הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 478

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י' באדר התשע"ז (08 במרץ 2017), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הרשאה אישית לבעל תואר שני או שלישי ברוקחות קלינית), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אייל שוורצברג - מנהל אגף רוקחות, משרד הבריאות

נילי חיון דיקמן - לשכה המשפטית, משרד הבריאות

נתי כהן אהרון - משרד הבריאות

טלי שטיין - ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

ורה אופיר - מרכזת הכשרה ורישוי,, משרד העלייה והקליטה

אמיר ניצן - מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל

איל פלום - היועמ"ש, הסתדרות הרוקחים בישראל

דוד פפו - יו"ר, הסתדרות הרוקחים בישראל

רחל גוטמן - נציג האגוד, האיגוד הארצי של הרוקחים

אמנון הופמן - יו"ר החוג לרוקחות קלינית, האוניברסיטה העברית

אילן מתוק - מרצה בכיר, האוניברסיטה העברית

חנה פרידמן - סגנית ראש מועצה עמק יזרעאל, מרכז המועצות האזוריות

שי מושל - רוקח קליני, קופת חולים מאוחדת

יעל סלנט

אתי שבתאי

יפעת קדם

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הרשאה אישית לבעל תואר שני או שלישי ברוקחות קלינית), התשע"ז-2017

היום ה-8 במרץ 2017, י' באדר התשע"ז, השעה 09:33. הנושא: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הרשאה אישית לבעל תואר שני או שלישי ברוקחות קלינית), התשע"ז-2017 (פ/3646/20), של חבר הכנסת אלי אלאלוף.

אנחנו מבקשים לעשות תיקון לסעיף 26. אנחנו מבקשים שרוקחים בעלי תואר שני או שלישי ברוקחות קלינית, שעברו מסלול הכשרה ארוך בישראל או בחו"ל ויש להם רישיון ישראלי, לא יצטרכו לבצע את ההכשרה הנוספת של 60 שעות, שתינתן להם ההרשאה האישית ללא צורך בהכשרה נוספת. אנחנו סבורים שהבקשה הזאת היא בקשה מאוזנת, לאור תכניות הלימודים המפורטות והמעמיקות שיש לאותם רוקחים. אנחנו עושים את זה כחלק מתכנית הלימודים. כל ההכשרה של ה-60 שעות בטלה בשישים לעומת עומק הלימודים שעוברים בתואר שני ושלישי אותם רוקחים. אני סבור שכל מי שסיים את התכניות האלו עבר מסלול כל כך ארוך וכל כך מדויק בלימודים שלו, שאין צורך לעשות את ההכשרה הנוספת הזאת. יתירה מזאת, גם אין צורך בקביעה של ה-5 שנים, מהסיבה שהם בדרך כלל מסיימים את הלימודים שלהם ונכנסים לתואר שני. באוניברסיטת בן-גוריון לוקח 4 שנים עד שמסיימים את התואר הראשון. באוניברסיטה העברית זה עוד 3 שנים לפחות עד שמסיימים, ככה שכל הנושא הזה מתייתר. יש לנו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. מדובר פה על המשך מרשם, לא מדובר על מרשם שהוא חדש. אני לא רואה למה לא.

זה לא נכלל בהצעת החוק שמונחת בפנינו.

מה לא נכלל?

הנושא של ה-5 שנים. דרישת הניסיון היא בסעיף 26(א).

נכון.

אתם אומרים שבכלל לא יהיה צריך ניסיון?

מדובר פה ברישיון ברוקחות. מכיוון שעד שהם יסיימו את התכנית ייקח סדר גודל של 3, 3 וחצי שנים, השנה וחצי הנוספת הזאת לא תוסיף או תקטין.

אנחנו רוצים לכתוב 3 שנים?

3 שנים זה יהיה טוב.

בהצעת החוק שמונחת בפנינו יש רק פטור מחובת הכשרה, אין את העניין של ויתור על דרישת ניסיון. אנחנו מבקשים לתקן את סעיף (א).

יש לנו 5 שנים עד שרוקח נותן מרשם רגיל, ויש שנתיים לרוקח במצב דחוף. נראה לי שזה קצת מעמיס להוסיף מועד שונה.

כדאי שאתם תציעו.

נילי מבקשת שנתיים במקום 3.

אם מורידים מ-5, עדיף להיצמד לשנתיים.

זה לא כל כך משנה מבחינת העוד מספר, פחות מספר. השאלה מה עמדתכם המקצועית.

בלאו הכי המינימום יהיה כאן שנתיים. הם לא יסיימו לפני 3 שנים מקבלת הרישיון שלהם. שנתיים זה גם בסדר. ההתייחסות היחידה היא לאנשים שיבואו מחו"ל עם התארים ויצטרכו לעבור בחינה בישראל. אני הייתי אומר 3 שנים אחרי הרישיון.

אני בעד שנתיים, כי עם הזמן דברים יכולים להשתנות. אם הקורס המוצע בשביל לקבל את האישור הזה הוא 6 נקודות זכות, הלימודים שלהם הם 106 נקודות זכות, כך שיש להם עוד הרבה יותר ידע ממה שנדרש לצורך ההכשרה הספציפית הזאת. הם ראויים יחד עם התואר שלהם לקבל אישור להיות בעלי הרשאה לכתוב את המרשמים המדוברים האלה. אני חושב שצריכים לתקן את העניין של תואר שני או שלישי, כי התואר שאנחנו נותנים הוא תואר דוקטור ברוקחות קלינית, שזה לא תואר שלישי. אחרי שאתה עושה מאסטר אתה עושה phD, שזה תואר שלישי. כדאי שיהיה כתוב תואר שני או תואר דוקטור ברוקחות קלינית.

למה לא תואר שלישי?

זה לא תואר שלישי.

את ההגדרה לקחתם מחוק הסדרת העיסוק?

באוניברסיטה העברית בירושלים הם היו עושים תואר שני ברוקחות קלינית, ומסיימים מוסמך ברוקחות קלינית. התכנית השתנתה ל-PharmD. יש הבדל בין מי שעשה Doctor of Philosophy, שזה תואר שלישי, לבין מי שעשה PharmD, שזו תכנית מקצועית לרוקחים, עם התמחות ברוקחות קלינית. ההערה של פרופ' הופמן היא במקום. אפשר אולי לבוא ולהגיד לימודי מוסמך ברוקחות קלינית, שזה תואר שני, ולימודי דוקטור לרוקחות קלינית.

מה ההבדל?

phD זה מסלול ארוך יותר, הוא מחייב מחקר. לרוב הוא נמשך סדר גודל של 5 שנים. הם לא כל כך מתעסקים בצדדים הפרקטיים, הם מתעסקים יותר בצדדים התיאורטיים. ההגנה של התזה שלהם היא משהו שהוא עדיין במחקר. ב-PharmD מעניקים כלים שהם פרקטיקה לעבודה בשדה של הרוקחות הקלינית.

תואר דוקטור ברוקחות קלינית הוא תואר מקצועי. MD הוא תואר מקצועי ברפואה. PharmD הוא תואר מקצועי ברוקחות קלינית. אנשים שעושים phD הופכים להיות חוקרים. אלה דברים שונים. כשכתבו פה תואר שלישי, התכוונו לתואר דוקטור ברוקחות קלינית. זה התואר שמאושר על ידי מל"ג.

אנחנו צריכים לראות איך לנסח את זה. הבנו את הכוונה.

הכוונה היא שיש תואר נוסף אחרי תואר שני?

לא. יש לו תואר שני, שזה מוסמך לרוקחות קלינית, או תואר PharmD, שזה דוקטור לרוקחות קלינית.

ההמלצה שלך היא שנתיים ניסיון?

כן.

ברור לי שההכשרה של רוקח קליני, ואני בעצמי רוקחת קלינית, היא לעילא ולעילא. הבנתי שהנושא של הנוהלים והתקנות מכוסה בלימודי הרוקחות הקלינית באוניברסיטה. השאלה אם בנושא הזה נבחנים.

בפעילות של מתן מרשם?

האם הם נבחנים על הנוהלים והתקנות למתן מרשם?

תצטרכו לתקן את התקנות אם אתם מתקנים את דרישת הניסיון. ברור שחקיקה ראשית גוברת על התקנות, אבל יהיה צריך להתאים את התקנות.

מעבר לנקודה שהודגשה כאן, קרוב ל-70% מההרצאות שניתנות בקורס עצמו מועברות על ידי רוקחים קליניים, על ידי קולגות שלי. אין לי שום ספק שזה גם הלחם והחמאה שלנו בעבודה השוטפת, כל אחד במוסד הרפואי שבו הוא עובד. הרבה פעמים מתקנים מרשמים שגויים של צוותי רפואה אחרים, כך שאין לי אלא לתמוך בעמדות שנאמרו.

אם נסכם, מדובר במוסמך ברוקחות או בדוקטור לרוקחות קלינית, ובניסיון של שנתיים במקום 5 שנים.

אנחנו ננסח.

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הרשאה אישית לבעל תואר שני או שלישי ברוקחות קלינית), התשע"ז-2017 1. תיקון סעיף 26. בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, בסעיף 26(א1)(1), אחרי "לעניין זה" יבוא "או לרוקח מורשה שהוא בעל תואר אקדמי שני או שלישי ברוקחות קלינית, שניתן על ידי מוסד מוכר להשכרה גבוהה בישראל, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, אם אותו מוסד מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה והמנהל הכיר באותו מוסד, בתואר שניתן על ידי אותו מוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתואר".

אנחנו מתקנים את הניסיון מ-5 שנים לשנתיים למישהו שהוא רוקח קליני שסיים תואר מוסמך או תואר דוקטור. השאלה היחידה לגבי אנשים שבאים מחו"ל. גם שם זה תואר דוקטור?

כן, זה נקרא PharmD.

תואר שלישי זה משהו אחר לגמרי. זה תואר במחקר, לא תואר מקצועי. פה אנחנו מדברים על אנשים עם תואר מקצועי שיתנו מרשמים בגלל המקצועיות שלהם.

השאלה אם בחו"ל זה אותו סיפור.

כן. אני יכול להעיד על בריטניה ועל ארצות הברית, שאלה שני המקומות העיקריים שמוציאים רוקחים קליניים. בבריטניה יש תואר שני ברוקחות קלינית ויש PharmD, ובארצות הברית הם עברו ל-PharmD.

תואר שני זה לא משהו שכולל את ה-PharmD ?

לא, זו הכשרה נוספת. בארצות הברית הם עושים מסלול של 7 שנים ל-PharmD.

אנחנו צריכים את המינימום. המינימום מייצג לנו את הכל. השאלה אם זה לא המינימום.

אלה שני מסלולים נפרדים. פה עושים תזה רחבה הרבה יותר.

השאלה אם לא כולם עושים את התואר השני.

לא כולם עושים את התואר השני.

בעבר למדו את התואר השני, אבל אז עברו לתואר PharmD. אלה לימודים אחרים, בהיקף אחר.

מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הרשאה אישית לבעל תואר שני או שלישי ברוקחות קלינית), התשע"ז-2107 אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:50.