברו על ידי יושב ראש הוועדה לשרים הרלוונטיים. זה לא דיון אחד שהוועדה הזאת מקיימת, הוועדה הזאת מקיימת דיונים קבועים בנושאים שקשורים לעובדים סוציאליים ואנחנו ממשיכים. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.