הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 396

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בניסן התשע"ז (03 באפריל 2017), שעה 13:30

סיור באיגוד ערים שרון כרמל באור עקיבא

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אכרם חסון

איתן ברושי

שרן השכל

רביע מקלדה - מנהל תחום רשויות מקומיות, משרד הפנים

יעקב אדרי - ראש עיריית אור עקיבא ויו"ר איגוד ערים שרון כרמל

חדוה יחזקאל - סגנית ראש עיריית חדרה, סגנית יו"ר איגוד ערים שרון כרמל

ניר סהר - מנכ"ל איגוד ערים שרון כרמל

זיאד גנאים - נציג האיגוד, מנהל אגף שפ"ע, באקה אל גרביה

זיו דשא - ראש מועצת זכרון יעקב

מאיר ואנונו - סגן ומ"מ ראש מועצת זכרון יעקב

אלי דלל - מ"מ ראש עיריית נתניה

טליה מבור - נציגת האיגוד, זכרון יעקב

אילן שדה - ראש מועצה אזורית מנשה

אלדד שלם - נציג האיגוד, סגן ומ"מ ראש המועצה האזורית עמק חפר

טל תעסה - חברת מועצה ויו"ר ועדת איכות הסביבה, פרדסיה

יואב קעטבי - סגן ראש מועצת פרדס חנה כרכור

אייל שני - נציג האיגוד, פרדס חנה כרכור

מוטי חי - ראש המועצה המקומית אליכין

שלומי גורנוב - מנהל שח"מ, מועצה אזורית מגידו

איתי וייסברג - נציג איגוד ערים, מועצת בנימינה גבעת עדה

אריה שרון - ראש מועצה אזורית אלונה

לאה קריכלי

ס.ל., חבר תרגומים

סיור באיגוד ערים שרון כרמל באור עקיבא

שלום לכולם, צהריים טובים לכולם. אנחנו שמחים לארח כאן ידיד שלנו, גם חבר אישי, את חבר הכנסת, יושב ראש ועדת הפנים, דודי אמסלם. מי שלא יודע, דודי מנהל את ועדת הפנים ביד רמה ואני, כפנסיונר של הכנסת, עוקב מרחוק ומקרוב ורואה את העבודה הנהדרת שאתה עושה, כי לפעמים זה לא בדיוק ככה, אבל ראינו כמה דברים שקשורים אלינו ישירות, בנושאים מאוד חשובים, שנדבר בהמשך. כמובן חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, שבאו. זה נדיר מאוד שבסוף הסיור מגיעים עוד חברי כנסת, לרוב היושב ראש נשאר לבד עם מזכירת הוועדה, הנה היא פה, גם היא ידידה ותיקה, אבל כנראה הנושא מאוד חשוב ואני מאוד מודה לחברי הכנסת שהגיעו, אחרי זה יציגו כל אחד את עצמו. נמצאים איתנו גם ראשי רשויות וממלאי מקום ראשי רשויות וסגנים ואולי נעשה סבב, ברשותך, דודי. נעשה את זה מהר, ניר, תתחיל אתה.

(סבב היכרות).

רבותיי, אנחנו נכנסים ישר לדיון. אני שוב מודה ליושב ראש ועדת הפנים שנענה לבקשה שלנו, האמת שטיפלנו בזה, גם אורלי וגם אני, אבל דודי, כאחד שהאזור מעניין אותו וגם כחבר, הגיע ובסיור הראשון שלו באזור שילב אותנו ואני מודה לך על כך.

אני רוצה באמת להגיד שדודי העביר כמה דברים חשובים, שהוא ייגע בהם, שנוגעים ישירות אלינו, הנושא של המפחמות, זה לא פשוט. אנחנו ברברנו וברברנו עד שזה הגיע לוועדת הפנים ואני שמח שעזרת ודחפת, אילן גם היה בסיפור הזה, אבל בסוף בסוף ועדת הפנים שמה את כל המשקל. הנושא של הארובות, שביקרת היום, אנחנו עם היד על הדופק, גם שר האנרגיה היה פה והבטיח שזה יעבור לגז תוך מספר שנים. הוא דיבר איתי בשבוע שעבר, יש פה ושם בעיות שנצטרך לעזור, גם אתה וגם אנחנו, אבל אנחנו תמיד בנושאים האלה של איכות הסביבה נתייצב ונעמוד כאשר נצטרך.

תחנת הכוח, מי שראה ביום שישי, אני השתתפתי בהצגה של העשן הלבן. הייתי שם, אנחנו כולנו שמחים שסוף סוף יוצא משהו לבן, נקי, וזה לא אפר. כי בסוף בסוף זה נוגע לבריאות של כולנו, של הילדים שלנו, של העתיד שלנו. זה גם חשוב, והם בטח ציינו את זה בפניך ואין לי ספק שגם ראית את זה מקרוב. אני שוב רוצה, אני אקצר בדבריי, להודות לך על כל מה שאתה עושה ובאמת טוב שיש לנו אחד כמו דודי בוועדת הפנים. הוא נענה לכל בקשה והוא גם היה עם הניסיון שלו בירושלים, אז הוא מבין, מותר לי להגיד שהוא מבין בכל הנושאים. תודה, דודי.

קודם כל תודה ליעקב. באמת יעקב הוא חבר אישי שלי הרבה מאוד שנים, כמו שהוא ציין, וכמובן לך, ניר, על ההזמנה. הטריגר לסיור הזה היה בעצם דיון שעשינו בוועדה. דרך אגב, זה סיור רשמי של ועדת הפנים, זה לא דודי אמסלם, זה לא ביקור שלי, יש כאן סיור רשמי של הוועדה, לכן אני גם מודה לכל חברי הוועדה שיושבים כאן, מנהלת הוועדה, הצוות של הוועדה, הדוברת של הוועדה. אם שמו פה רמקולים, זה להקלטה, בגלל שבסך הכול זה חלק מפרוטוקול הוועדה. כמובן מכובדיי כולם, כל מי שסביב השולחן, סך הכול רובם גם חברים אישיים שלי, גם מהטווח הקצר וגם מהטווח הארוך.

אני החלטתי על הסיור הזה בעקבות ישיבה שגם יעקב וגם ניר היו בכנסת בנושא של תחנת הכוח. באתי בעיקר לראות נושא אחד, ושם אחרי זה נצטרך את הנתונים מכם כדי להתניע קדימה, זה הסיפור שעלה על ידכם בישיבה, הסיפור של אבק הפחם. אני שאלתי אותם, תוך כדי הסיור, לא כל כך היו להם תשובות, הם לא ענו כל כך, אבל בדרך כלל בסיור כזה אני לא מעמיק פה, אני מביא את זה למגרש הביתי שלי, שם יותר נוח לי לשאול את השאלות מאשר אצלם פה. אבל אנחנו התרשמנו מהעניין הזה, אני ראיתי את האבק עצמו, את הערימות, ראינו גם את כל ערימות הפחם לפני שהן הופכות להיות אפר ואני אעשה אחר כך פגישה אצלי, אני אזמין אתכם, כדי שנעשה משהו קצת ברזולוציה יותר נמוכה, יותר מקצועית, כדי שבסופו של דבר נוכל לקדם את הנושא הזה גם בטווח הקצר. עד שיחליפו ועד שפה ועד ששם, בינתיים יש פה ילדים שכל בוקר קמים ואם יש רוח קצת לא מצויה אז זה מגיע אליהם לחלון ולבית.

נכון, עוד מעט נראה קצת תמונות.

נכון, לכן זה הטריגר המרכזי שהגעתי לכאן. אבל על הדרך, אתה הזכרת את המפחמות, את זה נשאיר לאילן, אבל יש פה משהו חשוב שעשינו, וזה אני מעדכן בעיקר את ראשי המועצות האזוריות, שזה יותר נוגע אליהם. אני הייתי בסיור בעמק חפר, פגשתי את רני, הוא העלה בפניי את הסיפור של השיפוי בגין הצירים המרכזיים, 197. אני אתן דוגמה, היום רוצים להרחיב את כביש 2, אז באים לעמק חפר ומטילים עליו בערך כ-30 מיליון שקל השתתפות במה שנקרא תביעות עתידיות של כל מיני כאלה - - -

הסדירו את זה עכשיו.

כן, כאילו זה עסק פרטי שלהם. אני לא אלאה אתכם, בסופו של דבר אני העברתי את זה בחקיקה, התלבשתי על חוק אחר, דחפנו את זה גם ובסופו של דבר הסדרנו את הנושא הזה. מבחינתנו האירוע הסתיים, בוודאי לא כשמדובר באמת בסך הכול בתנועה עוברת, שהיא רק מפריעה, לא רק שהיא לא עוזרת, היא רק מפריעה, אז בוודאי המועצה לא צריכה לשלם מהארנונה שלה גם את השיפוי שהמדינה צריכה לשלם.

זה בעקבות הפסיקה של בית המשפט.

לא, בעקבות הפסיקה של בית המשפט עשינו - - - זה מעניין אתכם? אז אני אספר.

אם יש משהו תקדימי שמשפיע על כולם, זה חשוב.

אז מה שעשינו, ביום האחרון של הכנסת, או בשבוע האחרון, אני חוקקתי חוק ששילבתי בו שלושה חוקים, ביחד, שלכאורה לא קשורים, אבל קשרנו אותם וזה הסיפור. האחד, זה מה שאמרתי לגבי השיפוי של כל התשתיות העוברות, בעיקר בנושא של המועצות. הנושא השני זה תמ"א 38. במסגרת הקומה האחרונה, השלישית, בין שתיים וחצי לשלוש וחצי, שרשויות יוכלו לגבות השבחה אם הם ירצו, זה לא חובה, בגלל שיש ערים שלא רוצות וזה בסדר, וגם בתוך העיר, זה דיפרנציאלי, יכול להיות שראש העיר יכול להחליט, 'תשמע, באזור הזה אני לא רוצה לגבות בגלל שכאן יש לי עניין לקדם ובאזור ההוא שם יש לי עניין דווקא לגבות'. זה יכול להיות משהו דיפרנציאלי, זה מדיניות עירונית שהעירייה מחליטה עליה ואם היא תחליט לגבות השבחה, אז במקרה הזה - - - אני לא אלאה אתכם, היה לי ויכוח עם האוצר וכו', סיכמנו שזה יהיה עד גובה 25%, מ-0 עד 25, כל מספר זוכה, מה שהעירייה תחליט, וזה לפי המדיניות העירונית שהיא תחליט עליה. אני חושב שזו בשורה טובה, חשובה, גם אני חושב שהיא ערכית, היא נכונה.

איך אני תמיד אומר? אני באתי מהשלטון המקומי, אז תמיד הייתי בא לממשלה ואומר להם, 'חבר'ה, לא יכול להיות שהוצאות אצלנו, הכנסות אצלכם'. אצלנו בירושלים, תייר בא לעיר, משאיר כמה לירות, משלם מע"מ, הולך לבית מלון, אתם מקבלים מס הכנסה, אבל אצלנו הוא זורק את הנייר. אז לא יכול להיות שאנחנו נרים את הניירות, את הזבל, ואתם תיקחו את הניירות של הדולרים. זה מה שקורה היום בקטע של הממשלה והנוסחה הזאת אותי מעצבנת אז כמעט בכל נושא אני מכניס את הממשלה.

אני לא אלאה אתכם, עשיתי את זה בכמה נושאים מכיוון שאני מאמין שצריכה להיות חלוקה הוגנת. אם הממשלה או הכנסת מקבלת החלטה שהמשמעות שלה היא כספית מבחינת העיריות, היא גם צריכה להשתתף. איך אני אומר? אתם לא מהאו"ם. לכן הסיפור הזה של התמ"א היה חשוב.

והנושא השלישי זה הנושא של כתבי השיפוי. בית המשפט העליון, עזבו, אני לא רוצה להיכנס לחוכמה שבהחלטה הזאת, בואו נשאיר את זה בצד, אבל הוא קיבל החלטה שכתבי השיפוי - - - עד היום, הם התנהלו 50 שנה, הכול היה בסדר, איך אבא שלי היה אומר לי? אם לא מקולקל אל תיגע. כנראה מישהו בא, החליט לגעת, קלקל עוד יותר, אילץ אותנו עכשיו לעשות חקיקה ראשית שמסדירה את הנושא של כתבי השיפוי. זה בכלל אבסורד, לא הצלחתי להבין איך העירייה בכלל שייכת לעניין, הרי אחד בונה, מוכר את הפרויקט, מפריע לחבר שלו, נניח הוריד לו את הערך, מה זה קשור לעירייה? בגלל שהעירייה מנפיקה את ההיתר? הרי היא חייבת, מה רצית, שחבר שלו ינפיק לו את ההיתר? אז העירייה מוצאת את עצמה כאילו צד בגלל שהוועדה המקומית מוציאה את ההיתר. בסופו של דבר הסדרנו גם את זה, דרך אגב זה היה חסם מאוד משמעותי בחלק מהערים בהיתרים.

זה הפסיק את הוועדות אצלנו.

לכן, ברוך ה', אפשר עכשיו מה שנקרא לחזל"ש, לחזור למצב רגיל ובזה - - - אני חושב שבסך הכול שלושת המרכיבים האלה ביחד, שלושת החוקים האלה שהבאנו אותם בחוק אחד, כפי שאמרתי, נסעה המשאית, אז העמסנו עליה גם את שני החוקים האלה. אני חושב שיש לזה בשורה מבחינתי בזה שבסך הכול, בוודאי המועצות האזוריות, כמו שאמרתי, לא נשארות לבד בסיפורים האלה.

אני חושב שזה גם לא מוצדק. אני בדרך כלל נכנס לאירוע רק כשאני מאמין בו, אם אני לא מאמין אני לא נכנס. לכן כמעט בכל מקום שאני נוגע יש בעיה. כל נושא, לדעתי עשינו עד היום לפחות איזה 200 נושאים, כמעט כל נושא, לא תאמינו. חלקם לא מעניינים את הציבור, למשל את המפחמות אנשים לא מכירים, אבל אילן יספר לכם, הוא חי עם זה שנים. זה לא מטריד מישהו שגר בתל אביב, הוא לא יודע על מה מדובר, זה לא מעניין. וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.

אני בא מהקטע המוניציפלי, כמו שיעקב אמר, אני רואה את התפקיד שלי בכנסת לטפל רק בבעיות קטנות, של אנשים קטנים. מי זה? זה אנחנו. פשוטים. אני לא מטפל בנושאי חוץ וביטחון, אני לא מטפל - - -

את זה השארת למיקי.

אני לא מטפל במתווה גז, אני לא מטפל בהרבה נושאים, אני גם לא מדבר עליהם. לא שאין לי מה לומר, אבל אני לא רוצה, ויש נטייה בכנסת לחשוב שמי שמדבר על חוץ וביטחון זה האנשים החשובים, האסטרטגים, אלה שמטפלים בביוב זה לא. חבר'ה, אני מטפל רק בביוב, אני מאמין שהחיים זה זה. זה לא זה, זה זה, הבעיות הקטנות זה החיים שלנו ולכן אני שם. זה התפקיד שלי ואני לרשותכם כמובן בכל דבר ועניין, בגלל זה גם יצרתי את הסיפור של הסיור הזה. ברגע שהבנתי שיש פה בעיה.

דרך אגב, אני מחובר לנושא איכות הסביבה מאוד, אני אומר את זה באופן חד משמעי. איכות סביבה היום זה לא בגלל שזה לא נעים באף, זה נגמר, זה מחלות, זה הורג, אשכרה הורג, יותר מתאונות דרכים, יותר מהכול, רק זה הורג באופן איטי, זה לא הורג אותך במכה, זה הורג אותך בייסורים ולכן אני חושב שזה נמצא אצלי בסדר עדיפות כמעט מספר אחת. אני לא רוצה להלאות אתכם, זה מתחיל מבסיסי צה"ל שלא מטפלים באזבסט, ונלחמנו איתם מלחמת עולם, זה כולל את החיילים בסדיר, לא שומרים עליהם כל כך כמו שאנחנו חושבים והצבא עומד על הרגליים האחוריות כדי שלא נכניס פקחים לשם. אתם לא תאמינו איזה מלחמות עולם יש לי, עד ראש הממשלה זה מגיע, עם שר הביטחון. ועד זיהומים של מי תהום וביובים. אני יכול עכשיו להרצות לכם שעות על זה. אני חושב שזה התפקיד שלנו ואם אני במשמרת שלי אצליח לתקן כמה דברים קטנים בדרך אני מרגיש שאני עשיתי את שלי בעולם הזה. זה התפקיד שלי, אני לרשותכם בכל דבר ועניין.

אני רוצה לומר שבאמת התמזל מזלי וחברים איתי בוועדה גם אנשים מאוד מיוחדים. אמיתי עכשיו, אני לא מספר את זה כבדיחה, רובם, אנשים טובים, אנשים שמחוברים לנושא, אנשים שעם ישראל חשוב להם וגם הם בדיוק קמים בבוקר עם כל הדברים האלה.

יש רק דבר אחד חשוב שאני רוצה לדבר עליו, באמת בקצרה, אתמול אנחנו העברנו בוועדה חוק מאוד חשוב, תיקון 109, וזה קשור אליכם. אנשים חושבים שזה קשור רק למגזר הערבי, זה חוק תכנון ובנייה שקשור לכל האוכלוסייה במדינת ישראל. הרעיון בגדול, היום חלק מעבירות הבנייה לא מטופלות בגלל כל מיני הליכים בירוקרטיים. אתם יודעים מה קורה לנו במדינה, אחד בונה, איך אמרתי? אחד מתחיל לבנות, הוא בחור צעיר, מתחילים, מוציאים לו צו, הוא הולך לבית משפט ודוחה ועוד שנה דיון, כשרוצים להרוס לו אחרי 30 שנה, הוא אומר 'עכשיו אתם באים? הילדים שלי כבר התחתנו, איך אתם רוצים להרוס לי?' וזה ככה קורה, דרך בתי משפט וכו' וכו'. במשוואה מצד שני יש הרבה מאוד ערים בארץ שאין להן תכניות, המדינה לא מקדמת להם תכניות, לא מתאר מקומיות ולכן גם אין להם אופציה לבנות, זה בעיקר במגזר הדרוזי והערבי, וכאן חיברנו גם את מינהל התכנון שישקיעו הרבה כסף בתכניות מתאר.

יש לי כלל ברזל, שאני מאמין בו, אזרח רגיל, לא משנה אם יהודי, ערבי, צ'רקסי או נוצרי, קם בבוקר, הוא שומר חוק. אזרח רגיל, אין לו עניין לעבור באדום סתם, אין לו עניין לעבור על החוק, הוא עובר על החוק בדרך כלל כשיש לו אילוץ, כשהוא לא מצליח להסתדר איתו והוא מרגיש גם לא נכון, שעושים לו משהו לא טוב, אז שמע, החיים יותר חזקים בסוף, אני - - - לכן אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על זה שהאזרחים במדינת ישראל, כולל האזרחים בני המיעוטים, יקבלו את כל הזכויות שלהם ואת כל האופציה לעבוד על פי חוק ומי שחורג מהכללים של החוק, בוודאי שצריך לטפל בו כמו כל אזרח. זה החוק שהעברנו אותו.

אני לא רוצה להלאות אתכם, חוק גדול מאוד, זה נותן הרבה כלים מנהליים, לא שיפוטיים, זה הסיפור כאן, מנהליים וקנסות, גם לערים, גם לוועדות המקומיות. יש הרבה כלים, שעכשיו הם חדשים, כדי לתת תגובה מהירה. אני מאמין, מי שבונה, וזו הבקשה, אחד שמתחיל מהיסודות, אתה בא, תופס אותו, נגמר האירוע. כשאתה בא והוא כבר בקומה שלישית, יש בעיה, סיפור. זה המתווה של החוק, חוק גדול מאוד, תצטרכו ללמוד אותו. יספר לכם אכרם, ישבנו עליו חודשיים, זה כמעט 100 עמודים, וזה לדעתי יביא בשורה.

קודם כל זה מגביל אפילו את הסמכויות של בית המשפט לתת יותר מדי ארכות וארכות וארכות, אנחנו מדברים יותר על אמצעים מנהליים וקנסות מנהליים, גם לגבי השימוש, גם לגבי הבנייה, וזה נותן וקטור קצר. זאת אומרת צ'יק צ'ק, יש מישהו שעשה עבירה, ישר מגיבים כלפיו, לא מחכים שזה יילך ויתפתח. אני מקווה שביום רביעי, אנחנו מכנסים את הכנסת בשביל זה, כדי לגמור את הסיפור הזה ובעזרת ה' אחרי שזה ייגמר, בהתחלה יהיו קצת רעשים, אבל אחרי הכול אני בטוח שכולם ישמחו בעניין הזה.

אני רק רוצה לומר דבר אחד, אני אומר את זה תמיד לחבר'ה, בעיקר לחבר'ה הערבים, כשאין תכנון אין איכות חיים. תבדקו אותי, תלכו לכל כפר ערבי, תיסעו, אין קניונים, אין כמעט גינות, אין פארקים, אין כלום. יש בית ועוד בית ועוד בית ופתאום יש לך שבילי עפר שקוראים להם כבישים ואין תשתיות, הכול שם כמעט מסוכן. בחיים המודרניים אי אפשר להתנהל ככה. לכן אני מאמין שתכנון כזה בסופו של דבר עושה קווים. אמרתי להם, החבר'ה הצעירים, עוד 20 שנה כבר לא יהיו מוכנים לחיות ככה. אין איכות, אי אפשר לחיות ככה. זה היה נכון לפני 100 שנה, 50 שנה, לא נכון היום.

לכן אני חושב שבסופו של דבר, אחרי שיהיו ההתאמות כולם יודו למדינה על זה שהיא עשתה את הסדר וגם המגזר הערבי סוף סוף יבינו, איפה שמותר מותר, איפה שאסור אסור ולא צריך גם להעניש, כל בן אדם מבין לבד, לא צריך לשלוח לו שוטר ולא בטיח, הוא מבין, פה מותר לי, פה אסור לי ובזה ייגמר העניין. רק צריך לאפשר להם, כמו שאמרתי, גם איפה כן, לא רק איפה לא, איפה כן, וחלק מתכניות המתאר המקומיות, יש שם גם אופק תכנוני ל-20 שנה, בעיקר במגזר, כולל הגדלת הקו הכחול של היישוב. וזו גם בשורה טובה וחשובה מאוד לכל המגזר הערבי, שאני חושב שהוא חייב להשתלב במדינה גם בתחושה, הם חלק מהאזרחים של מדינת ישראל והם לא צריכים להתייחס אלינו כאילו אנחנו האויבים שלהם. זה התחושה לפעמים בכנסת. כשאני שואל אותם, 'תגידו, אתם אזרחים או לא אזרחים?' אז אני חושב שחלק מתחושת הקיפוח שלהם היא במובנים האלה ואני חושב שכשנקדם את זה זו תהיה בשורה טובה.

שוב פעם אני מודה לכם על כל קבלת הפנים הזאת ואני אעביר לכם את הניהול.

תודה על הדברים המעניינים והחידושים ששמענו. ניר.

טוב, קודם כל תודה רבה ליושב ראש הוועדה וחברי הוועדה, יעקב אדרי, יושב ראש האיגוד, חברי מועצה וכמובן העובדים באיגוד ערים.

כמה מילים על האיגוד, כמה דקות. אז לאן הגעתם? הגעתם לאיגוד ערים שהוא הגדול ביותר בישראל, הוא מאגד בתוכו 18 רשויות מחוף כרמל, אתם רואים בצפון את חיפה, עד לנתניה, פרדסיה, הם הדרומיות ביותר, ומזרחה זה מגידו. שר הפנים דאז, יוסף בורג, בא ואמר, 'אוקיי, מקימים את תחנת הכוח אורות רבין', אז זה היה מאור דוד, 'מי יפקח על איכות הסביבה ועל הפליטות?' עוד אז, בשנת 78', כלפי אותם תושבים. אז בעצם יש לנו את החלטת הממשלה מ-1978 שלאחריה יש את הצו המקים וחוקי עזר.

יש לנו שני חוקי עזר שלנו, אחד מהם זה נושא של ניטור שפכים, אמרת אנחנו השפכים, אז אנחנו השפכים, אנחנו נוגעים בשפכים של התעשייה, של כל מט"ש באזור שלנו, במרחב שלנו. אם נספיק נרד למטה, נראה גם את מעבדת השפכים שמוסמכת בתקנים הגבוהים ביותר בארץ, על פי רשות הסמכת מעבדות. ויש לנו חוק עזר לניטור אוויר, שבין היתר תחנת הכוח מנוטרת על ידו ועוד מעט נראה קצת יותר פרטים ונשמח גם להראות לכם את הניטור און ליין כרגע, שאנחנו אמורים לקבל, אבל לצערי מאז יום שישי אנחנו לא מקבלים ניטור.

כנראה מחר נקבל את זה.

נקווה שמחר נקבל אותם.

ממי אתם אמורים לקבל את זה, מחברת חשמל?

מחברת חשמל, כן. השטח בו פועל האיגוד זה בסך הכול 700,0000 דונם, זה שטח ענק, עצום, אין עוד איגוד כזה בישראל, זה 610,000 תושבים שמשרת האיגוד. סך הכול תושב משתתף, רק לשם הידיעה, ב-2.5 שקלים בשנה בהשתתפות בתקציב באיגוד. 2.5 שקל, זה נכנס בתוך הארנונה איפשהו.

אז מי בעצם הרשויות שחברות באיגוד? יש לנו ערים כגון אור עקיבא, באקה, חדרה, כפר יונה ונתניה, יש לנו מועצות מקומיות, שזה אליקים, בנימינה-גבעת עדה, ג'סר, ג'ת, זכרון, פרדיס, פרדס חנה-כרכור ופרדסייה, ויש לנו מועצות אזוריות, שזה אלונה, חוף כרמל, מנשה, עמק חפר ומגידו. מכאן אפשר לבוא ולומר שבעצם המאפיינים של ההיבטים הסביבתיים של כל רשות הם שונים לגמרי בין עיר גדולה כמו נתניה או חדרה או אור עקיבא לבין מועצה אזורית, שדיברנו עליה, על הנושא של חקלאות ושריפה ודיברנו על המפחמות קצת וכן הלאה.

מה בעצם אנחנו עושים פה? אז דיברנו על כך שאנחנו מפקחים על תחנות הכוח. אגב, לאו דווקא תחנת הכוח אורות רבין, אלא גם אתר חגית, שהוא האתר הגדול ביותר בישראל ששורף גז לטובת מדינת ישראל. אלה שתי תחנות שאנחנו באופן און ליין מקבלים את הנתונים. איכות אוויר מתעשייה, גם מפעלים כגון נייר חדרה, כגון אליאנס, גלעם, גן שמואל, מנוטר אלינו און ליין, אנחנו רואים את הנתונים ומקבלים פידבקים ברמה של אס.אמ.אסים, ואם יש חריגות על פי היתר הפליטה שיש להם או רישיון העסק שיש להם.

חומרים מסוכנים, דיברת על הנושא הזה לא מעט. חומרים מסוכנים מסתובבים אצלנו בהרבה מאוד מקומות. לא מזמן הייתה שריפה מאוד גדולה בקיסריה וחששנו מאוד שזה יגיע לאזור של חומרים מסוכנים. רעש וקרינה. פיקוח על שפכי תעשייה. כמו שאמרנו, כל הרשויות שמסביב לאזור שלנו מזרימות למט"ש והמט"ש עצמו צריך לתת את הדעת עליו, מצד אחד, אבל מהצד האחר גם לתת את הדעת על המפעל עצמו, על התעשייה עצמה, מה היא מזרימה על פי אותו רישיון עסק. אנחנו מפקחים על זה על ידי המעבדה שיש לנו בקומה ראשונה. מכוני טיהור, הזכרתי. פסולת מוצקה, זיהום קרקעות.

יושבים בשמונה ועדות תכנון ובנייה, חינוך והסברה, רישוי עסקים. למעשה אם יש עסק חדש באזור שלנו שרוצה לקום, הוא נדרש לעבור דרכנו ואנחנו כותבים לו כללים, מה בעצם אתה נדרש לעשות בכדי לקבל את אותו רישיון עסק. משמר הסביבה. על משמר הסביבה אנחנו נדבר בצורה קצת יותר רחבה בהמשך.

זו תחנת הכוח, כמו שהזכרתי, אורות רבין. אני לא חוזר על מה שראינו ביחד בתחנה היום, אבל סך הכול 2,500 מגה ואט, התחנה הגדולה ביותר בישראל, חגית, 1,400 מגה ואט, היא כל הזמן עוד גדלה, ולא יודעים, אבל יש עוד תחנה אחת שנמצאת בקיסריה, היא תחנת גיבוי. לא מכירים אותה, אבל היא קיימת וחיה ואנחנו מפקחים עליה.

אורות רבין, הגדולה ביותר בישראל, ואם נסתכל על זה בהיבט של איכות סביבה, היא בעצם הכי הרבה פליטות לסביבה עבור 1 מגה ואט, כלומר אם נסתכל על זה בכימות כזה או אחר. שלוש ארובות תחנות כוח, אתר הפחם ואתר של אפר הפחם. זה שני דברים שונים. הפחם, כמו שחבר הכנסת דודי אמסלם אמר, זה החומר הגולמי שאיתו שורפים, אפר הפחם זה מה שנשרף, זה שני רבדים שונים לגמרי.

איך אנחנו עושים את זה? מלבד לפקח על הארובות עצמן של תחנת הכוח, ועוד מעט נראה את זה ביחד, און ליין, על ידי אנלייזרים שנמצאים בתחנה יש לנו 18 תחנות ניטור, כל תחנה כזו, אפשר לראות את זה באתר שלנו, זה פתוח לציבור, און ליין, רואים את כל הסנסורים שנמצאים בתחנה עצמה ואצלנו ורואים מה מצב הסטטוס. כלומר כל יישוב ויישוב שנמצא סביב השולחן פה יכול להיכנס לאתר שלנו ולראות מה המצב של תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, של האוזון, של החלקיקים וכן הלאה וכן הלאה. און ליין. ואנחנו יודעים לבוא ולומר גם כן מה המגמות לאורך השנים, מה השינויים ומה עשו לדוגמה הסולקנים, ומה יעשו הסולקנים זה כבר משהו שבתכנית העבודה לשנת 2017, לראות האם יש לזה ערך. אני כבר יכול לבוא ולהגיד שבהחלט זה עובד, רק השאלה כמה זה עובד ואיך זה עובד.

אני מדבר על אבק הפחם, דודי, מה שאתה העלית. אבק הפחם זה אתר ענק שבו מסיעים את הפחם עצמו, הגולמי, מהאנייה אל אתר שנמצא בתוך תחנת הכוח והוא סך הכול קרוב קילומטר אחד מתושבים. עוד מעט נראה קצת תמונות מבתי תושבים, שכונה שנקראת שכונת חפציבה, בחדרה. עד היום חברת חשמל אמרה, רגע, יש לנו את כביש 2, יש לנו את התעשיות, איך אתם יודעים שזה אבק פחם? אגב, זה אבק פחם, זה כביסה של אנשים בבית, זה הצמח אלוורה, זה המרפסות שלהם, אלה הבתים שלהם, אני נכנסתי לאחד החדרים של הילדים והדלקתי את האור ועל השקע עצמו, לא מופיע פה בתמונה, היה אבק פחם. זה פשוט כמויות אדירות. לא כל כך יכולים להבין את זה, איך אמרת? בשנת 2017 חיים חלק מהיישובים במדינת ישראל, איך שכונה חיה בצורה כזאת? ואנשים חולים בעקבות זה.

אנחנו, יחד עם אוניברסיטת חיפה, פיתחנו כלי מאוד מעניין בעזרתה האדיבה של חדוה, שהביאה את ד"ר אנה ברוק מאוניברסיטת חיפה, נכון, ייאמר לזכותה, צילמנו בצורה ספקטרלית. מה זה צורה ספקטרלית? זו הסתכלות על חלקיק ביקום ולבוא ולהגיד, אוקיי, זו טביעת האצבע שלי, שהיא שונה משלך, אין עוד טביעת אצבע דומה לי ולך ביקום הזה. זה אבק פחם. עכשיו הם לא יכולים לבוא ולטעון ולומר שזה מכביש 2 או מתעשייה או אפר הפחם, אלא זה אבק פחם, נקודה.

תראה מה עשינו בשנת 2015, אתה רואה את האזור הצהוב הזה? זה מראה על זיהום. זו שכונה, זה הלל יפה, אני רואה גם את הלל יפה שהוא מזוהם. בתמונה הספקטרלית אני יכול לראות את זה. ב-2016 שמנו מפקח צמוד באתר הפחם, זה סך הכול פיקוח, על ידי הרטבה, על ידי הפשלת השרוולים ששופכים, אתה ראית את השרוולים ששופכים את הפחם עצמו, סך הכול תפעול ופיקוח צמוד עליהם נותן את התוצאה ב-2016. אני מתכוון להמשיך לעשות את זה, אבל כמובן בעזרה של הרגולציה.

התכנית עצמה של הפחתת פליטות, גם תחמוצות חנקן וגם תחמוצות גופרית, אני חייב לומר שביחידה מספר 5 זה הפחית עד כדי 90%, אנחנו ראינו את זה. התוצאות, אנחנו רואים אותן, חברת חשמל מתגאה בתוצאות הללו, אני יכול להגיד לכם אם זה נכון או לא נכון, זה בהחלט נכון. זה תפקידנו. הלוואי שתחמוצות גופרית יראו את אותן תוצאות, ממש בימים אלה.

סגירה של יחידות 1 עד 4. אני קצת אדלג על זה, כי דיברנו על זה רבות, גם בישיבת המועצה. דיברנו על זה גם בפגישה עצמה.

ההחלטה הייתה צריכה להגיע לשולחן ממשלת ישראל, אחרי שישבנו אצל דודי, דיברנו על סגירת יחידות 1 עד 4 והשארתן רק למצב חירום, אמרנו שלקראת חודש מרץ הם יעברו לשולחן ממשלת ישראל.

זה יגיע.

הם עדיין לא עברו לשולחן ממשלת ישראל, כך שאין חתימה על הנושא.

נכון. כמו שיעקב אדרי אמר, השר יובל שטייניץ היה כאן, רואים אותו בתמונה, הוא הבטיח שהוא יעלה את זה ואנחנו כמובן נעזור ככל שנוכל.

חלק מהדברים שחברי המועצה עצמם העלו. אלה דברים שחברי המועצה מעלים, זה בין היתר גם תחנות נוספות שמתכוונות לקום פה באזור שלנו. קיבוץ משמרות, הייתה החלטת ממשלה אתמול, ירד מהפרק. אנחנו שמחים לשמוע. לפני שבועיים זה ירד מהפרק, קיבוץ רגבים. גן שמואל על הפרק, אני לא יודע אם חברי המועצה יודעים, אבל כרגע קיבלנו מסמך שמדבר על התחנה הכי גדולה שם, יד חנה ועוד תחנות. אני חושב שזה נכון לתת אנרגיה למדינת ישראל ומשרד האנרגיה מחפש 3,000 מגה ואט און ליין כרגע, אבל אני חושב שנכון לשתף את הציבור ולשמוע את דעתו איפה נדרש לשים את אותן תחנות הניטור.

ברשותכם אני רץ. הנושא של המפחמות, כמובן אנחנו היינו און ליין כל הזמן באזור של כפר יעבץ והיינו יחד כשאילן שדה הוביל את הנושא הזה ונתנו את דעתנו, יצאנו כצוות ובסופו של דבר אני מאוד שמח שאתה נכנסת לתמונה, יחד עם חברי הוועדה, וכולי תקווה שבאמת לא נקבל, כי בדרך כלל לפני יום העצמאות אני מקבל תלונות, כי ליום העצמאות נדרש הרבה מאוד פחמים.

מה שעשינו בשנה האחרונה, יש הרבה מאוד מפעלים באזור שלנו, מפעל הוד חפר, מפעל של 150 עופות בשעה, הבאנו אותם למצב כזה שהשפכים שלהם סוף סוף מוזרמים למט"ש נתניה, מט"ש בית חרות. עד היום הוא זרם, במשך 40 השנה האחרונות, אתם לא תאמינו, עד שנת 2017, לבריכות. איטונג, אילצנו אותם השנה, ממש לפני שבוע קיבלנו אישור, אילצנו אותם לעבור למזוט דל גופרית עד שיגיע גז טבעי לכאן. שחם גבעת עדה, זה מפעל של ייצור קומפוסט, הוצאנו אותו מפה לגמרי, סגרנו אותו. שרפי כרמל, מזהמים כגון פורמלדהיד, כבר לא נמצא באזור שלנו.

אתר הטמנה. יש פה אתר הטמנה באזור חדרה, יש לו הרבה מאוד מפגעים סביבתיים, זה אתר שבעצם מקבל הרבה מאוד פסולת מכל האזור. חדוה, את רצית להגיד מילה בעניין הזה. יש הרבה מאוד בעיות בנושא של - - -

אני מציע להשאיר את זה לסוף.

אוקיי, אני רץ.

גם אילן צריך להגיד כמה מילים בנושא המפחמות.

פה אני רוצה להתגאות במשהו. אחרי שנים רבות של מלחמה למול הרגולטורים אנחנו הצלחנו להשיג מיליון ורבע שקלים עבור פרויקט סביבה שווה. פרויקט סביבה שווה זה פרויקט עבור המגזר הערבי, יש אצלנו באיגוד ארבע רשויות, ג'ת, פרדיס, באקה וג'סר.

זה בעקבות החלטת הממשלה בנושא.

הצלחתי לגייס ממשרדי הממשלה מיליון ורבע, יש לנו שני פקחים צמודים שיוצאים און ליין לשטח ומסדירים את כל נושא הפסולות. זה אומר שאם אנחנו, לשם הדוגמה, נוברים עכשיו ומוצאים פסולת של גורם מזהם כזה או אחר, אנחנו מתקשרים אליו ודורשים ממנו לפנות, לנקות ואנחנו שומרים שהשטח הזה לא יחזור להיות מזוהם.

השאלה אם אתם מוציאים דוחות ל - - -

מוציאים דוחות, בהחלט כן. את מוזמנת לבוא ולראות, ברמה היומיומית אני מקבל דוחות. איפה משה לבטון? משה לבטון פה ופקח של ג'ת, בשיר, און ליין אני מקבל למייל שלי כל יום דוח על מפגע סביבתי ויום למחרת אני רוצה לראות אותו נקי. זה לציבור של המגזר.

שריפת פסולות. עוד אחד מהנושאים שעלו פה בין חברי המועצה. יש פסולות שנשרפות באזור, זה גורם למטרד מאוד משמעותי, מלבד התעשייה ומלבד תחנות הכוח הפסולות עצמן, אנשים פשוט לא מפנים ואין אכיפה ונוצר מצב שהשריפות האלה מטרידות ממש, זה יושב ממש מתחת לחלונות אנשים.

זו תופעה ממש נרחבת. זה לא איזה שריפה פה שריפה שם, אנשים בלילות שורפים ושורפים. אני בקבוצות שמתעדים את כל השריפות האלה, תופעה מאוד רחבה.

תעבירו לנו את החומר.

חלק מהתמונות פה זה חלק.

זהו, עד כאן.

ניר, תודה. אני מציע שנשמע כמה מילים מאילן וחדוה ואחרי זה אם יש שאלות לדודי, אל תשכחו שהם צריכים לחזור לירושלים.

בקצרה. כמובן אני חושב שכבוד לכולנו לארח את הוועדה ואת דודי שבראשה, כמי שהיה חלק. אני רק אזכיר בקצרה, אני עמדתי על כביש החוף להפגין בזמנו נגד ראש הממשלה שבא לחנוך את הארובה הגדולה, השלישית, ואיפשהו המנכ"ל הגיע אליי בלילה הביתה, מנכ"ל חברת חשמל, רפי פלד, ושכנע אותי לא להפגין. לשמחתי לא הפגנתי ואז הייתי בפתיחה יחד עם ראש הממשלה, עם רבין, שיומיים אחר כך נרצח. מאז אני זוכר לעצמי רק, טוב שלא הפגנתי נגדו על הארובה הרביעית. בהמשך יושב ראש האיגוד, במשך שמונה שנים, שהקים גם את הבית הזה, היפה, לאיגוד, הבית עוד לא מלא, אבל הוא יתמלא, כי איכות סביבה, כפי שאמרת, תופסת עוד ועוד ועוד דברים, יצא לי המאבק לסולקנים, לדאוג שיהיו הסולקנים והיום כשאני רואה את העשן הלבן הזה, לא העשן, את אדי המים, אז באמת זה משהו שהתגשם מבחינה זו.

ולמפחמות. אני לא מעט שנים ראש רשות, 25 ויותר, אבל לא פגשתי, ראיתי הרבה בכנסת, מאבקים כאלה ואחרים, לא פגשתי חבר כנסת, יושב ראש ועדה כמוך. אני אומר את זה ואמרתי, מגיע לך אות כבוד על המאבק במפחמות, לא נתת ולא ויתרת לאף אחד, אם זה לאוצר ואם זה למשרד החקלאות ואם זה לפרקליטות וכולם עדיי, ובטח מנהלת הוועדה, תמיד הייתה לי זכות דיבור בנושאים האלה, אבל אתה לא ויתרת, ובתקשורת ובכל מקום הובלת את זה. אני עוד לא ראיתי הובלה כזאת של מהלך שסוגר את כל הפרטים, ואם קציני צבא לא הגיעו אמרת 'אתם מחר תעמדו אצלי בתור, אם מחרתיים לא נמצא פה הקצין האחראי שלכם אין לכם מה לבוא'. אותו הדבר לפרקליטות, לאוצר, עשית את זה בצורה נחרצת, שבאמת אני לא חוויתי עדיין מהלך כזה.

אני יכול לומר היום, מדי פעם, פעם בכמה ימים אני מקבל בטלפון, שאולי יש ריח, ואז יוצאים לשטחים ורואים שמשהו - - - באמת זה פתר את הבעיה. אנחנו נמשיך לעקוב, אבל אנחנו גם יודעים, ואני אומר את זה לכולנו, אנחנו יודעים שלנושא הזה ולנושאים נוספים יש לנו כתובת ולכתובת קוראים חבר הכנסת דודי אמסלם.

תודה.

אתה כתובת לדברים הקטנים האלה, לחיים הקטנים. יש לך גם סיפור אישי, שאפילו פרשת אותו ברדיו, שמעתי אותך וזלגו לי הדמעות מהסיפור שלך, אבל באמת כל הכבוד בנושא הזה. אני רוצה לראות אותך ממשיך בנושא הזה של ועדת הפנים.

נעזור לו בעניין.

תודה רבה לך.

דודי, אחרי זה אתה יכול לפרוש בשיא.

לשמוע את הדברים האלה ממפא"יניק, זה כל הכבוד.

רק אצלכם נשארה מפא"י, אצלנו היא כבר לא קיימת. אני חייב לצאת.

ברושי, תודה שהגעת אלינו. חדוה, בבקשה.

דודי, אחרי שחלקו לך כל כך הרבה שבחים מה שנשאר זה לחכות ל - - - האקולוגית, אני מאוד מקווה שזה יקרה.

מה שאני רציתי לומר לך, לפני 30 שנה ממשלת ישראל קבעה, במסגרת המשרד להגנת הסביבה, לסגור את כל הבורות, קרי המחצבות, שפתוחים לאורך הכבישים הראשיים. מה לעשות, בחדרה יש לנו 54,000 דונם, יש לנו כבישים לאורך ולרוחב ולאורכו של כביש 2 יש לנו ארבעה בורות פשוט פטאליים. אלה היו בורות של מחצבות, בתקופה של גניבת חולות וכורכר. מה שקורה, היום צריך לסגור אותם, לסגור, להטמין ולשקם ולהפוך את זה לפנינת ירק. יש לנו כמה בורות כאלה, כמו שאמרתי, וכדי לפקח על החומר שמכניסים לשם, שטומנים שם, כדי שגם אותם נוכל לשקם ולהפוך אותם לפנינות ירוקות. אנחנו עושים, קודם כל מבחינת הפיקוח של יעקב אדרי וניר סהר, באמת אנחנו שינינו את כל רישיון העסק והטמענו חוקים מפה עד סוף העולם ותבענו את מה שאפשר לתבוע. אתה יודע, למרות הכול, כשאתה שופך משאית מתחייבים שיהיה שם, למשל, רק פסולת בניין, אבל לצערנו הרב הרבה פעמים יש דברים אחרים וזה גורם למטרדי ריח מאוד קשים שזה פוגע בשכונה שנמצאת 150 מטר במרחק מהמטמנה. ידנו ממש קצרה מלהושיע. חשבתי שאולי כבודו יוכל לסייע לנו בפיקוח מסיבי יותר או באיזה שהיא מציאת פתרון אחר, למרות כל מה שאנחנו עושים שם.

אני לא מכיר את הנושא. הבעיה שם זה בעיקר באבק של המילוי?

מטרדי ריח.

שריפות.

מה שורפים?

מטרדי ריח כתוצאה מחומר אורגני שנשפך לתוך המטמנה.

כל הזמן זה בוער. את יכולה לכתוב מכתב מפורט ליושב ראש הוועדה?

כן, תפנו אליי.

בבקשה.

אני רוצה לדבר על תופעה שהיא ארצית, היא לא קשורה רק למקום הזה. אני מדברת על השריפות הפיראטיות, היה פה שקף על זה. זה משהו שהיינו מאוד רוצים שיגיע לוועדה שלך, שהיא ועדה מאוד חשובה. כל הרשויות, יש פה אוזלת יד מצדן, אין מספיק פיקוח, גם אם פה אולי בניצוחו של ניר יש יותר פיקוח ויותר הקפדה, במקומות אחרים כמעט שאין וזה גם מאוד מבוזר.

מי שורף?

לכל רשות יש פקחים ולאלה יש פקחים ואיש משטרה - - -

אבל מי שורף? זה פסולת ביתית?

בעיקר החקלאים ובמגזר הערבי כמובן.

זו פסולת ביתית או פסולת חקלאית?

גם וגם, הכול וזה מאוד מאוד מזהם. אם אתה מסתכל על דוחות של זיהום אוויר, זה אחד משלושת הגורמים המרכזיים. אנשים חושבים שהם לא רואים את זה, זה בקלנסואה, בטייבה, במשולש, אז הם לא רואים, אבל זה משפיע על כל האזור בצורה מאוד משמעותית. אוזלת היד של הרשויות בתחום של האכיפה הוא מאוד עמוק. היינו בכל מיני פגישות, גם במשרד להגנת הסביבה, גם במשטרה, הכול מבוזר וזה לא קורה, האכיפה בשטח לא קורית.

יש גם תיקון לחוק, שדוד ביטן חתם עליו, אני מאמינה שאתם גם תעזרו לנו להעביר, שמדבר בעיקר על זה שבעל השטח ששרפו לו בשטח יקבל קנס, שזה היום לא ברור. חלק מהבעיות באכיפה נובעות מאיך להוכיח מי שרף את מה ששרף. כל הדברים האלה ביחד, גם לקנוס את מי שמוביל את כל הזבל הזה, שהיום אי אפשר לעשות את זה, אם יהיה גם תיקון לחוק וגם יהיה קצת יותר סדר ברשויות האכיפה אנחנו אולי נצליח לקדם את הנושא הזה. גם אלדד יגיד.

אלי דלל.

שני דברים ברמה לאומית ארצית. האחד, שימוש בחומר ממוחזר. יש לא מעט פסולת בניין, בהרבה מאוד מקומות, בפרדסים, בשטחים ירוקים. אני רוכב אופניים ואני רואה את זה. אפשר לקחת את זה ולייצר את התשתיות. ישנן כל מיני הנחיות, אבל לא מיישמים אותן. כשאנחנו רואים היום שמשקיעים מיליארדי שקלים בתשתיות ויש עבודה נהדרת של השר כץ בדברים האלה, אני מבקש לנסות לראות ולקבל דיווח בוועדה מה קורה עם זה, למה לא משתמשים עם זה. זה אחת.

שתיים, הנושא של האופניים החשמליים. אני חייב לומר שלפני כשנה וחודשיים הייתה ישיבה אצלך יחד עם ועדת הכלכלה, שהיא הייתה ישיבה מדהימה, אבל אני חייב לציין את זה, ביום שישי האחרון נהרג ילד בנתניה מאופניים חשמליים, אין הדרכה, אין רישיון. אני רואה את האופניים החשמלי כמו קטנוע עם בנזין, כמו טוסטוס. אתם חייבים לקיים עוד ישיבה וליצור רגולציה יותר מחמירה.

אני אענה לך בקצרה על זה. ברשותך, יעקב. אני יזמתי את הדיון למרות שהוא לא חונה בוועדה שלנו, עשיתי שני דיונים בנושא הזה וועדת הכלכלה ביקשה - - -

אני יודע, זו פעם ראשונה שעשו את זה.

ביקשה לקחת את זה, זה נמצא אצלה, העברתי את זה לכבל, אמרתי לו שיטפל בזה, מאז אני לא עוקב בגלל שזה לא אצלי.

לא, הוא עסוק.

לא קשור, אריה, הם ביקשו, הם אמרו לי 'שמע, אתה מטפל ב - - -

בבקשה, קצר אבל.

אני רוצה להמשיך את הדברים של שני קודמיי, בקשר לפגעים בשטחים הירוקים בכיוון ההפוך. הגורם שמונע או משפר את איכות החיים של מרבית התושבים באזור זה השטחים הירוקים החקלאיים, אלי רוכב שם הרבה, הוא מכיר, איפה שיש חקלאות מפותחת ומסודרת ויש עבודות חקלאיות, שם השטחים נקיים, ואלי יודע, שוב, בעמק חפר הדברים בדרך כלל די מסודרים. במקומות שיש קשיים אז גם כל המפגעים של הפסולת ושל פסולת בניין ועד - - - הכלים שיעזרו לחקלאים לשמור על השטח ולשמור על החקלאות שתשמור על הריאות הירוקות עבור כולם, זה כלי שישמור על איכות הסביבה, לא בכיוון השלילי, בכיוון החיובי. אז כל המעשים שנעשים בנושא החקלאות, ראה מחיר המים ודברים כאלה, צריך לחשוב שיש לזה השלכות ארוכות טווח גם על איכות הסביבה, לא רק על עוד דברים אחרים. צריך לשמור על החקלאות בכל משמר ואיך שהיא בנויה ומי שגר שם, שינהל את החקלאות ואז ישמור על השטחים הירוקים.

אני מבאקה, התפקיד שלי מנהל אגף שפ"ע.

אתה יודע שאני הייתי גם מנהל שפ"ע, אז יש לך סיכוי להיות יושב ראש ועדה.

יש לנו את הבעיה של נחל חדרה. נחל חדרה חוצה את באקה מהכיוון הדרומי, הוא מגיע מהשטחים, מבאקה אל שרקיה, וגם עוד כמה כפרים. חשבנו כל הזמן שהבעיה של הביוב של באקה אל שרקיה, שנפתרה, בחודש ינואר חיברו אותם לרשת הביוב של תאגיד מי עירון, מתברר שיש עוד בעיה, שיש איזה כפר שקוראים לו כפר זייתא, בשטחים, שהשפכים שלו זורמים אצלנו בתוך הנחל. זה מפגע תברואתי בריאותי בכל הרמות שאתה יכול לדמיין. יש לנו הרבה בתי ספר שם, אולמות חתונה, אזור תעשייה, מסגד וטיילת. יש תכנית שהיא מוכנה והיא יושבת על השולחן של רשות המים ואנחנו מחכים לתשובה. הזמנו את חברת הכנסת יעל פארן, על מנת שהיא תסתכל, היא הייתה אצלנו בשבוע שעבר, על מנת שהיא תלחץ על רשות המים לזרז את התהליך.

כל יום אני עושה ביקור שם והמצב קטסטרופלי, הגעתי למצב שדיברתי עם רשות הנחלים היום, אני רוצה פתרון מיידי זמני על מנת שנחסום את הנחל, שהביוב שמגיע מהשטחים, שיעמוד ליד הגבול, שנעשה מין בריכה ושנתחיל לשאוב לתוך רשת הביוב של מי עירון. אני פונה אליך ברמה האישית, על מנת ללחוץ על רשות המים לזרז את התהליך ועל מנת שתעזור לי גם לזרז את התהליך, שייתנו לנו אישור, זה הרבה כסף שצריך לגייס על מנת לשאוב את הביוב למערכת.

איזה נחל זה?

נחל חדרה.

תודה. זיו אחרון, ראש מועצת זכרון.

משהו מאוד חשוב, דיברנו על השטחים החקלאיים, השטחים הפתוחים, גם אנחנו, לשמחתי, עדיין יישוב חקלאי גדול. אחת הסוגיות זה, שוב, המדינה מטילה על הרשויות דברים שהיא צריכה לעשות. יש לנו, גם אריה שרון יושב פה, ואיתי מבנימינה, בשטחים החקלאיים יש חיות בר. והרט"ג, גם איכות הסביבה וגם - - - חיות בר, חזירים, יש תנים, שועלים, שבסוף - - - בשטחים חקלאיים וגם במרחב האורבני. זה גם מביא מחלות, גם מביא עימותים. במקום שהרט"ג ימנו פקח שנדרש באזורים האלה הם מתחילים לחפש איך להטיל את זה על הרשויות, חצי חצי. הרשויות, אתה יודע את מצבן, אני חושב שזה תפקידו של הרט"ג, ואם צריך לזה דיון נפרד, שייקח את האחריות ויבצע את זה, זה פשוט פוגע, זה גם נזקים לחקלאים בלתי סבירים, שלא יכולים לעמוד ב - - - זה התפקיד של הרט"ג ולא להטיל את זה על הרשות.

חזירי בר מסתובבים ברחובות כבר, בפחי אשפה.

נכון. מה שעולה לשטחים החקלאיים עולה לרחובות.

ברחובות, בפחי אשפה, אני ראיתי.

אתה יודע, פעם הקיבוצניקים היו אוכלים אותם.

דודי, זה נושא לדיון ועדה.

אני אסכם את הנושא.

טליה, בבקשה, את האחרונה.

הנושא שאני רוצה לדבר עליו הוא לא מפגע בריאותי ישיר, אבל יש לו השפעה מאוד גדולה על איכות התושבים במדינת ישראל, על הבריאות הנפשית שלהם, הפסולת בצדי הדרכים ובשטחים הפתוחים. היום, אם אתה יוצא בבוקר לטייל עם הילדים שלך, אז קודם כל אתה נוסע בערוצי כביש ראשיים שהפסולת בצדדים היא בלתי נתפסת. זה לא היה ככה לפני עשר שנים, אתה מגיע לירדן, אתה מגיע לבניאס ואתה יושב בערימות טינופת. אני מנסה בכל מיני דרכים לפתור, לקדם, תמיד אני מקבלת את אותן תשובות, 'זה שייך למשרד הפנים', 'זה שייך למשרד להגנת הסביבה', 'זה שייך למשרד התשתיות', 'זה שייך לרשויות המקומיות', בסוף היום תושב במדינת ישראל יוצא ומלוכלך לו. אז אני פונה אליך, הצטיירת כבולדוזר ו - - -

דודי, בהמשך למה שהיא אמרה, על מטר מרובע אחד יכולות להיות אחריות שבע רשויות, ועדת התכנון ובנייה, רשות הטבע והגנים, כי יש להם שמורה, אבל היא שמורת נוף, תמ"א 22, רשות המרעה, מינהל מקרקעי ישראל, ששייכת לו הקרקע של המדינה, ואף אחד לא מטפל.

רבותיי, אני מציע לכם, שוב מהניסיון הצנוע שלי, לכתוב, יש נושאים שכדאי לכתוב משהו מפורט, עם כל ההסברה.

אני אסכם את זה ואני אגיד מה אני מציע.

אני בטוח שדודי יעשה את זה הכי טוב, על הצד הטוב ביותר אצלו בוועדה, הוא גם יודע למי להפנות, או דברים שיידונו בוועדה, וכמובן רשות הדיבור לך, לסכם.

רבותיי, אני מציע את המתכונת הבאה. יעקב, אני מציע שאתם תחליטו על איזה שני נושאים, לדעתי לא כדאי יותר, בגלל שזה הופך להיות לא אפקטיבי, שמתאפיינים בבעיות של האיגוד הזה. יכול להיות שהן גם ארציות, אבל זה לא חשוב, אני אקיים דיון בוועדה על האיגוד הזה ואנחנו נזמין אתכם כמובן. רק תרשמו לי את הנושאים כדי שאני אזמין את הגורמים הרלוונטיים ושם אנחנו נדון ונתחיל להתקדם לפני העניין.

לגבי הנושא של זיהום נהר חדרה, אתה לא צריך לחכות. תכתבו לי מכתב, אני אזמן אותם אליי, אני לא צריך יותר מעשר דקות, אני אזמין אותך. דרך אגב, עשינו גם סיכום היסטורי בסיפור של המים של החקלאות, לא אכנס לזה, לא אלאה אתכם.

יש על זה ויכוח.

אין ויכוח. מי שלקחנו לו יש לו ויכוח, מי שנתנו לו אין ויכוח, אז לרוב המדינה נתנו. לפי התגובות אני יודע למי לקחנו.

הוא רוצה להמשיך לשלם חצי שקל.

אריה, בוא, אנחנו רוצים להישאר ברוח טובה.

זיו, לגבי הרט"ג אותו סיפור, אין שום בעיה, תכתוב לי משהו, אני אזמין אותך ואת שאול, רבע שעה. אני מסכים איתך שבסך הכול זה התפקיד של הרט"ג, זה לא שוק מחנה יהודה, 'בוא תן לי אתה רבע פקח, אתה שני שליש'.

בדיוק ככה.

יש להם מספיק כסף, תאמין לי. אנחנו נביא אותו באיזה בוקר, תבוא, השיבא כבר מחכה עם הנענע והעוגיות, נביא אותו חצי שעה, נגמור עם העניין.

לגבי הסיפור של הפסולת, אני מול מינהל התכנון נמצא במין, הייתי קורא לזה מין משא ומתן ואני לוחץ עליהם מאוד קשה על מנת שיגישו ויתכננו תכנית מתאר ארצית לכל הנושא של אתרים לפינוי עודפי עפר ופסולת בנייה. אין אותם במדינת ישראל היום. אני לא מדבר כרגע על מישהו שנוסע עכשיו עם ילדיו באוטו והילד פותח את החלון וזורק במבה, זה לא בתחום שלי, שימו בצד, זו בעיה עירונית וראש העיר או כל עירייה צריכה לנקות את השטח שלה לפי האמצעים שעומדים לרשותה. הפסולת שאת מדברת עליה, לטעמי, כפי שאני מבין אותה, היא הפקרה של עודפי עפר ופסולת בנייה, שזה הערימות ש - - -

לא, ממש לא, הכול יש שם. שורפים הכול.

יש גם שקיות במבה, על זה אני לא מדבר. אני מדבר בעיקר על הנושאים האלה. דרך אגב, לגבי הנושא של המכוניות, אנחנו נמצאים עכשיו עם המשרד לאיכות הסביבה במכרז מאוד גדול. אני סיכמתי איתם לגבי כל הנושא של הגרט. אני לא אלאה אתכם, אני מתעסק במיליון נושאים, אחד מהם זה זה. יש תקצוב, סיכמנו על מתכון של כמעט 200 מיליון שקל, כרגע המשרד מכין את המכרז כדי לצאת למכרז גדול מאוד להוריד את כל המכוניות הישנות מהכביש, כמו שהיה בזמנו. היה כמה לירות, הפסיקו כשנגמר, אז כאילו נגמרו המכוניות הישנות

זה היה טוב המבצע הזה, שנתנו כסף.

כן, ולגרוט אותן כמו שצריך ולפזר אותן אחרי זה לכל השימושים והמחזורים הרציניים. אבל כרגע במדינת ישראל, אני אומר לכם באופן חד משמעי, יש שתי בעיות מרכזיות שקשורות, בגלל שאני מאמין שבסופו של דבר מי שאמור לנהל את האתרים האלה זה האיגודים, זה הסיפור. אתר לפסולת בנייה ואתר לעודפי עפר, שזה אחד, ומפעל בכלל לנושא של אשפה, אין במדינת ישראל תכנון, כל אחד עושה מה שהוא רוצה, לרוב אין להם פתרונות קצה לאף אחד, איך אמרתי בדיון הקודם שהיה לי? אזרח רגיל במדינת ישראל, כהגדרה, הוא שומר חוק, זו תפיסת העולם שלי. אם אתה תגיד לי 'תלך לשם, תשפוך', סביר להניח שהוא יילך לשם, אם זה לא יעלה לא יותר מדי ואם הוא לא יבין שאתה סתם מטרטר אותו, אבל אם אין לו לאן ללכת ואתה שולח אותו מכאן לשפוך באילת, הוא לא ייסע לשם.

זו בדיוק הבעיה עם המטמנות.

אמרתי, ולכן הוא ישפוך איפה שהוא יכול, איפה שלא תופסים אותו ולרוב אלה המקומות הכי קשים אחרי זה להוציא אותם, זה איזה מדרון פה, מדרון שם, הוא מרים את הקיפר, שופך לך את המשאית, לך עכשיו תוציא אותה. אלה דברים שאני עובד מול מינהל התכנון, זה לא פשוט. זה חלמאות של מדינת ישראל איך הגענו למצב עד היום ככה, היום כמעט אין מפעלים לטיפול באשפה ביתית, כל מי שיש לו הפרדה במקור, זה מצחיק אותי, מחנכים את הילדים, פחים כחולים, פחים אדומים, פחים צהובים, כולם באים, רק במשאיות שונות, לאותה מזבלה. חוץ מזכרון.

אבל בגדול אני אומר, היום יש מפעלים בעולם שבאה משאית, מרימה את הקיפר, יש הפרדה, הכול אוטומט, אתה כמעט לא צריך להטמין שום דבר והכול בסדר, רק אצלנו כאן אין תכנון. יש הרבה כסף, יש הרבה מאוד כסף בכל ההיטלים ש - - - יש למעלה ממיליארד שקלים - - -

הבעיה שזה עולה הרבה כסף, אז הם זורקים את זה.

אז מה עושים? אומרים לערים 'אתם תשלמו אגרת הטמנה', זה יענו היטל הטמנה. עכשיו, מה אני מעניש אותך? אתה אומר לי 'טוב, אבל אני לא רוצה להטמין, תגיד לי איפה', הוא אומר 'אני אראה לך, אבל אתה תשלם את היטל ההטמנה'. דרך אגב, אמרתי, יושבים שם למעלה ממיליארד שקל, אנחנו אפשרנו טיפה עכשיו להוציא בגלל שיש לחצים של ראשי הערים, הם רוצים קצת פחים, קצת פה, קצת שם, אבל אני רואה את רוב הכסף הזה בסוף הולך לכיוון המפעלים לטיפול באשפה, בגלל שאני רואה כל מפעל כזה במאות מיליוני שקלים, אני לא רואה את הרשויות יודעות להביא את הכסף הזה. דרך אגב, זה כסף שלהם, זה לא של המדינה, לכן אני רואה מצ'ינג בסוף בין המדינה לבין הכסף הזה, ומקסימום הערים יוסיפו עוד כמה לירות, אבל אני רואה מפעל אזורי שמי שמטפל בו זה האיגוד, זה לא מפעל לעיר אחת, אין דבר כזה, אני לא בטוח שמדינת ישראל צריכה יותר מעשרה מפעלים בכל המדינה. אני רואה בעצם את התוכן של איגוד הערים בזה, בטיפול בזה, זה יהיה מפעל שלו, הוא יתפעל אותו והוא נותן את השירותים שלו לערים של עצמו.

אתה יודע כמה כסף תחסוך בכל הניסיונות - - -

נכון. דרך אגב, אני גם חוקקתי חוק בכנסת לגבי הנושא של האשכולות, לא אלאה אתכם, זה כדי שיהיה גם מצב שיהיו אשכולות, בקיצור איגודים. זה איגוד יפה וטוב, אבל יש מקומות שיש שם בעיות.

אני עומד לרשותכם, כפי שאמרתי, יעקב יסכם איתי איזה נושאים אתם רוצים. כפי שאמרתי, לא צריך יותר משניים, אחרת חבל לנו על הזמן. אני אקדיש לזה דיון, אנחנו נזמין אתכם בצורה מכובדת ואני מודה לכולם.

רבותיי, תודה וזו ההזדמנות להגיד לכולם חג שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.