הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 111

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז (21 במרץ 2017), שעה 14:00

כנס לציון היום הלאומי למדע לשנת 2017

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

מנואל טרכטנברג

חיים ילין

יעל כהן-פארן

יגאל דור - מנהל תכנית עתודה מדעית טכנולוגית, מינהל המדע והטכנולוגיה, משרד החינוך

פרופ' נילי כהן - נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גדי גלזר - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מארק גלגר - מ"מ שגריר האיחוד האירופי בישראל

כריסטיאן יורגנס - הנספח המדעי, שגרירות גרמניה בישראל

מטאו פרארי - הנציג מטעם גב' מיקאלה גורן מונטי, קרן גורן מונטי פרארי

מיה הלוי - מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים

שחף קיזלשטיין - סגן נשיא אינטל

צביאל למברגר - מהנדס תוכנה, אינטל

ליפז חרודי - נציגת המדענים הצעירים

ענת לוי

ס.ל., חבר תרגומים

כנס לציון היום הלאומי למדע לשנת 2017

שלום לכם. כבוד יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב, חברי ועדת המדע והטכנולוגיה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן וחבר הכנסת חיים ילין, פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים, מארק גלגר, ממלא מקום שגריר האיחוד האירופי בישראל, כריסטיאן יורגנס, הנספח המדעי משגרירות גרמניה בישראל, מטאו פרארי, נציגה של גב' מיקאלה גורן מונטי מאיטליה, העומדת בראש הקרן המשפחתית, קרן גורן מונטי פרארי. הקרן תורמת לתחרות המדענים והמפתחים הצעירים בישראל ועל כך תודתנו. יגאל דור, מפקח ומנהל תכנית עתודה מדעית טכנולוגית במינהל המדע והטכנולוגיה שבמשרד החינוך, מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים, חברי כנסת, מדענים ראשיים, חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תלמידים, מורים, מנהלים והורים, אורחים נכבדים, ברוכים הבאים ליום הלאומי למדע.

אני מתכבדת להזמין את יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה לפתוח את אירועי טקס היום הלאומי למדע ה-17 למדינת ישראל. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שמה לה למטרה להעלות את מעמד המדע והטכנולוגיה במדינה על סדר היום הלאומי, בחינוך, בתקציבים, בתקשורת ובקרב הציבור כולו. במסגרת זו יזמה הוועדה את היום הלאומי למדע שנערך בכל שנה לציון יום הולדתו של אלברט איינשטיין. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה, גברתי המנחה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת חיים ילין, חברת הכנסת יעל כהן-פארן. את הזכרת את כולם, אבל בכל אופן חברי הפאנל, חברי הוועדה, אבל בעיקר אתכם, תלמידים יקרים ובני המשפחה. כבוד הוא לנו לארח את טקס הסיום של התחרות המיוחדת הזאת, תחרות שאתם קוראים ללה מדענים ומפתחים צעירים בישראל, דור העתיד שלנו, הכישרונות האמיתיים שיש ואתם הגעתם ליום הזה במסגרת הפעילות של ועדת המדע והטכנולוגיה שמקיימת לציון היום הלאומי למדע לשנת 2017.

זו לא פעם ראשונה, אנחנו כבר ברצף שנה שנייה עושים את זה, אז ככה שבזכותכם אנחנו הופכים את זה למסורת, לא כאירוע מזדמן, כמסורת שאנחנו שנה שנייה ונעשה את זה גם בשנה הבאה. זה מזכיר לי מה שהיה בשנה שעברה ומה שבלט בתחילת האירוע, זה המתח שיש עליכם, וזה טבעי, לכם, למשפחה, אבל תרשו לי משהו, אנחנו, שמחוץ למתח הזה, מתרגשים. דיברנו מקודם שלא בטוח שתאמינו שאנחנו מתרגשים, אבל אני אומר לכם, ההכנות וההיערכות ליום הזה, באמת אנחנו מזדהים גם עם היום הזה ועם האירוע החשוב שלכם. ואיך אנחנו מסתכלים עליכם? מבחינתנו כולכם מקום ראשון, זה מה שהכי חשוב. מי שהגיע ליום הזה ולאירוע הזה לאחר באמת שהייתם צריכים להצטיין בהרבה דברים והגעתם לשלב הסיום, זה אומר שיש לכם הרבה יכולות, כישרונות ברוכים ובעצם זה שאתם יכולים לחשוב ולקחת נושא ולפתח אותו בדברים שמאוד מאוד חשובים לנו אנחנו רואים באמת את ההמשך.

ותאמינו לי שאני מסתכל עליכם היום ומעניין אותי, אני ככה סקרן מה יהיה בעוד לא משנה כמה שנים, אם זה 20 שנה ואם זה יותר, אין לי ספק שאתם תגיעו להרבה הישגים ומעניין אותי, מסקרן אותי לדעת, כל אחד ואחד שכאן מצטיין והגעתם לשלב הזה, איפה תהיו, מכיוון שהרבה מדענים, חוקרים ומפתחים שהם היום בעלי שם, ככה זה התחיל, עם פרסים בגיל צעיר, הצטיינות בגיל צעיר. לרוב. והנה אנחנו יודעים שאתם בתחילת הדרך, דרככם לפניכם ואני רואה אתכם היום ואנחנו אומרים שאנחנו זוכים שב-2017, חברי הכנסת, 'אנחנו היינו בטקס שנתנו להם כבר פרס הצטיינות'.

לכן אנחנו מרגישים שותפים באירוע. אנחנו לא אומרים את הדברים האלה מהשפה ולחוץ, אנחנו באמת חושבים שאתם הולכים בדרך חשובה מאוד, שיש לכם אתגרים לא מעטים כדי להגיע ליעדים, אבל אנחנו בטוחים ואנחנו רוצים ולכן נעודד אתכם לעמוד ביעדים האלה. ולכן אנחנו מציינים את היום הזה, גם עם הפרסים של המצטיינים ובאופן כללי לציין את היכולת הזו להגיע לשלב הסיום.

יש אולי דימוי שפוליטיקאים לפעמים אומרים דברים מהשפה ולחוץ, אבל אני אפתח בפניכם ואגיד לכם, חבריי גם יודעים, שלכל חבר כנסת ניתנת פעם בשנה אפשרות לקבל את האולם הזה ולקיים בו אירוע ממלכתי עם כל כללי הטקס בדברים שהכי חשובים לו. אני, גם כיושב ראש ועדת המדע, יש הרבה דברים שמציינים אותם, מעשי התחדשות, חדשנות שיש בתוך משרדי ממשלה, יש לנו מדענים שהגיעו להישגים יישומיים, לציין הרבה דברים, גם במסגרת פעילות ציבורית, כל אחד במה שהוא מתעסק, יש הרבה דברים לציין. זו שנה שנייה, גם בשיתוף פעולה עם הוועדה, עם מנהלת הוועדה וכל הצוות, אנחנו רואים את היום הזה, אני בחרתי את היום הזה, יותר אין לי זכות לקבל את האולם עם כל ההכנות שיש וההתרחשות שיש מסביב לזה, בשבילכם הצעירים בגלל שאני באמת מאמין בעידוד בגיל צעיר, להראות לכם את החשיבות שאנחנו רואים בזה מבחינה ממלכתית לאומית.

אנחנו נחשפים יום יום לצורך לשלב בין ההון האנושי המיוחד שיש לנו כאן במדינת ישראל לבין הצרכים שלנו, להקים אותנו ולחזק אותנו בתור מדינה שצריכה להתמודד עם הרבה הרבה אתגרים ובלי שיש דור צעיר, אתם לעצמכם, וככה אתם משמשים גם סמל ודוגמה לחיקוי. אתם יודעים, מי שנמצא פה בשלבי הסיום זה באמת המיטב והמובחרים, אבל יש עוד הרבה שאנחנו יודעים שמגיל צעיר צריך לפתוח להם את העולם הזה, את היכולות האלה ולחזק אותם בדרך הזו.

במסגרת ועדת המדע אנחנו רואים את האתגרים והחידושים הטכנולוגיים הרבים ואנחנו באמת מקיימים, ועדת המדע, אני אחשוף בפניכם קצת את ועדת המדע, את הבמה הייחודית שאנחנו מקיימים, לעתים בשיח בין מדענים, בין נציגי הממשלה ובין גופי ממשל וציבור, אני מכבד את פרופ' מנואל טרכטנברג, חבר הוועדה, שבא לכבד אותנו ולהשתתף איתנו באירוע החשוב הזה, אנחנו עובדים גם מול גופי ממשל וציבור, גופים פרטיים במגוון של תחומי ידע ואנחנו בדיונים שלנו מנסים לייצר איזונים, בלמים, שיח, חשיבה, קידום, פיקוח. גם במסגרת פיתוחים טכנולוגיים מהירים יש תופעות שצריך גם לדעת איך להתמודד איתן, אני לא אקרא לזה תופעות שליליות, אבל תופעות של שיימינג, סייבר, אלימות ברשת, שאנחנו רואים, גם לכם כצעירים וגם באופן כללי המדענים.

אחד האתגרים שלנו זה גם לצמצם פערים שנוצרים עם ההתפתחות הטכנולוגית. גם נוצרים וגם יכולים להיווצר פערים חברתיים ואנחנו רוצים שיהיה צדק חברתי וגם שייתנו משאבים ופעולות שייעשו לצמצום הפערים.

אנחנו חושבים שצריכה להיות נגישות טכנולוגית לבעלי מוגבלויות. אנחנו חושבים שבכלל האזרחים צריכים לקבל ממשל זמין ואמין ולקרב את הפריפריה למרכז. כפי שאמרתי, חלק מהפעילות שלנו זה באמת לקדם תקציבים לקידום כל נושא המדע, כל נושא הטכנולוגיה, כל נושא בכלל של מחקר , שיש צורך מאוד גדול בפעילות הזאת. לא תמיד יש מי זה שבא ומעלה את זה, מציף את זה ודורש את זה.

לא נותר לי אלא באמת לברך אתכם ביום החשוב הזה, שתמשיכו בעשייתכם החשובה לבחון, להעמיק, להגיע לחקר הבריאה, נפלאותיה של הבריאה, נפלאות בוראה, ובאמת תוכלו לממש במקסימום ובכל האפשרויות והאמצעים את הפוטנציאל הגדול שטמון בכם.

רק תרשו לי להודות לצוות ועדת המדע, בראשות מנהלת הוועדה, ענת לוי, כל העוזרות, נעמי ואיילת, היועצים המשפטיים, עוזרי המחקר וגם העוזרים שלי בתוך הלשכה שלי, שכולם פעלו ועשו כדי שהיום הזה יצליח. שיהיה לכם יום טוב.

תודה רבה ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב. אני מתכבדת להזמין את פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לברך בשמה של האקדמיה.

חבר הכנסת אורי מקלב, יושב ראש ועדת המדע של הכנסת, חברי הכנסת, קהל יקר ונכבד, תלמידים מצטיינים, משפחות. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שמחה לחגוג עם כנסת ישראל את היום הלאומי למדע 2017. האקדמיה נוסדה בחוק של הכנסת בשנת 1961 כשראש הממשלה דוד בן גוריון היה שותף לחוק ואחד מתומכיו הגדולים.

דוד בן גוריון הבין שהמדע לא רק מקדם את הידע שלנו על העולם, אלא גם מקדם את רווחת החברה כולה. ראו לאחרונה את עסקת הענק מוביליי, שנולדה במעבדה של פרופ' אמנון שעשוע, מהאוניברסיטה העברית, ואינטל, שנציגיה יושבים כאן, הם שותפים לעסקה שתביא רווחה לעולם כולו, למדינת ישראל ולמחקר במדינת ישראל. בן גוריון ביקש להגשים את חזונו של ישעיהו כי מציון תצא תורה והצליח בכך. זוכי פרס נובל, טיורינג, מדליית פילד, כולם חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מהווים דוגמה ומופת להצלחת המדע הישראלי בעולם כולו.

אני אומר לכם כמה מילים על תפקידה של האקדמיה הלאומית למדעים. תפקידנו הוא לקדם את המדע, לייעץ לממשלה בענייני מדע והאקדמיה עושה זאת בגזרות שונות. עצה אחת שהאקדמיה מבקשת להבליט היא זאת, כדי לקדם את המדע ולזכות בפירות ההצלחה המדעית והטכנולוגית מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהשקיע רבות במחקר, בתשתיות, בציוד, בחינוך. האקדמיה רואה חשיבות מיוחדת בקידומו של החינוך המדעי בישראל בתחומיו השונים והמגוונים. האקדמיה גם מבקשת לעודד השתתפותן של תלמידות בתחומים אלה של מדע וטכנולוגיה. אני חושבת שאני רואה כאן זוכות. אני שמחה לשלוח לזוכות ברכה מיוחדת ואני כמובן מברכת את הזוכים כולם.

האקדמיה, בהשתתפות פעילה של האקדמיה הצעירה, שמחה מאוד להיות שותפה בתחרות של מדענים ומפתחים צעירים בישראל שאותה מוביל ומארגן מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים. מדינת ישראל חרתה על דגלה את ערכי הרוח, המדע והיצירה. חשוב לטעת ערכים אלה במערכת החינוך החל משלבי החינוך המוקדמים ובכל מהלכם. ביטוי לכך משתקף בתחרות זו וברור, כפי שאמר חבר הכנסת מקלב, שאותם צעירים המגלים עניין במחקר ובפיתוח כבר בשנות לימודיהם בבית הספר התיכון יהוו הגרעין לדור המדענים הבא של המדינה.

אנחנו, האקדמיה הלאומית למדעים, שמחים לקחת חלק במפעל חשוב זה. אני מבקשת להביע הערכה עמוקה לכל העוסקים במלאכה, למוזיאון המדע, למנהלת מיה הלוי, לצוות כולו, לחבר השופטים, לפרופ' גדי גלזר, לפרופ' חנוך גוטפרוינד, שאמנם אינו נמצא היום בטקס, אבל אפשר להגיד שהוא האב הרוחני וחשוב לי להביע כאן הוקרה לתרומתו יוצאת הדופן לחינוך המדעי.

אני מבקשת לחתום בברכה חמה לתלמידים הלוקחים חלק בתחרות, למשפחותיהם ואני מאחלת לכם מקרב לב הצלחה עתה ובהמשך הדרך. תודה רבה לכם.

תודה רבה לפרופ' כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אני מתכבדת להזמין את מארק גלגר, ממלא מקום שגריר האיחוד האירופי בישראל לברך בשמו של השגריר. מר גלגר ידבר בשפה האנגלית ותרגום דבריו יוקרן על המסך. מר גלגר, תודה שהצטרפת אלינו.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה רבה, חברי הכנסת אורי מקלב, חיים ילין, יעל כהן-פארן, פרופ' טרכטנברג, האורחים הישראלים והאירופאים, תלמידים, מורים והורים. זה עונג לייצג את האיחוד האירופי ולפגוש את המנצחים הישראלים בתחרות מדענים צעירים שאמורים לייצג את ישראל בתחרות מדענים צעירים של האיחוד האירופי שתתקיים בטאלין, אסטוניה בספטמבר. מאז ישראל חברה באיחוד האירופי, 26 ישראלים צעירים זכו בפרסים ואני מקווה שגם השנה נראה זוכים מישראל.

אם אפשר לדבר מהמקום שלי, אנחנו נהנים להיות שגרירים של אירופה בישראל, אני מקווה שהצעירים ייהנו להיות שגרירי ישראל באירופה ולקדם את ההישגים של שיתוף הפעולה שקיים בין האיחוד האירופי וישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכשתהיו בטאלין, הייתי ממליץ לכם לנצל את הזמן גם ליהנות מהמקומות היפים של העיר, ובעיקר העיר העתיקה.

אני רוצה גם להודות במיוחד למוזיאון המדע ע"ש בלומפילד שמארגן בכל שנה את התחרות הישראלית ומכין את התלמידים הצעירים שמשתתפים בתחרות, גם שני הילדים שלי נהנים ממוזיאון המדע, אני מביא אותם מדי פעם ואני מקווה שגם הם יזכו לייצג את המדינה שלהם בתחרות שכזו.

אז אני מאחל לכם המשך הצלחה בלימודיכם ובכל דרך שתבחרו לעצמכם ושיהיה בהצלחה לכולם. תודה רבה.

תודה רבה למארק גלגר. אני מתכבדת להזמין כעת את כריסטיאן יורגנס, הנספח המדעי בשגרירות גרמניה בישראל. ברוך הבא.

(תרגום חופשי מאנגלית): שלום ליושב ראש הוועדה אורי מקלב ולשאר חברי הכנסת ונשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, פרופ' נילי כהן, מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד מיה הלוי, פרופ' גדי גלזר, מר גלגר, נציג האיחוד האירופי, גבירותיי ורבותיי. זה כבוד בשבילי להשתתף באירוע זה של תחרות המדענים הצעירים בישראל, כנספח המדעי של השגרירות הגרמנית ומשרד החינוך והמחקר הגרמני.

כמו בכל שנה בתחרות המדען הצעיר משרד החינוך והמחקר הגרמני משתתף בפרס. השנה כולל הפרס טיול לגרמניה והשתתפות במחנה המדע הבינלאומי במעבדת אקס באוניברסיטת גטינגן. מעטים מכם יודעים על אוניברסיטת גטינגן, אז אומר לכם שהאוניברסיטה מפורסמת במיוחד במתמטיקאים והפיזיקאים שלה, הנאציזם והאנטישמיות היו אסון לאוניברסיטה הזו ולקהילת המדע כולו בגרמניה. הפרופסורים היהודים, שהיוו יותר מחמישית מהסגל, גורשו על ידי הנאצים ב-1933, ביניהם מתמטיקאים ומדענים מוכרים, חלקם זוכי פרס נובל, ביניהם אמי נתר, שהייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופסור במתמטיקה בגרמניה, וזוכי נובל כמו מקס פון וג'יימס פרנק.

כיום יש לוח זיכרון חקוק על לוח זיכרון באוניברסיטה שמזכיר את ההיסטוריה של האוניברסיטה בתקופת השלטון הנאצי. זה השירות שלנו, זו החובה שלנו לשמר את הזיכרון, 'זכור ושמור', כמו שכתוב על לוח זיכרון בגטינגן.

אנחנו מודעים למאמצים של פוליטיקאים רבים ומדענים משני הצדדים שהחלו כבר בשנות החמישים, על ידי של דוד בן גוריון והקנצלר קונרד אדנאואר, והיום הקשרים שנוצרו, במיוחד קשרי המדע, בין ישראל לגרמניה הם מצוינים וכמעט נורמליים. אני חייב לומר כמעט, כי שימור הזיכרון זו משימה שלעולם לא תסתיים.

מי מכם שיגיע לגרמניה יתמודד עם תחושות שונות ולעתים מעורבות, אתם אולי תראו ממצאים של הקהילה היהודית בגרמניה מימי הביניים במוזיאונים היהודיים בגרמניה, אתם תראו גם המחשה של הפשעים שנעשו על ידי הנאצים נגד היהודים ושל השואה ואתם תחוו את הקהילה היהודית שעכשיו גדלה וצומחת במקומות שונים בגרמניה. אתם תפגשו אנשים שקשורים להיסטוריה המשותפת וגם אנשים, אולי בגילאים שלכם, שלהם אתם תצטרכו להסביר שלפעמים דברים נראים שונים כשאתה חי בישראל והפרספקטיבה שלך אחרת. אתם גם תחוו מדינה שבימים האלה יש לה שיתופי פעולה בינלאומיים, במיוחד במדע. הפיתוח המדעי בגרמניה יותר מאשר קודם, ברוח זו של שיתוף פעולה בינלאומי וכימיה ומיקרוביולוגיה שאף זכו בפרס נובל מאז 2003.

מאז 2003 אורגנו מחנות המדע הבינלאומי עבור תיכוניסטים ובוגרים אחרים מכל הארצות שבאים ללמוד ביחד שלושה או ארבעה שבועות ביולוגיה, כימיה ופיזיקה ומשתתפים בתכניות מיוחדות.

הדור של המדענים, שבנו את הקשרים המדעיים המצוינים בין גרמניה לישראל היום, מעבירים את הלפיד לדור הצעיר ואנחנו זקוקים לכם, המדענים הצעירים, שתמשיכו את זה. לכן אנחנו מזמינים אתכם לנצל את ההזדמנות של הפרס הזה ואנחנו מחכים לקבל אתכם בגרמניה. תודה.

תודה לכריסטיאן יורגנס. אני מתכבדת להזמין את צביאל למברגר. צביאל בעצמו היה אחד ממשתתפי התחרות למדענים ולמפתחים צעירים לישראל, זה היה בשנת 2001, והשנה הוא מנחה בתחרות מטעם חברת אינטל. תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל מציינת השנה 20 שנות פעילות, למעלה מ-1,000 תלמידי תיכון מצטיינים השתתפו בתחרות במהלך כל שנותיה, רובם ככולם משולבים כיום בתחומי המחקר והאקדמיה, בתעשייה ובעסקים. צביאל, בבקשה.

שלום לכולם. אני בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהנדסה ביו רפואית מהטכניון ובזמני הפנוי אני באמת מהנדס בחברת אינטל ורציתי לספר לכם בכמה דקות את הסיפור האישי שלי ואיך שהוא מתחבר לתחרות. אז אצלי באמת לפני פחות או יותר 16 שנים הייתי תלמיד בכיתה י"ב בבית ספר חקלאי פרדס חנה. בין איסוף ביצים וחליבות בשגרת היום שלנו בבית הספר נורא נמשכתי לתחום המדעים, השנה היא שנת 2000 פחות או יותר, לפני גוגל, לפני פייסבוק ולפני סמרטפון ועדיין מצאתי ורציתי והגעתי ולמדתי בגרות בהיקף של 5 יחידות. הייתה לי מורה מדהימה בשם איריס והיא עוררה בי את הרצון לעשות מעבר לרק ללמוד ולכן בעצה אחת איתה החלטתי לעשות עבודת גמר והיא נתנה לי את הזכות לבחור אותה.

עכשיו, מה עניין אותי, תלמיד כיתה י"ב בזמנו? עניינה אותי העובדה שאני עומד לסיים את בית הספר, כל החברים שלי התנדפו, כל אחד למקומות שלו, נורא נורא הטריד אותנו איך נשמור על קשר אחד עם השני ואיך נחלוק חוויות, אז אני חשבתי, אוקיי, יש לנו ספר מחזור, בואו ננסה לעשות ספר מחזור וירטואלי, נהפוך אותו למשהו בסגנון הבא, אנחנו נעשה לכל אחד דף פרופיל, נשים תמונה והוא יוכל להעלות תמונות לדף הפרופיל הזה שלו ולשתף את החברים שלו בחוויות ויהיה אזור משותף. בקיצור, פייסבוק.

ככה התחלתי לעבוד מאוד מאוד קשה מכיוון שלא ידעתי לכתוב שום דבר בשפות האלה, בזמנו פחות היה את המידע באינטרנט, הלכתי קניתי ספרים, ישבתי ולמדתי כל מיני שפות תכנות במשך מספר חודשים, בסופו של דבר העבודה הצליחה ואז ללא ידיעתי המורה שלי איריס רשמה אותי לתחרות המדע ועוד יותר שלא בידיעתי נבחרתי ועליתי לגמר. אני זוכר ממש היטב את התחרות בזמן ההוא, אני בוודאי זוכר את תקופת ההכנות שבה עובדים על המצגת והחונכים כל הזמן מנסים לשפר ולטייב והפוסטר, הפוסטר, הפוסטר, שהחברים פה, לדעתי, מכירים אותו היטב. שום דבר לא השתנה. התחרות הייתה מדהימה, היא נמשכה יום אחד, פגשתי חברי כנסת ומדענים ושרים.

זו הייתה חוויה מעצבת בשבילי. למעשה כל כך מעצבת שהחלטתי בעקבותיה שזה פחות או יותר המסלול שאני רוצה ללכת אליו בחיים, אבל הייתי תלמיד כיתה י"ב, בישראל רוב תלמידי כיתה י"ב צריכים ללכת לצבא ודווקא אליי פנו מיד לאחר התחרות איזה שהיא חברה שישבה בראש העין, אמרו 'תשמע, יש לך רעיון נהדר, בוא נפתח אותו למוצר מסחרי'. מה הם חשבו לעצמם, נכון? בקיצור, הייתי בצומת החלטה, באותו זמן התקבלתי לקורס חובלים והתלבטתי, הם אמרו שאין מה לדבר בכלל, אז אני צריך לעשות איזה שהוא תפקיד עורפי ולעבוד על המוצר ביחד, אבל באותו צומת, באותה נקודה החלטתי את מה שאני גם מאמין בו כיום, שאין קיצורי דרך, צריך ללמוד, צריך להבין, צריך להתנסות ורק דרך זה מצליחים להתקדם ולהגיע להצלחה. אז באמת הלכתי לחיל הים בלב שלם, אני שלם עם זה עד היום, אבל גם החלטתי שבמקביל לעשייה המדעית אני רוצה כן לעבוד עם אנשים אחרים כדי להחזיר בחזרה לקהילה.

לכן המחלקה שלי בצבא הייתה מתנדבת בבתי אבות ועם ניצולי שואה, זה היה חשוב בדיוק כמו ההכנה של הספינה לים. בהמשך במהלך הלימודים שלי באוניברסיטה התנדבתי עם בני נוער והתנדבתי בבית חולים לקשישים, בית רבקה, זה היה מוסד מדהים, וכשהגיע הזמן לעשות עבודות אקדמיות, כשרוב החבר'ה, עובדים ועושים את זה בעבודה כדי לקבל על זה כסף, אז אני ושותפי עשינו עבודה שהמטרה שלה הייתה לסייע להורים כבדי שמיעה לזהות את הבכי של התינוק שלהם ולנסות להבין מה הוא אומר. וזה ממשיך. במהלך התואר השני שלי חברתי לחברת סטרט אפ ישראלי, חדשני וביחד פיתחנו מוצר שהמטרה שלו זה לזהות אוטיזם מהיום הראשון לחייו של התינוק ובכך בעצם לשפר באופן משמעותי את מסלול חייו.

ומה שאני בעצם רוצה להגיד בכל הסיפור הזה ואני מגיע לזה זה שלפני בערך שנה וחצי התחלתי לעבוד בחברת אינטל, מיד בהתחלה פגשתי את נועה, שמלבד היותה מנהלת ועובדת באינטל היא אדם שמקדש את העשייה הזאת. היא נכנסה אלינו לצוות בפעם הראשונה, אני הייתי בטוח שהיא הולכת לדבר על המוצר והתקציבים וכן הלאה ומה שהיא אמרה זה 'חבר'ה, יש פה מישהו שמתנדב? יש פה מישהו שעושה בחזרה?' אף אחד לא הרים את היד, לבושתנו, ואז היא אמרה 'אני מתנדבת בתחרות המדע הארצית לנוער', אמרתי 'אני מכיר, הייתי בתחרות'. אז כמובן שקפצנו אני וצחי ביחד על ההזדמנות המדהימה להשתתף בתחרות, הפעם מהצד של החונכים. חנכנו השנה שתי קבוצות, ניקול ונופר שפיתחו מוצר שהמטרה שלו היא פשוט להציל חיים של אנשים שעוברים החלפה של מפרק ירך על ידי פיתוח של שתל חדשני, וגיא ויונתן שפיתחו קרסולית ריאקטיבית שגם אמורה לשפר את הביצועים של הספורטאים, אבל יותר מזה, לשפר את היכולת של הרופא לעקוב ולנטר בבית אחרי האנשים ואחרי העבודה שלהם. בחודשים האחרונים של לעבוד איתם, אני רוצה להגיד לכם שזו הייתה חוויה נהדרת, אנשים שלא לוקחים שום דבר כמובן מאליו, שמסתכלים לאתגר בעיניים ופותרים אותו. עבודות ברמה גבוהה מאוד, וזו רק נגיעה קטנה ממה שבטח אנשים פה עשו, ממה שהספקתי לראות.

וכשפנתה אליי רוני ושאלה אם אני אהיה מוכן לדבר ולהגיד כמה מילים, אז מה חושבים בנקודה הזאת, מה נותן לך איזה סוג של השראה. אני, מהנקודה הקטנה שלי ההשראה שלי היא המשפחה שלי, האנשים שסובבים אותי, אני מקווה שכל אחד מכם, יש לו את ההשראה הפרטית שלו שלוקחת אותו למקומות שהוא רוצה ויכול להגיע אליהם. אני ניסיתי להגיד לסיום בכמה משפטים מה הצלחתי ללמוד עד עכשיו בתהליך, אז אני אומר, חבר'ה, הזדמנויות יהיו לכם, אתם אנשים מוכשרים מאוד והדברים יגיעו אליכם ואתם תצטרכו לדעת לנצל ולבחור ולהיות נאמנים לעצמכם, קודם כל, להטיל ספק, בבעיות ובמצבים שאתם רואים, אל תקבלו את הדברים כמובן מאליו, יכול מאוד להיות שאתם יודעים לעשות את זה טוב יותר, תציבו לעצמכם מטרות, מה המטרה, איך מגיעים אליה, תוך כמה זמן, תסתכלו על הדרך, איפה אתם ביחס למה שהצבתם, אל תוותרו לעצמכם.

דעו לכם דבר אחד, שבו אני הכי בטוח, באולם הזה כאן יושבים המנכ"לים הבאים, המדענים הבאים, המורים, המחנכים, האמנים, זה אתם, זה פשוט נמצא בעתיד שלכם. תאמינו בעצמכם ותצליחו. תודה רבה.

תודה לצביאל למברגר. ונעבור עתה לחלקו השני של האירוע, לטקס הענקת הפרסים, לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים לישראל החוגגת 20 שנה לקיומה.

את התחרות מנהל מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים והיא חלק מתכניות האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה בין מדענים צעירים באירופה ובתחרות אינטל-ISEF העולמית הנערכת בארצות הברית. האקדמיה העולמית למדעים, בראשות הפרופ' נילי כהן, שותפה אף היא לתחרות ואכן גם חמישה משופטי התחרות השנה הם חברים באקדמיה הצעירה למדעים. שותף נוסף לתחרות הוא מינהל טכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך התומך בה מיומה הראשון והחל מהשנה תומכת בתחרות קרן משפחת גורן מונטי פרארי מאיטליה באמצעות הקרן בירושלים. תודה רבה.

ועכשיו, כמובטח ובלי חשש, לפני שנעבור לטקס הענקת הפרסים אני רוצה להזמין בשמחה את נציגת המדענים הצעירים לומר את דברה, ליפז חרודי, בבקשה.

שלום לכולם, אני ליפז חרודי, מבית הספר מבואות עירון, כרגע אני חיילת בצה"ל ואני ביצעתי עבודת גמר בחקלאות שעסקה בהשפעתה של טקסטורה מסוימת על מניעת התיישבות של חיידקים במערכות השקיה. בתיכון אני הרחבתי שלוש מגמות, ביולוגיה, כימיה ועבודת גמר ואני יכולה להגיד בצורה חד משמעית שהמגמה שלימדה אותי הכי הרבה בבית הספר הייתה עבודת הגמר.

במהלך תהליך יצירתה למדתי כל כך הרבה על עצמי, על עשיית מחקר וכתיבת עבודה, דברים שלא לומדים באותה צורה וכל כך לעומק בכל שיעור אחר בבית הספר. אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי מעבודת הגמר שלי היה לעמוד מול קהל ולהציג אותה. זה נעשה אך ורק בזכות תחרויות כמו זו. זו אינה התחרות הראשונה שלי ואני יכולה להגיד בביטחון שעם כל תחרות שעוברת היכולת הזו משתפרת, כי עובדה שממצב שלא הייתי מסוגלת לדבר מול יותר משני אנשים אני עומדת פה מולכם ומדברת מול מאות.

אני חושבת שהיופי הגדול ביותר בתחרויות כמו מדענים ומפתחים צעירים בישראל היא העובדה שלכל אורכה יוצא לנו לעבוד בצמוד עם מנחים מהתחום שלנו שיכולים לתת לנו נקודת מבט אחרת ושונה על העבודה שלנו שלא חשבנו עליה קודם. בנוסף לכך שיוצא לנו להציג את העבודה שלנו מול שופטים ממעמד מאוד מכובד, שזה דבר מרגש בפני עצמו.

שלושה הימים האחרונים היו חוויה חברתית מדהימה בפני עצמה. פגשתי נערים ונערות שהמציאו ופיתחו דברים שאני לא חשבתי שאפילו פרופסורים עם ניסיון של שנים רבות מסוגלים להמציא או לפתח. אני באמת רוצה להגיד לכל אחד ואחת מכם - כל הכבוד, הפרויקטים שביצעתם מדהימים ואנחנו באמת צריכים להיות גאים בהם.

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה אישית שלי מהתחרות ואני יכולה להגיד שכל הימים האחרונים היו מאוד חווייתיים בשבילי, אבל אם הייתי צריכה להביא חוויה ספציפית אחת הייתי אומרת שארוחת הערב עם ההופעה בבית הקפה אתמול הייתה חוויה מדהימה שגרמה לי להתחבר ולהכיר עוד אנשים פה יותר לעומק וזו חוויה שתישאר איתי שנים כי בה הייתה לי הזדמנות ליצור את הרשת החברתית הזו.

ביום חג זה, היום הלאומי למדע, בו אנו מתארחים בכנסת ישראל על ידי חבר הכנסת אורי מקלב, אני רוצה לומר מספר מילות תודה. תודה למוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, שיזם והוביל את התחרות במשך 20 שנה. אני רוצה להודות למשרד החינוך, מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, ולמשפחת גורן מונטי פרארי, תודה על תמיכתכם בתחרות והסיוע הרב שאתם מעניקים לנו, דור העתיד של המדע בישראל. בנוסף ברצוני להודות בשם כל המתחרים לכל המנחים, המורים והשופטים שליוו אותנו לאורך כל התהליך, להורים, למשפחות, לחברים ולנציגי בית הספר שעודדו אותנו וימשיכו לעודד את הבאים אחרינו בתחרויות הבאות.

ולסיום כמובן שאי אפשר בלי לומר תודה לרוני בן חיים, שמובילה את התחרות ודואגת לכל פרט עד תום ולצוות של מוזיאון המדע שהיה עמנו לא הרבה במשך שלושת הימים האחרונים, תודה לכם, אמא ואבא. ולכל המתחרים, תודה רבה לכם על חוויה ענקית, אני מאחלת לכם ולכולנו המון בהצלחה בהמשך הדרך, תמשיכו לשאוף גבוה, סמנו את היעד וזכרו כי לא בכוכבים טמון גורלנו אלא בעצמנו. תודה רבה.

תודה לליפז. ועכשיו לרגע שכולכם חיכיתם לו, טקס הענקת הפרסים לזוכים. אני מתכבדת להזמין לשולחן הנשיאות את יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת אורי מקלב, את מטאו פרארי, נציג הקרן המשפחתית גורן מונטי פרארי שתורמת לתחרות, את נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, את נציג מינהל התקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, יגאל דור, את נציג האיחוד האירופי בישראל, מר מארק גלגר, את הנספח המדעי בשגרירות גרמניה בישראל, מר כריסטיאן יורגנס, את נציג חברת אינטל, שחף קיזלשטיין ואת מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, מיה הלוי.

את טקס הענקת הפרסים לנוכחים ינחה פרופ' גדי גלזר, המנהל האקדמי של התחרות. פרופ' גלזר, בבקשה.

ואללה, איך משכנו אתכם. כשהסתובבתי שם למעלה ראיתי כבר ש'תגיד כבר, מי קיבל פרס, איזה פרס, לאן נוסעים'. זה חלק מהעניין וחלק מהעניין להגיד תודה. לפני הכול אני מוכרח להגיד, צביאל, שפגשתי אותך פעם ראשונה באיזה אירוע שנועה ארגנה, לפגוש מה שנקרא שפיצים, ויש כל מיני תכניות חדשות מאוד יפות באמת לעודד ילדים לעשות עבודות גמר ולהיכנס למדע בצורה יותר רצינית וזאת אחת התכניות ומאוד ריגש אותי מה שאמרת ואם יש כאלה אז יש לנו סיכוי. באמת.

אני רוצה להודות באמת לכל המעורבים ובמיוחד לפרופ' חנוך גוטפרוינד, שהוא יושב ראש חבר השופטים כבר 20 שנה, מהתחלה, כמו שהוא אמר, הוא רוצה עוד קדנציה של עוד 20 שנה והוא לא בן 17, אבל הוא רץ במרתון כך שיש סיכוי שהוא יעשה את זה עוד 20 שנה. לצערו הוא לא יכול היה להיות, כמו שהוא אמר, כמו שהוא אמר, יש לו גם אוניברסיטה על הגב והייתה התחייבות קודמת שהוא היה צריך לעשות ואני, בתור אחד שמלווה את התכנית הזאת גם כבר 15 שנה, אני חושב, הרבה זמן, מאוד נהנה ולא סתם אני מתנדב במוזיאון, כי זה משהו מיוחד, מוזיאון המדע. באמת, כל מי שלא מכיר אותו, כדאי לכם להכיר, גם המקום נהדר, גם צוות נהדר וזה אחד המקומות היותר נעימים להיות בו ומעניינים להיות בו.

כל התחרות הזאת היא באמת כיף גדול והשיא שלה הוא שלושה הימים האלה, כשבעצם אנחנו עוסקים בתחרות כמה חודשים, כמו שאתם יודעים. התחלנו עם מספר גדול של עבודות והגענו ל-48 העבודות שיש פה.

אני רוצה להגיד תודה לכל המדריכים שהנחו אתכם, עשו עבודה נהדרת, ושוב עוד פעם לצוות המוזיאון, בראשותה של מיה. תודה לאינטל, שחבר המתנדבים שלהם, כולם כמו צביאלי אחד אחד, מוכנים להקדיש הרבה זמן, הרבה תשומת לב לכם ובוודאי שינו לגמרי את העבודות מהרגע שהגיעו אליהן עד שנחשפו אתמול לשיפוט. כמובן תודה לכל השופטים שאספנו, 34 שופטים היו אתמול, פרופסורים ואנשי אינטל מכל רחבי הארץ והיה יום משגע, זה באמת יום מדהים, מאוד מרגש.

תודה למשפחת גורן מונטי פרארי על התמיכה, אני חושב שאתם משקיעים את הכסף במקום הנכון ובוודאי יש לזה עתיד.

וכמובן תודה לכל ההורים שבזכותכם הילדים שלכם כל כך מוצלחים, גם גנטית וגם חינוכית, וגם לכל המורים.

אז בלבלתי את המוח מספיק, אז טוב באמת נספר לכם איך הפרסים. קודם כל יש לנו צל"שים, יש לנו מספר גדול של צל"שים. אני יכול להגיד לכם שאתמול התווכחנו עד השעות המאוחרות מי יקבל צל"ש ומי יקבל פרס ובעצם, תמיד אנחנו חוזרים על אותם המשפטים, אבל באמת כולכם קיבלתם פרס בזה שהגעתם לתחרות בסוף, אבל בכל זאת אנחנו מחלקים פרסים, יש כאלה שעל דעת כל השופטים מגיע להם יותר פרס.

הצל"ש הראשון עוסק במחקר של התפתחות היקום, מבוסס על מדידה של קרינה בתחומים שונים, של ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית. במסגרת זו יש חשיבות מיוחדת לפליטה מאטומי מימן בחלל הקוסמי והבעיה שהתלמידה עוסקת בקרינה הזאת, כשהיא מאוד מאוד חלשה, עומר פריבס, תלמידה מבית ספר תיכון אזורי באר טוביה. היא הפעילה והגתה שיטה מתוחכמת וחדשנית כדי למדוד סיגנלים. יש בעבודתה לשיפור השיטה. היא זכתה בצל"ש על עבודתה, צפייה בפליטת קו המימן המוסח לאדום מתקופת הריוניזציה.

הצל"ש השני הוא לעבודה שעוסקת בסיפורם של יוסף ואשת פוטיפר בתרבויות אגן הים התיכון. שחר ספנסר, מהתיכון הישראלי למדעים ואמנויות, וכמו שראינו, חצי בית ספר נמצא אצלנו, היא הציגה את סיפורו של יוסף בהשוואה לחמישה מקרים של סיפורים דומים בתרבות היוונית ובתרבות המצרית. עבודתה של שחר מתודולוגית, מוקפדת, עבודה ברמה של עבודה סמינריונית באוניברסיטה, מאסטר. שחר זכתה בצל"ש על עבודתה 'האדונית המפתה והעלם המסרב: מקורות וגלגולים באגן הים התיכון הקדום'.

הצל"ש השלישי זו עבודה שאפתנית ומקורית שניתחה גורמים רבים המשפיעים על הפרעות קשב וריכוז והקשר של ההפרעות לדימוי העצמי. התלמידה, שעשתה עבודה, מצאה התייחסות מאוד מקורית לנושא בשאלות שהציבה למדגם רחב של 200 בני נוער מגיל 16 עד 18. זה לא צחוק. היא חיפשה דרכים לפתרונות להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. שירה חגי, מבית ספר שש שנתי כרמל זבולון מקיבוץ יגור זכתה בצל"ש על עבודתה 'קשר בין גורמי תורשה וסביבה ולשכיחות הפרעת קשב (ADHD) והקשר שלה לדימוי העצמי של הלוקים בה.

הצל"ש הרביעי היא עבודה עצמאית ורחבה שעוסקת במעמד האישה בתרבויות השונות דרך מחקר של תהליכים היסטוריים הנשענים על חוקרי ספרות ימי הביניים. תמר שפירא מבית הספר העיוני עירוני ד' על שם אהרון קציר בתל אביב. אגב עירוני ד', סוף סוף פגשתי את המורה מעירוני ד', היא הגיעה היום, היא הגיעה קצת באיחור, הנה היא שם למעלה, וכל הכבוד לעירוני, שבתי הספר ייקחו דוגמה מהם, כל שנה יש לנו קבוצה שלמה של תלמידות בעיקר, גם תלמידים אבל בעיקר תלמידות, באמת סופר מוכשרות שעושות עבודות עצמאית נהדרות ואנחנו מאוד נהנים מהן ומאוד מתפעלים מבית הספר. אז עירוני ד', על שם אהרון קציר בתל אביב, זכתה לצל"ש על עבודתה על מיזוגיניה יהודית במאה ה-12-13, תמר.

והצל"ש החמישי זו עבודה מקורית, מאוד עצמאית ומאוד חדשנית ומעמיקה שמנסה לפתח את כיפת הברזל, מערך הגנה כנגד אנטרקס וחיידקים אלימים אחרים. נועה פסט ושרית שטרנברג מאולפנת חורב בירושלים ומאולפנת עפרה בעפרה בודדו פאג'ים חדשים, פאג'ים זה וירוסים של חיידקים, חדשים מהטבע, והוכיחו שהפאג'ים האלה מסוגלים להרוג את החיידקים. על עבודתן 'בקטריופאג'ים: האם נמצאה כיפת ברזל כנגד אנטרקס?' מקבלות נעה ושרית צל"ש וגם כל הכבוד להשקעה העצומה שהמדריך שלהם עשה.

הצל"ש השישי הוא פתרון מקורי לבעיה רפואית אורתופדית שכיחה אצל אנשים מבוגרים. אתם יודעים שאצל אנשים מבוגרים, ככל שיותר מבוגרים, אחת הסכנות הגדולות לחיים זו נפילה ומאחר שהעצמות כבר לא מכילות סידן כמו שצריך לאנשים המבוגרים נגרמים שברים בעצמות. שבר כזה באשפוז, אני יכול להגיד להם כרופא, יכול להיות סוף החיים. הרבה פעמים החולים האלה מקבלים דלקת ריאות ונפטרים. העבודה הזאת מנסה לפתור את העניין של טיפול בשבר והתלמידות נופר אלפנדרי וניקול לנדה סורקין בחרו, מי שראה את זה עכשיו למעלה, בסליל מתרחב שמתאים את עצמו לקוטר העצם ובכך הוא מייצב את הפרק. נופר וניקול, תלמידות אורט כרמים בכרמיאל, זכו בצל"ש על עבודתן 'גדם למניעת שברים פריפרוסטתים בעצם הירך. בבקשה.

הצל"ש השביעי. אחת הבעיות של מתן תרופות, כל תרופה, בגדול אני יכול להגיד לכם שלכל תרופה יש תופעות לוואי, יש תרופות שאנחנו נותנים במקרים של מחלות ממאירות, שהן רעלים מאוד מסוכנים, יש מספר שיטות, יש מספר דרכים שפותחו בין היתר באוניברסיטת - - - לעטוף את התרופות כך שכשהן יגיעו ליעד הן יעשו את הפעולה שלהן, אבל הן לא יזיקו לגוף. התלמיד שעסק בזה פיתח סוג מסוים של מובילי תרופות שגם פה התרופה מוגנת או הגוף מוגן בפני התרופה על ידי המעטפת שהוא מציע ורק במפגש או רק במקומות ששם יש איזה שהוא חלבון שמפרק את המעטפת הזאת, רק שם התרופה יוצאת מהמעטפת ופועלת את פעולתה, למשל ברקמת השד. תמיר רויטמן, תיכון רבין, כפר סבא, זכה לצל"ש על עבודתו 'הובלת תרופות סלקטיבית בעזרתן של מיצלות משולבות'. עבודה מאוד יפה. תמיר ייסע למחנה מדעי בגרמניה.

והצל"ש השמיני, שניתן לטל חדד וללירון טדז'יאב, שהתמודדו עם בעיית פינוי חום ממעבדי מחשב בגישה חדשה, שימוש במיקרו תעלות עם נחיר בכניסה אליהן שמייצר "רחוב מערבולת" ומגביר את קצב סילוק החום בצורה משמעותית. התלמידים בדקו הרבה פתרונות, עבדו באופן עצמאי, עבודתם חדשנית ומראה על חשיבה יצירתית. טל ולירון מתיכון תמר אריאל, נתניה, קיבלו צל"ש על עבודתם 'מיקרו תעלות עם נחיר – קירור רכיבי הספק בטכנולוגיה חדשנית'. שני החבר'ה ייסעו לגרמניה למחנה מדעי.

והצל"ש התשיעי עוסק בגדול בבעיה שמדוברת לאחרונה הרבה בתקשורת והיא הבעיה של מחזור. כמו שאתם יודעים, מדינת ישראל יחסית מפגרת בעניין של מחזור, גם לא כל כך יודעים מה לעשות עם האשפה. כמו מדענים רבים אחרים, מדענים שונים, מחפשים דרך גם להפקה של אנרגיה ירוקה והתלמיד שעסק גם במחזור וטיפול באשפה וגם ברעיון להפקת אנרגיה ירוקה מצא דרך מאוד מקורית וחדשנית להפקת ביודיזל מרימות של זבובים שהוא גידל בגינה שלו על סוגי פסולת שונים. למזלו הרב אמא שלו עובדת על זבובים אז היא לא זרקה אותו מהבית. הוא עשה עבודה מאוד עצמאית ומאוד יצירתית. גל לוי מבית ספר גלים מכפר גלים זכה בצל"ש על עבודתו 'הפקת ביודיזל מפסולת אורגנית', כל מיני פסולות היו לו, עגבניות וכל מיני כאלה, 'באמצעות רימת זבוב החייל השחור'. גל ייצג את ישראל בתחרות של האיחוד האירופי בטאלין, כבר אמרו לך ששווה לנסוע לשם.

הצל"ש האחרון, הצל"ש העשירי עוסק במחלה שהולכת ונהיית נפוצה ככל שהאוכלוסייה מתבגרת בעולם ובגדול אין לה פתרונות. יש לה הרבה פתרונות ומשהו שיש לו הרבה פתרונות סימן שאין לו פתרון. אם יש הרבה תרופות למחלה, סימן שאין תרופה. העבודה עוסקת באלצהיימר, ליילה וינופל, תלמידת כפר הנוער מאיר-שפייה בדקה מעורבות של מערכת החיסון במניעת המחלה. בעזרת טיפול אימונולוגי במערכת החיסון מצליח המחקר למנוע או להקטין את המחלה במודל של אלצהיימר בעכברים, מעכבר מבולבל הוא נהיה עכבר חכם שיכול להשתתף בתחרות. ליילה תייצג את ישראל בתחרות של האיחוד האירופי בטאלין, אסטוניה.

הפרס הבא שנתרם על ידי משפחת כנפו לזכרו של בנם נועם כנפו, ניתן לעדן רובנוביץ' שחקר בצורה שיטתית, מקורית ואלגנטית את הבנייה של רשת הדרכים הקצרה ביותר המחברת מערכת של נקודות במישור. הוא חקר את התכונות הגיאומטריות של רשתות אלה, הוכיח שבנייה של רשת כזאת עבור N נקודות שקולה לבנייה של רשת של 1-N נקודות, ועל סמך ההוכחה הזאת הציע אלגוריתם פשוט לבניית רשתות. העבודה מקורית, עצמאית ומעידה על יצירתיות מרשימה. עדן הוא תלמיד מכללת אורט גבעת רם, על שם יוסף חרמץ, ירושלים, ועל עבודתו הוא זכה בפרס היצירתיות על שם נועם כנפו של 3,000 שקלים ללימודים אקדמיים.

אלה הצל"שים ופרס על יצירתיות וכעת אנחנו פונים לפרס השלישי. יש לנו שני זוכים בפרס שלישי, אחד מהם שוב תלמיד של התיכון הישראלי למדעים ואמנויות. התלמיד הדר רהב גילה שיטה לשים חומרים מתקדמים המתניעים תהליך כימי מיד אחרי שנחשפים לקרינת השמש. את החומר הוא יצר בתהליך השקעה של שכבות המכילות חומר אורגני ואי אורגני לסירוגין. לאחר מכן הוא חימם את השכבות לטמפרטורה גבוהה בנוכחות אוויר ששרף חלק מהשכבות האורגניות והחומר הנותר הסתדר בסידור המגדיל באופן ניכר את הפעולה המושרית של האור. הדר גם סיכם את עבודתו בדוח מצוין, שלא רק תיאר את שלבי העבודה והתוצאות, אלא גם התעמק במבנה החומר ובמנגנון האלקטרוני העומד מאחורי פעולתו. הוא זכה בפרס שלישי על עבודתו, 'שכבות ננומטריות היברידיות של טיטניום אתילן-גליקול כחומרים פוטוקטליטיים' והוא ייצג את ישראל בתחרות אינטל ISEF בלוס אנג'לס.

פרס שלישי שני ניתן לפתרון פשוט ואלגנטי לבעיה שכיחה מאוד. התלמידים אוהד רווה וניתאי אדלברג, מתיכון אורט על שם גרינברג, קרית טבעון, מצאו פתרון זול לביצוע החייאה, פתרון שנראה כמעט פרימיטיבי בפשטותו, אבל מאוד מאוד מתוחכם. המערכת מנחה את המשתמש כיצד לבצע החייאה נכונה בפיקוח של חיישנים שמודדים את איכות העיסוי הלבבי ונותנת הוראות לביצוע נכון. אוהד וניתאי זכו בפרס שלישי על עבודתם 'סד החייאה – CPR bridge' והם ייצגו את ישראל בתחרות האיחוד האירופי שתתקיים בטאלין, אסטוניה. כל התלמידים שזכו בפרס שלישי בתחרות יקבלו 3,000 שקל ללימודים אקדמיים.

פרס שני. יש שני פרסים שניים. אחד מהם ניתן לנושא רפואי, שוב. העבודה עוסקת בבעיה של מעקב אחרי מסתמים מלאכותיים בלב. מה שהתלמידים דקל רוט ואריאל אדר, הם יכולים להיות כבר קרדיולוגים מרוב הפגישות עם רופאים ושיחות עם קרדיולוגים, למדו רבות, הם למדו רבות, יצרו קשר עם רופאי לב והם פיתחו מכשיר שיכול לעקוב אחר פעילות מסתם מושתל בזמן אמת. דקל ואריאל, תלמידים בתיכון אורט על שם גרינברג, קרית טבעון כמובן, מקבלים פרס עבור עבודתם 'מערכת מעקב בזמן אמת אחר מסתמי לב מכניים' והם ייצגו אותנו גם באינטל ISEF.

פרס שני השני הוא ממדעי הרוח. אחת הטראומות הגדולות של האנושות הייתה מגפת הדבר במאה ה-14, במגפה נספתה באנגליה כמחצית מהאוכלוסייה, התלמידה נגה שגם יודעת להסביר נהדר את עבודתה, חקרה את ההשפעה של אירוע זה על יחס האוכלוסייה למוות ולצורת הקברים. העבודה מבוססת על חשיבה היסטורית וסוציולוגית מפותחת מאוד, מפתיע ומרגש שתלמידת תיכון מאופיינת בסוג כזה של חשיבה. נגה יקותיאלי היא תלמידת התיכון הישראלי למדעים ואמנויות. היא זכתה בפרס שני על עבודתה ' השינוי בתפיסת המוות בעקבות המגפה השחורה באנגליה'. נגה, בגלל שינוי שקורה בתחרות הזאת, תייצג אותנו גם בתחרות אינטל בלוס אנג'לס. התלמידים שזכו בפרס שני מקבלים 6,000 שקל ללימודים.

שלושה פרסים ראשונים. פרס ראשון ראשון ניתן לעבודה נהדרת, להצגה נהדרת שכולנו מאוד התפעלנו, גם מהתלמידה וגם מהעבודה, והיא עוסקת בלשון, מיטב הסופרים מפתחים את השפה וללא הספרות הייתה הלשון כלי טכני בלבד למסירת מידע. התלמידה עמרי, כמובן מבית הספר הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים השוותה חידושי שפה אצל דוד גרוסמן ואצל הסופר אשכול נבו. העבודה מבוססת על הבנה מעמיקה של השפה, בכלל מה זה שפה, היא מאוד מרשימה, מאוד חדשנית, מאוד מוקפדת. הייתה לנו פרופסור ללשון בין השופטים שבעצם רצתה לתת לה כבר מאסטר. כמו שצביאלי אמר, אני מקווה שהיא תלך במסלול והיא תגיע רחוק. עמרי גנשרוא זוכה בפרס ראשון על עבודתה 'חידושים לשוניים בספרות הישראלית העכשווית וסוגי החידושים עיון בלשני סגנוני - בספריהם של דוד גרוסמן ואשכול נבו'. התלמידה נוסעת לשווייץ.

פרס ראשון שני, פרס במתמטיקה. אחד האתגרים במתמטיקה הוא להוכיח השערות שמועלות מדי פעם. גונן צימרמן הוכיח משפט קרוב להשערה בתורת המידה שיש לה קשר לתורה ספקטרלית עם השלכות לפיזיקה מתמטית. כדי לבצע את עבודתו גונן היה צריך ללמוד מכלול רחב של שיטות ותוצאות המוצגות בבהירות בעבודה שלו. רמת הכתיבה של העבודה היא מאוד גבוהה והעבודה יכולה להתקבל כעבודת מוסמך במתמטיקה באוניברסיטה העברית. גונן, תלמיד הכפר הירוק על שם לוי אשכול ברמת השרון, זכה בפרס ראשון על עבודתו 'פולינומים אורתונורמלים ותנאי נוואי הדו מימדי'. התלמיד ייצג אותנו בתחרות אינטל ISEF.

והפרס הראשון השלישי והאחרון. כמו שאתם יודעים, אחד הנושאים שמובילים היום במחקר הוא מחקר בתאי גזע. אין מחלקה או מוסד למדעי החיים, כולל הפקולטה לרפואה שאני בא ממנה, שאין בו קבוצה אחת, שתיים או שלוש שעוסקת בתאי גזע, בדיפרנציאציה של תאי גזע לרקמות שונות. יש רעיונות שונים איך להשתמש בתאים שעברו דיפרנציאציה לרפואה. הרעיון של התלמידה היה ליצור מצע בעל נוקשות כזו שיגרום לתאי גזע לעבור התמיינות לתאי עצם. מה שלמדתי ממנה, ולא רק אני, היה עוד ביולוג בכיר שהיה איתי, חבר האקדמיה, שנינו לא ידענו שחלק מהדרכים לדיפרנציאציה הוא מגע בנוקשות של המצע. הרעיון הוא לגדל תאי גזע על מצע נוקשה כדי שהם יעברו דיפרנציאציה לתאי עצם ואת המיקס הזה להשתיל בחניכיים במקום השתלת עצם, למשל. רינה סבוסטיאנוב, תלמידת מקיף ג' אשדוד, זכתה בפרס ראשון על עבודתה, 'הרכבה עצמית היברידית של שני פפטידים להידרוג׳ל בעל תכונות מכניות יוצאות דופן'. היא גם עשתה עבודה מאוד יפה וגם הציגה מאוד יפה ורינה תיסע ותייצג אותנו גם בלוס אנג'לס בתחרות אינטל ISEF.

זהו, זה כל הפרסים. לא אמרתי, חוץ מכל ההטבות שאמרנו והשבחים, כל אחד מפרס ראשון מקבל 10,000 שקל.

תודה רבה. אני רגע יוצאת מהתדמית המעונבת של המנחה ואני אומרת שמדי שנה זו התרגשות עד כדי דמע לראות את העבודות הנפלאות האלה שלכם. כל הכבוד, מי שזכה ומי שלא זכה, זה מעורר השראה. באמת.

עכשיו אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם ואני אזמין את התלמידים הזוכים בפרסים ואת היושבים ליד שולחן הנשיאות להצטרף אל העומדים כאן לצדי לצילום קבוצתי משותף, לפני שניפרד.

ברכות לזוכים והצלחה בתחרויות הבינלאומיות. תם ונשלם הטקס. בהצלחה, כל הכבוד, ברכות.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.