הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 665

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (07 במרץ 2017), שעה 10:05

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו, של חה"כ מיקי לוי

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו, של חה"כ יעקב אשר

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו, של חה"כ אוסאמה סעדי

4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו, של חה"כ עיסאווי פריג'

5. הצעה לסדר היום בנושא: הזינוק בריבית המשכנתאות לדיור למרות שלא חל כל שינוי בריבית הכללית במשק, דבר הגורם להתייקרות הדירות בישראל, של חה"כ יעקב אשר וחה"כ מיקי לוי

6. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי על-פי בנק ישראל – מעקב, של חה"כ אורלי לוי אבקסיס

7. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי על-פי בנק ישראל – מעקב, של חה"כ שרן השכל

8. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי ע"פ בנק ישראל – מעקב, של חה"כ אליעזר מוזס

9. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי ע"פ בנק ישראל – מעקב, של חה"כ יעקב מרגי

10. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי ע"פ בנק ישראל – מעקב, של חה"כ יואל חסון

11. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי ע"פ בנק ישראל – מעקב, של חה"כ אחמד טיבי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס – מ"מ היו"ר

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

יעקב אשר

עיסאווי פריג'

יואב גפני - סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון, משרד האוצר

ענת פייער - מנהלת מחלקת שוק ההון, משרד האוצר

ארז אורעד - מנהל תחום בכיר מוסדות ציבור ומלכ"רים, רשות המסים, משרד האוצר

אריאלה מסבנד - מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, משרד הבינוי והשיכון

ריקי אליאס - סגנית המפקחת על הבנקים, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

מרב שמש - מנהלת היחידה הכלכלית, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

גיל סלומון - סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, איגוד חברות הביטוח

יעל לרנר פירסט - סמנכ"ל ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח, איגוד חברות הביטוח

אורן שלו - סגן יו"ר, התאחדות יועצי המשכנתאות

יפה וקסמן - חברת הנהלה, התאחדות יועצי המשכנתאות + העמותה לצמצום פערים חברתיים

עודד פריד - התאחדות יועצי המשכנתאות

יורם מועלמי - יושב-ראש, העמותה לצמצום פערים חברתיים

סימון (שימי) אדזיאשוילי - העמותה לצמצום פערים חברתיים

בעז סגל - התאחדות הסטודנטים

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

יצחק שחק - כלכלן

תמר בראודה - פעילה, המשמר החברתי

אבי בלכטובסקי - מתמחה במרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת סוכני הביטוח בישראל

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

שיר שפר

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו

הזינוק בריבית המשכנתאות לדיור למרות שלא חל כל שינוי בריבית הכללית במשק, דבר הגורם להתייקרות הדירות בישראל

עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי על-פי בנק ישראל – מעקב

אנחנו עוברים לדיון המהיר. מופיעים כאן שלושה סעיפים בסדר היום: 1) חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו; 2) הצעה לסדר בנושא: הזינוק בריבית המשכנתאות לדיור למרות שלא חל כל שינוי בריבית הכללית במשק, דבר הגורם להתייקרות הדירות בישראל; 3) דיון מהיר בנושא: עלייה בריבית המשכנתאות על אף שלא חל שינוי על-פי בנק ישראל – ישיבת מעקב. נדון על שלושת הנושאים הללו ביחד.

חבר הכנסת מיקי לוי, בוקר טוב, אתה הראשון פה בין מגישי ההצעות. הנושא הוא: חשש כבד כי בשל המחלוקת בין המפקחת על הבנקים לממונה על שוק ההון – המשכנתאות יתייקרו. בבקשה, חבר הכנסת לוי, הבמה לרשותך.

תודה רבה, אדוני.

על-פי הפרסומים האחרונים ועל-פי הערכת בכירים בענף הבנקאות, בגלל מחלוקת מקצועית בין הממונה על שוק ההון, גברת דורית סלינגר, לבין המפקחת על הבנקים, גברת חדוה בר, צפויה התייקרות נוספת במשכנתאות, חד-משמעית, שמחיריהן כבר עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. המחלוקת, להבנתי, נובעת מסירובה של המפקחת על שוק ההון לאפשר למוסדיים לרכוש מן הבנקים משכנתאות מסוכנות יותר לכאורה בשיעור מימון של יותר מ-60%. בעקבות זאת החליטה המפקחת על הבנקים להגביל את יכולתם של הבנקים למכור למוסדיים יותר מ-6% מתיק המשכנתאות. זה טומן בחובו בהחלט מגבלה משמעותית מכיוון שהמוסדיים מסוגלים לקנות את זה.

לא רק זאת ועוד, אנחנו רצינו לעודד את המוסדיים לעבור לאפיק של מתן משכנתאות לזוגות צעירים ולאזרחי מדינת ישראל כדי להוזיל את המשכנתאות, שגם כך עלו בשנה וחצי שחלפו בצורה מטורפת. שר האוצר יכול עד מחרתיים להתעסק ולהילחם במחירי הדיור, והנה המשכנתאות עולות בצורה מטורפת.

בשל המחלוקת הזאת יש חשש כבד כי תוך שנה יחדל מלהתקיים שוק העסקאות של מיזמים משותפים להעמדת משכנתאות על-ידי הבנקים והגופים המוסדיים וכי לא יתבצעו עסקאות למכירת נתחים מתיקי משכנתאות של הבנקים למוסדיים, כי המוסדיים יפנו את הר הכסף שיש ברשותם לאפיקים נוספים, מצב שיגרום לייקור המשכנתאות פעם נוספת. אני מזהיר את עצמנו, זה לא הסוף.

נראה לי שכל רגולטור פועל על-פי האינטרסים שלו. יש איזה סכסוך, שאני לא רוצה לרדת לגופו, לא מעניין אותי אפילו, אבל הסכסוך הזה פוגע באזרחי מדינת ישראל, והם לא מתאמים אחד עם השני. מי שישלם את המחיר הגבוה על המחלוקת הזו זה קודם כול הציבור הישראלי ובפרט זוגות צעירים שרוצים לקחת משכנתה. אולי ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר בחייו של זוג צעיר שיוצא לחיים, לרכוש דירה ולקחת משכנתה ל-20-25 שנים – זו ההחלטה הכי קשה והכי רצינית בחייו של זוג ישראלי. אני חושש מאוד מהמשך התייקרות המשכנתאות.

נגידת בנק ישראל והמפקחת על הבנקים, שישבו כאן מולי, הודו בוועדה הזו, אפשר להוציא את הפרוטוקול, שיש להם חלק בהתייקרויות של המשכנתאות שאנחנו עדים להן בשנים האחרונות. הן אמרו את זה בפה מלא. למה? כי הם חוששים מבועה. אני טענתי כנגדן שהבטוחה הטובה ביותר – לקחת הלוואה למכונית זה מבחינת הבנק הדבר הגרוע ביותר כי המכונית מאבדת את ערכה. אם אני לא טועה הם חייבים כ-150 מיליארד שקל, אני מקווה שאני לא טועה במספרים, הציבור לקח הלוואות כדי לרכוש מכוניות חדשות שמאבדות את ערכן. דירה לא מאבדת את ערכה, זו הבַטוחה הבְטוחה ביותר שיש כדי לתת משכנתה. אז מה היא מספרת לי סיפורים, שניקלע ל"סאב-פריים"? הלוואי, גם ב-20 שנים לא נצליח לצמצם את הפערים האלה. אני אומר שתהיה עלייה נוספת במשכנתאות, זה לא הסוף.

אדוני, כוועדה שמפקחת על פעילות הממשלה ועל פעילות הרגולטורים אנחנו חייבים להשמיע את קולנו בעניין הזה וננסה ליישב. אולי אדוני, עם היכולות הידועות שלו שיצאו החוצה, עם יכולות הגישור שלך, תנסה לגשר בין המפקחת על הבנקים לבין המפקחת על שוק ההון. חברים, תביאו את המוסדיים עם הכסף. חשוב מאוד שהם ירכשו חלק מתיקי המשכנתאות. אנחנו חייבים להוזיל את המשכנתה לזוגות צעירים. הציבור שלח אותנו לכאן לשם כך. תודה רבה.

אני מודה לך מאוד שאתה מקיים את הדיון הזה כאן.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. אני הולך לפי הסדר של מגישי ההצעות.

שלום, אדוני היושב-ראש, סליחה על האיחור שנובע מן התחבורה הבעייתית. קודם כול, אני מודה לך על קיום הישיבה. זו לא ישיבה ראשונה שאתה מקיים על הנושא הזה. יזמת על זה הרבה שיח כאן בוועדה, אבל עדיין אנחנו לא רואים את התוצאות.

אתחיל מן הסוף, ממה שאמר ידידי מיקי לוי, ואמרנו את זה גם מעל במת הכנסת.

לפי דעתי – מיקי לוי גם רמז לזה – יש ניגודי אינטרסים בין הקבוצות השונות. יש אינטרס לבנק ישראל, יש אינטרס לממונה על שוק ההון, יש אינטרס לבנקים. לכולם יש אינטרסים אחרים.

אבל בסוגיית המשכנתאות מעניין אותי איך האינטרסים אמורים להשתלב. זה באמת מעניין.

אני לא רוצה להפריע לו. תיכף נדבר על זה.

הצד השווה של כל הסתירות הללו, ראשית, שאנחנו עדים לעלייה בריבית של המשכנתאות, ודבר שני, שאנחנו עדים לו קצת פחות אבל אנחנו יודעים עליו מתלונות רבות שמגיעות אלינו, שהבנקים כרגע הם מונופול על המשכנתאות, ואנחנו יודעים, ראינו את זה בחוק ההסדרים לגבי נושא האשראי, עד כמה הבנקים יודעים לשמור האחד על השני, גם שיש תחרות בין הבנקים, אבל יש מונופול כזה או אחר. הקשיים שמגיעים בסופו של דבר, מעבר לעליית הריבית, שהיא עצמה דבר שאנחנו חייבים לבלום ולהוריד למחירים נורמליים, אבל זה מגיע למצב שמקשים על האנשים, מקשיחים את התנאים של המשכנתאות. זה פוגע בכל הציבור, אבל פוגע גם מאוד בציבורים מסוימים בתוך כלל הציבור.

אלה שאין להם הורים עשירים.

בסופו של דבר זה מקשה על האוכלוסייה, ובמיוחד על אוכלוסיות מיוחדות יותר, שהן בעלות הכנסה מוכחת נמוכה יותר מן הממוצע. מקשים מאוד בנושא הערֵבים, מי יכול להיות ערֵב. כלומר אם לאדם אין הורים חזקים שיכולים להיות ערֵבים, אם פעם זה יכול היה להיות אח או גיס או משפחה מדרגה כזו או אחרת היום הם מקשים על כך.

אבל במקביל הם הקלו, הורים כן יכולים, סבא וסבתא כן יכולים. הם החמירו בהתחלה ואחרי כן הקלו.

אני יודע שערֵב מדרגה ראשונה הורידו לפחות לכמה וכמה סוגי בני משפחה, שפעם כן היו מקובלים עליהם והיום פחות. למשל נושא של גיסים או אחים או משהו מסוג כזה.

למשל בציבור החרדי אתה שומע כמוני ומגיעות אלינו תלונות רבות מאוד בעניין הגדרת המשכורת: מה ההגדרה של משכורת, מה ההגדרה של הביטחון שיש לבנק בעניינים הללו. הקשו מאוד. אני לא יכול להראות לך נקודות ספציפיות אבל אם אתה לא מראה תלוש משכורת, גם אם אתה מקבל מלגה – פעם היו מכירים במלגה שאברך מקבל מדי חודש והיום לא; אותו דבר עם אנשים שיש להם עבודה של מילוי מקום, אישה שגרה בעיירת ספר ועובדת במשכורת מסוימת אבל היא במילוי מקום – מקשים עליהם יותר ויותר. לדעתי חייבת לבוא פה הקלה משמעותית.

בל נשכח, בנק ישראל לא מזמן קבע 12 נהלים חדשים בתחום המשכנתאות, לא לעבור 33% במשכנתה במשתנה פחות מ-5 שנים, הגבלת המשכנתה לדירה יחידה ל-75%, תקופת משכנתה מוגבלת עד 30 שנים. למשל בנושא ייעוץ, אם אתה בא לבנק ומבקש את התנאים שלהם, יש לך 12 ימים כדי לסיים את התהליך. אם אחרי 12 ימים לא סיימת והגעת לבנק אחרי שבועיים או שבועיים וחצי, עד שגמרת להחתים את כל מי שאתה צריך להחתים, הם כבר לא מחויבים להצעה הראשונה שלהם, לא לגבי הריבית וכן הלאה.

בסופו של יום אנחנו שוכחים שכל המושג משכנתה בא בעצם לאפשר לאנשים לרכוש דירה. בסופו של יום, עם כל ההכבדות הללו, שאולי נפר אותן בהמשך הדיון, אתה בוודאי תעלה את הדברים בצורה מפורטת יותר, מה שקורה היום, ראשית, הריבית עולה, שנית, מקשים הרבה יותר על האנשים והם אינם מסוגלים בסופו של יום למלא אחר הדרישות הללו, ודבר שלישי, משנים את התנאים תוך כדי תקופה. בישיבה הקודמת שהייתה כאן לפני חודש או חודשיים פניתי גם במהלך הישיבה וגם אישית לנגידת בנק ישראל וביקשתי ממנה לפחות את ההגבלה הזאת, של 12 ימים, להאריך ל-24 ימים או ל-30 ימים, שייתנו לאנשים זמן לגמור את הפרוצדורה ולהישאר באותם תנאים, ונושאים מן הסוג הזה. אני לא רוצה יותר מדי למשוך את הזמן.

יש כאן משהו שצריך למצוא את הנקודה שלו, או בגלל שהבנקים, או בנק ישראל, חוששים מן המאסה הגדולה של דירות שאמור לצאת לשוק, אולי נושא "מחיר למשתכן" מפחיד אותם, אולי מפחידים אותם דברים נוספים. יש כאן ניגודי אינטרסים, אבל יש אינטרס אחד שקורה בצורה ברורה, שלאזרח הקטן היום כמעט בלתי אפשרי להוציא משכנתה בצורה סבירה ובמחירים נורמליים, בריבית סבירה, לפחות כפי שהיו לפני שנה או שנתיים.

לכן זה ההצעה שלנו לסדר על שני הנושאים. מעל במת הכנסת אמרנו גם אני וגם מיקי לוי וגם אחרים, הגיע הזמן לפתוח את זה למוסדיים, כך תהיה תחרות. אנחנו יושבים כאן בוועדות שונות, בוועדת הכלכלה, בוועדת הרפורמות, וכל הזמן מדברים על פתיחת שוק, איך פותחים את השוק. את השוק הזה צריך לפתוח אחת ולתמיד. התחרות ביניהם לדעתי בסופו של דבר תביא מזור לאזרחים שיוכלו לממש את הדירות שמבטיחים להם.

תודה רבה. חבר הכנסת עיסאווי פריג' ואחריו מנחם אליעזר מוזס. אני מבקש שבינתיים תמלא את מקומי.

(היו"ר מנחם אליעזר מוזס)

אני רוצה להבין, מי הנציגים שנמצאים אתנו בוועדה?

נמצאים פה מרשות שוק ההון במשרד האוצר ומבנק ישראל.

למה אני שואל? כי אנחנו דנים בסוגיה שכל אחד מסתכל עליה מהכיוון שלו ואומר: מה לי ולזה? אני כחבר הכנסת קורא עיתונות, קורא את סדר היום שעולה וש"המשכנתאות הולכות להתייקר" – זו כותרת פשוטה שהאזרח קורא. אני מציג את השאלות. הגרף של המשכנתאות בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות, עובדה, הולך ונהיה גרף חד יותר יחסית לשנים שעברו, יש התייקרויות.

הפיקוח על בנקים והרשות לשוק ההון, ולכל אחד יש אינטרס. זה רוצה לייצב מערכת בנקאית וזה רוצה לייצב מערכת מוסדיים. ויש את שר האוצר שרוצה לממש הבטחה פוליטית, שכולנו רוצים בה, ולהביא לירידה במחירי הדיור. בכל המשתנים האלה יש התפתחויות במשק וכל אחד קורא עתידות מה הולך לקרות.

על-פי הקריאה הזאת באה חדוה בר, המפקחת על הבנקים, והטילה מגבלה מסוימת במשכנתאות.

היא ישבה כאן ואמרה שכל שלושת המסלולים גרמו לעלייה במשכנתאות, חד-משמעית.

(היו"ר משה גפני)

אז המסלולים הם אחד הגורמים שגרם לעלייה במשכנתאות. אני רוצה לשאול את השאלה לא כחבר כנסת אלא כאזרח, מה הם הגורמים לעלייה במשכנתאות?

בשנתיים האחרונות מכל הרפורמות שהיו במשרד האוצר יש נוסחה שכל הזמן השמיעו לנו: תחרות – הורדת מחירים, תחרות – הורדת מחירים, תחרות, תחרות. סוגיית התחרות בקטע הזה של המגבלה שאנחנו רואים פתאום הופכת להיות נגדית. אני לא נוקט עמדה. אני שואל שאלות כי אני רוצה לשמוע את הניתוחים שלכם בסוגיה הזו.

המגבלות שאתם מטילים, להגביל את רכישת המשכנתאות עד 6%, זו המגבלה של המפקחת חדוה בר, שהיא מגבילה בעצם את אלמנט התחרות בכל הענף. אני רוצה להבין, בענף המשכנתאות יש היקף אדיר של כסף, 300 מיליארד שקל מסתובבים וניתנים בענף הזה. עם הכסף הזה וכל המערכת הבנקאית והיציבות של המערכת הבנקאית, ואפילו היציבות של המשק תלויה בכסף הזה, איך זה משליך על מחירי המשכנתאות העתידיים ואיך אני יכול להבטיח – ואני רוצה שהאזרח ישמע את זה – שאכן המשכנתאות בשנים הבאות, לרגל ההצפה שאמורה להיות בהיקף הדירות, איך אבטיח שאכן אשמור יציבות מחירים של משכנתאות? על-פי המתכון הקיים אני חייב למצוא את הדרך שהאזרח ימשיך לתת את חלקו ו"מחלבת יטבתה", שזה האזרח, תמשיך לספק את החלב שלה. אני רוצה לשמוע מכם איך מבטיחים, מה הגורמים ומה אתם הולכים לעשות, ולמה עשיתם את זה, מה היה מול עיניכם כשעשיתם את זה, איך אתם רואים את הדברים האלה? זה בגדול. אני לא נוקט עמדה כי אני רוצה לשמוע.

אני תיכף אנקוט עמדה. תודה. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס דווקא לזוג שכבר זכה במחיר למשתכן ואיזו ויה דולורוזה הוא צריך לעבור. הזוגות הצעירים שהולכים לפריפריה, ויש לי רשימה של אלה שזכו ב"מחיר למשתכן" באופקים וברכסים, מגיעים לבנק, מבקשים משכנתה ונדרשים להציג תלוש משכורת של לא פחות מ-12,000 שקל ששני ההורים מרוויחים, 12,000 שקל הכנסה. אמר לי זוג אחד: אם הייתה לי הכנסה של 12,000 שקל לא הייתי הולך לאופקים, הייתי נשאר בבית-שמש. בשביל זה אני צריך ללכת לשם? מנין יוכלו להציג כזה תלוש הכנסות?

המדינה מעודדת בכל ההתנהלות הזאת שלא יוכלו להגיע לשום מקום. פעם עוד הייתה אפשרות שהזוג הצעיר היה לוקח כלווה נוסף את ההורים, אבל במשפחות ברוכות ילדים, כמו המשפחה שלי, בלי עין הרע, ויש רבות כאלה, ובפרט בציבור החרדי, אני כבר לווה נוסף לילד הראשון ולילד השני. לשאר הילדים אני לא יכול להיות לווה נוסף כי ניצלתי כבר את הזכות הזאת. התוצאה היא שרק ילדי העשירים שיש להם מעט ילדים זוכים ב"פיס" הזה ששמו "מחיר למשתכן" כי ההורים הם הלווה הנוסף והם מציגים תלוש הכנסה לעילה ולעילה. ומה התוצאה? ראה רשימת הזוכים ב"מחיר למשתכן" ברמת שלמה בירושלים. שם ממש מתקיים הפתגם: "כסף נדבק לכסף". זכו ילדי העשירים במענק, מתנה של כמעט מיליון שקל לדירה. במקום כזה דירה רגילה עולה 2.7 מיליון שקל. הם זכו בדירות במחיר 1.5 מיליון שקל כי הייתה להם אפשרות לקחת משכנתה כשההורים הם לווה נוסף. התוצאה היא, המדינה משקיעה 100,000 שקל בהסכמי גג, משקיעים בסבסוד הפיתוח מאות מיליוני שקלים. אילו היו לוקחים את הכסף הזה והיו נותנים אותו כסיוע למשכנתה זה היה יכול להועיל לכל זוג צעיר ולא רק לילדי העשירים.

מה שקורה כאן, אני יכול רק לתמצת: בנק ישראל דואג לבנקים, משרד האוצר דואג לאוצר, ומי ידאג לזוגות הצעירים? תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. מי ישיב ראשון? בנק ישראל כמובן.

אני רוצה להוסיף על מה שנאמר. אנחנו מדברים כל הזמן על קטעים בכל נושא הדיור. אנחנו לא מסתכלים על התמונה הכוללת. מי שחושב שכולם רוצים להוזיל את מחירי הדירות, פשוט טועה. יש מי שלא רוצים להוזיל את מחירי הדירות, בוודאי לא באופן דרסטי. יש מי שלא רוצים שיהיו משכנתאות זולות, כי אחרת אנשים יקנו דירות ורוצים למנוע את רכישת הדירות הללו. ראינו כאשר שמו מיסוי על דירה שלישית שהטענה הייתה כאן שהיו משכנתאות זולות מדי. אז אין עניין לחלק מן הגורמים הרגולטוריים שהמשכנתאות יהיו זולות.

לכן כל מה שהבאתם, מה שהביא חבר הכנסת אשר על ההחמרות של בנק ישראל – זה אכן החמרות. לא בטוח בכלל שבנק ישראל מעוניין שתיקח משכנתה, ואם תיקח משכנתה שהיא תהיה משכנתה שיהיה קשה לקחת אותה. זה פשוט אינטרס ברור ומובהק, עם החשש שאנשים עם משכנתאות יקנו דירות.

בכלל כל הנושא הזה נובע מכך שהמדינה הפסיקה לדאוג לזוג הצעיר הרגיל.

השר כחלון יודע את זה?

כן, הוא לא רוצה שתקבל משכנתה, בגלל שאם תקבל משכנתה תשקיע בקניית דירה.

לפי התיאוריה שלך הוא בבעיה.

לא יוזלו מחירי הדירות. הייתה פה בקשה של משרד האוצר עוד לפני כחלון. היה אצל כחלון את העלאת מס רכישה. לפני זה היו העלאות מסים. כל הזמן מה שאתה רואה הוא שלוקחים את האזרח הקטן ואומרים לו: אתה תשלם את הכסף ואז אולי לא תשקיע. בסדר, רוצים להשקיע בבורסה, אז שיורידו את המס. פנסיונר שלח לי השבוע מכתב. הוא כתב: אמרו לי לא להשקיע בדירות אז השקעתי בבורסה, אז עכשיו אני צריך לשלם שם מסים גבוהים.

אין מדיניות של הוזלת מחירי הדירות. אין. אני לא מצאתי שום דבר. ראיתי: מיסוי ומכס ואת כל המילים האפשריות. כדי שהמדינה תכניס יד לכיס ותעשה את מה שהיא עשתה לפני 15 שנים, תסבסד משכנתאות, תיתן מענקי מקום, תעודד הליכה לפריפריה – את כל הדברים האלה אין היום. יש "מחיר למשתכן", שזה חשוב מאוד כשלעצמו. זה לא יוזיל את מחירי הדירות. המציאות שבה זוג צעיר שאין לו קורת גג לראשו רוצה לקחת משכנתה, אם היכולות שלו נמוכות מבחינה כלכלית ספק רב אם הוא יוכל להגיע לדירה. כל אחד נתקל במציאות הזאת כאשר הוא נכנס לבנק.

מה הבעיה? הבנק יכול לתת הלוואה, יש לו עירבון – את הדירה. למה הוא לא מסתפק בזה? זה נורא פשוט. ראשית, כי הוא רוצה הרבה כסף ולהרוויח, ושנית, הוא רוצה שיכתבו עליו טוב בעיתונים. הוא לא רוצה שבעיתון יראו תמונה שמפנים אנשים מדירה, הוא לא רוצה את זה. אז בינתיים כל הדרך אל הבנק האנשים שזכאים למשכנתה בגלל שאין להם דירה, זה הדבר היחיד שיש להם, לא מקבלים הלוואה מכיוון שאין ערב ואין משכורת כפי שצריך. ניתן הרי לקחת את הדירה כעירבון אך הבנק לא רוצה. הוא רוצה שאתה לא תקבל משכנתה אבל שהוא לא ייראה לא יפה בעיתון.

המדיניות הזאת חייבת להיפסק. אדבר גם עם שר האוצר ועם נגידת בנק ישראל וכמובן עם הממונה על שוק ההון.

אני שואל אותך, גפני, למה שהמדיניות הזאת תיפסק? התחלת ואמרת שאין מדיניות להוזלת דירות, ומצד שני הבנקים וחברות המשכנתאות רוצים לשמר את ערך הדירה בכדי להבטיח את המשכנתה. הרי אמרת את זה. אז למה שהם יסיטו את הכיוון שלהם מהמדיניות הזאת?

לזה צריך פעולה משולבת גם של משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, גם של בנק ישראל, גם של הממונה על שוק ההון. כל הרגולטורים צריכים לעשות יד אחת, כשהמטרה תהיה הוזלת מחירי הדירות. בנק ישראל המטרה הראשונה שלו שונה, היא לא הוזלת מחירי הדירות. המטרה הראשונה שלו היא יציבות הבנקים. אמרתי את זה בהרצאה באחת הוועידות של אחד העיתונים. אמרתי: לרגולטורים יש לכל אחד אינטרס אחר. זה לא אותו אינטרס. ריבוי רגולטורים – בסדר, אבל כשהמטרה היא אחת והמדיניות היא אחת. לא, אין דבר כזה. אתה רואה מחלוקות.

הם גם לא כפופים אחד לשני, כל אחד עצמאי בשטח.

בנק ישראל דואג לבנקים ומשרד האוצר דואג לאוצר.

בסדר, אני לא מאשים אף אחד, אבל התוצאה לא תהיה הוזלה של מחירי הדירות.

גם הוועדה המייעצת לא תפתור את הבעיה?

לוועדה המייעצת יש אינטרס.

הוועדה המייעצת של כולם, הוועדה שהקמנו בחוק.

יש ועדה מייעצת של בנק ישראל. ועדה מייעצת של מה?

יש חוק שהעברנו במליאה, גוף מייעץ של הפיקוח ושוק ההון, רשות מייעצת, מין מפקח-על.

בנק ישראל לא מקבל הוראות מן הממשלה, לא מוועדה מייעצת ולא מאף אחד. לבנק ישראל בחוק יש ועדה מייעצת משלו, יש לו את הוועדה הפיננסית, יש לו את הגופים שעובדים שם.

זה בתוך בנק ישראל.

לא העברנו חוק על רגולטור-על?

אני לא מכיר. לפעמים יש פליטת-פה, או של המפקחת על הבנקים או של המפקח על הבנקים הקודם, שאסור שהמחירים ירדו מהר.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, אמר אז בוועדה כאשר היינו אצל ראש הממשלה, אזכיר לך, דיברו על "סוּפר-טאנקר" לדיור לפני 5 שנים. הוא אמר: אם ירדו 10% ממחירי הדירות הבנקים יתמוטטו וכל המשק יתמוטט.

למען האמת, אנחנו מצליחים כל אחד בקטע שלו. בנק ישראל מצליח בקטע שלו. בשעה שמאות בנקים קרסו בארצות-הברית אצלנו הבנקים היו חזקים מאוד, להיפך, העלו את המשכורות של עצמם. כלומר, הצליחו בקטע הזה. הממונה על שוק ההון הצליחה בקטע שלה. משרד האוצר גם הצליח בקטע שלו. אתה יודע שיש יותר מ-10 מיליארד שקל עודף הכנסות על מה שחשבו שיהיה. אם מישהו חושב שבמשרד האוצר יושבים מלאכים ובמס הכנסה יושבים אנשים שהיכולות שלהם בלתי נתפסות, מחוללי פלאות, זה פשוט לא נכון. הם פשוט גובים הרבה כסף מאנשים קשי-יום. מאיפה הכסף הזה מגיע?

גפני, בכל זאת בדקתי עכשיו. עברה בקריאה הראשונה בכנסת הצעת חוק הוועדה ליציבות פיננסית. זאת הזדמנות- - -

בינתיים יש ויכוח לאיזו ועדה היא הולכת.

זה לא מגיע לוועדת הכספים?

גם יש ניגודי אינטרסים. זה יגיע לוועדת הכספים, אבל עד שרחל עזריה תשתכנע ייקח זמן.

ועדת הכנסת תתכנס ותכריע.

אבל אין את זה עדיין.

עד שהיא תתכנס ייגמר כבר פרויקט "מחיר למשתכן", הכול ילך כבר.

אני רוצה שבוועדה הציבורית הזאת נכניס את אלמנט המשכנתאות ואז נפתור את כל הבעיה, ונחייב אותם להיות מתואמים. נחייב אותם בחוק.

מצוין, זה מה שאני חושב לעשות, אבל עדיין אין חוק כזה. שמתי עיניים על זה. אני מסכים אתך לגמרי.

בדקתי את זה עכשיו ואמרו לי.

הסיכום הוא שאני רוצה לדעת מהדיון הזה שהעלו החברים מה האינטרס של כולם בנושא הזה. בנק ישראל, בבקשה.

לא רק מה האינטרס אלא מה הצעדים האופרטיביים שהולכים לעשות כדי להנחות את הבנקים.

לזה אני מתכוון. יש דברים פרטניים שהעלה חבר הכנסת אשר, אם אפשר לענות עליהם.

אני מרב שמש, מנהלת היחידה הכלכלית בבנק ישראל. אתחיל בנושא הריביות והמחירים וסגנית המפקחת, הגברת ריקי אליאס, תתייחס לשיתוף הפעולה עם הממונה על שוק ההון.

לגבי המחירים, כפי שאתם יודעים, מחירי הדירות עלו באופן משמעותי בשנים האחרונות, כמעט הכפילו את עצמם. כתוצאה מעליית מחירי הדירות למעשה משקי הבית היום נוטלים הלוואות הרבה יותר גדולות וגם לתקופות ארוכות יותר. בסך הכול הנטל של החוב על כל משק בית הולך וגדל.

כתוצאה מזה התגברו הסיכונים בשוק. הסיכונים התגברו גם כי הלווים לקחו על עצמם סיכונים גדולים יותר, מינפו את עצמם, וגם בגלל שהתיק הבנקאי נראה היום אחרת ממה שנראה לפני עשור. חצי מן התיק הבנקאי, 45% בערך זה משכנתאות ונדל"ן. ההיקפים הגדולים של המשכנתאות זה סוג של סיכון גם לבנקים וגם ללווים. הלווים – כיוון שהם עלולים לא לשלם את ההחזרים בעתיד לבוא ומתמנפים למשך תקופה ארוכה, והבנקים – כתוצאה מכך שהלווים לא יחזירו את המשכנתה.

כתוצאה מן העלייה הזאת של הסיכונים בנק ישראל, כפי שציינתם, נקט בכמה וכמה פעולות. הפעולות הללו בראש ובראשונה נועדו לשמור על הלווים, שלווה לא ייקח יותר מ-50% מההכנסה החודשית שלו למשכנתה, שלא יצטרך לשלם יותר מ-50% מן ההכנסה החודשית שלו. אני חושבת שכולנו פה מבינים שזה דבר אלמנטרי בשביל לשמור על הלווים, שלווים לא ירכשו דירות במחירים מופקעים וייקחו הלוואה שהיא יותר מ-75% ממחיר הדירה. קודם כול הצעדים הללו נועדו להגן על הלווים, שלווה לא ייקח משכנתה לתקופה של יותר מ-30 שנים. תקופה של יותר מ-30 שנים, להערכתנו, זה נטל משמעותי על הלווים.

הוא רק ישלם שכירות גבוהה שלא יהיה לו מאיפה לשלם את זה. זה פחות מטריד?

מה האלטרנטיבה?

אמשיך. למעשה הפעולות שעשינו והסיכונים שהיו בשוק, אם נצרף לאלה את העלייה של מחירי הגיוס של הבנקים ב-2016, נוצר מצב שאכן מחירי הריביות עלו. הבנקים הפנימו את הסיכונים שיש והעלו את מחירי הריביות.

מה עלות הגיוס של הבנקים?

אם אני לוקחת את נקודת הפתיחה שראינו במרץ 2015, אז הגיוסים היו במחירי שפל, מאז ועד היום הגיוסים עלו ב-50 נקודות בסיס. זאת אומרת, העליות האלה גם משתקפות בריביות שנותנים למשכנתאות. אם אני מסתכלת על החודשים האחרונים אני רואה התייצבות בריביות וזה אולי בשורה משמחת, אבל אנחנו לא יודעים להגיד מה העתיד טומן בחובו.

העתיד צריך לבוא מגידול בהיקף הדירות, פעילות של צד ההיצע. בנק ישראל אפילו היה מוכן והרחיב את המגבלות שהיו לו בנושאים של הלוואות לנדל"ן על מנת לתמוך בצד ההיצע, ומשרד האוצר עושה מהצד שלו את הפעולות שהוא רואה לנכון לעשות.

את אומרת שככל שיהיו יותר דירות ירדו הריביות? הרי מה שאומרים עד עכשיו הוא בדיוק הפוך.

נכון, ככל שיהיו יותר דירות ההיצע יגדל.

אבל גם הסיכון יגדל.

אבל איך ירכשו את הדירות?

רבותי, בואו נמצה את הדיון.

אבל נמצה את הדיון כך שנצא עם מסקנה.

לא חייבים להבין.

אבל לא יוכלו לקנות דירות. יהיה היצע דירות ולא יהיה מי שיקנה אותן.

כל דבר אפשר לראות מהיבט אחר, זה ברור לגמרי. אנחנו חייבים להחליט לגבי התוצאה. כל אחד רואה את העניין מנקודת הראות שלו. המציאות היא שעשו מיסוי של דירה שלישית כדי שיהיו פחות דירות. אבל נניח לעניין הזה. ולכן, מה?

ולכן אנחנו מחכים לראות את ההתפתחויות בשוק, לראות מה יהיה היצע הדיור. אנחנו רואים תצפיות אחרונות של ירידה במחירי הדיור, בין נובמבר ודצמבר המחירים ירדו, לפחות לפי אומדן ראשוני, בצורה משמעותית.

אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרת אחרת.

לפי הנתון שיש בידינו, מאומדן ראשון, בנובמבר-דצמבר המחירים ירדו בחדות ב-1.2%. זה לא ירד כך בעשור האחרון.

לא לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אבל לא לפי איגוד השמאים.

אנחנו מתייחסים לנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת.

הלוואי וזה נכון, אבל היה ויכוח על זה. אתם פועלים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? לא לפי איגוד השמאים?

אנחנו פועלים לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אנחנו רואים גם שהביצועים במשכנתאות נמוכים יותר מאשר היו ולכן יכול להיות שיש כאן איזשהו סימן להשתנוּת של השוק. אנחנו מחכים לראות מה יקרה בהמשך אבל התצפיות האחרונות קצת מעודדות.

תוכלי לתת תשובה על כל הפרטים המשמעותיים האלה? מה שאת אומרת הוא שהריבית התייצבה ושהייתה ריבית גבוהה מכיוון שהיה סיכון גבוה יותר.

השאלה איפה היא התייצבה. היא התייצבה גבוה.

היא התייצבה על 5.5%.

על 5%.

אדוני היושב-ראש, זה התייצב על 5%. ממש נרגעתי עכשיו...

מצד אחד, הריבית התייצבה, ומצד שני, אתם מאפשרים לבנקים לדרוש תביעות כאלה כך שקשה מאוד לקבל את המשכנתה. אם הריבית התייצבה ואם הריבית עלתה באותה תקופה שהיא עלתה, למה מקשים על אנשים לקחת משכנתה? הרי המציאות היא שאם נותנים משכנתה רק לאלה שיש איתם פחות סיכונים אז שלא יעלו את הריבית מכיוון שאין סיכון. אם לוקחים ריבית גבוהה בגלל שיש סיכון אז למה לא נותנים משכנתאות למי שיש אתו סיכון? אמרת שאת מחזיקה את החבל משני הקצוות, מצד אחד סיכון ומצד שני לא נותנים משכנתה. צריך לבחור אחד מהשניים. ולא ענית על השאלה: הרי יש דירה כבַטוחה.

אני סגנית המפקחת על הבנקים. הייתי רוצה לענות על חלק מן השאלות שעלו פה. אני מקווה לענות על כולן. אתחיל מן הטענה הראשונה לגבי הפעילות מול המוסדיים. הפיקוח על הבנקים רואה בחיוב- - -

רגע, נכון שיש מחלוקת, מה שהחברים העלו פה?

אפרט בדיוק אם יש מחלוקת.

לפני שאת מפרטת, יש מחלוקת או אין מחלוקת?

יש מחלוקת על נקודה מסוימת.

יש מחלוקת – אז אני רגוע. פחדתי כל הלילה שלא תהיה שום מחלוקת היום...

שיתוף פעולה בין הבנקים לבין המוסדיים הוא צעד שאנחנו מברכים עליו מאוד. ראינו בשנת 2016 הרבה שיתופי פעולה במתן אשראי לדיור בין הבנקים לבין המוסדיים. מה היתרונות הגדולים? זה מפנה הון, מאפשר מתן אשראי, וככל שהיצע האשראי גדול יותר, בהגדרה, המחיר נמוך יותר. כך זה יכול לתמוך בביקושים המתגברים באשראי לדיור.

תחרות.

זה מכניס בעצם שחקנים חדשים לשוק, מכניס את המוסדיים לשוק. זה גם טוב מאוד למוסדיים, כי בעצם המוסדיים מקבלים אפיק השקעה טוב, שהתשואה שלו יחסית לסיכון נמוכה. זה גם משפיע על אופי ההשקעה של המוסדי, שהוא בהגדרה ארוך-טווח והמשכנתאות הן בעלות תקופה לפירעון ארוכת-טווח. לכן גם למוסדיים זה כדאי מאוד ומשתלם מאוד.

אנחנו רצינו להבטיח עקרונות, לשמור על איכות תיק האשראי של הבנקים ולשמור על הלווים. בעצם באנו משני שיקולים מרכזיים. עשינו את זה בצורה מדורגת. קבענו שניתן למכור אשראים כאלה למוסדיים עד גובה של 10%. למה? זה מוצר חדש ואנחנו רוצים לראות איך השוק מעכל אותו, איך השוק מגיב אליו.

מה זה "גובה של 10%"? מכלל המשכנתאות?

10% מתיק האשראי במשכנתאות. המגבלה היא 10% מתיק האשראי למשכנתאות. היום זה סדר גודל של 31 מיליארד שקל. זה הרבה מאוד כסף. תיק המשכנתאות היום עומד על 310 מיליארד שקל אז 10% זה 31 מיליארד שקל שניתן למכור למוסדיים. זה באמת גידול משמעותי מאוד בהיצע.

מה התהליך?

מייד אשלים את התמונה וככל שיהיו שאלות אשמח לענות.

עושים את זה בצורה ממודרת ומדורגת. למה? כי אנחנו לא רוצים לשפוך הרבה היצעים לשוק. אנחנו רוצים שהשוק יעכל את זה לאט-לאט. ולכן קבענו מגבלה. ככל שנגיע למגבלה ותהיה אפקטיבית נבחן את הסוגיה הזאת מחדש.

היה חשוב לנו גם, טובת הלווים עמדה לנגד עינינו. צריך להבין שהביטוח על הבנקים יש לו היום הוראות צרכניות בקשר ללווים שלוקחים משכנתה, מה שלא קיים אצל המוסדיים. רצינו להיות בטוחים שאם חלילה זוג מתגרש או כשלאחד מבני הזוג פתאום אין עבודה הם יכולים לבוא לבנק ולהגיד לו: פרוס לי מחדש את המשכנתה, והם מגיעים אתו להסדרים טובים. אני מניחה שלא תהיה בעיה עם המוסדיים בנושא הזה אבל נניח שתהיה איזו מגמה שבה שיעורי האבטלה במשק הישראלי יכפילו את עצמם, אני מאוד מקווה שזה לא יקרה אבל זה יכול להיות, זה לא תרחיש בלתי הגיוני. אז מה עושים?

זה בדרך.

אנחנו לא יודעים איך המוסדיים יגיבו. בסוף המוסדיים לוקחים חלק מן המשכנתאות. לכן עשינו את זה מדורג.

איפה סלע המחלוקת בינינו לבין הרשות לשוק ההון? הוא נוגע בשאלה אילו משכנתאות מוכרים למוסדיים. אנחנו בפיקוח על הבנקים חושבים שצריך למכור תיק משכנתאות אחיד, זאת אומרת לא למכור את המשכנתאות הטובות למוסדיים וגם לא למכור את המשכנתאות הרעות למוסדיים.

מה זה טוב ומה זה רע?

כשיש משכנתה שהאשראי יחסית לערך הדירה הוא 30%, דירה ששווה מיליון שקל ולקחת 300,000 שקל משכנתה, זו משכנתה טובה יחסית. דירה ששוויה מיליון שקל ולקחת 750,000 שקל משכנתה זו דירה שבהגדרה מסוכנת יותר. לכן אנחנו חושבים שלא צריך למכור, לא את המשכנתאות הטובות ולא את המשכנתאות הרעות.

תני דוגמה חיה מתהליך המכירה ביניכם ובין המוסדיים.

מ-1 בינואר 2013 עד 1 בינואר 2015 המערכת הבנקאית באופן אקראי, כל התיק הזה, מוכרת למוסדי 80% מן התיק. לקחנו משהו אקראי. אנחנו מוציאים משם פיגורים כי כמובן שאם יש משכנתה שכבר מפגרת לא נמכור אותה למוסדי. זה היה הכלל שחשבנו שנכון לעשות.

תציגי את זה במספרים וריביות כדי שאבין איך התהליך עובד. איך זה משתלם לך, איך זה משתלם למוסדי ואיך האזרח לא משלם את הפרש הריבית?

האזרח לקח כבר את המשכנתה. אנחנו מדברים על משכנתאות שכבר ניתנו עליהן בעבר בריביות כפי שהיו נהוגות בעבר. האזרח צריך להיות אדיש בכלל לצעד הזה, זה לא משפיע עליו בשום דבר ועניין.

אז למה אתם מוכרים את זה?

כי זה מפנה למערכת הבנקאית הון, היא יכולה לתת יותר אשראי.

אבל המוסדיים האלה לא יכולים להציע לציבור הרחב.

המוסדיים – יואב גפני ידבר מה הוא רוצה להציע לציבור הרחב. אני אומרת איך זה עוזר לציבור. אני רוצה להסביר איך זה עוזר ללווים החדשים שטרם נטלו משכנתה. בסופו של דבר, בהמשך למה שמרב שמש אמרה, כשיש מגבלת הון, כשיש מצוקת אשראי, ואי אפשר לתת אשראי עד אין-סוף, המחיר עולה. כשהיצע האשראי עולה המחיר יורד. לכן זוהי טובת הצרכן, לאפשר ליותר צרכנים לקחת אשראי.

את אומרת שמ-2013 ועד 2016 היה כך וכך, נמכרו למוסדיים והכול. עם כל זה עלתה הריבית.

לא הבהרתי את עצמי נכון.

תנו לה להשלים.

אני מבקש דוגמה מספרית בכדי שנבין את זה ברמה התיאורטית. נניח שהעברתי למוסדי 10 מיליארד שקל. את הכסף הזה מכרתי במשכנתאות לאזרחים בעבר. האזרח נח. הוא משלם. את מוכרת את זה למוסדי. באיזה ריבית את מוכרת?

באותה ריבית שקיבלתי אותם.

יפה. אז את מעבירה. מכרת את זה למוסדי. מה המוסדי עשה עם הכסף?

המוסדי שילם לי 10 מיליארד שקל כדי שאני אתן לו את התיק הזה.

קיבל. מה הרווח של המוסדי?

הוא מתחלק ברווח. הרי המשכנתה הזאת רווחית לבנקים. אותו רווח שיש לבנקים המוסדי יקבל, אותו דבר, אותו רווח.

תני לנו דוגמה מספרית בכדי שנבין.

עיסאווי פריג', מיצינו את זה פחות או יותר.

מיצינו, אבל יש לקונה.

נחזור לזה תיכף אם יהיה צורך.

יש תוצאה, שעם כל זאת עדיין הריבית גבוהה מאוד.

ברור. אנחנו נכנסים לסמטאות. בואו נדבר על העיקרון. מה סבורה הרשות לשוק ההון בניגוד לכם? הרי אמרת דבר הגיוני.

הרשות לשוק ההון אומרת: אני מוכנה לקנות משכנתאות מן המערכת הבנקאית, ובלבד שהמשכנתאות האלה הן באשראי חלקי ערך הנכס עד 60%. זאת אומרת, תמפו לי את כל המשכנתאות שהן ברמת סיכון נמוכה יותר, שבהן האשראי לערך הנכס הוא עד 60%, את זה אנחנו מוכנים לקנות.

תעצרי לרגע, אני כבר חוזר אליך. יואב גפני, מה זה, אתם האליטה של החברה הישראלית?

לא בדיוק, כבוד היושב-ראש. אתה רוצה שאתייחס לסוגיה הספציפית הזאת?

כן.

ההוראה שלפיה היחס שבין גובה ההלוואה לבין ערך הנכס, אותם 60% מדוברים, שהיא הוראה של רשות שוק ההון, לעומת אותם 75% של המערכת הבנקאית על חלק מן הלווים, היא הוראה מקדמת דנא. זה לא הוראה מאתמול, לא משלשום, לא מלפני שנה ולא מלפני שנתיים. זאת הוראה שקיימת הרבה מאוד שנים. זאת הוראה שחשוב שהוועדה תבין שלא הפריעה למוסדיים ולבנקים לערוך מכירה של תיקים, כפי שריקי אליאס עכשיו פירטה, בסך 10 מיליארד שקלים. הם מקיימים את העסקאות האלה, הבנקים מוכרים למוסדיים את התיקים האלה ואין שום בעיה עם זה. לא החלנו שום כלל חדש, שום הוראה חדשה. כמו הפיקוח על הבנקים, אנחנו מברכים על הדבר הזה ואנחנו לא מגבילים אותו. ההוראה החדשה שבאה היא ההוראה שריקי אליאס פירטה, מהסיבות שהיא פירטה.

אבל היא אומרת דבר הגיוני.

כפי שציינת בתחילת הדברים, המטרה של רשות שוק ההון היא שמירה על עניינם של מבוטחים, שמירה על ענייני הפנסיה. אגב, ביקורות קיבלנו דווקא מן הצד ההפוך. נשמעות פה שתי טענות שהן בבחינת תרתי דסתרי. הטענה הראשונה, שמדובר בתיק סולידי, טוב, מגוון וכולי. אז הנה, אם יש תיק טוב אז בסדר, חלקו יכול להישאר בידי הבנקים. הטענה השנייה אומרת שיש פה תיק שהופך מסוכן יותר ויותר ויש פה מעין דרישה חדשה, שההוראות לגבי חשבונות הפנסיה, כספי הפנסיה של הציבור בישראל, יהיו מסוכנים יותר. במקום שזה יהיה 60% זה יהיה 75%. מדוע? כי החלטנו עכשיו להגביל את זה.

אנחנו סבורים שההוראה הזאת סבירה, אבל חשוב שהיא לא מוֹנעת מן העסקאות להתקיים, למעט השינוי שחל עכשיו בעת האחרונה, ככל שהוא יהיה אפקטיבי, כאשר הוא יהיה אפקטיבי. במובן הזה למוסדיים יש עניין לקנות, הם בפועל קנו. זה קרה בשנה האחרונה בהיקף של 10 מיליארד שקלים על פני עסקאות שהתרקמו בין הבנקים לבין המוסדיים.

אני חייב לציין פה טענה אחרונה בעניין הזה. את העסקאות האלה כמובן ניתן לתמחר כפי שמתמחרים כל עסקה ועסקה. אגב, כשמסתכלים על אותו ממוצע LTV, היחס שאנחנו מדברים עליו שבין סכום ההלוואה לבין ערך הבַטוחה, כאשר בודקים את זה, הממוצע שקונים המוסדיים – וזאת נקודה קריטית – לא שונה מן הממוצע של התיק. כך שלומר שהמוסדיים קונים את הסחורה הפחות טובה מן הבנקים ומעבירים אותה – אנחנו לא מקבלים את הטענה הזאת בבחינת כזה ראה וקדש.

הם לא כאלה בטלנים.

הוא אומר שאין מחלוקת.

יש מחלוקת ובכל זאת אחדד אותה.

אני לא אומר שאין מחלוקת.

אמרת שאין מחלוקת, שגם היום לוקחים את זה.

נכון, אבל זה לא אומר שאין מחלוקת. אני מציין את העובדות. זו העובדה.

בעובדות אין מחלוקת, אומר יואב גפני, שהוא לא קרוב משפחה שלי.

אני רוצה לחדד נקודה. היום בערך שליש מתיק המשכנתאות ניתן ב-LTV, באשראי לשווי נכס שהוא מעל 60%, שהוא בין 60% ל-75%. שליש מהציבור מבקש משכנתה שהיא גבוהה יותר מ-60% מערך הדירה, שזה מאסה קריטית של משכנתאות. את כל החלק הזה המוסדי לא מוכן לקבל בגלל מגבלות רגולטוריות שיש לו.

הוא אומר שזה מסכן את הפנסיה.

מצדו זה מסכן את הפנסיה.

בגלל זה מחירי הדיור לא ירדו אף פעם.

לאט-לאט נגיע למסקנה הזאת.

מצד המפקחת על הבנקים, היא אומרת: אני לא רוצה להשאיר בתיק של המערכת הבנקאית את האשראי היותר מסוכן.

מי מחליט במחלוקת כזאת?

המפקחת מחליטה על המערכת הבנקאית וראש רשות שוק ההון מחליטה על המוסדיים, ולכן יש מחלוקת.

איפה שר האוצר? אני מן המשמר החברתי.

אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל כאן צריך לבקש רשות דיבור.

אנחנו רוצים למכור תיק זהה. אנחנו חושבים שהמערכת הבנקאית יודעת לחטא משכנתאות ואנחנו רוצים למכור אותו כמו שהוא למוסדיים ואנחנו לא רוצים לסכן את כספי המפקידים.

את זה הבנתי. רשות שוק ההון תנצח בסוף, כדרכה.

לגבי הדברים האחרים, עלו פה כל מיני שאלות או תהיות איך אפשר עוד להקל או להוזיל את המחירים. אנחנו בפיקוח על הבנקים ממשיכים לחשוב על הנושא הזה ובוחנים הקלות נוספות, שמתייחסות בפרט להלוואות לזכאים. זה במסגרת בחינה, עוד לא הגענו להסכמה עם הבנקים.

עלו כאן כמה דברים, בין היתר זה שאתם נותנים זמן קצר עד שבן אדם מתארגן עם המשכנתה. יש דברים שהם חסרי היגיון אולם הם מאירים באור גדול שאתם פשוט לא רוצים שייקחו משכנתאות. למה אתם נותנים רק זמן קצר?

האישור העקרוני שניתן היום הוא ל-12 ימים.

למה לא 24 ימים?

האישור הוא לגבי הריבית. זה אומר שאם תוך 12 ימים לא קיבלת החלטה אם אתה לוקח את המשכנתה או לא- - -

זה לא אומר שלא קיבלתי החלטה. חיפשתי ערֵבים ואני עדיין מחפש.

בדרך כלל מה שנעשה ב-12 הימים האלה, הלקוחות עושים סקר שוק, בוחנים כמה הצעות אלטרנטיביות בבנקים ואז מחליטים מה ההצעה הנכונה והמתאימה ביותר לגביהם. אם הריבית בשוק יורדת אחרי 12 ימים תקבל הצעה עקרונית שבה הריבית נמוכה יותר, אם הריבית בשוק עולה תקבל הצעה עקרונית שבה הריבית גבוהה יותר. מן ההכרות שלנו עם התחום ומפניות ציבור שקיבלנו, אין תלונה על 12 ימים. זה סד זמנים שמאפשר לעשות סקר שוק ולבחור את הבנק המתאים ביותר ללקיחת המשכנתה.

אני רוצה להציע פה משהו שאנחנו בוחנים לגבי הלוואה לזכאים. אנחנו רואים, בשונה מן העבר, למרות שהורידו את ההלוואה לזכאים ב-0.5 נקודת אחוז עדיין החלק הזה של הלוואות לזכאות, שהיה צריך להיות משמעותי בתיק המשכנתה, מהווה חלק שולי במשכנתה, וחבל. מכיוון שאנחנו מייעדים את ההקלות האלה רק ללקוחות זכאים, אפשר לקחת את ההלוואה הזאת ולרשום אותה בשעבוד משני לבנקים ואת כל גובה ההלוואה הזאת לא לחשב ב-LTV, באשראי חלקי ערך הנכס. זה יאפשר לקחת הלוואה בשיעורים גדולים יותר מערך הדירה, כפי שעשינו ב"מחיר למשתכן".

ואז הסיכון שלכם פחות כי המדינה עומדת מאחורי זה. הלוואה לזכאות, ברגע שהגדילו את זה, כמעט וזה לא קיים. זה אחד הפתרונות האפקטיביים שאפשר לעשות.

אם רוצים, אתה מתכוון.

זה עדיין לא מוריד את מחירי הדיור. מה זה משנה שאתה לוקח עוד ועוד הלוואות?

אתה מאפשר לאנשים לקנות.

מילה אחרונה בקשר להלוואה לזכאות.

במי תלויה ההחלטה הזאת?

במשרד האוצר. ההלוואה לזכאות היום ניתנת רק במגזר אחד, במגזר צמוד-מדד, והציבור בוחר שלא ללכת למגזר הזה. אם יפתחו את ההלוואה לזכאות הזאת, שתינתן בכמה מגזרי הצמדה, הציבור יוכל לבחור את אותה הלוואה לזכאות, בין אם זה במגזר הלא צמוד ובין אם זה במגזר הצמוד. זה גם יעלה את חלקה בתיק המשכנתה ויוזיל את העלות ללווים.

מה גובה המשכנתה לזכאים?

תלוי בשווי הדירה.

היום אפשר לקחת עד 250,000 שקלים משכנתה בזכאות, אבל לא משתמשים בהלוואה לזכאות, וחבל. זה סכום לא מבוטל.

למה לא משתמשים בה?

כפי שאמרתי, ראשית, המגזר הוא רק צמוד-מדד.

העברנו פה בחוק ההסדרים שיהיה חצי אחוז נמוך יותר, אבל הבנקים פשוט העלו בחלקים האחרים.

אם עלו המסלולים האחרים אז האטרקטיביות של ההלוואה לזכאות הייתה צריכה להיות גדולה יותר.

להיפך, זה יקר יותר.

שימי אדזיאשוילי ואני נמצאים פה מטעם העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני רוצה לשים פה דברים על השולחן, לצטט גם מחוק בנק ישראל. אני חושב שאנחנו הולכים פה סחור-סחור בכל עניין עליית הריביות. קודם כול, עליית הריביות על המשכנתאות, אחת הבעיות הנגזרות היא שפשוט הבנקים מודעים לכך שהסיכון היום במחירי הדיור, כפי שאמרת, עצם זה שמחירי הדירות היום גבוהים מאוד, הבנקים חשופים לסיכון הגדול שמחירי הדירות ירדו ולכן הם לא רוצים. כשבאחת התוכניות הראו אדם שביקש לקחת משכנתה והוא שאל את פקיד הבנק למה הריבית עלתה, אמר לו הפקיד: "אתה לא חייב לקחת". כי הבנק לא רוצה לתת לו את המשכנתה, אלא אם כן הוא ייקח את זה בריבית גבוהה מאוד, שההחזרים יעלו והוא יקטין את הסיכון בעצם זה שההחזרים של המשכנתה יהיו גבוהים יותר. פה להוזיל בחצי אחוז ושם באחוז – זה לא העניין.

אני רוצה להתמקד בנקודה אחרת. אני מדבר על בנק ישראל שמחזיק את המקל בשני הצדדים. אני מדבר בעיקר על נושא הריבית, שלא נתתם לי הזדמנות לדבר עליו בדיון הקודם.

אני נותן לך עכשיו את הזמן.

עד עכשיו עשית הקדמה.

עד עכשיו לא הבנתי כלום.

אגיד את הדברים ואגבה אותם על-ידי דברים של נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין ושל חוקר של בנק ישראל שצוטט פה באחת הכתבות: "הריבית האפסית היא שמנפחת פה את הבועה של הדיור". שימו את הדברים האלה על השולחן. כל עוד הריבית במשק לא תעלה, עצם זה שהנגידה מגנה על הריבית בגלל הייצוא זה לא תופס פה. נוצרים פה פערים חברתיים עמוקים מאוד. לא יכול להיות שזוג צעיר שרוצה לקנות היום את הדירה הראשונה שלו מתמודד היום עם משקיע שיש לו 3 או 4 דירות.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השר כחלון העביר את המס על הדירה השלישית בגלל שהנגידה לא נותנת לו תמיכה. כל עוד היא תחזיק את הריבית על אפס היא תנפח פה את הבועה של הדיור. לא משנה אם היא תוזיל בחצי אחוז או אחוז, בועת הדיור תישאר פה, לא יעזור שום דבר. הנגיד דוד קליין רואיין בעניין הזה ואמר שזה לא יעזור.

דרך אגב, אם אנחנו מדברים על בנק ישראל, אם אני לא טועה, ב-2010 עשיתם שינוי בחוק בנק ישראל. בנק ישראל אמור לסייע בצמצום הפערים החברתיים. העמותה שלנו היא עמותה לצמצום פערים חברתיים. אני לא רואה בדיוק איך הם מסייעים לצמצום הפערים החברתיים, כאשר זוג צעיר לא יכול לקנות היום דירה ראשונה ואילו משקיע קונה 3 ו-4 דירות, והוא ימשיך לקנות, לא משנה אם יטילו עליו מס או לא יטילו עליו מס, כאשר הריבית היא אפס. זה לא יעזור, אלא אם אתה אומר: אני מטיל הגבלות על המשכנתה למשקיע. יש את הגיבוי הזה של נגיד בנק ישראל לשעבר וגם של חוקר שלהם שאמר בדיוק אותם דברים. אי אפשר ללכת סחור-סחור.

אבל הריבית הייתה גבוהה בעבר ומחירי הדירות לא ירדו.

הריבית לא הייתה גבוהה בעבר. הריבית ירדה.

עכשיו היא אפס.

עכשיו היא לא אפס. משנת 2012 כשבנק ישראל הוריד את הריביות, אתה רואה שכאשר הריביות ירדו מחירי הדירות עלו.

אני סגן יושב-ראש התאחדות יועצי המשכנתאות. אנחנו עמותה שמייצגת מאות יועצי משכנתאות ורואה את השטח, רואה אלפי תיקי משכנתאות בכל חודש.

אנחנו רואים את הדברים מהשטח קצת אחרת ואגיד כמה נקודות בנושא הזה. צריך להבין, נלך לרגע צעד אחורה, למה הבנקים בכלל מוכרים למוסדיים את תיקי האשראי שלהם. הבנקים מוכרים את התיקים בגלל שאין להם מספיק כסף נזיל כדי למכור עוד הלוואות משכנתה. גם סגנית המפקחת על הבנקים אמרה את זה. אבל למה אין להם מספיק כסף? בגלל הגבלות שבנק ישראל קבע בעבר, למשל הגבלה שמדברת על דיפרנציאליות בהקצאת ההון בהתאם לתיק המימון של הלקוח. שלא כמו מה שיש במרבית העולם לפי באזל, שזה תקנה בין-לאומית, בארץ הבנקים נדרשים להקצות הון מעל ל-45% בשונה ומעל ל-60% בשונה. זה יוצר לבנקים מצב שיש להם פחות אשראי. במצב כזה הם מנסים למכור את התיקים האלה החוצה ואז עוד מישהו צריך "לגזור קופון". לכן אנחנו רואים שמחודש יוני יש עלייה בריביות המשכנתאות, עוד עלייה נוספת על מה שהיה לפני כן, כי הבנקים צריכים למכור לעוד מישהו.

ומישהו "גוזר קופון", ומישהו צריך לשלם עבור ה"קופון" הזה.

זה פשוט ניתוח לא נכון.

מאה אחוז נכון. מבחינה לוגית זה נכון.

מותר לחלוק. אני אומר את מה שיש בשטח.

אאפשר לכם להגיב. אני רוצה להתקדם, יש לנו עוד נושאים היום.

אנחנו לא רואים קשר מובהק בהכרח בין- - -

לכן מה אתה מציע? אתה מציע לא למכור למוסדיים?

לא אמרתי לא למכור. אמרתי שהבעיה עמוקה יותר מאשר האם מוכרים למוסדיים או לא. הבעיה היא שיש הקצאות הון גבוהות יחסית במשק ולכן הבנקים לא יכולים למכור יותר כסף.

אז המגבלה של המפקחת טובה?

אני לא יודע. אני אומר שצריך לשקול.

שתי הערות קטנות על מה שנאמר כאן קודם. 12 ימים זה מיום שחתמתי על ההלוואה עד היום שבו אני מבצע את ההלוואה וזה זמן לא סביר. אף אחד לא מסיים את זה ב-12 ימים. אפשר לערוך בדיקה בעניין הזה.

אני גם סבור כך. הייתי מצפה שתבואו לכאן ותגידו שתגדילו את זה ל-24 ימים. אני מבקש שזה יהיה 24 ימים. 12 ימים זה זמן לא סביר וההתעקשות שלכם היא בגלל שאתם לא רוצים שייקחו משכנתאות.

לגבי הזכאות, הייתי רוצה לדעת האם הזכאות שעליה שאתם מדברים, שאתם רוצים לעשות הטבות, זה כספי בנק או כספי מדינה. מעל 1,700 זה כספי מדינה. על איזה מדובר?

על כספי מדינה.

אז צריך לעבוד על זה.

אני כלכלן, מומחה בית-המשפט לחוות דעת כלכליות. אני רוצה להאיר נקודה שלא הועלתה פה.

זוג צעיר שפעם ראשונה קונה דירה, הוא מקבל 75% משווי הדירה, זה מעין ביטחון של 30% במקרה הכי גרוע אם הבנק רואה את זה כביטחון בשבילו. אבל אני רוצה להאיר את הנקודות החשובות. מבנה המשכנתה, אותם 75%, זה פריים, שהיום הוא 1.6%, אחר-כך זה צמוד מדד, השליש השני, והשליש השלישי צמוד פלוס 5%. רבותי, גובים מזוג צעיר ריבית מטורפת.

היום פריים הוא 1.6%. תמיד אפשר לשנות את הריביות של הלווה, צריך לתת את אותם 75% בפריים בלבד לזוג הצעיר, ואז הוא קונה. בעוד 3 שנים אם ישתנה המצב הכלכלי – אני מודיע לכם, האינפלציה לא תעלה, על-פי המצב הכלכלי בכל העולם, כולל אצלנו, המדד לא יעלה הרבה, אבל הריביות שהבנקים גובים מהזוגות הצעירים, 5% פלוס הצמדה, זה מטורף. אני ממליץ על פריים, או פריים מינוס 0.5% שזוג צעיר יקבל. תמיד הוא יכול לשנות את זה.

המלצתך התקבלה. כלומר, זה לא יהיה אבל המלצתך התקבלה פה בוועדה. הבנקים לא יתנו.

למה לא ליישם את זה?

אני מתייאש כל הזמן ולא מפסיק לעבוד, אני ממשיך הלאה וכשתגיע ההזדמנות כך יהיה.

אשמח לקבל את תשובת הבנקים להצעה שלי.

אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ישיבו על מה שנאמר כאן.

אני ממשרד הבינוי והשיכון. החל מנובמבר 2015, מאז התיקון של הקרנות לדיור, עם הירידה של 0.5% מתחת לריבית השוק, אנחנו רואים הכפלה של היקפי הביצוע של זכאי משרד הבינוי והשיכון, ועוד היד נטויה. כנראה שזה יגדל ככל שהמודעות שלהם תגדל.

בנק ישראל אומר אחרת.

זה עלה אבל זה עדיין מהווה מרכיב שולי במשכנתה. זה בהחלט עלה, לא אמרתי שלא. זה היה כלום אז הכפלה מכלום לא מגיעה להרבה.

אנחנו מדברים על משכנתאות לזכאים. אחרי שהעברנו כאן את החוק היה פה נציג של משרד הבינוי והשיכון שאמר שהיה גידול משמעותי בנוטלי המשכנתאות.

היה גידול משמעותי אבל זה לא מספיק מאחר ועדיין מגבלות ה-LTV של הבנקים קיימות. אני חושבת שההצעה של ריקי אליאס מבורכת כי אם הלוואת הזכאים תצא ממגבלת ה-LTV אז נאפשר יותר לזכאים לקחת הלוואות גדולות יותר. זה דבר ראשון.

דבר שני, אם אתם כבר באים לקראת הזכאים שלנו אז יש מקום לשקול הקלה בדרישות שלכם: ערֵבים, הכנסות. בכל זאת זו אוכלוסייה שהמדינה תומכת בה ורוצה לעודד אותה לרכוש דירות ולהיות בעלי דירה.

אני מן העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני חושב שאם כבר המוסדיים רוצים להיכנס לשוק המשכנתאות, רוצים לפזר את הסיכונים שלהם גם לשוק המשכנתאות, בואו תכניסו אותם לשוק המשכנתאות אבל ללא התיווך של הבנקים, שימכרו משכנתאות ישירות לציבור. זה גם מוריד ללקוח את הריבית, כי כביכול הוא מקבל ריבית זולה יותר, זה גם פותח את השוק לתחרות, שזה מה שכולנו רוצים. מה לעשות, 80% משוק המשכנתאות נשלט על-ידי 3 בנקים. אם אנחנו פותחים את זה ישר לציבור – גם הבנקים רוצים להוריד את האחוזים שלהם משוק הדיור, אין מה לעשות, רוצים לצמצם את ההיקפים שלהם שם. גם כולנו נהנים כי יש יותר תחרות, ואנחנו רוצים תחרות, וגם הציבור נהנה, כי יש לו תחרות והריבית שהוא משלם זולה יותר.

דבר שני שלא עלה בישיבה ואני חושב שהוא חשוב מאוד, החוזים שנחתמו כאן, כ-10 מיליארד שקלים, בין הבנקים למוסדיים, המידע הזה לא חשוף לציבור. בואו תחשפו את החוזים, מה נחתם, מה באמת הובטח בחוזים האלה. זה לא בדיוק ידוע ולפי שמועות הריביות שם גבוהות.

יש משהו אולי לא ברור וזה עלה פעמיים בשאלות, אני חייבת להבהיר. מכירת המשכנתאות שנעשתה בעבר לא משנה דבר וחצי דבר בריבית שהלווים משלמים.

ולא בעמלות?

בשום דבר. זו הבהרה שאני חייבת להציג.

פשוט לא נכון.

זה לא משנה דבר וחצי דבר, עובדתית. זה לגבי הנקודה הראשונה.

לגבי הנקודה השנייה, נאמר פה שככל שה-LTV, ככל שהאשראי לפי ערך הנכס גבוה יותר הקצאת ההון גבוהה יותר. אכן זה נכון כי זה בא לשמור על יציבות הבנקים. זה קיים בכל העולם, זה לא המצאה ישראלית.

הדבר האחרון, לגבי ריבית הפריים, בואו נציע ללקוחות שייקחו רק בריבית הפריים. זה בא אך ורק לטובת הלווה כי כאשר אתה לוקח משכנתה בסכום כל-כך גבוה והפריים יכול לקפוץ לך בשיעורים משמעותיים, אף לווה לא יוכל לעמוד בהחזרים. זה בא מן המקום הזה ולכן נקבעה המגבלה הזאת.

תודה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן.

עולה גם מן הדיונים המהירים וגם מן ההצעות לסדר בעניין העלייה בריבית המשכנתאות וכל מה שנלווה לכך, מתברר שאין כוונה לאף אחד מן הגופים שעוסקים בעניין הזה להוזיל מחירים.

יש לכל אחד עניין אחד. רשות שוק ההון והביטוח מעוניינת לשמור על כספי הביטוח, על כספי הפנסיה של האזרחים, זו המטרה. לא מעניין אותה מה קורה מסביב עם נושא המשכנתאות וכל מה שנלווה לעניין. מה שטוב ייקחו ומה שלא טוב לא ייקחו.

אין עניין למשרד האוצר מבחינת הזרמת כסף לעניין הזה, אין עניין למשרד האוצר להוזיל מחירים מכיוון שהם לא יתנו משכנתאות מסובסדות כפי שהיה בעבר, הם לא נותנים הלוואות מקום. הם מדברים כל הזמן על גביית מס מהאזרחים.

אין עניין לבנק ישראל להוזיל מחירים. רואים את זה בפירוש, זה עולה מהדיון כאן. הם רוצים לשמר את הביטחון של הבנקים. הבנקים הם באמת גופים עניים כאלה שצריך להיזהר בכבודם, אז הם משמרים את זה, שלא יהיה סיכון גדול מדי, וכל הזמן לאשר להם להעלות את הריביות ללא סיבה. הם לא לוקחים סיכונים, ראינו את זה בכל הדברים שעלו כאן בדיון, הם מעלים את הריבית כל הזמן ועכשיו זה מתייצב על ריבית גבוהה. כמעט הגענו למצב שאין כבר לאן להעלות.

ראינו את זה גם בבעיות קטנות, שהן לא קטנות אבל הן גורמות קשיים לזוגות צעירים, לזכאי משרד הבינוי והשיכון, לזכאי נטילת משכנתאות. גם בהגבלת הזמן ל-12 ימים, שאני דורש להעלות את זה ל-24 ימים. אני רוצה לקבל תשובה בתוך 10 ימים, אני מבקש מבנק ישראל תשובה. גם בנושאים של לווה נוסף או כל הדברים שעלו כאן בדיון. אני מבקש תשובות על הדברים האלה.

המשמעות היא שחלק ייקחו משכנתאות בריבית גבוהה מאוד והיכולת שלהם להגיע לדירה נמוכה יותר והמחירים עולים, וחלק לא ייקחו משכנתה. הפירוש הוא שהזוג הזה, המשפחה הזאת תשלם שכירות, תתגלגל במקומות שבהם היא תשלם הרבה יותר כסף.

המסקנה מן הדברים האלה, שאף אחד מהרגולטורים לא רוצה בהוזלת המחירים, פשוט כל אחד מסתכל בראייה הצרה שלו.

אני קורא לשר האוצר, אפנה אליו, להתערב בעניין הזה, לעשות גוף ממוסד, שהגופים האלה לא יוכלו לעשות כרצונם בכל הקשור לנושא המשכנתאות ועליית מחירי הדירות. אני מקווה ששר האוצר ייעתר לבקשה הזאת מכיוון שאחרת המחירים לא ירדו. הלוואי והמחירים היו יורדים עכשיו במה שהתפרסם והיינו רואים באמת מגמה של הוזלת מחירים, אז לא הייתי מתערב, הייתי אומר: בסדר, זה הצליח, המיסים שגובים מהאזרחים על דירות וכל מה שנלווה לעניין. זה לא קורה, אנחנו יודעים. הרי כל אחד מאתנו מכיר מישהו שהלך עכשיו לקנות דירה וקנה אותה במחיר יקר יותר.

לכן אני מבקש תשובות. יואב גפני, אם תוכל לבדוק עם אגף שוק ההון האם יש אפשרות לשנות את ההחלטה ולא שתהיה מחלוקת עם בנק ישראל, מה שנשמע הגיוני. אני מבקש מבנק ישראל תשובות.

אנחנו נוציא סיכום ונניח אותו על שולחן הכנסת, שאף אחד לא מעניין בהוזלת מחירי הדירות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.