הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 86

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 13:00

שקיפות בתכנית החומש לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים - דיון מעקב

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

זוהיר בהלול

עאידה תומא סלימאן

ביין ותד - אגף תקציבים, משרד האוצר

אריה זדה - ראש מנהל אגף סובסידיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמאר רשרש - ראש מנהלת הגליל והנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסי חדד - מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

מאיר חלי - סגן ראש פיתוח הגליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

רן בנימין - סגן מנהל בכיר לפיתוח הנגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

עלי הייכל - ממונה אגף חברתי קהילתי בחברה הערבית, משרד החינוך

תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמאלי, משרד החינוך

עדי קורסיה - מנהל אגף תקציב ומינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

שפיע אלג'מאל - מפקח הוראת המדעים בחינוך הערבי, משרד החינוך

הדר וינטר גולן - מנהלת תחום תכנון ומעקב, אגף בכיר אסטרטגיה, משרד הכלכלה

וראסם נאטור - מרכז בכיר תשתיות ופרויקטים, מנהל אזורי, משרד הכלכלה

ד"ר איריס פרנקל כהן - ראש תחום אסטרטגיה, רשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים

חיים יפרח - מנהל אגף קשרי ממשל, משרד הפנים

סנ"צ אסי אהרוני - רמ"ד נכסים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אמיר ליפשיץ - קמ"ד תכנון, המשרד לביטחון פנים

נאיף דגש - מנהל תחום מיעוטים, המשרד לביטחון פנים

גונן ירום - תחום בכיר עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - קצין תחום תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

ד"ר ואליד חדאד - מנחה מגזר ערבי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

שלמה שאווט - ראש אגף מחשוב, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

תמיר אגמון - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

ארן זינר - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

ג'עפר פרח - מנכ"ל מרכז מוסאווא

עופר דגן - רכז קידום פיתוח כלכלי בחברה הערבית, עמותת סיכוי

בת שבע פנחסוב

ר.כ., חבר תרגומים

שקיפות בתכנית החומש לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים - דיון מעקב

שלום לכולם, צהריים טובים. אנחנו מתכנסים לדיון מעקב על תכנית 922. להזכיר לכל הנוכחים, רובכם הייתם איתנו כאן גם לפני מספר חודשים, שלושה חודשים. כמה ימים לפני שעבר תקציב המדינה הדו שנתי, הוועדה קיימה דיון על תכנית 922 במטרה להבין איפה באמת נמצאים התקציבים שהושקעו לפי דברי הממשלה בתכנית הזאת.

המסקנות שעלו מהדיון הזה – אנחנו קיימנו על זה דיון מאד ארוך ומאד משמעותי, אני חושבת, שבו גילינו שכמה מהבטחות הממשלה האלה לא באמת הונחו בצורה של תקציב. כלומר, בחלק מהמקרים היו משרדי ממשלה שדיווחו לנו על זה שהובטח להם תקציב אבל הוא לא נכנס לבסיס התקציב בכלל. במשרדים אחרים אמרו לנו שהובטח תקציב בשנה שעברה, אבל הוא לא הגיע עד לחודש נובמבר של אותה שנה ולכן הם לא הצליחו לממש אותו והחזירו אותו למעשה לקופת המדינה. אנחנו לא הבנו אם איפה שנוצרו עודפים כאלה, עודפים מחויבים, הכסף אכן חזר לאחר מכן או לא. גם את זה אנחנו ננסה לברר פה.

בעקבות הדיון ההוא התקיים גם דיון בוועדת הכספים. אנחנו עקבנו אחריו, וגם שם התבקש משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, סליחה, המשרד לשוויון חברתי, להעביר את הנתונים התקציביים ואת התקנות התקציביות. למיטב ידיעתי זה עדיין לא הועבר ואנחנו ביקשנו לראות אותם שוב.

אני רק אומר כדי למסגר את הדיון הזה בצורה הברורה ביותר. השקיפות בנושא התקציבי הזה היא קריטית על מנת שהתקציב אכן יבוצע. בהרבה מאד מתכניות הממשלה הגדולות, הרחבות האלה, כמו תכנית 922, שהיא תכנית חשובה בצורה קריטית לחברה הישראלית ולעתיד המדינה, וכמו בתכניות רוחביות אחרות, הרבה מאד פעמים אנחנו רואים תכניות משמעותיות ביותר. למשל קחו תכנית אחרת, תכנית הצפון. ואז אומרת הממשלה שהיא מחלקת את התקציב בין מספר משרדים שאמורים להעביר את הכסף למטרת אותה תכנית. אבל מאותו רגע של החלוקה, אנחנו פתאום עומדים מול חור שחור.

אי אפשר להבין על איזה תקציב היה אחראי כל משרד, לא ברור מי הגורם המתכלל ואיך בודקים ומפקחים על זה שהתקציב עבר. הביצועים של אותם תקציבים, והאם הם באמת עבדו, ואם הם לא עבדו, האם ההתחייבות הזאת מתווספת לשנה הבאה? כל הנתונים האלה בהרבה מהתכניות הרוחביות הללו, קשה מאד לעקוב אחריהן. מה שאנחנו רואים מכמה מהן, שעקבנו אחריהן בעבר, זה שבסופו של דבר הביצוע שלהן הוא גם מאד מאד נמוך, בדיוק מהסיבה הזו.

זה מה שאנחנו מבקשים שלא יקרה עם התכנית הזאת, ולכן אנחנו מתעקשים על קיומם של דיוני המעקב האלה, כדי להבין איפה הדברים עומדים.

יש לנו פה הרבה משתתפים. אני אפתח עם ד"ר איריס פרנקל-כהן, ראש תחום אסטרטגיה ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, שתיתן לנו סקירה על יישום ההחלטה ובדיקה של היעדים לפי הנספח שגם קיבלנו, על תכנית העבודה של שנתת 2016 ולהביך היכן נמצאים התקציבים שהתבקשו על ידי ועדת הכספים כבר לפני חודשיים. בבקשה.

צהריים טובים. אני יכולה כמובן לומר את הדברים מהפרספקטיבה של הרשות לפיתוח כלכלי והמשרד לשוויון חברתי. קודם כל אנחנו מברכים על כל מהלך שמסייע לבחון היכן מתקצבים, האם הם עוברים ואיך הם עוברים. מבחינתנו זה גלגל נוסף בגלגלים שאנחנו מנסים להלביש על התכנית הזאת.

עד כה, מאז שאנחנו התכנסנו, אנחנו קיימנו ישיבת ועדת היגוי שלישית במספר, שבמהלכה המשרדים התבקשו להציג מה קרה עם התקציבים שלהם, האם נעשים דברים ומה מתוכנן לשנת 2017. אני יכולה לומר שאחרי ישיבה שהתמשכה כמעט שלוש שעות, מרבית משרדי הממשלה באו והציגו עשייה מרשימה. התקציבים שהובטחו עברו. חויבו בכל גדול מהמקרים. אנחנו באיזה שהוא מקום הרגשנו שהתלהבות כזו היא מאד ייחודית ואני חושבת שיש פה כמה מהאנשים שהשתתפו באותה ישיבה ויכולים להעיד על אותה תחושה.

מבחינתנו זה היה כאילו משהו השתנה באווירה. המשרדים מאד נחושים לעשות, מאד עושים ואני יכולה לומר שעם כל הקושי במעקב אחרי הדבר הזה, אנחנו יכולים לראות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אגף תקציבים באופן שוטף. הם מדווחים לנו אם עבר, מתי עבר. יש חילוקי דעות לעתים וזה בגלל אופן ההתייחסות של המשרדים ושל אגף תקציבים לאותם סכומים. אנחנו בימים האלה מנסים לדייק ולראות איפה בדיוק הדברים עומדים, אבל אני יכולה לומר שעד כה, בשנת 2016, עברו כמעט 3 מיליארד שקלים לטובת החברה הערבית. כש-900 מיליון שקלים מתוך הסכום הזה, שזה לא מעט, עבר או הוקצה לטובת הרשויות המקומיות, לפיתוח והעצמה של אותן רשויות.

זו תוספת תקציבית, או שזה תקציב?

זה תקציבי פיתוח, תקציבי איזון. זה היערכות לחירום.

מה היו תקציבי פיתוח, איזון והיערכות לחירום בשנה שלפני כן לחברה הערבית?

אני לא זוכרת כרגע. אני יכולה לומר לך שמלכתחילה, כלומר לפי תכנית החומש, הרעיון היה להעביר 200 מיליון שקלים לצורך פיתוח. דה-פקטו אנחנו מדברים על 650 מיליון שקלים, מתוך הבנה שהרשויות המקומיות צריכות לעמוד על רגליהן - - -

וה-3 מיליארד למה?

3 מיליארד כולל גם את ה-900 מיליון שקלים האלה. תחבורה – חצי מיליארד שקלים, שחויבו. נכון? כשישבנו פה בדצמבר, התקציבים האלה עדיין לא חויבו, אבל הם כן חויבו על שנת 2016 ואני מניחה שרשרש אחר כך יוסיף וירחיב על זה; ולפי תכניות העבודה הם גם מחולקים בין הרשויות שונות.

יש לכם את הפירוט הזה?

בוודאי שיש, שנייה, רק רגע. אם תיתן לי לסיים, אז אני בטוחה שהדברים יותר שקופים ממה שאתה מצפה. משרד השיכון, שעושה עבודה מטורפת – הוא השקיע כמעט 200 מיליון שקלים רק במוסדות ציבור, שכל מוסד, כל רשות יודעת בדיוק איזה מוסדות ציבור יוקמו בה והיא יודעת איזה תקציבי פיתוח יושקעו בה. יוסי אולי יכול להציג חוברת שמשרד השיכון הוציא. התקציבים האלה הוצאו. כל הרשויות יודעות בדיוק מה יש להן.

תקציבי חינוך בלתי פורמאלי - מדובר על 130 מיליון שקלים, ש-70 מתוכם יצאו בתור קול קורא לרשויות המקומיות, 100% היענות של הרשויות המקומיות.

נכון, אבל לנו אמר משרד החינוך בישיבה הקודמת - - -

מאז זה עבר.

שהם לא יכלו להשתמש בזה, כי זה עבר בסוף השנה.

עבר.

אז זה עבר ועדיין לא יכולים להשתמש בזה. אז להגיד עבר, זה עדיין לא יכולים להשתמש בזה. מה? נו באמת.

רגע, איריס, בכוונה, בגלל שאנחנו רוצים לבצע מעקב - - -

עדיין לא יכולים להשתמש בזה.

שנייה אדוני.

אתם שמתם את הג'וינט ואתם מחליטים להגביל, אז לא משתמשים בזה.

משרד החינוך יושב פה?

כן, כן. שמי עלי הייכל, אני מפקח משרד החינוך בחינוך הבלתי פורמאלי, מינהל חברה ונוער. כמו שאמרו, יש 130 מיליון שקלים שהמשרד הקצה לנושא החינוך הבלתי פורמאלי, מתוכם 70 מיליון שקלים בנושא. יצא קול קורא וכבר 20% מהכסף, לפי דו"חות ההצעות התקציביות שהגישו משרד החינוך, הועבר לרשויות.

20% לשנת 2016?

כן, לשנת 2016.

ומה עם היתר?

20% מ-2016. זה מה שנתנו.

הבנתי. מה עם ה-80%?

רגע, נדמה לי ש - - -

80% זה תלוי בדו"חות ביצוע. אחרי שיבצעו, לקראת סוף אוגוסט, הם יכולים להגיש דו"חות ביצוע והם יקבלו את הכסף. עכשיו אנחנו הצענו לכל הרשויות שיעשו תכניות ארוכות טווח, מאפריל עד אוגוסט, לעשות את כל התכניות שהם הגישו, וכבר הם יכולים להתחיל לבצע - - -, להתחיל לבצע, זה אד-הוק עכשיו.

עלי, אי אפשר להתחיל לבצע כי שמתם את הג'וינט והג'וינט עדיין מחפש עובדים, במקום לתת לכל רשות שתתחיל לעשות תכנית אב וזה כסף של שנת 2016 ואנחנו כבר בשנת 2017.

רגע, תסביר לנו.

הג'וינט - - -

והעברתם רק 20%. נו, באמת. איריס, את יכולה לחייך ולהציג תמונה ורודה ולהגיד 3 מיליארד, כשה-600 מיליון זה על חשבון של - - -

סליחה, סליחה, סליחה - - -

נו, באמת.

סליחה, אני - - -

לא, איריס, אל תעני בבקשה.

תעשו מצגת מסודרת.

רק שנייה. אני רוצה להבין את זה לפרטי פרטים. אתם מתקצבים גופים, רשויות שהן כבר מעבירות את זה בעצם לתנועות נוער ודברים מהסוג הזה? לאן הן מעבירות?

גם. חלק לתנועות נוער. הם צריכים להגיש תכניות. זה חלק גם. בית ספר כעוגן קהילתי. כל רשות יכולה לבחור בתי ספר שיכולים לעשות פעילות בתוכם לחינוך הבלתי פורמאלי.

אחרי שעות הלימודים.

אחרי שעות הלימודים. הם יכולים גם למנות רכז ולמנות עובדים בנושא הזה, וגם בעניין של חוגים לכיתות ד' עד ו'.

והדרך שזה התקצוב הזה עובד, זה שאתם מתקצבים רק 20% ואתם מחכים ל - - -

לא, בינתיים המשרד העביר לרשויות 20% מסך התקציב שמגיע להן. לכל רשות העביר 20%. נגיד רשות שמגיע לה 100,000 שקלים, בינתיים על החשבון המשרד העביר 20,000 שקלים. במידה והם יבצעו ויגישו דו"חות ביצוע, אז המשרד מעביר להם שאר את הכסף.

כלומר מבצעים את זה על סמך תקציב אחר.

מה זאת אומרת? לא. זה התחייבויות, אבל הם הגישו כבר תכניות ולפי התכניות אנחנו מתקצבים אותם.

אוקיי. כן, בבקשה, ג'עפר.

מה שקרה זה שהאוצר לא העביר את הכסף של שנת 2016 ב-2016. העבירו את זה ב-22 בדצמבר, עבר בוועדת כספים. ואז האוצר הוציא הרשאות, אבל בפועל הכסף לא יצא. יש את ה-70 מיליון שקלים האלה. יש נייר שנקרא – יש לך, מגיע לך מיליון שקלים ברשות מקומית. בינתיים במקום להתחיל לעבוד באופן מיידי ולהגיד לכל רשות תכינו תכנית אב, תתחילו לעבוד, תשתמשו בכסף, כי בלאו הכי זה כסף של שנת 2016. אנחנו מדברים על 2016, חברה'.

שמו להם את הג'וינט – Out Of Nowhere . צריך להעסיק עוד יהודים שישימו ויגבשו תכניות אב לחינוך לא פורמאלי, במקום לבוא להגיד לרשות המקומית תעשי תכנית אב, הנה הכסף נמצא, כבר בשנת 2016. אנחנו עכשיו במרס 2017, הג'וינט עוד לא התחיל לעשות תכניות אב - - -

מה החלק של הג'וינט בתכנית?

שום דבר. הוא צריך לשים מלווה, לבנות תכנית אב יישובית.

רגע, תסבירו לי.

הוא הגוף המלווה כנראה. לא יודע איך בחרו בו.

הג'וינט, המנהלת שתעזור לרשויות עם המפקחים הרשותיים, היא אשר תעזור לרשויות לעשות תכניות לנושא של התכנית - - -

למה צריך אותם?

מה זה אומר תעזור?

בשביל לחתוך עוד קצת כסף מהסיפור? למה צריך אותם?

שנייה. מה זה אומר תעזור?

בכל רשות יש מנהל יחידת נוער ויש את השולחן העגול, הם צריכים ביחד, לפי מיפוי הצרכים של כל הרשויות, לעשות תכנית מסודרת, תכנית אב לשלוש שנים. הג'וינט עוזר למפקח. הרי בכל רשות יש מפקחים רשותיים שעוזרים לרשות בשביל לעשות תכנית אב. הג'וינט זה מינהלת שהיא תעזור למפקחים הרשותיים ברשויות כדי לעשות תכניות אב.

אני רק רוצה להבין, אז כל רשות, כדי לקבל את התקציב צריכה לעבור דרך הג'וינט כדי ל - - -

לא.

אז זה עובד?

זה המשרד. הג'וינט עוזר למשרד בשביל לעשות תכניות אב וללוות את התהליך. אבל משרד החינוך הוא אשר מפקח והוא אשר אחראי על הנושא של התכניות.

יש פה פער בין שתי גישות. יש גישה של שגר ושכח, ויש גישה של אנחנו עם הידיים על הסיפור הזה. מה שמר ג'עפר מנסה לומר, זה תעבירו לנו את הכסף, אנחנו נסתדר. משרד החינוך אומר – הגישה שלנו היא שאנחנו רוצים לראות שיש תכנית מסודרת.

ורק הג'וינט יודע לעשות תכנית מסודרת לערבים. לא איזה דיל שנעשה שם. מבקר המדינה עוד יבדוק את זה, אין עשיתם את הדיל הזה.

שנייה, שנייה. אין שום סיבה להפריע עכשיו.

לא, זה לא לעניין כל זה.

הם גוזרים 30% מ - - -

סתם תקעו - - -

רגע, הסיבה - - -

אני צריכה הגנה.

אף אחד פה לא צריך הגנה. הדיון מתקיים וימשיך להתקיים בצורה שלווה. הסיבה שאני שואלת את השאלות האלה, כי בדיון הקודם, רק לפני כמה חודשים, הגיעו לפה הנציגים ממשרד החינוך ואמרו – לא באמת יכולנו להשתמש בכסף. העבירו לנו אותו מאוחר מדי, לא יכולנו לבצע. אותם גופים שאמורים לספק בסוף את החינוך הלא פורמאלי, לא היה להם איך לספק אותו, כי לא היה כסף לעשות את זה וכשזה מגיע בסוף שנה, אז זה לא עוזר לנו. זה חוזר לקופת המדינה.

אני רוצה להבין איך הסיטואציה הזאת תוקנה בשלושת החודשים האחרונים.

שוב, עכשיו כל רשות, ממחר בבוקר יכולה להתחיל.

אבל בלי כסף.

לא. הם קיבלו את ה-20% ואחרי שיבצעו – ככה משרד החינוך עובד – אחרי שיבצעו הם - - -

אוקיי, אז כמה רשויות קיבלו את ה-20%?

73 רשויות, הבדואיות, הערביות וגם רשויות אזוריות שיש בהן ערבים כמו גלבוע, מטה אשר וכל מיני דברים. 73 רשויות שהגיעו קול קורא. הם הגיעו 100% - - -

וקיבלו את המקדמה של ה-20%.

כולם. לא, לא כולם. אני רוצה להגיד - - -

העניין הוא שאנחנו לא מסתכלים רק על מקדמות. הרשאה להתחייב זה חלק מה - - -

רגע, רגע.

הרי יש קריטריונים לקבל את הכסף. אחד הקריטריונים הוא שיהיה מנהל יחידת נוער לפי החוק. בשנת 2011 הכנסת חוקקה חוק שקוראים לו חוק הרשויות המקומיות, מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער רשותית. במידה והרשות לא מינתה מנהל יחידת נוער, היא לא תקבל את הכסף ואם היא תמנה, אם אנחנו נחריג אותה, היא תקבל. אבל עכשיו, כמעט - - -

כש-80% יעברו זה עדיין 2016?

כן. ומה עם 2017 בכלל?

כן, בעצם זה אוגוסט - - -

20% זה על 2016?

כן, כן.

ועוד מתנים להם את קבלת שאר הכסף?

מתנים להם שהג'וינט ילווה אותם.

מה זה?

ואם בסוף הם לא ביצעו או משהו, לא יודעת, אז מה קורה עם הכסף?

מה זה? עוד פעם.

אתה בעצם אומר לי שהתקציב תוקצב בשנת 2016, הועבר אליהם רק בסוף השנה, ב-2016 - - -

לא, עכשיו הם יכולים להשתמש - - -

אבל כדי לקבל את כולו, הם יקבלו אותו בכלל באמצע שנת 2017, לקראת סוף שנת 2017.

הם יכולים להשתמש עד סוף אוגוסט בכסף הזה.

אבל זה תקציב 2016.

נכון.

אז מה יש להם בתקציב 2017?

אז מה עם מה שעשו בשנת 2016?

לא עשו.

נניח היה כזה דבר.

תגיד לי מה קורה בתקציב 2017. שוב אותו תהליך?

ב-2017 הוא צריך קול קורא. יוצא קול קורא ומתקצבים. אחר כך - - -

זה לא נכון, עלי. תן לאוצר להשיב. תקציב 2017 נמצא באוצר. הם צריכים להביא אותו עוד פעם לוועדת כספים, כי הוא לא היה בתקציב 2017-2018. הוא לא היה בתוך התקציב, כי 2016 האוצר לא סמך - - -

איפה משרד האוצר?

פה.

כמה תקציבים נכנסו בבסיס לשנים 2017-2018 על התקנה הזאת?

על החינוך הבלתי פורמאלי?

כן.

מבחינתנו בשנת 2016 נכנסו 130 מיליון שקלים ובשנת 2017, בגלל שאין לנו את פרטי התכנית, אז אנחנו לא תקצבנו את זה.

בדיוק, בדיוק. על זה אני מדבר.

אז נגיע בסוף - - -

לבוא ולהגיד - - -

איריס, את מבינה את הבלגן? מה זה אומר שלא היו פרטי התכנית?

זה גם מה שהיה לפני כמה חודשים.

בדיוק, זה מה שהיה גם בשנה שעברה.

אנחנו מדשדשים באותו מקום.

משרד החינוך צריך להגיש תכנית - - -

בשביל לתקצב תכנית מסוימת אנחנו צריכים לדעת על מה הכסף יוצא. בשביל לדעת על מה הכסף יוצא, אנחנו צריכים לקבל תכנית ושיאשרו אותה מול אגף תקציבים ואחר כך הכסף יתוקצב.

מתי?

איזה, באיזה עולם?

ממתי זה?

לפני חודש הבנו שהתקיימה ישיבה עם משרד החינוך, עם צוות חינוך אצלנו בשביל לקדם את הנושא של תכניות אב - - -

מה שמך?

ביין ותד.

כדי שגוף יוכל לקבל תקציב, ובפרט גוף חלש יותר כלכלית, שאין לו את היכולת והוא לא יכול להביא תקציבים ממקומות אחרים, שהוא תלוי ונסמך על תקציבי מדינה, בכדי שאותו גוף יוכל לעשות שימוש בתקציב הזה, הבסיס של זה, זה שהוא יוכל לתכנן את התקציב שלו לשנה הקרובה ובשביל זה הוא צריך לדעת כמה תקציב באמת יש לו. לא כמה אולי יגיע בסוף בנובמבר, אחרי שיהיו תהליכים מול האוצר.

אבל צריך - - -

זה הרעיון של בסיס התקציב. כשאתם מחליטים - - -

אבל - - -

שנייה רגע. כשהחלטתם כבר להשקיע תקציב במטרה מסוימת כי כבר התקבלה החלטה, אז למה אתם מחכים? קודם שמים את הכסף, אחר כך תמיד צריך לעקוב אחרי הביצוע.

נכון.

ולעשות ולבדוק ולתכנן תכניות לטווח ארוך, בוודאי, אבל שימו את הכסף.

אבל תהליך העבודה, בשביל לשים את הכסף צריך לדעת תכנית מפורטת שצריך לאשר אותה.

אבל כבר התחילה השנה. שנת הלימודים התחילה עוד קודם.

סליחה, אבל כמה תקנות יש שבונים אותן על סמך השנה הקודמת? שמים את הכסף ואחר כך מקבלים תכניות. אם אתם מעסיקים אותם בתכניות של שנת 2016 תוך כדי שנת 2017, בטח לא תקבלו תכנית של שנת 2017. אבל לפחות אפשר לקחת את הסכום, אותו סכום של שנת 2016, לשים אותו כתקנה בשנת 2017.

אני אגיד לך, בשנת 2016 היו 130 מיליון שקלים בבסיס וזה המצב. כאילו אם את באה ואומרת שב-2016 יש אחוז ביצוע נמוך - - -

אז למה לא שמתם 130 מיליון?

ובואו תתקצבו אותי בשנת 2017 - - -

לא, לא, אבל זה לא מה שהיא אומרת.

לא, לא, לא.

בואו נעשה את זה צעד צעד. בשנת 2016 אתם תקצבתם ב-130?

כן.

יפה. לא העברתם את התקציב בפועל. אתם נתתם, עכשיו אמרתם לנו שהעברתם 20% ושבאוגוסט אולי יעברו ה-80%. כך שכשהגעתם - - -

כי זה - - -

שנייה, לא, לא, תקשיבי לי עד הסוף. כשהגעתם לסוף שנת 2016 וכשעבר התקציב זה כבר היה החודש האחרון של שנת 2016, לא היה לכם לכאורה, לפי השיטה שלכם, שום סיכוי לתקצב את שנת 2017, כי אתם התנתם בתקציב של 2016 שלא יהיה אפשר לדעת מה מהתקציב בוצע עד סוף שנת 2016. כלומר יצרתם במכוון מצב שאי אפשר לתקצב את שנת 2017.

בוא נתחיל עם משהו אחד, זה לא במכוון. כך זה עובד. אם יש לך כסף, צריך להתחייב על הכסף כדי להעביר אותו. את מבינה?

לא, אני לא מבינה איך מנהלים את התקציב.

אבל זה נראה כמו תרגיל מסריח. הכסף לא עובר לתקציב החדש. הכסף של השנה שעברה עדיין לא נוצל וכך הלאה וכך הלאה. מגלגלים את הכספים האלה. במקום שהציבור יקבל 130 מיליון, לפחות טנטטיבית, לכל שנה, גם את זה אין.

היות ויש הרבה נושאים, אני יכול להציע הצעה?

כן.

יש שני כיוונים שצריך לטפל בבעיה. איריס, אני סומך על זה שאתם תדאגו לזה. אחד, שאתם או מישהו ינחה את משרד החינוך – תפסיקו עם הסיפור של הג'וינט. בואו נתחיל לעבוד. תתנו לרשויות המקומיות השנה. אנחנו מדברים על התקציב של שנת 2016, חברים. הרשויות המקומיות כבר ערוכות, יש פקחים במשרד, זה סתם עוד פונקציה שלא צריך אותה.

אבל אם אתם מתעקשים לקבל אותה, תקבלו אותה משנת 2017 והלאה. תנו על 2016, תשחררו את הכסף, תנו לרשויות עכשיו להתחיל לעבוד. אנחנו כבר במרס, חברה. השנה כבר נגמרת. בואו נשתמש בכסף של שנת 2016.

לגבי שנת 2015, ביין, אתם צריכים להתחייב פה בפני הוועדה, מתי אתם כאוצר תעבירו בקשה לוועדת הכספים להעביר את הכסף של שנת 2017. זה הכל. זה שני הדברים שצריך לעשות מחר.

תגידו, התקציב הזה עובר כולו בתמיכות, או שחלק תמיכות, חלק התקשרויות, מה?

לא, זה לא תמיכות.

מה הכוונה?

איך אתם מעבירים את התקציב?

זה בהתאם להרשאות. אם אנחנו רואים שיש - - -

זו הרשאה להתחייב?

כן.

כל התקציב הזה הוא הרשאה להתחייב?

יש קולות קוראים.

ככה זה בכל התכניות של משרד החינוך?

יש קולות קוראים, יש תכנית - - -

בכל התכניות שמשרד החינוך מתקצב, בחינוך בלתי פורמאלי, בדברים אחרים הוא מתקצב תמיד ככה? 20%? 80%? לא מהשנה הזאת - - -

לא, זה לפי דו"חות ביצוע. יש קול קורא, מי שמגיש, מגיש אחר כך דו"חות ביצוע והוא יקבל תקציב.

אבל זה מייצר מצב שאתה אף פעם בעצם, כשאתה בונה תכנית, ונניח שאתה בונה תכנית משנה לשנה, נניח שאתה משרד האוצר, בונה את התכנית משנה לשנה, אתה למעשה בשיטה הזאת אף פעם לא יודע לפי מה לבנות את התקציב. כי אף פעם אין לך - - -

להגיד לך יותר מזה?

רגע. כי אף פעם אין לך את כל המידע שאתה צריך לבנות תקציב. אין לך את זה מובנה, כי אתה לא מאפשר שיהיה את המידע.

לא, בדרך כלל המשרד שם כסף. חוץ מהאתגרים, המשרד, - - - בחינוך הבלתי פורמאלי, יוצא בקולות קוראים - - -

לא, לא, אתה לא עונה על השאלה. אתה מייצר מצב, ואיריס שימי לב, אתם מייצרים מצב שבעצם התקציב הזה מותנה במקרה הזה, ונניח שהכל יתבצע במאה אחוז, הכל יתבצע פיקס ורוצים להעביר. כי הרי מה הטעם בפרויקט שתקצבתם שנה אחת ואז הפסקתם לתקצב? אין טעם. ואתם רוצים להעביר את ה-130 מיליון שקלים גם לשנת 2017? זה מותנה בללכת להעברה תקציבית לוועדת כספים. כלומר זה כסף שיגיע מאיזה שהוא מקור אחר, כשאנחנו עדיין לא יודעים מה הוא ואנחנו לא יודעים אם יהיה את המקור הזה.

אי אפשר להגיד את זה ככה. זה לא נכון להגיד את זה ככה. הכסף נמצא, אבל - - -

וזה לא רק זה. אנחנו מדברים גם על ה-70 מיליון שקלים לרשויות המקומיות. יש עוד את הכסף לתנועות נוער ושם צריך להתאים את התקנות ועם משרד המשפטים היה שם סיפור שלם.

זה עוד 50?

עוד כמה לתנועות נוער? 28?

לא, פחות. יש למתנ"סים ויש לתנועות הנוער ויש גם תכניות לימודיות.

וזה עדיין עומד ו - - - לשנת 2016?

כן, זה עדיין עומד. צריך להתאים את התקנות לתנועות נוער, אבל זה רק סעיף אחד וחבל. אני מקווה שתמי, אני מניח שיש לה - - -

יש לי את מספרי התקנות. זה מה שאתם - - -

לא, אנחנו העלינו כמה סוגיות.

כן, אנחנו רוצים את מספרי התקנות. את שמעת? את נכנסת עכשיו?

עכשיו הוא קצת עדכן אותי, אז הוא אמר לי - - - בסדר. יש לי את זה פה. אנחנו נעבור נושא נושא ונגיד את התקנה. או שאתם רוצים שאני - - -

בואו נעבור נושא נושא ותקנה.

אוקיי. אז לתקנה של הפעולות של מנהל חברה ונוער, 20,460,429.

מתי, ב-2016?

נכנסו 4.5 מיליון עבור ליווי ארגונים ורשויות.

זה הג'וינט.

זה הג'וינט, בדיוק.

שלא הבנו עדיין למה צריך אותם, אבל בסדר.

אוקיי, זה הגוף שאמור ללוות - - -

כי אנחנו לא יודעים לתכנן, מה קרה לך? אתה לא מבין את זה?

תתנחמו בעובדה שגם משרד האוצר לא יודע לתכנן, מסתבר.

לא, אבל הם מקבלים כנראה ליווי ממקום אחר.

אז התקציב בעצם עובר לג'וינט ומהג'וינט לרשויות?

לא. עוד לא הגשתם אותו, כי אנחנו כרגע בדיוק חותמים את ההסכם, אז הפעילות עוד לא התחילה ממש, אבל אנחנו שינינו את הכסף - - -

של שנת 2016?

של 2016, אבל אל תשכחי מתי הכסף נכנס, בסוף השנה.

נכון, על זה אנחנו מדברים.

מה ההיקף של ההסכם איתם?

4.5 מיליון שקלים.

ואז הג'וינט מעבירים את הכסף הלאה?

לא, הם מבזבזים אותו.

זה הכסף שלהם על הליווי.

כמה מזה הולך לג'וינט? כמה כסף הולך לג'וינט?

הם מקבלים - - -

אני לא שומעת את עצמי. כלומר הממשלה זקוקה לליווי כדי לממש את הפרויקט הזה?

לניהול, מיליון שקלים.

כן. לליווי. יש להם את ה - - -

אז אתה יכול לעשות - - -

את שואלת ממש שאלה פדגוגית.

4.5 מיליון שקלים לשנה?

כן.

כי אני מתעסקת בתקציבים, אבל הגוף הזה נבחר על ידי מינהל חברה ונוער והם יודעים שיש לו את המסוגלות הטובה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

והממשלה לא יודעת לעשות את זה?

איך זה?

משרד החינוך לא יודע לעשות את זה?

כמה פקחים שמתם שם? 13 פקחים.

מפקחים.

מפקחים, סליחה.

וחוץ מזה יש לנו גם ימי הדרכה, שזה הפיקוח שלנו.

משרד החינוך לא יודע לפקח?

אתם תוקעים את התכנית בגלל הג'וינט.

רגע, ג'עפר, אבל אני לא יכולה לשמוע אותם ואני לא שומעת את עצמי. בבקשה.

לא, התכנית כבר יצאה והרשויות יכולות להתחיל. ג'עפר, הם יכולים להתחיל כבר.

לא, רגע, זה לא מפריע לרשויות להתחיל. אני רוצה לדבר על הנושא של הרשויות - - -

אלא אם הן צריכות כסף בשביל זה.

בדיוק. אז מה שעשינו עם הרשויות, נתנו 20% מקדמה למתווה כלכלי שהן העבירו אלינו. עכשיו הן צריכות להעביר, עלי אתה תפרט את זה יותר.

אני כבר פרטתי.

הם צריכים להעביר עד סוף מרס את התכנית המובנת ועל פי זה יועבר המשך הכסף. אז זה לא תלוי בנושא הזה. זה רק עזרה מסוימת וזה לא מפריע לנושא הזה של תקצוב הרשויות. לתקצוב הרשויות נקבעו 70 מיליון. נרשמו התחייבויות לכל הרשויות. אתם יודעים את זה וזה - - -

וכמה לתנועות הנוער?

לתנועות הנוער כרגע, השנה זה יבוא רק לידי ביטוי בשנת 2017, מפני שהם לא עמדו בקריטריונים ואנחנו ישבנו עם היועץ המשפטי לממשלה - - -

כמה כסף זה?

כמה לגבי השנה הבאה? רק שנייה, אני כבר אומר לך.

מה זה השנה הבאה? אני כבר מבולבלת, כי עכשיו אנחנו מדברים כאילו אנחנו בשנת 2016.

למה שנה הבאה?

מה שאני נותנת לך עכשיו את תמונת המצב - - -

אצלם זה תמיד - - -

בדיליי.

חברת הכנסת סתיו שפיר - - -

גם סתיו זה בסדר.

אני נכנסתי עכשיו באמצע הדיון. אני מבינה שאנחנו מדברים על התקציב שהאוצר העביר לנו לשנת 2016. הוא העביר לנו את זה בסוף השנה ומה שקרה מעשית זה שעכשיו אנחנו נמצאים בלי כסף, כי הכסף בעצם חזר לאוצר ועוד לא קיבלנו את העודפים. האוצר הבטיח 80% עודפים, זה נמצא על שולחן ועדת הכספים. אני מבינה ש - - -

ומה קרה ל-20%?

את ה-20% הם קיבלו שנה שעברה.

ברשויות, אבל מה קרה בתנועות הנוער?

תנועות הנוער בכלל ב-2016 לא תוקצב. זה יתוקצב בשנת 2017, כי הם לא עמדו בקריטריונים.

אוקיי, כלומר אתן מבינות שיש לנו - - -

אז למה 80% עדיין בסימן שאלה של ועדת הכספים?

זה עודפים, זה לא סימן שאלה.

שנייה, שנייה. תנו לנו.

זה לא סימן שאלה. להיפך.

זה צריך אישור.

אגף התקציבים באוצר הכינו את הפנייה. הפנייה מוכנה, זה מחכה לוועדת כספים.

לא, לא, תסלחי לי. אנחנו היום במרס 2017.

בסדר, בשבילי זה סימן שאלה.

רגע, את מדברת על זה, אבל זו לא בעיה שלי.

זה שאנחנו במרס-. לא, אני חשה שאנחנו שותפות לבעיה כרגע. זה שאנחנו בשנת 2017, השנה רק התחילה ויש לה תקציב שנקבע כולה לפני שלושה חודשים. למה כבר הכנתם פנייה תקציבית על משהו? למה פשוט לא שמתם את זה בבסיס התקציב, כמו שכל חנות מכולת מנהלת את התקציב שלה?

אז אני רוצה להסביר לך מה קורה עם בסיס התקציב שלנו.

מה קורה איתו?

2017 זה בכלל, הנושא של החינוך הלא פורמאלי לא נמצא בבסיס התקציב.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שהאוצר לא הכניס את זה.

סתיו, רק שאלה.

מיד, שנייה, זה נורא מעניין. למה האוצר לא הכניס את החינוך הפורמאלי לתקציב?

אז איפה נמצאים כל ה - - -

היא אמרה לך. היא רוצה - - -

רגע, אבל לזוהיר יש שאלה.

רק שאלה. למה זה לא תוקצב בשנת 2016? מה, מחדל?

לא. למה זה לא תוקצב בשנת 2016?

זה תוקצב.

עד שהתכנית אושרה על ידי האוצר זה עבר לא פעם הלוך וחזור ובסוף השנה הם תקצבו לנו אותה.

ואז זה חזר לאוצר, צריך לומר. נכון?

אז אני אגיד, שנייה. בקשר לנושא התקציב - - -

רגע, אבל אני לא יכולה לשמוע. זה חזר לאוצר?

זה חזר לאוצר.

כלומר הרי לך שיטה, חבר הכנסת בהלול.

כלומר זה כסף שהלך פייפן.

לא, זה לא כסף שהלך.

עכשיו הם פנו מחדש ורוצים לחכות שיקבלו את זה.

זה כסף - - - התחייבויות והוא אמור לחזור אלינו.

מה זה? מתי הוא חזר? אבל הוא היה אמור לחזור. כלומר היה צריך, נניח שהייתה כוונה אמיתית לתקצב ותקצבו – ואני סתם אתן לך דוגמא – ב-10 שקלים. תקצבו משהו מסוים בשנת 2016 ולא הצליחו לבצע, כי וואלה תקצבו, החליטו לתת את ה-10 שקלים בסוף דצמבר וכבר אי אפשר לבצע את זה. החזירו את זה. האם ה-10 שקלים נוספו לתקציב 2017? התשובה פה היא לא. לא נוספו, כי בשנת 2017 את אומרת לא תקצבנו, כי אנחנו עוד לא יודעים ביצוע.

אז אני אגיד לך משהו. אחד, בואי נתחיל למה זה רק עבר עכשיו. אני אגיד לך. הבעיה הייתה שמול משרד החינוך, עד שהגיעו להסכמות איך להעביר את התקציב, זה היה רק באוקטובר. ברגע שהגענו להסכמות עם משרד האוצר, התבצעה פנייה תקציבית לוועדה.

בנושא של העודפים, הכסף לא הלך לאיבוד. יש עוד מעט דיון על העודפים והנושא של עודפים יעבור למשרד וזה לא הלך לאיבוד וזה לא משהו שיבוא עכשיו - - -

את מבטיחה?

מתי זה עוד מעט? כי אני הייתי צריך לדאוג בוועדת הכספים לעשות להעברה לובינג. תגידו לנו מתי.

אנחנו מניחים את זה בוועדת הכספים.

מתי?

אמור להיות בחודש הקרוב.

לא, לא, אבל גם פה, סליחה - - -

בחודש הקרוב.

בואו נשתף אתכם באיך זה מגיע בסוף לוועדת הכספים. מה הם עשו עם חלק מהדברים האחרים בתכנית, בתקצוב של החברה הערבית? הם כרכו באותה פנייה תקציבית - - -

בטח, עם ההתנחלויות ועם כל - - -

העברה כזו שמיועדת ונקבע בהחלטת ממשלה, עם כל הכבוד לחברה הערבית, ושניתן היה לתקצב אותה בבסיס התקציב והוחלט, מסיבות לא ברורות לי, שלא לתקצב אותם בבסיס התקציב. אתם כורכים את זה בהעברות נוספות. אז פעם אחת זה יהיה בקיצוץ פלט בכל המשרדים החברתיים, כמו שעומד להגיע לוועדת הכספים בקרוב; ופעם אחרת זה בהעברה להתנחלויות, כדי להכריח את חברי הכנסת להצביע בעד. ככה זה עובד ובגלל זה דברים לא יכולים - - -

אני לא - - -

אי אפשר להסתמך על השיטה הזאת. הדברים צריכים להיות מתוקצבים בבסיס.

את לא חייבת לענות על זה, זה קורה.

שנייה. לגבי התקציב של החלטה 922 - - -

אבל זה פוליטיקה. היא לא אחראית על הפוליטיקה.

זה לא פוליטיקה, זה תכנון תקציבי.

רוב התקציב - - -

משרד האוצר עושה פוליטיקה, וזה לא אמור להיות משרד האוצר שעושה פוליטיקה.

אני אגיד לך משהו, החלטה 922, ואני מול הטבלה - רוב הכסף זה בבסיס התקציב. כסף שאינו בבסיס התקציב כמו מעונות יום, כמו תחבורה, זה כמו שיש לאוכלוסייה הכללית דברים בהרשאות להתחייב. זה לא נכנס לבסיס. יש דברים כמו חינוך בלתי פורמאלי, שזה מובנה בתכניות, אז זה לא בבסיס התקציב. עד שיש לנו תכניות שהן מאושרות, אז זה ייכנס לבסיס התקציב. וגם נושא של התחבורה ושל מעונות היום, זה כמו באוכלוסייה הכללית. אופן התקצוב של הדברים שיש הרשאה להתחייב, זה לא נכנס לבסיס התקציב.

אז אני רוצה לשאול אותך שאלה.

זה שני הדברים שהם לא בבסיס התקציב.

אלף זה כמובן מעציב, למרות שידענו את המציאות שרוב החלטה 922 זה בתוך בסיס התקציב - - -

כן.

שזה לא תוספות וזה, את יודעת, זו אילוזיה שהלכה עלינו אימים.

יש סעיפים. יש חלק - - -

והשאלה השנייה, רק תשיבי גברתי המלומדה, רק תגידי לנו, את מבטיחה לנו שמהעודפים שבישרו לנו נתניהו את כחלון לפני שהיחסים ביניהם התפוצצו ואולי ישוקמו מאוחר יותר, האם מהעודפים האלה את מבטיחה שיועברו כספים ייעודיים להחלטה 922?

אני לא באה לכאן להבטיח.

כי את אמרת עכשיו, כרגע.

אני באה להגיד לך שאת העודפים שמים על שולחן ועדת הכספים וזה משרד החינוך אומר שזה - - -

כלומר את לא מבטיחה. את חוזרת בך.

הכסף והתחייבו על הכסף, ויש עודפים מחויבים שעוברים לוועדת הכספים.

סליחה גברתי?

אז את חוזרת עכשיו, שזה לא יועבר ייעודית להחלטה 922.

סליחה זוהיר. את בטוחה שאת יכולה להתחייב בדברים שאת אומרת? כי על פי מה שידוע לי, עכשיו אני מסתכלת על התפקיד שלך ואת רפרנטית לתעסוקה.

נכון.

האם את באמת יכולה להתחייב על כל הדברים שאת עכשיו נותנת לנו תשובות עליהם ואת מבטיחה שתוך חודש, שהוא בעצם החודש שיש בו את החגים, להביא את זה לוועדת הכספים. נו, באמת.

אני לא מתחייבת. אני אגיד לך משהו, כנראה שאני צריכה להסביר את הגדרת התפקיד שלי במשרד האוצר. אני רפרנטית תעסוקה וחלק מהתפקיד שלי זה לרכז את החלטה 922. אנחנו נמצאים בוועדת היגוי אחת לרבעון ואני עוקבת אחרי הדברים. אני גם מקבלת פניות לשבת על דברים ועל שאלות ואני עונה לשאלות ואת יכולה לשאול את זה. אז כנראה שאני צריכה להסביר לכם את הגדרת התפקיד שלי.

בסדר גמור, לא צריך.

לא צריך להיכנס לזה, כי אני יודעת שאני עושה את התפקיד שלי.

אין שום צורך בהסברים.

רק שיהיה פה, לחשו לי משהו. זה לא עניין אישי וזה לא מכוון אישית, אלא אני הייתי רוצה שהאוצר יכבד אותנו פעם. יגיע מישהו שיש בידיו את קבלת ההחלטות ולא רק מעקב אחר הביצוע, כדי שבאמת יגיד מה המדיניות בביצוע כל ההחלטות שמפזרים לנו.

לפני כמה חודשים ישבנו פה וחיכינו שיאשרו את התקציב של שנת 2016, כשזה היה כבר סוף שנת 2016. עכשיו אנחנו בסוף מרס ועדיין 2016 יש להם 20%, את להם את ה-80% בינתיים. עוד יכרכו אותם עם עוד דברים. נו, באמת.

אני נציגת אגף תקציבים ואני אחראית על ריכוז החלטה 922 ואני הנציגה לעניין הזה.

זה הובן.

זה מה שיש לי להגיד. אני נותנת לך תשובות. אם התשובות לא מוצאות חן בעינייך - - -

תסבירי לנו בבקשה גם במספרי תקנות, כמה מהתקציב נמצא בבסיס לשנת 2017 וכמה מהתקציב ב-2016 אכן הועבר.

לפי ההחלטה?

כן. אנחנו נעבור מספר מספר ונאמת את זה.

לגבי מספר תקנות, אין לי את כל מספרי התקנות. אני יכולה להגיד לך מה בבסיס ומה לא בבסיס.

אז בואו נעבור רק שתמי תעביר. יש לתמי. בואו נעבור עם תמי על החינוך הלא פורמאלי, מה קורה.

אנחנו נסיים עם החינוך ואז אנחנו רוצים את מספרי התקנות.

החינוך הלא פורמאלי – כל ה-130 מיליון שקלים הם לא בבסיס.

לשנת 2017.

לשנת 2017.

אבל את יכולה לחלק אותם?

ו-2018. כלומר 260 מיליון?

מה?

מה לבינוי ומה לאתגרים ומה לתנועות נוער, איך חילקתם אותם.

ברור, על פי תכנית 2016.

כן, 2016.

2017 אמור להיות שינוי. אתה רוצה לדעת? אתה יודע מה, אני אחר כך אעביר לך.

כן, אנחנו ניקח את המסמך.

כדאי שנקבל את המסמך הזה.

אז 130 לשנת 2017 והיה אמור להיות עוד 130 לשנת 2017.

כן.

אז גם זה לא בבסיס?

היה צריך להיות בשנת 2017 וב-2018 ה-130 - - -

כלומר 260 מיליון.

יש לנו עוד נושא, הכשרת מורים. הכשרת מורים הוא כן בבסיס. ה-56 מיליון הם כן בבסיס משרד החינוך ובאמת שם התכנית עובדת. כדאי גם להשמיע מה עובד.

מצוין.

נמצא פה עדי קורסיה, מהכשרת מורים.

אני מתקציב מנהל עובדי הוראה. 56 מיליון שקלים נמצאים בבסיס התקציב של שנת 2017 וזה עובד וזה מתוקצב כבר משנת 2016 – תכנית אתגרים.

אני שמחה לשמוע. מה עוד?

והכל בתקנות. חשוב להם שזה בתקנות.

ככה אמור להיות. זאת אומרת זה מאד משמח, אבל ככה זה צריך להיות.

רק רציתי להדגיש מה בסדר ומה לא בסדר.

באיזה תקנות זה החינוך הלא פורמאלי?

אני יכול להגיד את מספר התקנות.

יש מספר תקנות. הכל מסודר לגבי המורים.

אני יכול גם להעביר את הנייר.

אנחנו נעביר את הניירות לוועדה.

אז בעצם גם שנת 2016 החינוך לא פורמאלי עדיין לא תוקצב עד הסוף. 2017 לא נמצא בבסיס, 2018 לא נמצא בבסיס.

וזה מאד מקשה עלינו לעבוד. באמת, אם זה השולחן ואת יכולה לעזור לנו, כי אני יודעת שאת יושבת גם בוועדת כספים, אז - - -

יושבת כידידה, לא כחברה. לצערי.

אה, לא כחברה. אז זה מאד מקשה וחבל שככה אנחנו מתחילים ברגל שמאל. השטח מרגיש את זה.

תסבירי. שווה, אגף תקציבים נמצא פה איתנו, אולי תסבירי למה זה מקשה.

למה זה מקשה? כי אין לנו כסף בבסיס ולא קיבלנו את העודפים, אז אני לא צריכה להסביר לך למה זה כל כך קשה.

אני צריכה לחזור על הדברים שאמרתי.

לא, אל תחזרי על הדברים שאמרת, בבקשה. אנחנו שמענו אותם. זאת שיטת תקצוב מאד מאד עקומה. איפה זה קורה בתקנות? תעברו בבקשה - אנחנו פשוט ממש בזמן קצר - על התקנות האחרות מה נמצא בבסיס ומה לא. איריס.

אני יכולה לעשות סקירה מהירה, בלי מספרי תקנות ואני יכולה לומר כך: לגבי תחבורה – סובסידיה לתחבורה ציבורית – היה אמור לעבור 100, עבר 100. כבישים עירוניים – 40 - - -

100 בבסיס ל-2017-2018?

לא יודעת.

עבר כבר 300.

כבישים עירוניים – היה אמור לעבור 220. דה פקטו תוקצב ב-305.8 מיליון, כשלשנת 2017 מיועדים כרגע 220.

בבסיס?

זה לא בבסיס

אני אגיד לך, זה משהו שהזכרתי קודם בכל הנושא של תחבורה ובכל הנושא של מעונות יום. זה תקנות גם לאוכלוסייה הכלכלית. זה משהו שנמצא בהתאם להרשאות ולכן זה לא נכנס לבסיס. זה בהתאם להתקדמות פרויקטים, בהתאם לתכניות וזה משהו גם באוכלוסייה הכללית וגם לבני המיעוטים. זה משהו שהוא לא יוצא מן הכלל לבני המיעוטים. זה משהו שקיים בכל האוכלוסייה.

הוא בעייתי בכל האוכלוסייה.

וכולם מקבלים בסוף שנת תקציב את התקציב שלהם?

כן, אז אני אגיד לך על שנת 2016. אני אגיד לך גם מה שאמרה איריס לשנת 2016, סובסידיה לתחבורה ציבורית – 100 מיליון. השקעה בתשתיות כבישים עירוניים – 220 מיליון.

לא, לא, את לא הבנת אותי. אני מתכוונת שכל המגזרים מקבלים את התקציב הזה בסוף שנת תקציב? בתחילת שנה שאחריה?

זה בהתאם להתקדמות.

כלומר החינוך הבלתי פורמאלי באוכלוסייה היהודית, מתי קיבלו את הכסף שלהם עבור שנת 2016?

זה מתוקצב במהלך השנה בהתאם להתקדמות. זה לא סוף שנה, זה בהתאם להתקדמות במהלך השנה.

את התקנה של התחבורה הציבורית את יודעת להגיד לי?

כן. זה כמה תקנות וזה בהתאם לנושאים. כאילו, חבל עכשיו לפתוח את זה, כי יש לך את כל הנושא איך אנחנו מתקצבים בשביל לבצע מעקב. לכל נושא יש תקנה מסוימת שאנחנו מבצעים מעקב לפי אחוזי ביצוע. אז למשל לסובסידיה יש לי תקנה.

איזו תקנה?

את רוצה שאחרי הישיבה אני אתן לך?

מספר.

זה 79550199. אני אומרת לך, זה מספר תקנות - - -

זה ברזרבה לתמיכות בתחבורה.

כן. ואז כשיש התקדמות מעבירים מהרזרבה ל - - -

אבל יושבת הראש, למה בבתי ספר יהודיים מקבלים את זה לפי ביצוע בבסיס התקציב, באותה שנה, ולמה דווקא באוכלוסייה הערבית זה לא יכול להיכנס לבסיס התקציב?

אני - - -

שנייה. אני רוצה לסיים את השאלה שלי. למה זה לא יכול להיכנס לבסיס התקציב, כי אין תכניות. אז מה עושים עם בתי הספר היהודיים, מבקשים מהם תכניות ורק אחר כך מכניסים את זה לתקנה?

את מדברת על חינוך או על תחבורה?

על חינוך.

אני אומרת לך, לגבי התכנית הזאת זה לפי תכניות מאושרות מול משרד האוצר. ברגע שאין תכניות ואין הסכמות, זה לא נכנס לבסיס התקציב. זה לא הולך לאיבוד, זה - - -

לא, אבל אתם לא שמתם את זה בבסיס התקציב - - -

למה לא שמתם את זה בבסיס התקציב?

אתם יכולתם לדעת שזה מה שקורה - - -

אתם עושים תכניות עם בתי הספר היהודים והערבים, אז למה לא עשיתם את זה מולם? או שאתם לא עשיתם או שהם לא עשו. בואו נבין פעם אחת. מי עשה את זה?

אני אמרתי את זה קודם. זה לפי הסכמות מול משרד החינוך. ברגע שמשרד החינוך לא מגיע איתנו להסכמות והגיע איתנו להסכמות רק באוקטובר, הכסף עבר בפנייה הכי קרובה שיש אחרי ההסכמות. את לא יכולה להעביר כסף - - -

אבל באוקטובר יכולתם להעביר - - -

למה לא העברתם - - -

רגע, רגע. צריך להבין שבוועדה גם צריך לענות על שאלות, זה לא רק להסביר את הדברים הידועים מראש. באוקטובר 2016, כשכבר הגעתם להסכמות לגבי הסיפור של החינוך, יכולתם אחרי-. אני אגיד את זה אחרת. בתחילת דצמבר משרד האוצר עדכן את התקציב לשנים 2017-2018 בפעם האחרונה. למעשה ביום ההצבעה על התקציב, הפעם האחרונה שהתקציב עודכן הייתה בתשע וחצי בבוקר, יום ההצבעה על התקציב פה בכנסת. כלומר, הגעתם להסכמות באוקטובר, היה אפשר להכניס אותן לתוך בסיס התקציב של 2017-2018. זה לא מנע בעדכם מלעשות את זה.

אבל זה עבר בפנייה, אוקיי? הנושא של זה עבר בפנייה. התאריכים, באמת, אני לא אגיד לך עכשיו תאריכים מתי הפנייה.

חוק יסוד משק המדינה מגדיר שהתקציב חייב לבוא עם כל השינויים הצפויים והמתוכננים. פה יש באופן ברור שינוי מתוכנן וצפוי. דבר שאת יודעת שהולך לבוא ולכן זה חייב להיכנס לבסיס התקציב. זה מה שמגדיר חוק היסוד וזה לא מגדיר את זה סתם. זה מגדיר את זה כדי שאחר כך משרד החינוך והרשויות המקומיות יוכלו לעשות שימוש בכסף הזה.

אבל אני אומרת לך, בשנת 2016 עברו 130 מיליון שקלים למשרד והם מעבירים את זה בהתאם להרשאות.

זה לא עבר. אבל תראי, יושב פה משרד החינוך ואומר לך אי אפשר להשתמש בכסף.

ב-2016 – 130 מיליון שקלים לחינוך הבלתי הפורמאלי. 2017-2018 – אין, כי אין תכנית מאושרת מול משרד האוצר.

אוקיי, אז אין. אז למעשה אין כסף.

הם צריכים לבוא ולהגיע איתנו להסכמות והכסף יועבר.

והתכנית היא תקוו לטוב ותתחננו כמו שצריך ואז אולי יעבירו לכם. זה לא נשמע לי כמו תכנון תקציבי.

אוקיי.

לגבי משרדים אחרים?

אני רק לא הבנתי. אתם נתבקשתם להגיש תכנית לשנת 2017 ועשיתם?

יש לנו תכנית לשנת 2017, אבל עדיין כמובן זה צריך ללכת עם דיונים באוצר, כמו שנה שעברה.

כן, אבל מתי הגשתם אותה?

יש לנו תכנית מוכנה אצלנו. בגלל חילופי המנכ"לים עכשיו, המנכ"ל רוצה לאשר, לעבור עליה.

היא עוד לא הועברה לאוצר.

לא, פשוט נכנס מנכ"ל חדש היום, אבל התכנית כבר מוכנה. זאת אומרת שאם הייתי בסטאטוס הקודם, היא כבר הייתה עוברת לאוצר. המנכ"ל ביקש לעבור עליה.

אנחנו ממש ממהרים. סקירה של הדברים האחרונים, מה בבסיס ומה לא.

אז אמרתי, כל הנושאים בבסיס למעט תחבורה ומעונות יום.

כל היתר בבסיס?

וכל היתר, רשויות מקומיות – יש חלק שזה כן בבסיס וחלק שזה היה תוספתי, אז זה לא נכנס בבסיס. למשל היה לנו את ה-650 שזה תוספתי.

של מה?

של הנושא של מענקי פיתוח.

ולמה זה תוספתי?

זה תוספתי, זה תוספת על התקציבים.

בסדר, למה זה לא בבסיס?

כי זה תוספתי. כאילו, זה מה שה-650 ובשנת 2017 אנחנו צריכים לבדוק, באמצע שנת 2017, אם להכניס את זה לבסיס או לא. זה בהתאם להתקדמות.

למה?

כי זה מענקי פיתוח. זה תהליך. זו תכנית שצריכה להתקדם ובהתאם להתקדמות את מכניסה את זה.

כי אין שום זכות קנויה לזה שכל שנה יהיה להם בבסיס - - -

בסיס תקציב לא אומר שכל שנה עובר תקציב אוטומטי. כל שנה צריך לתכנן תקציב.

סתיו, אני יכול להבהיר את זה? להבהיר את הנקודה? זה לקחו תקציב פיתוח לשלוש שנים, אמרו בלאו הכי שום דבר לא נגמר בשנה. לקחו את שלוש השנים, ריכזו אותן בשנה אחת. אז זה תקציב על חשבון תקציב של שלוש שנים קדימה. בפועל מה שיצא זה הרשאות לרשויות.

נכון.

כל רשות אמורה להגיש פרויקטים. 2016 כבר מתה, כבר נגמרה. עכשיו רק בוחנים את הפרויקטים. אני לא יודע אם סיימו את התהליך. יש פה מישהו ממשרד הפנים?

הם עכשיו, בפברואר הם - - -

אז בעצם חוץ מ-100 מיליון שקלים לא יצא. להגיד 3 מיליארד שקלים ולהגיד 600 מיליון – בפועל יצאו הרשאות, בפועל חוץ מה-100 מיליון שקלים הראשונים, שום דבר, שום כסף לא ראו הרשויות המקומיות. כל התכניות שהרשויות אמורות להכין, עדיין תקועות בוועדות של בדיקת התכניות. נכון?

מה רע לבדוק את זה לפני שאתה מוציא כסף?

מה רע היה לבדוק את זה בשנת 2016? אפשר לבדוק את זה גם בשנת 2020.

כי לא היו. אף אחד לא - - - להגיש תכניות - - - -

קחו את הזמן.

כי נבחרו פרויקטורים, כי עשו כל מיני דברים - - -

גברתי, מה ההבדל ביניכם לבין משרד השיכון, בין משרד הפנים למשרד השיכון? בואי אני אראה לכם מה קרה במשרד השיכון לעומת מה שקרה למשרדים אחרים. ופה זה רק דוגמא. נו, באמת.

תודה. כן, בבקשה.

חברת הכנסת, אני אריה ממשרד התחבורה, אגף תקציבים ברשות. אני רוצה לתקן. לשנת 2015 קיבלנו 100 מיליון וזה בבסיס. בשנת 2016 קיבלנו 100 מיליון וזה בבסיס. 2017 - - -

אתה מדבר על הסובסידיה לתחבורה ציבורית?

כן. 2017 קיבלנו 100 מיליון ב-14 למרס וזה גם בבסיס. כלומר - - -

ב-14 במרס?

במרס. הייתה פנייה תקציבית וזה הועבר - - -

פנייה תקציבית זה לא בבסיס, זה שינוי - - -

זה בבסיס.

לא, אבל פנייה תקציבית זה לא בבסיס.

אנחנו לא יכולים להכניס את זה מלכתחילה לבסיס.

למה?

כי אנחנו אמורים להעביר את זה למפעילי התחבורה הציבורית. יש גם את התהליך שאמור לקרות בתחבורה, למי אנחנו מעבירים את זה ולראות איפה זה מתאים.

זה עובר אחרי שזה מתוקצב בבסיס.

אבל קיבלנו את כל התקציבים כסדרם.

כפניות תקציביות.

לא, אצלנו זה נמצא בהרשאות. כלומר זה מהרגע שזה נכנס לתקציב ועד עולם. זה תוספת תקציבית שמצטברת כל הזמן.

אין דבר כזה ועד עולם.

ה-100 מיליון של שנת 2015 – אז הם נמצאים בתחבורה הציבורית והם לא מפסיקים, וה-100 מיליון שקלים של שנת 2016 הם גם מצטברים וגם בשנת 2017. כלומר קיבלנו את כל התקציבים.

אני רוצה לשמוע את ההערות של המשרדים הנוספים ואנחנו נסכם, אלא אם יש פה שאלה על הנושא הזה.

אני לא יודע למה מכניסים את שנת 2015. פתאום מכניסים את שנת 2015. תכניסו גם את זה שנת 2014. הייתם אמורים להגיע בסך הכל בחמש שנים למיליארד וחצי. 100 מיליון שקלים תוספת בשנת 2016 – אתה לא תגיע אף פעם ל-1.5 מיליארד. סך הכל החלטת הממשלה אומרת שאתם צריכים לתת תוספת בחמש שנים לתחבורה ציבורית ב-1.5 מיליארד שקלים, נכון?

לא, לא. אלף ההחלטה היא של משרד האוצר. אנחנו מקבלים את זה. ההחלטה היא לקבל 100 מיליון שקלים בכל שנה. אז אם בשנת 2015 100 מיליון, בשנת 2016 זה 200 ואחרי זה 300. בשנה החמישית זה אמור להיות 500.

אז בשנת 2017 הייתם אמורים לקבל 200 או 300? כמה?

במצטבר זה יוצא 1.5 מיליארד.

אני מדבר על שנת 2017. מה האוצר נתן לכם בשנת 2017? אם 100 מיליון בשנת 2016, בשנת 2017 הייתם אמורים לקבל לפחות 200 מיליון, נכון? האם קיבלתם 200 מיליון? איך תגיעו למיליארד וחצי?

במצטבר כן.

אז מה קיבלתם בשנת 2017?

עוד 100 מיליון בנוסף למה שקיבלנו כבר.

טוב, משרדים נוספים? משרד התרבות נמצא פה?

לא, זה כסף קטן.

כי משרד התרבות אמר לנו בישיבה הקודמת גם, שתוכנן תקציב מסוים לשנת 2017 ועוד תקציב על שינויו. כלומר בפניות תקציביות. אין פה את משרד התרבות?

לא, לא. אבל יש תעשייה.

איריס, יש לך על זה מידע?

קודם כל מבחינת החלטה 922 עצמה יש שם תקציב במשרד התרבות. כתוב שם שהם יבחנו וכו'. דה פקטו - - -

לא בחנו.

הם השתפרו. כלומר בוועדת ההיגוי האחרונה הם הראו סכומים, נדמה לי שהם דיברו על 23 מיליון שקלים, אבל אני לא יכולה לעשות את החיבור באופן מובהק להחלטה 922 לצערי.

אוקיי. משרדים נוספים? כלכלה? כן, שלום.

היי, אני הדר ממשרד הכלכלה.

כן, אנחנו בשנת 2016 תקצבנו מינהל אזורי תעשייה. נתנו 97 מיליון שקלים, הכל בהרשאות להתחייב. החברות שלנו, יש מאחורי זה רציונאל הגיוני. אנחנו עושים תב"עות ותכנון וקדם פיתוח, אחר כך יזמים באים ואחר כך אנחנו משלימים. כל הכספים נמצאים בחברות. כל הרשויות מעודכנות. התקיימו ישיבות מסודרות עם כל הרשויות והכל הולך.

בשנת 2017 אנחנו מתקצבים 76 מיליון שקלים, שעוד מעט הרשימה מוכנה לחתימה של המנכ"ל, גם להרשאות נוספות, כשחלק גדול מהן הוא הרשאות מתכניות קודמות. אתה לא רוצה לשמוע את זה? מתכניות קודמות - - -

לא רוצה? הייתי רוצה לשמוע שיש כסף חדש, אבל זה לא כסף חדש.

כן, אבל במשרד הכלכלה - --

אין כסף חדש.

כן. משרד הכלכלה הכין עכשיו תכנית חדשה שתבוא לאיימן סיף והקבוצה שלו, שתעבור לאוצר ואני מקווה שבעזרת השם - - -

על זה שמענו כבר בנובמבר. למינהל יש כבר תכנית. איריס, המנהל אמרו פה בנובמבר, בפני הוועדה ולא רק פה, גם בוועדות היגוי, אמרו שיש להם תכניות לאזורי תעסוקה ואזורי תעשייה במגזר הערבי. משרד האוצר לא תיקצב את הנושא הזה בשנה שעברה. הייתה התחייבות שאם תהיה תכנית, נתקצב את זה.

הייתה ישיבה בוועדת הכספים. גם אפרתי הגיע לשם.

נכון.

עד היום אתם אומרים יש תכנית, נעביר את זה לאוצר. האם יש בעיה להעביר את זה לאוצר? האוצר לא מקבל אותה? מה הבעיה?

אנחנו עשינו תכנית גם בשיתוף מינהל מקרקעי ישראל, גם הרשות לפיתוח כלכלי, גם השלטון המקומי. היינו אצלם. אנחנו סיימנו את התכנית. בימים הקרובים היא תיחתם על ידי המנכ"ל ותעבור לרשות לפיתוח כלכלי ומשם אתה מוזמן ל - - -

אוקיי. מוסדות ציבור שהיה אמור להיות 400 מיליון שקלים, 50 מיליון שקלים ל-21 מרכזי הכוון, הסרת חסמים ומטרדים כדי לפתח אזורי תעשייה. איפה עומדים כל הדברים האלה?

הסרת חסמים – קודם כל אני רוצה להגיד שבמהלך חמש השנים האחרונות אני הופעתי כאן הרבה פעמים ואמרתי. עכשיו מתנהל איזה תהליך למידה משותף בינינו לבין הרשויות. יש שיח חדש. אנחנו עם 16 מנהלות אזורי פיתוח. תקצבנו ב-1.5 שקלים כל מנהלת. יש לנו היום אנשים שיושבים ביישובים, שהם אנשים ששייכים לנו. גם העברנו אותם קורס מיוחד לניהול אזורי תעשייה. אז זה ממש רציני וזה עובד.

אנחנו למדנו, גם הם לומדים. הרשויות בעצמן לומדות. אנחנו גם בתהליך של הסרת חסמים, שיש מלא חסמים שהם ממש אובייקטיביים, שקשורים במינהל התכנון, קשורים בוועדות, קשורים בתאגידי מים, קשורים בהפקעות קרקע וקשורים בראש שטח וחיבורים עם משרד התחבורה.

בדברים האלה יש לנו ועדת חסמים מיוחדת. איפה שאנחנו נתקלים ביישוב שיש שם בעיות של קרקע פרטית, למשל שאנשים לא רוצים לחזור, אנחנו מקיימים ישיבה להסרת חסמים. ולכן בחמש השנים שעברו, כשנכנס בשנת 2011 אחוז הביצוע, היה לנו 8%, היום הוא עובד מעל 70 ומשהו בכל החלטות הממשלה ואנחנו מקווים שרק - - -

400 מיליון שקלים של מוסדות ציבור ו-50 מיליון שקלים של מרכזי הכוון.

זה אצלנו. עכשיו זה עבר למשרד הרווחה. כל נושא מעונות היום וכל מרכזי ההכוון נמצא במשרד הרווחה.

גם מרכזי ההכוון?

כן, גם מרכזי ההכוון. כל נושא התעסוקה עבר למשרד הרווחה.

והכסף עבר?

הכסף, כן.

התחום עבר. הכסף עבר?

זה לפי תקנות. התקנות עוברות עם המשרד.

טוב,אנחנו שוב תקנה, תקנה.

יש עוד כלים למשרד הכלכלה שכן נשארו במשרד, אם תרצו לשמוע.

שעברו? מתוך ההחלטה?

שנשארו. כן, מתוך ההחלטה.

שמה הם?

הראשון זה במסגרת הרשות להשקעות, שזה תמריצי מעסיקים, שזה בעצם סבסוד שכר לעובדים ששיעור השתתפותם נמוך – במקרה זה מיעוטים. אני אתן לך את מספרי התקנות. בשנת 2016 זה היה 38400205.

תעבירי לנו את זה. אני הולכת לבקש מכולם להעביר לנו את מספרי התקנות.

אז אני רק אגיד שאצלנו זה בבסיס, אבל כן יש שינויים לאורך השנה. לדוגמא בכלי הספציפי הזה, מתוקף ההחלטה אנחנו אמורים להעביר 50% מהתקנה הזאת לטובת סבסוד שכר למיעוטים. אז לדוגמא בתחילת שנת 2016 היה בתקנה 50 מיליון שקלים, לאחר מכן יצאנו בהקצאה של 70 מיליון שקלים ולכן היינו צריכים להקצות 35 מיליון שקלים. בפועל יצא שהקצנו 45 מיליון שקלים עבור סבסוד שכר. זה אומר בערך 900 מועסקים שקיבלו את הכלי הזה.

מעבר לזה יש לנו גם את הפעילות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. יש את מערך סניפי השטח של המעוף. זה 39 סניפים שפרושים בכל רחבי הארץ. הם נותנים איזה שהוא מענה כולל לכל מי שמגיע אליה.

אני המידע אני אצטרך לבקש ממך בכתב, כי אנחנו חייבים לסיים.

אוקיי.

חבר הכנסת בן ראובן.

אני רק אומר מילה. אני מצטער שלא הייתי פה בחלק הראשון של הדיון, אבל אני יוצא מהדיון פה מאד מודאג. מאד מודאג כי אני לא שומע פה דברים בהירים וברורים על תאריכים שעל פיהם המערכת יכולה לתכנן עבודה. מה לעשות, מי שאמור לתכנן חינוך פורמאלי או לא פורמאלי, כל אחד במגרשו צריך לעשות תכנית מימוש, וכאשר הסוגיה של המשאבים היא כל כך רעועה, כל כך מתנדנדת, היא כל כך לא ברורה, היא כל כך תלויה בכל כך הרבה דברים והיא לא נמצאת בבסיס והיא נמצאת פה והיא נמצאת שם, אני מתקשה מאד לראות איך המערכות מעמידות את מה שאנחנו מצפים שהן תעמדנה ושאכן נראה תוצאה.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש דיון שבו לא נקבל תשובות בנוסח – תראו, אם, במידה והם יעבירו ואלה יעשו ואלה פה ואלה שם. אלא אנא מכם תגידו או תבואו עם שורות תחתונות. אי אפשר ככה לעבוד. יש פה מעט מאד גופים שיודעים להגיד שורה תחתונה.

זה לא תקנות, זה תכניות.

20 זה משרד החינוך, התקנות התקציביות.

מצד ימין זה תקנות.

זה התקנות של חינוך לא פורמאלי, או של כל משרד החינוך?

יש של החינוך הפורמאלי ולא פורמאלי.

פורמאלי והכשרת מורים.

יש של שניהם. זה שני דפים.

לא סתם אני חושב שהדיונים האלה הם חשובים, אבל אנחנו נצטרך להמשיך לשבת, לעקבות ולראות שורות תחתונות. אתם מוכרחים לבוא הנה עם שורות תחתונות ולא עם שורות עם חצאי שורות. כי עוד פעם, אנחנו פה רק מסתכלים, אבל ליבי עם אלה שצריכים לעשות את העבודה. אי אפשר לעשות עבודה בלי שאתה יודע מה המשאבים, בלי שיש לך ביטחון שיש לך את הכסף. זה אמירות, שלא לדבר על גורמים שאתה שומע פה למה הכספים לבתי הספר היהודיים נמצאים בבסיס התקציב ולבתי הספר האלה הם לא נמצאים בתקציב. שאלה מעניינת. שאלה שאנחנו מוכרחים לשאול את השאלה מאיפה זה בא.

צריך להגיד שיש בעיה גם עם תנועות הנוער היהודיות או עם תנועות הנוער המעורבות, שגם הן לא נמצאות בבסיס התקציב וצריכות ללכת להתחנן לכל מיני העברות תקציביות ודילים בוועדת הכספים כדי לקבל כסף. שיטה שלמה.

ממש במשפט.

משפט. קודם כל אני מברך על זה שאת מקיימת את המעקב הזה. יש כמה דברים מאד בעייתיים. סך הכל התקציב של החלטה 922 לאוכלוסייה הערבית הוא כמעט 2.5 מיליארד שקלים מתוך תקציב המדינה, שהוא כמעט 464 מיליארד שקלים. כל גרוש חשוב לאוכלוסייה הערבית. זה שדברים נתקעים. אני מברך גם על זה שסוף סוף יש נציגה ערבייה של משרד האוצר. לא מובן מאליו יש ערבים שמייצגים את אגף התקציבים.

ביין, זו פנייה אישית אלייך. אני מעריך את זה שאת הולכת לעקוב אחרי החלטה 922 ויש פה גם משרדי ממשלה אחרים שצריכים את העזרה שלכם, שאתם כן תזרזו את ההעברות ותוודאו שכל הכסף שמוקצה בחשב הכללי כבר יוצא.

יש משהו שאת חייבת לבדוק לעומק, ה-1.4 מיליארד שקלים של שעות חינוך דיפרנציאלי, ששם אני מבין שהשר מתעקש לא להתחיל לתקצב את זה וחייבים לקיים דיון רק על זה. זה לאכול לילד הערבי 1.4 מיליארד שקלים. זה לא אתם, זה לא שלכם.

אני העברתי - - -

אין ביצוע. חברה, יש מתוך ה-1.4 מיליארד בשנה מה שמועבר וגם האוצר יודע את זה. מה שמועבר בפועל זה 100-150 מיליון שקלים, אם הם מעוברים. אני אשמח לקיים על זה דיון, שתבואו, שתציגו בפני הוועדה באמת כמה מועבר ולמה כל הכסף שהאוצר אמר ודו"ח טאסק. אמרו שצריך להעביר כל שנה 1.4 מיליארד שקלים כדי להשוות את שעות הוראה של ילד ערבי לעומת ילד יהודי. אני מקווה שזה יקרה. יתחיל לקרות. כי בינתיים אני מבין שהשר לא מסכים שזה יתחיל.

אנחנו נברר מה קורה שם. אני רוצה להודות לכולם.

אנחנו קיימנו את הדיון הזה בפעם הראשונה לפני שלושה חודשים, ערב אישור התקציב ומתוך הבנה שקשה מאד להבין לאיפה הופנו אותם מיליארדים שהובטחו לחברה הערבית בישראל ושעליהם הכריז ראש הממשלה מעל לכל במה. תכנית חשובה ביותר שחשוב מאד לראות שהיא באמת מיושמת.

חוסר השקיפות בתכניות הממשלה היא תופעה שחוזרת על עצמה ומעסיקה את הוועדה הרבה ואת הבדיקה הזאת אנחנו עשינו גם בתחומים אחרים. בתכניות לחיזוק הצפון ומה שאפשר להגיד שיש פה שחזור כמעט זהה, להוציא השמות, שהם קצת שונים, אבל ממש שחזור של הדיון שעשינו על התכנית לחיזוק הצפון. אותו סיפור. התכנית לחיזוק יוצאי אתיופיה – אותו סיפור. המלחמה בעוני –אותו סיפור; ובתוכניות נוספות שמכריזים עליהם במסיבות עיתונאים. לפעמים העלות של מסיבת העיתונאים היא יותר גבוהה מהכסף שאשכרה הועבר בסופו של דבר לתכנית.

החלטות ממשלה שאפתניות ומאד חשובות, בפועל לא באמת מתוקצבות ולא כל כך ברור מה הופנה לתקציב שלהן ואיך זה קרה ואיך אפשר לעקוב אחריהן.

כפי שהבנו מהדברים שמסרו איריס וביין, אנחנו מבינים שהתופעה המוכרת של חוסר תכנון תקציבי חוזרת על עצמה גם כן, וגם בשנים הבאות לא ניתן יהיה לתכנן את התכנית הזו בצורה המדויקת ולממש את החלטה 922; והרוב מתוכנן לעבור בסופו של דבר בהעברות תקציביות.

אני א ומרת בכוונה מתוכנן לעבור בהעברות תקציביות, כי ברגע שהעברה תקציבית היא מתוכננת, לפי חוק יסוד משק המדינה היא הייתה אמורה להיות מתוקצבת בבסיס התקציב. העברות תקציביות והפרקטיקה של העברות תקציביות לא נועדה כדי להעביר אחר כך, בדיעבד, דברים שתוכננו מראש. ממש לא. המחוקק ידע כבר לפני הרבה מאד זמן, כשנקבע החוק הזה, שכדי שגופים, רשויות מקומיות, תנועות נוער וכדומה יוכלו להשתמש בתקציב שמגיע, הן חייבות לקבל אותו בצורה מסודרת ולדעת איזה תקציב עומד לרשותן לאורך השנה.

אחרת אי אפשר באמת לעמוד בהתחייבויות ואז אנחנו נגררים למצב שהן לא עומדות, התקציב חוזר לקופת המדינה, הוא מועבר אחר כך אולי בעודפים בשנה שלאחר מכן, אבל אז כבר אי אפשר לתכנן לשנה שלאחר מכן, כי אנחנו לא יודעים מה היה בסוף השנה הקודמת ואנחנו נגררים משנה לשנה. התקציב הופך לנזיל לגמרי ואז מגיעים הדילים הפוליטיים והקומבינות האחרות, כי ברגע שאנחנו מסתמכים על משהו שיעבור בהעברות תקציביות, אז כל אחד כבר רוצה לקבל על זה עוד מתנה בוועדת כספים ושם הכל הופך להיות פרוץ. וכל זה על חשבון אזרחים שמגיע להם לקבל את הכסף הזה ומגיע להם להיות מתוקצבים בצורה רצינית וראויה.

רשויות מקומיות, שחלקן נמצאות ממש בקריסה תקציבית ובגירעונות, כי הן לא יכולות לקבל את התקציב המובטח בזמן; או במצבים עוד יותר קשים, נאלצות להתכופף בפני כל מיני בקשות פוליטיות אחר כך, וכבר ראינו את זה בפרשות שחיתות כאלה ואחרות שלצערנו נפתחו.

יש לך הערה?

הערה קטנה, כי אני חושבת שיש פה איזו שהיא אמירה שאני יכולה להתחבר אליה לגבי כללי המשחק. אני לא בטוחה שכללי המשחק מובילים למסקנה שהתקציבים אינם ממומשים וכיוצא בזה. יש פה 15 גורמים ממשלתיים ששותפים לתכנית החומש. הייתה פה התמקדות בתחום מאד ספציפי של חינוך בלתי פורמאלי - - -

מאד חשוב.

שהוא סופר חשוב, הוא מאד ראשוני. הוא חלק מהמהפכה שהתכנית הזאת יוצרת בחברה הערבית. ולכן יש פה קצת - - -

אבל גם בתחומים אחרים המידע עדיין לא ברור.

אמרתי לוועדה, לפרוטוקול - - -

אל תדאגי. בעוד שנייה אנחנו נגיש לבקשות שלי ונראה בדיוק את הדברים. אנחנו גם נבחן את זה. אני מקבלת את האמירה שלך. אני שמחה שאת מסכימה על זה שיש פה בעיה שיווקית.

כללי משחק זה כללי משחק, כאשר אנחנו לא יצרנו אותם, אנחנו משחקים לפיהם.

פה כללי המשחק לא עובדים. אנחנו צריכים לשנות אותם.

אבל תעבירו לפחות את התקנות בצורה ברורה.

הם לא עובדים ואנחנו חייבים לשנות אותם.

לא, להעביר תקנות לוועדה בצורה ברורה.

שליחי ציבור ועובדי מדינה מסורים נמצאים בתוך המשרדים האלה, והאנשים הישרים אחראים על שינוי כללי משחק שהם כללי משחק בעייתיים. זה נמצא באחריותנו לגמרי.

דובר פה על פנייה תקציבית שהועברה שמונה ימים בלבד לפני סוף השנה, מה שגרם לזה שרוב הכסף לא מומש, זה החינוך הלא פורמאלי ושוב יועברו עודפים בשנים הבאות. השיטה היא כמובן שגם בשנים הבאות ההעברה של תכנית 922 תהיה כרוכה לפעמים בקיצוצים רוחביים, כפי שראינו כבר בשנה הזו, בהעברות ליהודה ושומרון ובעוד כל מיני התניות משונות שאין להן שום קשר לתכנית הזאת.

אני מבקשת מהמשרד לשוויון חברתי, שמרכז את ההחלטה, להעביר את כל התקנות התקציביות לפי גם מספר תקנה, כמה תוקצב בבסיס - - -

זה אגף תקציבים יעשה.

בשיתוף פעולה.

ביחד. כמה תוקצב בבסיס וכמה מתוכנן לעבור בפניות תקציביות. כנ"ל הביצועים של שנת 2016 – מלאים, וגם שם מה היה בבסיס ומה עבר בהעברות תקציביות, מה בוצע. אם יש שם עודפים – את כל רשימת העודפים המחויבים שאתם הולכים להביא לוועדת כספים בהמשך.

אנחנו מבקשים שאתר האינטרנט של 922, שכבר עלה לאוויר לאחר הדיון הקודם, יתורגם לשפה הערבית.

אנחנו עובדים על זה.

חשוב מאד לאוכלוסייה שהתכנית מיועדת.

הוא חזר ועלה? כי היה הוא עלה ונפל.

זה ללא סיסמא?

הסיסמא שונתה בעקבות הדיון הקודם ואז הסתבר שזה לא בערבית וכדאי שאתר כזה יהיה מונגש גם בשפה הערבית. ומכל המשרדים האחרים, אנחנו נבקש גם מהמשרדים שלא הגיעו או שלא הספיקו לדבר – בבקשה גם רשימת הביצועים של התכניות האלה ומה תוקצבתם בבסיס לשנת 2017 ולשנת 2018, ואיזה התחייבויות עשו במשרד האוצר בפניכם לגבי העברות תקציביות נוספות.

אנחנו נעשה דיון מעקב פעם במספר חודשים על התכנית הזאת, כפי שהבטחתי בישיבה הקודמת, כדי לוודא שהדבר הזה אכן קורה.

תודה רבה לכולם ובהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:17.