הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 663

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' באדר התשע"ז (06 במרץ 2017), שעה 15:40

פרק י' (תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על-ידי גורם מפעיל) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

מכלוף מיקי זוהר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

בצלאל סמוטריץ'

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

אבנר שמחוני - רע"ן הערכת מצב, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

זאב ריינמן - רמ"ד תקציבי ח"א, משרד הביטחון

איתן הרם/ארם - ראש חטיבת הגנת הסביבה ותשתיות, משרד הביטחון

שאול דלאל - ראש חטיבת משרדי תשתיות, משרד הביטחון

ניר ממה - רח"צ מדיניות כלכלית ביטחונית, מל"ל, משרד הביטחון

שי באב"ד - מנכ"ל, משרד האוצר

נדב שינברגר - יועץ השר, משרד האוצר

יהלי רוטנברג - מנהל חטיבת המימון והאשראי באגף החשב הכלל, משרד האוצר

עמית מירזאי - מנהל תחום אשראי, גבייה וביטוח ממשלתי, משרד האוצר

שלומי כהן - רע"ן ביטוח ממשלתי, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ברק מימון - מפקח מ"ה מקצועית, משרד האוצר

רויטל רז - מנהלת תחום בכירה תקינה חשבונאית, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אפרת נחלון - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

הילה אורן - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אברהם (אבי) ליכט - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

יערה למברגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חן בר-יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אור אללו פוקס - יועמ"ש דרום, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן - סמנכ"לית בכירה תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

אייל יוניאן - סמנכ"ל כספים, התעשייה האווירית

נבו ברנר - חשבונאי ראשי, התעשייה האווירית

ארז כלפון - יו"ר החברה, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

איציק לוי - מ"מ מנכ"ל, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

אליאב אנגלמאייר - עוזר מנכ"ל, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

צבי ניקסון - היועץ המשפטי של החברה, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

עמית שקד - סמנכ"ל כספים, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

אלי ספקטרוביץ' - סמנכ"ל רגולציה, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

דוד שרן - מזכיר החברה, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

מאיה ספיר - דוברות, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

ענת חיים - יועצת ליו"ר החברה, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

מורן דיין - עוזר סמנכ"ל כספים, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

הרצל עמיקם - יו"ר ועד העובדים, קצא"א – חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ

גיא שובל - חבר וועד עובדי קצא"א, ההסתדרות החדשה

צחי מור - חבר וועד עובדי קצא"א, ההסתדרות החדשה

ישי לוי - חבר וועד עובדי קצא"א, ההסתדרות החדשה

אורי טבת - חבר וועד עובדי קצא"א, ההסתדרות החדשה

נתנאל גואטה - חבר וועד עובדי קצא"א, ההסתדרות החדשה

עזרא אברהם - חבר וועד עובדי קצא"א, ההסתדרות החדשה

רמי גואטה - יו"ר מרחב אשקלון, ההסתדרות החדשה

אלרואי צמח - איגוד מקצועי במרחב אשקלון, ההסתדרות החדשה

רועי יעקב - מקשר כנסת הסתדרות, ההסתדרות החדשה

אלי יריב - ההסתדרות החדשה

ליאורה סידי - עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

מאיה מילר - כלכלנית באגף הכלכלה, ההסתדרות החדשה

שי בירן - מנכ"ל אגף הכלכלה, ההסתדרות החדשה

דוד גלנוס - יו"ר אגף האנרגיה, ההסתדרות החדשה

נילי אבן-חן - מנהלת מחלקה, התנועה לאיכות השלטון

נטליה אהרון - מתמחה, עמותת "צלול"

ליאור פולק - מוזמן/ת

אופיר קציר - מוזמן/ת

ראובן ברון - מוזמן/ת

רות פרמינגר - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: רציו חיפושי נפט)

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התעשייה האווירית

ציפורה גרונשטיין - שדלן/ית

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת

פרק י' (תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על-ידי גורם מפעיל) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

אני פותח את ישיבת מליאת ועדת הכספים. אנחנו דנים בהצעת חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על-ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017.

נעבור על התיקונים שהכנסנו בעקבות הישיבה הקודמת.

בשם החוק הכנסנו את השנה.

אם מצביעים אז אני רוצה קודם לשאול שאלה. חוק מבקר המדינה חל על קצא"א בוורסיה הקודמת שלה. אמנם קיבלנו דוחות חסויים אבל קיבלנו דוחות לוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. מה קורה בתקופת המעבר הזאת מבחינת חוק מבקר המדינה?

לדעתי לא חל, אבל אנחנו נבדוק.

אם זה לא חל זה רע מאוד, זה לא יכול להיות. זה חייב לחול באותו נוסח שהיה. שזה יהיה דוחות חסויים, כפי שהיה.

חוק מבקר המדינה אינו חל במשך 3 שנים.

חוק מבקר המדינה חייב לחול. אנחנו לא יכולים להעביר את החוק באופן הזה.

אנחנו נבדוק. בינתיים אפשר להתקדם.

הם יערכו בדיקה. אתה מעלה פה משהו שאני לא יודע. מיקי רוזנטל, השאלות שלך תמיד טובות. בודקים.

מה שצריך להיות: מה שהיה היום – יהיה, לא לטובה ולא לרעה.

מה שהיה עד היום יהיה גם ב-3 השנים האלה. זה חייב להיות, אין בכלל שאלה. היום הוא חל. ידידי המנכ"ל, תקשיב היטב, זה הגיע אלינו לוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ושם היינו דנים בזה.

בסדר, יש פתרון. העלית נקודה וכבר פתרנו אותה. המצב הנוכחי היום, שחוק מבקר המדינה חל מתוקף הסמכות של המפקח. קצא"א א' ממשיכה להתקיים.

לא נכון. מתוקף הסמכות של נציג המדינה שיושב שם.

נציג המדינה זה המפקח המיוחד מטעם שר האוצר. אל תאמרי שזה לא נכון.

לגבי החברה הזאת זה ימשיך לחול, על קצא"א א'. את קצא"א ב' אנחנו מחילים עכשיו, נגרום לכך שזה יחול ב-3 השנים הקרובות.

מאה אחוז, זה כל הבקשה שלי.

אז בקשתך התקבלה.

תודה רבה, אני שמח שאתם מקשיבים לבקשות שלי. היו לי כמה בקשות לא רעות היום.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני רוצה להודות למשרד האוצר ולמשרד המשפטים על ההסכמות. ההסכמות שסיכמנו – תקן אותי אם אני טועה – הן כדלקמן: האחת, שהחברה תועתק בתוך שנה וחצי, עם אפשרות להארכה של עוד חצי שנה באישור ועדת הכספים.

באישור ועדת הכספים אפשר להאריך את זה.

השנייה, שתהיה מין מראה אד-הוק בתוך שנה וחצי ולא קודם לכן, כולל העובדים, המנהלים וכל מי שקשור לחברה.

כל מה שקשור לנושא הפיכת החברה לממשלתית יהיה בהיוועצות עם ועדת הכספים ברגע ששר האוצר יחליט.

אלה הסיכומים.

אבי ליכט צריך להגיע לכאן עוד רגע.

מעבר החברה עד-הוק יסוכם גם עם העובדים, כולל המנהלים, כולל חברות-הבת.

הדבר שאני מבקש להוסיף, אמרנו שאם וכאשר תהיה הפיכה של החברה הזאת לחברה ממשלתית זה יהיה בהיוועצות עם ועדת הכספים.

בסדר, זה בינתיים עד שיגיע אבי ליכט. אני מקווה שאבי ליכט בדרך.

שם החוק הוא "הצעת חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על-ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017".

סעיף 1, סעיף ההגדרות, לא עשינו בו תיקונים נוספים.

מי בעד אישור שם הצעת החוק וסעיף ההגדרות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

שם הצעת החוק וסעיף 1 נתקבלו.

שם הצעת החוק וסעיף 1 אושרו.

סעיף 2 עוסק בהקמת החברה. פה צריך להכניס את ההארכה בהסכמה.

את השנה וחצי? זה בסוף לדעתי. במקום "שנה" יבוא "שנה וחצי" ואז ארכה של חצי שנה שתופיע בסוף.

אל תכניסו עדיין את השנה וחצי.

סעיף 2(ב)(2).

עכשיו משנים את זה.

אבי ליכט מתרגז על זה שהצבענו על שנה וחצי.

בסדר, שיתרגז. אתה יודע על כמה דברים אני מתרגז?

אני יכול להגיש רביזיה.

בסעיף 2 הכנסנו תיקון בהתאם למה שדובר בדיון הקודם. סעיף קטן (א) יקבע: "לשר האוצר יהיו נתונות כל סמכויות הפיקוח שניתנות לפי דין כדי לוודא פיקוח יעיל על הממשל התאגידי של החברה."

יתר הסעיף וכן סעיף 3, בנוגע לעובדים, נשארים כפי שהיו.

בסעיף 4 הכנסנו את סעיף קטן (ג) ביחס להחלטת הוועדה על חוף אילת.

"על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מקרקעין המפורטים בתוספת השלישית" – שנגיע אליה ונסביר בדיוק מה קורה בה – "יחולו ההוראות שבתוספת השלישית;" השטח כולו, על-פי מה שאני מצליחה להבין, הוא 200 מטר ו-300 מטר. נגיע לתוספת ונסביר את החלוקה. "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית."

אנחנו רוצים "רשאי לשנות בצו" או "ישנה בצו"? או אולי זה לא משנה.

"רשאי", כי הוא לא חייב.

יש משהו שאנחנו לא "סגורים" לגביו בנו"ן-צדי"קים. שטחי אופציה אנחנו לא יודעים כרגע להגדיר. אתה יודע להגיד את הקואורדינטות שלהם?

כן, יש לנו את זה.

יש לנו בעיה עם שטחי האופציה.

לפי הניסוח כרגע הוא יכול מחר להפוך את זה לקילומטר חוף ולא 500 מטר חוף.

אבל זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

סליחה, אבל הוא יכול לשנות את התוספת. כתוב ש"שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית". הוא יכול מחר לקבוע שזה 1,000 מטרים.

למה שאני אדבר עם אבי ליכט? לא אצליח לשכנע אותו, הוא "נעול". לשם מה אפגש אתו? הוא לא רוצה להשתכנע.

אבל הוא רוצה לשכנע אותך.

אותי אי אפשר לשכנע.

תיפגש אתו. אין דרך אחרת.

אפגש אתו בשמחה.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:56 ונתחדשה בשעה 15:58.)

אני נועל את הישיבה. פעמיים דיברנו עם יושב-ראש הכנסת. אין לנו אישור להאריך אותה.

זאת הפקרה של המדינה. מה הדבר הזה? צריך להסביר לו את החשיבות של זה.

אני נועל את הישיבה. אלך לדבר עם יושב-ראש הכנסת. בחצי השעה הקרובה נודיע אם הישיבה תתחדש או לא.

(הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:20.)

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים לאחר שקיבלתי אישור מיושב-ראש הכנסת לפרק זמן לא ארוך. אני מקווה שנסיים. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת מיקי זוהר. יש הסכמה עם העובדים.

אני מבקש את ההסכמות עם העובדים, מאחר ולא קיבלו את הדברים הללו בכתב, שייאמרו לפרוטוקול, שההסכמות יהיו מגובות בפרוטוקול הוועדה.

מה שגפני יגיד אני תומך.

סיכמנו, ואני מתכוון לעשות את זה. היה סיכום שיהיו כמה מכתבים. אני לא נכנס לכל הפרטים. דיברנו על זה ויש הסכמות. אם אכן מכניסים עכשיו את המכתבים אין לעובדים טענה, יש להם את המכתבים וכל מה שנלווה לזה. אני מודיע לפרוטוקול ובישיבה הזאת שיש להביא את המכתבים, לסיים אותם כמה שיותר מהר. כל עוד לא נדע שיש את המכתבים ונראה אותם לא אביא את הצעת החוק להצבעה לקריאה השנייה והשלישית במליאה.

מקובל ומוסכם.

לא מוסכם עלינו. אני מודיע לאדוני יושב-ראש הוועדה, סיימנו את נושא צמצום ימי ההתרעה על סכסוך עבודה. הלכנו פה ביד רחבה מול כל המערכת.

למה? איפה הבעיה?

ישבנו פה, ישבנו במשרד האוצר, ישבנו במשרד המשפטים. יכלו להיערך עם הניירת הזאת. נכווינו בדברים אחרים. אנחנו מוכנים להישאר פה עד הבוקר, לקבל את ההתחייבויות ותצביעו על מה שאתם רוצים. אם לא יהיו התחייבויות, אני מודיע לכם, אין לנו אחריות על מה שיהיה הלילה בקצא"א. אני מודיע את זה בצורה חד-משמעית.

רמי גואטה וחבריי העובדים, אני מודיע לכם, כל החברים פה בוועדה בלי הבדל מאיזו מפלגה הם באו מחויבים שזכויות העובדים לא ייפגעו. אמרנו לכם את זה כמה וכמה פעמים ואנחנו מתכוונים לעמוד בזה.

רמי, הזכויות של העובדים לא ייפגעו.

אם חלילה לא נחוקק את החוק עכשיו אז יכול להיות נזק גרוע יותר לעובדים. ההתחייבות של הוועדה היא חד-משמעית. החוק לא יקודם לקריאה השנייה והשלישית אם לא יהיה מכתב התחייבות לעובדים. אני חושב שאתם צריכים לקבל את זה.

רמי, אתם בידיים טובות.

כל הוועדה עומדת על הזכויות שלכם.

לא סתם ביקשתי שהדברים ייאמרו לפרוטוקול של הוועדה, כדי שתראו באמת קבל עם ועולם שהדברים אכן ייושמו. אתם בידיים טובות, לא נפקיר אתכם, כפי שלא הפקרנו אתכם עד לרגע זה. החוק לא יקודם לקריאה השנייה והשלישית עד שהמכתבים ייצאו בצורה מסודרת.

מאחר ויש הסכמות וזה עניין טכני- - -

רק נאמר אותן לפרוטוקול וזה מקובל.

מותר לשאול, טכנית, למה עד עכשיו אין את המכתבים?

רמי גואטה, יש לי המון כבוד להסתדרות אבל הצטרפת לזה היום. נפגשנו עם הרצל עמיקם בעשרות דיונים. היום עלו דברים חדשים ונקודות חדשות שביקשתם שנכניס אותם. היית בישיבה. הסכמתי לכול. הלכתי לקראתם גם במקומות שהצוותים שלי אמרו: "לא, אי אפשר ככה, אי אפשר ככה", במטרה להגן על העובדים ולוודא שגם בעוד 3 שנים לא יוכלו לפתוח את ההסכמים הקיבוציים ולא יוכלו לשחק עם העובדים והממונה על השכר לא יוכל להיכנס. כל מה שביקשתם בחדר הלכתי לקראתכם. הנה, אני אומר את זה גם לפרוטוקול. עכשיו לכתוב מכתבים כאלה שאני חתום עליהם ובהם הממונה על השכר, שכבר הנחיתי אותו להכין את המכתב וכבר קיבלתם טיוטה וצריך לשפר ולשפץ אותה, ולחתום עליהם – אנחנו לא עושים בבָזָק, זה לא באסטה של פלאפל, לא חס וחלילה שאני מזלזל בבאסטה של פלאפל. זה משרד האוצר וצריך לעשות את הדברים בצורה מסודרת. ייקח כמה ימים להוציא את המכתבים. נוסף להתחייבויות שלהם אני גם מתחייב בפניכם שאנחנו לא מעלים את זה, כי זה חוק של שר האוצר, ולא נבקש להעלות את זה לקריאה השנייה והשלישית לפני שתקבלו את כל המכתבים. אני מצהיר כאן לפרוטוקול, המכתבים יהיו ביומיים-שלושה הקרובים. לא עושים את הדברים האלה מהרגע להרגע. אני לא חותם על מכתבים משנייה לשנייה. זה לא עובד כך. אני לא יכול להבטיח לכם אם זה יגמר היום כי יש עוד כמה דברים שאני חייב לסיים היום. אני כבר 5 שעות פה בוועדה. בימים הקרובים זה יהיה.

מיקי רוזנטל, אתה ביקשת להגיש רביזיה, הוא ביקש להגיש רביזיה, דוד ביטן ביקש להגיש רביזיה. אנחנו נצביע ונגיש רביזיה.

לא, די, אז אני חוזר בי מכל ההסכמות. די. אני לא רוצה. חבר'ה, הגעתי להסכמות. לא סומכים על מנכ"ל משרד האוצר שיוציא מכתבים? תמשכו את הצעת החוק. לא, אני מושך את הצעת החוק. לא מוכן, די. יש אמון מינימלי.

בסדר, בלי רביזיה.

כולכם מטפסים על עצים גבוהים.

לא מטפסים. התחייבתי לכול. מצביעים היום. לא, אין רביזיה.

אין רביזיה, הכול בסדר, אני רק עומד על דברי, שזה לא יבוא לקריאה השנייה והשלישית. אני מודיע לפרוטוקול.

שיגידו את הסיכום עם העובדים לפרוטוקול.

לא, אז עכשיו יתחיל ויכוח על ניסוח, אם המכתב יהיה כך או כך. אני "אסגור" איתם לפני הקריאה השנייה והשלישית. הרצל עמיקם, אתה סומך עליי?

אין רביזיה, אני מודיע פעם נוספת לפרוטוקול. רבותי, די כבר. מה יש לכם?

אתם עושים את הבלגן. די. אל תענו, אתם לא חייבים לענות על כל דבר.

אני מודיע לפרוטוקול, אדוני המנכ"ל, ואני מבקש מכם את המכתבים שעליהם סוכם לכתוב כמה שיותר מהר.

בימים הקרובים, הרבה לפני הקריאה השנייה והשלישית, אני מתחייב.

לא אביא את זה לקריאה השנייה והשלישית עד שלא יהיו המכתבים.

אדוני, אני גם לא מבקש ממך ואל תביא. גם אני מבקש ממך לא להביא. מה שסיכמנו, נעמוד בו אחד לאחד.

איפה אנחנו עומדים בהצבעות?

בבקשה לקרוא את הסיכומים שלנו לפרוטוקול, לגבי אורך הזמן.

גם לגבי מבקר המדינה וכל מה שביקשנו.

על סעיף 1 הוועדה הצביעה.

סעיף 2 מדבר על הקמת החברה. התיקון הראשון נכנס בסעיף קטן 2(ג) בעמוד 3 שקובע: "שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני החברה". נכניס פה תיקון שאומר: "ויודיע לוועדת הכספים עד ליום א' באדר התשע"ט, 26 בפברואר 2020, אם החליט שלא לפנות לממשלה בבקשה לקבל החלטה לפי סעיף 63 לחוק החברות הממשלתיות בנוגע לחברה". סעיף 63 מדבר על אי החלת הוראות מסוימות מחוק החברות הממשלתיות.

אחרי פסקה (3) תיכנס פסקה (4) שאומרת: "היה הגורם המפעיל חברה בבעלות מלאה של המדינה יראו אותו כגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה". זה בעצם מחיל את הוראות חוק מבקר המדינה.

בסעיף 3 צריך לעדכן את הנוסח?

מה סוכם? אני לא רוצה להפר את הסיכום.

לגבי חברות-בת צריך לכתוב.

סוכם שלא. לא מכניסים את זה.

מי סיכם עם מי?

סוכם שלא.

סוכם על דעתכם?

כן.

אז אין שינוי בנוסח.

נצביע על סעיף 2 על-פי הנוסח שקראה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

סעיף 2 אושר.

סעיף 3 מתייחס לעובדים. אפשר להצביע גם עליו. אין בו תיקונים.

מי בעד סעיף 3? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 נתקבל.

סעיף 3 אושר.

סעיף 4 מדבר על הענקת זכויות לחברה. הוספנו את סעיף קטן (ג) שקראתי קודם. נכניס בו עוד תיקון: "שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי לאחר ששמע את עמדת הגורם המפעיל או בעל זיכיון משנה, לשנות בצו את התוספת השלישית." התוספת השלישית מתייחסת לשטח של חוף אילת. מבחינתנו אפשר להצביע גם על סעיף 4.

מי בעד סעיף 4? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 5 מדבר על פטור ממס לגבי תקופת הזיכיון. סעיף 6 מדבר על מיסוי בתום תקופת הזיכיון. סעיף 7 מדבר על ניהול פנקסים במטבע חוץ. אין בהם תיקונים. אפשר להצביע עליהם.

מי בעד סעיפים 5-7? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 5-7 נתקבלו.

סעיפים 5-7 אושרו.

סעיף 8 היה סעיף הסודיות. נתקן את השם של הסימן כך שזה יהיה "סודיות וחופש המידע".

מה עם סעיף 4? בסעיף 4 הם טעו. בסעיף 4 מה שאישרתם הוא לא על-פי הסיכום שלנו ושל החברה, מבחינת ה-200 וה-300.

200 ו-300 מופיע בתוספת. זה לא מופיע בסעיף. נגיע לזה.

אבל ברגע ששר האוצר רשאי לשנות את התוספת גם לאחר שהוא שמע את הגורם הוא יכול להחליט שזה קילומטר.

נכון.

אבל הוסכם על 500 מטר.

שר האוצר יכול מחר גם לסגור את החברה אם בא לו.

אבל זה מה שסוכם בעקבות כל הבקשות שהיו, זה מה שסוכם עם רשות מקרקעי ישראל, עם מרחקי ביטחון.

אבל בתוספת יש את הפירוט של ה-500 מטר. תיכף תראה.

אבל זה לא מופיע בתוספת.

אבל השר יכול לשנות את זה. למה לא לשנות את זה?

זה יהיה באישור ועדת הכספים. זה בכל מקרה יגיע לכאן.

אבל לא מה שכתוב בתוספת, הגבולות. מעל לזה יש בעיות של בטיחות וביטחון. אף אחד פה לא רוצה לפגוע באנשים. לכן אם חורגים מ-300 מטר עלולים לפגוע באנשים.

גם בתוספת הכנסנו הוראה שקובעת שיהיה תיאום של שר האוצר עם שר התשתיות הלאומיות ושר הביטחון.

זה לא קשור לעכשיו. זה קשור לעתיד, לגבי העניין החסוי.

הדבר הנכון לעשות זה להוריד את הסיפה של סעיף 4(ג) לחוק ואז בתוספת לכתוב: "רשאי לתקן בגבולות שנקבעו".

אבל, ארז כלפון, איך אני יכול לדעת את השטח?

מדובר על האפשרות להרחיב.

אפשר להגיד "שטח של כ-200 מטר", אז זה גבול.

אבל זה באישור של ועדת הכספים. זה חקיקה ראשית, אי אפשר לכתוב בה "כ-500 מטר".

זאת כוונת המחוקק, אנחנו אומרים לכם לפרוטוקול שזה 500 המטרים האלה. מה אתם רוצים?

רבותי, מספיק כבר. אנחנו מודיעים לפרוטוקול שמדובר על כ-500 מטר, נקודה. אבל לא בחוק. אי אפשר לשבש הכול. הלאה.

סעיף 8 במקור התייחס רק לעניין הסודיות. הכנסנו לו גם את אלמנט חופש המידע בסעיף קטן (ב): "על אף האמור בפסקה (9) שבהגדרה "רשות ציבורית" שבסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, חוק חופש המידע יחול על גורם מפעיל רק לעניין מידע בתחום איכות הסביבה, בריאות הציבור או העסקת עובדים, והכל מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) או מהסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין."

מי בעד אישור סעיף 8? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 9 מדבר על הקמה ותחזוקה של נכס פעילות. סעיף 10 מדבר על הגדרות לסימן ו', שמתייחס לכניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם. סעיף 11 מתייחס לסמכות הכניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם של הגורם המפעיל.

מי בעד אישור סעיפים 9-11? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 9-11 נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סעיף 12 מדבר על הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין. יש שם רק תיקון אחד בנוסח לעומת מה שהיה בישיבה הקודמת, בפסקה (א)(3) שינינו וכתבנו "לפי סעיף 12(ה)". זה תיקון נוסח בלבד.

מי בעד אישור סעיף 12? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 12, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 13 מדבר על הערעור. סעיף 14 מדבר על סדרי הדין בערעור. בסעיף 14 מוחקים את סעיף קטן (ב). יישאר רק סעיף קטן (א). סעיף 15 מדבר על ביצוע פעולות במקרקעין בלא הודעה. סעיף 16 מדבר על פיצויים בעד נזק. סעיף 17 מדבר על איסור ביצוע פעולות מסוימות במקרקעין בלא אישור המנהל. סעיף 18 מדבר על עונשין.

נצביע על סעיפים 13-18. מי בעד אישור הסעיפים? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 13-18, עם התיקון שהוכנס בסעיף 14, נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סעיף 19 מדבר על הוראות לעניין תחולת חוק רשות הספנות והנמלים. סעיף 20 מדבר על הסכם לקבלת שירותים. סעיף 21 מדבר על גריעת מקרקעין מהמקרקעין המועברים.

מי בעד אישור סעיפים 19-21? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 19-21 נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סעיף 22 – יש את התיקון שנכנס שלא קשור באופן ישיר לקצא"א. דיברנו על פיצול הסעיף.

אנחנו מפצלים את זה. מי בעד פיצול הסעיף?

מדובר על התיקון העקיף של העניין הדולרי, האפשרות לדווח בדולרים.

זה לא שייך לכאן.

מי בעד אישור הפיצול? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

פיצול התיקון שהתווסף לסעיף 22 נתקבל.

הפיצול אושר.

נשאר עכשיו סעיף 22, שמדבר על חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.

מי בעד אישור סעיף 22? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 22 נתקבל.

סעיף 22 אושר.

סעיף 23 מדבר על תיקון חוק התכנון והבנייה, בין היתר לעניין הוראות מעבר לעניין תוקפם של אישורים ובקשות תלויות ועומדות, אישור תשריט, הגשת תוכנית ראשונה, בנייה נוספת לפני אישור תוכנית ראשונה, היתר למימוש תוכנית שאושרה, עררים, פיצויים והיטל השבחה, רציפות.

מי בעד אישור סעיף 23? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23 נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 24 הוא תיקון לפקודת הנמלים. סעיף 25 הוא תיקון לחוק החברות הממשלתיות. סעיף 26 הוא תיקון לחוק התוכנית הכלכלית. סעיף 27 הוא תיקון לחוק רשות הספנות והנמלים.

מי בעד אישור סעיפים 24-27? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 24-27 נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סעיף 28 קובע ששר האוצר הוא השר האחראי על ביצועו של חוק זה.

מי בעד אישור סעיף 28? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 28 נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 29 מתייחס להוראות התחילה. סעיף 30 מדבר על הוראות מעבר לעניין הרישיונות. סעיף 31 – הכנסנו בו תיקון, כך שיהיה כתוב:

"(א) העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שתוקם לפי סעיף 2 תיעשה לא יאוחר מיום ט"ז בתשרי התשע"ט (25 בספטמבר 2018).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר יהיה רשאי להאריך את מועד ההעברה בששה חודשים, אם מצא כי בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש יש צורך בדחיית מועד העברת הפעילות."

זה לא מה שכתוב פה.

קראתי את התיקון.

ההארכה באישור ועדת הכספים.

לא, ההארכה בסמכות השר. לא אמרנו שהשר צריך ללכת לוועדה עוד פעם.

אבל בעוד שנה וחצי השר כחלון לא יהיה שר האוצר, תהיה ממשלה אחרת.

מאיפה אתה יודע? אני מקווה שיושב-ראש ועדת הכספים יישאר בתפקידו עד נובמבר 2019.

אני רוצה שהוא יהיה ראש ממשלה.

אני לא אומר דברים כאלה. אני חושב ש"איזהו עשיר? השמח בחלקו". עזוב, תן הארכה. לשם מה צריך לחזור לוועדה? זה לא נכלל בסיכום.

דיברנו על זה.

לא "באישור ועדת הכספים".

אתה טועה. מה הבעיה?

מה אכפת לך? הרי יהיה דיון. מה יקרה בדיון הזה?

ואם אתם לא תהיו פה בוועדת הכספים?

אז גם לא יהיה אותו שר אוצר. מה הדאגה שלך? אם גפני לא יהיה יושב-ראש ועדת הכספים אז לא תהיה כל הקואליציה הזאת. מה זה חשוב? זה סתם. לנו זה חשוב. אנחנו רוצים לראות שאתם עובדים כשורה.

יושב-ראש הוועדה, קיבלתי את עמדתך המלומדת.

אנחנו עושים רק לנו עבודה קשה.

ייכתב: "על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים, להאריך את מועד העברה בששה חודשים...".

בסעיף 32 הוספנו בסיפה: "השרים רשאים להאריך תקופה זו בששה חודשים נוספים," – זה עניין הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים – "ובלבד שעד לקבלת החלטה על-ידי השרים כאמור לא יהיה שינוי במחירי החברה למשק הישראלי שאינו נדרש בשל שינוי בתנאי השוק הישראלי."

אנחנו לא רוצים שיעלו את המחירים בגלל זה, זה הכול. גם אתה לא רוצה.

אני רוצה להגיד שאני עומד מאחורי ההבטחה שהבטחתי כאן, שזה לא יעלה למליאה אם לא "ייסגר". חבר הכנסת גפני, אתה ואני ביחד – לא צריך יותר מזה.

אתם יכולים להיות רגועים.

אני לא יכול להבטיח משהו שאני לא שולט בו.

זה לא יהיה. אתה מתחיל להעליב אותי.

אין אמון? אמרתי 10 פעמים לפרוטוקול. אי אפשר להוציא את המכתבים ב-5 דקות, זה לא עובד כך.

אני רוצה להגיד לך, אני לא יודע אם יהיו אבי ניסנקורן או שלי יחימוביץ, אני לא מתמצא בהסתדרות. עם כל הכבוד לשי באב"ד, שאני מכבד אותו מאוד והוא חבר טוב שלי והוא מנכ"ל משרד האוצר, הוא לא יכול להביא את זה למליאה אפילו אם הוא ירצה. מי שיכול להביא את זה זה אני. התחייבתי. לא הייתה פעם שהתחייבתי שלא עמדתי מאחורי זה.

חביבי, זה לא כמו ליברמן. מילה של גפני זאת מילה.

"זה לא יקרה, ואם יקרה אז מה קרה?".... אל תהיו מודאגים.

מי בעד אישור סעיפים 29-32? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 29-32, עם התיקונים שהוכנסו בהם, נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

התוספת הראשונה מדברת על זכויות העובדים. התוספת השנייה מדברת על פרטי ההשגה. התוספת השלישית, שהכנסנו עכשיו, מתייחסת לסעיף 4(ג), בעצם מתייחסת לשטח של חוף אילת. היא תופיע בטבלה שתפרט את השטח ואת ההוראה ביחס לשטח. השטח שמופיע בסעיף 1 מתייחס ל-200 מטר. ההוראות יהיו כך: "יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לאחֵר לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים". השטח שמופיע בסעיף 2- - -

אבל לא כתובות המילים "לשימוש הציבור". חייבים להוסיף את זה. זה חשוב מאוד. בשביל זה רציתי שזה יהיה בחוק.

אם אפשר לחזור על הניסוח, שנשמע גם פה מאחור.

"יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לאחר לשימוש לטובת הציבור תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים".

בסדר. מקובל עליכם, ההנהלה?

סעיף 2 מתייחס לשטח של 300 מטר. קצא"א, הנו"ן-צדי"קים שמופיעים בתוספת השלישית הם הנו"ן-צדי"קים הסופיים?

יש לי יותר נו"ן-צדי"קים בקואורדינטות אחרות. זה לא עוזר להם. אין לי את זה כאן כרגע.

בואו נוסיף שזה באזור ריף הדולפינים.

פשוט יצטרכו להביא לי קואורדינטות מדויקות.

הצעתי לכתוב את הקואורדינטות ולכתוב את הגוש והחלקה שקיבלנו מרשות מקרקעי ישראל, וגם יש אפשרות לתקן בצו.

רק רציתי שלא יהיו אי-הבנות. אין שום בעיה.

יש לכם בעיה לכתוב לא "לאחֵר" אלא "לעיריית אילת"?

לא, לא.

מה ש"נסגר" בסיכומים, גם כשהיינו פה וגם בישיבה שהייתה אצל שר האוצר, עם החברה, עם עיריית אילת, עם מינהל התכנון, עם רשות מקרקעי ישראל, שכל הנושא של 200 מטר עובר לעיריית אילת והם יעשו בו שימוש לציבור. יש כל מיני רעיונות של העירייה שעכשיו מתכננת אותו. וה-300 מטר הוא דו-שימושי. לגבי ה-300 מטר אין בעיה, אבל לגבי 200 מטר- - -

ב-200 מטר נכתוב "עיריית אילת", אין ברירה. אם יש בעיה משפטית, תגידו.

עדיף לא לכתוב כלום.

היינו צריכים לכתוב בחוק "אם ניתן כל השטח הזה לקצא"א", בסעיף שכתבנו פה. בגלל זה היה צריך לגרוע את זה מסעיף 4 בחוק. אבל למי נותנים – אתה לא צריך את החוק בשביל זה.

אבל אנחנו רוצים. למה לא?

אנחנו רוצים שייכתב. ציבורית אנחנו רוצים שזה יהיה כתוב.

עיריית אילת כבר כרגע מגישה אישורים לוועדה על ה-200 מטר.

כדי להעביר את זה אחר-כך לא לעיריית אילת יצטרכו תיקון חקיקה.

אז יהיה תיקון חקיקה.

בסדר. אבל אנחנו רוצים את זה. זה יהיה לטובת הציבור. "לאחֵר" זה אמורפי.

היפותטית יום אחד ירצו להעביר את זה. אבל שיהיה בתוספת. רק ב-200 מטר.

ייכתב: "יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לעיריית אילת לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים". זה בחלק הראשון.

בחלק השני שוב מופיעות הקואורדינטות. אני מבינה שאקבל בחצי השעה הקרובה את הקואורדינטות המדויקות בלי טעויות. "יוחכר לגורם המפעיל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, והגורם המפעיל יעניק זכות שימוש לאחֵר לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים, בתנאים שיקבע הגורם המפעיל לרבות לעניין הגבלת זכות השימוש לפי הוראות שר האוצר בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר הביטחון". זה מתייחס לחלק של ה-300 מטר.

יש 3 תוספות שעליהן אנחנו צריכים להצביע, שאותן הביאה עכשיו היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד אישור כפי הניסוח האחרון שנאמר עכשיו, כולל הוספת "עיריית אילת"? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת הראשונה, התוספת השנייה והתוספת השלישית, עם התיקונים שהוכנסו בהן, נתקבלו.

התוספות אושרו.

אני מבקשת את הסמכת היועצים המשפטיים לתיקוני ניסוח.

היועצות המשפטיות, אם יש תיקוני נוסח שלא משנים את המהות בכלל, אנחנו מסמיכים אתכן לתקן אם יש צורך.

האמת היא שלא האמנתי שנסיים את זה. אני לא זוכר חוק כזה עם כל-כך הרבה דיונים, חלקם חסויים, חלקם גלויים, עם בעיה שהייתה כמעט בלתי אפשרית. להעביר את החוק הזה, ההבדלים וההתנגדויות מכל כיוון – אם הייתי מגיע לפשרה עם מישהו הייתי "חוטף" מהצד השני. יש את זה תמיד בחקיקה אבל לא בכמות הזאת.

אני חייב להודות למשרד האוצר, למשרד המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולנציגו עלי אדמות אבי ליכט, שבאמת הלכת פה כברת דרך כמו תלמיד ישיבה. אני אומר לך את זה בשפה דתית אבל אני יכול להגיד לך את זה בשפה חילונית: כמו מפא"י'ניק. אני מודה למשרד התשתיות ולמשרד להגנת הסביבה. אני מודה לחברת קצא"א.

עובדי קצא"א, תאמינו לי, אני נמצא בכנסת 28 שנים. כשהייתי אומר לאנשים "תהיה רגוע" אז הייתי קצת חושש. פעם ראשונה שאני אומר "תהיה רגוע" ואני מתכוון לזה במאה אחוז. אין מציאות אחרת. עכשיו זה רק פוליטיקה. לא ייגמר העניין ולא יהיה חוק, על דעת כולם ללא יוצא מן הכלל, אם לא יהיו הניירות כפי שסוכמו.

הדגש הוא על "כפי שסוכמו".

אתה חושד?

חס וחלילה. אני נראה לך בן אדם חושד?

גם עולם התורה אומר: "החושד בכשרים..."

אני חייב להודות לכל חברי הוועדה שהיו בעניין אבל במיוחד לחבר הכנסת מיקי רוזנטל ולחבר הכנסת מיקי זוהר ולחברים נוספים. אני רוצה להודות לשר האוצר משה כחלון, שאִפשר לשי באב"ד להגיע פה לפשרות. אני צוחק, זו לא הכוונה. באמת אם לא הפשרות לא היינו יכולים להגיע לחקיקת החוק.

אני אומר לעובדים, אתה יחיד פה שנשארת רציני, אני אומר לך, האמן לי, אני מכיר את העבודה פה, אם לא היה נגמר היום לא הייתה נגמרת החקיקה. כפי שאני מכיר את הכוחות הפועלים בשטח, הראשונים שהיו נפגעים – הייתה מסתיימת תקופת הזיכיון, היו הרבה אינטרסנטים, גם בממשלה וגם במערכת הפוליטית וגם במערכת האחרת שעוסקת בעניין הזה – אתם הייתם הנפגעים הראשונים. ראיתי יעד לעצמי ביחד עם החברים שהיו פה בתוך העניין לסיים את החוק הזה ויהי מה. זכויותיכם נשמרו. יכולים לקרות הרבה דברים, כפי שיכולים לקרות גם במקומות מסודרים אחרים, אבל מבחינת העובדים הגענו פה למיצוי העניין. אתם צריכים להודות גם למשרדי הממשלה שתרמו לעניין, למשרד האוצר כמובן, וגם ליושב-ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן.

אני מודה לצוות של ועדת הכספים, ללשכה המשפטית שעשתה פה עבודה נאמנה, למזכירות ועדת הכספים, שכל רגע אמרתי לה: "תבטלו פה, תעשו שם" ובאמת הם עמדו בזה בכבוד. זה לא פשוט. אתה חושב שזה משרד האוצר, שאתה אומר משהו ובסוף באה איזו פקידה או יועצת משפטית ואומרת אחרת? פה לא.

הזכרתי את אבי ליכט, נציגו עלי אדמות של היועץ המשפטי לממשלה. אם לא אבי ליכט לא היה פה חוק היום, שלא תהיה טעות בעניין.

אני חייב לציין לטובה את חברי חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שישב אתנו ביחד מהיום הראשון של הדיונים והיה חלק מרכזי בהחלטות שנתקבלו פה. החלק שתרמת לדיון היה באמת חשוב. תודה ליושב-ראש.

בתחילת הדיונים כשהגיעו אלינו עם הנושא הזה הוא היה באמת "תפוח אדמה לוהט", היה קשה לנו לעכל אותו. חשבנו היטב איך אנחנו מתמודדים עם הסיטואציה, תוך שאנחנו שומרים על החברה הזו ושומרים על העובדים שלה. לכן גם נלחמנו ונאבקנו.

אני חושב שזה הישג מרשים למשרד המשפטים ולמשרד האוצר, ואסביר למה. במדינת ישראל 2017 כן יש מקום לשינוי בכל מיני סיטואציות משפטיות. משרד המשפטים ממשיך לעשות את עבודתו נאמנה כפי שעשה עד עכשיו, תוך שמירה על עקרונות משפטיים מאוד-מאוד ברורים שמדינת ישראל רוצה לסגל אותם, ואני מכבד כמובן את הדרישה. אנחנו, מצד שני, רצינו לנסות לאזן בין הרצון המשפטי הנכון, הדמוקרטי, החשוב הזה לבין העקרונות החשובים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים שלנו.

אני חושב שבסופו של דבר נעשה האיזון הנכון. הבאנו תינוק לעולם. הייתה לידה קשה, ניתוח קיסרי, אבל בסוף אני חושב שהתוצאה שהובאה כאן היום באמת מביאה את המבנה האידיאלי כדי שכולנו נצא מפה מרוצים ורגועים.

קודם כול אני רוצה להודות לכל הגורמים שעסקו במלאכה. אני לא רוצה להרוס את החגיגיות של הרגע אבל אני מוטרד מאוד מהדרך שבה ממשלת ישראל מקדמת נושאים שהם רב-תחומיים. אם זה נושא שקשור למשרד אחד אז בדרך כלל העבודה זורמת, לפעמים טוב יותר ולפעמים טוב פחות. כל פעם שזה נוגע למספר גורמים של הממשלה – אין שום סיבה להגיע לרגע האחרון, ממש דקות ספורות לפני תום הזיכיון, אין שום סיבה בעולם. זה לא מועד שהגיע בהפתעה, גם הסוגיות שעמדו על הפרק לא היו בהפתעה. יש פה איזו בעיה בהתנהלות הממשלה באופן כללי. צריך לתת על זה את הדעת כי יש עוד זיכיונות שמסתיימים וצריך לדאוג שיגיעו בזמן ובמועד ולא ברגע האחרון ובלחץ כזה.

אני שמח שדאגנו לעובדים. אני שמח שבסוף רוב האנשים סביב השולחן מרוצים.

אני רוצה להודות בעיקר לחבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה גפני, שלפני שנה וחצי דיברנו על כך שצריך להחזיר חלק מחוף הים באילת לציבור. אנחנו לא רואים ב-500 מטר האלה של קצא"א סוף דבר. אנחנו מתכוונים לעמול כי חוף הים של אילת הוא עתידה הכלכלי. יש 12 קילומטרים בסך הכול, מחציתם תפוסים על-ידי כל מיני גורמים שונים ומשונים והייעוד המרכזי שלהם לתיירות נגרע מן העיר אילת. יש להחזיר מה שאפשר להחזיר, ואפשר להחזיר עוד לציבור. אני רוצה להודות לך שהיית קשוב לעניין ותמכת בו.

מה זה כל הברכות? יש בחירות מחר?...

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על ההקשבה, וגם לשר האוצר, שעמד מאחורי העניין הזה ותמך ועזר וסייע והיה שותף פעיל.

בסופו של דבר הבאנו את הדבר הכי חשוב, ראשית, שנגן על האינטרסים של המדינה, ושנית, שאנחנו מחזירים חלק מן הנכסים לציבור. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה. שי באב"ד ואחריו אבי ליכט ובכך נסיים.

אדוני היושב-ראש, אני או-טו-טו שנתיים מנכ"ל משרד האוצר ויצא לי לעבור לא מעט הליכי חקיקה, כולל שני תקציבים, לא מעט ועדות, לא מעט רפורמות. זה היה אחד החוקים והנושאים הכי קשים, הכי סבוכים, בגלל המורכבות המאוד-מאוד-מאוד גדולה, בגלל המעורבות של לא מעט גופים והאינטרסים השונים שהיה צריך לשמור אותם.

בראש ובראשונה אני רוצה להודות לפרטנר שלי לכל התהליך הזה, אבי ליכט. עברנו דרך של חודשים רבים בנושא הזה, עם לא מעט מריבות, טריקות טלפונים, מה לא, חוסר אמון, לאן לא התדרדרנו עם החוק הזה. אבל בסופו של יום אני חושב ששמרנו על שיתוף הפעולה עד הסוף ואני שמח שהצלחנו להשיג את התוצאה שאליה כיוונו מתחילת הדרך.

אני רוצה להודות, לא באופן ציני אלא באמת באופן רציני, לכל חברי הוועדה ולך, יושב-ראש הוועדה. אני חושב שהשינויים שהכנסתם והדברים שהבאתם היו מאוד-מאוד חשובים לקידום של החוק. התוצר הסופי שיצא היום בזכות השינויים והדברים שהבאתם כולכם עשו את החוק הזה לטוב יותר.

אני רוצה להודות גם להנהלת החברה על כל העבודות, השעות של הישיבות, עד השעות המאוחרות של הלילה, הוויכוחים, המריבות. זו פעם ראשונה שאני רואה הנהלה של חברה – ואגיד לפרוטוקול: אולי בעיקר בגלל שהיא לא ממשלתית – נרתמת בצורה בלתי רגילה לעשייה, לשינויים שקשה מאוד להכיל אותם, אבל גם למרות כל השינויים ולמרות כל הדברים המאוד לא פשוטים החברה נרתמה באופן מלא לטובת החברה ולטובת רצון המחוקק.

וכאן גם מילה מאוד-מאוד-מאוד חמה וטובה לעובדים וגם התחייבות. בזה אני מסיים.

היועצת המשפטית של הוועדה שגית אפיק עשתה את העבודה.

יצא לנו לשבת לא מעט שעות ביחד, גם אתכם. אני חייב להגיד, יש לי הערכה מאוד-מאוד גדולה על הדרך שבה ניהלתם את המשא ומתן, על ההוגנוּת שלכם, על היושרה שלכם, על הדרך העניינית. אני לא אומר את זה כמס שפתיים. אתם יודעים שבתפקידי אני נפגש עם לא מעט ועדי עובדים ועם לא מעט חברות ויוצא עם לא מעט חיכוכים וויכוחים וסכסוכים כאלה ואחרים. אתם באמת דוגמה ומופת איך ועד עובדים שומר על האינטרסים של החברה, שומר על האינטרסים של העובדים ועושה את זה בכבוד וביושרה. יש לי הערכה רבה מאוד אליכם בנושא הזה. הייתם מאוד הוגנים לאורך כל המשא ומתן הזה. לא הייתה לכם אף דרישה שהיא "להוציא עיניים", או סתם, או קנטרנית, או חמדנות של עובדים, דברים שהם מפתיעים מאוד, דרך אגב, בסביבתנו כאן. אני מאחל שתמיד כל סכסוכי העובדים שלי, או הוויכוחים, או המשאים ומתנים ייראו כך.

אני מוסיף לכל ההתחייבויות שנאמרו פה היום. תקבלו בימים הקרובים מכתבים ממני. הרצל עמיקם, אני אומר לך את זה בצורה הכי ישירה והכי פתוחה ומלאה. בדיוק לפי ההסכמות שסיכמנו, לא יהיו משחקים. ככל שהמכתבים האלה לא יענו על הנוסחים או שתחשוב שהם לא עומדים בסיכומים אנחנו ניפגש שוב ושוב. בימים הקרובים נגמור את הניסוחים האלה עד המילה והאות האחרונה כדי שגם העובדים ייצאו בצורה נכונה ונכוחה מזה.

תודה רבה לכולם, וגם ליועצת המשפטית של הוועדה.

תודה רבה לכולם, תודה רבה לחברי הכנסת, לצוות של הוועדה, תודה לחבר הכנסת ביטן. תודה לאנשי החברה ולעובדים שלה. המשא ומתן הזה היה מאוד אמוציונלי וגלש לעתים לטונים רמים. לכן אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולומר שאם פגעתי במישהו מהנהלת החברה או מן העובדים אני מבקש את סליחתו. תודה לאנשי משרד האוצר, לשר האוצר, לשי באב"ד שעבד אתי בצורה צמודה על הדבר הזה, גם לנדב שינברגר. צריך להגיע תודה לשלוש עורכות-דין: אפרת פרוקצ'יה, אפרת נחלון ויערה למברגר שעבדו בחודשים האחרונים "מסביב לשעון". העובדה שהחוק הגיע עד למצבו היום היא במידה רבה בזכותם. אני מודה לכולם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17:08.