הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 85

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017), שעה 11:21

מחויבותה של ישראל לשקיפות וממשל פתוח: ממצאי דוח הביקורת על הOpen Government Partnership ותוכניות להמשך

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

יוגב שמני - מנהל ממשל זמין, רשות התקשוב הממשלתית

רווית קורן זילברפרב - מנהלת תחום בכיר מטה ומנהל, רשות התקשוב הממשלתי

גל חנה - מנהל תחום בכיר פרויקטים לאומיים, משרד ראש הממשלה

סיוון ורדי - מנהלת תחום שיתוף ציבור, משרד ראש הממשלה

רבקי דב"ש - ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

דנה יפה - משפטנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלי בן אור - מאגר החקיקה הלאומי

רועי פלד - OGP

מרי לויצקר - מנהלת קהילה, הסדנה לידע ציבורי

אור סדן - עו"ד, יועץ משפטי, התנועה לחופש המידע

ענת אייל - פעילה, המשמר החברתי

תמר בראודה - פעילה, המשמר החברתי

דניאל דושניצקי - מנהל תחום חקיקה, התנועה לאיכות השלטון

תומר לוטן - המרכז להעצמת האזרח

אירדה קריימר - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את התנועה לחופש המידע

בת שבע פנחסוב

עופרה ארגס – חבר המתרגמים

מחויבותה של ישראל לשקיפות וממשל פתוח: ממצאי דוח הביקורת על הOpen Government Partnership ותוכניות להמשך

שלום לכולם. נציגי המשרדים עוד מתעכבים אבל אנחנו נפתח את הדיון בכל זאת מאחר ויש אחר כך דיון נוסף ואני לא רוצה לעכב אותו. הדיון שלנו היום הוא על המחויבות של ישראל לשקיפות ולממשל פתוח, ממצאי דו"ח הביקורת של ה- הOpen Government Partnership ותכניות להמשך. ההתחייבות של ה-OGP, שותפות לממשל פתוח, יוזמה בינלאומית שהמטרה שלה היא הבטחת התחייבות ממשלות אל אזרחיהן לקידום השקיפות, המלחמה בשחיתות ושיתוף הציבור.

ישראל הצטרפה רשמית ליוזמה הזאת כבר ב-2011 בהכרזת ראש הממשלה. החלטת הממשלה בעניין 4515 התקבלה ב-2012 והיא חייבה אותנו במספר תכניות פעולה, יש לומר כבר בפתיחה, ועוד רגע רועי פלד יסביר לנו לעומק על היוזמה ומה היא אומרת מבחינת ההחלטות, אבל יש לומר שחלק מהדברים שעליהם חתומה ישראל במסגרת היוזמה הזאת הם דברים שכבר התבצעו לפני כן, ולמעשה רק אושררו מחדש במסגרת היוזמה, ושנית, גם אפשר להגיד שהיה אפשר ללכת הרבה יותר רחוק עם הדרישות בתוך היוזמה הזאת. התכנית היא לא מספיק שאפתנית ולא תואמת את הציפיות ואת הפוטנציאל של ישראל להתקדמות בתחום, כאן גם יש פער בין איך שמתנהלת הממשלה בישראל לבין איך שמתנהלת הכנסת. הכנסת היא הרבה יותר שקופה, גם כאן כמובן יש עדיין מה לשפר, אבל הכנסת כבר מתקדמת במבנים הרבה יותר שקופים ופתוחים לציבור בהרבה. על הממשלה אי אפשר להגיד את הדבר הזה.

עוד דבר שהובא לידיעתי במסגרת התחקיר על העניין הזה, זה שלא היה פה יותר מדי שיתוף עם החברה האזרחית טרם ההתנהלות על החלטת הממשלה הזו, וצריך להגיד, יושבים איתנו כאן כמה מהנציגים של ארגוני החברה האזרחית הפעילים ביותר בתחום של שקיפות, מינהל תקין ומאבק בשחיתות, וצריך לומר שהם גם המובילים של הדרך הזו, ובזכות הדחיפה שלהם הרבה מאוד יוזמות ממשלתיות ופרלמנטריות באמת הגיעו לקדמת הבמה והצליחו בסופו של דבר להתממש, כך ששיתוף הציבור בנושא הזה הוא דרמטי, הוא חשוב ממעלה ראשונה, מאחר והציבור כידוע לנו נמצא 1,000 צעדים קדימה, בכל הנוגע לשקיפות ולדרישה מהפוליטיקה להיות יותר משתפת ויותר אחראית, או אם נשתמש במושג שעדיין לא מספיק שגור, אחריותיות מצד השלטון וכלפי האזרחים, ולכן שיתוף הציבור פה חשוב מאוד כי הוא מה שיכול להוביל את היוזמה קדימה ולהפוך אותה ליותר דורשנית וגם להרבה יותר מתגמלת בהמשך.

רועי פלד מה-OGP, וגם - - -

גיא דיין, השותף שלי לכתיבה נמצא במילואים.

אוקיי, אתה מה-OGP, וגם מ - - -

מרצה במכללה למינהל.

אוקיי. בבקשה תספר לנו קצת יותר.

אני אוסיף טיפה מילות רקע מעבר לדברים הנכונים של יושבת הראש, קצת מה זה ה-OGP, על ישראל וה-OGP, ואחר כך דברים מעט יותר מפורטים על תכנית הפעולה השניה של ישראל וההתחייבויות וההערכה שלהן שביצענו, וכמה מילים כלליות ומילים לעתיד.

לעניין הרקע – ה-OGP היא חיה מעט משונה, זו לא אמנה, זה איזה שהוא ארגון בינלאומי שהוא מצד אחד ארגון וולונטרי, ממשלות מצטרפות אליו רק כי הן רוצות, אבל הוא גם לא בדיוק ארגון בין ממשלתי, אלא ברוח הדברים שיושבת הראש ציינה של שיתוף החברה האזרחית, הוא ארגון משותף לממשלות ולחברה האזרחית בכל הרמות, אבל גם מבחינת המימון, המימון שלו בגדול חציו מקרנות, גופי חברה אזרחית, וחציו מממשלות, וגם מבחינת הניהול שלו, השפיץ של ההיררכיה שלו זה ארבעה ראשים עמיתים שזה תמיד שני שרים נציגי ממשלות שמתחלפים כל שנתיים, ושני נציגי ארגוני החברה האזרחית מהגדולים בעולם.

ה-OGP נסב סביב שלושה מעגלים עיקריים, שלושה עקרונות, ה-CORE VALUES, ערכי הליבה שלו, שהראשון בהם הוא גישה למידע, גישה למידע על שני הרבדים שלו, כלומר הבטחה שהמידע יהיה פתוח ואפשר יהיה לגשת למידע, והרובד השני, הפעולה הפרואקטיבית כדי שהמידע גם יהיה נגיש בצורה בהירה, מובנת, ניתנת לשימוש על ידי כל אדם בעצם, כל אדם מן הישוב. אז המעגל הראשון אמרנו זה הגישה למידע, המעגל השני זה שיתוף הציבור, כלומר הפתיחות של הממשלה לאפשר לציבור להשפיע על תהליכי קבלת החלטות, על תהליכי ביצוע, דו שיח מתמשך עם הציבור. גם פה צריך להגיד על רבדיו השונים, כי הארגונים שאנחנו כל הזמן מאוד ממוקדים בהם הם רובד המאורגן, מטבעם הארגונים, יש עוד רובד שהוא הציבור הרחב, שזו שאלה גדולה איך לפצח את היכולת לשתף אנשים מהישוב, והמעגל השלישי זה המעגל שהוזכר פה של האחריותיות, ה-PUBLIC ACOUNTABILTY, כלומר ההבטחה שפקידי הממשל בדרג הפקידותי ובדרג הפוליטי חשים חובת דיווח לציבור על מעשיהם, משלמים את המחיר על מחדלים ועל שחיתויות חלילה, ואלה שלושת המעגלים שהמאמץ הזה נועד לקדם, כאשר מתכונת הפעולה הבסיסית אומרת, לא רק שהממשלה בוחרת אם להצטרף, היא גם בוחרת מה היא תעשה.

כדי להצטרף, כדי לעבור את רף הכניסה יש דרישות די מינימליות שהן בעצם שלוש, מנהיגות פוליטית ששמה את העניין הזה על סדר היום, ותיכף אני אחזור לזה, עמידה באיזה שהם קריטריונים, יש איזה מדדים בינלאומיים די בסיסיים של כללי שקיפות קיימים, קרי שיהיה חוק חופש מידע, שיהיה מידע על הצהרות הון של נבחרים, שיהיה שיתוף ציבור באיזו שהיא רמה מינימלית, ושתקציב המדינה יהיה גלוי. אלה ארבעת המדדים שם.

אגב, יש כניסה לרזולוציות? חוק חופש מידע.

בעניין סף הכניסה ל-OGP, הוא מאוד נמוך. יש שם ניקוד. אם יש חוק חופש מידע, זה 4 נקודות - - -

את זה אני רואה, אבל אני שואלת אם יש כניסה לרזולוציות, מהו חוק חופש מידע. כי חוק חופש מידע יכול להיות כפי שאנחנו רואים בדיונים אחרים פה בועדה, לפעמים חוק חופש מידע משתמשים בו בצורה בדיוק הפוכה ל- - -

לא. אין שום, רף הכניסה הוא מאוד נמוך. המנהיגות הפוליטית, העמידה בכללי השקיפות האלה והנכונות לחתום על הצהרה שאומרת "אנחנו מתחייבים ל-א, ב, ג" ואני לא אפרט, א, ב, ג הם מתבקשים ומובנים. אני רוצה רגע להתעכב על התנאי הראשון שאמרתי, כי כאשר היה מאמץ לצרף את ישראל ליוזמה שהתחילה בין ממשל אובמה לבין הגוף שנקרא OPEN SOCIETY INITIATIVE, גוף שממומן על ידי ג'ורג' סורוס, לי נודע, ואז הייתי מנכ"ל התנועה לחופש המידע, שיש דבר כזה, ואמרו לי ישראל לא במעגל הראשון ועודדו אותנו לבדוק להכנס. והתנאי היה באמת שיש דרג פוליטי שעומד מאחורי זה, ואז היה, אמרתי להם, השר מיכאל איתן היה שר לשיפור השירות הממשלתי לציבור אם אני לא טועה, והנושא היה מאוד קרוב לו, ואכן היה מאמץ להכניס את ישראל בשלב ההוא והשר איתן דרך השגריר אורן, היום חבר הכנסת אורן, ככה לחצו שישראל תיכנס והשר איתן הוביל את העניין הזה במהלך תוכנית הפעולה הראשונה.

אני אגיד עוד מילה אחת לגבי הניהול של ה-OGP, אמרתי שיש רף כניסה יחסית נמוך ומי שרוצה מצטרף. המתכונת היא שהמצטרף אומר "אני אקדם א, ב, ג, ד", והמטה הבין לאומי של התכנית עוקב אחרי יישום ההתחייבויות, א, ב, ג, ד, שפה עבדכם הנאמן נכנס לתמונה יחד עם עו"ד גיא דיין שנמצא היום במילואים, התבקשנו לבצע הערכה של עצם ההתחייבויות, א, ב, ג, ד, ערכן ומשקלן ומידת ואופן היישום שלהן.

המילה האחרונה בהקשר הזה, יש גם מנגנון הדחה מה-OGP החל משנת 2014, שאומר שמדינות שלא עומדות באיזה שהן קריטריונים של ערכי הליבה, בלי קשר להתחייבויות עצמן, אלא כבוד כללי לערכים של שיתוף ציבור, שקיפות ואחריותיות, יכול להיות גם מודח. יש שלוש מדינות שהודחו או היו בתהליך הדחה ופרשו, אזרבייג'ן, תורכיה והונגריה. צריך לציין את הונגריה, הונגריה פרשה תוך כדי תהליך הדחה עקב מגבלות על פעילות החברה האזרחית שהיו שם, גם על ארגונים במימון זר ועל ארגוני זכויות אדם.

רווית, בדיוק סיפרתי על המאמץ לצרף את ישראל ל-OGP בימי השר איתן, צריך להגיד שרווית זילברפרב שהצטרף וניר הירשמן שעבדו אז עם השר איתן היו מאוד פעילים בצירוף ובבניית התכנית הראשונה של ישראל.

מאז התחתנתי וקוראים לי רווית קורן.

אז התחלתי לומר, יש גם הליך השעיה, הונגריה, אזרבייג'ן ותורכיה הושעו או פרשו תוך כדי תהליך השעיה עקב מגבלות שהוטלו על חופש הפעולה של החברה האזרחית שם. יש עוד שתי מדינות שהוגשו נגדן בקשות לפתיחת תהליך.

איזה מגבלות? מה הרף שיכול להגיע למצב שהוא דוחק החוצה מהיוזמה.

בתורכיה ואזרבייג'ן היו מגבלות חריפות מאוד, כולל מעצרים ונחקרים של פעילי חברה אזרחית וגם מגבלות מימוניות בצורת מיסוי חריג וגבוה על ארגוני חברה אזרחית, ובעיקר מגבלות על רישום ארגונים. בהונגריה היו מגבלות יותר עדינות, מגבלות על פעילות של ארגונים שנהנים ממימון זר וארגוני זכויות אדם, בכמה מישורים, גם שם היו חקירות שעסקו לכאורה, וזה היה - - - ממשלה בניהול התקין של אותם ארגונים, אבל עמדת ה-OGP הייתה אחרי דו"ח של 110 עמודים עם תחקיר בעקבות התלונות, שהמוטיבציה לא הייתה באמת הניהול התקין של הארגונים אלא הצרת צעדיהם של ארגוני חברה אזרחית, היו הרבה מתקפות עליהם מצד הממשלה ויש סיקור של התבטאויות של שרים כנגד ארגונים כאלה, ארגוני זכויות אדם בכלל וגם ארגונים שנהנו ממימון זר, מימון נורבגי, יש שם סיפור גדול.

היו עוד שתי מדינות שהיו נגדן בקשות השעיה, צריך לומר, אוסטרליה, זה עדיין בבירור, זה לא נראה עניין מאוד רציני, וישראל הייתה גם בקשה שנדחתה על הסף כיון שהמבקשים לא היו ארגונים ישראליים ופתיחת תהליך ההשעיה יכול להיות רק מתוך המדינה עצמה ולא מארגונים זרים. לכן זו בקשה שבכלל לא הועברה לתגובת הממשלה, כי היא נדחתה על הסף.

מכאן אני אגיע לפרטים ותכנית הפעולה השניה של הממשלה. אני אומר, ישראל הגישה תכנית פעולה לשנים 2013-2015 שהושלמה, זו הייתה תכנית הפעולה הראשונה ולאחר סיומה גובשה תכנית פעולה שניה לשנים 2015-2017, יולי 2015 – יוני 2017 שאנחנו או-טו-טו שם, ובעצם לקראת סוף השנה הזאת אמורה להגיש את תכנית הפעולה השלישית.

תכנית הפעולה השניה כללה תשע התחייבויות, כלומר תשעה פרויקטים שהממשלה אומרת "זה אנחנו נקדם כדי לקדם את ערכי הליבה של ה-OGP, גישה למידע, שיתוף ציבור ואחריותיות, כשאם אפשר לומר מאפיין מרכזי שלה לעומת התכנית הראשונה, אני חושב שהיא תכנית הרבה יותר צנועה, אם נאמר את זה בצורה יפה, פחות שאפתנית אם נאמר את זה בצורה פחות מחמיאה. הטוב, אם אני עושה רגע מבט על ואז אכנס לכמה מילים על ההתחייבויות עצמן, הטוב הוא שבבחינת שנת הפעילות הראשונה, כי אנחנו מדברים עכשיו על דו"ח ביניים שבוחן את היישום בשנה הראשונה, אנחנו יכולים לראות שלא מעט מההתחייבויות יושמו כבר במידה רבה וכמעט הושלמו. אם אנחנו מתבקשים לדרג אותן מ-0 עד 3, מידת היישום, אם נתרגם את זה ל-33% 66% או 100% השלמה, אנחנו כבר עומדים אחרי שנה על סדר גודל של 83% השלמה, הציון הממוצע להשלמת התחייבות, מצד שני כמובן בין היתר זו תוצאה מזה שהשאפתנות של ההתחייבויות הייתה מאוד נמוכה, כלומר הן היו, חלקן לפחות, קלות מאוד להשלמה. בציון השאפתנות שאנחנו מתבקשים לתת שם אנחנו מגיעים לציון, אם נתרגם את המספרים ל-100 של 28 מתוך 100 למידת השאפתנות של הבקשות.

עוד שלוש הערות כלליות לפני שעוברים להתחייבויות, חלק מההתחייבויות הן באמת כמו שהוזכר קודם, התחייבויות שמבוססות על דברים שכבר היו בקנה, שכבר קרו, כמעט הושלמו לפני שהתחילה תכנית הפעולה השניה, זה הזכיר לי קצת מימי בממשלה, אנחנו מכירים את העניין הזה שיוצאים עם פרויקטים גדולים מימון לטיסה ראשונה למאדים ועושים איזה שהוא תקציב גדול לזה, ואז מתברר שזה בעצם בנוי בעיקר על מה שקוראים לו איגום תקציבים, כל מיני דברים שהיו קיימים בסעיפים ומאגדים אותם לקראת הודעה אחת.

אני קורא לזה פשוט תכנית הצפון.

כן. תכנית הצפון, תכנית לחיזוק המגזר - - -

אני אחראי על ה-OGP, לא על הצפון. ההערה השלישית שגם הוזכרה פה אז אני אומר על זה מילה, הייתה התייעצות, נאמר, לא מספקת עם החברה האזרחית, היו נקודות מפגש, היה עדכון, אבל יכלו לומר פה אחרים, לא הייתה תחושה של BACK AND FORTH מתמשך בגיבוש אמיתי של התכנית, אלא איזה שהוא נקודות, עדכון שמיעה. ולבסוף מה שאני אדבר עליו, יישום חלקי.

אני אומר משפט או שניים על כל אחד מההתחייבויות ואחר כך כמה דברים לעתיד לבוא. חלק מההתחייבויות הן חשובות ויפות ולא בהכרח נוגעות לנושא של שיתוף ציבור, ואם זה הנושא של אתר אחוד למשרדי הממשלה שמשפר את השירות לציבור בצורה יפה אולי, אבל אני לא רוצה להרחיב על זה כי אנחנו לא חושבים שהוא עונה על אחד משלושת ערכי הליבה שהזכרתי קודם. כנ"ל בנוגע למידת שביעות רצון הציבור מהשירות של הממשלה, שזה דבר יפה וחשוב, אבל לא בהכרח נכנס תחת אחד מערכי הליבה שהזכרתי.

הנושא של היחידה הממשלתית לחופש מידע הוא דוגמה יפה לחלק מהבעייתיות בגישה בכלל, כי הגישה הממשלתית לחופש מידע הוקמה בשנת 2011?

בפועל ביוני 2012. החלטת ממשלה הייתה ב-2011.

בהחלטת הממשלה בשנת 2011 נקבע ששנתיים לאחר הקמתה תיערך בחינה מחודשת של הסמכויות שלה כי היה דיון, וזה אני אומר מכובע אחר שהייתי מעורב בו, תוך כדי הקמתה, עד כמה זה יהיה גוף בעל שיניים וסמכויות לחקור, להכריע בסכסוכים. עמדת הממשלה הייתה אז "נתחיל שלב אחד, נדבר אחרי שנתיים", ב-2015 בעצם הייתה התחייבות ל-OGP שאמרה "אנחנו נמסד את סמכויות היחידה" בלי שום אמירה באיזה כיוון נמסד, מה יהיה המיסוד, האם נעניק לה עוד סמכויות, האם נאפשר לה להכריע ולחקור, וגם במקרה הזה מכאן לאקרה הרבה. זו הייתה התחייבות בתכנית הראשונה להקים את היחידה, היחידה הוקמה, רבקי יודעת כמה אני, ואני חושב שאני לא לבד, מעריכים את מה שהיחידה עושה בדלת האמות שנקבעו לה, אבל אותן דלת אמות הן דלת אמות מאוד מאוד צנועות יחסית למה שאפשר היה לעשות ואנחנו עומדים היום שש שנים אחרי ההחלטה להקמת היחידה, ולא קרה שום דבר מבחינת זה שנדון לאחר שנתיים בהרחבת סמכויותיה וכולי.

תחת היחידה הייתה גם התחייבות להקים אתר מרכזי לנושא חופש מידע וכמבקש חופש מידע כבד אני יכול להגיד שזה שיפור משמעותי מבחינה בירוקרטית למבקש המידע הקטן, מהרחוב. עוד עניין שהייתה בו התקדמות יפה, זה נושא פרסום ההתקשרויות, שזה גם איך שהוא נכנס תחת פעילות היחידה. צריך להגיד שבמובן מסוים גם פה ההתחייבות נוסחה בצורה מאוד מאוד מינימליסטית, נגבש נהלים ל-, ובפועל היישום היה אף יותר ממה שהתחייבו אליו, אבל גם כאן בולטת איזו שהיא בעיה שחוזרת על עצמה בהתחייבויות, דווקא בגלל שהניסוח הוא כזה מאוד כללי "אנחנו נדון, נשקול, נגבש, נמסד, נגדיר נהלים" וכולי, גם היישום שהוא רחב ומשמעותי, הוא תלוי במידה רבה ברצונם הטוב של המיישמים. ואנחנו נתקלים בזה שעד היום המשרד שלכאורה מוביל את המהלך הזה, משרד ראש הממשלה, בולט לרעה בזה שהוא מתעלם מיישום ההחלטה הזאת ולא לוקח חלק בהצגת ההתקשרויות, כמו שצריך להגיד, כמעט כל הגופים האחרים או 80% מהגופים האחרים, רציתי לומר שכפופים לנוהל, אבל שוב זה לא ממש כפופים, שמתבקשים על ידי הנוהל לעשות את זה, עושים את זה. אנחנו חושבים שגישה נחושה יותר הייתה אומרת שאנחנו נקבע החלטה מחייבת שכולם יעמדו בה. נקבע נוהל שעובד יפה איפה שהוא עובד יפה ולא עובד איפה שלא רוצים שהוא יעבוד.

התחייבות נוספת היא קידום אתר DATA.GOV, שבו מתפרסמים מאגרי מידע ממשלתיים. יש פה ארגונים שעושים בזה שימוש, אני לא רוצה להאריך כרגע, אתר נאה על פניו והיקף המאגרים בו לא מאוד מרשים ויותר מזה, - - - מאגרים שעובדים בפועל, יש בו הרבה דפים שבורים, זה דבר שאולי משתנה מיום לים, אבל גם פה לכאורה התקבלה החלטה מאוד מתקדמת, החלטה 1933, שהתקבלה באוגוסט 2016, גם היא אני חושב מעידה קצת על הבעייתיות שאנחנו נתקלים בה, כי היא החלטה מאוד יפה על הנייר ליישום בשנת 2022. היא החלטה שהייתה מרשימה אם הייתה מתקבלת ב-2012, 2013, החלטה נאה שהתקבלה ב-2016, החלטה, אני מעז להעריך לא רצינית ליישום ב-2022, כמו שאנחנו מכירים את העולם הזה, אנחנו נהיה במקום אחר, יש שם מעט דברים שהתחייבו לעשות כבר תוך שנה וזה באמת עוד פעם דוגמה לדברים שהם הסמליים שבסמליים.

אני מצטער אם אני נתפס למשהו שאני תמיד משתמש בו וחוזר עליו, להתחייב ב-2016 שב-2017 ננגיש לציבור את מועדי ההמראות והנחיתות בנתב"ג, זה לא התחייבות רצינית, לא קידום משמעותי של הנושא.

התחייבות נוספת שהייתה באחריות הכנסת לביצוע, הגברת שקיפות בתחום החקיקה. נמצאת פה האחראית על הפרויקט, הפרויקט הזה הושלם למעשה וההתחייבות מולאה, והוא מאוד מקיף ומאוד מרשים. בעקבות שיחה עם גלי הסתכלתי קצת על מה קורה בעוד פרלמנטים בעולם והוא לא נופל – יש לו יתרונות מול חלק, אולי חסרונות מול חלק – אבל הוא בוודאי לא נופל מהדברים המתקדמים שקורים בעולם. אנחנו מציעים בדו"ח כיוונים שאנחנו חושבים שהדבר הזה יכול להתקדם ולהתפתח בו, בעיקר בשני מישורים: א. הנושא של גישה לנוסחים משולבים, ואני לא מחדש פה, זה יושב על שולחנם של העושים במלאכה כי מי שלא משפט לא יכול להבין הרבה מחקיקה שהיא תיקון 17 שמשנה בחוק אחר סעיף 6 וכולי, והנושא השני החשוב לא פחות הוא פתיחה של תקנות שזה כמובן אוקיינוס אינסופי, אבל שם אפשר לתעדף, אבל יש תקנות שהן ודאי חשובות לציבור לא פחות מחקיקה.

ושתי ההתחייבויות האחרונות שאני אתייחס אליהן במשותף וגם אומר עליהן משהו כללי, נוגעות לנושא של יצירת ארגז כלים ושיתוף ציבור בתוך הממשלה, וקידום הטמעת עקרונות שיתוף הציבור בעבודת הממשלה, ופה אני רוצה לומר שתי פנים של העניין, וגם הייתי צריך להסביר מול אנשי ה-OGP את שני הצדדים די הרבה. כי אני חושב, גם על סמך שיחות עם הרבה מאוד אנשים וגם היכרות אישית לאורך השנים, יש שיתוף ציבור בהיקפים לא מבוטלים בישראל, אי אפשר להגיד שהממשלה לא מדברת עם ארגוני החברה האזרחית, זו ודאי תובנה שמאז 2006, מלחמת לבנון השניה, וכולם מכירים את התהליכים שהתעוררו אז של ניתוק ומאמצים כפולים, והתקדם נושא השולחנות העגולים, והנושא הזה התמסד עם השנים, בעיקר באמצעות אגף לממשל חברה במשרד רוה"מ. מה שאין בעניין הזה, וגם פה הייתי צריך להסביר הרבה פעמים דווקא אחורה לאנשי ה-OGP, שחלק גדול מהשיתוף אצלנו נעשה בצורה לא פורמלית. אנחנו ארץ קטנה מוקפת אויבים, אנשים מדברים אחד עם השני ונפגשים ולפעמים הדברים האלה לא נמדדים בתהליך מוגדר ובפרוטוקול שפורסם לאיזו שהיא שיחה, לכן לחלוטין לא נכון יהיה לטעון שיש איזה שהוא נתק, אבל מה אין? א. גם זה, כמו שאמרתי קצת קודם על התקשרויות, דבר שבנוי על רצון טוב של המשתפים ויש תהליכים שיש בהם שיתוף מאוד מרשים ומאוד עמוק גם עמוק בתכנים וגם רחב בקהל המשתתפים, ויש תהליכים שאין את זה בהם, וב. אין איזו שהיא תורת לחימה ברורה, במובן של אנחנו לא רואים בהרבה תהליכי שיתוף, שוב, חוץ מכמה שזה מאוד ממוקם בהם ויש עליהם דיווחים מאוד עמוקים, דיווחיות ואחריותיות שנאמר פה קודם לגבי מה קרה עם תהליכי השיתוף ומה קרה עם תגובות שהתקבלו מהציבור, איך הם בפועל השפיעו על החלטות.

יש למשל שיתוף ציבור בתזכירי חוק בממשלה, אתר התזכירים. הציבור יכול לראות תזכירים, מה שלא היה קיים בעבר, אבל א. רק כשרוצים שהוא יראה תזכירים, ואנחנו מדווחים מדי פעם בעיתונות על חקיקה שמתקדמת בלי שהיא מוצגת לציבור, ומובאת לכנסת בדקה התשעים, וב. אם הציבור מגיב ואין לנו דרכים לדעת מה היו התגובות, מה נלקח בחשבון, מה נדחה ולמה נדחה וכולי. זו רק דוגמה לדברים שאפשר למסד בצורה הרבה יותר רצינית.

אני חושב שהנושא שפתחתי ואמרתי שהכניסה הייתה במידה רבה בזכות העבודה של השר איתן בזמנו. הנושא של היעדר גיבוי בדרגים הפוליטיים הבכירים ואפילו הבינוניים בתוך הממשלה, הוא בעוכרי העניין. רציתי להגיד שיוכלו לספר נציגי הממשלה, אבל אני לא בטוח שהם יוכלו, שהיו מאמצים לאחר שהשר איתן הפסיק להיות חבר ממשלה להעביר את זה, וזה היה קצת תפוח אדמה קר שהועבר מאחד לשני, בלי שאף פוליטיקאי באמת רצה לקחת את זה, וזה לא אומר שאנשים, תראו, גם בכנסת יש בטוח עשרות חברי כנסת שהם באמת בעד שקיפות, ועדיין הנושא מתקדם ומקבל משקל כשחברת כנסת אחת החליטה לקחת אותו ולהגיד "אני פה דוחפת את זה" וזה לא קיים בממשלה, של חבר ממשלה, שר, סגן שר, ואפילו אני צריך לומר מנכ"ל או ראש רשות, שאומרים "זה בייבי שלי, אני מקדם את זה". זה בלט מאוד בכינוס האחרון בפריז של ה-OGP שהיו שם 17 ראשי מדינות, שרים מ-60 מדינות שונות, בדרג שרים וממשלת ישראל יוצגה לא על ידי שר, לא סגן שר, לא מנכ"ל, לא סמנכ"ל, אלא עובדת משרד ראש הממשלה שמרכזת את הנושא הזה בחצי תקן, טובה וראויה והכל, אבל בשרשרת המזון הממשלתית היא לא הייתה - - -

לפחות אולי נוספה לנו עוד שרה לממשלה, תראה את זה ככה.

זו נקודה קריטית שאני חושב שלא יהיה שינוי משמעותי, אני חושש, בלי זה. הדבר הנוסף שהייתי אומר לעתיד הוא נכונות להתחייב, לקחת על עצמנו התחייבויות, הרי אנחנו בוחרים על מה אנחנו מתחייבים ב-OGP, אני אומר "אנחנו" כאזרחי ישראל. ויש פה איזה שהוא מנגנון שאומר בואו נכבול את עצמנו ונשתמש באיזה חבר שישקף לנו איך אנחנו מתקדמים. הנכונות לקחת על עצמנו גם דברים שאפתניים יותר, גם מחייבים יותר, להתחייב לחוקק, אם אנחנו הולכים לא להגדיר את סמכויות היחידה אלא הולכים להעניק סמכויות Z,Y, X, לחוקק אותן, לקבוע שבאמת חופש המידע, והוזכרו קודם הכשלים שלו, וזה נושא שקרוב אלי, ישודרג ויעלה מדרגה, אלה דברים שאני חושב יעזרו לנו להתקדם. לעשות שיתוף ציבור מובנה יותר.

אם אני צריך לומר הערה לכותבי הדו"ח, שקראתי אותו בימים האחרונים שוב ושוב, אז יש לי הערה שאני מבקש להפנות למחברי הדו"ח, שכשהם כתבו עבדכם הנאמן - - - אני חושב שהם לא נתנו דעתם מספיק לנושא של שיתוף הציבור הערבי, כי התייחסנו הרבה לעבודה הבלתי פורמלית וכולי שהיא פחות נכונה לגבי הציבור הערבי וזה דבר שלא כתוב, ואני אומר אותו כאן, אני חושב שצריך לקחת אותו יותר בחשבון בנושא של שיתוף ציבור.

אני אומר את זה בין היתר כי השיתוף סביב ה-OGP שכן היה, נעשה עם הארגונים שעוסקים בשקיפות ושיתוף ציבור. יש המון ארגונים שזה לא העיקר שלהם. הם עוסקים בחינוך ובריאות ואיכות סביבה וקליטת עליה וכולי וכולי, אבל הם זקוקים גם למידע ולשיתוף וכולי, וחלקם במגזר הערבי וצריך להושיט אליהם יד.

המילה האחרונה שאני אומר, הזכרתי מקודם את תהליכי ההשעיה - - -

זה עצוב שאתה אומר את זה, אבל הדיון הבא שאתה אומר פה זה על תכנית 922, לצמצום פערים מול המגזר הערבי. בדיון הקודם שערכנו על שקיפות בתכנית הזאת לפני כמה חודשים, הוצג על ידי הממשלה אתר האינטרנט שאמור לעגן ולתכלל את התכנית וכמובן עומד לשימושם של אזרחי ישראל הערבים כדי שיוכלו להשתמש בו, ואנחנו דיברנו בועדה על זה שיפתחו את האתר הזה לשימוש הציבור, ואז קיבלנו אחר כך מכתב מהמשרד שאכן הם החליטו לפתוח אותו לשימוש הציבור, רק מה? הוא לא בערבית.

אני מפנה האשמה לעצמי בכתיבת הדו"ח שזה לא היה מספיק על האג'נדה שלי.

רועי, יהיו לך בטח עוד הערות ואנחנו נשמח לשמוע אותן. ותודה רבה על העבודה ועל ההצגה המקיפה של העניין הזה. יש לי כמה שאלות, אבל אני רוצה להתחיל עם רבקי דבש בסוגיה שהועלתה לגבי חוק חופש המידע והרשות לחופש המידע, ויש אחר כך גם שאלה נוספת שאני רוצה לשאול אותך לגבי נושא אחר שאנחנו מטפלים בו בועדה, ושהבנתי שאולי יהיו בידייך התשובות היום, דיברנו על חשיפת ההתקשרויות. בחשיפת ההתקשרויות אנחנו מגלים מפעם לפעם משרדים שמשום מה לא רוצים לחשוף את ההתקשרויות שלהם לפי הנוהל, אחד מהם זה המשרד לנושאים אסטרטגיים, שזו כבר השנה השניה שהוא מספר לנו שהוא לא יכול לחשוף את ההתקשרויות כי הוא עדיין בהליכי סיווג, וזה נמסר לנו שזה נמצא - - -

גם משרד ראש הממשלה שמוביל - - -

גם משרד ראש הממשלה לא מפרסם את ההתקשרויות שלו. נשמח לעדכון סטטוס בעניין של המשרד לנושאים אסטרטגיים.

יש לי כמה הערות כלליות. ראשית אני אגיד, ופה אני חושבת שאני מייצגת את כל מי שהתעסק בזה, מה שאנחנו קוראים לו מטה הממשל הפתוח בתוך הממשלה, זה שהשנתיים האחרונות באמת ניסינו לעשות חשיבה, זה נכון התכנית, אנחנו גם יודעים את זה וזה סוד גלוי שהתכנית הקודמת שהוגשה לא נעשתה אולי בדרך מיטבית בלשון המעטה, דברים שנאמרו, ובסופו של דבר זה היה אוסף משימות של היחידות, לא קשה לראות את זה, ובאמת הניסיון עכשיו הוא לבוא ולהציף דברים אסטרטגיים, כן אני אגיד שבהיבטים שלנו של שקיפות כבר הוצפו שלושה נושאים, והנושאים הוצפו לא על ידי היחידה ולא על ידי המשרדים, אלא באמת בצוות משולב מראש שדן ובדק נושאים ובחר את המשמעותיים ביניהם בדיוק כדי לא ליפול על המקום שאנחנו מסכימים עם הביקורת של לבוא ולדבר על נקודות מסוימות, אלא באמת ראייה יותר כוללת ויותר ממשלתית, הדברים, אם זה מעניין, זה לדבר על נושא של סטנדרט שקיפות.

כולם מדברים על שקיפות אבל מה זה אומר אם רשות אומרת "אני רוצה להיות שקופה" אז קצת מן סטנדרט שהוא יותר ברור ובהיר ופחות סיסמתי, נושא של חופש מידע מול פרטיות, שהוא נושא שאנחנו תמיד עוסקים, אנחנו נתמקד בנושאים מסוימים אבל זה עוד גם משהו שאנחנו צריכים לדייק בתוך צוות שלנו, והנושא שהוצף על ידי הצוות שלנו אבל מי שיוביל אותו כמובן זה רשות התקשוב, כל הנושא של אפיון או הגדרות למאגרים מראש, כלומר אנחנו מדברים על לפתוח אותם עוד חמש שנים אבל כל יום מוקם מאגר חדש, אז בוא נדבר על איזה שהוא סטנדרט מראש, זה משהו אגב שרשות התקשוב עושה אותו אבל כן גם קיבלה על עצמה כמובן במסגרת הממשל הפתוח, לעשות את זה ביותר שיתוף ושילוב, וזה משהו שייכנס להמלצתנו, נראה איך הדברים כמובן, יהיו דיונים, אבל אלו שלושת הדברים באמת מתוך ניסיון לבוא ולא לגעת רק בנקודות אלא להתייחס לדברים בצורה יותר רוחבית.

בין לבין בשנתיים האלה גם הצוות עצמו קידם כמה דברים שלצערי בגלל הארבעה חודשים שנעדרתי הם קצת בדיליי, אבל אני מקווה שבחודש הקרוב יבשילו. אחד זה הנושא של הצעות לתיקוני חקיקה והשני זה נושא של שקיפות בוועדות ציבוריות, שבסופו של דבר התגלגלו בהתייעצות עם לשכת - - - לקווים מנחים.

זה באמת כאמירה כללית, אני חושבת שהתהליך הזה הוא חשוב. עוד הערה שניה שנוגעת גם לחופש המידע, אני חייבת להגיד ופה אני שמחה על כך, שבניגוד למדינות אחרות בעולם, וככה יצא לי לדבר עם רועי בכמה מילים על זה אחרי הכנס, אבל נושא חופש המידע לא נמצא בסיפור של ה-OGP, אנשי חופש המידע, כי זה קצת אולד סקול, כלומר אנשים יותר רוצים לדבר על OPEN DATA, וכולי, אנחנו רואים תהליך מאוד מעניין, מפחיד, מיוחד, בדברים שקורים בארצות הברית שפתאום ה-OPEN DATE, מי שמכיר ויודע מתחילים להסיר מאגרים כרגע, יש ממש פעולות הצלה של ארגונים, וחוק חופש המידע בעינו עומד, כי הכוח של חוק חופש המידע הוא לא בידי הרשות והשלטון, אלא באמת הוא בידי האזרח. זה נכון שנראה לנו יותר מיושן ויותר בירוקרטי, אבל בראייה של ממשלת ישראל באמת חוק חופש המידע הוא אחד מהיסודות, ואני חושבת שצריך להזכיר את זה, כי רוב יחידות חופש המידע, גם אם הן נציבויות, הן לא נמצאות בסטייט אוף מיינד, ואני אגיד יותר מזה, שגם החלטה 1933, יחידת חופש המידע, מי שמוביל את רשות התקשוב, יש לה מקום.

כלומר יש את הראייה הזאת של אנחנו לא מדברים רק, ואני אומרת את זה בהקשר של שיתוף ציבור ואיפה הציבור, זה לא רק מה שהממשלה רוצה אלא גם מה הציבור רוצה. לא תמיד אנחנו מיישמים את זה בצורה מספיק טובה, אין ספק, אבל כן בתפיסה ובראייה, לזו הכוונה. אלה רק כמה הערות כלליות.

לשאלתך לעניין נושאים אסטרטגיים, עוד אין עדיין החלטה של משרד המשפטים. המשרד לעניינים אסטרטגיים פנה למיטב ידיעתי אחרי הדיון, התנהלו מגעים עם גורמים אחרים, אבל מבחינת הגורמים המקצועיים בעצם אחרי הדיון - - -

פניה רשמית נעשתה רק אחרי הדיון, לפני חודש?

אני אומרת לגורמים המקצועיים. אני צודקת?

לא.

אוקיי. היחידה יודעת את זה אחרי הדיון. הבענו את דעתנו בעניין וזה כרגע נמצא בדיונים.

ידוע מתי תהיה החלטה?

בינתיים כל עוד אין החלטה, הנוהל חל עליהם. אין איזו החלטה להחריג אותם.

איך יכול להיות אבל שמצליחים כבר שנתיים להתחמק מזה? יכול להיות שחלק מהסיבות הן טובות ושאת חלק מהדברים צריך באמת שלא לפתוח כי אולי יש שם, שמענו את מנכ"לית המשרד בזמנו, עניינים ביטחוניים ואסטרטגיים שהם לא רוצים לחשוף, בסדר גמור. אבל זה לא יכול לחול הרי על כל המשרד כיחידה אחת, זה מאוד משונה. איך מצליחים?

אני אתחיל בזה שאני לא באה לסנגר על משרד שלא מפרסם ולא עומד בנוהל שלנו, ואת העניינים האלה צריכים להפנות למשרד עצמו. כן אני רק אגיד למען הדיוק שצריך לזכור שהמשרד לעניינים אסטרטגיים, עד שמונה לו שר לאחרונה הוטמע במשרד ראש הממשלה שנכון שגם הוא לא מפרסם את ההתקשרויות. אני אמרתי מראש, כל משרד שלא עומד בנוהל אנחנו פועלים כמיטב יכולתנו, וזה נכון. היחידה, אנחנו מכירים ואתם יודעים, השיניים של היחידה מוגבלות ואין ספק, וצריך להגיד את זה שחלק גדול מיישום הנוהל הוא גם העקביות של היחידה אבל אין ספק שגם על העקביות של הועדה כאן, אגב שיתופי פעולה, נכון זה לא חברה אזרחית, אבל ברור לי שהיחידה כשלעצמה, או גם הממשלה כשלעצמה חייבת, בטח בתחומים שלנו, את הארגונים שעושים את הלחץ מבחוץ ובוודאי ובוודאי את הכנסת שבודקת אותנו וכולי.

אבל כן בשורה התחתונה, אם תשאלי, אוקיי, אז משרד ראש הממשלה מפר. מה אנחנו עושים? הסמכות שלנו, היכולת שלנו לעשות שיימינג, אין לנו יכולת אחרת, כרגע זה המצב. משרד ראש הממשלה הודיעו לי שהם באמת בישורת האחרונה, ביום חמישי או עד סוף השבוע תהיה ישיבה, ואני מקווה מאוד שלאחריה יועלו הקבצים, כלומר יש שם כבר, זה לא שרק עכשיו הם מתחילים לעבוד, אני בפרוש מקווה שבשבועות המאוד קרובים, כלומר בזמן הקרוב, אנחנו נראה גם את הקבצים של משרד ראש הממשלה.

נזכיר למי שלא היה בדיון, שישב פה החשב של משרד ראש הממשלה ואמר שהוא כן העביר את ההתקשרויות אבל שמישהו בגדול חוסם את זה.

היה צריך לקחת גורם שינהל את זה, אני חושבת שמנכ"ל ראש הממשלה, שוב, ממה שאני שומעת ומתרשמת, הבין את המסר שיצא מפה, מהועדה, מינה גורם אחראי ויש עכשיו תהליך עבודה שהוא יותר מסודר, שלצערי לא היה לפני כן, היה איזה מן לגלגל את הדברים, ולכן אני כן יותר אופטימית מהפעמים הקודמות ששלומי היה כאן בדיון. אני כן מרגישה, אנחנו יודעים גם לעשות שיימינג, אבל הפעם אני כן מרגישה שיש כאן איזו שהיא עבודה שהיא תהליך יותר מסודר, ואנחנו ממשיכים לעקוב.

מה לגבי התהליך של הפיכת הרשות לעצמאית?

אנחנו עוד לא רשות, אנחנו יחידה.

הפיכת היחידה לרשות עצמאית.

היו דיונים ארוכים במשרד, הגשתי את המלצותיי. אני חייבת להגיד בכנות, בנושא ההמלצות, אני אף פעם לא הייתי בעד שתהיה נציבות, נציבות זו חיה שאנחנו פחות מכירים בממשלה, וגם כשיש נציבות זה לא כמו ה-COMITIONERS שאנחנו מכירים, ולכן אנחנו יותר התרכזנו באיזה סמכויות היחידה רוצה, ולא האם היא תיקרא נציבות וכדומה.

שרת המשפטים קיבלה החלטה, וזה גם דברים שנאמרו לכותבי הדו"ח, והם אמרו בצדק, אבל בסופו של דבר ההחלטה עוד לא התגלגלה להחלטת ממשלה. ההחלטה של שרת המשפטים, היו שנים מרכזיים – אחד זה נושא שתהיה ליחידה סמכות לביקורת יזומה, ואגב כך כמובן גם סמכות לדרוש מסמכים וידיעות, והדבר השני שהוא לא רק בסמכותה, אבל כן יש החלטה של השרה, שהסמכויות של היחידה יורחבו גם על רשויות מקומיות, דבר זה צריך להיעשות בשיתוף עם משרד הפנים, דורש תיקון חקיקה. שרת המשפטים גם פנתה בנושא, היו גם דיונים של הדרג המקצועי וגם הייתה פניה של שרת המשפטים וכרגע ממש בימים אלה יש טיוטות אחרונות של החלטת הממשלה, שמעגנת את ההחלטות שאליהן הגיעה שרת המשפטים. אז גם זה, אני מקווה שאנחנו באמת בישורת האחרונה, שוב, זה טיוטת מציעים, נעביר את זה בוודאי בראש ובראשונה למשרד הפנים, למשרדים אחרים. אבל זו ההחלטה של שרת המשפטים בנושא הזה. זה לא נכנס לדו"ח כי כמו שרועי אמר, ובצדק, כל עוד לא רואים שום מסמך רשמי, ההחלטה כרגע אין לה משמעות חיצונית.

תודה רבה. רשות התקשוב.

אני ראש המטה ברשות תקשוב ממשלתי, והאמת שאני מתרגשת להיות פה כי באמת כמו שרועי הציג, ב-2012 הייתה לי הזכות הגדולה להוביל כיועצת של השר מיכאל איתן את כל תהליך ההצטרפות של ממשלת ישראל ל-OGP, זה היה מאוד מרגש, ומאוד מרגש היום להגיע לכאן כבר בתפקיד השלישי שלי מאז, כמי שזוכה לקדם את האג'נדה הזאת מכל מיני זוויות.

אני אקח אויר ואגיד שרועי פלד, למרות שהוא חבר, עשה לנו קצת עוול בדו"ח, בפרספקטיבה כמו שהוצגה כאן וכמו שהיא נכתבה בדו"ח. אני חושבת שחלק גדול מהדו"ח לוקה בתת הערכה ביחס להתחייבויות שלקחנו על עצמנו שהן לא היו קלות מאוד להשלמה, הן היו קשות להשלמה, ועשינו לילות כימים כדי להשלים אותן, כדי לעשות אותן בהתאם להתחייבויות שנתנו. אני חושבת שההצגה של חלק מההתחייבויות כאילו הן לא עולות בקנה אחד עם הערכים של ה-OGP היא הצגה שגויה, אני תיכף אדגום את זה ואתייחס לזה. אני אתייחס לדבירם. חלק מההתייחסות שנמצאת בדו"ח לגבי הביצועים של הממשלה אל מול ההתחייבויות שלקחנו על עצמנו, גם התייחסות לוקה בחסר, בין היתר יש שם השמטה של דברים שקרו מאז ועליהם אנחנו לא התחייבנו כי שמנו לעצמנו לפעול בהתאם לעקרון האסטרטגי שאנחנו קודם כל עושים ואחר כך מצהירים על זה, אז באמת לקחנו על עצמנו התחייבויות שהן היו צנועות יחסית, ואנחנו שמחים לבוא לכאן ולספר שעשינו יותר ממה שהתחייבנו.

באמת כוונת המשורר, כשבאנו והצטרפנו לארגון ה-OGP היה ליצור איזה שהוא תהליך שיעצים את השיח של הממשלה ושל ארגוני החברה האזרחית. זה יושם ברמות כאלה ואחרות, אנחנו לא בורחים מאחריות במקומות שבהם לא היינו מושלמים, אבל אנחנו כן חוששים מקום שהדו"ח הזה, דו"ח הביקורת יהפוך להיות איזה שהוא קרדום לחפור בו כי באמת הכוונה הייתה לבוא ולתמרץ את הממשלה להציג התחייבויות, לעמוד בהן, ולקבץ את השיח הזה מול ארגוני המגזר האזרחי.

אנחנו ברשות התקשוב בעצם אחראים על שני ורטיקלים משמעותיים מתוך ארבעת הורטיקלים של ממשל פתוח שקיימים, ובעצם שתי יחידות מטה שפועלות בתוך הרשות הן אחראיות על יישום ההתחייבויות, אחת זו יחידת ממשל זמין, יושב כאן יוגב שמני שהוא המנהל החדש של היחידה, והשניה היא יחידת שיפור השירות הממשלתי לציבור.

עוד הערה מקדמית לפני שאני צוללת לעניין ההתייחסות להתחייבויות, רשות התקשוב פרסמה ב-2016 תכנית אסטרטגית לשנים 2016-2018, ממשל פתוח מופיע שם כערך ליבה שחולש על כל הפעילויות של רשות התקשוב. ציינו שם שאנחנו מכירים בממשל פתוח כתשתית חיונית לדמוקרטיה ואנחנו מתכוונים ומכוונים לחלחל את התפיסה הזאת בכל אחד ממשרדי הממשלה, גם כחלק מהסמכות שלנו כגוף שמתכלל את כל הפעילות של יחידות המטה האחרות במשרדי הממשלה. עבדנו קשה בעניין הזה, למרות הפרספקטיבה שבה הדברים הוצגו, ואני שמחה על ההזדמנות לבוא ולספר על חלק ממה שעשינו.

שוב, העמיתים שלי יציגו את הדברים שקשורים בתחומי האחריות שלהם, במיוחד במה שקשור ליחידה לחופש המידע ולנושא שיתוף הציבור. אבל ביחס להנגשת מאגרי המידע הממשלתיים, אנחנו עשינו כברת דרך שבמונחים של ה-OGP אפשר להערכתי המקצועית לקרוא לה טרנספורמטיבית. באנו והכרזנו בהחלטת ממשלה מחודש אוגוסט האחרון, וזה מעבר ללו"זים ולדברים שגם להם אני אתייחס, אבל באנו והכרזנו על מדיניות של OPEN BY DEFULT, זו פריצת דרך חדשנית אפילו ביחס למדינות מתקדמות אחרות שחברות בארגון הזה, ובעצם קבענו באמת שעד שנת 2022 כל מאגרי המידע יונגשו לציבור, אבל בשנת 2017 שמנו לעצמנו יעדים נוספים שכרוכים בלא מעט מאבקים ועבודת שטח בתוך משרדי הממשלה, לפרסם מאגרי מידע שהוכרו כבעלי ערך ציבורי, לייצר תכניות עבודה להנגשה הדרגתית של כל משרדי הממשלה, לייצר בתוך תכניות העבודה של שנת 2017 את התכנית של אלו מאגרי מידע אנחנו וכל אחד ממשרדי הממשלה באים ומנגישים.

כל משרד ממשלתי התחייב, וברגולציה אדוקה שלנו גם מינה גורם בכיר מאוד בדרגי סמנכ"ל בדרך כלל, כממונה על יישום החלטת הממשלה. אנחנו עשינו פעילות מול ארגוני חברה אזרחית ב-OGP והבאנו אותם לארץ לסדנאות כדי ללמד את משרדי הממשלה איך לעשות מידע פתוח.

יש פה דברים נוספים שלא הוצגו, גם לא במסגרת הדו"ח הזה שכלל עמודים רבים ואני חושבת שהיה מקום להציג אותם. אנחנו הקצינו 15 מיליון ₪ לעידוד משרדי הממשלה להנגשת מאגרי מידע, ומעבר לסכום הזה הקצינו עוד סכומים יפים ונכבדים לפיתוח התשתית של DATA.GOV.IL.

השתמשו בהם? מתי הייתה ההקצאה הזאת?

ההקצאה הייתה כבר לשנת 2016, כבר בשנת 2016 אנחנו שידרגנו את האתר על בסיס התשתית של OPEN SOURCE הכי מתקדמת שיש בנושאים האלה, ופרסמנו כ-100 מאגרי מידע חדשים בשנת 2016. עשינו פעילות בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית ומשרדי הממשלה לעודד שולחנות עגולים בתחום דיור ובתחומים נוספים. עודדנו את משרדי הממשלה בשיתוף איתנו לצאת בהקתונים, שזה תחרויות למפתחים, על בסיס אותו מידע שפורסם.

וזה קרה באיזה משרדי ממשלה? משרד התיירות עשה את זה, וחוץ ממנו?

זה קרה במשרד התיירות וזה עכשיו בתהליך לקרות במשרד החינוך, במשרד החקלאות, פורסם על זה כבר לציבור.

והשולחנות העגולים האלה?

שולחנות עגולים, עשינו עם משרד השיכון תהליך שבו הזמנו את הציבור בעצם לספר למשרד השיכון אלו מאגרי מידע בעלי ערך ציבורי כדאי לפרסם ולהנגיש, ובהמשך כינסנו את כל הגופים הממשלתיים שעוסקים בתחום הדיור, כולל מינהל התכנון, כדי לבוא ולהתכנס לאותם מאגרים שגם הקצינו אליהם תקציבי תמרוץ שאנחנו הולכים להגיש אותם בשנת 2017, מתוך כוונה גם לייצר הקתונים בהמשך השנה כחלק מתכניות העבודה שלנו לשנת 2017.

היה ראוי להתייחס לכל הדברים האלה ואנחנו נותנים - - -

בסדר. הבנו את הטענה. בואי נתמקד בדברים שקיימים. אני רוצה בכל זאת שנעבור ונתמקד בדברים שהיו בתוך ההתחייבויות ו- - -

כל אחד מהדברים האלה שאני מדברת עליהם היו בתוך ההתחייבויות. אני רוצה לעבור לאתר GOV.IL החדש. הטענה הייתה שוב שאנחנו שמנו שם דברים שכבר היו קיימים, עמדו לקרות ממילא, ובעצם שמנו את הברור מאליו. אבל מעבר לברור מאליו שהיה בהתחייבויות אנחנו בעצם שוב, במאמץ פוליטי אדיר, ולהפוך אבן על אבן, אנחנו נפגשנו, עוררנו החל מדרגת מנכ"לים, סמנכ"לים ושרים כדי לבוא ולהצטרף לאתר GOV.IL החדש. נאמר פה שכל ההתחייבות הזאת לא עומדת בהלימה לעקרונות של ה-OGP, אני הופתעתי לשמוע את זה כי בין ה-GRAND CHALENGES שזה בעצם אתגרי העל שהציג ה-OGP נמצא שיפור השירות הממשלתי לציבור, וכל האתר הזה, כל האתר GOV.IL החדש הוא המנגיש מידע ממשלתי כחלק מקידום עיקרון של שקיפות. אנחנו בעצם ממצב ישן שבו האזרח היה במצב של תהיה איך לגשת ולקבל שירות ממשלתי, הפכנו את זה בעבודת עריכה מסיבית, גם גרפית וגם תוכנית למשהו שהוא הרבה יותר קל, נגיש וברור, שמחולק לפי נושאים ולא לפי משרדי ממשלה, שמקדם קונספט אסטרטגי שלנו, של אזרח במרכז.

בתוך אותו אתר יש גם יישומים שהם יישומי שיתוף ציבור שאפשר להתגאות בהם ואנחנו הולכים ומקדמים את היישומים האלה כדי ל- - -

למשל?

יש תשתית שנקראת GOV SHARE, היא תשתית שאפשר לפתח על הסקרים, מאות כאלה הורצו על גבי אתרים של משרדי ממשלה בתוך אותה תשתית. אפשר לפתח פורומים של היוועצות ושיתוף ציבור מקוון. זה בעצם מעין כלי, מוצר מרכזי שאנחנו נותנים לכל משרד שירצה לבוא לקחת ולהשתמש, כחלק מהעבודה.

המשרדים משתמשים בזה?

משתמשים בזה. תשתית הסקרים היא מאוד פופולארית, תשתיות אחרות, אנחנו עובדים לשכלל אותן וגם לשווק אותן למשרדי הממשלה, אבל המגמה היא להרחיב את השימוש בכלים האלה.

עוד משהו לגבי שיתוף הציבור הערבי, אני חייבת להגיד גם בגאווה רבה שאנחנו עשינו, מעבר לקבוצות מיקוד רבות שעשינו על הניראות של האתר הזה, כדי שהוא יהיה כמה שיותר נגיש וכמה שיותר שימושי ויישומי לציבור, אנחנו עשינו תהליך שיתוף ציבור אינטנסיבי מאוד עם החברה הערבית, גם במפגשים בפועל וגם באינטרנט, שבעקבות אותו תהליך והפידבקים שקיבלנו בו, אנחנו שינינו משמעותית את התצורה של האתר, כך שאנחנו כן גם MINDED לנושא הזה ואנחנו הולכים בכיוון הזה.

התחייבות נוספת שכרוכה במדידת רמת השירות הממשלתי לציבור ופרסום מדד השירות הממשלתי לציבור, זה גם משהו שהוערך על ידי כותבי הדו"ח כבעל זיקה נמוכה לתכליות של ה-OGP, אני חייבת להגיד שהממד הזה, הולדתו עוד ביוזמה של השר מיכאל איתן, ככלי מרכזי לממשלה שאמור לקדם את עקרון האחריותיות. כשהגינו אותו, הכוונה הייתה בעצם שכל משרד ממשלתי יידע שהוא חשוף לעין הציבורית ברמת הביצועים שהוא נותן, על שירותי הממשלה. בכל שלושת ערוצי השירות. לכן אנחנו מחזיקים בדעה שגם כשאפשר לעשות את כל התהליך הזה יותר שיתופי מבחינת לשכלל את תהליך ההיוועצות על מה שצריך להימדד, אנחנו שם ואנחנו עוד נשכלל את זה.

עדיין עצם קיומו של המדד ופרסומו, יש בו בכדי קידום משמעותי של עקרונות הממשל הפתוח ובראש ובראשונה עקרון האחריותיות. גם בניגוד למה שנכתב בדו"ח, אנחנו כן עשינו היוועצות עם אקדמיה ועם נציגים נוספים, מומחי תוכן בתחום של מדידת שיפור השירות, ומדי שנה אנחנו מעדכנים - - -

מה זה אומר מומחי תוכן?

מומחי תוכן זה חברות ייעוץ בינלאומיות שעוסקות בנושאים האלה.

כמו מי, איזה חברות?

אחת מהחברות שעובדת איתנו היא חברת סנסקום, אבל אם תרצי פירוט נוסף אנחנו - - -

אבל חברות יעוץ זה לא ארגוני חברה אזרחית.

שוב, אני רק אומרת לעניין זה שאנחנו, התחלתי ואמרתי שאנחנו נשכלל את התהליך הזה, אני רק אומרת שהמדד מתעדכן בהתאם לסטנדרטים מקובלים בתחום שיפור השירות ואנחנו רוצים שהוא יהיה כלי חי, אפקטיבי ואקטואלי, ואנחנו מפרסמים אותו און ליין, אגב, למשרדי הממשלה, במטרה שהם כל הזמן יראו את הביצועים שלהם בתחום שיפור השירות וישתפרו עוד לפני פרסום הדו"ח, וכמובן שאנחנו פועלים לתמרץ את המצטיינים בטקס שאנחנו עושים מדי שנה עם פרופיל ציבורי, ומנסים לתת לו חשיפה כמה שיותר, כדי באמת שזה יהיה איזה שהוא כלי אפקטיבי שמתמרץ את הטובים וגם את המשתפרים.

רק כדי להבין, היום יש בכל משרדי הממשלה את המדד הזה?

היום יש בכ-22 יחידות ממשלתיות שנמדדות, שהן נותנות כפרטו שירותים לציבור.

במשרדים השירותיים.

במשרדים השירותיים, להערכתנו 80% מהשירותים או מיחידות נותנות השירותים מכוסות במדידה שלנו.

ומי עונה על המדידה, מי משתתף בתהליך?

מי שמשתתף בתהליך זה מקבלי השירותים. יש חלק מהמדידה שמבוסס על הערכות סוקר שהן אובייקטיביות או מקצועיות, על סמך סטנדרטים שהוגדרו לו מראש, איך לנקד כל אחד מהשירותים, ומעבר לזה יש גם דגימה של מקבלי שירות בסניפים, יש גם דגימה טלפונית של אנשים שקיבלו שירות.

אז כמה אזרחים השתתפו בסך הכל?

התקלת אותי פה, אני לא רוצה לתת לך סתם מספרים, אבל זה מידע שהוא קיים ואני יכולה בקלות לפנות למנהל יחידת שיפור השירות ולהעביר אותו. אבל אזרחים רבים להערכתי, כמאות אלפים השתתפו.

יש תהליך של הסקת מסקנות?

מדי שנה מתפרסם דו"ח שיפור השירות הממשלתי לציבור. אנחנו יושבים ומעבדים את התוצאות ומעדכנים משנה לשנה את שיטת המדידה. אני יכולה להגיד שהשנה, 2017, נכנס שינוי משמעותי בשיטת המדידה, ומעבר לדגימה טלפונית שהיא זמן מה אחרי קבלת השירות, מתוך הבנה שבדרך כלל אזרחים שמקבלים שירות בסניפים, וסיימו וקיבלו את מה שהם רצו, ייטו לתת ציון גבוה יותר לסניף שנותן את השירות, ובפרספקטיבה של זמן הם יסתכלו על כל תהליך השירות כמכלול, לא רק בנקודת המפגש עם הפקיד בסניף - - -

ומי שלא הצליח לקבל את השירות?

ייתן פידבק על כך שלא הצליח לקבל את השירות. אבל הרעיון שלנו היה באמת לנטר כמה שיותר בצורה מדויקת את השירות, כי ראינו שהתוצאות שמתקבלות כשדוגמים את מקבלי השירות בסניפים, יוצאות יחסית גבוהות להערכתנו את איך שזה אמור להיות. אז הוספנו מימד נוסף לשיטת המדידה שאמור לתת לנו תוצאה מהימנה יותר של רמת השירות, ואני חייבת לומר שאנחנו ממשיכים ומוסיפים ומשכללים את המדד, בכוונה באמת לתת תמונת מצב כמה שיותר מהימנה, בעיקר לציבור, בעיקר לחשיפה כלפי הציבור, כדי לתמרץ את משרדי הממשלה להשתפר בהיבט הזה.

מה לגבי התכנית הבאה? יש שם שיפורים משמעותיים? אני חייבת לומר, אני באמת מודה לך, ברור שיש פה הרבה רצון והרבה מרץ כדי להשתפר. הזכרת שהעיקרון האסטרטגי הוא קודם לעשות ואחר כך - - -

לדבר.

ואחר כך לכתוב על זה, לא לדבר. אחר כך להצהיר על זה. אבל אנחנו, בגלל ה, אפשר לומר גם הייחודיות של מדינת ישראל, בכל זאת, סטארט אפ ניישן, אני חושבת שאנחנו יכולים לצפות מעצמנו ליותר מרק לבדוק את הקיים ואז להצהיר עליו, וגם לשאוף להרבה יותר בכל המובנים. אנחנו צריכים לא רק לענות לסטנדרטים שמקובלים בעולם המערבי ולהתגאות בזה שאנחנו מושווים למדינות עולם מערבי, כלומר ברור שאנחנו נמצאים בהשוואה למדינות עולם מערבי, לא היינו רוצים להיות בשום מקום אחר, אנחנו צריכים גם להוביל. והשאלה איפה המקומות פה, כשאני מסתכלת על הדו"ח הזה אני לא רואה הרבה הובלה. אני מאוד מאוד מעריכה את העבודה שעשה השר לשעבר מיקי איתן, ואת העבודה שאתם עשיתם, והוא באמת הביא להתקדמות כל כך משמעותית שאין ספק שהיינו נמצאים במקום אחר לגמרי אם הוא לא היה לוקח את הדבר הזה ועושה את תפקידו. ואין ספק שגם מאז שהוא לא נמצא שם יש, ונאמר פה נכון - - -

רוקו

מחזיקים במושכות - - -

לא היה פה אף אחד שייקח את היוזמה, גם בדברים שכבר נמצאים ומתוקצבים בתוך משרדי הממשלה שחולקים את התחומים האלה. ואני שואלת איך אנחנו היום מציבים יעדים שהם, אפשר להגיד, אפילו קצת רחוקים כדי שיהיה לנו לאן לשאוף, שנוכל להיות מהמובילים של העקרונות האלה ולא נסחבים מאחור.

אני מבינה ומקבלת את הערתך לעניין המדיניות השמרנית של אופן הצגת ההתחייבויות, וגם שמחה על זה שאת מקבלת את המידע הנוסף שמוצג מעבר להתחייבויות הפורמליות כמו שהן הוצגו בדו"ח. אנחנו כן מתכוונים שבתכנית הקרובה שתוגש ל-OGP ב-2017 לשכלל גם את תהליך ההיוועצות עם ארגוני החברה האזרחית. אני יכולה לומר שחלק מהתכנית בהחלט תהיה מושפעת מתכניות עבודה 2017 שהם כבר עובדה קיימת. שמנו שם דברים שאפתניים, אנחנו נציג אותם בתכנית ל-OGP. החלטות ממשלה שמבחינתנו הן שאפתניות מאוד, יוצגו גם הן כהתחייבויות ל-OGP ובדלתה שנשארה אנחנו נשתדל לפתוח עד כמה שיותר את הדבר הזה מעבר למנטליות שנחשפו אליה עד היום, ובאמת אנחנו - - -

תני לנו שתיים-שלוש דוגמאות לאותן החלטות ממשלה מתקדמות או יעדים מתקדמים שהולכים להיות שם.

שוב, כמו שדיברתי על כל נושא הנגשת מאגרי המידע, שזה נגזר גם מתכניות עבודה לשנת 2017 וגם מהחלטת הממשלה 1933, אנחנו הולכים לפרט את אבני הדרך בעצם שהולכים להביא אותנו בשנתיים וחצי הקרובות שזה הסקופ שעליו חלה ההתחייבות ל-OGP, להביא אותנו למצב שבעצם החלטת הממשלה אמורה להביא אותנו. כל הנושא של פיתוח שירותים מקוונים לציבור ברמה שמנגישה גם את המידע וגם את השירותים, תוספת עוד ועוד שירותים על פלטפורמות שכוללות הזדהות אחודה, שכוללות שירותים מקוונים מקצה לקצה, כנראה שייכללו בדו"ח ל-OGP, שוב, כמובן מבלי להתחייב בשלב הזה, אנחנו מזמינים אותך בשמחה בחודש יוני כשכבר יהיה דו"ח שעומד להיות מוגש, לקרוא לנו לדיון נוסף וכבר נוכל להציג לך דברים יותר מבושלים לגבי הפעילות שנכנסת לדו"ח, ואני מקווה שנוכל גם להציג תהליך שהוא יותר בשל בכל ממשקי העבודה שלנו מול ארגוני החברה האזרחית, אני אגיד שאנחנו שכנענו עכשיו את נציבות שירות המדינה להקצות לנו צוערת חמה מהתנור שמושקעת ב-100% משרה ולא 50% שרועי דיבר, על פיתוח הקשרים עם ארגוני החברה האזרחית ועל עריכת התחייבויות שאפתניות ל-OGP, ואנחנו נשתדל לשקוד על זה כמה שיותר.

מתי זה קורה?

ביולי אנחנו אמורים להגיש את התכנית.

ומתי מתרחשת העבודה של - - -

העבודה מתחילה ממש עכשיו.

מה לגבי הנגשת מידע, כי חלק מהדברים שמוזכרים הם נורא חשובים, אבל הם לא בתחום השקיפות. זה מצוין שהם קורים, זה פשוט לא נמצא ממש בתוך התחום. בכל הנושא של שקיפות עבודת הממשלה, חקיקה למשל, החקיקה של הכנסת היא בתהליכים שקופים, החקיקה הממשלתית הרבה הרבה פחות. עבודת הממשלה בכלל. מוועדות השרים שלא משקיפות מידע בכלל ולא ברור איך מתקבלות שם החלטות ואיך עוברים שם תהליכים, ועדת שרים לחקיקה וגם ועדות השרים האחרות, ששם אנחנו רואים לפעמים אפילו נסיגה ולא התקדמות כפי שהיה מתבקש בשנת 2017, והמחויבות והאחריותיות בכלל של השרים, שפה גם זה נוגע, זה נמצא באזורים שבין שקיפות לבין פיקוח של הכנסת ועבודה פרלמנטרית, אחריותיות של שרים כלפי הציבור, מענה לציבור, מענה לנציגי הציבור, איפה אנחנו עומדים בכל הנושאים האלה?

אני יכולה רק להגיד שקשה לי לבוא עם הצהרות בכל אחד מהנושאים האלה, יש לי פה קולגות שאנחנו בזמן הקרוב נתכנס ונחליט לגבי הנושאים שמעניינים את ה-OGP, ועליהם אנחנו הולכים לתת פוקוס גם בעבודה עם משרדי ממשלה ספציפיים, זה תהליך שאנחנו עדיין מפתחים אותו, אז אני אשמח במהלך החודשים הקרובים לתת לך פירוט יותר - - -

חוק חופש המידע והיחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, נושא קריטי. גם היום, ואת רואה את זה, אם תבואי, ואת מוזמנת להגיע לכל דיון של הועדה הזאת, כי אנחנו תמיד איכשהוא מגיעים בסוף בין היתר לשם, משרדים שלא עומדים באמת בהוראות החוק, אנשים שאמורים להוביל את התחומים האלה בתוך משרדים, שלא יכולים להוביל את התחום הזה בתוך משרדים, על אף הרבה פעמים רצונם המלא לעשות את זה, אבל בגלל שהם או כפופים לדובר או נמצאים בעשירית משרה ולא עומדים בכמות הבקשות או שלא ניתנים להם החומרים כדי לעמוד בכמות הבקשות, אלה הנושאים הדרמטיים שבסוף מייצרים קשר לציבור, ואני חייבת להגיד יש הבדל משמעותי בין שקיפות במובן של הממשלה עשתה, ועכשיו אנחנו מראים לציבור מה עשינו, שזה דיווח, אפילו קשה לי לקרוא לזה שקיפות כי זה נורא פסיבי, זה משאיר את הציבור בעמדה שהוא יכול במקסימום לדעת ולקבל משהו שהוא כבר ידוע מראש, לבין שקיפות בזמן תהליך קבלת ההחלטות שמאפשר לציבור להשתתף, להשפיע, להפעיל את כוחו, ללחוץ איפה שצריך, כדי לדאוג שהתהליכים יתקבלו בצורה הטובה ביותר. ולמה הדבר הזה הוא דרמטי? כי ברגע שאנחנו לא עושים שקיפות תוך כדי בתהליכי קבלת ההחלטות, יש אנשים ויש דמויות שלהם המידע הוא כן שקוף והם כן מעורבים בקבלת החלטות, הם לרוב לא יהיו הציבור, ויהיו אנשים בעלי כוח או בעלי ממון, שהם יודעים איך להשפיע על התהליך והם יושבים שם בפנים ומצליחים להשפיע עליו. הציבור החופשי הרחב, יהיה לו הרבה יותר קשה להיות מעורב בתהליך, ולכן שקיפות היא כלי שמאפשר לנו בתוך המגזר הציבורי לעשות עבודה יותר טובה, הרבה פחות כפופה ללחצים לא טובים, והרבה יותר – אם באמת נשים את זה במילים הכי פשוטות – כפופה ללחצים הנכונים של הציבור הרחב שהמגזר הציבורי ישרת אותו.

אני שומעת את הדגשים שלך, הם דגשים שגם ידועים לנו, חלקים מושפעים מאילוצים פוליטיים ואני מעבירה את המקבל לרבקי בסיפור הזה.

אני אגיד שני דברים. אחד – לזה בדיוק אנחנו מכוונים בנושא של סטנדרט שקיפות, ואפשר בפירוש, אני מניחה שזה יקרה ממילא – אבל את התהליך של הגיבוש של מה אנחנו מצפים שיהיה שקיפות לא נשב ונחשוב בעצמנו. בדיוק לדבר לא רק על ההתייחסות לחופש מידע, או כמה זמן אתה עונה או איך אתה עונה, אלא באמת לדבר על מה הציפיה מראש שרשות - - - במובן הזה יש גם תהליך שאנחנו מקדמים, הובטח לי שעד סוף מאי יהיה תזכיר חוק בנושא של מידע יזום.

אז אחד – תהיה לנו אמירה מראש מה רשות ציבורית צריכה שיהיה באתר אינטרנט שלה, והיום יש לנו קרוב ל-2,000 רשויות ציבוריות, צריך לזכור, זה לא רק הממשלה, תזכיר חוק כזה משפיע כמובן על כולם, במובן הזה אפילו מעבר לתכנית של ה-OGP, והנושא השני שהוא כן נכנס לתכנית ה-OGP, זה הנושא של סטנדרט שקיפות בדיוק לבוא, בדיוק כדי שלא כל אחד, היום באמת כמות הפעמים שאני רואה שקיפות במצגות או בידיעות שמדווחים עליהם, בואו נדבר על מה זה שקיפות ומה הציפיה, וכן הכוונה היא לייצר את השיח הזה בדיוק בתהליך של OGP, לא רק לבוא ולהגיד, לבוא ולראות מה הממשלה יכולה להציע, לראות מה חברה אזרחית, מה חברי הכנסת רוצים, לראות מה ריאלי, איפה הדברים נמצאים, האם צריך להתייחס לשונות בין הרשויות השונות, וגם בהיבטי סוג הרשות, סיווג הרשות כמו שאנחנו קוראים לה, שלטון מקומי או שלטון מרכזי, וגם בהיבטים של תחומי עיסוק.

בכל זאת יש תחומים, ואני לא רוצה להכנס לפינה של בטחון אלא להיפך, דווקא בעולמות של רשויות שהן עתירי זכויות, כלומר שהאזרח מעניין אותם ולא רק בהיבטים של מחקרים אקדמיים, אלא באמת במה הוא יכול לקבל מהציבור, ואת כל השיח הזה אנחנו באמת מבקשים, ושוב אני אומרת, זה לא אנחנו כיחידה, אני אתן קרדיט לצוות, רועי הוציא את עצמו בגלל שזה ה-OGP, אבל בפירוש יש חברים בצוות וזה הוצף מתוך דרישה גם של גורמים אקדמיים, גם של חברה אזרחית, גם של שלטון מקומי ושלטון מרכזי, ובפירוש אנחנו רוצים לבוא ולדבר על זה, בואו נדבר מה זה אומר שקיפות. האם זה אומר רק כשאני מוציא הודעת דובר ואומר ככה וככה או לא. ספציפית נושא של הממונים אני באמת, כל פעם אומרים לי "השבוע ייסגר, זהו, כבר יש, מנסחים עכשיו רק את התקשיר, החוזר סגור", אז הודיעו לי שרק צריך לנסח את ההוראה לתקשיר, ואני מקווה שסיימנו עם סיפור הממונה. זה לא בהתחייבות של ה-OGP, אבל את יודעת שזה נושא קרוב ללבי וגם לליבך, אז אם כבר הזכרת את זה, אני אשמח.

אמן ואמן. תודה רבה. משרד ראש הממשלה, פרויקטים לאומיים.

כן.

איפה עומד פרסום ההתקשרויות שלכם? למה משרד ראש הממשלה הוא המשרד היחיד שלא מפרסם, איזו מן דוגמה זו למשרדים האחרים?

אני חושב שרבקי ציינה פה, אני אתחיל ואגיד - - -

משרד המשפטים.

נכון. אבל היא ציינה שהמהלך הזה אצלנו מתרחש, זה בתהליך. אני מאמין, אני רוצה לקוות - - -

אתם צריכים להיות הראשונים. לא מתרחש, ולא בדיליי של שנתיים. הראשונים.

אני אגיד שבהרבה מובנים משרד ראש הממשלה, ניקח את זה לדוגמאות אחרות, שמשרד ראש הממשלה לפעמים, מה לעשות, הוא לג מאחור, ויחד עם זאת מבינים שכדוגמה אישית צריך להכנס לתהליכים של שקיפות וכיוצא בזה. להבנתי זה הולך לכיוון הזה, זה תהליך שכבר קרם עור וגידים, וזה עניין של אני רוצה לקוות זמן קצר, ושזה יילך לשם.

זמן? לפני פסח יהיה לנו את זה?

אני לא יכול להתחייב על זה.

זה כבר היה, אגב לא רק מתוך דוגמה אישית, זה פשוט החוק.

אני עוד פעם אומר, אני לא יודע להתחייב על לוחות זמנים, אני לא רוצה להכנס פה לדברים שלא בתחום סמכותי.

טוב, יש לך תוספות לגבי הדברים שנאמרו כאן - - -?

מה שבסופו של דבר צריך לצאת מפה, וזה לדעתי רווית ורבקי גם תיארו בצורה די מהימנה, זה שבאמת העשייה היא הרבה יותר רחבה ממה שבמסגרת הדו"ח. יושב פה גם סיון, תהליכי שיתוף ציבור הם רחבים, הם נעשים, אולי הם לא אינהרנטיים בחקיקה ובסמכויות של העשייה, אבל זה כבר קורה. העשייה והתפיסה מחלחלת, אולי באיטיות ממה שהיינו רוצים לצפות, אבל אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון אני מקבל את ההערות על זה שתכנית הפעולה ל-2017-2018 תהיה יותר משמעותית, ואני מאמין שגם נצליח לעמוד בדברים. סתם כדוגמה, בהחלטת ממשלה תחבורה חכמה, תהליכי שיתוף ציבור אינהרנטיים, פורסם RFI לציבור איזה מאגרי מידע רלבנטיים לתחום, מה החברה האזרחית צריכה, מה הסקטור הפרטי רוצה מהממשלה בתחום הזה. כלומר זה מחלחל, אני רוצה לקוות שזה גם יהיה יותר משמעותי בעתיד הקרוב כבר.

תודה. עוד הערות? מרי רצית לומר משהו?

כן תודה. אני מהסדנה לידע ציבורי, אנחנו עמותה של מתנדבים שבונים כלים טכנולוגיים להנגשת מאגרי מידע, זה אומר שאנחנו משלושת הרגלים של ממשל פתוח, שזה שיפור שירות ושיתוף ציבור מאגרי מידע, אנחנו מתמקדים במאגרי מידע.

אני רוצה לצאת מתוך מחקר שכתבתי עבור ה-OGP, על התקדמות של שקיפות תקציבית בישראל, אני לא אדבר ממש על המחקר אלא על מסקנות שלי ממנו שהן מאוד רלבנטיות לדיון הזה. בעצם ישראל נבחרה כאחת מתוך שש מדינות להוות CASE STUDY של סיפור דוגמה חיובי למדינות אחרות שרוצות ללמוד איך מממשים מחויבויות ממשל פתוח. שכנעתי את הועדה שישראל היא המקרה מבחן מעניין ומוצלח, ובעצם סיפרתי את כל התהליך, גם הועדה הזאת מאוד מעורבת בנושא של השקפת התקציב וגם היחידה לחופש המידע. כל התהליך של פתיחת התקציב, בעצם מזה שהיו ניירות במדפסת סיכות לזה שהיום כבר יש חלקים כל כך רבים שהם זמינים באינטרנט וגם דברי הסבר של האוצר להעברות תקציביות ונוהל 10 של דו"חות רכש רבעוניים מתפרסם, אז כל התהליך וכל השותפים בתהליך שזה התחיל מהשר מיקי איתן, וארגוני חברה אזרחית, הסדנה לידע ציבורי והתנועה לחופש המידע והמרכז להעצמת האזרח, והמשמר החברתי, שאנחנו כולם פונים ביחד, וכמובן חברת הכנסת סתיו שפיר והועדה, כל הגורמים האלה, איך הם כולם יצרו תהליך שמתגלגל, וזה כל הזמן בתהליך שיפור ועבודה.

אבל מה שלמדתי בסוף מהמחקר הזה, זה שבאתי לראיין פקידים במשרד האוצר שגם שם הייתה הובלה משמעותית בשביל לקדם את זה. כל משרד, אתם יודעים הוא לא מונוליטי, יש תמיד פוליטיקה פנימית, יש מי שבעד ומי שנגד, ואף אחד לא שמע שם לא על OGP, ולא על זה שהיה קומיטמנט כזה בכלל בתכנית הפעולה של ישראל, וגם ההתחייבות הזאת עצמה נוסחה בצורה, אני לא יודעת אפילו איך להגדיר אותה. היה כתוב שם שמשרד האוצר התחיל לפרסם את קבצי התקציב והוא ימשיך לפרסם את קבצי התקציב כדי שעמותת הסדנה לידע ציבורי תוכל להשתמש בהם באפליקציה.

את מדברת על ההתחייבות הראשונה ל-OGP.

כן. מזה זה התחיל. ככה זה נראה, ובהתחייבות הבאה בכלל לא הופיע שום דבר שקשור לתקציב. אז א. המסקנה הראשונה היא שאף אחד לא שמע על ה-OGP, ובעצם הכלי הזה בכלל לא מונף ולא השתמשו בו ברמה פוליטית, מה שהיה אפשר להוציא ממנו.

דבר שני שלמדתי זה השיתוף פעולה המורכב הזה, והתהליך המורכב הזה שדרוש כדי להגיע להצלחה, בעצם פה ממש דוגמה פר אקסלנס של ארגוני חברה אזרחית שחברו גם עם פקידי ממשל, גם עם פוליטיקאים וגם עם אזרחים ופעילים, כל זה ביחד יצא - - - אז השיתוף של חברה אזרחית, למשל בכנס של ה-OGP, הוא היה גם לממשל וגם לחברה אזרחית, מתוך הבנה שאי אפשר להפריד ביניהם. פה דווקא רווית, רציתי לשאול אותך, ציינת שהזמנתם ארגוני OGP מחו"ל להתייעצות איך לפתוח מידע?

כן. זימנו את ה-OPEN DATA INSTITUTE, כדי לעשות - - -

יש לכם פה ארגון שהוא מוביל בעולם אולי, יש לנו חבר'ה שמתנדבים שם, גם עובדים ב-OPEN KNOWLEDGE INTERNTETIONAL בארגון הבינלאומי. אנחנו כאילו - - -

קודם כל אנחנו עובדים בממשקים גם אתכם ונשמח לקדם ולהעמיק את זה. ככל שיש לכם כאלה שירותים כמו שהם הציעו לנו, אנחנו לא ידענו את זה והיינו שמחים, נוכל לעשות את זה.

דווקא עם אילנה אנחנו עובדים די צמוד, ואילנה גם ביקשה מאתנו להגיש לה המלצות להנחיות, כתבתי לה את ההנחיות מתוך התייעצות בקהילה, וזה מעבר להתייעצות - - -

בואו, גם אתם יודעים היטב מיד עובד על מה, הייתה תקופה ארוכה שבה למעשה האתר של הסדנה לידע ציבורי להשקפת התקציב היה נמצא בכתובת של GOV.IL.

זה לא שמאז זה אומץ לתוך GOV.IL.

בגלל שמשרד האוצר לא הכין אתר כזה בעצמו ובעצם הפיל את האחריות על החברה האזרחית, שתעשה את זה עם מתנדבים.

סליחה, אני חושבת שאת טועה. כי זה כל הקונספט של הנגשת מאגרי מידע, לאפשר לארגוני חברה אזרחית להנגיש אותו בצורה טובה יותר. אנחנו מזה שהסדנה לידע ציבורי לקחה ועשתה את זה בצורה כזאת, השגנו את מטרתנו - - -

זה לא בדיוק מה שקרה, רווית. המאמצים שצריך לעשות כדי להגיע, כדי לקבל גישה לנתונים ובצורה שטכנולוגית אפשר בכלל להשתמש בהם ולפלח אותם, ולהכניס אותם לתוך מאגרים שהם גם מאגרים שמונגשים לציבור, זה לא סתם. אני מסתכלת על עצמי אפילו כמי שמתעסקת מדי פעם בשקיפות, לאיזה מקומות אני אלך באופן אוטומטי, כמשתמשת באינטרנט. כשאני אחפש מאגרי מידע בנושאים כאלה ואחרים, כנראה שלרוב הנטייה הטבעית שלי תלך לאתרים שעושה החברה האזרחית, שהם ברמת נגישות מאוד מאוד גבוהה, שהם מעוצבים כך שיהיה אפשר לראות, שהם דינמיים ומשתנים במהירות המספקת, כדי שיספקו את הצרכים של מי שמחפש מידע בשנת 2017, ולא לאתרים של משרדי ממשלה, ששוב, אני מברכת על המאמצים שלכם אבל זה לאט מדי וזה עדיין במבנים ישנים מדי. אנחנו יודעים שכל נושא הטכנולוגיה דורש התקדמות מהירה יותר, דורש דינמיות, דורש לחשוב קדימה, דורש לחשוב לא על הסטנדרטים שכבר קיימים היום, אלא איך זה הולך להיראות מחר. ובלי המחשבה הזאת כל הזמן על מחר, אנחנו כל הזמן נהיה מאחור ובדשדוש.

אני חייבת לספר לך איזו שהיא אנקדוטה קצרה שמראה עד כמה הממשלה כן עשתה כברת דרך לחלחל את התפיסה הזאת. אני זוכרת, וסיפרתי על זה למרי במחקר שהיא עשתה יחד עם מיקי איתן, את הימים שישבנו עם אודי ניסן שהיה ראש ענף תקציבים ויעל מבורך והסברנו להם למה הם לא צריכים לפרסם ב-PDF את דברי ההסבר יחד עם התקציב וכמה כדאי להפריד את זה כדי לעשות עם זה שימושים נרחבים יותר, ושמענו מהם שזה סיכון כי זה יחשוף את הממשלה להרבה ביקורת מאנשים שלא בדיוק יבינו מה התקציב אומר. וזו הייתה עבודת שכנוע מאוד אינטנסיבית, ואני חייבת להגיד שאני במקרה עושה קורס בכלכלת ישראל עם ראש אגף תקציבים היום, אמיר לוי, שמספר כשהוא מציג את אגף תקציבים, כחלק מתפקידי האגף להנגיש מידע על תקציב המדינה. זאת אומרת כברת דרך ארוכה שהלכנו בה, אנחנו לא נמצאים איפה שהיינו והתקציב מונגש היום ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהיה.

בסדר, היינו במקום מאוד גרוע, והיום אנחנו במקום פחות גרוע. אנחנו צריכים להיות במקום הרבה הרבה יותר טוב, אז להנמיך סטנדרטים זה לא - - -

זה להסתכל על חצי הכוס המלאה, זה לא להנמיך סטנדרטים, ואנחנו יודעים שיש לנו עוד כברת דרך ושאיפות.

ברמת שקיפות תקציבית הסטנדרטים מאוד מאוד נמוכים עדיין. מאוד. על אף כל העבודה המאוד חשובה שנעשתה בפנים ומבחוץ.

להתייחס עוד כמה הערות שיש לנו, הביקורת שלנו על הנגשת מאגרים וכמה המלצות לתכנית הפעולה הבאה שתגיע. קודם כל, מחויבויות צריכות להיות המשכיות, אז כמו שהייתה את המחויבות התקציבית בתכנית העבודה הראשונה, היא נעלמה מהתכנית השניה, ואני מקווה שהיא תחזור לתכנית השלישית כי בעצם תקציב כדוגמה הוא דוגמה מצוינת גם כי יש בו עניין רב לציבור וכי הועדה הזאת עוסקת בו, והוא מורכב מהמון מרכיבים. אז קודם כל אפילו בעגה של ה-OGP, מחלקים אותו לשלוש קבוצות עיקריות, שזה כל הנושא של החוזים, שהיום בכלל המצב שם גרוע, לאחר מכן התקציב עצמו על שינוייו והביצוע שזה כבר יש לנו, והנושא של ההוצאות, הוצאות על תמיכות ורכש, ששם גם יש המון בעיות, יש גם הנוהל המצוין שיצא לדרך של דיווח רכש, והוא התעלה הרבה הרבה יותר מעבר ל- COMMITMENTS שהיו בתכנית העבודה, וצריך להמשיך עם זה. כי עדיין אנחנו יודעים שהמשרדים משתפרים בדיווח אבל לא מדווחים על הכל, וגם האיכות של הדיווח והאיכות של ה-DATA, וגם באתר מינהל הרכש עדיין יש מסמכים שבשביל להוריד אותם יש חותמת, כל מיני חסמים טכנולוגיים קטנים כאלה, של ה-SIGNITURE, והנושא של התמיכות, שמבחני תמיכה נמצאים במקום אחר לגמרי מאיפה שהנתונים על ההוצאות, וצריך להמשיך, ותקציבים של רשויות מקומיות.

ולפעמים גם לא נמצאים.

פה מרי, אני חולקת קצת על הקונספט, כי אני חושבת שדווקא בנושא של, אני יכולה להגיד בתפיסה שלי ובמה שאנחנו מוסיפים ל-OGP, אני דווקא הייתי רוצה כן לראות התחייבויות חדשות, לא כי גמרנו את תקציב המדינה או את ההוצאות, אלא שכששמנו משהו על השולחן והתחלנו לעבוד, ברור שאנחנו נמשיך לעקוב, אבל הגענו לאיזו רמה שלא היה לפני כן, ודווקא כאן, זה בראייה שלנו, אנחנו כן רוצים להגיע לעוד מקומות ולעוד אזורים כי אחרת אנחנו כל הזמן נתעסק רק בתקציב ורק בהוצאות, ולא בגלל שהכל מושלם, אלא בוא ננסה לחפש את הדברים החדשים ואת הדברים הבאים ולא רק נתעסק במה שעשינו, וזה מה שאנחנו מנסים באמת לעשות, ולחשוב, ובאמת מה שרווית עשתה, גם לעשות את זה בתהליך יותר טוב ממה שעשינו בפעם הקודמת לפחות.

תודה. רועי רצית להעיר משהו?

אם יש עוד דוברים, כי אני רוצה להגיב על כמה דברים באופן כללי אחרי.

אני רוצה לסיים.

כן. בדקה. אנחנו לקראת סיום.

לגבי מאגרי מידע אנחנו קצת מאוכזבים כי בעצם מאגרי המידע החשובים שנפתחו השנה בכלל לא היו בזכות רשות התקשוב, שזה מאגר החקיקה הלאומי והרכש ומאגר השקיפות של משרד החינוך והמגרים של מפ"י שנפתחו בזכות העתירה שלנו, וכך אנחנו גם מאוכזבים מהפרקליטות שלקחה על עצמה להגן על מפ"י ועל הטענה שלה שזכויות יוצרים, שכולם ידעו שהיא מופרכת, וזה היה בשיטת מצליח, אבל שהמדינה בכלל נכנסה לפינה הזאת, והיום יש חברות פרטיות שמבקשות את המשך המאגרים, בנוסף למפתח גושים וחלקות, ושוב, הם באים עם אותה תשובה. אז יש עוד הרבה מה לעשות לגבי מאגרי מידע, והתחושה היא שאנחנו כל הזמן בתהליך מיפוי בלתי פוסק ויש את הקלים להשגה שכבר אפשר לפתוח, ולא הכל קשור לפרטיות ולא צריך להתחשב בפרטיות, אבל יש קצת עדיין דשדוש בנושא הזה.

תודה.

אפשר משפט? אני מהתנועה לחופש המידע. אני רוצה לחזור על הנקודה הראשונה בדו"ח שכתבו רועי וגיא, ומה שרבקי דיברה גם כן, לחזרה לבסיס, לחוק חופש המידע, לאפשרות של האזרח לבקש מידע מעבר לכל הדברים הנפלאים שמדברים פה על התקדמות בנושא של פרסום יזום. אני חושב שהרחבת סמכויות של היחידה עצמה היא הכרחית, היא אקוטית לאזרחים עצמם. האזרחים בסוף, פרסום יזום הוא נפלא, אבל ברגע שאזרחים היום פונים להמון רשויות שונות שאינן משרדי ממשלה, וגם למשרדי הממשלה עצמם, בעצם נתקעים ברגע שמשרד לא רוצה לתת מידע. אם הוא לא רוצה לתת מידע, גם לנו זה קורה, גם אם אנחנו מגישים תלונה ליחידה הממשלתית ויש החלטה שאומרת שהם מחויבים לפרסם, הם יכולים לא לעשות כלום, עתירות עולות הרבה כסף, לנו כארגון חברה אזרחי, בטח לאזרחים ברשויות שונות שפשוט נתקלים בחוסר מענה. כשהתיקים מגיעים לבית המשפט, במקרים רבים הם מסתיימים בפשרות, מה שאומר שמלכתחילה היה טוב אם הם לא היו מגיעים לשם, כי פשרה אפשר גם להגיע גם לפני בית משפט ולהסכים על מה כן להעביר ומה לא, אני חושב שזה משהו שחייבים להריץ קדימה כמה שיותר מהר, כי זה באמת ה-א'-ב' של שקיפות.

תודה. כן בבקשה.

מאגר חקיקה הוזכר פה כבר על ידי כמה דוברים. מה שהיה חשוב לי להדגיש, שבמסגרת המאגר שמציג לראשונה את המידע על כל חוקי המדינה וכל התיקונים שלהם, שעלה כבר בדצמבר 2014, אז בדצמבר האחרון, 2016, העלינו את המידע על כל הצעות החוק בהליך חקיקה. גם בכנסת הזאת וגם מאז הכנסת הראשונה, ופעם ראשונה ניתן לעקוב אחר הישויות של הצעת החוק, בצורה דינמית ומתעדכנת, ברגע שזה מעודכן על ידי הועדה או במזכירות, ניתן לראות את הדברים גם באתר, ובמקביל לחשיפה הזאת, באתר הכנסת, גם בצורה ויזואלית מאוד נוחה ומאוד זמינה ונגישה לציבור.

אנחנו במהלך בשיתוף עם גופי החברה האזרחית של הצגת המידע בצורה גולמית כדי שהם יוכלו לשאוב אותו ולעשות איתו דברים נוספים, אנחנו מקבלים גם הרבה מאוד פניות מחוקרים באוניברסיטה וגורמים אחרים שמבקשים לקבל את המידע ועושים מחקרים מאוד מעניינים על זה. אנחנו כבר הצגנו את זה בגרסת ביתא, מתחילים לעבוד איתה ומקבלים תגובות איך הדברים עובדים, ואני מקווה שנוכל להודיע בצורה רשמית שבאמת המהלך הזה עובד תקין וטוב, לטובת הציבור בכלל.

אם קיים בגרסת ביתא אנחנו נשמח גם לראות פה בוועדה.

אני אעביר לכם את המייל שמעדכן, בשמחה. מה שעשינו, עשינו מסמך תיעוד מסודר שמסביר בדיוק איזה מידע יוצא ואיך, מה יש בכל עמודה. ואנחנו רוצים להשתמש בזה גם לשפר את שיתופי הפעולה גם עם הממשלה, גם בכל הנושא של הליך חקיקה פרטי שמטופל גם בוועדת שרים, במזכירות הממשלה, במשרד המשפטים, להעביר את המידע אליהם כדי הם יוכלו לשאוב את המידע בצורה אוטומטית - - - ולהיעזר בו.

תודה. כן רועי.

טוב, יש לי איזה שעתיים של דברים לומר, אני אנסה לתמצת לשתי דקות ושלוש נקודות. נקודה מאד חשובה שעלתה כאן גם בדברי חברת הכנסת וגם דברים שלא, וצריך לחזק אותה, גם בתכתובות שהיו לי עם ה-OGP, לקראת הדיון ודברים שהם ביקשו לומר והם איתרו שישראל מאוד מעורבת בדיון עם ממשלות אחרות בנושא ה- OPEN DATAוצריך מאוד להיזהר בהתלהבות מה- OPEN DATA לא לשכוח את מושכלות היסוד של חופש המידע. ורבקי קצת אמרה, זה הדבר הבא וכולי, ובכנס האחרון בפריז של ה-OGP היו גם דיונים האם אנחנו לא מגיעים למצב ש- OPEN DATAהופך ATI, ACCESS TO INFROMATION LIGHT, כלומר הולכים למקומות שנוח לממשלות ללכת ולהציף, ויורדים מהמקומות שכמו שמרי קצת הזכירה, דברים שאנשים נאבקים עליהם בבתי משפט, שרוצים, שממשלה פחות נוח, ואלה מקומות חשובים שאני אומר כהערה כללית, שלא נפנה את הזרקורים משם, ושנזכור לא רק מה הממשלות בוחרות באופן פרואקטיבי להציג, אלא את הכלים ואת ההעצמה ואת הפלטפורמה המשפטית שתאפשר לאזרחים להיאבק על דברים שהממשלה לא מעוניינת לחשוף. יש עולם שלם של דברים כאלה ולא ניכנס אליהם כאן, כל אחד גם מכיר את זה מחוויותיו, ואנחנו שם גם לא במקום אידיאלי, אני יכול להגיד גם כאיש אקדמיה שמבקש מידע ומקבל סירוב, הייתה בקשה ממשרד המשפטים על בקשות חסימה בפייסבוק. קיבלתי סירוב, ואני צריך להשקיע 2,000 שקל על עתירה מנהלית וכולי, ואין לי את הכלים לעשות את זה, ואם הייתה לי יחידת חופש מידע עם שיניים או נציבות, ולא ניכנס לזה, אני מאוד בעד נציבות, אולי היה לי מוצא קל יותר. אני אומר את זה ככוכבית לכולנו לזכור את נושא חופש המידע המסורתי החשוב.

אני כמובן לא יכול או לא יתנו לי להתייחס לכל ההערות על הדו"ח עצמו שרווית העלתה, ממצאינו מופיעים בדו"ח ותגובת הממשלה נשמעה. אני רק אומר כאמירות מאוד כלליות, מקומות שבהם הממשלה הלכה מעבר, וזה גם מצוין בדו"ח, אבל אני בכובעי כדוקטור למשפטים דן בימים אלה בערעורים של סטודנטים על תוצאות המבחנים, והערעור הקלאסי הוא "למה נתנו לי 30 מתוך 50 נקודות על השאלה, הרי כתבתי א', ב', ג'", והתשובה הקלאסית היא "נכון, אבל לא כתבת ד', ה', ושם ירדו 20 נקודות". זה גם קצת מה שאני חש כלפי הדו"ח, כמובן שביקורת מטבעה המקצוע שלה זה לא טפיחה על השכם, מצוינים דברים שנעשו גם מעבר, נאמרו פה, עדיין יש דברים חשובים שלא נעשו וזה לא מה נכנס תחת OGP, ואני לא רוצה שיצא הרושם כאילו הדבר החשוב עכשיו הוא לנסח טוב יותר את תכנית הפעולה השלישית, אלא יש דברים שבמהות הם חסרים ושלא נצא מהנחה שרק בגלל שלא הגדרנו דברים מסוימים כ-OGP יש פה בעיה. גם ההנחיות של ה-OGP הם להתייחס לדברים שלא הוגדרו בהכרח כ-OGP, אבל הם חלק מיישום התכנית הזאת.

הנקודה האחרונה שאני אומר, גם זה נאמר, אני רוצה לחזק. אני זקן מספיק לזכור פרסומת בקולנוע משנות השמונים שהייתה לקפה אלאדין, שהייתה "מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה". אז ישראל כמדינה עם כלכלה יציבה, עם טכנולוגיה מפותחת, עם חברה אזרחית מאוד מאוד בועטת, לא נמצאת במקום שבו היא צריכה להיות מבחינת היקף המידע הפתוח וזמינותו ונגישותו, וקצב ההתקדמות, כן, אנחנו אפילו הולכים קדימה, אבל יחסית לאט.

תודה רבה רועי, אני מודה לך ולכל הנוכחים שהגיעו לפה למרות העיכובים בדרך. לרועי על העבודה על דו"ח הביקורת החיצוני, החשוב מאוד, ובכלל לכל ארגוני החברה האזרחית שהם שותפים קבועים כאן בועדה שעוקבים אחרי התהליכים בממשלה ומאפשרים לנו בכנסת לפקח בצורה יעילה ונכונה יותר, ואני גם מברכת את רשות התקשוב על המאמצים הרבים והתכניות המגוונות שעשיתם, ועל הרצון והמרץ הגדול בלקדם את זה. לצערי עד כאן עם המחמאות.

בשורה התחתונה, בתור חברת כנסת ואזרחית ישראל בשנת 2017 אני לא מצפה שישראל רק תיישר קו עם האמנה. אני מצפה שאנחנו נתעלה ונוביל, בכל תחום ותחום שיש. אנחנו צריכים להוביל את האמנה הזאת, אנחנו צריכים לא להיות רק מאלה שמסמנים את הנקודות נכון, אלא ממי שמפתחים כלים חדשים, ממי שאפילו משווקים ומוציאים כלים חדשים שפיתחנו כאן, טכנולוגיים, לפרלמנטים ולממשלות אחרות.

ראיתי איך העבודה הזאת יכולה להתבצע, מהעבודה שאני עושה במקביל ב-OECD, בוועדת השקיפות שפועלת ב-OECD שאני עומדת בראשה, ושם חברים 90 חברי פרלמנט, וכשאנחנו התכנסנו לדיון ראשון, אני באתי עם הכלים שיש לנו להציע להם כדי שהם ישתמשו ושהם ירחיבו את השקיפות אצלם ואת שיתוף הציבור, וזה הופך את ישראל למובילה, לא לנגררת. במקומות אחרים אנחנו נמצאים מאחור, ואנחנו חייבים לתקן מהר מהר, ובראש ובראשונה אנחנו חייבים לתקן תפיסות מאוד אנכרוניסטיות לגבי מה זה שקיפות, שקיימות בתוך הממשלה. מאוד אנכרוניסטיות. הדברים שמרי ציטטה נדמה לי, על זה שאמרו לכם שתקציב, או שאת אמרת רווית, שלחשוף את התקציב או לחשוף את ה-PDF, זה עלול לגרום לבלבול בציבור, כי הציבור לא יכול להבין מה קורה בתקציב, אני שמעתי את זה אינספור פעמים בשנים האחרונות, זו תפיסה בלתי נתפסת, בלתי נסבלת. לא יכול להיות. לציבור מגיע לקבל את הידע הזה כדיפולט. זה ידע ששייך לציבור, זה מידע ששייך לציבור, זה כסף ששייך לציבור. הוא לא שייך למשרדי הממשלה. העבודה שעושים על הנגשה, קודם כל זה המובן מאליו, זה צריך לקרות, הכל כבר צריך להיות מונגש. והדבר השני, עכשיו הממשלה צריכה להתמקד בייעול תהליכים מתוקף השקיפות הזאת. כלומר, איך משתפים את הציבור יותר בהליכים, איך עושים שיתוף ציבור גם עם החברה האזרחית, אבל לא רק עם החברה האזרחית, אלא לפתוח את האפשרות הזאת לציבור בכלל, וזה דורש גם עבודה של ממש שיווק, להסביר לציבור מה הכלים שעומדים לרשותו. זה חלק ממיצוי זכויות, לצורך העניין. שהציבור יהיה חלק מזה.

היכולת הטכנולוגית, הכלכלה היציבה, החברה האזרחית החזקה, המוסדות הדמוקרטיים שלנו, הגמישות המחשבתית והיצירתיות הישראלית, כל אלה צריכים למצב אותנו היום כמדינה מובילה בעולם בתחומים האלה, ולצערי אנחנו עדיין לא שם. תכנית הפעולה של ישראל בתחום השקיפות לא צופה פני עתיד. בפועל ישראל אולי עומדת ב-83% מההתחייבויות שלה, אבל כפי שלמדנו ברוב המקרים היא בחרה להציב התחייבויות שכבר התקיימו ובוצעו לפני כן, או שהן כל כך בסיסיות, ערטילאיות וכלליות, שאין להן כמעט משמעות ואין דרך לפקח עליהן.

מעבר לכך, כפי שעולה בבירור מההדחה של מדינות אחרות מהתכנית, שקיפות בממשל פתוח לא יכולים להתקיים במרחב ציבורי שרודף ארגוני חברה אזרחית, שפוגע בשיח הציבורי, שפוגע בתקשורת החופשית ולגורמים האלה יש קשר משמעותי והדוק לשקיפות, לא ניתן להפריד ביניהם, וכל הפרדה תהיה למעשה הלבנה של הפגיעה בתוך אותם גופים אלה, ומהפיכת השקיפות לא עומדת בפני עצמה, היא קשורה באופן ברור ויציב לתקשורת חופשית, לרשות מחוקקת ומפקחת שיכולה לעשות את עבודתה, לכנסת חזקה, לפרלמנט משמעותי שיודע לעשות את עבודתו ומסוגל לעשות את עבודתו, שיפור חופש העיתונות ושמירה על זכויות אזרח וכמובן על ארגוני זכויות האדם.

אני מעריכה את נציגי המשרדים שהגיעו לכאן, בטוחה שאתם עושים כמיטב יכולתכם לקידום הנושא. אבל כאשר הממונה על יישום ההתחייבות נמצא בחצי משרה זה לא רציני, אנחנו נחכה להתקדמות.

כבר דיווחתי שאנחנו - - -

נחכה להתקדמות בנושא הזה, ונקבל על זה דיווח, נעקוב אחרי מה שקרה משם. בכנס השנתי של ה-OGP, היכן שיש נוכחות של שרים וראשי ממשלות מהעולם, ראוי שגם מישראל יגיע דרג בכיר ששותף ושלוקח על עצמו את הובלת התהליך, צריך לקבל החלטה אצל מי זה נמצא, מאחר ובאמת הסמכויות מפוזרות בין כמה משרדים, אבל אם זה איפה שישראל דיגיטלית נמצאת, אם זה ברשות תקשוב, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים.

יש החלטה שרשות התקשוב מובילה. זו החלטה שהתקבלה.

כן, אבל מי השר שלוקח את האחריות לידיו. מעבר לכך, תהליך ההיוועצות עם החברה האזרחית חייב להשתפר ולהתקדם, יש כל כך הרבה גורמים ישראלים פה בארץ שעושים את העבודה הזאת כמו שצריך ומובילים בעולם, בבקשה לדבר איתם.

כאן אני עוברת לבקשות. אם כבר דיברנו על ייעוץ, אני מבקשת ממשרד ראש הממשלה להעביר לי את כל ההתקשרויות שעשיתם עם חברות ייעוץ, זו לא פעם ראשונה שאני מבקשת את העניין הזה. אני שמה עכשיו את האחריות עליכם ברשות התקשוב ובמשרד רוה"מ להעביר לי את הנתונים האלה בבקשה בתוך שבועיים מהיום. וגם לכם, את כל העבודה שנעשתה עם חברות ייעוץ בשביל העבודה הספציפית הזאת לקראת הדו"ח.

הועדה קוראת לממשלה למנות שר ממונה וסמנכ"ל במשרד ראש הממשלה על יישום המחויבות הבינלאומית של ישראל לשקיפות וממשל פתוח, ואני אקח עדכון בכתב בתוך חודש.

אנחנו קוראים לרשות התקשוב לעשות את תהליך ההיוועצות עם החברה האזרחית לקראת גיבוש הדו"ח הבא, וגם על זה נבקש עדכון לגבי המפגשים הקבועים, אנחנו גם נפרסם כאן בועדה איזה מפגשים הולכים להתקיים. יש פה שותפות רחבה עם ארגוני החברה האזרחית וצריך לוודא שהם חלק מהעניין הזה.

נבקש לראות בהקדם האפשרי איזה הצעות והמלצות ואיזה התחייבויות לקראת הדו"ח הבא, ולעודד אתכם. יותר מזה, יש מחויבות של אנשים צעירים שנכנסו לתוך הפוזיציות המובילות והמשמעותיות האלה, לעודד את משרדי הממשלה לעבוד ברוח שתואמת את התקופה ואת מה שאנחנו מסוגלים לעשות עכשיו. לפעמים, אני אומרת ממש בנימה אישית, ואנחנו רואים את זה בעבודה עם המון משרדי ממשלה שגם איפה שמצליחים להיכנס ולהשתחל אנשים צעירים לתוך המשרדים, המון פעמים במקום הזה של ההיתקלות או ההתנגשות מול התהליכים המאובקים במקצת שמתרחשים שם, יש איזו שהיא הנמכת ציפיות. החובה שלנו זה לא להנמיך ציפיות, זה להטיס אותן לשמיים, וללכת לפיהן ולהילחם כמו בכל מקום אחר על זה שהציפיות האלה ימומשו, וכמה אנשים בעלי אנרגיה ויצירתיות בתוך המשרדים האלה יכולים ממש לעשות מהפיכה באיך שהנושא קורה, כפי שחלקכם חוויתם בעצמכם בתפקידים קודמים. אז אני מעודדת אתכם ללכת לכיוון הזה ותודה רבה על הישיבה הזאת לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.